פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
07/08/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ' באב התשפ"ג (07 באוגוסט 2023), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-2022 << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר
גלעד קריב

מוזמנים: 
	ינון גוטגליק
	–
	סגן ליועץ המשפטי, משרד האוצר

	תרצה ברמה
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	מירב זוהרי
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	ירדן חפר
	–
	משרד המשפטים

	נועה גרנות
	–
	הפיקוח על הבנקים- אגף מדיניות והסדרה, בנק ישראל

	שירלי אבנר
	–
	מחלקה משפטית, בנק ישראל

	ארי קוטאי
	–
	כלכלן בחטיבת המחקר, פיננסי, בנק ישראל

	רועי שטיין
	–
	חטיבת המחקר, בנק ישראל

	דן בן סימון
	–
	סמנכ"ל טכנולוגיה ומחשוב, רשות האכיפה והגביה

	ענת ליברמן
	–
	סמנכ"ל טכנולוגיה ומחשוב, רשות האכיפה והגביה

	דוד דהן
	–
	יו"ר, הארגונים החברתיים בכנסת

	בקי כהן קשת
	–
	הארגונים החברתיים בכנסת

	
	
	



ייעוץ משפטי: 
אלעזר שטרן

מנהל/ת הוועדה:
איל קופמן
אלירן כהן

יועצת לוועדה:
גלי שלום

רישום פרלמנטרי:
איה לינצ'בסקי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-2022
2. הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022 



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה בנושא חוק העבירות המנהליות. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן: << קריאה >>   

אני רוצה להסב את תשומת לבו של אדוני שיש בנוסף לנוסח המשולב, הממשלה שלחה נוסח עם תיקונים מסוימים, לא הספקתי לשלב את הכול אז אעלה את זה במהלך הדיון. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. אנחנו בסעיף 50, חוק העבירות המנהליות. זה לכאורה דומה לעיצומים הכספיים. יש משהו מיוחד? אם לא, אפשר להתקדם. חוק הדואר, עיצומים כספיים?

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

כן.

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>   

אני מבקשת לשאול שאלה לסדר היום? האם אנחנו דנים היום אך ורק בתיקונים עקיפים? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אלא אם כן יש לכם תשובות בשבילי. אתם יכולים להשלים לדיון שלא הייתם בו, על נושא כפל קנס, שם שאלנו האם צריך להיות שוני ענייני בין חוב שמקורו בעיצום כספי, או בקנס פלילי, או חוב למדינה. דוח עבודת המטה שבנק ישראל הכין, הדוח שעל בסיסו הוכן חוק ריבית והצמדה, דן להבנתי בשאלה מה התמריץ לשלם או לא לשלם והתעוררה השאלה בדיון שלאחר מכן האם כאשר מקור החוב הוא קנס על הפרה מנהלית של תעבורה או קנס מנהלי, בניגוד למקור חוב שהוא עיצום כספי, האם זה משנה לעניין מודל התמרוץ והשינוי, האם משנה אם מקור החוב בא מקנס כספי? עיצום מנהלי? עיצום כספי? הפרה מנהלית? עבירת קנס? סעיף 64 לחוק העונשים ועוד ועוד? 

 << דובר_המשך >> שירלי אבנר: << דובר_המשך >>   

זה לא הובא לתשומת לבנו.

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

מה שנאמר בדיון היה שתהיה בחינה בתוך הממשלה. תהיה ישיבה בנושא ב-21 לחודש לעניין הקנסות, אבל נמשיך בדיונים העקיפים ברשותך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. נעשה היום רק עקיפים, אלא אם יש לכם חדשות בשבילנו לגבי הבנקים האחרים.  

 << דובר_המשך >> שירלי אבנר: << דובר_המשך >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הם היו כששאלנו איזה קרן חוב תשולם ראשונה? נחזור אל זה בדיון העקרוני. אין חוק בנק ישראל?

 << דובר_המשך >> שירלי אבנר: << דובר_המשך >>   

בינתיים לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין עיצומים כספיים של נותני שירותי מטבע?

 << דובר_המשך >> שירלי אבנר: << דובר_המשך >>   

שירותי מטבע הם לא אצל בנק ישראל, זה של רשות שוק ההון. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

 אין לכם שום עיצומים כספיים?

 << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>   

יש את פקודת הבנקאות, חוק הבנקאות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את זה כבר עשינו. 

 << דובר_המשך >> שירלי אבנר: << דובר_המשך >>   

חוק בנק ישראל, יש בחוק המכר (דירות) אבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם עשינו. בסדר גמור. תהיו בריאים וחזקים ותעבדו על חוק אשראי הוגן ועל התשובות שאתם צריכים לתת לנו. נעבור לחוק הדואר, עיצומים כספיים?

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, להלן חוק המכונית המגויסת. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

חוק רגיל, אין לנו הערה לגביו. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן : << קריאה >> 

	אני אוסיף פה שבנוסח המתוקן שהממשלה שלחה, אחת הסוגיה הייתה האם מחילים בכל מקום ומקום רק את שיעור הריבית או את ההסדרים. פה זה אחד המקומות שהם הוסיפו סעיף שאומר שזה לא בנוסח המשולב, זה בנוסח המתוקן. הוסיפו סעיף שעל הריבית השקלית יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה.    

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

רק על הריבית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אין שם פיגורים. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

כי אין פיגורים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כי המדינה תמיד משלמת בזמן. או שלא. או שאנחנו לא מתמרצים אותה. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

לממשלה גם יש פיגורים. למדינה במקומות המתאימים גם יש פיגורים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא פה. חוק הגליל, השבות סובסידיה עם ריבית שקלית.  מה זה בשיעור המקסימלי על פי אותו חוק? 

 << קריאה >> אלעזר שטרן :<< קריאה >>   

גם בדברי הסבר כתבתם שבכל מקום "שיעור מקסימאלי" או "שיעור מריבית מלא" צריך למחוק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה". לא מעבר, בלי השיעור המקסימלי. נמשיך, חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים - עיצום כספי. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

עיצום כספי. אבל היה חסר בנוסח "דמי פיגורים" והוספנו את זה בנוסח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יוחזר הסכום לעיצום הכספי.  

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

איפה נשמט "דמי פיגורים"?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"לא שולם עיצום כספי במועד" 5ט': "לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו אליו לתקופת הפיגורים ריבית שקלית ודמי פיגורים". חוק התחרות הכלכלית?

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שוב, יוחזר הסכום ששולם למקרה שלא תיקנתם. חוק ההסדרים במשק המדינה 1989?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

גם עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק מקורות אנרגיה – עיצום כספי. חוק עובדים זרים?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

לא עיצום כספי. למה ריבית שקלית בתשלום שכר עבודה לעובדה והעברת ניכויים. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>   

אין הלנת שכר? אלה העובדים הכי מוחלשים במשק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש פה העברת כספים. הוא לא המעסיק. המעסיק העביר את הכסף בזמן, רק על המעסיק חל פיצוי הלנה.  

 << קריאה >> אלעזר שטרן : << קריאה >>   

גם פה נוסף התיקון שמופיע בנוסח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוץ מזה, הוא היום השמיני שלאחר היום בו גבה את הסכום האמור מהמעסיק. יכול להיות שהוא גבה את הסכום האמור מהמעסיק כולל פיצויי הלנה, ככל שחלים עליהם על פי חוק ואז הוא מעביר את זה עם פיצויי הלנה, אבל ריבית שקלית על הסכום שהוא העביר. אני משאיר את זה ריבית שקלית. 

 << דובר_המשך >> בקי כהן קשת: << דובר_המשך >>   

אבל אם הוא לא מעביר לו בכלל?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הרציונל הוא שהמדינה משלמת את חובותיה בזמן. 

 << דובר_המשך >> בקי כהן קשת: << דובר_המשך >>   

ברור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מקובל ריבית שקלית. עוברים לחוק המפלגות.

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

בחוק המפלגות יש תיקון יותר מהותי. בסעיף 25(א)(2ב) כתוב "ריבית שקלית" וזה תיקון שצריך לבטל אותו, לא לעשות אותו, צריך להשאיר את זה "הפרשי הצמדה וריבית" כי מדובר על דברים שהם הסכמיים. אלה הכנסות של מפלגות וזה לא ריבית שקלית. זה הפרשי הצמדה וריבית שהם הסכמיים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שמותר להם לעשות ריבית אחרת?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

נכון. זה תוקן בטעות.  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין בעיה. גבייה של סכומים שיש להעביר למדינה זה ריבית שקלית ודמי פיגורים. הלוואה למועמד שאיננו מועמד זכאי זה ריבית שקלית ממתן ההלוואה. כל תשלום שלא נפרע במועד יישא ריבית פיגורים. מה זה ריבית פיגורים לחשב הכללי?  

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

זה ריבית מסוג אחר. כמו שאמרנו בדיון הקודם, החשב הכללי מפרסם גם ריבית חשב כללי וריבית פיגורים חשב כללי וזה משהו אחר, לא קשור לחוק שלנו.  

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

גם אני שאלתי אותם בישיבות המקדימות כי בהרבה מאוד מהחוקים יש מנגנונים שונים של ריביות. יש ריבית חשב כללי, יש סמכויות לזה, האמירה של הממשלה הייתה שכרגע לא משנים את כל המנגנונים אלא רק את הדברים שהם נושקים לחוק הזה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק החומרים המסוכנים – עיצום כספי. שוב, יוחזר העיצום הכספי, זה סכום ששולם, תיקנתם את זה. חוק המרכז לגביית קנסות?

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

פה יש שינוי משמעותי שלא מופיע כרגע בנוסח. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

חוק המרכז לגביית קנסות שונה באופי שלו משאר התיקונים כי הוא עוסק, דומה לחוק ההוצאה לפועל, גם בגביית החובות. לכן שם לריבית יש סעיפים מהותיים נוספים. מה שהוספנו, רצינו להחיל גם את אותה תפיסה גם  בחוק המרכז ולקבוע שאם המנהל פרס חוב לתשלומים והחייב עמד בתשלומים, גם שם באופן אוטומטי לא תחול עליו - - -  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ולמה גם לא ריבית? כי מראש הוא חטף את כפל הקנס? 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

בחוק המרכז יש ריבית אחת - - - 

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

אבל לא מדובר על קנסות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה לא יודע מה מקור החוב פה. פה זה כל חוב. אז למה לא מחייבים ריבית? 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

לצורך העניין, אם מדובר בקנס תעבורה או קנס פלילי, בתקופת הפריסה לא יתווספו 5% של החצי שנה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חייב 1,000 שקלים, גובים את זה  דרך המרכז לגביית קנסות. זה יכול להיות חוב שמקורו למדינה, יכול להיות חוב שיש עליו - - - 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

בדרך כלל זה למדינה או לרשויות מקומיות או פיצוי בהליך פלילי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

והוצאות משפט לא אצלכם?

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

אצלנו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוצאות משפט לאוצר המדינה. חטפתי הוצאות בסך 50,000 שקל. אני בא למנהל המרכז ואומר לו בבקשה לפרוס לי את זה ל-50 תשלומים.

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

אז אין ריבית בתקופה הזאת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם לא שקלית?

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

שקלית כן, כמו בהוצאה לפועל. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין שאם אנחנו בקנס שעליו חל הסדר, שאנחנו עדיין בדיון מקביל ויכול להיות שנתעסק גם בזה, אבל אם אני בקנס שעליו הוספת לי את כפל הקנס של 35%, 50%, כל אחד לפי עניינו, אז אני אומר בסדר, נתתי לך כבר 35% אז אני לא אחייב אותך עכשיו גם בריבית כי הרציונל הוא אחר ולא ריבית. אבל המרכז לגביית הקנסות, החוב לא מתחלק לסוג החוב, הוא יכול להיות גם חוב שמורכב מכמה חובות ועם כללי חישוב שונים. שם, העובדה שפרסתי חוב, לא הבנתי למה חוב הוצאות למדינה לא יישא ריבית שקלית אם הוא בא במרכז לגביית קנסות וכן יישא ריבית שקלית אם הוא בא בהוצאה לפועל? דמי פיגורים הבנתי ואני מקבל, לא יהיו דמי פיגורים. 

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   
	
במצב היום אין ריבית פיגורים. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

במצב היום אין ריבית בכלל כי ריבית הפיגורים מכילה בתוכה את הריבית הרגילה, אז היום אין כלום. 

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

ברגע שיש הסדר, אין ריבית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתם אומרים שהמדינה אומרת, אם אני פורסת לך, תשקלל את זה כבר לתוך האירוע.

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

קודם כל היום, מי שמשלם, המדינה מוותרת לו על הריבית, כמדינה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אם אלה פיצויים לנפגעי עבירה?  

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

תכף אדבר על נפגעי עבירה, רק אגיד שההתלבטות הייתה שאם אני רק בחובות של חוק פסיקת, כמו הוצאות וכו', אני אכיל את הריבית בסיס, אז יצא שבחובות של קנסות, דווקא של מי שמשלם קנסות, מפחיתים לו את כל הריבית, כי היום הריבית כמוש אתה יודע היא ריבית אחת ודווקא מי שמשלם חובות של חוק פסיקה יצטרכו לשלם ריבית, שזה מייצר קצת פער.  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עוד סיבה בדיונינו האחר לעשות את אותו הסדר לכול. תעלו את זה כטיעון נוסף ב-21 לחודש. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

אני אגיד משהו נוסף, שבעצם הריבית אמורה לפצות על חלוף הזמן וגם פה המדינה - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל שוב, זה לא עובד כשאנחנו מדברים, יש בזה בעיה מסוימת כאשר אני גובה סכומים אחרים, או שאני אפילו גובה סכום של עיצום כספי. אם אני גובה סכום של עיצום כספי באמצעות המרכז או גובה אותו שלא באמצעות המרכז אתה מייצר אפליה לא עניינית בין מי שמשלם עיצום כספי דרך המרכז או לא. באיחור או לא באיחור, דמי פיגורים או לא דמי פיגורים זו שאלה אחרת. כשמדובר בתשלומים לנפגעי עבירה זה עוד יותר לא הגיוני. נפגע עבירה שלא צריך את עזרתכם והגיש תביעה אזרחית על הפיצוי שמגיע לו אז הוא יקבל דמי ריבית ומי שאתם עוזרים לו לא מקבל את הריבית, אז יפה שאתם נדיבים, אבל אתם נדיבים על חשבונו. יש פה עוד כמה אלמנטים וצריך לחשוב על זה. אני מבין למה לא פיגורים, יצרתם את האמירה תוספת פיגורים שזה כולל בתוכו את הכול ואז תצטרכו להבחין איזה חלק מהריבית היא פיגורים ואיזה ריבית היא שקלית. או לבוא ולהגיד אני מחיל ריבית שקלית. נקודה.    

 << דובר_המשך >> בקי כהן קשת: << דובר_המשך >>   

יש הרעה מהמצב הקיים. המצב הקיים זה שבעצם לא מוסיפים  - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין ממש הרעה מהמצב הקיים, אבל זה לא משנה, בסופו של דבר כסף זה כסף. למה שמישהו שחייב ומשלם דרך המרכז לגביית קנסות ישלם פחות ממי שמשלם דרך ההוצאה לפועל?  

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>   

ברור לי שזה לא המקום אבל יש בעיה קשה בחלוקה ביניהם שבעצם אנשים שיש להם חוב פה וחוב שם, אין דרך לעשות איחוד בין הדברים ואם יש להם גם בפקודת המסים גבייה, אז בכלל. המצב הקיים הוא שאנשים נמצאים בחוב במקומות שונים, אין להם שום דרך להתמודד עם הכול ביחד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מסכים. לכן צריך לייצר כלל אחיד. זה גם יעלה בישיבה ב-21 לחודש אלא אם תתנו תשובה מוקדם יותר. צריך לתת גם התייחסות אם יש הבדל בין חוב למדינה לבין חוב לנפגעי עבודה או לצד ג'. רשויות מקומיות באות דרך המרכז?
 
 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

זו בחירה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זו בחירה והם יכולים גם דרך ההוצאה לפועל. אתם מתעדפים אותם ללכת להוצאה לפועל? עם פריסה? יקבלו ריבית או לא יקבלו ריבית?

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

לא, כי יש סמכויות, אנחנו צריכים לבדוק, זו הערה לממשלה. אנחנו צריכים לבדוק מה הסמכויות של מנהל המרכז. 


 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>   

לאוכלוסייה עדיף שזה יהיה בהוצאה לפועל כי אז יש להם אפשרות לחלק את זה ולהגיע לרשם שמפקח, הם יכולים למלא שאלון בצורה אחרת ולקבל התייחסות למצבם האמיתי, מה שאנחנו רוצים להבחין בין מי שמתחמק לבין מי שבאמת אין לו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות, אבל כרגע יש אפשרות לבחירה. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

גם היום יש הפחתה של כל הריבית והם לא מעדיפים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין לי מושג אם הם מעדיפים או לא. מה זה "במסגרת הליכי חדלות הפירעון"? זה כבר ביטוח לאומי. המרכז לגביית קנסות זה העניין. חוק הביטוח הלאומי?

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

יש עוד תיקון של סעיף 4ב שלא היה בנוסח בחוק המרכז. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

דיברנו. יש את 5ב' ויש את ההגדרה של תוספת פיגורים שזה בסעיף ההגדרות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק הביטוח הלאומי.

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

גם פה יש תיקון נוסף. הנוסח הכחול תיקן רק את סעיף 369 לחוק והוסיפו פה עוד תיקון לעניין 192א', שזה סעיף שכרגע לא נמצא בנוסח המשולב שלך. הם רוצים למחוק את כל פסקה (2) לעניין ביטוח העובדים ולעניין (1) במקום "נא לפרק", "ובמסגרת הליך חדלות פירעון".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תסבירו בבקשה את חוק הביטוח הלאומי.

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

התאמות לחדלות פירעון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

למה מוחקים את פסקה (2) ב-192(א)?

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

אני מציעה שנמשיך ותכף נחזיר תשובה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, נמשיך ונחזור לזה. חוק כביש אגרה, כביש ארצי לישראל. למה לחוק כביש אגרה תוספת פיגור 25% וגם דמי פיגורים?

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

זה מה שיש היום. זה גם לא בדיוק ביחד כי ה-25% הם חד פעמי.

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

אנסה להסביר, ניסו לעשות בין קנס - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. הבנתי ולא יקרה. אם עשינו תמרוץ של 25% אז מה הרציונל בתמרוץ אחר כך של ריבית דריבית על התמרוץ הזה, כולל דמי פיגורים על התמרוץ הזה? זה נוגד את כל הרציונל שלנו. אם החלטתם 25%, בסדר. תחליטו שאחר כך ריבית שקלית, בסדר, אז זה הפיגורים. אני נגד ה-25% הזה כמו שאתם יודעים. פה הרציונל בכלל לא ברור כי אמרנו שהמיידיות של הקנס הפלילי, מה שדיברו עליו, את זה בוודאי תוסיפו לדיון של ה-21 לחודש. מה קורה בכביש 6? אני לא רואה שום סיבה לדמי פיגורים על ה-25%.

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

כרגע נצמדנו למצב הקיים כמו שבכל התיקונים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, אבל אנחנו ברציונל שונה. 

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

מה שאתה מציע זה 25% וריבית שקלית?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בתום שלושה חודשים יתווסף ריבית פיגורים, אבל דמי הפיגורים אמורים להיות רק על הקרן.  

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

כלומר שיתווספו 25% אבל לעניין חישוב דמי הפיגורים הם לא  - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין ריבית דריבית על זה. הריבית השקלית ודמי הפיגורים הם על הקרן. דמי פיגורים לא נושא ריבית בחוק החדש? 

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

בחוק החדש לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז גם ה-25% הזה לא יישא ריבית. חוק כבישי אגרה, אותו כנ"ל? רק שפה אין את ה-25% נכון?

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

סעיף 64 מהצעת החוק, תיקון של חוק כבישי אגרה מנהרות הכרמל.

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

זה עובד על אותו דבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

השאלה רק אם אין את ה-25%?

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

נדמה לי יש סעיף שלא מצוטט פה, שמכיל הוראות מהחוק. 

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

אני חושב שזה אותו דבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שיהיה אותו הסדר בשניהם. 25% האלו לא נושאים ריבית שקלית ודמי פיגורים. חוק המתווכים והמקרקעין – אגרה, ריבית שקלית ולא צריך פיגורים בגלל שזה רישיון. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

אם אפשר לחזור לחדלות פירעון, ביטוח לאומי. יש את המחיקה של הסיפא שמדברת על הריביות יחולו כשהמפרק החליט שיהיו תשלום ריבית, אז למעשה כבר לא נדרשת כי כבר כמה שנים אין להם את הסמכות להורות על ריבית אחרי התיקון לחוק חדלות פירעון. אז למעשה המצב הזה לא מתקיים, שהמפרק מורה בעצמו על ריבית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

השאלה מה יקרה אם יש מפרקים ששילמו ריבית בעבר וצריכים לקבל את זה חזרה מביטוח לאומי, או מה שההסדר אומר לגביהם ומעכשיו אתם שוללים למוסד את זה?

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

לדעתי זה לא רלוונטי, אבל אוודא את זה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות – דמי ביטוח, השבה, ריבית שקלית. חוק הפיקדון על מכלי משקה – עיצום כספי, יוחזר הסכום ששולם. חוק החברות – עיצום כספי? 


 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

חלק ראשון לא עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגרת רישום, בסדר. עיצום כספי, ריבית שקלית ודמי פיגורים, יוחזר הסכום ששולם. חוק נתיבים מהירים.

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

חוק רגיל, נאמר שלא נחיל את התוספת לגבי החלת כל חוק פסיקת ריבית כי זה סעיף שלא עוסק בחוק עצמו אלא רק בתוצאות של אי תשלום החוב, אז לא ראינו לנכון להוסיף את השורה הזו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז איך יכול להיות הפרשי הצמדה, ריבית שקלית ודמי פיגורים?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

זה נובע מסעיף 12ג' לכביש אגרה, זה לא סעיף אופרטיבי, הוא רק אומר מהו מלוא החוב החלוט.  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל יכול להיות שהם גם הפרשי הצמדה, גם ריבית שקלית וגם ריבית פיגורים? 

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

הפרשי הצמדה וריבית שקלית לא יכולים להיות ביחד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן אני שואל, כך כתוב פה. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

כתוב ככל שהחייב חב בהם.

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

זה הפך לריבית שקלית ודמי פיגורים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. חוץ מזה תוספת פיגור. יש פה אם לא שילם חייב חובות חלוטים על חמש נסיעות אז שוללים לו רישיון, נכון? אז ממילא אני לא צריך דמי פיגורים עבורו כי זה רציונל אחר.  

 << קריאה >> דן סימון: << קריאה >>   

שוללים לו רישיון?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"לא תחדש רשות הרישוי רישיון רכב". 

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

זו סמכות שקיימת לה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז למה צריך גם דמי פיגורים? יש פה סנקציה על אי תשלום, אפשר בלי דמי פיגורים.

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

זה על אי תשלום של כל מה שנצבר, חלק ממה שנצבר זה גם הריביות פיגורים. זה חמש נסיעות שונות. השאלה האם רק אי חידוש - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל מלוא החוב החלוט, כל הסעיף עוסק רק במקרה שכבר יש לי חמש. מהרגע שהחוב חלוט והומצאה ההודעה, אז הוא לא נושא ריבית פיגורים, רק ריבית שקלית. החוב החלוט כולל בתוכו את הכול, הבנתי את זה, אבל מהרגע שנשלחה ההודעה הזאת, הוא נושא ריבית פיגורים או לא? 

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

ההוראה לא מתייחסת ספציפית לשאלה איך מחילים את הריביות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין, אבל אמרנו שכשיש לנו אמצעי אכיפה אחר - - - 

 << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >>   

זה נקרא ככל שהחייב חב בהם. החוק לא מחיל את זה עליו. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

הוא שואל נניח שללת את הרישיון והוא רוצה להחזיר את הרישיון ולשלם, האם בינתיים זה צובר עוד פיגורים או רק שקלי? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אומר שמהרגע שנשלל לבן אדם הרישיון, צריך לעשות רק שקלית. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>   

אבל לפני זה זה כן יצבור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, מה שהיה קודם, היה קודם. תבררו על זה, אני לא רואה סיבה. מהרגע שנשלחה הודעה לא צריך לצבור ריבית שקלית. אפשר להוסיף ובלבד שמיום שנשלחה הודעה לפיה לא יחודש רישיון הרכב, יצבור החוב ריבית שקלית בלבד. 

 << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >>   

יש פה רק הגדרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני הבנתי את זה. אנחנו עושים פה תיקון עקיף, שלפי הרציונל שעשנו, אם יש לנו אמצעי אחר אז אין הצדקה לדמי פיגורים. אני מסכים שיש פה הגדרה, אבל יש גם הוראה אופרטיבית. ההגדרה האופרטיבית קיימת בסעיף, תבדקו את זה. 

 << דובר_המשך >> ינון גוטגליק: << דובר_המשך >>   

נבדוק את זה.

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

מה שאתה מציע זה אחידות בכל הנושא של כבישי אגרה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בכבישי אגרה יש כמה דברים: כל מי שיש לו אפשרות לשלול רישיון, אז שלא יישא פיגורים כי יש אמצעי אחר. מבחינתי אפילו מהמועד שנשלחה לו ההודעה, שלא יחדשו לו רישיון, לא צריך ששללו לו בפועל, כי אין לו את התמריץ לא לשלם. כשיש 25% אז לא מחילים על זה. חוק הלבנת הון? 

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יוחזר הסכום ששולם, אותו דבר. חוק ההסדרים במשק המדינה?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק חתימה אלקטרונית?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

עיצום כספי.

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

שאלה, לגבי כל המקומות של עיצומים כספיים, לא הוספתם את ההוראה של "ויחולו הוראות". 

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

בנוסח ששלחנו? אמרתי לך שעשינו מספר רב של דוגמאות, צריך להוסיף, זה לא מכוון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק תאגידי מים וביוב?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק משק הגז הטבעי - עיצום כספי או לא רק? יש גם סכום שיפויי?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

אני רואה פה רק עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מתווספים ריבית שקלית ודמי פיגורים ביום הכרעת המנהל ואם יותיר לשלם במועד מאוחר מהמועד האמור ועד יום תשלומו, זאת אומרת הצמדה עד המועד הזה ומאז ריבית שקלית ודמי פיגורים. למי הולך השיפוי? לבעל המקרקעין, נכון? לא שולם עיצום כספי, זה עיצום כספי.

חוק תוכנית החירום הכלכלית - החזיר תמריץ בצירוף ריבית שקלית, יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה) כאילו היה חוב מס? 

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

יש את זה בהרבה מהחוקים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שם זה רק ריבית שקלית משום שמראש זה סוג של קנס, למה לא ריבית בדמי פיגורים?

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

זו תקופה אחת שבעצם על שתי התקופות שאנחנו מדברים עליהם. זה מהיום שהוא קיבל עד ליום ההחזר. יש שתי תקופות, גם התקופה שעוד לא היה צריך לתמרץ אותו בגלל שהייתה החלטה שהוא שילם - - -  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רק רגע, בן אדם קיבל 100 שקלים תמריץ. אפשר להטיל עליו 400, אבל לא 400, אפשר 100 כפול הריבית השקלית, כפול 4. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

פי 4 מסכום התמריץ.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בתוספת ריבית שקלית על סכום התמריץ שקיבל מיום קבלתו ועד יום ההחזר. זאת אומרת הוא קיבל 100, אני יוכל לחייב אותו לא ב-400, אלא ב-100 פלוס הריבית שזה יצא 120 כפול 4, שזה 480. זה אחרי הרשעה, סוג של קנס. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

ובית משפט נותן לו סכום מוגדל. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סוג של קנס בגלל שפעל במרמה. עכשיו, מהרגע שניתן פסק הדין, אז יחולו הוראות פקודת המסים גבייה כאילו היה חוב מס וזה מחיל עליו ריבית והצמדה חדשה? 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

לא, רק לעניין הגבייה. זה לא קובע. כתוב כאן שהתשלום הזה יהיה עד יום ההחזר. זאת אומרת עד יום התשלום חלים הפרשי ההצמדה והריבית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין הפרשי הצמדה וריבית.

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

בנוסח הנוכחי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא לסבך אותי. יש 100, חלפו מאז שנתיים וה-100 הפכו להיות 110. הורשעתי בתמריץ במרמה. בא בית המשפט וקובע לי 440. מהרגע שבית המשפט נתן את פסק הדין של 440 חלפו עוד עשר שנים עד ששילמתי, אין ריבית? 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

כרגע יש על זה, איך שאנחנו קוראים את החוק, ריבית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, זה לא מה שכתוב.  

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

"בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום ההחזר".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי, אבל הוא הטיל עלי קנס, חוץ מזה, למה שלא יחולו עלי דמי פיגורים? קיבלתי פסק דין שמרשיע אותי, למה שלא אשלם בריבית ופיגורים? זה לא הגיוני. סכום שלא יעלה על פי 4 מסכום התמריץ שהתקבל שלא כדין, לכאורה לגובה הקנס שמוטל עלי, מה שמעניין אותי זה רק הצמדה, אפילו לא ריבית שקלית. ערך כסף. קיבלתי 100 שקל, תטיל עלי עד פי 4 מכמה שקיבלתי, רק אם ה-100 כבר לא שווים 100, אלא שווים היום 110, אז תעשה כפול 110. זה במועד גזר הדין. במועד גזר הדין תכתוב: בנוסף להרשעה שלך בקבלת תמריץ במרמה, תשלם 440 שקלים, למה? כי קיבלת 100, בעצם ה-100 שווה 110, תקבל פי 4, 440. מהיום שקיבלת את פסק הדין עד שתשלם, יישא ריבית ופיגורים כמו כל חוב.    

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

אז את זה צריך להוסיף כי זה שינוי המנגנון. היום המנגנון הוא ריבית אחת, כפול ארבע ואז הפרשי הצמדה וריבית על הסכום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא מובן.

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

אם אני מבין נכון, הקריאה של הסעיף הזה אומר שהוא מגדיר את גבולות הגזרה של גזר הדין. אבל אחרי הסנקציה שבית המשפט יכול להטיל בתוך גזר הדין שלו. ברגע שיש גזר דין, על פסק הדין של בית המשפט כבר חל חוק ריבית והצמדה ועליו כבר חלים הפרשי הצמדה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הייתי מאוד שמח אם זו הכוונה והיו אומרים לי ממשרד המשפטים שכך הדברים, אבל הנציגה אמרה אחרת.

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

כך אני מבין את זה, כי ברגע שיש פסק דין אז אוטומטית - - - 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

אבל פסק הדין הזה - -- 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כתוב פה עד יום ההחזר.

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

כתוב עד יום ההחזר, אני חושבת שאפשר לתקן את זה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז תתקנו את זה שזה יהיה מה שיקרה, שעל פסק הדין כאמור יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה וגובה הקנס יהיה פונקציה של זה בצירוף הצמדה, אפילו לא ריבית, שם לא מצדיק אפילו ריבית. את הריבית שישכלל במסגרת פי 1, 2 או 4, אין היגיון גם וגם.

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>   

אחרי שהענשת אותו בפי 4, למה אתה מוסיף לו ריבית פיגורים אחרי זה? רק ריבית שקלית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. הוא לא משלם פסק דין. 

 << דובר_המשך >> בקי כהן קשת: << דובר_המשך >>   

אז זו ריבית שקלית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הוא משלם במועד זו ריבית שקלית. אם הוא לא משלם במועד? 

 << דובר_המשך >> בקי כהן קשת: << דובר_המשך >>   

אז אין ריבית שקלית. אם הוא שילם במועד אין שום ריבית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נניח שפרסו לו את החוב, הוא חייב משלם, הוא משלם ריבית כדת וכדי לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. אבל אם יש לו פיגורים, אז פיגורים. חוב המדיניות הכלכלית 2004 - - - אגרה, ריבית שקלית, מחזירים. חוק רשות הספנות והנמלים - עיצום כספי, הסכום ששולם כמובן תוקן. 

סעיף 78 חוק משק הדלק – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי  יועצי מס?

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

זה לא עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא עיצום כספי, זו ריבית שקלית. חוק יישום תוכנית ההתנתקות – לא ביטלנו אותו כבר? 

 << קריאה >> אלעזר שטרן: << קריאה >>   

שינו את השם שלו, זה צריך להיות חוק ההתנתקות והפיצויים על נפגעיה. ביטלו סעיף מסוים בו ושינו את שם החוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה מה שאמרתי. סכומי הפיצויים שתקבע ועדת הזכאות יהיו צמודים למדד, תוסיפו פה בבקשה דמי פיגורים, נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת. ריבית שקלית. פה המדינה צריכה לשלם בצירוף פיגורים וצער בושת ושבת. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – עיצום כספי.  מה זה קנס אזרחי?  

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

כמעט ולא נעשה בזה שימוש. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק התאגידים הביטחוניים, הגנה על אינטרסים ביטחוניים.

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יוחזר הסכום ששולם. חוק נכסים של נספי השואה.

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

לא עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תמורה עם ריבית שקלית. כהגדרתה לסעיף 1 לחוק פסיקת? חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני – עיצום כספי וקנס אזרחי. חוק לסילוק ולמחזור צמיגים?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

גם עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק המפלגות?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

לא עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק אוויר נקי?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק ההתייעלות הכלכלית 2009, שימו לב, כל כך הרבה חוקים של התייעלות כלכלית, כל שנה התייעלנו כלכלית, חוק הולך וחוק בא והארץ לעולם עומדת. לא התייעלנו כלכלית עם כל החוקים האלה. אולי כדאי שנתייעל כלכלית ונעשה פחות חוקים להתייעלות כלכלית? חוק ההתייעלות הכלכלית?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק בנק ישראל?

 << קריאה >> דן סימון: << קריאה >>   

כל פעם כשאתה אומר בנק ישראל, הם לא נמצאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני שם לב. עיצום כספי, יוחזר הסכום ששולם. חוק להסדרת הטיפול באריזות – עיצום כספי. חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק – עיצום כספי. חוק הטיס – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים (הוראת שעה)

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

זה לא עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה זה אומר? בוטלה, הותלתה תוכנית, יחזיר למשלם הפיצויים את סכום הפיצויים בצירוף ריבית שקלית מיום התשלום עד למועד ההשבה – ריבית שקלית. למה לא פיגורים במקרים כאלה?  

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

יש כמה מקומות בחוקים שראינו שיש שתי תקופות מחוברות יחד, גם תקופה שעל פניו היה צריך להיות עליה ריבית שקלית. כרגע לא נגענו בהם ולא יכולנו להחיל ריבית פיגורים על תקופה שעוד בעצם חובה לשלם כי אין שם את התמריץ. לא חילקנו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רק שפה אתם מייצרים אפליה בין מיש קיבל פיצויים, אם זו הוועדה המקומית או אדם פרטי, מתוך אותו רציונל, אבל למרות שלוועדה מקומית לא תמיד יש לה איפה לשלם.

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

אם נחיל, נחיל בשניהם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שגם ועדה מקומית תביא עם פיגורים? 

 << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >>   

אם האזרח קיבל והא צריך להחזיר, זה הולך בשני כיוונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו בדרך כלל לא שמים את המדינה באותו מקום בפיגורים, מתוך הנחה שלמדינה אין פיגורים. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה היא כן צריכה להשיב עם פיגורים במידה והיא מאחרת בתשלום פסקי דין לצורך העניין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, לא מספיק חשוב לי לתקן את זה. אני לא רוצה להיכנס להסדר ולקביעת המנגנון של מועד התשלום. חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה?

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

עיצום כספי.   

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק הגנת הסביבה – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני בסוללות – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק קידום התחרות בענף המזון – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות החינוך – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון) – עיצום כספי, הסכום ששולם. יש פה גם עירבון. חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואתית?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

גם עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות.

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

גם עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אפשר לבטל את החוק הזה על הדרך. חוק זה בטל. דווקא את זה החלו ביהודה ושומרון עכשיו, דווקא את זה מכל החוקים. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>   

כדי להגן על הטבע שם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רציתי את זה גם לאוויר נקי. חוק נתוני אשראי?

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק רישוי שירותים במקצועות בענף הרכב – עצום כספי, הסכום ששולם. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שירותים פיננסיים מוסדרים?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

אנחנו רוצים להוריד, כי זו ריבית הסכמית.

 << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >>   

44ד(ב) לא ריבית שקלית ודמי פיגורים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ולא שלם המפר, זה עיצום כספי. 

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

אחרי זה יש עיצום כספי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. חוק הפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים – עיצום כספי. חוק מוסר תשלומים לספקים?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

זה לא עיצום כספי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

פה זה חל גם על המדינה? המדינה תשלם דמי פיגורים?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב מאוד. חוק שירות אזרחים – עיצום כספי. חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות – עיצום כספי. חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים – עיצום כספי, הסכום ששולם. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

בזה יש לנו נוסח קצת יותר מתוקן שלצערי רק היום בבוקר הושלם, כדי שלא נדון על נוסח לא עדכני נעביר אותו בהקדם, אבל הוא טרמינולוגי אין בו שינוי מהותי. עשינו התאמות טרמינולוגיות יותר מדויקות, בזמן שחלף מאז הכחול הבנו שהיו פרשנויות שונות ורצינו לוודא שזה ברור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חוק תיירות מרפא – עיצום כספי. חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות – עיצום כספי. חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים – עיצום כספי. חוק הגז הפחממני המעובה – עיצום כספי. חוק מס להפחתת גודש התנועה בגוש דן?

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

זה לא עיצום כספי וזה עוד לא בתוקף. עבר אבל עוד לא בתוקף, יכנסו לתוקף ב-1 למרס.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

פה יש גם 25%, אז אותו דבר כמו בכביש אגרה. על 25% אין ריבית.

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

זה במס גודש. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מצליח להבין את זה. נא להוסיף את זה לדיון ב-21 לחודש. סיימנו?

 << דובר >> אלעזר שטרן: << דובר >>   

יש סעיף תחילה והוראות מעבר שנמצאות בנוסח הכללי. יש שני סעיפים, אחד של חוק פסיקת ריבית והצמדה, שזה סעיף 118 ויש עוד סעיף של תיקון לחוק ההוצאה לפועל שתולה את התחילה של התיקונים לחוק ההוצאה לפועל בסעיף הזה. אני אקרא אותו והממשלה תסביר: 

"118. תחילה והוראות מעבר.

(1) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2024) (בסעיף זה- יום התחילה).
(2) (1) בסעיף קטן זה – "החוק החדש" - החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, 
"החוק הישן" - החוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה.

(2) ניתנו לפני יום התחילה פסק דין בידי רשות שיפוטית, או החלטה בידי רשות מינהלית מכוח חיקוק המחיל הוראה מהוראות החוק הישן, המחייבים בתשלום סכום כסף, או נוצר חיוב לתשלום סכום כסף לפני יום התחילה מכוח חיקוק או הסכם המחילים הוראה מהוראות החוק הישן, והסכום שחויב בתשלום מכוח פסק הדין, ההחלטה, החיקוק או ההסכם כאמור טרם שולם, כולו או חלקו, לפני יום התחילה, יחולו לעניין הסכום שטרם שולם כאמור הוראות אלה, לפי העניין, וזאת על אף האמור בפסק הדין, בהחלטה, בחיקוק או בהסכם:

(1) חל מועד הפירעון של הסכום שטרם שולם ביום התחילה או לאחריו, ונקבע לפני יום התחילה בפסק הדין, בהחלטה, בחיקוק או בהסכם, לפי העניין, שיתווספו על הסכום האמור ריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לפי החוק הישן יחולו הוראות אלה:

(1)  עד ערב יום התחילה יתווספו על הסכום שטרם שולם ריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, לפי העניין, בהתאם להוראות החוק הישן.
(2) מיום התחילה עד מועד הפירעון יתווספו על הסכום שטרם שולם, ריבית שקלית, הפרשי הצמדה או ריבית צמודה והפרשי הצמדה, לפי העניין, בהתאם להוראות החוק החדש.

(2) חל מועד הפירעון של הסכום שטרם שולם, לפני יום התחילה, אך הסכום האמור לא שולם לפני יום התחילה, יחולו הוראות אלה:

(1) ממועד הפירעון עד ערב יום התחילה תיווסף לסכום שטרם שולם , ריבית פיגורים בהתאם להוראות החוק הישן.
(2)  מיום התחילה עד מועד התשלום בפועל יתווספו על הסכום שטרם שולם, ריבית שקלית ודמי פיגורים בהתאם להוראות החוק החדש, ואולם על אף האמור בסעיף 5א(א)  לחוק החדש, כנוסחו בסעיף 8 לחוק זה, יחל מניין שלושת החודשים להוספת דמי פיגורים לפי הסעיף האמור, ביום התחילה.

(3). הליך שערב יום התחילה היה תלוי ועומד בפני רשות שיפוטית, או הליך שערב יום התחילה    היה תלוי ועומד בפני רשות מינהלית מכוח חיקוק המחיל הוראות מהחוק הישן, וביום התחילה טרם ניתנו בו פסק דין או החלטה, לפי העניין, יחולו לעניין פסק הדין או ההחלטה בהליך כאמור שניתנו ביום התחילה או לאחריו, המחייבים בתשלום סכום כסף, הוראות החוק החדש".
		
 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

ה-2024 זה לא ריאלי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לך תדע מתי החוק עובר.

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

שינוי קטן, 2025.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה?

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

פסיקת ריבית והצמדה זה שינוי מאוד גדול שישפיע לא רק עלינו אלא על כל המשק ומצריך זמן התארגנות. גם לגבי זמן התחולה, גם השינוי שדיברנו היום לגבי כביש אגרה, חוק המרכז לגביית קנסות, כל העיצומים שנגבים, אני לא בטוח שהתחולה תהיה זהה. תיק שהתחיל לפני זה, ה-25% כבר נכנסו, צריך לתת זמן תחולה - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה צריך לתת מענה שמה שהיה, היה. לדעתי זה כתוב, החוב, לפי כללי החישוב הישן נחתך ביום התחולה ומאז חלים עליו הכללים. 

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

אבל תיק חדש שיפתח, נעשה אותו עם ה-25% בצד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. למה לא 1 בינואר 2024? אני לא יודע מתי יתנו לי תשובה על כל הדברים האחרים, אבל בהנחה שנסיים?

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

כי אנחנו משנים גם את סדר הזקיפה, גם את חלוקת הכספים, עוברים למנגנון אוטומטי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה חייב להיות תחילת שנה, אחרת זה בלגן גדול יותר. 

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

גם מבחינת התארגנות כל המשק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תחילת שנה זה נכון.

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

זמן היישום צריך להיות בפרופורציה לזמן ההכנה של החוק הזה. אנחנו מדברים על החוק הזה מ-2017. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל פעם לא היה יושב-ראש ועדה שעושה בליץ. בליץ, סלמי, הכול אעשה, רק שיהיה משהו. 

<< אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

האפיון של מערכת המחשוב מאוד מורכב, אבל צריך לזכור שיש לנו גם הרבה עובדים, כל השינויים שעשינו בפתיחת התיקים, צריך להכשיר אותם, לשנות את הטפסים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה ברור שחודשיים לא מספיקים, אין ספק.  יש עוד תשובות שצריך לתת בקשר לחוק, זה גם נכון. השאלה אם זה צריך להיות רק תחילת שנה או מבחינתך יכול להיות גם ה-1 ליוני?

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

המועד לא חשוב, פרק הזמן שצריך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שבעה חודשים? שמונה חודשים? 

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

אני לא אשתמש בשיטה שלך, של סלמי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מנסה להבין אם יש משהו מיוחד וקדוש ב-1 בינואר או שזה זמן היערכות. הבנתי אותך, אבל יש פה עוד בעלי עניין שצריך לשמוע אותם לעניין החישובים. אני מסכים ששנה זה מנקה שולחן, יש משמעות ל-1 בינואר מבחינת קלות חישוב, מדדים וכדומה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אפשר גם א' תשרי.

 << קריאה >> אלעזר שטרן : << קריאה >>   

צריך לקחת בחשבון גם שייקח הרבה על ניסוח ויכול להיות שיצביעו על זה רק בתחילת  - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי את זה. אני שואל שוב, בהנחה שאני אומר לך שיש לך שבעה, שמונה חודשים להיערך, לא פחות מחצי שנה להיערך, האם זה משנה אם התאריך הוא ה-1 בינואר או ה-1 באוגוסט?

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

לא. צריך להבין רק שיש לנו סדר גודל של 15 מיליון קרנות ואם אנחנו רוצים שבכל הקרנות האלה ביום אחד יעברו מכלל חישוב א' לכלל חישוב ב', נכין את הכול מראש, לא תהיה השבתה, אנחנו לא מתכננים השבתה, אבל זה תהליך כבד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נשמע לי הגיוני, תגיד לי לוחות זמנים ונעשה את זה ב-1 לחודש שלאחר חלוף שבעה, חודשים מיום החקיקה.

 << אורח >> ענת ליברמן: << אורח >>   

שבעה חודשים לא יספיקו לנו להיערכות, לא רק מבחינת מחשוב, מבחינת הטמעה במערכת של כל העובדים, אם אנחנו לא רוצים שיהיו הרבה טעויות, אנחנו ממש חייבים להיערך לזה כמו שצריך. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תאריך יותר רלוונטי לדבר הזה לדעתי זה ה-1 בספטמבר, כי בסופו של דבר זו שנת משפט, יש הרבה אלמנטים של מערכת המשפט וזה צריך להיות אחרי פגרה. אז ה-1 בספטמבר 2024 מבחינתי.

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

אני מבקשת להעיר משהן, יש את ריבית המט"ח שאנחנו מבטלים בתיקון הכללי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואין הוראת מעבר מה קורה למי שיש לו ריבית מט"ח.

 << דובר_המשך >> תרצה ברמה: << דובר_המשך >>   

הריבית הזו מבוססת על ריבית הליבור והיא הפסיקה להיות מצוטטת ב-3 במרס. אנחנו עוד בדיונים על זה אבל רוצים לומר שאנחנו בוחנים את זה שרק לעניין סעיף ההמרה תהיה תחולה מיידית עם הפרסום. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי, אבל תצטרכי את אותו עדכון למערכת. 

 << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >>   

לפי הוראות החוק הנוכחיות החשב הכללי חייב לפרסם את הריבית ליבור, הוא לא יכול לעשות את זה, הוא רוצה שתהיה לו אפשרות לא לפרסם ולעמוד בהוראות החוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תבדקו ותוציאו משהו הגיוני.

 << קריאה >> אלעזר שטרן : << קריאה >>   

אפשר לכתוב רשות הוראת מעבר, עד לכניסת החוק לתוקף. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ריבית הליבור תעמוד לפי השיעור האחרון שפורסם על ידי החשב. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

זה פתרון אפשרי. השאלה אם לדיון הבא יש השלמות?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה נשאר לנו ליום רביעי? חוץ מהתשובות של בנק ישראל? 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

תשובות של המשרדים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז מבחינתי אפשר לבטל את הדיון ברביעי.

 << אורח >> ענת ליברמן: << אורח >>   

אנחנו נעדכן בהקדם אם נוכל עד יום רביעי לסיים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הקדשתי לו המון שעות, השאלה אם צריך?

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

יש עוד תיקונים מבחינתך בוועדה?

 << קריאה >> אלעזר שטרן: << קריאה >>   

יש השלמות שצריך לתת עליהם תשובות. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

ננסה להביא ליום רביעי את בנק ישראל לגבי התיקון של ההוצאה לפועל. נעשה את המאמצים אצלנו ונעדכן בהתאם כדי שתוכלו להתאים את הדיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תעדכנו בהתאם. אם הם לא מגיעים, בכל מקרה לא אעשה דיון שך 3,4 שעות, אין צורך בזה. 

 << דובר_המשך >> מירב זוהרי: << דובר_המשך >>   

ואז יהיה אפשר לעשות הצבעות?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אפשר להפיץ נוסח, אבל תצטרכו לעשות עוד הרבה עבודת נוסח לפני שנפיץ נוסח להסתייגויות, או שנוסח הסתייגויות אפשר יהיה להפיץ. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן : << קריאה >>   

נוסח הסתייגויות אפשר להפיץ גם אם הוא לא סופי כי יש הרבה דברים שהם נוסח. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בכל מקרה, זמן הצבעות יהיה בתיאום קואליציה-אופוזיציה, לא אכפה עליהם. אם אני לא חייב אני לא אכפה על האופוזיציה הצבעות בפגרה. אם יגידו שאין להם הסתייגויות ונעביר את זה למליאה ותעשה הצבעה כדי לסיים כדי שיונח למליאה ויעלה להצבעה, אעשה בתיאום אתם, אין בעיה. אני מניח שלא יהיו להם הרבה הסתייגויות מהותיות, הם ירצו הסתייגויות דיבור למליאה. נצטרך דיון בו נציג את נושא הקרנות, הבנקים לא צריכים להיות בדיון כזה? לדבר על הקרן?  

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

כן. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן : << קריאה >>   

זה לא נסגר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה נסגר מול המדינה, אבל לא דברנו על זה רשמית בנושא. לא העלינו כנושא והסברנו את ההשלכות של זה. 

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

לדעתי צריך לעשות עוד דיון כדי לעשות סגירה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

התשובה תלויה בכם. אם בנק ישראל יודע להביא את מה שהוא צריך להביא וכולכם יודעים להביא את כל התשובות המהותיות שאתם צריכים להביא עד יום רביעי, אז נעשה את הדיון ביום רביעי. 

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

לגבי התחולה, נבדוק לגבי תשעה חודשים ונחזור. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן << קריאה >>   

אמרת ה-1 לספטמבר 2024.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

על בסיס ההנחה שזה לפחות תשעה חודשים מהרגע שהחוק יעבור. אני לא יודע מתי הוא יעלה למליאה, מתי תסיימו ניסוח. ההערכה שלי היא שלא יצביעו עליו בפגרה, אלא אם כן יוסכם מראש כדי לתת לכם זמן להיערך. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

מה שחשוב לנו זה להשלים את הנוסח השבוע. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז יש רשימת נושאים שאתם צריכים לענות עליהם תשובה. אם אתם יודעים לעשות את זה ליום רביעי, נסיים ביום רביעי. לא תדעו, נעשה דיון אחרי. 

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

אז כרגע זה תשעה חודשים מפרסום החוק?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כרגע זה ה-1 בספטמבר 2024. זה יהיה יותר מתשעה חודשים מפרסום החוק. יותר מזה, את כל הדרכת הצוותים תוכלו לעשות על בסיס הרעיון שהחוק הולך לעבור. גם את ההיערכות המחשובית תוכלו לעשות כי יהיה לכם נוסח סגור ותדעו מה יעבור. את ההיערכות המנהלית שלכם אתם יכולים לעשות, השאלה מתי הוא יעבור בפועל? בהנחה שאנחנו סוגרים את הכול אני מעריך שיעבור או בתחילת המושב אולי אפילו בפגרה. 

בזמן שנותר, בואו נמפה מה הסוגיות שעליהם אתם צריכים לתת לנו תשובה עד יום רביעי?   תיקונים של הכבישים ועקיפים, יש עוד אחד שלא העברתם, חדלות פירעון. אין שם חידושים גדולים אבל זה משהו שעוד לא דברנו עליו. איל תוודא שמגיעים לפה איגוד הבנקים ואשראי, נש"מים, שהם יודעים על הדיון ביום רביעי.  על פניו אין להם אינטרס מוגן בסיפור, זו לא זכותם שישלמו להם בסוף, אבל זה משפיע עליהם. נושא סדר הזקיפה. מה נשאר עם חייב משלם?

 << אורח >> תרצה ברמה: << אורח >>   

הפחתה לנושים שהם לא לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שהאירוע הרציני הוא בנק ישראל. גם זה יעניין את הבנקים. 

 << אורח >> ענת ליברמן: << אורח >>   

תיקון עקיף של חוק המרכז לגביית קנסות. 

 << קריאה >> אלעזר שטרן: << קריאה >>   

זה חלק מהתיקונים העקיפים. 

 << אורח >> מירב זוהרי: << אורח >>   

גם לעניין התיקון שעשינו בדיון האחרון, אנחנו עדיין בודקים את זה, לגבי מה שדברנו על ריבית על שטרות.

 << אורח >> ענת ליברמן: << אורח >>   

הוראת תחילה של חוק ההוצאה לפועל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה יש שם?  לכאורה זו אותה תחילה? 

 << קריאה >> אלעזר שטרן:<< קריאה >>   

זה סעיף 19 להצעת החוק הממשלתית: "תחילתו של חוק זה", הכוונה החוק שמתקן את חוק ההוצאה לפועל, "ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022", שזה החוק העיקרי. "כאמור בסעיף 118א' לחוק האמור, בסעיף זה יום התחילה, והוא יחול גם על תיקים שהיו תלויים ועומדים בהוצאה לפועל ערב יום התחילה ביחס ליתרת החוב שקיימת בתיק ביום התחילה".  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה מאפס את הפיגורים? מחיל עליהם גם את ההסדר של דמי הפיגורים? 

 << אורח >> ענת ליברמן: << אורח >>   

ביום התחילה זה מקבע את סכום החוב בתיקים שהיו פתוחים כבר בהוצאה לפועל לפני כן, זה מקבע את הסכום בהם. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ודמי פיגורים מתחילים שלושה חודשים עוד פעם? 

 << אורח >> דן בן סימון: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כי כתבתם את זה על פסיקת ריבית והצמדה, פה לא כתבתם ממתי מתחיל פיגורים.  

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

במקרה הזה, הפירעון - - -

 << קריאה >> אלעזר שטרן: << קריאה >>   

ההפניה היא 118א'.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתם צריכים לכתוב מה קורה עם דמי פיגורים. זה מאפס דמי פיגורים? לא מאפס דמי פיגורים? פה זה יותר רלוונטי כי זה משפיע על זכויות של צדדים שלישיים.  

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

זה לא מאפס, זה מגדיר מה יום זקיפת דמי הפיגורים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עד היום הוא שילם דמי פיגורים לפי החוק. עכשיו שלושה חודשים הוא לא ישלם פיגורים? 

 << דובר_המשך >> דן בן סימון: << דובר_המשך >>   

הוא ישלם ריבית שקלית בלי פיגורים. דמי הפיגורים יצטרפו, אם הסכמנו על ה-1 לינואר 2025.

 << אורח >> ינון גוטגליק: << אורח >>   

חוק עידוד השקעות הון עלה פעם שעברה ומורן, מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה רוצה לדבר על זה, היא בזום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סיימנו להיום, שתדבר על זה ביום רביעי.  

 << אורח >> דוד דהן: << אורח >>   

מה קורה עם החרגת בעלי הקצבאות? מהריבית, מהצמדה, הם אף פעם לא יקבלו ריבית מביטוח לאומי, הם לא יכולים להיות שחקן פה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הם חייב משלם או אם הם חייב נעדר יכולת, הם נכנסים להליכים של חדלות פירעון.

 << דובר_המשך >> דוד דהן: << דובר_המשך >>   

זה לא מטופל הדבר הזה. זה חייב להיות בהחרגה כי הם לא יראו מביטוח לאומי ריבית. הם לא יכולים להיות שחקן במשחק הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

	יש הרבה תיקונים יחסית טכניים והיו כמה דברים שהיו מהותיים בדיון, בעיני הדבר המהותי ביותר שעלה ועליו נדבר גם ביום רביעי יותר בהרחבה זה נושא שלכאורה קטן אבל הוא דרסטי. אשמח אם תכינו לי סימולציה, נניח על חוב של 100,000 שקל לבנקים, כשבן אדם משלם בעצמו, כמה ישלם כך וכמה ישלם אחרת. סדר הזקיפה הוא בעיני אירוע דרסטי. פעם הכלל היה שקודם משלמים שכר טרחה אגרות והוצאות ורק אחר כך נוגעים בחוב עצמו. מאחר והשטחנו את הכול, בחוב רגיל הכול בכלל ריבית ופיגורים, אז זה לא באמת משנה מאיפה אתה משלם. משנה רק שלא תשלם קודם לפיגורים כי אז אתה כאילו לא נוגע בקרן וממשיך ונקבע שאנחנו מחלקים פלט. אם יש לך כמה קרנות חוב, מה שמשולם, משולם לפי הגודל. זה שינוי אחד משמעותי והוא עדיין בקטנה. 

	הדבר היותר משמעותי זה כאשר יש לך חוב לבנקים, לנושה עם ריבית הסכמית גבוהה. שם אמרנו בדיון שמה שנעשה, קודם כל הכסף ילך לקרן החוב שיש לה את הריבית הגבוהה ביותר. זו בשורה מאוד משמעותית כי בתחשיב שיעשה כדוגמה ביום רביעי, תראה את ההבדל, זה יכול לצאת סכומים אדירים לבן אדם. 

אני מברך את משרדי הממשלה על נכונותם לדון בנושא הזה ולהכניס את זה. לגבי הדברים הנוספים אני מקווה שביום רביעי נסיים את החוק ולעניין נוסחים, מועדי הצבעה וכו' נבוא בדברים עם האופוזיציה.   תודה לכולם, ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:04. << סיום >>