פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 11 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 09/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 35 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ' בתמוז התשפ"ג (09 ביולי 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> ביקור הוועדה בערבה תיכונה, חבל אילות והעיר אילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: לאוניד קוצישין – מרכז בכיר גיאולוגיה, גיאופיזיקה, המדען הראשי, משרד האנרגיה אלון אורון – סגן מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר נעם מוזס – מנהל תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר נועה שפיצר – מנהלת אגף תעשיות יסוד, משרד הכלכלה והתעשייה רימה אבו אלחסן – מנהלת קידום אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר מאיה גרברניק – רופאת נפת אילת, משרד הבריאות חנן גינת – ראש המועצה האזורית חבל אילות איריס דניאלי – מנכ"לית החברה הכלכלית, מועצה אזורית חבל אילות נדב סטרק – מנהל אזורי התעשייה חבל אילות נוגה אלמוג – מנהלת קידום העסקים ומנהלת HUB חבל אילות דורית ברנט – מנכ"לית אילת-אילות אנרגיה מתחדשת מרב עמית – מנהלת המנהלת הדרומית, אשכול נגב מזרחי מאיר צור – ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה אלי לנקרי – ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי – חבר כנסת לשעבר, לשעבר ראש עיריית אילת פיליפ אזרד – מנכ"ל עיריית אילת מרלן רוזנפלד – מנהלת האגף לפיתוח כלכלי, עיריית אילת שרון מיר – מנהלת אגף צעירים, עיריית אילת מורן נחמיאס – מרכז תעסוקה הזדמנות, עיריית אילת גיל ממן – דוברות עיריית אילת חנה רוזנפלד – המכון למחקר לחקלאות ימית ד"ר אמיר ביתן – חקר ימים ואגמים אילת ד"ר ערן ינובסקי – חקר ימים ואגמים אילת ד"ר איתן סלומון – חקר ימים ואגמים אילת ד"ר איריס מאירי אשכנזי – חקר ימים ואגמים אילת רונית זילברשטיין – עיתונאית בועז דן – תיאטרון אלעד, אילת דנה יצחקי – תיאטרון אלעד, אילת שי פיטובסקי – מחזאי ובמאי תיאטרון יואב דונט – שחקן ריצ'רד נועם מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> ביקור הוועדה בערבה תיכונה, חבל אילות והעיר אילת << נושא >> (בסיור – אזור תעשייה תמנע) << אורח >> חנן גינת: << אורח >> בעבר כרו פה נחושת, היום מאחסנים פה מכוניות. אזור תעשייה תמנע. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> אני מנכ"לית החברה הכלכלית והחברה הכלכלית עסוקה בפיתוח בכמה דברים בחבל אילות, תיירות, תעשייה ועוד. מי שאחראי על התעשייה זה נדב, אנחנו מפתחים ורוצים לפתח ונשמח לעזרתכם בפיתוח של אזור התעשייה במיוחד פה. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> פתיח. זו מפה של צירי האינטרנט העולמיים, תשתית האינטרנט העולמית, מדינת ישראל זה בקצה כאן. כל תשתית האינטרנט בין מזרח למערב של בערך כל העולם עוברת היום דרך מצרים. יש חריג אחד, האפור הקטנצ'יק הזה, זה קו שעובר כאן, גוגל שם אותו על בסיס תשתית של בזק, פרטנר עכשיו עושים עוד תשתיות, קצא"א מדברים על תשתיות, כולם גילו את הסיבים דרך ישראל, גוגל היו הראשונים. מה זה מאפשר? בגדול חוות שרתים. חוות השרתים הן צרכניות אנרגיה מאוד מאוד גדולות, פה יש עודף אנרגטי. להבדיל מכל שאר המדינה, שיש מצוקה, לנו יש עודף. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> יש לנו עודף, יש לנו אפשרות לייצר. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> בדיוק. אנחנו רוצים שבמתחמים דוגמת הבור הזה, זה בור שהוא מהכרייה של תמנע של פעם, היו כורים ככה, אחר כך מנהרות וכאלה, אבל בגדול זה היום מפגע מאוד מאוד משמעותי. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא מיצה את הכרייה פה? << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> אנחנו טוענים שכן. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> יש על זה ויכוח, עלית על נקודה. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> כאן יש ויכוח עם משרד האנרגיה. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> הוא שמיש או לא שמיש? << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> לא, זה לא, גם משרד האנרגיה, כשהם מדברים על כרייה מחדש של נחושת הם מדברים להשתמש באותו פח זבל, כי הריכוז של הנחושת פה זה 88 עשיריות של אחוז. צריכים להוציא 100 קילו כדי להפיק 880 גרם. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> אבל לעצם העניין הבור הזה הוא לא שמיש, הבור הזה הוא חלק מתכנית שלנו, של המדינה בעצם, שצריך לשקם אותו. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> אבל החשש של חברה מקסיקנית לפני זה. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> זה בור כרייה ישן באזור התעשייה. אנחנו רוצים להציע, זה גם בהסכמה עם רמ"י ועם עוד כל מיני גורמים, שייצא פה מכרז לחוות שרתים. להם בור זה יתרון כי הם צריכים לייצר מבנה תת קרקעי, הם מדברים על לבנות מבנה בלמעלה מ-100,000 מטר, 160,000 מטר, שהוא תת קרקעי. כל צריכת האנרגיה שלו מהשמש, כולל אגירה, כולל הכול, לא מחובר בכלל לרשת החשמל, מייצר את התצרוכת של עצמו, בין אם במימן, בין אם בכל מיני טכנולוגיות אחרות של אגירה שהיא ארוכת טווח, אבל ירוק לגמרי ולא צריך השקעות מהמדינה. זה בעצם שיקום בלי שהמדינה תשקיע בסיפור הזה. החסמים העיקריים הם, אחת, משרד האנרגיה שצריך להגיד בצורה נחרצת די, חבר'ה, סיימנו את הפרק הזה של הכרייה, היו פה עשרות שנים של כרייה, לא שווה יותר, לא רוצים את המפגעים הסביבתיים הנלווים, רוצים לעבור לפאזה הבאה. ושתיים, משרד הכלכלה שצריך להגיד לחברות האלה: מיציתן את ההזדמנות שלכם פה, תודה רבה ולהתראות. זה דוגמאות שבאו יזמים, ומדברים על החברות הכי גדולות בעולם, לא בארץ, בעולם, שמדברות על איך הם משקמים. זו דוגמה לשיקום של בור. מדברים על לקחת בור, למלא אותו, לבנות מבנה שהוא תת קרקעי, כל העודף של הטפל והמון המון פאנלים על כל המסביב במאות מגה. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> בעצם לוקחים את החוזקות האלה שיש כאן, של בור גדול שאין מה לעשות בו, שטח מאוד גדול מסביב שאפשר לייצר ממנו את החשמל עבור החווה הזאת. זאת אומרת מעגל סגור. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אני מנסה להבין את הנקודה הזאת, מה שאתם מבקשים ממשרד הכלכלה וממשרד האנרגיה, כי הנציגים כאן והם שומעים, א', לשקם את המקום הזה. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> לא, לאפשר לחברות פרטיות לשקם. << דובר >> קריאה: << דובר >> למשרד האנרגיה להצהיר שמוצדק פה הכרייה כדי שהם יוכלו לצאת למכרז ואז ייכנס פה - - - << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> כדי שרמ"י יוכלו לצאת למכרז. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> הוזכר פה צמד המילים 'ערבה מים'? << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> לא, הוזכר שהייתה פה חברה ש - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה המקום? << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> 'ערבה מים' זה 14,000 דונם שהם קיבלו עליהם חזקה ואז הם לא מיצו את זה, קיבלו הארכות והארכות והארכות, אגב ההארכות שם לא מוצדקות בשום קנה מידה של חוק וכאלה, אין סיבה שהם יקבלו כל כך הרבה הארכות. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> הם חייבים למועצה המון כסף, אבל מה שאנחנו מדברים זה איך אנחנו רואים את השטח הזה בעתיד. השטח הזה כחוות שרתים הוא יהיה מקפצה אדירה לחבל אילות, לאילת, לכל האזור. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתם מדברים לשקם את זה, זה שיקום באמצעות שימושים אחרים. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> נכון. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> אבל שימושים שהיתרונות שלהם הם ללא ספק משמעותיים מאוד בקנה מידה לאומי ובין-לאומי. << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> אני חושבת שרמ"י היה צריך להיות איתנו היום, נציג של רמ"י. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני אגיד אולי את מה שנדב לא רצה. הוקם תאגיד, נקרא לו כרגע תאגיד, שפיר הוא חזק מאוד, תעבורה, והם רכשו את 'ערבה מים' על זכויותיהם וחובותיהם. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> בניגוד לחוק. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> כדי שזה יהיה חוקי אז הם אמרו 10%. אגב, כשרוכשים זכויות של גוף בבעלות אז זה צריך להיות לפחות 26% והם הגישו בקשה לרמ"י לחדש פה את הכרייה, כי מחיר הנחושת, כשזה ננטש בשנות ה-70 זה היה 800 דולר לטון ועכשיו הוא מגיע ל-5,000 ולכן הם אמרו שהם חוזרים לכרות נחושת. ספק רוצים את השטח. שרבל ממשרד האנרגיה, שלאוניד בטח מכיר טוב, אמר שזה רק לנחושת, הם לא רוצים את השטח. אוקיי, בסדר. אגב זה יכול ללכת ביחד, זאת אומרת אפשר לעשות פה חוות שרתים ובמקביל לכרות נחושת. אני לא אמרתי קודם, לאוניד יודע, אני גם גיאולוג שמכיר ומתמצה פה בעניינים האלה, ברכיב הגיאולוגי. זה היה בדיון ברמ"י וברמ"י לא יצא פרוטוקול, אבל אמירה של רמ"י, מבחינתנו אין, הם ניסו לעקוף מכרז, לא יהיה. רוצים? משרד האנרגיה רוצה? שיוציא מכרז. אבל כרגע עובדים כוחות פוליטיים כאלה ואחרים, שאני מניח שאני יודע רק את חלקם, כדי לאפשר להם וכדי להגיד שכן אפשרי. אנחנו בפגישה, איריס, נדב ואני, עם שר הכלכלה ביום שני הבא וחבל מאוד מאוד, כי רמ"י לא רוצים לגעת בזה עד שהנחושת לא זזים למרות שאפשר לעשות ביחד ואנחנו בדיבור, כולל מחר, עם שי קרפ על זה, לטובת העניין. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> הוא מנהל רמ"י דרום? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> מנהל רמ"י דרום. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> מה העומד של הבור כרגע? << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> מקסימלי כאן זה סדר גודל של 100 מטר. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> וזה בעצם שטח שנוצר, נכון? << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> כן, זה - - - << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> אני לא מהאגף שמתנגד, אני דווקא מהאגף שמאוד - - - << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> אתה מהאגף של הטובים במקרה הזה. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> אוקיי, לא נגיד - - - << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> זו גם שאלה, כאילו איך משרד ממשלתי לא בא ואומר רגע, יש לי את העתיד ויש לי את העבר, מה אני מעדיף? << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> לא, איך שאני מבין את הפנימיות של משרד האנרגיה לפחות, כי שוב, אני מהאגף והוא – לפעמים עם ויכוחים, אתם צריכים לייצג שאפשר גם וגם ולהראות - - - << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> הוצג, שרבל יודע מצוין. דיברתי עם שרבל כמה פעמים, כולל זה שהיה פה סיור, יש פה בריכות מנגן וזיהום וכל מיני דברים כאלה ואז אמרו איך פותרים פה, כי חלק מהפיתוח של אזור תעשייה, כמו שאמרתי לכם, הנה חבל אילות מדברים על זה יותר, שתבינו, יש 50 מיליון טון חומר טפל פה, זה אחת, שתיים, אנחנו נראה אחר כך במצגת את האתגרים הכלכליים הכבדים מאוד של חבל אילות וחוות שרתים אחת, יש יותר מתעניינים, אבל חוות שרתים אחת פה תורמת לנו מאוד. (בהמשך הסיור – ה-HUB של יטבתה) << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> ברוכים הבאים ל-HUB. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> לבאים מרחוק, רחוק יותר וקרוב, אנחנו שמחים מאוד על המפגש יחד עם חבר הכנסת מיכאל ביטון, מתוך העולם הסוער של הפוליטיקה הישראלית, תקנו אותי, חבר הכנסת וחבר הכנסת לשעבר, אם בכל זאת צריך לנוע גם בדברים החשובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> תודה, תודה למאיר צור על ההובלה ועל הייזום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומאיר יצחק הלוי, אבל למאיר יש הובלה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> וגם מאיר צור. מרוב מאירים, אז כמובן התכוונתי למאיר יצחק הלוי שככה הוביל והניע ומאיר צור שהצטרף אלינו. סבב קצר, כל אחד יגיד את שמו ותפקידו, ככה שכולנו נדע. (סבב נוכחות). << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מאוהב בערבה ובאילות ובאילת מ-2003 כשהתחלתי לעבוד במגבית קנדה, אז עברו 20 שנה, אבל אני מרגיש פה בבית. (המשך סבב נוכחות). << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אילת אילות הם באשכול? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אילת לא ואילות כן. אנחנו בפריפריה של האשכול. כולם מדברים על פריפריה, אז הפריפריה האמיתית זה אילת וחבל אילות. ברוכים הבאים ואנחנו נגיד על סדר היום, אנחנו נציג את חבל אילות, אחר כך מאיר צור יציג את ערבה תיכונה, דורית תתייחס לסוגיות הכבדות מאוד שקשורות בנושאים של האנרגיה ולאחר מכן נעשה פה כיבודי צוהריים ואתם ממשיכים לאילת, למלח"י, המרכז לחקלאות ימית, נעם פה מוביל את העניין במשרד החקלאות ואחר כך אתם בעיריית אילת בשיח. ברבע לחמש נפגשים עם תיאטרון אלעד שאני אזכיר אותו גם במצגת שלי בכמה מילים. ואז רואים גם הצגה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טעימות. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> טעימות והצגות וחוזרים כל אחד לדרכו. יש לנו מרחב גדול ומבוקש, אנחנו במצגת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חנן, לפני שאתה מתחיל אני אגנוב לך שתי דקות. קודם כל אנחנו שמחים להיות כאן, אנחנו יודעים שאנחנו באים למועצות ועיריות מובילות שיש להם אתגרים וחסמים, אבל עוסקות ביזמות ובאסטרטגיה. המנוע להגעה פה של הוועדה זה מאיר יצחק הלוי, חבר שלי, שלקח על עצמו פה לחבר את האזור לעבודה משותפת והאזוריות ושיתופי פעולה אזוריים זה תנאי ועוצמה מול ממשלה. בסוף כל קהילה צריכה לחזק את עצמה בלהיות קהילתית ולייצר עוצמות פנימיות של קהילה, אבל הפיזור והמרחק והדמיון בגיאוגרפיה ובאתגרים מחייבים שיתוף פעולה אזורי. אנחנו רואים את הקשר לאזור הזה בראייה אזורית תוך התחשבות והתייחסות ממוקדת לכל קהילה ולצרכיה ולנושאים הספציפיים שלה. אנחנו חייבים למאיר ביקור. במקור רצינו יומיים לבוא לפה, אין כסף לממשלה להלין אותנו באילת, אז אני אבוא אליך ביום אחר לעבודה אצלך ונקדיש זמן לערבה התיכונה. אנחנו רוצים להיות מאוד תכליתיים היום. אתה יודע שאני פה 20 שנה, לכן עדיף לא לבזבז זמן על רקע והקדמות, מהר מאוד לצלול לעצם העניין ולעצם הבעיה ולצוות שלי אני אומר, אנחנו נצא מפה עם מספר משימות, אפילו פה בשיחות מסדרון נולדו לי שתי משימות בנושא תרבות וחקלאות, כל משימה כזאת היא משימה למעקב וביצוע. לאחר הסיור פה ולאחר הסיור בערבה אנחנו גם נעשה דיון בוועדה בכנסת למעקב על הדברים שעלו. אני מאוד שמח שיש פה נציגים של משרד הכלכלה וחקלאות, זה דבר טוב. נגב גליל, נדע להביא אותם, וגם אחרים, לכנסת הם יבואו בטוח, ויאללה, בואו נעבוד, קדימה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> תודה רבה. כמה מילות רקע, בכל זאת ליישר קו, מיכאל, לא כולם יודעים, ולהגיד מה זה חבל אילות היום. עשרה קיבוצים, חמישה שיתופיים, חמישה מתחדשים, שני יישובים קהילתיים, אגב היישוב באר אורה, 300 משפחות היום, זה יישוב גדול, הכי גדול בחבל אילות, המספר המעודכן זה כבר 5,600. יש לנו 15,000 חיילים פה, שזה חלק מהסוגייה, שיזפון, עובדה וכו', ואנחנו 2.3 מיליון דונם, נוסיף את הערבה התיכונה, אנחנו 13% משטח המדינה, עוד 6% והנה הגענו ל-20% ממדינת ישראל. יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם רמת נגב שהם בעצמם 22%, זה חלק מהראייה של הפריפריה והמדבר. נדבר על ציונות, לא מילה גסה פה, ערכים, סביבה, שיתוף וכו', צמיחה והתחדשות, חיזוק האוכלוסייה ושירות לקהילה. אני רץ על זה מהר. אלה היעדים המרכזיים שלנו. מאיר לרגע יצא, אני חושב שהערבה התיכונה לגמרי שם. עשינו ניתוח סווט, את זה עשינו עם מנהלי הקהילות בעיקר, עם איתור החולשות, שיאפשרו לנו. אני במקור ירושלמי שבחר לבוא לגור בפריפריה, מאיר אותו דבר, מאיר יצחק הלוי, חלק מהעניין, וכשעשינו עבודה עם הקהילות שלנו, עשינו עכשיו לפני חודש כנס של כל מנהיגות חבל אילות, דיברנו על המשכיות ואנחנו מדברים על צמיחה דמוגרפית כיעד מספר אחד עם הרכיבים השונים. הפקק פה זה בתים, מגורים. משרד השיכון מאוד איתנו, אסנת קמחי מאוד איתנו, וכדי להצליח צריך בתים. חינוך מצוין יש פה, יחד עם הכלכלה, תעסוקה, פרנסה, קהילות וזה היעד, שזה מאוד חשוב, מיכאל, לגבי מה שהגדרת בהתחלה, זה יעד שהוא מאוד יומרני. אנחנו היום 5,600, רוצים להגיע ל-8,000 תוך שבע שנים. אני חושב שהערבה התיכונה באותו כיוון, אותם דברים, מספרים דומים לערבה התיכונה וכמובן שהערכים להצלחה הם העבודה המשותפת, כולל אילת. לצורך העניין גייסנו גם את מאיר יצחק הלוי בהתבסס על ניסיונו וההיכרות המצוינת שלו כדי לנוע בכוחות משותפים, הערבה התיכונה, חבל אילות ואילת ביחד. יש המון קווי דמיון בין הרשויות השונות ואני חושב שמשותף לכולם, רואים גם את הצמיחה והגידול שקיים באילת, כמו שאמרתי, גם אנחנו וגם ערבה תיכונה. אלה הנושאים השונים, נגב גליל, דיברנו קודם, HUB זה מאוד חשוב כמובן והוא נולד מנגב גליל, לא עכשיו, מהשר הקודם, אבל כל הנושא של מנועי צמיחה וצעירים למשל בנושא הזה במשרד נגב גליל וזה מיפוי שאני עשיתי מתוך הדברים המרכזיים שצריך במשרדים השונים. יש הרבה משרדים, אני לא אתעכב עכשיו כדי שניגע בדברים העיקריים. אנחנו לקראת ביצוע. פה, מיכאל, הזכרת שורת משימות. אנחנו בונים פה כפר צעירים, זה לא כפר סטודנטים, למרות שזה יחד עם קדמה, חסרים פה מאוד מאוד אנשי חינוך, בכל הרמות, מהגיל הרך, בתי ספר, בעיקר אגב בחינוך החברתי של התיכון, כפר הצעירים יהיה בלוטן ועכשיו אנחנו מתגלגלים להקמה שלו. מי היה מאמין, אודי גת שהיה לפניי מחייך כשאני אומר לו, ב-2014 הוא התחיל, אני ראש מועצה מ-2016, מי בכלל חשב על בית ספר שתוכנן ל-500 תלמידים. בבית הספר היסודי בשנה שעברה סיימו 579 תלמידים, צריך עוד שש כיתות. זה אתגר גדול, נהדר, צפוף, 35 ילדים בכיתה יש פה בחלק מהשכבות. בנושא כפר האמנים, תיאטרון אלעד, שהבוקר כבר דיברנו עליו, בהקשר הזה ללא ספק, ואתם תחוו את זה היום, אני הצגתי את תיאטרון אלעד בכנס ראשי מועצות, אף אחד לא מבין איך תיאטרון הופך למנוע צמיחה. מאיר יצחק הלוי מכיר את זה מצוין, הוא יחד איתנו, והיום גם אלי לנקרי ממשיכים את זה, חלק מהעניין. תיירות, שתיכף איריס תרחיב בהתייחס לתיירות שהופכת בהדרגה להיות פה ענף הכלכלה המרכזי. ורכיבים שקשורים למועצה ואנחנו צריכים לחזק, עם האוכלוסייה שהולכת וגדלה, וגם הולכת ומזדקנת פה, יש פה היום מעל 500 אנשים שהם בגיל פנסיה, שליש מהם אגב ביטבתה ומספרם הולך וגדל מאוד. כל מה שקשור בשירותים החברתיים, בחקלאות, בתעסוקה, בחינוך ואפילו הספורט, ואלה הנושאים המרכזיים שאנחנו שמנו על דגלנו. בנושא הכלכלי קידום ותמיכה ביוזמות חדשות. מיכאל, אנחנו נפגעים מספר אחת או שתיים של ביטול מעמד עיר עולים. יש לו פגישה עם מנכ"ל משרד הפנים, לצערי אנחנו כבר בשנה השישית, הערבה התיכונה שחטפו וגם אילת, הם כבר קצת שכחו, אנחנו פשוט חטפנו הרבה יותר חזק. ואם שואלים על אתגרים ומשימות, זה בראש ובראשונה מול משרד הפנים. מנסים עם רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים, זה כבר אחרי משרד האוצר, ואגב, גם החוק מאפשר. אנחנו תיכף נראה את האתגר הזה. שחרות, יישוב ש-25 שנה היה בלי תב"ע. רבו אחד עם השני, אחר כך רבו קצת עם המועצה וקצת עם המדינה והנה יש תב"ע. עכשיו צריך להסדיר, לא פשוט. אנשים לא פשוטים. אנשים מצוינים, אבל לא פשוטים והכוונה שהיישוב יכפיל את עצמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מרשה לעצמך לדבר כי אין פה בחירות. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> חכה, אני לא יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תגיד אנשים לא פשוטים. אנשים נהדרים, עד הבחירות. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> ההיפך, ככה הוא מחזק אצלו בקיבוצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה בסדר. חנן לא נבחר כי הוא פוליטיקאי דגול, אבל הוא נראה הוציא לפועל דברים יפים. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> הוא ממש לא פוליטיקאי דגול, זו הבעיה שלו, שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגוף שלישי. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> עובדי חינוך שהזכרתי קודם, אלה האתגרים מבחינתנו. ואם אנחנו מדברים על משימות ואתגרים פה צריך גם נגב גליל כן. המספרים הם מיליונים, התחלנו מ-31 ב-2016. זה אמרתי לאודי גת: אתה אישרת לי את זה, אודי שנתיים לפני שזה כבר סיפר לי, אנחנו חברים טובים, ואנחנו בירידה הזאת. ויש אפשרות לשנות את זה, החוק נתן אפשרות, חוק ההסדרים, שאם מועצה מסוימת, אפשר לפרוס לה את זה לעוד שנתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תיקון עיוותים. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> זה לא תיקון עיוותים, דרך תיקון עיוותים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם שר הפנים כבר היית בקשר? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> עם שר הפנים עוד לא הייתי בקשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעשה את זה. שר הפנים קרוב אלינו ונדבר איתו. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל עוד הוא בתפקיד, הוא אמר שהוא פורש. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> זה האתגר, כי בלי זה אי אפשר לעשות כלום. נכון לעכשיו תראו את המספרים, זה לשנה המספרים. משרד הביטחון משלם אותו דבר, אנחנו גם תבענו את משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשה לי סדר. כלל ההכנסות של המועצה בשנה? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> 148, אבל זה נכנס פה. הרי עולה 120 מיליון שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כלל ההכנסות מהארנונה? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> 55 מיליון, מתוכם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ופה יש עשרה מיליון בסכנה בעצם. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> 20. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה סופר מ-? << דובר >> קריאה: << דובר >> מ-31 לעשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מ-2015, ירידה של 21 מיליון. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> בשנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא בשנה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> ארנונה, ירידה של כל שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה עוד לא הגיע לירידה הסופית. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> נכון, זה הגיע לחצי וחוץ מזה קרן הארנונה. אתם יודעים מה למדתי בקרן הארנונה? בקרן הארנונה אמרו שזה לטובת הפריפריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא תקבל כלום, אתה לא בונה בתים, לא יכול לבנות בתים. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> בקרן הארנונה אני מפסיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על בתים אני רוצה לדבר איתך, כי לדעתי המחשבה צריכה להשתנות, אבל זה תיכף נדבר. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> בקרן הארנונה אנחנו מפסידים 3.5 מיליון, אילת מפסידים עוד יותר, וסביון מרוויחים, אז למדתי שסביון זה פריפריה ואנחנו במרכז הארץ, בהמשך לדברים שאמר שר האוצר. זו בעצם המשמעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ותוקפים אותי למה אני נגד קרן הארנונה. אני מסביר להם איך זה פוגע בפריפריה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> ירוחם אגב גם נפגעת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא יכולה להיפגע, אבל אני נגד אלה שייתנו כסף לילד ולחינוך שלו בתנאי שבנו בתים. מה עם הילדים הקיימים, לא מגיע להם חינוך? מה זה ההתניה הזאת? אם הייתם הולכים ומחלקים את הארנונות מיידית סבבה, אבל אתם מאיימים בבתים ואתם לא עוזרים לבנות בתים? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> זו פגיעה מצטברת של חמש שנים, אבל זה כלום לעומת זה, פה המכה היא גדולה. אנחנו גם מול משרד הביטחון בבית משפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין שם פשרות? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> עכשיו נשלחנו לגישור, לשמחתנו, אני מקווה שזה יעבוד. התשובה האמיתית היא שלוש, בגלל שהיא תשובה אמיתית יש לה גם שקופית וזו התשובה האמיתית. פיתוח, איריס, בואי תגידי כמה דברים שקשורים, תעשייה, חקלאות ימית. את רוצה אחר כך? << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> כן. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אז אני אגיד, אלה התחומים השונים כי אנחנו מבינים שעם כל הכבוד לנו צריך לפתח פה דברים. במדינת ישראל, זה ללאוניד, כגיאולוג, הקצב שחלק ממשרדי הממשלה עובדים קצב גיאולוגי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חנן, אנרגיה וחקלאות זה לא מקור לארנונה טובה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> זה לא ארנונה טובה, אבל זה פרנסה, זה תעסוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר שהכול פיתוח כלכלי, לא רק הארנונה, לא פיתוח עסקי. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> מיכאל, היינו בחוות שרתים בתמנע, אז זה לא אנרגיה, סביבה, אבל 1,000 דונם סולרי, עוד לא היינו בחוות השרתים, אבל סביב העניין הזה למשל תהיה ארנונה הלוואי עלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל גם חוות של פאנלים לא מניבות הרבה כסף. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> לא הרבה כסף, אנחנו כן בזמנו הרווחנו, השדה הגדול של תמנע נולד בעבודה של דורית ואודי, הוא נולד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חניון רכב נותן כסף. יש חניון עדיין? << דובר >> קריאה: << דובר >> יש פה הרבה. יש פה אחד בחוץ, גדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתה לא יושם חניונים כאלה? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אז אנחנו התלבטנו וגילינו שזה לא מאוד כלכלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקבלים הרבה כסף על זה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> יש, יש פה הרבה חניונים, ואני שמח על כל אוטו בחניון, א', מרוויחים עליו ארנונה, ו-ב', הוא לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מדבר על האוטו שמוכרים, המכירות, אחסון רכבים. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> יש פה. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> חניון מקורה בפאנל סולרי. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> גם זה בדרך, אני מקווה. החקלאות, שנים לא פשוטות, יש קושי, יש תחרות מבחינת החקלאות, יש פה גם סוגיות שקשורות במים וקרקע, ושנבין, אזור חבל אילות לפחות בעשור הבא הוא אזור שעיקר פרנסתו חקלאות, זה הקיבוצים. בתוך זה אפשר להכניס את הרפתות, מחלבת יטבתה וכו' וכו'. ויש פה גם אקדמיה, יש פה חמישה גופים בעלי זיקה אקדמית, מכון הערבה, מו"פ מדבר וים המלח, כל אלה מנועי צמיחה, תיכף נרחיב. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> פה אנחנו נכנסים ואנחנו צריכים את המדע. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> משימות. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> זו המשימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איריס, רק שתדעי לפני שהתחלת לדבר הוא רמז לנו עוד דברים שהוא צריך. אל תגידי שעכשיו מתחילים, הוא כבר הכניס לנו בקשות קודם. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> עשינו טיזרים. פרויקט אירפארק זה פרויקט ענק שהוא מחולל שינוי גם בחבל אילות וגם באילת, פרויקט שיעסיק קרוב ל-500 משרות באיכות גבוהה ואנחנו צריכים שהמשרדים יתגייסו כדי לעזור להם לקום. זה לוקח המון המון זמן, היזמים פתרו המון בעיות, עדיין יש בעיות מול משרד הכלכלה, יש עדיין בעיות שניתן לעזור להם כדי שכל המיזם הזה אכן יקום. ולכן אנחנו מבקשים שהוועדה תתכנס ותכנס פורום על מנת שיעזור למיזם הזה לקום, ולא עוד עשר שנים. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> איזה ועדה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה כמה מרכיבים, זה לא רק משרד אחד, יש גם רגולציה, גם השקעות, גם תיאום בין משרדי. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> יש פה את משרד הכלכלה, יש פה את רמ"י, יש פה גם את משרד האוצר, גם את משרד הפנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל נציגי הכלכלה פה, אז אם זה מאוד ספציפי תגידו מה אתם צריכים מהכלכלה. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> הכלכלה צריכים להכיר בזה שמה שהולכים להקים פה זה תעשייה, וזו תעשייה, מה שהאירפארק הולך להיות, מביאים לפה מטוסים והם עושים גם תיקון של מטוסים, אבל גם עושים השבחה של מטוסים, אבל גם הולכים להקים פה מחזור ועוד כל מיני דברים שקשורים בחלקים ובמתכת שתישאר פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה הנחת יסוד זה שזה לא יוכר כתעשייה? << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> עד כה רשות השקעות לא הכירו בזה, זה לעניין חוק עידוד השקעות הון הבקשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגשתם כבר את הבקשה? << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> כן. << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> כן, יש את הבקשה, היא במשרד הכלכלה, היא בטיפול. אנחנו פשוט מנסים לראות תחום שאיננו תעשייה. פה יש את הקו האפור הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אפור? << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> בגלל שלפי הנוהל שלנו, לפי הוראת המנכ"ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשייה אווירית זה תעשייה? זה בדיוק מה שהם עושים, תחזוקת מטוסים, שיפוץ. << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> אנחנו כרגע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך למצוא את הפתח הקיים, כמו למשל את התעשייה האווירית, שזה בדיוק מה שהיא עושה, שיפוץ מטוסים, השבחה, הצטיידות. << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> כרגע אנחנו מנהלים שיחות בינינו לבין רמ"י לראות באיזה נקודה אפשר לבקש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש סיכוי לפתור את זה? << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> יש לנו כוונות טובות במשרד הכלכלה, כולם יודעים פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי זה ייגמר? מתי יחליטו? << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> בשבוע שעבר היו לנו כל מיני אימיילים פנימיים לראות איך אפשר להתקדם עם המיזם הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאומרים לי שבוע שעבר - - - << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> אבל היום יום ראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני אומר לך מה אני מבסוט, כי כשבאים לאיזה מקום, ועדה של הכנסת, אז בודקים במשרד: רגע מה קורה עם הבקשה הזאת? ואז יש כמה אימיילים. אבל מה ההחלטה? << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> שוב אני אומרת לך שהנושא לא כל כך פשוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי צריך להכריע בזה? << אורח >> רימה אבו אלחסן: << אורח >> יש את מינהל התעשיות ויש אנחנו ויש את רמ"י, שהוא גם גוף מאוד חשוב, הקרקע היא בבעלות שלו ואנחנו מנסים לבדוק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החסם זה רמ"י או הכלכלה? << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> רמ"י זה לא חסם. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> רימה מדברת על איזה שהוא הליך פנימי, יש שם שני מגרשים, אחד של 300 דונם, השני של 800, יש הסדרה בהקשר של מינהל אזורי תעשייה, שרימה שם נמצאת, יש בקשה אחרת לגמרי מול מה שהיה מנהלת ההשקעות, היום זה רשות להשקעות הון, ששם הנושא להכרה כמפעל מאושר, כל האירוע הזה, הייתה שם איזה שהיא חוות דעת, היו דיונים, היה תגישו למסלול כזה כי אולי הוא לא צריך, זה הסיפור. שם זה עדיין לא פתור. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> זו הבעיה המרכזית. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> יואל ריבלין, שאתם בטח מכירים, הוא קורא לכל אזור ההר חבל שיזפון, יש פה חלק גדול של חלף היטל השבחה, רווח גדול של חלף היטל השבחה, אבל מעבר לזה יבואו לפה בין 25, בשלב ראשון, ואחר כך עד 100 משפחות, יבואו ויישבו בבתים החדשים בשחרות, בנווה חריף, הכנסה גדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נכניס את זה לסיכום, אנשי משרד הכלכלה, אבל את החלק שלכם, עזבו את רמ"י, נטפל בהם בנפרד, את החלק שלכם תממשו. בואו ניקח כמה שבועות לגמור את זה, זה מיזם חשוב שהחסם הכי גדול שלו לא היה לא רמ"י ולא כלכלה, של משרד הביטחון, והצבא יסכים לפעילות הזאת ואנחנו השגנו את ההישג הזה, עכשיו אנחנו לא ניתקע על דברים אחרים. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> אין פה נציגים של משרד התיירות וגם כל פעם שאמרת המשרדים לא הזכרת את משרד התיירות, יש טעם לדבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר בכללי משפט. בסוף הסיור הזה נצא מפה עם בין עשר ל-20 משימות, לפי משרדים, והסיכום של הדיון הזה פה וגם בהמשך יכלול מה הוועדה תפעל מול כל משרד. אז לתאר בקצרה, לא את כל ההישגים ואת מה יש פה, זה אנחנו יודעים, את פניני הטבע והתיירות, אלא נקודתית מה עכשיו מול משרד התיירות זה כן חשוב. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> אז זה ברקע, כי פארק תמנע הוא באמת המקום שהוא מחולל כלכלה אזורי ולא סתם זה היה במנועי צמיחה הנושא של התיירות, כי אנחנו שמנו, המועצה, את נושא התיירות לקידום ולפחות בארבע השנים האחרונות עובדים מאוד קשה בפיתוח, בתוספת של חדרים, בתוספת של מלונאות. הייתי אצלך מהמשרד לפני שלוש שנים, אני חושבת, ודיברנו על זה שהחלטת הממשלה אפשרה לחבל אילות להגיש תכנית שהיא תוכר כתשתית לאומית. מה שהיה צריך זה שמשרד התיירות יעזור לנו לקדם את זה, ישכנע את המנכ"ל, ישכנע את שר התיירות שיכריז עלינו, חבל אילות, על התכנית כולה, של הפיתוח המלונאי כתשתית מלונאית, זה לא קרה. עד היום זה עדיין מתבכבש, ואני אומרת את זה ככה הכי גלוי שיכול להיות, בתוך הפקידים במשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שר התיירות היה באילות? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> תזכיר לי מי זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיים כץ. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני צוחק. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> שר התיירות לא היה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא היה באילת בטוח, לא, מאיר? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> הוא בעוד שבועיים באילת. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> זו תכנית שאמורה לאפשר עוד 2,000 חדרים אחסון מלונאי. נכון שהיזמים והקיבוצים ומתקדמים במוסדות הרגילים, אבל זה לוקח המון המון זמן ואם היה אפשרות לקדם את זה כתשתית לאומית, אנחנו כבר שלוש שנים, אנחנו כבר היום היינו יכולים להיות במצב הרבה הרבה יותר מתקדם ממה שהוא. ודבר שני שאני אגיד בהקשר של משרד התיירות, שדה התעופה. משרד התיירות השנה החליט שהוא יותר לא תומך בסבסוד של טיסות, מה שאומר שפחות תיירים מגיעים. אנחנו רק נציין שבשנים שלפני הקורונה הגיעו לפה 250,000, מספרים כאלה של תיירים, ובשנה שאחרי הקורונה זה התגבר, שנה אחת הייתה, אבל זה הופסק ואנחנו רוצים להבין איך אפשר כן לעודד שהשדה הזה יהיה פעיל. פיתוח של אזורי תעשייה. הייתם על הבור. יש לנו פה שני אזורי תעשייה שאנחנו עובדים קשה לפתח אותם, אזור התעשייה הראשון זה נוף אדום, קראתי לזה עמק המימן, תיכף נדב יגיד עוד קצת מילים בהקשר של זה, אבל אני אגיד כשורה אחת שהאיחוד האירופאי הכיר פה באזור בחבל אילות כעמק המימן היחידי כרגע בישראל. היינו בישיבות עם משרד האנרגיה, משרד האנרגיה אמרו שבתכנית האסטרטגית שלהם לקידום המימן הם רוצים שיהיה פיילוטים, שיהיו מקומות שאפשר יהיה לתת גם תקציבים כדי לפתח. פה אצלנו באזור מתגבשת כבר תכנית פעולה עם חברת דוראל וקיבוץ יטבתה, שחלק מזה יעבור דרך אזור התעשייה והחסמים כרגע הם בעיקר תכנוניים ויש גם חסמים תקציביים. אז אם משרד האנרגיה יושבים פה, זה בעצם אומר שזה הקידום שלנו בארץ, כבר יש פה את התשתית שאפשר ממנה לעשות את הפיילוט הראשון פה, אצלנו בחבל אילות. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> רק להגיד, חיים ילין עובד איתם ואנחנו בקשר צמוד איתו ואמורה להיות לנו, נקווה שלא תתבטל, מחר פגישה עם מנכ"ל משרד האנרגיה כדי לדבר על זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> התבטלה. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> לא יודע, סמדר עוד לא קיבלה הודעה. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> גם פה בהקשר הסטטוטורי, מינהל התכנון לא מכירים בייצור מימן כפעילות תעשייתית. << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> מינהל התעשיות עוז כץ זה דווקא לגמרי כן, הוא הוציא חוות דעת, הכול בסדר, אבל צריך להסביר להם שזו פעילות יצרנית ככל פעילות ולך תשכנע את מינהל התכנון כי איזה פקיד החליט ש - - - << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> זה נמצא אצלנו כבר? << אורח >> נדב סטרק: << אורח >> כן. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני עובר לאזור התעשייה. פה צריך עזרה גדולה, מיכאל, דיברנו על זה ליד הבור. מה שקרה, כרו שם עד 1976 נחושת, מחירי הנחושת ירדו ל-800 דולר לטון, תכנית אב של שטרית אילת-אילות אמרה שלא יהיה פה נחושת, יהיה פה תיירות במכרות. בינתיים מחירי הנחושת טיפסו ל-5,000 דולר לטון, חברת 'ערבה מים', זה המקסיקנים, הם בעצם סוג של פשטו את הרגל, אבל באו לחלצם שפיר ותעבורה ואמרו יאללה, 14,000 דונם על הנחושת רשומים לכאורה, בואו נעשה שם נחושת, נחזור לעשות שם נחושת, או במילים אחרות נעקוף את המכרז ששרבל רוצה להוציא דרך זה שנשתמש בזכויות לכאורה של 'ערבה מים'. הייתה ישיבה בהנהלת רמ"י לפני חודש והם החליטו לא, לא יעקפו לנו מכרז ומשרד האנרגיה יוציא מכרז על הנחושת. מצוין, אלא שעכשיו כוחות פוליטיים – וינקי אמר לי שנחכה לפרוטוקול. בינתיים אנחנו מחכים לפרוטוקול, שטרם הגיע, והשמועות מסביב אומרות שמפעילים לחצים כאלה ואחרים. אנחנו נפגשים עם שר הכלכלה בשבוע הבא בעניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הבקשה מהם? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> מבחינתי הבקשה שיגידו שייצא מכרז, זה לא 'ערבה מים', ואז אפשר לאפשר לחוות השרתים, או לפחות לאחת, לקום. זה לא סותר אגב חוות שרתים ונחושת, כי הנחושת היא בתת הקרקע ויש מפעל של 1,000 דונם, שזה בסדר. לכן רמ"י לטובת העניין, אני מקווה שתהיה לנו פגישה. להגיד שוב ושוב שזה לא סותר, תנו לנו להתקדם עם חוות השרתים, הם כבר בעניין, הם חיוביים בעניין, אבל הם לא מאשרים לנו לזוז קדימה. חוות שרתים אחת כזאת, 100,000 מטר מרובע ארנונה עם ארנונה של חבל אילות מסדרת לנו את הגרף שראינו קודם. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אם יורשה לי, מיכאל, אנחנו מגלים, ואתה בוודאי מבין את זה, שרמ"י היא שחקן מרכזי מאוד ברצותנו לקדם את האזור, דרך אגב את האזור בכללותו, מאילת ועד הערבה התיכונה, ולכן אם אני יכול להציע הצעה אופרטיבית, אני חושב שאחד הדיונים שלכם צריך להיות דיון ממוקד רמ"י והאזור, בואו נציג אחת ולתמיד בפני ינקי וצוותו, עם שאר החברים, את סך האתגרים כדי להראות להם שבעצם חשיבה פוזיטיבית עושה פה אפגרייד לאזור באופן דרמטי, פשוט דרמטי. ראינו את זה באירפארק ואנחנו רואים את זה עכשיו ואנחנו מקימים את זה באזור אילת, כך שאני חושב שכמעט - - - היום, אני אגיד את זה בצורה לא יפה, הם הופכים להיות גורם מעכב. זה דבר שאסור שיקרה. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> רק הוא ביקש ממני לדייק קודם את הבקשה, ישבנו באוטו ודייקנו את זה, אז עכשיו זה לאפשר לרמ"י להוציא את המכרזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נקרא לזה שימוש תעשייתי נוסף. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> כן. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> כן, מצוין. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> אמרת את זה קודם כשהצטלמת שם, זה HUB שנבנה, HUB שמשרת פה את האזור. יש פה רשימת המתנה מאוד גדולה, מאוד מבוקש, אנחנו צריכים את העזרה של משרד נגב גליל להקים עוד HUB. באר אורה, אחד היישובים המתפתחים פה בחבל, עם 300 משפחות, בקרוב עוד 180, ואנחנו רוצים להקים HUB גדול של 2,000 מטר מרובע בבאר אורה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> יש לנו כבר תקציב לתכנון, התחלנו להניע את התכנון יחד עם מחלקת ההנדסה שלנו, החברה הכלכלית היא חלק מהעניין. מילה על תיאטרון אלעד. אתה מכיר אותם, מיכאל, היטב, ולהגיד שללא ספק התיאטרון שאמרתי שהוא מנוע צמיחה, הוא להתיישבות, הוא לתעסוקה, הוא לתיירות, לחינוך, לכל הרכיבים, אבל לתיאטרון יש שני חלקים, חלק אחד זה התיאטרון שאתה מכיר, והחלק השני, שאני מניח שדיברו על זה, זה כפר האמנים. זה קורה. פה יקום כפר אמנים בקיבוץ אילות, 21 משפחות ועוד מבנה גדול של אמנויות, וזה קורה. לשמחתי קיבלנו תקציב מקק"ל והתחלנו להניע. אנחנו מתחילים להניע ביישור השטח ובהמשך אני מקווה שנמצא תקציב, מאיר יצחק הלוי מעורב בזה מאוד, אני מקווה שנצליח. זה דבר אדיר, להקים פה כפר אמנים זה מהפכה לכולם, לכולנו, לקיבוץ אילות, לאילת וכו'. שקופית אחרונה, רק להגיד, הזכרנו את האתגרים השונים, אני לא ארחיב פה, הזכרנו את רמ"י, הזכרנו את עיר עולים, כל הנושא של המרחב והפריפריה ואנחנו בעקבותיו תעזו, תתמידו תצליחו. זה מה שבן גוריון אמר ב-1957 כשחנכו את קיבוץ יטבתה ואנחנו כמועצה, מצד אחד האחריות לשווק את הקהילות, מצד שני הזכות ליזום, ליצור ולהגשים חלומות. << אורח >> מאיר צור: << אורח >> תודה, כל הכבוד, יופי. מתייחסים אלינו פה כאל אורחים אז אנחנו מתנהגים כמו אורחים, למרות שאנחנו בשיתוף פעולה מדהים עם חבל אילות, עם חנן ועם איריס, גם ברמה האישית וגםב רמה של העבודה והאינטרסים המשותפים. הערבה התיכונה, למרות שחנן המון פעמים אומר על עצמו שזה האזור הכי פריפריאלי, אז נכון שבסטטוטוריקה של מדינת ישראל עד לפני כמה חודשים זה היה האזור היחיד שהוא היה בפריפריאלי 1 ואנחנו היינו 2, אבל גם אנחנו חושבים שאנחנו הכי פריפריאליים. אנחנו שינינו את זה וגם אנחנו עכשיו 1. המרחק אצלנו, אנחנו רחוקים גם מכאן, אנחנו רחוקים גם מאילת, אנחנו רחוקים מכל דבר והדבר היותר קשה אצלנו, אין לנו שום דבר גדול. זאת אומרת החלומות הגדולים שלנו הם צנועים. הם צנועים כי אין לנו עיר על יד ואני לא יכול לעשות אזור תעשייה כזה. החלום המדהים הזה של שיפוץ מטוסים, שבעיניי זה דבר מדהים, ומשרד הכלכלה חייב ללכת על זה, אבל אצלנו זה לא יכול להיות. למרות שיש לנו מנחת אין לנו 5,000 אנשים לעבוד בדבר הזה. הערבה התיכונה הייתה פלא כלכלי ופלא חברתי קהילתי, עד לפני כמה שנים היא הייתה. חברתי קהילתי היא נשארה, כלכלי היא הייתה בגלל החקלאות, החקלאות, 50 דונם, אין לזה אח ורע בעולם שמחקלאות של 50 דונם מתפרנסים כמו שהתפרנסו בערבה התיכונה במשך הרבה מאוד שנים, השנים האחרונות עם החקלאות הן אחרות ולכן צריך להמציא את עצמנו מחדש ואנחנו ממציאים את עצמנו בתיירות, בתעשייה, מנסים להביא הייטק ומנסים להביא הרבה שירותים וחברה וקהילה, שזה גם מקורות עבודה וגם דרך חיים. אנחנו רוצים את העזרה שלכם מול כל משרדי הממשלה כדי לחזק אותנו במענקים ובעזרה בתיירות. חקלאות, כמובן צריך, אבל זה יורד במדינה כולה ואנחנו גם פה רוצים את העזרה שלכם. אנחנו מאוד רוצים לנסות להיכנס עם אילות-אילת להחלטת הממשלה כשמחדשים אותה. נראה לנו ראוי, אנחנו גם סוציואקונומי 1. אני גם מבין שזה לא יפגע באף אחד, זה רק ייתן יותר. ושיהיה ברור, אנחנו רואים באילות שותפים לגמרי ואנחנו לגמרי בעד, אבל אני רק אגיד על התקציב של המועצה. אנחנו עם תקציב של מועצה של 50 מיליון שקל, כשגם בזה שבעה מיליון שקל בדרך לרדת מסגירת צים. בדיוק בשבוע שעבר אושר באופן סופי ההסכם שלנו עם תמר, השר והמנכ"ל חתמו, עכשיו זה ברשומות, מן הסתם בשבוע הבא זה יתפרסם ברשומות ויוצאים לדרך. יש שם פוטנציאל של 20 מיליון שקל. אבל מה שאני אומר זה שאנחנו באמת נמצאים באיזה מין מקום שהוא מאוד מורכב, הוא מורכב גם לתושבים וגם לרשות. אם אני אומר לחנן מחר בבוקר יש לך 50 מיליון שקל זאת אומרת אין פה מועצה, אז אנחנו פחות או יותר עם אותו מספר תושבים חיים עם הדבר הזה. זו באמת דלות שאי אפשר לדמיין אותה. אני לא מתבכיין, אני רק אומר, דלות. עובדה, כולם רוצים להיות ראשי מועצות גם, אז כנראה שבכל זאת זה איזה מציאה גדולה, אבל אני אומר דלות אמיתית של הרשות וכל ההתמודדות היא מאוד מאוד מורכבת. זהו, אלו הדברים, אני לא רוצה להאריך יותר מדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז ההסכם עם תמר יביא לך 20 מיליון? << אורח >> מאיר צור: << אורח >> ההסכם עם תמר הוא בפוטנציאל של 20 מיליון, הוא לא יביא מהיום הראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא היה לנו רעיון למזג את תמר והערבה? << אורח >> מאיר צור: << אורח >> אני מוכן מחר בבוקר. על הבחירות הקרובות אני מוכן להתחייב לא להתמודד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועמדת משרד הפנים? מי מתנגד? << אורח >> מאיר צור: << אורח >> אני לא אעשה את זה, אני לא אוביל כי אני עשיתי הסכם ואמרתי - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> תמר לא רוצים, הערבה התיכונה הם פי שלושה תושבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הם נבהלו מהאפשרות לאיחוד ונתנו 20 מיליון? << אורח >> מאיר צור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, גם התקדמות. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> תן איזה מילה ליושב ראש הוועדה בנושא כביש הערבה בתפיסה שלך כראש מועצה? << אורח >> מאיר צור: << אורח >> כביש הערבה זה לא שאלה, כביש הערבה זה העורק היחיד שלנו, הוא מאוד משמעותי עבורנו. אני חייב להגיד, זה שהמדינה בשנתיים האחרונות הביאה תקציב לחצי מהכביש זה עולם ומלואו, זה המון, צריך להגיד את זה, מרב מיכאלי הייתה הראשונה. עם כל הדברים שגם אתה וגם אני חשבנו שהיא טועה בהם, רק פה היא הביאה 600 מיליון שקל וגם עכשיו מירי רגב הביאה 600 מיליון. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא הביאה יותר, תן קרדיט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא לא רצתה לתת שקל. מאיר, היא לא רצתה לתת שקל. אני אסביר לך, מאיר. אם מאיר יצחק הלוי היה - - - << אורח >> מאיר צור: << אורח >> מאיר יצחק הלוי ברור, אבל אני מדבר על השרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אם הוא היה חבר כנסת באירוע של סגירת שדה דב הוא לא היה נסגר. כל מה שהפריד בין סגירת שדה דב זה שהוא היה בכנסת, הוא פשוט הגיע מאוחר. כשפוגעים באילת ויש חבר כנסת מאילת והממשלה היא על חודו של קול אז שרת התחבורה נבהלת, אז היא אומרת למאיר: אל תדאג, אני אדאג לאילת, לתחבורה ציבורית, לכביש 6. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אבל סגירת שדה דב זה הרבה לפני מירי רגב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני אומר עכשיו, מרגע שהוא הגיע לכנסת פתאום אתה יכול כנציג האזור לדאוג לדברים אחרים ואם הוא לא היה לא היה לכם מישהו. << אורח >> מאיר צור: << אורח >> אז א' אנחנו יודעים את זה ואנחנו מאוד מפרגנים. אני ציינתי את השרות, אבל ברור לי הפעילות של יצחק הלוי, ברור לגמרי, אנחנו סופר יודעים וסופר מפרגנים על הדבר הזה לגמרי לגמרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה המספרים הדמוגרפיים אצלך? << אורח >> מאיר צור: << אורח >> אנחנו כרגע קצת מגרדים את ה-5,000 מלמטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולפני עשר שנים כמה הייתם? << אורח >> מאיר צור: << אורח >> לפני עשר שנים היינו 4,000. אנחנו גדלנו מעט מאוד בשנים האחרונות, עכשיו אנחנו הולכים לעשות את הקפיצה הגדולה והמשמעותית ואנחנו כמו ערבה דרומית אנחנו רוצים להגיע – בערבה התיכונה יש תכנית אבל -10,000, אני רוצה להגיע ל-7,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הזכרת את עיר אורות ואת - - - << אורח >> מאיר צור: << אורח >> עיר אורות אנחנו קיבלנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש חסמים שם, לא שמו קרוונים. << אורח >> מאיר צור: << אורח >> כן, אבל באופן כללי זה נפתר. אני לא נכנס פה לפרטים הקטנים, באופן כללי זה נפתר, אנחנו מקימים את היישוב הזה, פוטנציאל גדול, כל היישובים שלנו הם בהרחבה, אנחנו מגדילים אותם. אני בצניעות אגיד שאני שיניתי את התפיסה בקטע של ההרחבות של כל פעם עוד קצת ועוד קצת, היום בדיוק הבוקר הייתה לנו ישיבה עם עידן, הם באו לדבר על ההרחבה, אז אמרתי שהם באו לדבר 20, אז אמרתי להם 20 תחפשו מי שיעשה לכם, לא אני. אתם רוצים הרחבה, מגיע לכם 150 בתים בהרחבה, מתכננים 150 בתים, מתחילים לבנות, לא כל שבועיים, לא כל שנה-שנתיים מזיזים את הגדר, ועוד הפעם ועוד הפעם משרדי ממשלה, אי אפשר להתקדם ככה לשום מקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנייה בהדרגה יכולה להתקדם. << אורח >> מאיר צור: << אורח >> הבנייה בהדרגה, אבל השטח, בונים אותו ובונים את התשתיות. פעם אחת אי אפשר לעסוק בזה ככה. אתה כל היום בתוך איזה סערה בכוס תה שהיא לא נגמרת. אני באמת מסכם ואומר את הדבר הוא הכי – בערבה התיכונה אתה צריך להמציא כל דבר בעצמך. גם בערבה הדרומית זה ככה, אבל בכל זאת הערבה הדרומית הם נוסעים פה רבע שעה, 20 דקות, חוץ מקיבוץ יעל כולם מגיעים ב-20 דקות לאילת, אנחנו שעה וחצי לכל כיוון. אנחנו משהו אחר לגמרי, גיהינום ממש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מוסכם. << אורח >> מאיר צור: << אורח >> אבל בכל יש אזור נפלא ואחלה אזור. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני רק חייב להגיד, הייתי פעם מורה לגיאוגרפיה והלכתי לבדוק את העניין של החלוקה של הערבות והקיבוצים והמושבים. זו החלטה מ-1959 שנבנה את המושבים יותר קרוב, עוד לא היה אילת, והקיבוצים הם חזקים יותר, נבנה אותם יותר רחוק. בפועל זה התהפך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש כמה דברים שהתהפכו. אתה היית שומע פעם ראש מועצה אזורית אומר אנחנו עניים, אין לנו כסף? זה לא היה פעם. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> מאיר, תודה. מאיר, ברוח הדברים ובהרבה דברים של שיתופי פעולה. אגב, הצמיחה הדמוגרפית היא שונה בין המושבים, בין הקיבוצים המתחדשים וקיבוצים שיתופיים זה בכלל אתגר גדול, גם איך לוקחים הלוואה לקיבוץ שיתופי, שזה לא רשום, והקיבוצים הגדולים פה הם שיתופיים ואלה שגם גדלו. קיבוץ קטורה, 33 בתים ועכשיו משהו כמו 40. קיבוץ אילות, והלוואי שעוד 21 בתים, זה לא בדיוק קיבוץ אילות, זה רק בשטח שלהם, של תיאטרון אלעד שהזכרתי. קיבוץ נאות סמדר, קיבוץ סמר, וגם הקיבוצים המתחדשים. אגב חבל אילות, כל השיתופיים הם מעל 110 חברים וכל המתחדשים הם פחות מ-95. זה מעניין, אני מניח שזה לא מקרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, יש גם איתנות פיננסית. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אנרגיה שהפכה להיות פה, דורית תיכף תגיד אולי את ההיסטוריה, אבל הפכה להיות פה ללא ספק מנוע צמיחה. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> יש פה חלק מההיסטוריה, 100,000 הדולר הראשונים באים מכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני פרה היסטוריה, היא היסטוריה. << אורח >> מאיר צור: << אורח >> אתה יודע מה עם דורית באמת זה היסטוריה? אני מכיר את דורית חיילת צעירה, כשעוד הייתה דווידוביץ'. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> ואני קלטתי אותה בתור מנהל בית ספר להיות מורה לגיאוגרפיה. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> לא, יותר מזה, הוא קרא את עבודת המאסטר שלי. << אורח >> מאיר צור: << אורח >> היא הייתה מדריכת עורב. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> קודם כל ברוכים הבאים, אני שמחה שאתם פה. שמי דורית ואני מקיבוץ יהל, אני משנת 2000 בערבה. הקמתי את היחידה הסביבתית אילת-אילות ולימים נכנסנו לעולם האנרגיה המתחדשת וב-2008 אנחנו מגדילים את התחום. מאיר אמר לי כאן משהו ואיתו אני רוצה לפתוח. הוא אמר שהוא נסע לווינה, כתב פרקים לביוגרפיה שלו ואני נמצאת באחד הפרקים, אמרתי: ואללה, אני בעייתית, אני לא חושבת כמו כולם, אז הוא אומר: אבל נכנסת לי, יצרת שינוי. למה אני אומרת? אני רוצה לפתוח בבעייתיות הזאת. זה המצב שלנו עכשיו, חבר'ה. אז יש מלחמה על הבית בפוליטיקה ויש מלחמה על הבית בקצא"א עכשיו. מלחמה גדולה. אני אעשה את זה בקצרה, כי אם אנחנו באים לפתח את הנגב אי אפשר לפתח את הנגב עם הדבר הזה. אתם רוצים להביא אנשים לנגב? אי אפשר להביא אותם עם קצא"א, כי אילת זה משאב מטורף של תיירות, אם דיברנו על תיירות, זה הורג את התיירות. לאורך כל הצינור, כל הרשויות שעוברות לאורך צינור הנגב, זה יהרוס את הנגב. אם הנגב יהיה פח אשפה של מדינת ישראל לא יבואו לנגב. לא משנה כמה תשקיעו וכמה תרצו, וכשמדברים על חברות דאטה סנטר שיביאו לכאן את המרכזים שלהם אומרים: אבל אף אחד לא רוצה לבוא לנגב. לא פשוט. אז עכשיו קצא"א היום נמצאת בסיטואציה שמותר לה בהיתר רעלים שני מיליון טון נפט בשנה, שנים היא העבירה 500,000 טון אולי, בשנה-שנתיים האחרונות היא מגיעה לשני מיליון, עכשיו היא הגיעה לשני מיליון והשנה עוד לא הסתיימה. והיא רצה בכל מסדרונות הכנסת ובכל מקום אפשרי במשרדי ראש הממשלה להגדיל את זה בחמישה מיליון. הכסף שהמדינה אמורה לקבל מקצא"א בטל בשישים לעומת הכסף הפרטי שרץ שם ומה קורה חלילה וקורה משהו בים סוף. מאיר שנים מלווה את סיפור קצא"א. כל מה שהמדינה עומדת להרוויח ב-30 השנה הקרובות לא יכסה אירוע אחד של 11 מיליארד שקל ביער האדום, שלא לדבר על כל הזליגות של ים ויבשה. אז אני מבקשת, בכל מקום שאתם נמצאים, אם הנגב חשוב לכם והתעשייה והכלכלה והתושבים, זה לא צריך לעבור. זה בסוף יגיע כנראה לישיבת ממשלה ויצטרכו להכריע וצריך ללכת שר שר היום ולעשות לובינג מטורף שקצא"א לא תעלה את כמות השאיבה שלה לשני מיליון, וגם שני מיליון זה המון. ועכשיו אני עוברת לענייני אנרגיה. תסלחו לי, אבל זו אני. בנושא אנרגיה מתחדשת, אז זה ברור, אנחנו עשינו כאן עם טורונטו בשנת 2005, איך אודי אמר לי? אני הגעתי אליו ואמרתי לו שיש לי רעיון לאנרגיה מתחדשת, אז הוא אומר: אם תביאי עוד מישהו אחד שמאמין בזה ויודע לשים כסף אני שם מצ'ינג. אז הגעתי למגבית קנדה והם שמו את ה-40,000 דולר הראשונים, למיכאל, אודי שילם את ה-40,000 דולר הנוספים והשאר הוא היסטוריה. מאז מגבית קנדה העבירה לנו כמעט שבעה מיליון דולר לאורך כל השנים ובעצם בנינו פלטפורמה ואז היא עשתה אקזיט, כמו כל אקזיט שצריך לעשות, הקיבוצים נכנסו ועכשיו אנחנו עושים גם אקזיט מהקיבוצים אז יהיה מעניין, אבל יש כאן התפתחות. היה אפס והיום אנחנו מייצרים כאן 220 מגה וואט אנרגיה סולרית. אנחנו יכולים לייצר 1,000 מגה וואט. יש שטחים, שטחי תעשייה ושטחי חקלאות ואגרו וולטאי, מעכשיו כל שדה שיקום ויתוכנן מחדש הוא יהיה דו שימוש כי אנחנו מאמינים בקרקע שיש פה ואנחנו לא צריכים את כל הקרקע לתת לטובת שימושים סולריים. אז כל אזור תעשייתי בתתל/116 משולב יהיה כולו בדו שימוש, אחסון רכב בדו שימוש, מאגרי מים בדו שימוש, חקלאות בדו שימוש, תעשייה בדו שימוש, אנחנו לא רוצים לקחת שטח כמו שעשינו בתמנע הראשונה ולפשוט לייצר שטח סולרי, חבל על השטח. אנחנו יכולים לייצר ככה 1,000 ואט פה. << אורח >> נועה שפיצר: << אורח >> מגרשי חניה? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> כמובן, הכול. זה לא בתתל/116, אבל בתתל/116 יש שטח אחסון מכוניות. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש 300 דונם, היום זה נקרא בריכות מנגן. זה גם יהיה, אני מקווה, מגרשי חניה וגם סולרי. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> אנחנו נעשה את הכול בדו שימוש, אם באגרו וולטאי בתקווה שיהיה אכן 500 דונם לכל יישוב, על פי איך שהמינהל מקדם את זה. אנחנו יכולים לייצר כאן את ה-1,000 מגה וואט כולל קבוצת רכישה אזרחית ראשונה באילת לאנרגיה מתחדשת. אני עכשיו מלווה תכנית אסטרטגית של אשכול נגב מזרחי של משרד השיכון, שלוקח תחבורה פסולת ואנרגיה ועוד. אנחנו בצוות אנרגיה ואנחנו רוצים ממש לייצר פעם ראשונה קומיוניטי אנרג'י, לקחת ולתת לתושבי ירוחם ודימונה ומצפה רמון ושכולם יהיו שותפים, האזרחים עצמם יהיו שותפים באותם שדות סולריים וכמובן להכניס את כולם לספקי חשמל פרטיים מ-2024 ושתהיה להם הנחה של לפחות עד 10% בחשבון החשמל. גם באנרגיה. אסור שהנגב יהיה החצר האחורית של מדינת ישראל ולכן אני נלחמת, וגם בתכנית אני אראה את זה, איך אפשר להימנע מקווי הולכה חדשים. אתם יודעים כמה זה קו הולכה חדש? קילומטר לא מוטמן של קו הולכה זה ארבעה מיליון שקל, קילומטר מוטמן 14 מיליון שקל. אנחנו לא רוצים שכל הנגב יהיה כמו הכביש בין אשדוד לתל אביב עם קווי הולכה. אז אומרים שהנגב זה הסאב של המדינה לאנרגיה, יכול להיות, אבל הוא יכול להתנהל אחרת. א' יש קווי DC ולא AC, בין מרוקו לספרד עושים קו DC אפשר לעשות DC גם בישראל, זה תת הקרקע, זה קו הרבה יותר פשוט, הרבה יותר זול. צריך לעשות המרה לקו מעגלי בכניסה שלו לתחנת משנה. יש לנו עולם חדש שנקרא מימן. כן, לא, האם מייצרים מימן, הזדמנות לנגב להעביר את כל התחבורה או התחבורה החשמלית הכבדה למימן או לחשמל ישירות. מאוד מעניין. האזור הגיאוגרפי של הנגב כמחבר בין כל צפון אפריקה ומריוט שהולכים לשלוח את כל המימן הירוק שלהם לאירופה. זה מה שהולך להיות עכשיו. ההזדמנות שלנו להיות HUB, אולי לא יצרני מימן, אבל HUB שיודע לנהל את המימן, לשנע אותו, לאחסן אותו, להעביר אותו ל-off takers. מאוד מעניין. אנחנו עכשיו מקימים פה את עמק המימן הראשון יחד עם הרבה חברות נתג"ז ודוראל וסטרטאפים ישראליים של אלקטרוליזה, כמו אייץ' 2 פרו ועוד הרבה אחרים, שאנחנו יוצרים מעבדה ראשונה פה, שהיום נבנית כבר, העבודה מתבצעת בשטח כדי ללמוד את כל המיומנויות של מימן. להביא דאטה סנטר, מה שאיריס ונדב מקדמים פה, לא רק פה, בכלל בנגב, זה קריטי, כי אנחנו צריכים את צרכני החשמל להוריד ממרכז הארץ ולהביא אותם לפה. זה גם עוד דרך להתמודד עם הצרכנות הנוראית במרכז, לשחרר מהמרכז. גם צריך להביא דאטה סנטרים לנגב, קריטי. אם דאטה סנטרים קמים פה הרבה יותר קל לספק להם ישירות את החשמל ולהוריד את העומסים הבלתי נסבלים מהרשת. תקנו אותי אם מישהו יודע ואני אומרת משהו לא נכון. יש יותר מ-150 תכניות של שנאים וקווי מתח עליון שתקועים בוועדות המחוזיות כי אף אחד לא מצליח לקדם אותן. יש התנגדות אדירה של תושבים. עוד פעם ה-NIMBY הזה. אני חושבת שאפשר לייצר אקו סיסטם יוצא מגדר הרגיל, גם ביחד עם השכנים שלנו בירדן וגם עם מצרים לייצור מימן, שהסולר יגיע מהם והאלקטרולייזרים יהיו מפוזרים גם בצד שלהם וגם בצד שלנו. מקטין צורך בתשתיות משותפות, מייצר כאן תעשיית אמוניה, אבל בנגב יש תעשיית אמוניה, אמוניה ירוקה. ב-2025 כל הייצור במדינת ישראל, שאין עליו מס פחמן, ימוסה באירופה. איך אנחנו מתמודדים עם המיסוי הזה? חקלאות. חקלאות תמרים, היא תמוסה ב-2025, חקלאויות אחרות. אז אם אנחנו יודעים לייצר אמוניה ירוקה והתשתיות נמצאות בנגב זאת ההזדמנות שלנו עם מימן ירוק. יש כאן הרבה מאוד אספקטים של אנרגיה מתחדשת שהם קריטיים. וכשמדברים על פיתוח הנגב, ודיבר חנן ומאיר לפניי בכל בנייה ועל בתים וכבישים, ונכון, הכול זה התשתיות שאנחנו חיים, אבל היום בעידן שאנחנו צריכים לייצר פיתוח מקיים צריך לחשוב איך אנחנו הופכים את הנגב לאחד מזה וזה יכול להיות מעבדה מטורפת. הנגב יכול להיות בטא סייט מדהים, גם בדימונה מקיימים מימן. עזבו מימן, יש עוד אלף ואחד דברים. אז אני חושבת שהנגב צריך להיות המעבדה של מדינת ישראל, הוא יכול לייצר המון אנרגיה לעצמו, 24/7, צריך להקטין את התשתיות, את רצועות התשתיות ולא להעמיס עוד קווי הולכה ועוד קווי הולכה, בטח לא צנרת קצא"א. בנושא של הגז הרבה מהצנרות, יש לי פגישות גם עם נתג"ז וגם עם נגב גז, נתחיל לעשות המרות למימן, זה יכול להיות דבר מדהים, עם ים המלח שרוצים לייצר את המימן הירוק ובאילת תהיה תחנה, ולהביא את כל המשאיות של תובלה על מימן לנמל. להפוך את הנמל לנמל מימן, להפוך את נמל עקבה לנמל מימן. יותר מזה, לקחת את ה-CO2 שנפלט בעקבה מתחנה גזית, לערבב אותו עם מימן ויש לך sustainable aviation views. תנו לנגב את המקום של החדשנות, זה קריטי להביא לכאן אנשים באמת טובים. גם חדשנות, גם פיתוח שמפחית פליטות וגם פיתוח שמזמין את התושבים שלו ולא הופך את זה לחצר האחורית של המדינה. אז מה אני צריכה כרגע מהוועדה? להוריד את נגה מהגב שלנו, חברת ניהול המערכת, 1,000 מגה יכולים להיות פה בלי קו הולכה. היינו חנן ואני עם נגה כשבסוף גיל יהודה, עם כל הכבוד לו, אומר: אבל זה לא כלכלי. מי שאל אותך אם זה כלכלי, לא ביקשנו תעריפים. היזמים נמצאים שם לעשות את העבודה. צריך מהר לקדם את האגירה. אגירה היא קריטית קריטית קריטית, היא תקועה, יצא שימוע מזעזע עכשיו לאגירה במתח עליון. אז צריך לקדם את האגירה. עם האגירה הזאת, אתה מייצר כאן 1,000 מגה וואט, אתה מביא דאטה סנטרים, הם צורכים את החשמל הזה, אתה יכול אפילו לייצר עוד. אני לא רוצה לייצר עוד כי אני לא רוצה ליצר כאוס או כעס אצל התושבים שלוקחים להם את המדבר היפה, אבל בהחלט אגירה. לא צריך עוד לתכנן קווים חדשים וברצועת התשתיות להוביל תכנון של צנרת מימן. א'-ב' של משהו שמחר, אם יש אגירה, עם כל השטחים המתוכננים וכל מה שיש אנחנו יכולים תוך שלוש שנים להכניס לנו עוד 800 מגה וואט. אתם יודעים מה זה? ולא נגיד להגיע ב-2030 ולהגיד שלא עמדנו ביעדים שלנו, של המדינה. אנחנו חלק מהמדינה ואנחנו צריכים להבין שיש לנו win win situation. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי שאלת ביניים. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> זה מה שלי היה חשוב להגיד, ממש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשינו אז חלוקה בין לעזור למכון הערבה לחתור ולקדם את הסביבתיות, האנרגיה המתחדשת, וקבענו שבסוף הפעילות הזאת תניב לכם הכנסות כלכליות. האם היא מניבה וכמה ואיך? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> בדרך ממחקר לתנובה כלכלית יש המון עם מה לעבוד. אז נוצרו מכוני מחקר, נוצר מכון מחקר ויש חוקרים ויש נחקרים, גם במכון ערבה, גם במו"פ מדבר וגם עכשיו במו"פ החקלאים, כל האגרו וולטאים, אז יש כאן סצנה מחקרית. הקמנו את קפיטל נייצ'ר, החממה הטכנולוגית, בהחלטת ממשלה ב-2008, היא קמה ב-2011, לימים הגיעו לכאן 16 חברות סטרטאפ שישבו פה שנתיים וחצי. אחרי שנתיים וחצי הם עזבו. אנחנו מינפנו את זה כי הקיבוצים שותפים בחממה ולא מזמן חולקו דיבידנדים, גם לחברה הכלכלית של אילת וגם לחברה הכלכלית של חבר אילון. << דובר >> קריאה: << דובר >> דיבידנדים ממה? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> מההצלחה של החברות הבורסאיות בקפיטל נייצ'ר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהם בבעלות? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> פרטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל פה? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> הם לא בבעלות פה, יש לנו אחוזים. בתוך קפיטל נייצ'ר יש אחוז לחברה הכלכלית של אילת, יש אחוז לחברה הכלכלית של חבל אילות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זה הבעלים של קפיטל נייצ'ר? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> רציו, רפאל, אורמט, ביטוח ישיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם קיבלתם? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> כן, בשנה שעברה קיבלנו אחוזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה טוב. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> זה טוב. הייתה מכירה של אופציות של חברות בורסאיות שעלו מאוד בהכנסה הפיננסית ואז עשינו מכירות. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני רוצה להתייחס ל'אתם'. נתחיל במועצה, המועצה הרוויחה בית ספר בזכות השדה של ה - - - דרך חלף היטל השבחה. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> 28 מיליון שקל. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> וזה רווח ענק, ולזה יש עוד נגזרות יותר קטנות, ואת זה צריך להגיד. ארנונה, נכון, הורידו, היא לא גבוהה, עדיין בגודל השטחים שיש פה גם זו הכנסה יפה למועצה. הלוואי שהייתה יותר, אבל רוצים לעודד פה את האנרגיה המתחדשת. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> אגירה דרך אגב תייצר הרבה יותר הכנסה בארנונה, אם כבר מדברים על אגירה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדם מינסקי, כשהוא בא אליי עם הרעיונות האלה, הוא בא עם שני רעיונות. האחד, הוא אמר בוא נעשה אנרגיה מתחדשת. בשבילי זה היה בוא נשים על כמה מבני ציבור פאנלים, אבל הוא באמת בן אדם שחושב בגדול, הוא היה מוכן לשים המון כסף על תכנון, לדעתי 200,000 דולר על תכנית אסטרטגית. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> זה היה ההתחלה, סך הכול קיבלנו שבעה מיליון דולר מהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל דבר שני שהוא רצה, הוא אמר לי בוא נעשה פרויקט דגל של רעידות אדמה. אמרתי לו ששם יש רק הוצאות, אין הכנסות, פה אולי יום אחד יהיו הכנסות. אבל החזון הזה התממש ואני מצדיע לכל אחד ואחת מכם. חסר לי הבחור שהסתובב פה. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> נועם, הוא עדיין מסתובב איתי, אל תדאג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא גר פה? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> לא, הוא עזב, אבל הוא היה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא כישרון. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> הוא אכן כישרון והוא גם יו"ר משותף איתי בכנס שהולך להיות ב-17 בדצמבר ועכשיו הוא חוזר לחצי שנה לנהל את פה את אחת החברות של דיאקול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא כישרון. הוא היה מאסטר. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> לא היה, הוא עדיין. הוא הפך להיות סמנכ"ל בקפיטל נייצ'ר ואחר כך הוא עבר לאלקטריאון, סמנכ"ל באלקטריאון, ועכשיו הוא חוזר כל הדרך אלינו הביתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לו זכויות. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> יש לו המון זכויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה בחור דרוזי או ערבי בדואי שהבאנו. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> טארק, שהיום הוא מנהל מכון הערבה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> הוא עכשיו גמר שיחה עם העובדים של המועצה כדי לספר על עצמו. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> והוא הגיע בהתמחות מימן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אז תהיו גאים במה שהשגתם. עם כל הבעיות שאת מציגה צריך להיות גאים גם במה שיש. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> ובוא נוסיף שגם הקיבוצים היום, בכל הקיבוצים, בכל עשרת הקיבוצים יש כך או אחרת שדות סולריים. אנחנו, אגב יחד עם החברה הכלכלית, הנושא של מיפוי, לכן זה טוב והפאנל, עם כל הכבוד לרמת נגב ולארובה על מגדל השמש, אז האנרגיה פה מנצחת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, עשינו פה מגדל, אבל המגדל של רמת נגב זה היה טעות. לא, זה פשוט מכוער, זה לא סביבתי. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> זה מסובך. זה בעיקר יקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עשו לנו עוד שמש. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> נכון וזה בעיקר יקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם זה לא כל כך הרבה יותר טוב מסתם לשים פאנלים. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> נכון. בין התרמו סולר ל-PV ה-PV ניצח, יש לתרמו סולר יתרון שהוא יודע לאגור, שלא צריך את סוללות הליתיום וזה יתרון גדול, אבל המחיר גבוה מדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך הוא אוגר? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> הוא אוגר חום, זה מלח מותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בלילה הוא נשאר רותח? מה זה האגירה? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> לא, אדי החום נכנסים, יש להם מכל גדול של מלח מותך והמלח המותך אוגר את החום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתה לא יכול לעשות פאנלים שיוצרים חום? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> אתה יכול, אבל זה הכול עלות מול תועלת. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> היה פיילוט בסמר של תרמו סולרי ושל - - - הוא פשט את הרגל, אבל נכנס. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> אבל שם יש לנו קק"ל, זכה פרויקט חדש של אגירה של שילוב של סולר ומלח מותך והוא הולך לקום בעוד ארבעה חודשים, אמנם של 300 קילוואט, אבל זה יהיה מאוד מעניין. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> עוד מילה אחת על אגרו וולטאי, גם אלון ונועם פה להגיד, היה פה רענן אמויאל, הייתה לו הצעה מצוינת. הקיבוצים מוגבלים ל-250 דונם לשטחים לייצור אנרגיה, שחלילה אף אחד לא ישתמש בשטח שקיבלנו אי פעם לזה, בזכות האגרו וולטאי עוד 500 דונם, אבל זה דו שימוש, לכל קיבוץ ולדו שימוש וזה מצוין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרגולציה של הדו שימוש קיימת? << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> לא, היא עוד לא קיימת. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> לא, גם הבעיה פה עם התמרים שהתמרים כרגע הם לא מתאימים לדו שימוש. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> אני דיברתי עם רשות המים עכשיו בגלל הכנס והוא אמר לי משהו מאוד מאוד מעניין. הרי הולכים להתפיל פה הרבה מים לטובת צרכנים חדשים בתקווה חקלאות. המים האלה הולכים להיות מאוד מאוד יקרים. יכול להיות שאגרו וולטאי הוא פתרון. אני עושה על זה מושב מאוד מעניין בכנס, האם התוספת של התעריף החשמלי יכול לגרום להביא חקלאות אחרת לערבה שהיא לא חקלאות תמרים, שיודעת להשתמש במים מתוקים ולתת דברים אחרים. זה מאוד מאוד מעניין. מאוד מעניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההשקיה של תמרים זה במליחים? << אורח >> חנן גינת: << אורח >> בעיקר מליחים. היום יש מים מותפלים אלינו וגם לערבה תיכונה הולכים ומגדילים את הכמות וזה מדהים, אפשר לצמצם בכמויות המים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה אחרת, נניח שאני רוצה לבנות 40 בתים, עלות הבנייה בפועל לקבלן, לא מה הוא מוכר, בית לא גדול, 80, 100 מטר, זה יעלה לי 700,000 שקל. עלות בנייה, לא מה שקניתי, אלא חומרים ותשומות. ואז נגיד 34 מיליון שקל. כדי לקבל הלוואה מהבנק לבנות את הבתים האלה אפשר להשיג 70% במשכנתא. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> עם איזו ריבית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה, אבל אפשר להשיג אשראי, כמו שהקבלן משיג אתה יכול להשיג. עכשיו אתה צריך להעמיד בסביבות שבעה-שמונה מיליון שקל הון עצמי, לתכנן ומקדמות ולהניע את הפרויקט הזה ולהיות בעלים של נכס מניב 40-30 שנה קדימה, של השכרה או מכירה, למכור למישהו את הבתים שבנית. מה שאני אומר, מתי הצלחתי להקפיץ את ירוחם? כשהבנתי שאין לי סיכוי שהממשלה תבנה לי בתים. ב-1990 הממשלה הפסיקה לבנות בתים בירוחם. או שיכונים, או דיור לעולים, זהו, והשוק לא עבד מ-1990 עד 2010. מתי הבאנו בום? כשהקבלן הראשון בנה והרוויח באו עשרה והקרקע פתאום שווה יותר אז באו בני ביתך. למה אנחנו לא בונים פה מנגנונים כלכליים או סמי כלכליים שמקטינים את התלות במינהל הבינוי הכפרי ומרימים 200-100 בתים. כמו שאנחנו יודעים להיות יזמים ולקחת סיכון בחקלאות או בתיירות, לקחת גם את הסיכון המושכל הזה, ובגלים. למה אנחנו לא הולכים לאזורים האלה של יזמות נדל"ן עצמאית שהיא תניב נכסים למועצה או תניב לקיבוץ, או שילוב של קיבוץ ומועצה, או שילוב של פילנתרופיה. היום קק"ל אנגליה מוכנה ליזום בתים כאלה. אנחנו צריכים ללכת לקנדה ולהגיד בואו נבנה את הבתים האלה ביחד ונחזיר לכם רווח להשקעות חינוכיות, או שזה ה- exit strategy שלכם, תנו לנו 100 בתים. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> מיכאל, התפרצת לדלת פתוחה. בפגישה הבאה שלנו בכנסת אני מביא את פלורנסיה, פלורנסיה מרכזת פה את פרויקט 'בית חדש' ואנחנו מדברים על זה עד רמה כזאת שאנחנו נהיה שותפים. אני מדבר על ערבה דרומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקחת סיכון על שני מיליון שקל, להרים עשרה בתים, לגלגל את הכסף הזה. מכרנו, השכרנו, נעבור לבא בתור, עם הבנק, עם ליווי. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> ועם ידיעה שיש ביקוש לא הייתי משחרר את אסנת קמחי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תביא את אסנת קמחי, אבל אל תחכה לה. אתה מבין את ההבדל? היום העולם מחכה לאסנת קמחי. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני הקלטתי עכשיו, אני אעדכן אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, היא קשוחה, אני מכיר אותה. אנחנו מסתדרים טוב, אין לי בעיה. איפה שצריך פוש האנשים שבבאר אורה או בצוקים בנו בנים לא חיכו לאסנת קמחי, נוצרה כלכליות, נוצרה פעילות. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> חיכו לפיתוח של אסנת קמחי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אבל קיבוץ יכול לפתור בעיות פיתוח בהקדמת מימון. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> מאיר, מה אתה אומר בעניין הזה? כי גם בערבה התיכונה הרי בונים הרבה. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> אבל שם זה לא בנייה של 80 מטר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא יכול להיות בעלים של נדל"ן. אני פה מדבר על זה שמועצות יהיו בעלים של דירות. זה היה כבר בעבר. למה מושב יכול להיות בעלים של דירות ומועצה לא יכולה להיות בעלים של דירות? אתה יודע שירוחם הקטנה והענייה היינו בעלים של בתים לאנשי קבע. קיבלנו 100 מגרשים לאנשי קבע ובנינו בתים לאנשי קבע. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> באמצעות החברה הכלכלית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. צריך לפרק את צורת החשיבה הזאת ולהראות מודלים כלכליים ומי שישלים לכם את זה יהיה קק"ל אנגליה שבנה בתים. קק"ל אנגליה קנה בשבילי עשרה בתים בירוחם והוא משכיר אותם לאנשי הייטק ב-MindCET, והוא מרוויח כסף. כמעט ללא תלות בממשלה. צריך לפרק את בעיית הדיור. בכל הבעיות האחרות אנחנו אומרים נהיה יזמים, נהיה חדשניים, באים לדיור עד שהממשלה תבנה בית. נגמר הסיפור הזה, חלקית. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני מקבל לגמרי. אגב בפרויקט 'בית חדש' בית קטן, שזה 120 בתים, קיבלנו מהמדינה עוד כסף, אבל זה נגמר, ואני מסכים לגמרי ואני אומר שאני בא אליך עם פלורנסיה כי אנחנו בדיוק מדברים על זה. היא מרכזת את הבית הפרויקט של 'בית חדש', ב'בית חדש' 250 בתים חדשים בחבל אילות, בכל היישובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגיד אני יודע שטורונטו יעשו בעיות כי הם יגידו שאסור לנו, היבטי מס וכאלה, אבל קק"ל אנגליה לא דופקים חשבון והם בנו. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> מה שבעצם אתה מציע שניקח יישוב כמו באר אורה או שחרות, בקיבוצים אני מניחה פחות רלוונטי, ושאנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החברה הכלכלית היא היזמת של 20 בתים בבעלותה. היא יכולה להביא קבלן שותף ב-30% מהרווחים, היא יכולה להביא את קק"ל אנגליה במימון והחזר שכירות. כל מיני רעיונות. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> לבנות הרחבה בלוטן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, כן. לא לפחד. כי מה אמרת במשפט שהדאיג אותי? החסם הכי גדול שלנו זה דיור. אנחנו לא יכולים לחכות לממשלה בדבר הזה. תביא את הממשלה, תמנף אותה, תשיג עלויות פיתוח, מה שאתה יכול תיקח, אבל היום כבר אפשר לבנות בית בלי ממשלה. אם יש שוכר ויש הכנסה ארוכת טווח ואנחנו לא קבלנים שרוצים רווח על הבית - - - << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> דרך אגב, JNF עשו את זה בקיבוץ יהל ועכשיו לאט לאט מוכרים את הבתים. הם בנו חמישה בתים בקיבוץ יהל. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא של 80, של 180. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> לא משנה, הם הכניסו שוכרים, לרגע הבית הזה לא היה ריק, ועכשיו שלושה בתים נמכרו. << דובר >> קריאה: << דובר >> חמישה. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> כל החמישה נמכרו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פעם לא היינו יכולים לנהל את השיחה הזאת, כי היה ספק אם מישהו ייקח את הבית, היום אין ספק שמישהו ייכנס לבית. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> אין ספק, מישהו ייכנס לבית, חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לסכם פה כי בכל פגישה אנחנו לא נגיע לפרטים. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> אני רציתי להתייחס לנושא הגיאולוגי. יש עוד היבט של נושא האגירה ואנחנו במשרד האנרגיה והמדען הראשי מתחילים עכשיו לחקור את הנושא. יש דור הבא של אגירה שזה יותר קילוואט. בישראל קשה לייצר יותר מהקלאסי כי הטמפרטורות הגבוהות הן עמוק וצריך להשקיע בקידוחים, שגם שם יכול להיות שאפשר להשתמש בקידוחים קיימים הנטושים של חברות הנפט, זה נושא אחד, אבל הנושא השני זה אגירה בעזרת החללים התת קרקעיים, שזה יכול להיות השימושים ה - - - << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> סדוק, סדוק, סדוק. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> לא, בונים מין מנהרות ואם נגיד ה - - - << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> כמה זה יעלה? << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> הבור הזה שכבר נחפר זה הלוקציה הקלאסית להשתמש בזה, אולי להעמיק קצת, אבל עדיין. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש עוד תשעה כאלה היום. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> זה מעניין, יש הרבה בורות בתמנע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההידרו הוא רלוונטי פה? לא רלוונטי פה. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> אני חושב שיותר מהדור הבא, הדור השני של - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יכול להיות, שווה בדיקה. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> שווה בדיקה. שוב, אני לא יודע, זה גם לא התחום שלי, אני פעם עבדתי, איזה 14 שנה, באגף התכנון ברכבת ישראל, לא ברור לי למה לא הוזכר רכבת בכלל. אם זה בכוונה אז - - - << אורח >> חנן גינת: << אורח >> לא, אז אני אזכיר. מאיר ואני, דיברנו על כביש 90, רכבת ישראל, שאנחנו בעד רכבת, אבל נחשפתי לתכניות הקצת מפורטות בשבוע שעבר וזה דבר אפילו מפחיד. בערבה מדברים על רצועה של 150 מטר, על סוללה בגובה של עשרה מטרים, אבל לא נכנסתי עוד לכל הפרטים אז אני לא יודע. ואני מאוד בעד רכבת, כי רכבת היא מנוף אדיר לפיתוח כלכלי, בראש ובראשונה לאילת, אבל גם לחבל אילות ולערבה תיכונה, אבל צריך פה לראות מאוד מאוד – עכשיו זה בוות"ל, אז אולי זה יתקדם יותר מהר מהבחינה הזאת. אבל אני כל הזמן אמרתי, עד ההצלחה של מאיר יצחק הלוי, תעזבו רכבת, כביש 90. תראו את ה-60 קילומטר, אני לא יודע אם אתה מכיר את הסטטיסטיקה, 60 קילומטר, 12 שנה, תאונה קטלנית אחת, מצומת קטורה-אילת. מצומת קטורה וצפונה עדיף לא להזכיר את מספר ההרוגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני לא יודע בדיוק את המספר כרגע, אבל אנחנו מדברים על כל חודש – << דובר >> קריאה: << דובר >> עשרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לציין את זה בוועדה, כביש כפול, איקס שנים, תאונה אחת. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> נכון, הזזנו קדימה, זה ייאמר לזכות מאיר, עד נחל שיטה עכשיו בעבודה, נחל שיטה-צוקים כבר יש החלטה ויש תקציב, והכוונה להגיע לצומת ערבה, אני מקווה שתוך שלוש-ארבע שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתקציב הרב שנתי, הוסיפו ב-24'? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> הוסיפו 40 מיליון, אבל לי יש מסמך שמדבר על תכנית חומש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיכום. ראשית זה מרשים מה שנעשה עד היום על ידי הנהגת המועצה וגם בעיר וגם אנשי המקצוע, כל אחד מכם פה הטביע חותם, חבל אילות ואילת הם הרבה פעמים איבר בודד במערכת, המשתנה הנעלם, העמק הנעלם, האקס טריטוריה. כל מילה שאני אומר זה נאומים של מאיר יצחק הלוי לאורך השנים. הלא נגב, מחוץ למשרד נגב-גליל, עוד המון המון כאבים, אבל בסוף יש פה בני אדם, יש פה חיים, יש פה מנהיגות ויש פה מציאות והמציאות זזה קדימה וזה הודות לאנשים שנמצאים פה בחדר וקהילה צומחת בזכות כמה עשרות אנשים שעובדים ומאמינים ועושים. תפקידנו ככנסת וממשלה להסיר עבורכם חסמים ולהיות בצומת הספציפי שבו אנחנו נדרשים. לגבי מתחם אחסון, תחזוקה, שיפוץ של מטוסים. זכיתי במשרד הביטחון לעבוד עם חנן על הדבר הזה ועכשיו אנחנו נתמקד במשרד הכלכלה, במרכז ההשקעות, ואם יש עניין של רמ"י גם ברמ"י, שיביאו את האישור המהיר. אני קורא פה לנציגי משרד הכלכלה לחזור הביתה ולהביא את דבר הוועדה לשרים ולמנכ"ל. יש פה פרויקט דגל, אני גם אדבר עם ניר ברקת, זו תהיה משימת צד שלי שיאיץ את ההחלטה הזאת כדי שהפרויקט הזה ייצא לדרך. לגבי רמ"י, אני שומע מה שמאיר אמר, שיש ריבוי אתגרים. אני מכיר את המורכבות ברמה הארצית, זה פחות מעניין עכשיו. ניקח כמה משימות עם רשות מקרקעי ישראל שקשורה לאילות, אילת והערבה התיכונה ונדון בהם אחרי מכתבים שיישלחו אליהם מראש מיידית אחרי הסיור הזה והם יהיו בסיס לבקרה והמעקב שלנו בדיון הבא בוועדה. לגבי התיאטרון, שעוד נגיע אליו, הבנתי שהאתגר זה הכרה כתיאטרון רפרטואר. ניהלתי כבר שיחה עם זוהר ונקווה שהוא ייכנס לאירוע ויביא פתרון. לגבי נגב-גליל, נציג לו אתגר של פרויקט מחולל שינוי נוסף ובלי להתבייש, לדעתי המטוסים זה מעניין, צריך לבחור עוד דברים, שניים-שלושה דברים שיכולים ממש לייצר פה שינוי כלכלי שהוא יכול להצטרף אליהם. לגבי הפנים, נדבר עם שר הפנים על הפריסה של העקומה של ירידת ההכנסות מארנונה של הצבא כתוצאה מקרן הארנונה הקודמת ולפרוס את זה בצורה פחות פוגענית לקופת המועצה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> זה לא קרן הארנונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה קרן הארנונה, זה כשהם לקחו את הכסף, אסרו עלינו עיר עולים והם קיבלו מהמדינה כסף, קיבלו 500 מיליון. זה קרן הארנונה הקודמת. תאמין לי, אני מכיר את זה. לגבי החקלאות, לא דיברנו פה, אבל קודם דיבר איתי האיש שעוסק בזה במשרד החקלאות. הסיוע הממשלתי פרוס על פני עשר שנים ואם ניתן לפרוס אותו על פני חמש זה יקל על הפגיעה בשל הורדת המכסים בחוות הדגים. גם בנושא הזה אנחנו נפעל. << דובר >> קריאה: << דובר >> המכתב כבר אצלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי. לגבי התיירות. ערבה תיכונה, הסוגיות המרכזיות זה תיירות, חקלאות ושילובה של הערבה התיכונה בהחלטת הממשלה שלכם, או החלטת ממשלה ייעודית. אי אפשר להתעלם מערבה תיכונה, זו מועצה אזורית שכלואה בין המון יציבות. ירוחם כבר נהייתה יותר יציבה מערבה תיכונה. הם כן הצטרפו אליי לבג"צ על חלוקת הכנסות ובאמת בזכות הפעילות של ירוחם על צדק חלוקתי ערבה תיכונה קיבלה כמה שקלים, אבל זה היסטוריה. אני שמח על הנכונות של המועצה האזורית מצפון לתת חלוקת הכנסות, גם אם זה לא פותר את כל הבעיה זה יוצר תקציב חדש ומשמעותי לערבה תיכונה, אבל ערבה תיכונה סובלת גם מהיעדר יציבות ועושר מוניציפלי וגם מבידוד גיאוגרפי ייחודי, ללא קרבה לערים גדולות ולתעשייה גדולה, ולכן היא מחייבת התייחסות ייחודית. הוועדה גם תסייר שם, במושב הבא של הכנסת נגיע אליהם ליום עבודה יחד עם מאיר יצחק הלוי. כביש הערבה והרחבתו והשלמת היותו בטוח ודו מסלולי. יתקיים דיון בוועדה וזה נושא שנבקש תשובות עליו, כולל הסטטיסטיקה הקשה מאוד, שבכל מקום שהיה כביש דו מסלולי במשך שנים תאונה אחת קטלנית, ואילו במקומות שנשאר כביש ישן אנחנו מדברים על עשרות אם לא מאות הרוגים לאורך השנים. זה מחדל שצריך לסיים אותו. לגבי ההיבטים של התחדשות אנרגטית, שמענו פה גם את ההישגים, אבל גם את הרצונות להיכנס לעולם של אגירה, מימן, חדשנות, הטמנת כבלים, צריכת חשמל מקומית באמצעות חוות שרתים וכל הגדלת הפעילות של הצריכה כאן במקום הולכה של החשמל צפונה ודו שימוש בקרקע החקלאית כדי למקסם את הפעילות. אלה משימות שהוועדה תיקח על עצמה. כל הנושאים שציינתי יהיו למעקב בדיון ועדה שנזמן לראשית המושב, סוף אוקטובר, מעקב אחרי כל הנושאים. אני ממש מבקש ממשרד הכלכלה שכאן לנסות לפתור את מה שביכולתו. נציגי החקלאות, אמנם זה עניין של האוצר, אבל הסיוע לדגים הוא על פני עשר שנים, אם אפשר לפרוס את זה על פני חמש. אם לפחות ההמלצה המקצועית של אנשי המקצוע במשרד החקלאות לאוצר תבוא ותגיד את זה אז נוכל לעזוב אתכם בשקט ולעבור לאוצר, אבל אנחנו צריכים המלצה כתובה שלכם. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה אצלך במייל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל שמשרד החקלאות ממליץ רשמית, מנכ"ל משרד החקלאות מבקש מהאוצר לפרוס את זה על פני חמש שנים ולא עשר, ואז הבעיה שלנו תהיה עם האוצר. זאת משימה שלכם ואנחנו נעשה עליה מעקב. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> רק בנושא שאנחנו דיברנו קודם, לגרום לכך שרמ"י יוכלו להוציא לפועל את נושא חוות השרתים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חוות השרתים היא חשיבה נכונה וייחודית, רמ"י בעד יזמות, בסוף זה משביח את הקרקע ואת השווי שלה וגם מגדיל את הכנסות המדינה. בין אם יחליטו שהופסקה הכרייה של נחושת בתמנע או בין אם הדבר הזה לא יוחלט חוות השרתים צריכה לקום מיידית. אנחנו נעבוד עם מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל על הבעיה הספציפית הזאת. << אורח >> איריס דניאלי: << אורח >> שיוציאו מכרז ראשון ו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נעבוד איתו על הבעיה הזאת. מה שאני מבקש, שיהיה לי תמציתית הנושאים והמשרד והסוגיה כסיכום שלכם. אנחנו גם נוציא את הסיכום שלנו ובכל מקום כזה נעשה מעקב ונטפל. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> רק אני מבקש, כיוון שמבחינתנו זה שמונה שעות על הכביש להגיע לישיבה של הוועדה חשוב מאוד שנדע כמה ימים לפני. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> הכול יהיה בתיאום מולכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לכולם. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> רק בקשה אישית, אם יכולה להיות התייחסות לקצא"א אני מאוד אשמח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא לחינם לא התייחסתי. א', כי אני לא מבין את הנושא בכלל, ו-ב', כי אני לא יודע מה הרוחות שרצות במשרדים השונים, מה עמדת המשרד להגנת הסביבה וכו', משרדים שהם משמעותיים לדיון הזה. אבל אנחנו מעדיפים פיתוח בר קיימא על פני פעילות כלכלית שאולי בטווח הקצר מניבה כמה שקלים, אבל מסכנת את האיכויות של האזור הזה ואת העתיד שלו. כל פעילות כזאת שיכולה להיות סכנה לסביבה ולהיותו של האזור בר קיימא לדורות הבאים צריכה להיבחן כולל הגדלת התפוקות של הקו הזה ביחס לעבר והמשמעויות של ההגדלה הזאת. יותר מזה אני לא יכול להגיד כי אני לא בקי בדבר הזה. << אורח >> דורית ברנט: << אורח >> צריך לבחון את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. (בהמשך הסיור – מכון מחקר לחקלאות ימית) << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אדוני ראש העיר, לפני ד"ר רוזנפלד אני לוקח לעצמי את זכות המארגן ורוצה להגיד משהו בשבחה של המארחת. אלי לנקרי ומיכאל ביטון הם שני חברים טובים טובים שלי, מאחר שלשניהם יש רמת רגישות מאוד מאוד גבוהה לנושא הפריפריה וכל מה שקשור אז רק אני אעדכן אותך, אדוני היושב ראש, כי אלי מכיר את זה היטב, הוא חבר טוב טוב טוב של המנכ"לית פה, של ד"ר חנה רוזנפלד, היא גדלה בשכונת יעלים באילת, שכונה שהייתה תחת פרויקט שיקום שכונות. אני אומר את זה כי חשוב לי להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתנ"ס יעלים. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> מיכאל, עוד לא היה מתנ"ס ועוד שום דבר לא היה, לא משנה, וד"ר רוזנפלד צמחה פה וגדלה והשכילה והחכימה וחזרה להיות אחת החוקרות במכון פה. פה היא הקימה את משפחתה הנפלאה ומזה כמה שנים טובות היא מנהלת את המקום הכל כך חשוב הזה. אני מגדיר אותו כאחד מהאיים החשובים בעיר אילת. אי שמצמיח פה אוכלוסייה משובחת. הייתה לי הזכות הענקית להוביל מהלך של המלצה שהיא תהיה אחת ממדליקות המשואה ולפני מספר שנים הצליח לנו והיא הדליקה את המשואה. אני לא סתם מספר את זה, כי מבחינתי זו גולת הכותרת. דרך אגב, כל הסיור הזה, כמו שאני מבין אותו ואני יודע שגם אלי מבין אותו כך, זה לראות איך האזור מאילת, אילות והערבה התיכונה מצמיח עוד הרבה חנה רוזנפלד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדהים. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> ונמצא פה ינובסקי. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> הנה היורש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת, חנה, איזה גדלות שראש ארגון או מנהיג של מקום מסוגל להגיד: זה היורש שלי, בלי לפחד? אז מאיר אמר את זה על אלי לנקרי, אני אמרתי את זה לטל אוחנה ושאת יכולה להגיד את זה זו גדלות ארגונית. אבל על הדברים הקודמים שמאיר אמר, זכיתי להכיר את המרכז הזה עוד עם מגבית קנדה כבר שנים ויש המון תפיסה לא נכונה סביב נגב וגליל איך נביא אנשים אלינו, איך נביא חדשים. לא סופרים את מי שעזב. לא רק לא סופרים את מי שעזב, לא סופרים את מי שנשאר, והתפיסה הנכונה של פיתוח ויזמות זה לעשות את העיר טובה למי שנולד בה וגר בה לפני כולם ולעודד את בני המקום לשוב הביתה, את בני הקהילה, ואז גם שחדשים יבואו. השילוביות בין בני המקום, שאנחנו קוראים לזה עוצמה פנימית, בני המקום זה עוצמה פנימית וחדשים זה עוצמה חיצונית. לכן לראות אותך ואחרים זה דבר מרומם ומרגש. בבקשה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> אני רק אוסיף עוד משפט אחד, תרשה לי, מאחר שדיברו על שכונה א' שזו שכונת יעלים, שכונת ילדותי גם. מאחר שאני בוגר שכונה א', זו שכונת ילדותי, אני גם אספר עובדה נוספת שמאיר שכח, העובדה שמהשכונה הזאת יצאו גם שני רמטכ"לים של מדינת ישראל, איזנקוט ומופז, שניהם גדלו מהשכונה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מופז הלך לנהלל, לכפר נוער, ואיזנקוט, ההורים עברו לטבריה או באו מטבריה. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> ההורים של איזנקוט פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם עברו לפה מטבריה. הוא היה מג"ד שלי. הנהג שלו היה בן מחזור שלי. גדי עבאדי מאילות, לא יודע מה עושה גדי עבאדי. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> חנה, הבמה שלך. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> יש לנו פה כברת דרך לעבור היום. אני חושבת שאמרת פה דברים חשובים, כי אני חושבת שהתעצומות, המשאב האמיתי שלנו זה כוח אדם, מה שחסר מאוד במקומות אחרים שיש להם משאבים למכביר, תשתיות, אבל אין להם את הכוח האנושי, ופה למרות כל ההכבדות אנחנו מצליחים ומצליחים באמת יפה מאוד ועם קומץ מאוד מצומצם, אבל עם מוטיבציה מאוד גבוהה, להגיע לפיתוחים שהם במובילות ברמה עולמית. אני כבר לא מדברת רק על הרמה הלאומית. ההיסטוריה שלנו, כמו שאתה מכיר משנים עברו, אנחנו התחלנו בחקר ימים ואגמים, ראשונים בעולם בתחום של ביות מינים ימיים ופיתוח של חקלאות, ענף חדשני, צעיר, 40 שנה. ההתעסקות שלנו היא במגוון של נושאים, בדגים, בחסרי חוליות ימיים שיש להם ערך כלכלי מאוד גבוה, באצות ובמערכות גידול מתוחכמות. החוזק הוא המבנה שמושתת על יכולות רב תחומיות, כולן מתעסקות עם יישום של מספר יעדים של ביות המינים ומצד שני הגידול שלהם בתנאי קיימות, אבל לא רק תנאי קיימות סביבתית אלא גם קיימות כלכלית כי אחרת זה לא ענף כלכלי. למה זה כל כך חשוב? היום זה מאוד ברור כי הענף הזה צומח בצורה אקספוננטית, במדינות שלקחו את זה בצורה אסטרטגית, כמו נורבגיה, זה הפך להיות מספר אחת בהיבט של התל"ג של המדינה. פה אנחנו רואים את זה לגבי דג אחד, דג הסלמון. אם אנחנו מסתכלים בכלל על ענף החקלאות אז היום אנחנו 50% מול הדיג, אבל עם רווח כפול, כלומר השווי הכספי הוא כפול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסבירי את הגרף הקודם, מה רואים? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> פה אנחנו רואים את העלייה המטאורית של החקלאות הימית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפי נתונים כלכליים? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לפי נתונים כלכליים. באופן עקרוני זה הדיג, שאתה רואה שהוא בסטגנציה, כלומר למרות ששיפרנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה דיג מהים, זה תעשייה של חקלאות ימית. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> דיג מהים לעומת תעשייה של חקלאות ימית. אז אנחנו רואים שאנחנו 50% כבר מספקים את התוצרת שהולכת לצריכת אדם. אבל כשאנחנו מסתכלים על הערך הכספי של דיג מול החקלאות הימית אז הערך הוא פי שניים משום שאתה יכול בצורה מכוונת לגדל מוצרים שיש להם ערך גבוה בעוד שמדיג מה שיוצא עם זה אתה מסתדר ויש הרבה טראש פיש. פה לאחרונה הבנו שלא בכל התחומים תהיה לנו יכולת להוביל, לעשות איזה שהוא אימפקט משמעותי והתכנסנו לחמישה תחומי ליבה שבהם אנחנו מרגישים שלנו, ישראל, לנו מלח"י אילת, יש יתרון ובהם אנחנו ממקדים מאמץ מחקרי. זה מצד אחד הדגיגים, שאם אני לוקחת בהשאלה מענפים ותיקים, כמו החקלאות היבשתית, זה זרעים, יחידות קטנות שהרבה שכל אגור בהם ואתה יכול לשלח אותם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, גם מי שמוכר את הגוזלים מרוויח יותר ממי שמגדל. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לגמרי, זה סדר גודל של 15% מהמחיר של הדג הבוגר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאספקה בארץ או בעולם? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> ברמה העולמית. בארץ היא קטנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מייצאים כבר דגיגים? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אנחנו עוד לא מייצאים, אנחנו מייצרים ידע. התעשייה לוקחת מאיתנו את הידע ומתרגמת את זה ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא משלמת לכם על הידע? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> היא משלמת ברמה של תמלוגים, אקוויטיז, רויאלטיז, שזה הדפוס שכרגע עובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצוין. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> הנושא של מזון, יושב פה חוקר תחום המזון שהצליח לעשות קיטון שמשפר בצורה בלתי רגילה, סדר גודל של 35%, את מנת החלבון מבלי לפגוע בפוטנציאל הגדילה. יש לזה מכפלות מאוד משמעותיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את החלבון בדג? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> כן, מנת החלבון שהוא אוכל מבלי לפגוע בקצב הגדילה שלו, בעצם אתה פוגע בפחת ואז אתה גם לא צריך לטפל בפחת. הנושא של תברואה. הנושא של אצות, אני לא אלאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> Algaeשצובע את הבשר של הסלמון. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> זה גם מיקרו אצות, אבל זה הרבה מעבר לזה. היום אנחנו מרגישים שזה הולך להיות הענף של מדינת ישראל. כבר היום יש לנו מובילות ברמה העולמית, כלומר יש פה תעשייה מהממת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל חוץ מהמפעל בקטורה יש עוד? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> יש את - - - יש את קטורה ואנחנו צופים שאחת מהפריצות העולמיות תהיה ברמה של אצות משום שזה יספק חומרי גלם גם לתעשיות שהן כרגע יישארו בלי חומר גלם מקורי., והנושא של מערכות שגם בהן יש חשיבות מאוד גדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאני רואה פה זה 16 חוקרים. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, יש פחות חוקרים, לא כולם. מה שאתם רואים זה אמריטוס וכאלה שפרשו לגמלאות אבל עדיין תורמים ועובדים כאן, הם עושים את הפנסיה שלהם כל יום פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משלבים אותם? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> משלבים אותם, הם ערך מאוד גבוה למקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרוויחים מהם, מכל האמריטוס? יש שניים, אני רואה. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> יש שלושה. בפועל אנחנו כרגע שבעה חוקרים והרצון לגדול לפחות ל-12. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז שלושה ועוד שבעה ופה יש 16. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> כן, ויש מספר PHD, כלומר דוקטורים שהם לא במעמד של חוקר, אבל הם בהחלט חלק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש להם משרה פה? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> יש להם משרה, אבל לא של חוקר אלא של עוזר מחקר מתקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד שיתפנה משהו? או שיגדלו התקנים. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> כן, בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני עשיתי בירוחם מקום שנקרא MindCET לחינוך וטכנולוגיה כולל מו"פ והכול מתרומות, גם הבניין וגם ההקמה, אבל הוא הקים חברות מאקוויטיז ששוות מיליארד דולר. הוא גם קיבל 100 מיליון שקל להפעלה, בעצם מה שמבטיח את הפעילות, זה כבר לא תלוי בממשלה. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> זה נהדר. לצערי התחום שלנו של הביוטק הוא טיפה יותר מורכב משום שהוא הולך על טווחי זמן ארוכים יותר, כלומר לא רק תקציב, אלא גם זמן ומעמד חשוב כאן, אבל אין ספק שכזה תמריץ כמו שאתה מתאר יכול לחולל פלאים. אנחנו מחכים לזה, המקום הזה עמד מלכת הרבה שנים, לשמחתי אנחנו עדיין רלוונטיים, עדיין מתקדמים, אבל הוא נזקק נואשות לגב ממשלתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ההכנסות העצמיות שלו גדלות עם הזמן? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> הן יגדלו כי אנחנו כרגע החלפנו דור, אנחנו עם חוקרים צעירים, יש הרבה פטנטים שהם בתהליכי רישום מתקדמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלכם? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> שלנו, והתחלה של הסכמים מסחריים שיכניסו רויאלטיז, אבל זה הכול תהליכים ארוכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. וגם מדובר לפעמים במחקר ראשוני על פני מחקר יישומי? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> נכון. באופן עקרוני אנחנו מכון מחקר יישומי, חייבים לעשות שימוש במחקר בסיסי כי בלי זה אין לך את היכולת להגיע לתחכום שמתבקש בתהליכי הפיתוח. אבל זה בדיוק השילוב שאנחנו עושים. אני אתן דוגמה. כשאני מדברת על פרויקט הדגיגים וחלק ממנו זה גם משהו שמעוגן בהחלטת הממשלה של 2019, אז כשאני מדברת על להקנות ערך מוסף לדגים אז לדוגמה קו גנטי של דניס שהוא עקר, היתרן הוא ש-א', אי אפשר להעתיק אותו, זה כמו אבטיח בלי גרעינים, דג שלא מפתח את תאי הרבייה שלו גדל יותר מהר, אז זו תהיה תרומה לפרודוקטיביות ולבשר, והדבר הכי חשוב זה שזה מכין אותם לרגולציה סביבתית עתידית משום שדגים שבורחים מהכלובים בעצם לא יכולים לעשות השפעה שלילית על מגוון ביולוגי של אוכלוסיות הבר. פיתוח אחרון שעשינו, שלאחרונה גם נחתם הסכם עם חברות באילת ובדרום הערבה, שזה בורי קולניק בי, סגר מעגל חיים של בורי, הצלחנו לרבות אותו כל השנה, לא רק בעונה הטבעית שלו, ממש פס ייצור והיום כבר פיתחנו קו שמייצר רק נקבות. היתרון, נקבות גדלות פי שניים בהשוואה לזכר והן גם מייצרות את השחלות שהן משמשות מעדן קוויאר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הן מתרבות? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, רק ההורים שאצלנו יודעים להתרבות ולייצר נקבות נוספות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנקבות שאתם מספקים גם לא יודעות להתרבות? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> הן יודעות להתרבות רק אם יספקו להן זכר, אבל הן לא יכולות להתרבות באופן טבעי וזה יתרון עצום. פרויקט הכי משמעותי שלנו היום זה פרויקט אתונה. אחרי שצברנו ניסיון במסגרת קהילה אירופית הצלחנו לעודד רבייה בכלובים בים, זה קרה בספרד, לאסוף את הביצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חוקר שלכם בספרד? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, אנחנו היינו שותפים בתוך הפלטפורמה הזאת ולמדנו לעודד את הרבייה, לגדל את הדגים והיום, אחרי שיש את היכולות האלה השלב הבא זה בנייה של מתקן שמאפשר לנו להחזיק פה את ההורים, לייצר ביצים בצורה מבוקרת, כלומר בתנאים מבוקרים. וזה מתקן מאוד גדול שנדרשה לו השקעה ממשלתית, זה מעוגן בהחלטת הממשלה של 2019. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק דגי הטונה? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> רק לדגי טונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בגלל הגודל שלהם או התנאים הייחודיים? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> זה דג עם קצב גדילה מרשים, בגיל שנה הם כבר חמישה קילו ובגיל שנתיים 20, בניגוד לדניס שבגיל שנה וחצי הוא רק חצי קילו, והמנעד של המוצרים מסושי ועד שימורים מאפשר לקיים הרבה תעשיות סביב הדג הזה. הביקוש הוא כמעט אין סופי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מבחינת הידע היישומי, הוא קיים, עכשיו זה רק ייצור? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> עכשיו אנחנו בעצם רוצים להאיץ את פערי הידע שנותרו כדי להפוך את זה ממשהו שהוכחנו היתכנות למשהו שהוא בעצם לייצר פה תהליך שהוא תהליך מסחרי. כלומר עדיין נדרש פה לגשר על פערי ידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להבין, בונים פה מתקן מיוחד לדגי טונה, ארמון של דגי הטונה, אבל הדבר הזה הוא מעשה חריג שלכם, לא עשיתם דבר כזה בעבר, במיוחד במין מסוים. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, עשינו. עשינו את הדניס, בייתנו את הדניס, בייתנו את הבורי, פה בטונה פשוט נדרשת תשתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל פה, מעבר למחקר, אתם תהיו ספקים של מוצר? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, זה בדיוק העניין, שהתכנית היא לייצר איזה שהוא שיתוף פעולה בין המדינה לגורם פרטי, הגורם הפרטי יפעיל את המתקן, הביצים שייוצרו יילכו מצד אחד אלינו למחקר, המשך המחקר, ומצד שני להמשך ייצור מסחרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התשתית הזאת תאפשר פעילות עסקית כבר. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> בדיוק, והמדינה תקבל אקוויטיז ורויאלטיז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז הם מקטינים את עלות ההקטנה וההפעלה בשותפות עם גורם עסקי. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> בדיוק. הוא עושה מצ'ינג להשקעה של המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש שותף כזה? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> כרגע ממש בהליכים של בחירה. זה משהו שיכול לשנות בצורה חריגה את הנוף התעשייתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואיפה אתם ביחס לעולם בידע הזה? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אנחנו מאוד מתקדמים. כרגע יש סדר גודל של פחות מכף יד אחת של מתקנים כאלה בעולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגיד ספרד שחקרו את זה, אז הם יקימו גם כזה דבר? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> בספרד יש מתקן כזה, אבל כמו שאתה רואה, לנו יש יתרון, אנחנו יכולים לשלב מין שהוא טרופי, שהוא מתרבה כל השנה, שהוא נמצא פה בים האדום, זה הטונה הצהובה שהיא לא פחות נחשבת מהטונה הכחולה. זה אחד היתרונות שלנו על פני מתחרים שלנו בעולם. אצות, כמו שאמרתי, הנושא של מערכות יבשתיות, אבל מה שמאוד חשוב זה שאנחנו משלבים כאן את היכולת לקיים מעגלי מים, גם של מי ים, שצריך להבין שזה משאב שהוא יחסית זמין ופחות מוגבל בהשוואה למים מתוקים, אבל מאחר שממילא האזור שלנו, דרום הערבה, מושתת על התפלה, אז אחרי שעשינו את הסחרור הזה והשימוש החוזר במים, במי ים וליטוש באמצעות אצות, אנחנו נעביר את זה תהליך של התפלה ואז אפשר לקיים עוד מעגל מים אחד של מים מתוקים או מליחים לגידולי שדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תסבירי לי בפשטות, חנה, לוקחים מים מהים, הופכים אותם למתוקים. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, לוקחים מים מהים ומגדלים את המוצרים שדיברתי עליהם, שזה דגים, חסרי חוליות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רוצים לשפוך את המים האלה לביוב? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> בדיוק, אבל כבר עשית טיפול במים האלה, אתה מנקה אותם, אתה חייב לנקות אותם לפני שאתה משיב אותם לים, אבל מאחר שכבר שאבת אותם והם כבר אצלך, אז אתה בעצם תעשה בהם שימוש נוסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עתידי, זה לא קיים היום? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> זה עתידי ואנחנו בוחנים את ההיתכנות, כמו שאמרתי, לא רק הטכנולוגית אלא גם הכלכלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לכם עודפים של מים של התפלה? לפעמים יש עודפים. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> באופן עקרוני אנחנו כן מנסים לתכלל ולייצר פה אקוסיסטם שלם ומתוך זה בעצם לשפר פרודוקטיביות גם של גידולים קיימים, כלומר אנחנו גם מצרפים גידולים חדשים, מגוונים פה, במיוחד לערבה שהיא באמת מאוד מוגבלת, וגם מאפשרים לשפר את הרווחיות של ענפים קיימים. ברגע שאתה עושה שימוש נוסף במים שהם המשאב היקר ביותר, לדוגמה בהשקיה של התמרים, אתה בעצם משפר את הניצולת ואת הרווח גם עבורם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה ראשי התיבות RAS? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> Recirculating Aquaculture Systems. הרעיון הוא ללכת לכיוון של כלכלה מעגלית, שפסולת של שלב אחד הופכת להיות חומר הגלם של השלב הקודם וכל זה מאוד חשוב להבין בקונטקסט של אילת משום שלא בכדי זה הפך להיות נושא מאוד חשוב בתוך החלטות ממשלה אחרונות שדנות באסטרטגיה, הן תהליך בפיתוח של אילת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כל הזמן שומע ברקע שהורדת המכסים תהרוג את ייצור הדניס. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> בצדק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כל הזמן שומע לצד החדשנות הזאת את הדבר הזה. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אתה צודק ואני חושבת שזה קרה בעיתוי מאוד רע משום של הפתרונות שאני מציעה, לוקח להם זמן להגיע ומן הסתם הם ישפרו את הרווחיות, אבל צריך לשמור את התעשייה הזאת בחיים כי אחרת לא יהיה מי שיקלוט את כל הפיתוחים האלה. לכן זה עניין של מספר שנים שאנחנו צריכים כגישור כדי לאפשר שהתעשייה הזאת לא תיעלם לנו מכאן כי זה לא הפיך, אלה תהליכים לא הפיכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיר, הצלחתם להביא את שר האוצר? זה דבר שהוא צריך לשמוע. הוא היה פה? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> שר האוצר היה - - - << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, לצערי לא היה פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להביא אותו לפה. << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> אם אתה פוגש אותו בשבוע הבא, אנחנו בבעיה רצינית עם החברות וזה בעיה של כסף קטן. החברות שהורידו את המכס עבורם, האוצר נתן להם פיצוי קטן לאורך הרבה שנים. הם לא יחזיקו עוד שנה-שנתיים. לכן בעצם צריך על אותו סכום, רק לכווץ אותו לחמש שנים ומענק יותר גבוה. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> והפיתוי הוא מאוד גדול. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> תעבירו מכתב לנתי. << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> זה מה שצריך לעשות, כי אחרת זה נופל לנו. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> צריך להבין שבמקביל בטורקיה זה מוצר מסובסד וטורקיה מציפה את הארץ עם דגים, היא שוברת את השוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה איכות הדגים? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> גם אם היא טובה. הם מסבסדים. משום שהם יודעים שבסוף הם יישארו פה לבד הם מסבסדים והם שוברים את השוק וכשאתה תאבד את היכולות, אחר כך זה כבר לא יהיה הפיך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה דיון שפתיחת השוק ללא מכסים לדגים לא הוריד את המחיר. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> זה לא מוריד, אנחנו כבר מבינים את זה. << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> זה תהליך ארוך. העניין הוא שאין התנגדות להורדת המכסים, ברור שצריך לטפל ביוקר המחיה, לא שזה מי יודע מה משפיע, הבעיה היא שאופן הצמיחה נעשה בצורה מבישה, אפשר להגיד, שגורמת לתעשייה הזאת להתמוטט ואם לא תהיה תעשייה אז כל התשתית שהמו"פ הזה יושב עליה גם - - - << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> צריך להבין שיש לנו פה יתרונות מוכחים, אנחנו יודעים להתחרות ברמה עולמית, אנחנו שומרים על המוביליות שלנו לאורך שנים והאזור הזה של דרום הערבה התברך בכמה וכמה תכונות, גם של האקלים, האיכות של המים הבלתי רגילה של מפרץ אילת, אבל לא פחות חשוב זה המיקום הגיאופוליטי שלנו שפונה גם לאסיה, גם לאפריקה, שהם האזורים שיקבלו, יכילו לתוכם את שני מיליארד התושבים הנוספים. ועוד לפני שפרצו הסכמי אברהם כבר ביקרו אותנו פה מהאמירויות משום שהם נתקלים בדיוק עם אותם קשיים, חווים את אותן בעיות שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם יודעים לגדל דגים שם. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> הם היום בפיתוח מואץ והטכנולוגיות שלנו בהחלט יכולות להיות רלוונטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הם לא יהיו הגורם העסקי? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אנחנו לא דוחים את זה על הסף, אבל אני מראש אומרת שהם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם מחפשים השקעות במדינה. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אבל הם מהווים סכנה לא מבוטלת משום שהם שואבים אליהם, והנה החברות שפורקו בהשקעות היום הולכות ומוקמות בדובאי. אני פה פונה לכל מי שיכול לסייע לנו, זה צו השעה. אנחנו חושבים שזה תחום שהוא באמת יכול לחולל שינוי, גם בהיבט הדמוגרפי, כי צריך להבין שהתעשייה כאן, מעבר לזה שהיא תעשייה עם - - - << אורח >> חנן גינת: << אורח >> הסולטן אחמד בן סוליים עומד בראש קבוצה שנקראת DP World, זו קבוצה מדובאי, איחוד האמירויות, ששולטת ב-80 נמלי ים בעולם. הוא ביקר כאן אצלנו, אחת הקבוצות הגדולות בעולם. הוא ביקר כאן אצלנו, היה גם כאן. הוא מאוד מעוניין בהשקעות, עד היום הוא מתעניין, הוא מתעניין בנמל חיפה, הוא מתעניין בפרויקט שלנו בשער עלומים עכשיו אנחנו מתמודדים על הקמת מרכז חדשנות במכרז חדש שיצא עכשיו ומדברים גם איתו בעניין הזה כאחד השותפים. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אני הצעתי אותו, אני מיד אמרתי שהוא רלוונטי, אבל הרעיון הוא באמת שיש פה משהו מהותי וחשוב, זה יכול לשנות תכלית שינוי את האזור, את דרום הערבה, כמו שאמרתי, גם בהיבט הדמוגרפי, כי אחרון העובדים שלנו הוא אקדמאי, זה מסוג התעשיות שהן הייטקיות והן שואבות כוח אדם איכותי, מציעות משרות שהן לא שכר מינימום. כלומר בהחלט הן יכולות להיות פה קטליזטור בפיתוח ומינוף כלכלי. אין ספק שיש פה עניין לעשות את ההשקעה הזו, גם בהיבט האזורי, אבל גם בהיבט הלאומי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הציטוט הזה הוא שלו? הוא ניסח לנו את החזון? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, זה לא. זה החזון שלנו. אנחנו הרבה לפניו צבענו את כל המדינה בכחול, אבל זה נפל לנו כפרי בשל כי אני תמיד הראיתי את השקף הזה ואז הוא הגיע אלינו, כי זה באמת הכיוון שעינינו נשואות, זה יהיה העולם שהכי יזדקק לפיתוחים שאנחנו כאן מפתחים והם גם ייטיבו לו. כך שאני באמת חושבת שיש פה המון מקור הכנסות, אני אשמח שתיקחו את העניין הזה ותביאו אותו אל הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקשר הקונקרטי שלך עם הממשלה מה הם שני הדברים הכי בוערים, דחופים לך? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> הכי בוערים, זה בכמה רמות, האחת זה כל השיפור של התשתיות כי כל העולם משקיע השקעות מאוד נכבדות בתחום הזה ואנחנו פה עדיין לא זוכים לעשות את זה בצורה מספקת. אמנם לאין שיעור יש פה התחלה חשובה, אחת מהן זה השקעה של 30 מיליון לטובת המתקן של אתונה שיכול לשנות תכלית שינוי, אבל נדרשת פה השקעה נוספת. הנושא של עידוד כוח אדם לפריפריה הוא לא טריוויאלי. אחת הבעיות העיקריות שלנו. יושב פה חוקר שלא הצלחנו להביא את אשתו לאילת למרות התערבות מאוד מסיבית של ראש העיר דאז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לעבוד באילת? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה המקצוע שלה? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> היא קב"נית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך לא הצלחתם? חסר לנו פסיכולוגים. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, זה צריך שזה יהיה באילת ולא הצלחנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז עכשיו כבר אתם לא רוצים? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> היא כבר התפתחה לנקודות שזה כבר – << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> יהיה יותר קשה להביא אותה, אבל זה משהו שהוא אקוטי, הוא חשוב. כן, אנחנו צריכים תמריצים לעודד כאלה שירצו לבוא ולקבוע פה את ביתם. אנחנו מצליחים, אני חושבת שיש מה לעשות כדי לשפר את הסיכויים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להביא לפה את נגב-גליל שיבחר את הטונה כפרויקט מחולל שינויים, ייתן כמה מלגות גדולות. הוא יכול לעשות את זה. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אלה דברים שאני ממש משוועת להם כי יש לנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעם, צריך לדבר עם השר וסרלאוף שיבוא לכאן, אני מוכן לבוא איתו. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אני ארצה שבכל זאת תסתכלו, אמנם אנחנו אחרי שריפה ביום שישי, פרצה לנו שריפה בחדר חשמל ואנחנו בלי מערכות קירור, שבאילת זה קיצוני, מחכים לכם, אז אתם מוזמנים לסיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> יש החלטת ממשלה משנה שעברה, החלטה של 170 מיליון שקל, יש בתוך זה 22 מיליון שקל לשיקום המקום הזה. המקום הזה הרבה שנים לא מושקע מבחינת תשתיות, זה מותנה במעבר של היחידה הזאת מחקר ימים ואגמים, זו חברה ממשלתית, תחת משרד האנרגיה, למשרד החקלאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והאנרגיה לא משחרר? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, האנרגיה שחררה מזמן. הבעיה זה לא האנרגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האנרגיה שחררה, רשות החברות לא כל כך - - - << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא כי היא לא רוצה, היא פשוט לא משתפת פעולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זאת אומרת לא משתפת? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> היא לא שמה נציג שייכנס לתוך התהליך הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת המשרד הסכים ורשות החברות בולמת? << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> אני לא יודע אם היא בולמת, היא לדעתי לא נרתמת לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו החלטה בסמכות שר או מנכ"לים? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> זה רצף של החלטות ממשלה. << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> יש שלוש החלטות ממשלה בעניין הזה ועכשיו אנחנו חוששים גם שהמנכ"ל הנוכחי של חיא"ל פחות משתף פעולה מהמנכ"ל הקודם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא מוכן לעבור? << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> לא, הוא לא צריך לעבור, הוא צריך לשתף פעולה, אבל יש פה החלטות ממשלה שזה לא שהוא עושה משהו אחר במקום, כרגע המצב לאורך שנים הוא בעוכרינו, הוא מזיק לנו, הוא לא מאפשר לנו תיקון ארוך טווח והעובדה שאין את הזיקה המיידית למשרד שבעצם אנחנו אמונים לממש את האג'נדה שלו זו בעיה. אנחנו למעשה אמורים להיות אלה שדואגים למימוש האג'נדה של משרד החקלאות, הוא מעביר לנו את התקציב, אבל כרגע העובדה שיש פה גורם ביניים בעצם משבשת את כל הרצף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נטפל בגורם הזה. מנכ"ל חיא"ל. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> כן. המנכ"ל של חקר ימים ואגמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו צריכים להוציא על זה מכתב. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> אני חייב להתייחס. הייתי בוועדה, הוא הציג את זה אחרת, הוא הציג את זה שהם כן מוכנים - - - << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> אתה מדבר על ברק. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> המדען הראשי. לפני חודשיים-שלושה. מנכ"ל חיא"ל הציג את זה שהוא - - - << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> אולי חצי שנה? << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> פחות מחצי שנה. כמה חודשים. ועדה מפקחת, והוא הציג את זה שהוא כן - - - << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> אני לא חושב שזו כרגע הבעיה העיקרית. משרד החקלאות, ההנהלה הקודמת הייתה מאוד מכוונת לעניין הזה. התחלפה הממשלה, השר הנוכחי והמנכ"ל הנוכחי אמרו שהם לא נכנסו לעובי הקורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שר החקלאות? << אורח >> נעם מוזס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה צריך פעולה של - - - << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> צריך מישהו שישתף פעולה. כרגע צמודים להחלטה הזו גם תקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והכסף הזה לא מתבצע. יגיע סוף השנה ולא יהיה ביצוע. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> 60 מיליון. יש גם כסף שאמור להגיע לוולקני ישירות בלי קשר להחלטת הממשלה, שזה במצטבר 60 מיליון שכל זה יירד לטמיון במהלך 2023 אם אנחנו לא נצליח לממש את ההתקדמות של החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה דחוף. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> וזה ממש דחוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בוא נעשה גם שאילתה דחופה לשר החקלאות על אובדן של 60 מיליון לאור השתהות של העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת ממשרד האנרגיה למשרד החקלאות, דבר שבוצע בהסכמה, ובשל בירוקרטיה ברשות החברות המהלך לא הושלם. אובדן תקציב דרמטי למקום שזקוק לתשתיות. שאילתה דחופה בכנסת נעשה מזה. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> נשמח לספק חומרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תספקי לנו מה שצריך. << אורח >> חנה רוזנפלד: << אורח >> ד"ר אמיר ביתן וד"ר ערן ינובסקי ילוו אתכם. (בסיור במקום) << אורח >> אמיר ביתן: << אורח >> אנחנו נתקדם מכאן, נעשה לכם את הסיור המקוצר. המכון בנוי בצורה של מספר יחידות שתומכות בכל אחד משלבי הגידול של הדגים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תספר לי משהו על עצמך, איפה גדלת, איך נהיית חוקר. << אורח >> אמיר ביתן: << אורח >> אני מאופקים במקור, בשלב מסוים עברנו לבאר שבע והגעתי לכאן לפני בערך עשור אחרי הדוקטורט שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם יחפשו מקום בארץ לצלם סרטון על קוסם, על כימאי, זה יהיה המקום. לא צריך לבנות תפאורה. << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> פה אנחנו מגדלים מגוון גדול מאוד של אצות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עכשיו גדל? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> כן. האצות האלה משמשות מזון להמשך הזנה של הדגים, זה השלב הראשון בשרשרת המזון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הן ירוקות, הן לא אדומות. << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> יש לנו כל מיני צבעים בפנים, אני יכול להראות לך. האצות אמנם ירוקות, אבל אל תיתן לצבע להטעות אותך כי מבחינה בוטנית הן לא נחשבות אצות ירוקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך אתה מגדל אותן? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> מגדלים אותן על ידי זה שאני נותן להם אור, אני נותן להם בעבוע של אוויר שמועשר בפחמן דו חמצני מבחוץ. זה שאתם פה עכשיו נושמים זה טוב, כל מה שאתם נושמים עכשיו זה טוב להן, זה משפר את הגידול. הן לוקחות את הפחמן הדו חמצני ובעזרת אנרגיה של אור הופכות אותו לסוכר ומשחררות חמצן לאטמוספרה וכולנו נהנים. אבל זו רק ההתחלה של מה שהן עושות. הנה יש פה עוד אצות בצבעים שונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כשהתחלת פה לקחת אצה קיימת, מפורקת? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> אני אראה לכם בדיוק איך זה נראה. האצות שראית בחוץ הן אצות חד תאיות, הן בעצם מזכירות חיידקים מבחינה מסוימת. למעשה חלק מהאצות הן חיידקיות ואנחנו יכולים לגדל אותן בצלחות, כמו שמגדלים חיידקים, וכשרוצים לגדל אותן לוקחים קצת מכאן, מעבירים לבקבוק כזה, מגדלים, כשזה גדל מעבירים לבקבוק יותר גדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לו פחמן. << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> נכון, פה הוא גדל לאט יותר, הוא נעזר בפחמן דו חמצני שיש באופן טבעי וגם במים, מי ים מאוד עשירים בפחמן דו חמצני מומס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך נוצר חומר פיזי? הרי האצה היא גם פיזית בסוף. היא פחמן מהמזון של הפחמן, או שיש עוד מינרלים? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> היא פחמן וגם חנקן. היא חייבת גם חנקן. זו נקודה חשובה מאוד, הזנה בחנקן, שזה אנחנו נותנים לה חיצוני, אנחנו מוסיפים להם גם חנקן. התרכובת של כמעט כל תא בגוף שלנו, בסופו של דבר זה סכום של פחמן, חנקן וחמצן. אפשר לייצר מזה את כל המולקולות שאפשר לחשוב עליהן, חומצות שומן, חלבונים, סוכרים וכן הלאה, מזה האצות חיות. אז זה לא לגמרי יש מאין, אבל זה נראה ככה. מעבר ללייצר חמצן האצות יודעות לייצר עוד דברים והבאתי לכאן דוגמה למשל לאצות רב תאיות, אצות דמויות צמח בצבעים שונים. הצבע הזה, אגב זה פיגמנט שאפשר להפיק אותו, אני יכול להוציא ממנו צבע מאכל או צבע שהוא פלורוסנטי. זה הופק מאצה כזאת. אתם תראו שהאצה הזאת מאוד קשוחה, דופן התא שלה, מה שמחזיק אותה זה חומר שנקרא אגאר, שזה החומר שאיתו מייצרים אחר כך את הצלחות האלה. מחומרים דומים אנחנו יכולים לייצר תחליפים פלסטיים, זה עכשיו פרויקט שממש מתחיל. יש פה מרקמים שונים. זה חומר שאפשר לעבד אותו כמו פלסטיק רגיל, המקור שלו מאצות, הוא מתכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טבעי. << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> טבעי לגמרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה algae אחד מהם? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> כולם algae, סוגים שונים של algae. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם אדומים שם, הצנרת אדומה. << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> אתה מתכוון לקטורה. יש להם אצה אחרת. זאת גם אצה אדומה, זה פשוט סוג של האצה שהם עובדים איתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העולם מגלה את האצות לאט לאט. << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> כן, התחום הזה הולך וצובר תאוה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אצה היא גם מזון טוב. << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> זה היופי, אפשר להשתמש בה גם למזון, היא גם יכולה לנקות מי ים. אם אנחנו מגדלים דגים והמים התלכלכו האצות יכולות לנקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה המוצר שיצא כאן שהוא כלכלי? מה יצא מפה? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> אנחנו עוד עובדים על זה. יש את הדגים כמובן, אבל המוצר הכלכלי המרכזי, אני חושב, זה גם יהיה מזון וגם מה שאתה מחזיק ביד עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תספר משהו על עצמך. << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> אני בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, עשיתי שם דוקטורט במחלקה למדעי הצמח בגבעת רם ואחר כך יצאתי ללימודי המשך בסנט לואיס בארה"ב למשך שנתיים, עשיתי פוסט דוקטורט, חזרתי לארץ, פוסט דוקטורט קצר בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם עבדתי טיפה עם פטריות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חנה צדה אותך? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> חנה התקשרה אליי יום אחד: מתאים לך לבוא לאילת? אז כן, בטח מתאים, באנו והרמנו פה ביחד עם ד"ר נעמה סגל את תחום האצות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתה גר כאן? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> אני גר כאן, אוהב את העיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך קהילה מעניינת? << אורח >> איתן סלומון: << אורח >> ברוך ה' כן. << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> מה שאתם רואים פה זה באמת פעם ראשונה בעולם, זה נקבות, זו אוכלוסייה שהיא כל נקבית, הצורה שייצרנו אותה, לקחתי נקבות, לקחתי אוכלוסייה של דגים, הפכתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיפה לקחת? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> זה דור שלנו, זה הטלות שלנו, זה גם מאוד ייחודי. זה דגים שהם יותר מבויתים, הם לא נאספו מהטבע. זה מאוד מאוד חשוב כי המצרים כבר מתחילים לדווח על דפישן סיז משמעותיים ומה שאנחנו רואים פה בעצם זה לקחת את האוכלוסייה המאוד צעירה, זה לא היה טריוויאלי לזהות את חלון הזמן ואני מפעילה מניפולציות הורמונליות. מה הרעיון? הרעיון הוא לקחת נקבות שהן גנטית נקבות ולהגיד להן: חמודות, עכשיו עכשיו עכשיו כשאתן בוגרות מינית תייצרו זרע. שנים, כבר יצרנו, באה שריפה הרגה 400,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נקבה מייצרת זרע? נגד הטבע. << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> נקבה מייצרת זרע. גם כשהגענו למצב שנקבות ייצרו זרע לא ידענו אם הזרע הזה יכול להפרות ביצה, ואם הוא מפרה ביצה לא ידענו אם העובר יוכל לבקוע ואם הוא בוקע מה יהיו ביצועי הגדילה. מה שאתם יכולים לראות פה זה דגים שעוד לא הגיעו לגיל שנתיים, שקלתי אותם השבוע והמקסימום פה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל אחד יצא מפה לשקילה? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> לא רק יצא לשקילה, אתם עוד תראו שהזנב חתוך קצת, זה לזיהוי דנ"א, לוודא שבאמת אין אוכלוסייה - - - ולהתחיל לאפיין כבר פקטורים שאולי יהיו יתרונות של גדילה, יתרונות של עמידות למחלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלה תוצר של זרע של נקבה? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> הם תוצר של הפריה של נקבה עם נקבה. ובואו נדגיש, אני אוהבת זכרים, זאת אומרת זה לא משום נקמנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה הנקבה צריכה לייצר את הזרע? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> כי מה שרצינו, אם הנקבה, וזה לא טריוויאלי כי זה תחום של דגים, יש את כל המגוונים, זה יכול להיות גם הפוך, במקרה הזה בלי שגילינו, כי יש פה 24 כרומוזומים הומולוגיים, הם נראים אותו דבר. לא כמו בני אדם שאם אנחנו עושים מפה אנחנו יכולים לדעת מי זכר ומי נקבה, פה לא יכולנו לדעת, קפצנו ראש ואמרנו שאנחנו מניחים שהנקבות הן כמו בני האדם, XX, מטען גנטי דומה, והזכרים XY, ואמרנו אוקיי, אם זה נכון ואנחנו לוקחים נקבה וגורמים לה לייצר זרע אנחנו לוקחים את ה-XX, מפרים אותו עם XX ומה אנחנו מקבלים? XX. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז למה זה טוב? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> עכשיו השאלות עם איזה פקטורים אחרים לא יושבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה זה טוב? לא הבנתי. << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> הסיבה שזה טוב כי זה כסף, נקבות גדלות הרבה יותר מהר מזכרים בבורי בצורה משמעותית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הבשר שלהן גדל והן עושות ביצים, גדילה מהירה וביצים. << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> אם זה לא חריג, ואני צריכה לחזור על זה כי אני מודה שישבתי להם על הזנב מה שנקרא, אם התוצאות משקפות את האמת יש פה חיסכון של כמעט שנה בגידול וזה המון. תחשוב, זה מחלות, זה התהפכות בגלל טמפרטורות, זה כסף, חלבון וגם זה אחד פלוס אחד, זה יהיה פלאש פלוס - - - שכבר נפתח מפעל בצפון שבוחן את ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש עניין בעולם על הידע שלנו? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> האמת, טרפו אותנו חיים עכשיו בכנס בכרתים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מכרתם את זה כפטנט עולמי? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> הדרכים לזהות, המרקרים לזהות, מי זכר ומי נקבה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר לעשות מזה כסף, ד"ר אשכנזי? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> טוענים שכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לכם, למקום הזה? << אורח >> איריס מאירי אשכנזי: << אורח >> זה תשאל אותו. << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> בגדול יש לנו פה טונה שוחה פה בשבי שהיא תולדה של ביצים שהבאנו ממלטה. הפרויקט של אתונה עובד בכמה ערוצים, בהבאת ביצים מחו"ל בשביל לגדל את דורות העתיד. אנחנו כאן בונים מתקן ביניים לקראת המתקן הגדול, זה מכל של 200 קוב. זה נועד להכיל דגים קטנים. פה עוד מעט יהיו מערכות, גישה מאוד יפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קטנים של טונה? << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> קטנים של 50 קילו. 250, 300 קילו אלה הגדלים שאנחנו מדברים בטונה כחולת ספיר. המתקן העתידי נמצא מאחורינו. כאן בסככה הזו שוחה כרגע טונה כחולת ספיר אחת, המתקן הוא קטן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא כמו זהב, האחת הזאת. << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> היא יותר proof of concept, אנחנו מסתכלים עליה כהוכחת היתכנות. הבאנו ביצים ממלטה, הביצים גדלו יפה מאוד והבאנו לכאן מספר לא מועט של פריטים. המתקן כרגע הוא לא מספיק גדול בשביל להחזיק אותן והן נתקעות בקיר ומתות, בגלל זה אנחנו בונים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתות מהתנגשות? << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> מהתנגשות. זה דג ששוחה ומגיע לבין 50 ל-80 קמ"ש. << אורח >> אלון אורון: << אורח >> איזה מרחק הוא עובר ביום? << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> זה מאוד מאוד תלוי, זה מין שעושה הגירה, בעצם שוחה את כל האוקיינוס האטלנטי. הם חוצים את האוקיינוס האטלנטי, נכנסים לים התיכון ושם הם מטילים. יש לנו שיתופי פעולה עם מלטה וספרד ובתקווה עוד כמה ארצות להביא ביצים. רק בשביל להקים את גרעין הרבייה פה אצלנו, שיהיה לנו את היכולת לתרגם מדג לביצים ואת הביצים אנחנו עושים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מתעסקים בגיוס משאבים? << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> כל הזמן, כל רגע ביום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבניין הזה של הטונה זה אטרקטיבי לאדם מינסקי, במיוחד כשכבר יש לך את הכסף הממשלתי. אתה מכיר את אדם מינסקי? << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חייב להכיר אותו, זה לא תקין. יש לכם מגייס משאבים? << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> כן, יעקב מועלם. זה חייב לעבור דרך קידום. קידום זה הזרוע העסקית של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא מדבר על עסקי, אני מדבר על פילנתרופי, תורם שיקבל את השם של הבניין. << אורח >> ערן ינובסקי: << אורח >> זה יכול להיות מדהים. << אורח >> אמיר ביתן: << אורח >> אין לנו יחידה כזו של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חייבים, זה מביא כסף, ביתן. ינובסקי וביתן, אתם חייבים לגייס כסף מתורמים. (בהמשך הסיור – ישיבת סיכום) << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אחר צוהריים טובים לכולם. אנחנו קצת באיחור וקצת קיצרנו את זמן הפגישה הזאת. אנחנו שמחים מאוד לארח, לא בפעם הראשונה צריך להגיד, את חבר הכנסת מיכאל ביטון שהוא היום בתפקיד יושב ראש הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. יחד איתו כמובן את מי שדחף והביא אותו לאילת, ראש העיר היוצא, מאיר יצחק הלוי. כל חברי הוועדה המקצועיים, גורמי המקצוע של הוועדה שנמצאים כאן, ברוכים הבאים לאילת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציגי משרדי הממשלה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נציגי משרדי הממשלה כמובן, תיכף נעשה סבב היכרות. ברוכים הבאים לכולם. אנחנו נעשה סבב היכרות כדי שכולם יכירו את כולם ונגיד כמה דברים ונאפשר דיון. בבקשה. (סבב נוכחות). << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו כמובן מקדמים אתכם בברכה. מיכאל ידוע כידיד אמת של העיר אילת, אבל תרומתו הגדולה היא בעיקר בנגב. שנים שהוא פועל למען הנגב בכל תפקידיו הקודמים ולמען מדינת ישראל בכלל. אנחנו יודעים שהוא אוהב את אילת ורוצה מאוד מאוד לעזור לאילת, לא בפעם הראשונה, ואנחנו מלאי הערכה על כך בראש ובראשונה. אני אספר לכם קצת על האתגרים שהעיר אילת מתמודדת איתם ומנגד על ההזדמנויות הגדולות שיש לאילת ויש לאילת היום הזדמנויות אדירות. אגב הם באים מסיור גם בערבה, גם אצל מאיר צור, אצל חנן גינת וכאן הם הגיעו לביקור בחקר ימים ואגמים, ביקור שמיכאל והצוות מאוד התרשמו ממנו, ויש הרבה מה לעשות כי זה אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו עוסקים בהם בכל מה שקשור לגיוון והרחבה של מקורות התעסוקה, מחקר ופיתוח, אקדמיה וכו'. זה אקוסיסטם שלם שאנחנו רוצים בסוף לשים את אילת, להפוך את אילת למרכז עולמי לחקלאות ימית ולביוטכנולוגיה ימית. זה בזכות מה שראית עכשיו, מכוני המחקר שהם מהטובים בעולם, המכון לחקר ימים ואגמים, המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים, קמפוס בן גוריון שעוסק בזה. הים, השמש, הקרקעות, כל מה שיש כדי להצליח ולשים את אילת במקום טוב בהקשר הזה, גם להצליח להרחיב ולגוון את מקורות התעסוקה שלנו. כמו שאמרתי, זה אקוסיסטם שלהם שחשוב מאוד לאילת ולמיצובה. אני אפתח ואומר שקודם כל אילת היום נמצאת, כמו שאפשר לראות, מי שעושה סיבוב בעיר יכול לראות שאילת נמצאת בתנופת פיתוח. לשמחתנו בכל מה שקשור לתיירות אני יכול לספר שהיום נבנים 1,200 חדרי מלון שנמצאים בהקמה היום ממש, 2,000 חדרי מלון בתכנון, סביב הלגונה המזרחית וגם באזור שדה התעופה שהתפנה. אטרקציות חדשות שקמות ונפתחות וייפתחו, פארק מים שייפתח בשבוע הבא, פארק מים גדול, סוף סוף אחרי תקופה ארוכה ייפתח פארק המים, פארק סקי בכבלים שעתיד להיפתח פה עוד חודשים אחדים. וגולת הכותרת אולי מבחינת האטרקציות זה פארק הטרמינל שלנו, שזה הפארק שאנחנו מקימים בשדה התעופה המתפנה. שם אנחנו מקימים 17 אטרקציות חדשות שקמות שם. קודם כל זה פארק ירוק, גדול. אני שמתי דגש, גם מאיר כמובן שם דגש כזה, אבל אני הדגשתי את זה עוד יותר, אני רוצה ירוק בעיניים שם והפארק יהיה ירוק וגדול ויהיה בו סוג של לונה פארק, 17 אטרקציות חדשות, שוק אוכל חדש מיוחד מאוד, מתחם מופעים ענק. אם תרצה זה בסוף מתחם הבילוי הבא והחשוב של העיר. מבחינה תיירותית אני אגיד שאנחנו משקיעים הרבה מאוד בשיפור המצב התיירותי, בסוף אילת גם כשנצליח, ונצליח בעזרת ה', לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה עדיין התיירות תהיה העוגן הכלכלי המרכזי, תמיד הייתה וכך תהיה גם בעתיד הנראה לעין ועל הבסיס הזה אילת תמשיך לצמוח. זה מנוע הצמיחה של העיר, לכן אנחנו משקיעים השקעות מאוד מאוד גדולות בשיפור המצב התיירותי על כל גווניו, אם תרצה. זה אומר תשתיות תיירותיות מפותחות, הרבה מאוד כסף, מאות מיליונים בתשתיות תיירותיות, תיכף אני ארחיב טיפה בנושא הזה, תכנים, זה מאוד חשוב לנו. כל הנושא של התוכן, אנחנו שמנו דגש מיוחד ולכן אנחנו מפתחים פסטיבלים, הרבה מאוד פסטיבלים חדשים והרבה מאוד אירועי תוכן. ותשתיות, כפי שאמרתי. הרבה מאוד השקעות בתשתיות תיירותיות. מבחינתנו אילת, כמו שכולם יודעים, מתמודדת עם תחרות לא קטנה והתחרות הזאת רק הולכת ומתעצמת כל הזמן, חדשות לבקרים נפתחים עוד אתרים לישראלים וזו התמודדות על כיסו ועל ליבו של התייר בסוף, הישראלי בעיקר, כי אנחנו עדיין בהישענות, קיצונית צריך להגיד, על התייר הישראלי. היום יש 12,000 חדרי מלון באילת, עוד כ-3,000, אנחנו לא יודעים בדיוק את המספר המדויק, אבל בין 3,000 ל-4,000 חדרי אכסניות ו-Airbnb, בעיקר Airbnb בתוך העיר. מבחינתנו התחרות הזאת עם אתרים כמו סיני ועקבה שבירדן ואיחוד האמירויות, דובאי וטורקיה, כל האתרים האלה זה אתרים שהם תחרותיים. בעיר אילת מפתחים תחרות מאוד מאוד גדולה. אנחנו אומרים לא לעולם חוסן, גם אם עכשיו אנחנו מצליחים לעמוד בתחרות, ואנחנו מצליחים לעמוד בתחרות, ברוך ה' אילת לא נפגעה מבחינת כמות הישראלים שמבקרים בה, האתגר שלנו בתיירות זה נושא של תיירות החוץ, כי בסוף בסוף, בואו נזכור, שדה התעופה החדש שהוקם הוקם כדי להביא תיירות בין-לאומית. ההרחקה של השדה, זה אחת ה – לא רק בגלל זה, היו סיבות נוספות שבגינן הוקם שדה תעופה בין-לאומי, אבל זו אחת המטרות המרכזיות. השנה הראשונה להפעלת השדה הייתה שנה מצוינת, 2019, השדה נפתח, יחסית בשביל שנה ראשונה 60-55 טיסות שבועיות, כמעט 30 יעדים באירופה, הצלחה בלתי רגילה, 600,000 לינות רק בבתי המלון, רק בחורף, ורק בבתי המלון שאנחנו יודעים לספור, חוץ מזה הם גרים בעיקר ב-Airbnb ובאכסניות ולכן שם אנחנו לא יודעים מה המספר, אבל בסך הכול זאת הייתה שנה של עדנה. ואז באה הקורונה וגרמה לנו לקריסה של ממש בעיקר כמובן בתיירות הנכנסת, אבל גם בכלל, בשנת הקורונה אנחנו התמודדנו עם מצב שאילת כמעט קרסה, ממש כמעט קרסה. אלמלא האי הירוק והפתרונות שנתנו ואם הקורונה הייתה נמשכת עוד חודשים ספורים אני לא יודע איפה היינו היום. אמיתי, אני לא יודע איפה היינו היום. דאגנו מאוד. אנחנו כהנהגת עיר מאוד דאגנו לאן הולכת העיר, לשמחתנו גם הפתרון הזה של האי הירוק וגם העובדה שהקורונה חלפה לה, הצילה בסופו של דבר את העיר, לא בלי להפיל הרבה מאוד עסקים בעיר אילת. וגם, כמובן לא היינו צריכים את הקורונה שתחדד לנו את זה, ידענו ואנחנו יודעים שההישענות הקיצונית של העיר על כלכלה אחת שהיא תיירות באזור עם מצב הגיאופוליטיקה, אנחנו יודעים שזה מהווה סיכון מאוד מאוד גדולה. הקורונה רק חידדה לנו את זה, אבל ידענו את זה כל הזמן ולכן אחד האתגרים זה באמת לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה. מיד אני אספר לך מה אנחנו עושים כדי לנסות ולהגיע לפתרונות של הרחבה וגיוון מקורות התעסוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תיירות החוץ, למה היא לא השתקמה חלקית? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> היא השתקמה חלקית בשנה האחרונה במאמץ מאוד מאוד גדול. זאת שאלה מצוינת כי היא רלוונטית לעכשיו, אתה תופס אותי בדיוק הבוקר אחרי שיחות – אגב מפה אני הולך לזום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם הצוות שלו לגבי החלטת ממשלה ואחד הדברים הוא כמובן הדבר הזה משום שעם משרד התיירות, אני חייב להודות, שקשה לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה קשה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מיד אגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם זה סתם פוליטיקה עזוב, אבל אם זה מהותי – השר הוא שר נחוש. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הוא שר נחוש, אני חושב שמטעים אותו שם, מוליכים אותו שולל, הפקידים שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי קשר טוב עם השר הזה, אני יכול לעזור. אני אנסה לעזור. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> קדימה, בכיף. הוא יבקר פה בעוד שבועיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אדבר איתו. כבר כתבתי לו, אבל אני אדבר איתו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הוא יבקר פה בעוד שבועיים, הוא בא ליומיים. אנחנו מדברים מצוין ונפגשנו כבר שלוש פעמים ואנחנו בשיחות טלפון אין סופיות, אני חושב שבסוף מה שקרה זה שמטעים אותו הפקידים שם ומוכרים לו סיפורים שהתיירים שמגיעים לכאן מקבלים 60 יורו מהמדינה, חברות התעופה מקבלות על כל תייר 60 יורו, והם עוברים את הגבול לירדן ולסיני. מאוד פשוט, אם היו כאן כמעט מיליון לינות אז מה זה עברו את הגבול? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה אם הם עברו? שילמו אגרת מעבר. אפשר להכפיל להם את אגרת המעבר, לא? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אפשר, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תייר רוצה לצאת מפה לעקבה אפשר להכפיל את האגרה. << אורח >> לאוניד קוצישין: << אורח >> אבל אפשר גם להתנות את הסיוע ב - - - << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> חבר'ה, אין שום בעיה עם זה, אין שום בעיה, בכל העולם עוברים גבולות, אתם יודעים, נוחתים בווינה ועוברים לברטיסלבה ונוחתים בבריסל ועוברים, עושים את זה בכל העולם. אגב, גם משם עוברים לכאן. גם מי שנוחת שם עובר לכאן, באחוזים בודדים. מה שאנחנו יודעים זה שכ-14% עוברים, זה כל הסיפור. זה גם כלכלי. מה שלא מצליחים להבין ומה שמוכרים שם סיפורים זה שזה גם כלכלי בצורה בלתי רגילה. הכדאיות הכלכלית מובהקת בעניין הזה, אתה שם 60 יורו על תייר, תייר מוסיף לתוצר של המדינה 1,200 יורו בשהות שלו, תחשבו על הדבר הזה. רק ממיסים, גם אם ניקח 25% מיסים מזה כבר כיסית פי ארבעה מזה. לכן זה כדאי, זה מובהק. הוא היום מבין את זה. הוא אמר לי: אלי, הארת את עיניי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא איש הגיוני והוא ביצועיסט. אני אדבר איתו. אם אני יכול לקבל נייר רק על זה לפני שאני משוחח איתו, שאני אהיה בקי בנתונים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בוודאי, תקבל. זה בהקשר התיירותי. אני חושב שאילת מתקדמת נכון מבחינה תיירותית. אנחנו רוצים את הצמיחה, מבחינה תיירותית אילת מתקדמת טוב, אבל אנחנו לא יכולים שוב להביא לצמיחה כזאת שהיא לא מאוזנת ולא מתבססת על מגוון של מקורות תעסוקה. אתגרים אחרים של העיר, שני אתגרים גדולים. האחד זה שירותי הרפואה. בעיניי אחד האתגרים היותר גדולים שאנחנו מתמודדים איתם, אולי האתגר של העיר. מבחינתי אני עוסק בזה כמעט יום יום ממש. בשבוע שעבר ביקרה כאן ועדת הבריאות של הכנסת, הזמנתי אותם, ראו, התרשמו מקרוב, הבינו את המצוקה. חלה התקדמות בשנים האחרונות בזכות החלטת הממשלה מ-2019, שם היו 150 מיליון שקל לטובת שיפור שירותי הבריאות, באמצעותם הוקמו מרפאות חוץ, מקימים עכשיו את הבניין החדש, חדרי ניתוח חדשים, מכון דיאליזה ועוד ועוד ועוד, הובא ציוד חשוב, הובא הליקופטר. חלה התקדמות, לא מספיק. כל עוד תושבי אילת נדרשים להגיע למרכזים רפואיים במרכז הארץ חדשות לבקרים עבור בדיקה, אשפוז, ניתוח, לא חשוב מה, זה פשוט בלתי אפשרי ובלתי נתפס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והניידות נפגעה אחרי סגירת שדה דב. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אחרי סגירת שדה דב הדבר הזה הפך להיות סיוט, ממש. המסע הזה הפך להיות סיוט וזה מוביל אותי לאתגר השני שה אתגר התחבורה. אבל אם נישאר רגע באתגר הרפואי זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שאלה קשה שאין לי תשובה טובה עליה. קודם כל הרופאים והאחיות ומי שפה זה אנשי מופת, אנחנו מכירים אותם, חלקם קשרו את גורלם עם העיר והם באמת דמויות מופת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מבחינה ארגונית יוצא שרוב המבוטחים הם מבוטחים של קופת חולים כללית ובית החולים שלה. השאלה אם כארגון אתה מרגיש שהיא מתעדפת את מה שצריך לעשות פה, או בגלל שאין תחרות הדברים – מה שהמשרד צריך לתת זה דבר אחד, אבל מה שקופה יכולה לעשות בעצמה כשהיא תחרותית מול קופות אחרות, ואני תמיד מתלבט על איזה ראש ללכת, על משרד הבריאות, האם הוא עושה את חלקו או האם הכללית, בגלל שאין לה תחרות, לא מספיק עושה. זו שאלה שאני שואל את עצמי הרבה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הכללית, אנחנו יכולים להרגיש כאן את התחרות בין הקופות, אני דורש ההיפך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה אחוז כללית? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 56% כללית, 35% מכבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יותר נמוך מבנגב, בנגב זה 70% כללית. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> זה בגלל האוכלוסייה הבדואית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכלל, גם בעיירות הפיתוח 70%-75% זה כללית. << דובר >> קריאה: << דובר >> מכבי באילת הוא מהגבוהים בארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו דווקא סיבה טובה להזדמנות. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אנחנו מדברים דווקא על שיתוף פעולה. באזור כזה מרוחק ומבודד אנחנו חושבים שצריך להיות שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפתוח את הרופאים לכולם. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך עושים את זה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> זה אחד האתגרים. ניסינו את זה באמצעות תמריצים, עידוד של - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי נביא חוק? הגנה מיוחדת לאזורים מרוחקים, גולן, אילת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> יכול להיות. ניסינו את זה באמצעות תמריצים. כי מה קורה? יכול להיות שיום אחד יהיו פה ארבעה רופאי עיניים כי כל אחת מהקופות הביאה רופא עיניים ושבועיים לא יהיה כאן רופא עיניים. זה בלתי סביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, קופות יודעות להתחשבן ביניהם. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הן יודעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשהכללית נותנת טיפול בבית חולים היא לוקחת כסף מהקופות, אז למה לא ההיפך? כשהוא בא לקופה אחרת שיתחשבנו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני מסכים איתך, זאת לא תהיה הבעיה. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> הם הכי גדולים. אני רופאה בלשכת הבריאות אילת, משרד הבריאות. אני פה 21 שנה. בית חולים יוספטל הוא בית חולים ציבורי בניהול של קופת חולים כללית, אבל בכל זאת כגוף הכי גדול באילת רוב הטיפולים, רוב הדברים, רוב המבוטחים זה אצלם. הם הכי משמעותיים. יש קופת חולים מכבי 35%. זה לא הולך. הקופות האחרות כן קונות שירותים מקופת חולים כללית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת אם יש פה מאוחדת ולאומית, אז הוא יכול ללכת למרפאה של כללית ויכירו לו? << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה מבוטחי מאוחדת ולאומית? מה הם עושים? << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> הוא יכול ללכת למרפאת חוץ והוא יכול ללכת לרנטגן והוא יכול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מישהו ממאוחדת ולאומית רוצה רופא ילדים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הם מביאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לו הרבה רופאים פה כי הם קטנים, אז מה? הוא רוצה ללכת לכללית, הוא יכול? << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> הוא יכול לעבור לכללית תוך 90 יום. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אבל אם הוא צריך את בית החולים, רופא ילדים בבית החולים הוא יקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כן, בית חולים זה התחשבנות. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אבל בקהילה יש להם רופאים שלהם, או שהם מביאים רופאים והם משתמשים גם בגורמים פרטיים כמו השר"פ שמביא עבורם רופאים מאילת והם מקבלים ממנו שירותים. הרבה בעיות יש בנושא הרפואה, אין לנו אפילו מלר"ד, מחלקה לרפואה דחופה לילדים, זה משהו שאני - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> בריאות הנפש חסרה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן, בריאות הנפש. יש הרבה הרבה בעיות בעניין הזה וחוסרים וכמו שאמרתי זה באמת אחד האתגרים היותר גדולים אם לא האתגר הגדול שבהם. חל שיפור, אבל יש לנו עוד כברת דרך ארוכה לעשות כדי לתת פתרונות לתושבי אילת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני עשיתי בג"צ נגד מדינת ישראל על שוויון בבריאות והתלבשתי על זה שלא היה בית חולים נוסף בסורוקה, בבאר שבע, והבאנו בית חולים. הדבר הכי חמור בשירותי בריאות זה שהאזרח משלם ביטוח בריאות כמו כולם והאזרח האילתי או הירוחמי משלם 100% ומקבל 50%. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי רעיון אם אתה זורם איתי. אם אתה זורם איתי אנחנו יכולים לעשות מהפכה. זה אי שוויון, אנחנו יכולים לעשות בג"צ לאי שוויון, בג"צ יגיד לממשלה שיילכו ויבדקו שבע שנים הבג"צ יהיה באוויר. אני רוצה לעשות תביעה ייצוגית של כסף, אני רוצה לעשות תביעה ייצוגית בשם תושבי אילת וירוחם, אני אחתים 100 תושבים, אתה 200, ונייצג את כלל הנגב ונגיד שאנחנו מבקשים שבע שנים אחורה 50% החזרים על תשלומי ביטוח בריאות שלנו מהקופות. תביעה כספית, אזרחית, בגובה X מיליארדים, על אי מתן שירות תמורת תשלום. אתה הולך איתי על הדבר הזה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רעיון מאוד מעניין. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> זה ישפר את השירותים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או יפחית את אלה ש – אם אדם צריך לשלם כסף, אם לא עולה לו כסף הוא ממשיך להזניח. אם ייצאו מהכיס שלו מיליונים הוא לא – << דובר >> קריאה: << דובר >> את הקופות או את המדינה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתבע את הקופות ואת המדינה, אבל קודם את הקופות כי אני רוצה שהם יבינו שיש איום כלכלי עליהם. אתה הולך איתי על זה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רעיון ששווה לשקול אותו. אני אגיד לך שמבחינה כלכלית, הרי אנחנו יישוב קטן יחסית, ההשפעה היא לא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, ייצוגית, התביעה לכל הנגב והגליל, זה חל על כל אזרח, אבל אנחנו התובעים. אתה הולך איתי? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן, התשובה היא כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יאללה, אנחנו עושים את זה. דובר, תרשום את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> העיתונאית כבר פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השאלה אם היא חושפת אותנו. << אורח >> רונית זילברשטיין: << אורח >> מה שאתם לא רוצים אני לא אחשוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יכולה כן לחשוף את הבושה, כי את זה אמרנו בוועדה, שאזרח באילת משלם כמו אזרח בתל אביב על בריאות ומקבל חצי בריאות. זה את יכולה ככותרת. << אורח >> רונית זילברשטיין: << אורח >> אם כבר אתה אומר, על מה ששאלת את אלי, כן קופות חולים או חברי קופות חולים אחרים שלא מבוטחים בכללית מקבלים עדיפות מאוד נמוכה בהזמנת CT וכדומה. אני חוויתי את זה על בשרי, עד כדי שאומרים לנו בקופת חולים כללית: לא, קודם אנחנו נותנים למבוטחים שלנו ואם יישאר טוב. עד המצב הזה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אסור להם לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נעשה בפועל. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בסוף בסוף יש קושי אדיר בגיוס רופאים, יש קושי אדיר בגיוס כל המקצועות הפרא רפואיים, קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק, כל הפיזיותרפיסטים, יש עם זה קושי אדיר באילת, בכל הארץ, אבל באילת זה מתעצם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם שירות פסיכולוגי חינוכי? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיוש מלא של התקנים? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, שפ"ח חסר. << דובר >> קריאה: << דובר >> האיוש חסר. הוא שאל אם יש איוש מלא בשפ"ח. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> לא, אין לנו איוש מלא בשום דבר מהמקצועות האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שעשו בדימונה, כי הפסיכולוגים לא יבואו לפה סתם, כי זה רחוק וקשה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הם מקבלים תמריצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל צריך לתת להם מסלול התמחות. בדימונה עשו מסלול שאם אתה בא לעבוד בדימונה אתה מקבל התמחות חינוכית וקלינית ואז אתה אטרקטיבי. תלמדו את המודל של דימונה, שחבר שלי הקים. אנחנו גם עשינו בירוחם משהו דומה, אבל עכשיו דימונה זה יותר משופר כי הוא גם יודע לקבל כסף מהקופות על הטיפולים. אז תלמדו את המודל של דימונה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אז אני אגיד לך מה המודל של אילת בעניין הזה, החדש. מה שאנחנו עושים כאן, בעצם מתוך אותה מצוקה אמרנו בואו נייצר כאן מתוך העיר את בעלי המקצועות. אנחנו הולכים להתחיל ללמד כבר באוקטובר השנה יחד עם מכללת אונו, הקמתי קריה אקדמית חדשה כאן בשנה האחרונה ואנחנו הולכים ללמד מקצועות פרא רפואיים, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, סיעוד. יתחילו ללמד כאן באילת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכול כאן? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הכול כאן. מכאן נצמיח את הדורות הבאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גאוני. מה עם פסיכולוגיה באוניברסיטה? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כרגע פסיכולוגיה אין. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש תואר ראשון. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> רק לתואר ראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך שני חינוכי, ואז לפחות בבית הספר יהיה פסיכולוג. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני רוצה שתדע על עוד דבר אחד שאני מקדם והלוואי שתוכל לעזור בעניין הזה. אנחנו מתקדמים עם הקמת פקולטה לרפואה באילת, גם מאותן סיבות. השינוי שאנחנו מובילים כאן זה בעצם עם פקולטה בין-לאומית. יש לנו הסכמים גם עם צ'ארלס בפראג וגם עם הומניטס במילאנו. כל הישראלים שנוסעים ללמוד שם ילמדו בצ'ארלס באילת, יעשו תואר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך 120 סטודנטים ישראלים לרפואה בקרואטיה, 140, 150. אז הם יקבלו את התואר של קרואטיה בישראל? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> פה בישראל, פה באילת, זה הרעיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוות"ת והמל"ג יסכימו? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> הנה אחד המכשולים. אני אחרי שיחות עם מנכ"לית המל"ג, אני פוגש אותה ביום רביעי. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> צריך שדות קליניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בית החולים הוא שדה קליני. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> אין פה הרבה מומחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז להביא רופאים ממדינות עולם שלישי זה יותר טוב? << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> את הרעיון אני אוהבת, אלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השדות הקליניים, בסוף חצי מהרופאים במדינה למדו בחוץ ולא כולם למדו במקומות רציניים. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואת יודעת איפה הם הולכים לעבוד, אלה שלא למדו רציני? בנגב ובגליל. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> הם כבר עובדים פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז איזה שדות? שדות זרים, הלכו לרעות בשדות זרים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בדיוק. אבל בוא אני אגיד, בסוף זו אחת המטרות המרכזיות במהלך הזה. המהלך הזה יביא לשדרוגו של בית החולים, זו המטרה. כדי שיאפשרו שדות קליניים בית החולים צריך להשתדרג, יש לו שלוש שנים לעשות את זה כי זה רק מהשנה הרביעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך לעשות תכנית מיני אילנות באילת. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> יש אנטומיה, יש גסטרולוגיה, הם צריכים מעבדות, הם צריכים לראות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הם ייסעו יום בשבוע לבאר שבע. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בדיוק, אפשר גם במקומות אחרים לעשות שדות קליניים, אבל כאן יהיו מענים לשדות קליניים. אגב אנחנו מתחילים כבר השנה, באוקטובר, מכינה לרפואה באילת. בין 25 ל-30 סטודנטים ילמדו כאן מכינה לרפואה כבר באוקטובר השנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בן גוריון, אם היה להם רצון טוב, היו פותחים פה כיתה קטנה, של 20-15 תלמידים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני חושב שהפתרון הזה שאנחנו מביאים הוא פתרון נהדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לעולם לא יהיה יותר גרוע ממדינות – עכשיו משרד הבריאות סגר חמש מדינות ללמידה, מדינות שעד היום הבאנו משם רופאים. המדינות האלה נסגרות, חמש מדינות כאלה, בעוד X שנים אי אפשר לקבל מהם. << אורח >> מאיה גרברניק: << אורח >> אני יודעת שעל מולדובה דיברו, על ארמניה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש חמש מדינות. היא שאלה מה זה מיני אילנות. אילנות זה תכנית של נגב-גליל שמביאים 30 סטודנטים לנגב והם מתחייבים לגור בנגב ל-X שנים ומקבלים מלגה יפה. היא נפתחה גם לבני הנגב כי הסטטיסטיקה היא שבן הנגב שלמד רפואה נשאר בנגב באחוזים גבוהים ובן המרכז שבא לבן גוריון עוזב, הרוב עוזבים את הנגב. צריך לדבר עם משרד הבריאות ועם משרד נגב-גליל על מיני אילנות. אם בן גוריון יסכימו, 15-10 תלמידים באילת, שזה הרבה כי כל התכנית במדינה זה 30. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> פה אתה מתכוון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. מין תכנית ייחודית, גרעין רופאים לאילת, 15-10 סטודנטים, שלוש-ארבע שנות למידה באילת, שנה-שנתיים בבית חולים בסורוקה, תשלח אותם גם לשם, אבל הם מתחייבים לחזור לעבוד באילת עם מלגת קיום גדולה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אחד הדברים הבסיסיים בדבר הזה זה שמי שילמד כאן רפואה כמובן יתחייב בתמורה למלגה להישאר חמש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל המלגה לא יכולה להיות 10,000 שקל, היא צריכה להיות 30 ו-40,000 שקל לשנה על פני שש שנים, אבל הוא נותן חמש שנות עבודה באילת. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אז אני אומר לך שהשר וסרלאוף לקח את הנושא הזה, הוא לקח את נושא הבריאות בכלל לתשומת ליבו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו חברים, אני מדבר איתו. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אני יודע, ראיתי אתכם בוועדה ביחד, הייתי בזום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נתחיל לקדם את זה. מה שאנחנו יכולים לעשות, הכי מורכב זה שילמדו כאן, עד שילמדו כאן בואו נעניק מלגות רציניות, של 30,000, 40,000 לחמישה או עשרה סטודנטים ועל כל שנה שהם למדו הם ייתנו שנת עבודה באילת. עשינו את זה עם בית החולים לחוקרים, לפוסט דוקטורט ודוקטורט עם מגבית קנדה. בוא ניקח עשרה כאלה, 300,000 שקל לשנה כל שנה, זה יהיה יותר, כי נוסעים תלמידים, ונתחיל לגדול. אתה גם לא צריך מאות רופאים, אם תביא לפה עשרה רופאים טובים הקפצת את המציאות בעיר. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תרשמו לי את העניין של מיני אילנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נמשיך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> האתגר הגדול הבא זה כמובן אתגר התחבורה שאתה מכיר אותו היטב בעקבות סגירת שדה דב, הוא מייצר לנו כאוס מוחלט, אבל כמובן מקשה גם על האילתים, מקשה לפתח את שדה התעופה רמון. זה הפך להיות אתגר בלתי רגיל כי גם בעקבות סגירת שדה דב, מה שקרה זה שאנשים בוחרים יותר להגיע ברכב לאילת, מה שהקטין דרמטית את כמות הטיסות, כמות הטיסות בשיא כאן הייתה 50 טיסות ליום והיום אנחנו מדברים על 15-14 טיסות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא נוח. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> ממש לא נוח. לא טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע, כשאני הייתי יורד לאילת וגר בירוחם, לפעמים הייתי עובד חצי שבוע בצפון, ומשדה דב טס לאילת, זה היה נוח, זה היה רבע שעה בטיסה ואתה נוחת בנמל תל אביב. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתי איתו באוהל, אמרתי לו שאם הוא היה חבר כנסת שנתיים קודם השדה לא היה נסגר. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> מסכים איתך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו הבושה של המדינה, שאין פוליטיקה אזורית. אין נבחרי ציבור שחייבים דין וחשבון לאזור שלהם. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> נכון, אבל הנה, אתה שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני משתדל. אתה יודע שהייתי קול אחד בקואליציה ולא עשיתי להם את החיים קלים. מאיר יודע, חקלאות ותחבורה ועוד כמה דברים, נלחמנו לבד לפעמים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אז האתגר התחבורתי הוא אתגר באמת גדול מאוד. אני הנחתי תכנית על שולחנה של שרת התחבורה, גם שר התיירות כמובן, שאמורה לתת מענה עם פתרון מצוין לתושבי אילת. התכנית אומרת הכרה בטיסות הפנים לתושבי אילת כתחבורה ציבורית לכל דבר. זה המסר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נכון, היא יכולה לסבסד. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> בדיוק. תחת הכלל הזה יש גם תכנית מלאה של איך עושים את זה, גם עם חברות התעופה. יש פתרון שעכשיו מה שצריך זה לאמץ אותה. אני מקווה שבאמצעות החלטת הממשלה נוכל לקדם את זה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אני רוצה כמה מילים. שלום לכולם. היו צריכים להיות כאן גם שני ראשי הרשויות, גם מאיר צור מהערבה התיכונה וד"ר חנן גינת, שהתחלנו איתם את הסיור והם ביקשו להשתחרר כי הם הציגו כבר את מרכולתם ואת הדברים, אבל הם היו צריכים להיות כאן כי מטרת הסיור של הוועדה בראשותו של חברי ורעי הטוב מיכאל היא באמת לראות את אילת כמובילת המרחב שאנחנו מגדירים אותו כמרחב הערבה. זו בעצם המטרה. אנחנו נמצאים בחבל ארץ ששטחו כ-19% משטחה של מדינת ישראל שמתגוררים בו כ-1% ויש כאן אינטרסים אסטרטגיים משותפים לשלוש הרשויות. אני הצעתי לאלי, ולשמחתי אלי קיבל את ההצעה, להיות ראש הרשות המוביל את המרחב הזה ואת חבל הארץ ולהפוך את המקום הזה לנפה או לכל דבר שנגדיר אותו כנפה סטטוטורית שמקבלת את זה על ידי הצעת מחליטים. אני יודע להגיד היום, מהמשרדים שאיתם אלי משוחח ואני משוחח, יש כבר הבנות שנכון להסתכל ככה על הדברים, שאילת מובילה את כל המרחב הזה וביחד מאתרים את האינטרסים המשותפים. אינטרסים משותפים זה תיירות, זה תחבורה, זה בריאות, זה אקדמיה, הגדרנו אותם כבר, אחרי זה כל אחד ימשיך עם הגוונים ועם הצבעים ועם המשימות והאתגרים שלו. אבל אם לוקחים את כל חבל הארץ הזה ואומרים למדינת ישראל 25 שנים מתעדפת את האזור הזה ונותנת לו בוסטר, תנאים, כדי שאחד ועוד אחד ועוד אחד יביא חמש ולא שלוש ואני חושב שלשם צריך להתכנס. אני יודע שאלי קיים שיחות רבות עם גורמים בכירים בממשלה. אני שוחחתי עם רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים, אני יודע מה עמדת הממשלה בעניין הזה, אני יודע להגיד מה עמדת משרד נגב-גליל, אפרופו בחלק מהדברים, ולכן אני חושב שגם ממין העניין שהוועדה גם כן תתייחס לזה באופן הזה כי יש את האתגרים המאוד מאוד מיוחדים של העיר אילת שהם הכי חשובים, אני חייב להגיד, אבל יש גם את האתגרים המשותפים. בסוף לכל ראשי הרשויות יש עניין גדול מאוד להגדיל ולשדרג את הדמוגרפיה באזור וזו מטרת המטרות. היינו היום במכון לחקר ימים ואגמים, שני דברים שאותי מאוד ריגשו, ד"ר חנה רוזנפלד וד"ר ינובסקי. ערן ינובסקי, מי שמכיר את ינובסקי, זה ילד אילתי שחזר לאילת, ואלה הדברים שלשם אנחנו צריכים לכוון. אני חושב שלך יכולה להיות פה תרומה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לגמרי. אדוני ראש העיר, זו הזדמנות בשבילי לברך אותך על המנהיגות שלך בעיר הזאת, קהילה שזוכה למנהיגות ורציפות זו מתנה מהקדוש ברוך הוא. העיר אילת זכתה למנהיגות של מאיר יצחק הלוי ואתם הלכתם יד ביד ואתה ממשיך להוביל ויש פה רציפות והמשכיות. אני גם מקווה שהעיר הזאת תזכה בהמשכיות עוד מעט ותמשיך את הדברים הגדולים שעשיתם פה. הייתי פה בימים קשים עם מאיר, הוא היה צריך לפרק באסטות וקיבל רימונים הביתה וכשהוא הסביר למה צריך להוציא מפה שדה תעופה וחשבו שזה דבר שלא יקרה לעולם, והנה אנחנו נוסעים פה היום ורואים שדה כולו חרוש במנופים וטרקטורים ובבנייה. לשמוע אותך עכשיו עם התכניות שלך ועם המעשים ועם קפיצת המדרגה שאילת חווה, זה גם בא ממקום – אתה יודע, היינו דור של האשמות, אתם כבר לא מאשימים, יודעים מה טוב, מה לא טוב ורוצים ודורשים את התיקון. אני כוועדה מחויב אליכם מאה אחוז. קולה של אילת צריך להישמע. אחת, יהיה דיון בוועדה רק על העיר אילת כי זה כל כך גדול ומחייב את הדבר הזה, נעשה את זה אחרי הפגרה, אוקטובר, דיון, שעתיים רק על אילת, נבחר את חמישה המשרדים הקריטיים ונביא אותם. שתיים, שר התיירות הוא איש רציני, אני מדבר איתו כשאני יוצא מפה, שיקשיב להנהגה המקומית מה נכון לה ולא אף אחד יסביר להנהגה מה היא עושה בתיירות. שלוש, אני רוצה לשוחח עם שר נגב-גליל. הוא לא יצליח להביא לפה את תכנית אילנות, אבל אני רוצה שהוא יתחיל איתכם בקטן, כמעט ברמה מקומית, בגלל הייחודיות שלכם. לתת לכם השנה 150,000 שקל לארבע מלגות פלוס ריכוז הפרויקט, שנה הבאה עוד ארבע, שנה אחרי זה עוד ארבע, להגיע לחצי מיליון שקל מלגות לרופאים לעיר אילת. רופא חותם עם העירייה הסכם, לומד רפואה, מצטיין בבן גוריון, כל שנת מלגה של 40,000-30,000 שקל שנת עבודה בעיר אילת, עם גיבוי של בית ספר לרפואה ומה שצריך. ללכת פשוט, לא לסבך את העניינים עכשיו עם כל מיני פרויקטים. זה דבר שאני רוצה אישית לקדם עם שר הנגב והגליל. הוא היה אצלך בביקור רשמי? << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> כן, הוא היה פה פעמיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> למה נציג של המשרד לא נמצא פה בוועדה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם ביקשו אולי שחרור, אבל אנחנו עובדים איתם מצוין. משרד שלא עובד איתנו צריך שיהיה פה, משרד הוא איתנו – לא, כולם באים. מי שפה תבוא עליו הברכה, אף פעם לא צועקים על מי שבחדר, כי הם רציניים, הם היו פה כל היום, הם באו לאילת, אנחנו מוקירים את משרדי הממשלה שנמצאים פה וכל אחד לקח משימות גם מהיום הזה שהיינו ביחד. אנחנו נעבוד איתך צמוד, ראש העיר, עכשיו זו תקופה מורכבת, אני יודע, אבל העשייה לא מפסיקה לרגע ויש לך צמתים קריטיים של החלטות ממשלה, של חידוש דברים, של בעיות דחופות, תמצא את הוועדה הזאת כולה לרשותך. גם חברי הוועדה שלא פה מחויבים, הם מדברים איתי, יודעים. אנשים מתקשים, אני נוסע לגולן, לאילת, הם אומרים: הרגת אותנו, וזה ביום ראשון, זה יום שהכנסת לא עובדת אז הם עוד יותר כועסים, אבל ככה אנחנו, זו דרכנו ואנחנו איתך בכל מה שצריך. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה. הביקור הזה חשוב לנו מאוד, אנחנו יודעים כמה אתה יכול לעזור בלתרום לעיר אילת. כבר בשיח הזה העלית כמה רעיונות נהדרים והישיבה פה בוועדה מאוד מאוד חשובה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא הזכרת את אולימפיאדת הילדים. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> אולימפיאדת הילדים. לא הזכרתי הרבה מאוד דברים. אנחנו נתארח ביום חמישי בדרום קוריאה, אילת נבחרה לארח את אולימפיאדת הילדים, שם מתקיימת אולימפיאדת הילדים עכשיו ואילת תארח ב-2025. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וואו, אז מכל העולם יגיעו לפה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> 2,500 ילדים מכל העולם. אני רוצה להעניק לך את האלבום הזה שמאיר מכיר היטב כמובן. זה אלבום יפהפה שמתאר בתמונות. כתבתי לך: ידידי חבר הכנסת ביטון, אני מתכבד להעניק לך בהערכה רבה את האלבום 'אילת טבע מדבר וים' המתאר בתמונות ובמילים את יופייה הנדיר של אילת ושל סביבת הטבע המופלאה שלה. תודה על תרומתך הגדולה לעיר אילת, לנגב ולמדינת ישראל, בתפקידיך השונים לאורך השנים, בהערכה רבה ובידידות. ועל מה שעוד תתרום לעיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >> תודה רבה לכולכם. (בהמשך הסיור – בתיאטרון) << אורח >> בועז דן: << אורח >> החלום שלי היה לעשות תיאטרון, לא ידעתי מה התיאטרון יכול לעשות ואחרי שמונה שנים התחלנו להבין שאנחנו מנוע צמיחה ושאנחנו היום הרבה יותר מגוף תרבות. אנחנו קיימים תשע שנים, יצאנו ל-24 הפקות מקור, מעל 230 הצעות בשנה, כשהגענו היה שבע, 200,000 צופים, זכינו ב-20 פרסים מול התיאטראות בישראל, הצגת השנה, שחקן, שחקנית, בימאי. הקמנו ביחד עם מאיר מגמת תיאטרון לראשונה באילת ב-2015, מגמת תיאטרון לבגרות בעיר אילת. השתתפנו בפסטיבל ישראל, שזה אחד מהפסטיבלים הכי גדולים בעולם לתיאטרון ומחול. ייסדנו פסטיבל אלימות ברשת, לראשונה לקחנו את נושא האלימות ברשת בהכוונתו של מאיר ויצרנו ארבעה ימים ארבע הצגות שנוגעות רק בנושא של אלימות ברשת. הן ממשיכות ואנחנו רצים עכשיו בכל בתי הספר עם הצגה שכל הטקסט שלה הוא פוסטים בפייסבוק. פרויקט שייקספיר זה פרויקט ש-30 שנה בארה"ב, הם לקחו בתי ספר ומעלים מחזות שייקספיריים לבני נוער וזו פעם ראשונה שיצאו מארה"ב ובחרו דווקא את תיאטרון אלעד ודווקא בקצה הדרומי של ישראל. אנחנו היום מובילים בישראל את הפרויקט הזה. אולי מה שגילינו, השינוי הכי גדול ולא ידענו את זה, זה שבעצם אנחנו מעסיקים מעל 70 עובדים, העברנו עד כה מעל 20 משפחות שעברו דרומה וזה השינוי שלמדנו על עצמנו. אז בעצם למדנו שאנחנו הרבה יותר מגוף תרבות. אנחנו משנעים את ההצגה הזאת כמעט כל יום חמישי, היא בעצם הפכה להיות כבר מוקד תיירותי ומרימה את כל נושאי החיים. ואז התחלנו בתכנית העבודה. היה לנו על במת מרכז תרבות בשטח הטרמינל המתפנה ואנחנו בשלב מאוד מתקדם של אמצעי - - - מרכז בין-לאומי לאמנויות הבמה, עוד מעט נספר מה זה. גייסנו את כל הכסף ואנחנו מריצים בקרוב - - - והקמה של שלושה גופי תרבות, תיאטרון למבוגרים, תיאטרון ילדים ולהקת מחול. הרעיון הוא מעבר של מסה קריטית של משפחות אמנים שמייצרים אקוסיסטם שלם לחינוך, לתיירות, לתרבות ואנחנו מיד נוכיח גם איך זה קורה. הרעיון הוא, במשך שנתיים אני פניתי לשחקנים ולבמאים אם הם רוצים לעבור, מה, באילת וזה? ברגע ששי פיטובסקי, אחד משלושת הבמאים הכי הטובים בארץ, החליט שהוא עוזב את הבימה ועובר דרומה קבוצת שחקנים – הגענו למצב שנרשמו פה איזה 100 שחקנים, שלושה ימים של סדנאות בסמינר הקיבוצים כשיכולנו להעביר רק שניים, והבנו שזה גיים צ'נג'ר. ברגע שאתה מעביר מאסטר בעל שם שכבר עשה משהו אנשים יילכו אחריו דרומה ובעצם העתקנו את זה לתיאטרון ילדים עם רועי שגב שהוא היום במאי הילדים הכי גדול בארץ וגאגא בהובלת אוהד נהרין, שהוא המנהל האמנותי של בת שבע ואחד הכוריאוגרפים הכי גדולים בעולם בתחום המחול. זה מספרים קטנים של גופי תרבות קטנים. מה שאתם רואים פה זה מקומות עבודה ליוצרים, זה לא הקאמרי, זה לא הבימה, זה התיאטראות הבינוניים והקטנים במספרים לא גדולים, כך שהם לגמרי בתחום הריאליסטי. << אורח >> דנה יצחקי: << אורח >> רק שבסדר גודל של אילת זה משנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, זה מאפס לאחד. << אורח >> בועז דן: << אורח >> אז הבשורה הכי הגדולה זה אוהד נהרין ששם את השם שלו על הפרויקט הזה, על כפר האמנים שמיד נספר ובעצם מהיום הראשון אנחנו הופכים להיות בטופ העולמי. גאגא זה שפה שאוהד המציא, יש לו את זה בלונדון, פריז, ברלין, תל אביב ועכשיו באילת. שימו לב למספרים, 80% מהמבקרים הם תיירים, זאת אומרת זה לגמרי הופך להיות גוף תיירות שגם מייצר תיירות חוץ שבאה במיוחד לחורף האילתי להפשיר את עצמם. הפוטנציאל שלנו זה שדה תעופה בין-לאומי, שלושה מיליון תיירים בשנה ומנוע משיכה של תיירות חוץ. ואולי זו השורה התחתונה החשובה, אם רק 10% מהתיירים שכבר היום מגיעים יפקדו את גופי התרבות אנחנו נהיה אחד מגופי התרבות הכי גדולים בארץ. זה מרכז ההכשרה, הוא מחולק לשלוש, חלק ראשון דיור מסובסד לאמנים, בעצם משפחות שיחליטו לעבור יקבלו, ביחד עם החטיבה להתיישבות וקק"ל עושים את השטח ותשתיות והחטיבה להתיישבות הכירה בנו כמחולל שינוי ומרכז צמיחה. אז שטח ראשון זה דיור מסובסד לאמנים, 21 יחידות, שלושה אולמות תנועה ומתחם אירוח. קבוצות יוכלו לקבל את כל המעטפת של לינה ויצירה, גאגא וכל מה שיוצא בזה. זה השינוי שלנו, שמשפחה תוכל לבוא ולקבל דיור מוזל משמעותית ממה שיש היום במרכז. זה מרכז התרבות שאנחנו בונים באילת, שבונים במרכז העיר, זה יהיה אולם המופעים שלנו. קיבלנו שני מיליון שקלים לתכנון, אנחנו לקראת סיום תכנון ואז אני מקווה שנגייס את הכסף. זה בשדה התעופה הישן. כפי שאמרנו, תכנית העבודה שיכולה לקחת את כל תחומי החיים, גידול דמוגרפי, משפחות צעירות שעוזבות היצע תעסוקתי, מעצבות תאורה, סאונד, מעצבי במה, מנהלי הצגה, מפיקות וכו' וכו'. פיתוח תיירות. תוכן 365 ימים של תרבות. וחינוך, אנחנו התיאטרון היחידי בארץ שכל שחקן מחויב להוביל קבוצה בקהילה. אתם רואים כאן, קבוצות שמלמדים תיאטרון מכיתה ד' עד גיל 89. בואו נעבור רגע למקום שהעתקנו את הרעיון, זה איזה שהוא קייס סטאדי. העיר נאן בצרפת שקראו לה העיר הגוססת והיא סבלה מדעיכה מתמשכת כי סגרו את הנמל. בצעד רדיקלי החליט ראש העיר לשים כסף רק על תרבות, הוא אמר: תרבות תביא חינוך, יביא דמוגרפיה, יביא תיירות. הוא שם 56 מיליון יורו על הפרויקט הזה. העיר הראשונה בעולם שפוצלה בין רשות שעוסקת בתרבות לבין הרשות שעוסקת בתיירות ובואו נראה מה קרה. מעיר ללא תיירות ל-30 מיליון תיירים בשנה, מוציאים כ-55 מיליון יורו, היפוך מגמה להגירה חיובית, כ-10,000 תושבים חדשים בשנה, ירידה של 40% באבטלה. העיר שמדורגת היום השנייה בצרפת שהכי טוב לגור בה ובעצם היום יש פסטיבל בכל אירופה שנקרא פסטיבל נאן שבעצם היום היא בירת תרבות והיא עובדת בכל אירופה. אז בעצם מה התרבות יכולה לעשות, מה שנקרא לא רק הצגות כאלה. אנחנו רוצים להראות סרטון קטן שעשינו בקורונה, אבל שמספר את הסיפור שלנו בצורה הכי טובה. בקורונה הזמנו קבוצות של אמנים כחבורה, מנהל אמנותי ושחקנים ורקדנים, לבוא לחודש וחצי דרומה ולגור פה, לשהות פה, לקבל שכר, מה שבקורונה זה היה פריבילגיה ענקית. נראה לכם מה זה עשה להם ומה זה עשה לאזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שי, עד שזה יעבוד, מה גרם לך להכריע לבוא לפה? << אורח >> שי פיטובסקי: << אורח >> אחת זה חופש אמנותי, מקום שבאמת הוא פתוח, ושתיים, ליצור משהו חדש, לא רק בהצגה, אלא גם בצורת חיים. אתה יוצר פה לקהילה שלך. בהצגות במרכז אתה לא פוגש את הקהל, פה אתה מכיר את הקהל. הקשר הוא כל כך חזק עם הקהל שבעצם ביחד עם הקהל מפתחים פה את כל האקוסיסטם הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכאמן, כיוצר, יש לך חלומות פה לממש עשרות שנים קדימה? << אורח >> שי פיטובסקי: << אורח >> קודם כל זה כבר קורה. מה שעשיתי פה בחיים לא הייתי עושה במרכז. אנחנו עשינו הצגות במדבר, עשינו בקונטיינרים, עשינו בים, זה חופש אמנותי מוחלט. גם התמורה של האנשים בסוף, אתה רואה ש-50% מהקהל מגיע, הוא מגיע מהמרכז לראות את זה פה. אני חושב שכל יוצר, כל אמן, ברגע שנותנים לו מרחב, חופש ופסיליטיז הוא רק ירצה את זה. אני ראיתי את זה אצל כל השחקנים שמגיעים, בימאים שמגיעים לפה, יש איזה משהו שהם רוצים להישאר פה ואם הם היו יכולים, אם היה להם את התקציב והיה להם את הפסיליטיז הם היו עוברים לפה. << אורח >> דנה יצחקי: << אורח >> אני רוצה להגיד גם מילה בהקשר הזה. כשהקמנו את התיאטרון היינו פוגשים אנשים כמוכם ואומרים שגם לאילת מגיע שיהיה תיאטרון כמו במרכז. היום אנחנו לא אומרים את המשפט הזה יותר כי אנחנו הופכים את המקום הזה לבירה אמנותית, זה מבחינתנו הקצה הזה כמו המרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אחר, תיאטרון אחר. << אורח >> דנה יצחקי: << אורח >> ואנחנו גם רואים, התיאטרון האחר הזה שמביא את התיאטרון לחללים לא קונבנציונליים, עכשיו מעתיקים אותו במרכז, זאת אומרת הם רוצים להיות כמונו. (הקרנת סרטון). << אורח >> בועז דן: << אורח >> זה בגדול. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לפני שמיכאל יתייחס. מיכאל ואני חברים טובים כבר הרבה מאוד שנים, עוד בטרם היותו ראש עיריית ירוחם, והוא עשה עבודה מדהימה, הוא האיש שחיבר אותנו לטורונטו. הוא עבד במגבית קנדה. מאז חברו דרכינו ואנחנו עובדים כברת דרך ארוכה, גם כראשי רשויות, גם כחברי כנסת, וחייו הציבוריים של מיכאל, בשונה ממני, עדיין לפניו. אני רוצה להגיד לך משהו, ואני ממש מדבר אליך, כי אם הייתי מבקש לבחור מקרב 120 חברי כנסת דמות שהייתי רוצה שתייצג את תיאטרון אלעד במרחבים הציבוריים הללו הייתי בוחר במיכאל ביטון כי מיכאל ביטון יודע מה זה חינוך, יודע מה זה תרבות, יודע מה זה פריפריה, יודע איך מצמיחים ובעצם מבחינתו יש בו את כל התכונות שאני חושב שיכולות להציג בצורה הכי אותנטית, הכי אמיתית, הכי רגשית את תיאטרון אלעד. אני לא אומר את זה כדברי חנופה, אני אומר את זה כי אני מכיר את חברי הכנסת, פחות טוב ממך, אבל מספיק טוב כדי להגיד את מה שאני אומר. כשבועז ודנה הגיעו אליי לפני תשע או עשר שנים ונכנסו אליי למשרד, עדיין ברמה של שני חבר'ה צעירים ויפים ומדהימים, ונבוכים יש לומר, הם באו עם הרבה מאוד נחישות ואני אומר לך שגם אני נכנסתי לפוזיציה של נבוך כי הבנתי שיש כאן משהו שהוא מדהים, אבל לא יכולתי להבטיח להם שנצליח לקחת אותם למחוזות משום שאני מכיר את העולם שבו אני חי, את המערכות הבירוקרטיות, את היכולת לייצר שינויים, את היכולת לחולל מהפכות. מה שקרה איתם, אם תרצה הם הגשימו את כל מה שאני כראש רשות, דרך אגב, בעת ההיא גם אודי, זה נכון היום גם לגבי אדי וחנן, רוצים. ומה שאנחנו רוצים זה שינוי דרמטי של הדמוגרפיה באזור שלנו. אנחנו רוצים פה יותר אנשים ויותר אנשים שהם אנשים טובים ואיכותיים שהיכולת שלהם לתרום לאזור הכול כך מורכב הזה היא אדירה. ובאה לכאן קבוצה של אנשים, זה התחיל בזוג הנפלא הזה, עם רמת נחישות שהצליחה להדביק את כולנו וגם להניע את הגלגלים המאוד מאוד מורכבים של הבירוקרטיה הבלתי נסבלת שקיימת במדינתנו. אני אומר את זה הכי ברור. פעמים יש, ואני הייתי צריך לקחת מהם אנרגיות, ואני מקווה שגם הצלחתי לתת קצת אנרגיה, כדי לבוא ולהגיד: חבר'ה, קחו שנורקל, תאריכו אותו עוד קצת. השתמשתי במילה שנורקל, אתם צריכים שנורקל ארוך? כי יודע אנוכי כמה קשה לחולל שינוי. והנה אני אומר לך פה, אני אייצר עליך מעמסה, אני מתנצל, אבל זה יהיה חסר אחריות מבחינתי לא לעשות את זה. אני אומר לך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כולה חבר כנסת באופוזיציה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> מיכאל, אתה יודע שהתקשרתי היום לשר התרבות, אני יודע מהלשכה שלך, ואני יודע, בסוף דברים משתנים, ודאי וודאי במדינתנו, אנחנו בחמש שנים עברנו חמש מערכות בחירות, לכן אני אומר – אבל אני לא רוצה לשים את זה שם, מיכאל, ממש לא בא לי לשים את זה שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה היה רק הומור, מאיר. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לא, זה לעטוף את האירוע בשיליה שאני לא בטוח שבא לי עליה. אני רוצה להגיד רק משפט אחרון, יש לנו הזדמנות אמיתית לחולל שינוי דרמטי גם במרחב שזקוק לזה כל כך, אבל בלי להישמע יומרני יתר על המידה גם במדינת ישראל, להראות איך הפריפריה, אני שונא את המילה הזאת, אבל איך האזור שלנו, המאוד מאוד מאתגר, יכול לייצר פה זרקורים ובוסטרים של תרבות שילמדו מאיתנו, כמו שאמרו החבר'ה. אני חושב שאם תיקח את זה כאתגר, מעבר למשימה שלך כיושב ראש הוועדה החשובה הזאת, אבל ממש כאתגר – מינו אותי לאחרונה להיות יושב ראש פורום ידידי להקת ענבל, אני מניח שזה בגלל שאני נראה כמו שאני נראה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה זמני, עד שהלהקה תקום. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לא, שרה לוי תנאי הכירה אותי, אז אני היום מוניתי לשמש כיושב ראש. אל תשאלו אותי. אני אומר, אם הייתי צריך לקחת דמות בכנסת שאומרת קח על עצמך לחבק אותם הייתי לוקח את מיכאל ביטון. אני אומר את זה שוב באחריות מלאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, מאיר, אבל תדע משהו אחד, בועז ודנה הם כאלה שובבים שהם הבינו את זה לפני שנה, או פלוס. לא יודע, מתי באתם לירוחם? לפני שנה? לפני שנה החבר אופיר צימרינג מהחטיבה להתיישבות אומר שיש תיאטרון באילת, זה היה נשמע לי אוקסימורון, אמרתי לו אוקיי, חשבתי תיאטרון קהילתי, אתה יודע, חבר'ה שעושים פלייבק כזה, משהו כזה. ואז הם באו לספר מה הם עושים ואני כבר אז השתאיתי והיום אני עוד יותר משתאה, כי אני רואה את זה קצת במקום שזה קורה. רק סיפרו לי על זה והיום אני קצת חוויתי את זה. בדרך כלל ראשי ערים מנסים להביא פרויקט, ליצור פרויקט, פה קרה איזה משהו נדיר שזה פשוט הגיע אליהם כמו מונח על מגש, אמנם עם קשיים ואתגרים, אבל מוכן עם האנשים הכי טובים במדינה בתחומים שלהם. אני לא פוחד מאתגרים ואנחנו לוקחים את המשימה. ההתחייבות היא למאה אחוז מאמץ, וגם אני מקווה לתוצאות. היו כמה דברים שבועז שילב אותי בקשיים מיידיים שהיו לו עם כמה משרדי ממשלה, אני לא יודע את הפירות של מה שהיה שם. דיברתי עם שר התרבות, חיממתי אותו קצת, שיתעצבן. שר התרבות היה יושב ראש הוועדה לצדק חלוקתי, כשהוא היה חדש בכנסת, לא היה לו מה לעשות והוא הקים ועדה שלדעתי הוא לא ידע מה הוא מקים. זה היה ממשלת ימין והשם של הוועדה היה צדק חלוקתי, שזה גבולות והכנסות ואי שוויון בחינוך ואי שוויון ברווחה ואי שוויון בתרבות, ואני הדיון הראשון אצלו כראש עיר. עשיתי ארבעה בג"צים נגד מדינת ישראל על אי שוויון, אי שוויון בבריאות וחינוך וגבולות ורווחה, ועכשיו יש לי עוד כמה דברים בקנה, אבל אי שוויון בתרבות הוא דבר דרמטי. זכות היסוד של ילד ואזרח לקבל הצגה טובה או חוג טוב או אמנות טובה או שירה טובה היא זכות יסוד שנלקחה - - - << אורח >> בועז דן: << אורח >> או אופק. אני מבחינתי כילד מפה, אין סיכוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החלום שלך היה להגיע לקאמרי, הגעת, לאחד מהם. הגעת לקאמרי והקרמה שלך החזירה אותך. אבל עכשיו אנחנו רוצים שהחלום יהיה להגיע לשי פיטובסקי, חלום של ילד בתל אביב זה יהיה ללמוד תיאטרון אצל שי פיטובסקי. זה יהיה החלום. מה שעשה לי טוב במצגת זה שיהיה לכם עוגן בעיר אילת, כי מיסוד הוא עוצמה. הבניין של התיאטרון שהוא כבר מתעצב, ראיתי, שמתם הרבה עצים על הגג וירוק וכל מיני שובבויות כאלה, שזה בסדר גמור. זה יפה. ואז אתם עם שני מרכזים פיזיים, גם באילת, וזה קום יקום, וגם באילות, בכפר האמנים, ברזידנסיה, כמו שקוראים לזה, ואני רוצה לעבוד על הכול איתכם. אתם צריכים להעביד אותי. אתה יודע שאם אתה פונה אליי אני מטפל, אם אתה לא פונה אליי אז אני לא יודע מה לעשות. אני רוצה להיאבק על הרפרטואר הזה, אני לא יודע כמה זה יהיה קל או קשה, אבל זה עוול שלא מכירים בכם כתיאטרון רפרטוארי וצריך לחמם את השר ולתת לו זמן, ואם זה לא עובד לעשות מזה אירוע גדול חברתי וציבורי ואחרי זה ניכנס לעוד משימות יחד איתכם. אנחנו מחויבים לעיר אילת ולאילות ולאנשיה. בראש ובראשונה מקום צריך להיות טוב עבור מי שחי בו ומי שגדל בו ונולד בו, ורק אם הוא יהיה כזה אחרים יבואו. הוא לא יהיה טוב כי מישהו בא מבחוץ, הוא יהיה טוב כי מי שחי בו אוהב אותו. האפשרות שאילת-אילות תהיה נאהבת על ידי בניה ובנותיה בזכות חוויית תיאטרון ואמנות וריקוד וזהות ושייכות זה פשוט נכס קהילתי שמשנה את פניה של העיר הזאת. לכן זה מוצדק גם במובנים של צדק, גם במובנים של חדשנות, גם במובנים של הזדמנות שווה לכל ילד ולכל אדם וגם מנהיגות. הרי יכול להיות רעיון גדול, אבל אין מי שיבצע אותו. אתה בועז ודנה ובני ובנות זוגכם וכל השחקנים והמערכת התומכת פשוט מוכיחים שאפשר בפחות כסף ובפחות תמיכה לעשות יותר ומגיע לכם יותר. מגיע שהממשלה תתעשת ותפסיק להפלות בתקציביה את הנגב ואת הגליל. זה מה שהיא עושה גם בתרבות ואמנות ואנחנו נהיה שם איתכם. << אורח >> יואב דונט: << אורח >> אני יכול לחזק משהו קטן שאמרת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ודאי. << אורח >> יואב דונט: << אורח >> אתה גם דיברת על זה שבאמת האנשים שגרים באזור יחוו חוויה טובה יותר בזכות תרבות או תיאטרון, ובאמת המון המון פעמים קורה, זה דבר שבשבילי כמי ששיחק עשר שנים בהבימה, לא קרה לי בחיים, שפשוט אנשים באים אליך אחרי ההצגה, אנחנו גם נוהגים לקיים שיחות אחרי ההצגות שלנו עם הקהל, אנשים מודים לך כאילו על עצם היותך כאן, על זה שיש גוף תרבות כמו תיאטרון אלעד, שזה מבחינתי כשחקן היית חוויה מדהימה, זה מאוד מרגש שאנשים אומרים: זה ממש דבר שהיה חסר לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מאין. היה פה איזה מין ואקום. תמיד מדברים באילת על גיוון מקומות תעסוקה ואז המוח אומר לא תיירות אלא הייטק, אנחנו צריכים להגיד לא תיירות אלא תרבות או תיירות ותרבות כמקשה אחת. מקום שיהיו לו אלפי בתי מלון וחדרי לינה ואין הצגה בערב אז זה סוג מסוים של תיירות. למשל פסטיבל הג'אז באילת היה סוג של שדרוג של העיר, אבל הוא היה עונתי. אנחנו פה רוצים עוגן תרבותי עמוק ורב שנתי. אנחנו נעבוד, אנחנו נעשה איתכם את הדרך. אני גם אשתדל בוועדה להביא אתכם לקדמת הבמה. צריך לחשוב, נועם תחשוב על איזה מעשה שובבי בכנסת. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו יכולים לעשות את מה שעשינו עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו צריכים לעשות משהו בכנסת, אבל ויזואלי, לסגור עם יושב ראש הכנסת על איזה מרחב שהוא יאפשר לנו. אנחנו נעשה משהו. זהו, אתה צריך להכניס אותי לאפטודייט מה המצב כרגע, מה המשימות המשותפות ונעבוד עליהן. << אורח >> ריצ'רד: << אורח >> אני רוצה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ריצ'רד היה העובד שלי פה. אם הוא כבר פתח אני אספר לכם. אני הייתי אחראי ביהדות קנדה על ההשקעות בארץ, היו לנו המון פרויקטים פה והמון פרויקטים בצפון, ובבת ים ובעוד מקומות ובבאר שבע. בכל מקום הייתי צריך עובד, חיפשתי עובד באילת דובר אנגלית שינהל לי את הפרויקטים. באו כמה, הם לא היו טובים, ובא אחד, היו ריאיונות בבית קפה בבית מלון, נכנס ריצ'רד, דופק נאום באנגלית מהירה, אני בקושי – אמרתי הוא לא התקבל, יאללה ביי. שאל אותי המנהל מקנדה למה, אמרתי: הוא מדבר אנגלית מהר מדי אי אפשר להבין כלום, עם מבטא גם. מדרום אפריקה אתה במקור, לא? << אורח >> ריצ'רד: << אורח >> אנגלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לו בעיות של מבטא. ואז אחרי כמה שבועות אמרתי: תראו, אני מוכן לשקול את קבלתו לעבודה אם הוא יתראיין וידבר לאט. כמו בווטסאפ לרדת ל-05. אז הוא בא לריאיון ודיבר אנגלית לאט לאט ומאז הוא חבר נפש. ועשינו פה דברים גדולים, הבאנו מיליוני דולרים לעיר אילת ולאילות, כל האנרגיה המתחדשת, כל הסטודנטים, החינוך, דברים כאלה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> תספר איך באת להיות ראש עיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם לך יש סיפור. לסיום. << אורח >> ריצ'רד: << אורח >> אני חושב שאחת הבעיות שיש לנו בפריפריה הרחוקה של מדינת ישראל זה הסיפור שעדיין אף אחד לא רואה אותנו. אני אומר לא ברמת המדינה, המדינה רואה אותנו, היא פשוט אוהבת לקחת כסף מאיתנו. מה שהכי חסר לנו ואין אותנטיות במסר שאנחנו נותנים זה עניין של קשרי חוץ. זה אומר שגם בעולם הפילנתרופי יש עבודה לעשות שלצערי מישהו מאילת אף אחד לא לוקח ברצינות. אנחנו מאוד זקוקים לעזרה שלך בנושא הזה. גם אם אנחנו מדברים על JNF ארה"ב או אם אנחנו מדברים על סמי עופר, הבעיה שאנשים לא באים לכאן ותיאטרון שאין לו גב, שהוא לא רק של המדינה, אין לו זכות קיום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הפוך על הפוך. אני מחזק את דבריך, שהתיאטראות בערים העשירות מגייסים הכי הרבה תרומות גם מהפילנתרופיה. לכל אולם ולכל אופרה יש שם ותורם ותכניות למצוינות כאלה ואחרות. מה שכן, אני מחזיר אליך, שחייב להיות פה מערך משוקלל של גיוס משאבים ותורמים. עדיין חסרה תשתית בעיר אילת של גיוס משאבים ושל גוף משותף כזה שעובד ביחד. כל עמותה או כל גוף לעצמו. ראוי שלאילת תהיה משרה מלאה כזאת ושתעבדו ביחד ושיהיה מנגנון נכון. ההערה שלך היא נכונה. בועז, מה אתה אומר? << אורח >> בועז דן: << אורח >> מרגש אותי שאתה תעזור לנו. אנחנו כל כך הרבה פעמים עשינו את העבודה ועוד פעם התחלף השר ועוד פעם התחלף מנכ"ל ועוד פעם מתחילים מהתחלה ועכשיו יש קולות כאלה במשרד נגב-גליל, כבר רמזו לי: תרבות לך לתרבות. אני צריך להסביר מהתחלה שזה לא קשור לתרבות, זה לא קשור להצגה, זה קשור למהפכות הרבה יותר גדולות. אז קודם כל זה מרגש שאתה מוכן להיות שותף בדרך הזאת כי אנחנו צריכים את המנופים האלה. בסוף אנחנו יודעים לעשות, אבל המנוף שלך ושל מאיר זה מה שנותן לנו את הכוח. ויש עוול אחד מאוד רציני, שדיברנו עליו כמה פעמים, שהיום יש תקנת פריפריה במשרד התיירות בזמן שאנחנו התיאטרון היחיד שעובד וגר ברשות שבה הוא פועל ואנחנו מקבלים 200,000, 180,000 בתקנת פריפריה אחרי שנסגר שדה דב בזמן שבאר שבע מקבלים ארבעה מיליון וכולם גרים בתל אביב, אותו דבר החאן בירושלים ואותו דבר חיפה. כולם גרים בתל אביב וכולם עושים חזרות בהרצל 158 בתל אביב, אבל התיאטרון היחיד שבחוזה מכריח אנשים לעבור לגור פה, כי אין לנו את היכולת להטיס כל יום אנשים, ואין התייחסות. זה היה אפילו ברמת בג"צ, חילי טרופר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להחליט מתי נלחמים ומתי בטוב, אבל יש רגע שמעוררים בעיות ולפעמים גם צריך להיות מתוחכם, לאו דווקא אתה אמור לעשות את הבג"צ, זה יכול להיות אזרחים. אם כלו כל הקיצין של להגיע לתוצאה בהסכמה לפעמים צריך להילחם במדינה, צריך להחליט מתי זה הזמן. << אורח >> בועז דן: << אורח >> אנחנו עוד לא שם. << אורח >> נועם: << אורח >> למעשה כל תקנות משרד התרבות נכתבו ונוצרו לפני שמישהו חשב בכלל על תיאטרון באילת, לכן אין שום התייחסות יוצאת דופן תקציבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם שומרים לעצמם התיאטראות האחרים. אבל יש לנו אפשרות לדחוף דיון על זה עכשיו או שצריך לחכות למושב הבא? << דובר >> קריאה: << דובר >> כשנחזור למושב הבא נעשה דיון שלם על אילת, נחליט על ארבעה-חמישה נושאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הגורל של התקנה הזאת הוכרע לשנה הזאת בטוח והוא יוכרע ל-24' בקרוב? מה לוחות הזמנים? מתי נותנים תשובות על התקנה, מתי מגישים בקשות? אתה יודע מתי אתה מקבל כסף ובאיזה פרוצדורה. << אורח >> בועז דן: << אורח >> עד עכשיו כשהודיעו לנו שאנחנו לא עונים על ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה רפרטוארי, זה משהו אחר. << אורח >> בועז דן: << אורח >> זה באותם זמנים. אני חושב שבאוקטובר יש את ההזמנה לתיקונים של ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו צריכים דיון דחוף. << אורח >> בועז דן: << אורח >> בנובמבר אנחנו מגישים את הבקשות, זאת אומרת שתקנות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם אין להם קול קורא מותאם – << אורח >> בועז דן: << אורח >> תגובת הציבור, אני חושב שזה באוקטובר-נובמבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אין להם קול קורא מותאם אז זה לא יעזור מה שהם יגישו. << אורח >> נועם: << אורח >> אנחנו יכולים לכנס חלק, יהיו שלוש-ארבע פעמים כנראה בתוך הפגרה שאפשר לכנס דיון חירום, זה יכול להיות אחד מהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעשה אותו ממש בראשית אוגוסט אפילו. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> יש להם עוד כמה אתגרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ננצל את המכסה שלנו. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> יש להם אתגרים במפעל הפיס, שכבר לא תורמים. לעודד ולדרבן את זה, שזה לא הרבה מאוד כסף, בלי שום קשר למה שאנחנו מדברים עכשיו. << אורח >> בועז דן: << אורח >> אנחנו בעצם גייסנו למרכז ההכשרה לאמנים, גייסנו את כל הכסף של התשתיות, של עבודות העפר והתשתיות ושישה מבנים ראשונים החטיבה להתיישבות. יצא קול קורא במפעל הפיס של 20 מיליון שקלים להקמה של גופי תרבות, ממש לזה אחד לאחד. עשינו שם שתי פגישות, בני דרייפוס הבין את האירוע, הוא אמר שלפני זה הוא לא הבין, עכשיו הוא מבין את האירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך פוש, אנחנו מחוברים. יצחקי עדיין היושב ראש. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> קובי בנבניסטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קובי זה הכסף. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> קובי זה הכסף, אני מתקשר איתו כמו עם אחי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלת בעבר כסף מהפיס? אבל זה קול קורא אחר. << אורח >> בועז דן: << אורח >> קיבלתי, באופן ספציפי הקול קורא ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא פוגע בך. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לא, פה מדובר באירוע בסדר גודל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יכול לדבר עם דרייפוס, אבל גם היושב ראש, אביגדור. הוא לא מרגיש טוב. << אורח >> בועז דן: << אורח >> אביגדור ראה הצגה בפארק תמנע והזמין אותנו לפגישת המשך ולא קרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא חולה מאוד. אז אנחנו לא שופטים אותו ומתפלים שיהיה בריא, אבל אני אדבר איתו, נראה מה מצבו. תפעיל אותי, אל תתבייש. אתה ביישן? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> בועז לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא שילוב של פושר וביישן. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> הוא לא, אני אומר לך לא. בדרכו שלו הוא ממש לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:00. << סיום >>