פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לזכויות הילד 17/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 27 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 12:00 סדר היום: סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ב–2022, של ח"כ רון כץ << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר דבי ביטון חברי הכנסת: רון כץ מוזמנים: יאן לה גנק – מנהל אגף הסדרה ואכיפה, משרד העבודה דליה שילי יריחובר – לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה אורטל אהרוני – מנהלת תחום חוק עבודת הנוער, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה עילם שניר – עו"ד, משרד המשפטים נטע הופמן חדד – רפרנטית קטינים במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לירן שפיגל – ממונה ייעוץ משפטי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משרד החינוך יוסף פולסקי – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי נעם וילדר – מנהלת תחום בריאות, המועצה הלאומית לשלום הילד שרית אולשביץ – מחלקה משפטית, הנוער העובד והלומד עמוס פפרמן – רכז המחלקה המשפטית, הסתדרות הנוער העובד והלומד מיה אוברבאום – יועצת משפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית ברכה אלגרבלי – אקטיביסטית פעילה חברתית יסכה מוניקנדם גבעון – מרכז המידע והמחקר, כנסת ישראל ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מאיה גונן – מתמחה מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ב–2022, של ח"כ רון כץ << נושא >> << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> צוהריים טובים, אני שמח לפתוח את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד. הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה היא הצעת חוק שהתקבלה בכנסת העשרים-וארבע צריך להיות מקף מחבר בקריאה ראשונה בכ"ב בסיוון תשפ"ב, 21 ביולי 2022. מספרה כ/888 והיא נדונה בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, שהכינה אותה לקריאה שנייה ושלישית. את הצעת החוק יזמו חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי כנסת. הצעת החוק נועדה לקבוע תנאים לעניין העסקתם של בני הנוער בני 17-15. בהמשך אני אפרט בנושא שהוא דומה, בתחום הדוגמנות, והפרסום והתיווך להעסקה. נועדה כאמור, לעודד את מעורבות הוריהם של בני הנוער במהלכי ההעסקה בתחומי המשחק, הופעות ופרסום. לשם מניעת הפגיעה בהם ולחיזוק ההגנה עליהם. כיום חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953, והתקנות מכוחו כוללים הגבלות והסדרה מפורטת בעניין העסקת ילדים עד גיל 15 בהופעות ציבוריות אומנותיות, ובמיוחד בעולם הפרסום והדוגמנות. בין השאר, החוק מחייב קבלת אישור הורים, אישור רפואי, הסכמת המוסד החינוכי, היתר של משרד הכלכלה ונוכחות של ההורה או של קרוב משפחה אחר בזמן ההעסקה או התיווך. אלא שמתברר שהחוק והתקנות לא כוללים הגבלות ותנאים לעניין העסקתם של קטינים בני 17-15 בתחומים אלה. על אף שהניסיון מלמד שגם בגילאים אלה מתרחשים, לצערנו, מקרים של ניצול ופגיעה הצעת החוק מבקשת לקבוע תנאים מסוימים שיגבירו את מעורבות ההורים גם ביחס להעסקה או לתיווך בגילאים האלה. ראשית, הצעת החוק אוסרת על תיווך או העסקה של בני נוער מגיל 17-15 בהופעות פרסום, דוגמנות וריאיונות במה, מבלי שהתקבלה הסכמת האפוטרופוס שלהם. על ההסכמה להינתן בטופס מובנה עם מספר פריטים המפורטים בהצעת החוק. הטופס יהיה זמין ונגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה. כדי להקל על כל הגורמים המעורבים, הצעת החוק קובעת שבמקרים של המשך ההעסקה, או המשך התיווך ההסכמה יכולה להינתן גם במסרון, בדואר אלקטרוני או באמצעי דיגיטלי אחר. על המתווך או המעסיק לשמור ולתעד את ההסכמה האמורה למשך חמש שנים בתום תקופת ההעסקה. כמו כן, מוצע לקבוע שתיווך או העסקה בהופעת פרסום, ובכלל זאת קיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה ללא הסכמת האפוטרופוס, הם עבירה שעונשה קנס. ואם נעברה בידי תאגיד – כפל קנס. כמו כן, מוצע שניתן יהיה להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו לשם מניעת הפרה צפויה במקרים מתאימים. היות שהצעת החוק מבקשת לחזק את ההגנה על בני הנוער, שלא פעם נפגעים ומנוצלים בתחום הדוגמנות, ההופעות והפרסום אני מבקש מחברי הכנסת לאשר החלת דין רציפות על הצעת החוק. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> על זה כבר עברנו. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> עברה, נכון. אנחנו דנו בזה בפעם הקודמת. תודה רבה לחברי הכנסת שהגיעו, חברת הכנסת דבי ביטון וחבר הכנסת רון כץ. לא רציתי לעכב את ההצעה הזאת. בשיחות שהיו לי עם היועצים המשפטיים, אמרתי שאני לא רוצה לעמוד על קוצו של יו"ד, ואם יש טעות סופר נתקן אותה. אני רוצה להעביר אותה כי אני חושב שהיא חשובה מאוד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> עוד מעט קיץ. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני אכנס לנושא הזה, גם שם אני חושב שאנחנו צריכים לעשות תיקונים. אבל לא רציתי להביא את זה יחד עם ההצעה הזאת, כדי לא לעכב את ההצעה. אני חושב שההצעה הזאת חשובה והיא התעכבה מספיק זמן, ולכן אנחנו נריץ אותה. ותודה רבה לכם, שהעליתם את זה. אני לא צנוע, אז גם תודה רבה לי על שאני לא מעכב אותה. אנחנו מדברים פה על טובת הילד. אנחנו נמצאים בתחילת החופש הגדול, וההצעה הזאת מדברת על נושא הפרסום, על עבודת דוגמנות, צילום וכולי, אבל היא לא מדברת על כל מה שקשור בעבודת קטינים בחופשת הקיץ. גם שם אנחנו נצטרך לעשות הסדרה. כשאני מדבר על הסדרה, זה אומר שאני מסתכל היום על מצב השוק, ומצב השוק היום הוא בכי רע ופרוץ. כשאני נמצא במסעדה או בשווקים או במקומות אחרים, לא תמיד שומרים על זכויות הילד. ילדים לא בני 14 – והחוק אומר בני 14 ומעלה – אלא בני 12 ו-13 ואף קטנים יותר, עובדים בעבודות מאוד קשות. ולצערי, אנחנו לא מצליחים להגיע ולאכוף את הדברים האלה, שלא נדבר על זה שאין שם תלוש. נותנים עבודה בשכר כמו בשוק השחור, ולא תמיד השכר תואם את העבודה. ולכן, אני דווקא חושב שאנחנו צריכים להסדיר את זה. . אני חושב שאפשר לשבת ולדבר על זה ולראות מה נכון יותר, כי המצב היום לא טוב – פשוט לא טוב. אני תמיד בעד הסדרה, ואם נצטרך להקטין לגיל 13 וזה יהיה מוסדר, זה עדיף מאשר המצב היום שהוא גיל 14 ואינו מוסדר. אני תמיד מסתכל על זה מכיוון אחר – כשהייתי בעיריית נתניה, תמיד היה לי ויכוח עם החברה להגנת הטבע. יש שמורות אבל אסור לעשות שביל, אסור לעשות חבלול, אסור לעשות הסדרה בשמורה. ואני שואל, כל אחד יכול ללכת היכן שהוא רוצה בשמורה? אפשר לעשות הרס בשמורה? לא. אם אנחנו נעשה חבלול ושביל, שרוחבו 2 מטר, נניח, ונאמר שרק פה אפשר לעבור, ואת כל השאר נשאיר ללא נגיעה, לפחות עשינו הסדרה במשהו וזה נראה אחרת. כך מקטינים את הבעיה ולא הורסים, חס וחלילה, שמורה כזאת או אחרת. אותו דבר גם בנושא שבילי אופניים. אני פריק של שביל אופניים, ואומרים לי: אתה לא יכול בשום פנים ואופן לרכוב. אבל כשמסתכלים מה קורה בשטח, מאות רוכבי אופניים רוכבים גם לא בשבילים, כי אין שבילים, והורסים את כל השטח. ולכן, כשיש הסדרה מסודרת בהסכמה, היא נכונה יותר. נכון שזה לא הנושא, אבל אני אעלה אותו באחת הישיבות ונראה מה ניתן לעשות כדי לשמור על זכויות הילדים גם מתחת לגיל 14, שכיום הוא מאוד פרוץ. אנחנו חושבים שאין עבודה ושאין ילדים שמועסקים, אבל זה לא נכון. יש אלפי ילדים שמועסקים מתחת לגיל 14, ולא בצורה חוקית. אני רוצה לשמור גם על הילד, שלא יעבור על החוק וגם על אותם מעסיקים שיעסיקו על פי י החוק, ואולי אנחנו נוכל לחוקק בצורה הרבה יותר נאותה. דבי, בבקשה. היא גם אישה וגם יותר צעירה ממך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה. תודה לחבר הכנסת רון כץ על הצעה מאוד חשובה. כבוד היושב-ראש, אתה יודע כמה אנחנו מתעסקים עם קטינים. אנחנו עסקנו בנושא העסקת נוער – מה קורה כאן ואיך הם לא יודעים מה הזכויות שלהם וכולי. בהתחשב בעידן הזה, אדוני, כשאנחנו לקראת הקיץ, וזה דור של טיקטוק, פייסבוק והם מגלים יותר ויותר שחקנים בנושא הפרסום, זה נעשה הרבה יותר חשוף. קיימת בהחלט סכנה ואני חושבת שהצעת החוק הזאת מצוינת ואם היא כבר קיימת, ניתן בהחלט לקדם אותה. בנוסף, אין ספק שצריך להסדיר את העסקת בני הנוער. צריך לזכור שיש גם בני נוער שמסייעים היום, לצערי, בפרנסת המשפחה ולדמי כיס לעצמם, כי ההורים פחות יכולים לעזור. בני הנוער שלנו, בני ה-13, מרביתם כבר התבגרו מעבר ל-13 שאנחנו הכרנו, ולכן בהחלט יש צורך. עם זאת, צריך שההורים יהיו מעורבים ויהיה איזשהו פיקוח על מנת שנוכל לשמור עליהם. < יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. קודם כול, תודה רבה לך שגם דחפת את החוק החשוב הזה וגם עזרת להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית, זה לא מובן מאליו. החוק הזה הוא חוק טוב, הוא חוק חשוב, הוא חוק שלצערי לא עבר בכנסת הקודמת והיה צריך לעבור, כי הוא באמת מגן על מי שצריך את ההגנה הזאת בתקופה הכי קריטית. כשהם מגיעים לסוכנויות האלה, כשהם מגיעים לנקודות האלה בחיים, הם בתקופה של סנוור מוחלט. מבטיחים להם הבטחות מפה ועד לשמיים, והרבה מאוד מהדברים האלה, לצערי, לא קורים. או שעובדים עליהם בכוונה או שטועים והם משלמים את המחיר. בסופו של דבר, נכון להיום, אין לנו באמת הגנה אמיתית לאותה אוכלוסייה. הייתי רוצה שהחוק הזה יהיה רחב יותר ויכלול יותר דברים. גם את זה אנחנו נעשה. אין גם בסוף משפט. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> גם אני רציתי, אבל לא רציתי לפגוע בלוח הזמנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הייתי בסאגה הזאת גם בפעם הקודמת, אנחנו נעשה גם את זה. אני חושב שמשרדי הממשלה, למרות הקשיים, צריכים לקחת על עצמם את החוק הזה ואת הפרויקט הזה של הנוער, ולעשות אותו בצורה יותר מעמיקה ויותר רצינית. לצערי, בסופו של דבר, כשמסתכלים על התקנים מול מה שהם צריכים לעשות, אין קורלציה אמיתית. לא יכול להיות שמספר כל כך קטן כשמדובר באנשים זה לא כמות אלא מספר של מפקחים אמור לפקח על כל עבודת הנוער בישראל. אני חושב שהם צריכים לקבל יותר תקציבים ויותר משאבים, ובכלל צריך להקדיש לתחום הזה הרבה יותר מחשבה. בסופו של דבר, השנים הקריטיות האלה, כשאנחנו לא שם בשביל הנוער שצריך את זה, ישפיעו עליו למשך כל החיים. נער כזה או נערה כאלה, שחלילה ינצלו אותם, אני לא יודע אם נוכל להחזיר את הגלגל אחורה. לכן, החוק הזה הוא קריטי לזמן הזה, ואני שמח מאוד שאנחנו מעבירים אותו לפני החופש הגדול. הייתי רוצה לבקש מאדוני לקצר את תקופת התחולה, כי לדעתי אנחנו צריכים שהיא תהיה קצרה יותר. אין כאן היערכות מיוחדת, וזה לא משהו שאנחנו יכולים שלא להסכים עליו. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> יש מישהו ממשרדי הממשלה שמתנגד לנושא הזה, או שיש לו משהו להגיד? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית במשרד העבודה. לעניין התחולה, אנחנו צריכים לבדוק כי אנחנו צריכים לבנות טופס מקוון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה בסך הכול לבנות טופס ולפרסם אותו. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תבדקו. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> גורמי המקצוע פה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לומר לכם, במאמר מוסגר, שאנחנו מעבירים עכשיו חוק מאוד מאוד דרמטי לגבי מי שהורשע בעבירת התעללות כלפי חסרי ישע. זאת אותה תקופה. שם בונים מערכת שלמה, המשטרה מגייסת תקנים וזה משהו מאוד מסיבי. זה באותם זמנים, וזה לא יכול להיות. . כאן בסך הכול צריך טופס שיהיה באתר האינטרנט. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני פונה למשרד העבודה והרווחה גם לי היו כמה הסתייגויות, אני חייב לומר, אבל ביקשתי מהיועצים המשפטיים לקבל את החוק הזה כמו שהוא ולהעביר אותו. אם הייתי צריך להתחיל בהסתייגויות שלי כמעט מההתחלה, התהליך היה לוקח אולי שנה. אני לא רוצה לעשות את זה. יש דברים שבאמת היה אפשר לעשות, אבל אני לא רוצה לגעת בזה. אם אנחנו רוצים לעשות חוק חדש, אפשר לעשות או הצעת חוק אחרת או שינוי, אבל נעשה את זה בצורה אחרת לגמרי. את החוק הזה אני רוצה להעביר וכמה שיותר מהר, ואני מבקש שתעזרו לי, בבקשה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. התחולה היא שלושה חודשים ולא מדובר רק בטופס מקוון. גם מעסיקים צריכים להתקשר עם חברות שיאפשרו להם לשמור את המידע ולהיערך אליו. שלושה חודשים זה דבר די מינימלי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שלושה חודשים לא נותנים לנו את המענה של החופש, שכל הילדים יוצאים אליו. זאת הבעיה שלנו. אפשר לקצר את זה, לא יקרה כלום אם נקצר את זה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זאת שאלה שצריך להפנות גם למעסיקים, כדי שיוכלו להיערך לכך. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> את האמת, אני לא חושב שאני רוצה לשאול אותם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם אני לא. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> צריך לזכור שזאת לא עבודה שהיא ספציפית לחופש הגדול. ההפקות האלה לאורך כל השנה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא משנה. סליחה רגע, יש לי בקשה, על כל דבר אפשר להגיד לא. תגידו לי דבר פשוט, מה צריך לעשות כדי שזה ייכנס כמה שיותר מהר? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ההערה לא הייתה שזה לא אפשרי. זה צריך להיות ישים, והישימות היא לא רק הטופס. חידדתי שהיא גם ההיערכות של המעסיקים לטפסים, להכין אותם, ולהכין את המערכות הדיגיטליות בשביל זה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תכניס את החוק, ובחוק תרשום שיש להם איזשהו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מציע 45 יום, ואני חושב שזה נותן זמן לכולם להתארגן. זה שיקול דעת שלנו. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני רוצה שתבינו, בשינוי תקן כשישנן אוניות – אני יכול להבין וגם להתחשב. אבל אנחנו לא מדברים פה על מצב שבו אנחנו עושים איזשהו שינוי תקן – יש סחורה שמגיעה לארץ ואני עוצר אותה כי השתנה התקן באופן מיידי. אנחנו מדברים על דברים שהם יחסית פשוטים, ואם הדברים האלה מתפרסמים, המעסיקים יודעים לפנינו. הם מכירים את הדברים ויודעים מה קורה, יש להם את כל הלוביסטים שבעולם. אין לי בעיה ואני לא אומר לא לפרסם ואני לא אומר לא ליידע. אני רוצה שהתחולה שלו תהיה מיידית כמעט או כמה שיותר מהר. אם אני ויתרתי על דברים חשובים שחשובים לי ואמרתי שאני לא רוצה לגעת בהם כרגע, כדי לא לעכב את החוק, אני חושב שגם - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם אני, אדוני. גם לי היו דברים שהייתי רוצה להעמיק בהם, אבל אני רוצה שהוא ייכנס. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ישבתי פה שעה ארוכה עם היועצים המשפטיים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא דיברתי על התנגדות. אמרתי שתיקחו בחשבון שהחוק הזה דורש בכל זאת איזשהו זמן מינימלי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 45 יום מספיקים? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אני בודקת את זה עם גורמי המקצוע, אבל לדעתי לא. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה לשים תצהיר בשלב ראשון, עד שהטופס יהיה מוכן? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> בסוף החופש הגדול מסתיים בעוד פחות מ-45 יום. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא משנה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, אנחנו רוצים כבר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים שהחוק הזה ייכנס לפועל. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אני מבינה את הצורך שזה ייכנס בעוד כמה ימים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בואו נעזוב את החופש הגדול. אני לא רוצה להגיד שאנחנו דורשים, אנחנו מבקשים. אנחנו יכולים לרשום את זה, וזהו, ואתם תעשו עם זה מה שאתם רוצים. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אני צריכה לבדוק האם הדבר הזה ישים מבחינת מי שבונה את הטופס הזה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ישים. למה לא ישים? 45 יום? באמת, חבר'ה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אולי עד שהם יסיימו את הטופס, שזה באמת לא ביג דיל, כל אחד יכול לכתוב תצהיר. שההורים יגישו תצהיר שהם יודעים ומסכימים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה זה 45 יום? זה המון. ב-45 ימים אפשר להפוך עולם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> באמת, זה רק טופס. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בשביל טופס. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בשביל טופס. נו, באמת. לא צריך לעשות צחוק מהוועדה. אני מאוד מבקש להכין את זה תוך 45 יום, נקודה. אנחנו מבקשים ואתם אומרים שצריך להכין טופס. אתם רוצים עזרה? אני מוכן לשבת איתכם ולהכין את הטופס. אל תעשו סרט מכל דבר. טוב, 45 יום. אתם תדאגו לזה, בסדר? יש עוד שאלות? עוד מישהו רוצה להעיר הערות? בבקשה, היועץ המשפטי. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> שלום, צריך להסביר, הצעת החוק הזאת, כפי שהיושב-ראש פתח בדבריו, עברה דין רציפות לפי חוק הרציפות. הנוסח המחייב הוא למעשה הנוסח שעבר בקריאה ראשונה. היות והוועדה הזאת הכינה בכנסת הקודמת תיקונים ונוסח שהועלה לקריאה שנייה ושלישית, הוועדה יכולה לקבל את התיקונים שהוצעו בעבר, להוסיף עליהם ולשנות עליהם. זה לא שהדיון היום הוא אישור אוטומטי של מה שהונח לשנייה ושלישית, אלא שאנחנו מכינים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה הכוונה מכינים את הצעת החוק? אנחנו לא מצביעים עליה עכשיו בשנייה ושלישית? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> למה לא להצביע היום? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לא להצביע? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> לא אמרתי שאי-אפשר להצביע. צריך לעבור עליה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> התיקונים שאתה רוצה לעשות הם תיקוני סופר. כנראה שיש דברים שהם טעות סופר, אפשר לעשות אותם היום? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר להציע ואז לתקן אותם. אין בעיה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אין מניעה, אבל צריך עדיין להקריא את הנוסח. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אין בעיה. תקריא, תקריא. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> אני מייעוץ וחקיקה, ואני אשמח להעיר הערה. אנחנו חושבים שנכון להרחיב לגיל 18-15. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם אני חושב, אם זה מקובל עליכם, מצוין. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אין לנו התנגדות לזה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אם זה לא פוגע בלוח הזמנים, אין שום בעיה. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> במקום 17. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מצוין, תודה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אמרתי לך, זה תיקון טעות סופר. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אנחנו נצטרך להקריא את הנוסח. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעשות את זה עכשיו. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> נכון, אפשר לעשות את זה עכשיו, אבל יש פה דיון. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> דרך אגב, אם אתה אומר גיל כולל 17, זה כבר 18. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מבחינתך אפשר לעשות הקראה עכשיו ולהצביע? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בוודאי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מעולה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בסדר, צריך להתאים את זה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תחשוב רגע, אם אתה אומר גיל 17, כולל 17. אז אתה בעצם מגיע כבר ל-18. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> צח, בואו נעשה הקראה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ברשותכם, אנחנו נשמע את ההקראה. נצביע על החוק, ואם יצטרכו לעשות שינויים נביא את זה עם הקריאה לשינויים. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אפשר להגיד כמה מילים? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ברצון, מה זאת אומרת? במיוחד את. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה, אני עורכת דין מהמועצה לשלום הילד. אנחנו מברכים על הצעת החוק,.ו אני רוצה להגיד כמה דברים עקרוניים. אני לא יכולה להתעלם ממה שנאמר בפתיחת הדיון, ואני רוצה שעמדתנו תישמע בעניין הזה. אנחנו חושבים שילדים לא צריכים, בחברה מתוקנת לעזור בכלכלת המשפחה. עבודה של בני נוער צריכה להיות מטעמים של הגשמה עצמית ושל אחריות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה בתיאוריה, יש הבדל במציאות. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אבל במדינה מתוקנת אנחנו צריכים לדאוג לכך שההורים - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> נועם, אני מסכים עם כל מילה אבל אני חייב להעיר בסוגריים., מה לעשות, אנחנו חיים במדינה – לא יושבים כאן חברי כנסת ערבים, וחבל שהם לא יושבים פה. גם שם אנחנו רואים ובעיירות פיתוח ולא משנה איפה, שיש קושי גדול מאוד. אפילו אם הילד עושה את העבודה הזאת בשביל דמי כיס, אני מפרגן לו. בתנאים אוטופיים, הייתי עושה שילדים לא יעבדו עד גיל 18, אבל מה לעשות ואם הילדים כבר עובדים בגילאים כאלה, התפקיד שלנו, שלי ושל חברי הכנסת, הוא לעשות הסדרה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> בסדר גמור, אני רק רוצה להגיד שכמובן יש ערך וטעם לכך שילדים יעבדו. בגלל זה החוק מאפשר את זה ואנחנו כמובן תומכים בזה. מדינת ישראל אשררה את האמנה לזכויות הילד שמעגנת את זכויות הילדים למשחק, לפנאי ולחינוך, והדברים האלה הרבה פעמים מתנגשים עם מצבים שילדים נאלצים לעבוד לטובת פרנסת המשפחה. ולכן, המחשבה על הורדת גיל העבודה, בעינינו, היא חזרה אחורה. , אנחנו רוצים להסתכל על הילד כבעל זכויות שאנחנו לא רוצים לוותר עליהן. אני אומרת את זה רק כהערה וכאנקדוטה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מצוין, טוב שפתחת את הוויכוח. בתחילת דבריי אמרתי שאני רוצה לעשות סיעור מוחות בנושא הזה, אבל התפיסה שלי היא שאם יש משהו – בואו נסדיר אותו. זה בסדר. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> להסדיר וכמובן לפקח, וזה מה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הלוואי ויכולתי היום לפקח ולהגיש תלונה, אבל זה לא יעזור. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> הצעת החוק היא באמת חשובה, אבל לצידה יש צעדים אופרטיביים שאפשר לעשות. צעדים מעשיים, שהם לא חקיקתיים כמו מינוי ממונות מוגנות במקומות עבודה, כמו שאנחנו רואים במשרד הספורט. לעשות את הדבר הזה גם במקומות עבודה. ילדים צריכים להכיר את האחראית למניעת הטרדה מינית, לא לדעת שיש דבר כזה. ילדים לא יפנו לממונה על הטרדה מינית, אם הם לא מכירים אותה והיא לא מדברת איתם או ניגשת אליהם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> צריך להסתכל על גיל 13 של היום לא כמו על גיל 13 של פעם. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אילו צעדים מעשיים שצריכים לקרות לצד צעדים חקיקתיים. בין היתר, עניין האכיפה. בחודש שעבר הינו בדיון על העבודה בחודשי הקיץ, ודיברו על חוסר ב-21 מפקחים. זה משהו שצריך לדאוג לו. החוק הזה חשוב, אבל אם לא תהיה אכיפה משמעותית, אנחנו לא נגיע לשם. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אנחנו נעלה גם את זה. תודה, נעם. חשוב מאוד, אני תמיד אוהב לשמוע אותך. לא תמיד אני מסכים. צח, בבקשה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> חשוב להבהיר, אין בעיה לעשות הצבעה היום, אבל צריך לקיים דיון מהותי על הסעיפים ועל התיקונים שהיו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קיימנו דיון מהותי, אם אתה רוצה נקיים עכשיו דיון. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני רוצה לסיים הכול. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים לעלות אותו מחר למליאה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> רון, אני רוצה לסיים הכול היום. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> יש הליך בדיקה תקין. אנחנו צריכים לעבור על הסעיפים ולקיים על זה דיון פנימי. הנוסח המחייב היה מה שעבר בקריאה הראשונה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> צח, אנחנו איתך, בוא נעשה את זה עכשיו. אנחנו רוצים להעלות את זה מחר למליאה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> הצעת החוק, כפי שעברה בקריאה ראשונה וכפי שהיושב-ראש הסביר, יש בה מספר הסדרים שנועדו להגדיל את מעורבות ההורים בהשתתפות ילדיהם בהופעות פרסום – הופעה לצורך צילומים, הופעה או צילומים לצרכי פרסום לרבות דוגמנות, ומתן איזושהי הסכמה אקטיבית באמצעות טופס לגבי זה שההורה או האפוטרופוס יודע על השתתפותו של הנער בן 17-15 בהופעת פרסום. זה היה בנוסח שעבר בקריאה הראשונה. ההבדלים שדובר עליהם בכנסת הקודמת, ושהוכנו לקריאה שנייה ושלישית, היו להכניס גם את נושא התיווך להעסקה ולא רק העסקה בפועל, וגם לאפשר להורים בתנאים מסוימים לתת הסכמה בהודעה או במסרון או באמצעי דיגיטלי אחר. בעיקר במקרים שמדובר על המשך העסקה או תיווך אצל אותו מעסיק או מתווך, בתוך תקופת זמן מאוד מצומצמת. אלה עיקרי הדברים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> יש לכם הסתייגויות? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אז בואו נמשיך. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ב–2022. הוספת סעיף 4א. למי שרואה, אנחנו הכנו נוסח משולב שיש בו גם את הנוסח שהיה בקריאה ראשונה, וגם את התיקונים שהוכנו לקריאה השנייה והשלישית. הוספת סעיף 4א 1. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 4 יבוא: "השתתפות בהופעת פרסום בגיל 15 עד 17 4א. (א) בסעיף זה – << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> תשנה, זה צריך להיות עד גיל 18. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> "הופעה" – כהגדרתה בסעיף 4; בחוק כפי שזה קיים כבר היום, הגדרה של הופעה שמופיעה בחוק היום בסעיף 4 זה לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות לימוד או אימון לצורך הופעה. ההגדרה הבאה היא: תיווך להעסקה, שזאת תוספת שהייתה לקריאה השנייה והשלישית. "הופעת פרסום" – הופעה או צילומים לצורכי פרסום, לרבות דוגמנות; "הורה" – לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין; אנחנו חושבים שצריך להוסיף פה את המילה "פרסום". "תיווך להעסקה" – לרבות כל הפעולות הננקטות לשם תיווך להעסקת נער בהופעה. ובכלל זה צילום הנער והצגתו. יש הערות? ההוספה של המילה "פרסום", מקובלת, חברי הכנסת? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> כן. אם הם לא אומרים כלום – תמשיך. רון מסתכל על כל פסיק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מקובל, מקובל. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> עכשיו אנחנו נתקן את זה ל-18 שנים. (ב) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 2 ו־4, לא יתווך אדם להעסקה ולא יעסיק נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 17 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה בקיום ראיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, אלא לאחר קבלת הסכמת הורהו לתיווך להעסקה או להעסקה של הנער, לפי העניין. אנחנו רוצים להציע להוסיף גם קבלת הסכמה של הנער עצמו. ואנחנו נוסיף חתימה בתוספת לטופס. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה חשוב, כי נניח שההורה רוצה והנער לא רוצה. לשמוע את עמדתו והנה אנחנו נותנים את הזכויות של הילד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תיקון חשוב. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בדיונים הקודמים עלתה השאלה למה לצמצם את זה רק להופעת פרסום ולא גם להופעה ציבורית. זה נושא שנדון פה. אם אתם רוצים לפתוח את זה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא צריך לפתוח. תרשום גם הופעה ציבורית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא פותחים אלא אם אתם רוצים להרחיב. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> משאירים את זה רק הופעת פרסום. בסדר גמור. (2) הסכמת ההורה כאמור בפסקה (1) תינתן בהתאם לטופס שבתוספת השנייה, ובצירוף צילום תעודה מזהה של ההורה; הטופס יהיה זמין כטופס מקוון באתר האינטרנט של; כאן צריך לתקן משרד העבודה, וגם שר העבודה. הערות? רשאי לשנות, בצו, את התוספת השנייה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> << יור >> לכל מי שיש הערות תוך כדי הקריאה שיגיד. אני מקל עלייך. << יור >> << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> כל סעיף קטן (ג) זאת תוספת שהוספה בקריאה השנייה והשלישית, היא לא הייתה בהצעת החוק בקריאה הראשונה. זה הסעיף שעוסק באיזושהי אפשרות כשמדובר בהעסקה מתמשכת או בתיווך מתמשך, כדי להקל על ההורים ולא לתת את ההסכמה שלהם עוד פעם בכל הטפסים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אלא רק באישור מסרון, וואטסאפ או מייל. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> (ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הסכמת הורה לתיווך להעסקה או להעסקה כאמור באותו סעיף קטן יכול שתינתן באמצעות הודעה במסרון או באמצעי דיגיטלי אחר המאפשר שמירת ההודעה על ידי המעסיק, אם התקיימו כל אלה: (א) ההסכמה היא להמשך תיווך להעסקה או להעסקה אצל אותו מתווך או מעסיק, לפי העניין; (ב) הסכמת ההורה ניתנה לגבי התיווך להעסקה או ההעסקה הקודמים בטופס לפי סעיף 4א(ב) או שניתן לגבי ההעסקה היתר לפי סעיף 4(ב), ולא חלפה שנה ממועד מתן ההסכמה או ההיתר כאמור. (2) הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי המתווך או המעסיק, לפי העניין, פרטי הופעת הפרסום, שם הנער, שם ההורה, פרטי הקשר של ההורה והסכמתו להמשך התיווך להעסקה או ההעסקה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אם אפשר להוסיף גם פה את הסכמת הנער. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אבל אם נשלחת הודעה מהמכשיר הסלולרי של ההורה. איך הנער? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נשלח גם לנער. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> הנער שולח הודעה. << אורח >> ועילם שניר: << אורח >> שההורה ידע שהנער נתן הסכמה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יכול לשלוח גם לו, לציין שזה פחות טוב שהנער גם ישלח. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> דליה, צריך להוסיף פה גם את פרטי ההיתר. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> לעניין פרטי ההיתר, אני לא חושבת שההורה ידע את הפרטים של ההיתר. אבל צריך שיהיה תעודת זהות של הנער, כדי שנוכל לשלוף את זה. אפשר להסתפק בתעודת הזהות שלו, לדעתי היא לא מופיעה כרגע בטופס, או שפספסתי את זה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אוקיי, יש צורך להוסיף פה? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> יש את ההורה אבל אין מס' זהות של הילד. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> השאלה האם צריך להוסיף: "לפי העניין, פרטי הופעת הפרסום, שם הנער ותעודת הזהות שלו"? (ד) מעסיק של נער בהופעת פרסום ישמור את הסכמת ההורה שניתנה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) חמש שנים מתום תקופת העסקת הנער אצלו. אנחנו רוצים לשאול לגבי החמש שנים, האם לא כדאי להתאים את זה לפי חוק ההתיישנות, שבע שנים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, זה בסדר מבחינתכם שבע? שבע. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהורה או מבן משפחה בגיר אחר של הנער להיות נוכח בזמן תיווך להעסקה או העסקה של הנער בהופעת פרסום, ובכלל זה בזמן קיום ראיון ומבחני במה לקבלה להעסקה. (ו) הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים על כל הפעולות הננקטות לשם תיווך או העסקה בהופעת פרסום, לרבות בשלבים המוקדמים להעסקה וכן בעת עריכת חזרות ומבחני במה." תיקון סעיף 29א 2. בסעיף 29א(א)(3) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "33ד1". הוספת סעיף 33ד1 3. אחרי סעיף 33ד לחוק העיקרי יבוא: "איסור תיווך להעסקה והעסקה בהופעת פרסום 33ד1. המתווך להעסקה או המעסיק נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה בקיום ראיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, ללא הסכמת הורהו בניגוד להוראת סעיף 4א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין." << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה הסכום שם? נראה לי שהוא נמוך מידיי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הסכום היה 20,000-19,000 שקל ואם זה תאגיד זה כפל. תבדקו את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר לקבוע סכום גבוה יותר, אם אין התנגדות של המשרדים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה מה שהייתי רוצה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> משרדי הממשלה, יש לכם התנגדות להעלות את גובה הקנס במידת ההפרה? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בקנס אנחנו מפנים לחוק העונשין. אתם רוצים לקבוע בסעיף קנס? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין התנגדות וזה לא מסבך את המערכת. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בואו נרשום 50,000 ואם זה תאגיד 100,000 שקלים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה דורש התייעצות עם אנשי הפלילים, אני לא יודע מה המדיניות בחוקים אחרים בהקשרים האלה, זה ידרוש תקינה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אפשר לבדוק את זה תוך כדי ההקראה? תנסה אם אפשר. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בואו נעשה ככה, אם זה מייצר בעיה ומעכב את החוק אז לא נעכב אותו. אם זה בסדר וזה לא מעכב שום דבר, הייתי רוצה שיהיה 50,000 והכפל הוא 100,000. ואם זה יותר בעיה נשאיר את זה כפי מה שרשום בחוק. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אנחנו גם צריכים להתייעץ עם האנשים אצלנו. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תתייעצו ותבדקו, אם זה פוגע במשהו אנחנו נשאיר את המצב כמו שהוא. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אפשר לחזור רגע, בדיוק על איזה מהוראות העונשין מדובר? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> כן. קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. כרגע אנחנו משאירים את זה בנוסח הזה, נחזור לזה בהמשך. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> 29,000, לא ? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> קנס של 29,200 שקלים חדשים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ולתאגיד כפול. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אתה יודע מה, תשאיר לא צריך לסבך. אל תבדקו שום דבר, תשאיר את זה למרות שזה נמוך. בואו נתקדם. אני אוהב להרתיע אבל שיישאר, בסדר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תשאיר כמו שזה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> תיקון סעיף 33ה 4. בסעיף 33ה לחוק העיקרי, במקום "33ג או 33ד" יבוא "33ג, 33ד או 33ד1". תיקון סעיף 33ו 5. בסעיף 33ו לחוק העיקרי, אחרי "33ד," יבוא "33ד1,". תיקון סעיף 38 6. בסעיף 38 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "33ג ו־33ד" יבוא "33ג, 33ד ו־33ד1". תיקון סעיף 38א 7. בסעיף 38א לחוק העיקרי, בהגדרה "רשות ציבורית", בכל מקום, במקום "בתוספת" יבוא "בתוספת הראשונה". אני הבהיר שכל התוספות האלה שהכנסנו כאן, זה להכניס את איסור תיווך להעסקה, מה שהקראנו מקודם, עם הקנס בחוק העונשין לסעיפים העוסקים באחריות התאגיד, אחריות קפידה, חובת פיקוח וכולי. שהסעיף הזה גם ייכלל בסעיפים האלה, לצורך הטלת קנסות. זה בעצם הטופס. תיקון התוספת 8. בתוספת לחוק העיקרי, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "ראשונה". הוספת תוספת שנייה 9. אחרי התוספת לחוק העיקרי יבוא: "תוספת שנייה (סעיף 4א) הסכמת ההורים או האפוטרופוס לתיווך להעסקה או להעסקה בהופעת פרסום << אורח >> עילם שניר: << אורח >> צריכים לוודא שבתיקון 33ד1, תוקן גיל 18. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אמרתי שתוקן לגיל 18 בהתאם להסכמות שהיו פה. אני, _______, הורהו (או האפוטרופוס, אם מונה) של _________ מסכים – (מחקו את המיותר) · לתיווך להעסקתו בהופעת פרסום באמצעות המתווך · להעסקתו בהופעת פרסום אצל המעסיק במקום ובמועדים המפורטים להלן: מועדי התיווך/ההעסקה ___________________ תקופת התיווך/ההעסקה ___________________ פרטי המתווך/המעסיק וכתובתו ____________________ פרטי הופעת הפרסום ____________________. מחקנו את מקום העסקה או התיווך. ידועות לי הוראות חוק עבודת הנוער בעניין הופעות פרסום/תיווך להופעות פרסום, ובין היתר זכותו של הורה או בן משפחה בגיר אחר ללוות את הנער בכל תקופת ההעסקה/התיווך. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> יש פה כבר טופס. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> במהלך השנה שקדמה להגשת בקשה זו הוגשה בקשה להיתר לתיווך להעסקה /להעסקת הנער: כן/לא (מחקו את המיותר) בנוסח שהוכן לקריאה שנייה ושלישית מחקנו, אם הוגשה בקשה יש לציין את שם מבקש ההיתר ואת מספר ההיתר אם ניתן. אני מבין שלמשרד יש הערות. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אפשר למחוק את זה רק אם אפשר להוסיף את מספר תעודת הזהות של הקטין. אפשר אפילו למעלה, איפה שכתוב הורהו של הקטין – מספר תעודת זהות. כדי שנוכל לשלוף את עניים ההיתרים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> צריך את הפרטים המלאים, שם ותעודת זהות. אני הורהו של הקטין, את הפרטים של ההורה ואת הפרטים של הקטין. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני מציע בכותרת של הטופס לכתוב הסכמת ההורים, האפוטרופוס והנער. וכשכתוב אני הורהו של האפוטרופוס מסכים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הוא צודק, לא צריך או הסכמת הורים והאפוטרופוס והנער. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> שיהיה טופס אחד. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> ומקום לחתימה של הקטין. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אולי למחוק ההורים והאפוטרופוס, ולהשאיר ההסכמה לתיווך להעסקה או להעסקה בהופעת פרסום? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות אפוטרופוס לא חייב להיות רק הורה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בגלל שהנער אמור לחתום על זה, להשאיר את זה: הסכמה לתיווך להעסקה, או להעסקה בהופעת פרסום. ואז הורדנו הורה ואפוטרופוס במקום להוסיף גם נער. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בשורה הראשונה להוסיף את תעודת הזהות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בשורה הראשונה צריך להוסיף את הנער. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תוסיף גם את הסכמת הנער ובסוף חתימות. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אפשר לכתוב, אני הורהו של – מספר זהות וקו. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> ואז, אני הקטין – מספר תעודת זהות. וכבר יהיה מספר תעודת זהות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני מציע שאת הטיוטה של הטופס תעביר למשרד העבודה ולמשרד המשפטים. לא צריך להביא אותו עוד פעם לפה מבחינתי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מחר אפשר להצביע על זה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה מה שאני מנסה להגיד. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אני רק מוודא. הכותרת של הטופס תהיה: הסכמה לתיווך להעסקה או להעסקה בהופעת פרסום. אני, _______, הורהו (או האפוטרופוס, אם מונה) של שם קטין ומס' תעודת הזהות שלו _________ ואני הקטין או הנער מסכים. ושאר הטופס נשאר כפי שהקראנו אותו. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> למטה בחתימות להוסיף. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ששניהם יצהירו. ההורים מצהירים בשורה למעלה ואני, הוא ירשום את השם המלא עם הפרטים ותעודת הזהות שלו. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מספיק חתימה למטה של הנער. זה יכול להיות באותו טופס כי הוא מסכים. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אין צורך לכתוב פעמיים את תעודת הזהות של הנער. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא צריך שום דבר. ברגע שיש לך את ההורה ואת תעודת הזהות של הנער וכולי. בחתימות למטה תוסיף חתימת ההורה ואת חתימת הנער. בזה זה נגמר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא צריך את החתימה של ההורה? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בוודאי שצריך. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> תעודת הזהות של הקטין לא של ההורה, נכון? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אין לך תעודת זהות לפני גיל 16. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש מספר תעודת זהות. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> בספח. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> צריך שהיה שם ההורה, תעודת זהות של ההורה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם וגם. מספר תעודת זהות של ההורה ושל הקטין. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> מספר ברור שכן, הרי לפני גיל 16 אין לך תעודת זהות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מספר תעודת זהות יש. אין את התעודה עצמה. ברגע שהילד נולד הוא מקבל מספר תעודת זהות, את התעודה עצמה הוא מקבל בגיל 16. ולכן, אין בעיה לציין את מספר תעודת הזהות של ההורה וגם של הילד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש ספח, שם הילד מופיע. ובכל תעודת זהות של ההורים יש מספר זהות של הילדים. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אני אדישה לשתי האפשרויות. כל עוד יש תעודת זהות של הקטין זה מה שחשוב לי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> צריך לסרוק את התעודה המלאה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> היא צריכה את התעודה של הקטין, כדי לשלוף אותה מהמערכת. זה מה שהיא צריכה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> ואתה ממילא מצרף תעודת זהות של ההורה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ההערה היא נכונה. אתה צריך להוסיף את תעודת הזהות של הילד או הילדה, תעודת זהות של ההורה, כמובן כתובת וכן הלאה. ובחתימות בסוף חתימה של הילד שיהיה רשום: אני מסכים או מאשר. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> היות שבנוסח מה שהקראנו מקודם בסעיף 4א.(ב)(2) יש דרישה לצילום תעודה מזהה של ההורה. אין דרישה לצילום תעודה של הנער כי לא תמיד יש. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תרשום תעודת זהות של ההורה פלוס הספח. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה ברור. לראות את השייכות שבו מופיעים הפרטים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה לא ברור. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> זה באמת לא ברור. הוא יכול לצלם את החלק הראשון, נכון. זה מעביר עוד פרטים של עוד קטינים, וזה יכול להיות בעיה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בסדר, אז מה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז מה. זה לא מספר. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> זה יכול להיות בעייתי. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> זה מועבר למעסיק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לבקש מההורים שיצלמו וימחקו את פרטי הילדים האחרים. איך תדעי שזה ההורה האמיתי, זה חשוב. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> זה מורכב מדיי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זה לא מורכב בכלל. אני מבקש כולל ספח ללא ציון הילדים הנוספים. מה הבעיה? מצלמים מוחקים ומצלמים עוד פעם. הספח הזה הוא חשוב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם לחברות הביטוח את שולחת את הכול. איפה האיסור? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> שוב פעם, מי שמקבל את הצילום הוא לא משרד ממשלתי זה גורם פרטי בשוק. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הבנו. פתרתי את הבעיה, פתרתי. לצלם את הספח. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם בחברות הביטוח דורשים ספח לצורך שייכות. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> הפיקוח על חברות הביטוח הוא לא אותו פיקוח כמו שיש על מתווכים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> כתוב, ספח ללא ציון שאר הילדים. פשוט. אם יש עם זה בעיה תגידו אם אני מצלם ספח ללא ציון שאר הילדים, יש עם זה בעיה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שיראו את השייכות ושאלה באמת ההורים. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אם הוא ממילא אומר מה מספר הזהות של הקטין, אז למה בעצם צריך ספח? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא צריך ספח. גמרנו, לא צריך ספח. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> ההורה מצרף את החלק הראשון של תעודת הזהות בלי ספח. יכול להיות שהפתרון לזה הוא פשוט להוסיף את תעודת הזהות של ההורה ואז יש linkage בין ההורה לילד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשמור על זה סימפל, לא צריך את הספח. בכל מקרה ההורה רושם את תעודת הזהות שלו ואת תעודת הזהות של הילד. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> חברים, לא צריך ספח, הלאה. נשאלה פה שאלה איך הקשר בין האפוטרופוס לבין הילד? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> ככל שזה לא הורה לאפוטרופוס שמונה. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> אז הוא צריך לצרף. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> לטופס? או לנוסח של החוק? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה בטוח קיים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני אחפש נוסח. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לפי ההחלטה כשזה אפוטרופוס - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בטוח שיש נוסח קיים, צריך להפנות לחוק ספציפי. יועמ"שים, מה קורה כשיש אפוטרופוס בחוקים אחרים? מה הם צריכים להציג? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הם צריכים להציג את האמינות. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> יש בחקיקה התייחסות להורה אומנה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה הם מציגים? אתה מחפש? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אולי מספיק לצרף את המינוי של האפוטרופוס? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אין בעיה. בהיתרים אנחנו עושים את זה. אבל המינוי מגיע לאורטל שהיא המפקחת וזה נשמר במשרד ממשלתי. פה זה הולך למעסיק פרטי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמצא משהו, בטוח יש הוראה בחוק מה קורה כשהוא הולך עם האפוטרופוס שלו למקום אחר. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> לדעתי, הם מצהירים. אני לא חושבת שהם מצרפים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הצהרה? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה אתה כותב? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> הם בודקים האם יש איזשהו נוסח. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תמשיך הלאה, עד שהם ימצאו. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אני רק מוודא כי היו פה הרבה הערות. אנחנו רוצים: אני – שם ההורה ומספר תעודת הזהות של ההורה בטופס, או אפוטרופוס אם מונה של – שם הנער, מספר תעודת זהות שלו. ואני – שם הנער, מסכים או מסכימים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> שם הנער ומספר תעודת זהות. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> כבר נכתבה פעם אחת, אין צורך לכתוב פעמיים. ואת הטופס כפי שהקראנו, בסוף תהיה גם חתימת הנער ותאריך. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ליד חתימת הנער תרשום אני מסכים או אני מאשר. זה חשוב שתהיה לזה משמעות. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> זה כתוב בהתחלה – מסכים. זה הטופס, יש פה תיקונים עקיפים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתם איתנו חברים? משרדי הממשלה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם מוצאים פתרון לאפוטרופוס. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מצאתם ? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> מה שמצאנו לא קשר לזה אלא לאומנה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז בואו נעשה הצהרה, זה מקובל עליכם? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אפשר לכתוב אישור המעיד על כך. יכול להיות שזה יהיה צו מבית משפט או משהו אחר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, הצהרה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הצהרה פלוס מסמך המאשר את זה. תכתוב, אם זה אפוטרופוס שייתן הצהרה פלוס מסמך שמאשר את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מסמך שמאשר שהוא אפוטרופוס. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> איפה לכתוב את זה? בטופס או בסעיף חוק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בסעיף חוק כשביקשנו תעודת זהות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם בסעיף וגם בטופס. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה עניין טכני. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> לא הייתי מכניסה את זה בסעיף, לדעתי רק בטופס. אני לא חושבת שבחוקים אחרים מתייחסים לזה בתוך החוק עצמו. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> תרשום בסוף הערה, במידה וקיים אפוטרופוס, יש לקבל הצהרה פלוס מסמך המעיד על כך. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> הצהרה ומסמך שמעיד על כך? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן. משהו שיוכיח שהוא אפוטרופוס. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> כן, כן. תרשום הערה בתוך הטופס עצמו. << דובר >> יסכה מוניקנדם גבעון: << דובר >> צח, מה לגבי - - - של ההורים? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> כתובת וטלפון? תרשום כתובת וטלפון בטופס זה לא מזיק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> את הפרטים של ההורים, כתובת וטלפון. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> איפה שיש תעודת זהות וכן הלאה. את צודקת. בואו נתקדם הלאה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> יש לכם עוד הערות לגבי זה? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> זהו. תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה 10. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011‏ – (1) בסעיף 33(א)(2), אחרי "עבירה לפי סעיף 33א(2)" יבוא "או 33ד1"; << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> להכניס את הסעיף שעוסק באיסור תיווך להעסקה והעסקת נער בהופעת פרסום. גם לאחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות. (2) בתוספת השנייה, בחלק ב', אחרי פרט (8) יבוא: "(8א) תיווך להעסקה או העסקה של נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה קיום ראיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, ללא הסכמת הורהו בניגוד להוראת סעיף 4א לחוק עבודת הנוער;". << אורח >> עילם שניר: << אורח >> יכול להיות שגם כאן ובסעיף הפלילי, להוסיף הסכמת הורהו והנער. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> איך זה בחוק? רשום נער או נערה? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> ההגדרה בחוק הוא נער. פירושו ילד או צעיר. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> רשום בלשון זכר. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני עומד על זה, לא צריך להיות בהגדרה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה עניין של חוק הפרשנות, אנחנו לא עושים את זה בחוקים אחרים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אומרים נער, נער כל הזמן – זה לא הגיוני. אני חושב שצריך להיות נער/ה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני מבין ומזדהה. אבל בחקיקה יש את חוק הפרשנות. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה יקרה אם נרשום פה נער/ה? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בחקיקה אנחנו לא עושים את הדברים האלה מהסיבה שאנחנו לא רוצים לייצר פה לכל מיני טענות שאם כתבו ככה או לא כתבו ככה במקום אחר אז יצרנו הסדרים שליליים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> כלומר בכל מקום זה רק נער? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כן, אין צורך. בטח לא בחוק שיש פה התייחסות בסעיפים אחרים. אני לגמרי מזדהה עם האמירה עצמה. אבל מבחינה משפטית זה לא. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> מה שאני אומר זה בשביל הפרוטוקול. כל מה שנאמר נער זה גם נערה. חבל שזה לא נכנס בצורה הזאת. אבל לא נעכב את החוק. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> אולי זה הזמן לשנות את כל החקיקה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> נו מה לעשות? קושרים לי את הידיים. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> לגבי האפוטרופוס, אפשר להסתפק בהצהרה מבחינתכם? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא, לא חברים. אני רוצה להצהיר פה, אני רוצה שבאפוטרופוס תהיה הצהרה וגם טופס שמעיד שהוא האפוטרופוס. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> למה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איך נדע שהוא אפוטרופוס? צריך שהוא יציג מסמך או אישור. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> שלא יהיה מי שיגיד לא הבנתי מה זה אפוטרופוס. לכן, אני מבקש שיהיה כתוב שהוא מצהיר שהוא האפוטרופוס שלו וגם ימציא מסמך שמאשר את זה. הכי פשוט. אני לא חושב שאני צריך להקל בקטע הזה, להיפך. סיימנו? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בסדר. הסבו את תשומת ליבי שבסעיף 33ד1 שהקראנו מקודם. איסור תיווך להעסקה והעסקה בהופעת פרסום. הקראנו ללא הסכמת ההורה וצריך להוסיף גם פה והנער. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לגבי האישור, זאת אותה ההערה שדוברה גם קודם לגבי הספח. בסוף מה שמשרד העבודה אומר, שבהיתרים שהוא נותן ומקבל אישורי אפוטרופוס יש לפעמים גם פרטים של עוד נערים. לפעמים זה אפוטרופוס של כמה ילדים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני לא נתקלתי - - - << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> אם זה כמה אחים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אצל מעסיק פרטי אנחנו לא יודעים באיזה אופן הוא שומר את המידע. והוא לא צריך לקבל את המידע העודף הזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שהיה מושחר. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אולי זה הפתרון? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שישחירו? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> כן, מושחר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, שיהיה מושחר. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> שיהיה מושחר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קיבלנו, יהיה מושחר. צח, יהיה מושחר. הפרטים הרלוונטיים לגבי אותו נער שאנחנו רוצים פרטים עבורו. כל השאר יהיה מושחר. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אפשר לכתוב אישור לגבי הנער בלבד וללא פרטים של קטינים נוספים. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> של קטינים נוספים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> ללא פרטים של קטינים נוספים, יש עוד משהו? זה תיקונים קטנים יחסית לחוקים אחרים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני רוצה להעביר את זה עוד היום. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> למליאה? צריך לנסח את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יכולים לנסח את זה. יו"ר הקואליציה מחכה להעלות את זה מחר להצבעה. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> זה צריך לעבור את נסחית החוק של הכנסת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה? רק התחלנו את היום. העברנו גדולים מזה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אני לא יודע מה הלו"ז אצלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נדאג לזה. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> אני רק אומרת. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בגלל שהוספנו את הסכמת ההורה והנער, בסעיף 4א(ד) מעסיק של נער בהופעת פרסום ישמור את הסכמת ההורה והנער, צריך להוסיף גם פה. כדי לקצר בכל מקום שכתוב הסכמת ההורה נוסיף את הסכמת ההורה והנער. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> יכול להיות שזה לא רלוונטי, יש סעיף אחד שמאפשר להורה להיות נוכח. אני לא רוצה שהנער יוכל להגיד אני לא מסכים שההורים יהיו נוכחים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> מטרת החוק היא למנוע מצב שבו יפעילו לחץ על הנער. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. ההורים צריכים להיות שם, שתמיד תהיה אפשרות שההורים מגיעים. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> שזה לא מייתר. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> מה שאמרת הוא נכון, למעט סעיף 1. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> 4א(ה). << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> איך זה סותר? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אנחנו מדברים על הנוכחות של ההורה. אם אנחנו מדברים על מצב שהילד נמצא תחת פגיעה, אז המעסיק הפוגע יפעיל עליו לחץ לא להסכים ונגמר הסיפור. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, ובסעיף הזה אנחנו לא רוצים לייצר את הסיטואציה שבה צריך את ההסכמה של הנער. אם ההורה רוצה להיות נוכח, שיהיה נוכח. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אוקיי. אנחנו משאירים את הנוסח בסעיף הזה כמו שהוא. << אורח >> נטע הופמן-חדד: << אורח >> אין שם גם ככה את המילה הסכמה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אולי כדאי שנעבור על הסעיף הזה, שנוודא שאין משהו סותר. שיש בו הסכמת הורה ולא רוצים שם הסכמת הורה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 4א(ב). << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> זה בסדר. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בסעיפים (ב), (ג) ו-(ד) ראיתי מקומות שנוסיף. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> השאלה, האם בסעיף 33ד1, אנחנו אומרים שזאת הפרה פלילית. אנחנו כוללים את העובדה שהקטין לא חתום על הטופס כמשהו שהוא מהווה עבירה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר להעסיק אותו אם הוא לא חתום. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אתה מוסיף את זה גם בסעיף 33ד1? ללא הסכמת ההורה והקטין? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כן, אמרנו את זה. למה לא? הרי כל הרעיון הוא שאי-אפשר לקבל הסכמה ללא שניהם. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אם הנער לא חתם, אי-אפשר להכריח את הילד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אם הילד לא חתם אז אין התקשרות, אין תיווך. אם הוא לא חתם אין עיסקה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> נכון, אין עיסקה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> הוספנו את הסכמת ההורה והנער רק בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד). לא ב-(ה) במקומות הרלוונטיים. וב-33ד1. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> צריך כמובן בתיקון העקיף. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> תחילה והוראת מעבר 11. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); ואולם הוראות סעיף 4א(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם על הסכמת ההורה והנער להמשך תיווך להעסקה או להמשך העסקה של נער בהופעת פרסום אצל אותו מתווך או מעסיק, ובלבד שהתיווך להעסקה או ההעסקה הקודמים התקיימו בששת החודשים שלפני יום התחילה. כן, את זה כבר הקראנו. נשאר סעיף תחילה והוראות מעבר, אני אקריא אותו בנוסח המקורי אבל בהתאם למה שהוסכם. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אנחנו מדברים על 45 יום. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> חברי הכנסת ביקשו לצמצם ל-45 יום. הספקתם לבדוק? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> הספקנו לבדוק והמסקנה היא ש-45 יום זה יכול להיות מאוד בעייתי כי אנחנו תלויים במערכות מידע. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> 45 יום היו לגבי הטופס, מה שאתם ציינתם. חוץ מהטופס אין בעיה. למה צריכה להיות בעיה? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> הטופס נבנה על ידי מערכות מידע, לא על ידינו. היישום שלו הוא במערכות מחשוב. ולכן, זה יכול להיות מאוד בעייתי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 60 יום יספיק. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אנחנו כל כך תלויים בהם, שאני לא יכולה - - -. יכול להיות שלחץ מהכנסת יעזור. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> סליחה, זה לא עניין של תלויים. כשאנחנו עושים חוק, הוא נכנס לרשומות תוך עשרה ימים. אני רוצה להבין. למה צריך להקשות? יש פה בקשה של הוועדה של 45 יום. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני חושב שיש דברים שהצד הזה של השולחן לא יכול להגיד. ואנחנו צריכים לקבוע זמנים והם יעמדו בזמנים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אני קובע זמנים. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אוקיי. אנחנו לא מתנגדים לדבר הזה. אנחנו רק מעלים את הקושי האפשרי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הבנתי, הבנתי. מערכות המידע יתיישרו לפי מה שאנחנו מחליטים. אנחנו מדברים על 45 יום, נקודה. הטופס כבר קיים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בא לנו לעזור לכם לפעמים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> את תגידי שרצית שלושה חודשים אבל הוועדה החליטה ובזה זה נגמר. מה לעשות? בסדר. צריך לתכנת שם משהו? לא באמת, אני מוכן לבוא. אני חושב שסיימנו, נכון? פה אחד. יפה. יש אישור. אין התנגדות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אין התנגדויות. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> אתה מצביע במקום מיכל שיר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן. תודה רבה, אדוני. אני מאוד אשמח שהנוסח יוגש היום לשולחן הכנסת וככה נוכל להעלות אותו מחר למליאה, אדוני. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> עורכת הדין תמי סלע, היועצת המשפטית של הוועדה כתבה לי שהיא בדקה ויש תור ארוך אצל הנסחית. והם לא יכולים להתחייב להיום. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נדאג לתור. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> אני מוסרת את המסר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני סומך על אלי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> אנחנו מבקשים ורוצים לעלות אותו השבוע, תעשו הכול כדי שנוכל להעלות אותו על שולחן הכנסת. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אנחנו תלויים. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> אני חושבת שבשבוע הבא יהיה מקום לחקיקה, כי מזכירות הכנסת שאלנו מראש מה צפוי להגיע מהוועדות. אני התרעתי שההצעה הזאת אמורה להגיע מהוועדה לזכויות הילד. אני חושבת שהם מכינים מראש זמן לחקיקה שונה מהוועדות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בואי ננסה. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לנו אין הרבה דברים, סך הכול חוק אחד שאנחנו רוצים להביא אותו עוד השבוע. נעשה מאמץ. צח, תודה רבה. תודה לכולם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:20. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:20