פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 15 הוועדה לביטחון לאומי 20/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 69 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום חמישי, ב' באב התשפ"ג (20 ביולי 2023), שעה 8:35 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות - הוראת שעה), התשפ"ג-2023 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1572) << הצח >> הערות: דיון והצבעה נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מירב בן ארי עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: אחמד טיבי איימן עודה מוזמנים: איילת ששון – עו"ד, משרד הרווחה והביטחון החברתי הילה דולינסקי – עו"ד, משרד הרווחה והביטחון החברתי סאיד תלי – עו"ס, מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי טל פז מזרחי – ע' יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי אליעזר רוזנבאום – משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי אפרת ליפשיץ-פרקש – עו"ד, לשכה משפטית, יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי ד"ר גד פרישמן – מדען ראשי, המשרד לביטחון לאומי שאול בזק – אג"מ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ענת יקיר בלום – חטיבת החקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי כנרת צימרמן – רע"ן משפט מנהלי ופלילי, שב"ס, המשרד לביטחון לאומי כנרת מנגן אלמליח – מנהלת תחום תכנון, ניהול וארגון, המשרד לביטחון לאומי דוד בבלי – יועץ חקיקה לשר לביטחון לאומי רחל ספירו – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביה פרון – רפרנט בט"פ ואכיפה, אגף תקציבים, משרד האוצר עדו אבגר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת הילה בוסקילה – עו"ד, לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט אפרת רותם – עו"ד ועו"ס, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים גלי עציון – עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמת מאירה בסוק – עו"ד, לשכה משפטית, נעמת רוחמה גמרמן – יו"ר, פורום של תקווה, נפגעת אלימות במשפחה אורלי סטוצ'ינר כהן – מנהלת חטיבת שיקום ותעסוקה, עמותת "בעצמי" קרן הורוביץ – עו"ד, מנכ"לית, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן טל הוכמן – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים דניאל עמירם – העמותה לשוויון בהורות ניב עמית – נשיא, אבות למען הצדק ייעוץ משפטי: איילת לוי נחום מירי פרנקל שור מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות - הוראת שעה), התשפ"ב-2022 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית (מ/1572) << הצח >> הערות: דיון והצבעה << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב, מכובדיי, אני מניח שאני לא צריך לחזור על הדברים שאמרתי בכל אחד מהדיונים שלנו עד היום, על חשיבות הצעת החוק שאנחנו מכינים, על המשמעות שלה לגבי היכולת באמת למנוע, להגן על בני משפחה מפני אנשים אלימים. זה נתון בידנו. היום חייב להיות היום שבו אנחנו מסיימים את זה, כי לא יהיה לנו זמן אחר. זה תלוי בכל אחד מאיתנו, היכולת באמת להתמקד גם בעיקר וגם בנושאים. אני מזכיר לכולם, זה כנראה לא יהיה מאה אחוז אבל זה יהיה הכי טוב שאנחנו יודעים להוציא עכשיו. יש לנו מספיק זמן לעקוב אחרי הניסיון שנצבור ולתקן את זה בעתיד. שום דבר פה הוא לא ייהרג ובל יעבור, אז בואו נשקיע את המאמץ שנדרש. כולנו אני מניח קצת עייפים, אלה שהיו פה הלילה עד מאוחר, כולל עבדכם. קמנו הבוקר עם הרבה מאוד אנרגיות טובות כדי להניע את החוק הזה לא בגלל דברים שהיו אתמול, אלא כדי להניע את החוק הזה. אנחנו נעבור שוב על הדברים שצריך לעבור עליהם כדי לראות שהתיישרנו ואנחנו מדברים את אותה שפה, ובכל מקום שיהיה בו אי הסכמות, נסגור את הדרך שבה אני רוצה לראות את הדברים ונתקדם הלאה. איילת, בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אתמול אנחנו הפצנו נוסח בערב שאמור לסכם את ההחלטות שהתקבלו אתמול בוועדה, ועצרנו בעמוד 10 לנוסח שהופץ אתמול בערב, בסעיף של הערכת מסוכנות. יש שתי אופציות. אופציה אחת זה פשוט להמשיך לדון בסעיפים ולהתייחס להערות נוספות שעולים מסעיפים 6א ואילך, 6א זה סעיף הערכת מסוכנות, ואחר כך לעבור גם לדיון על יחידת הפיקוח ואחרי זה לעשות איזשהו ריכוז של כל מה שהתקבל, לשמוע הערות על דברים שנוסחו אתמול ולהתקדם. עצרנו אתמול בהוראות סעיף 6א שזה הערכת מסוכנות. אני ב-6א(ב). אני בעמוד 10 לנוסח שהופץ אתמול, סעיף 6א, הערכת מסוכנות, סעיף (ב). אני אקריא אותו ונקבל הערות לגבי כל סעיף 6א, ואחר כך נחזור כמו שאמרתי. (ב) הוראה לפי סעיף קטן (א) לקבלת הערכת מסוכנות תינתן בכפוף לכך שקיימת מכסה פנויה למתן הערכת מסוכנות, בהתאם למכסה שקבע שר הרווחה והביטחון החברתי, לפי סעיף 6א ככל שנקבעה מכסה כאמור. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני מבינה שלמשרד הרווחה הייתה איזו הערה על הסעף הזה, איזה שינוי או משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, אם זה בסדר, אז יופי, נמשיך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי שחושב שהסעיף הזה מיותר, נא לציין את זה בסוף, בסדר? בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נתן בית המשפט צו בתנאי פיקוח טכנולוגי, בהתאם להוראות סעיף 3ב(ה), תוגש הערכת המסוכנות לבית המשפט בתוך עשרה ימים מיום הטלת הצו. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה להגשת הערכת מסוכנות בארבעה ימים נוספים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הנוסח כאן, שינינו אותו לארבעה ימים לתקופת הארכה נוספת. אני מבינה שהתקופה מקובלת על המשרד לביטחון לאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התוספת של הארבעה ימים אכן מקובלת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו חושבים שהתקופה צריכה להיות עשרה ימים. זו הצעת הצוות המשפטי לוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה עשרה פלוס ארבעה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עשרה זה התקופה הראשונה, זה כבר הוחלט. השאלה מה היא תקופת הארכה. אנחנו חשבנו שצריכה להיות הארכה של תקופה נוספת של עשרה ימים נוספים, ומשרד לביטחון לאומי אתמול מסר לי שהם מסכימים לארבעה ימים. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה הובא בפני השר והשר מסכים לארבעה ימים. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אפשר להעיר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> עו"ד גלי עציון מנעמת. אנחנו מודות על הניסיון לגמישות, אבל נראה שההצעה הזאת כמו שהיא, היא יותר סיכון מתועלת כי זה כמו שתחשבו על כלב צייד שאנחנו מנפנפים לו בבשר, שמים אותו מאחורי גדר ואז פותחים את הגדר. זה הרבה יותר מסוכן. עם כל הכבוד לרווחה, אם אנחנו משווים לחוקים אחרים, יש חשש גדול מאוד שלא יעמדו בזמנים האלה ואז אם נותנים את הצו הזה וזה נסיבות שהצדיקו את נתינת הצו הזה, אני מזכירה, ואז לוקחים אותו, זה פשוט לא סביר. חייבת להיות פה גמישות לבית המשפט להאריך את הצו הזה יותר, אחרת זה הופך את כל הסעיף הזה לחסר משמעות, ויותר מזה, סכנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> עו"ס ועו"ד אפרת רותם, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. אני גם חושבת שחובה לתת כאן לבית משפט שיקול דעת להאריך את הזמנים. בסוף אנחנו מדברים על חמישה-שישה אנשים שאמורים לעשות את הערכות המסוכנות האלה. במציאות מה שקורה זה שאחת בדיוק בחופשת מחלה, אחת בחופשת לידה. נשארנו עם מעט ולא יעמדו בזמנים. זה לא הגיוני שבסופו של דבר בן המשפחה הוא זה שיצטרך לשלם את המחיר על זה שבמערכת אין מספיק משאבים ולכן לא הצליחו לעמוד בזמנים הללו. שבית משפט יפעיל שיקול דעת, יוכל להאריך במקרה הצורך ככל שיש כאן באמת מאפיינים שמצדיקים להאריך את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> זה צווים חריגים. גם ככה לא ייצאו הרבה, אז באותם מקרים חריגים צריך להבין שאי אפשר למשוך את השטיח מתחת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עמדתכן נשמעה, נרשמה אצלי. אני מבטיח לבדוק אותה פעם נוספת. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני גם מבקשת להתייחס לארבעה ימים. ארבעה ימים מבחינה פרקטית הם לא ריאליים. אם זה יוצא בסוף שבוע ויש לנו חגים, זה בהחלט יכול להגיע לשום דבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הארבעה ימים האלה משלימים לעשרה, לשבועיים, זאת אומרת להסתכל כל פעם על סוף שבוע זה לא נכון. זה שבועיים בסך הכול. מרגע שהתחלנו עד הרגע שזה מסתיים זה 14 יום. זאת ההסתכלות. היה לי הרבה שיחות אתמול עם המשרד לביטחון לאומי בדיוק על העניין הזה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זאת אומרת שב-(ג) במקום שבעה ימים, עשרה ימים, נכון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, ועוד ארבעה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן, אבל יש הבדל אם זה עשר פלוס ארבע או שבסך הכול זה 14 ימים. אני לא יודעת מה אתן אומרות, אם אפשר להגיע ל-14, שבע פלוס שבע. אני לא יודעת, מכיוון שאני חושבת שהארבעה ימים האלה בסופו של דבר הם לא ריאליים. אם אנחנו מסתכלים על הסך הכול הכולל שיש עשר וארבע, אולי כדאי לחשוב על שבע פלוס שבע. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אני חושבת שזה פחות משנה. יותר משנה העובדה שאין לבית המשפט שיקול דעת כי יהיו מקרים. כולנו, בתוך עמנו אנחנו חיות וברור שזה חייב להשאיר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> העמדה הובהרה. בואו נתקדם. אנחנו כל פעם נעצור על אותו אחד כדי להבהיר לי את אותה עמדה ארבע פעמים, לא נגיע לשום מקום. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> רק להזכיר שמשרד הרווחה אמרו שאלה בדיוק המקרים שיתועדפו, אז אם נמסר מקודם שיהיה מדובר במקרים מועטים, אז אלה בדיוק המקרים שיתועדפו וכך זה גם תואם את החלטת ועדת שרים שניתנה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ובכל זאת תרשמו לעצמכם את ההערה הזאת. תבדקו אם ניתן לעשות את זה עשר פלוס שבע או עשר פלוס עשר. אנחנו נגבש עמדה בסופו של דבר, רק תרשמו סימן שאלה ליד זה. בוא נתקדם. בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ד) בית המשפט יבהיר לצדדים את הדרישה להתייצב בפני מעריך המסוכנות בהתאם למועד, למקום ולאופן שיקבע מעריך המסוכנות ואת חובתם לשתף עימו פעולה; לא התייצב בן המשפחה שכלפיו מבוקש הצו בהתאם לאמור, יודיע על כך מעריך המסוכנות לבית המשפט, ותקום ביחס אליו חזקה כי נשקפת ממנו סכנה גבוהה לבן המשפחה מבקש הצו, זולת אם שוכנע בית המשפט אחרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות על הסעיף הזה? תודה. סעיף (ה). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ה) בית המשפט רשאי להחליט אם למסור העתק של ממצאי הערכת המסוכנות לבעלי הדין, ורשאי הוא להחליט שלא למסור את ממצאי הערכת המסוכנות, כולם או מקצתם, למי מהצדדים, מטעמים שיירשמו, או למסור אותם במועד מאוחר יותר. (ו) בית המשפט רשאי לבקש ממעריך המסוכנות שערך את הערכת המסוכנות, הסבר או השלמה לאמור בה. (ז) לא ייעשה שימוש בהערכת מסוכנות שהוגשה לבית המשפט אלא לצורך חוק זה, והיא לא תתקבל כראייה בהליך משפטי אחר, למעט בבקשות למתן צו הגנה לפי חוק זה. (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ד), רשאי מעריך המסוכנות להעביר מידע לעובד סוציאלי לפי חוק או לקצין מבחן או לעובד סוציאלי מגייס ומעריך אשר יהיה רשאי לעשות במידע שימוש, והכול לצורך מילוי תפקידם לפי חוק בקשר לאותו אדם או לילדיו הקטינים, ובמידה הנדרשת. (ט) קיבל בית המשפט הערכת מסוכנות כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) ׁ, התשל"א-1971. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות על הסעיף הזה? בבקשה, כן. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> רק תיקון קטן. איילת, התחלת להקריא את הסעיף מסעיף (ב). בסעיף (א) בגלל כל השינויים של מספרי הסעיפים, בהתחלה כתוב "כי מתקיימים לכאורה תנאים שבסעיף 3ב(ד)(1). זה צריך להיות ו-(2). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, נכון מאוד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> תודה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> את מתכוונת לעבר הפלילי, נכון? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו גם נעשה סקרינינג על כל הסעיפים. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> זה לא התאמה של סעיף אלא תוספת. הוועדה ניסחה סעיף נוסף שהפך להיות אחד. צריכים את שני הסעיפים במצטבר ולא את השלישי שהוא הערכת המסוכנות, לכן זה (1) ו-(2). << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לא הבנתי. במקום 3ב(ד)(1), מה צריך להיות? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> ד(1) ו-(2). סעיף (2) הוא ההרשעה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני לא בטוחה. אפשר לבקש הערכת מסוכנות גם כשאין הרשעה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בסדר, אבל אין כאן בכלל את האופציה של בקשת הערכת מסוכנות כשיש הרשעה. הסעיף החריג הוא סעיף נפרד. הסעיף החריג הפך להיות (ה). << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> נכון, לכן אנחנו תיקנו. 3ב(ד)(1) בעצם מדבר על הסכנה שנשקפת לבן המשפחה, וסעיף ד(2) מדבר על עברו הפלילי. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> נכון. סעיף א(1) הוא בעצם הפתיח הכללי יותר לתוך החוק הזה. הוא מדבר על עצם העובדה שיש מסוכנות, וסעיף (2) הוא תנאי מהותי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אז 3ב(ד)(1) או (2)? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, ו-(2). << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לדעתי זה ו-(2). (1) חייב תמיד להתקיים. אם (1) לא מתקיים, אז כל הסיפור נופל. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> לכן בכל מקרה יכול להיות שפשוט אפשר להפנות ל-(1) וברגע שבית המשפט שוכנע, אז הוא יכול לבקש הערכת מסוכנות. אפשר לבחון את זה אחר כך מבחינת הנוסח, אבל הרעיון זה שבכל מקרה שהבקשה מוגשת בפני בית המשפט והוא כבר שוכנע שיש כן ראיות לכך שיש הצדקה לתת את הפיקוח טכנולוגי, הוא יכול לבקש את הערכת מסוכנות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> ללא (2). << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן. לא הייתי מתנה את זה ב-(2). בסעיף החריגים יש אפשרות גם ללא הנסיבות של הרף הפלילי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לכן אני חושבת שלא צריך לכתוב "או (2)", כי אם (2) מתקיים ו-(1) לא מתקיים אין הצדקה למתן הצו. בכל מקרה נבחן את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה על ההערה, אנחנו ממשיכים. סעיף 6, בבקשה איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מינוי מעריך מסוכנות, ביטול והתלייה של מינוי 6ב. (א) שר הרווחה והביטחון החברתי (בסעיף זה – השר) ימנה מעריכי מסוכנות שתפקידם לערוך הערכת מסוכנות; השר יקבע בתקנות תנאי סף למינוי מעריכי מסוכנות, ובכלל זה הסדר ניגוד עניינים ודרישות היעדר עבר פלילי ומשמעתי; כמו כן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בעניין הכשירות והמומחיות הנדרשים ממעריך מסוכנות, ובכלל זה מומחיות בתחום האלימות במשפחה, השכלה והכשרה, ניסיון מקצועי, השתלמויות ובחינות. (ב) לא ימונה אדם למעריך מסוכנות אלא אם כן הוא בעל הכשרה וכישורים באבחון ובטיפול בתחום אלימות במשפחה, הכול כפי שיקבע השר בתקנות. (ג) השר רשאי לבטל מינוי של מערך מסוכנות אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי, ובכלל זה אם מעריך המסוכנות הורשע בעבירה פלילית או בעבירה משמעתית, או אם קיימות נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי להיות מעריך מסוכנות. (ד) השר רשאי להתלות את המינוי במקרה של הליך פלילי או משמעתי תלוי ועומד נגד מעריך המסוכנות, אם מצא כי בנסיבות העניין אין הוא מתאים לשמש מעריך מסוכנות. (ה) החלטת השר בעניין ביטול או התליה של מינוי מעריך מסוכנות לא תינתן אלא לאחר שניתנה למעריך המסוכנות הזדמנות לטעון את טענותיו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף 6ב? בבקשה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> בדיונים הקודמים סוכם שיצוין בנוסח החוק שמעריכי המסוכנות יהיו עובדי מדינה. זה לא נכנס, אני מעריכה שבגלל טעות. אפשר אולי להציע להוסיף את זה או כאן או בסעיף ההגדרה של מעריך מסוכנות. אפשר לציין שבלבד שהוא עובד מדינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערה במקום. תודה. עוד מישהו? תודה רבה. סעיף 6ג, בבקשה איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> סמכות מעריך המסוכנות לקבל מידע 6ג. על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות לפי סעיף זה, לצורך ביצוע הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 6א, רשאי מעריך המסוכנות לקבל מידע כמפורט להלן, ככל שהמידע הוא בקשר למי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה, ומי שברשותו מידע כאמור חייב למוסרו בהקדם האפשרי על פי דרישת מעריך המסוכנות: (1) מידע כאמור בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; (2) כתבי אישום, הכרעות דין, גזרי דין ופרוטוקולים מהליכים לגבי מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו הגנה המיוחסים לעבירת אלימות במשפחה, לרבות מסמכים מהליכים לפני ועדת שחרורים כמשמעותה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, או ועדה לעיון בעונש כמשמעותה בפרק שני לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. (3) צווי הגנה וצווי מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, שניתנו בעניינו של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה, ומידע על הפרות שלהם, ובכלל זה מידע על הפרות של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי; (4) דוחות סוציאליים שנערכו לפי כל דין, לרבות תסקיר מעובד סוציאלי לפי חוק וכל מידע בעניינים סוציאליים אחרים, תסקירי שירות מבחן, למעט תסקירים לגבי מצבו של נפגע עבירה כאמור בסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. (5) הערכות מסוכנות קודמות שנעשו בעניינו של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה, לרבות ההערכה על אודות מסוכנותו שנערכה בעת שהותו כאסיר, והערכות מסוכנות לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006; (6) סיכום מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 שהוא רלוונטי להערכת המסוכנות. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אם אפשר להעיר רק על הסעיף האחרון. צריך למחוק שם את המילה "סיכום". אנחנו צריכים את המידע הרפואי ולא סיכום. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בפסקה (6). << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בפסקה (6), כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למחוק את המילה "סיכום"? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כן, כן. אנחנו צריכים את המידע עצמו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי, אוקיי. רגע לפני שאנחנו עוברים ל-6ד, איילת, מי עשה את השינוי בין "באופן מיידי" ל"בהקדם האפשרי"? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה שינוי שלובן אתמול באיזושהי ישיבה פנימית. << אורח >> טל פז-מזרחי: << אורח >> אנחנו ביקשנו את זה, אדוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי זה אנחנו? << אורח >> טל פז-מזרחי: << אורח >> משטרת ישראל. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אולי תסבירו למה השינוי. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> גם הנהלת בתי המשפט ביקשה את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << אורח >> טל פז-מזרחי: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> טל פז-מזרחי: << אורח >> עו"ד טל פז-מזרחי מיועמ"ש המשטרה. בכל העברה של מידע למעשה ממשטרת ישראל לגורם חיצוני שזכאי על פי חוק לקבל את המידע, אנחנו עושים את זה באמצעות כספת וירטואלית. זו מערכת ממוחשבת בין-משרדית שלוקח זמן להעביר בה, בין מספר שעות ליום ולפעמים אם יש תקלות, ליומיים, אז כשאנחנו כותבים "באופן מיידי" זה לא יקרה. זה כן יקרה בהקדם האפשרי אבל זה מערכת טכנולוגית ממוחשבת. אין לנו יכולת להאיץ את המהלך הזה. זה מה שקיים, זה האפשרות שקיימת מבחינה טכנולוגית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה מקובל על בית המשפט ומשרד המשפטים? << אורח >> טל פז-מזרחי: << אורח >> זה מה שקיים גם היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> מבחינת בתי המשפט גם אנחנו נשמח שזה יהיה הנוסח. אנחנו כמובן לא רוצים להיות מעכבים אבל אנחנו כן רוצים - - - << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, אפשר לשנות, למהר את המערכת עצמה? << אורח >> טל פז-מזרחי: << אורח >> לא, זה מערכת שהיא עובדת עם כל משרדי הממשלה. ככה אנחנו עובדים. זו הטכנולוגיה הקיימת ויחסית זה מהיר, אדוני. זה באמת מהיר. כשאני אומרת כמה שעות, זה בדרך כלל מה שקורה אלא אם כן יש - - - << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, כי אמרת יום ולפעמיים יומיים. << אורח >> טל פז-מזרחי: << אורח >> אמרתי, זה כמה שעות בדרך כלל. אם יש איזשהו באג ועיכוב, אז זה יכול לקחת גם יום או קצת מעבר, אבל בדרך כלל זה לא קורה. אני לא רוצה לצמצם את עצמנו ולהתחייב על משהו שאנחנו לא נוכל לעמוד בו במאת האחוזים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם זה מקובל גם על משרד המשפטים ובתי המשפט, אז זה מקובל גם עליי. זה היה חבר הכנסת איימן עודה. הוא קיבל אישור. הוא לא דיבר סתם. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זו הייתה שאלה פשוטה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, זה בסדר. אני גורם לאנשים קצת לחייך על הבוקר. פה כולם מכווצים. כן, בבקשה. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> טל הוכמן, שדולת הנשים. רק שאלה לגבי הנהלת בתי המשפט. לפי הבנתנו יש מערכת ממוחשבת שאמורה להיות מוכנה כבר תקופה ועוד לא מוכנה. השאלה אם תהיה לזה השפעה לגבי שליפת הנתונים? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> סליחה, איזה מערכת ממוחשבת? התפקיד פה של הנהלת בתי המשפט לפי הצעת החוק היא להעביר למערך המסוכנות בעצם את רשימת ההליכים הפליליים שמתנהלים, התנהלו בעניינו של אותו אדם שניתן לו הצו. אנחנו צריכים את הזמן, שוב, אנחנו מדברים על כמה שעות. אנחנו צריכים את הזמן לייצר את הפלט הזה, כלומר לאסוף את הנתונים מהמערכת שלנו. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> את אומרת שהוא ממוחשב ואין שום בעיה לבצע את זה, זה פשוט פעולה שמישהו צריך לעשות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> עו"ד קרן הורוביץ, מרכז רקמן. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> איזה סעיף, קרן? << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> 6ג. האם בהתאם לסעיף מעריך המסוכנות יכול לבקש לדוגמה מידע בהסכמה מבית החולים על אישה שהגיעה אחרי אירוע אלימות? זה אני מניחה יכול לתרום. האם זה רק כלפי מי שמבוקש כלפיו הצו או גם כלפי האישה, ובהנחה שיש את הסכמת האישה או בן המשפחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם וגם. זה כתוב ברישא. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> זה לא מספיק ברור לדעתי. אם זה גם וגם, האם אפשר להבהיר את זה? כי אז נדרש בהסכמת בן המשפחה לדעתי. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> ככל שזה מידע שיש הסכמה של מבקש הצו למסור אותו, הוא יכול למסור אותו מיוזמתו. אין צורך שמעריך המסוכנות יפנה. כרגע הנוסח באמת מתייחס למידע כלפי מי שכלפיו מבוקש הצו, בהנחה שלא בהכרח תינתן ההסכמה שלו, אבל אם מדובר במידע שנמצא אצל מי שמבקש הצו, הוא יודע לומר אותו והוא בבעלותו, הוא גם יכול להגיש אותו. יש לו אינטרס להציג את זה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> זה נכון, אבל האם למעריך המסוכנות יש חובה לאסוף את המידע? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קרן והילה, הנקודה הובהרה. כן, בבקשה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> קרן, אם אני מבינה את השאלה שלך נכון, את רוצה לוודא שהמידע יינתן גם כלפי מי שמבוקש וגם כלפי בן המשפחה, נכון? << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אז ב-6ג(א) יש לנו את זה. " רשאי מעריך המסוכנות לקבל מידע כמפורט להלן, ככל שהמידע הוא בקשר למי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה". << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> לא צריך להיות כתוב בן המשפחה? כי לאורך כל החוק לדעתי מתייחסים למושג "בן המשפחה". << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אין לי בעיה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> אז האם צריך את הסכמתו? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> הרעיון של הסעיף הזה היה לא להתנות את קבלת המידע בהסכמה. מדובר כאן בהערכת מסוכנות שיש לה משמעויות מאוד כבדות משקל ולכן צריך לאפשר חשיפה מלאה של חומרים בפני מעריך המסוכנות, שלא תהיה תלויה בקבלת הסכמות לגבי כל מידע שהוא צריך. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> אני מבינה, אבל אני רוצה להבהיר שמעריך המסוכנות, כדי להגיע להחלטה צריך לדעת לפעמים מידע שבעצם מתייחס לבן המשפחה ולא - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> נכון, אז במקום "מבוקש צו הגנה" נכתוב "בן משפחה". << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אם צריך להבהיר את הנוסח, זה ברור שזאת הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, מצוין, אנחנו נתקן. תודה, קרן. איילת, בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מכסת הערכת מסוכנות 6ד. שר הרווחה והביטחון החברתי בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע בצו מספר מרבי של הערכות מסוכנות שניתן יהיה להעביר לבית המשפט לכל שנה, ובלבד שלא יפחת מהמכסה בשנה שקדמה לה, וכן רשאי לקבוע מכסה לתקופה מסוימת לצורך מתן החלטה בדבר צו ההגנה ותנאי פיקוח אלקטרוני. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> התוספת שלנו היא שהמכסות יעלו. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לא, זה לא כתוב שהמכסות יעלו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא, אבל שהיא תהיה גבוהה יותר. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> איילת, זה לא מה שכתוב וגם זה לא משהו שאנחנו יכולים להתחייב עליו. מלחיץ אותי גם הניסוח הזה, אני חייבת להודות, של האמירה "שלא יפחת", בגלל שאם אנחנו נפגוש את המציאות ונראה שהיא לא מאפשרת לנו לעשות את המכסה של השנה הקודמת, לא בהכרח זה יניב לנו תקנים נוספים. אנחנו בוודאי לא יכולים להתחייב על עלייה בכל שנה. אין לנו אפשרות להתחייב לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא מה שנאמר. נאמר פה שזה לא יהיה פחות מהשנה הקודמת. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> זה מה שכתוב. איילת אמרה שהיא רוצה שזה יהיה יותר כל שנה. זה בוודאי לא אפשרי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה לא יהיה פחות מהשנה הקודמת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיון הקודם אני העליתי את הרצון שזה יעלה. היועצים המשפטיים מצאו לזה את הניסוח היותר נכון, שזה לא יירד, אוקיי? זה הרעיון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה שתי החלטות נפרדות. אפשר שלא יפחת, שזה יישאר סטטי, או שכל שנה צריכה להיות עלייה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לא תוכל להיות עלייה אם לא יהיה לנו עלייה בתקנים. זה לא אפשרי, וכרגע לשלושת השנים הראשונות בוודאי יש לנו התחייבות בלתי ממומשת כרגע שכנראה נקבל שמונה תקנים. אני לא יכולה לקחת על עצמי מראש משהו שאני אדע שאולי אני אצטרך להפר אותו. אני אומרת את זה בכאב אבל מהכרה של המציאות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, כן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עם הנוסח הזה אתם יכולים לחיות, עם מה שכתוב. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אנחנו מקווים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא יהיה מה שאמרתי, תיקנתי את עצמי, אלא מה שכתוב. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אנחנו מקווים שנוכל לחיות איתו. מלכתחילה לא חשבנו שזה נכון להכניס את זה, כי זה לא בשליטתנו הדבר הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, מי רצה להעיר עוד הערה בעניין הזה? << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> פשוט אתמול העלינו את החשש שה"לתקופה מסוימת" בסוף הסעיף יגרום לאיזושהי מכסה קטנה שהיא קשיחה והיא לא גמישה בכלל, אז רציתי להבין אם נעשתה איזושהי חשיבה לגבי זה או האם כן תהיה איזושהי גמישות או לא? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> הדבר הזה יידון כשהשר יוציא את הצו. אמרתי, זה גם ככה מטריצה מאוד מורכבת שמוטלת על השר לקבוע אותה. נצטרך לבחון את זה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> איילת, למה אתם צריכים את הסיפא? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בגלל שאנחנו בהחלט נצטרך לעשות איזשהו דירוג על פני השנה. לצורך העניין, אם יוגשו כבר אחרי שהבשורה של כניסת החוק לתוקף, יוגשו באותו חודש 100 פניות, אנחנו לא נוכל להיענות להן ולכן אנחנו צריכים להגדיר מראש לפי היכולות שלנו. אין לנו איזה כוונה להתחמק מהעבודה, אבל אנחנו בסופו של דבר לוקחים עובדי ציבור ולא עבדי ציבור. אני לא יכולה לשים אותם 24 שעות ביממה לכתוב הערכות מסוכנות וגם לא בשליטתנו כמות הבקשות שיוגשו או יופנו אל מעריך המסוכנות, לכן אנחנו כן נצטרך לעשות דירוג חודשי. אמרתי, זה מורכב. יכול להיות שנלך על כיוון של לפי שעות עבודה ולא לפי מספרי הערכות מסוכנות. אני עוד לא יודעת איך נבנה את זה. אנחנו עוד בחשיבה על הדבר הזה, אבל זה יצטרך לבוא בהלימה עם כוח האדם שהוקצב לדבר הזה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> האמירה שלך מדאיגה לגבי הזמנים מכיוון שאם אתם לא תגישו את הערכות המסוכנות ולא יהיה זמן, אז לא - - - << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לכן אנחנו נרצה לעשות תקופתי, זאת אומרת אנחנו נוכל לבחון את החודש ולראות את המסה שאפשר בחודש כדי שנוכל לעמוד בזמנים, כדי שנוכל לעמוד בכל המטלות שהחוק הזה מטיל, כולל לוחות הזמנים. << אורח >> אורלי סטוצ'ינר כהן: << אורח >> השאלה אם זה לא צריך להיות הפוך, שבעקבות החוק יגיעו עוד תקנים שיאפשרו לעשות את הדבר הזה? אם נשים יישארו בסוף בסיכון אחרי כל הדיונים מכאן ועד הודעה חדשה, אז מה עשינו בזה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני צריך ללכת להילחם על זה, אבל זה לא בהצעת החוק. ההערה שלכן נכונה. אני מתכוון במקביל לכל העבודה שנעשית פה גם להילחם על התקנים, שלא יהיה לכם שום ספק, אבל נכון לרגע זה ככל שאני אסטה ממה שכתוב בהחלטת הממשלה, זה אומר שהפלתי את הצעת החוק ובואו נדון בה בעוד שנה. חבל. לא רוצה להיקלע לשם. אני אעשה את המלחמה שיהיו יותר מאותם שמונה תקנים. << אורח >> אורלי סטוצ'ינר כהן: << אורח >> כן, אבל המשמעות היא יוצאת בפועל הפוכה ואני רוצה להביא ראיה ממקום אחר. כשבעצם חוקק פה החוק לשיקום נשים יוצאות מקלט, ברגע שחוקק החוק הזה, זה לא משנה כמה נשים יהיו, יהיה צריך להוסיף עוד ועוד תקנים כדי לתת את המענה הזה. אם אנחנו עכשיו נחליט את ההחלטה הזאת שתהיה מכסה, זה אומר שכשתגיע האישה ה-101 או 102, לא משנה כמה, אנחנו בעצם נגיד לה, מצטערים, אנחנו לא יכולים לעזור לך ותישארי באותו המצב, אז מה עשינו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן קבענו שהוועדה היא כלב השמירה, עד כמה שאני יכול לקרוא לזה כך, של כל התהליך הזה, ואנחנו מתכנסים אחת לשלושה חודשים כדי לראות איפה העסק הזה עומד. תאמינו לי שאני לא מתכוון לוותר, בדיוק כמו שאני לא מתכוון לוותר על החוק הזה. אנחנו נעשה את מה שצריך, אבל להתחיל עכשיו בלשים רק סימני שאלה בלי סימני קריאה, לא נייצר את החוק הזה. בואו נתקדם שיהיה לנו משהו להיאחז בו. כרגע אין אפילו במה להיאחז. אנחנו מנחשים כל הזמן, אז בואו ננסה להתחיל עם זה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> איילת, אפשר עוד הערה אחרונה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בוודאי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בסעיף הקודם פשוט ביקשתם לשנות את הרישא של 6ג ולהחליף ל"בן משפחה", אז אני רק אומרת שצריך לבחון אם כל הסעיפים פה רלוונטיים גם למבקש הצו. אני לא בטוחה, אז אני אשמח רק לשים כוכבית על הדבר הזה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> האם כל המידע שמבוקש, את אומרת, הוא רלוונטי - - - << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> למבקש הצו. לא בהכרח העבר הפלילי שלו למשל הוא רלוונטי. הערה נוספת, לגבי מסמכים מהליכים לפני ועדת שחרורים, יש שם לפעמים מסמכים חסויים ודברים כאלה, אז צריך לשנות למסמכים שהם רלוונטיים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> באיזה פסקה את? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> 6ג(2). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, שם וכתובת. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> דניאל עמירם מהעמותה לשוויון בהורות. אני רק רוצה להבין רגע את מה שהיא אומרת. אם היא אומרת שיש להם 300 הערכות מסוכנות בשנה, זה אומר שכל חודש יהיו רק 25? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. דניאל, זה הכול עניין של פונקציה כמה שעות עבודה צריך להשקיע כדי לכתוב הערכת מסוכנות, ויש שישה עובדים. ברגע שתיקח שישה עובדים פר כמה זמן לוקח העניין הזה, תבין שבחודש אי אפשר לחרוג מזה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> לא, אין בעיה, אני רק רוצה לדעת ש-25 הערכות מסוכנות זה המקסימום שהם יכולים לתת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בחודש. אם לא צרכת את ה-25 בחודש הזה, אי אפשר להעביר את היתרה לחודש הבא. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> באמת? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> הערכת מסוכנות היא יכולה להיות או לפה או לפה. יכול להיות שיחליטו שלא, יכול להיות שיחליטו שכן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. בנושא המתמטיקה אני מקווה שאני ברור. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אין בעיה, רק רציתי להבין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא טעיתי, נכון, רווחה? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אני רק רוצה להתייחס למספר שמדברים אותו בדיונים האחרונים, 25. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סאיד, בבקשה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אנחנו מדברים על 25 בממוצע. הערכות המסוכנות זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור, ברור. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> יש הבדל בין מקרה למקרה, לכן יש חודשים שאולי אפילו אנחנו נגיע ל-30 ככל שזה מתאפשר, ויכול להיות שאפילו פחות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מנסה להבהיר שאי אפשר יהיה לבוא ולהעביר מכסה מחודש לחודש, כי כל חודש הוא חודש עבודה נתון. יש בו שעות עבודה ויש בו ימים בשבוע והכול ברור. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחרי שהסברתם לי כל כך יפה את כל הנושא המתמטי, אתם לא רוצים שאני אייצג אתכם בעניין הזה? בבקשה, גבירתי. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> עו"ד גלי עציון מנעמת. דווקא בהמשך למה שנאמר פה, יש לי בעיה עם התיבה "רשאי לקבוע" במובן של לקבוע והוא יקבע את ה-25, כי בדיוק כמו שנאמר פה, יכול להיות שיהיו הערכות מסוכנות שיהיו מאוד פשוטות וייקחו פחות זמן. בסופו של דבר אנחנו רוצות כן לנצל את כל ה-300, אז שזה לא יהיה מצב שהוא קשיח, 25 בחודש וזהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא לא יהיה קשיח. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> גלי, הצו של השר יובא לאישור הוועדה. הוועדה הזאת מתנהלת בצורה פומבית. אנחנו נצטרך לעבוד בצורה הגיונית. גם אנחנו לא רוצים להתחמק מה-300. היינו רוצים לעשות יותר ככל שיידרש, אבל אנחנו נצטרך לבנות את זה נכון ונביא את זה לכאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא מתכוון לוותר לרווחה אפילו על אחד מתוך ה-300. זה בסדר, בואו נתקדם. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> זה קו תחתון, זה לא קו עליון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה קו עליון היום. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> אם הם יגמרו את כולם בחצי חודש? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין סיכוי שיגמרו, זה מה שאני מנסה להסביר לכם. הוא אומר לך בצורה מפורשת, בממוצע 25. בבקשה, בואו נתקדם. בבקשה, איילת. תודה. אנחנו בסעיף 8. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כן, אני אמשיך לקרוא מהר למרות שיכול להיות שקראנו את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז תקראי מהר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (8) בסעיף 7 - (1) בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי סעיף 2(א)(1)" יבוא "או (4), או התקבל חיווי מאמצעי פיקוח אלקטרוני על הפרת צו בתנאי פיקוח טכנולוגי"; (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) הופר צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, תמסור יחידת הפיקוח הטכנולוגי דיווח על כך לבית המשפט ותצרף תיעוד המעיד על ההפרה; קיבל בית המשפט דיווח על הפרת צו הגנה כאמור, וצו ההגנה עודנו בתוקף, רשאי בית המשפט לבקש את תגובת הצדדים או לקבוע דיון כדי לבחון את צו ההגנה, תנאיו והצורך בהארכתו". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> סעיף (ה) שמסומן אצלכם בכחול הוא סעיף שקשור להתנהלות יחידת הפיקוח. אנחנו תיכף נעבור לחלק ב' וגם נקרא אותו במרוכז, אז אני מדלגת עליו כרגע. (9) אחרי סעיף 11א יבוא: "חובת סודיות" 11ב. אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים."; (10) בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) – (1) השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע סעיפים 3ג, 3ו ו-3ח, והוא רשאי בהסכמת שר המשפטים להתקין תקנות לביצועם; (2) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי רשאי להתקין תקנות לעניין סעיפים 3ז ו-3ט, ובכלל זה לעניין אופן החזקתו ושמירתו של מידע במאגר המידע, אופן הבקרה על פעולות המבוצעות בו, מורשי הגישה למידע הכלול במאגר המידע שהגישה למאגר דרושה לצורך מילוי תפקידם, וההגבלות שיחולו עליהם בשים לב לרגישות המידע ולהיקפו; (3) שר הרווחה והביטחון החברתי ממונה על ביצוע סעיפים 6א עד 6ג והוא רשאי בהסכמת שר המשפטים להתקין תקנות לביצועם". << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> רק לשנות עד 6ד. 6ד זה פשוט הסעיף של המכסות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> רגע, אז מה קורה באישור הוועדה? לגבי מכסת הערכת מסוכנות, 6ד, זה באישור הוועדה. לגבי הסעיפים האחרים, אם אתה רוצה שכל התקנות שהשר מתקין יבואו - - - ? אנחנו תיכף נבדוק. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> היה דיון על זה בדיון האחרון, אולי אחד לפני כן. רוב התקנות שהשר צריך להגדיר זה תקנות מקצועיות של הכשרה - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לגבי הכשירויות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לגבי הכשירויות לא. לגבי המאגר אולי כן. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> איזה מאגר? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מאגר מידע. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> זה התקנות של שר המשפטים, לא שר הרווחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, כן. על הכשירות המקצועית אין לי כוונה להיכנס. אני אתחיל ללמוד עכשיו גם להיות עובד סוציאלי, אז אני כנראה אכשל בבחינות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני אמשיך בינתיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו בעמוד 16. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הרחבת הוראת השעה לעניין צו הגנה שניתן להגנת קטין 2. על אף האמור בסעיפים 3ב(ב) ו-(ה) ו-6א(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה כנוסחו בחוק זה, רשאי שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון לאומי ושר הרווחה והביטחון החברתי, לאחר תום 18 חודשים מיום התחילה – (1) לקבוע הוראה להרחבת השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי גם לניטור מקום הימצאו של בן המשפחה שהוא קטין שלהגנתו ניתן צו הגנה, ובלבד שניתנה הסכמתו של הקטין לכך; בהוראות כאמור ייקבע הגיל המינימלי לשימוש באמצעי פיקוח כאמור והוראות נוספות לשמירת טובתו של הקטין וזכויותיו; << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אם אני זוכרת נכון הערנו על זה שזה - - - על דרך חקיקה ראשית ולא בתקנות. (2) לקבוע הוראות לעניין הגשת הערכת מסוכנות לפי הוראות בית המשפט, של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו הגנה, לצורך מתן צו הגנה להגנתו של בן משפחה קטין או חסר ישע. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> (2) אמרנו שהוא טעות. הוא נשאר בטעות מהנוסח - - -. למחוק אותו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את מה למחוק? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> את סעיף קטן (2). << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אם אתם מורידים את הסעיף של ההרחבה שאנחנו חשבנו שכן יש מקום לאפשר גמישות, אז זה להוריד את כל הסעיף. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אוקיי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אנחנו סברנו שאפשר להבין אחרי שנה וחצי של הפעלת הכלי, האם יש מקום להרחיב גם לצימוד דינמי כשמדובר בקטין. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו חשבנו שאם ההוראות לגבי הצימוד הסטטי נעשות כרגע על דרך של חקיקה ראשית, גם ההרחבה לגבי הוראות לשימוש דינמי צריכות להיעשות גם הן על דרך חקיקה ראשית של הכנסת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שנייה, אני רוצה להבין משהו. אנחנו מדברים בינתיים בכל החוק רק על סטטי? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא, אנחנו מדברים על דינמי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> לא, רק ביחס לכרגע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תסלחו למי שישן שלוש שעות. ההבנה שלי קצת מעוותת היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כרגע סעיף (2) נמחק. (3) (א) תחילתו של חוק זה שנים עשר חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). (ב) השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר המשפטים ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את תחילתו של חוק זה לתקופה נוספת שיקבע אשר לא תעלה על שישה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישום הוראותיו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כאן בדיון האחרון אמרנו שזו בעצם הארכה בצו של הוראות חוק. אנחנו מתנגדים להארכה בצו. אנחנו חושבים שדרך המלך היא להביא תיקון הצעת חוק להצעה ולאשר אותה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו לא מקבלים את הפרקטיקה הזו, אפרת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני אסביר למה קבענו את זה ככה. קודם כל התיקון הקודם לחוק למניעת אלימות במשפחה גם קבע את הפרקטיקה הזאת לעניין הטיפול, וגם חוק המידע הפלילי החדש שנכנס לתוקף ממש לאחרונה קבע בדיוק סעיף דומה, ואכן ראינו שהיה צורך ממשי להשתמש בזה. זה הובא כמובן בפני הוועדה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו חושבים ששינוי של חקיקה ראשית צריכה להיות בדרך החקיקה הראשית. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> דווקא בסיטואציה שהייתה בחוק המידע הפלילי זה בדיוק הייתה סיטואציה שאי אפשר היה להעביר חקיקה ראשית, וזה היה ממש נס שהיה לנו את הסעיף ההוא. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> למה אי אפשר היה להעביר חקיקה ראשית? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> היה מצב פוליטי שלא איפשר להביא חקיקה למליאה. היה צורך באמת אקוטי למשטרת ישראל באותה נקודת זמן להשתמש בסעיף הזה עם הסבר מאוד מפורט שנמסר גם לוועדה. כמובן שאנחנו לא נשתמש בזה באופן אוטומטי. השאיפה היא כמובן שכן ניתן יהיה להקים את היחידה בתוך 12 חודשים, אבל דווקא בשל העובדה שכרגע המשימה עוברת לשירות בתי הסוהר ויש להם היערכות נוספת מעבר להיערכות שהיה ניתן לחשוב אילו היה נשאר כפי שתוכנן במקור, יש חשיבות כן להשאיר את זה בצורה גמישה שתאפשר כמובן פנייה לוועדה ומתן הסבר על כל הדברים שיידרשו, כיוון שאחרת אנחנו נימצא במצב שאם לא תהיה את הגמישות הזאת, אנחנו עלולים להימצא במצב שבו נימצא בפני שוקת שבורה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אפרת, אני מתנגדת שכדבר שבשגרה דרך המלך לשינוי סעיף התחילה יבוא בדרך של צו באישור הוועדה. אם החשש שלך שיהיו בחירות, אנחנו נמצא לזה פתרון, ועשינו את זה בעבר, אבל דרך המלך, שינוי של חקיקה ראשית צריכה לבוא בדרך של חקיקה ראשית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אני אשמח לשמוע. קרן, בקשה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> השינוי הדרמטי האחרון בעולם דיני המשפחה קרה לפני כמה שנים בחוק הסדרי - - -. זה גם היה חוק עם לוגיסטיקה מטורפת. שם אכן נאלצו לדחות את תחולתו וזה נעשה פה בדיון חקיקה ראשית בוועדה וטוב שהיה דיון, כי עלו דברים ששמו עליהם זרקור בדיון בגלל הקושי ליישם את החוק. היה שם גם צריך לעשות פריסה ארצית והמון לוגיסטיקה עוד יותר מורכבת. שם זכות הגישה לערכאות נמנעה מהנשים כתוצאה מזה. אני חושבת שחוקים שהם סופר מסובכים צריכים להיות בכנסת. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני לא נכנסתי לדבר, אבל צו מאפשר להאריך או לא. דרך של חקיקה ראשית של הוראת שעה מאפשרת לעשות גם תיקונים שנדרשים במהלך השנה כאשר הפקת לקחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ואנחנו יודעים למצוא לזה איזשהו ניסוח, לאותם מצבים קיצוניים שבהם - - -? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לאותם מצבים קיצוניים לתקופת בחירות או משהו אנחנו נמצא פתרון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אם אנחנו נצטרך להביא תיקונים, אנחנו נביא אותם. זה לא סותר. הסעיף הזה נועד אך ורק לעניין התחילה עצמה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אבל יכול להיות שבמהלך התחילה אתם תחשבו שזה רק תחילה אבל יהיה צורך לעשות שינויים בחוק, והארכת חוק בצו כובלת את ידי הכנסת. אני בכלל חושבת כתפיסה, כאשר הכנסת מחליטה על עיגון איזשהו הסדר, מבקשת הרשות המבצעת לשנות, אז שתבוא בדרך של חקיקה ראשית, לא בצו. אני לא חושבת שזה מהלך נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מסכימה עם מירי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם אני. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבר יש ניסיון שעכשיו נמצא. אפילו שהתחולה חלה והיו צריכים להתכונן, עוד לא התחילו ליישם, אז אני חושבת שעדיף להשאיר את זה בחקיקה ראשית ובידיים של המחוקקים. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> לא, אז אני אבהיר. זה בכל מקרה בידיים של הוועדה ובכל מקרה יתקיים דיון פומבי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לא, אפרת, זה לא בידיים של הוועדה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש הבדל. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אבל בכל מקרה יהיה דיון פומבי על כך. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> הוועדה, כאשר היא מתבקשת להאריך בצו, זה כמו תקנות. זה או לאפשר או לדחות. כאשר את באה על דרך של חקיקה ראשית, את מבקשת לדחות אבל בידי הכנסת אפשרות בקיום דיון גם לבצע שינויים בחקיקה עצמה. יכול להיות שזה פחות נוח לכם אבל זו הדרך הנכונה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה לא עניין של פחות נוח. אנחנו פשוט אומרים שאם נצטרך תיקוני חקיקה, נבוא ממילא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפרת, הנקודה הובהרה, גם נקודת המחלוקת. יש לי נטייה לקבל את העמדה של היועצת המשפטית שלנו על הנושא של חקיקה ראשית. אנחנו ננסה לתת מענה לכל אותם מצבים קיצוניים שאולי זה לא יעבוד. כמו ששמתם לב, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, למרות שלא ישנה הרבה הלילה, ערנית לחלוטין. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני רק אציין שזאת העמדה הממשלתית ולכן אנחנו נצטרך לחזור עם זה לשר ולקבל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תחזרו לשר, אין שום בעיה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני רוצה להזכיר לך, סליחה שאני צינית אבל העמדה הממשלתית הייתה גם שהחוק יכנס לתוקפו כאשר יהיה איוש התקנים, אז בואו נשים את זה - - - << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה עניין של הרווחה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפרת, בסדר גמור, תחזרו לשר. הכול בסדר, אין בעיה. כן, דניאל. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אני רוצה לשאול בנוגע ל-2(1) בנוגע להסכמתו של קטין. מה קורה עם ילדים עם צרכים מיוחדים שהם לא באמת יכולים לתת הסכמה? זה דבר אחד. דבר שני, גם מבוגרים שיש להם צרכים מיוחדים יש עליהם את האפוטרופוסים. ההורים שלהם עדיין האפוטרופוסים גם מעבר לגיל 18. מה קורה במצבים כאלה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה כלול לנו במענה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בסעיף של ההסכמה של קטין יש שם אפשרות גם לחריג בהסכמה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. אנחנו נגיע לסעיף הזה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> עברנו אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עברנו אותו, נכון. את הקטין עברנו. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני מבקשת לחזור לסעיף 6א רבתי, סעיף קטן (ד) בעמוד 11, החלק המסומן בתכלת לגבי החזקה. החזקה אומרת: "לא התייצב בן המשפחה שכלפיו מבוקש הצו בהתאם לאמור, יודיע על כך מעריך המסוכנות לבית המשפט, ותקום ביחס אליו חזקה כי נשקפת ממנו סכנה גבוהה לבן המשפחה מבקש הצו, זולת אם שוכנע בית המשפט אחרת". אני מבקשת טיפה לעדן את החזקה כי בכל זאת מדובר פה בחזקה והרף הוא גבוה, "זולת אם שוכנע בית המשפט אחרת". אני מבקשת לכתוב כך: כי נשקפת ממנו סכנה גבוהה לבן המשפחה מבקש הצו, זולת אם שוכנע בית המשפט כי נבצר ממנו להתייצב מסיבה מוצדקת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כלומר הבדיקה תיעשה ללמה לא התייצב ולא לרמת המסוכנות, ההערכה. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> זה מאוד מצמצם את שיקול הדעת של בית המשפט. בעיניי כשבית משפט שוכנע אחרת, הוא גם ישכלל את הסיבה ללמה הוא לא הגיע, והוא גם יבחן את מכלול הנסיבות שבפניו ומכלול הראיות שהוצגו לו, האם יש כאן אולי ראיות אחרות שמפחיתות מסוכנות, כן או לא. בעיניי דווקא ההצעה של היועצת המשפטית מאוד מצמצמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי אפשר פשוט "לרבות". << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לרבות, אוקיי. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> צריך להבהיר, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה הערכת מסוכנות בכל אחד המקרים היא תנאי מכונן בעצם למתן צו פיקוח טכנולוגי, בין אם זה אחרי החריג ובין אם זה בשלב הראשון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בעצם הרעיון של הסעיף הזה היה לא לתת בידי האדם את היכולת להתחמק מהערכת מסוכנות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> נכון. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אז השאלה היא אם כשבית המשפט משכלל את הדבר הזה, אנחנו צריכים לתת את האפשרות הזדמנות נוספת להערכת מסוכנות, אבל על כל המשמעויות שלה כולל זו שאם יש כבר פיקוח טכנולוגי, אז שאפשר להאריך אותו. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו כבר הולכים צעד קדימה שיש חזקה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חוזרת בי. הרי כשהשופט ביקש הערכת מסוכנות הוא סבור שהבן אדם מסוכן. יש לו הערכה שיש פה סכנה ולכן הוא ביקש את הערכת המסוכנות. ההערה של מירי אומרת ככה: רק תשכנע אותי למה לא הגעת, אם יש לך סיבה טובה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם אין לך סיבה טובה, אנחנו חוזרים להערכה הקודמת שלי שאתה בסכנה גבוהה. אני לא מתחיל מעכשיו מחדש לשכלל את כל - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לא, לא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> ואם יש לך סיבה טובה, אז מה עושים? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז הוא שולח אותו שוב להערכת מסוכנות. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> ומתחילה ספירת הזמנים מחדש, במובן הזה שאם יש צו פיקוח טכנולוגי בחריג - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> השאלה אם בית המשפט אחר כך בסופו של דבר יחליט שכיוון שהייתה לו סיבה מוצדקת, הוא בסופו של דבר לא ייתן את הצו. אני חושבת שצריך להיזהר מזה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> קצת מסוכן אני חושבת. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> אני חושבת שהשאלה של איילת בעצם מעלה כאן חשש. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> את השאלה של הזמנים. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> כן, שוב חזרה לשאלת הזמנים. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לא, את שאלת נקודת המוצא. זה לא רק הזמנים. האם אנחנו באים ואומרים אוקיי, כרגע בית המשפט נותן הזדמנות נוספת לכתיבת הערכת מסוכנות והכול מתחיל מנקודה זאת מחדש? אחרת אנחנו ממש נתונים בידיו של האדם המתחבא, אלא אם כן אנחנו נותנים סמכות לבית המשפט בכל מקרה לא לדרוש הערכת מסוכנות ולהסתפק במידע שבפניו כדי לקבוע את הפיקוח הטכנולוגי. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> ההבנה היא שיהיו עוד ראיות שבפניו שיכולות להיות רלוונטיות, ויכול להיות שעל בסיס מכלול הנתונים הוא יוכל לקבל החלטה. אני מבינה את הצורך, ואגב, אני סומכת על בתי המשפט שהם גם משכללים בפניהם התייחסות לסיבה למה אדם מגיע או לא. אני גם מבינה את ההערה של חברת הכנסת תומא סלימאן. לצד זה, שוב, כשבית משפט מוצא את עצמו בתוך הסיטואציה הזאת, מאוד יכול להיות שהוא לא יחזור לסעיפים של העילות והוא רק יבחן את הסעיף הזה ובסוף ייצא שכרנו בהפסדנו. השיקול שכולנו מניחים לנגד עינינו זה ההבנה שבסיטואציה כזאת יכול להיות שצריך לשקול את התמונה במלואה כי מאיזושהי סיבה אין הערכת מסוכנות. צריך לבדוק גם למה אין הערכת מסוכנות ולמה אדם לא התייצב. אנחנו גם אמרנו שאנחנו לא נעשה את מרב המאמצים מצידנו לאפשר לאדם להגיע, אבל הצד השני הוא שצריך להבין שפה אנחנו בהליך שמי שכלפיו מבוקש הצו, על פניו יש לו אינטרס לא לשתף פעולה ודווקא למסמס את הדבר הזה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו מנסים למנוע. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> נכון. מכאן באה החזקה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לכן אני הולכת אתכם, יש חזקה, אבל אם באמת בתום לב הוא לא התייצב לא כדי לאיין - - - << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> מעריך מסוכנות, לא ברגע הראשון שאדם לא התייצב או איחר ברבע שעה, הוא ירוץ ויודיע לבית משפט. ייעשה המקסימום ניסיון לאפשר לאדם להתייצב בתוך קבוע הזמן המאוד מוגבל שלנו שאנחנו גם מבינים שיהיו פעמים שלא נוכל להאריך אותו, לאפשר לאדם להתייצב, ואם הוא בכל לא התייצב, אז לתאר את זה כתום לב בעיניי זה פחות סביר. אני באמת רוצה לאפשר לבית המשפט לשקול את מכלול הדברים ולא בהכרח לכבול אותו ללכת ולשלוח אותו חזרה להערכת מסוכנות, ואז שנמצא את עצמנו שוב בפער זמנים שהוא לא בהכרח לטובת מבקש הבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר במקרה הזה להוציא צו, מותנה עשרה ימים? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> אנחנו בכל זאת כבולים לעמדות של כלל משרדי הממשלה לגבי היכולת להאריך צו כשאין לנו הערכת מסוכנות. אנחנו הרי מתנהלים בתוך כל המגבלות. מכאן הבקשה. בעיניי בסוף להצעה שאומרת, לרבות הסיבה האם נבצר ממנו, אני חושבת שהיא בסוף הכי מאוזנת ומשאירה פתח הכי רחב לבית משפט לבחון את מכלול הנסיבות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זה גם משאיר שיקול דעת במקרים חריגים שניתן יהיה להשתמש בסעיף הזה מבלי לקחת את הסיבה שבגינה הוא לא התייצב ופשוט לשים אותה במרכז. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל בכל זאת על כל מקרה אנחנו לא אומרים אפילו אם השתכנע, מה קורה במקרה הזה. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> זה בעצם אם לא השתכנע בית המשפט אחרת וקמה חזקת מסוכנות, המשמעות היא שיתמלא התנאי שניצבת בפניו הערכת מסוכנות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בסדר, והשתכנע שיש סיבות, מה קורה? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> השתכנע שיש סיבות מוצדקות ללמה הוא לא התייצב? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> ברור שבמצב כזה עומדת לו האפשרות לבקש שוב הערכת מסוכנות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא אומרים את זה. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> זה המשמעות של החזקה. מבחינה משפטית זו המשמעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נתקדם. סימנו לעצמנו איזשהו סימן שאלה שנצטרך לקבל עליו החלטה בסופו של דבר. הוויכוח הוא לא שמיים וארץ. בבקשה, איילת. אנחנו חזרנו לעמוד 16. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מחקר מלווה 4. המשרד לביטחון לאומי יערוך בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי מחקר שילווה את יישום הוראות חוק זה; ממצאי המחקר כאמור יוגשו לא יאוחר מחצי שנה לפני תום תקופת הוראות השעה, לשר לביטחון לאומי, לשר הרווחה והביטחון החברתי ולשר המשפטים, בצירוף המלצות לעניין אפשרות הארכת תוקפו של חוק זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> שתי הערות. אחת, רצינו שהמחקר יגיע לוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מדברים על דיווח ניצול מכסות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא, על מחקר מלווה. אני שואלת לגבי השאלה, הסעיף האחרון לעניין אפשרות הארכת תוקפו של חוק זה, זה רלוונטי עדיין שאנחנו מאריכים - - - ? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כן, זאת הוראת שעה לשלוש שנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> ביחס למחקר אולי היה עדיף שיהיה תחנות בדרך כשיש איזה שהן המלצות ביניים, לא רק שישה חודשים לפני תום התקופה. יש הרבה פעמים בוועדות שהן מביאות מסקנות ביניים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה פרקי זמן מאוד קצרים. אני לא חושב שיהיה נכון לפחות מחצי שנה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם אני חושבת שמחקרים בדרך כלל לא נותנים המלצות ביניים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ד"ר גדי, בבקשה. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> ראשית, התקופה היא שלוש שנים, היא תקופה קצרה. מזה שנה אחת הקמה ועד שאנחנו מתחילים לאסוף נתונים ולראות באמת השפעות זה תקופה קצרה. גם כאן יש לנו חצי שנה לפני סיום הוראת השעה להגיש את הדוח, אז בנטו יש לנו כשנה וחצי בלבד של מעקב, הגדרת יעדים, מדדים, אפקטיביות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חוץ מזה אני רוצה להזכיר שלוועדה יש את הזכות בכל נקודת זמן לבוא ולדרוש לקיים עכשיו איזשהו דיון או מחקר. אין בעיה. אנחנו לא נזניח את העניין הזה, במיוחד שהוא בניסוי לשלוש שנים. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> סליחה, אני חושבת שאני הבנתי לא נכון. אתה אומר ששלושת השנים כוללים את השנה - - - ? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> שלושת השנים ייספרו מרגע כניסת החוק לתוקף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השלוש שנים מתחילות בתום השנה של ההיערכות. תודה, גדי. בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה סעיף שאנחנו כתבנו אותו אתמול לאור ההערות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוספנו אותו, כן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> דיווח ניצול מכסות 4א. (א) בוצעו בשנה מסוימת הערכות מסוכנות בהיקף של 80% מהמכסה שנקבעה לפי סעיף 6ד, ידווח על כך בכתב שר הרווחה והביטחון החברתי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשר המשפטים ולשר האוצר. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אני חושבת שזה צריך להיות במהלך השנה. אנחנו לא מדברים על זה שבסוף השנה אנחנו מגלים ש-80% בוצעו. זה לפחות מה שהבנתי שהוועדה מעוניינת, שאם תוך כדי השנה אנחנו מגיעים אל ה-80%, אז באותה נקודת זמן יהיה דיווח. מה שכתוב פה לדעתי זה בסוף השנה. אנחנו צריכים להסתכל על מכלול השנה כולה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איילת, ההערה שלך נכונה. אנחנו התכוונו לזה שברגע שהם יגיעו ל-80% הם ידווחו לנו. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> גם מעבר לכך, אם תהיה הגדלה של המכסה בצו בשנה מסוימת ולאחר מכן באותה שנה תהיה שוב פעם הגעה ל-80%, אז לכאורה לפי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, זה לא הסך הכול 80%. זה ברגע שהגיעו ל-240 מתוך 300, כדאי שנדע מזה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> יכול להיות שתהיה הארכה בצו ולאחר מכן תהיה עוד פעם הגעה ל-80%, לכן צריך שכל הגעה ל-80% תדווח לוועדה ללא קשר לשנה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זו הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר איילת, זה ברור יותר עכשיו? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כן, כן, רק צריך להבהיר את הנוסח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין, אנחנו נתקן את הנוסח. הערה טובה. תודה, אפרת. כן, דניאל. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> המחקר הזה אמור להיות מפורסם איפשהו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> כי לא רשום בחוק שהוא מפורסם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפורסם. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אפשר להוסיף את זה בסעיף? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, כן, בוודאי. בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אותו תיקון נצטרך לגבי סעיף (ב). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ב) נעשה שימוש בשנה מסוימת באמצעים טכנולוגיים בהיקף של 80% מהמכסה שנקבעה לפי סעיף 3ט, ידווח על כך בכתב השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשר המשפטים ולשר האוצר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד, אותו תיקון כמו ב-(א). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אוקיי, עכשיו אנחנו בסעיפי הדיווח לכנסת חוץ מהסעיף על המכסות. דיווח לכנסת 5. השר לביטחון לאומי או מי מטעמו ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשנה מיום התחילה ועד תום תקופת הוראת השעה, על כל אלה, לגבי אותה שנה: (1) מספר צווי הגנה בתנאי הפיקוח הטכנולוגי שניתנו לפני סעיף 3ב לחוק למניעת אלימות במשפחה כנוסחו בחוק זה; (2) מספר ההתראות שהתקבלו מאמצעי פיקוח טכנולוגי; (3) מספר ההפרות של צווים כאמור בפסקה (1); (4) מספר ההליכים הפליליים שנפתחו בשל הפרה של צווי הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שבעצם כל הכלים האלה אמורים לאפשר לנו כוועדה לעקוב באמת אחרי איכות התהליכים שמתבצעים. זה כל הרעיון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר להוסיף משהו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפשר להוסיף הכול, עאידה. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושבת שצריך גם לדווח על מספר הצווים שהתבצעו באיחור בגלל עניין המכסות, נגיד מספר הצווים שניתנו ולא היה אפשר לממש אותם והיה המתנה עד לרגע הביצוע שמכסות התפנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צווים על תנאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המותנים פשוט יכולים אחר כך כן להתממש לצו רגיל, אז שלא יספרו אותם פעמיים. זה הדבר היחיד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שם וכתובת. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> עו"ד מאירה בסוק מנעמת. אנחנו כבר שנים מבקשים לראות משהו ממוחשב. אנחנו מבקשים 10,000 צווי הגנה בשנה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הדיווח הזה לא יהיה מבתי המשפט. מי שיש לו את הדיווח הזה יותר ברור, זה דווקא היחידה המבצעת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> וגם שיהיה זמן ההמתנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה אליעזר. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> יהיה לנו את הנתונים של החלטת בית המשפט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה לא יהיו לך הנתונים? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> מה הוגש? בקשות? מאיפה יהיה לי? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא מה הוגש בקשות. יש צו, הועבר אליכם, אין לכם מכסה. היו מצבים כאלה שכתבנו אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז את זה אנחנו רוצים לדעת, אליעזר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו רוצים לדעת כמה צווים לאורך השנה היו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה דיווח של הנהלת בתי המשפט. אנחנו עונים לבית המשפט. הנהלת בתי המשפט צריכה לעשות איזשהו מאגר של הדבר הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להסביר מה אנחנו רוצים ואז נראה מי הגוף הנכון שייתן לנו את זה. אנחנו רוצים לדעת מהרגע שיצא צו מותנה עד הרגע שהוא מומש. מי יודע לתת לנו את הנתון הזה הכי טוב? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> יחידת הפיקוח. בית המשפט, משנתן את הצו המותנה, אין לו יכולת לעקוב אחר מתי התממש התנאי והצו נכנס לתוקף. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם לא תרשמו מתי אתם מפעילים את הצו? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אבל לא כמה זמן לקח מהיום שניתן הצו. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> מרגע שנרשמת התלונה הראשונה ועד לסיומה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, זה לא הרעיון. הרעיון הוא מהרגע שניתן צו מותנה כי אין מכסה, עד הרגע שקיבל את האיזוק. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> הוא אומר עוד יותר מוקדם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יותר מוקדם יש. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> אנחנו כל הזמן נאבקים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המערכת הזאת עוד לא קמה. אתה מדבר על תינוק שעוד לא נולד. במערכת שתקום יהיה מעקב, רק אנחנו מבקשים עכשיו בתוך המעקב הזה משהו ספציפי, לא מתי ניתן הצו ומתי ניתן האיזוק כי זה קיים, אין בעיה. מתי כשלא היה קיים האיזוק וניתן צו מותנה, כמה זמן עבר עד הרגע שהתפנה האיזוק הבא. זה נתון שאין לנו. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> בעיקרון גם את זה יש לך משום שכל פעולה כזאת היא בעצם רשומה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין בעיה, אנחנו רק ביקשנו להכניס לתוך המערכת גם צווים מותנים, זה הכול. לא חידשנו פה שום דבר מעבר לזה. גדי, אליעזר, זה בסדר? אתם מבינים מה אנחנו רוצים? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> בתפיסת ההפעלה, גם כשהפרויקט היה אצלנו תכננו להקים מערכת מידע ליחידת הפיקוח. זה חלק מהמידע שיהיה בתוך מערכת המידע שצריך להקים אותה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כשבונים אותה. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברת הכנסת עאידה, אחד הדברים שהבנו פה בתוך התהליך של החקיקה, ואנחנו בגלל זה מתעכבים ומשקיעים בזה המון מחשבה ומנסים לעשות הכי טוב, זה שחלק מהחקיקה יהווה את תפיסת ההפעלה. בתוך תפיסת ההפעלה יש גם את מרכיבי הנתונים וזה מה שאנחנו מכתיבים עכשיו. אפשר להתנגד, אפשר להגיד לא עד מוחרתיים. אנחנו רוצים שזה יוכנס לתוך המערכת, למה? כדי שאנחנו כוועדה נוכל לפקח על זה. זה חלק מתפקידי, לא רק לחוקק אלא גם לפקח ולבקר את הפעולות האלה, אז בואו נראה שזה נכנס. בבקשה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אני חוזרת ואומרת, אנחנו יודעים שמוגשים בערך 10,000 צווי הגנה. אנחנו לא יודעים כמה ניתנים כי עד היום הנהלת בתי המשפט לא נתנה לנו את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אנחנו מקימים עכשיו מערכת חדשה שזה יהיה בה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> זאת השאלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי, איזה שאלה? זה כל הרעיון. בשביל מה אנחנו עושים את כל המערכת הזאת? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> רק כדי להשיב, כשנפתחת בקשה לצו הגנה בנט המשפט זה מופיע בצורה מסוימת. עכשיו כשאת שואלת אותי אם הצו הזה הסתיים, מה תוצאותיו של ההליך, האם במתן צו או בדחיית הבקשה, זו כבר בדיקה מהותית. זה לא בדיקה כמותית מבחינתי. כל התיקים מאופיינים באותה צורה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> הילה, זה החלטה של מערכת המחשוב של בתי המשפט. מאוד קל להוסיף עוד שדה שאומר מה הייתה החלטה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. אנחנו נוסיף את זה. כן, בבקשה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> עו"ד גלי עציון מנעמת. יש לי הערה מהותית. צריך גם שיהיה מספר הבקשות שהוגשו לצווים בפיקוח טכנולוגי כדי שיהיה לנו את ההשוואה בין מה שהתבקש ומה שניתן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> זה לא מופיע, וזה בהנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אפרת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> הקושי של יחידת הפיקוח, אם אני מבינה נכון, זה לעניין הצו המותנה, מתי התקבל, נתונים שאמורים להיות בהנהלת בתי המשפט. הם יודעים מתי הם יפעילו אותו, לכן אם אפשר להציע שכל גוף ידווח על המידע שנמצא אצלו והוא אחראי עליו. יחידת הפיקוח אחראית על הפעלת הצו, אז היא תוכל לדווח על הפעלת הצו. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> יש סעיף שתיכף אני אמצע לך אותו, שכאשר ניתן צו מותנה, נמסרים הפרטים ליחידת הפיקוח. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> למעשה שני הנתונים החשובים שמהם נגזרת התשובה נמצאים ביחידת הפיקוח. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אתם מבקשים גם את הפער. אתם רוצים לדעת ביחס לכל צו, מתי הוא ניתן ומתי הוא הופעל. זה כבר נתונים יותר מורכבים - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני ממש לא מצליחה להבין. בית המשפט שולח לכם את הצו. את יודעת שלגברת אקס ניתן צו מותנה. את לוקחת את גברת אקס, היא נמצאת לך במערכת ואז את אומרת, התפנה לי אמצעי טכנולוגי. את מתקשרת אליה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> נכון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה מה שקובע, אז את יכולה לתת את הצו המותנה ומתי הודעת לה. מה הבעיה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> צריך לזכור, אנחנו מדברים על מקסימום 250 בשנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שמתוכם אולי יהיו מותנים 40 או 30. אנחנו לא מדברים על הפקת מידע מאלפי צווים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני עוד שואלת מאיפה הגיעו עוד 50? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברת הכנסת עאידה היא אופטימית מטבעה. יש רק 200 במכסה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש 200 אבל יכול להיות שצו מתפנה באמצע השנה, אחרת לא יהיה לנו המתנה אם לא יתפנה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בדיוק. יש 200 ומתוך ה-200 - 50 מתפנים. זה לא שזה הפך ל-250. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מדברים על לספור איזה 50. אפילו ידנית אפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה עידו. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> עדו, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לגבי הדיווח כמה הערות אם אפשר, אדוני. הוזכר פה העניין של הצווים המותנים או הנדחים וגם באמת הסיפור של כמה בקשות הוגשו לצווים בפיקוח אלקטרוני להנהלת בתי המשפט וכמה ניתנו בפועל, כדי שנבין קצת את התמונה המלאה של השדה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אתה לא רוצה רק את מספר הצווים, אתה רוצה גם בקשות. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אם אפשר, כן. אני חושב שיהיה מאוד מעניין לקבל מהרווחה את מספר הערכות המסוכנות שבוצעו בפועל בכל חודש כדי שנבין את התמונה. כרגע זה הערכות, אומדן של היכולת שלהם, אז אם אפשר לקבל תמונה מדויקת, וגם כמה הערכות מסוכנות קודמות, השתמשו בהן, כדי להבין בסופו של דבר מה כלל הערכות המסוכנות שיש לשימוש, וגם האם ההערכות שנעשו, ניתנה המלצה לתת צו או שניתנה המלצה שלא לתת צו לפיקוח אלקטרוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם הבנתם את זה? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> היה חלק שלא הבנתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא מבקש שלושה נתונים: אחד, זה כמה הערכות מסוכנות נכתבו, כמה אירועים שבהם השתמשתם בהערכות מסוכנות ישנות - - - << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> זה מידע שלא נמצא אצלנו כי זה לא הגיע אלינו. אם ניתן צו על בסיס הערכות מסוכנות קודמות, זה לא הגיע אלינו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> כמה מההערכות שנתתם בעצם המלצתם? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> זה לא יהיה כמה המלצנו. הערכת מסוכנות היא בין נמוכה לגבוהה, אז אולי אפשר נמוכה, בינונית וגבוהה לצורך העניין, אבל זה לא המלצה קונקרטית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יכול להיות מצב שבית המשפט לא ידע על קיום הערכת מסוכנות קודמת, פנה אליכם. יש לכם את המידע על הערכת מסוכנות קודמת בזה שביקשתם מלשכת רווחה מידע ואז אמרו לכם, אבל נעשה לבן אדם הערכת מסוכנות ואז אתם החזרתם אותה לשימוש. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> אני מניחה שבמצב כזה ישקללו את הנתון הזה ויתקפו אותו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, זה לא מה שהיא שואלת. היא שואלת האם יכול להיות מצב שבו מישהו בא ומבקש הערכת מסוכנות ואתם יודעים שיש לו הערכת מסוכנות קודמת. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> מתוך החומרים שאנחנו נקבל יכול להיות שיעלה שיש הערכת מסוכנות קודמת. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> למשל משב"ס, ואז זה חוזר למה שאמרתי, שזה יהיה אחד מבין המסמכים שייבחנו על ידי מעריך המסוכנות, אבל מעריך המסוכנות לעולם יבדוק את הדברים נכון למועד שבפניו זה הגיע. יכול להיות, אגב, שזה יפחית את כמות השעות שיידרשו להערכת המסוכנות במקרה כזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אבל בית המשפט יכול להסתמך על הערכת מסוכנות קודמת. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> לא. יש לנו שני מצבים. אם בית משפט מתבסס על הערכת מסוכנות קודמת, זה לא יגיע אלינו להערכת מסוכנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא מגיע אליהם בכלל. איך מובא לידיעת בית המשפט שיש הערכת מסוכנות? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> יכול להיות שמבקש הצו יידע להגיד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושבת שהמידע הזה צריך גם לבקש מהנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה עוזר לממ"מ, הבנתי. מה זה עוזר לי? << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> זה יסייע להבין איפה צווארי הבקבוק במערכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, הבנתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> וגם שהם ידווחו על מצבים שהייתה הערכת מסוכנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קודמת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, כי אז אנחנו נוכל להבין כמה כאלה יש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בממוצע, נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> וכמה זה לקח להם מבחינת המכסות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. כן, גלי. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> הערה לנוסח שטיפה מפריע לי. הצו הוא לא צו מותנה, הוא צו נידחה כי יש גם במקביל לו את צו ההגנה הרגיל, ואם אנחנו קוראים לזה מותנה זה עלול - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שתסכמו עם מירי מקובל עליי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> הצענו תנאי מותנה. רק התנאי הספציפי הזה מותנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, דניאל. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> בנוגע לתת סעיף 4, "מספר ההליכים הפליליים שנפתחו בשל הפרת צווי הגנה", האם אפשר להוסיף פה גם את העניין של הרשעות, שיהיה נתונים על כמה הרשעות בפועל היו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה כמה צווי הגנה ניתנו. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> לא, זה בשל ההפרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על איזה סעיף אתה מדבר? << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> סעיף 5(4). << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> "מספר ההליכים הפליליים שנפתחו בשל הפרה". << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> נכון. אני רוצה אם אפשר להוסיף גם את ההרשעות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן, אתה רוצה את התוצאה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> התוצאה, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פה לא מדובר רק על צווי פיקוח אלקטרוני, נכון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, כי זה יכול להיות צווי הפרה שהיו לפני. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זו שאלה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אנחנו באים לבדוק פה את העניין של ההפרות, לא עניין של תוצאת ההליך הפלילי. עצם זה שבוצעה הפרה זה כבר מבחינתנו מצדיק את קיום החוק הזה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> וצימוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> טוב שהבהרת לנו את זה. תודה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> צריך לחדד את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> צריך לחדד לצווי הגנה לצימוד. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אני חושב שזה ייתן תמונה יותר טובה של מה שקורה בפועל אם הנהלת בתי המשפט יכולה לדווח. אמרנו שיש תנאים שונים למתן צו - הרשעה, כתב אישום, הפרה קודמת או נסיבות חריגות. אם אפשר לקבל דיווח של הצווים לפי העילות האלה שהתקיימו, שוב, זה יסביר לנו לאיזו אוכלוסייה בעצם אנחנו נותנים מענה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> כרגע אין לנו יכולת לנתח את הנתונים בצורה מהותית כמו שאתה מבקש. היכולת שלנו היא לשלוף נתונים ברמה המספרית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, זה לא התפקיד של המחקר במקרה הזה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני מהנהלת בתי המשפט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> המחקר המלווה. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> במחקר אני מניח שיתייחסו לזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אי אפשר לערוך את המחקר אם המידע הזה, אתם לא יכולים לספק אותו. אתם תצטרכו לספק. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> כדי לייצר מחקר שנכנס לתיקים ובודק מה הנימוקים של בית המשפט למתן הצו, זה בדיקה אנושית שצריכה להיות בכל תיק. זה משהו שאין לנו יכולת לעשות אותו כהנהלת בתי המשפט באופן שוטף וגם לא לצרכי דיווח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, ד"ר גדי, בבקשה. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> אני אשמח להתייחס ברמה המהותית. קודם כל צריך לזכור מה מטרת הסעיף באיסוף הנתונים הבסיסיים או גולמיים. זה רק לתת מעקב לגבי תהליך היישום של החוק. המחקר ינתח את כל הקשרים הפנימיים של התהליך, ינתח את התהליכים, ינתח למשל איזה סוגי הערכות מסוכנות ניתנו ואיזה יושמו ואיפה צריך לשפר, לכן אנחנו צריכים לעשות הפרדה בין המחקר המלווה שהוא מחקר עומק לבין הנתונים הבסיסיים, להביא אותם מעת לעת כדי לראות את התקדמות היישום. לא לנתח את הצלחתו. לא נצליח לנתח את הצלחתו ברמה המהותית ולכן צריך להשאיר לטעמי את איסוף הנתונים האלו כנתוני בסיס לראות את ההתקדמות. ייכתב מתווה מפורט של מחקר עם היעדים שייאספו, עם המטרות של מה זאת אפקטיביות של תהליך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה שאני מבקש לפרוטוקול, לוודא שכשאנחנו עושים את הפרוטוקול ומכינים את התוכנית של המחקר, זה ייעשה יחד עם הממ"מ שלנו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם לא נקבל דיווח אחרי שאתם כבר קבעתם את המטרות ואת הפרמטרים שאתם הולכים לנתח? חבל להגיע נגיד לסוף המחקר ואז נגלה שפספסנו משהו בדרך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אני אתחיל להיכנס עם הוועדה גם לתוך המחקר, אנחנו לא נתעסק בשום דבר אחר אחרי זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא לתוך המחקר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן ביקשתי שהם יעשו את זה יחד עם הממ"מ, כי הממ"מ יודע לדרוש יותר טוב מאיתנו. כן, בבקשה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> סליחה על החשדנות בהנהלת בתי המשפט, אבל היא מבוססת על היכרות רבת שנים. התיקים האלה מתנהלים בדלתיים סגורות. היום הנהלת בתי המשפט לא מאפשרת לאף חוקר מהאקדמיה לראות שום דבר על מה שקורה בתיקים האלה. יש חוק שאומר שהתיקים האלה בדלתיים סגורות, והנהלת בתי המשפט בחרה לפרש את החוק הזה בצורה הכי מחמירה. זכותה. כך זה בפועל. זה אומר שהיום אין שום מחקר אקדמי על מה שקורה בתוך התיקים. יגיד איש מרכז המחקר של הכנסת איזה נתונים הוא מקבל בתור המדינה. אני חושבת שהוא יגיד שהוא לא מקבל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, הוא לא מקבל כי אני מבקש ממנו. אני יודע, קרן. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> אני חושבת שבלי התייחסות של החקיקה הראשית שמורה להנהלת בתי המשפט לחשוף מידע שרלוונטי לחוק הזה, אנחנו נקבל את התשובה הרגילה שלהם, זה לא במערכת המחשוב שלנו, אי אפשר לשלוף את זה, ונקבל כלום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> לפני שחברתי מהנהלת בתי המשפט תתייחס בעצם על הסוגיה של מחקרים בתיקים בדלתיים סגורות, בכל העולם של דיני משפחה זה משהו שהוא מחוץ לחוק הזה. החוק הזה כמובן חוסה תחת דלתיים סגורות. יש גם הליכים בפסיקה של בית המשפט בהקשר הזה, שניתנו לאחרונה. יש מהלך שהנהלת בתי המשפט מובילים בהקשר הזה. יש אפשרות ויש מודלים, אני לא נכנסת לזה פה, אבל לבצע מחקרים בשים לב לאופן הגשת הבקשה להנהלת בתי המשפט והם בוחנים את זה. אני לא סבורה שזה משהו שנכון - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם מבינים שאתם מגבילים את היכולת שלנו לבקר, לקבל נתונים, ללמוד? אנחנו לא מצליחים ללמוד מהניסיון. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אנחנו לא עכשיו פתחנו את ההליכים האלה להיות פומביים. ההליכים האלה הם בין בני משפחה, הם חסויים. יש שם אינטרסים שלא תמיד נכון שייכנסו פנימה. עלתה פה שאלה האם אפשר לעשות פילוח ביחס לעילות. בתי משפט לא נכנסים לתיקים האלה. הם לא עכשיו מפלחים ועושים פילוח מהותי. מחקר, יש אפשרות לפנות דרך הערוצים של קבלת מידע למחקר. הקושי לקבל נתונים מהנהלת בתי משפט זה סוגיה שהיא לא קשורה בהכרח למחקר, היא נפרדת. חברתי התייחסה לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. אני מתעקש כן לקבל חלק מהנתונים. השאלה היא האם אני יכול לעשות את זה במסגרת של ועדה מסווגת? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> לא, גם לא צריך ועדה מסווגת. לא מקבלים נתונים, לא מקבלים פרטים מזהים על האנשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תאמיני לי, אני מנהל לא מעט ועדות מסווגות פה שלא כדאי שכל הציבור יכיר אותן, לא כי יש בהן איזה מידע מפליל או מכאיב, אלא שכדאי שהציבור לא יידע מהן, אבל אני אוכל ללמוד מזה לפחות ולהביא את זה לוועדה באיזושהי פרפרזה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> התיקים האלה הם תיקים חסויים, אנחנו כולנו יכולים להבין מדוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זאת הסיבה שהם לא פתוחים לעיון הציבור וזאת הסיבה שלא ניתן לקבל פרטים אודות הגורמים המעורבים בתיק, וזה כדי למנוע חשיפה של הזהות שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אתם מבינים את החשיבות של כן הפילוח הפנימי? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> הפילוח הפנימי זה משהו שברמת כוח האדם זה לא משהו שהוא מתאפשר לנו. אין לנו יכולת להיכנס לתיקים באופן פרטני ולבדוק את הצדדים. יש לנו את הסיווגים של התיק. תיקים מסווגים לפי סוג עניין וסוג הליך. מהסיווגים הללו אנחנו כן יכולים לשאוב נתונים מספריים, אבל תוצאות התיק זה משהו שהוא מחייב בדיקה פרטנית ואין לנו כוח אדם לעשות את זה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> אבל מתוקצב פה עכשיו מחקר. תאפשרו לחוקרים שיתוקצבו על ידי המחקר לראות את הנתונים. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אם בית המשפט מחויב להעביר את ההחלטות שמורות על מתן צו לפיקוח אלקטרוני או מתן צו מותנה לפיקוח אלקטרוני, כלומר התוצאה של ההליך, אנחנו חייבים לדווח אותה ליחידת הפיקוח. יש בתוך החוק מאגר מידע למספר מצבים שניתנו בהליכים הללו. אנחנו נוכל להביא את מספר ההליכים שנפתחו. יש לנו נתון של מספר הצווים שניתנו, מותנים ולא מותנים, ומפה נגזרת התוצאה. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> השאלה היא האם אי אפשר להגדיר מראש שדות ספציפיים של מידע שימולאו לצורך העניין במידע שמועבר ליחידה לפיקוח אלקטרוני או במקום אחר כדי שיהיה אפשר לרכז אותם? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> מה למשל? << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> למשל האם הצו ניתן על סמך הרשעה קודמת, על סמך כתב אישום וכו'? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> מישהו יצטרך לקרוא את ההחלטה השיפוטית ולחלץ ממנה את הנימוקים של בית המשפט למתן הצו. זה לא בדיקה מנהלית או טיפולית, זה בדיקה מהותית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. ד"ר גדי, אם אנחנו נקבע בחקיקה שהנהלת בתי המשפט חייבת לתת מידע למחקר המסווג, אתם תוכלו לעשות את זה? << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> חיובי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני אציין שבכל מקרה המידע כן עובר מהנהלת בתי המשפט ליחידה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נדאג שזה ייכלל בתוך המחקר, בסדר? תודה. אנחנו נוסיף את זה. הרעיון שלך היה מצוין, מירי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו רוצים לחדד האם המחקר צריך להיות המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה ואולי הנהלת בתי המשפט, שיהיה משותף. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> אני חושב שהמחקר צריך להיות בהובלת המשרד לביטחון לאומי ובשיתוף משרד הרווחה והנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אליעזר. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אני רוצה לציין שהמשרדים שעו"ד מירי ציינה יעבירו את הנתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברגע שיהיה בחקיקה הם יהיו חייבים להעביר לך את הנתונים. זה כל הרעיון, אליעזר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> השאלה כשאנחנו אומרים מחקר, אני פשוט מסתכלת בחקיקות קודמות. כאשר חוקקנו למשל את חוק הרשות להגנה על עדים, הכנסת חוקקה ועדת היגוי וקבעה מי. זה מאוד אמורפי לכתוב המשרד לביטחון לאומי והמשרד לביטחון פנים עם הנהלת בתי המשפט. אני חושבת שמה שעולה כאן בדיון, שהמחקר אמור להיות איזושהי אבן דרך לקראת החשיבה האם להאריך, האם לשנות, לכן אני חושבת שצריך לכתוב במפורש - - - << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> לכן הצעתי הובלה ושיתוף. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, היא מתכוונת למשהו יותר מפורט. אפשר לכתוב שהמשרד יקים ועדת היגוי שתלווה את המחקר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנו. ההגדרה תהיה מדויקת, שזה יהיה באחריות המשרד לביטחון לאומי בהובלה של המדען הראשי עם הגורמים הנוספים שמחויבים. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> ובשיתוף כל הגורמים שיהיו חלק - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> תגיד לנו מי הגורמים והם יהיו חלק מהוועדה, ואתה תעמוד בראש הוועדה, אז כל אחד ירגיש מחויבות שהוא צריך להביא את הנתונים על מנת לגבש את המחקר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. תודה. איילת, בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> תיקון לחוק המידע הפלילי 6. החוק המידע הפלילי, התשע"ט-2019 (1) בתוספת הראשונה לאחר פסקה 5(24) יבוא: "(25) מעריך מסוכנות כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות הוראת שעה), התשפ"ב-2022, לשם מילוי תפקידו לפי הוראות החוק האמור". (2) בתוספת השישית לאחר פסקה (15) יבוא: "(25) מעריך מסוכנות כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות הוראת שעה), התשפ"ב 2022, לשם מילוי תפקידו לפי הוראות החוק האמור". תיקון לפקודת בתי הסוהר 7. בסעיף 76 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971, לאחר פסקה (ב) יבוא: "(ג) השירות יהיה רשאי לבצע פיקוח ומעקב על מחויבים בצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, בהתאם להוראות חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כאן אנחנו בעצם מתחילים את ההוראות שנמצאות בעמוד הבא לגבי הקמת היחידה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לגבי הסעיפים האלה? כן, דניאל. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> האם כל החומר שיועבר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יועבר למי? << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> למעריך המסוכנות. האם זה כל החומר על כל החיים של אותו בן אדם או אפשר להתייחס גם לחוק ההתיישנות, שבע שנים אחורה? כי בן אדם שעשה עבירה לפני 15 שנה, אני לא חושב שזה עדיין רלוונטי למשהו שהוא כרגע. << אורח >> אורלי סטוצ'ינר כהן: << אורח >> אם זה היה רלוונטי לא היו מגבשים בקשה להערכת מסוכנות. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> דברים שנמחקים מהמרשם הפלילי לא מועברים כי הם נמחקים. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אני לא בטוח שזה נמחק לו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, דניאל, אני לא עכשיו מוודא שזה נמחק. לשאלתך אם זה נמחק, זה לא רלוונטי. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> נכון, כל מה שקיים הרלוונטי. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אם זה מתקופה מאוחרת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא יודע. אם זה נמחק זה לא קיים. זאת התשובה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> ואם זה קיים למרות שזה קרה לפני 15 שנה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם זה קיים אז זה כנראה רלוונטי. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כשאין התיישנות על עבירות והן נמצאות עדיין בתוך המרשם הפלילי, הן מגיעות לידיעת מעריך המסוכנות שרואה גם מאיזה שנה הן כתובות שם, ולוקח את כל הדברים האלה בחשבון. זה התפקיד שלו. זאת ההכשרה שלו. הוא צריך לקחת את הדברים בחשבון. ברור שמתייחסים אחרת למשהו שנעשה לפני 15 שנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא לגבי כל דבר יש התיישנות אחרי שבע שנים. יש דברים שאין לגביהם התיישנות ואז זה כן רלוונטי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נמחק זה לא ממש נמחק, נעלם. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> לא, זה לא עניין של נמחק. אני אומר, מה שלא נמחק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נמחק זה אומר שחל עליו הוראות ההתיישנות ואז לא מתחשבים בו. זה עדיין בסיסטם אבל אסור להתייחס אליו. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> יש שתי תקופות בתוך חוק המידע הפלילי. אני לא בקיאה בו ומן הסתם יש פה אנשים שמכירים אותו יותר טוב ממני, אבל יש תקופת התיישנות ויש תקופת מחיקה. ברגע שהתקיימה תקופת המחיקה אנחנו לא רואים את המרשם. דברים שהם בתווך בין התיישנות למחיקה, אנחנו רואים אותם. שוב, רואים אותם לפי התאריך שבהם הם נכתבו ולוקחים את זה בחשבון. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> גם בהתאם לזכאות של הסרגל והיקף הזכאויות חוק המידע הפלילי. זה לא מה שהם יבקשו, הם יקבלו. חוק המידע קובע בתוספת הראשונה, אתה יכול להסתכל, מה כל גורם זכאי. כאן יש תיקון לחוק המידע שמאפשר להעביר להם מידע רחב יותר בגלל החוק הזה שלשמו התכנסנו ולכן הכול קבוע מראש. זה לא כל אחד יעביר איך שהוא חושב עד לתקופת ההתיישנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שאלה חשובה, דניאל. תודה. כן, בבקשה איילת, אנחנו ממשיכים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו עכשיו ממשיכים בעמוד 18, ההוראות לגבי היחידה שתקום. אני קוראת את זה יחד עם הערות שנוספו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה פרק חשוב, כנרת. פה אני אשמח לשמוע את האמירות שלכם. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הקמת יחידת פיקוח טכנולוגי ומינוי בעלי תפקידים ביחידה 3ג. (א) יחידת פיקוח טכנולוגי תוקם בשירות בתי הסוהר, שתבצע את התפקידים כמפורט להלן וכל תפקיד אחר המוטל עליה לפי חוק זה: (1) לבצע ניטור של מקום הימצאו של מפוקח באמצעות אמצעי הפיקוח הטכנולוגי שבו נעשה שימוש על פי צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי; (2) לבצע ניטור של מקום הימצאו של בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, באמצעות אמצעי הפיקוח הטכנולוגי שבו נעשה שימוש על פי צו כאמור; (3) לפעול למניעת הפרת צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, באמצעות אזהרת המפוקח, עריכת בירור מולו, ובמקרים המתאימים – הזעקת כוח משטרתי על פי נוהל שייקבע; (4) לפעול למתן צו הגנה לבן המשפחה שלהגעתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי ואזהרתו מפני חשש להפרת צו ההגנה, ובמקרים המתאימים – הזעקת כוח משטרתי ו/או גורם סיוע אזרחי למקום הימצאו; (5) להקים ולנהל מאגר מידע כאמור בסעיף 3ז. (ב) השר לביטוח לאומי ימנה סוהר בכיר לפי המלצת הנציב לשמש מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי; מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי יהיה אחראי על הפעלת היחידה, על השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, וכן על הסמכת טכנאים, מוקדנים וגורם סיוע אזרחי בהתאם להוראות סעיף 3ד, ויקיים קשר עם חברה מפעילה ויפקח על פעילותה. (ג) הנציב רשאי למנות מבין סוהרי שירות בתי הסוהר, מבררים שתפקידם יהיה כמפורט להלן: (1) עמידה בקשר עם מפוקח ועם בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו בתנאי פיקוח טכנולוגי, לאורך תקופת הצו; (2) עריכת בירור בעקבות חיווי שהתקבל מאמצעי פיקוח טכנולוגי, בהתאם להוראות סעיף 3ה(א). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ד) לא ימונה למברר אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה: << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה לא צריך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה לא צריך? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> את כל החלק לגבי "לא ימונה למברר". ברגע שהמברר הוא סוהר, או ביחס למוקדן גם, כל הדברים האלה ממילא מתקיימים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה עם תנאי (2)? הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו מוקנות לו לפי סעיף - - - ? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מי שמונה למברר יקבל הכשרה מתאימה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> את זה אפשר לקבוע כסעיף כללי, לא כסעיף ספציפי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מה מוחקים? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> את ד(1), (3), נכון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ו-(2) לא יהיה כתנאי אלא - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יהיה אמירה כסעיף כללי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היא אמרה, מי שימונה יקבל הכשרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את (3) צריך? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן, ב-(3) אם הוא עומד בתנאי כשירות. ניתן אפשרות לשר לקבוע תנאי כשירות נוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> (3) ירד? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוקיי, זאת אומרת שנדרשים תנאי כשירות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. כן בבקשה, אפרת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> קודם כל בסעיף (ב) בראש העמוד, כנרת, את רוצה להסביר את זה? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אנחנו ביקשנו להגדיר מעט שונה את תפקידי היחידה או תפקידי המנהל. אנחנו העברנו את ההערות שלנו לאיך זה אמור להיראות. התפקידים שלו הם בעיקר הפעלת יחידת הפיקוח, תיאום בין הגורמים השותפים להפעלת התוכנית, ביצוע פעולות בקרה על הפעלת הפיקוח האלקטרוני ועל פעילות החברה המפעילה. היחידה עצמה היא לא מפעילה את הכלי הטכנולוגי. היא עושה את הבקרה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אתם יודעים אולי לחלק לנו את ההערות? אפשר לצלם את זה? זה קשה לנו להתייחס. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> העברנו את זה בהערות בצד. אנחנו נעביר את זה בצורה מסודרת. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> למי העברתם את ההערות? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה עבר בהערות בצד. אנחנו נחדד את זה אחר כך. נראה אם יש באמת צורך. זה הערה לפסקה (ג) בעצם? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לא, ל-(ב). מה עם ההערות של שב"ס? לא הבנתי. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> קודם כל נגיד את מה שברור ומוסכם ואחר כך נצטרך לבדוק את מה שכרגע העלו שהוא לא כל כך ברור. לגבי הסעיף של המברר, סעיף קטן (ג). בין סעיף (1) ל-(2), סעיף (1)(א) אמור להתווסף – המברר ראשי להיכנס למקום מגוריו של המפוקח ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, וכן רשאי הוא לזמנם למקום שייקבע, והכול בתיאום עימם ובהסכמתם לשם מתן הסבר אודות מנגנון ההפעלה ודרישות הפיקוח. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לי באופן אישי מאוד קשה לעקוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם לא נקבל את זה בכתוב יהיה קשה מאוד לעקוב. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו חייבים לראות את הנוסח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו תיכף נעשה הפסקה וניתן להם לארגן לנו את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה לא מעבירים את זה מראש לחסוך זמן הוועדה? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני אסביר. כשהמשימה עברה לשב"ס, בעקבות כך מהבחינה של הצרכים של שב"ס היה צורך ליצור גם במסגרת הבחינה לראות אם נדרשים תיקוני חקיקה, גם תיקונים בנוסח הקיים, גם תיקוני חקיקה נוספים. הדבר על פי החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה היה צריך להיעשות בתיאום עם משרד המשפטים. זה הצריך מחלקות נוספות בייעוץ וחקיקה שלא היו מעורבות כרגע בנוסח הזה ולכן לקח לנו זמן לקבל את התשובה. זה נסגר אתמול בלילה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו תיכף נעשה הפסקה, ניתן לכם זמן. צלמו, תכינו לנו את זה כדי שנוכל לחזור ולדבר על זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפי מה שהוצע עכשיו אני מבינה שגם הבירור שהוא בעצם תפקיד שיכול להיות גם לבקר בבתים ולערוך פגישות, השב"ס יעשה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה כנרת, תסבירי לנו. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אני כן מתחילה ואומרת שאין איזושהי תורת הפעלה שהיא כבר מגובשת לגמרי, אבל אם אנחנו מדברים על הניסיון המצטבר של שירות בתי הסוהר במקרים דומים, ואנחנו אומרים את זה פה מתוך הבנה ברורה שנדרשת כאן הזהירות המתבקשת ואנחנו מודעים לשינויים ולמהות השינויים שבאמת הם משמעותיים ביחס לשאר הפעולות שאנחנו עושים, עדיין אנחנו חושבים שמאוד נכון לכל הפחות לבצע פגישת היכרות ראשונית שבה גם המפוקח וגם בן המשפחה רואה אדם שיושב מולו, ומסביר לו מה בעצם הולך לקרות מעכשיו. זה הולך לקרות בדרך של פיקוח כזה וכזה. אם זה המפוקח, מה מותר לך לעשות ומה אסור לך לעשות ומה יקרה אם אתה תעשה ואם לא תעשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי יזכיר לו מהמערכת, השוטר? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא השוטר. במקרה הזה הסוהר. זה הבעייתיות בזה שקבעו שדווקא שב"ס ינהל את זה. זאת הבעייתיות. עכשיו התחלנו לגלות את זה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> למה זה בעייתי? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כי התפקיד שלהם זה בתוך בתי הסוהר. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אני אולי האחרונה שאבוא להצדיק למה זה חייב להיות שב"ס, אבל במקרה שכבר הוחלט שזה שב"ס אנחנו לא נעשה את זה. זה לא יהיה בכפיה. אנחנו ביקשנו את זה שזה יהיה בתיאום מראש ובהסכמה ובמקום שמתאים לכולם, אבל זה מאוד נכון לדעתי לשני הצדדים, גם לצד הזה וגם לצד הזה. זה משתף את שיתוף הפעולה של כל הצדדים. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> אנחנו תכננו לעשות את זה בטלפון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל זה לא תהליך פלילי. השב"ס, בדרך כלל המפגש שלו עם האנשים הוא כאשר יש תהליך פלילי ולא אזרחי. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אחרי זה שאנחנו בדרך כלל מתעסקים עם אסירים, זה נכון, אבל שוב, תפיסת הפעלה שפה היא מעבר לעובדה שאתה ביחס לעבריין, אלא בתפיסת הפעלה שכשאדם נכנס לאיזושהי תוכנית, וזה לא משנה אם זה בן המשפחה או שזה המפוקח, הם שניהם צריכים לדעת מה זה אומר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כנרת, זה ברור. אני רוצה להבהיר פה לכולם: צריך להיות פה ברור שאנחנו בעצם מתמודדים פה עם שתי שאלות, השאלה המקצועית שאותה בעצם יודע הסוהר להביא לידיעת גם המפוקח וגם בן המשפחה, ומצד שני יש לנו פה איזשהו סטנדרט אזרחי שאנחנו מכירים אותו, שסוהר לא נכנס לבית של בן אדם. מי שעושה את זה בדרך כלל זה שוטר. אני מדבר על הקונספט הרגיל ביום-יום. אנחנו עכשיו ממציאים משהו חדש. אני רצתי ישר לפתרון המקצועי ואמרתי שנראה לי הגיוני, אבל במחשבה שנייה אני לא רואה בכל בית שדופק עכשיו סוהר ונכנס פנימה, אני באתי עכשיו לעשות סדר. רגע, בואו נראה מה נכון לעשות כדי שגם אזרחית-ציבורית זה ייתפס נכון, כי עכשיו השכנים רואים שנכנס סוהר לבית של מישהו, יש פה איזשהו סימן שאלה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אנחנו מבינים. בשביל זה אנחנו גם הוספנו שזה לא חייב להיות אצלו בבית, זה יכול להיות גם בכל מקום אחר שייקבע. יכול להיות שהוא גם יזומן אלינו. ברור שזה יהיה מתוך שמירה. אם הוא יעדיף, זה יהיה אצלו. אם הוא יעדיף, זה יהיה במקום אחר. אין בעיה, אבל כן צריך שתהיה את הסמכות או שיהיה ברור - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לך ויכוח איתי. המקצועי צריך להיות אותו סוהר. הוא המומחה לזה, הוא יודע מה להסביר, הוא יודע להתנות את התנאים. הכול ברור. מה שאני מנסה רגע לארגן אצלי במחשבה זה איך זה ייתפס? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> למעשה התוספת של ה"והכול בתיאום עימם ובהסכמתם" זה מה שיקבע. אם הוא יעדיף אצלו בבית, זה יהיה אצלו בבית על פי העדפתו. אם הוא יעדיף להגיע למקום אחר, זה יהיה במקום אחר. זה לשיקול דעתו של המפוקח עצמו. פשוט מה שהיה לנו חשוב זה לתת למברר את הסמכות הזאת כדי שלא יימצא שגם אם הוא מסכים, שהוא נכנס חס וחלילה לא סמכות לביתו של המפוקח, אבל זה ברור שזה הכול בתיאום ובהסכמה איתו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה אומר שגם במרכיבי ההכשרה של אותו סוהר צריך להיכלל הדבר הזה כי הוא מעולם לא עשה דבר כזה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> לא, הם עושים דבר דומה. הם לא עושים את זה ביחס לאזרחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כנרת, זה הבדל. כשאתה בא לבית של מישהו שאתה יודע שהוא היה אסור אצלך, לבין מישהו שעכשיו הוא בסך הכול נאשם במשהו שהוא מקבל בעקבותיו צו הגנה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אני הראשונה שיודעת שיש הבדל, לכן גם הסעיף מנוסח, באמת אנחנו חושבים, בהגינות ובזהירות המתבקשת. זה ברור לנו אבל אנחנו כן חושבים שזה משהו שצריך לעשות וזה גם לטובת כל הצדדים. גם לטובתו. אם הוא יודע מה מצופה ממנו ומה התנאים, יש סיכוי יותר נמוך שהוא יפר אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. אני אשמח לשמוע התייחסויות לסעיף הספציפי הזה לפני שאנחנו מתקדמים. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה שאלה של קונספט. אנחנו פה ממש משנים את מהותו של שירות בתי הסוהר. צריך רגע להבין את המשמעויות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא את מהותו של שירות בתי הסוהר, זה ביחידת הפיקוח בתוך שירות בתי הסוהר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אבל בכל זאת יש פה איזשהו שינוי קונספט באופיו של שירות בתי הסוהר. שירות בתי הסוהר מטפל בעבריינים ואנחנו כאן יוצרים את הקשר בין שירות בתי הסוהר לבין הקהילה, דבר שהוא מאוד מורכב. קשה גם כרגע לגבש כל כך מהר בכזה סד זמנים. זה מאוד זר לאופי של שירות בתי הסוהר. צריך לראות איך עושים את זה. אין ספק שיש פה כרגע נראה לי מהפך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מוציאים של השב"ס מבתי הסוהר לקהילה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע שקשה לראות את התמונה. גם במשטרה וגם בצבא וגם בגופים אחרים, יש גופים שהם אקס-טריטוריאליים באותו גוף וזה מה שאנחנו מייצרים פה עכשיו. בתוך השב"ס אנחנו מייצרים יחידת פיקוח. זה יחידה מקצועית שיש לה מקצוע מאוד ספציפי בתוך השב"ס. בואו נשים את הדברים על דיוקם. זה לא עכשיו 'מי פנוי באלנבי', בא להיות עכשיו ביחידת פיקוח. זה אנשים שהוכשרו לזה, הוסמכו לזה, תוכננו לזה, מכוונים לזה, יקודמו גם בתוך התפקיד הזה. זה הרעיון. תפנו אותי אם אני טועה, כנרת, לכן זה כמו יחידה אקס-טריטוריאלית בתוך שירות בתי הסוהר, ולכן יש לי נטייה כן לקבל את ההסבר שנתתם, וכדאי לרוץ עליו ולראות איך הוא עובד, כי אחרת באמת אם עכשיו אנחנו נתחיל לחפש פתרונות ביניים שהם לא תואמים את המציאות, אנחנו לא נגיע לשום מקום. אני חושב שהעובדה שזה יחידה בתוך, עם המיוחדות שלה והיא יודעת לבוא ולהגיד גם לבן המשפחה וגם למפוקח, תבחר את המקום שבו נתדרך אותך ונכין אותך לצעד הבא בחייך עם אזיק או עם טלפון שמודיע לך, אז בהחלט אותו בן משפחה או אותו מפוקח יבואו ויגידו איפה הם רוצים, ומי שירצה שזה יהיה אצלו בבית, אחלה, ומי שירצה שזה יהיה במקום אחר, זה גם בסדר. נראה לי פתרון ראוי. הערות? בבקשה, אפרת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> היועצת המשפטית של הוועדה חששה שמדובר פה באיזה שינוי קונספט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לה חשש מוצדק מאוד. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אז אני אסביר. לעניין תפקיד נוסף לשב"ס, זה מובן. כן בחנו את זה יחד עם משרד המשפטים. אנחנו סבורים שאין מניעה משפטית. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו לא מדברים על מניעה משפטית. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> ברור. יש תקדימים גם של יחידת צור, יחידה על פיקוח על עברייני מין בשב"ס. לא כולם עברו בבית הסוהר. חלקם שפוטים אך לא - - - . בשעה שהם מפוקחים על ידי יחידת צור הם אזרחים לכל דבר ועניין, שכבר סיימו לרצות את עונשם, וכמובן יחידת הפיקוח האלקטרוני. גם השינוי ששירות בתי הסוהר מבקשים לעשות לגבי סמכות המברר זה לא שינוי קונספט מתפיסת ההפעלה במובן שראינו אותה והיא הופיעה בנוסח בעבר. הם פשוט מחדדים את עניין הסמכות. היכולת ליצור קשר עם המפוקח הייתה כבר קיימת בנוסח. דווקא מתוך הניסיון שיש לשירות בתי הסוהר ביחידת הפיקוח האלקטרוני שהיא מנהלת כבר כיום, היא ראתה חשיבות בחידוד הסמכות הזאת כדי לאפשר את ההסבר שיינתן למפוקח דווקא לטובת משטר הפיקוח וההצלחה שלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפרת, הנקודה ברורה. אני רוצה לומר לכל אלה כמו מירי שיש מעל ראשם איזושהי סימן שאלה עקרוני, מהותי, שכשאני חושב רגע שלפני זה רצינו לראות את זה במשרד לביטחון לאומי, אני חושב שהפתרון הזה הרבה יותר נכון משזה יהיה סתם במשרד לביטחון לאומי אצל מישהו, כך שאנחנו הולכים לפתרונות טובים. דניאל, רצית להגיד משהו לסעיף הספציפי הזה? << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> לסעיפים הספציפיים האלה של שב"ס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא של שב"ס, של תפיסת ההפעלה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> כן, של לבוא ולשים את האיזוק אצל בן אדם. מה שמפריע בשורה התחתונה לבן אדם זה העניין של המדים של אותו אדם, כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על הליך אזרחי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> כמו שיש ביחידות המשטרה למיניהן שיש אופציה לבוא על אזרחי, האם אפשר שבאמת הסוהרים האלה יגיעו על אזרחי ולא על מדים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או לחילופין שזה לא יהיה אצלו בבית והוא יבוא אליהם. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> זה לא משנה, עדיין זה הליך אזרחי. ברגע שבן אדם בא ורואה משהו של שב"ס מלכתחילה, הוא כבר מרגיש - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אי אפשר יהיה להסתיר את זה, דניאל. זאת יחידת פיקוח של שב"ס. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זו הערה מעניינת כי מגיע אליך סוהר הביתה. הוא בא משירות בתי הסוהר. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> זה מלכתחילה כבר בא ומכניס את הבן אדם לסטרס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מגיע על אזרחי. הוא לא מגיע עם מדים, כמו שהיום נעשה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> המברר ביחידת הפק"ל שקיימת היום מגיע על אזרחי. כמובן אני לא רוצה להתחייב בשם שב"ס כי הם עדיין לא סיימו לגבש את תפיסת ההפעלה, אבל סביר להניח שאם בפיקוח האלקטרוני שהוא לעצורים ואסירים הוא מגיע על אזרחי, נראה לי שקל וחומר לגבי אזרח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. ההערה של דניאל היא הערה חשובה. בואו נראה איך אנחנו כן יכולים לאמץ אותה, כנרת. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אני בודקת את זה. לא צריכה להיות בעיה. זה לא צריך לדעתנו להיות בחוק אבל באופן עקרוני תורת ההפעלה גם היום - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא משנה את הבן אדם ולא משנה את תפקידו ואת שייכותו. הוא עדיין יחידת הפיקוח, הוא עדיין סוהר והוא עדיין בן אדם נורמלי שהוכשר לתפקידו. אם הוא עם מדים או לא עם מדים, נראה לי שאפשר לתת לו במקרה הזה לעשות את זה - - - << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> סביר להניח שזה מה שיהיה. אנחנו לא חושבים שצריכה להיות הוראה מפורשת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, מירי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בפקודת בתי הסוהר יש את כל הסמכויות שמסורות לסוהר. סמכויות שמסורות לשוטר מסורות לסוהר. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> ביחס לאסיר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אוקיי. יש לכם סעיף בהמשך שהוא לא יכול להפעיל את הסמכויות - - - << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> הוא לא אסיר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בסדר, אבל צריך רק לדייק. כיוון שאנחנו מדברים על סוהר, סוהר, יש לו סמכויות. שהוא לא יוכל להפעיל את הסמכויות שלו. יכול להיות שזה ברור מהחוק אבל צריך - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כל השינויים שאנחנו מכניסים או קובעים עכשיו לא צריכים להכניס לתקנות ולחוק של שב"ס? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם יהיו בחוק. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> בפקודת בתי הסוהר יש סעיף שמקנה את הסמכות לבצע את הפעולות על פי החוק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אני מתכוונת לסעיפים שאנחנו בעצם עכשיו עושים בחקיקה עקיפית, לא בתוך חוק השב"ס אלא אנחנו עושים אותם פה ונותנים סמכויות חדשות לשב"ס. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני אשמח להתייחס לזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> קודם כל אני אגיד הערה עקרונית שגם אמרנו בדיון הקודם. אנחנו חושבים שזה קשה להטיל את זה על שב"ס. זה לא התפקיד הרגיל שלו. זה לא משהו שהוא רגיל לעשות בשגרה. זה כן מרחיב את הסמכויות שלו. ההחלטה היא פה של דרג מדיני שאנחנו מבינים שאין כל כך מה לזוז ממנה, אבל מבחינת המהות, וזה נראה לי משהו שהוא יותר חשוב, המודל שניבנה פה בחוק, גם אם זה היה ביחידה במשרד לביטחון לאומי וגם אם זה בסוף יחידה של שב"ס, הוא ניבנה לצורך הצרכים הספציפיים לחוק הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> התפקידים של היחידה מוגדרים וצריכים להיות מוגדרים ולא תפקידים כלליים של סוהר וסמכויות סוהר, אלא באמת זה הסעיף הקודם שהוועדה הקריאה. זה הסמכויות שלו, סעיף 3(ג)(א). זה הסמכות של היחידה לצורך הביצוע של התפקיד שלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה שלי הייתה אחרת. אנחנו עכשיו בונים משהו שהוא ביחס לשב"ס, ואנחנו קובעים דברים בחקיקה היקפית. השאלה, האם חוק השב"ס מאפשר שדברים כל כך מהותיים ייעשו בחקיקה היקפית או שיהיה צורך גם לשנות את חוק השב"ס? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> צריך לעשות תיקון לסעיף פקודת בתי הסוהר. זה תיקון אחד לפקודת בתי הסוהר, שהוא דומה גם למה שנעשה ביחס ליחידת צור, ביחס להגנה על הציבור - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מתי עושים את זה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> פה. כבר הקריאו את הסעיף הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז אפשר לעשות את זה בעקיפין. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא צריך להביא הצעה לשינוי חוק. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה יהיה תיקון עקיף. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק רציתי להיות בטוחה כי יש חוקים שאי אפשר לעשות בחקיקה עקיפית. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> לא, אז אפשר לעשות פה תיקון עקיף. פה כן נכון וחשוב לדייק את הסמכויות בגלל שהן נועדו לצרכים הספציפיים של החוק הזה. גם אם זה לא היה תחת שב"ס וגם אם זה היה תחת יחידה אחרת, הסמכויות כן צריכים להיכתב בבירור, כי אחר כך גם אנחנו נראה בהמשך שיש חלק שגופים של החברה האזרחית ייעשו ואז בדיוק מה הסמכויות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עוד שאלה רק אם אפשר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מודה שלא הספקתי אתמול בלילה לקרוא את הכול, אבל יש סעיף שמתייחס לכל מאגר המידע? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש, כן. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> רחל, אני רוצה להבין בדיוק את עמדת משרד המשפטים. אתם סוברים שמה? אני הבנתי ממך שאתם סוברים שזה לא ראוי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בסוגיה העקרונית אנחנו חושבים שזה מורכב וקשה להטיל את על שב"ס כי זה מרחיב את הסמכויות. שב"ס היום מתנהל בשירות בתי הסוהר והם מטפלים באסר, בענישה. פה אמנם יש לנו את התוספת של הרף הפלילי ולכן יכול להיות שרוב הציבור, גם יהיה איזשהו חיבור או ממשק אבל בסוף כן מדובר על אזרחים. מדובר על מחויבים בצו ומי שמבקש את הצו, המוגנים בצו. זה כן הרחבה נוספת למה ששב"ס עושה היום. זה לא שהוא לגמרי לא מטפל בנושאים שהם מחוץ לכותלי בית הסוהר. ככה לגבי יחידת צור שיש להם חקיקה נפרדת וגם שם עשו תיקון עקיף לפקודת בתי הסוהר, אז זה נעשה בעבר אבל לא ברוחב היריעה של החוק הזה. מעבר לקושי העקרוני אנחנו חושבים שבמודל של ההפעלה הוא לא השתנה כל כך. היה סמכות פה ושם שאנחנו נציין אבל בסוף המודל הוא נשאר כמו שהוא. באיזונים הנדרשים אנחנו חושבים שבנסיבות זה לא משהו שעולה לכדי מניעה משפטית ששב"ס יעשה את זה, כן או לא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השוני, שהפעם נותנים סמכויות לשב"ס לטפל בתוצרים של הליכים אזרחיים ולאו דווקא פליליים. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> נכון, אבל הם מחויבים גם לסמכויות שייקבעו פה בחוק. הם לא יוכלו לעשות שימוש במידע הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה השינוי המהותי שדיברה עליו מירי, שאנחנו לא מתייחסים אליו. אנחנו מרחיבים את הסמכויות ועכשיו השב"ס שעד עכשיו טיפל בתהליכים שהיו קשורים לתהליך פלילי ולאנשים שבכל זאת מורשעים בדברים מסוימים, עכשיו הוא יטפל בהליך אזרחי לגמרי שאין בו הרשעות. זה ההבדל. זה לא הבדל מה בכך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה קורה גם במקומות אחרים בארץ, גם בגופים אחרים שהם לא אמורים לטפל באזרחים ומטפלים אזרחים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שב"כ, צה"ל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שב"כ לא אמור לטפל באזרחים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא אמור לטפל באזרחי ישראל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז למה מביאים הצעות חוק להכניס אותו למערכת החינוך וזה עובר בכנסת ישראל? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא יודע, אבל אני אומר לך שהוא לא היה אמור בהקמתו ומאז הקמתו נכנסו לו סעיפים נוספים. גם הצבא, דרך אגב, לא היה אמור לטפל באזרחים ומטפל באזרחים. כן, אליעזר. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כאחד שהוביל את תפיסת ההפעלה אני לא רואה איזושהי שונות בתפיסת ההפעלה בזה שזה עבר לשב"ס, מעבר לזה שהם מתעסקים כרגע עם אוכלוסייה בהליך האזרחי, אבל אני מזכיר לכולם, יש חלק שעוד לא התחלנו בו, ההליך הפלילי, השלב הבא של הפרויקט. זה החלק הראשון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מה זה ההליך הפלילי? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> הצעת חוק של הצימוד האלקטרוני בהליך הפלילי. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה כרגע לא על הפרק. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> לא על הפרק אבל הוא יבוא. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה משהו שנדון במסגרת עבודת המטה הכללית שנעשתה, הבין-משרדית, אבל מה שאליעזר מתכוון, שבעתיד אם יראו שהכלי עובד כמו שצריך ושנכון להרחיב אותו להליכים נוספים, זה ייבחן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני חייבת לומר שזה מאוד לא פשוט, מאוד מורכב. נכון שאין מניעה משפטית אבל כאשר הכנסת מחוקקת נורמה, השאלה שמרחפת היא לא רק האם קיימת מניעה משפטית או לא. זה לא כן או לא. יש הרבה רבדים שצריך לחשוב עליהם. הזמן הוא ממש מצובה של זמן. אני מבינה את הרצון מאוד לאשר את הצעת החוק, אבל הסיפור הזה הוא סיפור מאתגר וסבוך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הרצון הוא לא לאשר את החוק. הרצון הוא לאשר את התהליך. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> את התהליך ולהתחיל את התהליך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. החוק הוא אמצעי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני מבינה. יחד עם זאת אנחנו מנסים לראות איך אפשר קצת איכשהו למזער פה את התהליכים ולעשות את הדברים ביתר זהירות. קודם כל אני מבקשת להציע שתהיה התייחסות אולי במחקר שצריך. אני לא יודעת אם זה ריאלי, אבל אנחנו רוצים לחשוב על דברים שיבואו, שיהיו אבני דרך לכל התהליך הזה. היום אנחנו נבקש להציע עוד דברים כדי באמת לראות שהתהליך הוא נכון וזו הדרך הנכונה באמת להטיל את התפקיד על שב"ס, וגם את התיקונים הנדרשים גם לגבי הסמכויות, גם לגבי המגע עם האזרח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. מירי, בדיוק בשביל זה קבענו שזאת הוראת שעה ואנחנו בסופו של דבר נבחן אותה. זה כל הרעיון. אם לא נתחיל בבחינה, איך נדע שזה עובד? אם צריך עוד זמן מחשבה ועוד זמן התעסקות, אין בעיה, נדחה את זה. הכול בסדר. השאלה היא האם באמת צריך לדחות את זה עכשיו למושב הבא כדי לקיים את זה? אם כן, אני עוצר פה, חבל על הזמן. כל אחד מאיתנו, יש לו מה לעשות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> התהליך הוא לא נטול כל ספק. זה באמת מאוד מורכב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. הוא לא יהיה פחות מורכב אם נשקיע עכשיו עוד חודש מחשבה. כן, ד"ר גדי. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> ראשית, בהחלט הנושא הזה הוא יהיה חלק מהבחינה במחקר לגבי התהליך הזה. הייתי מציין שיש לנו כאן מערכת מורכבת במובן הזה שיש לנו מצד אחד בן משפחה ומצד שני יש לנו את המפוקח. הם לא נמצאים באותו המישור. הם לא נמצאים באותה סקאלה. מבחינת האפקטיבית שאנחנו רוצים להשיג בפרויקט, מצד אחד התרעה אל מול המפוקח ואז המערכת שכרגע אנחנו מדברים עליה, שב"ס, אמורה לתת את אותה הרתעה אפקטיבית. מצד שני להעלות את תחושת הביטחון של בן המשפחה, ואז אם יהיה גורם סמכותי כדוגמת שב"ס, אז נושא תחושת הביטחון, בהחלט ניתן יהיה לצפות שגם הוא יעלה בהתאם. ישנה ידיעה ברורה שיש פיקוח של גוף מקצועי שנמצא בכל רגע נתון ונותן את האבטחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. בבקשה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אביה, משרד האוצר. אם הבנתי נכון, שב"ס עוד לא יודע בוודאות מה הוא צריך לעשות בשביל לקיים את היחידה הזאת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה אותו מודל. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אותו מודל, כן מבחינת משאבים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משרד האוצר, זה בדרך כלל ככה עובד. קודם כל עושים תפיסת הפעלה, מבינים לאן רוצים להגיע ואז מתחילים לבנות את הכוח לשרת את תפיסת ההפעלה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני מבין. היה תפיסת הפעלה במשרד ועכשיו מעבירים את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז קיבלנו הודעה שזה לא השתנה מהותית, תפיסת ההפעלה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני רק מדגיש פה שבעצם הממשלה באה וקבעה לפי המשאבים שהיה בהחלטה ובמה שהמשרד העביר. ככל שעכשיו יש שינוי מהמשאבים שנצרכים בשב"ס, צריך לשים לב ולמצוא לזה בעצם את המקור של המשאבים האלה. זה לא יכול להיות פתאום משאבים שונים. יש לזה את סל המשאבים שהוגדר, מה שעובר מהמשרד לשב"ס ולכן כדאי שיהיה איזושהי אמירה וידיעה שבאמת זה באותו הסל כדי שבאמת לא נצטרך לחזור ולבדוק מאיפה המשאבים האלה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא שמעתי שמתוכננת איזושהי חריגה. אליעזר, תעדכן אותי. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני הבנתי שלא יודעים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש חריגה מה-37 מיליון? יש כוונה לחרוג? זה מה ששואל האוצר. אתם מתכוונים לפרוץ את מסגרת התקציב שניתנה? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> ההחלטה של השר לקחה בחשבון את סוגיית המשאבים שניתנו. אם נצטרך מתוך משאבנו להוסיף, אז לקחו את זה בחשבון. השר לא החליט סתם ככה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> בסופו של דבר צריך להצביע על הדברים האלה ולכן כדאי ששב"ס יבואו ויגידו שבאמת הם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם עוד לא יודעים להגיד. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> לקחו את זה בחשבון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני חייב להעיר לכם הערה. אני לא מבין שום דבר בצד המשפטי, מה שאתם מדברים. אני מנסה להתייחס אליו בהיגיון, אבל בהקמת מערכות נדמה לי שאני מבין יותר טוב מכל הפורום שנמצא כאן, עם כל הכבוד לכולם, אולי חוץ מד"ר גדי. אני באמת הקמתי כמה מערכות בימי חיי. חברים, זה לא פשוט, אבל ברגע שנקבעת תפיסת הפעלה ויש מטרה שאנחנו ידעים לאן אנחנו חותרים, הכוח יודע להרכיב את זה. אתם שואלים אותי מי יידע לעשות את זה הכי טוב במשרד לביטחון לאומי, אני אומר לכם פעם נוספת, אמרתי את זה בדיון הראשון, שב"ס, לא אף אחד אחר, הוא הגוף שיידע לעשות את זה כי נכון, הכי טוב. לא כב"ה ולא המשרד עצמו ולא היחידה להגנת עדים ולא אף אחד אחר. גם לא משטרה. מתוך היחידות שיש לו שב"ס יידע לעשות את זה הכי נכון. עליו זה הוטל, עכשיו הוא יבצע את זה. זה הקמת יחידה מאפס. נתנו שנה להתארגנות הזאת. זה לא רבע שעה, זה לא מחר קורה. נתנו לזה שנה לקום ואחרי זה שלוש שנים הרצה, שבהם אנחנו בוחנים את העניין ורק אחרי זה נבוא או לעוד הארכת הוראת שעה או בניגוד לזה כמו שעאידה ואני רוצים, תהיה לזה הוראת חוק קבע, אז בואו, קצת סבלנות, קצת אורך רוח. אנחנו רוצים לתת לזה סיכוי. אני מבין את הרצון של המשפטנים לתת פה את כל הכיסויים האפשריים וטוב שאתם עושים את זה. זה גם מגן עליי אבל בואו, אנחנו רוצים לתת למערכת הזאת להתחיל לעבוד. אם הדקדקנות המשפטנית מחייבת אותנו עכשיו לדחות את זה בעוד חצי שנה, תגידו, אין בעיה. יש לי מה לעשות בזמן הפנוי, תאמינו לי. יש עוד כמה חוקים ועוד כמה דברים שאני צריך לעשות. בואו נתקדם בבקשה. תודה. איילת. אנחנו בעמוד 20. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הסמכת נציגי חברה מפעילה וסמכויותיהם 3ד. (א) מנהל יחידת הפיקוח יסמיך נציגים של חברה מפעילה לבצע תפקידי טכנאות וסיוע אזרחי לפי סעיף 3ג. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסעיף 3ג זו הפעם הראשונה בעצם שאנחנו מתחילים לדבר על הזעקת כוח משטרתי למול גורם סיוע אזרחי. אנחנו צריכים להתייחס לזה, איך בדיוק השב"ס יעבוד גם מול גורמי סיוע משטרתי בנושא הזה. יש פה עניין של הכנסת כוח אזרחי. העלינו את זה בדיונים הראשונים. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> למה שהדבר לא ייסגר במסגרת מתווה שנגבש מול השב"ס בעניין הזה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מכיוון שיש פה הפעלת כוח אזרחי בתפקיד. השאלה אם הפעלת סמכות שלטונית צריכה להיעשות דרך הפעלה של כוח אזרחי? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני אומרת שהכוח האזרחי, אין לו שיקול דעת. צריך נראה לי לעבור על ההוראות שמתייחסות לגורמים האלה ואז לראות אם יש הוראות - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני אקרא את הסעיפים, אבל ההוראות שמתייחסות לגורמים האלה הן מאוד עמומות. חוץ מהאמירה שלא תהיה הפעלה של שיקול דעת, זה בעצם לא מתווה איזשהו היגיון סדור לפחות בין ההבדל של בין הפעלת כוח אזרחי לכוח משטרתי, וכשמכניסים את כל השב"ס לאירוע, איך זה הולך לעבוד ביחד. אני מבינה שתפיסת ההפעלה לא משתנה. אני לא שואלת רק לגבי שב"ס בתמונה, אני שואלת לגבי ההבדל בין ההכנסה של כוח אזרחי לכל הסיפור הזה. זו גם סוגיה שעומדת בפני עצמה ועוד לא דנו בה. אפשר לעשות את זה דרך הסעיפים אבל בעיניי הסעיפים לא אומרים הרבה. אני יכולה להקריא אותם ואז נראה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (1) לעניין נציג שהוא טכנאי – התקנת אמצעי פיקוח, ובכלל זה בדיקת קיומה של היתכנות להתקנתו, בדיקת תקינות של האמצעי, תיקונו והחלפתו; לשם ביצוע תפקידו רשאי הטכנאי להיכנס למקום מגוריו של המפוקח ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי וכן רשאי הוא לזמנם למקום שייקבע לביצוע התקנת האמצעי הטכנולוגי בכל עת סבירה ובתיאום מראש; (2) לעניין נציג שהוא מוקדן – ראשי מנהל היחידה לפיקוח להסמיך מוקדן מהחברה המפעילה או מבין סוהרי שירות בתי הסוהר לשם מעקב אחר התראות במסך מרכז השליטה של יחידת הפיקוח הטכנולוגי בשלב כניסת מפוקח לטווח האזהרה, קבלת קריאות אודות מצוקה של בן משפחה המוגן בצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, קבלת פניות ליחידת הפיקוח הטכנולוגי, מעקב אחר חיוויים ופניות לגבי אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, לרבות תקלות, ותיעוד של כל אלה, וביצוע פעולות בהתאם לנוהל שנקבע לפי סעיף 3ה(ג); (3) לעניין נציג שהוא גורם סיוע אזרחי – הגעה למקום שהותו של בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, במטרה לסייע לו להיכנס למקום בטוח. (ב) לא יוסמך לטכנאי, למוקדן או לגורם סיוע אזרחי, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) הוא תושב ישראל או אזרח ישראלי; (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי, לשמש בעל תפקיד כאמור; (3) הוא עבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה כפי שהורה מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי, ובכלל זה בתחום אלימות במשפחה ושמירה על פרטיות וכבוד האדם; (4) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לפי סעיף זה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; לעניין זה – "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו, מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; "קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם. (ג) מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי ראשי לקבוע דרישות נוספות לדרישות לפי סעיף קטן (ב), בעניין השכלה, ניסיון או השתלמויות, ורשאי הוא לקבוע דרישות שונות לתפקידים השונים. (ד) עם הסמכת טכנאי, מוקדן או גורם הסיוע האזרחי, יביא מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי לידיעתם את חובת הסודיות לפי סעיף 11ב, והם יחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע בהתאם לחובה כאמור. (ה) טכנאי, מוקדן או גורם סיוע אזרחי לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, כאמור בסעיף קטן (ג)(4). (ו) טכנאי, מוקדן וגורם סיוע אזרחי יפעלו מטעם מנהלת יחידת הפיקוח הטכנולוגי בהתאם להנחיותיו והוראותיו ותחת פיקוחו, ולא יפעילו סמכות הכרוכה בהפעלה של שיוקל דעת שניתן למנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי ולעובדיו לפי הוראות חוק זה. (ז) מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי רשאי לבטל הסמכה שנתן לנציג חברה מפעילה לאחר שנתן לנציג כאמור הזדמנות לטעון את טענתיו אם מתקיים אחד מאלה: (1) ההסמכה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי; (2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג); (3) הוא הפר הוראה או הנחיה של מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי לפי סעיף קטן (1). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות, התייחסויות, בבקשה. כן, טל. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> לגבי סעיף 3ד(א)(2), זה עמוד 20, אני מתייחסת לסעיף שמדבר על עניין נציג שהוא מוקדן. יש כאן הוראה שמדברת על הסמכות לעקוב אחר התראות במסך השליטה של יחידת הפיקוח בשלב כניסת מפוקח לטווח האזהרה. השאלה מה עם טווח ההפרה? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> גם וגם. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> לא משנה, אבל המוקדן אמור לעקוב אחרי שני הטווחים האלה. אם הוא לא ינטר את זה, אני לא אוכל להשתמש אחר כך במידע. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לי יש שאלה קודמת יותר. המוקדן יכול להיות או סוהר או נציג חברה מפעילה? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אין בעיה לשב"ס שזה יהיה סוהר, איש שב"ס בלבד ולא חברה אזרחית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא אין בעיה, אני אכתיב את זה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> ואז המשמעות היא שכל אותם סעיפים שנוגעים לנציגי חברה מפעילה, אפשר להסיר את המוקדן מהסעיפים הללו. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה הגיע ממקום שאנחנו רצינו לעשות בהתחלה כמה שפחות שינויים, אבל מהניסיון המצטבר שלנו, אם רוצים ליהנות ממנו אז צריך ליהנות ממנו עד הסוף, עדיף שהמוקדנים מבחינתנו אכן יהיו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המוקדן חייב להיות סוהר. הטכנאי יכול להיות אזרח, אין שום בעיה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> הטכנאי הוא של חברה אזרחית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אבל צריך לזכור רק שהמוקדן מפעיל כוח תגובה אזרחי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> נצטרך להגדיר אותו בסעיף נפרד. לא סתם להסיר אותו מהסעיפים שנוגעים לחברה האזרחית אלא להגדיר אותו בנפרד בסעיף חיצוני לסעיף. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אפרת, אני הולכת עוד אחורה לגבי מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי. אמנם אתם כותרים שהוא סוהר, אבל אין פה איזה שהן כשירויות שבעצם נדרשות להפעלת כל המערך הרגיש הזה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> קודם כל הוא צריך להיות סוהר בכיר. שנית, זה משהו שהוא מופיע ככה גם ביחידות האחרות. יש יחידות עצמאיות בשב"ס, גם יחידת צור, גם יחידת הפיקוח האלקטרוני. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> פה מדובר בכל זאת באיזה תפקיד היברידי, תפקיד כלאיים. אני חושבת שכן צריכה להיות פה איזושהי מחשבה, כלומר איזה כשירויות מינימליות מסוימות ולא רק כשירות של סוהר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אקח את השאלה של מירי עוד צעד אחד קדימה כי אני רשמתי לעצמי. האם הוא מנהל או מפקד? אנחנו בארגון היררכי. אני רוצה לדעת מה ההגדרה שלו. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> ביחידה לפיקוח אלקטרוני כיום, אז מבחינת החוק הוא מופיע כמנהל ויש לו את הסמכויות כמנהל. אצלנו בארגון זה בהחלט מפקד, אבל בהגדרה החוקית הוא מופיע כמנהל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהמשך למה שמירי אומרת פה, אם במרכיבים של התפקיד שלו יש מנהל, צריך להגדיר לו מה הכשירויות הנדרשות למנהל. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה מאוד נדיר שעושים דבר כזה בחוק. יש כשירויות בתפקידים מסוימים. בדרך כלל זה תפקידים משפטיים. בתפקידים משפטיים כתוב הכשירות. זה מופיע גם בממונה למשל. בממונה על הפיקוח האלקטרוני כתוב שהוא צריך להיות כשיר להיות שופט שלום ומשפטן, כי התפקיד שלו הוא גם תפקיד עם רכיבים של ביצוע שימועים והפרות ויש לו גם סמכויות שהן סמכויות כמו של שופט. אפשר לקבוע איזושהי כשירות שהיא כללית. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מעבר לזה שהוא בכיר, הוא תפקיד סופר רגיש. כבר דיברנו על המורכבות של ההסדר, אז אני חושבת שזה צריך לבוא לידי ביטוי בכשירות מנהל היחידה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אין לנו כשירות שאנחנו יודעים להגדיר אותה היום של מפקד. אנחנו יודעים להגיד למשל בתוך הכשירויות כאן שאפשר להגיד שהוא יעבור את הכשירויות שצריך פה לגבי מברר ולגביו, אבל אין לנו כשירות שהיא כשירות - - -. אצלנו פנימי יש. זה כמו להגיד שהוא עבר קורס סוהרים, הוא עבר קורס מפקדים, הוא עבר קורס מפקדי בתי סוהר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן התעקשתי על השם מפקד. להכשיר מפקדים, אתם מכשירים. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> נכון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כנרת, אני מציעה כמו שיש בהמשך, "שהוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שיורה השר לביטחון לאומי". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והכשרה מתאימה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> ודאי, והכשרה מתאימה. אין לי אפילו תנאי כשירות מינימליים, רק של סוהר, אז אני לא יודעת מה זה "הנוספים". תחשבו על איזה משהו. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> נציב, לא השר. אני לא חושב שהשר צריך - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> שהנציב? << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> כן, זה מקצועי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא בטוחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את יודעת מה? גם אני לא בטוח עכשיו, במחשבה שנייה, אבל בואי נשאיר את זה. כן, ניב. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> לדעתי, וזה על סמך ניסיוני כמהנדס אלקטרוניקה ומחשבים, הסעיף הזה הולך להיות אחד החורים השחורים הבעייתיים ביותר בכל המימוש של החוק הזה, משום שמה שקורה בפועל, אנחנו מערבבים פה ביחד המון גורמים. אם יש לנו מטרה, וזה אני מניח שכולם פה יסכימו איתי, במיוחד נציגות ארגוני הנשים, החוק הזה מיועד להגן על נשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, הוא מיועד להגן על בני משפחה, אבל בוא נתקדם. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> בסטטיסטיקה זה נשים. אם התראות על חדירה לתוך תחום שאסור להיות, צריך לעבור דרך גורם אזרחי, דרך שב"ס, דרך, דרך, דרך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, לא הבנת. זה לא עובר דרך אף אחד. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> אפשר היה לעשות את זה בפשטות הרבה יותר גדולה, שאת ההתראות האלה המתלונן יקבל על מסך הטלפון שלו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד לא הגענו לזה, זה בהמשך. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> המערכת הזאת נורא מסובכת ומסורבלת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, אני לא מסכים איתך. המערכת הזאת לא מסובכת. המערכת הזאת מאוד פשוטה, מורכבת ממספר גורמים שגם יודעים להגיב. זה מתחיל מתגובה בטלפון ועד תגובה בשטח. זה הרעיון. כן, בבקשה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> היה כתוב שם שאדם לא הורשע בעבירה מסוימת, אז זה כאילו מתאים לו. למה לא כתוב לא הורשע וזהו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> באיזה סעיף זה? << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> ד(1). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עמוד 19. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> "לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי". זה נראה לי מוזר. לא הורשע וזהו. למה בכלל מתארים את זה? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> לגבי המברר אמרנו שזה לא רלוונטי. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה לא מברר ולא מוקדן. זה לא אנשי שב"ס. זה יכול להיות טכנאי. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> כן, אבל הוא לא צריך להיות מורשע. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> יש לפעמים עבירות שהן עבירות תעבורה שלא חייבות להפריע לבן אדם להיות טכנאי. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> נראה לי מוזר בכלל להכניס את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הירד הסעיף הזה. מחקנו אותו לגמרי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה רק לגבי טכנאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו נגיע למוקדן ואז השאלה תעלה לגבי מוקדן. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אם המוקדן הוא איש שב"ס, אז זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קבענו שהוא איש שב"ס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת הסיבה שזה גם ירד מהמברר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא אפשרתי להם אחרת. בואו נתקדם. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אם אפשר שאלה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בוודאי. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> המברר מבחינת הסמכויות שלו לא יכול להגיע לבית של מפוקח? במקרה של כניסה לטווח חזרה, האם הכוח האזרחי, אתם מאמצים את המתווה הזה והם אלה שיגיעו? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> טל, זה מופיע בסעיפים הבאים, אז תחכי עם זה פשוט מאוד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה אמרנו לגבי הטכנאי, שהוא גורם אזרחי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הטכנאי הוא גורם אזרחי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לגביו, מה דרישת העבר הפלילי שלו, האם זה רק עבירה בנסיבות חמורות או שלא יהיה לו עבר פלילי בכלל? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה משהו שלקוח מניסוח כמו שגם מופיע ביחידת הפיקוח האלקטרוני בחוק המעצרים. לא המצאנו את הגלגל מחדש. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא המצאנו את הגלגל. אני מעלה שאלה עקרונית, האם נכון לקבוע תנאי יותר מחמיר, שלא יהיה לו עבר פלילי בכלל? זה השאלה שצריך להכריע בה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> עוד פעם, לקחנו את זה מעולמות אחרים שהסתייעו בגורמי חוץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מכניסים את הטכנאי לתוך מתקן של שב"ס. אנחנו שמים אותו במקום שבו יש כל כך הרבה מידע. הוא לא יכול להיות מישהו עם עבר פלילי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> איילת, נבדוק את זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מכל בעלי התפקידים, טכנאי ומוקדן, אנחנו מדברים על זה שהמוקדן יהיה סוהר, הטכנאי יהיה גורם חברה אזרחית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המוקדן הוא בתנאים של שב"ס. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> והגורם מסייע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המוקדן הוא איש שב"ס ולכן הוא עונה על הקריטריונים של שב"ס. הטכנאי הוא אזרח ולכן הוא חייב להיות ללא שום עבר פלילי, זה הכול. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> וגורם סיוע אזרחי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גורם סיוע אזרחי, תיכף נגיע אליו, נדבר עליו. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> הסעיף עם התנאים הוא מתייחס יחד גם לטכנאי וגם לגורם סיוע אזרחי. העניין של התנאים והעבר הפלילי, זה מתייחס גם לטכנאי וגם לגורם סיוע אזרחי כי למעשה שניהם גורמי חברה מפעילה ואותם תנאים חלים גם לגבי הטכנאי וגם לגבי הגורם סיוע אזרחי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני אשמח להסביר לעניין הגורם סיוע אזרחי. למעשה הוא הוגדר בהצעת החוק כבר במקור כגורם שהתפקיד שלו זה בעצם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> להגיע ולסייע. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה הגעה למקום שהותו של בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי במטרה לסייע לו להיכנס למקום בטוח, הא ותו לא, וגם בדברי ההסבר - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> למה צריך שיהיה לו עבר פלילי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפרת, אני יודע שאתם אחרי. אנחנו חוזרים רגע אחורה. גם הוא צריך להיות ללא עבר פלילי. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני כבר מדברת על מהות התפקיד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע וזה בסדר. טוב מאוד. אני שמח שהגעת למהות כשאת יודעת שהוא ללא עבר פלילי. כן, בבקשה כנרת. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> הנוסח הוא אותו נוסח שהיה, שהוא קיים כרגע ביחידה לפיקוח אלקטרוני. זה לא נוסח שנכתב במיוחד לפה ופה החליטו לשחרר את התנאים ולאפשר - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זו הבעיה, שמאשרים משהו ואחר כך אנחנו הולכים להשתמש בו. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> נכון, אבל אז לפעמים זה גם מייצר בעיה שאתה אומר, רגע, אז למה שם כן ופה לא? אני רק אגיד שבכל מקרה גם שם, אני ביררתי את זה. שם וגם בעצם עולה מפה, כל הטכנאים ונציגי חברה עוברים אישור שלנו. הם עוברים אישור - - - והם עוברים אישור שלנו. בדרך כלל אם תהיה באמת איזושהי עבירה פלילית שהיא עולה מעבירות, אני אפילו לא יודעת להגיד, אפילו אולי עבירת תעבורה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה בדיוק הנקודה. רק אם יש עבירה פלילית. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> הפוך. רק אם יש עבירה פלילית שהיא מזערית, אז יכול להיות שיאשרו אותו. בדרך כלל הם לא אישרו עם עבירה פלילית. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זו בדיוק השאלה. אפילו עבירה פלילית מזערית. הולכים כאן לתפקיד רגיש וזה שאלה למחוקק, מה דמותו של אותו טכנאי או אותו גורם סיוע אזרחי שבכל זאת בא במגע עם האזרח וצריך להעביר אותו למקום בטוח? מבחינתי זה לא תפקיד טכני. כמו שאתה אומר, אדוני היושב-ראש, יש לו גישה למערכות וכו'. האם הוא צריך להיות בעל איזשהו עבר של עבר פלילי? לעמדתי לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני בטוח שגם חברתי שהצטרפה עכשיו, חברת הכנסת מירב בן ארי, כשהיא דיברה על הגורמים האזרחיים שרצים לסייע, לא התכוונו שזה יהיה מישהו עם עבר פלילי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ברור שלא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רק רציתי להכניס אותך לעני2ינים כבר לסעיף. הנה את בפנים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, יש לי פה נציגות מהתחלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע. בואו נתקדם. איילת, בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו בעמוד 23, סעיף 3(ה). חיווי מאמצעי פיקוח אלקטרוני 3ה. (א) התקבל חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי המעיד על תקלה טכנית באמצעי כאמור או על כניסה של מפוקח לטווח אזהרה, רשאי מברר, לשם מניעת הפרת צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי – (1) להגיע למקום הימצאותו של המפוקח ולדרוש מהמפוקח למסור לו את שמו ומענו, ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מהמפוקח למסור לו כל ידיעה או מסמך שעשויים לכלול מידע בנוגע לעמידתו בתנאי הצו או להפרתם, ובכלל זה לברר עימו את מקום הימצאו; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. (3) להגיע למקום הימצאותו של המפוקח ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי בכל עת סבירה ובתיאום מראש. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> רק תיקון לסעיף הזה. ליבנו אותו עוד טיפה בהמשך לנוסח שהעברנו, ונבקש לשנות אותו – להיכנס למקום הימצאו של המפוקח אשר נמצא בטווח האזהרה או במקום בו תקלה טכנית, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא בהסכמת מחזיק המקום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. יש לנו התנגדות? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו נצטרך לקבל את השינוי הזה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> העברתי. העברתי גם למזכירות של הוועדה. בעצם שב"ס ביקשו שהמברר שהוא עובד שב"ס, שהוא יוכל גם להגיע למקום הימצאו של המפוקח ושתהיה לו איזה סמכות כניסה למקום. הנוסח שבעצם מונח בפניכם, הוסיפו בסעיף קטן (1), זה להגיע למקום הימצאו של המפוקח ולדרוש מהמפוקח למסור לו את שמו ומענו. מפה צריך להוריד את המילים "להגיע למקום הימצאותו של המפוקח", ובהמשך בסעיף קטן (3) במקום הנוסח שמונח בפניכם, זה לרשום "להיכנס למקום הימצאו של מפוקח אשר נמצא בטווח האזהרה במקום תקלה טכנית ובלבד שלא יכנס למקום המשמש למגורים, אלא בהסכמת מחזיק המקום". << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, אנחנו נחזור טיפה אחורה לסעיף 3(ד). זה מתחיל מעמוד 20. כשאנחנו מדברים על התנאים של הטכנאי, כאשר לא של המוקדן כי הוא איש שב"ס, אבל לגבי הגורמים האזרחיים אנחנו העלינו שאלה בשאלות שהפצנו אליכם, מה לגבי החלת הוראות של דין משמעתי בבירור תלונות לגבי הגורמים האזרחיים? כרגע אין בחקיקה הוראות שחלות לגבי הסדר של דין משמעתי לגבי הסדר של בירור תלונות לגבי אותם גורמים שנכנסו כאן כגורמים אזרחיים מסייעים בחוק, למשל לגבי הטכנאי. מה קורה אם מתקבלת עליו איזושהי תלונה? האם יש מנגנון של בירור לגבי התלונה הזאת על פעולה שהוא ביצע? בכל זאת יש פה גורמים שהם באים במגע קרוב מאוד עם האזרח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נדמה לי שהצעד הראשון זה להעביר אותו חדר ליד. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> מבחינת הדין המשמעתי נקודת המוצא בדרך כלל זה שאנחנו מדברים על רציונליים של חקיקת מגן, כלומר יותר לטובת העובדים בתהליך של פיטורין ולתת איזשהו מדרג ואפשרות לשמוע אותו כמו שצריך. יש מנגנון שלם של בית דין משמעתי, של תובע. אנחנו חושבים שפחות הקונספט של דין משמעתי מתאים פה. זה דווקא בא מהפריזמה של הגנה על העובד, אלא נכון להשתמש בעצם בדינים הכלליים. זה מכרז שייצא. יהיה גם הוראות בתוך המכרז והסמכויות, לפטר או להעביר עובד מתפקידו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם מבינים את הרגישות, נכון? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן, אני רק אומרת שמבחינת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכרז - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מכרז זה ברמה מסוימת. יכול להיות שדין משמעתי זה לא הביטוי הנכון אבל הכוונה ברורה. הכוונה שיהיה איזשהו מנגנון שמטפל בהתנהלות של הגורמים האלה מול האזרחים, כי בסופו של דבר זה מפגש ישיר בין גורם אזרחי שנשלח מטעם המדינה לאזרח. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> יש את העולמות הרגילים שאנחנו יודעים להתמודד עם מקרים של התרשלויות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> איזה דין יחול? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אם עובד מעל בתפקידו אז אפשר להעביר אותו מתפקיד. זה גורמים פרטיים. אנחנו הכנסנו סעיף. את יכולה להקריא אותו? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> יש את סעיף קטן (ז) בעמוד 22. "מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי רשאי לבטל הסמכה שניתן לנציג חברה מפעילה לאחר שנתן לנציג כאמור הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מתקיים אחד מאלה", ואז זה מדבר על ההסמכה שניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי, או חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), או אם הוא הפר הוראה או הנחיה של מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי לפי סעיף קטן (ו). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל זה נוגע לכל החברה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה נוגע לנציג החברה האזרחית, נציג החברה המפעילה. חלק מתפקידיו של מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי זה גם הניהול הכללי של היחידה, שהוא כולל גם פיקוח על הפעילות של החברה האזרחית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לי בעיה עם מערכת יחסי הגומלין שבין הסוהרים לבינם מכיוון שיש שם אחד שמוגדר מפקד בהיבט של בתי הסוהר, אבל ברגע שהוא מתחיל להתעסק גם גורם אזרחי, מתחיל להיות פה דרג שהוא איננו פיקודי אלא משהו אחר. איך מגדירים אותו? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> ככה הוא מוגדר מבחינת הפיקוח של מנהל יחידת הפיקוח על פעילותה של החברה האזרחית. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני לא מבינה איך זה נותן את המענה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> לא, זה לא רק על ההסמכה. ההסמכה, התוצאה שלה היא העסקה במערך. גם אם הוא הפר הוראה או הנחיה של מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אבל הוא לא הפר הוראה או הנחיה של אף אחד. יש תלונה של האזרח לגבי אותו טכנאי. איך זה הולך לעבוד? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אפשר לדייק את זה כאן אם את רוצה, אבל אני רק אגיד שבפועל זה קורה כי בתוך ההנחיות שניתנות לכל אחד מהגורמים האלה במסגרת המכרז יש גם מה מותר להם ומה אסור להם לעשות ביחס לאוכלוסייה שהם עובדים מולה, זאת אומרת שאם הוא הפר אחד מהדברים האלה, אז הוא הפר הוראה. היו לנו כבר מקרים כאלה ואותו בן אדם זומן לשימוע ואחרי השימוע אנחנו החלטנו שהוא לא מוסמך יותר לבצע את העבודה. ברור שהמשמעות שלו מבחינתי זה שהוא לא מגיע יותר אצלי לבצע את העבודה. סביר להניח שהמשמעות של זה ביחס לחברה שמעסיקה אותו, כי הוא לא עובד של שב"ס, אין יחסי עובד-מעביד מול שב"ס אלא היחסים שלנו זה יחסים מכרזיים מול החברה שמעסיקה אותו. כתוצאה מזה הוא למעשה מפוטר, לכן גם עושים לו פה שימוע, כי אי אפשר פשוט להגיד לחברה, אנחנו לא רוצים אותו יותר. עושים לו שימוע, עושים בירור, נותנים לו להגיב כי אנחנו קיבלנו תלונה מכל מיני גורמים. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו צריכים לומר אמירה מפורשת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חייבת להיות פה איזושהי אמירה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> מה נדרש מפורש מעבר למה שקיים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אמירה שמגדירה את מערכת היחסים שבין לובש המדים לבין האזרח לכל מקרה שבו הוא חורג מהתפקיד, מהסמכויות, מהמצופה ממנו. יושב עכשיו טכנאי שבא לעבוד, ועכשיו מסתכל גם קצת על הנתונים הקיימים בפנים, שהוא לא אמור להיות חשוף להם. זה מידע סודי של איפה מצוי כל אחד. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> דווקא זה רשום, שהוא חתום על זה שיש לו חובת סודיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם הוא מפר את זה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> תיראו, יש פה מערכת יחסים רגישה, את זה אתם גם מבינים. השאלה אם אפשר לקבוע באמירה מפורשת שייקבע איזשהו נוהל מסודר רק לעניין הזה? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה גם מופיע בהמשך. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה חלק מכללי המכרז. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עזבו את המכרז. אנחנו ברמה של חוק. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני חושבת שסעיף קטן (ז) שחברתי הקריאה נותן לזה מענה. אם אתם חושבים, לצורך העניין סעיף קטן (ז)(3) – "הוא הפר הוראה או הנחיה של המנהל", ששם בעצם אם יש לצורך הדוגמה שנתתם איזושהי תלונה על מישהו שלא עשה משהו, המנהל יצטרך לבחון את הדבר הזה - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה לא עניין של הפרת הוראה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> של הנוהל, איך שהנציגים אמורים לעבוד? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן. אנחנו נציע. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אולי נציע משהו, איזה אמירה מפורשת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני כן אזכיר להשלמת התמונה שהסעיף שלפני כן, סעיף (ו) הוא גם מדבר על העניין הזה שהוא בעצם צריך לפעול "מטעם מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי בהתאם להנחיותיו והוראותיו ותחת פיקוחו, ולא יפעילו סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתן למנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי ולעובדיו לפי הוראות חוק זה". הוא גם צריך לפעול לפי ההוראות שלו וגם אסור לו להפעיל שיקול דעת, שזה נותן תשובה לשאלה הקודמת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה מאוד כללי. אני חוששת ממצב שתהיה תלונה על הטרדה או משהו כזה נגד טכנאי שבא למקום, או בסיטואציה כזאת. האמירה פה היא מאוד כללית. "הוא הפר הוראה או הנחיה". זה לא הפרה של הוראה או הנחיה, זה הרבה מעבר לזה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> מה שאת מתארת זה אפילו פלילי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה יכול להיות פלילי אבל ברמה שלפני שבוחנים את העניין הפלילי צריך להיות איזה נוהל מסודר. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> איילת, אפשר להציע אולי להוסיף בסוף התנהגות לא הולמת או התרשל בתפקידו. אפשר לחשוב על נוסח יותר כללי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה מה שחשבנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה עלול גם להוביל לניצול המעמד שלו מול האוכלוסייה המוחלשת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מכירים אפילו מקרים שקרו במשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. נצטרך למצוא לזה ניסוח. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני רק אציין שככל שקורים דברים כמו שתואר פה, אז גם זה אומר שחדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההסמכה ואז ממילא ייעשה לו שימוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפרת ואיילת, מאחר ואנחנו מתעקשים שתהיה פה הגדרה קצת יותר מדויקת, אז בואו נסמוך עליכם ועל מירי שאתן תמצאו את הניסוח המתאים. כן, בבקשה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> שתי שאלות. אחת, האם הגופים האזרחיים האלה זכאים לאותה חסינות כמו של עובדי מדינה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אם אני עכשיו לצורך העניין תובע עובד מדינה, המדינה מגנה עליו. אם אני תובע את אותו גוף אזרחי, האם המדינה עדיין תגן עליו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אתה תובע אותו על פעילותו בקשר של המדינה, לדעתי כן. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> בגלל זה אני שואל. זו שאלה ראשונה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> השאלה, אגב, היא שאלת רוחב. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> הוא לא נחשב עובד מדינה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> נכון, ובגלל זה אני שואל אם הוא זכאי לקבל עדיין חסינות מטעם המדינה? זו שאלה אחת. שאלה שנייה שמדברת על הסעיף של 3ה(1) בעמוד 23 – "להגיע למקום הימצאו של המפוקח". תראה, הרי אמרנו שאם הוא נכנס לטווח האזהרה זה לא עבירה פלילית. יש לך פסיקה של בג"ץ שבאה ואומרת שברגע שדורשים תעודת זהות, מדובר על עיכוב, ועיכוב מבצעים רק אם יש חשד ל - - - . פה אנחנו יכולים להגיד שהוא אפילו לא נכנס לטווח האזהרה אלא יש לו רק תקלה בתוך המכשיר. גם יכול להיות שהוא בכלל לא יודע שהוא ביצע עבירה, אז למה לדרוש ממנו תעודת זהות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא הבנתי את השאלה, אני חייב לומר בכנות. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> כאשר מבקשים תעודת זהות מאזרח, לצורך העניין המברר הוא עובד שב"ס. ברגע שעובד מדינה דורש תעודת זהות זה כאילו עיכוב. זה ההחלטה של בג"ץ, דרך אגב, על העניין של יהודי אתיופיה. האם הוא מעוכב או לא מעוכב? כי אם עיכוב, צריך לבוא ולבצע איזושהי עבירה מסוימת. סביר להניח שיש לו איזשהו מכשיר מסוים שהוא יכול לבוא ולראות את התמונה שלו. למה הוא צריך לעכב אותו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי אמר שהוא מעכב אותו? << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> ברגע שדורשים תעודת זהות זה עיכוב לכל דבר ועניין. אם הוא מסרב לתת תעודת זהות, מה קורה אז? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> הוא נמצא תחת צו של בית משפט. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אבל זה בית משפט אזרחי, לא בית משפט פלילי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור? זה בית משפט לכל דבר. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אבל זאת לא עבירה פלילית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור. קודם כל הוא בבירור לכן זה נקרא מברר. דבר שני, הוא עכשיו עם צו הגנה. הוא מפוקח. הוא לא אזרח שמסתובב בקניון. קיבל עכשיו צו הגנה, זאת אומרת הוא צריך להתרחק ממנה או מהילדים, לכן אם מגיע אותו מברר, בוודאי שהוא צריך להזדהות. הוא לא אזרח חופשי שמטייל בקניון. הוא עם צו הגנה בעקבות איומים. זה העניין. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> גם אם יש תקלה הוא עדיין צריך להזדהות. זה המסלול. הוא תחת האופרציה של הצו שניתן על ידי בית המשפט. זה הוראה חוקית. הוא חייב לקיים הוראה חוקית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ברור. הוא לא אזרח רגיל שמטייל בקניון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חוץ מזה נגמרה הסוללה, הם לא מאתרים איפה הוא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם אין סוללה, אגב, לא יודעים איפה הוא. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> יש התראה עוד לפני שהסוללה נגמרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוא נתקדם. כן, בבקשה איילת. אנחנו בעמוד 23 למטה, ממשיכים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ב) התקבל חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי על כניסה של מפוקח לטווח אזהרה, יפעל המוקדן בהתאם למפורט להלן, והכול בהתאם לנוהל שנקבע לפי סעיף קטן (ג): (1) יידע את המפוקח על דבר היכנסו לטווח האזהרה ויזהירו מפני הפרה של צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי; (2) יידע את בן המשפחה שלהגעתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי בדבר הצורך להיכנס למקום בטוח, ויודיע לגורם סיוע אזרחי להגיע למקום שהותו של בן המשפחה האמור. (ג) מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי יורה בנוהל מפורט על אופן הפעולה של מוקדן לפי סעיף קטן (ב); בנוהל ייקבעו בין השאר הוראות בנוגע לאופן יצירת הקשר עם מפוקח או עם בן המשפחה שלהגעתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי לצורך יידועם כאמור בסעיף קטן (ב), ותיעודו. אישור אמצעי פיקוח טכנולוגי 3ו. השר לביטחון לאומי או מי מטעמו יאשר מכשיר או יישום כאמצעי פיקוח טכנולוגי, אם פגיעתו בזכויותיהם של מפוקחים אינה עולה על הנדרש לשם הגנה על בני משפחה שלהגעתם ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, והוא ברמת אמינות מספקת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> השאלה אם המכשיר הזה, ועלתה הערה גם מהגורמים ששלחו עמדות לוועדה, האם המכשיר הזה צריך להיות מאושר על ידי השר או שעל ידי הוועדה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת המכשיר הזה? לא הבנתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איזה סוג של צימוד, מאיזה חברה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל מכרז זה המשרד מאשר, לא? איזה צמיד לוקחים. מה קשור הוועדה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא חושב שאני צריך להתעסק בזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה המכרז. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למשרד יש מדען ראשי, יש מלא גורמים שיודעים לבדוק את זה. אין לי כלים אפילו. להיפך, עדיף שזה יהיה אצלם, אני אוכל להגיד שזה לא טוב, מאשר שאני אבחר והם יגידו לי, לא טוב. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אפשר להעיר משהו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפשר, בוודאי. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> לא כל כך ברור למה בסעיף 3(ו) שוב השר צריך להיכנס לשיקולים של פגיעה בזכויות מפוקחים, אינה עולה לנדרש לשם הגנה על בני משפחתם. זה כל הדברים שבית המשפט כבר שקל, לא? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה לא קשור לבית המשפט. בעצם זה קשור לאמצעי עצמו, כמה הוא נראה בעין, כמה לא. בכל המקרה הצימוד יהיה צימוד ומעקב וניטור, אבל האמצעי, גם חשבנו שככל שניתן הוא צריך להיות כמה שפחות נראה לעין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כדי לצאת למכרז צריך להגדיר תנאים. זה התנאים, שהוא באמת עומד לפי צו ההגנה, שהוא באמת משרת, לכן מי שיקבע את זה, זה המשרד. אני לא רוצה להגיד משרד בשם כללי, אז אני אומר השר. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה לא משנה לרמת הצווים הספציפיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ממש לא. זה לא משנה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה יותר האיזון ביחס לתנאים, זה מכשיר כזה, מכשיר כזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ממתי נכנסים כל כך לפרטים בעניין מכרז שיוציא המשרד? אנחנו צריכים לקבוע שהמשרד יוציא מכרז, אבל להתחיל להגיד מה התנאים בתוך המכרז יהיו כדי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא קבענו פה שום תנאי. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> לא נכנסים לכל התנאים, רק לתנאי הספציפי. יש לזה טעם לפגם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> כי למה דווקא את זה? יש עוד המון תנאים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי אנחנו רוצים שזה יענה על הדרישות של בית המשפט. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אבל זה עונה על הדרישות של בית המשפט. לא צריך שוב לעשות את השיקול הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני חושב שזה נכון להגדיר את זה כך כדי שבאמת בסופו של דבר הם לא יוכלו להתחמק מזה. אני לא אגדיר להם לאיזה טווחים וכמה שעות סוללה או כל דבר אחר. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> ולכן לא צריך או לא להיות מוגדר כלום או להיות מוגדר הכול. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה סעיף שבסך הכול באמת מדבר על מה המהות של האיזוק. בעיניי זה בסדר. זה לא טכני, זה מהותי. לא נראה לי שזה משהו ששווה התערבות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. הנה הגענו למאגר מידע. בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מאגר מידע 3ז. (א) יחידת הפיקוח הטכנולוגי תקים ותנהל מאגר מידע שיכלול מידע שהתקבל מאמצעי פיקוח טכנולוגי על נתוני איכון המעידים על הפרת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי או על כניסה לטווח אזהרה בלבד. (ב) מאגר המידע יהיה חסוי, לא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה, ולא יחובר לרשת תקשורת מחשבים, למעט לרשת תקשורת מחשבים של שירות בתי הסוהר ושל משטרת ישראל. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> פה יש לנו איזושהי הערה שאני חייבת להגיד שהיא באמת משהו ב"בישול", אז יכול להיות שאנחנו נצטרך לחזור על זה אחרי ההפסקה. אנחנו צריכים לבדוק את זה עם אנשי הטכנולוגיה שלנו, אבל בגדול מאגר המידע יושב על מערכת סגורה. היא לא יכולה לשבת גם על המשטרה וגם על המערכת שלנו ולכן צריך יהיה שהנוסח יהיה מעט שונה, שזה יהיה אצלנו עם אפשרות ממשק להעביר את הנתונים בממשק למשטרת ישראל אבל לא שתי המערכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תמצאו את הדרך, תגדירו לנו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין מאגר מידע היום של שב"ס ומשטרה, משותף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, אין. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אפשר להגדיר מאגר שיישב במקום אחד עם גישה ישירה של הגוף השני, אבל חשוב להגיד שזה גישה ישירה ולא עדכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אנחנו רק נבהיר שהעניין של הצורך במשטרת ישראל הוא כיוון שבמצב של הפרה הטיפול עובר למשטרת ישראל. שזה יהיה ברור כיוון שגם אנחנו לא נותנים לשב"ס סמכויות לטפל במקרה של הפרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לחלוטין וטוב שכך. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> המוקדן רואה את זה במסך אבל באותו רגע שיש כניסה לטווח אזהרה, הטיפול כולו עובר למשטרת ישראל. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> ולכן המידע צריך להיות משוקף אצלנו בזמן אמת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד, לכן נאמר שהמערכת תתבסס על שב"ס עם ממשק למשטרה. בסדר גמור. בואו נתקדם. בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (3) לא תתאפשר כניסה למאגר המידע, למעט למורשה גישה שנקבע לפי סעיף 13(ג)(2), ובכפוף להוראות סעיף זה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני מבינה שאתם נותנים ב-13(ג)(2) תיקון לחוק, ששר המשפטים בהסכמת השר לביטחון לאומי רשאי להתקין תקנות לעניין החזקתו ושמירתו של המידע במאגר, אופן הבקרה. באופן עקרוני צריך לקבוע את כל ההוראות האלה בחקיקה. אני מבקשת שהתקנות האלה יבואו לאישור הוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> על איזה תקנות? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> על כל הגישה למאגר המידע. סעיף (ג) זה מאגר רגיש. צריך לקבוע בדיוק. זה בדרך כלל דברים שאנחנו קובעים בחקיקה. אני מבינה שאילו יהיו תקנות של שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון לאומי. אני מבקשת שהתקנות האלה יבואו לאישור הוועדה, כאשר בעתיד רחוק יותר אנחנו נבקש שהכול יבוא בחקיקה ראשית. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אפשר שהתקנות יובאו באישור, אין בעיה. ראיתי גם את ההערה שלכם. אולי אפשר לחשוב על נוסח, אבל אני לא יודעת אם אתם תרצו לעשות את זה כבר כעת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון לרגע זה מספיק שזה יעבור אלינו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> מורשי גישה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את רוצה כבר לעשות את זה בחקיקה ראשית? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> או-או. אנחנו נראה איך אנחנו עומדים. מקסימום תקנות באישור הוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> באישור הוועדה זה כבר, ואת החקיקה הראשית אפשר לעשות גם במועד יותר מאוחר. בואו נתקדם. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (4) במידע שבמאגר המידע לא ייעשה שימוש אלא לצורך אלה, ובלבד שלא ייעשה שימוש במידע נגד בן משפחה שלהגנתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, והכול במידה הנדרשת בנסיבות העניין: (1) הבטחת קיומו של צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי או הוכחת הפרתו, או מתן צו הגנה או הארכתו, בהליכים לפי חוק זה בלבד; (2) הליך פלילי נגד המפוקח בשל הפרת צו הגנה או חשד להפרה כאמור, בשל ביצוע עבירת אלימות במשפחה או עבירה אחרת כלפי בן המשפחה שלהגעתו ניתן הצו, תוך הפרת הצו או כלפי קטין שהוא אחראי עליו, או בשל חשד לביצוע עבירה מהעבירות כאמור; (3) בדיקת תקינות אמצעי פיקוח טכנולוגי, תחזוקת מאגר המידע, ביצוע תיקונים והוספת תוספות ועדכונים טכנולוגיים; (4) ביצוע תחקיר של הנתונים השמורים במאגר המידע, ובלבד שלא יועבר ממאגר המידע מידע שעלול להוביל לזיהוי אדם; (5) שימוש שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן את הסכמתו אליו; (6) לשימוש יחידת הפיקוח הטכנולוגי או המשטרה לצורך הגנה בהליך משפטי בשל ביצוע תפקידן על פי דין. (5) המידע שבמאגר יישמר לתקופה המזערית הנדרשת לצורך יישום הוראות חוק זה בעניין צווי הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, כפי שתיקבע בתקנות. (6) על אף ההוראות בסעיף קטן (ג), היה צורך בגישה למאגר המידע לשם תחזוקה, תיקונים, הוספת תוספות או עדכונים טכנולוגיים, תותר הגישה למאגר לצורך כך גם לבעלי מקצוע, ובלבד שאושרו מראש בידי ענף ביטחון מידע בשירות בתי הסוהר או מי מטעמו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עד כאן הסעיף של מאגר מידע. ניב, אתה רצית מקודם להעיר הערות על מאגר מידע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה תקופה מזערית? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זהו, זה לא ברור. זו הייתה אחת מההערות שלנו, מה זה התקופה המזערית הנדרשת? בדרך כלל אנחנו קובעים את התקופות האלה בגלל הרגישות בחקיקה ראשית, אז השאלה אם אתם יודעים להגיד כבר היום? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> ניסינו לעשות בחינה בהמשך להערת הוועדה פשוט יש שימושים שונים במידע ולא לכל שימוש במידע צריך את אותה תקופת זמן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אפשר לקבוע תקופת מקסימום? אפשר לקבוע איזה רף שלא יירדו ממנו? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני לא יודעת. אנחנו כן חשבנו שכדאי אפילו כן לחדד את זה בתקנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להבהיר, אנחנו לא נשאיר את הסעיף עם הכותרת של מזערית. יהיה פה איזשהו מועד, אז תחליטו מה הוא. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני רגע אתייחס למה שעלה אצלנו, אבל עוד פעם, אני חושבת שזה מורכב מידי לקבוע בחקיקה ראשית. לצורך העניין, מידע על כניסות לטווח האזהרה שהן לא כניסות לטווח ההפרה. ברגע שהצו פוגע אז אין צורך לשמור את המידע הזה, הוא לא רלוונטי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה לא לרשום? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> את זה אפשר לרשום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את זה תרשמו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כניסה לטווח ההפרה, יש פה גם היבטים מבצעיים של משטרה, כמה זמן ייקח מבחינת אם יש הפרה וחקירה פלילית, כמה זמן נצטרך את המידע אל מול שימושים אחרים כמו הגנה משפטית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה לא לקבוע את זה למשל, כל זמן שצו ההגנה תקף? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כי ההליך הפלילי יכול להיות ארוך יותר. בגלל השימושים השונים, במקום לפרט את זה פה, אז יכול להיות שאפשר להגיד, לטווח האזהרה המידע יימחק בתום תקופת צו ההגנה, ולגבי טווח ההפרה ייקבע בתקנות לתקופה המינימלית כאשר באמת זה ייעשה בהתאם לשימושים השונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, אז תגדירו את זה. "מזערי" לא הגדרה טובה. בבקשה, דניאל. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אולי כדאי באמת לרשום מה לא יימחק. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> המידע שנשמר במאגר זה רק לגבי כניסה לטווחים, טווח אזהרה וטווח הפרה. כל מידע אחר לא נשמר בכל מקרה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> טווח האזהרה נמחק ברגע שפוקע הצו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אוקיי, אז את זה אפשר להכניס פנימה, ולגבי טווח ההפרה, בגלל שיש שימושים שונים וצריך להבין את הצרכים השונים לשימוש במידע, אז זה ייקבע בתקנות. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> למה לא לרשום בהצעת החוק? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> שזה לא יימחק בכלל? << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> לא שלא יימחק, בכלל אלא לרשום מה לא יימחק ולהציב עליו זמנים. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אבל הכול יימחק. השאלה מתי יימחק. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אין בעיה, אז שזה יהיה פשוט רשום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק על זה אנחנו מדברים, לא להשאיר את ה"מזערי". כן, ניב. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> אולי למחוק פרטים מזהים, אבל את הנתונים עצמם אני חושב שמאוד חשוב לשמור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש פה נציג של הרשות להגנת הפרטיות? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> לא, אני התייעצתי עם מי שמטפל אצלנו בפרטיות. זו ההתייחסות בהמשך להתייעצות איתם. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מי שמטפל אצלכם בפרטיות זה נציג הרשות להגנה על הפרטיות? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> יש את הרשות להגנת הפרטיות. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> והם לא כאן. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> לא יודעת. זה מה שהוועדה זימנה. בעצם גם בגיבוש כל ההצעה וכל ההסדר עשינו את זה בכפוף להוראות הדין. ברור שיש פה את ההכרח לשמירה גם ברמה של אבטחת מידע, ברמה הכי גבוהה שאפשר כי מדובר במידע פרטי, רגיש ולא אמור להיות חשוף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד הערות לסעיף הזה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לי יש עוד שאלות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסעיף קטן (ד) אנחנו מתחילים ברישא "המידע לא ייעשה שימוש אלא לצורך אלה, ובלבד שלא ייעשה שימוש נגד בן המשפחה" ואז יש מקרים שבהם כן ניתן לעשות שימוש, כל הפסקאות הקטנות. בפסקה (5) כתוב: "שימוש האדם אשר המידע מתייחס אליו נתן את הסכמתו אליו". זו שאלה, אני לא יודעת מה התשובה, תבהירו את זה. האם זה יוצר איזשהו פער בין בן המשפחה לבין המפוקח? אם האדם נתן את הסכמתו למידע שמדובר עליו וזה למשל המפוקח, אז מה זה אומר לגבי בן המשפחה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> לא ראינו פער. הסעיף הזה חל גם ביחס גם למחויב וגם המוגן. בעצם הסעיף מוציא את זה עוד פעם מהעולמות של פרטיות כי הוא נתן את ההסכמה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אני נתתי את ההסכמה כמפוקח זה נוגע רק למפוקח. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בדיוק, ואם זה מוגן בצו אז לגבי המוגן בצו. זה המידע שנאסף בעצם על התנועות שלו. אם הוא רוצה בסוף להסכים ולעשות בזה שימוש, זה מידע עליו ולכן הוא יכול להסכים - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני בן המשפחה המוגן לצורך העניין. יכול להיות שאני אצטרך כבן משפחה מוגן לעשות שימוש במידע שנוגע למפוקח ועכשיו זה תלוי בהסכמה של המפוקח. השאלה אם במצב הזה שנוצר לא נוצרת בעיה ביכולת ההגנה שלי כבן משפחה מוגן? זה מה שאני שואלת. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אנחנו חששנו, אני אכנס לעולמות האלה, זה מורכב, עכשיו לקבל כל מידע של תנועה של המחויב בצו. יש פה גורמים ויש פה שימושים שונים לתכליות שראינו לנכון, בין אם זה הפרה, בין אם זה ביצוע תחקיר, בין אם זה הבטחת קיומו, אז למטרות האלה בלבד ממילא זה השימושים המיועדים. מעבר לכך אנחנו לא חושבים שנכון לעשות שימוש במידע הזה. יש פה את עיקרון צמידות המטרה. זה אמור להיות למטרה של החוק הזה בלבד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אוקיי. שאלה נוספת, רק תבהירו בפסקה (6) – "לשימוש יחידת הפיקוח הטכנולוגי או המשטרה לצורך הגנה בהליך משפטי". לאיזה הליכים מדובר? << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> למשל תביעה נזיקית. נגרם נזק כתוצאה מכך שביצעתי אכיפה לפי החוק והגעתי להפרה למשל, כניסה לטווח ההפרה, וגרמתי נזק במטרה להגיע ולעצור את האדם מלבצע את זממו, ונגרם נזק והוא תובע אותי נזיקית ואני צריכה לבוא ולהוכיח באמצעות קבלת המידע הזה שבאמת אכן הייתה כניסה לטווח הפרה. יש לי אמצעים נוספים להוכיח למה הייתי צריכה לגרום את הנזק, למשל הופעל כוח כלפיי. זה, יש לי ראיות אחרות אבל אני צריכה את התיעוד הזה של ההפרה. הוא סופר משמעותי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבטחת המידע, איילת, עמוד 26, 3ח. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אבטחת המידע 3ח. אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, המידע המתקבל ממנו למאגר המידע כאמור בסעיף 3ז(א) והתקשורת בין אמצעי הפיקוח הטכנולוגי למאגר המידע, יאובטחו ברמת אבטחה גבוהה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני אסביר את המשפט הזה. בעצם לפי התקנות של אבטחת מידע יש שלוש רמות של רמת אבטחה, ובעצם אנחנו סבורים שהמידע הזה צריך להיות ברמת האבטחה הגבוהה ביותר. יש הוראות בתקנות שאומרות מה המגבלות וההגנות ואבטחת המידע. "יאובטחו ברמת אבטחה גבוהה לפי חוק הגנת הפרטיות". זה ברור שזה גם חוק וסעיפים מכוחו, התקנות מכוחו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שב"ס, יש לכם באמת את הרמה הגבוהה הזאת שהיא מדברת? אתם ערוכים לזה? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אנחנו מחזיקים מאגרי מידע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה, שאלה טובה. כן, עוד? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש לי עוד שאלה לגבי פסקה (ו). הסעיף הזה, אני מבינה שיש פה אישור של ראש ענף ביטחון מידע, אבל השאלה אם זה לא סעיף שפותח פתח לחשיפה של המידע במאגר המידע לבעלי מקצוע? זה לא מוגדר פה מי הם, מה הם. האם זה לא פותח יותר מידי? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל הם צריכים לעבור אישור מראש דרך ביטחון מידע. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> הכול אמור להיות מוסדר בתקנות בהקשר הזה. אני שוב אגיד, זה נוסחים שככה אנחנו קיבלנו. עבודה שעשינו בעבר על איזושהי הצעת חוק אחרת שהתגבשה, יש אנשי מקצוע שצריכים לתחזק את המערכות. מן הסתם המטרה שלהם זה לא לבדוק את המידע אלא לתחזק את המערכת, לכן הם עוברים דרך ראש ענף ביטחון מידע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> צריך לתת את הקרדיט שאם הוא ראש אגף ביטחון מידע בשב"ס, הוא יכול לאשר לבעלי מקצוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני סומך על ראש ענף ביטחון מידע. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> הוא הגורם המוסמך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אליעזר, לפני שבועיים רצו להתקין לי מצלמות מעל הבית בגלל כל מיני אירועים שקרו באזור הבית שלי. ראש ענף ביטחון מידע תיחקר את הטכנאי בטלפון, אז אם זה יכול לקרות, יכולים לקרות עוד דברים אחרים. לא חושב שהוא מסר מידע על הבית שלי למישהו שהוא לא מוכשר. בבקשה, איילת, 3ט. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 3ט לדעתי קראנו, זה המכסה, ותיקנו אותם, אז אני עוברת ל-6. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (6) בסעיף 4(ג) במקום "יינתן" יבוא "וצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי יינתנו"; (8) בסעיף 7 - (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה סעיף שצריך לדון בו. אמרנו שנחזור לזה. (ה) ניתנה החלטה של בית המשפט בהליך הפלילי על מעצרו של המחויב בצו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, איזה סעיף זה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני קוראת בעמוד 27, זה סעיף שאתם ביקשתם להוסיף אותו. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> יש לו דיוק ששלחנו אליכם. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מתי? אתמול ב-00:00? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שמה? שלא צריך את הסעיף? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אתם רוצים להסביר את זה ולהקריא את הנוסח שאתם מבקשים? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אנחנו בחשיבה יחד אתכם על הסעיף הזה כיוון שאנחנו כן חשבנו שיש מקום שעה שמפוקח נעצר, שיהיה דיווח לבית המשפט על זה. בדיוק כמו שיש דיווח על הפרה, שם יש גם תכליות שונות, אז חשוב שבית המשפט יידע ויכיר גם אם יש בקשה להארכת צו וכדומה. פה יש גם משמעות שהיא יכולה להיות משמעות אופרטיבית, אז מה שאנחנו ראינו לנכון זה שיינתן דיווח על ידי יחידת הפיקוח הטכנולוגי לבית המשפט על מעצרו של המפוקח, שאנחנו חשבנו כן לדייק את זה לתקופות אולי הארוכות יותר של מעצר עד תום ההליכים או עד החלטה אחרת, כי אם מדובר על מעצר ימים, אז יכול להיות שעד שהדיווח יגיע לבית המשפט הוא כבר ישוחרר. זה גם משהו שצריך לחשוב אם באמת כן לדייק את זה למעצרים הארוכים. גם לעניין הסרת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי למשך תקופת החזקתו במשמורת חוקית, כי זה מה שנעשה אופרטיבית בפועל. הוא לא יכול להיכנס למתקן הכליאה עם האזיק עליו פיזית. ברגע שהוא משוחרר, כמובן ככל שהצו עודנו בתוקף, אז אמצעי הפיקוח הטכנולוגי יותקן על גביו מחדש. שאני אקרא את הניסוח שלנו? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> רק נסביר את הסוגיה. בעצם השאלה היא מה קורה כשאדם שיש עליו צימוד אלקטרוני בעצם נעצר ומצוי או במעצר לתקופה קצרה או במעצר עד תום ההליכים, שזאת תקופה יותר ארוכה. השאלה היא מה קורה, זה מי מסיר לו בעצם את אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, כי כשהוא נמצא במעצר אין אמצעי פיקוח טכנולוגי עליו, ומי מחזיר? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כשהוא נמצא במשמורת חוקית, זאת אומרת שהוא במצב יותר הדוק. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני מבינה. אני רק מבהירה מה אנחנו צריכים להחליט בעצם. יש לכם איזה הצעה? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני אקריא את ההצעה: ניתנה החלטה על מעצרו של המפוקח, תדווח יחידת הפיקוח הטכנולוגי לבית המשפט על מעצרו של המפוקח ועל הסרת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי למשך תקופת החזקתו במשמורת חוקית. עם שחרורו ממשמורת חוקית וככל שצו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי עודנו בתוקף, תתקין יחידת הפיקוח את האמצעי הטכנולוגי על גופו של המחויב בצו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כלומר יחידת הפיקוח היא זו שאחראית להסיר ואחראית להחזיר ולדווח. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> שב"ס. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> היא באמצעות הזכיין. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה שב"ס. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לצורך העניין, אדם שלא קשור לאלמ"ב, שמקבל איזוק בעבירה, ברגע שהוא יוצא מבית המעצר, קיבל נגיד חלופת מעצר, היחידה של שב"ס מגיעה לבית המעצר ומתקינה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> וכשהוא מסיים היחידה באה. בעיניי המהות של שב"ס היא שונה לחלוטין פה באיזוק, כי שב"ס אמורה לפגוע בחירות והאיזוק הזה אמור לתת לו חירות, אז את המהות נגיד אני לא מסכימה אבל בפרוצדורה, נכנס לבית המעצר, מקבל חלופת מעצר, מגיעה יחידת הפיקוח, שמה לו את האיזוק. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> מבחינה אופרטיבית אין בזה חידוש. כן ראינו לנכון שבית המשפט יידע מזה שהוא נמצא במעצר. אם בית המשפט רוצה להסיר לו את התנאים בגלל שהוא נמצא במעצר עד תום ההליכים ואז מתפנה כלי לאדם אחר, זאת אופציה. יחידת הפיקוח לא מחליטה בעניין הזה. היא מבחינתה שומרת את האזיק ואין לה שיקול דעת בעניין הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה שאת שאומרת, שבזמן שהוא במעצר עד תום ההליכים ייקחו את הצימוד ויעבירו למישהו - - - << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> שומרים את זה כל עוד אין הוראה אחרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, כשמורידים צמיד גוזרים אותו. הצמיד השחור, גוזרים. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כל עוד אין הוראה אחרת. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> השאלה היא מהותית, לא טכנית. השאלה היא לא הצמיד עצמו. הצמיד עצמו הוא כלי. השאלה היא המכסה בהקשר הזה. אנחנו נעדכן את בית המשפט. מבחינת שב"ס הוא נכנס, הצמיד יירד. הוא ייצא, הצמיד יוחזר כל עוד הצו בתוקף. זה כלל בסיס שחשוב היה להגיד אותו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ואם לא היה מכסה ברגע שחרורו? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אם לא נקבל הוראה אחרת, נשמור לו את המכסה. זאת האמירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל זמן שהצו בתוקף צריך להישמר לו הצמיד, אלא אם כן חברותיי חושבות אחרת. אם הוא הולך לשבת שנה עכשיו, אני לא שומר לו את הצמיד. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> נכון, אבל זה בית משפט יורה לנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אנחנו לא נחליט לבד לשחרר את המכסה. זאת הכוונה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> לצורך העניין כשאדם נכנס למעצר, גם כבר בשלב הזה אתם מבינים שפקיעת הצו תהיה בתקופת המעצר. אלו דברים שצריך להביא בפני בית המשפט. אנחנו לא נוכל להסיק את המסקנה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> ההוראה אומרת, אנחנו נעדכן את בית המשפט, דע לך, הבן אדם נעצר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש לו צימוד עד כך וכך. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> השופט יודע עד מתי יש לו את הצימוד, ייתן לנו הוראות. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה בעצם בא בהמשך להוראה שקדמה לה, על הדיווח לבית המשפט לגבי הפרה. המהות של הסעיף הזה היא הדיווח לבית המשפט. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בעצם זה חשוב גם לרמת הדיווח וזה חשוב גם לסמכות של היחידה להוריד את הכלי כשאין שינוי בהחלטה השיפוטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לזה גם משמעות מהמקום של דיווח על הפרה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה בנפרד. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> נכון, זה בנפרד. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> יכול להיות שהוא נעצר לגמרי על עבירה אחרת שלא קשורה לעניין הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. בואו נמשיך, נסיים רגע את העמוד הזה. יש עוד משהו? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> הצמיד נשאר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הצמיד נשאר כל זמן שהצו בתוקף. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אם עוד לא התקבלה הוראה אחרת. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> המכסה שלו נשארת. אנחנו לא מדברים על הצמיד עצמו. הצמיד עצמו הוא כלי. אנחנו מדברים על המכסה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המכסה שלו נשארת כל זמן שהצו בתוקף. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מי יסיר לו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שב"ס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. כן, בבקשה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> שאלה טכנית להנהלת בתי המשפט. יש תיק פתוח בזמן הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תיקים כאלה בדרך כלל נסגרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נשאלת השאלה לאיפה יגישו את הדיווח? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, תבדקי את זה. תודה על השאלה. איילת, יש לנו עוד משהו בעמוד הזה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בעמוד הזה לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, דניאל. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אם אדם מקבל מעצר בית, האם השימוש בנתונים של הפיקוח האלקטרוני יכול לבוא ולהשתמש בזה גם מהעניין של המעצר בית? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה כבר שאלה למידע. זו שאלה למאגר מידע ובשימושים של מאגר המידע, אם אני מבינה נכון את השאלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מאגר המידע יהיה גם נגיש למשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דניאל, היא שואלת אם היא הבינה אותך נכון. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אני שואל האם אפשר להשתמש במידע הזה גם בהליך פלילי על הפרת נגיד מעצר בית? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> השימושים מתוך מאגר המידע מתייחסים להליך פלילי נגד המפוקח בשל הפרת צו הגנה או חשד להפרה בשל ביצוע עבירת אלימות במשפחה או עבירה אחרת כלפי בן משפחה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אם הוא נמצא במעצר בית והוא יוצא מהבית והולך לטייל ברחוב, אז אי אפשר להשתמש בזה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> נכון, אי אפשר. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אוקיי. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אם הוא ייכנס לטווח אזהרה - - - << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> לא קשור לטווח אזהרה. הוא הולך ומטייל ברחוב. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אם הוא יפר, מן הסתם ההפרה הזאת, הנתונים האלה כן יכנסו להליך שייפתח בעקבות ההפרה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אין בעיה, אבל אם הוא רק יוצא מהבית ומפר את מעצר הבית, אז אין אפשרות להשתמש בנתונים של הפיקוח האלקטרוני. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כל עוד הוא לא נכנס לאזור האזהרה, הם רואים בו שהוא הפר מעצר בית. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> גם לא בהכרח נדע שהוא במעצר בית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נתקדם. אפרת, בבקשה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני אשתף את הוועדה שיש לנו בעצם התלבטות בעניין הדיווח על המעצר, האם באמת צריך לדווח על כל מעצר כולל מעצר ימים שכפי שאמרתי, יתכן שעד שהדיווח יגיע לבית המשפט הוא כבר ישוחרר, או להתמקד בתקופות מעצר ארוכות יותר. אנחנו בהתחלה חשבנו להגיד שזה יהיה מעצר עד תום ההליכים או עד החלטה אחרת, אבל אז הסבו את תשומת ליבנו לכך, שב"ס, על כך שיש אצלו עצורים גם מכוח החלטות של בית הדין רבני, סרבני גט. גם זה יכול להיות לתקופות ארוכות. זה דווקא רלוונטי להליכים הללו, כך שצריך לתת את הדעת בעניין דיוק הניסוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני סומך עליכם שתיכף תיתנו את הדעת. עוד רעיונות? שאלות? אנחנו הולכים ועושים עכשיו הפסקה. בהפסקה הזו אתם מביאים את כל אותם סעיפים שדיברנו עליהם שתביאו אלינו כדי שנוכל לדון בהם. בינתיים נקבל את החלק הראשון עם הנוסח החדש כדי שנוכל לעבור עליו פעם נוספת ולראות שהכול סגור. בינתיים אני מקווה שאנחנו נסגור כמה פערים באשר לחלק השני, ונוכל גם לעבור עליו כדי לאפשר לחברותיי להגיש את ההסתייגויות שהן רוצות להגיש, אם הן רוצות להגיש. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אגיש הסתייגויות מהותיות. זה יהיה מספר מאוד מוגבל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לי ארבע מהותיות. במקביל פניתי עכשיו לחברת הכנסת שרן השכל שתוריד - - - . אין לנו כוונה לעכב את החוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, אז אני בכל זאת ארצה לדבר אתכם שתי מילים לבד. תלכו לאכול, קחו אוויר. ניפגש פה בשעה 13:00 בדיוק. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 16:09.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נפתח את סשן אחר הצוהריים. לכל מי שעדיין חסר נוסח, אנחנו נעביר נוסח. למי שלא הגיע עדיין, יש פה מחשבים. מי שהוא מרגיש שחסר לו, שמונע מאיתנו לפתוח? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> יש לכולם נוסח? אם כן, נתחיל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נעשה את זה במדורג. נעבור קודם על אותם סעיפים שחייבים לעבור. מייד אחרי זה נעשה 'קאט' בלי הפסקות ונעבור להנמקות והסתייגויות. מייד אחרי זה עוד פעם 'קאט' ונעבור להצבעה על החוק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני את ההסתייגויות שלי עוד לא הגשתי כי כל הזמן אני מקבלת מסמכים, אז אני שומרת לעצמי את הזכות להגיש את ההסתייגויות לקראת סיום - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי, אין בעיה. לא נמנע את זה בשום פנים ואופן. בבקשה, מירי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> הדרך שבה אנחנו נעבור על הנוסח, הנוסח התחיל להתגבש לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נעבור על מה שמסומן בתכלת. מה שלא מסומן זה כבר דברים שהוועדה אישרה וכבר היו בפני הוועדה. איילת תפנה את כולם גם לעמוד וגם בדיוק למה אנחנו מתייחסים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. קדימה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, אנחנו מתחילים בעמוד 2. נבהיר את ההגדרות שלא הקראנו, שהיו קשורות להקמת יחידת הפיקוח. "מברר" – סוהר שמונה לפי סעיף 3ג(ה); "מוקדן" – סוהר שהוסמך לשמש מוקדן לפי סעיף 3ד; "מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי" – מי שמונה לתפקיד מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי לפי סעיף 3ג(ב); "הנציב" – "סוהר בכיר" ו"סוהר" – כהגדרתם בפקודת בתי הסוהר, התשל"ב- 1971. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עד כאן בסעיף ההגדרות. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> יש לנו איזושהי הערה. אפרת רותם, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. הנוסח של הערכת מסוכנות והשילוב של זה ביחד עם זה שבהמשך אפשר להביא הערכת מסוכנות שלא מבוצעת על ידי משרד הרווחה, פותחת אופציה לתעשייה של הערכות מסוכנות פרטיות שהמהימנות שלהן בעייתית. אני חושבת שנכון להגדיר כאן או לנקוב את סוגי הערכות המסוכנות הנוספות שמבוצעות על ידי גורמים מדינתיים-ציבוריים שאנחנו יודעים לסמוך עליהם או לומר, הערכת מסוכנות ובלבד שבוצעה על ידי גורם שמונה על פי דין. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> החשש שלנו מהצמצום המבוקש הוא שכיוון שאנחנו בלחץ זמנים ואין לנו אפשרות עכשיו למצות את כל הגורמים המוסמכים לטעמנו כולל ועדות אלימות במשפחה למשל של שירות בתי הסוהר, החשש שלנו שצמצום כזה לא בהכרח יכסה את כל המקרים הרלוונטיים. פתרון אחר יכול להיות, לבית משפט מוקנה שיקול הדעת האם הערכת מסוכנות שהובאה בפניו היא רלוונטית או לא. זה המונח. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עדיין אנחנו לא מדברים על הערכת המסוכנות עצמה אלא על מי שערך אותה. אם את מוסיפה הערה שאומרת שהערכת מסוכנות שנערכה על ידי גורם שמונה לפי הדין - - - << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> אז אולי, הנה סתם מחשבה ראשונית אבל תנו לנו עוד רגע לגלגל אותה. זה אולי שנערכה על ידי גוף ציבורי או משהו כזה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לא כל מעריכי המסוכנות מונו על פי דין ולכן זה יכול להפיל לנו הערכות מסוכנות מאוד רלוונטיות שחשובות, כמו בוועדות אלמ"ב. אין שם מינוי של מעריכי מסוכנות. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> אין הגדרה של הערכת מסוכנות וזה סופר רלוונטי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> או גורם מקצועי המוכר על ידי המדינה כמעריך. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> שוב, זה לא יהיה מוגדר כמעריך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לקבוע רשימה סגורה בתקנות. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אנחנו לא יכולים לקבוע רשימה סגורה בתקנות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אתן מתכוונות רק לגבי הערכת מסוכנות קודמת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, קודמת. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> יכול להיות שאפשר להגיד את זה בשלילה – ושלא נעשתה על ידי גורם פרטי. זה ממש ככה. אמירה כזאת, אם בן אדם משלם לפסיכולוג שייעשה לו הערכת מסוכנות, זה גורם פרטי שהוא התקשר איתו. אפשר להגיד את זה בדרך כזאת, ואז הייתי מכניסה את זה בסעיף עצמו. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בדיוק, בסעיף של הערכת מסוכנות קודמת. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בדיוק, בסעיף של הערכת מסוכנות קודמת, ובלבד שלא נערכה על ידי גורם פרטי. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> איילת, פרילנסרים זה גורם פרטי? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בגלל המעריכים של מב"ן, את שואלת? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> כן. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> מעריכים של מב"ן מקבלים מינוי לדעתי. אני דיי בטוחה. אפשר לומר – ובלבד שלא נעשתה על ידי גורם שמי שכלפיו מבוקש הצו התקשר עימו באופן פרטי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסעיף הספציפי ההוא, לא פה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כן. זה מה שאפשר לומר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק נמצא את הסעיף הרלוונטי. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כדי שכל מקום שכן מזכירים הערכת מסוכנות, זאת תהיה הערכת מסוכנות על פי החוק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הבעיה אז, שיש כמה סעיפים שמתייחסים להערכת מסוכנות ואז כל פעם צריך להוסיף את זה, או אם זה היה נכנס בהגדרה - - - << אורח >> איילת ששון: << אורח >> המקום היחיד, אני חושבת, שמתייחסים להערכות רלוונטיות אחרות זה בסעיף שמאפשר לבית המשפט להתייחס אליהן, לכן שם צריך להגדיר שהן לא משהו שנעשה באופן פרטי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> איילת, לאן את מפנה אותנו? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עמוד 6, סעיף קטן (3), בתחילת העמוד. (3) התקבלה הערכת מסוכנות לפי סעיף - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מסוכנות קודמת הרלוונטית לבקשה; << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לבקשת למעט הערכת מסוכנות שנעשתה לבקשת מי שכלפיו מבוקש הצו על ידי גורם או מי מטעמו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה לא רק המפוקח, זה גם המבקש יכול להיות. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> המבקש יממן הערכת מסוכנות? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> פרטי. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> והם מקבלים. בבתי משפט מקבלים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר, אבל לא באירוע הזה, לא בחוק שאנחנו מחוקקים. פה אנחנו לא רוצים שזה יקרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה, הם מקבלים הערכת מסוכנות מגורם פרטי? << אורח >> ניב עמית: << אורח >> בתי משפט למשפחה. בתי משפט למשפחה לא נוהגים על פי הכללים המקובלים בכל שאר בתי המשפט. יש להם חופש פעולה מאוד רחב. יכול לבוא מישהו ולשכנע את השופט שיש לו חוות דעת אמנם פרטית, אמנם הוא שילם עבורה - - - << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אלא אם כן כתוב בחוק במפורש שהוא לא יכול. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> הכלל הוא בכל מקרה לגבי חוות דעת שזה מטעם בית משפט. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> אם את מתייחסת למה שכתוב בחוק, אז בחוק כתוב שרק פסיכיאטרים ממשרד הבריאות יכולים לתת הערכת מסוכנות. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אני אומרת שאם כתוב לבית משפט במפורש שהוא לא יכול להיזקק להליך הספציפי הזה, הוא לא יכול להיזקק למשהו מבחוץ, הוא לא יעשה את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבקש, אנחנו נתקדם. בסעיף הזה ברור לנו לחלוטין שאין לנו כוונה לקבל חוות דעת בהערכת מסוכנות של גורם פרטי או מי מטעמו של אותו מגיש. ננסח את זה בהמשך. הנקודה ברורה. נדמה לי שיש על זה הסכמה. בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, אנחנו בעמוד 4, בסעיף 4(ב). (4) (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) נתן בית המשפט צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, לרבות תנאי מותנה, ימסור הודעה על מתן הצו גם ליחידת הפיקוח טכנולוגי". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסעיף 3(ב) התוספת המסומנת בכחול. אני אקרא את הסעיף. 3ב. (א) בצו הגנה לפי סעיף 2(א)(1) רשאי בית המשפט לכלול הוראה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, אם מתקיימים התנאים לפי סעיף קטן (ד), ובלבד שניתנה הסכמתו של בן המשפחה לשימוש כאמור, ולאחר שקיבל הסבר על אמצעי הפיקוח ויעילותו ואיסוף המידע על אודותיו, ואם הצו ניתן להגנתו של בן משפחה שהוא קטן – גם התנאים לפי סעיף קטן (ו). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בעמוד 5, סעיף קטן (ב). אני אקרא את סעיף קטן (ב). התוספת היא בכחול בסוף. (ב) לא ייתן בית המשפט צו הגנה לפי סעיף 2(א)(4) אלא אם כן הצו הוא להגנתו של בן משפחה שאינו קטין או חסר ישע, מתקיימים התנאים לפי סעיף קטן (ד) ובית המשפט כלל בצו כאמור הוראה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי כלפי המפוקח וכלפי בן המשפחה שלהגעתו ניתן הצו, ובלבד שניתנה הסכמתו של בן המשפחה לשימוש כאמור, לרבות הסכמתו לניטור מקום הימצאו, לאחר שקיבל הסבר על אמצעי הפיקוח ויעילותו ואיסוף המידע על אודותיו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ב-(ד1) – בית המשפט שוכנע כי שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי נדרש בנסיבות העניין לשם הגנה על בן המשפחה בשל חשש ממשי להפרה על צו הגנה ובשל סכנה גבוהה הנשקפת מהאדם שכלפיו ניתן. אני חושבת שאנחנו אמרנו כל הזמן שהצו הזה והצימוד נעשה לא רק כדי להגן אלא גם לאפשר שגרת חיים רגילה, אז אני מציעה שכל פעם שאנחנו אומרים הגנה, גם להכניס את זה, כי בסופו של דבר אם יתחילו לשקול רק עניין ההגנה, נחזור למצב שיגידו, האיזון הוא בין חופש התנועה לבין ההגנה ואם ההגנה מתאפשרת דרך מקלט, אז לשלוח למקלט. המטרה מהאיזוק היא הרבה יותר לאפשר אורח חיים, אז אני חושבת שצריך להכניס את זה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בעצם את התייחסת, חברת הכנסת, לסעיף של התנאי המהותי, שבית המשפט שוכנע שיש סכנה גבוהה או חשש ממשי. אנחנו לא סבורים שזה מתאים לשם בגלל שאנחנו באמת מדברים על צו שצריך בכל זאת להינתן במקרים חריגים יותר מצו הגנה רגיל. זה דבר אחד. לגבי הסעיף שאנחנו נגיע אליו בהמשך לדעתי, אני גם רוצה להסב את תשומת ליבך. היום בסעיף 2 לחוק העילות הרגילות לקבלת צו הגנה, "התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו". זה עילה קודם כל לצו הגנה רגיל ואז אם יש סכנה גבוהה או חשש ממשי להפרת הצו, אז זה מצטבר לעילות ואז אפשר לתת את הצו בפיקוח, זאת אומרת זה נמצא כבר שם בתוך הבסיס. אני פשוט לא הייתי רוצה לציין רק עילה אחת ולא עילה אחרת. יש פה עילות נוספות, שיש סכנה גופנית או התנהג בעבר באלימות, לכן אני לא יודעת אם נכון לציין רק דבר אחד ולא אחר, ומה המשמעות של זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בשלב יותר מאוחר אנחנו מדברים על שחלק משיקול הדעת שעושה בית המשפט הוא לבדוק את האיזון הזה בין חופש התנועה של מי שמוגש נגדו לבין הצורך בהגנה. בגלל שעוד לא חלחל למערכת בית המשפט התפיסה הזו שמעבירה את המאבק ואת האפשרות להפסיק את האלימות כלפי בני משפחה מהשלב של להכניס אותם למקומות ולסגור אותם, למקום, לאפשר להם חיים רגילים. אם לא מכניסים את זה בשיקול הדעת גם כן, סביר להניח שבית משפט יגיד, אם היא בסכנה כל כך גדולה, שתלך למקלט. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אז למה לא להכניס את זה בסעיף קטן (ד1)? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> (ד1) רשום "אל מול הסכנה הנשקפת". << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה לא רק עניין של איזון זכויות אלא אנחנו נוסיף את התנאי שמאפשר לו במסגרת השיקולים, מצד אחד הפגיעה בזכות החופש והתנועה והפרטיות של האדם שכלפיו מתבקש צו ההגנה, אבל מצד שני לבן המשפחה גם הזכויות, אבל גם הדבר הנוסף של ניהול אורח חיים תקין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה הגנה וזה הזכות לנהל אורח חיים תקין. הזכות לצאת לעבודה, הזכות ללוות את הילדים, הזכות לחיות. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> הנוסח כרגע זה אל מול הסכנה הנשקפת לשלומו של בן המשפחה והפגיעה האפשרית בו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> והפגיעה האפשרית בו ובאורח החיים הרגיל שלו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני לא בטוחה אם זה יצמצם או ירחיב. אגב, זה תוספת של הוועדה הסעיף הזה. בסוף ברור שברירת המחדל, כל החוק הזה נועד להגן על בני משפחה שזקוקים להגנה מיידית, ובכך הדרך לתת גם צו הגנה רגיל, עד היום ניתן במקרים כאלה ובלי להכניס כל מיני שיקולים ודברים כאלה. פה בגלל שזה פיקוח 24/7 רצינו להכניס את ההיבטים של עוד איזשהו נדבך שבית המשפט צריך לבחון כשהוא מחליט לתת את הצו. אני לא הייתי הופכת את זה לסעיף גדול מידי בהקשר הזה ומשנה פה את כל נקודת האיזון. ברור שמטרת החוק זה למטרת הגנה של בני משפחה שהם תחת איום, סכנה, התעללות נפשית מתמשכת. זה הבסיס של החוק. אני קצת חוששת מלהכניס משהו עכשיו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבין את החשש שלך אבל יחד עם זה אנחנו מכניסים פה גורם נוסף שנקרא פיקוח טכנולוגי כדי להגן על צו ההגנה. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו מכניסים פיקוח טכנולוגי כדי להבטיח את צו ההגנה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> נכון, ואנחנו חושבים, העילה המהותית שזה צריך להיות במקרים של סכנה גבוהה ולא בכל מקרה של צו הגנה. זה לא רק להבטיח את צו ההגנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> להיפך. אני חושב שהעובדה שאנחנו מוסיפים פה פיקוח טכנולוגי, אנחנו יכולים להרחיב את המשמעות. לא רק הגנה אלא עוד משהו. זה הרעיון. עד היום זה היה רק צו הגנה. עכשיו באנו והכנסנו עוד רכיב שאולי מאפשר יותר. למה לא? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מבינה את ההתלבטות שלך אבל היא הייתה יותר ברורה אם היינו לא כותבים "ו" אלא כותבים "או". אם היינו מוסיפים הגנה או קיום אורח חיים, אבל כשאנחנו כותבים הגנה "ו" - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> את מתכוונת לפסקה (1) עאידה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, (ד1). << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כלומר, הם לא יעשו את האיזון בין חופש התנועה לבין רק, אלא הסכנה היא עדיין הדבר המהותי, ו, כדי לשלול את האפשרות שהשיקול של חופש התנועה יבוא על חשבון - - - << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> ובית המשפט גם יבחן כל מקרה ונסיבותיו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. זה בסדר? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני מקריאה את (ד1). << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> סעיף (ד1). << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן. בית המשפט ייתן צו כאמור לאחר ששקל את הפגיעה בפרטיותו ובחופש התנועה של האדם שכלפיו ניתן או מתבקש הצו אל מול הסכנה הנשקפת לשלומו של בן המשפחה או הפגיעה האפשרית בו אם לא יינתן הצו, והוא יגיע למסקנה כי לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נועד השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי בדרך אחרת שפגיעתה פחותה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> השינוי הוא פשוט – אל מול הסכנה הנשקפת לשלומו של בן המשפחה או (במקום "ו") הפגיעה האפשרית בו אם לא יינתן צו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדברת על משהו אחר. אני מדברת על אורח חיים רגיל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שזה בסעיף (ד)(1) הקודם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר להוסיף שם - בשל סכנה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ואורח חייו של בן המשפחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפגיעה האפשרית בו ובאורח חייו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, בו ובאורח חייו הרגילים או בשגרת חייו הרגילים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בלי "רגילים". שגרת חייו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> ציינתי את מה שציינתי, אם בפני הוועדה. את ההחלטה שלכם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור, החלטנו. תודה. בואו נתקדם. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אז רגע, סיכום לפרוטוקול. סעיף (ד1) זה סעיף האמצעי שפגיעתו פחותה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עאידה, באיזה (ד)(1) רצית את זה, בעמוד 5 או 6? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בעמוד 6. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בית המשפט ייתן צו כאמור לאחר ששקל את הפגיעה בפרטיותו ובחופש התנועה של האדם שכלפיו ניתן או מתבקש הצו אל מול הסכנה הנשקפת לשלומו של בן המשפחה ובשגרת חייו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קדימה, איילת, (ד2). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ד2) יחידת הפיקוח הטכנולוגי תביא לפני בית המשפט את עמדתה שקיים אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי וקיימת היתכנות טכנולוגית לשימוש באמצעי כאמור בנסיבות העניין; לעמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי תצורף גם התייחסות לטווח ההפרה ולטווח האזהרה המומלצים שאושרו על ידי קצין משטרה מוסמך - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני אומר מה היה הרעיון. אני מחלקת את הסעיף, ואנחנו לא כרגע, אנחנו נעשה את זה בשלב הנוסח. אני אומר את העיקרון: יחידת הפיקוח הטכנולוגי תביא לפני בית המשפט - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה לא אחד מהתנאים שבית המשפט צריך לשקול אבל יהיה בפניו – << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> שקיים אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי וקיימת היתכנות טכנולוגית לשימוש באמצעי כאמור בנסיבות העניין. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה דבר ראשון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לעמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי תצורף התייחסות המשטרה - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> ושם תהיה התייחסות לטווח ההפרה וטווח האזהרה שקצין משטרה אישר אותה, נכון? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> נכון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה דבר נוסף. זהו בעצם. נורא פשוט. למה הסתבכנו עם זה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. זאת אומרת הסעיף הזה (ד2) יחולק ל- א, ב, ג? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו עוד לא יודעים. זה העיקרון. עמדת המשטרה, ששם תהיה התייחסות לטווח ההפרה וטווח האזהרה שאושר על ידי קצין משטרה מוסמך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה שלי למה הכנסתם את כל השיקולים האלה לפני הסעיף של החריג? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה לא? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש שני שלבים להוצאת הצו. יש את השלב שבית המשפט שוקל ועושה את האיזון בין הסכנה לבין זה, ומכריע שבמקרה הזה יש צורך, ואז במקרה שיש צורך הוא פונה. אם חסר לו מידע על מסוכנות בגלל ששמנו את זה כתנאי, הוא מבקש הערכת מסוכנות ומבקש באותו זמן לבדוק את ההיתכנות הטכנולוגית ואת התנאים של המשטרה ואת המכסות וכו', ואז מכריע סופית, אבל לשים את זה לפני, זה אומר שברגע שיגידו אין מכסה, אפילו לא יחשוב על החריג, ועל זה דיברנו. אם אתה זוכר, כשהיה חבר הכנסת נאור שירי אמרת שנתקבל, והופרד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> תיראו, אני מציעה שסעיף (ה) שמדבר על החריג יעבור אחרי (ד). יש לנו את הכלל, אחר כך יהיה החריג, אחר כך יהיה אמצעי שפגיעתו פחותה ואחר כך יהיה את עמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי, כלומר מבחינת הלוגיקה של הסעיף. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. יש התנגדות? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה מה שמונח עכשיו או שפספסתי? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. הבדיקה של יחידת הפיקוח, שמו אותה לפני החריג, כאשר החריג הוא אחד מהתנאים. זה רק עניין של לוגיקה איך זה מסודר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין, יופי. בסדר, אפרת? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה צמוד לתנאים? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה בסעיף התנאים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למרות שאנחנו אמרנו בהתחלה שהתנאים צריכים להיות מופרדים מהמכסות. המכסות נבדקות אחרי שכבר עשו את השיקול ובנו את חוות הדעת המשפטית. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, עמוד 7, יש פה סעיף מחוק. החלקים בו שולבו בעמודים הקודמים שכבר הקראנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה סעיף? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בעמוד 7, סעיף (דו) מחוק בסגול. אנחנו פשוט פיצלנו את הסעיף והכנסנו אותו. אני הקראתי אותו בעמוד 4 ובעמוד 5 בסעיפים 3(ב)(א) ו-3(ב). פשוט פיצלנו אותו לשם הבהירות. אני בעמוד 8, פסקה (ח1). (ח1) סבר בית המשפט כי מתקיימים התנאים למתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי אך אין בנמצא אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי, רשאי הוא להורות על צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי מותנה (בחוק זה – תנאי מותנה) ויבהיר לצדדים את משמעות הצו. התפנה אמצעי פיקוח טכנולוגי, תודיע על כך היחידה לפיקוח טכנולוגי לבן המשפחה בהתאם להראות שייקבעו בתקנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות על הסעיף הזה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק תודיע לבן המשפחה? תודיע ותזמן. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אנחנו לא נכנסנו לזה וזה בעצם ייקבע בתקנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות, כי זה חלק מהפועל היוצא של תפיסת ההפעלה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אפרת, את תתייחסי לזה כי אנחנו לא השלמנו פה את ההסדר ואתם תצטרכו להסדיר את זה בתקנות. אנחנו ב-(ח1). כאשר התפנה אמצעי, השב"ס, היחידה לפיקוח טכנולוגי תודיע למי שמחזיק בצו מותנה, ואת מה קורה אחר כך אתם תצטרכו להשלים בתקנות. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> מה קורה אחר כך זה מה שקורה גם בכל צו רגיל. הטכנאי יתאם - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בסדר, אבל אתם תסדירו את זה בתקנות שיבואו בעצם לאישור הוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, עמוד 9, פסקה (ג) (ג) בית המשפט יקבל דיווח מאת היחידה לפיקוח טכנולוגי בדבר האמצעים הטכנולוגיים הפנויים מתוך מכסת האמצעים הטכנולוגיים שנקבעה לפי סעיף 3 ט; כן יקבל בית המשפט דיווח מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי בדבר מכסת הערכות מסוכנות שנקבעה לפי סעיף 6ד בכפוף לכך שנקבעו מכסות כאמור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מתי יקבל את הדיווחים? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בדרך כלל אחת לשבוע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> "בדרך כלל", בואו נקבע. זה חדש, ויחידה חדשה. היא לא יודעת מה - - - << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> יש לנו דיווחים שוטפים בהוראות אחרות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי, אז לא תהיה בעיה לכתוב את זה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זה משהו שהוא בנוהל פנימי. זה לא משהו שנרשם בחקיקה, כל כמה זמן הוא מקבל דיווח, בית המשפט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שאלתי מתי מקבלים את הדיווחים האלה בתי המשפט. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> ייקבע נוהל לגבי העניין הזה, אבל אם אפשר רק הערה. אולי כדאי לכתוב – המכסה הפנויה של הערכות המסוכנות. כרגע רק מצוין המכסה. באמצעי פיקוח כתוב "אמצעים פנויים". << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני רק רוצה להבין את הפרקטיקה שתהיה פה. הרי יחידת הפיקוח הטכנולוגית צריכה להודיע שקיים אמצעי פיקוח טכנולוגי. מה הסעיף הזה בא להוסיף? "בית המשפט יקבל דיווח מעת היחידה לפיקוח טכנולוגי". << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בית המשפט יידע כל הזמן איפה פחות או יותר הוא נמצא. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מה היחס בין (ד2) לבין הסעיף הזה? אני מסכימה איתך שבית המשפט צריך לדעת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברגע שהתהווה אצל בית המשפט הנטייה כן לקבוע צו צימוד, הוא מבקש את עמדת היחידה ואז מדווחים לו אם יש להם מכסה פנויה או לא, ויש את הדיווח הזה, לכן אני שאלתי מתי הדיווח הזה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> בית המשפט צריך לדעת באופן קבוע כשהוא דן בבקשות לצווים, אם יש את אמצעי הפיקוח או לא, ואם אין את אמצעי הפיקוח הוא צריך לדעת שהוא נותן צו מותנה, אחרת הוא לא יקרא לזה צו מותנה ולא יהיה אמצעי פיקוח בנמצא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בשביל זה יש את הסעיף שהיחידה בודקת. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה דיווח כללי לבית המשפט. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> יש דיווח לבית המשפט הספציפי שדן בצו. זה דיווח כללי שניתן לרפרנט - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יחידת הפיקוח הטכנולוגי זה ב-(ד2) "תביא לפני בית המשפט שקיים אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי". זה גם צורת דיווח. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זה בקשר להחלטה הספציפית. הדיווח שנמצא בסעיף 1 הוא דיווח כללי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> מה שהוועדה ניסתה לעשות זה לנתק את המכסות מהתנאים, לכן רק בחוות הדעת אם במידה ואין כלי או היתכנות, אני לא יודעת, זה יהיה עדכון ספציפי ביחס לבקשה שהוגשה ובית המשפט ביקש לקבל את חוות הדעת. אנחנו סברנו שכן נכון לתת איזשהו דיווח כללי לבית המשפט. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כל כמה זמן? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> הם אומרים שביחס למקרים אחרים זה שבוע. אפשר גם לחשוב אחרת. אפשר גם לקבוע בתקנות. אפשר להסדיר את זה. הרעיון הוא שבית המשפט גם יכיר את המכסות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה אם אין נוהל במחשב? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שזה יהיה נוהל במחשב צריך לתכנת את זה כך שזה יהיה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל כרגע זה לא קיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כשזה יהיה קיים נעשה את זה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מתי יהיה הפיקוח הזה? צריך לתת לזה איזשהו - - - << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> גם כיום ביחידת הפיקוח האלקטרוני שקיימת בשב"ס זה מוסדר בחוק המעצרים בנוסח הזה. אין שם קבועי זמן. אם זה יעלה במידה מהירה, אז הדיווח האיטי יהיה יותר תכוף. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אז נכתוב, כפי שייקבע בנוהל בין שירות בתי הסוהר לבין הנהלת בתי המשפט. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> או נוהל או תקנות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מה אתם מעדיפים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נוהל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כבר ניסוח יותר טוב כי זה כבר כולל את האפשרות של מחשב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. כן, רחל, אני מבין שאת מרגישה לא נוח. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן, אני אומרת שיש פה הרבה נושאים שיצטרכו להיקבע בהמשך בצורת העבודה וביישום בנהלים ובתקנות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אולי צריך בתיקון חקיקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אפשר לכתוב את זה כאן, אבל אני אומרת שזה לא יגרע ממקומות אחרים שלא כתבנו על פי נוהל, כי נהלים ייעשו פה בכל מקרה, תקנות יתקנו בכל מקרה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, אני אקריא את סעיף (א1) שהוסף. אנחנו בעמוד 9. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (א1) ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי לפי סעיף 3ב(ד) מבלי שהייתה הערכת מסוכנות בפני בית המשפט, הצו יעמוד בתוקפו עד עשרה ימים; התקבלה הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 6א(ג), וסבר בית המשפט שמתקיימים התנאים שבסעיף 3ב(ג)(1), רשאי הוא להורות על הארכת הצו לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ולהאריך את הצו בהמשך בהתאם לסעיף קטן (א). לא התקבלה הערכת מסוכנות, רשאי בית המשפט להאריך את הצו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על חמישה ימים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה לא שבעה ימים? זה ממילא לא מספיק. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש הסכמה לשישה ימים. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אפשר להוסיף שאפשר לעשות הארכה מטעמים מיוחדים. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> הכול זה פה מטעמים מיוחדים. כל סעיף החריג הזה כשלעצמו הוא מטעמים מיוחדים. הציפייה היא שמעריכי המסוכנות יתנו תיעדוף למקרים האלה. אני מזכירה שסעיף החריגים כשלעצמו הוא משהו שנוסף בהחלטת ועדת שרים כסוג של פשרה. כל דבר שהוא מעבר לזה הוא גורע שוב פעם מכל המערך הזה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> קראנו שוב את החלטת ועדת שרים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כולנו יודעים שוועדת השרים לא נכנסה לדקויות. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> לא משתמע מהחלטת ועדת השרים שצריך לבטל את הצו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, סליחה, תאמינו לי, מעולם לא התעסקתי כל כך הרבה זמן ולא השקעתי כל כך הרבה זמן בלספור ימים. בסופו של דבר המספר 16, 15, 14, 17, הגענו למסקנה שאנחנו בדקנו שבוע מכל כיוון אפשרי איך אנחנו בסופו של דבר משיגים עשרה ימי עבודה נטו. כדי להגיע לעשרה ימי עבודה נטו צריך 16 יום ברוטו. זה עשר פלוס שש. זה היה הרעיון. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אבל בכל זאת עשו כל כך הרבה השקעה פה וכל כך הרבה התאמצו, אז דווקא פה יהיה איזשהו משהו. המעריכה תהיה חולה, לא יודעת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל התחלנו אם המעריכה חולה בחמישה ימים. הגענו ל-16 מחמישה ימים. בואו נעצור. בואו נתקדם. אנחנו הגענו למצב של עשרה פלוס שישה ימים. זהו. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אני יכולה רק הערה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את יכולה הערה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בתחילת המשפט כתוב "מבלי שהייתה הערכת מסוכנות", "הצו יעמוד בתוקפו עד עשרה ימים". זה צריך להיות – התנאי יעמוד בתוקפו" כי צו ההגנה עומד בתוקפו גם מעבר לזה, גם אם יפקע צו הפיקוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> איילת, עוד פעם. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בשורה השנייה של הסעיף כתוב "הצו יעמוד בתוקפו עד עשרה ימים". צריך להיות "התנאי יעמוד בתוקפו עד עשרה ימים". << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן גבירתי, בוודאי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בעניין הערכת מסוכנות גם במקרה הזה, מתי יתאפשר לבדוק אם הייתה הערכת מסוכנות קודמת רלוונטית? נגיד מי שהגיש את הבקשה כבר יודע על קיום זה והגיש אותה עם בקשת הצו וכבר קיימת הערכת המסוכנות הרלוונטית. אם לא קיימת הערכת מסוכנות רלוונטית קודמת והם רוצים לבדוק את זה, מי בודק אם קיימת? זה אצלכם? אתם בודקים את זה? בית המשפט? איך זה מתקיים והאם זה על המכסות של הערכת המסוכנות או לא? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> הערכת מסוכנות קודמת, ביקשנו להכניס את זה שזה לא יהיה רק מעריכי מסוכנות של משרד הרווחה, בגלל שאנחנו יודעים שיש הערכות מסוכנות למשל בשירות בתי הסוהר בוועדת שחרורים. אם בעצם בית המשפט יבין שיש הערכות מסוכנות קודמות, הוא יכול לבקש לקבל אותה ואז הגורם שמחזיק במידע הזה יעביר את זה לבית המשפט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> וזה לא יירד מהמכסות. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לא, כי זה לא יעבור אלינו. הרעיון הוא שזה ייבדק לפני שניתן צו להערכת מסוכנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברת הכנסת עאידה, אם בית המשפט יודע שיש, אז הוא בכלל לא פונה אליהם. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בדיוק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בגלל זה שאלתי מי בודק. אם בית המשפט קיבל את זה והתייחס אליה כרלוונטית, זה לא יורד מהמכסות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בית המשפט לא בודק את זה באופן יזום. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק אם מישהו הודיע לו שיש כזה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> ככל שמדובר על חומרים שנמצאים בוועדות שחרורים או בתיקים אחרים, בית המשפט מוסר למעריך המסוכנות רשימה של ההליכים. בית המשפט לא יכול לדעת שיש הערכת מסוכנות קודמת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נגיד הפונה לבקשת הצו יודע שהייתה הערכת מסוכנות קודמת והיא עדיין רלוונטית, לא נעשתה לפני עשר שנים, אז יגיד לבית המשפט או שיספק לו, ידוע לי, ואז בית המשפט - - - << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> הוא לא יכול לספק לו את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז יודיע לו שיש הערכת מסוכנות. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> רק תיקון. חוות הדעת שעליה דובר היא לא של שירות בתי הסוהר. שלא יובן לא נכון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> איזה חוות דעת? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אמרו שאם יש חוות דעת קודמת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם יש הערכת מסוכנות. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה לא של שירות בתי הסוהר. יש בהליך של ועדת שחרורים חוות דעת שנמסרות לוועדה, שהן בין השאר גם חוות דעת אלימות במשפחה שיכולה לשמש גם להליך הזה, אבל זה לא חוות דעת של שירות בתי הסוהר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אבל בכל מקרה מדובר בהערכות מסוכנות שבוצע על ידי גורם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מאושר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כלומר זה חל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. מכובדיי, סעיף הבא. בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עמוד 10, סעיף 6א. לאור ההערה של משרד הרווחה תיקנו כאן את נוסח הסעיף והוספנו את סעיפים 3ב(ד)(1) ו-(2). אני אקריא את הסעיף הזה. 6א (א) בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי חוק זה, מצא בית המשפט כי מתקיימים לכאורה התנאים שבסעיף 3ב(ד)(1) ו-(2) או שמתקיימות הנסיבות שבסעיף 3ב(ה) וטרם הוצגה הערכת מסוכנות רלוונטית בפני בית המשפט, ובית המשפט מבקש לבחון אפשרות ליתן צו הגנה בפיקוח טכנולוגי, יורה בית המשפט כי מעריך מסוכנות יערוך הערכת מסוכנות של מי שכלפיו ניתן או מבוקש צו ההגנה; הורה בית המשפט כאמור, יגיש מעריך המסוכנות לבית המשפט את הערכת המסוכנות בתוך עשרה ימים מיום ההוראה כאמור או במועד מאוחר יותר כפי שהורה בית המשפט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה ההבדל בין זה לבין סעיף 5 לאחר פסקה (א)? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> המטרה של סעיף 5 זה להגדיר את משך הצו בפיקוח שניתן מבלי שהתמלאו עדיין כל התנאים. ההגדרה של סעיף 6א זה להגדיר את חובת בית המשפט לפנות להערכת מסוכנות. גם אם הוא נתן כבר צו כי הוא התרשם שיש מסוכנות, הוא יפנה להערכת מסוכנות, ובמקרים שבהם יש לו רק שני תנאים וחסרה לו הערכת מסוכנות והוא עדיין לא התרשם שצריך לתת פיקוח טכנולוגי, גם הוא מפנה להערכת מסוכנות. זה כאילו אחד מתייחס לתוקף הצו ואחד מתייחס לעצם הטלת החובה להערכת מסוכנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. כן, גלי. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> יש פה איזשהו בזבוז מכסות, כי אם יש הערכת מסוכנות קודמת, בסעיף 3ב(ד)(3) - "התקבלה הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א או שהובאה בפני בית המשפט הערכת מסוכנות קודמת הרלוונטית לבקשה". אין שום אפשרות שתובא הערכת מסוכנות קודמת, כי למבקש את הצו אין את הערכות מסוכנות האלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אם היא יודעת שקיים או הוא יודע שקיים? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> היא בדרך כלל לא יודעת. זה משהו שבית המשפט צריך לברר. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> יש מקרים שהיא יכולה לדעת כמו למשל נניח באמת במקרים של אסירים שהשתחררו. הערכות מסוכנות וההחלטות של ועדות אלמ"ב נערכות תוך יידוע וקבלת עמדה גם מצד הנפגעים ובני המשפחה, אז לפחות יש מקרים מסוימים שהם כן יכולים לדעת גם אם המידע לא נמצא בפניהם, אבל לפחות הם יוכלו לציין את זה בפני בית משפט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איך יברר? יתחיל להתקשר למשטרה ולזה ולזה? << אורח >> ניב עמית: << אורח >> לא, היום זה הכול במחשב נמצא. הוא לא צריך לחפש את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש מערכות מופרדות. זה לא בהכרח מה שקיים בשב"ס, בית המשפט ניגש אליו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא לא יכול. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בית המשפט צריך לזכור, זה הליך אזרחי. בית המשפט לא מייצג את המבקשת. הוא לא צריך לברר עבורה את הבסיס לבקשה. זה כבר ללכת צעד אחד רחוק מידי עם האחריות של בית משפט בכל ההליך הזה. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> השאלה האם בסיטואציה שבה קיימת הערכת מסוכנות קודמת ואף אחד לא יודע על קיומה בדיון - - - << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> עדיין מדובר בהליך אזרחי. בית המשפט לא יכול לבוא ולשים את הבסיס העובדתי בשביל המבקשת - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושבת שלבית המשפט יהיה קשה וזה ייקח לנו זמן שהוא יעשה את - - - , אבל ברגע שהוא יורה לבקש. נניח שהוא לא קיבל את הערכת מסוכנות והוא לא יכול לבדוק אם קיימת הערכת מסוכנות רלוונטית קודמת, הוא יפנה לרווחה. הרווחה, ברגע שתתחיל לבדוק ולאסוף את המידע, היא תקבל את המידע הזה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אבל אז זה כבר יכנס למכסה. זה יספר על המכסה של - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. עכשיו אני אשמע כאילו מגינה על הצמצום במכסות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> גלי, אם מי שנותן את הערכת המסוכנות מברר האם יש הערכת מסוכנות קודמת, זה בא על חשבון המכסה? << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> כן, זה יבוא על חשבון המכסה בשורה התחתונה. הסברתי שהוא לא יסתפק רק בלהעביר את הערכת המסוכנות. הוא בדרך כלל יתקף אותה ויבדוק אותה ויראה אם יש לו מה להוסיף. מה שכן, זו כנראה תהיה הערכת מסוכנות קצרה יותר מבחינת זמן, שתוכל לפצות. זה לא יעזור במכסה, זה יעזור בשעות עבודה או בפניות שאמרנו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. בסדר גמור. תודה. בואו נתקדם. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אולי אפשר שאם הוא מגלה שיש הערכה קודמת ולקבוע איזשהו טווח זמנים, אז פשוט יעבירו את ההערכה הזאת וזה לא יחשב - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אבל זה כבר אנחנו נכנסים לשיקול הדעת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלי, אני לא יכול כל הזמן לבחון האם הם עושים את עבודתם ברצינות, האם הם מבצעים את עבודתם כמו שצריך. יש מכסה, זה ברור, אז כמו שנאמר, כנראה שבמקרה הזה הערכת המסוכנות לא תהיה 35 שעות, היא תהיה רק 15, אבל הערכת מסוכנות אחרת יכולה גם להיות מעבר ל-35. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> אבל עדיין זה 300. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה עדיין מכסה, נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברות, אני חשבתי כשחוקקתי את החוק לטיפול בגברים אלימים, שעשיתי דבר מדהים ומצאתי את התקציב לזה וכו'. עברה שנה כבר ועוד לא התחילו ליישם. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> בדיוק בגלל זה אנחנו מתעקשות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון, אפשר אבל בשלב מסוים אין - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איילת, בואו נמשיך, סעיף הבא. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> סעיף הבא זה סעיף (ב) בעמוד 10. (ב) הוראה לפי סעיף קטן (א) לקבלת הערכת מסוכנות תינתן בכפוף לכך שקיימת מכסה פנויה למתן הערכת מסוכנות, בהתאם למכסה שקבע שר הרווחה והביטחון החברתי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לפי סעיף 6ד, ככל שנקבעה המכסה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> איילת, לא נראה לי שצריך פעמיים אישור הוועדה, אישור הוועדה בסעיף של המכסות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בסדר, אנחנו נבדוק את זה אם צריך. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אם לא צריך, נוריד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהחלט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי יש כבר סעיף שאומר - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> האם זה כפילות. אנחנו נבדוק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוראה לפי סעיף קטן (א) לקבלת הערכת מסוכנות תינתן בכפוף לכך שקיימת מכסה? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> פנויה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה פתאום! הוא ייתן הוראה, יבקש הערכת מסוכנות. הם יכולים להשיב לו שאין מכסה, אבל מלכתחילה הוא לא יבקש, אז קטלנו את כל החריגים שברגע שמסתיימות - - - << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אבל אם הוא יקבל דיווח שאין מכסות, אז הוא פשוט יידע ואז הוא יצטרך לבחון את החריג מלכתחילה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בגלל זה שאלתי מתי הוא מקבל מכסות. אתם תדווחו לו שאין מכסות על ה-25 או על ה-300? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> ברגע שנקבע את המנגנון הזה אנחנו נדע. ברור שאנחנו רוצים לעדכן אותו בזמן אמת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חזרנו לאותו דיון, שמישהו יגיש את הבקשה ב-25 בחודש, עדיף לו לחכות ל-1 בחודש הבא כי אז מתפנים המכסות. למה לא לבקש? ב-25 סביר להניח שסיימנו את המכסות, אז לא צריך לשקול את הסכנה, צריך לחכות עד שיתפנו מכסות הערכת המסוכנות. בינתיים יכול להיות שיוציא צו מותנה ויחכה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> המחשבה שלנו דווקא הייתה הפוכה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מדובר על האישה ה-301 או על ה-26 פה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> קודם כל אנחנו עוד לא קבענו את המנגנון כמו שאמרתי, אבל אני חושבת שמדובר על האישה ה-26 ואני אסביר גם למה. אם אנחנו נימצא במצב שבו בית המשפט שולח להערכות מסוכנות כשכבר נגמרה המכסה החודשית ואין אפשרות לבצע אותה. אנחנו נמצאים במצב שבו זה יושב אצלנו. אף אחד לא מסתכל על זה בעיניים של אולי זה יישב יותר זמן ממה שנדרש. אם בית המשפט יידע מלכתחילה שאין כרגע מכסות פנויות לעשות הערכת מסוכנות, הוא יוכל לבחון האם יש כאן חריג ואם צריך לתת אמצעי טכנולוגי כרגע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בשביל מה צריך מחקר מלווה, מעריך והודעות על 80% וכו' אם ממילא לא יהיה בקשה יותר מאשר קבעתם שזה מה שצריך להיות? אז חלאס, נוציא הוראה לבתי המשפט, אתם לא תדונו אחרי שהוצאתם כבר בקשה ל-25 הערכות מסוכנות. לא כדאי לבזבז את זמנם בלחשוב על זה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אין לי פתרון לזה. אני פשוט חוששת שאם הם לא יידעו שאין מכסות והם יידעו שכרגע הצו הנוסף שהם מפנים אלינו לכתיבת הערכת מסוכנות, לא ניתן לגשת אליו אלא בעוד זמן שהוא יותר ארוך מהצפוי, הם לא יסתכלו על האופציה של לתת פיקוח טכנולוגי בכל מקרה כבר עכשיו, ויוצא לדעתי שכרנו בהפסדנו. אני לא מצליחה לצאת מהפלונטר הזה. זה פלונטר, אין ספק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ממילא מוציאים את צו ההגנה, לא צימוד אלקטרוני, ואתם תיגשו לבדיקת האופציה. זה יהיה סוג של מותנה עד שיתפנו המכסות בתחילת החודש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. המותנה זה לטובת האיזוק, זה לא לטובת הערכת המסוכנות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כנראה נצטרך גם שיהיה מותנה לטובת הערכת המסוכנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם בית המשפט ישתכנע שיש סכנה מאוד גבוהה ויש הרשעה קודמת ונשאר לו רק לבקש הערכת מסוכנות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ובא הצוות של הרווחה ואומר, אני לא יכול לתת לך החודש הערכת מסוכנות, ואז הוא יחליט, שים לו צימוד. ל-16 יום יש לו. אין בעיה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה מה שאני אומרת, שישים, אבל ברגע שאתה אומר שהוא לא יכול לשקול את הרעיון של הצימוד בלי שהתפנה מכסה, בגלל זה אני לא רוצה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין קשר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני חושבת שהתשובה היא בעמוד 7 בסעיף קטן (ה) שזה החריג. החריג הוא יכול להיות גם כשאין הערכת מסוכנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אם איילת תודיע לבית המשפט שאין הערכת מסוכנות, אז עדיף שזה יחזור לבית משפט, לא יישב אצלה, ואז בית המשפט יכול לשקול אם שוכנע מהראיות שהובאו בפניו כי קיימת סכנה גבוהה - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה מה שאני אומרת. ברגע שאתם כותבים הוראה לפי סעיף קטן (א) לקבלת הערכת מסוכנות תינתן בכפוף לכך שקיימת מכסה פנויה, הוא יוציא. אתם רוצים שספירת הימים לקבלת הערכת המסוכנות תהיה אחרת, זה משהו אחר כי אין להם מכסה שהתפנתה, אבל ברגע שאתם אומרים, הוא לא יכול להוציא כבר את ההוראה לבקשה, הוא יכול לעשות צימוד. אתם קבעתם מקודם שהוא יכול לעשות צימוד. פה אתם אומרים שהוא לא יכול לבקש הערכת מסוכנות בנקודת הזמן הספציפית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא יכול לבקש, רק יגידו לו, זה לא יהיה החודש, זה יהיה בחודש הבא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא מה שכתוב פה. זה מה שאני מנסה להגיד. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> מי מוודא שה-26 לא שוכחים אותו כי ב-1 בחודש יהיו רשימה חדשה? זה מה שהיא התכוונה, אני חושב. היא מתכוונת לזה, עאידה. מישהו צריך לנהל את זה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אין ספק שמישהו ינהל את זה. לא בהכרח נוכל לנהל את זה בטווח הזמנים שהחוק קובע. << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >> לפחות יהיה סדר בבלגאן. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> הסדר בבלגאן הוא טוב ויפה. אין לנו בעיה לעשות רשימה של מה נכנס ראשון והוא יקבל מענה ראשון, אבל אין לנו בהכרח יכולת לשלוט על פרק הזמן שזה ייקח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כבר היום אין לנו את היכולת לעשות את זה, אז לא נוכל לעמוד בזמנים של החוק. זה דבר ראשון. דבר שני, אני חוששת ברמה המהותית שלפעמים בית המשפט יגיד, אוקיי, אני מודאג מאוד אבל אני כן מרגיש שאני יכול לחכות רגע לעשות את הערכת המסוכנות, והוא לא ישקול האם זה נכנס לחריג כי הוא יחשוב, אני בטח יקבל הערכת מסוכנות בעוד עשרה ימים. אם הוא לא יודע שזה נכנס עכשיו להיות החמישי בתור בחודש הבא, אז הוא יוכל לשקול את הדברים כמו שצריך. זה החשש שלי. אין ספק שהפלונטר מהמכסות הוא פלונטר, אבל אין לנו ברירה אלא - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הפלונטר הוא לא המכסות, הפלונטר הוא התקנים, כי היה אפשר עם תקנים אחרים לעשות 300 הערכות בחודש. אני יכולה להבין לליבך שאת לא רוצה שתהיו במצב שהוציאו לכם צו עם בקשת הערכת מסוכנות כאשר אין לכם, ויכול להיות שאתם רחוקים עשרה ימים מסיום החודש וכבר ניצלתם את ה-25. המספר 26 הגיע ב-20 בחודש. עד שיתחיל המניין החדש של המכסות כבר איבדתם עשרה ימים, התקופה הראשונה. נשארו לכם את שישה הימים לעשות הערכת מסוכנות. זאת הדאגה שלכם. עם כל הכבוד, הדאגה שלי זה מבקש או מבקשת או בן המשפחה שצריך הגנה. אני רוצה שייצא צו. אתם הבעיה עם מניין הימים. אנחנו צריכים לפתור את זה בינתיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אין איך לפתור את זה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> שנייה, ננסה לפתור. מי יודיע לבית המשפט שנגמרה המכסה? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> היחידה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אם היחידה הודיעה לבית המשפט שאתם לא מסוגלים להגיש או הסתיימה המכסה, אתם לא מסוגלים להגיש הערכת מסוכנות, אז השאלה אם לא לכתוב שבית המשפט ישקול האם לתת צו לפי הוראות סעיף 3(ב)(ה)? לפי החריג. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם קבעתם שהחריג צריך הערכת מסוכנות בכל זאת. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> נכון, אבל הוא צריך הערכת מסוכנות בזמן מוגבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזה חוזר להערכות של החריג. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אם התקיימו הנסיבות, זאת אומרת האם שוכנע מהראיות שהובאו בפניו כי קיימת סכנה גבוהה וממשית לחייו של בן המשפחה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כן, אבל אז הוא יורה על הארכת התקנה - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> הוא נותן צו - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> צו חריג שהגדרתם שהוא יעמוד רק בהארכה ל-16 יום עד שיקבלו את - - -. מה שאני אומרת, וזה מה שמדאיג אותנו, שהמבקש ה-26 יכנס לבית המשפט וישכנע מאוד שצריך לקחת אותו בחשבון ויש סכנה וכו', אבל אין מכסה, ואז זה ב-20 בחודש. הם מילא, עשרה ימים אין להם מכסות. לא יגעו בבקשה של בית המשפט שהחליט על החריג. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בית המשפט ייתן צו. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> הוא ייתן צו ואז הוא נותן הוראה לערכת מסוכנות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם מדברים, אתם מעמידים אותנו במצב שאנחנו כבר עשרה ימים איבדנו כי לא היה לנו מכסה. נשארו לנו שישה ימים להכין הערכת מסוכנות על פי הצו החריג שניתן. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לא בהכרח זה יהיה צו אחד כזה. זה בדיוק העניין. אם אנחנו מסלילים את כולם לחריג, אז יהיו לנו עוד ועוד צווים שבהם אנחנו מוגבלים ב-16 יום ואפילו אי אפשר לבקש בקשת הארכה. אנחנו לא נעמוד זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין מה לעשות, אבל המכסות קיימות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש כאן שאלה אם אי אפשר להתחשב בזמן האבוד מהצו בגלל חוסר מכסות הערכה? כלומר שיהיה לנו התחשבנות בזה כדי שהם יוכלו למלא. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני רוצה להבהיר שלא לזה נועד סעיף החריגים. סעיף החריגים לא נועד לזה שנגמרו המכסות של הרווחה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את יודעת מה, זה מאוד מעניין. כולנו מגלים מה המציאות אומרת לעומת מה שחשבנו מקודם, ומנסים למצוא פתרונות ואתם תמיד אומרים לנו, בגלל זה שמנו את זה ובגלל זה שמנו את זה. בואו תגלו את המציאות איתנו ותתגמשו. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כשיש בעיה עם המכסות של הכלי, יש צו מותנה. בוודאי שאנחנו מסדירים את זה, אבל סעיף החריגים לא נועד להתמודד עם חוסר במכסה של - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> המקרה של החריגים נועד להתמודד עם מישהו שנמצא בסכנה, והתנאי שאתם קבעתם אותם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את לא נותנת לאנשים לחשוב רגע. הבנו את הנקודה. הבהרת אותה כל כך טוב שכולנו פה מבינים, אבל אם לא תיתני לנו לדבר, לא ניתן לאנשים למצוא פתרון. אפרת, בבקשה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> הבעיה היא לא מכסות, הבעיה היא שאין בני אדם, לכן אם נגדיר שהבן אדם ה-26, עדיין הוא לא יהיה מי שיפגוש אותו בפרק הזמן הזה. אני רוצה להציע, בואו נעשה חריג לחריג. במקרה שבו בגלל שלא היה מכסות בית המשפט החליט להפנות אותו לסעיף החריג, שם יינתן פרק זמן ארוך יותר. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אבל אז זה ייעשה כלי שישתמשו בו כל פעם כשאין מכסות. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> לא, כי הוא עדיין צריך לנמק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אתם קבעתם את המכסות המצומצמות. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> לא אנחנו קבענו את המכסות של מעריכי המסוכנות. ממש לא. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> עדיין בית המשפט צריך לנמק. אין פה דאגה. הוא עדיין צריך לנמק כי יש כאן הצדקה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> תמיד צריך לנמק. זה לא העניין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, האמינו לי שהנקודה ברורה והמכסות ברורות והמגבלות ברורות. בכל מקום שבו אנחנו נתיר עכשיו לתת לשופטים שיחלקו את האזיקונים האלה כמה שיותר מהר, אז גם ה-200 יגמרו הרבה יותר מהר. גם את זה צריך לקחת בחשבון, ואז יבואו הגברת ה-201 או הבעל ה-201 וה-220. זה ברור לחלוטין. אני מבין את זה, רק מה שצריך להבהיר לפחות לי, הגיעה האישה ה-26 או הבעל ה-26 או הילד ה-26, הוא עובר להיות הראשון בחודש הבא? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כן. ככל שזה לא יהיה מצב שבו ניתן צו בפיקוח כבר עכשיו, אז אני מניחה שמלכתחילה תתבקש הארכת הזמנים. תצא הודעה לבית המשפט, היות שנגמרו המכסות, עכשיו אומרים שאנחנו צריכים יותר זמנים, אבל ברור שהראשון שנכנס הוא הראשון שיוצא, כשכן אמרנו שיהיה תיעדוף לאותם אלה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על סמך התשובה שניתנה עכשיו אולי כדאי לחשוב על אפשרות שמניין הימים של הצו החריג יתחיל ביום שמודיעים שהתפנתה מכסה, במקרים הספציפיים האלה. במקרים שלא הייתה מכסה והיה צורך בלהוציא, הימים שקבענו, העשר והשש, מתחילים לספור אותם מהיום שהם הודיעו שהתפנתה לנו מכסה ואנחנו מטפלים. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> זה לא טוב משום שמי יגן עליו באותם ימים עד שיתפנה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על מי? << אורח >> ניב עמית: << אורח >> על זה שביקש את האיזוק? מי יגן עליו בימים האלה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בן המשפחה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יהיה איזוק. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> יהיה בעוד שבועיים כשיתפנה מכסה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. אני עכשיו רק מדברת על לספור את הימים. אני לא מדברת על האיזוק עצמו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. בסדר, תרשמו את זה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה מפנה את בית המשפט כל פעם לפנות לסעיף החריגים שאין מכסות של - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לא, לא, זה לא מפנה. עאידה, מה שאת אומרת זה לא הפניה לחריג. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חריג ואין מכסה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אין מכסה להערכת מסוכנות. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אבל בית המשפט יודע מראש שאין מכסה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> מצד אחד בית המשפט יודע מראש שאין מכסה, מצד שני הוא רואה מול העיניים שלו מקרה שהוא הכריע שזה עדיין מצדיק בנסיבות המאוד מאוד חריגות- - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בסכנה מאוד גבוהה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה לא שונה מהמקרים שדנו בהם עד עכשיו. תמיד אנחנו אמרנו שמעריכי המסוכנות אמורים לתעדף בדיוק את המקרים של החריגים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אם אין להם מכסה? << אורח >> גלי עציון: << אורח >> נכנס לבית משפט מקרה, הוא חושב שזה נכנס לחריגים אבל אין מכסה. זה לא שאין מכסה ולכן הוא מכניס את זה לחריגים. היא לא יודע לתעדף כי נגמרו לה המכסות לחודש. היא בכל מקרה לא תסתכל על זה - - - << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> בסדר, אבל אמרה פה חברתי מהרווחה שזה יעבור לחודש הבא. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> נכון, אבל אנחנו לא נוכל לעשות את זה בסד הזמנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכל אחד כזה יש משמעות. זה לא רק הצמיד בכסף. זה הכוח שצריך להיות זמין אליו, זה המערכת שיודעת לשלוט בו. זה 37 מיליון שקלים. זה המון כסף. אני רוצה שיהיה ברור, אפרת, פרק הזמן של עד הערכת מסוכנות שמשם בערך ייספר הזמן זה לא אומר שהערכת מסוכנות אומרת שהוא הולך עם צימוד אחר כך. אנחנו צריכים לקבל הערכת מסוכנות. יכול להיות שהערכת מסוכנות תהיה שונה מההערכה של השופט באותו רגע. גם זה יכול להיות, אז בואו נהיה לפחות בעניין הזה טיפה יותר גמישים וכן נאפשר, למרות שאני אומר לכם אישית, אני לא רואה את המצב מגיע לכדי כך שבאמת יש כל כך הרבה חריגים וכל כך הרבה יוצאים מן הכלל, אבל אנחנו חייבים לתת לזה סיכוי. אני אומר לכם עוד דבר ואפשר לצטט אותי כי זה לפרוטוקול. אם שופט מגיע למסקנה שיש פה מישהו מסוכן ברמה של חייו של בן המשפחה והשופט לא החליט שהוא מכניס אותו למעצר בכלל, אז יש לי סימן שאלה לגבי השופט הזה בכלל, אבל זו דעתי הפרטית ולכן אני מביע אותה. אם יש סכנת חיים לבן המשפחה והפתרון הוא צימוד וכרגע אין צימוד כי אין, נגמרו ה-200, והוא מאפשר לו להסתובב חופשי, אני אומר לכם, אנחנו בבעיה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אדוני, בסופו של יום, אחד, מדובר בהליך אזרחי ולא ניתן להורות על מעצר בהליך אזרחי. דבר שני, צריך עילת מעצר. אנחנו מתנהלים פה בתוך מסגרת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבין, אבל אי אפשר לבוא ולומר שקיים חשש לחייו של מישהו, זה נמצא לפתחו של השופט והפתרון הוא כלום. מה עושים? אין צימוד, נגמרו הצמידים. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני שוב אומרת, ברגע שאנחנו מדברים על הליך אזרחי, בהליך אזרחי לא ניתן להורות על מעצר. מעבר לזה, אם רוצים לגשת להליך של מעצר או הליך פלילי צריך להיפתח הליך פלילי. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> זה המכתב שכתבו לך הסניגוריה הציבורית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> באיזה מקום מגיעים למסקנה שיש סכנה לחייו של מישהו כי קרה משהו? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> הגברת צריכה לגשת למשטרה. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> השופט יכול להגיע למסקנה הזאת אבל זה עדיין לא הופך את ההליך להליך פלילי. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> הליך פלילי, קבוע בדין איך הוא נפתח. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> יש פתרון מעשי. השופט שולח את ההגנה. אומר, תיגש עוד פעם למשטרה ותגיש עוד פעם תלונה ותבקש שזה יירשם כתלונה פלילית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנתי. אוקיי, בבקשה, סעיף הבא. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> מה הוחלט, כי העמדה של השר שלנו הייתה עשר פלוס שש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עשר פלוס שש. פשוט סופרים את זה - - - << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> לא, אבל יש לזה משמעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להבין מה המשמעות. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה יכול להיות מספר הרבה יותר גבוה מעשר פלוס שש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה המשמעות למשרד לביטחון לאומי? תסבירו לי, אני רוצה להבין למה לא. למה עשר פלוס שש לא ייספרו מאותה נקודה? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כי עמדת השר הייתה שהחריג הזה הוא באמת נועד למקרים חריגים וצריך לתת תיעדוף עילאי למקרים האלה כדי שלא יקרה מצב שבו דווקא כמו שאדוני דיבר על כך, שבסופו של דבר הערכת המסוכנות תראה שאין דברים בגו והוא סתם הוחזק עם המתקן הזה, עם כלי הפיקוח ללא צורך, לכן הייתה חשיבות לכך שתינתן הערכת המסוכנות כמה שיותר מהר במקרים החריגים, אז הייתה הסכמה פה שזה יהיה עשרה ימים ולא שבעה ואחר כך פלוס שישה ימים נוספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מקרים חריגים שבית המשפט התרשם שזה מקרה חריג. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כדי לקבל הערכת מסוכנות. אנחנו עשינו את ההארכות כדי לקבל הערכת מסוכנות. מקובל עליכם הרעיון הזה שאומר שיכול להיות שיהיה צורך ב-16 ימים ברוטו כדי לקבל הערכת מסוכנות. אנחנו פשוט חלוקים במקרה הספציפי הזה מתי מתחילים לספור את ה-16 ימים כי המכסה לא קיימת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כן, אנחנו גם לא יודעים מתי היא תהיה קיימת ואיפה זה ייכנס. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בתחילת החודש תהיה קיימת. השאלה כמה יעבור מאז. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו צריכים להתמודד בעניין הזה ביחד, אפרת. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> השאלה מי בעד האישה שנמצאת בסכנה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, לא, זה לא רק אישה. אני כל הזמן נוגע לבן משפחה כי אם זה ילד, זה כואב לי בדיוק באותה מידה. << אורח >> טל הוכמן: << אורח >> כמובן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להבין יחד אתכם. הגיע בן משפחה ומבקש צו הגנה. שקל השופט את העניין והגיע למסקנה שהוא רוצה, יש רקע קודם, אין רקע קודם, פחות מעניין אותי כרגע, שהוא צריך הערכת מסוכנות. אומרים לו, התאריך עכשיו זה 14 ביולי. אומרים לו אנשי הרווחה, סליחה, לפני ה-10 באוגוסט אני לא יכולה לבצע הערכת מסוכנות. יש 24 ימים. מה עושה השופט? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> קודם כל יש חשיבות מאוד גדולה להאם יש לו הרשעה קודמת או לא כי זה בדיוק התנאי היחיד שעומד ללא הערכת המסוכנות. הוא יכול לתת את החריג. ברגע שיתחיל החודש הנוסף, אז יתחילו להימנות בעצם הימים הנוספים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא נתן את ה-16 יום אבל הרווח הוא 25 ימים עד הרגע שאפשר לעשות הערכת מסוכנות. מה קורה בתשעת הימים הנותרים? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני מבינה את הקושי אבל אנחנו צריכים לתת את הדעת גם לכך שכמו שאדוני אמר, יכול להיות שדווקא כשתינתן הערכת המסוכנות אז יראו שאין סיכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו לוקחים את הסיכון, את ואני? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני מנסה להסביר מה היה השיקול של השר כשהוא ביקש - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מבין את השיקול. אני הייתי שותף לשיקול הזה של השר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> האם זה סביר שיש סכנה גבוהה וממשית ובסופו של דבר הערכת מסוכנות תצא שלא צריך צו הגנה ופיקוח טכנולוגי? מה ההיתכנות לדבר הזה? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> הייתי רוצה לשאול איך אפשר להבטיח שזה לא תהיה זליגה לסעיף החריג בכל מצב שאין מכסה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת עמדה, שזה לא יהפוך להיות סטנדרטי. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה החשש, שזה יהיה מעקף למכסות. זה הרי מה שאנחנו מבינים. זאת הבעיה, ואז סעיף החריגים יהיה פשוט מעקף למכסות. אם יש דרך להבטיח שזה לא יהיה, אז אני מניחה שנוכל להגיע לעמק השווה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> השופט לא יידע עד שהוא לא קיבל את ההחלטה העקרונית. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אבל הוא יודע שאין מכסות. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> הוא קודם יקבל את ההחלטה העקרונית ורק אז יידע. רק אז יוציא את השאילתה האם יש מכסות או לא. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אבל הוא מקבל דיווח איטי. זה לא יפתיע אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא גם יודע. יש דיווח איטי של הרווחה להנהלת בתי המשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא לשופט, להנהלת בתי המשפט. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> לא משנה, הרפרנט בהנהלת בתי המשפט מעדכן את השופטים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מקבלים בקשה כזאת, דבר ראשון שואלים, יש מכסות או לא? לא חשוב אם יש סכנה או אין סכנה וכו'. ישאלו קודם כל, יש מכסת מסוכנות? אחר כך יתחילו לשקול. זה מסננת. הפכתם את המכסות למסננת בקבלת ההחלטות השיפוטיות וזה לא מתקבל על הדעת. אנחנו מדברים על חיי בני אדם. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני מסכימה לחלוטין. הסיבה להפוך את הסיבה של המכסות כסיבה להשתמש בחריג - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תשמעי, אין אחד שהתגמש יותר ממני בסיפור המכסות הזה. יושב-ראש הוועדה יודע בדיוק מה העמדה שלי. הוא לא היה בטוח שאני הולכת להצביע בעד החוק הזה. אני כבר מ-2016 נלחמת על זה. אם אתם רוצים להפוך החלטות ביורוקרטיות של אנשים שלא נכנסו איתנו לעומק בכל סיטואציה אפשרית למסננת בקבלת הגנה אמיתית של החוק הזה, אני לא שותפה בזה. זה לא יתכן. אנחנו מנסים להתגמש. התגמשנו, נכנסנו לתוך המכסות שאתם דיברתם עליהם ועדיין לא מוכנים אפילו לחשוב על סיטואציה כזו שבגלל ההחלטה שלכם יכולה לפגוע בהגנה על אדם שמבקש הגנה? שהשופט, לפני שיכריע אם לשמוע בכלל את הבקשה, תגידו לי אם יש מכסה, ואם אין, לזרוק מהמדרגות? מה זה? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> סליחה, יכול להיות שהובנתי לא נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אולי אני מקצינה אבל לצערי ניסיתי מהבוקר להיות המתגמשת והמבינה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> יכול להיות שהסברתי את עצמי לא נכון. אני מסכימה עם גבירתי שבהחלט אין שום היגיון לכך שהמכסות יהיו תנאי לכל הדבר הזה, אבל מה שקורה זה שברגע שלוקחים את סעיף החריגים ומשתמשים בו כשאין מכסות, אז משתמשים בסעיף החריגים כמעט - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אגיד לכם מה מדאיג אותי בכל העניין הזה של החריגים. לא עצם החריג אלא העובדה שיכול מאוד להיות שבסופו של דבר יחולקו כל כך הרבה צמידים בחריגים שלא יישאר לנו להערכת המסוכנות. זה מה שמטריד אותי. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי הגיע מישהו, קיבל חריג ועוד חריג ועוד חריג. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אבל גם הם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל הם לא עברו הערכת מסוכנות. החריגים הם ללא הערכת מסוכנות. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> זה לתקופה קצרה ביותר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה כבר לא תקופה קצרה, זה מהרגע שספרנו ועוד 16 יום. זה יכול להיות משהו כמו חודש. חודש שלם שאנחנו נותנים צמידים חריגים. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אבל מי שנכנס לחריגים, הסבירות שהוא לא יקבל את הצו היא די נמוכה. זה כל הרעיון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אז זה לא משנה אם עשו את הערכת המסוכנות קצת לפני - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל הם לא עשו הערכת מסוכנות ובינתיים יש אחרים. באותו רגע סיים מישהו הערכת מסוכנות אצל החבר'ה של הרווחה, והגיעו למסקנה שצריך לשים צימוד אבל כבר אין כי הצימודים נמצאים אצל החריגים שהם לא עברו הערכת מסוכנות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הניסיון שלנו מלמד שהשופטים לא רצים לתת החלטות על סמך החריג שבחריג, והם מנסים יותר ויותר להיצמד למה שאמר המחוקק בחוק. זה הניסיון מבתי המשפט. עד כמה שרוצים להגיד שהשופטים רצים לעשות שיפוט אקטיביסטי, אני לא בעמדה הזו במיוחד בנושא של אלימות במשפחה. אלימות במשפחה, עדיין השופטים חושבים בצורה שלא רצים לחלק החלטות. בעיניי גם לא צווים. אפילו כשבאים לשפוט, כבר בתהליך הפלילי הם עדיין מקלים. אפילו בתהליך הפלילי שכבר יש הרשעה הם מקלים בענישה. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> עוד לפני שהם שואלים אותו מה שמו, הם כבר רושמים את פסק הדין. על מה את מדברת? מתי היית פעם אחרונה בבית משפט? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> אנחנו גוף שמייצג בבתי המשפט למשפחה באופן סדיר, ואני יכולה להגיד לכם שהשופטים רחוקים מלהקל את היד. מה שאתה תראה בפסק דין ממוצע זה האימא טוענת לאלימות האב וזה נשאר שם. נקבעים הסדרי פיקוח לקטינים ללא מרכז קשר. האמירה, האימא טוענת לאלימות במשפחה נשארת תלויה באוויר וזו המציאות שבדרך כלל בתי המשפט מתנהלים איתה. הם כמעט ולא נותנים משקל לאלימות שאינה מוכחת, שאין הרשעה בכתבי אישום, שאין איזשהו הערכת מסוכנות ברורה. שופטי המשפחה על פי רוב לא יעשו כלום עם הנתון. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> כי עם 15,000 או 20,000 תלונות שווא - - - << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> זה אתה אמרת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא נכון ותפסיקו לחשוב על זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ניב, בבקשה, אתה לא רוצה להביא אותי למצב שאני אומר לך לצאת, נכון? תודה. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> המספר הזה של 10,000 צווי הגנה נובע הרבה פעמים מהסיבה ששופט המשפחה לא רוצה להיכנס לעומקם של הדברים והוא קובע צו הדדי לו ולה, כי הוא לא רוצה להיכנס לעומקם של הדברים. כשיש עומק לדברים, הרבה פעמים בגלל שאין ראיה מוחשית מתעלמים מהם ולכן אני רואה שופטים רצים להטיל צווי הגנה בפיקוח אלקטרוני אם אין להם חשש ממשי שמגובה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את חושבת שנכון שניתן את העשרה ימים הראשונים רק אחרי שיש הסכמה להערכת מסוכנות, להתחיל את הספירה מאוחר? << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> אני חושבת שלא יכול להיות שכשאנחנו נכנסים כבר לחריג ויש בפנינו שופט שהגיע למסקנה שיש פה בעיה למרות שאין לו הרשעה ולמרות שאין לו הערכת מסוכנות, אז ניתן את הקרדיט לשופט. שופטים באמת לא ממהרים לפגוע בזכויות של אנשים כל כך מהר. ניתן לו את הקרדיט וניתן לו את פרק הזמן הזה שכנראה במצטבר בסופו של יום לא יגיע יותר מ-21 יום. אנחנו מדברים כנראה על לקראת אמצע החודש ההוא עד תחילת חודש הבא, 21–30 יום. זה לא שיוטל עכשיו על האיש שנים של להיות בפיקוח אלקטרוני בלי צו הערכת מסוכנות. אנחנו מדברים על כמה ימים לכאן או לכאן. בוא ניתן לשופטים את שיקול הדעת. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני רוצה רק להגיב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני לא אגיב להצעה לתיקון. אני כן רוצה להגיד, בית המשפט בסופו של דבר פוסק בהתבסס על הנתונים והעובדות שהובאו בפניו. זה מה שיש לו. יש לו את הדין ויש לו את העובדות שהובאו בפניו, לכן כשאומרים דבר כמו "היא טוענת" ו"הוא לא הונח" ו"אם אין ראיה ממשית", זאת שיטת המשפט שלנו, לכן כשנאמרים דברים כאלה פה בשולחן, אז רק חשוב לשים את זה במקום הנכון. בית המשפט פוסק בהתבסס על הדין ובהתבסס על ראיות שהובאו בפניו. כל טענה אחרת שניתן להבין ממנה דברים אחרים, אין לה מקום. לגבי האפשרות של בית המשפט ישתמש בחריג, החריג הוא חריג. כשמו כן הוא, כלומר צריך להיות כן נסיבות מיוחדות וגם רשום "מנימוקים מיוחדים שיירשמו", לכן הוא לא ניתן בשגרה. אני חושבת שזאת כוונת המחוקק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >> אבל אין לנו פה ויכוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אפרת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אנחנו לא שמענו פה הסבר כדי להבטיח שזה באמת לא יהיה מעקף לסעיף החריגים. זה דבר ראשון. דבר שני, חברתי קרן אמרה פה שיכול להיות שגם אם אין לו הרשעה קודמת, יכול להיות שזה בדיוק יהיה העניין, שאדם שכן יש לו הרשעה קודמת וכן יש איזושהי אינדיקציה אחרת, כי הרי סעיף החריגים מדבר על זה שאין כלום. יכול להיות שאם כן יש אינדיקציה אחרת, אז יש מקום לבית המשפט באמת לשקול להשתמש בזה ואז אנחנו נדע שזה לא מעקף לסעיף החריגים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אתם יודעים מה, לפעמים הסכנה גם הגיעה מאנשים שלא היה להם אינדיקציות ולא רישום פלילי ולא הרשעות ולא כלום, נכון או לא? 50% מהנשים שנרצחו, נרצחו ולא היה להן תלונות ולא היה לבן הזוג הרשעות קודמות, אז מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שני שליש. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> גם לא היה צו הגנה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה זה שייך? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כלל לא פנו. זה נשים שבכלל לא פנו למערכת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא באה בתלונות עכשיו למערכת. מה שאני מנסה להגיד, שיש הרבה פעמים אנשים מסוכנים שמסתובבים ואין לך רישום פלילי עליהם. בשביל זה נתנו לשופט להרגיש את הסכנה ולנסות להבין את הסכנה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> נכון. אין לי שום ויכוח בעניין הזה, לכן יש את סעיף החריגים. כל מה שאני שומעת פה בוויכוח על העניין הזה זה שיש בעיית מכסות ובגלל בעיית המכסות צריך לפרוץ - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, סליחה. זה לא מה שנאמר פה ואם את הבנת את הדיון בצורה כזו, אז כנראה לא הבנת אותו נכון. אני מתנצלת שאני אומרת את זה בבוטות אבל כנראה גם לא עקבת אחרי הדיון כמו שצריך, כי הדיון התחיל מסיטואציה מאוד קונקרטית, לא על כל מתי נותנים חריג. זה כבר הוחלט עליו. בתוך החריג כבר יש הערכה שיש סכנה. כבר בית המשפט השתכנע שיש סכנה ורוצה להגן ורוצה לתת את האפשרות, ומה שתוקע זה המכסה של הערכת המסוכנות. הוא יכול להוציא. ייגמרו ה-16 ימים או ייגמרו 12 ימים ועדיין אין מכסה, ואז יהיו שלושה ימים, יתחילו להכין את הערכת המסוכנות ואז ייגמר הצו ואז צריך להתחיל את הכול מחדש. מה עשינו? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> שוב חזרנו לעניין שהבעיה היא המכסות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להבהיר בהמשך לדברים של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שאני נותן לך קרדיט שאת כן מבינה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני גם בטוח שאת מייצגת היטב את השר. אתם צריכים להבין שאנחנו באמת בהתלבטות פה כדי לא להשאיר את אותו בן משפחה שנגמרו לו הימים ונגמרו המכסות. אנחנו לא רוצים להגיע לשם. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> גם אני בעצמי לא רוצה שנגיע לשם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפרת, אני יודע שאת שותפה שלי לעניין הזה למצוא את הפתרון, אבל אני רוצה שתבינו את ההתלבטויות שלנו. אני מציע שאנחנו כרגע בואו נמשיך. נצטרך לסגור את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו יודעים גם שהעמדה שלך היא במגבלות המרווח שניתן לך. אנחנו מבינים את זה אבל אנחנו מתווכחים עם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו מנסים להתפתל בין המכסות. או שנמצא לזה פתרון או שנלך עם איזשהו סוג של פתרון ונראה לאן זה הולך. אני מזכיר לכולנו, זאת עדיין הוראת שעה שבסופו של דבר נוכל לבחון אותה ולהחליט החלטות שונות ולתקן לקראת סוף ההוראה. בואו נתקדם כי אחרת באמת נגיע למוצאי שבת פה. מי שרוצה לעשות איתי פה קידוש, מוזמן. איילת, בואי נמשיך. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בעמוד 10 אנחנו בפסקה (ג). אני קוראת את הסוף. (ג) בית המשפט רשאי להאריך את התקופה להגשת הערכת מסוכנות בשישה ימים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני בעמוד 11 בפסקה (ד). אנחנו הגדרנו מחדש את סעיף החזקה. (ד) בית המשפט יבהיר לצדדים את הדרישה להתייצב בפני מעריך המסוכנות בהתאם למועד, למקום ולאופן שיקבע מעריך המסוכנות ואת חובתם לשתף עימו פעולה; לא התייצב בן המשפחה שכלפיו מבוקש הצו בהתאם לאמור, יודיע על כך מעריך המסוכנות לבית המשפט, ותקום ביחס אליו חזקה כי נשקפת ממנו סכנה גבוהה לבן המשפחה מבקש הצו, זולת אם שוכנע בית המשפט אחרת בנסיבות העניין. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו עוברים הלאה. עמוד 12, סעיף 6ב. כאן אנחנו מוסיפים את ההגדרה – "ובלבד שמעריך המסוכנות יהיה עובד מדינה". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עמוד 13, תיקון קטן בפסקה 6ג(2) – "מסמכים רלוונטיים". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עמוד 14, בפסקה (6) במקום "סיכום מידע" זה יהיה – "מידע רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה". << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> יש לנו תיקון קטן שממש לפני הדיון הוצג. בעצם יש את סעיף (7) שהוא סעיף בחוק הקיים שמתייחס להפרת הצו. בעצם צריך להוסיף בסוף - (8) בסעיף 7 - (1) בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי סעיף 2(א)(1)" יבוא "או (4), או התקבל חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי על הפרת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי" והיחידה לפיקוח טכנולוגי הודיעה זאת למשטרת ישראל. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> "הודיעה למשטרת ישראל" זה בעצם סמכות של המשטרה לעצור את המפר. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> זאת אומרת שהמשטרה מתחילה לפעול רק מרגע שהיא מקבלת הודעה מיחידת הפיקוח. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אלא אם כן נודע לה בדרך אחרת. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בעצם היה רק כתוב "התקבל חיווי" וצריך לכתוב – התקבל חיווי והיחידה הודיעה למשטרת ישראל לעצור, ואז כבר ההליך הפלילי. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כי משטרת ישראל כביכול לא מחוברת לחיווי עצמו. זה ביחידת הפיקוח. אני אדגיש, מדובר בסמכות שהיא קיימת גם ככה למשטרה, אבל כיוון שגם זה מופיע בחוק לעניין הפרה, ראינו לנכון גם להוסיף את זה גם ספציפית לעניין ההפרה בפיקוח טכנולוגי והחיווי - - - << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> חשוב לי רק להדגיש, מעבר לזה שאנחנו נופעל רק לאחר שנקבל את ההודעה, בנקודת הזמן הזאת אנחנו ממשיכים לעבוד יחד עם יחידת הפיקוח ועם האחראי שם, הנציג שעושה את הבירורים וצריך להכווין את הכוח המשטרתי לאן הוא הולך, כי כאמור אני לא מקבלת ניטור בזמן אמת ולכן אני חייבת את ההכוונה שלו. זה לא מתנתק. זה לא שהאחריות עוברת למשטרת ישראל לפעולה וכאן אני נשארת עם עצמי, כי אני חייבת את אותו נציג ביחידת הפיקוח שייעשה את ההכוונה, את התיאום בין האדם שמדבר איתו בטלפון ורואה על המסך, בין הנציג של המשטרה שם לבין הניידת בשטח. אם אני צריכה עוד מידע ואם אני צריכה עכשיו עוד למשל חיווי מנציג משרד הרווחה בתא השותפויות או אם אני צריכה מידע מהמוקדן, אני עדיין בקשר איתם. אין ניתוק מגע. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה אומר שיש נציג משטרה ונציג שנמצא במשל"ט ובעצם באמצעותו זה נעשה. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> הקשר בין הנציגים במשל"ט זה בין הקשר של האדם שנמצא בקשר טלפוני עם המפוקח ורואה אותו לבין נציג המשטרה לבין כולם ביחד, וחשוב שזה יובהר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לפני שאנחנו ממשיכים, אפרת, אני מבקש את תשומת ליבך, כמובן אנשי המשרד, עאידה. עשינו פה איזשהו קונסיליום שאירחה אותו מירי ואני חושב שאנחנו יכולים להגיע לאיזשהו מענה קצת שונה, קצת יצירתי. אני חוזר לסעיף של הימים ומאיפה מתחילים את הספירה. אני מבקש שתהיו קשובים לסעיף הזה כי הוא מאוד חשוב ואני חושב שיש לו פתרון יפה. היה והגיע בית המשפט או השופט להבנה כי קיימת סכנה גבוהה וממשית לחייו של בן המשפחה, והודיע משרד הרווחה כי אין באפשרותו להגיש הערכת מסוכנות כי אין לו כרגע מכסה, זאת אומרת נגמרה לו המכסה, מניין הימים של הצו יתחילו עכשיו. יינתן צו מהרגע שבו הודיע משרד הרווחה שיש באפשרותו, הוא נכנס לתחום של המכסה ואז לא יהיו 16 יום, יהיו רק עשרה ימים, ומתחייב המשרד שתוך עשרה ימים תוגש הערכה. אני לא יודע כמה ימים יהיו בין ההחלטה של השופט לזה שמשרד הרווחה יגיד, אני מסוגל תיכף לבצע את זה, אבל אז הצו יעמוד בתוקפו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז מכנסים אותם למה שהיה ההצעה הקודמת, עשרה ימים, אתם חייבים לעשות את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם מתחייבים שתוך עשרה ימים. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> חזרנו למקור בלי שום אורכה מעבר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל רק למקרה ספציפי שבו יש החלטה חד משמעית או הבנה חד משמעית שקיימת סכנה ממשית גבוהה וממשית. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה החריג. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נגיד שיש להם את המכסה. יש לנו צו שיכול להגיע עד 16 יום במקרה הספציפי, עשרה ימים ועוד שישה ימים. נגיד הם קיבלו את המכסה ביום השמיני לצו, אז יש יומיים הבדל בין - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> הצו יעמוד בתוקפו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עומד בתוקפו ומאותו רגע שהם אמרו יש לנו מכסה, תוך עשרה ימים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי, בסדר גמור. אני לא הבנתי בהתחלה. זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בשביל זה אנחנו פה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני רוצה רק להבין שהבנתי נכון, שאחר כך לא חס וחלילה אואשם בחוסר הבנה. קודם כל בית המשפט בוחן, רואה לנכון בגלל שיש סכנה ברורה וממשית שיש מקום להשתמש בחריג. נותן כבר את הצו, מפנה בעצם כמו שבדרך כלל הוא צריך לעשות בסעיף החריג להערכת המסוכנות, ואז מאיפה הוא מקבל בעצם את ההודעה על זה שאין - - -? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> הוא מקבל את זה אונליין. הוא היום יודע שהוא במצב שבו אין מכסות להערכת מסוכנות. יש את צו ההגנה בפיקוח, זה דבר אחד. הוא נותן צו הגנה בפיקוח כי הוא התרשם שזה נכנס לחריג. את הצו לכתיבת הערכת מסוכנות שהוא יודע שאין כרגע מכסה, הוא אומר, ברגע שתתפנה מכסה, תיכתב הערכת מסוכנות. הערכת המסוכנות תיכתב בתוך עשרה ימים מיום שהתפנתה המכסה ולא יהיו הערכות מעבר לזה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> לא הבנתי. זה צריך להיות בהחלטה שיפוטית? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> ברור. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> מה זאת אומרת? כל פעם בית המשפט יצטרך - - - ? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> זה גם היום קורה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אתם מדברים פה על מצב חריג, אז בית המשפט יצטרך לנמק מדוע? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> לא, אם כותבים את זה בחוק הוא לא יצטרך לנמק שום דבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא לא צריך לנמק שום דבר. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> הוא רק צריך להיות מודע שהוא נמצא בתוך הסיטואציה של החריג שבחריג ואז לכן זה מה שהוא קובע. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בית המשפט לא יצטרך לנמק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פתרון יצירתי. תודה רבה. הסעיף הבא, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו בעמוד 15. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, סעיף (ה). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ה) ניתנה החלטה על מעצרו של המפוקח, תדווח יחידת הפיקוח הטכנולוגי לבית המשפט על מעצרו של המפוקח ועל הסרת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי למשך תקופת החזקתו במשמורת חוקית; עם שחרורו ממשמורת חוקית, וככל שצו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי עודנו בתוקף, תתקין יחידת הפיקוח את האמצעי הטכנולוגי על גופו של המחויב בצו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה. זה מה שרצינו להגיד, שבעצם הוא לא "מאבד את הזכות" לצימוד. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אז אין משמעות לאורך המעצר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. הצימוד יחכה לו. זה לא צימוד שהתפנה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> רק לפרוטוקול, היה דיון יחד עם שב"ס האם יש מקום לאחר מספר ימים, כן או לא. בסופו של דבר זו הייתה המלצת שב"ס לנושא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> (10)(ג)(2). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (2) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיפים 3ז ו-3ח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עמוד 16. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עמוד 16, מחקר מלווה. כאן אנחנו נקריא את הסעיף של ועדת ההיגוי. 4. (א) מוקמת בזאת ועדת היגוי בין-משרדית לעניין מחקר מלווה, שחבריה הם: (1) המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי, והוא יהיה יושב-הראש של הוועדה; (2) עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי שימנה השר; (3) עובד משרד המשפטים שימנה השר; (4) נציג הנהלת בתי המשפט. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר להוסיף (5), נציג ציבור שהוא איש או אשת אקדמיה מהתחום. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מי ימנה אותו? השר לביטחון לאומי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> החוק כולו והמחקר אצל השר לביטחון לאומי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> שזו מומחיותו. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> כדי לקבל את האינפוט של הגורמים האוכפים בסופו של יום, אנחנו נצטרך פה נציגות של משטרה ושב"ס. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> בסדר, אבל אפשר להזמין אותם להופיע בפני הוועדה. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> אני חושב שצריך שיהיה נציגים קבועים גם של שב"ס, מחלקת מחקר וגם מהמשטרה, היחידה המחקרית. זה יקל, יפשט ויאפשר גם העברת נתונים, ניתוח נתונים בין הגופים, וזה גם מקובל. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> זה גם נהוג לגמרי בטח במתווה חדש שאנחנו צריכים לאמוד - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם נכנסים נציגי שב"ס ומשטרה, אני מוותרת על ההצעה שלי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מאה אחוז. ד"ר גדי, הצעתך התקבלה. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> ועדת ההיגוי תגדיר ותנהל ותלווה את המחקר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מה אתה מציע, גדי? << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> ועדת היגוי שתנהל, תנחה ותפקח על המחקר. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> ומי יערוך אותו? << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> ייבחר באמצעות מכרז. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בטח יוציאו מכרז. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> אני לא מכניס את זה בנקודה הזאת אבל כמובן יידרש סעיף תקציבי לנושא. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לא הבנתי. בשביל מה צריך להקים ועדת היגוי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כדי שתנחה את החברה. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> ועדת היגוי תנחה, תפקח, תנהל, תגדיר יעדים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפעמים אם הגוף שזכה עובד מול משטרה, שב"ס, לפעמים יש לו קשיים, לא מקבל את המידע בזמן, ועדת ההיגוי תקבל דיווח, תנחה את השב"ס וגם תשים את הקריטריונים ומה בודקים במחקר מלכתחילה, את המתודולוגיה גם וכו'. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איילת, סעיף (ב). << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ב) ועדת ההיגוי תערוך תנהל, תנחה ותפקח על המחקר שילווה את יישום הוראות חוק זה; ממצאי המחקר כאמור יוגשו לא יאוחר מחצי שנה לפני תום תקופת הוראת השעה לשר לביטחון לאומי, לשר הרווחה והביטחון החברתי, לשר המשפטים ולמנהל בתי המשפט, בצירוף המלצות לעניין אפשרות הערכת תוקפו של חוק זה, לרבות שינויים נדרשים ככל שיידרשו. (ג) המחקר המלווה יוגש לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עשינו תיקון בסעיף (4)(א) לעניין דיווח מכסות, כך שיהיה ברור שכל פעם שמגיעים למיצוי של 80% לא רק בתום השנה, אז נמחקו המילים "בשנה מסוימת" גם מסעיף (א) וגם מסעיף (ב). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> דיווח לכנסת. אני אקריא את סעיף הדיווח. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> דיווח לכנסת 5. (א) השר לביטחון לאומי או מי מטעמו ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה מיום התחילה ועד תום תקופת הוראת השעה, על כל אלה, לגבי אותה שנה: (1) מספר צווי ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי שניתנו לפי סעיף 3ב לחוק למניעת אלימות במשפחה, לרבות צווים בתנאי מותנה כנוסחו בחוק זה; (2) מספר ההתראות שהתקבלו אמצעי פיקוח טכנולוגי; (3) מספר ההפרות של צווים כאמור בפסקה (1); (4) מספר ההליכים הפליליים שנפתחו בשל הפרה של צווים לפיקוח טכנולוגי ותוצאותיהם לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; (5) משך הזמן ממתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי מותנה ועד להתפנות אמצעי פיקוח טכנולוגי לפי סעיף 3ב(ח1) לחוק למניעת אלימות במשפחה כנוסחו בחוק זה; (ב) שר הרווחה והביטחון החברתי או מי מטעמו ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה מיום התחילה ועד תום תקופת הוראת השעה על כל אלה, לגבי אותה שנה; (1) מספר הערכות המסוכנות שהוגשו לבית המשפט לפי סעיף 6א לחוק למניעת אלימות במשפחה כנוסחו בחוק זה בכל חודש, וחלוקה בין רמות מסוכנות; (2) מספר הערכות מסוכנות קודמות שהוגשו על ידי מעריך המסוכנות לבית המשפט לחוק למניעת אלימות במשפחה כנוסחו בחוק זה בכל חודש; << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אפשר רגע לעצור ולחדד? למה הכוונה בהערכות מסוכנות קודמות? אם זה הערכות מסוכנות שלא נכתבו על ידי מעריך המסוכנות, זה מידע שלא בידנו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כתוב "שהוגשו על ידי מעריך המסוכנות". << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> תחדדו רגע. לגבי אותו אדם? זאת אומרת, אם יש אדם שהגישו לגביו מספר הערכות מסוכנות באותה שנה? זו הכוונה בסעיף הזה? כי אם כן, אז בואו נוסיף את המילים "לגבי אותו אדם". << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מה את מבקשת? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אנחנו קודם דיברנו פשוט עם רחל כשהיא ישבה אתכם. לפי מה שהבנו שרציתם לקבוע כאן, זה לדעת האם הוגשו מספר הערכות מסוכנות לגבי אותו אדם על ידי מעריך המסוכנות לפי החוק הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> זה לא עולה מהנוסח. אני רוצה להציע את הנוסח – מספר הערכות מסוכנות לגבי אותו אדם שהוגשו על ידי מעריך המסוכנות לבית המשפט לפי החוק למניעת אלימות במשפחה כנוסחו בחוק זה, ואז לא צריך "בכל חודש", כי אם הגשנו לגבי אותו אדם, זה בוודאי לא יהיה באותו חודש. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, זה הולך לפי האדם ולא לפי התקופה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> עוד פעם. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> מספר הערכות מסוכנות שהוגשו על ידי מעריך המסוכנות לגבי אותו אדם לפי חוק זה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אז איך זה נותן את המענה לגבי הערכות מסוכנות קודמות? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כי צריך לדעת מספר. אין לנו את המידע לגבי הערכות מסוכנות קודמות שהוגשו על ידי גופים שונים, רק מה שאנחנו נותנים ואם יש חזרתיות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אוקיי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אגב, הדיווח עצמו, נראה לי שהוא מחוץ לחוק למניעת אלימות במשפחה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> למה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כי יש פה סעיף תחילה ויש פה דיווח ניצול מכסות ודיווח לכנסת. זה לא תיקונים בחוק למניעת אלימות במשפחה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> כל הדבר הזה הוא תיקון בחוק למניעת אלימות במשפחה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני חושבת שזה סעיף מרחף. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זהו, אני לא בטוחה שזה תיקון. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כל סעיף (1) הוא תיקון לחוק מניעת אלימות במשפחה. מסעיף (2) ואילך, סעיף התחילה, סעיף המחקר המלווה, הם לא נכנסים - - - << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אז איפה הם נמצאים? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> טוב, אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> חסר עוד סעיף אחד. יש כל הזמן את הוויכוח הזה של תלונות שווא. הנה, זה המקום שאפשר להכניס גם את זה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה לא תיקון של תלונות שווא. << אורח >> ניב עמית: << אורח >> לא תיקון, אלא בתוך התהליך כמה תלונות שווא התגלו. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> איך אפשר לראות את זה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> תלונות שווא זה תהליך אזרחי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אין תלונות פה. זה בקשות צו. אתה בעצמך אמרת ליושב-ראש שזה תהליך אזרחי שאין בו תלונה, ואם הוא רוצה, צריך לפנות. החוק הזה לא מתייחס לתלונות בכלל. החוק הזה הוא על בקשות צו. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> ניב, הפער שאתה מבקש, לדעתי אפשר יהיה ללמוד אותו מהפער בין מה שהנהלת בתי המשפט תדווח, על כמה בקשות לצו בפיקוח ניתנו לבין כמה פיקוחים ניתנו בפועל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל זה לא מעיד על תלונות שווא. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> זה לא מעיד על תלונות שווא, זה מעיד על כמה בקשות נענו וכמה בקשות לא נענו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה משהו אחר לגמרי. הוא רוצה להסיק מהנתונים של המחקר תלונות שווא. אין פה תלונות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לא נכנס לזה כרגע. בואו נתקדם. כן, בבקשה איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ג) מנהל בתי המשפט או מי מטעמו ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה מיום התחילה ועד תום תקופת הוראת השעה, לגבי אותה שנה, בעניין מספר הבקשות לצווי הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי שהוגשו לפי סעיף 3ב לחוק למניעת אלימות במשפחה כנוסחו בחוק זה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> מה זה "בעניין"? מה זה אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להוסיף – את מספר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> את מספר הבקשות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בנקודה הזאת אני רק רוצה דבר קטן. נכון להיום בקשות לצווי הגנה מוגשות באותו סיווג, כלומר בקשה לצו הגנה פשוט מוגשת לפי סוג עניין, סוג הליך וכך זה מסווג אצלנו בנט המשפט. בשביל שנוכל לחלץ משם את אותן בקשות שהן עם תנאי לפיקוח אלקטרוני, אנחנו נצטרך לייצר שינוי מחשובי, שזה תהליך שאנחנו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לנו שנה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני רק אומרת. אני כן רוצה להגיד דבר אחד. בסופו של דבר סיווג ההליך נעשה על ידי בעלי הדין. כשבן משפחה מגיש בקשה לצו הגנה בפיקוח אלקטרוני, היא מגישה את הבקשה, יש טופס, היא תצטרך למלא את זה וכך היא מגישה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בן המשפחה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בן המשפחה, סליחה. אם בן המשפחה סיווג את זה כצו הגנה שלא בפיקוח אלקטרוני, זה לא ייספר. מניסיון שלנו בתוך המערכת, מסיווג של בעלי הדין את ההליכים אנחנו מבינים שאין הקפדה על אופי הסיווג, לכן בסופו של דבר מספר הבקשות שתקבלו לאו דווקא משקף את מספר הבקשות האמיתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך אנחנו מביאים לידי ביטוי את ההבלטה שכן ימולא הסעיף הרלוונטי? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זה נטו בחינוך של הציבור, הטמעה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא יכול להיות שאתם פחות יעילים מבנק. אני בא לבנק, אני לא בוחר את סוג הפעולה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אתה בוחר בוודאי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה שגם הוא יבחר את סוג הפעולה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זה מה שאני אומרת. בעל הדין בוחר את סוג הפעולה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אמרת לי שברוב המקרים אני לא אדע את סוג הפעולה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> בעל הדין בוחר, אבל לא באופן אוטומטי הבקשה מתקבלת. היום בעקבות התקנות החדשות יש - - - . תידחו את זה ושיגישו את זה נכון. ככה אתם עושים לנו בבקשות הרגילות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> את לא רוצה שיתחילו לדחות מרישום בקשות לצו הגנה. לא היינו רוצים להתחיל את זה במקרה הספציפי הזה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אבל בכל מקרה זה הולך לבדיקה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זה לא הולך לבדיקה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> היום זה טופס בקשה שצריך לעדכן. זה בעצם טופס בתקנות של סדרי דין של החוק הזה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> מול הפרונטלי יש פקיד. מול לא הפרונטלי מי שמנסה להגיש בנט - - - << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> הן בדרך כלל ניגשות להגיש את זה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> אם מגישות את זה, אז רואה פקידה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלי, הבנו. בואו נתקדם. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> יש לי עוד בקשה לדיווח. דיווח על השימוש של הסעיף של החריג שבחריג. איך אנחנו עושים את זה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אין לנו יכולת לעשות. זה בדיקה מהותית בכל תיק ותיק. הרי מזכירה לא יכולה לקרוא את ההחלטה ולנתח אותה, להבין האם היה שימוש בחריג, כן או לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כשהשופט כותב את חוות דעתו, למה הוא לא יכול לסווג את זה לפי איזשהו סעיף רלוונטי? הוא שופט. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אנחנו לא יכולים כהנהלת בתי המשפט להנחות את השופטים כיצד לכתוב את ההחלטות שלהם, לכן אנחנו לא יכולים לקבוע את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא כותב לו איך לכתוב את ההחלטה. בשום פנים ואופן לא. אני רק אומר לו, תסווג אותה, האם זו בקשה חריגה או לא. סעיף 1 או 2. מה הבעיה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אנחנו לא יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אין לנו יכולת להנחות שופט כיצד לנהוג במסגרת - - - << אורח >> גלי עציון: << אורח >> כמו שהוא יכול להנחות להעביר לגורמים מסוימים, אז הוא מנחה להעביר את זה לרפרנט. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אבל אין רפרנט. בית המשפט נותן את ההחלטה שלו ומשם המזכירות צריכה ליישם את ההחלטה השיפוטית. יישום ההחלטה השיפוטית זה יישום תפעולי-מנהלי. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> הנהלת בתי המשפט באופן קבוע עושה הכול כדי לא לתת נתונים. זה עוד דוגמה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כתבתי לעצמי בבגרותי שאני נלחם במלחמות שאני מנצח בהם, לא במלחמות שאני מפסיד. רווחה, אתם הרי יודעים מי קיבל צו חריג ומי מחכה אצלכם לאותה הערכת מסוכנות, נכון? פנה בית המשפט, אמרתם לו, אין לכם כרגע מכסה, והוא קבע כרגע שהוא מקבל איזוק עד הרגע שתהיה מכסה. אמרתם שיש מכסה, יש עשרה ימים, נכון? אנחנו יודעים את הפערים האלה. אתם יודעים לדווח לי את זה? << אורח >> איילת ששון: << אורח >> את מה בדיוק? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה שתדווחו לי את אותה בקשה שהתקבלה כרגע ולא היה לגביה צו, ונתתם הערכת מסוכנות אחר כך. << אורח >> הילה דולינסקי: << אורח >> בעצם האם הערכת המסוכנות הייתה במסלול החריג או במסלול הרגיל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> לא במסלול החריג הרגיל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> במסלול החריג הראשון. אתם יכולים לתת לי את זה, נכון? תודה רבה. הנה, קיבלנו את הדיווח הזה. מזל שיש לנו עובדים סוציאליים ולא רק שופטים. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אדוני, אם אפשר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי, עדו. כן. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> תודה. עדו, מרכז המחקר של הכנסת. לגבי הדיווח של השר לביטחון לאומי יש לי שלוש שאלות. האם בסעיף (1) בדיווח של השר לביטחון לאומי הוא מדווח על כלל הצווים לרבות הצווים שניתנו בתנאי מותנה? האם המספרים האלה ניתנים בנפרד, צווים רגילים וצווים מותנים? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> פסקה (1) לסעיף 5א. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כנרת, אתם תדעו להגיד מה היה צו מותנה, לא? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אני מתארת לעצמי שאם נבנה את המערכת ככה שהיא קובעת את זה בנפרד, אז כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בדיוק הדברים שאנחנו עושים פה היום. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> כדאי שהנוסח יבהיר את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אליעזר, אחד הדברים שאנחנו עושים פה במשותף, זה בונים ביחד את תפיסת ההפעלה על בסיס מה שאתם אומרים. אנחנו מנסים להכתיב להם מהיום מה נרצה לקבל דיווח שתצטרכו להכניס לתוך המערכת. המערכת עוד לא קיימת, אז אין בעיה להכניס את זה לתוך מערכת שעדיין לא קיימת. תקן אותי אם אני טועה, ד"ר גדי. << אורח >> גד פרישמן: << אורח >> אני חושב שבמקרה דנן אנחנו יורדים לרזולוציות מאוד נמוכות באיזה נתונים אנחנו רוצים להגיש. יכול להיות שיהיו סעיפים שלא נכתוב אותם כרגע או שלא נזהה אותם כרגע ועדיין יהיו חשובים כדי להראות את תהליך היישום והאפקטיביות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אחד הגורמים שמביאים נתונים שמסייעים בתהליך קבלת ההחלטות לכנסת, לכולנו, זה הממ"מ, לכן כשהוא בא ומבקש איזשהו נתון, מן הראוי שנקשיב וננסה לראות איך אנחנו ממצים את זה, כי זה לא תמיד זה טוב רק לנו, המשרד לביטחון לאומי או הוועדה אלא גם לגורמים נוספים. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> לגבי פסקה (4) באותו סעיף, שמדברת על הליכים פליליים ותוצאותיהם, אני לא בטוח שתוצאות תופס את כל המקרים היות שיהיו תיקים שהם עדיין בתהליך ועוד אין להם תוצאה, לכן יכול להיות אולי נכון לדבר על סטטוס התיק, זה עדיין בחקירה או שהוגש כתב אישום או שהוא נסגר מחוסר ראיות וכו'. לגבי משך הזמן ממתן צו הגנה בתנאי מותנה ועד התפנות אמצעי פיקוח, אני לא בטוח שהבנתי למה הכוונה, האם זה ממוצע הזמן של כל הצווים המותנים בשנה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ממש לא. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> כל צו מותנה, כמה זמן הוא ניתן? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> ודאי. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אוקיי. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> רגע, אם אפשר לחזור על הפרמטר השני שביקשת לציין עם תיקי החקירה, עילות סגירה? << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> לגבי התוצאות? << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> כן. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> מדובר פה על הליך פלילי והתוצאות שלו. היות שזה מקרים מהשנה הקודמת, לא לכל המקרים כבר יש תוצאות. יש סטטוס של התיק. אולי הוא עדיין נמצא בחקירה. יהיה מעניין לדעת מה הסטטוס של התיק ולא רק מה התוצאה הסופית שלו. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> מה זה משנה? זה הפרת הוראה חוקית. זה כאילו דיון בשאלה האם יש אפקטיביות לקיום הליכים פליליים? << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אם יש 100 הפרות ויש רק חמש הרשעות, יבואו ויזדעקו למה רק חמש הרשעות, אולי הסיבה היא ש-50 עדיין בחקירה. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> זה מה שאני אומרת, אבל זה לא קשור לחוק הזה. זה הפרת הוראה חוקית באופן כללי. גם היום במשטרת ישראל אני יודעת לנטר את סעיף 287(ב) לחוק העונשין שמדבר על הפרות צווים בגין כל העבירות. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> אני יודע שאת יכולה לפלח. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אז אני הולכת לייחד סעיף רק לזה, רק אני חושבת שפילוח סיבות הסגירה לא יובילו אותך לשום מסקנה רלוונטית לחוק הזה. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> לא דיברתי על סיבות הסגירה, רק על המקום שבו התיק נמצא, מה הסטטוס של התיק ולא רק התוצאה הסופית שלו. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אתה אמרת עילות סגירה, לא? << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> לא, פה כתוב תוצאות. זה משהו קיים בדיווחים לוועדה? פסקה (4) – "מספר ההליכים הפליליים שנפתחו ותוצאותיהם". זה הפרת צווי הגנה והתוצאות של ההליך. יכול להיות שעדיין אין תוצאות לתהליך כי התיק עדיין בחקירה. שלא ישתמע שלא הורשע פה כי בית המשפט החליט שהוא - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> צריך לדווח שעדיין אין החלטה בתיק. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אין משמעות לדיווח כזה כי אם יש בעיה בהחלטות שיפוטיות ביחס לעבירה של סעיף 287 של הפרת הוראה חוקית, זה בעיה שהיא רוחבית לא רק לחוק הזה. זה בעיה ביחס לסעיף העבירה העונשית של הפרת הוראה חוקית. כאן אנחנו מדברים על תת מקרה של פיקוח טכנולוגי ולכן אם אנחנו ניתן סטטוס של תיק או שאם אנחנו ניתן עילות סגירה, זה לא ילמד אותנו שום דבר בהיבט של האם ההליך שלנו בחוק הספציפי הזה אפקטיבי, אם לאו. << אורח >> עדו אבגר: << אורח >> למרות שבמקרה הזה הייתי מצפה שהיות שההפרה מתועדת באמצעים טכנולוגיים - - - << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אני לא מקבלת את הניטור בזמן אמת. אני מקבלת טלפון מיחידת הפיקוח, זאת אומרת שמבחינת ההפעלה המשטרתית והאם פתחתי תיק חקירה, סגרתי או עכשיו הוא עדיין לא הועבר לתביעה, לא ייתן לך שום דבר לדעתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי, בואו נתקדם. כן, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> תיקון לחוק המידע הפלילי 6. חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט-2019 – (1) בתוספת הראשונה, לאחר פסקה 5(24) יבוא: "(25) מעריך מסוכנות כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות (הוראת שעה), התשפ"ג-2023, לשם מילוי תפקידו לפי הוראות החוק האמור". (2) בתוספת השישית, לאחר פסקה (15) יבוא: "(16) הגורמים המנויים בפרט 5(25) לתוספת הראשונה לעניין המנויים באותו פרט. תיקון לפקודת בתי הסוהר 7. בסעיף 76 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971, לאחר פסקה (ב) יבוא: "(ג) השירות יהיה רשאי לבצע פיקוח ומעקב על מחויבים בצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, בהתאם להוראות חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991". << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות עד כאן? השעה 18:15. אנחנו נעשה הפסקה של עשר דקות. יש פה סנדוויצ'ים, יש פה משהו לאכול. ב-18:30 אנחנו חוזרים בחזרה. בתיאבון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:15 ונתחדשה בשעה 18:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, קדימה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, עכשיו אנחנו עוברים לעמוד 18. אנחנו מתחילים את היחידה. אני אקריא את הסעיפים של התוספות. הקמת יחידת פיקוח טכנולוגי ומינוי בעלי תפקידים ביחידה 3ג. (א) יחידת פיקוח טכנולוגי תוקם בשירות בתי הסוהר, ושתבצע את התפקידים כמפורט להלן: << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עמוד 19 בפסקה (4) - אחד מהתפקידים של היחידה – (4) לפעול למתן הגנה לבן המשפחה שלהגנתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי ואזהרתו מפני חשש להפרת צו ההגנה, ובמקרים המתאימים – הזעקת כוח משטרתי או גורם סיוע אזרחי למקום הימצאו, או שניהם בהתאם לנסיבות; (ב) השר לביטחון לאומי ימנה סוהר בכיר לשמש מנהל של יחידת הפיקוח הטכנולוגי; מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי יהיה אחראי על הפעלת היחידה, על הסמכת טכנאים וגורם סיוע אזרחי בהתאם להוראות סעיף 3ד, לבצע פעולות בקרה ופיקוח על הפעלת הפיקוח הטכנולוגי ועל פעילות החברה המפעילה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ג) זה הסעיף שעוסק במינוי סוהרים כמבררים. בפסקה (א1) שינינו - (א1) המברר רשאי להיכנס למקום מגוריו של המפוקח ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, וכן רשאי הוא לזמנם למקום שיקבע, והכול בתיאום עימם ובהסכמתם, לשם מתן הסבר אודות מנגנון ההפעלה ודרישות הפיקוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות? תודה. סעיף הבא. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> (ג1) הנציב רשאי למנות מבין סוהרי שירות בתי הסוהר, מוקדנים שתפקידם יהיו כמפרט להלן: (1) מעקב אחר התראות במסך מרכז השליטה של יחידת הפיקוח הטכנולוגי בשלב כניסת מפוקח לטווח האזהרה ולטווח ההפרה; (2) קבלת קריאות אודות מצוקה של בן משפחה המוגן בצו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, קבלת פניות ליחידת הפיקוח הטכנולוגי; (3) מעקב אחר חיוויים ופניות לגבי אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, לרבות תקלות ותיעוד של כל אלה. (ד) לצורך מילוי תפקידם לפי חוק זה, מנהל יחידה, מברר או מוקדן יקבלו הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שהיו נתונות להם, וכי הם יעמדו בתנאי כשירות נוספים ככל שישנם, והכול כפי שיקבע השר לביטחון לאומי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני עוברת לעמוד 21. הסמכת נציגי חברה מפעילה וסמכויותיהם 3ד. (א) מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי רשאי להסמיך נציגים של חברה מפעילה לשם הסתייעות בהם לבצע תפקידי טכנאות וסיוע אזרחי לפי סעיף 3ג. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו בעמוד 22. עשינו פה שינוי, אני אתחיל לקרוא אותו. (ב) לא יוסמך לטכנאי או לגורם סיוע אזרחי, אלא מי שמתקיימים לגביו אחד מאלה: (1) הוא תושב ישראל או אזרחי ישראל; (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי, לשמש בעל תפקיד כאמור, ולא הוגש נגדו כתב אישום; << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אחת מהשאלות שלנו הייתה בדיונים הקודמים, זה האם נכון שטכנאי או גורם סיוע אזרחי יהיה מי שיש לו עבר פלילי, או שאנחנו מסתפקים בנוסח שנמצא כאן לפנינו, שאומר שהוא לא הורשע בעבירה חמורה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כזו. אנחנו הגענו לסעיף של התנאים של הטכנאים או גורמי סיוע אזרחיים. אמרתי שאחת השאלות שעלתה, האם נכון להישאר בתנאי שקבוע פה בנוסח, שזה "לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה", זאת אומרת שהטכנאי צריך לעמוד בתנאי שהוא לא הורשע בעבירה חמורה או שלא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כזו, או שאנחנו מרחיבים את האיסור לגביו ואנחנו קובעים שהוא יהיה ללא עבר פלילי ממש ולא רק בעבירות חמורות. צריך לקבל על זה החלטה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> תיראי, לעמדתנו האופי של היחידה וההסדר והאוכלוסייה שבה אנחנו מדברים, אוכלוסייה מוחלשת ופגיעה, אנחנו סוברים שכל המעורבים במיוחד כאשר מדובר בתפקיד שלא יהיה סוהר אלא בתפקיד מופרד, אנחנו חושבים שחשוב שיהיה עבר פלילי נקי. אני מבינה את שאלת מידתיות ההסדר, אבל אני חושבת שדווקא כאן, טכנאי שאמור לבוא במגע עם בן המשפחה שניתן צו הגנה, אני בהחלט חושבת שזה צריך להיות אדם, ממש לא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יהיה שיקול האם הוא ראוי להיות או לא. אני חושבת שכן נכון בנסיבות הללו שיהיה ללא עבר פלילי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חף מכל דבר, בוודאי. << אורח >> רוחמה גמרמן: << אורח >> אני רוצה באמת להצטרף לבקשה הזאת כנפגעת עבירה, כאישה בעצם שעברה אלימות. אני חושבת שלאותם בני משפחה שמגישים את הבקשה, שהם בעצם צריכים את הצו לתחושת הביטחון שלהם, אני חושבת שזה חשוב ואולי אפילו קריטי שלא יהיה עבר פלילי, שהם יודעים מראש שאף אחד מהגורמים שיבואו איתם במגע אין עבר פלילי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דעתך חשובה לנו מאוד. תודה רבה. כן, רחל, רצית משהו? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן. בעצם אנחנו ניסינו לבדוק אם יש הוראה כזאת במקרים אחרים שהם לא פחות רגישים, ולא מצאנו שיש הוראה כזאת בחקיקה אחרת, שהיא עד כדי כך מגבילה. יכול להיות באמת עבירת תנועה, תעבורה, לא בהכרח משהו שאמור להגביל בן אדם לעבוד במקום עבודתו, לכן אנחנו חושבים שזה תנאי מחמיר מידי. מה שאנחנו סברנו שאפשר זה להוסיף באמת את התנאי שלא הוגש גם כתב אישום, ואז אנחנו בעצם מאפשרים שכל עבר פלילי שהוא יכול להיות איכשהו משליך על המהימנות שלו, על היכולת שלו לבצע את העבודה, אז זה ייכנס לפה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה העמדה של המשרד לביטחון לאומי? אני שואל מכיוון שבאמת בסופו של דבר אנחנו מנסים פה לאורך כל הדרך לתת למשרד בכלל ולשר בפרט להכתיב את הסטנדרטים. אנחנו לא משאירים את זה אפילו לא לנציבת השב"ס או נציב השב"ס, מי שזה לא יהיה. אנחנו דורשים מהשר להכתיב פה סטנדרטים מאוד ברורים של מי אנחנו רוצים לראות בכל נקודה. אני לא מדבר על המינויים אלא באמת על הסטנדרטים, על האופי של התפקידים, על נושאי התפקיד. השאלה היא, בדבר כל כך רגיש כמו הנושא הזה, האם אנחנו משאירים פרצה או מגדירים הגדרה שהיא מספיק קשוחה, שלא תאפשר למי שאנחנו לא רוצים, שכן יהיה בתפקיד הזה. בבקשה, אפרת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אנחנו סברנו ביחד עם משרד המשפטים שכיוון שזאת ההוראה שבדרך כלל נהוג להשתמש בה בחקיקה, גם בפק"ל זה ככה. זה משהו שהוא נמצא כבר בחקיקה, גם בכאלה שנוגעים לעניינים רגישים, כך שזאת העמדה כמו שקיבלנו אותה מלכתחילה. אני מאמינה שלשר אכפת גם מהעניין של חופש העיסוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין לי ספק. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> חקיקה שהיא מגבילה באופן מסוים את חופש העיסוק בצורה שהיא יותר הדוקה מאשר חקיקה אחרת דומה, יש בזה איזושהי בעייתיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שב"ס, מה אתם אומרים? זה יחידת עילית אמורה להיות אצלכם עכשיו, איזה משהו מיוחד, ראשוני. אין כאלה דברים. איך אתם הייתם רוצים לראות את זה? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אין לי איזושהי עמדה עקרונית בעניין הזה. זה לא משהו שאנחנו דנו בעבר. יש לנו אותו סעיף בדיוק ביחידת הפיקוח האלקטרוני כבר כיום. אני כן אגיד שכל הטכנאים וכל הנציגים שעובדים בחברות עוברים אצלנו בדיקת בט"מ ומן הסתם היא מאוד קפדנית, אז בדרך כלל המסננת עובדת כבר שם אבל זה כן אומר שיש מקום לשיקול דעת, יש מקום להפעלת חשיבה במקומות חריגים. אנחנו נעמוד על זה על הרגליים האחוריות. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני כן ארצה לציין שמבחינת השקילה של הדברים על ידי הגורם שמסמיך, אין להם הרי אינטרס שיעבוד אצלם מישהו שמראש יש איתו בעייתיות, נגדיר את זה ככה בעדינות, כי בסופו של דבר זה הרי נועד לדאוג לכך שבאמת לא יהיו שום בעיות עם אותו אדם. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> תיראו, זו החלטה של הוועדה. אני חושבת שבנסיבות הנוכחיות לאוכלוסייה שמעורבת בכל הדבר, חשוב שכל מי שבא במגע עם האוכלוסייה יהיה עם עבר נקי ממש ללא רבב. יכול להיות שנגיע אחר כך למסקנה אולי בהארכת הוראת השעה, בתיקוני החקיקה שהם יידרשו. אל תשכח שמדובר בתפקיד שמופרד, בתפקיד שהפיקוח עליו הוא פחות. אני חושבת שכאן דווקא בתנאי הסף צריכה להיות אמירה של עבר פלילי נקי. בסך הכול אם אנחנו מסתכלים מה הכשירות שקיימת, אנחנו גם לא יודעים מה הכשירות ומה תנאי הסף. מדובר פה באזרח או תושב ישראלי, הוא עבר הכשרה מתאימה. אין פה שום תנאי כשירות נוספים כרגע שעומדים בפני הוועדה וזה נראה לי רף ממש נמוך. אין ספק שעניין עברו הוא קריטי לדעתי בנושא הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוועדה מקבלת את עמדתך. בואו נמשיך. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, אנחנו בעמוד 23. כאן עשינו תיקון קטן. במקום "מנהל יחידת הפיקוח" זה כמובן יהיה "השר לביטחון לאומי רשאי לקבוע דרישות נוספות בעניין השכלה" וכו'. אנחנו תהינו לגבי סעיף (ו). כרגע הוא ללא שינוי, בעמוד 23. אני אקריא אותו. (ו) טכנאי וגורם סיוע אזרחי יפעלו מטעם מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי, בהתאם להנחיותיו והוראותיו ותחת פיקוח, ולא יפעילו סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול דעת שניתן למנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי ולעובדיו לפי הוראות חוק זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זו בעצם האמירה אולי היחידה בהצעת החוק שמתייחסת לעובדה שמדובר באיזושהי הכוונה של גורם הסיוע האזרחי. "לא תינתן סמכות בהפעלת שיקול דעת". הסמכות הזאת תישמר להפעלת ההסדר על ידי הגורמים המדינתיים, גם מהחשש של השאלה של מי מפעיל סמכויות שלטוניות. זה המענה בהצעת החוק לנושא הזה. אנחנו חשבנו שצריך לתת מענה נוסף אולי קצת רחב יותר, אבל אם אתם רוצים להתייחס לזה ומה עמד מאחורי - - - << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> מה שעמד מאחורי הסעיף הזה זה להבהיר שלא מדובר בסמכות שלטונית. הוא לא יכול להפעיל שיקול דעת עצמאי. הוא חייב לעבוד לפי ההוראות של יחידת הפיקוח, ההנחיה של יחידת הפיקוח, וגם מה שכתוב לפני כן, שהתפקיד היחיד שיש לאותו גורם מסייע אזרחי זה בעצם לסייע בהגנת בן המשפחה המוגן. אין לו שום סמכויות מעבר לכך וזה מופיע. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה מופיע שהתפקיד שלו הוא רק להביא אותו למקום מוגן. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה נמצא. עברנו על זה פעם קודמת. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני אזכיר שהתחלתי לומר אי שם בבוקר ואמרתם שכשנגיע לסעיף, אז אני אגיד את זה עכשיו. גם בדברי ההסבר נכתב בצורה ברורה שזה התפקיד שלו ותו לא. לעניין הגעה למקום שהותו של בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי במטרה לסייע לו להיכנס למקום בטוח, וכתוב פה: "יובהר כי הגורם המסייע במקרים - - - יוכל לעכב אדם ככל אדם פרטי עד לבוא שוטר ובכפוף להתקיימות התנאים המנויים בסעיף 75 לחוק סדר הדין הפלילי. עוד יובהר כי גורם זה לא יישא עימו נשק בעת ביצוע תפקידו ואין לו סמכות לנקוט כל אמצעי תגובה אחר כלפי המחויב בצו, למעט ההוראות החלות על כל אזרח ואזרח". זה מחשק כל אפשרות - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה מדברי ההסבר. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כי בדרך כלל לא כותבים בחוק עצמו מה לא מותר לו. אני אזכיר שהוא נועד באמת לסייע רק לבן המשפחה המוגן בצו. ככל שיש התראה לכניסה לטווח הפרה וצריך לטפל במפוקח עצמו, אז כוח משטרתי ייגש אליו, לא כוח הסיוע האזרחי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נעשה הפסקה של שלוש דקות לכוח עליון. אני כבר חוזר. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:07 ונתחדשה בשעה 19:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מתנצל, הייתי חייב לדבר עם השר שלי ולנסות גם לראות עם שר הרווחה. הסיכום כרגע הוא שאנחנו רצים על העשר פלוס שש. זה מה שהיה ללא תוספות, ובתום שנה שבה נאסוף נתונים, נבחן האם צריך להגדיל את העשר פלוס שש ל-21 או יותר, או ללכת למקרה החריג שכבר הגדרנו אותו. כרגע אנחנו סביב ההנחיה הראשונית של עשר פלוס שש. אפרת, זה ברור? << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כל עוד זה סוכם על ידי השר, הכול טוב. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> טוב, אנחנו בעמוד 24. הוספנו פה בתנאים שבהם מנהל יחידת הפיקוח רשאי לבטל הסמכה שניתן לנציג חברה מפעילה. הוספנו את תנאי (4) – (4) התנהג התנהגות שאינה הולמת או התרשל בתפקידו. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסעיף של חיווי טכנולוגי, חיווי מאמצעי טכנולוגי, בסעיף 3ה, פסקה (3) מאפשרת – (3) להיכנס למקום הימצאו של המפוקח אשר נמצא בטווח האזהרה או במקום התקלה הטכנית ובלבד שלא יכנס למקום המשמש למגורים אלא בהסכמת מחזיק המקום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות? הבא, עמוד 25. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בעמוד 25, סעיף 3ה(1) - - - << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> איילת, אפשר רק לפני הסעיף הזה? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כן. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בעצם המבנה של הסעיף הזה זה חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי, ואז סעיף (א) מדבר על המברר ועל החיווי בתקלה או טווח אזהרה. סעיף (ב) מדבר על טווח אזהרה ועל המוקדן. חשבנו רק כדי שיהיה את התמונה הכוללת גם בתוך החוק, למרות שזה לא מתחייב, מובן מאליו שזה מה שיקרה, אבל להוסיף (ג) ולכתוב – התקבל חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי על כניסת המפוקח לטווח - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> רגע, איפה את? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה משהו שלא נמצא. לפני 3ה להוסיף אחרי סעיף קטן (ב) סעיף קטן (ג) – רק כדי שיהיה פה את כל התמונה הכללית – התקבל חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי על כניסת המפוקח לטווח ההפרה, יודיע המוקדן למשטרת ישראל. זה מובן מאליו אבל רק כדי שיהיה פה איזשהו רצף ברור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בהבהרה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> התקבל חיווי מאמצעי פיקוח? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> התקבל חיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי על כניסת המפוקח לטווח ההפרה, יודיע המוקדן למשטרת ישראל, וכמובן שהם יפעלו בהתאם לסמכויותיהם. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה מענה לכל הדיון שהתקיים אצלי, האם הם יחוברו למאגר? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> לא. העניין של המאגר, יש שם את השימושים. הם לא יחוברו למאגר, בהמשך להחלטת הייעוץ המשפטי. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אני כן מסכימה שזה מסייע להבהרת התמונה שהמשטרה צריכה לקפוץ בטווח ההפרה ושזה הטיפול שלה למעשה ולא טיפול של גורמים אחרים. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן, בסדר גמור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, איילת, עמוד 25. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> עמוד 25, סעיף 3ה(1) - 3ה(1) מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי יורה בנוהל מפורט על אופן הפעולה של בעלי תפקידים ביחידת הפיקוח ובחברה המפעילה. בנוהל ייקבעו בין השאר הוראות בנוגע לאופן יצירת הקשר עם מפוקח או עם בן המשפחה שלהגנתו ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, ותיעודו. 3ו. השר לביטחון לאומי בהמלצת הגורמים המקצועיים במשרד לביטחון לאומי ובשירות בתי הסוהר, יאשר מכשיר או יישום כאמצעי פיקוח טכנולוגי, אם פגיעתו בזכויותיהם של מפוקחים אינה עולה על הנדרש לשם הגנה על בני משפחה שלהגנתם ניתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, והוא ברמת אמינות מספקת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> התוספת שמסומנת בכחול נוספה כדי שלהחלטת השר תתווסף גם המלצת גורם מקצועי. << אורח >> כנרת מנגן אלמליח: << אורח >> רק נראה לי שמופיע פעמים "בשירות", אז אולי כדאי להשמיט את אחד מה"בשירות". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו נשקול את זה. בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עמוד 26. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> לפני שאנחנו עוברים עמוד רק הערה. כיוון שהכנסנו את סעיף קטן (ג) לגבי החיווי מאמצעי פיקוח טכנולוגי והדיווח למשטרה, אז הבהרה קלה. פה זה מדבר על טווח הפרה כי זה המקרה שבו משטרת ישראל בוודאות צריכה להיכנס לתמונה. יכול להיות שהיחידה גם תקפיץ אותה כבר בטווח האזהרה בנסיבות מסוימת כחלק מתפיסת ההפעלה שתגובש ותתואם מול משטרת ישראל. זה חלק מהסמכויות של היחידה כי כתבנו בהתחלה שהם יוכלו להקפיץ כוח סיוע אזרחי או משטרתי או שניהם, לפי העניין, אז אנחנו לא כותבים את זה פה כי הם לא אמורים להיות מוקפצים באופן אוטומטי בטווח האזהרה, אבל יכול להיות שזה כן יקרה בתפיסת ההפעלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> במקומות מסוימים שתוואי השטח יכתיבו את זה או הטווח בין האזהרה להפרה יהיה קטן, יצטרכו לעשות את זה. ברור לי לחלוטין. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו עוברים לעמוד 26. זה סעיף שנוגע למאגר מידע. בסעיף (ב) – (ב) מאגר המידע יהיה חסוי, לא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה, ולא יחובר לרשת תקשורת מחשבים, למעט לרשת תקשורת מחשבים באחזקת שירות בתי הסוהר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> התוספת של שירות בתי הסוהר. אין הערות על זה, אני מניחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, עמוד 27. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בעמוד 27, בסעיף (ו) אנחנו מדברים על הגישה למאגר. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ג), היה צורך בגישה למאגר המידע לשם תחזוקה, תיקונים, הוספת תוספות או עדכונים טכנולוגיים, תותר הגישה למאגר לצורך כך גם לבעלי מקצוע, ובלבד שאושרו מראש בידי ראש ענף ביטחון מידע בשירות בתי הסוהר או מי מטעמו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות? עמוד 28. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> 3ט. השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע בצו מספר מרבי של אמצעי פיקוח טכנולוגי שניתן להורות על שימוש בהם לפי חוק זה - - - << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> זה לא צריך להיות "השנה הקודמת" כי זה לא שנתי אצלנו. המכסות אצלנו הן לא שנתיות, הן בעת ובעונה אחת, וכשאנחנו מגיעים למכסה אפשר להגדיל, אז שלא יפחת מהמספר המרבי שנקבע בצו הקודם או - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אבל "שלא יפחת", אנחנו רוצים שהוא יעלה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> כן, כן, את הכוונה הזאת אני מבינה, רק שזה לא משהו מהשנה הקודמת כי אין פה עניין שנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אז הביטוי צריך להיות "שיעלה" ולא "יפחת". << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> נכון, ש"יעלה מהמכסה הקודמת". << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> אז אפשר "שיעלה". בכל מקרה אנחנו לא נביא צו להקטנת המכסה ככל הנראה. אם נרצה להביא צו לתיקון זה יהיה להגדלה ולא להקטנה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> רחל, הערה לעניין העבר הפלילי. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> מה שאמרתי מקודם ואני חושבת שצריך לבדוק את זה - לקבוע סעיף שאין בכלל עבר פלילי, אנחנו לא מצאנו לזה עיגון בדברי חקיקה אחרים בהקשר של שימוש בהפרטה שזה תפקידים, ולכן כן חשבנו שהנוסח שמתאים יותר זה פשוט להוסיף בסיפה גם כתב אישום שהוגש בעבירות כאמור. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אם באמת מעולם לא היה בחקיקה, נישאר עם הסעיף הזה, אבל אם כן והוועדה תסמיך אותנו לכך, אם כן היה, אז אנחנו נישאר עם הסעיף של עבר פלילי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המסר הוא החשוב בעניין הזה לדעתי. אנחנו הולכים לעסוק פה בנושא כל כך עדין של בן משפחה ומפוקח. אנחנו רוצים לידם באמת את הטהורים ביותר עד כמה שאני יכול להגדיר את זה. טהורים מבחינה פלילית, כן? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> כן, אל מול האיזון בלמצוא מנגנון, איזשהו מבחן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלא תשייכו לי איזה גזענות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני אומר לך, גם אין פה שום דרישת סף לאותו טכנאי. אזרח ותושב ישראל וזהו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> זה אישורים שהוא נדרש. אם אני לא טועה, יש שם סעיף - - - << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> ממש אין. הוא תושב ישראל או אזרח ישראל, הוא עבר הכשרה. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בסעיף קטן (ג) גם "השר ראשי לקבוע דרישות נוספות, השכלה, ניסיון, השתלמויות". << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> נכון, אבל בינתיים אין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בינתיים אין. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אבל הם ייקבעו בוודאות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אפרת ליפשיץ-פרקש: << אורח >> בשלב שבו עברנו על הסעיפים של תנאי הצו וההסברים שניתנים למפוקח, זה היה לפני שהתחלנו לדבר על יחידת הפיקוח והמשמעויות שלה, אז פשוט היה חשוב לשב"ס להבהיר שעניין שיתוף הפעולה צריך להיות ברור שהוא חלק בלתי נפרד מהעניין. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> יש סעיף דומה ביחס לשיתוף פעולה עם הערכת מסוכנות. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני אפנה אתכם לסעיף הרלוונטי. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> מה שצריך להעביר את המידע המיידי? איזה שיתוף פעולה? << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> שבית המשפט בצו מבהיר שהוא מחויב. זה בעצם בעמוד 8, סעיף (ח). (ח) בצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי יורה בית המשפט מהו טווח ההפרה ומהו טווח האזהרה לעניין האיסורים הכלולים בצו, ויבהיר למפוקח את משמעות הצו ואת תנאיו, לרבות חובתו לענוד את אמצעי הפיקוח הטכנולוגי בהתאם להוראות הצו, חובתו לשתף פעולה עם יחידת הפיקוח הטכנולוגי ותוצאות הפרת הצו. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> ברור שכל מקום שכתוב פה "חובתו", שהוא מחויב, ברגע שהוא לא עושה את זה, המשמעות של זה היא הפרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא מפר את שיתוף הפעולה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> הוא מפר את הצו ואז אנחנו יכולים לדווח לבית משפט שהוא מפר צו. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה לא מה שאני הבנתי. את בעצם אומרת שאם הוא לא משתף פעולה, היא תיחשב כהפרת צו. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אם נניח והוא מתחמק, לא מגיע, אז הם לא מצליחים ליישם את הצו. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה אפילו יכול להיות ברמה שהוא הסכים לשים את האזיק אבל הוא קורע אותו, מקלקל אותו. יש המון התנהגויות שיכולות להיכנס בתוך זה, שפה הן לא מפורטות אבל זה חלק משיתוף הפעולה. בסופו של דבר בניגוד לאיזוק האלקטרוני, זה לא הליך מנהלי. זה לא שברגע שהוא מפר צו אז הוא נכנס לכלא. המשמעות של זה שהוא מפר צו, שאנחנו מדווחים לבית משפט שהוא לא משתף פעולה. מדווחים למשטרה בדרך כלל על דבר כזה, הם לא ירוצו להגיש כתב אישום. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> טוב, אנחנו נהדק את הניסוח בהתאם למה שאת מבהירה. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד הערות? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> יש עוד הערה קטנה וגדולה. אנחנו מבקשים להעיר, אנחנו יודעים שזה לא משהו שאפשר לעשות ככה. אנחנו מתארים לעצמנו שזה יצטרך איזשהו הליך אחר, אבל כן חשוב לנו לבוא להגיד את זה. יש איזשהו פער מבחינת שירות בתי הסוהר, כמה שנים כבר, בנושא חקיקה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> זה לא הזמן לתקן. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> נכון. אמרתי מהתחלה וזה חשוב לי להגיד את זה כאן בהזדמנות זו בוועדה, כי אני חושבת שהוא מאוד מתחדד ביחס לחקיקה הזאת, לכן חשוב לי להגיד את זה עכשיו ואנחנו נעלה את זה בצורה מסודרת. לגבי הגנה או פטור. זה למעשה לא הגנה, זה פטור מאחריות לפי חוק הגנת הפרטיות שיש לגופי ביטחון אחרים. שירות בתי הסוהר לא מופיע ברשימה הזאת כגוף ביטחון. בעיקר כשאנחנו נמצאים בסיטואציה של עבודה במרחב אזרחי שהאפשרות לפגיעה אפילו אגבית או לא מכוונת אבל פגיעה בפרטיות, מאוד חשוב לנו שתהיה הגנה. גם כמו שדאגנו פה לכל ההגנה של כולם, שתהיה הגנה גם לסוהרים ולמי שהולך לבצע את המשימה הזאת. חשוב לי כן להגיד את זה. אנחנו נבקש לפעול. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אני אשמח להתייחס לזה. בעצם מה שחברתי התייחסה זה לגבי סעיף 19(ב) לחוק הגנת הפרטיות. אני אתייחס ביחס לחוק הקונקרטי. בגלל שאנחנו מסמיכים את שב"ס לפעול בהתאם להוראות של החוק הזה, אז יש גם את סעיף 19(א) - "לא יישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשות אותו על פי דין". לכאורה זה מכסה את החוק הזה. השאלה אם זה רחב יותר או לא רחב יותר, ואם שב"ס ירצו לעשות גם פנייה מעמיקה יותר כדי להיכנס ל-19(ב) זה משהו שאפשר לבחון אותו, אבל לצורך החוק הזה אני כן מבהירה שמדובר פה בסמכות על פי דין ולכן יש 19(א). << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה נכון תמיד וביחס לכל - - - << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> אין בעיה, אני רק אומרת, חשוב לי להגיד את זה בפרוטוקול. << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> זה ברור. << אורח >> רחל ספירו: << אורח >> בכל מקרה ככל ששב"ס ירצו, הם יפנו ונבחן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מציע לשב"ס כן לנסות לקדם את זה ואנחנו ננסה לעזור לכם גם בעניין הזה כי אני חושב שיש מן הצדק בדרישה שלכם. אני לא בטוח שזה ההפניה לסעיף הנכון כי שם מדובר על כל מיני שירותי ביטחון, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע, בסדר כנרת? << אורח >> כנרת צימרמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נעמוד לרשותכם. עוד הערות? נעבור להסתייגויות. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> טוב, אני מבינה שכולם בהסכמתך יעלו למליאה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כולם בהסכמתי יעלו למליאה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אני רק אומרת לפרוטוקול שההסתייגויות של סיעת העבודה הופכות לבקשת רשות דיבור. אנחנו נתאם את זה, נתאים את זה. יש לנו הסתייגויות של חברת הכנסת שרן השכל מסיעת המחנה הממלכתי. יש לנו הסתייגויות של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. צריך לברר איתה אם רק שלה או של כל חד"ש, ושל יש עתיד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש עתיד, הבנתי שיש איזה ארבע, משהו כזה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן, ארבע הסתייגויות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שמירב הגישה. אני יכול להצביע על כל ההסתייגויות יחד של כולם, נכון? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן, כמקשה. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> אני יכולה לשאול שאלה של בורות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << אורח >> איילת ששון: << אורח >> יש לנו אפשרות לדעת מהן ההסתייגויות? << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> כן, בטח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה יופיע בנוסח. אתם תקבלו את זה. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> אחר כך נעשה לכם צילום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מעמיד להצבעה את ההסתייגויות של כל הסיעות ביחד. הם הגישו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור להצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות - הוראת שעה), התשפ"ג-2023. מי בעד? אין אף אחד. מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ובזאת ההסתייגויות נדחו והן יצורפו ויוגשו במליאה. עכשיו ניגש לסעיף היותר חשוב, אבל רגע לפני שאנחנו ניגשים לסעיף היותר חשוב אני רוצה להגיד לכם כמה מילים. אני חושב שזה החוק שהשקעתי בו הכי הרבה זמן, מעצם תחילתי כיושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. עשיתי טעות במושב הראשון ואמרתי שנעביר אותו כבר במושב הראשון והייתי קצת תמים ולא הבנתי באמת כמה עבודה, כמה פעולה, כמה מחשבה נדרשת כדי לאשר את החוק הזה. ככל שעבדנו יותר על החוק הזה ביחד, הבנתי את החשיבות האמיתית שלו וכמה אי אפשר היה לעשות את זה בפחות זמן, ולפי מירי היינו צריכים לעשות את זה בעוד יותר זמן. << דובר >> מירי פרנקל שור: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אומר לכם, הנחנו היום ביחד הצעת חוק שתוסיף לביטחון האישי של כל אזרח במדינת ישראל בביטחון שמתחיל בבית. זה לא מובן מאליו. עשינו פה באמת עבודה יוצאת דופן ואני רוצה להגיד תודה קודם כל למירי ואיילת. באמת לא יכולתי לאחל לעצמי יועצים משפטיים טובים יותר, במיוחד שאני לא ממש מבין במשפטים. אני מקווה שבדברים האחרים אני מסתדר. תודה רבה ללאה שטרטרתי אותה, לא רק אני, גם מירי. הרצנו אותה ממקום למקום, מישיבה לישיבה, מפורום לפורום. זה באמת לא מובן מאליו. אני רוצה להגיד תודה למרות ששתיהן לא פה, חברות הכנסת עאידה תומא סלימאן ומירב בן ארי שבאמת דוחפות את הצעת החוק הזאת, עאידה כבר שבע-שמונה שנים ומירב עוד כשהייתה בתפקידי קודם לכן. מגיע להן הרבה מחמאות, ולכל אחד מכם, גם משרדי הממשלה, גם העמותות והארגונים האחרים, וגבירתי שמשקיעה כל כך הרבה זמן שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה להגיד תודה לוועדה, באמת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שב"ס, לקחתכם על עצמכם משימה. אני אומר לקחתם כי בסופו של דבר אני חייב לומר שאחרי שהצעתי את זה והמשרד אימץ את זה, נתקלתי בתופעה מאוד ראויה. אתם נרתמתם לזה וזה לא מובן מאליו. זה חשוב מאוד. משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר, משרד הרווחה כמובן, היה לי כיף לעבוד אתכם והלוואי וכולם היו באמת במשרד הרווחה כמוכם, אבל אני נהניתי משתיכן. תודה רבה. חברותיי עם העצות וההתנגחויות לפעמים, גלי וקרן, אפרת. שמעו, זאת הייתה חוויה, אני חייב להגיד לכם. עם ישראל הרוויח עוד חוק טוב ולכן עכשיו נצביע. מי בעד הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות - הוראת שעה), התשפ"ג-2023? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> החוק עבר ויועבר לקריאה שנייה ושלישית במליאה בהקדם האפשרי. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:57. << סיום >>