פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
26/09/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 214
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"א בתשרי התשפ"ד (26 בספטמבר 2023), שעה 10:00



סדר-היום: 
 << נושא >> ערים מעורבות – צרכים ופתרונות << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אופיר כץ
נעמה לזימי
משה סולומון
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:
ארז מלול
גלעד קריב

מוזמנים: 
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
	אביב פרון
	–
	רפרנט ביטחון פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

	נטליה מירנצ'וב
	–
	מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המיסים

	עינב פרץ
	–
	ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

	איתן כהן
	–
	מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד הפנים

	יעל ענטר רוסט
	–
	מנהלת תחום בכיר תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה

	אופיר יוספי
	–
	סגן מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

	ספא יונס
	–
	מנהלת פיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

	רונן פלוט
	–
	ראש העיר נוף הגליל

	ג'דבאן יאסר 
	–
	ראש מועצה מקומית כסרא סמיע

	ראדי נג'ם 
	–
	ראש מועצה מקומית בית ג'ן

	באהיג' מנסור
	–
	ראש מועצה מקומית עוספיא

	ראויה חנדקלו
	–
	יועצת כלכלית, הוועד הארצי, ראשי רשויות ערביות

	מורן מימוני
	–
	מנהלת שותפה של המחלקה הציבורית, יוזמות קרן אברהם

	אורלי אלמגור לוטן
	–
	ראש צוות, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל

	מוטי וקנין
	–
	משקיע הון סיכון





ייעוץ משפטי: 
תמר בנתורה

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
ערים מעורבות – צרכים ופתרונות

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, שנה טובה לכולם, שתהיה פתקה טובה, אומרים אצלנו. גם אצלכם בהושענא רבה מחלקים פתקאות, וכתוב בהן שתהיה שנה טובה לכולם. אנחנו מתחילים בנושא של סדר-היום: ערים מעורבות – צרכים ופתרונות. אני רוצה להגיד לחברים שבמהלך השנים השתנו הצרכים במדינת ישראל. למשל, ערים מעורבות, ערים ערביות – יש שוני גדול בין מה שהיה לפני כמה שנים לבין מה שיש היום. אחמד טיבי דיבר איתי כמה פעמים על העניין הזה, אבל הוא לא היחיד. הוא עוד רבים שדיברו, גם חברי כנסת יהודים. אנחנו לא הכנסנו את זה בחוק של הטבות המס. החוק של הטבות המס קבע קריטריונים עם גבולות, ויש ערים מעורבות שלא נמצאות בתוך הגבולות האלה ולא נמצאות בקריטריונים, וממילא אי-אפשר היה להרחיב את זה ליותר מכך. יש עוד דברים, יש עוד קבוצות, והיום זה לא מה שהיה כשחוקקנו את חוק הטבות המס. 

אני רוצה להגיד שהחוק שנוגע לעוטף עזה, לא התחיל בכלל בהטבות מס. הוא התחיל במתן שיעורים אחר הצוהריים, התחיל במתן טיפול בילדים, ואחרי זה, זה הגיע להטבות המס, כפי שאנחנו מכירים אותו היום. כפי שאמרתי, דיברו איתי חברים ודיבר איתי גם ראש העיר של נוף הגליל – משום מה גידלת זקן, אבל זה יפה. 

 << דובר >> רונן פלוט: << דובר >>   

אני מתקרב עכשיו לדת כמה שיותר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תיזהר רק עם הקדנציות. 

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

יש לי בלגאן עם הדתיים. 

 << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>   

יש אחוז וחצי שלא הצביעו לך בבחירות הקודמות. הוא קיבל 98.5%. יש עוד אחוז וחצי שנעלמו לאן שהוא. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

עכשיו הוא קיבל חיזוק מהציבור הדתי של מפלגה בפני עצמה. הם מחזקים אותו. הם תומכים ביחד בראש העיר שלנו. אגב, רונן, אתה יודע שלא העמדנו מועמד לראשות העיר כי אנחנו מאמינים בך, שאתה ראש עיר חזק וטוב, ואנחנו רוצים שתצליח. אנחנו נעזור לך, בעזרת השם. 

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

לא הבנתי למה לא העמדתם. ראיתי אצלכם כמה חזקים, פחדתי מהם. עכשיו הבנתי למה. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

אל תדאג, אנחנו איתך. אוהבים אותך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו עושים את הישיבה הזאת כישיבת התנעה, להניע את המלך. יש קבוצות של יישובים, ונצטרך למצוא להם פתרון. אחד הדברים זה היישובים המעורבים. ברור לגמרי שביישוב מעורב, כשיש כל כך הרבה רציחות וכל כך הרבה בעיות חברתיות, לא יישאר התקציב של אותו יישוב אותו הדבר כמו שהוא היה לפני 10 שנים, לפני 15 שנה. זה דבר שצריך לטפל בו. צריך לבקש מהממשלה שתקבל החלטות – דרך אגב, היא מקבלת החלטות בעניין הזה – ואנחנו צריכים לתרגם את זה לחוק. 

 << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>   

מה ההגדרה של יישוב מעורב? 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

יותר מ-20%. עיר כמו חיפה, שיש בה כ-11% אבל היא עיר ממש גדולה, מן הסתם, אלה אוכלוסיות יותר גדולות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עם הערים הגדולות הייתה הטבה גם עם הטבות המס. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

האם מדובר על הטבות מס ותקציבים ייעודיים, או רק על הטבות מס?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, לא על הטבות מס. על הטבות מס יש סעיף אחד, לא המרכזי שבהם. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

אתה מדבר גם על תקציבים ייעודיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

החלק המרכזי יהיה הטבות שצריך לתת ליישוב, שמותאמות לבעיות שגילינו שיש בשנים האחרונות. למשל, רווחה, למשל, חינוך. לאו דווקא התאמות מס. היישובים האלה שעליהם אנחנו מדברים, לחלקם הטבות המס לא יועילו. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

למשל, שללו מהעיר חיפה תקציב שיטור עירוני. איזה דבר זה להתמודד עם תופעת הפשיעה והאלימות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה שללו? 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

בגלל שיש חלוקה תקציבית, לקחו מערים מעורבות והעבירו - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נעמה, נעמה, אני אבקש מעיריית חיפה לומר מה הצרכים שלהם. זה יבוא לכאן ואת תראי את זה. למה הפסיקו את השיטור העירוני? מה הסיבה?

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

כי העבירו את זה לכפרים שהיו זקוקים לזה, אבל בתוך צנע תקציבי, אנחנו לוקחים ממקום מסוים ומעבירים לאחר. זה לא שאני אומרת שלא היה צריך לתגבר יותר מקומות, אלא שהשיקול הזה לא נלקח. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. יש לנו אורח, רונן פלוט, שהעיר שלו היא עיר מעורבת. יש לו פה זכות קדימה בגלל שהוא אורח כבוד בכנסת באופן קבוע. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

הוא גם חבר של המשפחה שלי. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

בגלל שזה רונן פלוט, ולא צריך עוד סיבות. השם שלו הולך לפניו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון, אין עוד סיבה יותר גדולה. אנחנו לוקחים את העניין הזה ברצינות, רונן, וקח בחשבון שכאשר אתה מדבר על נוף הגליל, אתה מדבר על עוד כמה יישובים שהם יישובים מעורבים.

 << קריאה >> איתן ברושי: << קריאה >>   

גפני, יש גם מועצות אזוריות. אמרת ערים, ויש גם מועצות אזוריות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מאה אחוז, תודה רבה. רונן, בבקשה. 

 << דובר >> רונן פלוט: << דובר >>   

בוקר טוב לכולם, אני מאוד שמח על הדיון הזה ואני חושב שהיה צריך לעשות אותו לפני הרבה זמן, אבל טוב שהוא מתקיים. אני רוצה לומר לכם רק דבר אחד, בגליל יש כמה ערים מעורבות – עכו, מעלות ונוף הגליל. אלה השלושה. בנוסף לאלה נתנו הטבות מס לנהריה, משום מה, לכרמיאל שלא קשורה לשום דבר, לטבריה, לבית שאן. הן לא קשורות לשום כלום, אבל נתנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הן עמדו בקריטריונים. 

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

שום קריטריון. הקריטריון היה הגדר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

- - - מרוגז למה הוא קיבל רק 7%. 

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

נכון, תן לי אותם. למה הוא קשור? אני יודע בדיוק מי דחף את זה שם. שום קריטריון. אני יודע בדיוק מי דחף את זה, ומי שדחף את זה גם אמר לי: הוא לא ישב פה. היה פוליטיקאי שדחף את זה שהם יקבלו, עם קריטריונים או בלי קריטריונים. אם להם יש קריטריונים, גם לי יש בדיוק אותו הדבר. 

לפני עשר שנים, 12 אלף תושבים עזבו את העיר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שלא תהיה טעות, אני שותק בגלל שאני מכבד אותו. היינו עיוורים לעניין של היישובים. היה קריטריון, ומי שעמד בקריטריון – קיבל. אני לא יודע למי אתה מתכוון. אם אתה מתכוון למי שגם אני מתכוון, אז טוב שהוא לא פה. אבל מי זה?
 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

יכול להיות. לפני עשר שנים עזבו 12 אלף תושבים, החזקים ביותר, קמו ועזבו את העיר כי היא הייתה במחלה מאוד קשה מכל הבחינות. בכל דבר – אם זה דו-קיום, שאחד יורה בשני, אם זה בכלכלה, אם זה בבנייה. בכל דבר. 12 אלף איש, החזקים ביותר, עזבו. ההורים שלהם נשארו אצלנו. החזקים קמו ועזבו, וכל השאר נשארו. לא שיש לי משהו נגדם, ולא שלא צריכים לטפל בהם, אבל כשאתה רוצה לבנות יישוב, אתה מנסה לבנות אותו כך שיהיה איזון כלשהו. פה לא היה איזון. 

אם בן אדם צריך לבחור לאן הוא מגיע – אם זה עולה חדש – או בן אדם שגר פה וצריך לבחור לאיזה יישוב, אומר: אני אסע לעכו, אני אסע למעלות, שם יש לי הטבת מס. בנוף הגליל אין כלום. כלום, שום דבר. מה שאנחנו רוצים לבקש עכשיו, חברים, לתקופה קצובה, תנו לנו קצת להרים את הראש ביישוב. אני רוצה לקלוט תושבים חזקים, אם אלה יהודים ואם אלה ערבים. חזקים. אני רוצה עורכי דין ואני רוצה רופאים. היישוב הזה מאוד פופולרי בקרב האנשים האלה. מאוד פופולרי. קודם כול, באים ליישוב והוא נקי, הוא טוב והוא פורח. הכול בסדר. עכשיו צריכים לתת להם משהו, כדי שיוכלו להגיד: פה אני לפחות מרוויח את המס שאני משלם, ואז יש לי את כל העניין להגיע לנוף הגליל. 

אני חושב שהיום, במצב כזה, זה דבר מאוד מאוד חשוב. כך נוכל לקבל הרבה מאוד אוכלוסין, גם מעליה, גם ממרכז הארץ, מגוש דן. הרי דירה עולה הרבה יותר בזול, והכול יותר כדאי לכל זוג צעיר שמגיע, חוץ מדבר אחד – אם יש לו גם הטבת מס, יש להניח שניצחנו ובתקופה הקרובה נוכל להביא הרבה אנשים. 

אני רוצה שתדע, היושב-ראש, שאנחנו הולכים לבנות בנוף הגליל מעל 20 אלף יחידות דיור. 20 אלף. במצב כזה, כשהולכים לבנות כל כך הרבה יחידות דיור, בוא נביא את האוכלוסיות האלה בחזרה, אלה שעזבו. בוא נביא אותן. תנו לי את הזמן לעשות את זה.

 << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>   

אתה יודע לאן הן עזבו?

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

כן, אני יודע, לעפולה. למה לעפולה? כי הבנייה בעפולה יותר זולה. אנחנו בהרים, וכל המעטפת עולה הרבה כסף, אבל הרבה מאוד עזבו גם ליישובים שיש בהם הטבות מס. הם אומרים: מה אני מחפש פה? אין פה כלום, לא היה פה כלום. היום הבאתי למעלה מ-40 מפעלי הייטק. 

 << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>   

במרחק של קילומטרים בודדים אפשר לקבל הטבת מס. 

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

כן, אז למה הוא צריך להיות אצלי? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא שמעתי. לאן אנשים עברו?

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

חלק עברו לעפולה, כי שם הבנייה יותר זולה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אין להם הטבות מס. 

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

אני נמצא בהרים והם נמצאים במישור. ההבדל בבנייה בין הדירות שם ואצלי הוא 300 אלף שקל. הוא אומר: מה יש לי לחפש פה? ממילא אין לי שום הטבה. הוא הולך לעפולה. הרבה מאוד עזבו לעכו, לנהרייה, לכרמיאל ולמעלות. אתה מדבר על עוד שני יישובים שנמצאים בארץ. אתה יודע מה? אני מוכן להתחלף איתם – אני מוכן להיות במרכז הארץ כמו לוד ורמלה. זה מרכז הארץ, ולא איזשהו מקום בגליל שצריך לחפש איפה הוא. עד שמגיעים זה שעה וחצי. ללוד וברמלה מגיעים תוך רבע שעה. יישוב אחד שלא נעשה איתו צדק, היחידי – אני חוזר ואומר: מעלות כן, עכו כן, ואנחנו לא. למה אנחנו לא? כי החליטו שלא. אין שום סיבה. 

אדוני, אם כרמיאל כן, אין שום סיבה שבעולם, שום סיבה. בנו את שני היישובים באותו זמן, ואין שום סיבה שפה יש. מבחינת האוכלוסייה המעורבת, בנוף הגליל אנחנו עם 30% אוכלוסייה ערבית. חברים, שימו לב, 30% אוכלוסייה ערבית. יש עוד דבר שאני לא יכול להבין, לאוכלוסייה הערבית יש כל מיני תוכניות, ושם יש הרבה מאוד כסף. תמיד מחלקים את הכסף לערים או ליישובים ערביים, ולנוף הגליל שיש שם 30% - שום דבר. אני שואל: למה? אלה ערבים אחרים? למה לאלה מגיע ולאלה לא מגיע? 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

הם לא ממש מקבלים את הכסף הגדול שאתה מדבר עליו. 

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

זאת בעיה שלכם. אני יודע שהובטח. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

הובטח. 

 << דובר_המשך >> רונן פלוט: << דובר_המשך >>   

לנו גם לא הובטח, וזה בדיוק העניין. אם זה כך, שלא פה מקבלים ולא שם מקבלים, מבחינת האוכלוסייה המעורבת, אנחנו המספר הכי גדול שיש. אין שום צדק עם מה שקורה היום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רק רוצה להגיד לך לגבי הנושא של הטבות המס, זה סעיף אחד והוא לא יהיה הסעיף היחידי. אנחנו לא הולכים לתקן את החוק של הטבות המס, כי אז נצטרך לפתוח את הכול וזה לא דבר שיוכל להתבצע. אנחנו מדברים על דבר מוגדר – יישובים מעורבים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

חד-פעמי או קבוע?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קבוע, בחקיקה. יכול להיות שנעשה הוראת שעה בחקיקה. יכול להיות. אבל זה דבר שיהיה בחקיקה ולא שמישהו ייתן לנו עכשיו תקציב, יעשו לנו טובות וזהו. זה יכול להיות בנושא של רווחה, זה יכול להיות בנושא של החינוך, וזה יכול להיות בנושא התשתיות. זה יכול להיות בנושאים שאתה צריך להגיד מה, לפי דעתך, צריך לתת ליישובים המעורבים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

הערה קצרה. הסיפור של ערים מעורבות בהתהוות הוא סיפור חשוב. אם אנחנו לא נשקיע בתשתיות מבעוד מועד, שנערכות להפיכתן של ערים לערים מעורבות, כמו עפולה וכמו כרמיאל, אנחנו תמיד ניזכר מאוחר מדיי. זה לא אומר שערים מעורבות בהגדרה צריכות להישאר מאחור או לא לקבל תקצוב נוסף. המדינה צריכה להתחיל לתקצב דברים בצפי עתידי, וכשהיא לא עושה את זה, אנחנו תמיד לשוקת שבורה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אחמד טיבי, בבקשה. אחריו תתייחס היועצת המשפטית, שגית. למעשה, מי שעשה את החוק של הטבות המס היה שגית. היא הייתה היועצת המשפטית של ועדת הכספים. אחמד טיבי, בבקשה. 
 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

תודה על ההיענות לקיים ישיבה חשובה לגבי הערים המעורבות. אני רוצה להציג מספר נקודות חשובות, בהקשר של האוכלוסייה הערבית בערים האלה. יש חומר שהוגש לנו על ידי עמותת סיכוי והוועד הארצי – נמצאת כאן ראויה, יועצת של הוועד הארצי לרשויות. 

אחד הנושאים הכואבים ביותר של המצוקה הוא נושא הדיור בערים המעורבות, בעיקר יפו, רמלה ולוד. האם נמצאים כאן אנשי משרד השיכון או נציגי ממשלה אחרים, כדי לתת מענה? זוגות צעירים ביישובים האלה מהחברה הערבית, אין להם מענה. יש מצוקה קשה. מה המענה של הממשלה ומשרדי הממשלה למחסור הזה בהיצע דירות לזוגות צעירים, למוסדות חינוך, תרבות וכדומה? 

לגבי נושא שהצגנו פעמים רבות – ייצוג הולם ברשויות עצמן, בעירייה של עובדים ערבים. לא של חברי מועצה אלא של עובדים ערבים בעכו, ביפו, בלוד, ברמלה, בנוף הגליל, במעלות. כמה עובדים ערבים עובדים? מה השיעור של העובדים הערבים? אני לא מדבר על נבחרי ציבור. יש תת-ייצוג, לפי דוח מבקר המדינה, ולכן אני מעלה את זה. 

לגבי חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, אין ספק שמלבד החינוך הפורמלי, חינוך לא פורמלי - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש את החוק שלי בעניין הזה. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

שאומר מה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שיהיה ייצוג הולם לערבים. זה באמת נכון, יש תת-ייצוג. 

 << קריאה >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << קריאה >>   

החוק של החברות הממשלתיות?

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, לא, לא. 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

החוק של השירות הציבורי. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

עד כדי כך, שתמכנו בחוק שלך. עד כדי כך. 

לגבי חינוך פורמלי וחינוך לא פורמלי. חינוך לא פורמלי הוא אחד הנתיבים כדי לכוון צעירים לפעילות חיובית, שתורמת לחברה, ולהסיט אותם מפשיעה ומאלימות. אנחנו, כחברה, כורעים תחת נטל הפשיעה והאלימות, וחלק גדול מה-so called חיילים של ארגוני הפשיעה, הם אנשים צעירים, בני 17, 18, 19 ו-20. חוסר מעש בקרב הצעירים האלה, לפי נתוני הדוח של מבקר המדינה – כבר דנו בזה כאן, בוועדה – זה יכול להגיע לשיעורים של 40%. הם רואים שצעיר אחר יש לו רכב, משכורת, הולך עם כובע, ותנאי החיים שלו השתפרו, והם נשארים במקום. המחסור והכישלון בחינוך הלא פורמלי מבחינת אפשרויות תקצוב בערים המעורבות, כמו בשאר החברה הערבית והדרוזית, זועקים לשמיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם התוכנית הזאת תצליח בערים המעורבות, זה יהיה גם לימוד לקח ליישובים שאינם מעורבים. למשל, אם בנושא התעסוקה והפשע זה יצליח במקום כמו עכו או בנוף הגליל, זה ודאי ישליך על היישובים הערביים. תהיה תוכנית. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

בעיר לוד, למשל, יש פיילוט של המשרד לביטחון לאומי. זאת עיר מדממת. מה המשמעות המעשית של הכותרת הזאת? באוכלוסייה הערבית אין פעילות שקשורה בפרויקט הזה, והדבר הזה לא מורגש אצל האזרחים והתושבים הערביים בלוד. או תקציבים תוספתיים שהביאו לפעילות שלא הייתה בעבר. למשל, אגפי רווחה, עובדים סוציאליים שמטפלים במשפחות האלה. מלבד הנרצחים, שזה דבר טראומטי, יש גם נפגעים, פצועים, ויש משפחה אחרי הרצח. אין לזה מענה, בכל היישובים הערביים, אבל גם ביישובים המעורבים. 

לגבי החומר שקיבלנו מסיכוי – משרד הנגב והגליל, יש כאן נציג של המשרד? אוקיי. משרד הנגב והגליל אמור להשלים תקצוב לחמש ערים מעורבות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אחמד, כולם יהיו מכיוון שאנחנו נחוקק חוק. אנחנו נחייב את המשרדים. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

נגב וגליל אמור להשלים תקצוב לחמש ערים מעורבות בעקבות קולות קוראים 2021 ו-2022. המשרד מעכב תשלומים ואישור תוכניות. ברשות לפיתוח התחילו תוכניות בשל התקציבים, והפסיקו או לא קיימו בכלל בגלל שהמשרד לא מעביר. אני מתכוון לנוף הגליל, מעלות תרשיחא, עכו, רמלה ולוד. ברמלה, למשל, יש 10 מיליון שקל מ-2021 שטרם שולמו. קיימות שלוש דרישות תשלום שנמצאות בשלבי תשלום מתקדמים, על סך 2,588 אלפי שקלים. לעכו – הקצאה תקציבית של 10 מיליון. טרם שולמה. יש עדכון כי עתיד להיות משולם בקרוב סכום של 2.648 אלפי שקלים. מעלות תרשיחא – הקצאה תקציבית של 10 מיליון. ניצול תקציבי – טרם שולם. יש דרישות תשלום ששלחה הרשות, אך דורשות תיקון. נוף הגליל – הקצאה תקציבית של 10 מיליון שקל. טרם הוגשה דרישת תשלום. כך גם בלוד, טרם הוגשה דרישת תשלום. 

יש פה פרויקטים מפורטים, ואני לא אפרט אותם. אני רוצה לחזור ולהדגיש, ובזה אני אסיים, מכובדי היושב-ראש, שיכון, מצוקת דיור לזוגות צעירים, מערכת חינוך שצריכה סיוע ודחיפה קדימה – זה הבלם העיקרי של צעירים שהולכים לפשיעה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על זה אני מדבר. אני מדבר על שיכון, אני מדבר על חינוך, אני מדבר על רווחה. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

אני מתחבר גם למה שאמר רונן פלוט לגבי נוף הגליל. מגיע להם מה שמגיע לאחרים. אני רוצה להודות לפלוט שבינתיים מאפשר לבני ריינה לשחק בנוף הגליל. 

 << קריאה >> רונן פלוט: << קריאה >>   

היא ניצחה את בית"ר במקרה. 

 << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

רק על הניצחון הזה אתה צריך שנה קדימה. חסרים מיליון שקל, ומשרד הספורט התחייב להעביר אותם אליך ככיסוי לזה שבני ריינה משחקים אצלך. זה יעבור בימים הקרובים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מודה לך. שגית, היועצת המשפטית, בבקשה. 

 << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >>   

תודה שהזמנת אותי לישיבה הזאת. למעשה, אני אתייחס קודם לשאלת הטבות המס, ואחר כך לעניינים אחרים. כשחוקקתם את חוק הטבות המס, הוא היה בנוי משלושה מרכיבים: המרכיב הראשון, שהוא בעצם סוג של תנאי סף, אלה קווי האורך והרוחב של מפת הטבות המס, שנקבעה בחקיקה. הקווים האלה התבססו על קווי הטבות מס, שהם שונים מחוק אזורי עדיפות לאומית, והם התבססו על קווים שהיו לאורך השנים ליישובים שהיו זכאים להטבות מס. 

נוף הגליל לא נכנסת, למעשה, לקווי האורך והרוחב האלה, וגם יישובים אחרים שהוזכרו כאן – לוד, רמלה ויישובים נוספים – לא נכנסים לקווי האורך והרוחב האלה. לכן, כבר מבחינת תנאי הסף, בשאלה האם נוף הגליל יכלה לקבל הטבות מס, התשובה לזה הייתה שלילית לכתחילה. זאת אומרת, עוד לפני שהתחלנו לעבוד על החקיקה. עכו, לעומת זאת, נמצאת בקווי האורך והרוחב, ולכן היא נכללת במסגרת החקיקה. 

במהלך השנים, כשנעשו תיקונים ביחס לעכו, נשאלה השאלה מדוע לא להוסיף קריטריון לחוק הטבות המס, שיעסוק בערים מעורבות. הייעוץ המשפטי, גם של הוועדה הזאת וגם של משרד המשפטים ושל הממשלה, התנגד להוספה של קריטריון כזה משלושה טעמים. הקריטריונים שהיו בחוק ועדיין נמצאים בחוק, הם קריטריונים שמבוססים על מדד חברתי-כלכלי, ועל מצב ביטחוני, כאשר יש הבחנה בין ערים ליישובים כפריים בתוך החקיקה לצורך הניקוד וקביעת הטבות המס. המדדים האלה – מדד חברתי-כלכלי וקריטריון ביטחוני – נקבעו בהתאם להחלטות הממשלה, בהתאם למדיניות הממשלה שראינו לאורך השנים, והקושי של היישובים האלה. ייתכן שהקריטריונים האלה דורשים שינוי, ייתכן שלא, אבל עיר מעורבת לאורך השנים – לא ראינו שהיו החלטות ממשלה שאפשר היה לבסס עליהן, שממשלה רואה בהן עדיפות מיוחדת, ורוצה לתת להן בעצם גם את המכשיר הזה של הטבות מס. 

לכן, לאורך השנים, היה קושי להוסיף את הקריטריון הזה לחוק הטבות מס. הוא היה קריטריון זר ליתר הקריטריונים שנמצאים למעשה בחוק. היום אנחנו נמצאים במצב מעט אחר. הסיבה לשונות היא שכבר יש החלטות ממשלה, שמתייחסות לערים מעורבות. זה כבר נאמר כאן ונסקר בפניכם על ידי הממ"מ, במסמך שהם העבירו לחברי הוועדה. אנחנו נמצאים במצב אחר. משרדי הממשלה השונים מבינים את החשיבות ואת הצורך בעידוד הערים האלה. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

מה זאת אומרת עידוד הערים האלה?

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >>   

עידוד מבחינה תקציבית. אני מדברת על תקצוב. אנחנו מדברים על כספים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כשאנחנו חוקקנו את החוק לפני כמה שנים, לא הייתה התייחסות ממשלתית לעניין של ערים מעורבות. עיר מעורבת היא כמו עיר רגילה. היום זה השתנה. 

 << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>   

דווקא מהעיקרון של חברתי-כלכלי, בערים המעורבות הערבים נמצאים בתחתית של התחתית. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

לא כולם, וזה משתנה. 

 << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>   

לא כולם, אבל רובם. 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רבותיי, בגלל זה אני מקיים את הדיון הזה. אני רוצה להציף אותו. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית. 

 << קריאה >> רונן פלוט: << קריאה >>   

אני רוצה שתדעי שבנוף הגליל, האוכלוסייה ברמה מאוד מאוד גבוהה. לא כולם. 

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >>   

לנוף הגליל יש מדד חברתי-כלכלי 5, מדד פריפריאלי 5. כל עיר שלא נכנסה לחוק הטבות המס, הסיבה הראשונה והבסיסית היא שתנאי סף היה קווי האורך והרוחב. ברגע שיישוב לא נכלל בין קווי האורך והרוחב האלה, הוא פשוט לא נכנס לחוק. 

לכן, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, אפשר לחשוב על חקיקה מסוג אחר, שמאפשרת תקצוב בנושאים שונים, כמו בנושא חינוך, כמו בנושא רווחה ובנושאים אחרים – תשתיות, פנים, ביטחון פנים וכיוצא באלה. גם בהתאם להחלטות הממשלה, וגם בהתאם להטבות שניתנות מכוח חוק אזורי עדיפות לאומית, ככל שהערים המעורבות זכאיות להן. אבל זה יהיה חוק אחר, וזה לא יהיה חלק מחוק הטבות המס. זה יהיה חוק שיעמוד בפני עצמו, ובעצם ישים את הצורך לתקצב ולתת הטבות כלכליות כאלה ואחרות ליישובים המעורבים. זה דבר שאפשר לעשות אותו. 

מה שצריך כדי לעשות את זה, בעיניי, זה לייצר איזשהו מאמץ מרוכז של משרדי ממשלה, של החלטות ממשלה שעוסקות בהטבות האלה, שניתן לתת. אני אספר שחוק שדרות ועוטף עזה נחקק גם בחקיקה של הוועדה הזאת בשנת 2007. יושב-ראש הוועדה דאז הוביל את החקיקה הזאת, ובמקור הוא לא כלל הטבות מס; הוא כלל נושאים אחרים. הוא כלל סיוע בחינוך, הוא כלל סיוע ברווחה ולאט-לאט, ככל שהובהר שישנה נכונות גם מצד הממשלה לסייע ליישובים האלה, החוק הורחב והוכנסו בו הטבות שונות לאורך השנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כולל הטבות מס. 

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >>   

כולל גם הטבות מס. הוא התחיל גם כהוראת שעה – הוא לא התחיל כהוראת קבע – וברבות השנים הוא הפך לחוק. חלק מהיישובים פשוט נקבעים משנה לשנה כהוראת שעה. 

אם אתה צריך מטרה לדיון הזה, המטרה של הדיון הזה היא באמת לשמוע ממשרדי הממשלה מה ניתן היום. אני חושבת שהסקירה שחבר הכנסת טיבי נתן חשובה, מכיוון שאם יש תוכניות שאינן ממומשות, חשוב לראות איך ממשים אותן. ייתכן שתמצאו לנכון לעגן חלק מהתוכניות האלה בחקיקה, ככל שמתכנסים לכיוון של חקיקה כזאת. בסופו של דבר, החקיקה תצטרך להישען על החלטת ממשלה שתרכז את מכלול ההטבות וההקלות שרוצים לתת ליישובים האלה. נראה לי שהיום, בשונה ממה שהיה בעבר, יש כבר בהחלטות הממשלה בסיס מספק להגדרה מהי עיר מעורבת. בעבר, גם זו הייתה שאלה כשעשינו את חוק הטבות המס. עלתה השאלה: אם מכניסים קריטריון כזה, מהי עיר מעורבת, מכיוון שלא היו החלטות ממשלה. היום כבר יש החלטות כאלה, ולכן יש אפשרות להגדיר את העניין של עיר מעורבת בצורה מעט יותר - - - 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

עיר מעורבת כיום פירושה דתיים וחילונים. 

 << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>   

הקריטריון הוא קשיח, 20%?
 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >>   

הקריטריון יכול להיות קשיח, והיום החלטות הממשלה נותנות גם קריטריון קשיח וגם שמות של ערים. אנחנו נצטרך למצוא קריטריון שיאגד את כלל הערים שנכנסות לגדר - - -

 << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>   

יש מאפיינים שונים לפעמים. זה לא מסתכם רק - - -

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >>   

בדיוק. לכן אני חושבת שבחקיקה לא יהיה קריטריון קשיח. כפי שאמרתי, היום יש כבר מספיק חומר להתבסס עליו כדי לבנות את החקיקה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם היינו מכניסים את הערים המעורבות, והסבירה שגית למה לא הכנסנו, היינו צריכים להגדיר מהי עיר מעורבת, מכיוון שהממשלה לא הגדירה. כל הדברים האחרים שעשינו היו הגדרות ממשלתיות. עליהן התבססנו. לא הכנסנו את זה מסיבות אחרות. היום יש מדיניות ממשלתית, ואני אבקש מהלשכה המשפטית לרכז את החקיקה בעניין הזה. 

תודה רבה, אני מודה לך, שגית. אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

ברוך הבא. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברוך הנמצא. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

לראות אותך בוועדת הכספים זה אירוע מיוחד. 

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אדוני היושב-ראש, ברוך הבא גם ראש העיר, שכן שלי. אני כשכן רואה את העבודה שהוא עושה בשנים האחרונות, מאז שהוא נבחר. פשוט הציל את העיר הזאת, נוף הגליל. אני אומר את זה בצורה הזאת כי היא הייתה באמת בדרך למטה, והוא העלה אותה עם יכולות מדהימות. גם מול משרדי הממשלה, גם אם הצוותים שלו, עם האנשים שלו. מלבד ההתפתחות שבשגרה, אני דווקא רוצה לשים דגש על מקרה הקיצון שראיתי מקרוב, כשביקרתי אותו. כשהייתה שריפה, עשינו פה דיונים, גפני, איך לעזור. הייתי אצל רונן יחד עם השר, אז חבר הכנסת משה ארבל, לראות איך אפשר לסייע. היינו בהלם מהפעילות שלו, מהסיוע לתושבים בדיור, במזון ובכל דבר שהיה חסר להם. היה שם שיתוף פעולה יפה גם עם האוכלוסייה הערבית, שכולם ביחד כיד אחת עזרו לתושבים. ראינו את זה בעלייה מאוקראינה, כשמשרדי ממשלה באו ללמוד ממנו את שרשרת הקליטה של העולים, ולא היה דבר כזה בשום מקום בארץ. הוא עשה את זה בצורה מושלמת, והעתיקו את מה שהוא עשה לערים אחרות. על כל זה מגיע לך שאפו. בכלל, על כל עלייה הוא נלחם – אם אלה בני המנשה או מאוקראינה. כל דבר כדי לחזק את העיר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם חרדים שבאו לשם הוא קיבל בכבוד גדול. 

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

גם את החרדים. הכול הוא מקבל. הכול. ערים שהאוכלוסייה שלהן מורכבת, המדינה לא צריכה להסתמך על ראש עיר חזק ובעל יכולות ככל שיהיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בשריפה ראית את ההתאחדות של כולם. 

 << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>   

נכון. זה היה ממש יפה. ראינו את סלי המזון שכולם עשו ביחד, כמו שאמרתי, ערבים ויהודים כאחד. שוב, זה שהוא מצליח בזכות היכולות האישיות שלו, לא אומר שהמדינה יכולה להרשות לעצמה לעמוד מהצד. הגיע הזמן שאנחנו ניתן דגש וסיוע לערים מורכבות, לערים מעורבות. 

שגית, דיברתם גם על חקיקה וגם על החלטת ממשלה. איך זה אמור לעבוד? אנחנו רוצים לתת עתידית לממשלה כדי שיהיה להם יותר קל. אם רוצים לתת סיוע ספציפי לערים מעורבות, שלא יאמרו למה הערים האלה כן, למה זה שוויוני או לא שוויוני? שתהיה הגדרה מרגע שרוצים לתת סיוע לערים מעורבות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שגית תענה. אני רק רוצה להגיד לך, שבשונה ממה שהיה לפני כמה שנים, יש היום הגדרות בהחלטות ממשלה על ערים מעורבות. 

 << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >>   

אני מכירה רק את ההגדרה איך ממנים סגן ראש עיר בעיר מעורבת.

 << דובר >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר >>   

יש היום כל מיני תוכניות ממשלה, כמו התוכניות שחבר הכנסת טיבי סקר כאן. תוכניות שונות, פרויקטים שונים בנושאי ביטחון פנים, אלימות ונושאים אחרים. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

צריך גם חקיקה וגם החלטת ממשלה?

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >>   

כמו שאמרת, כדי שזה יהיה רב שנים ומשהו תקף ומחייב, ויאפשר גם לוועדה הזאת לפקח שהדברים מתבצעים ולא רק נמצאים בהחלטת ממשלה, והכספים אולי כן מועברים או לא מועברים, אני חושבת שחקיקה שתיתן גם הגדרה לעיר מעורבת, וגם את ההטבות שהוועדה הזאת רואה לנכון לכלול בגדר החקיקה, חשובה מאוד. היא צריכה להתבסס על החלטות ממשלה. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

מה לפני מה? 

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >>   

החלטות ממשלה וחקיקה. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

החלטות ממשלה כבר יש, לפי מה שאת אומרת. 

 << דובר_המשך >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << דובר_המשך >>   

חלק יש, וחלק צריך לאגד ולרכז. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אעשה סיכום בסוף. מה היה בהטבות המס? הממשלה הייתה צריכה לחוקק חוק מקיף. היא לא חוקקה, ואנחנו חוקקנו אותו פה. התבססנו על החלטות ממשלה – קווי אורך ורוחב, המדד הסוציו-אקונומי – כל הדברים האלה היו החלטות ממשלתיות, שחלקם לא התבצעו, ובוודאי לא עשו את זה באופן מרוכז. זה מה שאנחנו רוצים לעשות כאן, לשמוע מה הממשלה עשתה עד עכשיו, ועם זה לחוקק חוק שידבר על ערים מעורבות. אגב, אני לא מתכוון רק לערים מעורבות; נצטרך לעשות את זה בעוד כמה קבוצות, או בעוד קבוצה אחת לפחות. לא יכול להיות שאשקלון תהיה מחוץ לעניין, אבל זה לא קשור לחוק הזה. עאידה, בבקשה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

תודה, כבוד היושב-ראש. כמי שחיה ומתגוררת בעיר מעורבת כבר 35 שנים, הנושא הזה מאוד קרוב לליבי. הוא חשוב, והייתי רוצה שבאמת יתקיימו דיונים. לצערי הרב, אני חושבת שיש פיל בחדר שאף אחד לא רוצה לגעת בו. למה אנחנו מעלים את הנושא של ערים מעורבות? הרי לא מדברים עכשיו על מצב סוציו-אקונומי באופן כללי; אנחנו לא מדברים על פריפריה; אנחנו מדברים על ערים מעורבות. מה הבעיה בערים מעורבות? למה צריך לתת להן תשומת לב מיוחדת? לא שאני נגד, אבל אני מדברת על הבסיס ועל הסמוי בדיון שמתקיים פה, שאף אחד לא רוצה לגעת בו. 

עצם העובדה שיש ערבים, ויש יותר ויותר ערבים שהולכים ומתגוררים בערים מעורבות, גורם לאנשים לחשוב שצריך לתת תשומת לב מיוחדת לערים האלה, ולעזור להן להתמודד עם הבעיה החדשה הזאת שנקראת – ערבים שנכנסים לערים האלה, ועושים אותן מעורבות. אני מודה שאני הייתי רוצה לראות את כל הארץ עם ערים מעורבות ועם יישובים מעורבים, ולהפסיק עם הסגרגציה הזאת ועם ההפרדה הקיימת. 

דבר שני, אמרנו שהדיון על הטבות המס התבסס על קווי אורך ורוחב, שהם בעצם השיקול הביטחוני שהיה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אורך ורוחב זה לא שיקול ביטחוני. זה אורך ורוחב. הביטחוני היה עוד קריטריון. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

למה קבעו את הקו שם? למה קבעו את הקו הרוחבי שם ואת הקו האורכי שם? בהתחלה, השיקולים היו מה שנקרא ביטחוני. בגלל זה הוסיפו את נהרייה ואת קריית שמונה ובגלל זה שרטטו שם את הקו. 

 << קריאה >> שגית אפיק: << קריאה >>   

סעיף 11 המקורי לפקודת מס הכנסה, לפני הבג"ץ, היה באמת משיקולים ביטחוניים בלבד, ואת צודקת. אבל אז, ברבות השנים, כשתוקן החוק, קווי האורך והרוחב התבססו גם על ההתיישבות הכפרית, ולא רק בהיבטים הביטחוניים. אבל את עדיין צודקת שהקריטריון הביטחוני נשאר קריטריון מאוד משמעותי. 

 << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

זה ברור. אני לא מתייחסת ספציפית עכשיו לנוף הגליל, אלא באופן כללי. כשנבוא לדבר על תוכניות ממשלתיות כאלה או אחרות, צריך לזכור טוב מאוד שכאשר החליטו להוסיף תקציב לערים מעורבות, כחלק מ-550, אם אני לא טועה דובר על 35 מיליון לחמש ערים מעורבות, ונוף הגליל לא הייתה ביניהן. נוף הגליל לא נכללה בתוך זה. בסך הכול דובר על 7 מיליון לכל עיר מעורבת, ואתם רואים שאפילו לא היה ניצול. היום אנחנו סובלים מבעיות די רציניות, ואני אדבר על העיר שלי עכו. נלחמנו כדי שהעיר שלי עכו תיכנס להטבות המס, ובצדק. מן הראוי היה שהמדד הסוציו-אקונומי – התחלנו לבדוק אותו והתחלנו לדבר על מדד סוציו-אקונומי שכונתי, כי הנדידה של הצעירים הערבים למה שנקרא הערים המעורבות, היא סוג של פתרון עקב מחסור בדיור, שהמדינה לא רוצה לפתור אותו. לכן נודדים. רוב הנכנסים לערים המעורבות הם ממעמד ביניים. הצעירים האלה הם לרוב ממעמד הביניים, במיוחד בנוף הגליל, ועכשיו זה התחיל בעכו. 

 << קריאה >> רונן פלוט: << קריאה >>   

גם גבוה, גם גבוה. 

 << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

נכון, גם גבוה. גם בעכו יש כיוון שמתפתח בצורה כזאת. מי שנשאר מאחור, מוזנח, ברוב המקרים בערים המעורבות – לא במקרה שלך, אני לא יודעת פרטי פרטים – הם השכבות החלשות. השכבות החלשות של הערבים לא מקבלות מה שמגיע להן, אם זה מבחינת חינוך – אני מכלילה גם את נוף הגליל, שאין בה אפילו בית ספר ערבי אחד, לא יסודי ולא על-יסודי. 

 << קריאה >> רונן פלוט: << קריאה >>   

חזרנו עוד פעם לבית הספר?

 << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

מה עוד פעם? זה יהיה בכל פעם. כל עוד יש 30% תושבים ערבים, מגיעים להם שירותי חינוך. בוא נסכים על זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עאידה, אנחנו הולכים לדבר על זה. 

 << קריאה >> רונן פלוט: << קריאה >>   

היה בג"ץ - - -

 << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>   

התקציבים שצריכים לקבל בערים מעורבות, זה לא רק התוכניות המיוחדות. אנחנו אזרחים שווים, וצריכים לקבל מהתקציבים שמגיעים לעירייה. אני אומרת לכם, אין שקיפות ולא מקבלים. אני לא מדברת על המקרה הספציפי. אני גם מדברת על עכו, על לוד, על רמלה, על חיפה ועל כל המקומות האחרים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אימאן, בבקשה. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

בוקר טוב לכולם, זה דיון מאוד חשוב ומהותי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא פתיחה לדיון, זה לא הדיון עצמו. 

 << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>   

אני שמחה על זה, ושמחה שמדובר כאן על הכנתו של חוק. אני מקווה שבסופו של יום יטיב עם כלל האזרחים בערים המעורבות. 
אני רוצה להתחיל עם נתון ושאף אחד לא ייקח את זה אישית, אם זה בנצרת, בנוף הגליל, בלוד או במקומות אחרים. באופן כללי, אם אנחנו נסתכל על המדד שהכי יכול לנבא את העתיד של אותם אזרחים, נסתכל על הילדים בתוך אותם ערים ונראה ש-9.5% מהילדים היהודיים הם עניים, וזה לא טוב בכלל, וממול אנחנו נראה שיש 43% מהילדים באותם ערים שהם ערבים ועניים. הנתון הזה מספיק לנו, כבודו, כדי לזעוק לשמיים ולראות מאיפה אנחנו יכולים לצאת ולאן אנחנו יכולים לכוון. 

מטרת החוק צריכה להתחיל בזה. כל עוד מעגל העוני יתרחב, במיוחד בקרב הילדים, העתיד שלהם יהיה עוד יותר משפחות במעגל העוני, עוד יותר משפחות מעורבות בפשיעה, עוד יותר מעורבות במצבים חברתיים לא קלים, וזה מחייב עוד מהמדינה. אז שתשכיל המדינה להשקיע את המשאבים האלה במקומות הנכונים. 

באופן כללי אני רוצה לדבר גם על הסוגייה של הדיור בערים המעורבות. זאת סוגיה בוערת. אם נתסכל על לוד, רמלה, חיפה ועכו, יש שם בעיה עם הדיור הציבורי מבחינת טיפוח, שיקום וכל מה שקשור באיכות הבתים, והאפשרות לשקם את הבתים האלה. יש בעיה גם עם האפשרות לרכוש את אותם בתים, כך שבעיית הדיור היא בעיה מאוד מאוד קריטית, וצריך לתת לה מענה. 

הסוגיה השלישית היא סוגיית החינוך. אנחנו יודעים איפה לומדים רוב הילדים בערים המעורבות. רובם לומדים בבתי הספר ובשכונות הערביות, והמצב שם על הפנים. לכן, אם אנחנו  חושבים שאנחנו הולכים לקדם תוכניות ולקדם חוק שיעזרו במקום הזה, צריך גם לדאוג למנגנון של החוק הזה, איך יגיעו משאבים למקומות הנכונים, ואיך יעברו למקום הנכון. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

ראשי הערים יודעים את זה הכי טוב, באמצעות הנציגים שיש במועצה. 

 << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>   

אני רוצה לדבר על הנציגים ועל הנציגות של האזרחים הערבים בעירייה. אני שכנה של נוף הגליל ויש לי הרבה חברות וחברים שגרים שם. אני שומעת הרבה דברים טובים, במיוחד על השירות שהם מקבלים. אמרנו מלכתחילה שהמצב הסוציו-אקונומי של יותר מ-90% מהאזרחים הערבים שגרים בנוף הגליל בינוני ומעלה, ולכן המצב שלהם יותר טוב, אבל סוגיית החינוך ובית הספר – אתה אומר שזה לא המקום – אני חושבת שצריך לשים את זה במקום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל זה לא הדיון עכשיו. 

 << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>   

כבודו, זה לא הדיון, אבל אני אומרת שאם מדברים על חוק לערים מעורבות, צריך לקחת את מכלול הדברים. אם לא עושים בגלל שאין חוק, שיעשו חוק, ובתקווה שיהיה. 

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה הייצוג של האזרחים הערבים במשרדי העיריות. כמה עובדים יש שם? כמה נציגי ציבור יש במועצה או בעירייה? כמה התקשרויות של העירייה יש עם בעלי עסקים ערבים ביישובים?

 << קריאה >> רונן פלוט: << קריאה >>   

אני מזמין - - -

 << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>   

אני לא מדברת רק על נוף הגליל, אני מדברת באופן כללי. אני מעלה את השאלות האלה כי אנחנו חושבת שאלה שאלות מהותיות, שיכולות להביא את השינוי המיוחל שכולנו רוצים אותו. כולנו רוצים אותו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אימאן, על זה עשיתי חוק. 

 << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >>   

דבר אחרון, כבודו, חלק גדול מבתי הספר של המוכש"ר נמצאים גם בערים המעורבות. חשוב לך החינוך של המוכש"ר, אז אולי תדאג גם לזה בהצעת החוק שאתה רוצה להביא? בערים מעורבות יש הרבה בתי ספר של המוכש"ר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, אנחנו רושמים את זה. מאה אחוז. אני עוד לא יודע אם זה מתאים. אם זה מתאים. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

הערה לפני נעמה, ברשותך. כל מה שאמרנו על הערים המעורבות, חל גם על מועצות אזוריות, שיש בהן גם יהודים וגם ערבים – מנשה, גלבוע. הכול. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון, תודה. נעמה, בבקשה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

הנושא הזה קרוב לליבי, ואני גם יו"ר השדולה לשוויון בערים מעורבות גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזאת. הייתי חברת מועצת עיר בחיפה, וזה נושא שעסקתי בו רבות, גם בהקשר של הנגשה שפתית, שזה הכי בסיסי, וגם בהקשר לתקציבים ולמדיניות. 

אני חושבת שהחלטות כאלה, שאמורות להיות גם בחקיקה וגם להפוך לקבועות, צריכות להיעשות בשיתוף הציבור, כמובן עם ראשי הערים בראש ובראשונה, וגם עם הארגונים של החברה האזרחית. לא פעם יש להם גם מחקר שלא תמיד נעשה דרך הממשלה, וגם איסוף מידע ונתונים. אני אתן דוגמה, כשקיימתי דיון על פרופיילינג ועל אלימות משטרתית בוועדת הצעירים, יוזמות אברהם הציגו איך הם עושים הדרכות לשיטור בערים מעורבות. המשטרה התחברה אליהם ועשתה איתם תהליך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נעמה, אני רוצה להגיד לך משהו. אם את חושבת שאפשר לחוקק חוק כאן בכנסת, ונקבל ברכות מכל ראשי הערים – אנחנו לא עושים חוק כזה. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

לא אמרתי את זה. דיברתי על שיתוף הציבור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בהטבות המס - - - נגדי. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

גפני, בסוף צריך לחוקק. אני חושבת שלא פעם, כשדברים נעשים פה בחטף, בלי היוועצות – זה מה שאני אומרת. 

יש כמה קטיגוריות שצריך לעמוד עליהן. למשל, ערים מעורבות בהתהוות. זאת סוגיה מאוד טעונה, כי יש פה עניין של מרחב שמשתנה, וצריך לדעת איך להשקיע בו את המשאבים הנכונים, כדי לאפשר מבני אב לחינוך, לדיור, לתשתיות וכולי. לא לייצר בעיות שלא פעם אנחנו מייצרים כשאנחנו עוצמים את העיניים וחושבים שזה ייעצר בכמה אחוזים בודדים. הסיפור של אחוז בעיר – בדרך כלל זה מה שמגדיר כל מיני דברים, אבל השאלה היא גם כמה יש בעיר. עיר כמו חיפה, למשל, היא עיר שצריכה השקעה. דבר נוסף, שכונות הומוגניות ושכונות מעורבות. עד לפני חודש וחצי גרתי בשכונה מעורבת, ולא היה בה מרכז קהילתי ולא אפשרויות שמנגישות שירותים. הסיפור של שכונות הומוגניות שהן בדרך כלל הכי מוזנחות, כמו חליסה בחיפה או שכונות מעורבות, שהן בהזנחת ביניים, אלה דברים שצריך לעמוד עליהם בפני עצמם. בגלל זה אני אומרת שהסיפור, עאידה, היא לא מאיזה מקום גזעני, אלא להפך. יש הזנחה מודעת בערים המעורבות, הזנחה שצריך לטפל בה. למשל, תקצוב ייעודי למגרשי ספורט, למרכזים קהילתיים. כל אותם מנגנונים שלא פעם, ספציפית במקומות האלה, לא ניתנים. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

מה הרקע להזנחה הזאת?
 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

בוודאי שאני איתך, ברור. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אז למה את אומרת לי שלא?

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

אנחנו לא אומרים שמישהו רוצה לדון בזה כי יש פה ערבים ולא נוח לגעת. לא, יש הזנחה שיטתית במרחבים מעורבים או בשכונות הומוגניות ערביות בערים מעורבות, וצריך לתקצב את השוויון הזה, כי זה משפיע על כל המרחב. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

יקירתי, אם זה היה רק עניין של הזנחה ולא עומדת מאחורי זה אידאולוגיה, היו לפחות נותנים את התקציבים שמגיעים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עאידה, כשאני כאן לא יהיה חוק שיפלה לרעה את הערבים. לא יהיה חוק כזה. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אני מאוד שמחה. אחר כך נצטרך לדבר על המוכש"ר בחינוך הערבי. 

 << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

בסעיף הבא. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני חסידה גדולה של אוטונומיה לרשויות המקומיות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה, יש כסף? בקדנציה הקודמת לא היה. אנחנו היינו בחוץ. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני חסידה גדולה של אוטונומיה לרשויות המקומיות, ואנחנו נמצאים במקום האחרון ב-OECD בריכוזיות. אני חושבת שיש מקומות שבהם צריך להגדיר תקציבים ספציפיים, כי לא פעם הם ממש נלקחים. למשל, תקציב תרבות ערבית בעיר. ראיתי איך פעם אחת היה תקציב של רבע מיליון, שזה לא הרבה, ואיך ברגע אחד הוא הפך להיות 90 מיליון. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

כמה בעיות יש בחיפה? תתמודדי כבר לראשות העיר. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני כבר לא גרה בחיפה. 

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

היא עברה דירה, היא לא יכולה. תאמין לי שהיא קיבלה הצעות מפתות בשביל להתמודד שם. 

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

האמת שגם פה, בשולחן. כולל עוד כמה. יש לנו מערכה לאומית יותר חשובה. בהיבטים הללו, יש לנו מה לבחון איפה היו כשלים. הרב גפני, יש כשלים ולא פעם משתמשים בהם כאמצעי סחיטה לאוכלוסיות האלה. ממש צנע תקציבי שבכל פעם נותנים אותו – את בטח מכירה את זה, עאידה – משחררים תקציב תמורת הצבעה, מורידים תקציב תמורת הצבעה. צריך לעגן חלק מהדברים האלה מראש בכל השירותים, ואולי זאת הזדמנות. תודה רבה, הדיון הזה חשוב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. ינון, בבקשה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש העיר, בפעם שעברה קיבלת 98.5%. שמעתי על האחוז וחצי האלה. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

עד עכשיו הוא מחפש את האחוז וחצי הזה. 

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

הוא הלך להגיש תלונה במשטרה. הפעם יהיה לך יותר, בעזרת השם. 

עברתי על המחקר המקיף שנעשה בממ"מ, ונוף הגליל נמצאת במצב טוב ביחס שלה לאוכלוסייה הערבית, מבחינת מה שהיא נותנת. אם אני כבר מדבר על זה, הסיפור הוא לא רק הטבות מס, ויכול להיות שהטבות מס ישאירו את האנשים ביישובים. 

עאידה, אמרת שהפיל שבחדר הוא האוכלוסייה הערבית שמגיעה ליישובים. אפשר להגיד שזה נכון, אבל דווקא בגלל זה אנחנו מדברים על זה, לראות איך משפרים את זה. ברגע שמגיעה אוכלוסייה ערבית, שדווקא במקומות המעורבים האלה – בכיתות המעורבות, בבתי הספר המעורבים - - -

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

אין בתי ספר מעורבים. 

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

בעכו יש בתי ספר מעורבים. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

לא. 

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

בוודאי שיש. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

לא. אני אומרת לך שלא. יש אולי שניים-שלושה יהודים בבית ספר יהודי. אין בתי ספר מעורבים. 

 << קריאה >> רונן פלוט: << קריאה >>   

בנוף הגליל – 30% מהילדים הערבים הם בתוך מערכת החינוך הכללית, והם מאוד רוצים ללמוד שם. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

הוא דיבר על עכו. 

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

גם את הנתון הזה צריך לבדוק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גבירותיי ורבותיי, אנחנו עוברים את הזמן. 

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

דווקא בגלל זה אנחנו צריכים להביא חוק, כדי שייתנו לערים המעורבות תוספת תקציבית, אבל שנדע איך מיישמים את זה. איך זה מגיע ליעדו. אם הכסף לא יגיע ליעד, בעוד שנתיים-שלוש נגיע למקום הזה שוב. לכן אני אומר שהטבות מס זה דבר טוב שחייב להיות, כדי לעודד את אותם אנשים שלא יעזבו אלא יישארו בעיר. איך נוף הגליל ברחה מזה? זה סיפור הזוי, איך הצליחו להשמיט אותה משם. עם זאת, אדוני היושב-ראש, צריך החלטת ממשלה שתיתן כספים ייעודיים לערים האלה, שייתנו מענה גם לחינוך וגם לתעסוקה. אם אנחנו מדברים גם על הייצוג של האוכלוסייה הערבית ביישובים במועצת העיר, בערים מסוימות יש להם ייצוג נכון יחסית. גם מבחינת אחוזים של עובדי עירייה, יש מקומות שעוברים את האחוז באוכלוסייה, כמו מעלות תרשיחא, יש מקומות שמתקרבים לזה, ויש מקומות שרחוקים מזה. זה צריך להיות היעד שלנו, בצירוף החוק שאתה מביא ובצירוף החלטת ממשלה, ונוכל להגיע למשהו שיהיה קצת יותר טוב ומועיל. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. ספא יונס, מנהלת פיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי, בבקשה. 

 << אורח >> ספא יונס: << אורח >>   

בוקר טוב לכולם, גם אני מודה על התנעת התהליך שנראה לנו מאוד חשוב. אני מרכזת את הנושא של ערים מעורבות ברשות לפיתוח כלכלי. המענים שניתנים היום לערים מעורבות ניזונו משתי החלטות שאנחנו מרכזים: החלטה 550 – נושא כמו חינוך, למשל, חל על ערים מעורבות; החלטת ממשלה ייעודית לערים מעורבות, שיש בה מספר משרדים – רווחה, חינוך לחיים משותפים, צעירים, תעסוקה, נגב גליל, שהזכיר חבר הכנסת טיבי, תרבות וספורט. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין שיכון?

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

לא. שיכון לא נכנס להחלטה הזאת, כי זאת הייתה החלטה מצומצמת יחסית, למשך שנה בלבד. אני מזכירה שהשנה הזאת אמורה להסתיים בסוף 2023. המשרדים התחילו להתניע את התוכניות, אבל יש חוסר ודאות במשרדים. הם לא יודעים אם הם יכולים להמשיך להעסיק את אותם עובדים, כי השנה מסתיימת אוטוטו. אנחנו רוצים להמשיך בהחלטה, לפחות את הרציפות שקיימת, וגם להרחיב אותה למהלכים אסטרטגיים בתוך הרשויות המעורבות. אחמד טיבי הזכיר את הנושא של גיוון בערים המעורבות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אתם הולכים לעשות? איזה מהלכים אסטרטגיים?

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

המהלכים האסטרטגיים מתחלקים לכמה נושאים, ואחד מהם הוא שהרשויות יבצעו תוכניות אסטרטגיות לצמצום הפערים. שייקחו את כל הנושאים, מחינוך ועד תרבות ונושאים נוספים, כולל הנגשת השירותים, כולל עובדים בעירייה וכולי. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

זה כבר נשלח לרשויות?

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

אנחנו עושים את זה אצלנו, קודם כול, כדי לבצע מול הרשויות כדי שיבצעו את התוכניות עוד השנה. נרצה החלטת ממשלה שתאפשר לנו לממן את התוכניות. הרשויות אומרות שלהתחיל לעשות תוכניות בלי שיהיה להן מימון – הן לא יעשו. אנחנו רוצים שהחלטת הממשלה תאפשר רציפות של העשייה הממשלתית הקיימת היום, והותנעה רק השנה, וגם, כמו שאמרתי, לבצע את המהלכים האסטרטגיים מול הרשויות. כמו כן, לבצע תוכניות רוחביות, שהן על-רשותיות, בכל הנושא של גיוון עובדים. לא מדובר בגיוון עובדים רגיל, כי זה דווקא קיים. מה שחסר זה עובדים בכירים בעיריות, וזה כמעט אפסי בעיריות המעורבות. דווקא עובדים ברמות כאלה ואחרות נמצאים, ומה שבאמת חסר, והתריע על זה דוח מבקר המדינה - - -

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

איך יידעו מה להכין ואיזה תקציבים המשרדים צריכים, אם אתם אומרים שקודם כול אתם רוצים לראות מה התקציב, ואז תפנו לרשויות. זה לא אמור להיות הפוך?

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

אתה מתכוון למשרדים הממשלתיים?

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

שאלתי לגבי התוכנית האסטרטגית, ואמרת שפניתם לרשויות, כדי שיכינו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה הולך להשתנות. 

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

אנחנו נמצאים עדיין בתהליך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היא יכולה לפנות לכל המשרדים וזה בסדר, אבל קודם שתעביר אלינו, כי אנחנו הולכים להציף את זה. אני הולך לקיים דיון על הדברים שהיא תגיד. השאלה שלך נכונה, כי המשרדים שואלים: לשם מה לקיים דיון, או מה לעשות בשעה שאין תקציב? אנחנו נעמוד מול הממשלה. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

ראשי הרשויות, לדבריה, אומרים שהם לא רוצים להכין תוכניות כי הם לא יודעים מה התקציב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היא צודקת. 

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

יש תקציב. 

 << קריאה >> היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק: << קריאה >>   

הם לא יודעים אם זה יתוקצב בשנה הבאה, כי ההחלטה כרגע היא עד סוף 2023. 

 << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >>   

צריך לקבל החלטה להמשיך את זה.

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

יש תוכנית אסטרטגית שהיא דיברה עליה, אבל לא פנו לראשי הרשויות כי לא יודעים מה התקציב. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

למה אין בקשות לתשלום התקציבים שכבר הוקצו והוזכרו בדיון בערים מעורבות מהתוכנית הקודמת?

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

מבחינת נגב גליל, אנחנו בקשר שוטף וניצול התקציב איטי יחסית, גם לקול הקורא של 2021 – זה היה בהחלטת ממשלה 550 – וגם לגבי אישור התוכניות העכשוויות של הקול הקורא הנוכחי, בהחלטה הנוכחית. אני מציעה שמשרד נגב גליל יבוא וייתן תשובות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אבקש ממך בסוף הישיבה את התוכניות שלכם. אנחנו הולכים לדון בזה, ואני אקרא למשרדים. אגב, גם משרד השיכון יהיה חלק מהעניין. 

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

נשמח מאוד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ואנחנו נרצה לחוקק. 

 << דובר_המשך >> ספא יונס: << דובר_המשך >>   

סעיף 28 מתוך החלטת ממשלה 550 מקצה כבר תקציב, וצריך רק החלטת ממשלה כדי שנוכל להשתמש בזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. תעבירי לי, בבקשה, את כל הדברים האלה. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

כבוד היושב-ראש, הבנתי שאתה תבקש מהם דיווח. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני ביקשתי. 

 << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>   

כן, כן, הבנתי. השאלה אם אפשר לבקש ממשרד נגב גליל לדווח לנו על התוכניות, ויענה על השאלה למה הוציאו 17 יישובים ערביים מהתוכניות שלהם במשרד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עינב פרץ ממשרד הפנים, בבקשה. 

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >>   

שלום לכולם, אני ממונת מחוז צפון מטעם משרד הפנים. נוף הגליל היא עיר טובה עם תפקוד טוב. ראש העיר מצליח לעשות שם דברים שאנחנו לא רואים בהרבה רשויות בצפון. זה באמת בעקבות זה שהוא עושה יחד עם הרשות שלו, והם נמצאים בתוכניות שונות כמו תוכנית ההמראה של משרד הפנים. אין קשר לנושא של עיר מעורבת, כי אין כאן שום תקציבים מיוחדים שאנחנו מעניקים להם. הם נבדקים, והפרמטרים הם כמו כל עיר אחרת בצפון. 

אנחנו לא ניכנס לנושא סוגיות המס, כי זה נושא אחר. אם מדברים על תקצוב לערים מעורבות, צריך לתכלל את כל זה. כשאני מסתכלת על עיר ואני בוחנת אותה בכל הפרמטרים, צריך מכל המשרדים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

	משרד הפנים הוא משרד מאוד חשוב בעניין הזה, אבל הוא בוודאי לא היחיד. 

 << דובר_המשך >> עינב פרץ: << דובר_המשך >>   

אנחנו לא היחידים, אבל אנחנו רואים תמונה רוחבית של הרשויות, ואנחנו מתכללים את זה. לכן, צריך להסתכל על כלל המשרדים ולתת פתרון הולם שכולל את כל המשרדים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. עורכת הדין ראויה, בבקשה. אני רוצה חומר לגבי מה שאנחנו מתכוונים לעשות בהמשך. אם את רוצה להגיד משפט, בבקשה. אני רוצה לסכם. 

 << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >>   

שלום, אני עורכת דין, יועצת כלכלית לוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות. אני לא אחזור על הנקודות שהעלו חברי הכנסת אחמד טיבי, עאידה תומא ואימאן יאסין, כי אלה נקודות שגם אנחנו חשבנו עליהן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם נעמה וגם אופיר. כולם. 

 << דובר_המשך >> ראויה חנדקלו: << דובר_המשך >>   

כולם, בדיוק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אל תעשי אפליה. 

 << דובר_המשך >> ראויה חנדקלו: << דובר_המשך >>   

חס וחלילה. זאת פעם ראשונה שאני נמצאת במקום של ה-self וה-role – האישי והתפקידי. אני תושבת נוף הגליל, והיום באתי בתקן הממלכתי שלי להיות יועצת הוועד הארצי לראשי הרשויות. אני מובילה מהלך של בית ספר, ואני אומרת שצריך להסתכל על כל הנקודות, וצריך להפריד בין ערים מעורבות היסטוריות לערים מעורבות בהתהוות. יש הרבה סוגיות בערים המעורבות ההיסטוריות שסקר ד"ר אחמד טיבי. אני אתן דוגמה – עיריית לוד קיבלה השנה 13 מיליון שקל, והשאלה מה נעשה בכסף הזה. כמה עובדים סוציאליים – יש גם סוגיות של רווחה – ומה הצעדים האופרטיביים שנעשו. צריך לעשות גם בקרה ומעקב על תקציבים שמגיעים לרשויות המעורבות, ולהבין האם המוטבים, שהם האוכלוסייה הערבית, נהנים מהם. 

	בנוסף לסוגיות שהעלו חברי הכנסת, אני אעלה את סוגיית התעסוקה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה עלה, עלה. 

 << דובר_המשך >> ראויה חנדקלו: << דובר_המשך >>   

חשוב לי להדגיש בשם הוועד, שצריך להסתכל על זה כמכלול. נעביר חומר מסודר לוועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את מייצגת את ראשי הרשויות הערביות. אני מבקש נייר כדי שנוכל לעבוד. 

 << דובר_המשך >> ראויה חנדקלו: << דובר_המשך >>   

ברור, תקבל. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. באהיג' מנסור, ראש מועצת עוספיא, משפט, בבקשה. 

 << דובר >> באהיג' מנסור: << דובר >>   

בוקר טוב לכולם, אני מבקש להעלות סוגייה. אתם מדברים על ערים מעורבות ואני חושב שצריך לדבר על יישובים מעורבים, כי הסוגייה הזאת כוללת את כל היישובים. בעוספיא, לדוגמה, חיים אנשים מארבע עדות, מארבע דתות. אנחנו כ-15 אלף תושבים ועוד מעט נהיה עיר. צריך לחשוב מהתחלה על יישובים מעורבים, כדי להשריש את הפתרונות מהתחלה, ולא להתחיל עם ערים שכבר יש בהן בעיה. צריך לטפל בסוגיה בהתחלה ולא באמצע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. גבירותיי ורבותיי, קיימתי את הדיון הזה כדי להתניע את המהלך. אני מבקש מכל הגופים שעוסקים בעניין הזה – גם המשרד לשוויון חברתי וגם מזכירת הוועד של הרשויות המקומיות – להגיש לי נייר על מה שאתם מבקשים, ואתם סבורים שצריך לעשות לאור הפעילות שלכם. חבר הכנסת טיבי, אני מבקש שתעביר ללשכה המשפטית את הנייר שהצגת לנו. מהיועצת המשפטית אני מבקש לדעת מה החליטה הממשלה בחמש השנים האחרונות, כשהיא נתנה הטבות ליישובים המעורבים בנושאים שונים, כולל בנושא שיכון. לא רק בנושאי רווחה, עובדים ותעסוקה. אנחנו נתייעץ, חברי הוועדה, בישיבה שאנחנו נקיים במיוחד אחרי שיהיה כל החומר. נבקש לקבל את ההתייחסות של משרדי הממשלה, ונבקש לדעת לאיזה כיוון של חקיקה אנחנו הולכים. 

אומנם היום את היועצת המשפטית של הכנסת, אבל אני מבקש שמילואים תעשי כאן.

 << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>   

יש מספר ימים בשנה שאתה רוצה?

 << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>   

מה שנקרא שוויון בנטל. 

 << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>   

קודם כול, שנה טובה, אדוני היושב-ראש. יש ועדות ויש ועדות. טוב שיש ועדות שנוהגות כבוד בייעוץ המשפטי של הכנסת, להבדיל מוועדה שנמצאת שלוש קומות למטה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תאמין לי, לא שמתי לב שהוא פה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

וזה רק חימום לקראת הדיון הבא. 

 << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>   

תלוי מה העמדה של היועצת המשפטית. לפי זה אתם קובעים אם לגבות או לתמוך. 

 << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >>   

חבר הכנסת קריב, אני אומר לך, תהיה בטוח שכל הוועדות כאן מכבדות את הייעוץ המשפטי. 

 << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >>   

אתה כנראה לא יושב מספיק בוועדות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חבר הכנסת קריב, אני באמצע הדברים. אני מבין שיש כמה שלא חשוב להם הנושא של הערים המעורבות, אבל לפחות שלא יפריעו. אני מבקש להכין תשתית בעניין הזה, כי אנחנו מתחילים פה מאפס. אנחנו לא מתחילים ממשהו שידענו. כשהתחלנו עם הטבות המס, היה בג"ץ, היו החלטות ממשלה. 

 << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >>   

יכול להיות שעד שנגיע לחקיקה לא יהיה בג"ץ.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, אני חושב שיהיה. אנחנו עבדנו על פי הנתונים הקיימים, ועכשיו אנחנו מתחילים ממצב שבו אין משהו באמצע. זה לא שנתנו הטבה לאיזשהו יישוב, בגלל שהוא יישוב מעורב, אלא אם כן יש בהחלטות הממשלה. לכן, אני מבקש שהלשכה המשפטית תגיד לי מה ההחלטות שהתקבלו עד היום. 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>