פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 72 ועדת העבודה והרווחה 18/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 94 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, כ"ט בתמוז התשפ"ג (18 ביולי 2023), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון חילי טרופר אלמוג כהן צגה מלקו חוה אתי עטייה אפרת רייטן מרום חברי הכנסת: דן אילוז רם בן ברק אברהם בצלאל משה סולומון יצחק פינדרוס מוזמנים: לימור לוריא – ראש אגף שיקום, משרד הביטחון ערן יוסף – סגן בכיר ליועמ"ש משפט מנהלי, משרד הביטחון הדר קרמר – ר' היחידה לתגמולים והטבות, משרד הביטחון יואב סטשבסקי – המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד הביטחון דן נימני – רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר שלומי מור – משנה ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי שפרה שחר – מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל רות פרמינגר – נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה בכנסת וחברת ועד עידן קלימן – יו"ר ארגון נכי צה"ל אייל בן שושן – יועמ"ש הארגון, ארגון נכי צה"ל איתי אלימלך – יו"ר מחוז חיפה והצפון, ארגון נכי צה"ל עובדיה עובי בן חיים – חבר ועד ארצי, ארגון נכי צה"ל מיכאל מיקי בנימין – נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל רז חג'ג' – חבר, ארגון נכי צה"ל גל רויטשטיין – נכה צה"ל רויטל רוט – עו"ד, אשת הלום קרב נדב וירש – פעיל חברתי הלומי קרב אברהם אבוטבול – הורה לשני נכי צה"ל יעקב סער סעדה – נכה צה"ל ייעוץ משפטי: יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל אורית ארז – סגנית מנהלת ועדה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022, מ/1574 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים לוועדת העבודה והרווחה, הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מספר 33). אני ארצה בעזרת ה' להשלים את כל השאריות שנשארו פה ושם ואני גם ארצה ואבקש ממשרד הביטחון, כל הנדרים והשבועות וההבטחות והבדיקות שאתם הייתם אמורים לעשות, להביא לנו תשובה. אני רוצה לפני ההצבעה. גם דברים שאינם בתוך החוק, כמו למשל המלווה ל-PTSD והמחלקה המיוחדת שאתם תקימו באגף ל-PTSD. כל הדברים האלה, אני רוצה שזה ייכנס שוב לפרוטוקול באופן מסוכם וסופי, גם על פי המכתבים והדברים של שר הביטחון וגם על פי הדברים שאתם אמרתם פה. כדי שנוכל להתקדם לקראת הסיום אז אחרי עבודה קשה מאוד מאוד של שבועות ולילות וימים, עם כולם ביחד כמובן, עם כל המשפטנים והעוסקים בדבר, אז בבקשה, תני את השינויים שאנחנו מקווים שהם הסופיים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נעבור לאט ובזהירות. התיקון הראשון בעמוד 4, זה תיקון שהוא יותר נוסחי וגם ככל שנתקדם בניסוח ונצטרך לעשות תיקונים כאלה שהם רק התאמות אנחנו כמובן נעשה אותם. (ג) קצין התגמולים יודיע בכתב לנכה לפני ניכוי מהתגמול או הפסקת זכאותו זכותו לתגמול כאמור בסעיף קטן (ב), על כוונתו לנכות מהתגמול ועל גובה הניכוי או על כוונתו להפסיק את הזכאות לתגמול; זה רק לגמרי הבהרה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עמוד 5. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> סעיף 7 עוסק בתגמול של מי שאיבד את כושרו להשתכר, מה שהיה מכונה נצרך, ולא נגיד את השם הזה עוד פעם, וסעיף קטן (ה) עוסק בכל מיני תנאים ואמרנו שהוראות סעיף זה של תגמול מחוסר פרנסה לא יחולו על נכה שביום שהגיש בקשה לתגמול לפי סעיף זה הגיע לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, כי אמרנו שזה תגמול בגילאי עבודה, למעט אדם שהגיש בקשה להכרה לפני גיל פרישה, זאת התוספת, הוא צריך להגיש את הבקשה להכרה כנכה, לא את הבקשה לתגמול, את הבקשה להכרה כנכה לפני גיל פרישה, אבל ההכרה שלו הייתה לאחר גיל פרישה ולכן הוא לא יכול לבקש את התגמול הזה כי הוא עדיין לא היה מוכר והוא לא עבד בחמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להכרה לפי חוק זה, כלומר בגילאי עבודה. בעמוד 7 למטה. היה את סעיף קטן (ג) שאמר שנכה זכאי לקבל זכאויות נוספות המפורטות בפרק זה, בכפוף להוראות לפי סימן זה וסימנים ב' ו-ג' ובלבד שהסיוע כאמור יהיה בסכום שלא יעלה על הסכום שהנכה נדרש בפועל, ככל שהדבר נדרש בחוק או לפיו. מכיוון שעשינו עבודה ובכל מקום שבו לא מקבלים תשלום יותר ממה שהנכה משלם בפועל ציינו באופן מפורש ומכיוון שיש הסמכה לתקנות והסכומים בחוק הם מרביים אז הסעיף מיותר ולכן הורדנו אותו. הוא לא מוסיף לנו שום דבר. התיקון הבא בעמוד 16 והוא תיקון רוחבי. אתמול בוועדה הוסבר לנו שהמימון של שיעורי הנהיגה, יש לו תקרה שקבועה בנהלים ואחר כך תהיה קבועה בתקנון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תעריף למורים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, ולכן בעצם זה לא בהכרח מימון מלא, הוסבר פה אתמול שברוב המקרים זה יספיק, אבל זה לא בהכרח מימון שהוא מלא של שיעורי נהיגה, יכול להיות שהוא יהיה מימון חלקי ולכן זה סיוע במימון ולא מימון, ואותו דבר על מבחני הכשירות, למרות שמבחני כשירות זה לא תעריף? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, הטסטים, יכול להיות 30 טסטים ו-22 טסטים. כמה טסטים אתם נותנים? << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלושה טסטים? יש אנשים שעוברים עשרה טסטים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ונראה מה תקבעו בתקנות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תגידי בדיוק כמה טסטים. << אורח >> הדר קרמר: << אורח >> היום זה שניים ואופציה לחריגה של אגף השיקום לעוד שלושה טסטים. סך הכול חמישה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז הוא יעבור, זה בסדר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> התיקון הזה היה בסעיף 9כט, אבל אנחנו נראה בהמשך שיש לו עוד מופעים. למשל בעמוד 17 בסעיף 9ל, בסעיף קטן (ב), גם סיוע במימון שיעורי נהיגה וסיוע במימון מבחן כשירות, זה מי שהוא נכה ולא מימש את הזכאות שלו לרכב. בעמוד 18 למעלה, בסעיף 9לט, ההוראות סעיף 9א חולשות על כל הפרק ובפסקה (א) הורדנו את התוספת הזאת ולכן אנחנו פשוט מורידים אותה גם פה. זה ברור שכל ההוראות שייקבעו בתקנות יחולו ולא צריך להגיד את זה. בעמוד 18 למטה בפסקה (ג) העירו לנו, בצדק, שכשמקבלים רכב בבעלות המדינה מקבלים את הרכב ואז זה לא סיוע בהחלפת הרכב, זה ממש החלפת הרכב, מפה נובע התיקון הזה. התיקון הבא בעמוד 21, זה אותו דבר, סיוע במימון של שיעורי נהיגה וסיוע במימון של מבחני כשירות, ואותו דבר גם בסעיף 9לג, זה אותו תיקון שהסברנו. << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> יש לי הערה לגבי עמוד 25, אני מחכה להעיר אותה מאתמול. אפשר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איזה סעיף? << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> סעיף (2) לגבי רכישת רכב מהמאגר. יש גם נכים שהם לא 100 פלוס שמשתמשים במאגר ומשתמשים ברכב עם מנגנון יד מלא והייתי רוצה שיבדקו, יש מעט כאלה, מעט בודדים, שתהיה אפשרות שגם לנו תתאפשר לרכוש את הרכב מהמאגר עם הפטור. שתהיה גם לנו אפשרות לרכוש, יש בודדים, ממש בודדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא רק אני לא מבין על מה אתה מדבר. אתה מבין? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כן. דיברנו על זה שיש מאגר רכב של משרד הביטחון שמשמש את הנכים שיש להם רכב בבעלות המדינה. אם יש תקלות או דברים כאלה שיוכלו לקבל משם רכב חלופי. יש אפשרות במצבים מסוימים לנכה 100 פלוס לרכוש רכב שהוא קיבל מאותו המאגר, זו זכאות מאוד חריגה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רכב משומש? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> מה שהוא מבקש זה לאפשר את הרכישה הזו גם לנכים שהם לא 100 פלוס. כיוון שיש מלאי רכבים מאוד מוגבל הרחבה של זה גם לנכים שהם לא 100 פלוס תצמצם ממילא את סל הרכבים שיש במאגר לכל מי שצריך אותם ולכן אנחנו לא רוצים להרחיב. << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> ממילא מוציאים אותם למכירה. << דובר >> קריאה: << דובר >> עובי מדבר כשזה יוצא למכרז. << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> אני מדבר על הרכבים שאתם מוציאים למכרז, אני לא מדבר על הרכבים שאתם מחזיקים במאגר. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אז אתם רוצים זכאות להשתתף במכרז? << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> כן. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אם זה זכאות להשתתף במכרז אתם זכאים לגשת למכרז. << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> אני מדבר על הפטור. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הפטור הוא לא פה, הפטור הוא בתקנות חובת המכרזים. << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> לא, יש פטור. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא פה, זה לא רלוונטי. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> עכשיו הבנתי למה הוא התכוון, הוא מדבר על הפטור בתקנות חובת המכרזים, הוא לא בחוק הזה והוא גם לא בוועדה הזאת, לכן זה לא רלוונטי לדיון שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בחוק חובת המכרזים בוועדת הכספים? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כן, בתקנות חובת המכרזים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמשיך בתיקונים שלנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עמוד 28. זה משהו שדנו בו אתמול, זה הסעיף שהפריע לארגון נכי צה"ל, נקריא אותו . (ה) על אף האמור בסעיף זה, חבר הוועדה שהוא נציג הארגון היציג לא ייחשב כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא חבר בארגון היציג או נושא תפקיד בארגון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מוסכם? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן. עמוד 33. תיקון לסעיף 36א שמשרד הביטחון ביקש להוסיף. ביקשתם להוסיף גם את סעיף 5א. תסבירו רק מה זה אומר כדי שיהיה ברור. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> מדובר על בחירה בזכויות בין חוק הביטוח הלאומי ובין חוק הנכים במקרה שאדם מאותה סיבה, במאורע אחד, זכאי לפי שני החוקים והוא צריך לבחור. הבחירה מתייחסת היום לסוגים של תגמולים וכיוון שהוספנו את תגמול נכה 100 פלוס לסעיף נפרד צריך להכניס אותו גם לפה. זה טכני לגמרי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כי קודם סעיף 7 לא היה שם. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הוא צריך להיות, זה תגמול לכל דבר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> התיקון לסעיף 40, זה נכה שנמצא במאסר. עלתה פה הסוגיה ובסוף אמרנו שאתם תחזירו תשובה, שתבחנו את המצב. אני מבינה שנשארתם עם אותה עמדה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני רוצה להגיד, כל החקיקה הסוציאלית שאנחנו מכירים, מחוק הביטוח הלאומי וחוקים אחרים שנותנים זכויות סוציאליות, לא חלה כשנכה נמצא במאסר. זו תפיסה כללית, אני לא חושב שדרך חוק הנכים אנחנו צריכים לשנות אותה. אדם שנמצא במאסר מקבל את כל צרכיו משלטונות השב"ס ולכן לא מקבל זכויות מאגף השיקום. אני אגיד שיש מצבים חריגים של טיפולים רפואיים שהשב"ס לא יודע לתת אז אנחנו נותנים אותם, אבל ככלל התגמולים וההטבות וכן הלאה לא משולמים. זה סעיף בתוקף. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה תגמול בסיסי לא? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כמו שתגמול קצבת נכות או כל דבר אחר ממוסדות אחרים לא משולמים. אדם לא מקבל זכויות בזמן שהוא בכלא, זה התנאי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אם יש לו משפחה שתלויה בו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו השאלה שאני רוצה לשמוע עליה תשובה, מה עם המשפחה? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הסעיף כבר היום מאפשר לאישה וילדים של נכה שנמצא במאסר לפנות לאגף השיקום ולבקש לקבל חלק מתגמולו כמזונות. זה קיים בסעיף וזה נשאר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק מזונות? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני אומר כמזונות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, לאדם שהנכה חייב במזונותיו. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> נכון, אבל לא כתוב כמה. הכמה זה בקביעה של קצין התגמולים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת בסעיף של מזונות אתם יכולים לתת למשפחה את הזכויות שהם צריכים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> קצין תגמולים רשאי להורות שהתגמול או הזכאות הנוספת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי העיקרון ברור לכולם, שהמשפחה לא אשמה בזה שהוא יושב במאסר. << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> מה הקשר לתגמול הבסיסי? זאת השאלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא שמעתי את השאלה שלך כי אתה לא שמעת את השאלה שלי. אני אמרתי שהשאלה היא הזכויות של המשפחה, אסור להם להיפגע כי הם לא אשמים בזה שהוא יושב במאסר. והם הסכימו עם זה, נכון? אתם תעשו את זה בסעיף מזונות בוועדה? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הסעיף קיים, כל השינוי שעשינו בסעיף הוא שינוי טכני. בסעיף הקיים יש התייחסות לבני משפחה שהנכה חייב במזונותיהם וקצין התגמולים הוסמך לתת להם חלק מהתגמול בחוק הקיים, לא צריך לשנות כלום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יותר מזה, אמרתם שהתגמול, לא הזכאות הנוספת, יינתנו. << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> כבוד הרב, התגמול הבסיסי הוא ממש קטן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משרד הביטחון מגדיר את המשפחה שהוא חייב במזונותיו של אותו בן משפחה. << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> אבל זה גם ככה סכום מאוד קטן, אדוני יושב ראש הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא יודע מה הסכום, זה הרי תלוי בוועדה. << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> זה רק התגמול הבסיסי. << דובר >> קריאה: << דובר >> התגמול הבסיסי הוא פיצוי, הוא לא במקום משכורת, הוא לא על אובדן כושר עבודה, זה לא כמו נכות כללית. << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> אבל לא מדובר בניידות ולא בשום דבר אחר, ואם התא המשפחתי שלו בנה על זה ולא רק בצורה של מזונות. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> נכון. אני מסתמסת עם שלומי כי גם בנפגעי עבודה שזה חלק ממנו, זה מרכיב ביטוחי שלכאורה זה אותו רעיון, גם בחוק הביטוח הלאומי לא משלמים לאדם שנמצא במאסר, אשתו וילדיו זכאים לתוספת כפי שמתאפשר פה. << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> אבל נתנו פה דוגמה בפעם שעברה, מישהו שאין לו יד, אז עכשיו זה לא יעזור - - - << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> לימור, אני רוצה לשאול, אנחנו כרגע לא נפתור את כל הדבר הזה, אבל רציתי לשאול כי ברגע שבן אדם נכנס, לפעמים זה גם מאסר על חובות וכדומה, לא רק אירועים פליליים - - - << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אין מאסר על חובות. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> יש. אני רוצה לשאול משהו. מכיוון שזה אירוע טקטוני שברגע אחד נכנס האבא או האמא למאסר והמשפחה נשארת ככה ומכיוון שאני בטוח שאם יגיעו אליכם מקרים שאנשים מגיעים לפת לחם אתם תעזרו להם כי זו הסמכות – רציתי לשאול האם אפשר לשקול שתיתנו אפשרות, הודעה של 30 ימים לאנשים האלה כדי שיפנו אליכם כדי לתת להם את פרק הזמן הזה להתארגן. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> רעיון מצוין. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> יש פה עניין קטגורי, החוק שולל זכויות, זה לא החלטה של קצין תגמולים אם לתת או לא לתת. הנושא של הפנייה של המשפחה, פונים אליהם ומודיעים להם והם ממשיכים לקבל, אבל אני לא רואה איך אפשר לייצר - - - << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> קודם כל בן אדם לא נכנס ישר למאסר, בדרך כלל יש את התקופה – אז קודם כל אנחנו נאריך. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שלומי, אתה יכול להגיד בכמה מילים איך זה עובד בפועל בביטוח הלאומי? מה קורה? הם מדברים פה על איזה שהיא תקופת מעבר, האם קורה ביום אחד שנכה נכנס למאסר, שיש תקופת התארגנות ממילא? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הביטוח הלאומי מקבל נתונים לגבי מי שנכנס למאסר ולפי סעיף 325 לחוק הביטוח הלאומי השלילה נעשית רק כאשר המאסר או המעצר הם לתקופה של שלושה חודשים או יותר. זאת אומרת מישהו שנכנס לשבוע, חודש או חודש וחצי, לא שוללים את גמלאותיו. מעבר לזה, מה שלימור אמרה הוא נכון מאוד, גם נכה שנכנס למאסר, עדיין החוק רואה בתוספת בגין בן זוג וילדיו כאילו הם שלהם והם ממשיכים להשתלם לבני הזוג ולילדים הגם שהנכה את קצבתו שלו לא מקבל, כי אכן המדינה מכלכלת אותו כשהוא במאסר. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> זה תקף גם לעבודות שירות שיכולות להגיע עד תשעה חודשים? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לעבודות שירות לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הביטוח הלאומי מקבל אינפורמציה על כל מי שנכנס לבית הסוהר, אבל אתם לא מקבלים. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> אבל יש פה פרק זמן, יש פה שינוי משמעותי. הם מדברים פה בביטוח הלאומי על זה שההפחתה או הביטוח רק אחרי שהמאסר מגיע לפרק זמן של שלושה חודשים. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא, זה לא מה שנאמר. נאמר שבפועל המידע מגיע - - - << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> זה מה שנאמר. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> המידע מגיע כשמדובר במאסר של יותר משלושה חודשים. אותו מידע שמתקבל אצלם מתקבל גם אצלנו, לכן מה שהם עושים גם אנחנו נעשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתם אומרים את אותו דבר, אני לא מבין מה ההבדל. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> אני שואל, בן אדם קיבל תקופת מאסר לחצי שנה, מהחודש הראשון, ביום הראשון - - - << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> אנחנו לא נכי הביטוח הלאומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני מיד אשיב לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלומי, כשתדע את התשובה – השאלה ברורה, אייל, האם על שלושה חודשים הוא לא מקבל או עד שלושה חודשים. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> ואז זה נותן עוד פרק זמן למשפחה להתארגן. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אני אחדד, ואם זה חודשיים אז בכלל לא ינכו לו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלומי יברר לנו ואנחנו נמשיך. ביררת? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> על פניו כאשר המאסר הוא ליותר משלושה חודשים זה מהיום הראשון, אבל אני מוודא את זה שוב למען הסר ספק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכל אופן מה שיש בביטוח הלאומי יהיה אצלכם. << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> אבל זו לא אותה נכות, אדוני, למה להשוות אותנו לביטוח לאומי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה אתה רוצה להשוות? << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> חבר'ה, נכות כללית זה עבור אובדן כושר עבודה. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אנחנו מדברים על נפגעי עבודה, לא על נכות כללית. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> פה לא מדובר על נפגעי עבודה, זה פיצוי על נכות. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> זה נכות ביטוחית. זה מקרין לנפגעי עבודה. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> הבנצ'מארק של הביטוח הלאומי זה לאו דווקא הסיפור כאן. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> חברים, אנחנו מדברים על סעיף שנמצא בתוקף מאז שהחוק - - - << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> עידן, אנחנו מעולם לא היינו שווים לביטוח לאומי, למה שנתחיל להיות שווים לביטוח לאומי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, מדובר על פרוצדורה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה הסדר קיים, ככה אנחנו כבר שנים. << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> אנחנו מבוטחים ואנחנו מעולם לא היינו צריכים להיות שווים לביטוח לאומי, עם כל הכבוד. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> עובי, אתה לא מדבר בלהט כזה כשאתה מגן על אדם שעשה עבירה פלילית. << אורח >> עובדיה עובי בן חיים: << אורח >> בגלל זה גם הארנונה שלנו לא שווה, בגלל זה הכול לא שווה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם תניח את המיקרופון בצד, יש לך ברוך ה' קול מספיק גדול, אז היועצת המשפטית תסביר לך את הנקודה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני רק רוצה להתחבר לדברים שאמר ערן. הוא אמר אותם, אבל להתחבר אליהם. כבר היום סעיף 40 בחוק, עוד לפני שנגענו בו, קובע שנכה שמרצה עונש מאסר לא ישולם לו תגמול בעד תקופת המאסר אך קצין תגמולים רשאי להורות שהתגמול יינתן לאדם שהנכה חייב במזונותיו. בעצם מה שמשרד הביטחון ביקש לעשות פה זה להוסיף את הזכאויות הנוספות גם לאירוע הזה, אבל עצם ההוראה על התגמול, בטח על התגמול הבסיסי ועל כל תגמול הייתה שם קודם. זה לא מה שהתיקון הזה עושה, התיקון הזה מוסיף את הזכאויות הנוספות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל הרבה הסדרים היו קודם ושינינו אותם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמשיך. << דובר >> קריאה: << דובר >> בן אדם שחרב עליו עולמו, לקחת לו גם את ה-2,000 שקל האלה. מה ההיגיון פה? << דובר >> קריאה: << דובר >> התגמולים של האישה והילדים כן ממשיכים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, הם אמרו מפורשות. לא רק שהם אמרו את זה עכשיו אלא שהיועצת המשפטית הקריאה את זה מהחוק הקיים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה קצין התגמולים רשאי להורות. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> נכון. זה לא אוטומטי, אבל יוכלו לבקש וזה יינתן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בעמוד 34. אתמול הורדנו את פסקה (א1) שהתקנות לפי פרק שני1 יותקנו לאחר התייעצות עם הארגון ובאישור ועדת העבודה כי בעצם זה באמת אחרי בדיקה נוספת מוחל בסעיף קטן (א). המשמעות של סעיף קטן (א) זה שבעצם כל התקנות מכוח החוק הזה כולן יבואו עכשיו לאישור ועדת העבודה והרווחה ובהתייעצות עם הארגון היציג. צריך להבין שזה שינוי משמעותי לעומת המצב הקיים שיש הרבה תקנות שבכלל לא מובאות לאישור הוועדה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני רוצה להגיד על זה מילה. בעניין הזה אנחנו קיבלנו את המלצת הוועדה מהסיבוב הקודם, מהכנסת ה-20 כשדנו בזה בעבר, הכנסנו את כל התקנות לאישור הוועדה. יש בזה קושי. אנחנו מוסיפים פה תקנות, למשל קביעת דרגת נכות ודברים שהם מקצועיים לגמרי שיכול להיות שיש בהם עומס מאוד גדול על הוועדה. אני חושב שאפשר לשקול את זה מחדש ולהגדיר שרק התקנות שאנחנו עוסקים בהן כאן, התקנות מכוח הפרק השני1 והנושאים הנוספים שהתעוררו במסגרת החקיקה הזו הם יהיו במסגרת תקנות באישור הוועדה ולא ניגע בכל התקנות שהחוק עוסק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה צריך להבין שוועדת העבודה והרווחה היא לא חלק מהממסד והשלטון ששולט באנשים, אנחנו מייצגים את האזרחים ואת הנכים כוועדה לפקח עליכם ולכן אתם צריכים לקבל בברכה את העובד שיש להם מי שיפקח שכולם יידעו שיש ביקורת ציבורית על כל החלטה שלכם. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> השאלה אם זה נכון לגבי תקנות של קביעת דרגת נכות, שהן תקנות מפורטות של סעיפים, ממש כל דרגה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל מעשה שלטוני נתון לביקורת הציבור. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אתמול אמרנו שאת התיקון של התוספת רצינו להוסיף ב-18א, שהתיקון של התוספת תיעשה על ידי שר הביטחון ובעצם ראינו שיש את ההוראה הזאת כבר בסעיף 48 ואנחנו רק מתקנים ואומרים ששר הביטחון רשאי לשנות בצו את התוספת. אנחנו מורידים פה את ההתייעצות עם הארגון ואת האישור של הוועדה כי משרד הביטחון ביקש שיהיה מנגנון קל וזמין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אמרנו את הכלל אתמול, כל מה ששר הביטחון רוצה להוסיף זכויות לאדם הוא לא צריך אותנו, אבל אם הוא רוצה לפגוע בזכויותיו הוא צריך את האישור של ועדת העבודה והרווחה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כאן הוא אומר מה יינתן באופן אוטומטי ומה לא. יש את האמירה, זה לא כתוב פה ככה, אבל יש את האמירה של לימור לפרוטוקול שלא יהפכו בקשות היום שהן אוטומטיות לבקשות שהן לא אוטומטיות. אולי תגידי את זה את. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אולי נגיד שבתפיסת השירות שלנו מאז הרפורמה אנחנו פועלים לקבל מידע מגופים אחרים כדי שכשנקבל את המידע נוכל לתת את הזכויות בלי שבן אדם בכלל מבקש אותן. לצורך העניין אנחנו החודש אמורים להתממשק לרשות האוכלוסין ואם אני רואה שלאחד מנכי צה"ל יש ילד בגיל בר מצווה אנחנו משלמים את המענק אוטומטית בלי שהם מבקשים, מה שעד היום היה עם להגיש בקשה. זו המגמה שלנו. ככל שיהיה לנו מידע אנחנו נדחף את הזכויות. יש מספיק אתגרים בחיים ומה שאנחנו נוכל להקל נקל. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אם אני מבין נכון, היושב ראש, האם נכון לכתוב פה 'ובלבד שאין בכך כדי לגרוע', מה שהיושב ראש אומר. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה קצת קשה כי זו רשימה שאומרת מה אוטומטי. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין בעיה, אבל הוא יכול להוריד גם משהו. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> תיאורטית כן, אבל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תכתוב לשנות לטובה. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> ערן, הוא שואל אם הוא יכול לגרוע זכות, זכות הוא לא יכול לגרוע, זה עניין של פרוצדורה, הסעיף הזה דן רק בפרוצדורה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> ההחמרה היא לכאורה להפוך משהו שהיה אוטומטי ללא אוטומטי, לימור אומרת שכנראה שזה לא יקרה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יכול לגעת בפרוצדורה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם אתם רוצים, זה קצת מורכב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שר הביטחון רשאי לשנות לטובה את התוספת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, אז לא לטובה, אפשר להגיד ששר הביטחון רשאי להוסיף לתוספת, אבל אז צריך להגיד מה קורה אם הוא רוצה לגרוע, ואז צריך להגיד שגריעה תהיה באישור הוועדה. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> בסדר, אין בעיה. אנחנו גם ככה לא נגיע לשם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז אנחנו אומרים הוספה לתוספת רק שר, גריעה מהתוספת באישור הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. נמשיך הלאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בעמוד 36, אנחנו אומרים שזכאויות נוספות, אנחנו אומרים איך הן יעודכנו, אבל יש סכומים שהם לא זכאויות נוספות, למשל הסכום האמור בסעיף 9ב(ב). אנחנו אומרים שבעלות חלקית בדירה תהיה שליש מהדירה או איזה שהוא סכום שכתוב שם, משהו כמו 500,000, אל תתפסו אותי בדיוק במילה. אז אנחנו אומרים הסכום האמור בסעיף 9ב(ב). << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> יש פה גם את 9יג(ב). << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שזה ההשתתפות העצמית בדירת משרד? אז גם הסכום שב-9יג(ב), שזה ההשתתפות העצמית בדירות משרד. והסברנו באריכות, והתיקון כאן הוא רק תיקון של נוסח, שהמנגנון של מדד מחירים יהיה אלא אם נקבע במפורש אחרת לגבי זכאות נוספת מסוימת. העלינו את זה מפסקה (2), ששם זה פחות מתאים, לפסקה (1) ששם זה יותר מתאים. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> במבחן החיים האמיתיים מדובר פה בזכות חלקית בדירה, מדובר ב-33%, שזה פחות משליש. זאת אומרת שאם אדם יורש ביחד עם שני אחיו דירה כלשהי אז אחת משתיים, או שהוא נכנס למהלך שבו הוא צריך להביא שמאים ולהתווכח עם משרד הביטחון אם זה שווה שקל יותר או שקל פחות. שליש זה 33.3, או שפשוט נשללת ממנו הזכאות לסיוע בדיור בגלל הדבר הזה. בתיקון קטן, במקום שיופיע 33 יכול להופיע 34 ואז אתה פותר מראש את כל הבעיה הזאת וחוסך גם עבודה מיותרת של משרד הביטחון להעמיס על המערכת שמאים וסיפורים אחרים. זה פשוט מיותר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, זה פותר בירושה של שלושה אנשים, אבל בסוגי ירושה אחרים זה לא יפתור. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> זה במבחן החיים, זה היה 25%, ל-33% אין שום הבדל, המשמעות היא אותו דבר. אם זה יהיה 34% זה כבר משהו אחר. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> ההוראה דיברה על רבע, על 25%, בכנסת הקודמת, כשדנו בזה בפעם הקודמת התבקשנו במצבים שאמנם יש יותר מרבע, נניח שליש, אבל העלות היא מאוד נמוכה, לתת גם את האפשרות ולכן הרחבנו, במקום לכתוב רבע כתבנו 33 כדי שלא יהיה את אותו מצב ביניים שמדובר עליו כאן. אבל בהחלט הכוונה שכשמדובר בשליש מדירה ובערך יותר גבוה יראו את זה כבעלות. אנחנו הרחבנו ואנחנו לא רוצים להרחיב מעבר. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> אבל זה לא שליש, זה פחות משליש. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> נכון, כתבנו 33. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> אבל זה לא שליש, אמרת שהכוונה היא שליש. שליש זה 33.333 וככה לנצח, אז מה הבעיה לעשות את זה 34? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אמרנו ששליש בדירה ייחשב כבעלות בדירה, 33 לא, ולכן הפער הוא בדיוק כמו שכתוב ככה הוא נכון. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> אז למה לשנות את זה ל-33? << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> אדם יורש דירה אתם שולחים אותו לריב עם היורשים? << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> למה לשנות ל-33? ולמה להכניס עבודה מיותרת למשרד הביטחון לשלוח לשמאים הלוך חזור, ההתנגדות האוטומטית נראית לי קצת – << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> דיברנו על זה בחוץ. הקשבתי, בדקתי וחזרתי עם התשובה. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> זה לא דברי אלוהים חיים, אמרת את דעתך. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> אבל זה גם אומר, מי שירש דירה לעומת מי שירש כסף, מי שירש כסף מהוריו - - - << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> לא, בסעיף, רז, מוגדר שגם אם הוא ירש, אבל אין לו יכולת לממש את זה לא חל עליו, הוא לא מוגדר כבעלות. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> לא, בסדר, אם אין לו יכולת לממש אני מבין. << דובר >> קריאה: << דובר >> אייל, איך אתה קובע לא ניתן לממש? << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> מישהו גר בבית. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> זאת אומרת בן אדם שירש שליש דירה לא זכאי לשום סיוע ממשרד הביטחון. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אם הערך שלו בדירה הוא גדול מ - - - << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> עם ערך של 528,000 שקלים, זאת אומרת שהדירה שווה בערך מיליון וחצי. מיליון וחצי זו דירת שיכון בפתח תקוה. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> לי זה נראה קטנוני ומכניס עבודה מיותרת לעובדי הרווחה. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> למעשה אתם מוציאים אוכלוסייה ענקית החוצה. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> פשוט מיותר. קובעים 34%, בן אדם ירש שליש או פחות, ובזה נגמר הסיפור. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מה ההצעה שלך, איתי? שיהיה כתוב 34%. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> במקום 33 יהיה 34. זה הכול. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא מקובל. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> למה? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> ערן ממשרד הביטחון הגיע כדי להגיד לא על כל דבר. << אורח >> איתי אלימלך: << אורח >> לימור, יש סיבה מהותית למה לא? חבר'ה, השאלה היא לא משפטית, ערן, השאלה מול לימור, תודה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אתה צודק, אתה בא מהחיים עצמם. הבן אדם לפעמים יורש, אבל עד שהוא רואה כסף עובר עשר שנים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני מציעה שנתקדם כי אנחנו גם ככה לא בסעיף הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק. אתה נכנסת לנושא שלא שייך לסעיף הזה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> יעל, הם לא נותנים לנו תשובות, הם לא נענים לשאלות שאנחנו מבקשים. אנחנו כבר שלושה שבועות פה, ביקשנו דברים להלומי הקרב ולא קיבלנו כלום. הדבר הבסיסי שהוא מבקש, עוד אחוז אחד, נו באמת, על מה אתם מתעסקים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יושב ראש מחוז צפון, אנחנו השארנו את השאלה שלך על שולחנם של אנשי משרד הביטחון, אבל אנחנו לא בסעיף הזה בכלל ואנחנו ממשיכים הלאה. לפני ההצבעות אנחנו נקבל מהם תשובה, מה שהם יגידו כך יהיה. מדובר פה באחוז אחד, על זה אני אעכב את הדיון על כל החוק. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל גם לגבי אסירים, צריכים לזכור שהתגמול זה פיצוי. נניח אדם שקיבל פיצוי והולך לכלא - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את היית פה כשדובר על הנושא הזה? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והגבת? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז זהו, אז התגובה נשמעה. נמשיך הלאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אנחנו בעמוד 37. אנחנו אומרים שהמדד הבסיסי הוא ממוצע שנתי של המדד שחושב לפני המועד שבו בוצע לאחרונה עדכון סכומים לפי סעיף זה לגבי השנה שקדמה לאותו מועד. זה תיקון שמבהיר. גם בסעיף קטן (ג) בעמוד 37, זה לא מסומן אצלכם, אבל נגיד שזה יעודכן ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה, בסעיף זה יום העדכון. זה טכני. עכשיו אנחנו מגיעים לתוספת שבה בכלל לא דנו. התוספת היא כל אותן הזכאויות שישולמו באופן אוטומטי, זכאויות הניתנות בלא צורך בהגשת בקשה. 1. סיוע שנתי במענק לתשלום דמי ביטוח בעד המעלון שהותקן, לרבות עלות בדיקת מהנדס לפי סעיף 9יא(ד) – מהשנה השנייה. למה זה מהשנה השנייה? כי אתם צריכים שהוא יגיד לכם שיש לו מעלון? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> בשנה הראשונה הוא מוכיח שהוא קנה מעלון, הוא מקבל את הזכאויות הנלוות ואז מהשנה השנייה זה אוטומטי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 2. מענק שנתי לאחזקת דירה לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 9טו(1). עוד פעם, כי כל הנכים בעלי דרגת נכות מיוחדת אתם יודעים עליהם ואתם פשוט משלמים להם את זה בפרק הזמן שצריך? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> נכון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 3. דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9לב(ד), למעט דמי ניידות לפי סעיף 9לב(ד)(2)(ב). כי מה קורה ב-(2)(ב)? (2)(ב) מדבר על זה שיש צורך לנסוע ללימודים למרכז שיקום או להכשרה תוך מפעלית, לעבודה, לפעילות ספורטיבית או למקום התנדבות. אתם לא יכולים לשלם את זה אוטומטית כי הוא צריך להראות לכם שהוא עושה את הפעולות האלה, אני מניחה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> נכון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 4. דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9כו לנכה שרכש רכב רפואי – מהשנה השנייה לרכישת הרכב הרפואי הראשון או להחלפת הרכב הרפואי ברכב חדש, לפי העניין. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה סיפור דומה, בשנה הראשונה עם קבלת הרכב הוא ממציא לאגף השיקום את האישור שהוא קיבל את הרכב ואת הרישיון על שמו ומרגע זה בעצם הוא יכול להיות זכאי לרמת הניידות המוגדלת. לכן זה לא אוטומטי, מהשנה השנייה זה אוטומטי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז אמרנו, מהשנה השנייה לרכישת הרכב הרפואי הראשון או להחלפת הרכב הרפואי ברכב רפואי חדש, לפי העניין. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כנ"ל. הוא מקבל את הזכאות הרגילה, ברגע שהוא מעדכן על הרכב החדש אז הוא יקבל את הזכאות, אם היא משתנה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> וגם אם היא לא משתנה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אם היא לא משתנה אז זה פשוט ממשיך כמו שהיה קודם, אז אין בעיה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 5. דמי ניידות חודשיים לפי סעיף 9ל לנכה שלא מימש את זכאותו לרכב רפואי, למעט נכה שמכר את הרכב הרפואי ולא החליפו ברכב רפואי חדש. כאן זה כאילו סיטואציה של אדם שהיה לו רכב והוא לא מימש את הזכאות שלו לרכב. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני אסביר. קודם כל יש דמי ניידות אוטומטיים שמשתלמים ברגע שלבן אדם יש דרגת נכות מסוימת, גם אם אין לו רכב. זה אוטומטי, אין שאלה. יקנה את הרכב, יביא את המסמכים, זה מה שאמרנו קודם, ברגע שהוא יודיע הוא יקבל את הסכום המוגדל. ה'למעט' מתייחס לסיטואציה שבן אדם מכר את הרכב, אנחנו לא נדע שהוא מכר את הרכב ולכן נדרשת ההודעה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כדי שתדעו שהוא חזר להיות חסר רכב וצריך לקבל דמי ניידות כחסר רכב. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 6. סיוע במימון דמי הביטוח השנתיים לפי סעיפים 9כח(1) – מהשנה השנייה לרכישת הרכב הרפואי הראשון או להחלפת הרכב הרפואי ברכב חדש, לפי העניין, או 9לה(א)(1)." << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה אותו סיפור, עם רכישת הרכב נשלם לו גם את הביטוח. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עכשיו אנחנו מגיעים לתיקון של חוק נפגעי פעולות איבה. נסגור את סעיף 34 ונעבור עליו שנייה בנפרד, אבל לפני שאנחנו מגיעים לסעיף 34 אני מפנה אתכם לסעיף 35. אתם לא רואים תיקון בנוסח, אבל כמו שהסביר ערן בדיון שעסקנו בתשלום תגמולים באיחור, בעצם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), בהצעת החוק נקבע מנגנון לאיך משלמים תגמולים באיחור. לכן ביטלו את חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), אבל בחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום) בפרט 10 ובפרט 11 כן נשארו חוק המשטרה (נכים ונספים) וחוק שירות בתי הסוהר וככל שזה נוגע לנכים שהם שוטרים ולנכים שהם שירתו בשב"ס הדין שלהם הוא הדין שחל על נכי צה"ל. לכן ככל שזה נוגע לנכים המנגנון שנקבע לגבי נכי צה"ל יחול עליהם ולכן אנחנו צריכים לתקן גם את פרט 10 וגם את פרט 11 ולהבהיר שחוק המשטרה (נכים ונספים) יחול רק לעניין שוטר שנפטר ולעניין סוהר שנפטר. ככל שמדובר בנכה יחול המנגנון של חוק הנכים (תגמולים ושיקום). זו השלמה שעלתה לנו כשעברנו על הדברים. אנחנו נחזור לסעיף 34, אני רק רוצה לראות שאין לנו עוד תיקונים שהם לא חוק נפגעי פעולות איבה. יש לנו בעמוד 45, זו רק הפניה, זה תיקון עקיף לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. אומרים שסכומים שנקבעו בתקנות יעודכנו בהתאם להוראות לפי סעיף 1ב אבל זה צריך להיות 1ג, כי בעצם הסמכות הכללית של 1ב, הוחלט כן להשאיר אותה בחוק, אנחנו צריכים להפנות ל-1ג ולמנגנון שהוא קובע. את הוראות המעבר נעשה יחד עם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מכיוון שהתיקונים קצת שלובים אחד בשני. אנחנו בעמוד 39, סעיף 34. שלומי, אולי תקדים כמה מילים, תיתן רקע לאיך מתנהג החוק של נפגעי פעולות איבה, מה חל עליהם, מה הכלל באופן כללי ואיזה התאמות עשיתם. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה למעשה מחרה מחזיק אחר חוק הנכים ואחר חוק המשפחות. הכלל באופן עקרוני אומר שכל זכאות והטבה שזכאי לה נכה או בן משפחה מכוח חוק הנכים או חוק המשפחות זכאי לה נפגע או בן משפחה של נפגע איבה. זה הכלל הבסיסי ובעצם חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, מה שהוא עושה זה שואב את כל הוראות הדין הרלוונטיות ומחיל אותם בשינויים המחויבים על משפחת השכול, על משפחת נפגעי איבה. מה שניסינו לעשות פה, אדוני, באמת מלאכת מחשבת, זה לקחת את כל התיקונים החדשים הללו ולהחיל אותם בשינויים שנדרשים מעצם השוני בין האוכלוסיות, להחיל אותם גם כדי שיחולו באופן מלא על נפגעי פעולות איבה. לכן הכלל הוא, אדוני, שאלמלא אמרנו אחרת כל הזכאויות שנידונו פה אמורות לחול גם על נפגעי פעולות איבה. זו ההקדמה, זה הכלל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני אשמח שנעבור סעיף סעיף וננסה ככה לבאר כי זה באמת תיקון טיפה מורכב, כי הוא עושה שינויים על חוק הנכים (תגמולים ושיקום) ועושה לו התאמות לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כשנגיד שאולי ההתאמה שהייתה הכי נדרשת היא בנוגע לנכים שהם בעלי דרגת נכות מיוחדת ולמעשה המוסד לביטוח לאומי לא מחזיק במאגר של רכבים, הוא לא יכול לתת רכב בבעלות המדינה, אבל מה שהוא יכול כן לתת זה לתת את הרכב לא בתמהיל של 85/15 אלא בתמהיל של 100% ולממן את כל מה שקשור לרכב. תיכף נרד לפרטים ואני רוצה, שלומי, שתסביר בדיוק. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה 34. בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"-1970 (להלן חוק התגמולים) – (1) בסעיף 1, בהגדרה "בן משפחה של נפגע", בפסקה (1) שבה, במקום "ועומד ברשות עצמו" יבוא "עומד ברשות עצמו", "הכנסה חודשית", "הכנסה מעבודה או ממשלח יד", "זכאות נוספת", "סיוע", "סיוע כספי", "שכר מינימום", "הפרעה בתר-חבלתית" ו-"השכר הממוצע"; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה בעצם החלה של כל המונחים החדשים שנוספו עכשיו בחוק על מנת שנוכל להחיל אותם גם על ההגדרות של הנכים שלנו. יש היום ביטויים אחרים, היינו צריכים להוסיף את הדברים שנוספו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (2) בסעיף 4 - (1) במקום כותרת השוליים יבוא "תגמול וזכאות נוספת לנכה"; (2) האמור בו יסומן "(א)", ובו המילה "4ב" תימחק, אחרי "5" יבוא "5א", ובמקום "7ב, 7ה1 – בתקופת הוראת השעה כהגדרתה בסעיף האמור יבוא "7ב עד 7ו" - - - שלומי, אתה אומר שפה יש סעיפים נוספים שאתם מחילים שחלים היום מכוח? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 7ג, 7ד ו-7ה חלים מכוח תקנות הביטוח הלאומי, לשר עד היום הייתה אפשרות להחיל תקנות וסעיפים מסוימים וכך הוא עשה, ולכן על אף שזה לא יופיע בנוסח החוק זה אכן חל, פשוט עכשיו עשינו סדר והבאנו את זה גם עלי חוק, והוספנו גם את 7ו שעוסק בהכנסה שאינה מעבודה או משלח יד, שאיננה מובאת בחשבון, כיוון שזה רלוונטי וגם את זה הוספנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אחרי 18(ד) ו-(ה)" יבוא "18ב ו-18ג", במקום "44" יבוא "44, 49, 50 ו-51 והתוספת" ובסופו יבוא "ובשינויים אלה: << אורח >> שלומי מור: << אורח >> 49, 50 ו-51 עוסק בעדכון הסכומים כדי שהזכאות תהיה זהה והעדכונים יהיו זהים, זה נדרש. התוספת מדברת על הזכאויות הנוספות שניתנות בלא צורך בהגשת בקשה. כמובן שהשירות הזה גם יחול אצלנו. סעיף 18ב מדבר על אופן תשלום גמלה באיחור. אנחנו נראה בהמשך, תיקנו את סעיף 15. היום ההסדר הזה חל מכוח חוק הביטוח הלאומי סעיף 297א, חשבנו, כיוון שמערכת התשלום שלנו מבוססת גם על המחשוב של משרד הביטחון, ותודה בהקשר הזה, הם נותנים לנו את השירות הזה, חשבנו שיהיה יותר נכון להתבסס גם, כאשר תשלום משולם באופן מאוחר על המערכת שלהם ולכן התאמנו גם את אופן העדכון ואת אופן התשלום, כשגמלה משולמת באופן מאוחר היא תשולם לפי שיעורה המעודכן. זה יותר פשוט לכולם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (1) בסעיף 16(א), במקום "באישור החשב הכללי במשרד האוצר" יקראו "באישור חשב המוסד כמשמעותו בסעיף 23א לחוק הביטוח הלאומי"; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. כיוון שאנחנו תאגיד סטטוטורי, אנחנו לא משרד ממשלתי, החוק מינה לצורך הניהול שלנו בין היתר חשב מטעם החשב הכללי ולכן בהקשר הזה מקום שכתוב החשב הכללי רלוונטי שיהיה כתוב חשב המוסד לביטוח הלאומי שהוא חשב אוצרי כמובן שמונה על ידי אוצר המדינה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ב-16(א), איפה יש שם אזכור של החשב? פתאום אני לא רואה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא, החשב שלנו הוא סעיף 23א לחוק הביטוח הלאומי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (2) בסעיף 18ב(ב), במקום "לפי סעיף 43(ב)" יקראו "לפי סעיף 9 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה"; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. פה זה פרוצדורלי. 43(ב) לא חל עלינו, אבל חלף זה מכוח סעיף 9 שמצוין פה מוחלות עלינו תקנות שעוסקות בתט"ר, ולכן, כיוון ש-18ב(ב) עוסק בהקשרים הללו אנחנו החלנו את המקור בדין שמכוחו חלות עלינו כל ההוראות של התט"ר ועשינו את ההשוואה הזאת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (3) בסעיף 51, במקום "שר הביטחון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של האגף" יקראו "המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו"; בעצם הכוונה לכל אותם סכומים שעודכנו. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הפרסום ברשומות יהיה של שר הביטחון ואתם תפרסמו באתר האינטרנט שלכם. ואתם אומרים שלא צריך לפרסם ברשומות פעמיים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון, אין טעם לפרסם ברשומות פעמיים, אבל אנחנו נדאג שהחומר יהיה נגיש לא רק ברשומות למתקשים להגיע לשם, אלא באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי בחלק הרלוונטי לנפגעי פעולות איבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) נפגע כאמור בסעיף קטן (א) זכאי לזכאות נוספת לפי פרק שני1 לחוק הנכים, ויחולו ההוראות לפי הפרק האמור הסעיפים 18א ו-52 לאותו חוק וכן כללים, תנאים, סכומים והוראות שקבע שר הביטחון לפי אותן ההוראות והסעיפים ובשינויים שקבע שר העבודה, אם קבע, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה הכלל הבסיסי. פרק שני1 זה מה שאנחנו מדברים עליו פה, שזה הדיור והניידות, הכלל הבסיסי שנאמר פה הוא שככלל כל הזכויות וכל ההטבות יחולו על נפגעי פעולות איבה. לא רק זה, אלא גם הכללים, התנאים והצווים והתקנות שיקבע שר הביטחון, ואתם יודעים שבמקומות רבים ניתנה לשר סמכות להתקין. כל מה שיותקן יוחל מניה וביה גם עלינו אלא אם כן שר העבודה, השר האחראי על המוסד לביטוח לאומי, ימצא שיש מקום לשנות או לתקן לעניין נפגעי פעולות איבה. סעיף 18א ו-52 מוזכרים פה כי גם מכוחם יש לשר סמכות להתקין תקנות, רצינו לוודא ולהבהיר שגם אלה יחולו על נפגעי פעולות איבה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> רק שאלה קטנה, שלומי, ולוועדה. כמו שאמרנו, השר יכול רק להיטיב ולא להמעיט, אז רק אני רוצה לדעת שזה חל גם על שר הרווחה כמו שזה חל על שר הביטחון. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הכוונה היחידה פה זה לא להפחית חלילה, כי הכלל הבסיסי זה לתת מה שניתן לחיילי צה"ל. הכוונה זה שמקום שעקב האופי המיוחד של נפגעי פעולות איבה יהיה צורך לשנות במשהו מהתקנה כך ייעשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תעשה את זה באותו נוסח שיעל כתבה לגבי משרד הביטחון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, שם זה היה על התיקון של התוספת איזה זכאויות יינתנו באופן אוטומטי ואיזה לא. פה זה, שלומי אומר, ככלל הכלל שלנו זה שמה שקורה עם נכי צה"ל יקרה גם עם נפגעי פעולות איבה. והפנה אותי שלומי גם להגדרה של תגמול בחוק נפגעי פעולות איבה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> שכולל את 'כל הטבה או זכות הניתנים לנכי צה"ל או בן משפחה'. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל אנחנו אומרים, ההוראות של הפרק יחולו, אבל לפעמים יש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל שלומי אמר שאצל השר הוא משאיר את המילה 'לשנות', מה שלא רצית אצל שר הביטחון את רוצה אצל שר העבודה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, פה הכוונה לכל אותן התאמות שהן בגדר ההתאמות. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון מאוד. אין להבנתי, על פי הדין, אפשרות להפחית לנפגעי פעולות איבה מההטבות שלהם לעומת חיילי צה"ל. כל הכוונה פה, וזה גם לפרוטוקול, זה לעשות התאמות אם יידרשו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל התאמות, עוד הפעם, שלא פוגעות בסכום, לא פוגעות בזכות, זו התאמה שנדרשת מעצם זה שהוא נפגע איבה והוא לא נכה צה"ל, נכון? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אמת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר רק על ההתאמות האלה, לא שמחר יבוא איזה שר או משרד האוצר וירצה להוריד משהו. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בדיוק, אדוני. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הדברים גם נאמרו לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איך אני מבטיח את זה בחוק? << דובר >> קריאה: << דובר >> ההתאמות הן באישור הוועדה? << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> אני אשיב. דברים שנקבעו בחוק אין סמכות לשר להוריד בתקנות, מדובר רק על דברים שהיה בתקנות ששר הביטחון יתקין, אז אותה סמכות שיש לשר הביטחון יהיה לשר העבודה להתאים את זה כלפי נפגעי פעולות איבה. זה הכול. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אך ורק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני רוצה, כמו ששר הביטחון צריך לבוא לפה לקבל אישור אם הוא מפחית, אז גם שר העבודה יבוא לפה לקבל אישור. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אין לי בעיה. היה בתיקון כדי להפחית מזכאותו של נפגע איבה זה יהיה באישור ועדת העבודה והרווחה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, אבל זה לא בדיוק להפחית, שלומי. אם אתם רוצים בשינויים שקבע שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה. אם הוא יקבע תבואו לוועדה ותציגו את השינויים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> על כל השינויים? זה מיותר. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אני חושבת שהמנגנון שקבענו לגבי משרד הביטחון - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל אז את מכירה בחוק שהמוסד לביטוח לאומי יכול לגרוע וזאת לא הכרה שאתם רוצים שתהיה. אני לא מצליחה אפילו להבין ברמת הטרמינולוגיה. הרי אתם אומרים הזכאויות שניתנות לנכי צה"ל צריכות להינתן לנפגעי פעולות איבה, והכלל הוא שאי אפשר לגרוע, או ככלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איפה כתוב בחוק שאי אפשר לגרוע? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כי זה גם נובע מהגדרת התגמול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל בסעיף הזה של לשנות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל זה חל על אותו חוק. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> השינויים רק התחייבו באמת מכורח הנסיבות והשינויים האלמנטריים בין האוכלוסיות. אין שום כוונה לשנות או להפחית במובן הזה, רק לעשות שינויים – יהיה כתוב באתר האינטרנט של משרד הביטחון או קצין התגמולים, אז השר יוכל לשנות לפקיד התביעות ובאתר האינטרנט של הביטוח הלאומי. שום הטבה לא תופחת, אין כוונה וזה לא מה שהסעיף אומר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היועצת המשפטית מסבירה שמא אם אנחנו נכתוב שהוא יכול לגרוע באישור ועדת העבודה והרווחה אנחנו עלולים לפגוע בנכים. מכלל הן אתה שומע לאו ומכלל לאו אתה שומע הן. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> בדיוק. אז אני אומרת ככה, אם חלילה, חלילה, מה שאני לא מתארת לעצמי שיקרה, משרד הביטחון יבוא וירצה לגרוע משהו אז הוא יהיה המוביל ואנחנו - - - הגריעה הזאת ממנו ולא במצב אחר. אני מקבלת את מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מקבלת? << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> מקבלת, כן, תודה רבה על ההבהרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> באופן כללי לגבי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) צריך להגיד שרוב הסכומים שקבועים בחוק הם סכומים מרביים ושר הביטחון יכול לקבוע בתקנות כל מיני דיפרנציאציות ובלבד שהוא לא גורע מדרגות הנכות שזכאיות, אבל הסכומים בכללי הם מרביים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם זה מקובל עלייך זה מקובל עלינו, כי זו שאלה של נוסח. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> זו מהות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה גם שאלה של מהות. אתם מסכימים למהות? << דובר >> קריאה: << דובר >> לגמרי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עכשיו אנחנו נכנסים לרזולוציות ורואים איזה שינויים צריך. (1) בכל מקום, במקום "רופא מוסמך ראשי" יקראו "המנהל הרפואי של המוסד" ובמקום "רופא מוסמך מרחבי" ו"רופא מוסמך מחוזי" יקראו "רופא שהמנהל הכללי של המוסד מינה לרופא מוסמך"; מינוי כאמור יכול שיהיה לעניין מסוים או לכל העניינים והכול לפי אמור בכתב המינוי;"; אנחנו כותבים כאן 'בכל מקום', יכול להיות שיהיה צריך לשנות באופן פרטני את הסעיפים, אבל בעצם הכוונה ברורה ואם צריך לתקן את הסעיפים זה רק עניין של איך זה יהיה כתוב, אבל במהות זאת המהות. אצלכם אין סגן, נכון, שלומי? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון להיום אין סגן ולכן הותרנו את זה ככה. אני מזכיר, הכמויות של נפגעי פעולות איבה ושל הנכים הרבה יותר קטנות לעומת נכי צה"ל ולכן גם ההגדרות של רופא מרחבי ומחוזי הם דברים שאין לנו, לכן רופא מוסמך שיהיה מוסמך לפי חלוקה פנימית כפי שהמנכ"ל יקבע זה המודל שיותר מתאים להיקפים שלנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ערן, הסגן הוא לגבי רופא מוסמך ראשי, נכון? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז אולי נגיד 'רופא מוסמך ראשי, סגן רופא מוסמך ראשי' יקראו 'המנהל הרפואי של המוסד או סגן המנהל הרפואי של המוסד'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> או סגנו. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> או סגנו, בסדר גמור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי אם כולם יצטרכו לחכות על אדם אחד, אנחנו יודעים מה קורה בבירוקרטיה, שיהיה לו עוד מישהו. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אם אנחנו רוצים להוסיף את הנושא של הרופא או מי מטעמו, שהרופא יאציל לו את הסמכות, או ימנה אותו או יקבע אותו? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אין המון מקומות בחוק שהרופא מוזכר, הוא מוזכר, אם אני לא טועה, בנוגע לדרגת נכות זמנית. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ניסינו לבדוק מתי לרופא המוסמך הראשי יש סמכות ייחודית וכמעט לא מצאנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז למה כתבתם את זה? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה קיים, אבל זה באמת מאוד נדיר ואני חושב שאלה מצבים שצריך את הרופא עצמו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> למשל יש את זה בניידות, נדמה לי, עם הזמניות. לא זוכרת עוד, לדעתי יש עוד מופע אחד או שניים. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש לי שאלה, לגבי נפגעי איבה, אם יש שם פוסט טראומטיים, לא רק בנפש, וגם פה יש פוסט טראומטיים, הם לא אמורים לקבל בדיוק מה ששם אמורים לקבל? << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> ודאי, למה לא? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ספר הליקויים של נפגעי פעולות האיבה הוא ספר הליקויים של נכי צה"ל לכל דבר ועניין, כולל הכרה בפוסט טראומטיים, כולל עכשיו ההגדרה של בתר-חבלתיים שהוספנו. לכל דבר ועניין הם זהים. אופי האירועים שונה כמובן, אין הלם קרב, כי אין קרב, אבל לפעמים אירוע איבה יכול להידמות כקרב, אבל הכול זהה מבחינה רפואית. << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> חלקנו היינו מוכרים בביטוח לאומי לפני שקיבלנו את ההכרה במשרד הביטחון. על זה בדיוק יש לי שאלה כי יש לנו קבוצה של נכי צה"ל שנוצר להם חוב על תקופת המעבר בין ביטוח לאומי למשרד הביטחון בגלל הפרשים של קצבאות. האם יש אפשרות לייצר איזה שהיא ועדת חריגים למחיקת חובות לאותם נכי צה"ל כי הם לא אנשים שיכולים להחזיר? זה נכים שיש להם פתאום חוב של 20,000 שקל בביטוח לאומי על כספים שהם קיבלו לפני שנתיים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בביטוח לאומי יש ועדה כבר היום שנקראת ועדה לבחינת חובות שבוחנת כל חוב לפי המצב הסוציואקונומי, עומק הפיגור וסיבת יצירת החוב. אבל נראה לי שאתה מדבר על המעבר בין נכות כללית לבין נכות של משרד הביטחון. << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> כן, ספציפית על זה. זה אנשים שהוכרו אצלכם ואז אחרי אירוע איציק סעידיאן קיבלו הכרה במסלול ירוק ונוצר להם פער של חוב לביטוח לאומי בגלל הפרשי קצבאות. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אז התשובה היא שקיימת ועדה. << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> יש איזה שהיא דרך לייצר לנו, אולי דרך אגף השיקום, גישה שנוכל להגיש את הבקשה? רובנו לא יודעים איך לטפל בזה. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> זה לא שלא יודעים, לא מסוגלים להתמודד עם בירוקרטיה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> עקרונית באופן מאוד פשוט באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי יש אפשרות להגיש בקשה, אפילו לא צריך להגיע לסניף, אבל אם אתה חושב שיש איזה שהוא מאפיין מיוחד אפשר גם אולי דרך הארגון, אני יכול גם לדבר עם ערן ממשרד הביטחון. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> חברים, זה לא רלוונטי לפעולות איבה, למה אנחנו עוסקים בזה עכשיו? אלה מקרים פרטניים שיידונו אחר כך. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בואו ננסה לשמור על הרצף כי זה באמת טיפה מורכב כל האירוע הזה. (2) הוראות אלה בחוק הנכים לא יחולו: סעיף 9יג – לעניין סיוע בדרך של שיכון בדירה ציבורית, סעיפים 9יד(ד) ו-9טו(1)(א) רישה – לעניין נכה בעל דרגת נכות מיוחדת המתגורר בדירה בבעלות משרד הביטחון וסעיף 9טז(ב); << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני אסביר. אנחנו מבינים שלמשרד הביטחון יש כ-115 דירות בהן הוא משכן לפי קריטריונים כאלה ואחרים חלק מהנכים. למוסד לביטוח לאומי אין ומעולם לא היו כאלה דירות ולכן בהקשר הזה מה שאומר הסעיף, שחלף הדירות הללו, הרי רוב רובם של הנכים אינם מתגוררים בדירות הללו אלא מקבלים הטבות מקבילות, זהות, כאלה ואחרות, מה שאנחנו אומרים שבהקשר הזה נפגעי פעולות איבה יקבלו את כל סל ההטבות שמקבל כל נכה צה"ל שלא קיבל דירה בבעלות המדינה, כי זה אין לנו, אבל בהשוואת הזכויות יוצא שהוא לא נפסד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> צריך להגיד, אני חושבת שלימור אמרה שיש משהו כמו 100 דירות כאלה. כלומר גם לגבי נכי צה"ל זה החריג. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ולהם יש אפס דירות אז חבל על הדיבורים. רק צריך להתאים לנוסח שיתאים לכל הזכויות שלהם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני חושבת שסעיף 9יג מדבר על שיכונו בדירה בבעלות משרד הביטחון, או מתן המלצה לחברת דיור לשכנו בדירה ציבורית, כלומר יש שני חלקים לסעיף ואתם דיברתם לא רק על החלק של הדירה בבעלות משרד הביטחון אלא דירה ציבורית. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא, אנחנו דיברנו על דירה בבעלות משרד הביטחון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל ב-9יג אתם אומרים לעניין - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיוע בדרך של שיכון בדירה ציבורית. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא, אז צריך לתקן את זה, מדובר בדירה בבעלות משרד הביטחון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> והסיפה, המלצה לחברה? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לגבי המלצה, אני לא מספיק בקי, אני לא מבין שהיא כל כך משמעותית, אבל לא אכפת לי שהיא תישאר גם לעניין נפגעי פעולות איבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז בעניין שיכונו בדירה בבעלות משרד הביטחון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> שאם יש אפשרות דיור ציבורי אז שזה יהיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כתוב לא יחולו, אז זה לא רלוונטי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> רק במקום לעניין סיוע בשיכון בדירה ציבורית נגיד לעניין שיכונו בדירה בבעלות משרד הביטחון וזה יהיה מדויק יותר. עכשיו אנחנו בפסקה (3). אנחנו נכנסים לכל הסיפור של הניידות ואמרנו שפה יש לנו הבדל בין מי שהוא נכה עם דרגת מיוחדת לבין מי שהוא לא עם דרגת נכות מיוחדת ושזכאי לרכב רפואי. (3) לעניין נכים שאינם בעלי דרגת נכות מיוחדת יחולו הוראות סימן ג' לפרק שני2 בשינויים המחויבים; כלומר מי שהוא לא 100 פלוס. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> הגענו לניידות. בניידות יש שני חלקים, יש את הנכים שהם בעלי דרגת נכות מיוחדת, שכבר נדבר עליהם, ויש את הנכים שהם אינם בעלי דרגת נכות מיוחדת. לגבי הנכים שהם אינם בעלי דרגת נכות מיוחדת רכב רפואי, כל הכללים חלים באופן זהה, פה אין שוני לחלוטין, הכול חל. השוני היחידי שלנו נובע מהעובדה שלגבי נכים בעלי דרגת נכות מיוחדת היום יש צי של כ-600-500 רכבים בבעלות משרד הביטחון, באיזה שהיא קונסטלציה הרכבים נרכשים, לא משנה, הם בבעלות משרד הביטחון, בעוד שלנו, לאור הכמויות שלנו, אין ומעולם לא היו רכבים כאלה. על מנת לפתור את הפער הזה ועל מנת שגם נכי 100 פלוס שלנו יהיו זכאים להטבה שמשיקה להטבה הזו, דרך אגב לנו יש כ-80 נכים שכאלה, קבענו הסדר שאומר את הדבר הבא: ראשית, במקום סיוע בשווי של 85% מערך הרכב, הסיוע יהיה בשיעור של 100% משווי הרכב. זה הבסיס, זו ההתחלה. גם לגבי העיוורים אפשרנו, מי שירצה רכב מדינה ורכב רפואי, ואז יש כללים טיפה שונים לגבי קצבת הניידות והמענק, כל אחד יעשה את החישוב שמתאים לו, אבל לגבי עיוור אפשרנו את החלופה כפי שנמצאת פה בחוק הנכים. לגבי כל המעטפת, שזה טיפולים ושיעורי נהיגה ואביזרי עזר ומערכת תיקון ומועדי החלפה ודמי הניידות ואפילו רכב חלופי, כל ההסדרים האלה יחולו ואין איתם קושי. השאלה היחידה שנותרה לפיצוח זה מה עושים עם פטירתו של אדם. במשרד הביטחון, כיוון שהרכב איננו שייך לאדם בתום 60 ימים מבקשים מאלמנתו להחזיר את הרכב למשרד הביטחון. אצלנו, כיוון שהרכב איננו שלנו נשאל מה אנחנו עושים, לכן הפתרון שמצאנו בעצה אחת עם כל הגורמים אומר את הדבר הבא, כיוון שהשיפוי היה בגובה 100 וכיוון שהנכה איננו נכה מיוחד לא נדרש היום להחזיר, הרי הכנסנו את הסעיף שהוא לא נדרש להחזיר והוא מקבל שיפוי של 85%, אז אנחנו נשווה את הנכה המיוחד במובן מסוים לנכה הרגיל, כיצד? זאת אומרת 85% יישארו אצלו, 15% שהוא קיבל אקסטרה, זה אלמנתו תצטרך להחזיר, 15% משווי הרכב במועד בו היא הייתה צריכה להחזיר אותו, קרי במועד שבו חלפו 60 ימים מיום הפטירה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה לא כשהיא מכרה את האוטו? כל הרעיון עם האוטו היה שכשהם מוכרים את האוטו הם צריכים להחזיר את הכסף. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אבל גם במשרד הביטחון אלמנה צריכה להחזיר 60 ימים לאחר הפטירה, אז השווינו את המועד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כמו ששלומי אומר זה מורכב, כי השאלה למה משווים. אם משווים את הנכים האלה, אמרנו שאין רכבים בבעלות המדינה לנפגעי איבה, בביטוח לאומי אין צי כזה של רכבים, אז השאלה איך עושים את ההשוואה כשהנכה נפטר. אפשר להשוות אותו לנכה עם רכב רפואי ואז זה מה ששלומי אמר, בעצם הוא ישלם את הדלתא, אבל אפשר גם להשוות - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אפשר גם להשוות אותו, את אומרת, לנכה 100 פלוס של משרד הביטחון ושהוא יחזיר את כל הסכום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נכה 100 פלוס של משרד הביטחון יחזיר את כל האוטו, אבל - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אבל אנחנו חושבים שזה לא נכון, כיוון שהשירות שהוא מקבל הוא לא אותו שירות. כלומר כשהרכב בבעלות נכה משרד הביטחון ה-100 פלוס הוא מקבל את כל החבילה, זאת אומרת הוא מקבל את כל השירות ואת כל הטיפולים, אצלנו, כיוון שזה לא המצב, זה יותר דומה לרכבים הרפואיים הרגילים, אז יש איזה שהוא פער. אנחנו מנסים לאזן אותו ב-15% האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 15% ממה, משווי רכב שכבר שלוש שנים על הכביש? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן, משווי הרכב בחודשיים לאחר פטירת המנוח, גם אם היא לא מכרה אותו, דרך אגב, היא רוצה להמשיך לעשות בו שימוש. אנחנו אז משתלבים בהוראות של מה זכאית אלמנה. הרי אלמנה זכאית לרכב, אבל הסכומים הללו, להבנתנו, הם הרבה יותר גבוהים ממה שהיא הייתה מקבלת כאלמנה אם היא הייתה מקבלת רכב, 120,000 ₪ בערך, ופה אנחנו מדברים על רכב שהיה שווה בעת רכישתו 370,000 ₪. אז יוצא שגם אחרי שהיא מחזירה לנו 15% עדיין היא נותרת עם סכום משמעותי, פלוס אני מבין שבהחלפת רכב יש מענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מאיפה היא תיקח את ה-15% האלה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אחת משתיים, היא יכולה למכור ולקנות רכב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם היא הצליחה להשיג קונה שלא רצה רכב כזה וזה רכב שונה והיא השיגה מחיר נמוך מאוד? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> היא תשלם רק 15%. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממה שהיא קיבלה? << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> לא, משווי הרכב במועד המכירה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> היא יכולה להשאיר גם אצלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר, אם יש לה יכולת והיא רוצה להשאיר את הרכב אני מבין, אבל אם אין לה והיא מכרה את הרכב וכשאתם רוצים לקחת ממנה 15% אני רוצה שזה יהיה מהמחיר שהיא הצליחה למכור, לא ממחיר מחירון, כי אם היא הצליחה למכור במחיר הרבה יותר זול, מאיפה היא תיקח עוד כסף? אז צריך שזה יהיה 15% מהמחיר שהיא קיבלה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לשיקולים הכלכליים וליכולת המשא ומתן שלה, בוא נאמר שהבנצ'מארק הוא אותם 15% משווי המחירון, אבל אנחנו נהיה רשאים בנסיבות שהעניין מצריכם להפחית את הסכום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל זה לא כתוב. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני אומר, לאור ההערה של היו"ר. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אז אולי נתקן את זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אלא אם קבע פקיד התביעות אחרת? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אלא אם קבע פקיד התביעות שבנסיבות העניין יש מקום לקחת – דרך אגב, מציעים לי פה אולי גם אפשר להכניס את זה לוועדת חריגים שלנו, להוסיף לה את הסמכות הזאת. אבל כדי לא לסבך בוא נשאיר את זה ככה, אלא אם כן קבע פקיד התביעות כי בנסיבות העניין יש להפחית את הסכום. ואז זה מתכתב עם מה שכבוד היו"ר אמר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה איזה שהוא ביניים כזה כי נכה צה"ל רגיל שנפטר ויש לו רכב רפואי בכלל לא צריך להחזיר כלום, אז פה אנחנו אומרים שאנחנו לוקחים את הדלתא. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אני רק אגיד עוד משהו, שאם הביטוח הלאומי יתארגן ואנחנו נוכל לקיים את ההליך כמו של נכי צה"ל ואולי אנחנו נתכוונן לשם, אז לא תהיה הבעיה הזאת, יהיה רכב של נכה 100 פלוס, שזה יהיה רכב של המדינה, ואולי אנחנו נוכל לחבור, אנחנו מנסים למצוא דרך לחבור לנכי צה"ל ולמאגר שלהם ולהתכוונן לשם. אז יכול להיות שזה יהיה תהליך שייקח שנה-שנתיים ואולי נפתור את זה בעוד שנה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ואז תצטרכו לבוא אלינו. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> בסדר. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> במושב החורף נהיה יותר חכמים. נתחיל את זה ונראה איך זה מתקדם. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> בדיוק, אנחנו הולכים לשם. אני מקווה שמשרד הביטחון יפנה בנפש חפצה לחבר אותנו למאגר שלהם כי גם אנחנו נתרום את המכוניות שלנו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> סיימנו את פסקה (ב). (1) רכש הנכה רכב יהיה זכאי למימון הוצאות אחזקת הרכב, ובכלל זה תיקון הרכב, ביטוח הרכב ואגרת הרישוי; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זו המעטפת שדיברתי עליה, כדי שתקביל למי שקיבל רכב מהמאגר של משרד הביטחון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (2) פקיד התביעות רשאי לאשר לנכה שטרם מימש את זכאותו לרכב או שטרם קיבל את הרכב הרפואי שנרכש או שנקבע כי הרכב שבבעלותו בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה המחייבת את השבתתו באופן זמני או קבוע, מימון בעד שכירת רכב מתאים או החזר נסיעות בעד נסיעה במונית, והכול לתקופה שלא תעלה על 60 ימים; בעצם לכם אין מאגר לתת רכב. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון, זה חלף ההסדר שקבוע ב-9לו בעניין רכב חלופי. נתנו את המענה המקביל כדי שייתן את אותה זכאות. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> ולמה 60 יום בעצם? << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> זה צריך להיות סיוע במימון, אני לא יודע אם זה סכום מלא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שלומי, זה יהיה פה כמו בנכי צה"ל? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> יואב מעיר שאולי שם זה סיוע במימון. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא, זה לא סיוע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה מימון. (3) הוראות שיקבע שר הביטחון לפי סעיף 9כ(ב) לעניין החלפת רכב רפואי, יחולו על החלפת רכב לפי סעיף זה; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בדיוק. אמנם אנחנו משלמים ואין לנו את הצי, אבל את ההחלפה ואת המועדים שלה נעשה באופן זהה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסדר גמור. (4) על אף האמור בסעיפים 9טז(ב), 9לז(א) ו-9לח(א) לחוק הנכים, המנהל הכללי של המוסד יקים את הוועדה המייעצת לדיור, ועדת החריגים לניידות, ועדת המומחים וועדת החריגים לזכאות נוספת לפי אותם סעיפים, כפי שהוחלו בסעיף קטן זה, וימנה את חבריהן בהתאם להרכב, לתנאי הכשירות ולדרכי המינוי שנקבעו לפי אותם סעיפים, ובלבד שאחד החברים בוועדה המייעצת לדיור, בוועדת החריגים לניידות ובוועדת החריגים לזכאות נוספת יהיה נציג הארגון היציג - - - לא צריך התאמה? אתם יכולים לעשות את אותו הרכב שיש במשרד הביטחון? אם משרד הביטחון אומר שחבר בוועדה יהיה - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> רופא, ונציג אגף תקציבים. אנחנו הסתכלנו על כל מיני הרכבים, אז כן. זאת אומרת אם זה רופא זה יהיה רופא ואם זה נציג אגף תקציבים אגף תקציבים, ואם זה אחראי על רכבים, ראינו באיזה שהיא ועדה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אין לכם פה שינויים? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אפשר להכניס את המילים בשינויים המחויבים, זה תמיד מסייע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה מספיק? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן, לחלוטין, כי במהות זה אותם אנשים, אותם בעלי מקצוע. אני אומר בהקשר הזה כשאנחנו מדברים על הוועדות הללו, אני אקשר אותנו לסוף, יעל, ברשותך, כיוון שאלה ועדות שלא קיימות אצלנו היום ולדברים שנבחנו בסמכות מנהלות האגפים שיקום או איבה אז בהוראות התחילה והתחולה הוספנו הוראה מיוחדת, אדוני, כיוון שלנו, בניגוד למשרד הביטחון ששם הוועדות האלה קיימות, לנו ייקח פרק זמן להקים את הוועדות האלה. אז למען הסר ספק, על אף שהוועדות האלה רשאיות לשלם זכאות רטרואקטיבית כתבנו ברחל בתך הקטנה שלגבי הוועדות הללו תהיה אפשרות לשלם רטרואקטיבית כדי שחלילה לא תיפגע זכותו של איש מעצם העובדה שלקח שלושה, ארבעה או חמישה חודשים להקים את הוועדות הללו. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש להם הגבלת זמן תוך כמה זמן הם צריכים לקבל את ה - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נראה לי שגם במשרד הביטחון אין כזו הגבלה, גם אצלנו אין. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה דיון שקיימנו אותו. אז אנחנו אומרים שההרכב, תנאי הכשירות ודרכי המינוי, גם הם יהיו לפי אותם סעיפים אבל בשינויים המחויבים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון, כמובן שיהיה נציג הארגון היציג שלנו, ארגון נפגעי פעולות איבה, ולנו אין שני ארגונים, משפחות ונכים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוראות לעניין העברה מכהונה, אמות מידה לאישור זכאויות נוספות וסדרי עבודה שנקבעו לפי אותם סעיפים יחולו בשינויים המחויבים; (5) על החלטות הוועדה המייעצת לדיור, ועדת החריגים לניידות וועדת החריגים לזכאות נוספת לפי פרק שני1; לחוק הנכים, כפי שהוחל בסעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13."; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני רק אוודא. ערן, אנחנו קבענו בסעיף הזה שעל החלטות הוועדה המייעצת לדיור, ועדת החריגים לניידות וועדת חריגים לזכאות נוספת תהיה סמכות ערעור לבית הדין לעבודה. רצינו לוודא שגם אצלכם זו הפרוצדורה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא בית הדין לעבודה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לא, הכוונה שאין אינסטנציה נוספת, זה ישר הולך לערכאה משפטית אם רוצים לערער על הוועדות הללו. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כרגע אצלנו מדובר על בית המשפט לעניינים מנהליים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בסדר, ערכאה משפטית. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> יש לי שאלה, שלומי. למה שאנחנו לא נעשה עתירה מנהלית? למה שאנחנו נהיה בבית הדין לעבודה בעצם? בגלל שזה ביטוח לאומי, אבל אנחנו לא ביטוח לאומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כפי שבכל דבר ועניין, אדוני, בכל חוק הביטוח הלאומי ובחוק התגמולים נפגעי פעולות איבה, החל בזכויות וכלה בהכרה הולכים לבית הדין לעבודה, שלו זה סמכות ייחודית, גם בעניין הזה אנחנו לא נפנה פתאום לערכאות אחרות. אין פה בכלל סיבה להחריג את הדבר הזה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אבל מה ההבדל בין התהליך של העתירה המנהלית לעתירה לבית משפט השלום? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> שבבית הדין לעבודה יש לך הרבה יותר סיכוי והרבה יותר פשוט להגיש תביעה מאשר בעתירה מנהלית, תאמיני לי. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> גם יש איזה שהוא היגיון שבאותו מקום יידונו כל העניינים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ברור, גם יש את המומחיות ואת ההכרה. זה רק ייטיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הגב' פרמינגר, את חושדת שהשופטים בבית הדין לעבודה עדיין מקושרים לביטוח הלאומי? << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> לא. אני אגיד לך מה, אני יודעת שבהליך של אחרי הדיון הזה יעלה הנושא של איפה יהיו הערעורים בנושא ולכן חשבתי שאני לא רוצה - - - << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אז בואי נדון בזה בסיבוב הבא כשאנחנו נוכל לראות גם אצלנו. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אני מסכימה ואני גם מקבלת את מה ששלומי אומר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסיבוב הבא אתם מתכוונים לשנות את כל מנגנון הערעור ולכן ההערה תקבל – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה זה הסיבוב הבא? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כמו שאוהבים לקרוא לו התזכיר המשלים, הפרקים שאנחנו לא רואים פה, כמו הסיוע סוציאלי, רווחה, שיקום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אנחנו לא עוסקים בערכאות ומעמדות של בתי המשפט. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> במסגרת הדיון המשלים אנחנו מציעים איזה שהיא הצעה, אנחנו נסביר אותה שם, חבל כרגע להעלות את הנושא. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> מסכימה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תרשום לך שאתה צריך לזכור את הביטוח הלאומי בעניין. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (3) בסעיף 7, אחרי "סעיפים" יבוא "1ג"; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה תיקון שעוסק בחוק משפחות, אבל כיוון שאנחנו מחילים על עצמנו גם סעיפים מכוח חוק משפחות חיילים והסעיפים האלה שאובים לתוך חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה הוספנו גם את סעיף 1ג, כיוון פה בתיקון שאנחנו דנים בו תוקן בתיקון עקיף גם חוק משפחות. 1ג עוסק בהצמדה, כדי שתהיה הצמדה מלאה החלנו אותו גם עלינו וגם תגמולים שאנחנו משלמים למשפחות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זאת אומרת שאותה הצמדה שיש לגבי משפחות תהיה גם עליכם. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> (4) בסעיף 15, אחרי "למעט סעיף" יבוא "297א, לעניין תגמולים וזכאויות נוספות לפי חוק הנכים, ולמעט סעיף"; << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. אמרתי קודם, עד היום פעלנו על פי סעיף 297 לחוק הביטוח הלאומי שמדבר על זה שחוק ריבית והצמדה לא חל ואיך משלמים ואיך מצמידים גמלאות שמשולמות באיחור. פה כדי לעשות השוואה מלאה למה שנעשה במשרד הביטחון ביטלנו את ההפניה לסעיף 297א, החלנו עלינו את 18א, כמדומני, בהקשר הזה, ועשינו את ההשוואה הזאת. כיוון שזה לא סעיף שהיום נמצא בחוק משפחות, אולי בעתיד הוא ייכנס, החלנו אותו רק כרגע לעניין תגמולים שמשולמים מכוח חוק הנכים. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> רק שאלה, יעל, את קראת 297 ופה כתוב 297א. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה כתוב בסדר, אני הקראתי לא בסדר. (5) בסעיף 17ג(א), במקום הסיפה החל במילים "תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה" יבוא "תגמול לפי סעיפים 6 או 7 לחוק הנכים בשל זכאותו לפי אחד החוקים האמורים"; (6) בסעיף 17ה(ב)(2) ו-(3) בכל מקום במקום "תגמול כנצרך או כמחוסר פרנסה" יבוא "תגמול לפי סעיפים 6 או 7 לחוק הנכים". << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אתמול כששנתנו נדדה עלינו וקראנו עוד פעם את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, גילינו שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה עדיין מופיע המונח נצרך וכיוון שהוא תוקן בהקשרים שלנו בחוק הנכים מצאנו שמן הראוי גם לתקן אותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ולכן בכל מקום שמצאנו בו את המילה נצרך פשוט שינינו לתגמול לפי סעיף 6 או 7 לחוק הנכים, שזה נצרך ומחוסר פרנסה. כך גם מילולית שינינו את הדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמו שעשינו אצל נכי צה"ל. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אולי רק תפרש לנו מה זה בשל זכאותו לפי אחד החוקים האמורים, כלומר הוא יכול להיות זכאי לתגמול כנצרך או מחוסר פרנסה או כנפגע איבה שמחילים עליו את הוראות חוק הנכים, או כנכה שחלות עליו הוראות חוק הנכים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. לצערנו הרב יכולות להיות סיטואציות איומות ונוראות שאתה נכה מכוח חוק הנכים ובן משפחה מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, או שאתה בן משפחה מכוח חוק המשפחות ואתה נכה מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. זאת אומרת איוב, גם זה וגם זה. ואז הסעיף אומר שאם זה גם וגם זה אתה תקבל גם וגם, אלא אם כן אתה נצרך באחד החוקים האלה. זה ההסדר ופה אמרנו שנפסיק להשתמש במילה נצרך ונעבור מילולית לביטוי השגור היום המתוקן החדש. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> התחילה והתחולה זה אירוע קצת יותר מורכב כי יש גם תיקונים שקשורים לנכי צה"ל אז ננסה לעבור אחד אחד. אתמול אמרנו שהוראות אגף שיקום נכים, בעמוד - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני רציתי לשאול שאלה. רציתי לדעת, היום אמורים בעזרת ה' להצביע על החוק ולפי מה ששמעתי, עדכנה אותי לימור לוריא, שבמושב החורף יהיו עוד ארבעה פרקים, שם יהיה אפשר להכניס כל מיני לאקונות, כל מיני דברים שנשלים אותם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שקשורים לניידות ודיור? סתם הטבות וזכויות ודאי אפשר, אבל החוק שעובר היום, הדיור והניידות, זה מה שנשאר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מה אמור להיכנס במושב החורף? לא, אבל ארבעה הפרקים במושב החורף, מה יש שם? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> זה ארבעת הפרקים שצפויים להידון במושב החורף הבא זה הפרק הפסיכוסוציאלי, זה כל הטיפולים לבני המשפחה ולאנשים עצמם, תעסוקה, רפואה, רווחה כלכלית ופרק כללי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אבל לא מענקי דיור? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הדיור והניידות זה עכשיו. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה נכון שאם יתעוררו במהלך החודשים הקרובים הערות לפרק הדיור והרכב נוכל לשתול אותם בחקיקה הבאה, אפשר. זו לא הכוונה, אבל אפשר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם היועץ המשפטי של משרד הביטחון אומר שאפשר אז אפשר. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> חשוב להדגיש את הנקודה הזאת, כי הרבה כאן ביקשו לדעת. << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> אתמול הוועדה אמרה שחלק מנושא הרכב יושלם בפרק ההשלמות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמר לך היועץ המשפטי של משרד הביטחון שהוא יוכל כל דבר, כולל דיור, כולל ניידות, להכניס גם שם אם יצטרכו. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> גם כאן אנחנו מתקנים הרבה דברים שלא התכוונו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשמשפטן אומר על משהו כן זה אירוע. הוא תמיד אומר לא לא לא, אז הפעם הוא אומר כן. זה לא אתה אישית. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> לא המשפטנים שלנו, המשפטנים שלנו הם אחרים. << דובר >> קריאה: << דובר >> מתי יהיה אפשר להגיש הערות לגבי נושא של ועדות חריגים, כרגע או אחר כך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחר כך. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הוראות התחילה, תחולה והוראות מעבר. בעמוד 45 למטה. "הוראות אגף שיקום נכים" – הוראות ונהלים של משרד הביטחון כנוסחם ערב יום התחילה שלפיהם ניתנו הטבות ערב יום התחילה; זאת אומרת שכל מקום שנפנה להוראות הן יהיו אותן הוראות שהיו בתוקף ערב יום התחילה. ככל שיהיו שינויים ודברים שיהיה צריך לעשות בעצם משרד הביטחון יצטרך להתקין תקנות. החוק מסמיך להתקין תקנות, הכנסת מאוד רוצה שיתקינו את התקנות, שלא יהיה מצב שהזכאויות הנוספות והוראות האגף ממשיכות לחול לצד החוק, זאת לא הייתה הכוונה, הכוונה הייתה שיהיו תקנות. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני רוצה רק הבהרה. הוראות האגף היום כוללות שני סוגים של הוראות. יש הוראות שהן הוראות אופרטיביות שחד משמעית יצטרכו להיות בתקנות ואותן אנחנו לא נוכל לתקן עד שיהיו תקנות, זה ברור, יש בהוראות גם דברים מנהליים טכניים, מי בדיוק האדם שמטפל וכן הלאה, זה מן הסתם יהיה אפשר לתקן כי זה באמת משהו שמראש היה בהוראות ויישאר גם בהמשך בהוראות ולכן זה לא הבעיה. למה שאת מכוונת אליו, למגבלות, לתנאים, לדברים נוספים שהחוק מפנה לתקנות אז מה שאמרת מדויק, לא נוכל לעשות את זה בהוראות אלא רק בתקנות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> וזה לא בעייתי להכניס את זה פה להגדרה אם ככה? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא, כמו שכתוב זה בסדר גמור. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> לפיהם ניתנו הטבות, זה רק ההוראות האלה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> החזרנו את ההגדרות של הטבה חודשית והטבה שנתית. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> החזרתם? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, כי ראינו שככה זה היה גם ב - - - << אורח >> רויטל רוט: << אורח >> יש לי שאלה, מה קורה בהקשר לסעיפים 6 ו-7 מה קורה מעבר לפלוס ילד אחד? אתם נותנים מענק רק לילד אחד, אבל מה קורה לנכה שיש לו עשרה ילדים, שישה ילדים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מקווה שלפני ההצבעות תהיה לנו אמירה ממשרד הביטחון לגבי הילדים. << אורח >> רויטל רוט: << אורח >> אני רוצה לשמוע את האמירה הזאת עכשיו. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> אנחנו רוצים להתקדם בהקראה עכשיו. << אורח >> רויטל רוט: << אורח >> אתה רוצה להתקדם, אני רוצה לדעת את זה. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> אנחנו רוצים להתקדם בהקראה, תודה, סיימנו את סעיף 6 ו-7. << אורח >> רויטל רוט: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני מבקשת לקבל תשובה לגבי הסעיף הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שמעתי את הבקשה ואני רוצה לדעת את התשובה לא פחות ממך, אבל בעיתו ובזמנו בעזרת ה'. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> "נכה" – לרבות נפגע איבה; ותיכף נראה איפה זה משמש אותנו. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> יעל, לפני כן, בהטבה צריך לציין שהורדנו את מכוח הוראות אגף שיקום. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה לא פה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם זה לא יקבל מענה, אייל, תגיד לי. "נכה – לרבות נפגע איבה; "נפגע איבה" – נפגע פעולות איבה כפי שהוחלו לגביו הוראות לפי חוק הנכים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, או לפיו. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> רק תסבירי למה התכוונת, גם אני לא מבין. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> על מנת שהוראות התחילה והתחולה יחולו גם על נפגעי פעולות איבה נדרשנו איפה שכתוב נכה להבהיר שמדובר גם על נכי איבה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> שזה רק לגבי הוראות התחילה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, אנחנו ברישה שכתוב 'בפרק זה', חילקנו את החוק לפרקים. דיברנו על התחילה, רק נגיד שההוראות שנוגעות לתגמולים והביטול של הוראת השעה, הוראת הקבע וביטול הוראת השעה, הם יחולו גם לרבות לעניין נפגע פעולת איבה החל מה-2 באוגוסט. זה התיקון שאתם רואים לסעיף 37(ב) מסומן בצהוב. זה העיקרון, אם אחרי זה יהיה צריך לנסח אחרת ננסח אחרת, ברשות יושב ראש הוועדה, אבל העיקרון זה שמבחני ההכנסה של נכי צה"ל יחולו ב-2 באוגוסט גם על נפגעי פעולות איבה באותה צורה. בסעיף התחולה, כתוב כן: לעניין נכה שניתנה לגביו החלטה בדבר זכאות לתגמול חודשי, לרבות החלטה, זה לא על הגדלת תגמולים, זה על שינוי בדרגת הנכות שבשלה הוא הפך זכאי לתגמול חודשי. דרגת הנכות היא זו שקובעת, לא הגדלת התגמול. בעמוד 47, בפסקה (ב) למעלה. לעניין הדיון וההחלטה בבקשה של נכה, כתבנו נכה כדי שזה יהיה ברור שזה גם נפגע איבה. תקנות ראשונות, אנחנו אומרים שהתקנות לפי פרק שני 1 יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה בתוך שנתיים. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> יעל, סליחה, דילגת על משהו בעייתי שנבקש הבהרה לפרוטוקול, ברשותך. בסעיף קטן (ג), באותו עמוד, לאור אירוע מצער שקרה לנו בשבועות האחרונים שבהם עשרות רבות של נכי צה"ל בעוגמת נפש נאלצים להמתין אני מבקש לאור התיקון הזה לקבל תשובה לפרוטוקול לגבי הוראות מעבר. הבהרה לפרוטוקול, אדם שקיבל שכר דירה שלוש שנים והסתיים שכר הדירה שלו במאי ועכשיו מאריכים לו, לפי הוראת השעה זה נכנס ב-1 בספטמבר, זאת אומרת שיש פה דלתא של שלושה חודשים חסרים, אני מבקש לדעת, בהתאם להבטחה שניתנה, האם הכסף יינתן רטרואקטיבית. זה אחת. לגבי הרכבים הרפואיים שעלו לכביש ב-1.6, תאריך תחולת ההחלטה. כי אם זה, עוד פעם, נכנס ב-1.9 אני מבקש לדעת שבניגוד לתרגיל שנעשה לנו, ובו נפגעו עשרות רבות של נכי צה"ל, אני מבקש לקבל פה הבהרה לפרוטוקול שהוראות המעבר האלה נותנות פתרון חד משמעי ושהוויכוח נגמר לעניין הזה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני לא יודעת, אני לא הבנתי בדיוק על מה מדובר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אגף השיקום מסכים, זה מה שאני רואה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> התשובה היא כן. לגבי הסיפור של שכר דירה, אמרתי את זה גם אתמול, אני מחדד את זה שוב היום. אדם שסיים את שלוש השנים שהוא זכאי להן לפי ההוראה הקיימת והיום החוק מאפשר שש שנים, אני לא אוכל לעשות שום דבר עד ה-1 בספטמבר, כי רק אז החוק נכנס לתוקף, אבל מהרגע שהחוק נכנס לתוקף הוא יוכל לקבל שכר דירה גם על החודשים הנוספים על שלוש השנים הנוספים והם יחולו מהמועד שבו זה הסתיים. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> סליחה שאני מבקש את זה לפרוטוקול, ערן, אני רוצה לדעת גם על רכישת דירה. אדם שנמצא במהלך רכישת דירה, שהתחיל את זה מצדי גם לפני שנה, עדיין לא השלים את התהליך, אני רוצה לדעת שבניגוד למה שנאמר לי, כי נאמר לי שנדרשת הבהרה, אני לא סתם מבקש את זה, נאמר לי על ידי החשב הכללי שכדי שאנשים יקבלו את התעריפים החדשים, על אף ש-11 שנים יש פער, אז כדי שיקבלו את זה ולא יעשו לנו כל מיני תרגילי עברית, אז לקבל פה הבהרה ברורה לפרוטוקול, שכל מי שנמצא בתהליך יקבל לפי התעריפים החדשים. אנשים כרגע, אגב, לא מקבלים כלום כי כולנו מחכים לתשובה הזאת. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני התחלתי לענות ואני אשלים. לגבי הקבוצה השנייה, זה בדיוק מה שכתוב כאן (ג)(2), ואני אבהיר עוד פעם למה הכוונה שלו. מי שנמצא היום בתהליך בכלל אין לגביו שאלה, השאלה הייתה לגבי מי שהיה בשלב יותר מוקדם של התהליך, עד ה-1.6. בכל מקרה כל האנשים שב-1.6 טרם השלימו תהליך, דהיינו קרו שני דברים, אחת, קיבלו את הדירה או הרכב או היו זכאים להיכנס אליה, שתיים, השלימו את התשלום. רק אלה מבחינתנו החוק לא יחול עליהם, כל השאר, כל מי שהבקשה שלו בתהליך יוכל לקבל את הסכום הגדול. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> אפשר לדעת מה זה בתהליך? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אני אתן דוגמאות ספציפיות כדי שזה יהיה ברור. אדוני היושב ראש, החלטת הממשלה הייתה ביוני, הגיע מצב שבן אדם בחודש מאי סיים את שלוש השנים, בספטמבר לכאורה מתחיל החוק, רוצים לוודא פה החברים שאנחנו לא נגיד לו על השלושה חודשים מיוני עד ספטמבר אתה לא מקבל, אלא בספטמבר נאשר רטרואקטיבית את התקופה. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> ולפי התעריף החדש. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> יופי. זה אחת. הדוגמה השנייה, בהחלטת הממשלה הגדילו את הסכומים מחודש יוני, נוצר מצב שבן אדם נניח ב-1.6 קיבל את הרכב, לכאורה החלטת הממשלה כבר חלה ואנחנו רוצים שהסכום המוגדל יהיה מהמועד של חודש יוני, אנחנו נוכל, אם אני מבינה מערן, בספטמבר לשלם את ההפרש מיוני ואנחנו רוצים להבהיר את זה לפרוטוקול כדי שזה לא ישתמע לשתי פנים. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> והדוגמה השלישית והלא פחות חשובה, אנשים שנמצאים במהלך רכישת דירה או בניית בית, קיבלו תשובה שבגלל שהם התחילו את התהליך השינוי לא חל עליהם והם יסחבו איתם פיגור של 11 שנים, אלא אם פה יובהר בוועדה חד משמעית לפרוטוקול שמרגע זה ואילך, או מרגע ההחלטה, ב-1 בספטמבר הם יקבלו. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> רטרואקטיבית לכל מי שהגיש, כמו שערן אמר, בחצי השנה האחרונה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא רק בחצי השנה האחרונה, לכל מי שעומד בשני התנאים שכתובים פה בצורה מפורשת, והקראתי אותם אתמול והקראתי אותם גם היום שוב. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> אם אנחנו כבר בענייני שוויון, כבוד הרב, אני שלחתי מכתב - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו לא בענייני שוויון, אנחנו בענייני סיום הפרק. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> סיום הפרק, אבל מדברים על תחולה על נכים על מנת לא לייצר מצב של איפה ואיפה. אני שלחתי מכתב הבוקר לכבוד היושב ראש, אני מקווה שהוא הגיע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני קיבלתי את זה פה על השולחן, לא היה לי זמן לקרוא את זה. תגיד מה זה. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> אני מבקש שיצוין בפרוטוקול שבמכתב הזה אני מדבר וכותב על נכים ותיקים ועל העוול שנעשה להם בעקבות החקיקה החדשה, מצב של איפה ואיפה. זאת אומרת יש מצב שנכים עם אותם אחוזי נכות לא מקבלים את אותו סיוע ואנחנו מבקשים להתייחס לזה. וגם הנתונים שיבקשנו מהגב' לימור לוריא, לגבי נכים בעלי 40% נכות עם PTSD וגם לגבי 35% נכות, דרגת נכות שלא קיימת בחוק לגבי PTSD. אנחנו מבקשים לקבל את הנתונים, כמה נכים שסובלים מ-PTSD יש בדרגת נכות של 40% וכמה עם 35%. כי אם אנחנו הזזנו את הטבת הדיור ל-35% ונכי PTSD עם 30% לא ייהנו ממנה מה עשינו בזה? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אנחנו בדקנו ויש לנו תשובה. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> ערן, אתה יכול לחזור על שני התנאים שאמרת? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> חברים, זה כתוב בחוק, תקראו, (ג)(2)(א) ו-(ב), אלה התנאים. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> אבל נתת הסתייגות, אם לא יתקיימו שני התנאים. אז אפשר לומר מה שני התנאים פה? כי לא לכולם יש את הדף מול העיניים. אני לא נגדך. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> ידידי, הקראנו את זה. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> אני לא נגדך, התפקיד של הוועדה הזאת פה זה להתנהל ולהבין. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> ערן, לאור העובדה שדיור זה החיים של אנשים אנחנו נעשה את המאמץ ונקריא עוד פעם את שני התנאים כדי שאנשים יידעו בדיוק. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני אקריא שוב. (2) סכומי הזכאות לסיוע הקבועים בפרק שני2 לדין החדש יחולו גם על בקשה לסיוע שהוגשה לפני יום התחילה, אלא אם כן ביום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) התקיימו שני אלה: (1) הנכה קיבל לידיו את החזקה ברכב הרפואי או בדירה, לפי העניין, או שזכאי היה לקבלה; (2) הנכה השלים את התשלום עבורו ניתן הסיוע. ה'זכאי היה לקבלה' זה למקרים שמישהו יכול היה לקבל את החזקה בדירה אבל הוא בחר לא להיכנס לדירה. מה שאמר ערן, כל עוד שני התנאים האלה ביחד לא התקיימו - - - << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> סליחה שאני קוטע, למעשה מי שקיבל את הדירה, למרות שהוא זכאי, בגלל שהוא קיבל אותה הוא נענש על פער של 11 שנים, כמו שעידן אמר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> והשלים את התשלום. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> אם הוא השלים את התשלומים מן הסתם הוא קיבל את הדירה. אם הוא לא היה משלים את התשלומים הוא לא היה מקבל את הדירה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> לא, אבל אם יש משכנתא על הדירה זה נקרא השלמה? << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> אני אתן לך סיטואציה שלך ולי הייתה ביחד לפני חודש וחצי שבה אמרתם לי לך תחתום על החוזה, אנחנו לא נדיר אותך על ההחלטה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> עוד שאלה, אם יש לו עדיין משכנתא שהוא משלם זה עדיין נמצא בתוך סעיף (ב). << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משרד המשפטים ענה על זה. << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> השלים את התשלום הכוונה היא תשלום שהוא תמורת הדירה, משכנתא זה הלוואה שנותן גוף חיצוני למשך עשר או 15 או 25 שנה, זה לא כלול במה שכתוב בחוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> זאת אומרת שאם יש לו משכנתא זה לא נחשב שהוא סיים? << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> זה נחשב שהוא סיים את התשלום, הוא השלים את התשלום תמורת הדירה למוכר הדירה. זה שהוא חייב כסף לגורם שהלווה לו זה לא קשור. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> כן, אבל התשלום התעכב כי המענק לא הגיע או ההלוואה לא הגיעה ואני צריך לקחת הלוואה מההורים שלי בשביל לשלם אותה, למה אני אמור להידפק? כי שילמתי, בשביל לא להפר חוזה, בשביל להיות איש שומר חוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא הבנו את זה גם. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> קובי, תסביר עוד פעם. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> אני שואל, יש חוזה, אני חתמתי על חוזה, אני צריך לעמוד בו, אם אני לא אעמוד בו אני לא אקבל את הדירה, במקרה הטוב, במקרה הרע אני גם אשלם פיצויים. אם אני לוויתי כסף מהמשפחה שלי או הלכתי להגדיל את המשכנתא שאני אמור לקבל מהבנק, כי המענקים שלהם לא הגיעו אליי כי זה תהליך ארוך ומייגע, למה אני אמור להיענש על זה שעמדתי בתנאי החוזים? << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> אם לא הגיע אליך המענק אז אתה זכאי. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> לא, הוא אומר אם לא התקבלה מסירה בדירה. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> קובי, הדוגמה שלך זה בן אדם כבר חי בבית עכשיו, הוא שילם כל מה שמגיע בגין הדירה. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> הוא שילם בגלל שדברים לוקחים זמן והוא לא רצה להפר חוזה. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> יש פה שני תנאים, שילמת את הכול וקיבלת חזקה, אתה חי בבית. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> הבנתי את זה, אבל שילמתי את הכול כי הייתי אמור לקבל כסף מהוועדה שמתעכב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה קורה במקרה שהוא עושה עסקה מחברה קבלנית שאתה יכול לעשות את החוזה, להתחיל לשלם, הדירה יכולה להתקבל גם אחרי שנתיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> בגלל זה הגדרנו שני תנאים, זה גם קבלת חזקה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> הוא לא השלים את התמורה עבור הדירה. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> אם הוא לא בחזקה אז הוא מקבל את התעריף הגבוה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> זה שני תנאים, אם אחד לא מתקיים אז זה לא נכנס. כלומר צריך למלא את השניים. השלמת את מלוא התמורה על הרכישה ונכנסת לבית. אבל הוא אומר שההשלמה של הרכישה היא פייק, היא לא אמיתית, כי זה משהו כמו הלוואת מזנין עד שהוא יוכל למלא את התמורה הזאת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> השאלה מה קורה אם החזקה מתעכבת? כשזה דירות קבלן זה ידוע שתמיד יש איזה שהוא – השאלה מה קורה << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> השאלה של קובי כבר נכנסת כשאלה רוחבית כי אני פגשתי אותה במקרים אחרים של סיוע בדיור שבו גם אני טענתי שמשכנתא זה כסף חסר, כי משכנתא זה כסף שאתה עוד משלם. לא רק שזה כסף שאתה משלם, יש לו גם עלות. אבל אם את תיכנסי לזה בצורה שכאילו את מתעלמת מזה אז למעשה אנחנו מחילים דין רטרואקטיבי 25 שנה אחורה. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> לא, עידן, אני לא מדבר על 25 שנה אחורה, אני מדבר על מצב נתון כרגע, על תקופת הביניים הזאת שדובר עליה, שהוא אמר יקבל אלא אם. אם אני הייתי צריך בשביל לקבל את ההלוואה והמענק מאגף השיקום ועד שזה הגיע הייתי צריך ללוות כסף מחברה חוץ בנקאית, מהמשפחה, לשבור חסכונות, וואט אבר, למה אני אמור להיענש על זה שאני מקיים חוזה ולא מפר אותו? אני מבין שבמדינת ישראל זה נהיה דבר נורמלי להפר חוזים, אני משתדל להיות אדם שומר חוק. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> זה לא עניין נורמלי, גם אני טענתי את מה שאתה אומר לגבי סעיף (ב). << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רוצה להשיב, נציג משרד הביטחון? תבהיר דברים ברורים כדי שלא יהיו שאלות. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> יש לנו החלטת ממשלה שכרגע אנחנו גם מעגנים אותה בחקיקה, בדרך כלל דברים מתקבלים מרגע קבלתם ואילך לגבי בקשות חדשות. אנחנו עשינו כאן את הפרשנות הכי רחבה שאפשר לעשות תחת החלטת הממשלה שהתקבלה. אמרנו שרק מי שכבר אי אפשר לטעון לגביו שהבקשה שלו עדיין תלויה ועומדת, רק הוא לגביו זה לא יחול. כל השאר, כל מי שלא נכנסו לדירה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא קיבל את המענק כבר? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> מי שקיבל את המענק ונמצא בדירה והשלים את התהליך, אני לא יכול להחיל את זה עליו אחורה. לגבי כל השאר, כל מי שהבקשה שלו תלויה ועומדת - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הטענה המשפטית שלך זה שאת המענק הוא כבר קיבל? זאת הטענה שלך? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה לא משנה אם הוא קיבל את המענק או לא, זה משנה אם הוא השלים את העסקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בנוסף לזה שהוא קיבל את המענק. זאת אומרת אם הוא קיבל את הדירה ואתה עדיין לא נתת לו את המענק, זה כולל אותו או לא? << דובר >> קריאה: << דובר >> אם הוא לא קיבל את המענק למה הוא לא צריך לקבל? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני מנסה לענות. חברים, אי אפשר להחיל הרחבה של סכום אחורה ללא הגבלה. הלכה הממשלה וקבעה מועד, תחת המועד הזה עשינו את ההרחבה הכי גדולה שאפשר, אי אפשר להרחיב מעבר לזה. אני חושב שחברי הכנסת מבינים אותי, יותר מזה אני לא יודע להגיד. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> ערן, לא דיברתי על אחורה, דיברתי על מה קורה במצב שמהרגע שהוחלט פה עד שזה יחול, מרגע שדיברתם פה על העלאת המענקים עד שזה יחול. אם אני סיימתי לשלם בשביל לא להפר חוזה. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> התאריך שרשום אחרי 1.6 אתה בפנים. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> אחרי ה-1.6 אני בפנים? << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> כן, אחרי ה-1.6 אתה בפנים. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> גם אם שילמתי את כל הכסף בגלל שאצלם זה מתעכב. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> כן, כן. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> אוקיי, זאת הייתה השאלה שלי. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 1.6. זה דרך המלך, אני טענתי מה קורה - - - לא קשור אליך. << אורח >> יעקב סער סעדה: << אורח >> זה לא קשור אליי, אבל יש פתרון שיכול לעשות קצת סדר לכולם. אם אלה שלא קיבלנו את המענק החדש, במענק להחלפת דירה או לשיפוץ דירה יאזנו אותם, ייתנו להם מענק יותר גבוה, ואז אתה למעשה מיישר את כולם. אלה שלא קיבלו מענק אף פעם או שקיבלו מענק נמוך יותר, במענק להחלפת דירה או לשיפוץ דירה, מה שקורה הרבה במשפחות של אנשים צעירים, שהמשפחות גדלות, הם יקבלו מענק יותר גבוה. ואז אתה לא עושה איפה ואיפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הדיון הזה נגמר, אנחנו ממשיכים כי היועצת המשפטית אומרת שיש לה רק שלוש הערות ואנחנו חייבים לסיים את זה ואחרי זה אנחנו נבהיר את הדברים שעדיין לא הובהרו. מה שאמר היועץ המשפטי של משרד הביטחון, ארבע או חמש או שש פעמים, אנחנו לא נחזור על זה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסעיף 39 של התקנות הראשונות אנחנו אומרים: 39. תקנות ראשונות לפי פרק שני1 לדין החדש יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בתוך שנתיים מיום התחילה; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, יחולו הוראות אגף שיקום נכים ובלבד שאינן סותרות הוראה מהוראות הדין החדש, לרבות לעניין נפגעי איבה. אנחנו אומרים שההוראות האלה יחולו גם לרבות לעניין נפגעי איבה, כי מה שאני מבינה זה שזה המצב הקיים. היום ההוראות של משרד הביטחון שחלות על נכי צה"ל חלות על נפגעי איבה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה העיקרון ואם יהיה צריך לנסח אחרת אז אתם מסמיכים אותנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל מה שאמרת פה, אם תמצאי דבר שיש טעות סופר מה שנקרא את מוסמכת לתקן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, יכול להיות שאופן הניסוח יהיה אחר. בעמוד 48 למעלה הייתה הערה לארגון נכי צה"ל אתמול שתיקנו אותה בהגדרה של הטבה, הורדנו 'מכוח הוראות אגף שיקום נכים', אמרנו הטבה באופן כללי שניתנה ערב יום התחילה. זה סמכות של ועדת חריגים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להסביר למה להוריד את זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> החלטנו להוריד את זה. זה לא עכשיו, אתמול. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מדובר פה על סמכות של ועדת חריגים, ערן. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> הורדנו את זה אתמול, פשוט שכחנו למחוק. זה דובר ונסגר אתמול. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שכחנו למחוק, אבל הרעיון היה שאם מישהו קיבל ועדת החריגים תוכל לאשר לו, תוכל לבחון את המקרה ותהיה לו סמכות. אם אנחנו אומרים שזו רק הטבה שניתנה לפי הוראות אגף שיקום, אבל במהלך השנים גורם מוסמך אישר למרות שזה לא מכוח ההוראה או משהו כזה, אז תהיה סמכות. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> שאין הוראה כזאת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אין הוראה כזאת, אושר לו על ידי בעל סמכות אחר, אפשר יהיה לדון בבקשה בוועדת חריגים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, ברור. נימני, חלילה לא תשמע בטון שלי, תפקידך כנציג האוצר לעמוד על כל פיפס, אם לא הכניסו לך משהו, אבל תפקידי להגיד שכבר דנו, סוכם, הולכים הלאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז אנחנו בעצם אומרים: על אף האמור בפסקה (2) ועדת החריגים מוסמכת לאשר לנכה המשך מתן הטבה שנתית או חודשית שניתנה לו ערב יום התחילה; << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> או הטבה, כי צריך גם את ההטבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אמרתי. << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> לא, הטבה שנתית, הטבה חודשית או הטבה, כי מוגדר לך למטה הטבה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל זה גם קודם היה הטבה שנתית או הטבה חודשית. הטבה שנתית, הטבה חודשית – << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> או עיתית. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> או הטבה לתקופה מוגבלת? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם זה עיתית זה כבר כל עת. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא, זה הגדרות שונות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הטבה לתקופה מוגבלת גם? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להוריד את הכול ופשוט להשאיר הטבה. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא, כי זה לא כולל את החד פעמית. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> הייתי אומרת הטבה לרבות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הטבה למעט הטבה חד פעמית. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> זה נוסח, אנחנו מבינים למה התכוונו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בעמוד האחרון יש לנו שתי הוראות מעבר חדש. אחת, אתם רואים אותה ואחת אני אשלים אותה. על אף האמור בסעיף 37(א), ועדות לפי סעיפים 9טז, 9לז ו-9לח לדין החדש לעניין נפגעי איבה יוקמו תוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; ואולם מבלי לגרוע מסמכויות הוועדות כאמור באותם סעיפים, הוועדה תהיה רשאית לקבוע זכאות בעד תקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך אם מלאו התנאים לקבלתה של ההטבה בתקופה האמורה, והכול בשל בקשות שהוגשו במהלך 12 החודשים הראשונים מיום הקמת הוועדה. אבל אם מלאו התנאים לקבלת ההטבה? הרי יכול להיות שוועדת החריגים תתגבר על זה, לא? הרי יש לה סמכויות חריגה. זה לא שהתמלאו בו התנאים בהכרח. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כל מה שציינת במה שהקראת, אנחנו לא מבקשים לגרוע שום דבר, אנחנו רק מבקשים להבהיר לכולי עלמא שכיוון שייקח מספר חודשים עד חצי שנה להקים את הוועדות, שיהיה ברור לכולם שהוועדות תהיינה רשאיות לתת את הזכאות הרטרואקטיבית על מנת שלא יחסר חלקם של נפגעי איבה בשל כך שלקח לנו כמה חודשים להקים את הוועדה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל אני חושבת שמיותר להגיד 'אם מלאו התנאים לקבלתה של ההטבה בתקופה האמורה', כי כאילו ועדת החריגים – << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני חושב שזה שאוב מסעיפים אחרים של זכאות רטרואקטיבית של הוועדות האחרות. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אבל ועדת החריגים יכולה גם לאשר משהו שהוא לא בהתאם להוראות. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז אני יכולה פשוט להגיד 'הוועדה תהיה רשאית לקבוע זכאות בעד תקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך' ואני אוריד את אם מלאו התנאים לקבלתה בתקופה האמורה. << אורח >> רות פרמינגר: << אורח >> וצריך להוסיף והכול בשל בקשות או שלא צריך? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, כי אחרת זה ללא הגבלה. אני מבינה שזאת לא הבקשה. וצריך הוראה דומה ביחס למשרד הביטחון. אם אני מבינה נכון זה כבר ועדות שקיימות היום ופועלות, אבל יש לכם סמכות לקבוע את ההרכב שלהן ואחר כך תצטרכו גם למנות את הוועדות, אחרי שתקבעו את ההרכב בתקנות. אז נגיד, 'עד להקמת ועדות לפי סעיפים 9טז, 9לז ו-9לח לעניין נכי צה"ל יוסיפו לפעול הוועדות שהוקמו לפי הוראות אגף שיקום כנוסחן ערב יום התחילה'. אותו רעיון. ברגע שאתם תתקינו תקנות ותמנו אז הוועדות החדשות יעבדו. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> לא, הכוונה שהן הוקמו לפני ערב יום התחילה, לא שההוראות היו ערב התחילה. שהוקמו ערב יום התחילה לפי הוראות אגף השיקום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בסדר. ואז ברגע שיהיו תקנות אתם תסמיכו את הוועדות. אוקיי, הסתייגויות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני ההסתייגויות ולפני שניגשים להצבעות יש לנו הרבה חובות שהטלנו על משרד הביטחון, אני רוצה לבקש מגב' לימור לוריא לענות לנו על השאלות שהוצגו במשך השבועות האלה. אני לא פותח דיון, אני רק שומע מה שמשרד הביטחון אומר, אז רק להקשיב. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> חלק מהדברים התחייבנו והם לא נכנסים בחוק כי מקומם לא בחוק, אבל חשוב שייאמרו. בתחום הדיור, אנחנו התחייבנו לאמץ את מלוא המלצות ועדת שרשבסקי שמדבר א', על ליווי כלכלי ומשפטי למי שבשלבי רכישת דירה או שכירות של דירה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ליווי בירוקרטי אנחנו מדברים, כן? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה היה אחד הכאבים הגדולים. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> זה חוץ מהתחייבות של שר הביטחון להקים מחלקה ייעודית באגף השיקום לטיפול באנשים עם PTSD נפש וראש בלי שום קשר לדירה או לא דירה, אלא שיהיה עבורם כתובת אחת באגף. אנחנו צריכים עד ה-15 באוגוסט להציג ליושב ראש את המודל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> האם הכוונה שזה יהיה ועדה עם תקנים קבועים או אאוט סורסינג? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> זו שאלה טובה, אנחנו כרגע בבחינה של הנושא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מאחר שזה עלה בוועדה אנחנו דורשים שזה יהיה תקנים קבועים של משרד הביטחון ולא אאוט סורסינג כי אנחנו מכירים את הבעיות עם אאוט סורסינג. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> מקצועית אני כמובן תומכת בזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, היא אפילו הגישה בקשה לוועדה, אולי, רם, תוכל לעזור להם, שהאוצר יקדיש במיוחד בשביל זה תקנים. תצטרף לדרישה הזאת? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כן, בוודאי. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> שתיים, הייתה המלצה של ועדת שרשבסקי להקמת מסגרות שיקומיות, אם זה בתי הפוגה, אם זה בתים לטווח ארוך יותר ואנחנו ניערך לזה ונוציא מכרזים כפי שהתחייבנו. אדוני היושב ראש, ביקשת מאיתנו לבדוק אפשרות לתת תוספת בגין ילדים לאנשים שאיבדו מכושרם להשתכר. זה 31 מיליון. אנחנו התחייבנו למושב הבא של הכנסת לבחון חלופות נוספות של תשלום בגין ילדים ואנחנו מגבשים מספר חלופות ואנחנו נבוא עם זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בתחילת המושב. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> כן. נושא נוסף שהומלץ עליו בוועדת שרשבסקי והתחייבנו לנסות לנצל את הפגרה כדי לקדם אותו יחד עם האוצר, זה הידברות עם בנק ישראל לצורך הפחתה אולי של הריביות על המשכנתא והדבר השני זה המפקח על הביטוח, כדי לבדוק הפחתה או סבסוד של הביטוח על המשכנתא שגובים מנכי צה"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כלומר מסלול מיוחד לנכי צה"ל שיהיו הקלות בתחום הריבית? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני חושבת שזו הערה מגוחכת. בלי שבדקו עם בנק ישראל בכלל אם יש נכונות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לי עכשיו. אנחנו באמצע הדברים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> זה לזרות חול. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ככל שמשרד הביטחון יחליט לסבסד את עלות הביטוח, זה משהו שיצטרך חקיקה כמובן. << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> בוודאי, ואז נכניס את זה בתזכיר המשלים. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אין שאלה בכלל. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> לימור, התכוונת שבדקתם את הריביות של המשכנתאות או של המלווים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רוצה עכשיו דיון. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> לא דיון, שאלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלה שלך נשמעה. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> ועדת שרשבסקי העלתה את החשיבות של בדיקת הסוגיה מול בנק ישראל ואנחנו ניעזר בעניין הזה מול האוצר. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> של המלווים או של המשכנתאות? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> של המשכנתאות. התבקשנו לבדוק, אדוני היושב ראש, מה המשמעות של לכלול אנשים שמתמודדים עם PTSD נפש או ראש בקבוצת הנכות המיוחדת, מה שנקרא בז'רגון 100 פלוס. אנחנו בדקנו בשלב הראשוני, היות שיש לזה משמעויות גבוהות, רק אנשים שנקבע להם 100% נכות נפשית PTSD או ראש, המשמעות היא 92 מיליון שקלים, זה א', ב', מה שאנחנו רוצים לבקש, אדוני היושב ראש, אנחנו ננצל, זה לא יחסית, זה 224 מקרים שאנחנו רוצים לבדוק את המקרים האלה באופן פרטני, לראות מה הצרכים האמיתיים שלהם ובהתאם אם נמצא שיש מענים שהם לא מקבלים היום ואנחנו חושבים שמקצועית זה נכון לתת להם אנחנו נבוא בהצעה לתיקון במושב הבא. אבל אני מדגישה, אנחנו בדקנו אנשים שנקבע להם 100% מוגבלות או PTSD או ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ברק אמר לי אתמול – מה אני צריך להגיד מה שאמרת לי? תגיד אתה, אם תוקם ועדת חריגים כזאת, מה שהיא אמרה עכשיו מספק אותך? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> קודם כל אני רוצה לברך מאוד על ההחלטה להקים את המחלקה הייעודית, אני חושב שזה היה דבר מתבקש. מחלקה ייעודית ב-ע', מחלקות יהודיות יש לנו, זה סיפור אחר. המחלקה הייעודית, אני חושב שזה דבר חשוב. אני יחד עם חברים אחרים הוספנו הסתייגות לחוק - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אמרת לי שאם יסכימו לבדוק פרטנית אתם תסירו את ההסתייגות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל קודם כל אני לא מקבל את ה-100% כי בדרך כלל אנשים שהם 100% פגיעות נפש הם נמצאים באשפוז, הם לא צריכים שום דבר, לכן הקריטריון צריך להיות תפקוד באופן עצמאי. אני חושב שאם מקימים את אותה מחלקה ייעודית היא זו שתצטרך להמליץ. לא לקבוע 100% אלא היא תצטרך להמליץ מהיכרותה את הנכים האם יש נכה שיוכל להיות מוגדר כ-100% פלוס. לא כל אחד שייגש עכשיו ויגיד שהוא 70% עם שמונה שעות אז הוא 100%, אלא מי שאותה מחלקה ייעודית תבקר בביתו, תכיר אותו ותראה שהוא באמת תפקוד כמו נכה 100% פלוס אחר שאינו פגוע ראש והיא תיתן לו את ה-100% פלוס. אני חושב שזה דבר אלמנטרי. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אני חושבת שאנחנו מבלבלים פה שני דברים. יש הגדרה היום שהוסמך שר הביטחון לקבוע מיהו אדם עם נכות מיוחדת. היא לא בגין בן אדם פרטני, אלא היא בגין קבוצות אוכלוסייה מסוימות. מה שאדוני מבקש זה בעצם שבמקרים שאנחנו מקצועית חושבים שהבן אדם הזה צריך מענים מסוימים שהם מתאימים היום ל-100 פלוס ומבחינה חוקית הוא לא יכול לקבל אותם, במקרים האלה אני מזכירה לכולם כבר היום יש סמכות לוועדת ל' להחליט, אם זה על סיוע בדיור, אם זה על שיפוצים, כל בקשה על סמך ההמלצות זה קיים גם היום. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל יש בינינו ויכוח. הקריטריון ל-100 פלוס הוא קריטריון מאוד נוקשה, פגוע כזה וכזה מגיע ל-100 פלוס. בתוך הקריטריונים האלה פגועי הנפש לא נכללים לחלוטין, זאת אומרת אין להם שום סיכוי להגיע לזה, הם לא נכללים בקריטריון הזה. הם לעולם לא יוכלו להגיע לזה. מצד שני אנחנו יודעים שיש פגועי נפש במצב מאוד מאוד קשה שהתוצאה הסופית של הפגיעה שלהם היא אותו דבר כמו הפגועים האלה. זאת דעתי, אתה לא חייב להסכים. (מחיאות כפיים). << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אל תמחאו לי כפיים, בבקשה, הסוגיה גדולה ואני לא זקוק למחיקות כפיים. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> גם כאן אולי כדאי שנדגיש מה הסיפור. זה היה מזמן. העניין של הזכאויות שנקבעו לאנשים עם נכות מיוחדת נבעו בראש ובראשונה בגלל הקושי הפיזי. לצורך העניין דירת קרקע למי שהוא ישוב על כיסא גלגלים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל, לימור, אנחנו חושבים שקושי נפשי יכול להיות שקול במקרים מסוימים לקושי פיזי. על זה הוויכוח. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אני מסכימה שיש מקרים, רק מה שאני מציעה או מבקשת שתיתנו לנו לעשות זה לראות את המענים הייחודיים עבורם, למה? כי יכול להיות שלאדם עם מוגבלות נפשית פחות חשוב אם זה יהיה דירת קרקע או דירה בקומה שנייה. אתה מסכים איתי? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מסכים לגמרי. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> יופי. ולא משנה לו כל כך אם המפתח של הדלת יהיה שני מטר או חצי מטר, מוסכם, נכון? לכן מה שאנחנו אומרים, כל ההגדרות היום של נכות מיוחדת וכל המענים המוגדלים ניתנו בשים לב לאנשים עם מוגבלות פיזית. בואו נבדוק מה הצרכים הייחודיים של האנשים עם מוגבלות נפשית, שאני מסכימה איתך שמבחינה תפקודית חלקם במצב מאוד קשה, מקצועית אני מסכימה איתך במאה אחוז, רק בואו נתאים להם את החליפה שנדרשת להם כדי החליפה שנדרשה לאנשים עם המוגבלות הפיזית היא עבור אנשים עם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא פתחתי דיון, אני רק רוצה לומר שמתחילת הדיונים, חבר הכנסת בן ברק, בנושא של החוק הזה, כשנכנסתי לחוק הזה אמרתי לשר הביטחון שאנחנו לא יכולים להשלים את החוק הזה לפני שאנחנו נדע שתיתפר חליפה אישית לכל אדם של PTSD לפי מצבו. השאלה שיש לי אלייך, הגב' לימור, האם אני יכול להיות רגוע ובטוח שכל אחד מהם ייבדק באופן פרטני לפי החליפה שהוא צריך ואת החליפה הזאת הוא יקבל? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אז, אדוני היושב ראש, קודם כל אני אמרתי, אני מבינה שחבר הכנסת בן ברק מדבר על 70% ומעלה, אנחנו הסתכלנו על ה-100%, שזה 224 אנשים, 70% ומעלה זה יכול להיות הרבה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מדבר על האדם הספציפי, שתהיה ועדה או מומחה שאדם ספציפי זה זקוק לתשובות אלה ואלה, לחליפה שלו, ואתם תיתנו לו את זה. זה מה שאני צריך כדי להיות רגוע. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> כן, אבל זה בוועדת ל' ולדעתי זה לא - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא משנה באיזה ועדה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הסתכלות על רמת התפקוד שלו ולא על אחוזי הנכות שלו. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> ועדת ל' זה שבעה מדורי גיהינום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם דיברנו על כך שוועדת ל' תצטרך שדרוג גדול מאוד, שהוא לא כפי שהיום. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> הרב אייכלר, עכשיו יש לך ארבעה חודשים שאנחנו יוצאים לפגרה, מה עם כל ה-100% האלה? תגידו למה אתם לא יכולים לקחת אחריות, לימור? את יכולה לקחת אחריות על האנשים האלה ועם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד אליכם, אתם צריכים לקחת אחריות על ה-100% נפש, שמבחינתי הם חלק מה-70, שנמצאים בבית חולים וחותמים ולא עובדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נדב, היא שומעת את הדברים שלך ואתה רואה שהיא מנענעת לך בראש, היא אומרת שאתה צודק. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> בסדר, זה שאני צודק זה לא עוזר לי, אני רוצה משהו שיהיה טוב ל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר, אנחנו נמשיך הלאה ונשמע אותה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> הרב, ארבעה חודשים אתה לא תהיה פה. << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> אבל בפועל אין מענה. הרב אייכלר, אנחנו מנסים להבין איפה המענה לאנשים שמוגדרים היום נצרכים 50%. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לציין עוד משהו שגם היועץ המשפטי של משרד הביטחון אמר, שאם יצטרכו תיקונים בהמשך, גם כשנגמור את החוק הזה בפרקים הבאים הם יוכלו להכליל את הדברים שעדיין לא נכללו. זה הכלל עכשיו. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> מה שהוא זמני הופך להיות קבוע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נצביע על ההסתייגות שלך, אני רואה שאתה לא רוצה להסיר אותה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> רק תוספת קטנה. אני חושבת שוועדת ל' היא ועדה עם הרבה מאוד בירוקרטיה. הנכה צריך לפנות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרתי את זה, שהיא תצטרך להשתדרג. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ולכן אני חושב שלאותה מחלקה ייעודית תהיה היכולת להמליץ - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אין לה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אומר צריך שתהיה לה יכולת להמליץ, בלי שום קשר לנכה, הנכה לא צריך להגיש שום תביעה. אם אותה ראש מחלקה מגיעה למסקנה שבמקרה מסוים אותו נכה צריך לקבל שדרוג מסוים במה שהוא מקבל היא בעצמה תפנה לוועדת ל' ולוועדת לא תהיה אפשרות לפסול את זה, כי היא הגורם המקצועי. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> לא תוכל לפסול את זה, אני לא יכולה להבטיח. אני כן יכולה להגיד שאנחנו ננסה לבנות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד סעיפים שרצית להגיד? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> קודם כל אני יכולה לענות לשאלה שנשאלתי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבר ענית והוא קיבל את התשובה. עוד שאלה, אדוני היושב ראש, שביקשת שנבדוק. היה בחור שדיבר על התאמת הזכויות בין מחלות ריאה למחלות לב. התחייבנו לבדוק את זה, כי זה לא רק מחלות ריאה כי יש רשימה של מחלות נוספות שמופיעות במגוון של סעיפים והבטחנו לתת על זה תשובה. לשאלתו של מר חג'ג' על מה המשמעות לסייע ברכישת רכב לאדם שיש לו 40% מוגבלות נפשית PTSD או ראש, מדובר ב-518 אנשים בעלות של 26 מיליון שקלים ולדאבוני אין באפשרותנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את התשובה האחרונה לא שמעתי. << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> מה לגבי תו נכה להלומי קרב? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בוועדת ל' פתאום יהיה את הכסף ואחרי שיעבירו אותם שבעה מדורי גיהינום יגלגלו אותם מכל המדרגות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביקשתי מהסדרנים, גב' שחר, לא לאפשר שום הפרעות. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אם תבקש שאני אצא אני אצא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לצאת, אני מבקש להקשיב ולא להפריע. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אני מדברת על דברים שאני מכירה אותם מהשטח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מדי חשוב לי, היית פה כל השבועות האלה שאני לא רוצה שתצאי עכשיו, אבל תשבי ותקשיבי ואל תפריעי. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אדוני היושב ראש, התבקשנו לענות מה המשמעות התקציבית של לסייע ברכישת רכב למי שנקבעו לו 40% נכות רפואית בגין PTSD נפש או ראש במקום 50% שקבוע היום והמשמעות התקציבית היא 26 מיליון עבור 518 אנשים ולדאבוני אין באפשרותנו לאפשר את זה עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי 33%. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אני רוצה להסביר. נעשה את זה פשוט, כשיש ארבעה ילדים במשפחה וההורה נפטר לצורך העניין, עד היום אם היה לנכה צה"ל עוד שלושה אחים הוא כבר היה נחשב כבעל דירה. עכשיו, בעקבות התיקון, רק אם יש לו שני אחים הוא נחשב כבעל דירה. אומר איתי תקבעו 34% מה שאומר שרק אם יש לו עוד אח נוסף. יש לזה משמעות תקציבית, אני לא יכולה להתחייב על זה כרגע, אנחנו נבדוק מה המשמעויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם התשובות שלכם יהיו שונות אז במושב החורף בחוקים האחרים תתקנו את זה. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> הרב אייכלר, אני ביקשתי רשות דיבור, רק משפט אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. אני מאוד מכבד אותך, דיברת בכל דיון, אפשרתי לך ואני אאפשר לך גם בדיונים הבאים, אתה תהיה איתנו כל החורף בעזרת ה'. << אורח >> אברהם אבוטבול: << אורח >> רק הערה אחת לגבי ועדת שרשבסקי. ועדת שרשבסקי קובעת להצמיד את הנכים פגועי הנפש לנכים פגועי רגליים ובגלל זה היא העלתה את הסכום מ-159,000 שקל ל-240. אני רוצה להפנות את תשומת לב כולכם, כולל אגף השיקום, שיש הנחיה מפורשת שאם יש ועדה כלשהי היא צריכה לנמק למה היא החליטה את מה שהחליטה. הוועדה הזו לא החליטה אלא שרירותית בלי לנמק למה היא הצמידה אותם לנכים פגועי רגליים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההערה שלך נרשמה בפרוטוקול ועכשיו ניגשים להצבעה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> עברנו על התיקונים, בפרק של הדיור אין תיקונים לעומת אתמול לכן לא הצגתי נתונים. מבחינת הסתייגויות. יש לנו הסתייגות של חברי הכנסת רם בן ברק, יצחק פינדרוס ויצחק קרויזר הצטרף. הוא פה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא חתם. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אין לי חתימה. צריך לדאוג לחתימה. אני אקריא ותסביר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני שיניתי אותה בהתאם לדו שיח שהיה לנו עכשיו. שיניתי אותה טיפה כדי שהיא תתקבל. ההסתייגות אומרת ככה, על אף האמור בתקנות מי שמוכר כפוסט טראומטי, לרבות פציעת ראש ונפש, אשר אינו מתפקד באופן עצמאי ובהתאם להמלצת הוועדה תיחשב נכותו כנכה 100% פלוס. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> איזה המלצת הוועדה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא אמרה שיש ועדה שבודקת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה בכלל לא בחוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנוסח שאמרת עכשיו לא משרד הביטחון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז את אומרת שהתשובה לא הייתה תשובה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> שום דבר לא מקובל אצלם. חברי הכנסת, אתם מצביעים פה על משהו שאתם פוגעים בהלומי הקרב. אתם פוגעים בהלומי הקרב ואתם לא הייתם בשום דיון, חוץ מרם בן ברק וחילי טרופר, תתביישו לכם. תתביישו לכם, אתם עכשיו מרימים אצבע על משהו שאתם לא יודעים עליו ואתם פוגעים בהלומי הקרב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש להצביע. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> אפרת הייתה פה כמה דקות והלכה, היא יודעת טוב מאוד בדיוק מה קורה עם הלומי הקרב. אתם מצביעים עכשיו, אתם מרימים פה אצבע ואתם פוגעים בהלומי הקרב. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> חברי הכנסת של הליכוד בכלל לא הראו את עצמם. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> זה לא שר הביטחון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם היא אומרת שיש ועדה שבודקת ממה נפשך? זאת אומרת שהיא אמרה משהו לפרוטוקול. << אורח >> דן נימני: << אורח >> היושב ראש, מעבר לאמירה של משרד הביטחון, אני אגיד שלהסתייגות הזאת יש משמעות תקציבית על כל המשמעות הזה בהקשר של חוק-יסוד משק המדינה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אולי זאת המשמעות האמיתית. << דובר >> קריאה: << דובר >> אדוני שר התקציבים, אתה לא שלחת את הבן שלי לקרב. חוצפן. אתה שלחת את הבן שלי לקרב? << אורח >> נדב וירש: << אורח >> חוצפן, איך אתה לא מתבייש? אבא בן 70 בא לפה ונלחם על החיים שלו שהוא יקבל דירה ראויה. ואני לא ג'ובניק, חברים, אנחנו לוחמי ישראל, אני לא ג'ובניק בביטוח לאומי, תפסיקו כבר עם זה. אתם לא מבינים מה אתם עושים לנו. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> חברי הכנסת של הליכוד יכולים פשוט להתבייש. לא הייתם פה, קיבלתם הנחיה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> התשובה היא תשובה לא טובה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> אתם לא עושים כלום. בושה וחרפה, ואז הוא, מתאם פעולות האיבה, איפה הלומי הקרב? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> מביאים לנו מומחה - - - << אורח >> נדב וירש: << אורח >> למה אתם לא מכבדים את האנשים שחזרו חיים אבל מתים. למה? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> מביאים לנו מומחה שבכלל קורא לסרבנות. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> זה ביזיון, בני גנץ התאבד בשביל הפנסיות התקציביות, הוא לא התאבד בשבילי, בשביל הלומי הקרב. << דובר >> קריאה: << דובר >> איזה מין תשובה זו, אין תקציב? מה זאת אומרת אין תקציב? מה זה אין תקציב? << אורח >> נדב וירש: << אורח >> אנחנו צריכים לשרוף את עצמנו - - - << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> תגידו מהתחלה שאין כסף להלומי קרב אז בשביל מה לקיים בכלל דיון? למה לטחון את המים שבועיים, שלושה, ארבעה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא להקריא את ההסתייגות של חבר הכנסת רם בן ברק והחברים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> על אף האמור בהוראות לפי חוק הנכים מי שמוכר כפוסט טראומטי לרבות פציעת ראש ונפש אשר אינו מתפקד באופן עצמאי ייחשב כנכה בעל דרגת נכות מיוחדת אם עדה שהוקמה במשרד הביטחון קבעה כך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. לימור, זה בסדר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הממשלה מסכימה - - - << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> חברים, אתם רוצים לתקן את החוק ולהוסיף דרך החוק קבוצות שלא קיימות בתקנות. זה לא יעלה על הדעת. מה שלימור אמרה זה שתהיה ועדה שתבדוק את הנושא ואנחנו נחזור עם תשובה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז לא מקובל עלינו. אז שייפול החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תהיה הצבעה, אין מה לעשות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מקובל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נצביע עכשיו על ההסתייגות של חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו לא מצליחים לעקוב בגלל כל הרעש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפי מה שהקריאה היועצת המשפטית. מי בעד ההסתייגות של רם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לצערי אין לי אצבע. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> ההסתייגות של רם בן ברק אומרת שנכה שהוא פוסט טראומטי - - - << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אגף השיקום שיסבירו, מה אתם מחכים, שעוד מישהו ישרוף את עצמו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> קואליציה, תצביעו בעד ואז אנחנו נעבור את המשוכה הזו. עכשיו הכול תלוי בכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלמוג, אתה היית כל הימים והשבועות והחודשים היום, שמעת את התשובות של משרד הביטחון? אתה לא שמעת, אז תקרא את הפרוטוקול ואתה תראה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אני שמעתי את התשובה עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וחוץ מזה היא אמרה בפירוש שכל הדברים שיצטרכו תיקון במושב החורף אנחנו נוכל גם בנושא הדיור להוסיף, כרגע אנחנו עושים הצבעה, ומי שרוצה להצביע נגד זכותו להצביע נגד, ומי שרוצה להצביע בעד זכותו להצביע בעד. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב ראש, ברשותך, אני מתרעם על התשובה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אתה לא שמעת את כל מה שהיא אמרה שהיא הולכת לתת. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> להגיד שיש השלכות תקציביות, ברור שיש לזה השלכות תקציביות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלמוג, חבר הכנסת כהן - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> עם כל הכבוד, יש פה ארגון של הרבה נכים, אבל אתם מעכבים את כל מה שנעשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה אתה אומר? זה לא לדאוג להלומי קרב? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, לא מעכבים אף אחד. הכול בסדר. תפסיקו להיבהל, לא מעכבים שום דבר, זה יהיה תוספת. יש ועדה שקמה, ייעודית, היא תבחן כל מקרה לגופו והיא תמליץ. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, הם לא מוכנים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז נכריח אותם, מה הבעיה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה שהם מורידים את ההסתייגות זה לא אומר שהם לא מוכנים למה שברק אומר. יכול להיות שהם רוצים להקים את הוועדה והכול, את הנוסח שאתה עכשיו קבעת הם לא רוצים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הרב אייכלר, אני רוצה לנמק דקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני לא רוצה שתנמק, אני רוצה לנמק. אלמוג, אני רוצה שתשמע אותי. לא היית פה כל השבועות, אני רוצה להסביר לך עכשיו משהו. הדיון הזה התחיל והסתיים בדבר אחד, שכל אחד ואחד מהלומי הקרב יקבל את החליפה שלו, הטיפול שלו ואת כל הדברים האלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא אמרה לא ככה, הרב אייכלר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שהוא אמר וביקש תשובה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא היית פה ואני כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הייתי ואני גם נמצא עכשיו ושמעתי אותה לפני חמש דקות. היא אמרה שמכיוון מי שלא מוגדר מעל 70% היא לא יכולה לשנות את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הדרישה של רם בן ברק לא הייתה עניין של אחוזים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא שאל והיא אמרה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> באת להתווכח איתי? אז אני אתווכח. רם בן ברק רוצה שכל אחד מהלומי הקרב יקבל חליפה המתאימה לו, והיה אם יש מישהו שזקוק לחליפה מסוימת שהוועדה הזאת תהיה מוסמכת לעשות את זה. את זה היא אמרה שהיא כן מוכנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא אמרה לא. שזה יהיה ל'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה משנה לך אם זה ל' או מ'? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, כי ל' זה בירוקרטי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רם, אני הבנתי אותך נכון? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אני חושב שאתה יכול להסיר את ההסתייגות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, ממש לא, אני רוצה שזה יהיה כתוב בחוק. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> אני חושב שיש פה אי הבנתי, אני רוצה לעזור אם אפשר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה הבסיס החוקי שככה הם יקבלו את ה – אם זה לא יהיה - - - << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> חבר'ה, 30 שנה אני באירוע הזה, תן לי בבקשה להגיד בתור יושב ראש ארגון נכי צה"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עידן, תסביר לחברים על מה מדובר פה בהסתייגות של רם בן ברק. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> אני מתייחס לדברים של רם, הדברים שלו הם דברי טעם, אבל אני רוצה שנייה לעשות סדר. קודם כל בתור יושב ראש ארגון נכי צה"ל החוק הזה הוא חוק מצוין. אני מסתכל לכולכם בלבן של העיניים, אחרי 20 שנה בוועדות שרק דיברנו ודיברנו ולא מצביעים ולא מגיעים לשלב הזה שאנשים מקבלים את מה שהם צריכים לקבל, את הכלים שהם צריכים לקבל. לגבי ההערה של רם, שאני מקבל את התוכן שלה, את המהות שלה במלואה. הטעות שלכם זה ללכת לכיוון של ה-100 פלוס בלי לעשות סדר לפני כן. על זה אני מבקש להאיר את עיניכם. ב-100% נכות לפי סעיף 34א בן אדם מאושפז במקום סגור, זאת אומרת שאם אתם תיתנו לו 100 פלוס הוא צריך להיות עוד יותר חמור, זה אומר שכל מה שלמעשה אנשים פה רוצים וצריכים, ואני מסכים על זה, לא יהיה רלוונטי מכיוון שאם הוא בנכה 100 פלוס והוא יותר גרוע מ-100 אז הוא במחלקה סגורה והוא לא צריך דירה והוא לא צריך מדינה והוא לא צריך את כל מה שמקבלים 100 פלוס. מה שרם מתכוון, ותקן אותי אם אני טועה, זה לעשות סדר ב-34א, לעשות את המדרג הזה כמו שצריך ולהביא למצב שבו נכה כמו שהוזכר פה לא פעם ולא פעמיים שצריך עזרה בדיור, שאין לו יכולת השתכרות או יכולת שיקום יקבל עזרה מעטפת מלאה. אני אסיים ואגיד שזה אפשרי, זה לא רלוונטי ל-100 פלוס, זה רלוונטי לאותה תפירת חליפה אישית שדיברת עליה. ואני מעיר כיושב ראש ארגון נכי צה"ל שאני דורש שזה לא יהיה רק לפוסט טראומטיים, זה יהיה לכלל נכי צה"ל כי כולם היו בניי וכולם ראויים לזה. וגם לימור מבינה את זה. רם, הרעיון הוא לייצר לבן אדם חליפה שמתאימה לצרכים שלו. אם תתעקש, אני אסיים בזה, לקחת את זה למשהו שהוא מדרג יותר גבוה מ-100 פספסת בענק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אשאל אותך שאלה אחרת, האם נכה 100% פלוס, נכה גפיים, עמוד שדרה, מאושפז במקום סגור? << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> לא, כי הוא לא מוכר על נפש, הוא מוכר על גוף, אבל לפני כן הוא היה כמעט שנה במחלקה כדי להשתקם. רם, רק לידיעתך, גם כשהוא לא מאושפז בהגדרה היום לפי חוק נכה 100 פלוס הוא נכה סיעודי. כלומר ישנם X פעולות לפי מבחן מסוים שהוא לא יכול לעשות אותן עצמאית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על נכה שהוא פוסט טראומטי שהוא לא מתפקד באופן עצמאי. לא, הוא לא מאושפז במחלקה סגורה, הוא רוצה לחיות בדירה, הוא יכול לחיות עם עזרה, בדיוק כמו אדם סיעודי ולכן במקרים אלה הוא זכאי ל-100 פלוס. כדי ליהנות מאותה עזרה לדירה כמו שמקבל 100% פלוס שלא מאושפז במוסד. מי שלא עצמאי הוא לא עצמאי, נקודה. << אורח >> נדב וירש: << אורח >> 75 שנה לא הזכרתם את הלומי הקרב, אף אחד לא לקח אותם ברצינות. עידן, תקשיב מה אני אומר לך, הפעם אתה סירבת, זה לא שר הביטחון כי שר הביטחון לא נמצא פה בדיונים והוא לא יודע איך זה מתנהל. חבר הכנסת אייכלר יודע איך זה התנהל ואתה תיתן לנו את מה שמגיע לנו. אנחנו 7% ואתה תיתן לנו את מה שמגיע לנו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מוכן ללכת לפשרה שאומרת שבאותה מחלקה ייעודית שתהיה במשרד השיכון, כאשר היא תטפל פרטנית בנכים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> תפסיקי להעיר לי. את לא מבינה כלום ואת צועקת עליי ואני מנסה לטובתך ואת לא מבינה את זה. אם את תיתני רף של 100 פלוס מתי מעט יקבלו את זה. אני רוצה להוריד את הרף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טרופר מציע הצעה שאני מקבל אותה. הגב' לימור לוריא, טרופר מציע שאת ורם בן ברק תצאו החוצה לחמש דקות כדי שתראו האם במה שאני דיברתי ומה שהוא דיבר אפשר למצוא את הדרך מבלי הנוסח שהוא כתב. אנחנו בינתיים נצביע על ההסתייגויות האחרות ואחר כך, אם הגעתם למסקנה טוב, אם לא, נצביע על ההסתייגות. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> פשוט לדבר, צריך לדבר על הדבר הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רם ולימור מוזמנים לשבת במשרד של הוועדה כמה דקות ולראות מה אפשר לעשות, עם היועץ המשפטי של משרד הביטחון. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז אני משאירה את ההסתייגות של רם בן ברק בצד, לא נצביע עליה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> את ההסתייגות שלי בהסכמה אנחנו מעבירים למליאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז רק נצביע עליהן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ממשיכים בהצבעות האחרות. נא להקריא, בבקשה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> סיעת יש עתיד מציעה שבפסקה (3)(א) בהגדרה תגמול מחוסר פרנסה, במקום '3,320.30' יבוא '3,500'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד ההסתייגות של יש עתיד? אחד. מי נגד? שבעה נגד. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 1 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נציג האוצר, ההסתייגות הזאת שהקראתי, להעלות 3,320 ל-3,500 היא הסתייגות תקציבית? << אורח >> דן נימני: << אורח >> בוודאי. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא הוסרה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה שעצוב, הקואליציה, שאתם מסירים על עוד 200 שקלים. הוא כבר אומר לכם שזה בסדר, לא חבל? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מספר 13 שמעלה ל-5,100. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 1 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות 14 בחפ"ר, יבוא 11,000 בפסקה (4). גם היא הסתייגות תקציבית? << אורח >> דן נימני: << אורח >> הסתייגות תקציבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות 14 של יש עתיד, מי בעד? אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 1 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> בפסקה (3) לתגמול חפ"ר, 12,000. הסתייגות מספר 15. היא גם תקציבית? << אורח >> דן נימני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות מספר 15 של יש עתיד. מי בעד? אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 1 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה עולה למליאה ולרשות דיבור? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, זה עולה למליאה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא רשות דיבור. רשות דיבור לא יכול מי שמסתייג. זה הסתייגות, זה עולה כהסתייגות. אתם מעדיפים בקשות רשות דיבור ולהסיר את ההסתייגויות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> המחנה הממלכתי, בסעיף 6 בפסקה (3)(ב) במקום הכנסה חודשית העולה על שכר מינימום יבוא הכנסה חודשית של יותר מ-1,000 שקלים חדשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות 16 של המחנה הממלכתי, מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה נגד. << אורח >> דן נימני: << אורח >> ההסתייגות תקציבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מספר 17, במקום על השכר הממוצע יבוא על 1,000 שקלים חדשים. << אורח >> דן נימני: << אורח >> הסתייגות תקציבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? אין. מי נגד? שבעה. הסתייגות 17 של המחנה הממלכתי הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא הוסרה, לא משנה אם היא תקציבית או לא. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> זה משנה למליאה אם היא תקציבית או לא. אם היא תקציבית ורוצים שהיא תעבור היא צריכה לעבור ברוב מסוים. לפי התקנון אני מחויבת לציין את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אם היא הוסרה היא הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, אבל היא יכולה להתקבל במליאה. הסתייגות מספר 17. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> נפלה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות 18, במקום להודיע בכתב יודיע בשיחת טלפון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות מספר 18, מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מספר 19, בחודשיים שלאחר מסירת ההודעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות מספר 19 של המחנה הממלכתי, מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מספר 20, בפסקה (3) סעיף קטן (ה), במקום 'לא יחולו' יבוא 'יחולו על נכה'. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מספר 21, לא עבד בחמש שנים, יבוא לא עבד בשנתיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות מספר 21 של המחנה הממלכתי, מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לסעיף 7, הסתייגות מספר 22 של יש עתיד והמחנה הממלכתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה ההסתייגות? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> שבמקום סכום של 4,006.86 יבוא סכום של 5,000 שקלים חדשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחד בעד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 1 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות 23, בפסקה (1) במקום שדרגת נכותו היא 35% לפחות יבוא 60%. זה מצמצם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? אף אחד לא בעד. מי נגד? שבעה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> סעיף 10, במקום מענק 142,914 יבוא 150. הסתייגות 24. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות מספר 25, בסעיף 9כ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסתייגות 25 של המחנה הממלכתי. מי בעד? מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> הסתייגות 26, גם של המחנה הממלכתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד? אף אחד. מי נגד? שבעה. ההסתייגות הוסרה. הצבעה בעד – 0 נגד – 7 נמנעים – אין לא אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל ההסתייגויות הוסרו? חוץ מההסתייגות של רם בן ברק? << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני אציין רק שהסתייגות מספר 16, 17, 21, 22, 24, 25 ו-26 הן תקציביות. בדף הקודם זה היה 12, 13, 14 ו-15. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נבדוק אם יש סיכום. אם יש סיכום אז טוב, אם אין סיכום נעשה הצבעה והדיון יהיה במליאה. אנחנו ממתינים כדי שיגיעו לאיזה הסכמה. << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> מי שהולך להתפלל תתפללו לרפואת רונן סער בן אסתר, הלום קרב שנמצא מורדם ומונשם בבית חולים מאיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם אנחנו צריכים להצביע על ההסתייגות? נשמע מה אומר רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אומר דבר כזה, לימור תגיד עכשיו את ההסכמה שהגענו אליה, כל הנציגים כאן יצטרכו להגיד בקולם לפרוטוקול שהם מסכימים לזה ונדון בזה מחדש ב-15 באוגוסט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> במושב הבא. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מחייב. אם רוצים שאנחנו נצביע בעד החוק, שגם המשרד יעשה עם הראש כן, או לא יעשה, יגיד בפרוטוקול, גם היועץ המשפטי של משרד הביטחון, גם עידן, כולם יגידו שהם מסכימים לדבר הזה. אם לא, אנחנו מצביעים נגד. זה בגלל שאני רך לבב ולא רוצה לעכב את החוק. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> אני רגע רוצה להגיד את העמדה המקצועית שאני חושבת שהיא מוסכמת פה מקיר לקיר. אנחנו, משרד הביטחון, אגף השיקום, מכיר בכך שיש אנשים עם מוגבלות נפשית שהקושי שלהם לא נופל מאנשים עם מוגבלות פיזית, אין שאלה פה, ולאנשים האלה צריכים להתאים את החליפה, לחלקם זה בדיור, לאחרים זה בכיסוי חובות. מה שנתבקשנו, ותיכף אני אתייחס איך אנחנו מציעים לתת את הפתרון, שבמקרים האלה שהמחלקה הייעודית שתקום במשרד הביטחון באגף השיקום תחשוב שזה אדם שצריך מענים שהם מחוץ לחוק, לנוסח הקיים, היא תגיש עבורו ותסייע לו בוועדת ל' ייחודית, נפרדת, שהיא מסלול ירוק לאוכלוסייה המיוחדת. אני רוצה להדגיש, אנחנו צריכים לבדוק את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> על המשפט האחרון תחזרי שוב, אנשים לא שמעו. את דיברת על הגשה במסלול ירוק בלי תור, כן, לוועדת ל'? << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> נכון. מה שאנחנו מציעים, שתוקם ועדת ל' נפרדת, חדשה, ייעודית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מותאמת. << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> תיכף אני אגיד במה היא מותאמת. ייעודית לאוכלוסייה הייחודית הזו שייתנו לה מסלול ירוק, יפשטו עבורה גם את אופן הבקשה, המחלקה הייעודית, היא גם תגבש את ההמלצה וזה יהיה במסלול ירוק. אנחנו צריכים לגבש את המתכונת ואת הנוסח. היות שוועדת ל', הסעיף של ועדת ל' הולך להיות מעוגן במושב הבא אנחנו מבקשים, אני מתחייבת שאנחנו נביא יחד עם הנוסח של ועדת ל' הרגילה נוסח של ועדת ל' ייחודית, כמו שהסברתי עכשיו, אנחנו מתחייבים על זה ואנחנו מקווים שבזה אנחנו ניתן את המענים. לא משנה כמה אחוזים רפואיים יש לו, אם יש צורך הוא יקבל לפי הצורך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שתהיה מחלקה ייעודית להלומי הקרב במשרד הביטחון שתוקם, היא תמליץ לוועדת ל' הייעודית להלומי הקרב, היא תמליץ להם במקרים מסוימים לעשות פתרונות כאלה ואחרים ובא לציון גואל. אני אסיר את ההסתייגות ובתנאי שכל השותפים יגידו שהם מסכימים לזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ארגון נכי צה"ל מסכים לזה? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אין את הכסף להכניס את זה לחוק, אבל יש את הכסף ל-ל'? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת רייטן, רצית להגיד משהו? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן, אני מבקשת להדגיש שאפרופו להתאים את החליפה במסגרת הוועדה הזו חייב להיות עם אדם עם מומחיות שמתאימה לאנשים האלה. חייב להיות אדם עם המומחיות. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו נשמח אם יהיה אפילו נציג הנכים בוועדה, נציג מוסכם שיהיה שם, שיוכל לדבר את הכאב ואת הקשיים שלהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רם בן ברק, אתה מסיר את ההסתייגות? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בתנאי שנשמע עכשיו את הנציגים אומרים שזה מקובל עליהם. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> אני אגיד בקצרה לאדוני למה זה נורא מתסכל אותי מה שקורה פה. ב-11 ביוני, אדוני חבר כנסת בן ברק, מה שפה היו עסוקים בישיבה הראשונה לצעוק עליי, אתה זוכר, אתה היית ואת היית, ארגון נכי צה"ל הגיש לך מסמך שאמר לך לפי סעיף 3 - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> עידן, אתה מסכים לזה או לא? << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> נוסח מתוקן של סעיף חריגים לדיור, פתרונות דיור גמישים לפגועי ראש ונפש ברמת מחוז והגדלת סכומים בוועדת חריגים לדיור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברוך שכיוונת. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> כתבנו בדיוק את מה שרם אמר על מסמך רשמי של ארגון נכי צה"ל בישיבה הראשונה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה מסכים לזה? << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> בוודאי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> היועץ המשפטי? << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> אני מסכים. אני לא צריך להסכים לכלום. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> האוצר, זה מקובל עליך? << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני מסכים, אבל זה גם בכפוף ל - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה? בכפוף למה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא בכפוף לכלום. << אורח >> דן נימני: << אורח >> אני מסכים. ככל שיש לזה עלות תקציבית אז זה בכפוף למקורות תקציביים. << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> זה במסגרת ל', ל' זה מופרד מהתקציב. חברי הכנסת, אני אומר לכם שאנחנו לא ניתן להוביל חזרה של מה שהיה לפני כמה שנים של שיקולים לפי תקציב. תהיה פה ועדת חריגים לדיור, גם לפוסט טראומטיים וגם לנכים פיזיים והיא תהיה רק לפי שיקולים שיקומיים ושאף אחד ממשרד האוצר לא ינסה לתקצב אותי ולעצור אותי על כסף. << דובר >> קריאה: << דובר >> לכלל הנכים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועכשיו, היות שחבר הכנסת רם בן ברק הסיר את ההסתייגות אז אנחנו ניגשים להצביע על החוק עצמו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> את החוק הקראנו עם כל התיקונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי בעד הצעת החוק כפי שהקריאה היועצת המשפטית יעל סלט בכל התקופה? רק חברי ועדה מצביעים. 11. מי בעד? אף אחד. הצבעה בעד –11 נגד – 0 נמנעים – אין לא אושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פה אחד התקבלה הצעת חוק הנכים כפי שהוצגה בוועדה על ידי היועצת המשפטית. אני עושה רביזיה, במקרה שיהיה צורך אנחנו נעשה רביזיה. ברוכים הבאים, תזכו למצוות, ותעשו רק טוב וחסד אחד עם השני בערב ראש חודש אב, זה הזמן היפה והטוב שעם ישראל מתגלה ביופיו, שהוא דואג לכל אחד ואחד ולא יהיה אפילו אחד שלא יקבל את החליפה המגיעה לו. תודה רבה, תזכו למצוות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>