פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
20/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ב' באב התשפ"ג (20 ביולי 2023), שעה 14:15



סדר היום:
 << נושא >> הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023 - הכנה לקריאה שניה ושלישית - בכפוף לאישור המליאה‏ << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר

מוזמנים: 
	עדי כהן
	–
	מנהל תחום מימון ורכש בחירות, משרד הפנים

	קורל יוסף
	–
	עו"ד, עוזרת משפטית בלשכה המשפטית, משרד הפנים

	ורד בכר
	–
	מנהלת תחום בכירה שומה, משרד האוצר

	גד רחמני
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	אלישיב ממן
	–
	יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת, רשות המיסים, משרד האוצר

	אפרת ריץ'
	–
	עוזרת ראשית ליועץ המשפטי ברשות המיסים, משרד האוצר

	גדליה הבר
	–
	עו"ד, לשכה המשפטית, משרד העבודה

	יוסף פולסקי
	–
	לשכה משפטית, ביטוח לאומי

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	דין ליבנה
	–
	יועמ"ש ועדת הבחירות המרכזית

	אביתר חנן
	–
	רכז מדיניות, ההסתדרות הכללית החדשה



ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
גלעד קרן
ברק קיבוביץ'

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות 









<< נושא >> הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023 - הכנה לקריאה שניה ושלישית - בכפוף לאישור המליאה‏ << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023 - הכנה לקריאה שניה ושלישית, פ/3671/25, כ/973, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת ארז מלול, חבר הכנסת עודד פורר, חבר הכנסת אוהד טל, חבר הכנסת ולדימיר בליאק וחבר הכנסת זאב אלקין. ימות המשיח הגיעו. ימות המשיח הגיעו. אוקיי. אתמול במליאה זה עבר בקריאה ראשונה, כן. אני צריך?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אתה מציג.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אז אנחנו דנו פה בישיבה הקודמת. המהות והרעיון היה באמת לעשות את ההגדרה הזאת של עבודה בתקופת הבחירות, שאגב הרציונל שלה הוא גם הגיע מזה שהמדינה רוצה או רצתה ללכת לקראת הדבר הזה כדי שבאמת יוכלו להיערך בחירות דמוקרטיות במדינת ישראל, ולתת את האפשרות לאנשים ולעודד אנשים שצריך אותם. כי אם אנחנו מדברים על הרבה מאוד עובדים שחלקם עובדי מדינה, אם זה עובדים אחרים שרוצים להפעיל בתקופת הבחירות. בחירות זה חלק מהחיים הדמוקרטים שלנו במדינה, ולכן חשיבותם. ומכך, הגיע ההסדר, לא משנה כרגע כמות הימים שאנחנו נדבר עליה, אבל הגיע ההסדר הזה שבתקופה הזאת, תקופת העבודה של הבחירות כפי שנגדיר או הגדיר אותה המחוקק בעבר ומגדיר אותה המחוקק בהווה, יהיו תנאים מיוחדים גם לגבי נושא של תיאום מס, גם לגבי נושאים אחרים. וגם נקבע מיסוי אחיד לנושא זה של הבחירות. 

והצעת החוק בעצם דיברה על הנושא הזה של הארכת התקופה ל-60 יום. מ-30 יום ל-60. עם הגדרות כמה לפני וכמה אחרי. וכדי שלא יהיה ניצול לרעה של העניין הזה. ובמהלך הדיון הועלו כמה נושאים לדיון. הועלו כמה נושאים לדיון והועלתה דרישה מחברי הוועדה לגבי הנושא הזה של אחוז המס האחיד. היו בקשות שונות ומשונות, אבל זה התחיל עם חברי כנסת שביקשו להוריד את זה לעשרה אחוז. אני חושב שזה אולי, שזה מוגזם. והנושא הזה עדיין לא לובן מבחינתנו. אני מבקש היום בדיון לדבר על כל החוק. על הנושא הזה של המיסוי אנחנו נעשה ישיבת המשך של הוועדה. כנראה ביום ראשון, אנחנו נודיע. וגם אז יהיו הצבעות, אחרי שנלבן את הנושא הזה. אני מוכרח לומר, יש מחלוקת מול משרד האוצר ורשות המיסים בעניין הזה. אנחנו מנסים להגיע להבנות. היו, הייתה בקשה נוספת של משרדי הממשלה להפוך את כל החוק הזה לזמני.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוראת שעה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוראת שעה, כדי לבחון את ההשלכות ולראות את הדברים. וגם היו הערות של הייעוץ המשפטי לגבי נושא אחד לפחות, או שני נושאים. אז אנחנו, אז אני אומר כבר עכשיו – הנושא הזה של האחוז לא יידון היום, ואנחנו נעלה אותו לדיון בישיבה בהמשך לפני ההצבעות. נשמע את הסיעות. ואני מבקש ממשרד האוצר לגבש את החלטתו בעניין הזה. כשאנחנו, כשהטענות שעלו כאן, לא ניכנס כרגע לדיון הזה, הטענות שעלו כאן הן שהממוצע הוא ממוצע גבוה מידי לאופי שורת ההעסקה ואותם אנשים. גם אם יש עובדי מדינה, שיכול להיות שיש שם ברמות שכר גבוהות, סביר להניח שאלה שברמות השכר הגבוהות מאוד לא. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע, לטבלאות ולחישובים. בין חברי הוועדה יש גם רואי חשבון מדופלמים שהציגו גם טבלאות שמראות את, שזה נמשך קצת גבוה מידי. לכן צריך להגיע לאיזושהי הבנה, ואני מקווה שנגיע לדבר הזה.

ועכשיו לחוק עצמו, אני מציע להקריא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אני אסביר רק לפני.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ותסביר את הנקודות שלך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כפי שאמר יושב הראש, צהרים טובים, כפי שאמר יושב הראש ההצעה בעצם מבקשת להאריך את תקופת הבחירות בבחירות השונות לרשויות המקומיות. להאחיד קודם כל את התקופות, כי בחוק הקיים יש שני סוגי תקופות שונים – אם זה בבחירות כלליות שנערכות פעם בחמש שנים אז זה תקופה מסוימת, ואם זה בחירות מיוחדות שנערכות בין, בין המערכות הכלליות התקופה היא אחרת. החוק מבקש להאחיד, דבר ראשון, את התקופות, לכל הבחירות שנערכות ברשויות המקומיות. ודבר שני, להאריך את התקופה הזו, בדומה להארכה שנעשתה לגבי הבחירות לכנסת, מ-30 ימים ל-60 ימים, שנמנים עד 14 יום לאחר הבחירות. כי הטעמים שעלו כאן, כפי שאדוני אמר, הם נוגעים לחשיבות הבחירות, לצורך בפשטות בחישובי המס, שזה עובדים ארעיים שממילא מועסקים תקופה מוגבלת. וכדי להקל גם על מי שמעסיק אותם וגם עליהם עצמם בעצם מוצע, קיים החוק הזה. וכאן מוצע , כנראה לאור הלקחים שהופקו במהלך השנים, להאריך את התקופה. 

אני רק אומר בנקודות את העניינים שנשארו לדיון בשלב שלפני הקריאה הראשונה ואמרנו שנדון בהם כאן. את חלק מהם אדוני הזכיר. אחד זה הנושא של אחוז המס, שתיים זה הנושא של תחולת החוק – אם כהוראה קבועה והאם כהוראת שעה. הנושא של הפרשות לביטוח לאומי ואיך זה משפיע על העובדים, על הזכויות של העובדים וכולי. אם צריך אני ארחיב בכל אחת מהנקודות הללו. ונושא אחרון, היה לנו ארבעה נושאים שנשארו, נכון? אה, ונושא הוועדים המקומיים שעלה בסוף הדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הפריימריז גם כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, והפריימריז, לגבי הפריימריז התקבלה בעצם החלטה שמשאירים את התקופה כמו שהיא היום, אז זה 30 ימים. ככה אנחנו הבנו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בגלל אופי הפריימריז.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שהם באמת מערכת יחסית, מערכת בזק בדרך כלל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ואמרת, הוועדים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

והוועדים המקומיים, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה הוועדים המקומיים הזה בכלל צריך להיות 30 יום?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כי ועדים מקומיים זה בדרך כלל, ברוב רובם המכריע של המקרים, זה אוכלוסייה מאוד מצומצמת של מאות בודדות של אנשים שהם הבוחרים, מה שנקרא. זה יישובים קטנים. יש גם חריגים כמובן, יש מקרים מסוימים שזה יישובים קצת יותר גדולים. אבל ברוב המקרים מדובר ביישובים מאוד-מאוד קטנים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל זה עדיין הליך בחירות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון, נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

השאלה אם לא - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

השאלה אם צריך - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פריימריז זה הליך אחר. הוא הליך בחירות פנימי. פה זה הליך בחירות - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון, אמרתי, זה נושא לדיון. אתם צריכים להחליט אם אתם רוצים שזה יחול גם שם או לא.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

באותו יום של הבחירות הכלליות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בדרך כלל, ואז אין בעיה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הם ביחד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון, שם אין בעיה. אז מן הסתם אין בעיה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל יש כן בעיה שיהיה לך, זאת אומרת - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה חי ביחד, לכן זה צריך להיות אותה תקופה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא. שם אנחנו לא מדברים, שם אין בעיה. הבעיה היא, יש פה הוראה שמתייחסת לבחירות, אני דיברתי על הנושא של בחירות מיוחדות לוועדים המקומיים. שהם לא במועד הרגיל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, אם זה רק לבחירות מיוחדות אז אני לא חושב ששווה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה כתוב בפסקה 6.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, כן. וודאי שמה שחל בבחירות רגילות יחול גם בבחירות - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם באותו יום כמובן מתקיימות הבחירות לוועדים המקומיים ברור שאין להבחין, כן? זה אותם אנשים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם כך, אז לא הייתי - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז להשאיר את זה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא. אז איך תנסח? תכתוב רק במקרים זה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה אפשר, זה המצב היום אגב. בחוק היום יש פירוט ממש של המקרים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני חושב, לא, אז לא הבנתי נכון. חשבתי שאתה מדבר על - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אם זה במועד הכללי אז מן הסתם יכול להיות שבן אדם יתעסק גם בבחירות למועצה וגם בבחירות לוועד המקומי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. אם כך, אני מציע לא לעשות הפרדה, וזה גם בודדי בודדים בבחירות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אגב, אני גם, אני לא יודע אם יש פה נציג משרד הפנים, אבל אני לא בטוח שבכלל יש הליך של בחירות מיוחדות לוועדים מקומיים, אבל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש פה נציג משרד הפנים שיודע לענות?

 << אורח >> עדי כהן: << אורח >>  

אנחנו, אני לא יודע, אני צריך לברר את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מכל מקום, אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אם ככה, רק הפריימריז נחריג.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. מה שעשינו בנוסח בעצם, בשונה מההקראה הראשונה, בעצם פישטנו אותו בצורה ניכרת. מכיוון ש- - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עכשיו הופיע בפניהם, נכון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. השינוי המהותי בנוסח מהקריאה הראשונה זה הנושא של הפריימריז שדיברנו. כל השאר זה שינויים שהם שינויי נוסח שבעצם נועדו לפשט את הנוסח ולהבהיר את האחדה ואת פשטות הניסוח.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. מכאן, יבוא כבודו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

להקראה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

להקראה. ואז נשמע הערות אם יש.

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023

	תיקון סעיף 1
	1.
	בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ“ו–1996, בסעיף 1 - 

	
	
	(1)
	לפני ההגדרה "תקופת הבחירות" יבוא:

	
	
	
	""יום הבחירות" – כל אחד מאלה:

	
	
	
	(1)
	היום שבו נערכות בחירות מקדימות כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ“ב–1992 (להלן – חוק המפלגות) ;

	
	
	
	(2)
	בחירות לכנסת;

	
	
	
	(3)
	בחירות למועצה של רשות מקומית, לראש רשות מקומית או לוועד מקומי של יישוב;

	
	
	
	"חוק בחירות ראש מועצה אזורית" – חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988;

	
	
	
	"חוק הבחירה הישירה" – חוק הרשויות המקומיות (בחירות ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975;"

	
	
	(2)
	אחרי ההגדרה "הפקודה" יבוא:

	
	
	
	""תקופת הבחירות" – כל אחת מאלה:

	
	
	
	(1)
	לעניין בחירות מקדימות כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות – תקופה של 30 ימים המסתיימת יום לאחר היום שבו נערכות בחירות ;

	
	
	
	(2)
	לעניין בחירות אחרות – תקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה-14 שלאחר היום שבו נערכות בחירות;".



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זהו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זהו? ממש קצר. כן, הערות, משרדי הממשלה.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>  

אני אתייחס רק לגבי הוראת השעה. אלישיב ממן, חטיבה כלכלית, רשות המיסים. אנחנו ביקשנו, כפי שיושב הראש הציג בתחילת הדברים שלו, שזה יהיה בהוראת שעה, כדי שנוכל לבחון את ההשלכות של הדבר הזה, וחשוב שנתייחס לזה. אתה רוצה שאנחנו נסביר למה אנחנו רוצים הוראת שעה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, כן, כן.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>  

אז הסדר המיסוי הזה בהתחלה, כפי שכולם כבר דיברו על זה, הוא היה מאוד-מאוד מצומצם למספר ימים, והוא בא להחליף את המס שכל אדם היה צריך לשלם, שזה מס פרוגרסיבי. המס בישראל הוא בהתאם לגובה ההכנסות אתה משלם שיעור מס יותר גבוה. ולאט-לאט ההסדר הזה התרחב, וגם עכשיו מציעים להרחיב אותו מ-30 יום ל-60 ימים, ואנחנו כן רוצים לבדוק את ההשלכות של הדבר הזה. כי אנחנו לא חושבים שזה נכון לשלם מס אחיד, אנחנו כן חושבים שהמס בישראל צריך להיות מס פרוגרסיבי, יחד עם זאת אנחנו מבינים את ההסדר הנקודתי שצריך להיות פה בשביל הבירוקרטיה ולפשט את העלויות. אבל אנחנו כן רוצים לבדוק את ההשלכות של זה על מערכת המס. ולכן חשבנו שזה נכון שיהיה בהוראת שעה, כדי שנוכל לבחון את זה יותר לעומק בזמן הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. עוד מישהו? אתה רוצה רגע לדבר על הנושא של הביטוח הלאומי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הם נמצאים פה? אני לא יודע.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

כן, נמצאים פה, כמובן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז בבקשה. התבקשתם בישיבה הקודמת לעשות עבודה.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

כן. אז שלום לוועדה, יוסף פולסקי, מהביטוח הלאומי מהלשכה המשפטית. אז כמו שאלישיב אמר, במהות ההכנסה הזאת היא נדמית כמו הכנסת עבודה. רק יש רציונלים שונים, בירוקרטיות, יעילות, פישוט. העובדה שמדובר בעבודה זמנית וארעית, ולכן המחוקק כבר משנת 1996 קבע פה הסדר ייחודי ושונה. היועץ המשפטי של הוועדה העלה את הקשיים לכאורה שעשויים להיות. 

עכשיו, לעמדתנו, כיום קודם כל, לצורך הבהירות, כיום בעצם ההכנסה הזאת לא נחשבת הכנסה לצורך חוק הביטוח הלאומי בכלל, למעט הביטוח בענף נפגעי עבודה, שזה אחוז יחסית קטן מכל הגבייה והמיסוי בעניין הזה. גם זה לא נחשב, הביטוח הלאומי גובה ביטוח בריאות, גם זה לא נחשב ביטוח בריאות. אמנם הכסף לא נשאר בקופת הביטוח הלאומי, הוא מועבר למימון קופות החולים, אבל עדיין בסוף זה לא נחשב כהכנסה. וכמו שאמרה נציגת הביטוח הלאומי בדיון הקודם, זה גם לא מובא בחשבון. כל הגמלאות שהן מותנות במבחני הכנסה – הבטחת הכנסה, קצבת אזרח ותיק, קצבת נכות כללית - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חופשת לידה?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

לא, שנייה. במובן של מבחני הכנסות. זאת אומרת, שאתה לא מקבל את הגמלה אם יש לך הכנסה. זאת אומרת זה עשוי לשלול את הגמלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, אוקיי, אוקיי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, גם דמי לידה, בוודאי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, דמי לידה אבל בניסוח אחר.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אני מתכוון בכיוון ההופכי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אם יש לך גמלה שהיא מותנת במבחן הכנסה כגון הבטחת הכנסה, אם אתה תעבוד בתקופת הבחירות הבטחת ההכנסה שלך לא תישלל, כי זה לא נחשב הכנסה. כן? אותו דבר לעניין נכות כללית ואותו דבר לעניין קצבת זקנה בגיל המותנה, מה שנקרא. מאידך, בגלל שזה לא נחשב הכנסה, אתה לא רוכש את הפוליסה, מה שנקרא, אתה לא משלם את הפרמיה, אז ממילא זה לא נחשב לך כהכשרה לגמלאות שצריך בהן תקופת הכשרה כגון דמי לידה ואבטלה, וזה גם לא נכנס לבסיס הגמלה, כן? אם אישה עבדה בתקופה הזאת אז ההכנסה הזאת גם לא תיחשב לחישוב שלה בדמי הלידה. כמו שאמרה שרית - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ולכן?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

כמו שאמרה שרית בדיון הקודם, זה תלוי. אם היא עצמאית אז ממילא היא יכולה לבחור בין השומה שלה בשנת הלידה או השומה שקדמה לשנת הלידה. אם היא שכירה אז היא יכולה לבחור בין שלושה חודשים או שישה חודשים. בסוף אנחנו לא בטוחים שההסדר הזה הוא בהכרח פוגע במבוטחים. זה נכון שככל שאתה מרחיב את תקופת הבחירות אתה עשוי לפגוע במידה מסוימת במבוטחים. לעניין קצבת הזקנה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אתה פוגע גם בזמן שאתה גם נותן להם. זאת אומרת, אתה מרחיב את האפשרות.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

נכון, נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מרחיב להם את האפשרות לקבל שכר.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

נכון, יש פה גם טרייד-אוף, ויכול להיות שזה צריך לבוא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל הרעיון הוא שעל מה ששילמת אתה מקבל.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ועל מה שלא שילמת אתה לא מקבל.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

נכון. זה נכון שבעולמות של הביטוח הלאומי זה לא תמיד אחד לאחד מה שאתה משלם אתה מקבל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ולכן?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

זה לא תמיד אחד לאחד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן עמדתכם?

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

עמדתנו היא שהמצב הקיים כרגע הוא מצב סביר. אם רוצים להרחיב - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אפשר להשתמש לא במילה "סביר".

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

לא במילה "סביר". לא במילה "סביר".

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, תעשה לי טובה שלא יתעוררו לי פה, הלכו לישון שם. קיר אחד מפריד.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

הנה, הנה. חברי פה מוועדת הבחירות מציע את המילה "הגיוני", אז אני מקבל את המילה "הגיוני".

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה מה שהולך לקרות פה בעילה הבאה. תודה על הסקופ. 

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

לא, יש ביטוי בגמרא שאומר "הבו דלא לוסיף" (תנו שלא להוסיף עליה). זאת אומרת, יש את המצב הקיים, הוא מצב מסוים. להרחיב אותו ולהוסיף זכאות ללא תוספת תשלום בצידה היא וודאי בעייתית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה ברור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. בבקשה.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

תודה אדוני, אביתר חנן מההסתדרות הכללי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

אנחנו כמובן מתנגדים להצעה הזאת. אנחנו מבינים את הדחיפות, בגלל שאוטוטו הבחירות לרשויות המקומיות. ולצד הדחיפות הזאת רוצים לבוא ולעשות הכל בפישוט תהליכים. עכשיו, פישוט תהליכים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה אתם מתנגדים כהסתדרות? את זה אני לא מצליח להבין. יש לי הרבה ניסיון עם ההסתדרות כראש עיר. רק שתסביר לי איפה טובת האזרח נפגעת פה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

טובת העובד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

העובד.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

לא, טובת העובד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

כמו - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מדובר בעובדים לא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה תיזהר כי אתה הולך לקבל שפריץ מכל העובדים.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

זה לא משנה. זה לא משנה, אנחנו עדיין הארגון היציג במשק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

בסדר? אז אחד קודם כל, כל הנושא סביב הביטוח הלאומי, שעובדים מסוימים יכולים להיפגע מזה. שתיים, יש הרבה עובדים שחלים עליהם כל מיני הוראות של הטבות מס שאחר כך הם צריכים לעשות תיאום מס בדיעבד, במקום לבוא ולפתור את זה נקודתית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא הבנתי את הטענה.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

יש הרבה אזורים שיש להם באמת את העניין סביב הטבות מס.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

פריפריאליות כאלה ואחרות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

ובעצם ברגע שאתה קובע עכשיו 60 יום ולא 30 כמו שהיה עכשיו, אז אתה מחיל עליהם עוד פעם את ההוראות שהמס יהיה הרבה יותר גדול ממה שהם צריכים לשלם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. זה לא, זה קופסא. הם לא משלמים על זה לא יותר ולא פחות. המס הזה לא נחשב כהכנסה לצורך פקודת מס הכנסה. זאת אומרת, זה לא מובא בחשבון ההכנסה השנתית שלהם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לכן גם לא צריך תיאום מס.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

אוקיי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה בדיוק ההגדרה. זאת אומרת, יכול להיות שאתם צריכים ללמוד את זה, כי אני יודע ההסתדרות מה תפקידה, ואני תמיד כיבדתי ומכבד את זה. הפוך. לכן אני חושב שאולי - - -

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

לא, אנחנו אבל מאוד קשה לנו, אדוני, עם הנושא של הביטוח הלאומי. עם הנושא של - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל הנושא של ביטוח לאומי היה צריך להיות קשה לכם גם ב-30 יום. לא הובאו קשיים בעניין הזה. לי לא קשה עם זה בגלל שאני אומר עוד פעם - - -

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

ההרחבה, עוד פעם, ההרחבה עצמה היא הרחבה שהיא אוטומטית מ-30 יום אתה מכפיל את זה עכשיו כפול 2, הפגיעה היא פגיעה כפולה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ההרחבה היא לא על העובדים, ההחרבה היא לטובת העובדים שרוצים לעבוד יותר, שיכולים לעבוד יותר, שמצליחים להסתדר בלעבוד יותר להרוויח משכורת נוספת מבחינתם. ללא - - -

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

יש הרבה מאוד עובדים שלא מצליחים באמת להרוויח את המשכורת הנוספת הזאת. כולם יוצאים מנקודת הנחה שהעובדים שעובדים במערכת הבחירות זה העבודה, כביכול, הנוספת. זה לא בהכרח תמיד המצב, הרבה עובדים צעירים שבדיוק משתחררים וכאלה, שרוצים להיכנס לתוך מערכת הבחירות מכל סיבה שהיא. אם זה אידיאולוגית, אם זה כדי לחפש את הפרנסה שלהם. ועצם העובדה שקובעים עליהם מס גבוה שרירותית, בדיוק גם ראיתי את הדיון הקודם ועקבנו אחריו באדיקות, העניין סביב הלקבוע 25% מס, כאילו שמים אצבע באוויר וקובעים מספר סתם בלי כלום ובאופן מהיר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה לא סתם.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

זה מאוד בעייתי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, היה, רגע, רגע, אני אעשה סדר. קודם כל, החלק הזה שאתה אומר אני מסכים איתך. למה אני מסכים איתך? לא בגלל שאני אמרתי ככה אלא כי אני חושב ככה. אבל זה מגיע, קודם כל עשו חישוב. זה לא שלא עשו חישוב. היו לנו הסגות לגבי החישוב, וגם הם בודקים את זה עכשיו במסגרת השיח, למרותש הם חושבים שזה החישוב הנכון. ומה טענו? טענו שלקחו את הממוצע מקצה מאוד גבוה לקצה, אמנם, מאוד נמוך, אבל יש עיוות. למה? כי אנחנו גם הנחנו הנחה שיש כאלה שהם אינם בעלי שכר בכירים או אנשים שיש להם עבודות וזה, וזו ההזדמנות שלהם גם אידיאולוגית, גם - - -

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

להצטרף.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פיזיולוגית, שהם צריכים את זה בשביל החיים - לעשות את העבודה הזאת. ולכן אנחנו חושבים שצריך להוריד את האחוז הזה, והיו כאלה שחשבו להוריד את זה לגמרי. ואני אומר, צריך למתן את זה כדי לתת באמת את התשובה. לחלק הזה אני מצטרף איתך. בגלל זה לא להאריך?

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

לא, אבל גם הנושא של, מלכתחילה, יכול להיות שיש לזה, כנראה יש לזה שיקולים כלכליים של הכנסות מדינה, שרוצים לבוא וכביכול, פחות להוציא כביכול.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, כי אם הייתי רוצה ללכת הייתי בא ואומר, תקשיב, היו אומרים לי "בסדר, אתה דואג לאלה שהם לא אנשים עשירים שיצאו לעשות את זה, אוקיי? אז בואו נעשה חישוב לכל אחד כמה הוא מרוויח". זאת אומרת, ואז אני חוזר לתיאום מס.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שלזה אנחנו רוצים לא להיכנס כחלק מההקלה בעניין. יש פה משהו שהוא אף פעם לא יצא מדויק. לא גם מה שאנחנו נציע כחברי לא יהיה מדויק ויכול להיות שזה, וגם, אותו דבר גם חל על משרד האוצר. אנחנו בני אנוש מאותו ליין בערך. לא בערך, מדויק. ולכן, אני אומר, מאחר ואנחנו הולכים פה על משהו שהמדינה הבינה וחשבה שצריך לפשט אותו ולעשות אותו בצורה כזאת שלא תמנע מאנשים את הזה, שעשו חודש עבודה, שהוא עבד והוא צריך בירוקרטיה ורץ מפה ורץ משם. וגם כדי שלא תהיה עבודה יותר מידי למפלגות כי הן צריכות בסוף גם לעבוד על פי חוק ולשלם את מה שצריך לשלם ולהעביר את הדו"חות למבקר המדינה ובזמן וכולי-וכולי. חבר'ה, אמרנו לפשט את התהליך. ולכן, התהליך הוא מפושט. למה רצינו להאריך את זה, ביקשנו להאריך את זה? כי יש הרבה עובדים, חלק מהעובדים, שמתחילים קודם ומסיימים אחר כי הם צריכים גם לסגור דברים ולעשות דברים, ורצינו שזה יכסה באמת את כל הספקטרום של העניין הזה. ולמדנו את זה גם מידינו בוועדת הבחירות לכנסת, שהמחוקק עשה את הדבר הזה, ולא שמענו על משבר שקרה בעקבות זה. ולכן, זה הרציונל שלנו.

אני כן משתמש במה שאמרת, לצורך הטענה שלנו, על לנושא הזה. מותר לי להשתמש, נכון? האוצר.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>  

אמרת שדנים על זה ביום ראשון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אבל שיבדקו גם את הפתרון לזה. לא, אני רוצה שהם יבדקו את העניין הזה. אני אגיד. שתי הערות בהקשר הזה. ראשית, אכן צודק נציג ההסתדרות בעובדה שתושבים שזכאים, תושבי ישראל שזכאים להטבות מס מיוחדות כמו אזורי עדיפות לאומית וכיוצא באלה נפגעים יותר מאלה שאין להם הטבות מס בגלל שיעור המס האחיד. כי בדרך כלל שיעורי המס שלהם יותר נמוכים. גם שיעורי המס הרגילים שלהם יותר נמוכים משיעורי המס הרגילים. ולכן, אפשר לחשוב על שני נושאים בהקשר הזה, להסיט חלק מהסכום שאתם מדברים עליו, משיעור המס שאתם מדברים עליו – להוריד אותו לטובת הביטוח הלאומי. למשל, לפי שיעור דמי הביטוח הנמוכים, וכך למנוע את הפגיעה. ממילא נעשית הפרשה לביטוח לאומי כך שזה לא מטיל עומס נוסף על המעסיק, וזה יכול לסייע לעובד. 

והדבר השני, יש מנגנונים ברשות המיסים, מנגנונים נוספים, וזה דבר שכדאי לשקול אותו. כדי למנוע את הפגיעה המיותרת, לתת לעובד את האפשרות לבחור – או שהוא נשאר בשיעור מס אחיד הזה, או שהוא הולך לתיאום מס. זה קיים, למשל עכשיו עשו את זה לגבי, למשל, סתם דוגמא מהעת האחרונה לגבי עוסקים פטורים או עוסקים זעירים, שיכולים לבחור בשיעור, זו דוגמא לא דומה במידה מסוימת אבל אפשר ללמוד ממנה, שיכול לבחור בשיעור הוצאות נורמטיבי שיחול עליו או לבחור בחישוב הוצאות בפועל. אותו דבר לגבי נגיד תשלום מס על שכר דירה – יש אפשרות לבחור בשיעור מס אחיד שבו, של עשרה אחוז על שכר דירה מסוים, מצד שני תושב שרוצה יכול לבחור בתיאום מס. סליחה, בהכללת - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אגיד לך אינטואיטיבית את דעתי. מאחר ומדובר על תקופת בחירות לכולם, ומדובר על מפלגות. כל אחד מסתכל על השני וכל אחד זה. ואז יבואו והוא יגיד "רגע, למה הוא קיבל ככה?", "הוא רצה", "הוא לא רצה", "לא אמרו לי", "כן אמרו לי". נתחיל עכשיו לבקש מכל מפלגה שהם - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, המפלגה לא, זה לא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא המפלגה, שהוא צריך לפנות למשרד - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם הוא רוצה. אם הוא לא רוצה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בואו נשמע את דין, הוא רוצה לומר משהו, כן. דין הוא היועץ שלנו, למי ששכח.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם הוא לא רוצה אז יש דוגמא, הדוגמא של תשלום שכר דירה, שהשיקולים שלה הם מאוד דומים, השיקולים לפשט, שם יש אפילו שלושה מסלולים אפשריים, כן?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל משהו שאתה עושה אותו כל הזמן. זה לא משהו חד פעמי. אתה בא ואומר "אני רוצה שזה יעבוד בצורה כזאת". זה משהו אחר פה. פה זה משהו שהוא פעם בחמש שנים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסדר, אני אומר, זו אפשרות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הרעיון הוא יפה, אבל בואו נשמע. כן, דין. אני לא בטוח שהאוצר אוהב את זה, אבל ללא דבר.

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

אני אעיר להצעה של היועץ המשפטי שתי הערות. הערה ראשונה ונוגעת לביטוח לאומי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, זה במסגרת סיעור מוחות כרגע. זה לא הערה משפטית, נכון?

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

כן, כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה? לא. בהחלט הערה משפטית. לגבי ההצעה השנייה, החלק של הביטוח הלאומי זה בהחלט הערה משפטית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, לא, זה, דיברתי על החלק השני.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לגבי החלק השני זה פתרון אפשרי שאפשר לשקול אותו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. אני דיברתי על החלק השני.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, לא. החלק השני זה פתרון פשוט שאני מכיר ממקומות אחרים שאני מציע לכם לשקול.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה הכל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן.

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

ידוע שההכנסה הזאת היא הכנסה לצורך, הכנסה בתקופת הבחירות היא הכנסה לצורך הביטוח הלאומי, עלולה לפגוע בעובדים כי זה אומר שזה ישלול מהם גמלאות. מזכיר ועד קלפי שיעבוד יום אחד, או חבר ועדת קלפי מטעם המפלגות שיעמוד יום אחד, יספרו לו את זה לתקרת הכנסה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוא אמר את זה.

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

לצורך תקרת ההכנסה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, כן.

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

להבטחת הכנסה, לדמי אבטלה. הרבה מאוד מובטלים עובדים כמזכירי קלפי וחברי ועדות קלפי מטעם המפלגות. זה רוב האוכלוסייה שחל עליה החוק. מדובר, לדעתי, בקרוב ל-200,000 סך הכל שפתאום יגלו שהם לא זכאים לדמי אבטלה באותו חודש, כי הם הרוויחו סכום מסוים בלעבוד יום אחד. אז זו בעיה אחת. לגבי הסוגייה השנייה, הסיבוך הבירוקרטי של לנהל, אצלי זה יהיה 70,000 - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד האוצר, אנשי משרד האוצר ורשות המיסים מהנהנים בראשם. אני אומר את זה לפרוטוקול.

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

ולנהל לכל אחד מהם האם הוא מעוניין למלא טופס 101, לחשב לו מס שולי, לחשב את המס - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה הוא עושה בעצמו.

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

הוא לא עושה את זה בעצמו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוא עושה בעצמו.

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

רגע, תומר, אבל שנייה. זה ניכוי במקור.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אני אומר. זה לא מטיל על המעסיק דבר.

 << אורח >> דין ליבנה: << אורח >>  

תומר, זה מטיל על המעסיק כי ניכוי המס הוא במקור. אני חייב לדעת כשאני לוקח את הכסף האם אני משלם עליו 25% מס או - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אתה משלם 25% תמיד. העובד שירצה ילך לעשות אחר כך - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>  

מערכת תיאומי המס - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חברים. הרעיון הובהר. תגובות ונמשיך.

 << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >>  

מערכת תיאומי המס עובדת בצורה שהעובד עושה תיאום מס ועם תיאום המס הזה הוא הולך למעסיק. וכמו שנאמר פה זה כ-200,000 אנשים באוכלוסייה הזאת. וזה היה הרציונל – לפשט את הבירוקרטיה גם למפלגות וגם לאנשים. זה כמובן אפשרי, זה לא שזה לא אפשרי. כי עושים את זה כיום בלא מעט מקרים. אבל זה יעמיס בירוקרטיה גם על רשות המיסים אבל לא מעט גם על המפלגות וגם על העובדים. ההצעה שאתה יכול להיות מציע חלופית היא להגיש בקשה להחזר מס, אבל זה גם דורש לא מעט בירוקרטיה של להגיש את הדו"חות מול העובדים. אנחנו חושבים שהמודל שהוצע הוא מודל נכון לתקופה הקצרה הזאת. וזה מה שאנחנו חשבנו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

גם לטעמנו, ביחס לביטוח לאומי, המישור היחסי הוא מול המעסיק, הוא לא מול העובד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה ברור.

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

אלא אם כן זה כאשר יש תיאום, גם בביטוח לאומי יש תיאום דמי ביטוח לאומי, אבל הדיווח הוא מול המעסיק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

את זה הוא עושה ממילא כי הוא מדווח לך - - -

 << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >>  

לא, אבל הוא יצטרך לעשות שני דיווחים שונים. הוא יצטרך לעשות דיווח על עובדים מסוימים שבחרו, וגם בביטוח הלאומי כיום אין מודל כזה של בחירה – אם אתה רוצה אתה מבוטח וגם אתה בוחר אתה לא מבוטח – לא קיים היום מודל כזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, נציג ההסתדרות.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

המספרים, ם אמנם גדולים מאוד, אבל ככל שאתה מפשט את זה בין המועדים באמת הסמוכים, הרי אי אפשר לקבוע ש-60 יום זה אותו דבר. עכשיו, כל פעם מנסים לחבר את כולם ביחד, ביחד עם יום הבחירות ועם הב-אדם שהתחיל לעבוד 60 יום לפני. זה לא אותו דבר. צריך לבחון את זה אולי בשבוע לפני, אולי רק ביום עצמו שחל, לתת לזה הוראות מיוחדות להבדיל מכל ה-60 האחרים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אי אפשר לעשות הבחנה בין אחד שעובד יום אחד בבחירות או שבוע לפני או שבוע אחרי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אי אפשר.

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

לא, אבל צריך לתת את, אולי יש - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו לא חיים בעולם שכולו טוב. זאת אומרת, יש פה - - -

 << אורח >> אביתר חנן: << אורח >>  

לא, אבל בגלל זה כל העובדים שעובדים 30 יום, 40 יום, 50 יום, הם ייפגעו בסוף. וזה משכורות, זה אנשים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תאמין לו, הם לא ייפגעו, אבל לא משנה. אוקיי. עוד מישהו רוצה להעיר משהו על הנוסח? אוקיי, אם ככה, כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו לא נעשה הצבעה עכשיו. אנחנו נעשה המשך דיון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

המשך דיון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

המשך דיון, כנראה ביום ראשון על הבוקר, כי יש לנו בעשר מליאה. אז אנחנו כנראה נעשה את זה בשמונה וחצי, גבירתי מנהלת הוועדה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:47. << סיום >>