פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 19/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 202 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, א' באב התשפ"ג (19 ביולי 2023), שעה 9:50 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1577) << נושא >> -דיון והצבעות נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין חמד עמאר חברי הכנסת: מירב בן ארי מוזמנים: ישי פרלמן - ממונה חקיקה, רשות המיסים נדב נגר - מנהל אגף בכיר מקצועית, רשות המיסים ליאור טלה - יועץ למנהל רשות המיסים רולנד עם שלם - סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים, רשות המיסים חגי טיירי - עוזר לסמנכ"ל בכיר מקצועית, רשות המיסים אבירם זולטי - מנהל חטיבת תפעול ותמיכות, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית דניאל פרידמן - לשכה משפטית, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית צפריר נוימן - עו"ד, יועץ משפטי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אמיר גונן - רו"ח, מנהל אגף מיסים ברשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, משרד המשפטים אורית שרייבר - מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך חנוך הגר - עו"ד, יועץ בכיר ליו"ר, רשות לניירות ערך יעקב גולד - עו"ד, רשות לניירות ערך מיכל שריג כדורי - מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס, פורום חברות הצמיחה ג'ייסון שוורץ - סמנכ"ל כספים, פורום חברות הצמיחה סיון נויפלד - מנהלת משאבי אנוש, איגוד ההיי-טק הישראלי – התאחדות התעשיינים אורה וקנין - עו"ד, דלויט ישראל, IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות כרם נבו אכטנברג - מנכ"ל פורום חברות הצמיחה נילי אבן חן - מנכ"לית עמותת "רווח נקי" אבי נוימן - רו"ח, יו"ר משותף ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 (מ/1577) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום. הצעת חוק לעידוד תעשיית עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023. אני אגיד מה שצריך לעשות עכשיו. עכשיו, היות והכנת את הנוסח שעליו אנחנו מדברים עכשיו, אני מבקש, אם את יכולה, אין פה חילוקי דעות ואין פה איזה משהו שהוא דרמטי. אני מבקש שתגידי מהם הנושאים שתיקנת. בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בעצם אנחנו נחזור אחורה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם לא רוצים לסיים את ההקראה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור אחורה ובעצם נעבור על התיקונים שהוחלט להכניס בוועדה. בסעיף הראשון, בסעיף קטן (א) תיכנס הגדרה של הכנסה מועדפת כהגדרתה בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון. אנחנו נראה את זה בהמשך. השקעה בחברת מו"פ. הייתה הערה לגבי ההפניה של המניות כהגדרתן בסעיף 2. פשוט שילבנו את זה כבר בנוסח, כך שיהיה שהשקעה במזומן של משקיע בחברת מו"פ אשר בשלה הוקצו לו מניות, לרבות זכות לרכישת מניה בחברת מו"פ. בהגדרה של חברת מו"פ דייקנו את ההפניה להגדרה בסעיף 76(ג). בפסקה 5 נמחקו הסוגריים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראינו, ראינו שנמחק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוצאת מחקר ופיתוח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> סעיף קטן (ג) את הקראת שהוספת ל-76? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, כן. בפסקה 6 בעצם היו הוצאות, לא מחקר ופיתוח, היו הוצאות שהוצאו במישרין או בעקיפין לשם פיתוחו של נכס לא מוחשי מוטב, לרבות בשלב התחלתי של פיתוח. אנחנו מקווים שזה נותן מענה טוב לצפי שהתבקש קדימה. אני ממשיכה לפסקה 7. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, את תיקנת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בסדר, הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה מחקר ופיתוח כהגדרתם, הפנינו לסעיף 4 לחוק. תקופת הוראת השעה בעצם כפי שהתבקש כאן הוארכה לסוף שנת, 31 בדצמבר 2026. בסעיף 2(ב)(7), המשקיע הודיע למנהל כי הוראות סעיף זה יחולו לגבי השקעתו. לפי סעיף 131 לפקודה. בסעיף קטן (ג) זיכוי ממס כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה בסכום ההשקעה המזכה או בסכום ההשקעה המירבי, לפי הנמוך, כשהוא מוכפל בשיעור המס על רווח הון. היתר זה תיקוני ניסוח. סכום ההשקעה המירבי זה סוכם בוועדה להעלות את זה לסכום שאינו עולה על 4 מיליון שקלים חדשים, במקום 3.5. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחר כך בסעיף קטן (ח) פסקה (2) זה תיקונים נוסחיים, במקום "הוקטן" "הופחת". גם בפסקה (3). שם נתבקשה רשות המיסים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבל, הלאה, דלגי על זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מדלגים על החלה למפרע. בפסקה (4), בסיפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הולך אתכם, רק שלא תפריעו לי להצביע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם אני לא אבין משהו, אני שואל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. בפסקה (4) נכנס תיקון בסיפה כך שאם בוטל זיכוי המס למשקיע, לא ישולם המס על ידי החברה. זה רצינו, זה נכנס כתוצאה מהערה שהתקבלה בוועדה. ורצינו לדעת האם זה מה שככה הייתה הכוונה אליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר לך שכן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, אני אומרת, בסדר. אני אומרת רק שדובר על זה שגם אם המשקיע לא תיקן לא יבוטל לחברה. ניסחנו כך, אם יהיו הערות נשמע. בסעיף 3(א), מניות מוקצות. מניות, שוב, לרבות זכות או רכישת מניה. בסעיף קטן (ב), פה רשות המיסים ביקשה להוסיף הוראה שלפיה צריכים להתקיים עד סוף התקופה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא מורידים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מוסיפים את הבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז זה לא ייכנס לנוסח. ב-ג(2), פה בעצם דובר, הנוסח מדבר על 5 מיליון שקלים חדשים. אתה ביקשת, יושב הראש, שרשות המיסים תבחן את העלאת הסכום ל-5.5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הם הסכימו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מסכימים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא שואלים. הלאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו מתקנים את הנוסח כך שיהיה 5.5 מיליון שקלים. בהמשך, שוב, בהתאם, אני מורידה גם פה את ההערה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תורידי, תורידי. נו, חבל על הזמן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כי היא קשורה להערה הקודמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא היה חוק שעשיתי כל כך הרבה ישיבות עליו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 5(א), ההגדרה של חברה בת של חברה מזכה זה שינוי נוסחי. העלינו אותו פשוט למעלה. בחברה ישראלית מזכה הורדנו את ההתייחסות לתושבת ישראל. כיוון שזה ממילא מופיע בתנאים. בהגדרה "חברה מזכה", בהתאם לתיקונים שהקראתי קודם, ייכנס לרבות פיתוח של נכס לא מוחשי מוטב, כאמור בפסקה 6 להגדרת חברת מו"פ שבסעיף 1(א). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רק אני רוצה להבהיר. אנחנו מעדיפים, אנחנו נשמח, בסוף בעצם אפשרנו פה לרכוש חברה שיש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לדלג על מה שאתה אומר עכשיו? אני לא הולך לקבל עכשיו שום דבר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז לפחות להבהיר לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תרשום בפרוטוקול מה שאתה רוצה. אתה יכול להגיד גם בפרוטוקול שאנחנו היום בראש חודש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז רק אני אגיד לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וראש חודש אב, אנחנו משנכנס אב ממעטים בשמחה. - - - זה פרוטוקול, אני לא הולך לשנות עכשיו כלום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסדר, לפחות להבהיר שזאת הכוונה. לוודא שזאת כוונת הוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אצלנו אומרים כוונות בתפילה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> שלמעשה יש אפשרות לחברה לרכוש חברה שבה הנכס המוחשי, המוטב הוא עדיין לא נכס - - - ועדיין אין פטנט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אחד מהדברים שתתגאו בהם זה החוק זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תן לו רק לסיים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ובעצם יש סעיף אחרי זה שאומר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את איתי או איתו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש אחרי זה סעיף שאומר שאי אפשר, שיש חובה להעביר את הנכס הלא מוחשי המוטב של החברה לישראל. אז להבהיר לפרוטוקול שאם הנכס עדיין לא נכס לא מוחשי מוטב, בגלל שהוא עדיין בפיתוח – גם אותו הוא יצטרך להעביר לישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. לא משנים כלום. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חברת חוץ מזכה, בפסקה 2. במקום "10%" ירד ל-"7%". גם ביחס לשנת המס שקדמה וגם ביחס לשלוש שנות המס שקדמו. והתווסף "ולעניין חברה שהתקיימו בה בשינויים המחויבים התנאים שקבע המדען הראשי לחדשנות, כאמור בפסקה 3 להגדרה מפעל טכנולוגי מועדף שבסעיף 51(כד) לחוק עידוד השקעות הון עלה על 5% בשנת המס או בשלוש שנות המס כאמור. מועד הרכישה הראשונה זה תיקון שהוא נוסחי. סכום רכישה ענקית, במקום "חברה ישראלית" זה "חברת חוץ מזכה". הרשות לחדשנות זה גם תיקון ניסוחי, ההגדרה עלתה מלמטה. גם בשנת השגת השליטה. בסעיף קטן (ב), בהמשך, ג(2)(ב). רשות המיסים, בעצם ביקשה חה"כ פרקש שרשות המיסים תבחן את התקיימותה בפועל של הסיפה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה נוסח שקיים גם בחקיקה אחרת. אנחנו מבקשים להשיב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם מבקשים להשיב. לגבי סעיף קטן (ד) פסקה 4. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אז מה התשובה לזה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמה, שמה? << אורח >> קריאה: << אורח >> ההסכם מקדים? כן, הראינו שזה מופיע בתקנות ניירות ערך. בהקשר אחר. אותה הגדרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף קטן (ד) פסקה 4(ב) ירדה, זה יהיה לפי העניין בנכסים לא מוחשיים. ירדה התייחסות ל-לרבות נכסים לא מוחשיים מוטבים. << אורח >> ג'ייסון שוורץ: << אורח >> סליחה, ג'ייסון שוורץ. אני חושב שהכוונה הייתה נכסים לא מוחשיים מועדפים. דווקא המילה מועדפים לא הייתה צריכה לרדת. מוטבים, סליחה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי, מה לא היה צריך לרדת? << אורח >> ג'ייסון שוורץ: << אורח >> את המילה "מוטבים" שמחקת. זה צריך להיות לפי העניין בנכסים לא מוחשיים מוטבים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לרבות נכסים לא, להשאיר את כל המשפט? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. אנחנו מחייבים רק להביא נכסים לא מוחשיים מוטבים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו נשנה את הנוסח כך שיהיה: "במסגרת צירוף העסקים כאמור" - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. פסקת משנה (א), "הועברו", רגע. "כלל הזכויות שהיו לחברה המזכה או לחברת הבת, לפי העניין, בנכסים לא מוחשיים מוטבים לבעלות החברה הרוכשת" << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה 5(א), הרישה זה תיקון ניסוחי. האישור לחברה הרוכשת יהיה לפני החתימה על הסכם הרכישה ובתוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה. אותו התיקון יהיה גם בסעיף קטן (ג), או על רכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה, בתוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה. בסעיף קטן (ה) ביקשה רשות החדשנות וכתוצאה מהשיח פה על כך שלא מדובר בכללים, שמדובר בכללים שהם פנימיים יהיה: "והכול כפי שתקבע רשות החדשנות בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט שלה". בסעיף קטן (ו) התווספה פסקה (3) שבה: "על אף האמור בפסקה (1) לא יתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים קטנים ג(4) או ד(6) בשנת מס אחת בלבד במהלך תקופת ההפחתה, תהיה זכאית החברה הרוכשת לניכוי הסכום שלא הותר בניכוי לפי הוראות פסקה (1) בשנה שלאחר תום תקופת ההפרטה. ישי, תסביר את התוספת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממש בקצרה, לא כמו שאתה מסביר תמיד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בקשה של הוועדה הייתה שאם יש מעידה חד פעמית, כלומר בשנת מס אחת בלבד לא עמדו בתנאים, אז לא יוטל הניכוי לתמיד. תינתן אפשרות לדחות את הניכוי לשנה השישית. מן הסתם, בהנחה שעומדים בתנאים. אז בעצם הוספנו את זה פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מצוין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא הבנתי, אבל אני מפחד לשאול עוד פעם. עזוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> כרם נבו אכטנברג: << אורח >> סליחה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש שאלה, שנייה. << אורח >> כרם נבו אכטנברג: << אורח >> רק אם אפשר הערה על הנקודה הזאת. אנחנו נותנים את זה בעצם רק לשנה אחת ולמה לא לשנים קדימה כמו במנגנון הקודם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדבר על זה עוד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה, מה? נו, בסדר, תענה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה חלק, בעצם אתה מקבל את זה כמו במנגנון הקודם. זה בעצם פשוט אנחנו מוסיפים לך שנה. << אורח >> כרם נבו אכטנברג: << אורח >> במנגנון הקודם אתה יכול שנים, לנצל את ההטבה עד תומה. ולא מוגבל בשנה אחת. במקום מילה "שנה" "שנים" לצורך בעניין. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו אומרים אותו דבר. הפחת ניתן לחמש שנים, כל שנה צריך לנצל את הפחת בשנה. אם זה מוסר הפסד, אז ההפסד יכול להיות מועבר. ככה זה עובד. << אורח >> כרם נבו אכטנברג: << אורח >> אבל רק לשנה השישית. לא לשביעית ולשמינית לצורך העניין. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההפסד יכול להיות מועבר לשנה - - - << אורח >> כרם נבו אכטנברג: << אורח >> ואם הייתה לי הכנסה טכנולוגית? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההפסד יכול להיות מועבר לשנה השביעית והשמינית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז זה בסדר, כרם? << אורח >> כרם נבו אכטנברג: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. אז אנחנו בסעיף קטן ז(1), בעמוד 16 למעלה. "על אף האמור בסעיף קטן (ב)", התווסף "לא יעלה על הסכום שבו גדלה ההכנסה הטכנולוגית או ההכנסה המועדפת של החברה הרוכשת באותה שנה". סעיף קטן (ח) זה תיקון ניסוחי. אנחנו עוברים לסעיף 6. בהגדרה "יחסים מיוחדים" בדיון הקודם רשות המיסים התבקשה לבחון את העלאת שיעורי ההחזקה באמצעי השליטה למעלה מ-5%. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן. אנחנו נאפשר גם עד 10%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז צריך בעצם להכניס פה תיקון לנוסח. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן, לעניין. כי הפניה ל-3(י) הוא לעניין השיעור שם, הוא יהיה 10% במקום 5%. כי ללכת להגדרה אחרת זה יותר - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אה, זה בתוך הגדרת יחסים מיוחדים. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן. הגדרה של יחסים מיוחדים מפנה לשליטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק. ההגדרה של יחסים מיוחדים מפנה לסעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה. שם יהיה צריך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ואז תוסיפי "ולעניין". אבל זה מה שהוא אומר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כך שבהגדרת שליטה ישתנה השיעור לעניין הזה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> ל-10%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. אנחנו עוברים לפסקה 7. בסעיף קטן (ב), פסקה 7, עמוד 19. "בתקופת הוראת השעה תנאי הלוואה אושרו על ידי הצדדים", לחוזה ההלוואה – הבהרנו. וסכום ההלוואה הועבר במלואו – פה הייתה הערה של ישי לפרוטוקול. אתה רוצה להתייחס למה הייתה המשמעות של במלואו, לפרוטוקול? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אמרנו את זה קודם. כאילו, אמרנו את זה בדיון הקודם. אם יש קו קרדיט, אז בעצם אנחנו מדברים במלואו על הסכום, סכום ההלוואה שמבקשים בשבילו את ההטבה הועבר במלואו. אם יש עדיין קו קרדיט שלא נוצל, אז זה לא יהיה חלק מסכום ההלוואה לעניין המילה "במלואו" או לעניין קבלת ההטבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זהו. עצרנו בעצם בדיון הקודם בסוף סעיף 6 ואנחנו עכשיו בסעיף 7. אה, הייתה הערה של חה"כ פרקש. אתה רוצה שנמשיך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, להמשיך, להמשיך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תמשיך לסעיף 7. סמכויות 7. (א) כל הסמכויות הנתונות לפי הפקודה לפקיד השומה או למנהל לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי הפקודה ואכיפתן, יהיו נתונות לו לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ואכיפתן. (ב) סמכות המנהל לקבוע טפסים לפי סעיף 240ב לפקודה תהיה נתונה לו גם לשם ביצוע חוק זה. זה בעצם חוק שהוא בעצם במסגרת פקודת מס הכנסה ולכן הבהרנו פה שכל הסמכויות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נו, בסדר, תורידו את הסעיף הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אבל זה סעיף מאוד מאוד נרחב. ואין לו תקדים בחקיקה. אנחנו לא מאשרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תורידו, תורידו את זה, תעשה לי טובה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מבחינתנו זה רק הבהרה של המצב הקיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תבהירו את זה לפרוטוקול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 7(א). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 7(א). להוריד. אל תיקחו סמכויות עכשיו, כשאתם רואים שאנחנו בלחץ. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, גם אם אתם רוצים לציין סמכויות ספציפיות ולהפנות לגביהן, אז אין שום בעיה. אבל לכתוב סעיף רחב כזה שאין לו שום תקדים בחקיקת המס זה לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה כל 7. אז כל 7 יורד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בעצם סעיף של הבהרה. אפשר להוריד את כל 7. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אפשר להוריד את כל הסעיף. הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כאשר ההבנה היא שפשוט הסמכויות שיש בפקודה, לצורך הוראות הפקודה, אם אנחנו, אז הם עדיין יכולים להשתמש בהם גם לצורך זה לפי הוראות הפקודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להוריד אותו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, סליחה, אבל יש נוסח מתוקן, מוסכם, לגבי סעיף קטן (6). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את מדברת על (6). הוא ביקש שנסיים רגע לעבור על הכול ואז נחזור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל רק, יושב הראש, יש פשוט תיקון שצריך להכניס לסעיף קטן בעמוד הקודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל צריך קודם לסיים ואנחנו נחזור לזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ביצוע 8. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה. 9 זה בעצם תיקון יחסית טכני של הוראת שעה שפקעה, שלגביה אנחנו פשוט מאריכים אותה ועושים איזה שהוא תיקון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם לא רק מאריכים, אתם בעצם מחיים אותה. נכון? בעצם הוראת השעה פקעה. היא נמצאת, גם אם אתם רוצים לראות, היא נמצאת גם על הטאבלטים. זה חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 220 (הוראת שעה), תשע"ב-2016. הוראת השעה התייחסה לתקופה שמיום 1 ביולי 2016. בנוסח כתוב עד 30 ביוני 2022. אבל כיוון שהיו בחירות היא הוארכה לפי סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת עד ה-15 בפברואר 2023. זאת אומרת, היא לא בתוקף כבר סדר גודל של חמישה חודשים. נכון ישי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה זה מאריכים אותה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בעצם הם כאילו מחיים אותה מחדש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אם היא פגה ואומרים שמאריכים אותה, אז בעצם אפשר, כל התנאים האלה יחולו רטרו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, אז בעצם מה שאנחנו עושים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי מאריכים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז בעצם אנחנו לא מאריכים מהבחינה הזאת. אנחנו מאריכים אותה מבחינת, אנחנו בעצם מחיים אותה כמו ששלומית אמרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אתם מחיים אותה. אתם עושים, זאת הוראת שעה חדשה. זו הוראת שעה חדשה לכל דבר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז כן, זאת הוראה חדשה לכל דבר לגבי השקעות בתקופת הוראת השעה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי מה אתה מאריך? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם הם קובעים בתוך הנוסח גם מה התקופה שבה יראו את הזה. התקופה היא תהיה מתחילת החוק הזה. הם לא לוקחים אותה רטרואקטיבית. אבל אולי כדאי שתסביר גם מה המשמעות של ההטבה ומה אתם מבקשים להאריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הוא לא מתחיל עכשיו נאום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, לא, אבל לא עשינו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. עם כל הכבוד, הוא לא מתחיל עכשיו את כל ההטבות שכבר דיברנו עליהם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל כן תתייחס למה שכבר אמרת בעבר, לזה שההטבה, איזה ניצול בפועל היה של ההטבה הזאת? האם בכלל היה ניצול שלה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז בעצם הטבה בעצם מאפשרת למי שמשקיע בחברת מחקר ופיתוח, כמו שזה מוגדר בסעיף, שזה בעצם חברה שהתחילה להיסחר בבורסה בישראל. אז היא מאפשרת למשקיע לקבל הפסד הון באופן מיידי, בדומה למה שדיברנו באנג'לים, במקום לחכות למועד המכירה של החברה, של המניות שהוא רכש, הוא מקבל את ההפסד באופן מיידי על סכום ההשקעה שהוא השקיע. זה מנגנון מאוד דומה לאנג'לים, הוא פשוט חי על חברות נסחרות בבורסה וחברות הרבה הרבה יותר גדולות. ומהנתונים שיש לנו אז כמעט ולא היו הנפקות בבורסה בישראל של חברות בסדר הגודל הזה. ולכן לא היה ניצול, למיטב ידיעתנו, של ההטבה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא הבנתי, כמעט ולא היו או לא היה ניצול? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כמעט ולא היה הנפקות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה ניצול, כן, פעם אחת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו לא מכירים ניצול של ההטבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה צריך את זה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> למיטב הבנתו לא היה ניצול של ההטבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה צריך את זה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אז הרעיון פה הוא היה להוריד את הרף. אולי הרף היה מונע. רשות לניירות ערך היה להם הסתייגויות לגבי המתווה עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל למה צריך להשאיר את זה אם לא היה ניצול אפילו פעם אחת? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, גם למה לא לשנות את המתווה? זאת אומרת, אתם מביאים משהו שאתם מבחינתכם, רשות שוק ההון. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> רשות ניירות ערך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רשות ניירות ערך. אתם מביאים עוד פעם מתווה שהוא בעצם לא, אתם יודעים מראש שהוא לא נוצל ולא, אין לו שום, לא הייתה לו שום משמעות? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> רק נאמר שלא אנחנו מביאים את המתווה. אנחנו בהחלט חושבים שצריך לשנות את המתווה ושאין ערך בלחוקק את אותה הוראת שעה פעם נוספת, בשעה שאנחנו יודעים שהיא לא מנוצלת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך אתם חושבים לנכון שצריך לשנות, זאת אומרת, מה לדעתכם יאפשר ניצול של הוראת השעה? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לעמדתנו החסם המרכזי הוא העובדה שבעצם החברות לוקחות על עצמן את הסיכון שאם הם לא יעמדו בתנאים במשך שלוש שנים אחרי מועד ההנפקה אם יצטרכו לשלם בעצם את הטבת המס שלא הם קיבלו, אלא המשקיעים היחידים קיבלו אותה. ולכן אף חברה לא תיקח את הסיכון הזה על עצמה ולא מנצלים. בפועל ראינו שחברות לא מנצלות את ההטבה הזאת. לכן לעמדתנו מה שצריך לעשות זה בעצם לבטל את התנאים העתידיים, שהם אלה שיוצרים את חוסר הוודאות ואת הסיכון לחברות. ולהשאיר את הבדיקה של רשות החדשנות במועד ההנפקה. כלומר, אנחנו יודעים שמדובר בחרת מו"פ, חברה ציבורית, שמדווחת לציבור שההשקעות שלהם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להכניס את זה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> המטרה של החוק, בדומה לחברה הפרטית, שהכסף שנכנס פנימה ישמש למחקר ופיתוח. ולכן התנאי שהבדיקה הזאת של השלוש שנים קדימה, שהכסף לא הולך לנדל"ן ולפעילות אחרת. Once אנחנו מורידים את התנאי הזה, החברה יכולה לעשות עם הכסף מה שהיא רוצה. ואז אנחנו לא מעודדים את ההזרמה של הכסף למקומות שרצינו. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> אני רוצה להתייחס שנייה. חנוך הגר, רשות ניירות ערך. בחברה ציבורית, כשהיא מגייסת, היא חייבת להגיד למה היא לוקחת את הכסף. יש יעוד כספי הנפקה, זה דיווח לציבור. היא לא יכולה להתחיל לעשות, זה לא כמו חברה פרטית שיכולה לעשות shifting לפעילות שלה בקלות. בחברה ציבורית זה לא ככה. עכשיו, אנחנו מדברים על גיוס ב-day one, ב-IPO, הדיווח שם מאוד רחב. ואם אנחנו רוצים שההטבה הזאת תהיה לה משמעות והיא באמת תנוצל צריך לשנות את זה. אפשר לוותר על הסעיף הזה לגמרי. אם אנחנו רוצים לעשות כאילו. עדיף שלא. אבל אם רוצים לעשות הטבה, צריך לתת הטבה שתהיה אפקטיבית. זה לא מחיר כל כך גבוה וזה גם הוראת שעה. מאוד מגודר. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אוקיי. אם בתשקיף החברה הציבורית אומרת לאן הולך הכסף והיא מתחייבת ל-70% אז אין בעיה. היא יכולה לעמוד בהתחייבות שלה. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> אבל זה מה שקורה, זה מה שקורה היום. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא, רגע. אם היא עושה עם הכסף מה שהיא רוצה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה, למה הוויכוח הזה? בואו, תגיעו להסכמה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אם היא עושה מה שהיא רוצה עם הכסף אז אנחנו לא שם. אם היא מתחייבת בהנפקה, אז היא יכולה לעמוד בתנאי של החוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה התשובה של רשות ניירות ערך לזה? הוא בעצם אומר אם אתה אומר את זה, אז אדרבא, דרך העסקים הרגיל שלה נראה אם היא עמדה בתנאי. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> אבל הבדיקות האלה, החוזרות, הן מכניסות אי ודאות לחברה במובן הזה, תראי, יכול לקרות שחברה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה מרשות ניירות ערך? << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> רשות ניירות ערך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נו, אז רולנד, זה הערה אפילו מטעם, מצד המדינה. אז מה אתה מציע? מה הפתרון? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני גם מטעם המדינה. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> שהבדיקה תהיה ב-day one, שהבדיקה תהיה ב-IPO ביום הגיוס, בהנפקה. וזהו, ולתת להם את ההטבה למשך השנים הבאות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז מה אתה אומר על זה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אנחנו דורשים שהכסף ילך למחקר ופיתוח. התנאי כרגע הוא דומה לתנאי של החברה הפרטית, שהכסף ילך לייעוד שאנחנו רוצים לעודד. פשוט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הנציג של רשות ניירות ערך מעלה נקודה אחרת וזו פגיעה בוודאות העסקית של החברה. והוא אומר מה שאתה רוצה יתקיים מספיק נקודת הבדיקה בזמן ההנפקה. נכון? << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> רק עוד נקודה אני רוצה להבהיר פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתם מדינה. זה פשוט, אין פה הרי אינטרסים זרים. זה דיון מקצועי. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> ההבדל בין חברה ציבורית לפרטית שחברה ציבורית לא יודעים מי המשקיעים. אי אפשר לחזור למשקיעים שיחזירו את הטבת המס. ולכן מי שלוקח את הסיכון זה החברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רולנד, תורידו את זה. לא צריך את זה. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> שהחברות לא מוכנות לקחת. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא, לא, אנחנו מתנגדים להורדת התנאי שהכסף הזה ישמש למחקר ופיתוח. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> בסדר. רק שהבדיקה תהיה ביום day one. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הכסף ישמש, השאלה מתי הבדיקה נעשית. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> איך אני בודק כסף שעוד לא הגיע לחברה לאן ילך ב-day one, לא הבנתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה תוכל גם בדיעבד, לא? לאורך כל התקופה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אז זה התנאי. זה התנאי שכרגע קיים, שהכסף הזה הלך למקום שאנחנו רוצים לעודד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל לעניין רשות מיסים הוא אומר שהבדיקה, לעשות את הצ'ק תהיה במועד. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא, לא, לא. הם רוצים להוריד את התנאי לגמרי. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> במועד ההנפקה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מה שהוא אומר. << אורח >> יעקב גולד: << אורח >> יעקב גולד, רשות ניירות ערך. אנחנו, בעצם יש בחוק שכרגע מגיע לאישור שני סוגי סעיפים. סעיף אחד שהוא סעיף 2 שמציע הטבת מס משמעותית, ניכוי גם מול משכורת. לעומת זאת, סעיף 3 שמציע הטבה שנבדקת לפי day one. קוראים לזה שחלוף או, פה ההטבה היא יותר טובה להיבט של השחלוף, כי ההטבה היא רק מול רווחי הון. היא הטבה הרבה פחות משמעותית. היא הטבה גם לבורסה בנוסף לזה. לכן לדעתנו ראוי לבחון, בדומה לסעיף 3, רק את התנאים ב-day one. חברה ציבורית, מהחברות שהנפיקו מ-2016 כשהוראת השעה הזאת נכנסה לתוקף והנפיקו חברות, כשהיו נכנסות להוראת השעה הזאת, מבדיקה שלנו, כולם שמרו על התחום שלהם כטכנולוגיה או ביומד. הן לא חברות שמכניסות לאחר מכן את הנדל"ן או כל החששות שהיו לרשות המיסים לגבי חברות פרטיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן מה אתם מציעים? << אורח >> יעקב גולד: << אורח >> ולכן אנחנו מציעים בדיקה רק ב-day one של 70% מו"פ. שרשות החדשנות תעשה את הבדיקות שזה מתאים. אחרי זה יש בדיקה של הבורסה שעומד בהגדרת חברת מו"פ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רשות החדשנות בעד זה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> המשמעות היא, אני מסביר לחברי הוועדה, שכל הכסף שייכנס בהנפקה שעל בסיסו נותנים את הטבת המס יכול ללכת לאיזה פעילות שהחברה רוצה. זו המשמעות. אם עד אותו יום היא עמדה במו"פ 70% ומעכשיו אני לא עושה תנאי עתידי, מה עושה עם הכסף. הכסף יכול ללכת כרצונה, לאן שהיא רוצה. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> אמיר גונן, רשות החדשנות. יש לי הצעה להעביר את החשש הזה של רשות המיסים. בסופו של דבר אנחנו מדברים על חברה, בשונה מסעיפים 2 ו-3 אנחנו מדברים על חברות קטנות שמגייסות מיליון או שניים, ומחר יכולים להסיט את זה לפעילות אחרת. אנחנו מדברים פה על חברה שנמצאת ב-round A. בשווי מינימלי של 100 מיליון שקלים. אם היא השקיעה עד עכשיו 70% מהוצאות המו"פ שלה, שזה כמה עשרות מיליונים, במו"פ, היא לא תהיה מחר חנות מכולת. היא לא תהיה מחר פיצוציה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אז היא, אז אין בעיה, אני לא מבין שוב. אם הכסף ילך למו"פ אז אין בעיה. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זה התנאי. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> החסם שיש פה שלא אפשר הוא בעצם יש כאן לקונה בחוק. בעצם את החוק הזה, הוורסיה שלו זה בעצם משהו שלא עבד בחוק האנג'לים בשנת 2011, שמו את האחריות על החברה. בשנת 2016 הבינו שזה לא עובד. במקביל, רשות לניירות ערך עבדה עם רשות המיסים לעשות חקיקה לחברות ציבוריות והשתמשו בוורסיה הישנה של חוק האנג'לים משנת 2011, שלא עובדת. שלא עובדת, אני מתכוון שהאחריות היא על החברה. באיזה עולם חברה ציבורית תיתן למשקיע שלה לקבל הטבת מס. ונגיד שהיא הוציאה 69% מו"פ, היא תשלם את המס עבורו? עבור משקיע יחיד בודד? זה כמו דיבידנד. הדבר הזה לא יכול לעבוד בחיים. לכן אין סיכוי שסנקציה כזאת יכולה להתקיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה ההצעה לפתרון? הייתה לך הצעה. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> הפתרון הוא לבוא ולהגיד שיש השקעה מינימלית. אני חושב שאפשר להוסיף השקעה מינימלית של הוצאות מו"פ ו-70% הוצאות מו"פ מרשות החדשנות והשקעה מינימלית. ושפעילותה הבלעדית היא מחקר ופיתוח. פעילותה הבלעדית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בלי כימות אחוזי להמשך התקופה. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> היא תצטרך להצהיר שהפעילות הבלעדית שלה זה מחקר ופיקוח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מחמיר פה? דרך אגב, הוא לא מחמיר? יכול להיות שההצעה שלך אפילו מחמירה. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> לא, זה מחקר ופיתוח, זה משהו שקשור. מחקר ופיתוח ומכירות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> פעילותה הבלעדית. לדעתי, שעיקר פעילותה. השאלה, בוא נשמע את רולנד, באמת. אני רוצה גם לציין פה רולנד, לטובה, את הפתיחות של רשות המיסים בכל הדיון הזה ואת כל החוק הזה. אנחנו מעריכים את זה מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מעכבים את האישור בגלל ויכוח בין רשות המיסים לרשות החדשנות. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> זה עניין שורשי פה, זה לא עניין עכשיו של 5%. זה שורש החוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם אומרים שעיקר פעילותה. איזה סעיף קטן זה, רגע, שנייה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה ב-9(ב). צריך לשנות אותו. צריך למחוק את התנאים שקבועים היום בהוראת השעה בסעיפים קטנים (ה), (ו) ו-(ז). << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא 9. 9(ב)? << אורח >> קריאה: << אורח >> שלומית אמרה מקודם שהיא צירפה לכם את סעיף 92 המקורי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בואו, שנייה. בטאבלטים יש את חוק לתיקון מס הכנסה מס' 220 (הוראת שעה), התשע"ב-2016. בעצם התיקונים צריכים להיות בו. מה אתם מבקשים לעשות ביחס לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף קטן (ב), לכתוב סעיפים קטנים (ה) עד (ז) יימחקו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> (ה) עד (ז) צריכים להימחק? לא רק להשתנות? כי סעיפים קטנים (ה) עד (ז) קובעים את התנאים בעצם אם השקיע המשקיע, אם מצאה הרשות הלאומית לחדשנות. כלומר, קובעים את המנגנון מה קורה אם התנאים העתידיים החברה לא עומדת בהם. ואת זה אנחנו מבקשים להסיר. כלומר, אנחנו מבקשים שלא יהיו תנאים עתידיים, אלא רק שהתנאים ייבחנו ביום ההנפקה. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> רולנד, זה גם הוראת שעה. אם נראה שבמשך הזמן של הוראת השעה זה נוצל לרעה, אנחנו לא נתנגד לביטול של זה בכלל. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אנחנו מתנגדים. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> סליחה שאני מתערב בין הרשות ניירות ערך ורשות המיסים. אני חושב, אני מסתכל מהצד שלנו, גם כרואה חשבון. שמי אבי נוימן. רולנד צודק. איך אתה רוצה ביום מועד ההשקעה לבדוק את העמידה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את מי אתה מייצג? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני לשכת רואי החשבון, אבי נוימן. יכול מאוד להיות שצריך לחזור למשהו במסגרת דיונים שהיו בעבר לגבי מועד מתן ההטבה למשקיע. צריך לחשוב. אולי לא במועד ההשקעה עצמה. << אורח >> קריאה: << אורח >> תראה, אני אגיד לך, אני אתן לך דוגמה. יש בשותפויות גז ונפט, שהיום עברו למודל של חברות, אבל עד לא מזמן הם היו צריכים לקבל ניכוי מחזיק זכאי אחרי שרשות המיסים אישרה. << אורח >> חנוך הגר: << אורח >> אם רשות המיסים רוצה להתנהל מול המשקיע, אין לי התנגדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, חבר'ה, תודה. תודה. אני מודה לכם. אפשר להמשיך הלאה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. רגע, אז מבחינת הסעיף? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו משאירים את זה אותו דבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם רוצים להשאיר את זה אותו דבר? << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אשמח אם אפשר להציע הצעת פשרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מציעה, סליחה. אני ממש, קודם כל מתנצלת בפנייך. פשוט אם תגיעו לסיכום תודיעו עליו. אם לא, נתקדם. כי באמת, אני אומרת לך, זו ההזדמנות האחרונה היום לפני תום המושב להצביע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להמשיך הלאה. נחזור לזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 220 והוראות שעה) 9. בחוק לתיקון מס הכנסה (מס' 220 והוראות שעה), התשע"ו-2016, בסעיף 2- התיקון נעשה שם בגלל שבעצם מדובר בהוראת שעה שהיא נעשתה בחוק חיצוני. (1) ברישה, במקום "י"א בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022)" יבוא "יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028). סעיף (1) מתייחס ליום התחילה. המשמעות העיקרית של זה זה למועדים שבו יראו את הסעיף בחוק. בעצם אנחנו מאריכים את זה עד 2008 בגלל שאת ההטבה ימשיכו לקבל, את השאריות של ההטבה ימשיכו לקבל עד 2028. ההשקעה היא, עוד מעט נראה, עד סוף 2026. אבל ימשיכו לקבל את ההטבה, את האפשרות לקיזוז הפסד עד שנת 2028. ואנחנו רוצים שזה יהיה כתוב בתוך החוק. כדי שאנשים שהשקיעו בתקופה הרלוונטית עדיין יוכלו לקרוא את זה גם אחרי התקופה שבה הם השקיעו. אז זה סעיף (1). (2) בסעיף 92א לפקודה המובא בו - (א) בסעיף קטן (א) - (1) בהגדרה "חברת מחקר ופיתוח", בפסקה (4) שבה, במקום "200 מיליון" יבוא "100 מיליון"; יש פה בעצם הפחתה של הרף שקבוע בחוק לעניין להיות חברת מחקר ופיתוח. בחוק כדי להיות חברת מחקר ופיתוח מדובר על חברות שהמחזור שלהן הוא בין 200 מיליון למיליארד. והורדנו את זה ל-100 מיליון, כדי להוסיף חברות. בתקווה שיהיו יותר הנפקות. אמרנו שהיו רק שלוש הנפקות. פה אנחנו חושבים שבשל ההפחתה הזאת יתכן שיהיו יותר הרבה יותר הנפקות ויתכן שיהיה שימוש יותר גדול בהטבה. (2) בהגדרה "התקופה הקובעת", אחרי "עד יום כ"ז בסיון התשע"ט (30 ביוני 2019) יבוא "וכן התקופה שמיום תחילתו של חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ג-2023, עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). פה בעצם, בהמשך למה שנאמר פה, אנחנו לא עושים את זה רטרואקטיבית. ההשקעות המוטבות הן יהיו השקעות שהושקעו בתקופת ההוראה הישנה ואז תהיה הפסקה. והשקעות שהושקעו בתקופת הוראת השעה החדשה, שזה מיום פרסום החוק עד 31 בדצמבר 2026. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלת משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלתי אם אתם מצביעים בעד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, אנחנו מצביעים בעד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל אורית, לא בגלל משהו אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא חשבתי משהו אחר, אני עובד אצל אורית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, יש כאלה שלא. כן, הלאה. (ב) בסעיף קטן (ה), במקום "התקופה הקובעת" יבוא "תקופת ההטבה"; פה בעצם יש טעות סופר בנוסח הישן, אז תיקנו אותו. כי זה בעצם האישור צריך להינתן במהלך התקופה שבה מקבלים את ההטבה, שזו תקופת ההטבה ולא התקופה הקובעת, אז עכשיו כבר תיקון טעות סופר שהייתה בנוסח המקורי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> סעיף הדיווח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה יש סעיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אבל הסעיף הזה של הדיווח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל לפני, היא רצתה להתייחס לפני. אורית, את רצית להתייחס לזה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני ממתינה להתייחסות של רשות המיסים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה, לסעיף 9. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל רגע, עוד לא קראנו. בבקשה, כן? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> שלומית, אנחנו הצענו הצעה לרשות המיסים ואנחנו ממתינים לתשובה שלהם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אה, הצעתם להם? בסדר, אז אנחנו נמשיך לסעיף הדיווח. בעצם סעיף 10 זה סעיף דיווח לכנסת, כפי שהתבקש בישיבה הראשונה. הכנסתי סעיף קובע, 10(א), בהתאם למה שביקשה ככה, מה שדובר פה בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אני רוצה רגע להסברי. חברי הכנסת, אני מבקש. ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנושא הוא חוק שיש לו משמעות מאוד חיובית. אבל הוא דבר חדש, הוא לא היה קודם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היה בקונסטלציות מסוימות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל במתכונת הזאת הוא לא היה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא ככה, לא במתכונת הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ביקשנו במהלך הדיונים, אנחנו ביקשנו שיהיה דיווח לכנסת. שאנחנו לא נצא מהעניין ועכשיו הכול יעשה במשרדים ברשות המיסים, רשות החדשנות וכו'. לכן אנחנו ביקשנו, אני לא יודע, לא הספיקו 5, 6, 7 ישיבות בשביל לעבור על כל הדברים האלה? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אנחנו מסיימים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר, הכול בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מסיימים. אנחנו מסיימים כבר שבועיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, הם אוהבים אותך, הם מתגעגעים לשמוע אותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מורכב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנתי את זה. על כל פנים, אנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית להכין את הניסוח וזה בהסכמת הממשלה. זה שיהיה דיווח לכנסת על הפעילות, שאנחנו נוכל גם לדעת, האם לשנות, להוריד, להוסיף. אנחנו מקווים שזה יצליח ולא יהיה צורך בזה. אבל שאנחנו נהיה בדיווח. אני מבקש, שלומית, אם את יכולה להקריא את סעיף 10. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דיווח לכנסת 10. (א) מנהל רשות המיסים ומנהל הרשות לחדשנות ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מיום ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026)... זה אומר חצי שנה לפני שפוקעת הוראת השעה הזאת שאנחנו קובעים בחוק הזה. על יישום הוראות חוק זה, ובכלל זה על אלה: (1) מספר ההשקעות שהתקבל בשלהן זיכוי לפי סעיף 2 או ניכוי לפי סעיף 3, הסכום הכולל של ההשקעות כאמור והסכום הכולל של הזיכוי או הניכוי, לפי העניין, שניתן בשל השקעות כאמור, וכן מספר המשקיעים שביצעו השקעות כאמור ומספר החברות שבהן בוצעו השקעות כאמור; זה בעצם מתייחס להטבות שניתנות לפי סעיפים 2 ו-3. (2) מספר הרכישות שהתקבל בשלהן ניכוי לפי סעיף 5, הסכום הכולל של רכישות כאמור, והסכום הכולל של הניכוי שניתן בשל רכישות כאמור, בחלוקה לפי רכישות של חברה תושבת ישראל וחברה תושבת חוץ, וכן מספר החברות שנרכשו כאמור; (3) מספר ההלוואות שהריבית ששולמה בשלהן הייתה פטורה ממס לפי סעיף 6, הסכום הכולל של ההלוואות כאמור והסכום הכולל של הריבית שהייתה פטורה ממס; (4) מספר ההשקעות שבשלהן הוכר סכום כהפסד הון לפי סעיף 9, הסכום הכולל שהוכר כהפסד הון, וכן מספר המשקיעים שביצעו השקעות כאמור ומספר החברות שבהן בוצעו השקעות כאמור; (5) הסכום הכולל של הטבות המס שניתנו עקב יישום הוראות חוק זה. (6) מידת המימוש של הטבות המס לפי חוק זה לאור ההערכות בעת חקיקתו, התועלת שנצמחה מחוק זה, ואם מן הראוי להמשיך להחיל את הוראות חוק זה, כולן או חלקן; זה כדי שבעצם תהיה איזה שהיא תמונת מצב מעט לפני תום פקיעת ההטבות, לגבי ההטבות, המימוש שלהן, הניצול שלהן והרצון להמשיך אותן באופן כזה או אחר. דיווח כאמור יכלול התייחסות למאפייני החברות שקיבלו הטבות מס כאמור. (ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יימסר ביחס לכל שנה בתקופת הוראת השעה... זאת אומרת, הדיווח ייעשה חצי שנה לפני תום תקופת הוראת השעה, אבל ביחס לכל שנה של תקופת הטבות. וכן ביחס להטבות המס כפי שניתנו לפי פרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011. שזה בעצם גם ביחס להטבות שכבר היו קיימות לפני החוק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, את רצית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, קודם כל, אם אפשר, נילי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין עכשיו. עם כל הכבוד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, היא רוצה להוסיף מילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הערות שלך. עם כל הכבוד, הרבה ישיבות. אי אפשר לחזור כמו זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא רצתה בדיווח, שלומית. שלומית, היא רצתה בדיווח היקפי מחזור, שיהיה ברור לאיזה סוגי חברות. אבל אני מקבלת את הערת יושב הראש. אם אין התנגדות. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> ממש הערה קטנה, במשפט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בלי ההערה, היקפי מחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא רוצה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא רוצה. אז שהיא תגיד יש הערה בעניין הזה. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> תוספת קטנה, ממש תוספת קטנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההערה היא לעניין מה? << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> ההערה היא לעניין גודל המחזור. שהדיווח בסעיף 10(2), (3) ו-(6) יהיה לפי, בסוף סעיף 10(2). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 10(א)(2). << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> (3) ו-(6). שזה יהיה פשוט דיווח על פי, יחולק לפי גודל המחזור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, יש לכם פילוח של נתונים לפי גודל מחזור? זה משהו שאתם יכולים להעביר אותו? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> ככל שנבקש יותר דברים פה זה דברים, הצהרת הון שלנו שאנחנו מבקשים מנישומים זה פחות מזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב, יאללה. עכשיו נעבור, יושב הראש מבקש לסיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקשתך לא התקבלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא התקבלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אי אפשר לשים כל כך הרבה דברים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב, בסדר, קדימה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> גודל המחזור זה נתון שיהיה, זה ייתן אפשרות לדעת אם באמת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הוא צודק. רשות המיסים לא מבקשת כל כך הרבה פרטים שהיא מבקשת דיווח. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> אבל יש לה את זה בדיווחים הכספיים. זה בדיוק יהיה ההבדל אם חברה גדולה מקבלת בהיקף מעל מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, הלאה, תודה, תודה. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> או חברות קטנות. אני חושבת שזה בדיוק משרת את מטרת החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב. בדיון הקודם, אם אינני טועה, בסעיף, איזה סעיף זה, זה נקרא סעיף 5ב(6)? שלומית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, סעיף (6). << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> סעיף קטן (6) לסעיף 5ב. נכון? בסדר, היה דיון שלם, אדוני יושב הראש, לעניין התנאי של דרישה למפעל טכנולוגי, הדרישה של עובדים שנוגעים ל-20%. מאחר שדובר בסוגייה של פטור ממס על הריבית בהלוואה ממקור זר חשבנו שצריך לתקן את התנאי הזה. ובבקשה, הגיעו להסכמה, כלומר, הגענו להסכמה עם רשות המיסים. ותציגו את התיקון וזהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ישי, רק מהר בבקשה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> בסעיף (6) רק לעניין סעיף (6) אנחנו מדברים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ב(6). << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן, אבל רק לעניין סעיף (6), כי יש גם את התנאי הזה בסעיף (5), ברכישה של חברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תסבירו למה אתם יוצרים, זאת אומרת, למה קיבלתם את זה ואתם לא מתקנים גם שם, למה יש הבחנה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן. אז אנחנו, בסעיף (6) יש תנאי, אחד מהתנאים הוא שהחברה הישראלית שרוכשת את החברה הישראלית או את החברה הזרה היא צומחת והיא לא תפטר, בתקופת ההטבה היא לא תפטר מעל 20% מהעובדים שלה. היא יכולה לפטר מעבר, בתנאי שברמה הגלובלית הפיטורים הם באותו שיעור. זה צמיחה בסעיף (5). בסעיף (6) אנחנו מדברים על חברות שיכול להיות שחלקן הן בהתייעלות והם בשלב של פיטורי עובדים וההזרמה של ההלוואה באה לעזור בהתייעלות שלה. אז אנחנו מגמישים את התנאי ביחס לסעיף (5) ובמקום 20% ובדיקה של השנתיים שקדמו לה כבסיס, השנתיים שקדמו לקבלת ההלוואה, אנחנו מעלים את הרף מ-20% ל-30% ושנת הבסיס תהיה השנה שקדמה לקבלת ההלוואה. כך שהיות והחוק נכנס עכשיו וכרגע אנחנו נמצאים בתקופה שכבר כוח האדם צומצם, אז הבסיס שעל בסיסו אנחנו בודקים את הירידה יותר נמוך. כך זה יקל על החברות שכבר פיטרו במסגרת, פיטרו או שלא חידשו תעסוקה ב-2023. זה ההקלה שאנחנו עושים כרגע בהגדרה. אז 20% הופך להיות 30% והמבחן של הבסיס של השנתיים הופך להיות שנה אחת. שנה שקדמה לשנה שההלוואה התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, תקריא את הנוסח. << אורח >> כרם נבו אכטנברג: << אורח >> ואיך תספרו הלוואה שנלקחה במהלך שנת 2023 במידה והחוק אכן יעבור? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז זה לגבי שנת 2023 בעצם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נקודת הייחוס תהיה ביחס לשנת 2023, זה מה שאתה מתכוון? << אורח >> כרם נבו אכטנברג: << אורח >> כאילו, עד החודש, עד אותו חודש? << אורח >> ג'ייסון שוורץ: << אורח >> וזה תקף ל-(6)(א) ו-(6)(ב), נכון? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תקריאו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז בעצם במקום מה שהיה כתוב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא במקום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני משנה, לפני זה, זה היה בשנת המס האמורה קטן ב-20%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פשוט תקרא, ישי. תקרא ותגיד פה תיקנתי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "מספר עובדיה בישראל בשנת המס האמורה קטן ב-30%". זה במקום 20%. "או יותר ממספר עובדיו בישראל". הורדנו את המילה "ממוצע". "בשנת המס שקדמה", במקום שתי שנות המס שקדמו לתקופת ההלוואה. "אלא אם כן הוא קטן בשיעור הצמצום במספר העובדים הכולל, קבוצת החברות שהמפעל נמנה עמה, בישראל או מחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס למספר העובדים". פה עוד פעם הורדנו את המילה "ממוצע". "האמור בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה". "(ב) עלות השכר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה הייתה קטנה ב-30%". זה במקום 20%. "או יותר בממוצע מעלות השכר". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד פעם, פה נשאר הממוצע? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, פה הורדנו, עוד פעם הורדנו את הממוצע. בעצם זה היה שנתיים ועכשיו זה שנה, אז אין משמעות לממוצע. "מעלות השכר האמורה בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה", במקום שתי שנות המס שקדמו לתקופת ההלוואה. "אלא אם כן היא קטנה בשיעור הצמצום בעלות הכוללת של שכר העובדים בקבוצת החברות שנמנה עמה המפעל, בישראל או מחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס ל-" עוד פעם, בלי המילה "ממוצע", "לעלות השכר האמורה בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה", במקום שתי שנות המס שקדמו לתקופת ההלוואה. אז זה הסעיף הכללי. ואנחנו רוצים להוסיף סעיף בסוף כהוראת מעבר שזה יהיה "על אף האמור בסעיף 6ב(6), שזה הסעיף שהקראתי עכשיו, "לגבי חברה מוטבת ששנת המס הראשונה בתקופת ההלוואה שלה". << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לאט, היא כותבת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סליחה. "לגבי חברה מוטבת ששנת המס הראשונה בתקופת ההלוואה שלה הייתה שנת 2023", כלומר חברה שלקחה את ההלוואה בשנת 2023, "יקראו את הפסקה האמורה כך שבכל מקום במקום "בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה" יבוא "בשנת המס 2023". שבעצם מה שזה עושה זה הופך את נקודת הייחוס, במקום 2022 שזה שנת המס שקדמה לשנת לקיחת ההלוואה, זה הופך את זה להיות 2023. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק איפה זה מחליף את זה בנוסח? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה סעיף קטן חדש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> במקום בשנת המס שקדמה לתקופת ההלוואה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, יש הסתייגויות? << אורח >> קריאה: << אורח >> יש לנו נוסח מוסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בין רשות ניירות ערך לרשות המיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שביקשת מקודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אה, נו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, מה הנוסח המוסכם? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> ברמת העיקרון, שהבדיקה, עמידה בתנאים, נדב נגר, רשות המיסים. העמידה בתנאים תהיה בחברה ציבורית במקום שוטף פלוס שנתיים, שוטף פלוס שנה. אוקיי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, מה אתם מתקנים? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> זאת אומרת שבסעיף (ה). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף קטן (ה) אתה מתכוון, שוב, בתוך החוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 220 (הוראת שעה). נכניס תיקון שבעצם מתקן את סעיף קטן (2)(ה) ואומר מה? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> במקום שהבדיקה תהיה בכל תקופת ההטבה, נכון, אז בתום שנת המס הראשונה, לאחר מועד ההשקעה. זאת אומרת, יהיה לנו את שנת ההשקעה ואת שנת המס שלאחריה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד פעם, בתום שנת המס הראשונה. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> לאחר מועד ההשקעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לאחר מועד ההשקעה בתקופת ההטבה? << אורח >> נדב נגר: << אורח >> כן. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא צריך בתקופת ההטבה. לאחר שנת המס הראשונה. כלומר, הבדיקה תיעשה בשנה הראשונה לאחר ההנפקה. זה אמנם לא מבטל לגמרי את אי הוודאות, אבל לפחות זה מצמצם. << אורח >> נדב נגר: << אורח >> מצמצם להם את אי הוודאות משלוש שנים לשנתיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז עוד פעם: "השקיע משקיע בחברת מחקר ופיתוח השקעה מזכה, תבחן הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בתום שנת המס הראשונה לאחר מועד ההשקעה". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בעצם הופך את תקופת ההטבה ללא רלוונטית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> "אם 70% לפחות מהוצאות החברה באותה שנה הוצאו במישרין או בעקיפין בקשר למוצר המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא עשינו נוסח בעצם, אבל תקופת ההטבה זה שלוש שנות מס, החל בשנת המס, שהוא בעצם רלוונטי בצורה משמעותית רק לסיפור פה. אז לכאורה, כאילו נראה לי שאפשר למחוק את ההטבה, תקופת ההטבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אנחנו מוחקים אבל את תקופת ההטבה, איך אנחנו מוודאים שמובן שזה רטרואקטיבית? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש את התקופה הקובעת, שזו התקופה שבה צריך לבצע את ההשקעה. תקופת ההטבה זו התקופה שבה מקבלים את הקיזוז. ואז בעצם אם עושים תיקון בסעיף שקשור לתקופת ההטבה, אז בעצם אפשר פשוט למחוק את תקופת ההטבה. בסעיף קטן (ב) אפשר למחוק את "עד תום תקופת ההטבה" כי זה בעצם לא משמעותי. היום היה כתוב שאפשר לבצע, יוכר הפסד הון בשנת המס שבה ביצע את ההשקעה או בשנות המס שלאחריה עד תום תקופת ההטבה – זה כבר לא כל כך משמעותי. אז בסעיף קטן (ב) אפשר למחוק את "עד תום תקופת ההטבה". כלומר, אפשר יהיה לקבל את ההפסד פשוט עד מתי שרוצים. ואז בסעיף קטן (ה) אז אפשר לכתוב את מה שהם הקריאו, שזה שנת מס. שנת המס שלאחר, הראשונה שלאחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואז בעצם למחוק גם את ההגדרה של תקופת ההטבה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד משהו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תראו, אני רוצה להגיד לכם שהחוק הזה הוא חוק באמת, כפי שאמרתי, רולנד, אני מדבר אליכם עכשיו. הצעת החוק שהיא הצעת חוק טובה. היא גם מתאימה לתקופה, לעודד את ההייטק ולעודד את תעשיות עתירות ידע. כבר כמה שנים שהממשלה מנסה להעביר את זה. ומי שעבד בקדנציה הקודמת מאוד הייתה אורית פרקש, שהייתה שרה בממשלה. אבל היא לא הצליחה בממשלה להעביר את זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, למה? קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצליחה להעביר את זה בקריאה ראשונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא הסכמתם לתמוך בכנסת, כמו שאנחנו תומכים פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא יודע. אני תמכתי בזה, בעיקרון תמכתי בזה. ואני שמח שעכשיו אנחנו ביחד, שאנחנו מעבירים את החוק הזה. בגלל שהחוק הזה הוא מאוד משמעותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו תמיד פה בשביל לעזור להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו, כפי שקבענו כאן בחקיקה, אנחנו נעקוב אחרי הדברים האלה. ואני קורא לך, גם כן, עם כל חברי הוועדה, לעקוב אחרי הדברים האלה. זה נמצא עכשיו במרכז הנושאים הכלכליים של מדינת ישראל. עידוד ההייטק וכל מה שנלווה לזה. אני שמח שאנחנו הגענו לסיום הדיון. לדעתי, לא, למה אני צריך להביע עמדה בעניין הזה? הרבה ישיבות, יותר ממה שאני צפיתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה חוק רציני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברנו על פחות ישיבות. אבל בסדר. אז העבודה הייתה יותר יסודית. ואני, זה שאני הלכתי אתכם בסוף, זה לא מעיד על מגמה אצלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב שתחדד את זה. תחדד את זה, כי הייתה איזה הרגשה בצד השני. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא, אנחנו נשתדל להתחיל מהסוף פעם הבאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להגיד מילה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב הראש, אפשר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה אורית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה קודם כל באמת להודות לדרגים המקצועיים שהגיעו לדיון. רולנד, שאתה באת במיוחד והגעתם להסכמות חשובות ביניכם. וזה באמת רגע של סיפוק בימים לא פשוטים, כמו שאתה יודע. אני רוצה להודות לך שבתוך כל הפקק שיש לך, כדי שנעזוב אותך בשקט, באמת קידמת את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא ביקשת שתעזבו אותי בשקט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. תודה לך, תודה לשר האוצר שנענה לבקשה שלי להחיל דין רציפות. תודה לאיווט ליברמן בממשלה הקודמת שבעצם קידם את זה ביחד איתי. ואתה יודע, רגע של סיפוק בימים לא פשוטים בכנסת הזו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני יכולה להגיד משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה זוכר כבוד יושב הראש, שדיברנו, כשהתחלנו לדון בחוק ואמרת לי שנגיע לקראת הסוף אנחנו גם נעלה את זה. ואני רוצה עכשיו, אני אגיש עוד מעט הסתייגות לגבי הדבר הזה. אנחנו בזמנו אני ביקשתי שהחוק הזה הוא חל עליו דין רציפות. שעבר בקריאה ראשונה, אנשים השקיעו, השקיעו המון כסף מכספם. ואני חושבת שמן הצדק שהחוק יחול גם על אותן חברות ואנשים שהשקיעו את הכספים שלהם בתקופה שהחוק עבר בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עלה פה בדיון. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן, כן, אי אפשר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מבקשת להגיש הסתייגות בסוגיה הזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שמה תהיה בעצם התחילה? מה תהיה תקופת הוראת השעה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מאז שעבר, כאילו, מי שהשקיע שעבר החוק בקריאה ראשונה, החוק יחול עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה קושי גדול, בגלל שזה רטרואקטיבית. זה היה פה בדיונים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בסדר, אבל זה עוול אחד גדול. אנשים השקיעו על סמך זה שהחוק כבר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא היה חוק. היה חוק שעבר בקריאה ראשונה. חוק שחלה עליו רציפות הרבה מאוד זמן. זאת אומרת, זה לא איזה דבר שאפשר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בזה הבנה, מכיוון שהיא אומרת שזה עבר מקריאה ראשונה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למצוא לזה דרך כאילו, או של פיצוי מסוים. אולי לא מאז שעבר, אם התקופה, זה גם לא תקופה ארוכה. אפשר לעשות משהו באמצע. לא יודעת. צריך לחשוב על האנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רולנד? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אנחנו מבינים את הבקשה, אבל לצערי לא נוכל לענות לבקשה. אגב, המטרה של החוק הייתה לעודד רכישות שעוד לא קרו. אם הרכישה קרתה בלי החוק, אז אנחנו - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא בלי החוק. להיפך, זה שאנשים ראו שיש היתכנות לחוק, הם הלכו והשקיעו. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> מי ששאל אותנו ידע טוב מאוד שהחוק הזה הוא תלוי בהעברתו בכנסת. הוא כרגע לא קיים. הוראת שעה לא קיימת באותן שנים. היא לא הייתה קיימת. וגם לא ידענו מתי היא כן תיכנס לתחולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אימאן, את מגישה הסתייגות? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. עד המליאה, אולי נצליח. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נמצא דרך באמצע, משהו, לפצות את האנשים. באמת. אנשים השקיעו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי עבר בקריאה ראשונה? אתם זוכרים מתי עבר בקריאה ראשונה החוק? << אורח >> קריאה: << אורח >> אוגוסט 2022. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הוא עבר בקדנציה הקודמת. חל עליו רציפות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בסדר, אנחנו בסך הכול מדברים על שנה, שנה וחצי. לא הרבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. הכול מדבר על תקופה לא שנות דור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא הרבה. אולי שווה לבדוק מה המשמעות הכספית של זה ולנסות למצוא דרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רולנד, אל - - - אני מבקש ממך, עד שזה מגיע למליאה, אני מבקש שתבדוק את זה. אם אפשר לפצות או אי אפשר לפצות. אני מבין את ההתנגדות שלכם. אבל תבדוק, בכל אופן. אתה יודע, שערי זה לא ננעלו. טוב, מה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו עוברים להסתייגויות. חברת הכנסת פרקש, את הגשת ואמרת שאת מורידה חלק מהן או שלא? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני יכולה. ואני גם אפילו אוותר על זכות הדיבור. מה שצריך כדי לקצר את זה. אני רק צריכה לא למשוך אותם כדי שאני אוכל לדבר במליאה. לא, זה חמש דקות. אני יכולה לקצר את מספר ההסתייגויות, אם את רוצה. אז סימנתי לך מה למחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה שב-X את יכולה למחוק. ואני גם לא צריכה לדבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טוב. אז ככה, אז קבוצת "המחנה הממלכתי" מציגה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא קבוצת "המחנה הממלכתי". את רוצה רק את לדבר, נכון? אורית פרקש הכהן מגישה. ואז יש לה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בשמך בלבד? לא בשם קבוצת המחנה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, תשאירי את זה כרגע ככה, שיהיה לי משהו להגיד לאופיר כץ, כדי לדחוף את זה בשבוע הבא למליאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תשאיר לי משהו להוריד לו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז קבוצת "המחנה הממלכתי" מציעים: בסעיף 1(א) במקום המילים "בחוק זה" יבוא "בחוק שיתרום רבות לכלכלת ישראל". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד? הצבעה לא התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מדלגת על 2 ו-3. 4. בסעיף 1(א) במקום המילים "בחוק זה" יבוא "בחוק זה שעבר קריאה ראשונה בממשלה ה-36 והוחל עליו רציפות". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות 5. בסעיף 1(א) במקום המילים "בחוק זה" יבוא "בחוק זה אותו קידמה חה"כ אורית פרקש על ידי שליחת מכתב זה לבקשת החלת" << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא אני כתבתי את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו לא יכולים להיות נגד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יכול נגד. איך אנחנו יכולים להיות נגד? את יודעת מה? רק בשביל, אני הייתי עושה את זה פעם אחת, בשביל הקטע שזה יעבור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, תמחקי את זה. תודה שהעוזרים הפרלמנטרים משתעשעים. מרוב הסתייגויות הם כבר משעשעים את עצמם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף 7. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תמחקי את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 1(א) במקום "חברות מו"פ" יבוא "חברות מחקר ופיתוח". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות 10. בסעיף 1(ב) במקום המילים "תחילתו של חוק זה" יבוא "תחילתו של החוק הטוב הזה". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות 11. בסעיף 2(א) במקום המילים "בסעיף זה" יבוא "בסעיף זה שמדבר על זיכוי ממש בשל השקעה במניות חברת המו"פ, דבר שיגרום לפתיחתן של חברות הייטק רבות במדינת ישראל". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות 12. בסעיף 2(ג) במקום המילים "בסעיף קטן (ב)" יבוא "בסעיף קטן (ב) לחוק הנפלא הזה". << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה הסתייגויות שלי, מה לעשות? זה צריך להיות חיובי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצבעה לא התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות 17. בסעיף 3 במקום המילים "בסעיף זה" יבוא "בסעיף זה שעיקרו הפיכת כלכלת ישראל לראשונה בחוזקה ברחבי העולם". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתייגות 18. בסעיף 3(ב) במקום המילים "סכום כמפורט בסעיף קטן (ג)" יבוא "סכום כמפורט בסעיף קטן גאוני סעיף קטן (ג)". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, הלאה. תמשיכי, זה לא. אם אני הייתי היועצת המשפטית הייתי - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז מזל שאתה כאן. בסעיף 19, במקום סעיף קטן (ב) יבוא "בסעיף 3 בסעיף קטן (ב)". זה שיבוש של הסעיפים. נמשיך הלאה. הסתייגות 21. בסעיף 4 במקום המילים "שזכאי להטבה" יבוא "שנהנה מחוק טוב זה". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה בעד? נגד אתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה יש? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לסיים נראה לי, לא? יש כבר 10? 8 זה בסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, מספיק. מספיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. אז אנחנו עוברים להסתייגויות של קבוצת "העבודה". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם לא נוכחים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו עוברים להסתייגויות של חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, קבוצת "ישראל ביתנו". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי כמה הסתייגויות? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ארבע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ארבע, ארבע. את יכולה לקרוא אותן ביחד ונצביע פעם אחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נצביע פעם אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הסתייגות אחת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 1. בסעיף קטן (א)(4) היקף ההשקעות, במקום 12 מיליון שקלים יבוא 15 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 1(א)(3) במקום "60 מיליון שקלים" יבוא "70 מיליון שקלים". אנחנו נעשה התאמות בנוסח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא התקבל. זהו, מספיק. הוא לא מבקש יותר. אנחנו מתקרבים כבר ל-11:00. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד אחד, עוד אחד, שיהיה לי מספיק זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד אחד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף קטן (א)(2) במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, יש לחץ של אימאן ח'טיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש להצביע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנייה, של אימאן ח'טיב. היא ביקשה, היא הלכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אה, אימאן ח'טיב, כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההסתייגות שבעצם מבקש שתקופת התחולה תהיה, כך שהיא תחול לגבי מי שהשקיע מאז שעבר החוק בקריאה הראשונה באוגוסט 2022. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא התקבל. מכיוון שלא התקבלו הסתייגויות אני עובר להצבעה על החוק. הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע. סעיף 1 לחוק. מה שאנחנו מצביעים, אנחנו מצביעים על הסעיפים, כפי שנוסחו על ידי היועצת המשפטית, עם התיקונים שנעשו בעניין הזה. עם התיקונים גם של הממשלה וגם של החברים בוועדה. סעיף 1 לחוק. מי בעד סעיף 1 ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. סעיף 2 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. סעיף 3 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. סעיף 4 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. סעיף 5 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. סעיף 6 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 7 אין, תעבור ל-8. 7 נמחק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 8. סעיף 8 הופך להיות סעיף 7. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 7, אנחנו נתקן את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תתקנו את זה. סעיף 8 שיהפוך ל-7 לחוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. סעיף 9 שיהפוך ל-8. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. סעיף 10 שהופך ל-9. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תיכנס גם הוראת מעבר, אבל זה נכלל במסגרת התיקונים שכבר הקראת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני שמח שהחוק עבר. אני מודה לכל השותפים לעניין הזה. משרדי הממשלה, רשות המיסים, רשות החדשנות. ואני, אם פגעתי ברשות החדשנות בדרך אני מתנצל על זה. אני לא כל כך הכרתי, עכשיו אני מכיר יותר. אם היה ויכוח אמיתי ביניכם, וגם הרשות לניירות ערך ורשות המיסים, הייתי הולך אתכם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ולשלומית, תודה רבה, היועצת המשפטית. לתמיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני באמצע הדרמה פה עם מי אני הולך. לא, בסדר, אבל אני באמת מודה לכם על העבודה המקצועית. רולנד, היית במיטבך. התעקשת בסוף, ככה, ידעת שאני אין לי עצבים, אני רוצה לגמור את זה. לא להגיד את זה? למה בג"ץ יהיה? לא יהיה בג"ץ. תודה רבה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>