פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"ד (24 באוקטובר 2023), שעה 9:45



סדר היום:
 << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב


חברי הכנסת:
אברהם בצלאל

מוזמנים: 
	גיא מור
	–
	סמנכ"ל משרדי ממשלה, משרד ראש הממשלה

	מיכל עקביה
	–
	רשות האסדרה - יועמ"ש, משרד ראש הממשלה

	מאיר לוין
	-
	משנה ליועמ"ש, משפט כלכלי, משרד המשפטים

	יובל רויטמן
	–
	ראש אשכול רגולציה, משרד המשפטים

	יעל קריב טייטלבאום
	–
	רפרנטית מדיניות רגולציה, משרד המשפטים

	אוראל שריקי בן צבי
	–
	ייעוץ וחקיקה משפט פלילי, משרד המשפטים

	יואל בריס
	–
	יו"ר רשות האסדרה, משרד ראש הממשלה

	ירדן חפר
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	דליה שילי-יריחובר
	–
	ראש צוות יעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

	שושנה שטראוס
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	אריאל רכניץ
	–
	חוקר, פורום קהלת



משתתפים (באמצעים מקוונים):
	נטע דרורי
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	מתנאל מזור
	–
	מנהל מחלקה בכיר, משרד התקשורת

	בילי בירון
	–
	יועצת משפטית, משרד התחבורה

	יעל צוקרמן בלאו
	–
	עו"ד, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

	תהל ברנדס
	–
	סגנית בכירה ליועצת משפטית, רשות המים

	חגית איגרמן
	–
	מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	קרן גלבוע
	–
	רשות האוכלוסין, משרד הפנים

	הדס אדלר
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	בר כהן לוי
	–
	עוזרת משפטית ליועמ״ש בל״מ, המשרד לביטחון לאומי

	מאיר דוד
	–
	משרד העבודה

	אפרת גלנו
	–
	הלשכה המשפטית, משרד האנרגיה והתשתיות

	חן בר יוסף
	–
	מנהל מינהל הדלק והגז

	שאול יציב
	–
	פרופ', משרד הבריאות

	מיכל גולדברג
	–
	עו"ד, סגנית היועמ"ש, משרד הבריאות




ייעוץ משפטי: 
אלעזר שטרן

סגן מנהל הוועדה:
אלירן כהן

רישום פרלמנטרי:
אסתר מימון

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בוקר טוב, אנחנו עוסקים בהוראת שעה של "חרבות ברזל" בעניין הארכת תקופות ודחיית מועדים (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז). החוק עבר אתמול במליאת הכנסת בקריאה הראשונה. גם זה כחלק מההסכמות של אופוזיציה וקואליציה לקידום מהיר של הדבר הזה. מדובר בחוק שייתן מענה לרבים-רבים, בין אם מסיבותיהם שלהם ובין אם מסיבות של אי-יכולת המשרד הממשלתי או הרגולטור איתו הם מתמודדים, הם לא יכולים לחדש את האישורים או שאנחנו לא רוצים שיטרידו את עצמם בזה, גם אם החידוש הוא יחסית פשוט. החוק הזה מיועד לתת הארכה גורפת. הוא דומה למה שהיה בתקופת הקורונה. זה התחיל בתקש"ח ועבר לחקיקה. יש הפקות לקחים מאז שאיתם אנחנו נפעל.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

קודם כול, בגלל שאנחנו ועדת החוקה, חוק ומשפט ואנחנו בימי לחימה, הזדעזעתי לגלות, לקרוא אתמול את פסק הדין של בג"ץ שעסק בעתירה בשם עזתים כנגד החלטת הצבא להפציץ את בית החולים אל-קודס. לתדהמתי, לא רק שבשעת לחימה ניתנה זכות עמידה לעזתים בשם ארגון שמייצג אותם, בג"ץ ביקש את עמדת המדינה, ובמקום שעמדת המדינה תהיה לדחות את העתירה מכל וכל, כי היא לא עומדת בתנאי הסף, גם מהותית לדחות אותה, היא עוסקת בעניינים של לחימה ובענייני ביטחון פרופר, בית המשפט ביקש את עמדת המדינה, ועמדת המדינה פורסמה בפסק הדין, ולפיה המדינה הודיעה לבית המשפט העליון כי אין בכוונת צה"ל לתקוף כרגע את בית החולים אל-קודס. אגב, רשמו בפניכם שבית החולים הזה מהווה מגן אנושי להסלקת אמל"ח בכמות מאוד מאוד גבוהה. תוך כך, הגם שהעתירה נדחתה, אני ממליצה לאנשי חמאס ללכת לבית החולים אל-קודס ולהתחבא שם, לאור העובדה שהמדינה הודיעה כי כרגע היא לא מתקיפה את בית החולים. תיאטרון האבסורד וההזיה בחסות בג"ץ בעת לחימה קשה מאוד של מלחמת קיום, של להיות או לחדול, אל מול אכזריות בלתי נתפסת של חמאס. חשוב לי לומר את הדברים האלה כי זו ועדת החוקה, חוק ומשפט.

באשר לחוק הזה, שהוא חשוב מאוד, לקריאה הראשונה אתמול בכנסת, אני מבקשת לציין שני סייגים שלדעתי צריך לשנות בחוק הזה. הרעיון פה בעיניי הוא קודם כול הקלה על האזרח, נקודה. שהוא לא יצטרך להאריך רישיונות בתקופה שכזאת, על כל המשתמע מזה, על כל המורכבות בזה, של עמידה מול הרשות, מול משרדי הממשלה, שמתפקדים בצורה בינונית מפאת המצב, והייתי עדינה. 

ולכן אני מפנה אותך, אדוני היושב-ראש, לשני דברים שמפריעים לי כאן בחוק. דבר אחד, סעיף 2(ג) – אני הייתי מותירה את הסעיף באופן הבא: הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה וכו', סעיף 2(א) ו-(ב) נכונים, עצם הרעיון של מתן ההיתר, אחר כך סמכות של ראש ממשלה להאריך את התקופה, זה מצוין. סעיף 2(ג) – קובע שרשות ציבורית מוסמכת לתת אישור וכו', רשאית ביוזמתה או לבקשה וכו', שאישור רגולטורי יעמוד בתוקפו. כבר דיברתי עם נציגי המדינה עוד לפני שנכנסת. אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, מתן הסמכות הבלתי רגילה הזאת, באופן שבו היא מפורטת בסעיף קטן (ג) לרשות הציבורית המוסמכת, לי יש בעיה איתה, כי צריך לציין שאם הרעיון הוא לתת הסמכה לרשות כדי שאם יש רישיון שיש בו בעיה מקצועית, או משהו שמסכן את הציבור, או את ביטחון הציבור, אני רוצה שתהיה התוויית שיקול הדעת של הרשות הציבורית המוסמכת להתערב בהארכת הרישיון הרגולטורי. זה עניין אחד. 

ועוד דבר, התוספת השנייה לחוק מונה שורה של רישיונות שהחוק לא חל עליהם, וזה רישיונות שהם תלויי אגרה, ולא ברור לי למה. אם זה רישיון שהוא תלוי אגרה ולא דורש מעבר לזה, אנחנו לא נקל על האזרח ונאפשר לו לדחות את תשלום האגרה כמו שאנחנו דוחים את השאר. בכל הכבוד לקופה הציבורית, לאור העובדה שאני רואה שמתמהמהים פה עם פתיחת הכיס לטובת השכירים והעצמאים ולטובת החל"תים, אז אני לא רואה לנכון להגן על הקופה הציבורית בשלב הזה, במיוחד כשמדובר בדחיית אגרות בלבד. 

צריך לדעתי לבטל את התוספת השנייה בהקשר הזה, ואם זה באמת רישיונות שהם תלויי אגרה בלבד, המשמעות של זה שאנחנו בסך הכול דוחים את תשלום האגרה בתקופה הקובעת. כך נראה לי נכון. זאת עמדתי לגבי הצעת החוק הזאת. בכפוף לתיקונים האלה זה נראה לי הוגן, מאוזן, ונקדם את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כי חבל על כל יום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה. מי מציג מטעם הממשלה את החוק?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני אתייחס בקצרה. מדובר בהצעת חוק, אדוני היושב-ראש, כמו שציינת, שנשענת ברובה על חקיקה דומה שעברה בתקופת הקורונה. והיא תוצר של עבודה משותפת של מחלקת ייעוץ וחקיקה, משפט כלכלי, ביחד עם רשות האסדרה. 

נסיבות החירום הן ברורות, אני חושב. ההקלה נדרשת גם מבחינת העסקים, האזרחים, שצריכים כרגע להתמקד בדברים אחרים ולא בחידוש של רישיונות, וגם לרגולטורים, שצריכים כרגע לא להתמקד באישורים ומתן אישורים, אלא בנושאים כנראה יותר דחופים. ולכן ההקלה נדרשת גם במטרה להקל על המשק וגם לאפשר לרשויות הציבוריות להתמקד בניהול מצב החירום.

הצעת החוק מציעה להאריך באופן אוטומטי בשלושה חודשים רישיונות, אישורים, היתרים, שנופלים בתוך התקופה הקובעת, שהיא מה-7 באוקטובר ועד ה-7 בינואר 2024. ההארכה זו חלה גם על אישורים רגולטוריים וגם על הליכי עיצומים כספיים, וגם על בדיקה של מתקני גז. אלה עיקרי הדברים. 

יש סמכות להארכה של התקופה הקובעת. יש סמכות, כפי שהזכירה חברת הכנסת, להחרגה ספציפית של אישור ספציפי – לא של סוגי רישיונות, אלא של אישור ספציפי ביחס לאדם ספציפי – יש גם סמכות לרגולטורים מראש, עכשיו במסגרת התוספת, וגם אחר כך בהמשך, להחריג במסגרת התוספת השנייה רישיונות והיתרים שלגביהם באיזון שבין האינטרס המוגן, במסגרת הרישיון, לבין צורכי השעה, הגיעו למסקנה שצריך להחריג אותם מההסדר הזה.

צריך להגיד שבקורונה הדבר הזה עבד. אני לא זוכר שקיבלנו הערות להחרגות סיטונאיות שהיו מוגזמות. זאת אומרת, יש לנו גם בסיס למידע לכך שהדבר הזה עבד טוב, שהרגולטורים החריגו כנראה את מה שצריך להחריג. כל השיטה היא שיטה של opt out ולא opt in. אני חושב שזה הדגש. זאת אומרת, לא אמרנו שכל רגולטור יעביר לנו את רשימת הרישיונות שלגביהם הוא מבקש את ההארכה. אמרנו, לא, החוק יהיה רוחבי, הוא יחריג את הכול, ורגולטור יבחן באופן ספציפי האם יש צורך להחריג מההארכה האוטומטית. אני חושב שעצם העובדה שזה המנגנון, הוא כזה שכבר מטיל נטל על הרגולטור כשהוא בא לעשות את ההחרגה הזאת. לכן גם הרשימה היא יחסית מצומצמת בהשוואה לאלפי, אולי עשרות אלפי, האישורים שיש במשק.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

למה החרגת את הרישום בשמאי מקרקעין? שמאי מקרקעין מיומן לצורך העניין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לדוגמה, כי נצלול עוד מעט לפרטים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני סמנכ"ל ברשות האסדרה. אני אציג באופן כללי את הניהול של התוספת הזאת. כמו שאמר מאיר לוין, התחלנו כנקודת מוצא מהנוסח שהיה בקורונה, כדי לקדם את התיקון הזה בתוך ימים ולא בתוך חודשים. אנחנו רוצים לעבוד מהר. הרעיון הכללי פה, כמו שאמרו, שהמשק נפגע, ואנחנו צריכים לאפשר לרוץ קדימה.

אנחנו הגדרנו רשימה של נימוקים, שלפיהם אנחנו בוחנים את ההחרגות שמבקשים מאיתנו. אם למשל התוקף של רישיון הוא נגזרת של התחייבות בין-לאומית של ישראל, ואם אני חורג מזה, אני מפר אמנה בין-לאומית, אולי גופים בישראל יאבדו את ההכרה שלכם מכל מיני גופים, למשל לא יוכלו לייצא, מעבדות בישראל לא יקבלו הכרה באירופה ודברים כאלה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

תגיד לי, מה ממה שרשמת מוחרג?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

עשיתי שיעורים לפני הדיונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין בעיה. שאלת שאלה, תני לו לענות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רשום שבשלושה החודשים הקרובים או בחצי השנה הקרובה נפר אמנה בין-לאומית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טלי, אני מבקש. תמשיך להציג את המכלול. טלי צריכה ללכת לוועדות אחרות, כך שאם תוכל, תיתן דוגמה בלי הסבר כללי, לשמאי מקרקעין, למה הם ברשימה. אחר כך נמשיך לשאר. ואז גם חברת הכנסת טלי גוטליב וגם הציבור יבינו את הרציונל ספציפית לשמאי מקרקעין, ואז נחזור להצגה הכללית.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני מקבל. מה שנעשה ספציפית בנוגע לשמאי מקרקעין, שהלכנו עם הנוסח של הקורונה, ומשרד המשפטים ביקש להשאיר אותו כמו שהוא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כאינדיקציה ספציפית או כהוראת המשך?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

כהעתקה של מה שהיה בקורונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תבררו בבקשה למה זה היה אז. תשובה פשוטה, כדי שנבין באיזה רובריקה זה יושב. האם הם יודעים להאריך בעצמם? למשל, אני סתם אומר, הנושא שהוספנו עכשיו, הרישיונות שתוקפם נקבע לפי תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות), עם החוק הזה או בלעדיו הם היו מאריכים. לפעמים יש גופים שביקשו להיות בתוספת, כי הם דואגים לעצמם, ומאריכים יותר. ולהפך, החוק מבחינתם הוא הוראה מחמירה יותר, אז הם מעדיפים לתת יותר, כמו בתוקפם של רישיונות, וצריך להבין מה עושים במקרה של סתירה בין אלה. יש מקרים שבהם זה נובע, כמו שנאמר, מאמנות בין-לאומיות. ספציפית לשמאי מקרקעין שאלה ותשובה, ונמשיך כשנעבור לסעיפים. עכשיו, לפני שחברת הכנסת טלי גוטליב תלך לוועדה אחרת - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני אאלץ להישאר, אם הם לא מסבירים לי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

- - שתנוח דעתה שיש תשובה בעניין שמאי מקרקעין.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

חשבנו שהדבר הכי חשוב שהחוק הזה יחוקק כמה שיותר מהר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בסדר, אנחנו פה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טלי.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

הייתה דרך אחת להתחיל עכשיו לסרוק במסרקות של ברזל כל אחת מההחרגות שנעשו אז. אנחנו החלטנו בעלות-תועלת שהדבר הנכון כרגע זה להתקדם כמה שיותר מהר. זאת אומרת, שיהיו אלפי אישורים שכרגע יידחו, כי יש אנשים שצריכים מחר כבר לחדש את הרישיון שלהם. האם אני עכשיו אתחיל לבדוק כל אחת מההחרגות שכבר נעשו? מישהו כבר בחן את זה, גם הוועדה בחנה את הפטורים האלה. אנחנו חשבנו שהדבר הנכון במקום עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה אומר אמת ויציב, יציב עדיף.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אמת ויציב, יציב עדיף, תשאיר בלי התוספות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא אמת ויציב.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

הכי אמת ויציב. הסמכות שנתת פה לרשות המוסמכת היא בלתי רגילה ואדירה, בלי שום התוויית דרך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טלי, אם היה מדובר בחוק שאנחנו מחוקקים דה-נובו, מחדש, זה היה דיון אחד. מאחר שהחוק הזה בסופו של דבר עבד - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בקיצור, הבנתי. חבל על הזמן. טוב לדעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

- - בקורונה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

איך קורונה דומה למלחמה? איך קורונה דומה למלחמה שיש לנו בה סיכון בכל מקום במדינה, אי-יציאה מהבתים במקומות מסוימים?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

דוגמה מצוינת.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זה שטעיתם בקורונה, זה לא אומר שנטעה בזמן מלחמה. די נו. אם אין טעם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טלי, מדוע את לא נותנת לדבר?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני מבינה שאתה לא הולך לשנות פה כלום. הבנתי. גמרנו. בסדר, אז אין טעם. למה אני באתי? אני אלך לוועדה אחרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מצוין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זה לא מצוין, אדוני היו"ר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את לא תתני לי לדבר, אז זה כנראה מצוין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא מצוין, אדוני היו"ר, ממש לא.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

אני יו"ר רשות האסדרה, הרגולציה. במסגרת כלל הפעילויות שאנחנו עושים, ואתמול שלחתי לאדוני גם דיווח, אנחנו בקשר רציף עם הארגונים היציגים, ומרכזים שאלות שעולות מהם. ברשותך, אני אקבל על עצמי, בתיאום עם משרד המשפטים, שהם גם המפקחים על השמאים, נדבר גם איתם היום ישירות, נברר אם יש לארגון היציג איזה אמירה בנושא. בכל מקרה אנחנו מדברים עם הגופים. מי שיפנה אלינו, אנחנו נדע למצוא לו מענה.

האיזון הוא כל הזמן שרגולציה שלא מועילה לציבור, לא צריכה להיות שם בכל מקרה. בשביל זה אנחנו נולדנו, רשות הרגולציה, וזה הטיפול שלנו לעומק, לוודא שאם יש רגולציה שלא מועילה לציבור, או שהעלות שלה גדולה מהתועלת לציבור, היא לא תהיה. מצד שני, אם יש רגולציה שמועילה לציבור יותר מהעלות שלה, היא חייבת להיות. 

כרגע בגלל המלחמה האיזון הזה משתנה זמנית. אנחנו נוודא מול הגופים היציגים אם יש להם הערות לשאלות האלה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

האם היית מוכן לשקול, לא את הצעתי שהיא כנראה מופלגת למשרד המשפטים. האם היית מוכן לשקול שכל מי שמנוי בתוספת השנייה לא יקבל את זה אוטומטית אבל פנייתו לבקשה להארכה תידון? הוא לא יכול אפילו להגיש בקשה להארכה?

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

למה הוא לא יכול? כל אחד יכול.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

כן, אבל אם זה לא אוטומטית, לפחות שעצם הפנייה שלו תיתן לו אוויר לנשימה. אנחנו לא יודעים מאיפה הוא, למה הוא, איפה הוא עובד ואיפה הוא גר.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

אני מעדיף כרגע, גם בגלל המשאבים והדחיפות, לעבוד מול היציגים. ואנחנו נעשה את זה, ויש סמכות לתקן את התוספת באישור של הוועדה, אם אני זוכר נכון. במידת הצורך נעשה את זה במהירות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

הבנתי. בקיצור, לא נתקן אות.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

אם אדוני ירצה עדכון בעוד שבוע, ניתן עדכון בעוד שבוע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הקדמנו את המאוחר לבקשתה של חברת הכנסת גוטליב כי היא אמרה שהיא הולכת. אם היא נשארת, זה מצוין, ואז נעבור אישור-אישור מולה, גם כדי שהיא תקבל תשובות מדוע הם שם.

אני כן אומר, יש פה אישורים, ואולי תסיים את הסקירה, אבל מאחר שתקופת החירום ליוותה אותנו במשך זמן ארוך, אנחנו כן עשינו רג'קטים, וכן גילינו. נקודה אחת שכן מטרידה אותי זו שאלת האישורים שהם תלויים אך ורק בתשלום. מדוע? אם יש אישורים שהם תלויים אך ורק בתשלום, חל עליהם החוק שאושר בוועדת החוץ והביטחון לפני מספר ימים, ואחר כך גם במליאה למיטב זיכרוני, שמדבר על פטור מתשלומים. וממילא כאשר - - -

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

זה רק על מילואימניקים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אז אנחנו מייצרים סיטואציה שבה מילואימניק, שלכאורה היה יכול לקבל את ההארכה עכשיו, משך הזמן הזה, בלי לשלם את האגרה, עם פטור מאגרה או עם דחיית האגרה, אנחנו בעצם אומרים לו: אתה מקבל הארכה אוטומטית בלי צורך לפנות, והוא לא מקבל את הפטור. יכול להיות שהוא היה מעדיף כן להאריך. אני רק אומר שזאת נקודה ביישום שצריך לחשוב עליה. יכול להיות שבן אדם היה אומר: אני עכשיו מעדיף כן להיערך עם הפטור מהתשלום או עם ההקלה שתהיה, אם אני מפונה, כן הייתי מעדיף שהנושא הזה עכשיו יורד לי מהראש לשנה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הוא יכול. באופן פרטני, הרגולטור יכול לפי בקשה לקצר את ההארכה, ולתת לו לבחון - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא לא בוחן. זה בדיוק העניין. אני לא מכיר שמאים, אבל לשכת עורכי הדין, רישיון עורך דין, זה נראה לי שזה פה. אני לא יודע אם הוא פה, אם הוא לא פה, צריך לחשוב על זה.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

רישיונות עורכי הדין תמיד מוארכים לפי השנה הקלנדרית, לכן אני לא בטוח - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו פה בתקופה הזאת. לצורך העניין ה-1 בינואר כלול בתקופה? 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

הם נכללים, הם לא הוחרגו.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הם לא הוחרגו בתוספת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה עד ה-7 בינואר. אולי זה יוארך עוד אחר כך. הם לא הוחרגו, זאת אומרת, זה חל עליהם. בא בן אדם ואומר: אם אני עכשיו בצו 8, אני יכול להאריך בלי לשלם עכשיו את האגרה, אני אאריך ויהיה לי פטור מאגרה שאולי אני אשלם אותה בעתיד.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

בעתיד. הדחייה היא ל-30 ימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הדחייה היא ל-30 ימים בינתיים.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

אין בחוק השני למיטב זכרוני או ידיעתי פטור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה דחייה ב-30 יום, אבל אחר כך יהיה לי רישיון לשנה, ואחר כך אני אשלם את האגרה, אבל אני יודע שהורדתי מעליי את המטלה הזאת של חידוש רישיון. והוא היה מעדיף אותה, והאגרה אחר כך לשחם. כאן אנחנו מייצרים משהו שצריך לראות איך הוא לבחירת האנשים. אבל אנחנו מקדימים מאוד את המאוחר. בואו נתקדם ונראה איך אנחנו מתקדמים לאורך החקיקה. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

המענה הפרטני למישהו שמבקש זה בא בדיוק מהסעיף שחברת הכנסת דיברה עליו קודם, הסמכות הספציפית של רגולטור לתת אישור על אי-הארכה ספציפי למי שמבקש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

השאלה אם הרגולטורים ערוכים לזה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

לא הנחנו שיהיו פה מאסות של בקשות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כשנגיע לתוספות ונגיע לסעיפים תפרטו מה נכנס שם, במקום שנתחיל את הדיון הזה עכשיו.

 << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>   

אני ממדור רגולציה בפורום קהלת. דבר ראשון, אנחנו מודים פה לחברי הכנסת, למשרד המשפטים ולרשות האסדרה על הקידום של החוק החשוב הזה. אנחנו חושבים שבכל מקרה, גם בשגרה, אבל בטח בזמנים כאלה, מי שבפועלו אין לו תפקיד ביטחוני, הדבר הכי חשוב הוא לחזק את הכלכלה.

אני חייב להגיד שאנחנו מקבלים פניות מעסקים ויבואנים בשבועות האחרונים, שמתקשים בזמן המלחמה. והופתעתי כמה שלא הופתעתי. אנחנו מכירים כבר הכול, הפערים הרגילים צפים, הנטל של  הרגולטור שיש בישראל הוא בכל מקרה גדול, ואנחנו רואים את זה מגיע לקצה בזמן מלחמה, לכן זה באמת מאוד חשוב. 

אנחנו ממליצים להרחיב את את החוק הזה כמה שיותר. כתבנו את זה גם בחוות-הדעת שלנו לוועדה. במיוחד כשיש רציונל בכל מקרה לבטל רישיונות. זאת אומרת, אם אין הסמכה של נוטריונים במדינות בעולם, להאריך את הרישיון בטח אפשר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה אומר אמירה כללית או פרטנית?

 << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>   

אמירה כללית. תודה רבה לכולם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה. נתחיל הקראה ונתמודד עם הסוגיות תוך כדי על פי סדר החוק. אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023 
	
	
	פרק א': הגדרות 

	הגדרות 
	1. 
	בחוק זה –

	
	
	"אישור רגולטורי" – כל אחד מאלה:

	
	
	
	(1) אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;

	
	
	
	(2) אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;

	
	
	
	(3) אישור, לרבות מסמך הנדרש למתן אישור, מסמך נלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור, המנויים בתוספת הראשונה;

	
	
	"הגורם המוסמך" – הגורם המוסמך לפי חוק להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי;

	
	
	"הוועדה" – ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;

	
	
	"המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);

	
	
	"רישיון" – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;

	
	
	"רשות ציבורית" – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:

	
	
	
	(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

	
	
	
	(2) רשות מקומית;

	
	
	
	(3) תאגיד שהוקם לפי חוק;

	
	
	
	(4) ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק;

	
	
	"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024).



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ככל שיהיה משהו בהגדרות שיהיה רלוונטי לנו אחר כך בתהליך, יכול להיות שנחזור. אבל אני לא חושב שיש טעם לדון בהגדרות בלי השימוש שלהן בסעיף. מלבד הנושא של האישור, אישור רגולטורי, סעיף קטן (3), אני מבין שהכוונה היא שלא רק האישור עצמו, אלא גם המסמכים הנדרשים. אם פג תוקף תוכנית, היתר, מדידה וכדומה, הם מוארכים אוטומטית, ואז ממילא ניתן להוציא את האישור שבא מכוחו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

כל מסמך שבבסיס האישור.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

- - - מפורטים בתוספת הראשונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כדאי לשים לב לגבי אישורים מהסוג הזה, שיכול להיות שאנחנו נצטרך הגדרה מראש של תקופה יותר ארוכה. מדוע? נכון לעכשיו, אני עכשיו רוצה להוציא אישור בנייה, ובשביל זה אני צריך מפה עם תוקף מסוים וכדומה. את אישור הבנייה עצמו אני לא צריך להאריך, כי גם הוא עצמו בהארכה, אבל יפוג התוקף מיד כשתסתיים התקופה, ואז אני אצטרך מיד בסוף התקופה להביא מדידה חדשה, כי היא מוארכת באותה תקופה. כדאי אולי שבתוספת הראשונה ניתן פרק זמן נוסף לאחר ההארכה הרגילה, כדי שעל בסיסה ניתן יהיה להוציא אישורים, כדי שלא נשלח מיד בסוף התקופה, שבעזרת השם תהיה בקרוב, אנחנו לא יודעים מתי, או לפחות לתת את זה כאופציה שלא נשלח את כולם להתחיל עכשיו את כל המדידות מחדש, לעשות את זה באופן גורף, כי הארכנו את זה, ועכשיו האישורים שאפשר יהיה להוציא מכוחם יוארכו גם הם, מה שהוא תנאי לאישור.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

רק לוודא שהבנתי. ממילא החוק לא מאפשר הארכה של יותר משלושה חודשים ממועד הפקיעה של האישור. זאת אומרת, אם יש לך מפת מדידה שהיא מה-15 מאוקטובר, היא לא תקבל יותר מה-15 בינואר. ההצעה שלך היא לתת הארכה מעבר לזה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. 

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

לגבי המסמכים שהם תנאי לקבלת האישור?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. האישור עצמו אני מבין. אם השלב הסופי נגמר ב-15 באוקטובר, נאריך אותו בשלושה חודשים, אבל יש מסמכים שהם תנאי. המסמכים שהם תנאי, אני אוכל להתחיל לטפל בהם ולהוציא את האישור רק כשתפוג התקופה, זה חלק מהרציונל. הרי הרציונל הוא שאני עכשיו לא אבוא למשרד הרשות המקומית ואבקש להוציא היתר בנייה. נכון? זה הרציונל של כל החוק. עכשיו אני צריך לדאוג שמיד כשתפוג התקופה, או כשהרשות המקומית תמשיך לפעול, כי כל העובדים שלה יחזרו מצו 8, אני אבוא עם אישור, האישור הזה יוארך, אבל המועד שבו תתחיל להיות רלוונטית ההארכה הזאת, זה רק לאחר פקיעת התוקף.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

נעשה בדיקה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא חייבים לקבל את ההחלטה הזאת עכשיו, אבל כדאי להוסיף שהוראת ה-sunset של ההסדר הזה נותנת גרייס נוסף לאישורים שבתוספת הראשונה של עוד חודש, אחרי ה- sunsetשל השאר, כדי שבחודש הזה לא תשלחי את כולם למודדים, או בחודש הזה לא תשלחי את כולם למעבדות בשביל להוציא את האישור הסופי.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

נעשה בדיקה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

נעשה על זה כמובן בדיקה, אבל אני רק אציין שבדרך כלל מועד הפקיעה של המסמך הנלווה מלכתחילה קובעים אותו ככה שהוא יהיה מספיק זמן ביחס למועד של קבלת הרישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון, אבל אני בניתי על זה - - -

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

לכן אם אתה מאריך את זה בשלושה חודשים, ואת זה בשלושה חודשים, גם היחס ביניהם נשאר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. זה לא נכון. קיבלתי הארכה למדידה עד ה-1 בינואר. המדידה שלי היא עד ה-1 בינואר. אתם תאריכו את זה בשלושה חודשים. זה יהיה עד ה-1 במרץ. אבל המועדים המיוחדים פה הארכנו והארכנו, אנחנו לא יודעים, בסופו של דבר מה-1 בינואר עד ה-1 באפריל לא היה לי בכלל משרד לגשת אליו עם הדבר הזה. יכולתי לגשת ועל בסיס המפה הזאת להוציא רק מה-1 באפריל. ב-1 באפריל פג תוקף ההסדר. אם הרציונל הוא האישור הסופי, האישור הסופי הוא איך אני פועל מול הציבור. אם הרציונל הוא איך אני פועל מול הרשות, אז המועד שבו זה מתחיל להיות רלוונטי זה כאשר הרשות חוזרת לעבודה, ולכן לתוקף האישורים צריך להיות פרק זמן. אני לא יודע אם שלושה חודשים, חודש. הוא צריך להיות אקסטרה. כלומר, שמירת היחס היא לא רלוונטית, כי מה שאנחנו לא רוצים זה שבשנייה שיפקע מצב החירום או הסדר ההוראה של השלושה חודשים, כל המודדים יהיו תפוסים בגלל שעכשיו כל המדידות נגמרו, וצריך עכשיו להוציא את האישורים, ורק עכשיו אפשר להתחיל לעבוד עליהם.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

זה לא יקרה, כי גם תוקף המדידה נדחה באותם שלושה חודשים. נבדוק.  הכול זז קדימה בשלושה חודשים, גם המסמך הנלווה וגם המועד של הארכת הרישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל לא יכולתי לעשות כלום בשלושה החודשים האלה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

האריכו לך אותו אוטומטית בעוד שלושה חודשים באופן גורף. עכשיו אתה בא לחדש את הרישיון  - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל זה לא חידוש. זה אפילו הוצאת רישיון חדש.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

אם זה חדש, זה כבר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן אמרתי שהמסמכים הרגולטוריים של התוספת הראשונה. לא אמרתי את זה לגבי כלל הדברים. המסמכים הרגולטוריים של התוספת הראשונה חלקם לצורך חידוש, חלקם לצורך הוצאת רישיון חדש.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

לא. הם לעניין הרישיון שתוקפו מוארך פה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא נכון. סליחה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

הרלוונטיות שלהם פה היא לעניין זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תחשבו על זה, כי נראה לי שחלק מהאנשים הבינו למה אני מתכוון. פרק ב'.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

	
	
	פרק ב': הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה

	הארכת תוקף אישורים רגולטוריים –  הוראת שעה

	2. 	
	(1) על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת, תוארך בשלושה חודשים מהיום שקדם למועד הפקיעה המקורי (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה סעיף נורא ארוך, וזה הסעיף העיקרי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

לגבי סעיף קטן (א), אני מסב את תשומת לב הוועדה שהמודל פה הוא שונה מעט ממה שהיה בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה היו שני מודלים: המודל הראשון, בתקופה הראשונה של הקורונה, היה מודל של שתי מדרגות. מדרגה אחת של הארכה, שכל מה שפוקע בתוך תקופה מסוימת מוארך אוטומטית בשלושה חודשים, ומה שפוקע בחודשיים שאחרי התקופה הזאת מוארך בעשרה שבועות. זה היה המודל הראשון של הקורונה.

המודל השני של הקורונה, שאז כבר דובר על הארכות הרבה יותר ארוכות. זאת אומרת, התקופה הקובעת כבר הייתה שנה שלמה, היה מודל דיפרנציאלי, שהתייחס לאורך האישור. זאת אומרת, אם תוקף האישור הרגולטורי הוא עד שנה, זה הוארך בשלושה חודשים, אם זה היה שנה עד שלוש שנים, זה הוארך בחצי שנה, אם זה היה מעל שלוש שנים, זה הוארך בשנה. 

זה בעצם שני מודלים. המודל השני מתאים יותר לתקופות ארוכות, כשהתקופה הקובעת היא מראש תקופה הרבה יותר ארוכה, ושם מדובר על שנה, ופה מדובר על שלושה חודשים, וזה פחות מתאים. כן צריך לחשוב אם באמת הדבר הזה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם צריך יהיה הארכה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אם הדבר הזה יתמשך לאורך זמן, צריך לחשוב, אולי יהיה צורך באיזה תיקון חקיקה.

אני כן רוצה להתייחס למודל הראשון שהיה בקורונה. בזמנו הוועדה כן חשבה שיש היגיון מסוים ביצירת מדרגות שונות, למרות שזה קצת מכניס סרבול, זה פחות פשוט מהמודל הזה, מתוך הבנה שגם אם האירוע עצמו נגמר אחרי שלושה חודשים, תמיד יש איזה שובל שנמשך אחריו, איזה זנב שממשיך אחרי התקופה הזאת, שגם לו צריך לתת מענה. 

זה נכון שכל מועד שתקבע, יוצר איזה חיתוך בין אותו יום ליום לפני, ליום אחרי. יכול להיות מישהו שיפקע לו ב-6 בינואר וזה יוארך לו בשלושה חודשים, ומישהו שהאישור שלו פוקע ב-8 בינואר ולא יוארך לו ביום אחד. זו הייתה הסיבה בזמנו שהוועדה רצתה לתת מענה בקורונה, וליצור את שתי המדרגות האלה. אני רק מסב את תשומת לב הוועדה לחשוב על העניין הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם תרצו להתייחס לדברים האלה, כמובן. ושאלה נוספת, אני מנסה להבין מה זה ש"הרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין"? הרי הוא לא צריך להגיש בקשה, אז מה זה "סירבה"? יכול להיות שהיא ביטלה, אבל מה זה "סירבה לחדשו" בהקשר הזה?

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

יכול להיות מצב שבו יש אישור רגולטורי, ולאור הפרות חוזרות ונשנות, הרשות אומרת: לאור הפרות שלך, אני לא אחדש את זה. דע לך שבמועד הנקוב, אני לא אחדש. במצב כזה זה לא יחודש אוטומטית, מן הסתם אחרי שהרשות נתנה את דעתה שהעסק מסוכן או שהיו לו הפרות חוזרות ונשנות וכו'.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה יותר ביטול מאשר סירוב חידוש.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

יכולים להיות שני מצבים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש "אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו". "התקיים תנאי מפקיע את תוקפו", גם על זה יש לי שאלה. אבל קודם כול, "הרשות הציבורית סירבה לחדשו לפני תום תקופת הארכה", אני אומר שוב - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

היא לא ביטלה. אם היא ביטלה, לא היינו כאן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם היא ביטלה זה החלק הראשון. לכן אני שואל, מה הציור של "סירבה לחדשו"? אני יכול להבין אם היא הודיעה לו לפני.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זאת הכוונה.

<< אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

זאת בדיוק המשמעות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז כדאי לחדד את זה. כי "סירבה לחדשו", הפירוש שביקשתי והם אמרו לו, וזה שולח את האנשים לבקש. סירב בעברית זה שביקשו ממני משהו ואמרתי "לא". זאת המשמעות של המילה סירב.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זה גם כשהוא פונה, וגם כשהרשות פונה ומודיעה שהיא לא תחדש לו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם היא פונה ומודיעה זה ביטול.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא. זה לא ביטול. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הייתי עושה "אלא אם כן הותלה או בוטל או שהרשות הודיעה כי לא תאריך", כלומר, שזה לא במובן של סירבה, כי המובן של סירבה פירושו שביקשת הארכה. אין פה, אנחנו מנטרלים את מנגנון הבקשה. לכן "אלא אם כן הותלה או בוטל או שהרשות הודיעה כי לא יחודש".

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

לפני תום התקופה הקובעת. זאת אומרת, לפני שפרצה המלחמה. אם לפני שפרצה המלחמה הרשות כבר הודיעה שהיא לא הולכת לחדש את הרישיון שלך, הוא לא יוארך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא כתוב פה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

פה כתוב "תקופת ההארכה", לא התקופה הקובעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא מה שכתוב. הייתי מבין את ההיגיון בזה עד רמה מסוימת. הרי זה לא משנה לי אם לצורך העניין מוביל חומרים מסוכנים עשה הפרה בתוך תקופת ההארכה או לפני תקופת ההארכה, זה לא משנה לי. לכן מבחינתי זה לא כל כך רלוונטי מתי היא הודיעה לו. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

אנחנו רואים עין בעין את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה עניין ניסוחי, צריך לחדד אותו. 

לגבי "תנאי המפקיע את תוקפו", המושג הזה הוא מושג מאוד מאוד רחב, שלכאורה גם יכול לכלול בתוכו את פרק הזמן, אבל בואו נקווה לפרשנות הוגנת של החוק. זה יכול להיות בלי קשר למשך הזמן, יכול להיות לצורך העניין עולם הנשק האישי, ושוב יש לו תקנה ספציפית, אבל בואו נדבר שנייה על עולם הנשק האישי. התנאי להארכה הוא זמן, כלומר, אתה צריך אגרה, אבל יש גם תנאי של אימון. האם אני מאריך את זה או לא מאריך את זה? כשפוקע התוקף של הנשק האישי שלך, אתה צריך לעשות אימון במטווח ירי, אחרת אתה לא יכול להאריך. זה לא רק משך הזמן. יש פה תנאי שמפקיע את תוקפו, כי יש הוראה מפורשת שאם אתה לא עושה את האימונים ולא עומד במכסת האימונים, זה פוקע. מאחר שזה הסעיף העיקרי של החוק, ההוראה האופרטיבית של החוק, המשפט הזה הופך את החוק להרבה מאוד סוגי רישיונות לכלום או ל-100% נתונים לשיקול דעת, ולפעמים אפילו לא נתונים לשיקול דעת, כי לכאורה יבוא הרגולטור ויגיד: אין לי בכלל שיקול דעת להאריך לו. אני צריך עכשיו את כולם לבחון פרטנית, ויכול להיות שגם אין לי שיקול דעת לעשות לו waiver על התנאי, בגלל שחלק מהוראת תוקף הרישיון דורשת עמידה בבחינת מעבדה, וזה חלק מהחידוש. 

פרשנות שתבוא ותגיד שמשך הזמן היא פרשנות לא פירית, אני רוצה להניח שכולם אנשים טובים והוגנים ואף אחד לא יעשה בזה שימוש לרעה. אני מקבל, זה הגיוני. אבל כל תנאי אחר, הסעיף הזה מוציא. זה גם עניין של ניסוח, אבל מעבר לעניין של ניסוח, יהיו המון מקרים שבן אדם לא יכול לקיים את התנאי בגלל אותה סיבה: אם התנאי הוא התייצבות אישית לצורך החידוש, אם התנאי הוא עמידה באימונים כמו שדיברנו על כלי ירייה, אם התנאי הוא אישור מעבדה מסוים, אם התנאי הוא הצגת אישור חדש של רישום פלילי, כי מדובר בחוקר פרטי שצריך כל שנה לבדוק. אני לא מכיר את תהליך הרגולציה של כל דבר, יושבים פה מומחים לרגולציה, אתם מן הסתם יכולים לחשוב על דוגמאות יותר טובות ממני. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אדוני, השאלה אם הדוגמאות שאתה נותן זה נכנס בתנאי המפקיע את תוקפו או שזה תנאי לחידוש. לכאורה אם אני מבין נכון את הדוגמאות שאתה נותן, זה יותר תנאי לחידוש הרישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למשל אימון נשק. אתה מקבל רישיון לשלוש שנים, אבל אתה צריך לעשות אימון אחרי שנתיים או אחרי שנה. ואם לא עשית, אתה מקבל הודעה שהרישיון שלך פקע.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

זה באמת אולי דומה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני יודע רגולציות שאני מכיר, אני לא מתעסק הרבה ברגולציות אחרות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

ככל שאני מבין, אם הבנתי נכון, חלק מהדוגמאות שהבאת הן יותר תנאי לחידוש ולא תנאי שמפקיע.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

למשל תנאי לרישיון של סוכנות ביטוח, תאגיד, זה שבעל השליטה, יש לו רישיון אישי כסוכן ביטוח. אם הוא העביר את הבעלות – לפעמים אגב יש לנו מקרים שהוא נפטר, הבעלות עברה לילדים, והם לא סוכני ביטוח – זה יפקיע את הרישיון של החברה. צריך לטפל בזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז הסעיף הזה לא יחול על הארכה. כלומר, הסעיף הזה לא יאריך לבן אדם שנפטר במהלך הלחימה, בין אם כתוצאה מהלחימה או לא, סוכנות הביטוח שלו תיסגר למעשה כי אנחנו לא מאריכים לו.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

זה לא שאנחנו לא מאריכים לו, הרישיון למעשה פקע. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש מקרים שיכול להיות שאנחנו רוצים שזה מה שיקרה, יש מקרים שלא. הבעיה שלי בניסוח הסעיף זה שאין בכלל שיקול דעת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

זה אומר שיש תנאי מהותי שהמחוקק קבע - - - להפקיע.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בדיוק, זה לא סתם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא תנאי שהמחוקק קבע, זה יכול להיות תנאי רגולטורי, שהרגולטור קבע שבעתות שלום הוא רלוונטי, ולא בעתות שלום הוא לא רלוונטי. עכשיו קשה מאוד להשיג תור לאימון במטווח. שוב, אני מביא את הדוגמאות שאני מכיר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אתה עדיין רוצה שאנשים יעשו מטווחים, כי אתה לא רוצה שיישאו נשק בלי לעשות מטווח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא לשאת נשק בלי לעשות מטווח, מטווח כתנאי לחידוש. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

גם זה חשוב מאוד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הכול חשוב. כל הרציונל של החוק הזה, זה דבר שנאמר פה קודם, גם על ידי ראש רשות האסדרה. הנחת העבודה שלנו, שאם יש פה אישורים שהם לא חשובים, הם צריכים לעוף גם בימי שגרה. עכשיו נשאלת השאלה, במסגרת המצב שבו אנחנו נמצאים, על איזה דברים חשובים אנחנו יכולים לוותר, ועל איזה דברים חשובים אנחנו לא יכולים לוותר. הכול חשוב, מה שלא חשוב לא פה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני אשאל את ראש האסדרה שאלה. נאמר ואדם, כמו בסוכנות ביטוח, כשלדעתי הדרישה שראש הסוכנות יהיה בעל רישיון זה הגיוני, יש לו אחריות שהסוכנות תפעל כמו שצריך, יש בזה רעיונות הרבה יותר עמוקים מזה. האם לך כראש אסדרה, נגיד במקרה שבו חס וחלילה ראש הסוכנות נהרג במלחמה חס ושלום, האם לך יש סמכות אם יש פנייה אליך מאותה חברת ביטוח, לתת לה אוויר לנשימה? האם יש לך סמכות כזאת?

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

הסמכות היא של המפקח על הביטוח.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לצורך העניין, האם יש סמכות של מישהו שניתן לפנות אליו בהקשר הזה?

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

תמיד. למפקח על הביטוח תמיד יש סמכות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

האם יש לו סמכות טבועה? זאת השאלה שלי. אני לא מכירה. יש לו סמכות טבועה כזאת? אני לא בטוחה. ברישיונות לא. לא בטוח.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

אני הולך לשם כי פעם עסקתי בזה. לדעתי יש לו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא בטוח בכלל שיש סמכות. חברים, לא נראה לי שיש סמכויות טבועות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני חושב, חברת הכנסת גוטליב, שזה תלוי בכל חוק וחוק. יש חוקים שבהם לרגולטורים יש סמכויות, וזה חלק מהפריטים שנמצאים בתוספת השנייה. יש רגולטורים שיש להם סמכות מובנית בחוק לחרוג ולהיות יותר גמישים, ויש כאלה שאין להם. אני מניח שהתשובה היא לא גורפת, היא תלויה ברגולטור.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בתוך תקופת הרישיון של בן אדם, אם יש תנאי שפקע, כמו מישהו שצריך להיות עם רישיון ונפטר, ואתם לא יודעים על זה, הרישיון עדיין עומד בתוקף?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

לא בהכרח. תלוי בסוג ההסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תלוי. יש כאלה שרשות האוכלוסין מדווחת מידית.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

לפעמים יש פקיעה אוטומטית, לפעמים יש סמכות לבטל. תלוי מה כתוב בחוק.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

לא קבענו הוראה שאומרת שכל תנאי שצריך להתקיים במהלך תוקפו של הרישיון, כשהוא נופל בתקופת ההארכה, אז גם קיומו של התנאי נדחה. לא אמרנו את זה. אם היינו אומרים את זה, זה היה פותר את העניין, רק שלא אמרנו את זה, כי אנחנו לא יכולים עכשיו להתחיל לסקור את כל התנאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

השאלה אם אנחנו לא יכולים לכתוב את זה לשיקול דעת.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

עוד דבר, אנחנו גם לא אומרים שכל תנאי שהיה צריך להתקיים במסגרת הרישיון, אם הוא לא התקיים, זאת אומרת, לא כל תנאי מפקיע תוקף של רישיון.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אז בואו ניתן בסעיף הזה סמכות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טלי, תני לו לענות.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

מראש אנחנו מייחדים את האמירה לאותם תנאים, שבהתקיימם או שבאי התקיימם, הם מפקיעים את תוקף הרישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין.  "או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו", פשוט לעשות פה כוכבית או בהגדרה לכתוב: תנאי המפקיע את תוקפו של רישיון, למעט תנאי שהרגולטור הרלוונטי, שהרשות הרלוונטית קבעה כי יש במצב החירום כדי לתת הארכה גורפת על התנאי או פטור גורף מהתנאי.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אז זה כבר לא יהיה בגדר התנאי שמפקיע את תוקפו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לרשות הרגולטורית לפעמים אין סמכות, גם לא בשיקול דעת לוותר על תנאי המפקיע את תוקפו. לפעמים יש רשויות שיש להן סמכות, יש רשויות שאין להן סמכות, תלוי ברשות, תלוי ברגולציה, תלוי אם זה הוראת נוהל או שזה בחקיקה ראשית. הכול יכול להיות, אני לא יודע. אני אומר: תנאי המפקיע את תוקפו - - -

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אתה רוצה להקנות עכשיו במסגרת החוק כאן סמכות לכל רגולטור לבטל תנאי?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא לבטל תנאי, לתת הארכה לקיומו של תנאי במצב החירום, לפי שיקול דעת הרגולטור, הוא הגוף האחראי. אני לא מפקיע לו את שיקול הדעת. כן הייתי אומר - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - - הסמכה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני נותן לו הסמכה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

להתגבר על חקיקה ראשית?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני נותן לו הסמכה להתגבר על חקיקה ראשית שקובעת שנה. הרי יש חקיקה ראשית שאומרת שנה. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

זה יותר קונקרטי.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אתה לא נותן לו הסמכה, אתה מאריך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש דברים שהם בשיקול דעת ויש דברים שהם לא בשיקול דעת. אנחנו רק בסעיף קטן (א). בסעיף קטן (א) זה גורף. אני רק אומר את דעתי. הייתי עושה את זה בשיקול דעת. כן הייתי עושה, אם אתם דואגים מאובדן שליטה מוחלט, שהוא צריך לקבל, לצורך העניין, אישור של רשות האסדרה לתנאי הזה. אני רוצה לייצר סיטואציה שבה רגולטור לא יהיה כבול במיטת סדום. 

יכול להיות שהרגולטור יבחר כן לעשות או לא לעשות, אני לא אכריח אותו בחקיקה לעשות את זה, אבל אני כן חושב שאם יש תנאי, כשקיום התנאי עומד ברציונלים של החוק הזה – אי-אפשר עכשיו לעשות אימון נשק, כמו שהוא אמר, או למשל יכול להיות שהפרוצדורה להעביר רישיון מבטח מאב לבן היא פרוצדורה די קלה, יכול להיות, אני לא יודע, אני לא מכיר, אבל אי-אפשר לעשות אותה כרגע, והיא תנאי המפקיע תוקף – אז אני אומר: יבוא הרגולטור או המפקח על הביטוח, יודיע או יבקש אישור מיואל ויגיד: התנאי הזה לדעתי כך וכך, יבוא יואל, יפעיל שיקול דעת, יהיה לך מקום מרכזי, לא תאבד שליטה. הוא יגיד לו: אוקיי, גם התנאי הזה נכנס. 

אני רואה בזה הקלה משמעותית. זה גם יאפשר שיקול דעת שלא יהיה אוטומט, אבל כן במקום שאין שיקול דעת או במקום שיש שיקול דעת בכללים, אבל הוא רוצה להפעיל אותו באופן גורף, הרי פרטנית הוא יכול כל אחד, אבל הוא אומר: אני עכשיו לא רוצה, כמו שעשה עכשיו כלי ירייה, הוא אומר: אני לא רוצה עכשיו ש-100,000 איש – אני לא עומד בעומס, אני קורס – 100,000 איש עכשיו מקבלים הודעה על חידוש כלי נשק, חידוש מטווח, אני לא יכול לעמוד בזה עכשיו ש-100,000 איש יעשו עכשיו מטווחים, אין לי מטווחים, ואני לא יכול עכשיו להושיב פקידים שיעשו הארכה, אפילו לא ללחוץ על כפתור ל-100,000 איש, אני רוצה לתת פטור גורף מהדבר הזה, מקיום התנאי הזה של האימון. אני אומר: אם יש לו את הסמכות הזאת לעשות את זה בעצמו, שיעשה. אם אין לו את הסמכות לעשות את זה בעצמו, שיבוא ויגיד באישור רשות האסדרה: אני אומר שהתנאי הזה לא יכול להתקיים כרגע, ואני רוצה שהוא לא יפקיע תוקפם של רישיונות.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני חושש שזה מאוד מאוד מרחיב ומרחיק לכת. כשאנחנו עושים את ההארכה עכשיו של רישיון, אנחנו אומרים: היה רישיון שהיה לו תקופה של שנה, עכשיו הוא מוארך לשלושה חודשים, אני חושב שהממשלה, המדינה, הכנסת, יכולים לנהל את הסיכון. כשאנחנו מדברים עכשיו כבר על כניסה לתנאים, למשל רישיון להולכה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מבקש ממך לנהל את הסיכון הזה. אחת משתיים, ופה אני אומר ברור, או שאני סומך על הרגולטור לנהל את הסיכונים של הרגולציה שלו, לא רגולציה של מישהו אחר, או שאני לא סומך על הרגולטור. אם אני לא סומך עלה רגולטור, תעיף אותו מהאירוע בכלל. אם אתה אומר שאתה מפחד שרגולטור, או כי הוא לא עומד בעומס, או כדי לחסוך עבודה, אני לא יודע מה, יעשה שיקול דעת לא נכון, תוסיף עוד משהו, אבל אל תבוא ותגיד שהרגולטור, שהוא אחראי לסיכונים של הובלת חומרים מסוכנים או של ביטוח, ויש עכשיו תנאי שלא ניתן לקיים אותו בתקופת הלחימה, לא ניתן, ואותו רציונל של זמן, שדיברנו עליו, חל גם לגביו, יבוא הרגולטור, הוא יגיד: אני רוצה באופן גורף לתת waiver לתנאי הזה גם אם הוא בחקיקה ראשית, גם אם הוא מוסדר בנוהל וגם אם הוא מוסדר בתקנות.


 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

המשמעות היא, אדוני היושב-ראש, זה לתת עכשיו הסמכה שתתגבר על כל הוראות חוק הרגולציה במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא כל הוראות החוק.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני אסביר למה. הרבה פעמים אחד מהתנאים ברישיון שאתה עומד בכל ההוראות החוקיות שמוטלות עליך. זאת אומרת, שאתה אומר למשל אם אני עכשיו בעל רישיון להובלה של זבל - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למי אני נותן את ה-waiver הזה?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

יש פה שני סיכונים שאני רואה: האחד, שהרגולטורים יוצפו עכשיו בפניות, גם אם לא עמדת בתנאים מסוימים, בואו תתנו לי waiver. המטרה הייתה במסגרת מטרות התיקון כאן זה להוריד כרגע מעמסה גם מהרגולטורים כדי שיוכלו להתמודד עם הבעיות האקוטיות של המדינה, ואנחנו כרגע מזמינים פניות אין-סופיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

להפך.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

ההערה השנייה. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על האירוע הזה בעלות-תועלת, ואני כן חוזר רגע לקורונה. אני לא חושב שקיבלנו בעיות מהסוג הזה, של אנשים שקיבלו ארכות, והייתה בעיה עם התנאים שהתקיימו, ולכן אני חושש שהעלות של ההצעה של אדוני היושב-ראש - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מנסה להבין שוב. תן לי דוגמה למקרה, כדי שאני אוכל להבין, שבו הדבר הזה לא טוב לך.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני אנסה לתת דוגמה. הרבה פעמים, כמו שמאיר אמר, יש לנו דרישה ברישיון שמחייבת עמידה בהוראות כל דין. אני רגולטור בתחום מסוים, למשל אנרגיה, גז, וברישיון שלי דורשים מהמפוקחים גם לעמוד למשל בהוראות של בטיחות חשמל, הוראות של תכנון ובנייה. אני מקבל את האישור לפטור את המפוקחים שלי מהוראות של רגולציה אחרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן אמרתי שלא הרגולטור בעצמו יעשה את זה, בדיוק בגלל התרחיש שאתה מדבר עליו, אלא הוא יהיה חייב אישור של יואל. זו בדיוק הסיבה שבגללה אמרתי - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

יואל הוא לא המחוקק. אי-אפשר להעמיס עליו דבר כזה.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

המחוקק נתן דעתו - - -

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

יש עכשיו עבודה שמקודמת בדחיפות במחלקת ייעוץ וחקיקה בכלל לדחיית מועדים לגבי מועדים קשיחים בחיקוקים, ועושים בדיוק את המיפוי הזה, של איזה הוראות קשיחות יש בכל מיני חוקים שדרושים לאור הנסיבות של המלחמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל זה מועדים. אני שוב מביא את הדוגמה, שהביא יואל לצורך העניין, של סוכן ביטוח. אני לא מכיר את הרגולציה של הביטוח, אבל חזקה על יואל שהוא הביא דוגמה רלוונטית. העברת רישיון מבטח מ-א' ל-ב' היא פרוצדורה, בהנחה שהרציפות התפקודית של סוכנות הביטוח היא ערך חשוב, בהנחה שעל תוקף פקיעת הרישיון אני נותן waiver, אבל על קיומו של תנאי שכרגע לא ניתן לטפל בו מהרבה מאוד סיבות, שוב אם היה מדובר שאני מאפשר לתת waiver, אבל זה בשיקול דעת הרגולטור, שזה משהו אחד. במקרה הזה אני מונע את ההארכה באופן אקטיבי, אני מחריג אותו באופן אקטיבי מתחולת החוק, כי אני אומר שגם אם אתה משוכנע כרגולטור שהתנאי הזה לא יכול להתקיים בתקופת המלחמה מסיבה א', ב' או ג', גם אם אתה משוכנע בזה, ההארכה לא חלה. בעיניי זאת טעות. בעיניי היכולת לבוא ולהגיד סוג תנאי מסוים, כסוג, לא כבקשה פרטנית – בקשה פרטנית, אם יש לך סמכות, תעשה, אבל לבוא ולהגיד, שוב על הדוגמה של כלי נשק, דרישת האימון שנעשית באמצע התקופה, מה שיקרה שהרגולטור בא ואומר: אני עכשיו עושה את זה באופן גורף אצלי בתקנות (תוקפם של רישיונות), וכל הכבוד שהם עשו את זה, ככל שהם יכולים לעשות, יש מקומות שהם לא יכולים לעשות את זה, הם צריכים חקיקה ראשית, יש מקומות שהם לא יכולים לעשות את זה מהרבה מאוד סיבות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

רוטמן, עם כל הכבוד כמובן, זה לא נכון מה שאתה אומר בצניעות ובענווה. כל הרעיון שעומד מאחורי מתן רישיונות זה דברים מהותיים, זה לא דברים טכניים. ואם העובדה לדוגמה, דוגמת הביטוח, שאנחנו רוצים שתהיה מקצועיות אצל ראש הסוכנות, כדי שאני אוכל לסמוך שהביטוח מתנהל בצורה תקינה, אז גם אם בעת לחימה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מצוין. אז מי יפעיל את שיקול הדעת הזה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אני לא רוצה לחוקק - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן אני לא מציע שתעשי את זה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

גם שהם לא יעשו את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם הם לא יעשו את זה. אני לא מציע לא שאת ולא שהם יעשו את זה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

לא "את", אנחנו המחוקקים. זו חקיקה ראשית ואתה הולך להוריד את זה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סליחה, לא הבנת את ההסדר שאני מדבר עליו, במחילה. לא אמרתי שאת כמחוקקת תוותרי על התנאים, גם לא אמרתי שהם, כרשות רגולציה, יוותרו על התנאים. זה לא מה שאמרתי, אמרתי שבהינתן תנאי המפקיע את תוקפו של רישיון שהרגולטור הרלוונטי חושב שבתקופת לחימה לא צריך בגלל זה להפקיע את תוקפו של הרישיון וצריך לתת את הארכה של שלושה חודשים – אני לא אומר לו: עכשיו תוותר על זה לנצח. אני אומר: לא יוחרג התנאי הספציפי הזה מההארכה של השלושה חודשים, על זה אנחנו מדברים. הדבר הזה, כאשר הרגולטור יבוא ויגיד את זה, ויקבל אישור מרשות הרגולציה, הוא יוכל להיכנס לתוך סעיף קטן (א).

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אפשר לעשות את זה באופן אחר. זה נראה לי יותר הגיוני בסעיף 2(ג), שיש לי בעיה איתו, ולדעתי צריך לסייג שם ולקבוע כללי מסוכנות. לדעתי בסעיף 2(ג) אפשר להוסיף, כמו שנתנו לכם פה סמכות מאוד מאוד גורפת לסרב או לקצר, אפשר לתת שם גם סמכות שיקול דעת, כי פה: ובלבד ששקלה אפשרות כן להאריך, לא להאריך. אני חושבת שצריך בסעיף קטן (ג). הגם שצריך להוסיף שם שיקולים ענייניים, יהיה יותר נכון להוסיף שם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תחשבו על זה. לא מהרגע להרגע. נצא להפסקה ונתייעץ בסוגיה הזאת.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אם נתנו סמכות סירוב, אפשר לתת גם סמכות חיובית. פה אתם גם צריכים להתחשב באפשרות של השגת החידוש או הנטל וכו' בעת לחימה. שם צריך להכניס את זה.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

האינטואיציה שלי היא שאם נותנים לי סמכות, אפילו זמנית, להתגבר על חוק ראשי של הכנסת, הוועדה הזאת צריכה להיות בביקורת עליי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין ספק. לגיטימי. שוב, זה לא אתה, זה הרגולטור באישורך.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

הרגולטור באישורי, אבל בסוף זה צריך להיות כאן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין בעיה שיהיה על זה דיווח בכנסת או אישור בכנסת. אפשר לחשוב. הסוגיה נרשמה, נתייעץ עליה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

רק שתי הערות. אני חושב שיש כלים פרשניים, והייתי מציע להשתמש בכלים פרשניים לרגולטורים במסגרת הסמכויות הקיימות שלהם, שכאשר ניתנת ארכה של רישיון בנסיבות האלה, לפחות לגבי חלק מהתנאים שנדרשים לעשות בקבועי זמן שמוגדרים בחוק, אני מניח שיש גם אפשרות לכלים פרשניים שיאפשרו את הדחייה.

דבר שני, בהרבה מקרים השאלה אם תנאי הוא מפקיע או לא מפקיע את תוקפו של הרישיון, היא מסורה לשיקול דעת הרגולטור. אני מניח שבתקופה שבה רגולטור יראה שיש תנאי מסוים שקשה לעמוד בו, למשל התנאי הזה בדוגמה שדיברנו על נשק, שהוא צריך לעשות אימון, יכול הרגולטור להודיע מראש: דעו לכם שאני לא רואה באי-קיום התנאי הזה, ככל שהדבר הזה מצוי בסמכותו מעיקרה – תנאי שאולי ברגיל אני מסתכל עליו כאילו שהוא מפקיע רישיון – בנסיבות דנן אני לא רואה בו כמפקיע רישיון. זאת אומרת, אני חושב שיש כלים שמצויים היום לרגולטורים, גם כלים פרשניים וגם כלים מעשיים, שיכולים לפתור את העניין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רשמנו את זה להתייעצות. נשב ונחשוב אם אפשר למצוא לזה פתרון נוסף או תיקון מבהיר. היו לנו כמה נקודות על הסעיף הזה. לגבי הניסוח מחדש של "סירבה לחדשו" ועל הארכה מדורגת.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

מה שאנחנו עשינו היה ללכת לפי המודל הראשון שעבר בתקופת הקורונה – נקווה שאנחנו לא באירוע מתמשך כמו בקורונה, ואם כן, אנחנו נשוב – ולכן ההארכה היא של שלושה חודשים. הסיבה שלא הייתה תוספת דירוג, שחודשיים אחרי התקופה הקובעת תהיה עוד הארכה של עשרה שבועות, היא קודם כול תפעולית יישומית, זה תלוי מערכות מחשוב של כל רגולטור ורגולטור. זה דבר שהוא מורכב עכשיו להכניס תקופה אחרת, ואז ככל שהתקופה מתארכת יותר, צריך לשוב ולחדש את זה לשלושה חודשים ולא לעשרה שבועות. גם מבחינה תפעולית, אבל גם במקרה הזה, ואנחנו נגיע לסעיף שמאפשר לראש הממשלה להאריך בצו את התקופה הקובעת, כאן לראש הממשלה יש שיקול דעת להאריך את זה, גם אם אנחנו כבר אחרי הכרזה על מצב מיוחד בעורף, גם אז ראש הממשלה, אם היו נסיבות שמצדיקות, ונדבר על הסעיף הזה, יוכל להאריך את התקופה הקובעת, ולכן יש פה איזה שיקול דעת להאריך יותר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין פה דיפרנציאציה למתי שהייתה הפקיעה. זאת אומרת, מי שהרישיון שלו פקע ב-8 באוקטובר, יום אחרי תקופת ההארכה הוא צריך לרוץ. ומי שהרישיון שלו פקע ב-6 בינואר, יש לו עוד שלושה חודשים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

לא. אני התכוונתי למי שהרישיון שלו פוקע ב-6 בינואר או מי שהרישיון שלו פוקע ב-8 בינואר. קח לדוגמה מצב שבו שני חיילי מילואים שהיו במילואים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם הפער הזה - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

זה אוטומטית דברים שנגזרים תמיד ממועד הפקיעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל לא הייתה לי יכולת לטפל.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אבל אז יאריכו את התקופה הקובעת. ההנחה היא שחיילי המילואים יחזרו ב-6 בינואר, אז לא נגיד להם: תגישו ב-7 בינואר, נאריך לפני זה את התקופה הקובעת, כדי שיהיה מספיק זמן. יש לזה פתרון. אפשר להאריך בשלושה חודשים, ותהיה הארכה של שלושה חודשים לכולם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות שכן יהיה צריך לעשות הוראת sunset דועכת יותר מאשר הוראת sunset חדה. כן לבוא ולהגיד: מי שפקע לו חודש לפני תום התקופה, יוארך לו בעוד חודש, מי שפקע לו חודש אחרי, יוארך לו בשבועיים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

זה דווקא מאוד מסבך.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

זה מאוד מורכב להאריך לכל אחד במועד אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה אתה מציע?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני דיברתי על מודל אחר שהיה בקורונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל שם היו תקופות יותר ארוכות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

במודל הראשון היו שתי מדרגות.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

בתקש"ח לא היו. היה תקש"ח, ואז היה חוק, ואז היה תיקון. בחוק, במודל הראשון, נתנו רק תקופת הארכה אחת, וזה היה קצת יותר מסובך. עכשיו הרי אפשר יהיה להאריך בשלושה חודשים נוספים, ויקבלו שלושה חודשים. למה אתה צריך שזה יהיה דווקא עשרה שבועות ההארכה הזאת? מה זה נותן לך? זה יותר אחיד, יותר נוח לתפעול. אם ירגישו צורך, פשוט יאריכו את התקופה הקובעת בשלושה חודשים נוספים או בתקופה אחרת, וייתנו שלושה חודשים לכל רישיון בתקופה הזאת.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אם מדברים על לקחים מהקורונה. הפער הזה בין העשרה שבועות לשלושה חודשים הוא לא פער כזה מהותי. זאת אומרת, אי-אפשר להגיד שעל שבועיים ייפלו ויקומו. הדיפרנציאציה יוצרת קושי במערכות. עדיף כבר שתהיה הארכה של עוד שלושה חודשים מלאים, אם התקופה לא מספיקה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נחזור מההתייעצות, נדבר גם על זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני רק רוצה לחדד שוב לגבי הסיפא של סעיף קטן (א), על "סירבה לחדשו", הכוונה הייתה לפני תום תקופת ההארכה או לפני תום התקופה הקובעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אומר: אלא אם כן הותלה או בוטל או שנשלחה הודעה על אי-חידוש. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

לפני תום תקופת הארכה או לפני תום התקופה הקובעת?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא משנה. בשתי התקופות.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

ובכלל זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בשתי התקופות. אני אסביר שוב, לצורך העניין יש הפרה של בעל רישיון שאומרת: אני מבטל לך כרגולטור. הפרת, נלקח מידית. יש הפרה שבאה ואומרת: אני לא מבטל לך מידית כי צריך לתת לך זמן להתארגן והתראה ושתמצא מקצוע אחר. אני לא מבטל מידית, אבל דע לך: אני לא מחדש לך. בשנייה שנשלחת הודעה כזאת, הוא לא נכנס למנגנון של ההארכות. לכאורה זה לא משנה אם ההודעה הזאת נשלחה לפני תום תקופת האירוע.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

לכאורה זה כן. זה צריך להיות לפני תום התקופה הקובעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה בתקופה הקובעת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אם זה בתום תקופת ההארכה, זה אומר שזה כבר הוארך אוטומטית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. אני אסביר למה זה משנה. הרי אם אני כרשות רגולטורית אמרתי: ההפרה שלך היא הפרה, היא מצדיקה שבפעם הבאה שתבוא להאריך, אני לא אאריך לך, אבל זה לא חירום. אם זה חירום, אני מבטל. ואז פתאום פרץ מצב החירום, אז הרציונל אומר שהכול מוארך, גם שלך, ואתה לא נכנסת לסיטואציה של חידוש. אתה עדיין באותו רישיון שהוצאת לפני שנתיים, הוא הוארך בעוד שלושה חודשים. כאשר תבוא לחדש, נבוא איתך חשבון. אם זה קורה, אותה הפרה, עכשיו, מאחר שאני לא רוצה לתת עכשיו צ'ק פתוח למפוקחים לעשות הפרות כאלה, אני לא רוצה לשלול מהרגולטור את הסנקציה של אי-הארכה, אז אני אומר: בשנייה שאני מודיע לך על אי-הארכה בתקופה הזאת, לא תרוויח מההארכות. כלומר, הרגולטור עכשיו בא ואומר: ההפרה שלך עכשיו, יותר לא מאריכים לך, גם לא בתקופת ההארכות, וזה משמר את הסנקציה. אני אומר בסיטואציה כזאת שתבטל וזהו. אם אתה כרגולטור לא צריך בן אדם שהוא בתקופה שיש לו צו 8, אז תבטל לו, כבר תקבל את ההחלטה על ביטול. זה בעיניי השיקול. אם הרגולטור חשב שהוא יכול להכיל עוד כמה חודשים שהבן אדם מחזיק ברישיון, שיכיל עכשיו עוד שלושה חודשים. מה ההבדל?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

רגולטורים לא בנקל מחליטים לא לחדש רישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חס ושלום, שום דבר פה לא בנקל. אז למה הם לא ביטלו?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אתה מכיר את זה היטב, ברגע שיש רישיון הנטל יותר כבד לבטל מאשר להחליט לא לחדש. הרגולטור גם נמצא. אם כבר קיבלו החלטה פרטנית לא להאריך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה אומר שלא משנה באיזה תקופה. אם התקבלה החלטה פרטנית לא להאריך, אין הארכה אוטומטית. אתה רוצה הארכה, תעשה בשיקול דעת.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אני מסכים עם מה שאמר מאיר לפני זה, שאנחנו מנסים גם להקל עם הרגולטורים. אבל הם עדיין נמצאים, ויהיו החלטות פרטניות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. הכוונה היא על כל התקופות. "אלא אם כן הותלה או בוטל או שנשלחה הודעה על אי-חידוש", או שהוחלט על אי-חידוש?

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

החליטה שלא לחדשו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"או שהרשות הציבורית החליטה שלא לחדש לפי כל דין". אפשר לכתוב "בין בתקופה שקדמה בין בתקופה - - -" אם רוצים בשביל הבהירות.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

לפני תום תקופת ההארכה. נראה לי אחרי שהסתיימה תקופת ההארכה שהוא לא יקבל פתאום החלטה שהוא לא מחדש, והוא לא חידש לו וכו'.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

מה שלפני תום תקופת ההארכה הרגולטור אומר לו: אתה, אם אתה רוצה לקבל החלטות בעניין פרטני, תקבל את זה לא בדיעבד. אם אתה רוצה תוך כדי תקופת ההארכה, תקבל, אבל הסתיימה תקופת ההארכה, אל תגיד שבעצם לא הארכתי לך, פעלת שלא כדין וכו'. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עדיין לא הבנתי את הסיטואציה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

נראה לי שאפשר למחוק את המועד - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

עדיף למחוק את ההתייחסות ל"לפני תום תקופת ההארכה".

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה רק הגנה - - -, המשפט הזה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני מסכים. עדיף למחוק אותו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"אלא אם כן הותלה או בוטל או שהרשות הציבורית החליטה שלא לחדשו לפי כל דין". בסדר גמור, בלי התייחסות לתקופה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה סוג של הגנה נוספת על המפוקחים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איך זה מגן? לא הבנתי.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה כאילו מסמן אחרי שהסתיימה תקופת ההארכה אל תבוא ותגיד שאני מחליט לבטל לך אחורה. אבל ממילא עקרונות הרי מקשים על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא נדרש. בלי קשר לעקרונות המשפט. ב'.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	



	
	(2) ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרק זה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל האישורים הרגולטורים או חלקם. 



פה, אדוני, הייתה לי הערה שאני מבין שהיא מקובלת על הממשלה, השאלה אם היא תהיה מקובלת עליך, גם לאפשר הארכה לא רק לגבי כלל האישורים הרגולטוריים או חלקם, אלא גם לאפשר לראש הממשלה לעשות דיפרנציאציה בין אזורים מסוימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בשנייה שיש כלל האישורים או חלקם, זה עובד גם אזורי. חלקם זה למשל האישורים הרגולטוריים שהם במחוז צפון. המילים "כלל האישורים הרגולטורים או חלקם" הם לפי כל חלוקה שהוא מותיר לנכון. אני לא רואה סיבה להתייחס ספציפית לאזור. כלל או חלקם זה כלל האישורים הרגולטוריים, כולל באזור צפון.

מה שמפריע לי זה הנושא של התשעה חודשים. בלי קשר לפעם הקודמת, שמנו פה ראש ממשלה, אישור ממשלה ואישור ועדה עם נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת. למה אם חס ושלום האירוע הזה נמשך יותר מתשעה חודשים - - -

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

זה בעצם שנה. זה הוראת שעה לשנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מקווה שלא, אני מקווה שיהיה הרבה פחות, אבל שמתי פה מנגנון: ראש ממשלה, אישור ממשלה ואישור ועדה. שמתי פה תנאי מהותי, שמתי פה יכולת דיפרנציאציה, "כלל או חלקם", יכול להיות שחלק מהאישורים כן רלוונטיים, לא רלוונטיים. למי אני שם את השלייקס האלה? מאיזה שימוש לרעה אני חושש פה? שייתנו פטור גורף? אני לא רואה סיבה למגבלת הזמן הזאת. 

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

הסיבה היא שמראש חשבנו על זה כהוראת שעה לשנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה אכן הוראת שעה, ולכן כל הארכה, פעם בשלושה חודשים תצטרך לבוא לפה. וכתוב גם בחוק: (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), אבל מאחר שמנגנון ההארכה פה הוא ראש ממשלה, פלוס ממשלה, פלוס אישור כנסת, נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אדוני, אני חושב שהרעיון היה, כמו שאמרתי קודם, שאם זה יימשך מעל שנה, נכון שיש פה את כל השלייקס וכו', כנראה שכל המודל צריך להיות שונה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אולי אפילו תקופות ההארכה יצטרכו להשתנות.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם יהיה צורך בשינוי, נשנה. אני לא רואה סיבה בעולם. שוב, המגבלה הזאת גם לא הייתה קיימת בחוק הארכת תקופות על 2020.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

שם, להפך, היו שלושה חודשים, וזהו.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הייתה הארכה אחת וזהו.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הייתה תקופה ראשונה והייתה תקופה שנייה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בואו נפיק את הלקח. אז שמנו מגבלת זמן, אמרנו הארכה רק פעם אחת, ושם הייתם צריכים אחרי שישה חודשים לבוא לעוד חקיקה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אבל הבאנו משהו אחר, הבאנו הסדר אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני יודע. תרצו להביא הסדר אחר, תביאו הסדר אחר אם יהיה צורך. אני לא מצליח להבין, אלא אם כן אתם אומרים שאתם רוצים שאני אכריח אתכם להביא הסדר אחר. זה שיקול. זה אפשרי. אם זה המצב, שנה זה פרק זמן ארוך מדי. אם האירוע הזה נמשך כל כך הרבה זמן, אז שנה זה באמת פרק זמן מאוד ארוך. מילא החוק הראשון שבא ואמר: שלושה חודשים אני נותן בחקיקה, עוד שלושה חודשים באישור ראש ממשלה, עוד חצי שנה תביאו חקיקה, בסדר. פה אנחנו עושים שנה, אבל רק שנה? כלומר, אם כבר הגענו למצב של הארכות של שנה, הדלתא בין שנה לשנה ושלושה חודשים היא האירוע?

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

היא תצטרך לעלות למליאה, זה ההבדל. אם אני ארצה לשנות את זה בשלוש קריאות עם מליאה יהיה אפשרי. עד אז אני אוכל לעשות את זה פה בוועדה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

צו ראש ממשלה, אישור ממשלה ואישור ועדה, בעיניי זה מספיק.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

הפער היחיד הוא מתי זה מספיק משמעותי כדי להגיע לחזרה למליאה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, אני כן חושב שזאת צריכה להיות הוראת שעה, גם כמסר. מדובר על כל האישורים הרגולטוריים במשק. עצם זה שיהיה פתח עכשיו להארכות לא מוגבלות, גם עם הבקרות האלה, אבל מבחינה חוקית, הסמכה להארכה עוד ועוד, אני חושב שהיא כמסר משקי זה דבר שצריך לחשוב עליו. ודבר שני, גם מבחינה רגולטורית. הלחצים יהיו גדולים, כי תמיד נוח שיש אפשרות להארכה. אני חושב שכמסר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אנחנו מדברים על מסר ולחצים, אז תעשו את זה חצי שנה, תשעה חודשים זה ארוך מדי. יש פה משהו לא הגיוני. בחוק הראשון זה היה שלושה חודשים, בחוק פלוס שלושה חודשים בהארכה, עכשיו זה שלושה חודשים בחוק פלוס תשעה חודשים בהארכה. אם זה המסר המשקי, אז תצמצם את המסר המשקי, אני מבין אותו, בייחוד כשאתה אומר שיש יחסי וחוץ ועניינים כאלה. 

וחוץ מזה, דיפרנציאציה שלא הייתה בחוק הקודם, זה החלקי או לפי אזורים. בשנייה שאני נותן חלקי או לפי אזורים, יבואו לבקש, והוועדה לא עושה חיים קלים לאף אחד. יבואו ויגידו: אנחנו מבינים נניח שבאזור הדרום עדיין צריך, ואולי זה מלווה אותנו, ולקבוע שלאזור עוטף עזה צריך עכשיו לתת לא חצי שנה, לא שלושה חודשים, צריך עכשיו לתת שנתיים לכל האישורים הרגולטוריים בעוטף עזה, לא יודע למה, אני יכול לחשוב על כמה סיבות, ואני לא רוצה שהם יבואו לחקיקה, אני רוצה שראש הממשלה יוכל לעשות את זה. מאחר שהחלוקה הזאת של כלל האישורים או חלקם, אז היה go no go בחוק הישן, עכשיו זה לא go no go.

<< דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אדוני, יכול להיות שאם יהיה מצב שנניח לדרום צריך להאריך לשנתיים, שוב יכול להיות שצריך לחשוב מחדש, ואז צריך לשנות את כל המנגנון שבחוק הזה, לחשוב מחדש על כל המודל. יכול להיות שאז באמת יתאים לדרום המודל השני שהיה בקורונה, שאתה לא מתעסק רק בהארכה של שלושה חודשים, זה פונקציה נגזרת של אורך הרישיון. יכול להיות שאז בכל מקרה תצטרך לעשות תיקון חקיקה בשלוש קריאות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות שאני אצטרך ויכול להיות שלא, אני רק אומר: האם אני עכשיו כובל את שיקול הדעת של הממשלה ושל הכנסת? אם זה היה רק בצו של ראש ממשלה, הייתי אומר שאני מבין את החשש, הרבה מאוד לחצים. אבל זה ראש ממשלה, אישור ממשלה, אישור כנסת, אף אחד לא הלך לישון, הרבה גורמים רגולטוריים שיצעקו על הדבר הזה, הרבה גורמים משקיים שיצעקו על הדבר הזה. 

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

כל המהלך הזה הוא מהלך לא טריוויאלי בגלל הרוחביות שלו ובגלל מה שתיארתי מראש שזה opt out ולא opt in. אם מסתכלים רגע על האינטרסים המוגנים שעומדים בבסיס האישורים שאותם אנחנו מאריכים, לא הלכנו ובחנו באופן פרטני כל אישור, מה באמת תקופת ההארכה הנכונה לו. הלכנו על משהו רוחבי בגלל הנסיבות. עכשיו, ברגע שניתנת אפשרות להארכה תמידית לכל הרישיונות, לכל האישורים, בניהול סיכונים של האירוע הזה, אני חושב שאנחנו חורגים בהרבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ניהול סיכונים מול מי? הניהול סיכונים שאתה חושש מפניו זה לא השאלה איך רגולטור מול מפוקח. זה לא ניהול הסיכונים שאתה מדבר עליו, זה ניהול סיכונים שאתה בא ואומר: יבוא ראש הממשלה, הממשלה והכנסת, ואתה אומר שאני צריך לשמור מפניהם. הרי הם יקבלו את ההחלטה פה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני אומר שנקבעה הוראת שעה, יש הרבה הוראות שעה שנקבעות עכשיו במסגרת המצב שאנחנו נמצאים בו. ביחס לכולם אפשר היה להעלות את התזה שניתן לזה לרוץ לעולמי עד עם תחנות ביניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כשבאו אליי הוראות שעה בנוגע לזכויות אסירים, אני בא בראש אחר, אני מכיר את מפות האינטרסים ואני אומר: אני מבין את החשש שהזמני יהפוך לקבוע. אבל דווקא בגלל העובדה שמדובר בהוראה מאוד מאוד גורפת, דווקא בגלל שמדובר בגיים צ'יינג'ר מהרבה מאוד בחינות והרבה מאוד עניינים – בגלל זה אני פחות חושש מהניצול לרעה. אם היית בא ואומר לי שיש פה עכשיו אוכלוסייה מוחלשת, או חלשה, שאני עכשיו חושש שהזמני יהפוך לקבוע, ותמיד יעשו אסירים בווידיאו קונפרנס ויגזרו דינים בווידיאו קונפרנס וישלחו פסקי דין בווטסאפ, אני אומר: אני מבין. אני צריך להיות שומר הסף על המערכת ולוודא שהמצב הזה שהוא מצב רע בהגדרה, כולם מודים שזה עכשיו רע מאוד, לא יוארך. פה, דווקא בגלל שמדובר בהוראה מאוד מאוד גורפת, כשיש הרבה מאוד אינטרסים ושחקנים, שהיא לא תהיה – כולנו מכירים את מפות הרגולציה, כולנו יודעים שיש מפוקחים שיתחננו אליכם שתחזירו את הרגולציה, כי זה מה ששומר עליהם מכניסה של שחקנים חדשים בשוק - - -

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני לא רואה את זה ככה. א', אני משוכנע, וזה אולי הבסיס להתנגדות שלי, אני משוכנע שאם נגיע למצב שנצטרך הארכה מעבר לתקופה הארוכה שהצענו, נצטרך לחזור לממשלה, נצטרך לחזור לכנסת, לחוקק חוק שמביא בחשבון את המצב המתמשך הזה, והוא יהיה הרבה יותר מדויק גם מבחינת תקופות הארכה והסמכויות שניתנות. אני לא חושב שנוכל להישען על החוק הזה למשך תקופה של יותר מ-12 חודשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תרשמו גם את זה לסוגיית ההתייעצות בסוף.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

לא כהבעת דעה, הדעה שלנו מעוגנת פה, אבל אני רואה שלושה מעגלים שצריך להתייחס אליהם בשאלה הזאת. המעגל הראשון הוא השדר עכשיו. אם אנחנו אומרים שעכשיו אנחנו חוששים ממצב שאנחנו הולכים פה לשנה ויותר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כרגע אנחנו חוששים  פה משנה. מה שכתוב פה עכשיו, מה שמונח פה על השולחן זה שנה.

 << אורח >> יואל בריס: << אורח >>   

שנה, אבל לא יותר. זה דבר ראשון. השאלה השנייה היא, האם אנחנו מראש מכריחים את עצמנו, גם את הפקידות, גם את הממשלה וגם את הוועדה להגיד: אם זה יותר משנה, בואו נחשוב על כל ההסדר, שזה גם מה שאמר עכשיו המשנה ליועצת. והמעגל השלישי שאני רוצה להציע זה השאלה, האם במצב כזה נכון שתהיה עוד רמת בקרה של מליאה. לדעתי אלה שלוש השאלות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין, אני רק אומר שההסדר פה שונה מההסדר הראשוני של הקורונה, גם בנושא של כלל האישורים הרגולטוריים או חלקם. כלומר, נתתי סמכות לראש הממשלה, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, לעשות לפי אישורים מסוימים, להגיד על אישורים מסוימים אם אני מאריך או לא. כלומר, נתתי לו את האפשרות לפיין טיונינג שיחסוך, שלא היה בחוקים הקודמים. אי-אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו. אם באים ואומרים לי: זה הסדר גורף, הוא עכשיו ילווה אותנו שנה ויותר, ואנחנו לא יודעים, זה השלכות משקיות, אני אומר ההפך, ניתן יהיה להוציא, ניתן יהיה להחריג, ניתן יהיה לעשות לפי אזורים. אם אתה משחרר, ואתה אומר שאני לא הולך להסדר הגורף של go no go, אז שחרר.

יש פה בעיית מינימום-מקסימום. אתה בא ואומר שאתה רוצה להשאיר הרבה שיקול דעת מצד אחד, מצד שני אני רוצה להגביל את שיקול הדעת. צריך שתהיה הלימה איפה אתה משחרר ואיפה אתה מגביר. אני אומר שככל שאתה מאריך את התקופה, אני לא רוצה לתת לו דיפרנציאציה, אני רוצה go no go, בלי אזורים בארץ, בלי כלום, כי התזה שממנה אני יוצא זו האמירה שההסדר הזה הוא כל כך גורף וכל כך חריג, אני רוצה שהוא יהיה לכמה שפחות זמן, וכדי להאריך אותו יהיה צריך לעשות פיין טיונינג של חקיקה נוספת או דברים אחרים, ואז זה ראש אחד.

ראש שני, אני בא ואומר: ההפך, אני רוצה הסדר שמפיק לקחים ממה שהיה בקורונה בחקיקה הראשונה, בחקיקה השנייה, אני כבר למוד ניסיון, אני יודע ואני רוצה לייצר כל מיני מנגנונים של פיין טיונינג והורדת מתחים, והורדת לחצים, ואזורים בארץ וסוגי אישורים וכדומה. אז אתה אומר: אתה כבר למדת, אתה בוגר שלוש חקיקות כאלה – תקש"ח, חקיקה וחקיקה נוספת – בשביל מה השגנו את כל הידע הזה, בשביל לכבול את עצמנו עכשיו שוב למשהו שאנחנו לא יודעים?

אני יכול לחיות עם כל תזה. בסופו של דבר זה חוק ממשלתי, אתם צריכים תזה. אני רק צריך לבדוק האם תזה אחת עוברת כחוט השני לאורך החוק. אנחנו לא צריכים פה גמל, שזה חמור שמורכב על ידי ועדה. יש תזה אחת, צריך ללכת איתה. אם התזה היא שאנחנו רוצים פיין טיונינג, ואנחנו נותנים שיקול דעת לגורם הבכיר ביותר שיכול להיות שהוא לא חקיקה, על הפיין טיונינג הזה המגבלה של שנה נראית לי לא הגיונית. אם האמירה היא שאנחנו רוצים הסדר גורף ולצמצם אותו כמה שפחות, לייצר ודאות משקית ולחזור כמה שיותר מהר לשגרה, התקופה הזאת ארוכה מדי.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אנחנו חשבנו שהתזה היא כן מצד אחד לייצר ודאות קרובה, ומצד שני להיצמד לרעיון שזאת הוראת שעה, שתחומה, לפחות בשלב הזה, לתקופה שאפשר לצפות שאולי נידרש לה. לכן הלכנו על 12 חודשים. זאת התזה, ואנחנו חושבים שתזה שעכשיו נותנת אפשרות שזאת לא תהיה הוראת שעה, אלא תימשך תקופה מאוד ארוכה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

היא ודאי תהיה הוראת שעה, כי יש צורך בנסיבות משקיות חריגות, או נסיבות מיוחדות אחרות עקב המצב הביטחוני המיוחד. המצב הביטחוני המיוחד מסתיים בעוד שלושה חודשים בעזרת השם.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

ועדיין ההסמכה המהותית היא כזאת שתאפשר תקופה מאוד ארוכה של הדבר, מבלי שנוכל לשוב ולהידרש לטיבו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תעשה הוראת תוקף לכלל החוק.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אם אתה מציב בפנינו שתי חלופות, או אין-סופי או חצי שנה, אנחנו נעדיף את החצי שנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש לי הצעה אופרטיבית. תגיד שתוקף החוק יפקע, כל החוק, כל ההסדר, שלושה חודשים או ארבעה חודשים לאחר תום המצב המיוחד למשק, המצב המיוחד בעורף שהוכרז ביום זה וזה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

יש פה בעיה מורכבת אחרת שהמצב המיוחד בעורף הוא מצב שיכול להיות מוכרז, ואחר כך לא יפסיק וכן הלאה. לכן הגדרנו פה את ההגדרה היותר הרחבה. המצב הביטחוני המיוחד זו הגדרה יותר רחבה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

כן, כי זה לא מותנה בעצם קיומה של ההכרזה לפי חוק ההתגוננות האזרחית.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

בואו נסכם את הנקודה. אנחנו מוכנים לקצר את ההארכות, כך שיהיו הארכות שלא יעלו על שישה חודשים, ולא תשעה חודשים, שזה make sense, אנחנו בוודאי לא רוצים וגם לא מוסמכים לאשר פה עכשיו שזה יוארך ללא סוף. אם זה מרגיע את אדוני היושב-ראש שנסכם על הנוסח שבמקום תשעה חודשים, יהיו שישה חודשים, מבחינתנו זה עושה את העבודה וזה מספק.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

נחשוב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נחשוב ונתייעץ. תרשמו את הנקודה הזאת. אני כן אומר שצריך פה תזה. ואני אומר שבעיניי זה גם קשור לשאלה של כלל האישורים או חלקם, שנתנו פה שסתום לחץ מאוד מאוד מרכזי שלא היה בהסדרים הקודמים, בין אם לפי אזור ובין אם לפי סוגי אישורים, שאומר שאני כן רוצה לאפשר שיקול דעת לעשות התאמות, גם ארוכות טווח, וממילא צריך טווח יותר ארוך, וממילא מיטת הסדום הזאת לא הגיונית. אפשר לבוא ולהגיד שהחוק בכלל יפקע שנה אחרי המצב המיוחד בעורף, כדי שתדעו שאין מצב שהמצב המיוחד בעורף נגמר והחוק נעלם בתוך שלושה חודשים. אפשר לפתור את פרק הזמן האין-סופי בקישור למצב החירום המיוחד, לא עם שלושה חודשים ולא מיד עם תום המצב המיוחד בעורף, אלא חצי שנה אחרי תום המצב המיוחד בעורף, שנה אחרי תום המצב המיוחד בעורף, ואז תדעו במובן של גידור הסיכונים. 

שוב, יש פה בעיה שאנחנו מצד אחד מרחיבים מאוד מאוד, משאירים לעצמנו מקסימום שיקול דעת, ואז אומרים: תרחם עליי, הרחבתי לעצמי את שיקול הדעת, עכשיו תגביל אותי. לא רוצה לתת לך ולא רוצה להגביל אותך, תעבוד עם תזה אחת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	
	
	(3) על אף הוראות סעיפים קטנים (א)  ו-(ב), רשות ציבורית המוסמכת לתת אישור רגולטורי רשאית להחליט, ביוזמתה או לבקשת בעל אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה יותר מהאמור באותם סעיפים קטנים או כי הוראותיהם לא יחולו לעניין אותו אישור, ובלבד ששקלה בין השאר את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים לחידוש האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות המצב הביטחוני המיוחד; הודעה על החלטה כאמור תימסר בכתב לבעל אישור רגולטורי, בצירוף נימוקים, זמן סביר מראש.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני רואה את עילת הסבירות חוזרת לנו בחקיקה. צריך פה לקבוע לוחות-זמנים. זמן סביר מראש לא צריך לכתוב, כי כל פעולה שצריך לעשות לפי חוק הפרשנות, יש לה את הגדר הזה, או שמאחר שאנחנו מאריכים פה בשלושה חודשים, אולי אתם רוצים לקבוע זמן קשיח, אחרת הקביעה הזאת חסרת משמעות.

אני מבין שמדובר פה בסעיף שאומר: אני מחריג אותך מההסדר. וזאת החלטה נקודתית-פרטנית, שמתקבלת לפי שיקול דעת הרגולטור.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

בזה פניתי אליכם עוד לפני שהיושב-ראש נכנס וגם אמרתי את זה בדברי הפתיחה שלי. האם לא לציין פה שאנחנו נותנים שיקול דעת מאוד גדול בעיניי לרשות ציבורית? האם לא לכתוב שהוא מסרב לתת את האישור משיקולים של ביטחון, שיקולים בטיחותיים, בריאות הציבור? משהו.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

הוא לא מוסמך לקבל את ההחלטה הזאת שלא לפי האינטרסים האלה. יש לו את הדין שמסמיך אותו כשהוא מקבל את ההחלטות האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסעיף הזה, צריך להגיד, הרי אני לא מפקיע לו את הסמכות שמופיעה בסעיף קטן (א) לבטל, להודיע שהוא לא מאריך, או להשהות, או להתלות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

למה צריך את הסעיף הזה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כשאני מסכים איתך, אל תתווכחי איתי, טלי.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

זה סעיף ספציפי. אולי נסביר עוד פעם את הרציונל של הסעיף הזה. אני אחדד. הרציונל של הסעיף הזה הוא התגברות על הוראות החוק הזה. זאת אומרת, אם הוא רוצה עכשיו בניגוד לחוק הזה לקצר לתקופה יותר קצרה, יש לו שיקולים מיוחדים שהוא צריך לקחת בחשבון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני שואל. אם השיקולים האלה הם שיקולים שמאפשרים לו לבטל אישור בשוטף, אם השיקולים האלה הם שיקולים שמאפשרים לו להתלות בשוטף, אז נשאלת השאלה איזה סוג מקרה, בוודאי כאשר אנחנו יודעים איך בנויה שיטת הרגולציה במדינת ישראל עם המון-המון שיקול דעת לרגולטור. אני לא מכיר כמעט רגולטור שאין לו שיקול דעת עם מילות הקסם "נסיבות העניין", ואם לא, הוא מעניק לעצמו, אבל באיזה נסיבות יכולה להיות סיטואציה שהרגולטור לא יוכל לבוא ולהגיד שהוא מבטל, לא יוכל לבוא ולהגיד שהוא מתלה, לא יוכל לבוא ולהגיד שלא מתקיים תנאי של תוקף, לא יוכל לעשות שום דבר מהאופציות של סעיף קטן (א), והוא יצטרך את סעיף קטן (ג).

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

 זה לכל המצבים שרגולטור בא ואומר שהוא רוצה לראות את הבן אדם הזה, את מבקש הרישיון הזה. אני עוד לא אומר שאני הולך לבטל לו או להתלות לו, הרי לכל רגולטור יש אוכלוסייה מאוד מגוונת שהוא מתמודד איתה, חלקם יותר צייתנים, חלקם פחות צייתנים. יכול רגולטור לבוא ולהגיד לגבי שחקנים מסוימים שהוא צריך לראות אותם, אני לא יכול לבטל להם, כי לא הייתה עילה לבטל להם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הוא רוצה לראות אותו, הוא יוציא לבן אדם הזה הודעה: אם לא תתייצב ביום זה וזה, אני לא אאריך לך את האישור. מה הבעיה? הרי יש לו סמכות כזאת.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הסעיף הקודם נועד לבוא ולומר שיש משהו ספציפי שיש עילה לבטל לו. פה אנחנו לא אומרים את זה. ועוד פעם צריך לזכור את המסגרת הכללית - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי. אין עילה ספציפית? אני נותן לו יכולת גם בלי עילה ספציפית לעשות את זה?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה לא בלי עילה ספציפית, אלא הרגולטור, כמו שהסברתי קודם, יש לו כל מיני שחקנים שהוא מפקח עליהם. הוא בא ואומר ששחקן מסוים, יש לו מסורת של ציוד פחות טוב, אני רוצה לראות אותו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מאוד הולך לקראת, אבל אני אגיד בצורה פשוטה: אם לא תביא לי מקרה ספציפי של רגולטור ספציפי, שהוא לא יכול לפעול במסגרת סעיף קטן (א), והוא צריך את סעיף קטן (ג), סעיף קטן (ג) לא יהיה. אני לא מביא אותו בתור שלייקס. אם לא יהיה מקרה ספציפי, אני אומר את זה בצורה ברורה, מבחינתי זה לא נתון לוויכוח, אם לא תביא לי מקרה ספציפי של רגולטור, שתעלה מבחינתי על הקו, על הטלפון, שאומר: אין לי בכלים הרגולטוריים שלי, בשיקול דעת, בפרשנות רחבה, כי כשאני מבקש להוסיף, אתם אומרים לי: חבר'ה, יש שיקול דעת ויש פרשנות רחבה, ותיתן ותיתן, ואני נותן ואני זורם – אם לא תביא לי מקרה של רגולטור, שם, תפקיד, שאומר לי: אני לא מסוגל לפעול לפי מיטת סדום, שהיא מאוד מאוד רחבה, של סעיף קטן (א), ולהגיד: אני לא מחדש לבן אדם את האישור עד שהוא יתייצב, עד לשימוע, בכלים הקיימים, והכלי היחיד שיש לי זה כלי (ג) – (ג) לא יהיה. חד וחלק. פה אני לא אקבל תיאוריות, לראש ממשלה באישור ועדה. אתם אומרים לי: אני רוצה לשים שלייקס, אבל הרגולטור חס ושלום. אני רוצה גם חגורה וגם שלייקס. אי-אפשר ככה. זה לא הגיוני. 

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני אגב רואה בסעיף הזה, סעיף שיאפשר לרגולטורים לא להחריג אישורים מראש במסגרת התוספת השנייה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תיכף נדבר על התוספת השנייה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני אומר שבעיניי הכלי הזה - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מאיר, אמרתי בצורה ברורה. בלי רגולטור, שם, תפקיד והבנה, שיראה לי את החוק המסמיך שלו, שיראה לי ויגיד לי – אני צריך את הסעיף הזה, לא בתיאוריה, בפרקטיקה – הסעיף הזה לא יהיה. רגולטור, שמית, שבא, או טלפונית או לפה, ואומר לי שאין לו סמכות לשלול אישור, ויספר לי את המקרה ויסביר לי את המקרה, שאני אוכל להבין, כי אני לא מבין. אני שומע מכם, ואני מבין עוד פחות. שיבוא ויגיד לי: אני לא יכול להתלות - - -

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

זה לא אותו מישור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה אותו מישור בדיוק.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

למה? יכול להיות מצב שבו אדם לא נמצא בכלל בהפרה של הרישיון - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא לא נמצא בהפרה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

- - ובכל זאת הרגולטור חושב שמהטעמים של האינטרס המוגן, יש צורך עכשיו שהוא יגיש בקשה. לכן זה לא באותו מישור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני שואל שוב. הרגולטור חושב את זה פרטנית על אדם?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא צריך להפעיל שיקול דעת עליו?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הפעלת שיקול הדעת לא יכולה לבוא ולהגיד: אני מבקש שתתייצב אצלי לשימוע לפני ביטול?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אבל זה לא ביטול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לשימוע לפני חידוש?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   בל

אבל זה אי-חידוש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא כלום.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

לא. אי-חידוש זה שאתה בא ואומר לבן אדם: אני לא אחדש לך את הרישיון. יש עילה שאני לא אחדש לך, וזה לא המצב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סליחה שאני אומר, מאיר ויובל, במחילה, אתם מבזבזים לעצמכם את הזמן. לא אקבל פה שום טיעון תיאורטי. אני רוצה רגולטור ספציפי, שאני אסתכל על החוק המסמיך שלו, שהוא יבוא ויגיד לי: אני, בכלים הקיימים שלי, יכול לכתוב הודעה מנומקת מראש ולהודיע עליה זמן מראש, להגיד לבן אדם: אני לא מאריך לך בשלושה חודשים כי האינטרס המוגן ייפגע, ואותה הודעה מנומקת שהוא יכול לכתוב בשביל סעיף קטן (ג) לא מספיק לו בחוק לפי סעיף קטן (א). אני רוצה אחד כזה, אחרת הסעיף הזה לא יהיה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

כן חשוב לי להסביר שאלה שני מישורים אחרים לגמרי. האחד עוסק במפר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. הוא לא עוסק במפר, זה לא נכון.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

הראשון עוסק במפר, לאדם יש איזה הפרה, או שהוא לא מקיים תנאי, ולכן לא מחדשים לו את הרישיון או מבטלים לו את הרישיון. ומצב שאדם יכול להיות שהוא 100%, ועדיין הרגולטור מגיע למסקנה שאי-אפשר להעריך את התוקף של הרישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

פרטנית. שוב, אם זה היה קבוצתית - - -

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

פרטנית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז יש לי נימוקים למה. תשים לב באיזה מקום הרגולטור נמצא. הרגולטור נמצא במקום שהוא אומר: יש לי אלף מבקשי אישורים, לכולם אני מאריך בשלושה חודשים אוטומטית, כי זה מה שהחוק אומר, לך, מאיר, אני לא מאריך, אני אומר לך שאתה לא תקבל את ההארכה הזאת, יש לי אפשרות לכתוב לך הודעה כתובה עם נימוקים למה לכל העולם אני מאריך, אבל לך, מאיר, אני לא מאריך, ואותה הודעה ונימוקים שמצדיקים את הצעד הזה, שהוא דרסטי מאוד מאוד - - -

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הוא לא דרסטי. הוא בסך הכול הגיש בקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא דרסטי מאוד.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הוא מגיש בקשה רגילה להארכת רישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא דרסטי מאוד, כי אתה אומר: לכולם הארכתי, ולך לא. 

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אבל עדיין כל המשמעות הנורמטיבית של הדבר הזה, שאדם מגיש בקשה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

המשמעות הנורמטיבית לא מעניינת.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אבל הם לא יעשו את זה אם אין הצדקה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הם לא יעשו את זה, אל תביא את הסעיף הזה. המשמעות הנורמטיבית לא מעניינת. בסופו של דבר אתה בא לכל המפוקחים של רגולטור מסוים ואתה אומר: כולכם מקבלים שלושה חודשים חוץ מיובל. לא ליובל לפי תחושת בטן, לא ליובל כי אני רוצה לראות אותו בעיניים, כמו שאמרת, ליובל עם החלטה מנומקת שנמסרת בכתב זמן סביר מראש – ואני לא אשאיר את זה זמן סביר, אני אשאיר את זה חודש מראש – והנימוקים לעשות את הצעד הכול כך מפלה, בעייתי, פוגעני, בזמן לחימה, כשבן אדם בצו 8, הם לא מספיקים בשביל להגיד לפי הכללים הרגילים שלכם שהיום אני רוצה לראיין אותך, אני רוצה להזמין אותך לשימוע לפני ביטול.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני אתן דוגמה לא של רגולטור ספציפי. יכול להיות בעל רישיון שהוא שור מועד, במובן הזה שיש לו היסטוריה עשירה של הפרות. אבל כרגע אין הפרה קונקרטית שמאפשרת לבטל לו את הרישיון, אבל הרגולטור רוצה לפגוש אותו עכשיו בחידוש הרישיון, כדי להכניס לו תנאים שאולי לא היו ברישיון הקיים, קשה מאוד לשנות רישיון קיים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שיודיע על אי-חידוש.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

לא. אין לו עילה לאי-חידוש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש לו עילה להוסיף תנאים לרישיון ואין לו עילה לאי-חידוש בכללים הקיימים?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חבר'ה, אני לא מכיר משפט מינהלי כזה. צר לי. 

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

המבחן המינהלי לשלילה של רישיון קיים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא דיברתי על שלילה, דיברתי על אי-חידוש.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אבל יש לו עכשיו רישיון בתוקף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל דיברתי על אי-חידוש.

<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא יכול להודיע לו: אני לא מחדש לך, אלא בתנאים אחרים. הוא יכול?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם לא, איך הוא יכול לעשות לו את זה?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

הפסיקה מדברת על הבחנה בין שלילה של רישיון קיים לאי-מתן רישיון חדש. הרגולטור הגיע למסקנה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מאיר, הבנתי מה שאתה אומר. תאמין לי שהבנתי. הבנתי ואני מאוד ברור בנושא. אם יכול הרגולטור להגיד לו: עד עכשיו היה לך רישיון עם שלושה תנאים, ומעכשיו יש לך רישיון לחידוש הבא עם שישה תנאים, ויש הבדל בפסיקה והכול נכון, צריך תשתית מינהלית להחלטה הזאת, ההחלטה הזאת זהה לחלוטין מבחינה מינהלית לאמירה שבתנאים הקיימים אני לא מחדש לך. זו המשמעות. עברית, לא משפטית. עברית הכי פשוטה שיש. עד עכשיו היה לך רישיון עם שלושה תנאים, ועכשיו יהיה לך רישיון עם שישה תנאים, שווה לזה שבתנאים הנוכחיים אני לא מחדש לך, אחרת זה חסר משמעות. אני מדבר עברית? זה נכון? יובל, כשהיית בבג"צים, היית יכול להסביר לשופט את ההבדל בין להגיד לבן אדם שאני לא מחדש לך רישיון בתנאים הקיימים לבין הוספה של תנאים? לא. כי זו אותה החלטה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

בעיניי יש קטגוריה נוספת. הקטגוריה היא שאנחנו רוצים לראות אותו, שהרגולטור רוצה לראות אותו. הוא לא רוצה להוסיף לו תנאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מכיר את זה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

יש לנו רגולטור פה בזום. ביקשת דוגמה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

רק להשלים, קודם כול, האיזון שעשינו, הרי עשינו פה מהלך שהוא מהלך חריג. באנו ואמרנו שאנחנו מאריכים בצורה מאוד מאוד רחבה ועם opt out. מאחר שהייתי מעורב בעניין הזה כבר מלכתחילה, זה לא היה בלי חששות. אנחנו עכשיו אומנם כבר אחרי, עשינו את זה עם כל האיזונים שנמצאים כאן, וגם הרגולטורים, כשבחנו את זה, הם יודעים שהדברים האלה קיימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי, אז החוק הזה הוא כזה ראה וקדש, בלי לשנות אותו? 

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני רוצה לשמוע רגולטור שיכול להסביר לי על מקרה של סעיף קטן (ג).

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

רק להשלים. אנחנו נצטרך לחזור לרגולטורים עם הדבר הזה, אם אתם מורידים את הסעיף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות שאתם תצטרכו לחזור. אתם תעשו את שיקול הדעת שלכם. אני לא מכניס סעיף שאין לו שום בסיס, והוא נותן צ'ק פתוח לחלוטין ומאפשר לרגולטור שאין לו יכולת להתלות רישיון, או להודיע על אי-חידושו, לתפוס פרטנית בן אדם ולהגיד לו: אני לא מחדש לך. זה לא מסתדר לי. יש רגולטור שרוצה להסביר לי איך הוא מתכנן לעשות דבר כזה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אומנם אמרתי בדברי הפתיחה, ואני שמחה שהיושב-ראש רוטמן מסכים איתי בהקשר הזה, התיקון של סעיף 2(א), 2(ב), שעשינו קודם, בעצם סגרנו ואפשרנו להם מספיק אופציות. אמרתי את זה גם בדברי הפתיחה, אנחנו בעת לחימה, זה לא תקופה שהכרתם, זה לא קורונה, זה לא מלחמה, אנחנו במלחמה מאוד מורכבת, אולי אנחנו לא מרגישים את זה כאן בחדר הזה. אם אתם רואים אותי יוצאת מפה, זה כדי לדבר עם פיקוד העורף מה אפשר לצבוע בתכלת ומה אפשר לצבוע בירוק, כדי שלפחות תהיה כאן איזה חזרה לחיים תקינים נורמליים, כי אנחנו במלחמה ארוכה במקום הזה. לכן אני אומרת שההוראה הזאת היא הוראה לעת לחימה, לא קורונה שלא ידענו כמה זמן. יש פה מלחמה. ההארכה היא לשלושה חודשים. הסעיף הזה הוא סעיף דרקוני מאוד, הרי ממילא יש סמכויות שקיימות לרגולטורים בחוקים הרגילים, הקיימים ממילא, למנוע כך, למנוע אחרת. לנו זה נראה בוטה מאוד, בכל הכבוד אני חושבת שאפשר לוותר על הסעיף הזה. גם אם אני לא אהיה פה, אני מניחה שרוטמן יצביע כך, אלא אם כן תשכנעו אותו שבהקשר הזה טעיתי. אני שמחה שהיו"ר מסכים איתי בהיבט הזה.

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >>   

אני מהמשרד להגנת הסביבה. אני מתנצלת קודם כול ואני אומרת שאני לא יכולה להצביע על מקרה ספציפי, אבל אני כן יכולה לתת דוגמה לאיזה סוג של בעיה חשבנו שאנחנו צריכים לתת מענה בסעיף הזה. זה סעיף שהתקיים גם בתקופת החקיקה של הקורונה. עשינו בו שימוש מאוד מאוד מצומצם בתקופת הקורונה. אני רוצה לתת, לא דוגמה מאז, אבל דוגמה שיכולה להיות רלוונטית עכשיו. חשוב לי גם להגיד שזה סעיף במובנים רבים מקל ביחס למה שכתוב בסעיף קטן (א), ואני אנסה להסביר.

אם אנחנו לוקחים למשל בחשבון היתרים שקשורים בסיכון, וחלק מהם הסיכון שלהם יכול להיות גם תחום מוגדר במצב החירום, למשל היתרים בחומרים מסוכנים בכל מיני עיסוקים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את אומרת שהיו מקרים כאלה בקורונה, אז אם יש דוגמה ספציפית, אני כן חושב שחשוב שתגידי את הדוגמה הספציפית, אבל בכל מקרה אני צריך לדעת חוק הוראת נוהל מסמיך, כדי שאני אוכל להסתכל בעצמי עכשיו ולבדוק האם לפי חוק הוראת הנוהל המסמיך אין לך אפיק אחר. תגידי לי לפי איזה חוק אנחנו עובדים.

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >>   

אני אסביר. אני אתן דוגמה. לא התכוננתי מראש. לא ידעתי שהשאלה תעלה, אבל אני אנסה. בהיתרי רעלים למשל יש סוגים שונים של מפעלים שמקבלים היתרים לתקופות זמן - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

מכוח איזה חוק זה?

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >>   

חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993.

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >>   

הוא קובע תקופות תוקף של רישיון לפי תקנות החומרים המסוכנים, אמות מידה למתן היתרים - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

תקנות החומרים המסוכנים (אמות מידה לקביעת תוקף היתרים).

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >>   

התקנות האלה קובעות שתוקף ההיתרים לפי רמות סיכון שנקבעו בתקנות אז, יהיו מחולקים לשלוש רמות, היתרים של שנה, היתרים של שנתיים והיתרים של שלוש שנים, שהם פונקציה של הסיכון. באופן עקרוני, במצב רגיל, היתרים, בטח היתרים לתקופות קצרות, הם קשורים במצב סיכון מוגבר והשוטף. כדי לחדש את ההיתר אנחנו בודקים את המפעלים, את העסקים, כדי לוודא שרמת הסיכון מהם לא השתנתה, או בפעילות שנמצאת מסביבו. לפעמים מה שהשתנה קשור בסביבה, והרבה פעמים הדברים גם יכולים להיות קשורים מן הסתם גם במצבי הסיכון היותר כלליים. למשל עכשיו כשאנחנו נמצאים במצבי חירום, יש עבודה שהיא משותפת יחד עם שאר גופי החירום, יחד עם ביקורת ויחד עם ארגונים נוספים, לגבי הפחתת מלאים של חומרים מסוכנים שיכולים להוות סיכון מוגבר במצבי חירום. כלומר, יש הרבה מאוד - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

	אני מבין הכול, אני לא צריך עכשיו הסבר על מבנה החומרים המסוכנים. אני שואל את עצמי שאלה מאוד פשוטה. יש לכם סעיפים, 3(ה) ו-3(ו), ויש להם סמכות מאוד רחבה. "(ה) הממונה רשאי להתנות את מתן היתר הרעלים בתנאים מיוחדים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר; כן רשאי הוא לקבוע בהיתר תנאים מיוחדים, ורשאי הוא, בכל עת, להוסיף או לגרוע מהם, הכל על מנת להגן על הסביבה או על בריאות הציבור." בנוסף יש לכם את סעיף 3(ו) שאומר: "הממונה רשאי לבטל, בכל עת, היתר רעלים, מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ה); לא יבטל הממונה היתר רעלים אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו." אני שואל את עצמי, מה גודל הקבוצה שלא יכולה לפעול איתם בסעיף קטן (ה) ובסעיף קטן (ו), ואז את ממילא נכנסת לרובריקה של 2(א), ואת צריכה בשבילם את סעיף 2(ג)? מקרה.

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >>   

זה בדיוק מה שרציתי להגיד, ונכון שנתתי רקע אולי קצת באריכות. הבעיה של הסעיף הזה, סעיף 3, שהוא אכן נותן סמכות מינהלית רחבה לעניין ניהול של נושא ההיתרים. הוא יכול להתפרש כלא חל למצב שבו ניתנה הארכה סטטוטורית על ידי חוק אחר, וזה המצב שאנחנו נמצאים בו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עדיין אנחנו בתיאוריה, לא במקרה.

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >>   

האם אני יכולה רק להשלים את ההסבר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> נטע דרורי: << אורח >>   

במצב שבו אנחנו מפעילים סמכויות לפי סעיף 3, ואנחנו הולכים לפרוצדורה של ביטול, זאת אומרת, שאנחנו במצב שהוא יותר מחמיר ויותר קשה כלפי הגורם המפוקח הרבה פעמים מאשר ההצעה שיש בסעיף קטן (ג). יש הוראה בסעיף קטן (ג) שמבהירה שכל הסמכויות שחלות במצב רגיל, שבו הוא יידרש לקבל חידוש - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו נתייעץ על זה עוד ביחד עם הממשלה. יכול להיות, אני חושב שיש גם סעיף אחר שאומר את זה, אני חושב שסעיף קטן (א) גם אומר את זה. אם למישהו סעיף קטן (א) לא מספיק ברור, אולי נתייעץ האם צריך להדגיש שם בקו תחתון כל מיני מילים.

<< דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו חיפשנו לראות חוק. אני רק מבהירה, שיהיה ברור ממה ששמענו מהמומחית, אדרבה ואדרבה, חוק חומרים מסוכנים קובע ברורות שהממונה שנותן את ההיתר יכול לבטל אותו כך או אחרת, לכן סעיף 2(ג), לדעתי צריך להסיר אותו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תרשמו את הנקודה הזאת. אחרי ההפסקה נקבל מכם תשובות על זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני רק מסב את תשומת ליבו של אדוני בכל מקרה לפער מסוים שיש בין סעיף קטן (א) לסעיף קטן (ג), וזה לעניין קיצור. הניסוחים של סעיף קטן (א) הם ניסוחים שמדברים על מצב שבו הרישיון לא מוארך, מותלה, פוקע וכו' – שוב, אני לא מתייחס כרגע לשאלה אם צריך את שניהם או לא, אבל יש בכל מקרה איזה פער לעניין קיצור – סעיף קטן (ג) מאפשר לבוא ולומר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא יהיה שלושה חדשים, זה יהיה חודש.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

סעיף קטן (א) לא מאפשר את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואז אני נזכר שבחוק הפרשנות כתוב שהסמכות לעשות דבר פירושו גם לקצר.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

הם לא עושים את זה. החוק מאריך, לא הם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הסמכות שלי היא לבטל, אם הסמכות שלי היא לתת הודעה שאני לא מאריך – אם זאת הסמכות שלי - - -

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

אני אתן דוגמה מהראש - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הנקודה ברורה. אני יכול להבין את זה לכל היותר לגבי פריטים שבתוספת הראשונה, זה הכול. לגבי פרטים בתוספת הראשונה, כשבא בן אדם ואומר: באופן עקרוני אישור מדידה מספיק לי לשלושה חודשים, עכשיו אני מקצר, זה יהיה לחודש. אני יכול להבין את זה על התוספת הראשונה, כי הוא לא הגורם בעל הסמכות, כי הוא מקבל כנתון מדידה של מישהו אחר, או רשות של אישור רגולטורי אחר, ואני לא יכול להגיד למעבדה לשלול את האישור או לבטל אותו, כי האישור ניתן על ידי מישהו אחר, אז אני אגיד שאני מאשר.

אני גם חושב שהסמכות הזאת היא משונה, ואני מתקשה לדמיין, אבל על אישורים רגולטוריים לפי התוספת הראשונה, שהם תנאי לאישורים, על אישורים רגולטוריים עצמם שהם בסמכותך, אם יש לך סמכות לבטל או לקבוע תוקף או להתנות בתנאים, יש לך את הסמכות גם לעשות את זה לעוד חודש, יש לך את הסמכות לעשות את זה לשלושה חודשים. הפרטנות הזאת בעיניי היא פתח למשהו שאני לא מצליח להבין את הצורך בו.

בואו נתקדם. רשמנו את הנקודה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	
	
	(4) לעניין אישורים רגולטוריים המנויים בתוספת הראשונה יראו את הגורם המנוי לצד האישור כרשות הציבורית המוסמכת למתן אותו אישור.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את זה אני מבין אגב. מה זה "הגורם המנוי לצד האישור"? אין לנו טבלה בתוספת הראשונה. מה זה "לצד"?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

יש מקף ארוך, ואז כתוב אישור כזה וכזה, המפקח כהגדרתו, אישור כזה וכזה. זאת הכוונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	
	
	(5) ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים בתוספת השנייה, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

המשפט השני מיותר כי זה ברור.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

שתהיה אפשרות לתיקונים עתידיים. כרגע אין תנאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. נעבור על התוספת השנייה אולי אחרי הסעיף הזה. התוספת השנייה מוחרגת, וכשנסיים את הסעיף נדבר למה יש שם החרגות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	
	
	(6) בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות סעיף זה, אינו חייב בהגשת בקשה לעניין ההארכה כאמור או בתשלום אגרה בעד הגשת הבקשה.



חודדה פה המילה "בעדה", כי לא היה ברור - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בעד האישור או בעד הבקשה. אם יש לי אגרת בקשה ואגרת אישור, ראינו את זה בפטנטים, בכל מיני מקומות. כשיש לך אגרה שאתה מגיש בה בקשה ואגרה לאישור, על האישור אני משלם בכל שנה נניח 80,000 שקל על רישיון קבלן, עכשיו אני מאריך בשלושה חודשים, אז את אגרת החידוש אני לא אצטרך אבל את האגרה השנתית אני כן אצטרך?

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

החוק דוחה את המועד שבו בעל הרישיון נדרש לבקש את ההארכה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל זה על הגשת הבקשה, לא על האישור.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

בסופו של יום אחרי תקופת החירום, כשתיגמר התקופה הקובעת והוא יצטרך לבוא ולחדש, התשלום יהיה על כל התקופה, גם על תקופת ההארכה בדיעבד. לא נגענו מהותית בסכום שהוא צריך לשלם, עשינו דחייה של המועד של ההארכה והתשלום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לצורך העניין, יכול להיות שאני בעל היתר. שוב, אני לא מכיר את סוגי האגרות והאישורים, אבל שהאגרה היא חודשית, בוודאי באישורים קצרים. על כל חודש שיש לך אישור הובלת חומרים מסוכנים, אתה צריך לשלם אגרה X. בתעודת כשרות צריך לשלם למשגיח, זה גם אישור רגולטורי מסוג כלשהו, אני לא יודע אם הוא כלול או לא כלול, שפג תוקף. בגלל המצב המסעדה שלי סגורה. טוב לי שאם אני פותח יום או יומיים יהיה לי אישור, טוב לי שברגע שיפוג מצב החירום אני לא אצטרך עכשיו לחדש אישור, אבל אם היית שואלת אותי עכשיו, אם אני רוצה לשלם את האגרה החודשית או את שכר המשגיח החודשי, אגרת האישור, הייתי אומר לך: לא, המסעדה סגורה, המשגיח במילואים, ואני במילואים, אני לא רוצה בכלל. הארכת לי את זה באוטומט, בלי לשאול אותי, וזה בסדר, כדי להוריד רגולציה, אבל אחר כך תבואי אליי ותגידי לי: תשלם על התקופה הזאת, כי הארכתי לך. 

זה ההבדל בין אגרת הגשת הבקשה לבין אגרת האישור. יש אגרת בקשה ויש אגרת אישור. ואם אתה מאריך לי אוטומטית וגם מחייב אותי, זה לא רק תיקון מיטיב, התיקון מחמיר עליי, כי יכול להיות שלא הייתי מאריך, יכול להיות שהייתי מבקש להתלות את תוקפו. הוא פג תוקף עכשיו, לא הייתי מבקש הארכה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אתה יכול לבקש לפי סעיף קטן (ג), אם אתה לא רוצה את ההארכה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אני עכשיו עסוק במילואים, ואני לא עושה כלום, אני לא צריך לשלם לכם חודשית אגרה, כי במחדל אני לא משלם, פשוט לא הייתי מאריך. עכשיו יפוג לי רישיון העורך דין ב-31 בינואר, וואלה, לא פותח את המשרד עכשיו שנה. אני עכשיו בצו 8, הולך להיות שנה, לא רוצה לשלם את ה-1,000 שקל השנתי שלי. הארכתם לי - - -

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני מבין את הסיטואציה. אבל מה אתה מצפה? שעכשיו אנחנו נטפל בביטול של תשלומי אגרה בגין התקופה המוארכת?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עם כל הכבוד, אתם לא יכולים בחקיקה פה לאנוס אותי להחזיק את הרישיון הזה ולשלם עליו אגרה. לכן כשנתת פטור בתשלום אגרה, היה ניתן להבין שהאגרה בעד האישור הרגולטורי, אני לא צריך לשלם.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

זה כבר אירוע עם משמעות תקציבית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין, אבל אתה מבין שאני לא יכול לייצר פה בחקיקה הוראה שבן אדם במחדל יחויב, יכול להיות גם בשנה של אגרה במחדל?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

בשנה בכל מקרה לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שלושה חודשים ועוד הארכות. החוק מאפשר.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

לא. ההארכה היא של התקופה הקובעת, אם הרישיון יפקע. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אין הארכה לתקופת ההארכה, יש תקופה למועד הקובע, שאם רישיון פוקע במהלכו, אז מקבלים את ההארכה. ההארכה תמיד יש לשלושה חודשים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

יש שני צירי זמן. יש ציר זמן של התקופה שבה האישור פוקע, שזה מה שנקרא "התקופה הקובעת", שאותה אפשר להאריך בשלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תחדדו לי שנייה, כי זה מאוד חשוב. דרך הסעיף הזה עלינו על זה. שוב, בעל רישיון עורך דין, שהרישיון שלו פוקע ב-31 בדצמבר, שזה כל עורכי הדין במדינת ישראל, כי יש תאריך אחד שהוא מחדש, ואתם אמרתם שכל עורכי הדין במדינת ישראל, הרישיון שלהם יפקע ב-1 באפריל. נאריך עכשיו את התקופה בשלושה חודשים, יבוא אחרי התקופה ראש הממשלה, באישור הוועדה, ויאריך בעוד שלושה חודשים, האם כל רישיונות עורך הדין במדינת ישראל יפקעו ב-1 באפריל?

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואין לנו גם אופציה לטפל בזה.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

החוק כרגע מסמיך להאריך רק את התקופה הקובעת לא את תקופת ההארכה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בעיניי זאת לקונה. רישיון עורך דין זה מאוד פשוט, זה אגרה וזהו, זה לא כזה נורא, נתתי גרייס של שלושה חודשים לאגרה, זאת המשמעות היחידה. אבל ברישיונות אחרים - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

הרישיון זה משהו שבודק את העסק עצמו. לתת יותר משלושה חודשים?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברישוי עסקים. שוב, יכול להיות שתבואו ותגידו שזה דורש שתי החלטות, החלטה אחת להארכת התקופה הקובעת והארכה אחת להארכת התוקף של הרישיון, אבל אתם בעצם אומרים שגם לא תהיה האופציה לעשות את זה. למשל עסק בדרום, עסק עכשיו בעוטף עזה, בשדרות, כשחצי מהמועצה לא מתפקדת, כולם בשמירה, והוא צריך עכשיו להאריך בשלושה חודשים, ובעוד שלושה חודשים. אני אומר שוב: בואו לא נקבע עכשיו את זה בחוק, אבל אתם רוצים שגם אם המצב המיוחד יישאר בשדרות ב-7 בינואר, ונצטרך להאריך מה-7 בינואר בעוד חודש, בעוד חודשיים, התקופה לא תוארך.

 << מנהל >> (היו"ר טלי גוטליב, 11:41) << מנהל >>   

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

יש פה סוג של ניהול סיכונים. גם כשעשינו את התיקון השני בתקופת הקורונה אמרנו שאם יש רישיון שניתן לשלוש שנים, באמת אין בעיה, אפשר גם להאריך אותו לתקופה של שנה, אפשר לשאת את זה, אבל אם מראש המחוקק חשב שנכון לתת רישיון לתקופה קצרה של חצי שנה, של שנה, הארכה של יותר משליש מתקופת הרישיון היא כבר הארכה שמכניסה אותנו לעולמות של סיכונים לא מוגדרים.

 << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>   

אני מתחברת למה שאת אומרת, כי הצורך הרגולטורי ברישיונות, יש לו משהו שיורד למהות הרישוי עצמו, למהות העסק, ופה נתנו עוד תקופה של שלושה חודשים. אני פה אומרת, בדיוק בהתאם לשיקול הדעת שגם ככה יש לרגולטור. ככל שלדוגמה מדובר בעסק בשדרות או בקיבוצי הדרום, ממילא יש שיקול ענייני, אפשר לפנות אליו, הוא יכול להפעיל, אני מניחה, בחוקים, כמו שראינו בחוק חומרים מסוכנים, שיש סמכות ספציפית שהוא יכול להידרש לה, במנותק אגב מהחוק הזה שלא משאיר שיקול דעת לשיטתי. אני לא רציתי להשאיר לכם שיקול דעת בשלושה החודשים הללו, לכן גם יש לי בעיה עם סעיף 2(ג). זה הרעיון שלי. לדעתי לתת עוד הארכה של יותר משלושה חודשים בעסקים עם רישיונות, במיוחד שיש לזה אלמנטים של אחריות, אחריות סיכון, נזיקין, תביעות, יש בזה קושי. 

עד ששמחה חוזר, אולי תתנו לי הסבר, כי אני עוד מעט לא אהיה כאן לצערי, לגבי התוספת השנייה. בתוספת השנייה יש מספר רישיונות שמתחדשים רק בתשלום אגרה. אני שואלת שאלה שנייה במנותק, כי דעתי בעניין הזה כדעתכם בהקשר לתקופה של השלושה חודשים ולא מעבר, כי מתן רישיון יש לו ערך, ערך אמיתי. אני רוצה להאמין, לא תמיד אגב, אבל באופן עקרוני יש לזה ערך, ולכן להאריך ליותר משלושה חודשים, אנחנו עלולים לסכן את הציבור, אלא אם כן נחליט שרגולציה היא לגמרי מיותרת בהיבט הזה.

בתוספת השנייה יש מספר מנויים, שחידושי הרישיון הם רק בתשלום אגרה. פה אני שואלת בהקשר הזה, למה?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

בהמשך להערתך, בדקתי את זה שוב מול משרד המשפטים, ואנחנו נמחק את הסעיפים האלה מהתוספת השנייה.

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>   

גמרתי. אני את שלי עשיתי, וזה מרגיע אותי.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

של משרד המשפטים.

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>   

רק של משרד המשפטים? איך אני אוהבת סתם לשמוח בימים אלה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה הרבה. 

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>   

זה רשימה גדולה, נכון, ועדיין. תזכרו שאנחנו לא מבקשים לחזק פה את הקופה הציבורית.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה פנקס שמאי המקרקעין, זה סעיף 31, רישום בפנקס שמאי מקרקעין, 31, רישום נוטריון, 33, רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים, ו-34 רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין. כל אלה אנחנו נמחק.

 << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>   

קודם כול תודה למשרד המשפטים, כי אנחנו חושבים בהיגיון, אבל יש פה עוד פטורים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

יש עוד שניים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

31 עד 34 אתם מוחקים?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

כן. רציתי להגיד כשנגיע לתוספת.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

לשאלתך, יש עוד שני פריטים, אצלי הם ממוספרים 2 ו-27, פרטים של משרד העבודה, אחד נוגע למהנדסים ואדריכלים, השני נוגע לעבודות בחשמל.

<< יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>   

שזה גם ככה תקן מחמיר מאוד.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אנחנו לא נכנסים לגופו של עניין.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

בעבודות בחשמל יש שני סעיפים, יש אישור רגולטורי לפי חוק משק החשמל ויש אישור רגולטורי לפי חוק החשמל.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

משק החשמל זה רשות החשמל, זה עניין של ניהול מערכת החשמל, ואני שם את זה בצד.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אתה מדבר על אישור רגולטורי לפי חוק החשמל?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כן. בעברית, חשמלאים. עבודות בחשמל. האגף שעוסק בסיפור הזה הוא אגף שכל תקציבו מבוסס על ההכנסה הזאת מאגרות. אנחנו רוצים לנסות למצוא פתרון שאנחנו לא משביתים את האגף הזה ואת הפיקוח.

 << יור >> היו"ר טלי גוטליב: << יור >>   

האגפים עובדים, זה לא כסף שהם לוקחים מתוך קופסה, אז לשיטתי - - -

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

ממש כן, זה מבוסס אגרות, הוא מבוסס הכנסה.

 << מנהל >> (היו"ר שמחה רוטמן, 11:46) << מנהל >>   

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

אם זה שלושה חודשים, זה הרי דחיית האגרה בשלושה חודשים לצורך העניין.

אדוני היושב-ראש, לא התחברתי לדעתך בהקשר הזה של רישיונות. אני רק אסביר, רישיון יש לו ערך מהותי, ואם אנחנו נאריך רישיון, שהוא לתוקף של שנה, ואנחנו מאריכים אותו בשלושה חודשים ובעוד שלושה חודשים, זה חצי שנה, אבל זה משהו שיש לו ערך, זה לא שאנחנו סתם נותנים רישיונות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אף אחד פה לא מדבר על סתם. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>   

זה לא נעשה כלאחר יד, אלא בכוונת מכוון זה רק שלושה חודשים. ובהקשר לאמירה שלי בדברי הפתיחה, לתוספת השנייה ורישיונות שהם תלויים אגרה, משרד המשפטים הסכים לוותר על הרשימה שקשורה אליו, שזה ארבעה פריטים, כשיש עוד שני פריטים שהם לא תלויי אגרה שבודקים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני רק אומר שהרציונלים שהוצגו בהתחלה, גם במבנה של החוק, לצורך העניין קחו רישוי עסק בשדרות, שאנחנו אומרים עכשיו: אני לא שולח אותך בשלושה החודשים האלה להתרוצץ לאישורים וכיבוי אש וכל הדברים האלה, מאלף סיבות אני מאריך את התוקף הקיים על בסיס מצב קיים. אני לא אומר שעכשיו תכתבו שתאריכו לו את זה לכל התקופה, אני כן אומר שבאותה סמכות של הארכה בשיקול דעת, היא תהיה בשני טקטים. טקט אחד על עצם הארכת התקופה וטקט שני על הארכה נוספת. אולי אותה לא נעשה לשנה, אבל זה לא משנה, של שלושה חודשים ותקופות נוספות. 

פה דווקא הסעיף שדיברנו עליו קודם, שנותן לכם המון שיקול דעת, אני בהחלט מדמיין סיטואציה שבעוד שלושה חודשים יבוא ראש הממשלה, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, ויגידו: באופן גורף כלל האישורים באזור הדרום, שניתנים על ידי הרשויות המקומיות – זו החלטה – מוארכים. מה הנזק? תבוא רשות מקומית, ויש לה אופציה לבטל, יש לה אופציה להשהות, יש לה אופציה לא להאריך, אין בעיה. אבל זה יהיה ב-opt out ולא ב-opt in. אני בהחלט רואה סיטואציה שזה יידרש, ולכן אני חושב שלא להשאיר את זה, גם לא בשיקול דעת, זו טעות. בואו נמשיך.

לגבי התשלום, תהיו מודעים לזה שזה בעייתי. אני מבין את החשש שלכם - - -

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

החשש שלנו שהטיפול זה כבר כניסה לעולם תקציבי של ויתור על אגרות בתקופה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא אמרתי לך שתוותר, אני רק אומר שאם בן אדם בסוף התקופה אומר לך, וקל מאוד לעשות את זה, לא שעכשיו - - -

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

בעל רישיון עורך דין בדוגמה שנתת, יכול גם להתלות את הרישיון שלו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא יכול הכול.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

לכן אני אומר שצריך להפריד בין המישור של תוקף האישור - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כל הרציונל הוא שעכשיו אנחנו לא רוצים שהוא יתעסק בזה. אנחנו רוצים שהוא יטריד את המשרד? הוא רוצה להתלות, הוא צריך לפנות ללשכת עורכי הדין. הג'ינג'י עם המפתח שפותח את החדר שבו מתלים את הרישיונות נמצא בצו 8, אז אתה לא יכול להגיד לו "תפנה". אתה לא רוצה שהוא יפנה, כי הוא בצו 8, ואתה לא רוצה שההוא יפנה.

אני אומר דבר מאוד פשוט, שאם בן אדם בסוף התקופה אומר לך: אני לא רוצה להמשיך. מי שרוצה להמשיך עם הרישיון, אין בעיה, שישלם גם על התקופה, אבל אם בן אדם בסוף התקופה אומר לך: אני לא רוצה את הרישיון, אז הוא יהיה פטור מאגרה, כי הארכת לו בלי לשאול אותו, והוא בסוף התקופה אומר לך: שמע, לא רוצה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

לא רוצה קדימה או לא רוצה אחורה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא רוצה קדימה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

ואז חזקה שהוא לא רצה לשלם קודם?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה מצפה ממני שבחקיקה אני עכשיו הודיע למספר בלתי מוגבל של אנשים שיכול להיות שסטטיסטית בוודאי חלקם לא רצו את ההארכה הזאת. אני אומר לך, שמחה רוטמן אישית, עליי: אני עורך דין, כל שנה אני תוהה לעצמי, עכשיו כשאני חבר כנסת, אם אני מאריך או לא מאריך, מתלה או לא מתלה. בינתיים אני מאריך, מה אכפת לי. רישיון נשק – בינתיים אני מאריך, מה אכפת לי. יכול להיות שחשבתי לא לעשות, ועכשיו הארכת לי, ואני צריך לשלם על זה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני חושב שכאן שווה להישען רגע על מה שהיה בקורונה. אם היו הרבה אירועים מהסוג הזה, או אירועים בכלל, אני חושב שהיינו מוצפים בטענות מהסוג הזה – איך הלכתם והארכתם מעל הראש שלנו את התוקף של הרישיונות, חייבתם אותנו בתשלומים. אנחנו לא מכירים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא היו פניות כאלה?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אנחנו לא מכירים. יכול להיות שהיו למשרדים ואנחנו לא מכירים את כל הפניות הפרטניות שנעשו. אנחנו לא מכירים שוועה של הציבור שעלתה על זה שנעשתה הארכה בכפייה, וכתוצאה מכך אנשים חויבו. זה דבר אחד. דבר שני, עדיין - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איך הניסוח היה בקורונה? בתשלום אגרה?

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

"בעדה".

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

"בעדה", וכך פירשו את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא יודע איך כל רגולטור פירש. זה מה שאני אומר, מאחר שאתה משנה פה, ואתה כותב במפורש בעד הגשת הבקשה, ומשנה את הנוסח, אני לא יודע איך כל רגולטור ביקש. יכול להיות שאם הייתי מתקשר לרגולטור שלי ואומר לו: תודה שהארכת לי, אני לא משלם, אז הוא אומר: בסדר, והפעיל את שיקול הדעת. אבל עכשיו אתה משנה את הנוסח. לכן אני אומר: אל תשנה את הנוסח. אתה אומר שזה עובד, אתה רוצה ללמוד מניסיון העבר, אל תשנה את הנוסח.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אפשר להשאיר את הנוסח, אבל אני אומר לפרוטוקול שאנחנו נדבוק בפרשנות שהייתה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תבדוק בפרשנות. בסופו של דבר מי שיחליט זה הרגולטור, לא אתה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

זה גם נכון. הפרשנות הייתה שזה "בעדה" ולא בעדו.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	
	
	(7) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת שחלים על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעו באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה בעד תקופת ההארכה, בכל תקופת תוקפו של האישור הרגולטורי.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם פה, מה זה "בכלל זה בעד תקופת ההארכה"? זו גם תוספת שלא הייתה. אותו כנ"ל. פה זה הרבה יותר בוטה אפילו.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אפשר להוריד את זה.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

אפשר להוריד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות שפירשתם שכן, יכול להיות שפירשתם שלא, אני לא יודע, תחליטו את מי אתם לוקחים לבית משפט על זה. אני לא צריך להוסיף את זה. סיימנו את סעיף 2. 

אני מציע שתסבירו לי, נעשה מעבר זריז על התוספת השנייה. התוספת הראשונה מעוררת הרבה פחות בעיות ושיקולים. בתוספת השנייה אני צריך לדעת סיבה למה לא חל הסדר ההארכה. אמרתם שיש לכם כמה רציונלים. נקבע בינינו, כדי שנעשה את זה מהר ויעיל, שם קוד לכל רציונל, כדי שנוכל להגיד שפרט זה וזה הוא כך וכך. אם הסיבה היא שככה זה היה בפעם הקודמת, ואנחנו לא נכנסים, אז תגיד שזאת "הוראת רציפות", תגיד למה זה מוחרג.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אין בעיה. אדוני היושב-ראש, רק אולי לפני שנדבר על החריגים, כי זה מאוד מושך את תשומת הלב, אולי לרגע צריך לדבר מה כן מקבל הארכה. אנחנו מקבלים פה תמונת מצב מוטה, נראה לי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני היחיד פה. נראה לי שהתמונה שלי בסדר. נתעסק בהחרגות ונבין למה זה. ברור שזה חל בצורה מאוד מאוד גורפת על מספר כמעט אין-סופי של אישורים, וזה חשוב, וזה מקל נטל רגולטורי, ועכשיו אנחנו צריכים לדעת. הבנתי שיש אישורים שמוחרגים כי הם דואגים לעצמם, והם עושים הסדר מיטיב יותר, הבנתי שיש אישורים שקשורים להתחייבות בין-לאומית, ודיברנו על זה שיש כאלה שאנחנו לא יודעים עליהם ספציפית, אבל זה המשכי.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

נעשה את רשימת הקידודים הזאת, כמו שאדוני מציע. קבוצה אחת של הנמקות זה אישורים שמשתנים בצורה משמעותית בכל מועד חידוש, והמשמעות היא שהמועד הוא קריטי כי יכולים להיות שינויים במצב העובדתי, ולכן הרגולטור אומר: חשוב לי לבדוק אותם, יש לי בעיה ברמת ניהול הסיכונים בדחייה. מיד נראה הכול. אני רץ על הרשימה כמו שאדוני ביקש.

הדבר השני זה אישורים שמבוססים על התחייבות בין-לאומית, כמו שאמרנו. 

השלישי זה אישורים שהטבע שלהם הוא בכלל לא להתחדש, זאת אומרת, אישור ניתן ולא מחדשים אותו, הוא ניתן באופן חד-פעמי. רק לדוגמה, אישור לפטר אישה בהיריון למשל, אישור שלא מחדשים אותו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם קיבלת אישור והיא פוטרה, מה זה יעזור לך הארכת מועד האישור?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

למשל חשבנו שלא השלמת את תהליכי הפיטורים, ואתה נכנס פה לתקופה של לחימה, וכן תרצה, כי בסוף יש עיכוב. האשימו על עניינים כאלה. כרגע אני אמנע מדוגמאות.

יש את הקבוצה של האישורים שקשורים רק בתשלום אגרה. בתקופת הקורונה זה היה נימוק, וקיבלנו את הנדוניה הזאת איתנו. אנחנו עושים כרגע מאמץ כדי לצמצם אותם.

יש שתי קבוצות קשורות: האחת, אישור שקשור לחלוקה של משאב, זה יכול להיות משאב טבע, זה יכול להיות משאב תקציבי. זו לא באמת רגולציה, זו איזה הקצאה שיותר כלכלית. וקבוצה שקשורה לזה זה אישור שהוא לחלוקה של מכסה, למשל הטבה מכסית למשל. זאת אומרת, אני מחלק משהו שהוא כמותי, אני לא עוסק בניהול של סיכון. גם הם מוחרגים. יש פה רציונלים למשל של תקציב שעובר משנה לשנה, או למשל משק החשמל שהוא משק סגור, אם כל אחד מקבל איזה קווטה לייצר, ואני פתאום מאריך למישהו אחד, אולי אני גורם לזה שמייצרים יותר מדי חשמל או מעט מדי חשמל, וצריך לבחון את זה כמותית. זה לא קשור לניהול סיכונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה יותר קשור לשינוי מהותי.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

יש נושא של תאימות לדיני תכנון ובנייה. כל הנושא של תוכניות, תוכנית היא חיקוק, אז יש פה הבהרה שהדברים האלה בחוץ, כדי לא לייצר התנגשויות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי את הטיעון.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

מיד נראה את זה. יש מקרים שבהם מצאנו שההארכה עלולה לפגוע במפוקחים. למשל ניתנה איזה ערבות, ואנחנו דווקא מאריכים אותה, זה עובד כנגד האינטרס של המפוקח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כשאמרתי את זה על האגרה לא הבנתם על מה אני מדבר.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

לקח זמן. יש אישור שנועד לנהל את מישור הזמן, במובן זה שהאישור מגדיר פרק זמן שבו אתה אמור לבצע פעולה, ואם אני מאריך את האישור, זה משבש באופן מהותי את ההוראה. אני אביא דוגמה, כאשר מייבאים לישראל בעלי חיים, סוגרים אותם בהסגר למשך מספר ימים. זה קריטי עם כמות הימים שהם נמצאים בהסגר, כי יש פה חישוב של מחלות, כמו שלמדנו כולנו מהקורונה, כאשר אתה מאריך את זה, זה מייצר בעיה במישור הווטרינרי המהותי, האישור ממש נועד להגדיר כמה זמן אתה נמצא בהסדר ובתוך כמה זמן אתה יכול להכניס בעלי חיים לישראל. זה דבר שעצם מהותו של האישור הוא מישור הזמן. יש רק אחד כזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם יאריכו את ההסגר, רק תגן יותר ממחלות, לא פחות. איך ההארכה תפגע?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אתה צריך גם לפנות. מקומות ההסגר מצומצמים, ברגע שאתה משאיר אותו במקום ההסגר, מי שאחריו צריך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא אישור. להפך, זו מגבלה. אישור החזקה בהסגר. בשנייה שבן אדם יכול להוציא מההסגר, הוא מוציא.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

לפעמים לא. לפעמים הוא משאיר שם, כי הוא לא רוצה לשמור אצלו, יותר נוח לו שזה במקום קבוצתי, וזה פוגע במישהו אחר.
זו רשימת הקידודים. אתה רוצה שנעבור אחד-אחד?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, נעשה את זה זריז. אישורים רגולטוריים לפי חוק התכנון והבנייה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

בחוק התכנון והבנייה יש המון-המון מסלולים, המון סוגי אישורים. היה חשש שנפספס פה משהו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

החלטתם לייצר הסדר הפוך.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

בדיוק. מה כן? מה נהנה מהארכה אוטומטית? היתרי בנייה, היתר לשימוש חורג, הקלות בתוכניות ותוספות של שימושים לפי החוק. זאת אומרת, הדברים המז'וריים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

המאסה הגדולה וגם מה שמשליך על טובת האזרח.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

חשבנו שיש איזה הסדר, יש כל מיני ועדות, ואנחנו לא רוצים לעשות את זה שם. הפארטו הוא בפנים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

וזה היה בקורונה?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה היה בקורונה, והרחבנו פה עוד יותר את הדברים שנהנים מאישור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. אישור רגולטורי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה אישור שהוחרג בקורונה, בגלל שהוא כרוך רק בתשלום אגרה באופן דיגיטלי. אנחנו בודקים פה יחד עם עמיתינו מהממשלה אם אפשר גם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מעדיף שתורידו את זה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אנחנו נבדוק ונעדכן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(3) תסקיר בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח לפי פקודת הבטיחות בעבודה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה סעיף שהיה גם בקורונה בצורה רחבה יותר. החשש הוא מסיכונים של בטיחות בעבודה. צמצמנו פה את ההחרגה, כדי שיותר אישורים ייהנו מההארכה אוטומטית. השארנו פה רק את הדברים שהם ברמת הסיכון הכי גבוהה לפי מינהל בטיחות בעבודה, שזה מעליות ועגורני צריח. שם השכיחות הכי גבוהה של תאונות עבודה קשות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(4) רישיון יבוא, אישור או היתר כמשמעותם בצו יבוא חופשי, התשע"ד–2014 לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן. מה הקו המנחה פה?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני אתן פה סימנים, אדוני. 4(א) זה רישיונות ייבוא לזיקוקים או לחומרים שמשמשים זיקוקים. כאן הרציונל הוא רציונל של ביטחון ובטיחות, הם יכולים לשמש ככלי נשק.

4(ב) זה רשימה של גזים וכימיקליים שפוגעים באוזון. ישראל חתומה על אמנות בין-לאומיות לגבי כמה מהגז אנחנו יכולים לפלוט, ולכן אנחנו צריכים לשמור על הקווטה הזאת, אז אנחנו לא רוצים לאשר באופן אוטומטי, כי בכל שנה הקווטה פוחתת, אז צריך לנהל אותה בכל שנה מחדש. זה גם כמותי וגם אמנה בין-לאומית.

4(ג) זה שייך לאותה קבוצה. זה גזים ופלסטיק.

4(ד) אנחנו מדברים על רישיונות לייבוא כלי נשק מסוגים שונים, החל מחרבות, נשק חם ורובי איירסופט. זו בקשה גם של משרד הכלכלה, המשרד לביטחון לאומי וגם משרד הביטחון. הם לא רוצים שהאישורים האלה יתחדשו אוטומטית. מה שנתנו אישור לפני שנה למישהו, יכול להיות שעכשיו לא נרצה לחדש לו. 

(5) רישיון ייבוא בפטור ממכס – זו למעשה הטבה מכסית, כאשר המדינה רוצה לעודד ייבוא או לווסת ייבוא של סחורות. פה הצורך הכלכלי משתנה, ולכן הם ביקשו שזה לא יתחדש אוטומטית, אלא שהם יוכלו לתת את זה לפי שיקול דעתם. אנחנו מבינים שיש כוונה של משרדי הממשלה להאריך באופן יזום חלק מהדברים האלה, אבל הם לא רצו שבאופן גורף זה יתחדש באופן אוטומטי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חייב לומר שאני לא ממש אוהב את זה. אתה רוצה כרגע כמדינה קווי אספקה פתוחים כמה שיותר. אתה לא רוצה עכשיו שפתאום בגלל שבמשרד, או בתור, או בצו 8, מי שהוא יבואן של החלב, או מי שהוא יבואן של הדגים, פתאום לא יוכל לייבא. מאחר שפה המנגנונים של החידוש זה go no go, זה לא אם יפוג לי רישיון העסק, ואני אפעל בלי רישיון, יש סיכוי שגם את הפקח לקחו בצו 8. ניהול הסיכונים שלי כעסק הוא אחר. פה זה פשוט לא ייכנס לארץ, פה זה ייתקע בנמל. 

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

חשוב רק לדייק. אנחנו לא מדברים על חוקיות ייבוא שייתקע בנמל, פשוט הוא יצטרך לשלם מכס בשיעור גבוה יותר. אני לא מזלזל בזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לפעמים ההבדל בין לייבא ללא לייבא.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

ממילא זה הרי רישיונות שניתנים לתקופה מוגבלת, ובמקביל יש שינוי בצו המכס שפוטר אותם ממכס לתקופה המוגבלת, לאותה תקופה. ממילא גם אם הרישיון יוארך וצו המכס לא יוארך במקביל, אין לזה משמעות. ולכן כדי לא להטעות אנשים שיחשבו שהרישיון שלהם מוארך, או לא ליצור בלבול או סתירה, אין שום טעם בהארכת הרישיונות האלה. ואם יחליטו על הגבלה של מכסות חדשות לייבוא פטור ממכס, זה ייעשה בנפרד יחד עם תיקון צו המכס וכן הלאה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מתקנים צו מכס ואז מוציאים רישיון.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

זה שתי פעולות שנעשות במקביל. זה צריך להיות יד ביד. אי-אפשר להאריך רישיון ייבוא אוטומטית בלי לשים לב מה קורה, ולהגיד: נראה מה קורה אחר כך עם צו המכס.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

יש פה גם פן מכסי, שקשור לנושא של הכנסות המדינה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אם אין צו, אני בטוח שברישיון הייבוא בפטור ממכס, לפי סעיף 2(ד) לצו ייבוא חופשי, כתוב בו שהוא מותנה בתוקף של הצו. השאלה שלי היא, האם כאשר את הצו שעושים בחדר אחד, יושב השר ומוציא, נגמר הסיפור? האם אחרי שהשר יוציא צו ייבוא ממכס צריכים עשרה יבואנים עכשיו לחפש עורך דין או רואה חשבון או מי שמטפל להם בזה, או את עמיל המכס שילך עכשיו לחדש? זאת השאלה. בעיניי זה לא נכון. הייתי מוריד את זה. אין רישיון ייבוא שלא כתוב בו שהוא מותנה בתוקפו של הצו. אם לא יאריכו את הצו, הוא יחייב את המכס. יושב סוכן המכס ויודע להגיד: הצו לא בתוקף. השאלה היא כמות הביורוקרטיה. תקשיבו, אני לא אריב אתכם, אני מבקש שתחשבו על זה. תבררו את זה לפני הישיבה. 

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אנחנו נבדוק את זה. אני רק אציין שפריט (6), רישיון ייבוא טובין שניתן בידי רשות מוסמכת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לפי צו ייבוא חופשי, הוא באותו נושא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תבדקו בבקשה גם את (5) וגם את (6) באותה בדיקה, האם אנחנו רוצים עכשיו שכאשר יצא צו ייבוא חופשי עם רשימה של 40-30 דברים, צו הייבוא החופשי יישאר על הנייר כי בעלי הרישיונות הקיימים, לפי הצו, יצטרכו עכשיו לעשות עוד תהליך פרוצדורלי של חידוש, ואין להם מי שיעשה את זה? נצא להפסקה, תנצלו להתייעצויות ולאוכל. נשוב ונתכנס פה בשעה 12:30. הישיבה יצאה להפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:06 ונתחדשה בשעה 12:34.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רישיונות ייבוא – אמרתי לכם. רשמתם קיפול, אני חושב שזה לא נכון, בייחוד אם הם מותנים בצו. אם הם מותנים בצו, תנו ודאות לבעלי הרישיונות.
	
 << אורח >> תהילה פרץ ורון: << אורח >>   

אני ראש התחום הבין-לאומי במשרד הכלכלה והתעשייה. הנושא של מכסות הייבוא זה נושא שמטופל על ידי זה שנים רבות, גם בקורונה, גם הרבה לפני. אני אגיד דברים שיכולים להיות מועילים מאוד למשרד החקלאות. 

אני רוצה להסביר ממש בקטנה למה המכסות מוחרגות, גם היו מוחרגות בקורונה וגם כנראה צריכות להיות מוחרגות עכשיו. מכסות ייבוא זה כמות מסוימת של ייבוא שלא משלמים עליה מכס, או שיש עליה פטור או מופחת ממכס. 

אנחנו, כמשרד הכלכלה, כן קיבלנו פניות מסוימות של יבואנים שביקשו להאריך את תוקף רישיונות הייבוא. זה לא אומר שהם לא יכולים לייבא, זה אומר כמו שגיא לדעתי ציין קודם, שהם ישלמו על זה מכס, ואנחנו מבחינתנו רוצים כמה שיותר לעזור לאזרח, לתעשייה, לעסקים, ליבואנים, למי שאפשר בתקופה הזאת.

העמדה המקצועית שלנו שהיינו רוצים לאפשר את זה, אבל עכשיו צריכים לחשוב מה המסגרת הנכונה. כאשר מכסות הייבוא גם שלנו וגם של החקלאות, זה גם (5) וגם (6) – אם משרד החקלאות רוצה להתייחס בנפרד, בשמחה, אני קצת כוללת אותם – מכסות ייבוא מוסדרות בצו תעריף המכס, שהוא  בסמכות משרד האוצר, וכל 1 בדצמבר המכסות מתאפסות, כלומר הן נגמרות. זאת אומרת, גם אם נבוא עכשיו ונאריך את רישיונות הייבוא שלנו כאן, במסגרת החוק להארכת תקופות של אישורים רגולטוריים, ברגע שלא מוארך צו תעריף המכס, זה אומר שאין לזה משמעות. 

שמעתי את כבוד היושב-ראש, שאלת הרגע, האם לא כתוב לכם איזה תנאי שם שאומר שנותנים למישהו 300 טון ייבוא של גבינה צהובה, בתנאי שיש צו בתוקף? אז לא, לא כתוב לנו דבר כזה, בגלל שאנחנו תמיד מחלקים את המכסות, את רישיונות הייבוא כפועל יוצא מצו תעריף המכס, ואז רק כשיש צו אנחנו מחלקים. אנחנו מחלקים אם אין צו, אין סיבה, אין הצדקה, זה מטעה את היבואנים. 

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, שוחחנו עם גורמי המקצוע במכס, בשביל לבחון את הנושא במשותף. עדיין לא הגענו לכלל הכרעה, ואנחנו כמובן צריכים לשתף את משרד החקלאות בזה, אבל אני כן אומרת שיש נכונות מקצועית. האם זאת המסגרת הנכונה? אני חושבת שזה יעשה יותר נזק מתועלת וזה פשוט יפגע בסופו של דבר ביבואנים ובצרכנים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את הערותיי אמרתי. אני לא יודע איך אתם מנסחים, אני כן חושב שתחשבו ברישיונות ייבוא כן להפנות לצו, ואז ממילא כשהצו פוקע, הרישיון פוקע, ומצד שני, כאשר מאריכים את הצו, אפשר להאריך גם את הרישיון.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

(7) תעודת היתר לייבא לישראל או לייצא ממנה פסולת חומרים מסוכנים לפי תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים).

כאן מדובר על ייבוא וייצוא של פסולת חומרים מסוכנים. יש פה יישום של אמנת בזל, היא עוסקת בשינוע בין-לאומי של פסולת מסוכנת. מאחר שאנחנו נצמדים פה לאמנה בין-לאומית ולהתחייבות בין-לאומית, אנחנו משתדלים לא לסטות. זה היה ככה גם בקורונה.

(8) רישיון ליבוא בעלי חיים לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים). זה בעצם אישור שכולל את המועדים שבהם צריך להשאיר את בעלי החיים בתחנת ההסגר, וגם כמה זמן צריך להשאיר אותו בתחנת הסגר במדינה המייצאת לפעמים. זאת אומרת, הוא נמצא בתחנת הסגר בצרפת כמה זמן וכמה זמן אצלנו. אנחנו מבינים שאין בזה שום בעייתיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רישיון ליבוא מוצרי כוורת לפי תקנה 2.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

לעמדת הרגולטור זה שייך לקבוצה של רישיון שינוי משמעותי בתקופות זמן. זה רישיון שניתן לתקופות קצרות מאוד, כדי לבדוק האם יש בעיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה שניתן לתקופות קצרות מאוד, ממילא מוחרג.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

חודשיים זו תקופה יחסית קצרה, אנחנו מדברים על רישיון עסק שיכול להיות חמש שנים או עשר שנים. פה החשש הוא שיכול להיות שינוי דינמי בנסיבות, יכולה להתפרץ מחלה למשל בכוורות במדינה זרה, ואז לא רוצים שזה ייכנס לישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

במקרים כאלה, שיבטלו. סליחה, שאני אומר. כמה אנשים מחזיקים את רישיון (9)?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אין לי את המידע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תבקשו לברר. אם יקרה משהו, שיבטלו, אבל זה למשל דבר שבו הרציונל צריך להיות לשחרר. אתה יכול לבוא ולהגיד שיש רגולטור אחד על כוורת, יש לכם סיבה, בשביל זה נתתי לכם את סעיף קטן (א). אני עדיין לא יודע מה יהיה עם סעיף קטן (ג). כאילו אנחנו משנים את אופן ניהול הסיכונים, ככל שאנחנו עוברים עוד ועוד, אני בא ואומר: אנחנו לא באמת משנים את ניהול הסיכונים. הרבה מאוד רישיונות אני לא רואה סיבה שיהיו פה. 

רישיון ייבוא מוצרי כוורת – אם יש, כמו שאני מעריך, אחד או שניים או שלושה אנשים שמקבלים את הרישיון הזה, או עשרה, ויהיה שינוי בנסיבות, שיואיל בטובו הרגולטור לבטל את הרישיונות.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אנחנו נבדוק את זה, אדוני. אני רק אגיד, כמו שאמרנו בהתחלה, לא עשינו פה בדיקה דה-נובו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נמשיך.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

(10) זה רישיון ייבוא בתנאי הסגר שניתן לתקופה קצרה משנה, לפי תקנה 2 לתקנות הגנת הצומח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי. הבנתי משמו, אני לא צריך יותר. אני כן אומר שיש פה כלל שגם בעתות שגרה אני מאוד לא אוהב. הכללים בנושא ההסגרים משמשים הרבה פעמים לא ככלי למלחמה במחלות, אלא ככלי להגנה על יצרן מקומי וכדומה. לא דרך תקנות שעת החירום האלה אני בונה את בית המקדש. אני כן חושב שאולי כן כדאי לחשוב גם על זה, לבוא ולהגיד שמי שכבר עבר את הויה דולורוזה והצליח לקבל את האישור, כן להאריך לו. אלא אם כן שוב, זה גם עניין מספרי וגם עניין רגולטורי. השאלה אם אתה עובר ל-opt in או opt out, זה וכוורות. אני מציע שתכניסו את שניהם לשאלת הבדיקה האם לא מוצדק לתת הארכה. שוב, חלק מהסיבות פה זה כדי להימנע מפגיעה של מחלה שפוגעת בצמחים, כשרגע יושבים הצמחים ומחוסר עובדים אין מי שיקטוף אותם, ולא נאריך אוטומטית תוקפו של רישיון, ואז פגענו בצורה מאוד קשה בשרשרת האספקה, כי גם התוצרת המקומית, שאנחנו בדרך כלל בונים עליה, מתעכבת או לא קיימת.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

נעביר גם את השאלה הזאת למשרד החקלאות, כי יש פה שאלות, כמו שאתה אומר, גם של מקצוע וגם של מדיניות. אני כן אעיר שיש פה החרגה, זאת אומרת, רק לרישיונות שקצרים משנה, בין חודש לשנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כמה אחוזים זה מתוך הרישיונות? שהחקלאות יענו גם על זה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

נבקש מהם לענות גם על זה. המאסה הגדולה ניתנת לתקופה של שלוש שנים, וארבע שנים וחמש שנים. אלה מוצרים חדשים, מוצרים למשל שהם ניסיוניים וברמת סיכון גבוהה.

	
 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(11) היתר לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

מדברים פה על ביצים, קרניים, עור – כל המוצרים שהם נגזרות של בעלי חיים. כאן המשרד גם אמר שיכולים להיות שינויים מאוד משמעותיים בתנאים, של התפרצות של מחלה מהמדינה שממנה מייבאים, וזה קומבינציות מאוד מורכבות, זה גם המוצר, גם מאיזה מדינת מקור, וגם יש סיכונים עונתיים. יכולה להתפרץ מחלה בספרד בחורף, באביב היא נפסקת. זה בא והולך, ולכן הם מבקשים את היכולת להיות בפיקוח יותר הדוק על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

(12) היתר לייבוא או לייצוא של ערך טבע מוגן לפי סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מדובר בסחר בעניינים של אמנה, של סחר בין-לאומי.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. לא נתווכח עליו. (13) היתר חירום לפי תקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה איסור להטיל או להזרים לים חומרים מזהמים אסורים. זה היתר חירום שניתן במקרים מאוד מאוד נקודתיים, להטיל פסולת אסורה, והוא ניתן למקרה מאוד ספציפי, למקרה קצה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(14) היתר הפעלה לפי סעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כאן מדובר למעשה בהיתר להפעלה של קו של טיסת נוסעים או של טיסת מטען, ומה שרשות התעופה האזרחית אומרת שההיתרים האלה הם על בסיס עונתי, לפי צרכים עונתיים ומסחריים של השוק, ולכן אין ערך בהארכה, מאחר שהצרכים משתנים כל הזמן, תדיר, והם מבקשים את הבקשה בכל עונה מחדש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כושר טיסה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

תעודת כושר טיסה היא תעודה שמתייחסת לתקינות ולתחזוקה של כלי הטיס עצמו. וכאן יש סיכון גבוה יחסית. כלי טיס בודקים אותם גם ברמות מאוד מאוד גבוהות, מה שנקרא "בדיקה של 300%", שלוש פעמים בודקים כל דבר. פה יכולות להיות סטיות מאוד גדולות. מבקשים לא להאריך את זה, מאחר שזה ברף הסיכון הגבוה ברמה התעופתית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין. השאלה היא האם הם ערוכים לעשות את הבדיקות? כי אם הם לא ערוכים לעשות את הבדיקות - - -

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הם ערוכים, ומיד נגיע לסוגיה שמופיעה כאן, אבל בשיח עם רת"א הם ביקשו מיוזמתם להוריד, מאחר שהם ראו שבניהול המשאבים שלהם הם מבקשים לא לעשות בדיקות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

63 זה כושר טיסה של המטוס, לא של הטייס?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

נכון. פריט (16).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה זה פטור לפי סעיף 165 לחוק הטיס?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה סוג של פטור במקרי קצה לכל המקרים, שמאפשר לתת פטור למגוון של סוגים. הוא לא מוגדר באופן ספציפי. זה פטור שהוא חריג, הוא למצבי קצה מיוחדים. למשל אם הייתה איזה תאונה, יכול להיות עכשיו עם הסיפור של חיל האוויר בשמיים, יכול להיות שיש צורך בזה. ועצם הפטור זה מאוד יוצא דופן אצל הרגולטור. אז הוא אומר: אני נותן את זה באופן מאוד יוצא דופן, אני לא רוצה שזה יתארך אוטומטית. זה משהו מאוד נקודתי. זה בקטגוריה של אישורים שאינם מתחדשים.

(17) תעודה רפואית שניתנה לפי סעיף 6 לחוק הטיס.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את זה מורידים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה אישור או לטייס או לבקרי הטיסה, וזה יורד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה שירד – מצוין. (17) רישיון לפי כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה עניין של רשות שדות התעופה. מנהל נתב"ג יכול לתת אישור רישיונות שונים להיכנס לכל מיני אזורים מבחינה ביטחונית, מבחינה בטיחותית להתקרב למטוסים. הוא יכול לתת לך את האישור הזה, עכשיו חודש וחצי מותר לך להיכנס ברגל לתוך מסלול ההמראה, ואנחנו לא רוצים שאם אתה עושה עכשיו איזה פרויקט, שזה יתארך לך אוטומטית.

(19) תעודת משיט או היתר להשטת אוניית נוסעים קטנה – זה בעצם אישור להשיט כלי שיט קטנים, זה יכול להיות סירת מנוע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יאכטות.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אופנוע ים, סירת מנוע, כל הדברים האלה. כאן מה שצריך לעשות זה בדיקה רפואית. החשש שאם המצב הרפואי שלך השתנה, תסכן אחרים שנמצאים איתך בלב ים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה נראה לי מצחיק.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

נעשה בדיקה עם משרד התחבורה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא דן בשאלה איך זה במדינות אחרות, ואם במדינות אחרות צריך אישור ליאכטה, או לא צריך אישור ליכטה, או לגלשן. איזה משרד זה?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

משרד התחבורה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יהיו לנו בסוף אולי כמה למשרד התחבורה, אז שיענו במרוכז.  נרשום את זה למשרד התחבורה. על פניו אני לא אוהב את זה. זה אולי רישיון סקיפר? אני לא יודע מה כלול בזה. עכשיו אני צריך לשלוח בן אדם שהוא במילואים בצו 8 בחיל הים, שרישיון הסקיפר שלו לא יפקע?

אישור רגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל). את זה אני לא מצליח להבין.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הוא בא עם זה שבא אחריו. נתנו פה כבר החרגה פרטנית במסגרת התקנות שאתה מציין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אישור שניתן בתוך התקופה, לתקופה קצרה מהתקופה הקובעת - - -

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אפשר פשוט לכתוב שהחוק חל על אישורים שניתנו לפני התקופה הקובעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. כי יכול להיות לך מצב, בייחוד עם הארכות, שתיתן עכשיו אישור לשלושה חודשים, והוא כן יוארך בפעם הבאה. יהיה כתוב "לא יחול על אישור אם בגוף האישור נכתב שהוא לא יוארך בתוך התקופה". אני רוצה לאפשר לרגולטור - - -

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

לא יחול על אישורים, כמו שהצעת קודם, שניתנו בתקופה הקובעת, זה הגיוני. אנחנו לא יודעים מה הם כתבו או לא כתבו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. אבל עכשיו, הרי מה שקורה כרגע - - -

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

בסעיף 2(א) להוסיף לאותם מקרים שבהם החוק לא חל, גם ביחס לאישור - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אישור שניתן בתוך התקופה, ונכתב בו שלא יחול עליו. למה?

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

לא ייקבע לגביו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תראי מה את עושה לי - - -

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

חזקה על הרגולטור שהוא ידע שהוא נותן את זה תוך תקופת החירום, ולכן הוא לא התכוון שעוד שתי דקות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. זה לא נכון, כי הוא יכול לתת אישור לשלושה חודשים עכשיו, ואז יש הארכה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אם לא תקבעי, זה יחול.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

לא. אתה יכול לכתוב הפוך. אתה יכול לכתוב שהוא ניתן לפני התקופה הקובעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. אני אומר שבתקופה הקובעת אני לא רוצה אפקט מצנן על רגולטור. רגולטור יבוא ויגיד: אני לא נותן לך אישור לחודש, כי אני לא יכול לתת לך אישור לחודש, אישור שאני נותן לך לחודש הוא בעצם אישור לארבעה חודשים.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אגב, בנוסח הקיים הוא יכול, כי אם הוא יודיע, ברור לאור סעיף קטן (ג) - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בלי (ג).

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אמרנו שחייבים את סעיף קטן (ג).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא חייבים את סעיף קטן (ג). הוא פשוט יכול לכתוב: אני נותן לך לחודש, והוא לא יחודש. הוא פשוט יכול לכתוב: אני אתן לך לחודש, ואני לא מחדש לך.

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

בעיניי זה הגיוני שמה שנתת עכשיו בתקופה הקובעת זה לא יחול עליו.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הוא לא רוצה את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם אתם לא רוצים את זה. אתם רוצים שהוא יכתוב, בלי סעיף קטן (ג), אלא בסעיף קטן (א) – זה רק מראה לך שלא צריך את סעיף קטן (ג) – הוא כותב לך: אני נותן לך את זה, והוא לא יתחדש. אני נותן לך עכשיו לחודשיים, וזה לא יתחדש.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אתה נותן הסמכה לרגולטור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה קיים. הוא יכול לתת את זה. הוא נותן לך את זה לחודשיים, ולא אחדש לך בזמן מתן האישור, ואז ממילא הוא לא יוארך.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

זה משחקים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא משחקים, זה הכי פשוט. מה שקורה כרגע זה משחק. מה שקורה כרגע שאתם עושים לי (19) אישור רגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל), כשהוא מראש אישור שניתן רק בתקופה הזאת, הוא לא יוארך.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

כדי להגיד שהוא לא יוארך, אתה צריך עילה שלא קשורה ברצון להנדס - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא ברצון להנדס, ברצון שלי לתת אישור מוגבל בזמן. אני רוצה לתת אישור מוגבל בזמן, ואני עושה את שיקול הדעת הזה בזמן מתן האישור. אני אומר שרישיון שנאמר בו, שנמסרה בעניינו הודעה שהוא לא יחודש, לא מוארך. אני חושב שזה הפתרון, לכן אתה לא צריך את סעיף קטן (ג). 

רישיון שיט לפי תקנה 39, 40 או 46 והאישור הרגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני אסביר. תקנות הנמלים קובעות הוראות לגבי אישור להשיט כלי שיט מסוגים שונים, ופה משרד התחבורה הוציא תקנות בהוראת שעה שנותנות הארכה באופן פרטני, וזה גם הפריט הראשון שאתה רואה, זה בעצם הוראת השעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא אומר שמאחר והוא יודע להאריך גורף, הוא לא צריך את זה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הוא לא חל גם לא בהסדר המקורי וגם לא בהסדר הפרטני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מובן. פנקס ימאי או אישור שירות לפי תקנה 6 לתקנות הספנות (ימאים).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה אישור להעסיק בספינה רק ימאי שהוא רשום בפנקס הימאים. זה מבוסס על בדיקה רפואית ועל היעדר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אותו כנ"ל כמו תעודת משיט. אני רוצה הסבר למה זה.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

אני הממונה על הייעוץ המשפטי ברשות הספנים והנמלים. אדוני, אני אשמח להסביר לגבי שני הסעיפים שמתייחסים אלינו. הראשון הוא פריט שהיה (19), כיום הוא (18), תעודת משיט או היתר להושטת אוניית נוסעים קטנה, לפי תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ופנקס הימאי.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

פנקס הימאי לאחר מכן. חשוב לי להסביר שהכוונה היא לא לתעודת משיט של סקיפר או כל התעודות הפרטיות האלה, כי אלה מוארכות באופן אוטומטי, בדיוק כמו רישיונות הנהיגה של כולנו. כאשר פוקע התוקף, בעל תעודת המשיט מקבל שובר לתשלום. ברגע שהוא משלם, תעודת המשיט שלו מוארכת. מה שביקשנו להחריג זה בהתאם לתקנות העיקריות. נקבע ששלושה מקצועות, שזה היתר להשטת אוניית נוסעים קטנה, שמי שמפעיל אותה כמובן זה רישיון מסחרי, הוא רשאי להשיט למעלה מ-55 נוסעים, ו"מכונה", שזה תפקיד כמו מכונאי אבל באוניית נוסעים קטנה או ספינת נוסעים קטנה. התנאי שקבוע בתקנות לחידוש תעודות המשיט הוא הצגה של אישור רפואי, שהאדם באמת כשיר לבצע את העבודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בשביל זה יש לנו את סעיף קטן (א), ולא צריך לכתוב את זה. בשביל זה יש לנו את סעיף קטן (א), שאומר שכאשר יש תנאי שהוא לא קשור ללוחות-הזמנים, אז לא צריך, אז ממילא זה לא מוארך. כך אני מבין. אלא אם כן אני לא מבין את התקנה שלכם.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

הסיבה שביקשנו להחריג, כמו שאמרתי, אך ורק - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי. אז אני מבקש שתבדקו את זה, כי לדעתי זה לא צריך להיות, כי בשביל זה יש את סעיף קטן (א). ופנקס ימאי או אישור שירות?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אלה מסמכים שאי-אפשר לחדש בלי התקיימותו של תנאי של בדיקה רפואית?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

להבנתי סעיף קטן (א) מכסה את זה. משרד המשפטים, אני מבין נכון?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

לא היינו בקשב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שאלתי אותה למה היא צריכה את הפריטים האלה בהחרגה, והיא אמרה לי שסקיפרים וכל הדברים האלה זה רק תלוי באגרה, וזה מוארך אוטומטית. הם כנראה גם כלולים בסעיף הזה או לא?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

הם כלולים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואז נשאלת השאלה איך אנחנו בכלל מתייחסים לסוגיית האגרות. האם אנחנו אומרים שזה יוארך בלי הצורך באגרה והיא תבוא בעוד שלושה חודשים? זו שאלה כללית, אבל היא אמרה שהם בכל זאת נמצאים פה בגלל שלבעלי תפקידים מסוימים צריך אישור רפואי, שזה תנאי להארכה בלי קשר לתשלום האגרה. אמרתי שבשביל המקרים האלה, קיים סעיף 2(א).

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

בילי, אתם מבקשים את האישור הרפואי כתנאי לחידוש הרישיון או בלי קשר לרישיון צריך להציג את האישור הרפואי?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

כתנאי לחידוש הרישיון.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אז אתה חייב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז סעיף 2(א). סעיף 2(א) אומר שאני יכול להאריך, אבל אני יכול להאריך מה שפג תוקף, אני לא יכול להאריך אם לא מתקיים תנאי, והתנאי הנדרש הוא - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הניסוח הוא תנאי מפקיע, לא תנאי לחידוש.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זו לא הכוונה.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

אדוני, אני רוצה להבהיר. לא נשלחות תעודות חדשות לתקופה הזאת, אותו דבר לגבי הוראת השעה. פשוט רואים בתעודה הקיימת כאילו התוקף שלה לא פג, הוא ממשיך. אנחנו לא נשלח תעודות אחרות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ובלי תעודה רפואית זה כן יפוג?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

בלי תעודה רפואית אנחנו לא בטוחים שמצב הבריאות של אותו אדם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין. אם זה כתוב פה, התוקף שלה כן יפוג. התוקף של התעודה יפוג.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

התוקף שלה יפוג, ובן אדם שמעוניין לחדש, כי זה חלק מהמקצוע שלו, יציג בפנינו את האישור הרפואי, ואנחנו ערוכים לחלוטין לחדש את התעודות האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין. אני אומר שגם בלי זה שזה היה כתוב פה, זה לא היה חל, או שאני לא מבין את הדרישה שלה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

בילי, השאלה אם התעודה הרפואית הזאת, האם היא פוקעת בסוף השנה או שהיא פוקעת בגלל שהרישיון פוקע והיא תנאי לרישיון?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

זה אישור של רופא. היא לא פוקעת מעצמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עכשיו כן הבנתי למה צריך את זה. רוב הדברים שנמצאים תחת התקנה הזאת זה הסקיפרים וכו', רק שאת אומרת שם שאין שום דרישות, זה רק שישלמו אגרה. כמה אגרת הסקיפר?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

אני אבדוק בתקנות. אני רק רוצה לציין שתשלום האגרה הוא כמובן דרך האינטרנט, וזה מאוד מאוד פשוט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הכול מאוד מאוד פשוט כשאת לא בצו 8.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

זה נכון. אבל מי שבצו 8, יש לו פחות זמן להשיט את כלי השיט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

החוק השני חל עליו, וזה עוד פרוצדורה. כמה אגרת סקיפר?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

אם התקנות שלי מעודכנות, זה 107 שקלים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא שווה לריב על זה.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

זה תופס לחמש שנים, אדוני. תודה, אדוני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה רבה. (22)	רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

משרד התחבורה עוד לפני שהתכנסנו לכאן כבר האריך, וכנ"ל גם את הפריט שבא אחריו, של רישיון נהיגה, גם אותו הוא האריך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רישיון לפי חוק המים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

רישיון לפי חוק המים זה נוגע לאספקה, לקדיחה, להוצאה של מים. זה נוגע לשימוש במשאב, מי יכול, כמה מים יכול להוציא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"למעט רישיון או היתר הניתן מכוח סעיף 20יא וסעיף 44ב" – מה זה ה"למעט"?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אין לי כרגע בשלוף, אני אוכל לבדוק את זה. נחזור לזה אחר כך.

הפריט הבא אצלי הוא מס' (25), רישיון לפי חוק תאגידי מים וביוב. הוא עוסק בגופים גדולים. זה לא האזרח הקטן בקצה. זו חקיקה שמסדירה את פעילות המאקרו של תאגידי המים: הקמה, ניהול ודברים כאלה. זה לא אישור רגולטורי במובן שאנחנו מדברים כאן. מי אביבים, הגיחון – הם לא בעלי עסק עצמי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(26) אישור רגולטורי לפי חוק משק החשמל. בהקשר לשיחתנו.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני כבר התכוננתי, יש עוד דוגמאות, אבל נשמור את זה להמשך. איך שראיתי את הסעיף, כבר ידעתי שיתקילו אותי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני שמח שאנחנו חושבים אותו דבר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רשות המים, אתם רוצים להרשות החדרת מים לא ברשות המים? זה סעיף 44(ב).

 << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >>   

אדוני, רק לשאלתך, אם תרצה תשובה לשני הסעיפים שבחוץ. הם סעיפים שמתייחסים לפעולות של אנשים פרטיים, ולכן אנחנו מבקשים שהחוק כן יחול עליהם, בעוד שיתרת האסדרה היא גם הקצאת משאב טבע, וגם נוגעת לספקים ולא לאנשים פרטיים, שיש לנו איתם תקשורת שוטפת שיוצרת המשך רגולציה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. תודה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הבא בור זה אישור רגולטורי לפי חוק משק החשמל. אלה רישיונות ייצור. רישיונות ייצור מותנים, הם מותנים בהקמה של תחנת כוח למשל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה רגולטורי, זה לפי חוק משק החשמל וחוק החשמל.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הבא בתור זה אישור רגולטורי לפי חוק החשמל. זה רישיונות לעבודות בחשמל, לחשמלאים. כמו שאמרנו לגבי הסעיף שנוגע לאדריכלים ומהנדסים, זה נושא של משרד העבודה. האם תרצי להתייחס?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני אשמח להתייחס. אני מהלשכה המשפטית של משרד העבודה. צריך להבין שאומנם החידוש מותנה באגרה, אבל התקציב של האגף שמטפל בכל נושא הרישיונות הללו מתבסס אך ורק על האגרות הללו. והמשמעות של הדבר הזה היא הקפאה של הפעילות ברבעון הראשון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חידוש הרישיון זה רק אגרות?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

חידוש רישיון זה גם בדיקה של עמידה בתנאים, כגון להמשיך לעמוד בתנאים כמו עמידה בהיעדר הרשעות פליליות וכו'.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חשמלאים זו אוכלוסייה מאוד גדולה. אני מבין את הצורך באגרות. אולי יש פה רפרנט מאגף תקציבים, נמצא פתרון – הלוואת גישור. אני שואל, האם עכשיו חשמלאי שנמצא מגויס צריך עכשיו להתחיל להתעסק עם טופסולוגיה להאריך את הרישיון?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני אענה על זה, ואני גם אביא דוגמה מהקורונה. בקורונה כן החרגנו את החוק הזה, ולפי התקנות מי שמשלם באיחור צריך לשלם כפל אגרה, אז בקורונה אנשים שלא שילמו, ויתרנו להם על כפל אגרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הסיבה היחידה היא אגרה, הייתי אומר: אגרה בסדר, ואם הוא בצו 8 אז הוא גם פטור מאגרה, והכול בסדר. אגב, אם הוא בצו 8 והוא פטור מאגרה, תהיו באותה בעיה. 

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

הוא לא פטור מאגרה, זה נדחה. זה דחייה של התשלום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם פה זה נדחה.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אנחנו כרגע בהיבט תזרימי כדי להפעיל את הבחינות לרישוי מהנדסים, אדריכלים וחשמלאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מדבר עכשיו על רישוי מהנדסים.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

זה בדיוק - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגרת רישוי חדשה זה משהו אחד, אנחנו מדברים על הארכה של קיימות.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אגרת רישוי לחידוש הרישיונות היא האגרה שמבססת את התקציב של האגף הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עם כל הכבוד לבעיה התקציבית, אני לא מזלזל בה, אבל אני שואל את עצמי עכשיו שאלה מאוד פשוטה. את הבעיה התקציבית אפשר לפתור גם בדרך אחרת. ושוב, אם יש מישהו בצו 8, הוא לא ישלם את האגרה בכל מקרה, אז זה לא יעזור לך תקציבית, אלא אם כן יש לך סעיף תקציבי שמעביר לך את האגרה שהוא לא שילם, הרי זו בעיה תזרימית. 

אני תוהה לעצמי האם חשמלאי שנמצא עכשיו בצו 8 צריך ללכת, להתחיל להביא לכם טופסולוגיה בשביל הארכה?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

ההארכה היא בתשלום דיגיטלי דרך אתר האינטרנט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן שאלתי אותך, ואמרת לי קודם שיש ר"פ ויש כל מיני דרישות אחרות לחידוש.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

יש דרישות לחידוש לפי החוק, אבל מבחינת תשלום האגרה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי את התשלום של האגרה.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

בקיצור, החידוש הוא אך ורק מותנה בתשלום האגרה, וזה נעשה בצורה דיגיטלית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי את התשובה הקודמת או התשובה עכשיו. הלכתי לאיבוד. החידוש הוא רק תשלום אגרה?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא בדיקה רפואית?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא רישום פלילי?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

לא. בעיקרון אם בן אדם עכשיו יבוא בחידוש ויספר לי שיש לו רישום פלילי - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא לא יבוא לספר לך, כי הוא מאריך באינטרנט. הוא לא יבוא לספר לך כלום. זה חשוב, כי המשפט הראשון היה אחר. חשוב לי שאנחנו נעולים על הדבר הזה. אם החידוש הוא רק אגרה, אני לא אריב איתך על אגרה, תזרימית תתמודדי עם זה שמי שבצו 8 לא ישלם לך אגרה בכל מקרה, אבל זה עניין אחר. הוא ישלם לך באיחור.

האם אתם ערוכים שדרך האתר אני מנסה לחדש עכשיו, אני נכנס לאתר ויש לי רובריקה לסמן שאני בצו 8 ולכן אני לא משלם ותחדשו לי?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

קודם כול, אני אגיד שהחידושים שלנו הם מינואר עד מרץ, כך שכרגע השאלה הזאת לא רלוונטית. השאלה רלוונטית אך ורק אם אנחנו מנצלים את תקופות ההארכה הללו. לכן מראש חשבתי שנכון שנהיה מוחרגים. בגלל שזה לא רלוונטי, אז חשבתי שבכלל לא נכון לדבר על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כל רישיון הוא שנתי וניתן בתחילת שנה?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

יש כאלה לשלוש שנים, יש כאלה לשנה. הוא ניתן ב-1 באפריל. בן אדם יכול לבוא ולשלם מה-1 בינואר עד ה-31 במרץ.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אותו דבר לגבי מהנדסים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו עוד לא במהנדסים.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

עברנו את זה.

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>   

אני מאגף תקציבים. אני אשמח להתייחס לגבי העלויות באופן כללי. הדחייה שנכנסה משנת התקציב הזאת לדחייה לשנת התקציב הבאה, לה יש משמעויות תקציביות, כי אנחנו אומרים: אגרה או איזה תשלום שהיה אמור להיות משולם בשנת 2023, לא משולם ב-2023 וישולם ב-2024, יש לזה השפעה על תקציב המדינה בגלל השינוי של ההסטה.

ככל שאנחנו לא דוחים את זה מעבר לשנת 2024, ואנחנו משאירים את זה בתחום של 2024, אנחנו מדברים רק על שאלה תזרימית ולא על שאלה תקציבית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ובשאלה התזרימית, אתם תעזרו להם.

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>   

השאלה התזרימית, המשרד יכול לעזור לעצמו. בסוף יש הוצאות שמתבצעות על משך כל התמונה. אנחנו בשיח עם המשרד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לרגע נהייתי גפני...

(28) אישור רגולטורי שניתן לפי סעיפים 24 עד 30 לחוק משק הגז הטבעי. 

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

חוק משק הגז הטבעי, יש לו מספר חלקים. הפרק הזה שאותו אנחנו מבקשים להחריג זה חלק שעוסק בתוכניות של הקמה ופריסה של רשת של צנרת. זה בעולמות של תכנון ובנייה. וכדי לייצר הסדר קוהרנטי אנחנו מחריגים את העולם הזה של תכנון ובנייה, דברים אחרים נשארים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(29) אישור רגולטורי לפי פרק ב1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כאן אנחנו מדברים על בטיחות של מתקני שימוש, כל מיני מתקנים תעשייתיים. מבדיקה עם רשות הגז הטבעי, נקודת הזמן הנוכחית היא נקודת זמן קריטית עבורם, כי הפרק הזה נחקק ממש לפני כמה שנים, וזה מועד החידוש הראשון של הרישיונות שלהם. זה המועד הראשון שהם באים ועושים את הבדיקה מחדש ורואים אם המפוקחים שלהם עמדו בהוראות או לא. ובגלל טיב ההסדר בחוק שלהם, עיקר הפיקוח מבוצע במועד החידוש. זו פעם ראשונה שהרישיונות האלה מתחדשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני בכל זאת רוצה לחזור אחורה. אם אנחנו מדברים על המהנדסים ועל החשמלאים, והדחייה הזאת של ההארכה הזאת בשלושה חודשים, אין לה משמעות תקציבית.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

כרגע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בכלל. אומרת לך נציגת אגף תקציבים שאם היא מאריכה את כל הרישיונות שאמורים לפקוע ב-1 בינואר ל-1 באפריל, וב-1 באפריל הם ישלמו את האגרה, אז אין לזה השלכה תקציבית, אז למה אנחנו מחריגים את זה?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

בגלל ההנחה שאם נבוא לפה ושוב ונאריך את התקופה בעוד שלושה חודשים או תקופות נוספות כמו שאפשר פה לפי אחד הסעיפים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

א', נכון לעכשיו עוד לא נתנו מענה להערתי, שאין בחוק אפשרות להאריך בשישה חודשים, יש רק אפשרות להאריך את התקופה. עדיין לא הצלחתי להבין איך זה יעבוד, כי בכל זאת עכשיו בתקופה החדשה הוא פג תוקף, אז עכשיו הוא שוב מוארך.

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>   

אין הארכות כפולות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עוד לא נתנו לזה מענה. כרגע זה לא מה שמופיע בחוק. יכול להיות שזה יהיה ויכול להיות שלא, ונדבר על זה בהמשך. כרגע אין לדבר הזה משמעות תקציבית. מהיכרותי עם מערכות מחשוב ממשלתיות, אני לא יודע אם תהיה הרובריקה, כן לסמן, לא לסמן, צו 8 או לא צו 8, לעניין הארכת מועדים, ובאיזה מסמכים אני מוכיח שאני בצו 8 או לא בצו 8, אבל הבן זוג שלי בצו 8 או קרוב משפחה בדרגה ראשונה שהוא בצו 8, ולכן אני מבקש דחייה או לא מבקש דחייה – אני תוהה לעצמי מה הנזק כן לכלול אתכם. אם אין משמעות תקציבית, או דווקא אם הייתה פה דחייה עכשיו, שהיית אומרת לי שפג תוקף הרישיון עכשיו, זה מעביר לי מתקציב 2023 ל-2024, ואז אגף התקציבים היה אומר "אני בבעיה", אבל אנחנו לא שם, אז למה להחריג אתכם?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני יכולה להגיד אותו דבר הפוך. אני אומרת שדווקא כי אנחנו לא רלוונטיים, אז חשבתי שנכון - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתם מאוד רלוונטיים, כי אני עכשיו אצטרך לדאוג, בזמן שאני נלחם בצפון או בדרום, אני אצטרך לוודא שמישהו עם אינטרנט נכנס, משלם את האגרה, או מסמן את הרובריקה ושולח את כל המסמכים שלפיהם אני קרוב משפחה של מישהו עם צו 8, או מישהו שקרוב המשפחה שלו נעדר.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אתה תצטרך לדאוג לזה רק החל מה-1 בינואר, שם תקבל את השובר הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

על זה אנחנו מדברים.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

נכון, אבל אני לא רוצה מצד שני להיות בסיטואציה שכאשר אני מגיעה – אני מקווה מאוד שלא נגיע לזה, אבל אם אנחנו נאריך את התקופה הקובעת מעבר ל-7 בינואר, אני אהיה במצב שאני לא יכולה לגבות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חייב לומר, לא השתכנעתי. משרד המשפטים, אני מבקש להוריד את שני אלה. גם החשמל וגם המהנדסים. אם אני מבין נכון, המשמעות היחידה שלהם היא האגרה, ומאחר שהאגרה שלהם היא בתחילת שנה, זה נותן גרייס של שלושה חודשים בתשלום האגרה במקום להכביד על אנשים בטופסולוגיה להראות, סליחה שאני אומר, סליחה על הבוטות, אני עכשיו אצטרך ללכת ולהוכיח שאני קרוב משפחה של חטוף כדי להשיג את הפטור מכוח דחיית המועדים, שיהיה או שלא יהיה? תנו הארכה גורפת של שלושה חודשים לכולם, וניפגש ב-1 באפריל, בייחוד שאין לזה משמעות תקציבית כי זה בתוך אותה שנת תקציב. אם הייתם מדברים על זה שפוקעים עכשיו, וזה מעביר מתקציב 2023 לתקציב 2024, כמו שאמרה הנציגה מאגף התקציבים, אני שומע, אבל זה לא המצב.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אמרת שלא השתכנעת. מבחינתי כן חשוב להגיד לפרוטוקול שהמשמעויות, אנחנו לא יודעים מה הן, כי אנחנו לא יודעים כמה אנשים בצו 8 מתוך החשמלאים או המהנדסים, אבל המשמעות יכולה להיות שלא נוכל להמשיך לקיים בחינות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אומר שוב, איך משרד העבודה מנהל את התקציב שלו זו שאלה חשובה, ויש פה רפרנטית מאגף התקציבים שאני בטוח שהיא תשמח לעזור בעצה טובה, זו שאלה אחת. הרי הנחת העבודה היא שכל מהנדס ירצה שהרישיון שלו ימשיך, אז הוא ישלם את האגרה, רק במקום לשלם אותה ב-1 בינואר, הוא ישלם ב-1 באפריל. ואם לא, אז לא, אז הוא גם לא חייב לשלם ב-1 בינואר. מה אני מפספס? מאיר, מה אני מפספס?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אני לא יודע.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני חושבת שחסרים הנתונים. אני מבינה מה אתה אומר, אני חושבת שחסרים הנתונים כדי להבין מה זה עושה לתקציב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תחשבו גם על זה בבקשה. אני רוצה להוריד את השניים האלה. (30)	הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי חוק חומרי נפץ.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

גם זה שייך למשרד העבודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה ברור לחלוטין. לא צריך להסביר. חסכתי לך. (31) רישום בפנקס שמאי המקרקעין לפי סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הפריטים הבאים הם פריטים שמשרד המשפטים הסכים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נקרא מהר ותסבירו לי על כולם. רישום בפנקס שמאי המקרקעין לפי סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין; רישיון נוטריון לפי סעיף 2 לחוק הנוטריונים; רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה; רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין לפי סעיף 2 לחוק המתווכים במקרקעין. כל אלה זה רק אגרה. מן הסתם הם שנתיים, והם דומים מאוד לרישיונות של מהנדסים, ואותו רציונל צריך להיות להאריך גם אותם.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני לא בטוח שהם אותו דבר, בין אם זה הנושא של האגרה ולמה היא משמשת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מי מדבר ממשרד המשפטים על זה?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הם הסכימו להוריד את זה. פרטים (31) עד (34) הסכימו להוריד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מצוין. אישור רגולטורי לפי פקודת המכרות.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה שימוש במשאב טבע. זה לא עניין רגולטורי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מובן. (36) רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כאן מדובר על רישיונות לנותני שירותים פיננסיים חוץ-בנקאיים. זה מתן אשרה, צ'יינג'ים, שירות בנכס פיננסי, שירותים של פיקדון אשראי. בתקופת הקורונה דובר על זה שיש הסדר מיוחד לסיפור הזה. הייתה אסדרה יחסית חדשה. אין נימוק לתת לוועדה. צריך לראות אם יש לנו נציג מהרשות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(37) היתר לפרסום תשקיף לפי סעיף 21 לחוק ניירות ערך, למעט תשקיף מדף כהגדרתו בסעיף 23א לחוק האמור, או היתר לפרסום תשקיף לפי סעיף 29 לחוק השקעות משותפות בנאמנות.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

תשקיף אמור לשקף את המצב העובדתי נכון לעכשיו, ודחייה שלו מעקרת את הערך של תשקיף. הרי לפי חוק ניירות ערך יש מידע חשוב ועדכני למשקיפים. כן הכנסנו כאן לבקשת רשות ניירות ערך תשקיף מדף, כי אורך חיי המדף שלו ארוך יותר. נאמר לי שיש כאן נציג איתנו של רשות שוק ההון לגבי הפריט הקודם.

 << אורח >> יעל צוקרמן בלאו: << אורח >>   

כפי שציין קודם גיא, מדובר באסדרה חדשה בתחום שההתנעה של הרגולציה עליו היא עדיין בעיצומה. מדובר על חידוש רישיונות שאפשר לעשות בצורה פשוטה מאוד באינטרנט. זה לא שיינתנו הקלות, כבר עכשיו אני חייבת לציין שניתנה הקלה לגבי מי שנדרש לחדש רישיון עד סוף דצמבר בשלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתם דאגתם לזה כבר בעצמכם.

 << אורח >> יעל צוקרמן בלאו: << אורח >>   

נכון. וככל שיידרש, כמובן שניתן. אבל שוב, בגלל הגמישות הנדרשת, מכיוון שמדובר בתחום אסדרה חדש ומורכב, אנחנו רוצים להמשיך בהחרגה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

האמירה שזה חדש ומורכב, ומצד שני נורא קל לחדש באינטרנט, היא לא מסתדרת לי כל כך, היא די תרתי דסתרי.

 << אורח >> יעל צוקרמן בלאו: << אורח >>   

זה בדרך כלל הולך ביחד. בתחומים חדשים יש יותר שימוש בכלים טכנולוגיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין, אבל אם את אומרת שכל מה שאני צריך בשביל לחדש את רישיון הצ'יינג' שלי זה להיכנס לאתר אינטרנט וללחוץ send, זה לא חדש ומורכב, אז תני ארכה.

 << אורח >> יעל צוקרמן בלאו: << אורח >>   

מה שמורכב מבחינת השיקולים שאנחנו מפעילים, האם כן או לא להאריך, בהתאם למידע שיש לנו באותו זמן, ואנחנו מעדיפים לשמר את שיקול הדעת הזה אצלנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. אני לא מתווכח על זה מסיבות אחרות. (38) דרכון לפי חוק הדרכונים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

דרכון קודם כול הוא מכובד בעולם, והוא - - - ואנחנו לא רוצים שמישהו יגיע למדינה ויגיד: האריכו לי את הדרכון, אבל מוטבע עליו תאריך תוקף אחר. זה מלכוד.

הגענו לרשות האוכלוסין וההגירה. (39) אשרה ורישיון ישיבה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, למעט אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענפי הסיעוד והחקלאות. כאן מדובר על רישיון כדי לשבת בישראל לנתין זר, שהוא נמצא בישראל מכל מיני סיבות. זה יכול להיות סטודנטים שבאים ללימודים, תיירות, עובדים זרים, תושבים עראיים. יש פה ניהול של כמה זמן האנשים האלה נמצאים בארץ, ואם אנחנו מוכנים שהם יישארו פה או לא מכל מיני סיבות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

דווקא המצב המיוחד יכול להוות שיקול להוציא אנשים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

נכון. זה דבר אחד, וצריך להגיד לגבי ההחרגה, הוחרגו פה העובדים הזרים, שני ענפים שמגיעים לשהייה ארוכה: חקלאות וסיעוד. חקלאות זה לחמש שנים, סיעוד זה יכול להיות גם יותר מעשר. לא רוצים שבגלל שלא הספיקו להאריך את זה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברור. מה זה תקנה 5(א).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני צריך לברר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(40) היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה הצד של המעסיק. המעסיק מקבל את ההיתר. ופה זה אותו דבר. חקלאות וסיעוד מוחרגים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

השיקולים הם שונים. היתר להעסקת עובד זר הוא שמי?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני מתיר לך להעסיק עובד זר בענף חקלאות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חקלאות וסיעוד אתה מאריך. חקלאות וסיעוד זה לא השאלה. מצד אחד אתה לא מאריך את היתרי השהייה של העובדים שלי, אתה עלול לפגוע בי, אבל זה בסדר, יכול להיות שאני פוגע לך בעסק, אבל הבן אדם הזה ספציפית. להפך, דווקא עכשיו בזמן לחימה אני רוצה עין יותר צופייה ובודקת על כל אדם זר שנמצא בישראל, הבנתי. שאלתי, האם ההיתר שלי להעסיק עובד זר, למשל בתחום המסעדנות, שאין פה סיעוד וחקלאות, לעובד הזר שלי תחליט אם בגלל שהוא בא ממדינה כזאת או אחרת, אתה מאריך או לא מאריך, שולח אותו או לא שולח אותו? השאלה שלי אם ההיתר שלי הוא עליו שמית או: לך תביא עובד זר. אם הוא עליו שמית, ממילא אין לי מה לעשות איתו בשנייה שלא הארכת לאדם, אבל אם יש לי היתר לעובד זר, אז לא הארכת מסיבותיך שלך, אבל למה שאני כבעל עסק בתחום המסעדנות אלך עכשיו לרדוף כדי לעשות היתר עובד זר חדש?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני מבין את השאלה. לא הבנתי אותה קודם. הוא שמית, כמובן עליך, לא על העובד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז כן צריך להאריך.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני אגיד רגע מה הרציונל. הרציונל של רשות האוכלוסין וההגירה שיש פה חלוקה של מכסות, יש כמות מוגבלת של מכסות, ואם אתה מקבל, אולי מקבל מישהו אחר, ויש עם זה משחק שהוא דינמי כל הזמן. זה קצת מעולם חלוקת המשאבים, משם זה מגיע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא אוהב. אולי שרשות האוכלוסין תעלה. את (39) אני מבין, אני לא מתווכח בכלל. (40) – אני לא רוצה כרגע שהמסעדן ילך להתעסק בביורוקרטיה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הרעיון הוא שאולי המדינה החליטה שהיא רוצה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אולי המדינה החליטה, אז שתבטל את הרישיון. בהחלטה גורפת: אנחנו מבטלים את הרישיונות מהסוג והסוג הזה למסעדנים, שתקבל על זה החלטה פרטנית. אני לא רוצה שסתם כך, מי שמחזיק עובד זר ברישיון, ובמקרה גם פרטנית האריכו לעובד הזר, כי הוא נשאר, אני אפילו לא צריך עכשיו ללכת לחפש חדש, אבל אני כן צריך להתעסק עכשיו בביורוקרטיה מול רשות האוכלוסין, כשאני צריך בשביל זה לצאת מהבית, להתרחק מהמרחב המוגן, לנסוע, לעמוד בתור, לטפל – לא רוצה. אני לא רואה לזה היגיון.

אם היית אומר שהזכאות לעובד זר זה שמי, הייתי אומר לך שאני מבין, אבל מאחר שהיתר העסקת עובד זר לא שמי, גם אז הייתי בספק. אני לא אוהב את (40). את (39) אני מבין. (39) אני אפילו מתעקש עליו, גם אם אתם תרצו למחוק, אני לא בטוח שאני אסכים, אבל (40), אני מבקש שתורידו.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

(41) היתר לפי סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה. אנחנו מדברים פה על מי שרוצה לעסוק בתיווך עבודה בשירות של השמת עובדים, והחברות האלה שעוסקות בהשמת עובדים, הן אלה שמקבלות את האישור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה שהוא לא יוארך?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הרציונל של הארכת התוקף עשויה לפגוע דווקא במפוקח, כי הלשכות הפרטיות האלה שהן עושות תיווך, למשל אם הן מתווכות בעובדים זרים, הן צריכות להפקיד ערובה, וכאשר אני מעריך להן באופן אוטומטי, אני מאריך להן את הערובה באופן אוטומטי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא יבקש לבטל.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הדבר השני הוא שבכל היתר יש להם דבר שנקרא "שנת המכסה הבאה". ברגע שמסתיימת שנה, הוא יכול להביא בשנה הבאה 15% יותר. ברגע שאתה מחדש את ההיתר, והוא מוארך ולא מתחדש, אתה מונע מהם את הגדלת המכסה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שוב, או שתעשה הגדלה אוטומטית, אם בא לך, אתה יכול לעשות את זה, ואם לא בא לך לעשות הגדלה אוטומטית, תן לבן אדם לבקש.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אנחנו נבקש גם בנושא הזה מרשות האוכלוסין וההגירה לעלות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(42) היתר לפי סעיפים 9(א) או 9א לחוק עבודת נשים. זה הפיטורים שדיברנו עליהם?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

או לפגיעה בהיקף משרה של עובד שמוגן מכוח החוק, זה יכול להיות היריון, חזרה מחופשת לידה. פה האישור ניתן באופן חד-פעמי לפגוע בזכויות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ממילא אם הוא ניתן באופן חד-פעמי, אני לא מבין את המשמעות של התוקף.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

יכול להיות שנתת לי אישור חד-פעמי להפחית את השכר של עובדת שחזרה מחופשת לידה, ועכשיו אני יכול להקטין לה את השכר לא לאורך כמה חודשים, עכשיו אני אקטין לה את השכר לתקופה יותר ארוכה. יש פה עניין מי מרוויח ומי מפסיד. המעסיק קיבל את הזכות לפגוע בשכר של העובדת. הפגיעה של העובדת עכשיו תתמשך יותר זמן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי, הוא קיבל אישור להפחית שכר לשלושה חודשים?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כן. לפגוע בחלקיות המשרה שלה או משהו כזה.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

בואו ניקח את המקרה היותר קלסי, שזה יותר לפיטורים. ההיתר עכשיו ניתן, אז הוא יממש את זה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סליחה, עזבי. אנחנו רוצים להגן פה על אנשים. החלטתי שאני מפטר את העובדת שלי שהיא בהיריון בגלל 1, 2, 3, 4, וקיבלתי לזה אישור ממשרד העבודה, ועכשיו היא באה אליי ואומרת לי: בעלי עכשיו בצו 8, אני יודעת שהחלטת לפטר אותי, תן לי עוד חודש. לא, ההיתר יפקע, אני לא יכול, אני חייב לפטר אותך. למי אנחנו רוצים לעזור פה? אם כבר הוחלט שמפטרים אותה ואתם כמשרד אישרתם לפטר אותה, אז אתם לא נותנים לי כמעסיק לתת לה עכשיו גרייס של חודש, כדי לא לפטר אותה בזמן שבעלה בצו 8? אני לא מבין את זה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

בפיטורים אתה צודק, אבל כאשר מדובר בפגיעה שהיא מתמשכת, למשל פגיעה בחלקיות משרה, שלילה של כל מיני כוננויות, שעות עבודה מיוחדות ודברים כאלה, אז במקום שהחלקיות משרה עכשיו תפחת למשך חודשיים, אני אאריך את זה וחלקיות המשרה תיפגע למשך חמישה חודשים. היא תקבל עוד שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נותנים אישורים כאלה להפחית היקף משרה לשלושה חודשים? זה דבר קיים או שזה תיאוריה? אני מסתכל על הסעיפים, איזה סעיפים ארוכים יש פה. כל סעיף פה זה שלושה חודשים.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

9 זה פיטורים. 9א זה פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

9 של פיטורים אני חושב שזה נזק. אתם פוגעים בעובדות. אני לא מבין למה לעשות את זה. "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות." "היה המעסיק קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל, יראו גם הפסקה זמנית כפיטורים". 9(א) זה לגבי פיטורים, והוא נותן אישור. 9א אני לא מצליח להבין. להפך, אני רוצה לאפשר למעסיק. אני לא יודע אם זה מוגבל בזמן בכלל. אני לא מבין איך דבר כזה מוגבל בזמן. אישרתם לי לפטר – מפטרים.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני חושבת שמה שהנחה אותנו בקורונה היה העובדה שזה אקט חד-פעמי, כשאם מימשת את הזכות שלך לפטר אותה, עשית את זה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא יכול לפטר אותה פעמיים.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

נכון. בדיוק בגלל זה. בגלל שאתה לא יכול לעשות את זה פעמיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ממילא הארכת האישור היא חסרת משמעות, אבל אם משום מה נתתם אישור ונתתם תוקף לאישור הזה לפיטורים, אני לא יודע למה, אבל נניח שעשיתם את זה, ועכשיו המעסיק אומר: אני מעדיף לתת לה גרייס של עוד חודש, אני רוצה שיאפשרו לו, אני לא רוצה להכריח אותו לפטר.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני חושבת שהעניין הוא שכאשר המעסיק מגיש בקשה להיתר, הוא מציג את כל המצב כרגע, וההיתר ניתן על בסיס העובדות האלה. זו בקשה חדשה מה שאתה אומר עכשיו, הדוגמה הזאת. זה היה הרציונל בקורונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מצליח להבין את זה. 9א, לא יפגע מעסיק בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם, בתקופה - - - אלא בהיתר, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה, בסעיף זה – "פגיעה", בהיקף המשרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי, ובהכנסה, פגיעה ברכיב השכר המשולם.

שוב, אני לא רואה שום הצדקה, שאם כבר נתתם היתר לפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת - - -

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני רק רוצה להדגיש משהו אחד, בהיתר לפי החוק הזה, אין תוקף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז למה צריך להאריך את התוקף?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

זה לא כמו ברישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן זה חסר משמעות. 9(א) אני לא מבין בכלל. 9א יכול להיות מצב שאתם יכולים להגיד: תקשיב, עכשיו אני מרשה לך לשלושה חודשים להקטין את המשרה בגלל 1, 2, 3, בגלל המצב הכלכלי שלך. אני יכול להבין. האם לתת לזה הארכה אוטומטית? מסכים שלא. זה 9א. 9(א) אני לא מצליח להבין בכלל את התהליך. תשאירו את 9א. אני מתקשה לדמיין אירוע, אבל בסדר, אני יכול להבין סיטואציה תיאורטית. ב-9(א), להפך, אני רוצה שאם משום מה בהיתר הפיטורים יש תוקף, שהמעסיק יוכל לתת גרייס בלי שזה פוגע בתוקף ההיתר שלו, כדי לצמצם את הפגיעה בנשים בהיריון, בטח בתקופה הזאת. 9(א) אני מציע להוריד. לא מציע – מודיע.

(43) היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה להיתרים או כללים או מיוחדים, שניתנים לצורך העסקה בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה לא להאריך?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

פה זה ניתן הרבה פעמים לפי תאריך ספציפי עם מספר העובדים המדויק שצריך, או העבודות שצריך למשהו ספציפי. זה ההיתרים המיוחדים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ההיתרים המיוחדים הספציפיים, אני מניח שהם פחות מחודש, אבל אם נתת היתר לשנה? אם נתת היתר לחוק שעות עבודה ומנוחה לעסק?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

היתרים מיוחדים ספציפיים הם לאו דווקא לחודש. היתרים מיוחדים ספציפיים יכולים להינתן לחברה ספציפית, וזה יכול להיות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה שהיא תרדוף אחריכם להארכת הרגולציה שלה?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני יכולה לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(44) אישור רגולטורי לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה עוד דוגמה למשהו שיפגע דווקא במפוקח. אנחנו מדברים פה על קבלנים של כוח-אדם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אותו דבר הערבות?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

יש פה ערובה.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

פה זה לא רק עניין של ערבות. יש פה כמובן ערבות, אבל הערבות היא לאבטחת זכויות עובדים. וכשמאריכים באופן אוטומטי, לא נבדקים הדברים כמו זכויות העובדים, הפרות של זכויות עובדים ועמידה בהן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה נכון לגבי כל אישור רגולטורי שאנחנו מאריכים שהוא לא נבדק.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

רק שפה חוץ ממפוקח יש לנו גם עובדים, שזה משהו שאין לנו במקומות אחרים. זה לא רק מפוקח רגיל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש אינטרס לרגולציה. כמו כל מפוקח רגיל, אני רוצה לקוות שכל אינטרס רגולטורי שלכם זה אנשים אחרים שאינם המפוקחים עצמם, אחרת אל תהיו רגולטורים.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

כאן יש משהו ספציפי של בחינה בעמידה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כשאתם מחדשים אישור כזה, מה אתם עושים?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אנחנו דוגמים מה הוא עשה עם העובדים שלו, אם יש הפרות של זכויות עובדים, הוא צריך להציג לנו מסמכי גמר חשבון. והוא צריך גם להביא – זה מתווה שעכשיו פורסם, אנחנו עושים מתווה הקלה מסוים בתקופת המלחמה – הוא צריך להראות מה הוצאות השכר שלו עכשיו, ולראות האם הוא צריך להגדיל את הערובה או להקטין אותה. אבל לעשות אישור בצורה גורפת ואוטומטית - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם יש לכם הסדר ספציפי, אני לא אתווכח אתכם, למרות שאני לא אוהב את זה.

(45) אישור רגולטורי מכוח חוק שירות עבודה בשעת-חירום.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אנחנו מדברים פה על אישורים שקורים כאשר יש מצב מיוחד בעורף, למשל צווים לגיוס לשירות עבודה, מפעלים חיוניים, היתר לפטר מישהו שגויס לשירות למשל. כל ההסדר הזה מוצמד למצב החירום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני צריך לצאת להפסקה לכמה דקות. תנצלו בבקשה את הזמן לטובת תשובות.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:35 ונתחדשה בשעה 15:05.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו עדיין מחכים לכל מיני תשובות בקשר לסעיפים. 

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

יש לנו נציגים ממשרדים אחרים בזום, גם חקלאות וגם רשות האוכלוסין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נשמע את נציג משרד החקלאות. למה זה נוגע? 

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

(9) עד (11).

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

אני מהמחלקה המשפטית של משרד החקלאות. לגבי הנושא של מוצרי כוורת, אני צריכה עדיין לסיים בירור מול מחלקת הייבוא של השירותים הווטרינריים, יכול להיות שניתן יהיה למחוק את זה.

היה רישיון להגנת הצומח. ככלל, רוב הרישיונות ניתנים לתקופה ארוכה של כחמש שנים. מה שניתן לפחות משנה, שזה הדבר היחיד שהחרגנו, זה צמחים חדשים או צמחים שמגיעים ממדינות שלא אושרו עד היום וכו'. הנושא של ניהול סיכונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מקובל. אנחנו נחכה לתשובה שלכם בקשר לכוורת. 

חוק שירות עבודה בשעת חירום דיברנו. זה הגיוני.

(46)	היתר לפי חוק עבודת הנוער.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כאן אנחנו מדברים על כל מיני היתרים מיוחדים להעסיק בני נוער בשעות הלילה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה לא להאריך? משרד העבודה, למה לא להאריך?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

זה משהו שניתן נקודתית. כלומר, אם אני נותנת היתר להפקה מסוימת להעסיק ילד בן 13, אני בודקת ספציפית מה התנאים פה. הדברים משתנים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין היתרים גורפים בהקשר הזה?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

לא. יש היתרים למשל כלליים, פתאום להגיד שבתקופה של מלחמה למשל אפשר להעסיק בני נוער עד שעה יותר מאוחרת. זה בכללי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(47) בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורמי סיכון שנדרשות לפי פקודת הבטיחות בעבודה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כאן אנחנו מדברים על עובדים בסביבה של גורמי סיכון גבוהים, כמו חומרים מסוכנים, רעש, קרינה ודברים כאלה. פה הרעיון הוא לבדוק את העובד, כדי לשמור עליו. ברגע שאתה מאריך את זה, אומנם עזרנו למעסיק, אבל - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מובן. אישור או החלטה שניתנו לפי סעיף 29(א), סעיף 29א או סעיף  29ב לחוק יסודות התקציב. 

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כאן אנחנו בעולם הרגולציה, אבל למען הסר ספק, כאשר נותנים לגוף מתוקצב הרשאה להוציא הוצאה מסוימת, אנחנו לא רוצים שזה יוארך, אז יש פה אלמנטים של עולמות התקציב, של חוק התקציב, זה לא ממין העניין. ההגדרה של אישור רגולטורי היא הגדרה יחסית רחבה, כמו שהגדרנו, ואנחנו רוצים לוודא שאין לנו false positive.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(49) היתר לפי סעיפים 13, 14 או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1944.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

ככלל זה אישור לבצע ניסויים בבעלי חיים ולפרק זמן מוגבל, כדי גם לצמצם את הפגיעה בהם. ברגע שאתה מאריך את האישור, אתה גם עלול לחשוף את - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

(50) הכרה במוסד מוכר לפי תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

כאן מדובר על אישור של מוסד, שמישהו שמתמחה ברפואה יוכל להתמחות בו, שבשיבא רופאים יוכלו לעשות התמחות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה בתי חולים בעיקרון, אבל גם קופת חולים, מרפאות.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה בעיקר בתי חולים, ולחדש את ההכרה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה לא להאריך?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

מה שמשרד הבריאות אמר, ואולי כדאי לתת להם לדבר, שיש ועדת הכרה עליונה שהיא בוחנת את הבקשות לעומק, היא בודקת את המצב, גם היחס למתמחים, גם של תנאי ההתמחות ושזה מתאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

קרן גלבוע, רשות האוכלוסין.

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

רציתי להסביר על הנושא של ההיתרים. בדרך כלל אנחנו נותנים היתרים לתקופות הרבה יותר ארוכות, לתקופה של לפחות שנה, ואנחנו יודעים לחדש את ההיתרים. נניח לדוגמה בענפים גדולים כמו ענף הבניין וכו', אנחנו מחדשים את ההיתרים בכל שנה, ולא לתקופות קצרות. גם יש את הבעיה של האגרות, כי אצלנו האגרות הן טיפה יותר יקרות, זה מכסות של חברות שמקבלות סדר גודל של 8,000 עובדים, אז גם האגרות זה קצת בעייתי, זה 1,000 שקל אגרת בקשה אצלנו. בקורונה הארכנו היתרים למי שהיה צריך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתם ערוכים לזה? מה עם ההיתר להעסיק עובד זר? דברי איתי על בעל המסעדה.

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

עושים את זה מקוון, לא צריכים להגיע ללשכה, לא צריך להגיד כלום. את הרישיון מקבלים מקוון, את ההיתר מקבלים מקוון. הארכות כאלה שהן לא מסונכרנות איתנו יוצרות לנו גם בעיות עם האגרות, גם בעיות עם הגבייה, וזה ממש אירוע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא אוהב את זה, אני אומר לך בכנות, אבל אם אתם אומרים - - -

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

לכן החרגנו חקלאות וציוד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

האם החרגתם חקלאות וציוד, למרות שהתהליך הוא פשוט, מתוך הבנה שגם את התהליך הפשוט הזה אנחנו לא רוצים לטרלל עכשיו בן אדם לעשות? אני שוב אומר, אני שואל ספציפית, בעל מסעדה, שיש לו היתר לעובד זר, והוא עכשיו מגויס בצו 8, הוא צריך עכשיו לרדוף אחריכם להאריך את ההיתר?

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

הוא לא צריך לרדוף. זה נעשה באופן מקוון, ואנחנו גם לא מאריכים לתקופה קצרה. עובדים שמגיעים לענף המסעדות, בדרך כלל זה לחמש שנים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

דווקא בגלל זה. הארכה של עוד שלושה חודשים תהרוג אתכם?

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

ההארכות הקצרות האלה הן לא טובות, לא להם ולא לנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הן פותרות דבר אחד. הן פותרות שבן אדם שעכשיו נמצא במציאות מאוד מאוד קשה, יכולה להיות גם מציאות מאוד מאוד קשה עסקית, כל קבלת החלטה כרגע, כל פעולה ביורוקרטית כרגע, כל דקה פנויה מול מחשב, אין לו. זו הנחת העבודה.

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

אנחנו גם יודעים לתקף את זה רטרואקטיבית אם צריך. זו לא בעיה. אנחנו יודעים לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. מה עוד היה לנו?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

לגבי מוצרי כוורת – אפשר למחוק. זה כמויות קטנות, ונטפל בהן באופן פרטני אם יהיה צורך. 

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם, עוד לא הגעתם לסעיף האחרון של הרישיון לפי חוק הסדרת פיקוח על כלבים, שזה כעקרון רישיון לכלב שמתחדש אחת לשנה. התנאי שלו שבוצע חיסון לכלבת, שגם צריך לעשות אחת לשנה. לפי הדיון שהיה קודם לעניין 2(א), אני מבינה שאפשר למחוק את זה, כי הרישיון באופן אוטומטי יפקע. אני אציין שאנחנו גם מנסים להאריך את התוקף של החיסונים, שאפשר יהיה לעשות את החיסון פעם בשנתיים ולא פעם בשנה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

מבחינתכם מוחקים את הפרט של הרישיון לפי סעיף 3?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

אנחנו רק חוששים שזה יעשה קצת בלגן מבחינת הציבור, שלא יהיה ברור שזה פוקע. כך יש להם איזה תוקף והם צריכים להגיע ולחדש, ואז הם חייבים כבר לחסן. לכאורה זה יפקע אוטומטית, השאלה מבחינת הוודאות לציבור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בלי חיסון זה פוקע אוטומטית?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

כן. זה תנאי לרישיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תנאי לרישיון זה משהו אחד. אם זה פוקע אוטומטית זה משהו אחר.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

אם עברה יותר משנה מאז החיסון האחרון ולא בוצע חידוש חיסון, אז הוא פוקע אוטומטית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכמה זמן האישור ניתן?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

לשנה. בדרך כלל זה הולך ביחד, זה העניין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן הייתי משאיר את זה למען הבהירות. בסדר גמור.

 << מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 09:30) << מנהל >>   

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

אני מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. לגבי הנושא של המוסדות זה מוסדות שמקבלים אישור שמתמחים יוכלו לעבוד שם. להבנתי זה נשאר ממה שהיה בתקופת הקורונה. זה משהו שהמועצה המדעית אחראית עליו. בזמנו, בתקופת הקורונה, ביקשו לאשר את זה. אני יכולה לבדוק אם עדיין יש צורך בזה. זה לגבי סעיף (50).

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

לא בטוח שמבחינתכם צריך?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

את בודקת?

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

אני אבדוק את זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

סעיף (51).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

(51) היתר לעיסוק בקרינה לפי תקנות 3, 4 או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), והיתר למתן שירות לפי תקנה 8 ופרטים 5, 6 ו-7 בתוספת השנייה לאותן תקנות.

יש פה מספר הוראות, גם אישור לעסוק בחומר רדיואקטיבי, אישור לעסוק במכשירי קרינה, רנטגן ודברים כאלה, וגם אישור להקים או לייצר מכשיר קרינה ואישור להעביר חומר רדיואקטיבי. הסיפור של העברת חומר רדיואקטיבי הוא נגזרת של התחייבויות בין-לאומיות. יש אמנות בין-לאומיות שמסדירות את הסיפור הזה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

(52).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני אגיד הערה מקדימה לגבי (52) והפריטים שיבואו אחריו. אנחנו מדברים פה על היתרים זמניים שמשרד הבריאות נותן לכל מיני עוסקים במקצועות בריאות. אנשים שלא עומדים בדרישות, או בגלל צורך נקודתי נותנים למישהו אישור, למרות שאותו רופא למשל לא עומד בסטנדרטים או רוקח לא, ולכן בגלל שזה כבר חריג לכללים הם לא רוצים שזה יוארך מעבר לתקופה הקצובה ממילא. זה אישור די מיוחד למקרים חריגים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

תן לי דוגמה לאישור כזה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

(52) זה היתר לעסוק ברפואה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

תן לי דוגמה לאישור שאתה אומר שאתה נותן לו את האישור ואתה לא רוצה להאריך יותר מדי.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני מציע להעלות מישהו ממשרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

רופא מחו"ל?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

רופא מחו"ל למשל, שעדיין לא עבר בדיקות למשל בעברית ודברים כאלה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

הפוך. אתה כן רוצה עכשיו בתקופה הזאת להאריך את זה. הרי היתר זמני הוא הכנה להיתר קבוע. אתה לא רוצה שהוא יפוג. אמרת קודם שאתה נותן אותו מוגבל, לכן ביקשתי דוגמה. זה בדיוק מה ששאלתי. יש מצב שאתה אומר: ההוא לא כשיר, אבל כרגע יש לי מצב מסוים שאני מאשר לו. יש מצב שאומר: עוד לא גמרתי את התהליך הישראלי, אז אתה כן רוצה להאריך את זה עד שתוכל לעשות את ההארכה הישראלית.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הדס ממשרד הבריאות בזום.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

נתקלתי בזה עכשיו עם רופאים מתנדבים שהגיעו מכל העולם עם היתרים זמניים. פה זה בדיוק הפוך, פה יש לך אינטרס לתת אותו יותר מהר.

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

הנושא של ההיתרים הזמניים או היתרים מוגבלים משתנה לפי החוקים. זה היתרים שניתנים באופן זמני לאנשים שלא עומדים בתנאים שקבועים בחוקים. לפעמים זה תנאים שקשורים למעמד אזרחי, מישהו שהוא לא אזרח או תושב, שהוא בא לישראל לתקופה מוגבלת לעשות עבודה מסוימת במוסד מסוים, לפעמים זה אנשים שלא סיימו את הלימודים שלהם, שנשארו להם כל מיני משימות. הם מקבלים את ההיתר הזה לצרכים נדרשים, למרות שהם לא עומדים בתנאים.

אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שההיתרים האלה תמיד ניתנים באופן זמני. בדרך כלל זה בהתאם לתנאים מסוימים, זאת אומרת, למעמד אזרחי שהוא עד תוקף מסוים, או בהגבלה לתפקיד מסוים, לפי מה שבית החולים שהזמין דורש. זה דברים שמראש ניתנים באופן זמני. מראש אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאלה אנשים שלא עומדים בתנאים, אז הפיקוח שנדרש הוא - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

אם זו הנקודה, זו דוגמה בדיוק הפוכה למה שאת אומרת. אני אסביר. אם הגיע בן אדם במעמד תושב עראי לצורך העניין, והוא קיבל היתר זמני לעסוק ברפואה. משרד הפנים כרגע, בגלל המצב, לא מקבל אותו, הרי הוא לא יצליח לשנות את המעמד שלו תוך כדי לחימה, זה בדיוק מצב שאתה כן רוצה להאריך את זה, כי אמרת, אמרת נכון, זה לא שהוא לא עמד בתנאים, הוא לא עמד בתנאים שנמצאים בחוק. אם הוא לא עמד במבחנים, אותו דבר. אם האוניברסיטה כרגע לא התחילה את שנת הלימודים האקדמית, הוא לא יכול לעשות את המבחן הזה. אז מה את דורשת ממנו? אני חושב שההיתר המוגבל הזה הוא קצת - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

השאלה אם פה ההארכה אוטומטית. החוק הזה, מה שהוא עושה, שהוא אומר שכל אישור שפוקע - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

נכון, כי אין לו למי לפנות. הרי זה בדיוק הרציונל, שאין לו למי לפנות כרגע.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אם מראש האישור מוגבל, הוא אומר: אני אתן לך למשהו נקודתי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

אם שמעתי נכון, ותקני אותי, הוא מוגבל לצורך העניין לוויזת השהייה שלו בישראל. ולכן היא הוגבלה עד ה-1 בנובמבר. עכשיו לעשות תהליך של הארכת הוויזה כרגע הוא לא יכול בגלל המצב, אין אפשרות. אז אתה אומר לו: לא, תפסיק לעסוק בפועל. האינטרס של המערכת הרפואית שהוא כן יוכל להמשיך לעסוק ברפואה. בדיוק בגלל הבעיה הטכנית הזאת הוא לא עוסק בזה עכשיו. זה צריך להיות שונה מדברים אחרים שאני רואה פה. קצת חסר פה בהבנה למה ההגבלה פה היא יותר מאשר במוקמות אחרים. כמו שאמרת, הרבה פעמים היא באה מצרכים ביורוקרטיים ולא מנושאים מהותיים, כפי שאת הצגת.

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

העניין הוא שאם לדוגמה הוא קיבל רישיון על בסיס מעמד מסוים, וזה נגמר בשלב הזה, אנחנו לא רוצים שתהיה הארכה אוטומטית. זה לא שהבן אדם הזה לא יוכל לקבל הארכה של ההיתר או היתר חדש, או משהו כזה. פשוט לא נראה לנו נכון שהדבר הזה יהיה אוטומטית כשזה מראש מוגבל בזמן ובתנאים. אם לדוגמה בן אדם קיבל על בסיס זה שהיה לו מעמד א/5, והתוקף של הדבר הזה פג, אנחנו לא רוצים שזה יוארך אוטומטית, מבלי שאנחנו יכולים לדעת שהמעמד האזרחי שאפשרנו על בסיסו את ההיתר הזמני - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

אני יצחק הרופא, שיש לי מעמד א/5, המעמד א/5 שלי פג ב-1 בינואר, ובגלל המציאות המסוימת כרגע אין לי דרך להאריך אותו. הרי הוא לא הולך לעזוב, ואף אחד גם לא הולך לגרש אותו. הוא נמצא כרגע כרופא בשערי צדק. אני כן רוצה שיהיה מצב שלא מודיעים לו ב-1 בינואר: אנחנו מחכים עשרה ימים לאישור משרד הבריאות שתמשיך לראות לקוחות. אם זה הנושא של ההיתר המוגבל וההיתר הזמני, אז הרציונל אומר שכן, בגלל המצב חירום, זה יוארך אוטומטית.

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

זה גם זה, אבל אני גם רוצה להוסיף עוד כמה דברים שיכולים להיות רלוונטיים. לפעמים זה גם עניין של שיקולים מקצועיים. זאת אומרת, אנשים שמקבלים היתרים זמניים לתקופה מסוימת ואנחנו רוצים לדעת מה הרמה שלהם, אנחנו רוצים לבקש חוות-דעת ממעסיק. לפעמים זה הגבלה לפי תפקיד, ואז אם התפקיד - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

והסעיף הזה מספיק לכם לעשות למי שיצטרך אוטומטית – אוטומטית?

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

סליחה, לא הבנתי את השאלה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

הסעיף כפי שהוא מנוסח כרגע, היתר זמני לפי סעיף 19 לפקודת הרופאים והיתר מוגבל לפי סעיף 19א לפקודה האמורה, האם זה מספיק לכם להאריך אוטומטית למי שכן יהיה נכון להאריך אוטומטית?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הפוך. החוק עצמו מאריך אוטומטית את כל האישורים. מה שמנוי פה בתוספת זה אישורים שלא יוארכו אוטומטית. מה שכתוב פה זה אומר שזה לא יוארך אוטומטית, זאת המשמעות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

איך תתמודדו עם הדבר הזה, כמו שאמרתי, עם כל הרופאים שהם ב-א/5, עם כל האחיות שהן ב-א/5?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

מצד שני, היא באה ואומרת, זה לא רק עניין - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

שאלתי על א/5 למשל, איך תתמודדו? אני בכוונה שואל על א/5. בכוכבית, ברמה יותר נמוכה, אלה שצריכים לעשות השלמות, מבחנים, והם לא יכולים כרגע כי השנה האקדמית לא נפתחת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

היא אומרת שיש מצבים שהם רוצים לעקוב אחרי בן אדם כדי לראות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

שאלתי איך יתמודדו עם המצבים האלה. ברור לי שיש מצבים שכדאי לעצור. אבל איך תתמודדו עם מצבים שכן צריכים הארכה אוטומטית?

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

מהבירור שעשינו בדיונים האלה, זה מספר מראש שהוא מספר נמוך, זה משהו שהוא מאוד חריג. מן הסתם רוב האנשים שעובדים במערכת אלה אנשים שיש להם רישיונות. מהבירור שערכנו זה משהו שנוכל להתמודד איתו. אם למישהו נגמר ההיתר, והוא רוצה להאריך – אגב, אנחנו עושים את זה לרופאים עכשיו שבאים מחו"ל, אנחנו נותנים להם היתרים חדשים – זה מספרים שגורמי המקצוע אצלנו ערוכים להתמודד איתם. אני לא יודעת להגיד בדיוק מספרים, אבל מהבירור שעשינו אצלנו זה משהו שאנחנו נוכל לטפל בו, ולהעביר את זה בצורה מהירה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

יש פה נציג משרד המשפטים? העמדה של משרד המשפטים בניגוד לעמדת משרד הבריאות. אם אנחנו כבר מדברים, היא לא דומה לעמדה המשפטית של משרד הבריאות, ואני מציע לטפל בזה בכל מקרה, כי ל'אל"פים', יש מעמד של תושבים לפי החוק. אני מציע שזה ייבדק. נמשיך הלאה.

משרד המשפטים, בין השאר עלה נושא של רופאים שנמצאים פה באשרת שהייה של סטודנטים, באשרות שהייה זמניות. אני יודע שעמדת משרד המשפטים, שהמעמד שלהם כשל תושבי קבע. אני מציע לבדוק מול משרד הבריאות, האם גם בנושא של הרופאים, העמדה הזאת של משרד המשפטים נמצאת? זאת גם העמדה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, היא עלתה בכמה כמה וריאציות. אני מציע שהדבר הזה יובהר למשרד הבריאות בנוגע לרופאים.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

עוד פעם, רופא שנמצא בישראל באשרת שהייה זמנית א'5, אתה מתכוון? לצורך מה רואים בו כתושב קבוע?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

באופן אמיתי, מי שיש לו א/5 הוא תושב קבוע.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

באיזה חוק?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

בחוק האוכלוסין, בחוקי מס הכנסה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

במשמעויות כלשהן לתושבי א/5 יש זכויות דומות יחסית לאזרחים ישראלים, גם בתקופות הכשרה כאלה ואחרות, אבל מה השאלה?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

גם לזה צריך להיות. למה לזה לא?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

סליחה, פשוט נכנסתי באמצע. מה זה אומר שלזה לא?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

למה אין לו אישור לעסוק ברפואה? אני רוצה שלא יצטרכו בכלל להגיע לתקנות.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

נבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

תעשו בדיקה אם צריכים להגיע בכלל לתקנות האלה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה משרד הבריאות.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

למה שלא נעלה את משרד הבריאות?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

אני יודע שיש שוני, ועברנו את זה. יש שוני בין העמדה של הלשכה המשפטית במשרד המשפטים ללשכה במשרד הבריאות. היה לי נושא אחר של מבחנים ללימודי סיעוד, ומשרד המשפטים טיפל בזה מול משרד הבריאות. אני מציע שגם זה ייבדק. תודה. הלאה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

פרטי האסדרה שנראה עכשיו הם כולם מאותו טיפוס. (53) היתר זמני לפי סעיף 21 לפקודת רופאי השיניים. עוד פעם, זה היתר לעסוק ברפואת שיניים למי שעומד בכל התנאים הרגילים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

למה אתם מחריגים אותו?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הרציונל הוא אותו רציונל. מי שלא עומד בכללים. בכולם זה אותו דבר, אותו רופא, רוקח, רופא שיניים, פודיאטור, לא עומד בכללים, מאפשרים לו לעסוק במקצוע, למרות שהוא לא עומד בכללים, אבל לתקופה קצובה.

הפרט הבא, (54), זה רישיון זמני לפי תקנה 5 לתקנות רופאי שיניים. יש כאן היתר זמני לעסוק ברפואת שיניים, ויש גם רישיון זמני לעסוק ברפואת שיניים. הן מסגרות דומות, אבל מעט שונות. זה פרט (54).

פריט (55) זה רישיון זמני לפי תקנה 5(ב) לתקנות רופאי שיניים. הוא עוסק בהיתר הזמני לעסוק בטכנאות שיניים למי שלא עומד בסטנדרטים הרגילים.

פריט (56), היתר מיוחד לפי סעיף 9 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. החוק הזה מסדיר שורה של מקצועות בריאות, והסעיף הזה מאפשר לתת היתר זמני למי שלא עומד בתנאים הרגילים. מקצועות הבריאות שמדובר עליהם כאן זה ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת, דיאטנות, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטוריה, פודיאטוריה ניתוחית, כירופרקטיקה, דימות רפואי ועמית רופא.

פריט (57), היתר זמני לפי תקנה 12 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות). יש היתר זמני לעסוק בתפקידי סיעוד, מה שאנחנו מכירים בשפת הרחוב כאחים ואחיות.

פריט (58) היתר זמני לפי תקנה 15 ו-16 לתקנות בריאות העם עוסקים בסיעוד בבתי חולים. אם הפריט הקודם דיבר על סיעוד במרפאות, כאן מדובר על סיעוד בבתי חולים.

פריט (59) רישיון זמני לפי סעיף 5(4) לפקודת המיילדות, ותעודת היתר ארעית לפי סעיף 5א לפקודה. פה מדובר בעיסוק כמיילדת. 

פריט (60) רישיון זמני לעוזר רוקח לפי סעיף 6 לפקודת הרוקחים. זו אסדרת העיסוק של עוזרי רוקחים, שלא בכללים.

פריט (61), רישיון זמני לפי תקנה 3 לתקנות הרוקחים. זה היתר זמני לעסוק ברוקחות למי שלא עומד בכללים.

ופריט (62) זה היתר זמני לתושב חוץ לפי סעיף 17 לחוק השימוש בהיפנוזה. מותר לעסוק בהיפנוזה רק אם אדם הוא תושב ישראל. ויש סעיף שמדבר על תושבי חוץ שיכולים לעסוק בהיפנוזה.

הרציונל של 11 הפריטים האלה הוא רציונל משותף. נעשה עכשיו את הבירור עם משרד המשפטים ועם משרד הבריאות.

פריט (63) הסמכה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא הגוף המדינתי שקובע איזה מעבדה מוסמכת לעסוק כמעבדה. העובדה שיש לי בבית מיקרוסקופ, זה לא אומר שאני מעבדה פיזיקלית. זה שיש לי צלחת פטרי, זה לא אומר שיש לי בבית מעבדה ביולוגית. יש לזה כללים. מי שמכיר במעבדה כמעבדה, נותן לה את הסטטוס הזה, זה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. את זה היא עושה כי היא חברה בארגון שנקרא איי-לק, של כל גופי הסמכת המעבדות בעולם. פרוטוקולי העבודה שלה נגזרים מהאמנות של איי-לק. תדירות הבדיקה של הרשות הלאומית את המעבדות חייבת לעמוד בכללים של איי-לק, אחרת היא תאבד את ההכרה שלה, ואז כל המעבדות בישראל לא יהיו מוכרות בעולם. למשל, אם אנחנו רוצים לייצא, אנחנו צריכים שהמעבדות שלנו יהיו מוכרות על ידי מעבדות בצרפת או בארצות-הברית, ולכן פה אנחנו נצמדים לסטנדרטים בין-לאומיים.

פריט (64) זה אישור רגולטורי לפי תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה). ההסדר כאן לא מדבר על המקרה הרגיל של איכותם של מי השתייה, אלא זה אישורים והיתרים מיוחדים לספקי מי שתייה במקרים חריגים. למשל כאשר המים לא עומדים באיכות הנדרשת, אפשר להתיר, להזרים את המים ולספק אותם, למרות שהם לא עומדים באיכות הנדרשת. זה מקרה קיצון שלמרות שהמים לא עומדים בסטנדרטים אני מאפשר לספק אותם, אבל אני רוצה להגביל את זה לפרק זמן מסוים, נגיד שבוע אני מוכן לספק את המים האלה לתושבים. אני לא רוצה שהדבר הזה יתארך עכשיו לשלושה חודשים, זה ממש חותר תחת כל היגיון בתוך ההיתר. גם את זה אנחנו מבקשים כאישור שלא מתחדש להחריג.

פריט (65) זה רישיון לפי סעיף 3 לחוק הסדרת הפיקוח על כלבים. חגית גרמן ממשרד החקלאות הציגה את זה קודם. הרישיון הזה קשור לתוקף של החיסון כנגד כלבת, ומאחר שהם קשורים אחד לשני הם מבקשים להחריג גם את זה.

פריט (66) אלו רישיונות שתוקפם נקבע לפי תקנות כלי הירייה (תוקפם של רשיונות). אלה רישיונות להחזיק נזק. אני אומר שהפריט הזה אנחנו מחריגים אותו, מאחר שהמשרד לביטחון לאומי מקדם החרגה פרטנית, שתובא לכנסת ממש בימים הקרובים, לדעתי היא אולי הונחה אתמול. מאחר שכבר יש החרגה פרטנית, אנחנו לא רוצים שההסדר הכללי יעמוד איתו בסתירה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני רק אציין, אחרי שסיימנו לקרוא, שפרט (48) שקראנו קודם, הוא נמצא פה בטעות. הוא לא נמצא בנוסח הכחול. הנוסח שהופץ פה על ידי הוא נוסח טיפה ישן יותר. הוא נמחק מראש על ידי הממשלה.

אנחנו כרגע בסעיף 3 להצעת החוק, לגבי הנושא של תיקון התוספת. אנחנו בפרק ב' לחוק, על הארכת התוקף של אישורים רגולטוריים. סעיף 3 הוא על תיקון התוספת שעכשיו קראנו, בין היתר, גם היא וגם התוספת הראשונה.

	תיקון התוספות
	3.	
	השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה (בסעיף זה – התוספות), לעניין אותו אישור, ובלבד שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השנייה לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד פקיעתו; ואולם – 

	
	
	1. היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, באישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור;

	
	
	1. היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור.



 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

הנוסח הוא מאוד דומה למה שהיה בתקופת הקורונה. אני רק אגיד לגבי התוספת הקודמת, המשרד לביטחון פנים מבקש להתייחס אם אפשר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

אמרתם שהם הולכים להביא את זה בנפרד.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

היא רצתה להשלים את הנקודה הזאת.

 << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >>   

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, אני רק רוצה לחדד בקשר למה שסמנכ"ל רשות האסדרה אמר. אנחנו גם מגבשים הסדר עצמאי לעניין הארכת תוקף רישיונות של כלי ירייה לחצי שנה, וגם ביקשנו להיות מוחרגים לעניין רישיונות של ייבוא ומסחר, כיוון שהאגף, דווקא בתקופה הזאת רוצה שיהיה לו פיקוח יותר הדוק על כל הנושא של כניסה של כלי נשק לארץ. את הנושא הזה אין בכוונתנו להאריך, ואנחנו רוצים להמשיך לתת רישיונות לנושא הזה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

מתי אתם מביאים את הנושא של הארכת רישיון לנשיאת כלי נשק?

 << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >>   

התקנות הופצו להערות הציבור עד יום חמישי בשעה 08:00 בבוקר, במקביל נשלחה פנייה של - - - שלנו לשר הביטחון, לבקשה לקיים איתו חובת היוועצות. מיד לאחר שנשלים את התהליכים האלה השר לביטחון לאומי יחתום וזה יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >>   

תודה רבה.

 << מנהל >> (היו"ר שמחה רוטמן, 14:47) << מנהל >>   

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הנציגה של משרד העבודה רצתה לדבר שוב על מה שהערת לעניין פרט (42).

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

היתר לפי עבודת נשים. אני רוצה להבהיר לפרוטוקול, שלאחר שיחה, היתרים לפי סעיף 9 לא נחשבים אישור רגולטורי לפי ההגדרה בחוק הזה, ולכן אנחנו מסכימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אפשר להוריד את זה מהתוספת.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אם זאת ההנחה, אז אפשר להוריד את זה, ולהשאיר כמובן את 9א בתוספת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מסכים. 9א לפיטורים לא הגיוני, 9 להיתר זמני.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

ולעניין השאלה שלך לעניין היתרים מיוחדים לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, שוב אנחנו מדברים פה על היתרים מיוחדים בשעות נוספות למשל, אז כן נבדק אם יש דרכים אחרות לעבוד - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שוב. השאלה אם עכשיו מי שמחזיק בהיתר כזה צריך לרוץ אליכם.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

זה לא אדם פרטי שמחזיק בהיתר כזה, זו חברה שמחזיקה בהיתר כזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חברה שבעל השליטה שלה הוא במילואים, וכשהוא מגיע אליכם למשרדים, האיש נותן את החותמת הוא במילואים.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני מוכנה לבדוק את זה עוד פעם.

<< אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>   

רק לגבי רישיון משיט, מה שדיברו פה קודם, בדקנו את הנתונים, לפי מה שאני מבין יש אישור רפואי שהתוקף שלו הוא לשנתיים. במקביל יש חידוש רישיון כל חמש שנים, שכל מה שצריך לעשות בשבילו זה רק אגרה. יש 110,000 אנשים כאלה בישראל, זאת אומרת, באזור ה-50,000 יצטרכו לעשות את הבדיקה הרפואית הזאת השנה, בינואר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אני מקבל רישיון לחמש שנים, והתוקף של הבדיקה הרפואית הוא לשנתיים, אז בשנייה שתוקף הבדיקה הרפואית שלי נגמר, גם אם הרישיון שלי בתוקף, הוא לא בתוקף. זה באמת 2(א). 

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

תנאי שמפקיע. צריך להסתכל ספציפית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תעלו אותם שוב.

 << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>   

אפשר אולי להחריג רק את האישור הרפואי, ולהשאיר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגב, הייתי אומר גם לאישור הרפואי, אם האישור הרפואי תוקפו שנתיים, הוא ישרוד עוד שלושה חודשים.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

דרך התוספת הראשונה אפשר. אם מדובר על מסמך שמוגש לצורך זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו עדיין מחכים למשרד הבריאות שיסמנו לנו שהם קיימים. סיימנו את התוספת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

בזמן שהיה היושב-ראש המחליף, קראנו את סעיף 3. בגדול הוא תיקון התוספת.

הדס, השאלה היא אותה שאלה של קודם, מה שהיושב-ראש שאל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה הרישיונות הזמניים לפי אסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, למה לא להאריך אותם בשלושה חודשים?

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

שוב, הכול זה אותן סיבות. בחוק אסדרת העיסוק מדובר לפעמים על תפקידים מיוחדים, שבשבילם צריך את ההיתר הזמני, או עניין של מעמד אזרחי. זה משהו שמראש ניתן לכמה חודשים, ואנחנו צריכים כל הזמן לבדוק שהתנאים עומדים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה שאמרת עכשיו נכון לכמעט כל אישור רגולטורי שהחוק חל עליו. מה מיוחד בכם?

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

זה לא בנו. זה בסוג של ההיתרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה מיוחד בסוג הזה של ההיתרים?

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

מראש הוא בהתאם לתנאים מסוימים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עוד לא ראיתי אישור רגולטורי שמראש הוא לא בהתאם לתנאים מסוימים, לא יצא לי. אם הוא לא בהתאם לתנאים מסוימים, הוא לא אישור רגולטורי, זה פחות או יותר חלק מהגדרת המושג של אישור רגולטורי. עכשיו נשאלת השאלה, מדוע עולה חדש, שהוא בעל מקצוע מסוים והגיע ארצה, קיבל מכם רישיון זמני עד שתעשו לו את הבחינות לפי (א), או לפי (ב), או לפי (ג), או שהוא קיבל אישור עבודה זמני, ועכשיו עד תאריך ה-6 בינואר 2024 זה לא מסוכן לציבור שהשיננית תכניס את היד לתוך הפה של הפציינט, ב-7 בינואר זה יהפוך להיות כל כך מוסכן, ואי-אפשר להאריך את זה בשלושה חודשים? אישורים זמניים שמראש הם לפחות מחודש, מוחרגים לכם בכל מקרה, אתם לא צריכים אותם. אם יש לכם עליו תלונה ספציפית, אתם יכולים לטפל בו ספציפית. למה לא לתת את השלושה חודשים האלה כדי שהאנשים האלה, שיכול להיות שחלק מהמסמכים שהם צריכים עכשיו הם צריכים שמישהו יביא אותם מחו"ל וכל מיני דברים, למה לא לתת להם את הארכה הזאת?

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

מקרים כאלה זה מקרים שיהיה לנו יותר קל להאריך, אבל רוב המקרים הם לא מקרים כאלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תני לי מקרה.

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

קודם כול, בסיעוד לדעתי יש הרבה מהרישיונות הזמניים שניתנים לאנשים שבאים מהרשות לדוגמה. פה מן הסתם, בטח בתקופות כאלה, הרצון לא להאריך את זה אוטומטית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

צר לי לומר לך, מי שמגיע מהרשות, הוא כבר מכוסה על ידי התקנות של רשות האוכלוסין, שהיתרי השהייה כבר בוטלו לו, או שהוקצו בהם תנאים, ממילא האישור שלך מותנה בזה שהוא יכול להיות פה, אחרת הוא לא רלוונטי לך. מקרה נוסף?

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

אנשים שבאים לפה לתפקידים מסוימים. נגיד שבית החולים מצהיר שהוא צריך אותך לחודשיים להשתלמות או בשביל לבצע תפקיד מסוים, ובהתאם לזה ניתן ההיתר. ואז שוב, אנחנו מאריכים את זה אוטומטית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נעשה משהו גורף. אני מוכן, כדי לכסות את כל המקרים שאנחנו לא מכירים, שיהיה כתוב לכל הפריטים שלכם, שניתן למי שאיננו אזרח ישראל או תושב ישראל או עולה מכוח חוק השבות, מחזיק אשרת עולה, מחזיק אשרה א/1. לגביהם ההארכה תהיה אוטומטית, ולגבי השאר תעשו בדיקות פרטניות.

 << אורח >> הדס אדלר: << אורח >>   

אני אבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

משרד העבודה. מאיר דוד.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

צוהריים טובים לכולם, אדוני היושב-ראש, א', אני מייצג גם את ההיתרים בשעות עבודה ומנוחה ששר הכלכלה מונה עליהם, שעות המנוחה השבועית, וגם את ההיתרים ששר העבודה נותן בשעות נוספות. קודם כול, הייחוד של ההיתרים שלנו, שכאשר הם ניתנים למעסיקים, בהכרח יש בהם סוג של פגיעה בזכויות של עובדים, כי הם מאפשרים להעסיק בשעות נוספות מעבר למותר בחוק, והם מאפשרים גם להעסיק עובד ביום המנוחה השבועי שלו, גם בניגוד לרצונו. יש כאן פגיעה בזכויות של העובדים.

כאשר המעסיק פונה לבקש את ההיתר, הוא מציג את הצורך הספציפי שלו באותה נקודת זמן, מספר העובדים שיש לו, היקף הפעילות, וזה משתנה מפעם לפעם. 

בעת הארכה, כשמעסיק רוצה להאריך, יש הרבה מקרים שהוא גם מבקש להאריך את ההיתר מעבר למה שניתן, זאת אומרת, להוסיף עובדים, נוספות לו משימות, לכן לתת היתר גורף יכול במקרים מסוימים בכלל לפגוע במעסיק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא לא יפגע במעסיק, כי המעסיק יפנה אליכם שוב והוא יבקש רישיון חדש. זה כאשר זה נעשה בפנייה שלו.

השאלה שלי, וזה המבחן שאני מנסה להפעיל. אני מעסיק, לאור המצב הסיכוי הסביר הוא שהצרכים שלי לא ישתפרו כתוצאה מהמצב, אם כבר הורעו, אבל אני בטח לא רוצה שהיכולת שלי לעבוד את המשמרות שאני צריך לעבוד עכשיו בתקופת המלחמה, והייתי צריך גם קודם, עכשיו אני לא אוכל לעשות, כי אין לי עכשיו זמן ללכת לרגולטור, כי העורך דין שלי שמטפל בזה נמצא עכשיו בצו 8.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, כשאנחנו נותנים היתרים, אנחנו נותנים אותם עד לתום תקופת מצב החירום, לצורך העניין. כל מעסיק שפנה קיבל היתר עד סוף מצב תקופת החירום, ואז זה נותן לו מענה. הוא לא צריך לפנות באמצע. אם העורך דין שלו במילואים הוא לא צריך לפנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נתתם הסדר כולל. מי שביקש היתר במצב החירום קיבל מכם היתר למצב החירום, מצוין. אני שואל, מה קורה עם בן אדם שביקש מכם היתר ב-1 באוקטובר, והוא ביקש את ההיתר לחודשיים, ועכשיו ב-7 באוקטובר הוא גויס למילואים, והמפעל שלו ממשיך לעבוד, והעורך דין שלו גם במילואים, והוא לא רוצה להתעסק עם הארכה? אתה אומר לו: מאחר שההיתר שלך פג תוקף ב-1 בינואר, ביקשת מה-1 באוקטובר עד ה-1 בינואר, נתתי לך, עכשיו אם לא תפנה אליי שוב, אתה לא תוארך.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

אם הוא לא יפנה, מאוד יכול להיות שנייצר אצלנו מענה גם ככה. אם ההיתר ייתן לו מענה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איך ההיתר ייתן לו מענה? הוא פג תוקף ב-1 בינואר.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

הצרכים שלו ישתנו עד ה-1 בינואר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

או שכן או שלא, תן לו להחליט. השאלה היא, האם הוא פונה אליך לבקש משהו חדש כי הצרכים השתנו, או שהוא אומר: שווה לי להישאר עם המצב הנוכחי כי אין לי זמן, אין לי עורך דין שיטפל בזה, ואין לי את היכולת, ושעות קבלת האוכלוסין השתנו, ואני לא רוצה לצאת מהבית שלי כשיש לי מרחב מוגן, ואלף סיבות? בשביל זה אנחנו עושים את ההארכה הזאת.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

הדרך להאריך את ההיתר אצלנו היא כל כך פשוטה, שהוא לא צריך לצאת, אפילו לא מהממ"ד. הכול הוא עושה במייל עם בקשה, ואנחנו נותנים לו היתר במקום. זו באמת לא רגולציה שיכולה להכביד עליו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי. אם זו רגולציה לא מכבידה - - -

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

יש פה פגיעה בזכויות עובדים, ואנחנו רוצים לראות שהוא משתמש בה במידה הנכונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי. איך אתם עושים את הבדיקה הזאת אם יש פגיעה בזכויות עובדים או אין פגיעה בזכויות עובדים בממ"ד? כשהבן אדם שולח לכם מייל מהממ"ד, איך אתם עושים את הבדיקה של הפגיעה בזכויות עובדים?

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

הוא מגיש בבקשה את הניצול של ההיתר, כמה הוא השתמש בו, וכמה עובדים השתמשו בהיתר הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כמה זמן לוקח לו להכין את הטפסים שנדרשים בשביל להגיש את הבקשה במייל מהממ"ד? כמה עובדים הוא צריך להעסיק בזה? נניח הבן אדם אצלו בעסק, שאחראי על הנושא הזה, נמצא בצו 8. נניח שבן הזוג של אותה עובדת נמצא בצו 8, והיא עם הילדים ושומרת עליהם. יש אלף סיבות.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

מה עם המחיר של עובדים שנפגעים מזה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אלמלא היה אינטרס מוגן ברגולציה, אני רוצה לקוות שלא הייתה רגולציה. כל ערך מוגן ברגולציה הוא ערך חשוב. ועכשיו נשאלת השאלה, מה איזון הסיכונים? ומדוע איזון הסיכונים שלכם צריך להיות שונה מאיזון הסיכונים של מי שמוביל חומרים מסוכנים לצורך העניין? מי שמוביל חומר מסוכן, אני מוכן להניח שגם מי שייפגע משאיפת חומר מסוכן חלילה וחס, במקרה שהרגולציה לא תעבוד, יש ביניהם גם אנשים שעונים להגדרת עובד. אני מוכן להניח את זה, ככה גורף. זו פגיעה גם בעובדים וגם באנשים שמובטלים, זה לא משנה, יש אינטרס מוגן מכל רגולציה, שבשבילה רגולציה קיימת. ויש אמירה שבנסיבות הנוכחיות של המשק אנחנו מעבירים את האיזון במקום אחר, ומי שעד ה-7 באוקטובר סמכתי עליו מספיק שהוא שומר על האינטרס המוגן בדרך א' או ב', עכשיו אני אסמוך עליו עוד שלושה חודשים. יכול להיות שהעובדים שנפגעים יגישו תלונה, או שתעשו ביקורת יזומה, ותבטלו לו. אני לא שולל לכם את היכולת לבטל לו. אם העובדים יגישו תלונה, תבטלו לו מיד. למה לא? הכול בסדר. השאלה היא עכשיו ה-opt in או opt out. אני לא משתכנע, אני חייב לומר לך. האם יש לך הערכה כמה שעות אדם נדרשות בשביל להכין את הבקשה שאתה שולח רק את המייל מהממ"ד?

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

זו עבודה של עובד אחד, זה יכול לקחת חצי שעת עבודה או שעת עבודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איך באמצעות אותה עבודה אתה שומר על זכויות עובדים?

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

אני מדבר על המעסיק שפונה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כאשר המעסיק פונה אליך ושולח לך קובץ במייל. איך אתה באמצעות אותו קובץ במייל מזהה שאין פגיעה בזכויות עובדים? ספר לי מה תהליך העבודה.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

הוא צריך לדווח על מספר הפעמים שהעובד הזה עבד, ומספר השבתות, שהוא עמד בתנאי ההיתר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא צריך לבדוק כדי להגיד לך שהוא עמד בתנאי ההיתר.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

כן. הוא צריך להגיד לי שהוא השתמש בהיתר בהתאם לתנאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא צריך בשביל זה לשבת על פנקס שעות העבודה של אותו עובד?

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואם יש לו 50 עובדים?

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

יש דוח מובנה במערכת, בתוכנת שכר, והוא מוציא דוח אחד בשנייה לכל העובדים, כמה עובדים עבדו ביום המנוחה השבועי. הדברים האלה מובנים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

החשב שכר שלו עובד עכשיו בשעות רגילות?

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

גם נתנו היתרים כלליים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ההיתרים הכלליים שנתתם מצוינים. בקיצור, צר לי, לא השתכנעתי. אם תזהו שיש בעיה, תבטלו. אבל כל עוד לא, תניחו את חזקת התקינות, לא המינהלית, אלא של הבן אדם. חוץ מזה, אם הוא מפר את זכויות העובדים, יש לכם כלי אכיפה וקנסות ואלף דברים אחרים. למה אני צריך להטריד בעל עסק להתעסק עכשיו ברגולציה כדי להאריך את האישור בזמן לחימה, כשרוב הסיכויים שמצבו רק הורע?

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

אם המצב ישתנה? בעוד שבועיים ייגמר מצב החירום?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כשייגמר מצב החירום יבטלו את החוק. כל האירוע פה הוא שינוי באיזון הסיכונים. ואני לא מצליח להבין למה אתם שונים מרגולטורים אחרים. זה לא עומד בשום רציונל שדיברנו עליו. דיברנו על רציונלים. זה לא עומד ברציונל. אני ארצה להוריד אותו.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

בכל מקרה, אני רוצה שכן יהיה ברור שההיתרים הכלליים כן מוחרגים, כי הם במעמד של תקנת משנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה זה ההיתרים הכלליים?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

ההיתרים הכללים באופן כללי של משרד העבודה והרווחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין בעיה, זה מקובל. היתרים כלליים, אני סומך עליכם שתאריכו אותם גם בלעדיי.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, הנציגה של משרד התחבורה לגבי רישיון משיט בזום.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

שוב שלום, אני רוצה להסביר משהו בעניין תוקפו של האישור הרפואי, כפי שהוא נקבע בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים). אכן נקבע בתקנה 29א לתקנות הללו, שתוקפו של האישור הרפואי הוא לשנתיים ממועד חתימת הרופא עליו, אבל זה לא מהווה כמו שנקבע בסעיף 2(א) לחוק, תנאי המפקיע את תוקפה של תעודת המשיט, במובן הזה שאם תעודת המשיט בתוקף, לדוגמה עד ה-30 בדצמבר, והאישור הרפואי פקע ב-30 באוקטובר, עדיין תעודת המשיט בתוקף, זה לא תנאי מפקיע. זה כן אומר, שכאשר נרצה לחדש את אותן שלוש תעודות משיט, כי אנחנו מדברים פה רק על שלוש – כאשר נרצה לחדש אותן, אותו משיט יידרש להציג בפנינו אישור רפואי חדש, אבל פקיעתו של האישור הרפואי לא מפקיעה מאליה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש לי רישיון לחמש שנים, הבדיקה הרפואית היא בתוקף לשנתיים, מה קורה אחרי שנתיים?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

הרישיון שלך תקף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי. עכשיו שלוש שנים יהיה לי רישיון בלי שיש לי אישור רפואי?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

יותר מזה. כל תעודות המשיט שהן בתוקף לחמש שנים, המשיט נדרש להציג אישור רפואי פעם אחת לפני שהוא מוסמך לראשונה. לאחר מכן, כאשר אנחנו מחדשים, כמו שאמרתי, החידוש הוא אוטומטי. מתי כן נדרשים להציג אישור רפואי? לצורך חידושן של שלוש תעודות בלבד. ושלוש התעודות האלה, התוקף שלהן הוא לשנתיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי, אז יש שלושה מקצועות, שאצלם הרישיון הוא לשנתיים והבדיקה הרפואית היא לשנתיים, והם צמודים זה לזה.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

זה לא חייב להיות back to back.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא יכול להציג לך בדיקה שהוא עשה לפני שנה.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

נכון. ועדיין הוא יקבל - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עדיין הוא יקבל רישיון לשנתיים.

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

מהיום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ופקיעת האישור הרפואי לא תפגע לו ברישיון?

 << אורח >> בילי בירון: << אורח >>   

נכון. חשוב לי להבהיר שאנחנו מדברים על פקיעה מכוח השנתיים שדיברנו עליהן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה ברור. בסדר גמור. זה לא רלוונטי מה שדיברנו קודם. בסדר, אפשר להשאיר אותם.

בסעיף 3 דיברנו ש"השר ממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה לעניין אותו אישור, ובלבד שהוספת אישור רגולטורי לתוספת השנייה לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד פקיעתו". לא ברור לי איך זה כן יקרה, אבל בסדר.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

לכאורה אם אישור מסוים לא היה בתוך התוספת השנייה, והתוקף שלו הוארך, ובעוד חודש מחליט רגולטור מסוים להכניס - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי, אבל יש לי פה רק דבר אחד. זה לא "החיקוק", אלא "חיקוק". "השר ממונה על ביצוע חיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי", זה דבר אחד. דבר שני, מאחר שראש ממשלה, בוודאי בתקופת מלחמה, הוא איש מאוד עסוק, אז הארכה גורפת בחוק זה משהו כוללני, אני מבין למה אנחנו עושים התייעצות עם ראש הממשלה, ואני יודע שראש הממשלה הוא השר הממונה על הרגולציה, ולכן הוא רשום פה. אני חושב שזאת טעות. במחילה, ראש ממשלה בזמן מלחמה הוא אדם מאוד עסוק, אני לא רואה את הצורך בביצוע ההתייעצות איתו בנושא הזה, בשביל הוספת פרט בתוספת השנייה לפטור רגולטורי.

תמיד חובת התייעצות זה מוקש לא קטן עבור ייעוץ וחקיקה, למיטב זיכרוני, כבוד המשנה. מה זה בדיוק התייעצות? ואיך מבוצעת התייעצות? האם התייעצת? שלחת מכתב התייעצות? כל הדברים האלה בעיניי זה לא דבר נכון. אני חושב שהשר על הרגולציה שבעניינו הוא מספיק אוטוריטה. אני מבין את הצורך שהרשות תדע, ואני מתאר לעצמי שבתהליכי ההתייעצות הפנימיים, אתם בייעוץ המשפטי של המשרדים יכולים לקבל על זה עמדה של רשות האסדרה, של יואל. אני לא רוצה להכניס פה התייעצות עם ראש ממשלה. ובדיון הוועדה בכל מקרה תהיה פה רשות האסדרה. אני מבקש להוריד "התייעצות עם ראש הממשלה" אלא אם כן יש סיבה ממש טובה.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

אני רק אסביר מה הסיבה שזה היה שם מלכתחילה. רשות האסדרה היא זאת שריכזה את כל העבודה המקצועית, מה מוצדק להכניס להחרגות, מה לא מוצדק להכניס להחרגות, ולכן כרגע אתה משאיר סמכות לכל שר להוסיף עוד החרגות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני סומך על עבודת המטה של השר עצמו, כשהוא יבוא לעשות את הדבר הזה. הוא רשאי בצו. יהיה פה צו, יהיה פה ייעוץ משפטי, יהיה פה תזכיר או הפצה להערות הציבור קודם, כמו כל דבר אחר. רשות האסדרה בהקשר הזה היא כמו כל אחד אחר. ומאחר שזה מגיע לוועדה בכנסת, חזקה על רשות האסדרה שהיא תקבל את ההזמנה לדיונים האלה. אני לא מכניס התייעצות עם ראש הממשלה. הייתי אומר התייעצות עם ראש האסדרה, אבל בדרך כלל לא עושים לשר התייעצות עם גורם יותר נמוך דרג משר אחר. אני לא חושב שמתאים שראש הממשלה יתעסק בזה בתקופת לחימה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אפשר להתייעץ רגע?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תשמרו להמשך. יש גם את כלל התשובות שאנחנו צריכים לתת בצורה מסודרת כשנסיים את ההקראה. "היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, באישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור." באופן אבסורדי פה לא כתוב התייעצות. בסעיף קטן (1) לא כתוב התייעצות.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

בכוונה. פה מתייחסים לתאגידים סטטוריים, למשל רשות ניירות ערך, בנק ישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז למה לא התייעצות?

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

הם לא כפופים לרשות האסדרה. גם בחוק עקרונות האסדרה יש להם הסדר נפרד. הם לא כפופים לממשלה במובנים האלה, ולכן יש להם הסדר נפרד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא כל זה, כי רשות ציבורית מוסמכת למתן אישור רגולטורי - - -

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

תאגיד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לשכת עורכי הדין? מד"א? ביטוח לאומי?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ביטוח לאומי לא בהכרח נכנס לרגולציה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הוא לא עושה רגולציה. הוא יכול.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הוא יכול אם הוא רוצה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

ממש לפני שנתיים היה בוועדה הזאת דיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני יודע. הייתי בו. אני אומר שכולם מאחר שהם מגיעים לוועדה, וגם דיברנו על זה לפני שנתיים, שמחוק עקרונות האסדרה החריגו את ההון ואת השלטון, ההון זה משרד האוצר והשלטון זה משרד המשפטים.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

משרד המשפטים לא הוחרג.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אפשר להציע שזה כן יהיה בהתייעצות עם רשות האסדרה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא קצת חורג מאיך שמנסחים חקיקה?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

זה קצת מוזר ששר מתייעץ - - -

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

ההסדר הזה קיים בחוק עקרונות האסדרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איך זה כתוב בחוק עקרונות האסדרה? אני אסתכל איך זה מופיע בחוק עקרונות האסדרה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

בסעיף 21(א).

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

שם זו פנייה של מאסדר.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

מאסדר יכול להיות בחלק מהמקרים גם שר.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

מי שיש לו סמכות לקבוע רגולציה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסעיף 21 זה התייעצות, אז אני מוכן לחיות עם זה. גם רשות ציבורית מוסמכת, תאגיד לפי חוק, גם צריך את זה.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

הם לא מחויבים בהתייעצות עם רשות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שוב, לא כל התאגידים. את מדברת על תאגידים ספציפיים. אני יודע מה היה לך בראש כשניסחת את הסעיף הזה, אבל הוא מנוסח הרבה יותר רחב, הוא כולל בתוכו את לשכת עורכי הדין.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

ההנחה שלנו הייתה שברגע שגוף מוקם כתאגיד סטטורי, יש משמעות לעצמאות שלו שהיא נפרדת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין. לשכת עורכי הדין היא מאסדר? היא חייבת התייעצות לפי חוק עקרונות האסדרה?

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

לא.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

היא הוחרגה, כי היא תאגיד סטטורי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בעיניי זה לא נכון, אבל בטח כאשר יש לך פה חוק כרגע שמייצר הסדר כולל לאסדרה בתקופת החירום. אני רוצה גורם אחד מתכלל, גם אם הוא לא מתכלל את זה בשגרה. אני רוצה שגם אותן רשויות יעבירו את האסדרה לנושא הזה, לתוספת הראשונה והשנייה לרשות האסדרה. אחר כך רשות האסדרה תעשה עם זה מה שבראש שלה. הרי זה התייעצות, זה לא סמכות מחייבת.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אז אפשר שבסעיף שמדובר על תאגידים סטטוטוריים לדבר על העברה לידיעת הרשות. אנחנו משתדלים לכבד פה את אותם גבולות גזרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שם יש ידיעה? בחוק עקרונות האסדרה אין כלום.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

שם אין שום דבר. אני רוצה לכבד את העצמאות של בנק ישראל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אני רוצה ידיעה להכול. אני רוצה הסדר אחיד. חברים, אנחנו במלחמה וצריך פשוט. ידיעה להכול. אם החלטנו שרשות האסדרה היא הגורם המתכלל, ויש פה גם סעיף אחר שדיברנו עליו, שעוד מעט נעדכן מאיפה היא מדווחת, גם בזה אני רוצה לדעת. הרי הנש"פים (נותני שירותים פיננסיים) הם בתוספת השנייה, לא צריך שיהיה גורם מתכלל שידע מה נמצא ומה לא נמצא וישאל? זה הוועדה, הגורם המתכלל. עדיף שיהיה קורספונדנט אחד לנושא הזה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אין בעיה. אנחנו מוכנים שיהיה בידיעה. רק השאלה לגבי מאסדרים רגילים, שהם לא התאגידים הסטטוטוריים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש לי אמירה אחרת אליך בהקשר הזה. הרי גם הוספת משהו לתוספת השנייה זו אסדרה. נכון? או גריעת משהו מהתוספת השנייה זו אסדרה. זו אסדרה לפי חוק עקרונות האסדרה, אז הם חייבים להתייעץ בכל מקרה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

לא. קודם כול יש עכשיו פטורים בשורה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם יש פטורים, יש פטורים, ולכן זו ידיעה. אתם רוצים לבדוק את זה עם יואל?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

כל היום אתם עושים פה מאמץ ניכר כדי לבדוק את התוספת ולוודא שמה שנמצא בתוספת אכן צריך להיות בתוספת, והמאמץ הזה עשו לפני זה ברשות האסדרה מול הרגולטור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נש"פים נכנסו לתוספת. יואל לא הכיר את זה?

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

עברתי מולם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עכשיו כשהורידו את הנש"פים, הוא לא צריך לדעת על זה?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זו תפיסה כללית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו לא בתפיסה כללית. עכשיו אנחנו באירוע שאנחנו רוצים מישהו אחד שאפשר יהיה לשאול אותו ולהתייעץ איתו מה נכנס לתוספת ומה יוצא מהתוספת. מישהו שהיה פה בדיון ומישהו שיודע איזה שיגעונות יש ליושב-ראש הוועדה, מה מטריד אותו ומה לא מטריד אותו, ומה מטריד את חברי הכנסת האחרים שהגיעו לפה. צריך גורם מתכלל אחד.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אין בעיה. השאלה מה מפריע לכתוב "בהתייעצות עם רשות האסדרה" לגבי X, ו"בידיעת רשות האסדרה" לגבי התאגידים הסטטוריים?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

זה בעיניי גם יהיה מאוד קוהרנטי לגבי ההסדרים האחרים שלנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא בא לי לריב על זה. אני חושב שזה מצחיק. התייעצות זה חסר משמעות בכל מקרה מבחינת תוקף מחייב. ואם לא, זה סתם מייצר ביורוקרטיה. אני רוצה שאם מישהו רוצה להוריד משהו מהתוספת השנייה, שהוא יעשה את זה יותר מהר. אני לא רוצה תהליכי התייעצות שלך תדע כמה זמן הם לוקחים. אני אומר שתעשו "בידיעה" להכול וזהו. בכל מקרה זה יגיע לוועדה, בוועדה הם ידעו טוב מאוד. תעשו "ידיעה" להכול.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

צריך להתייעץ עם יו"ר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

צריך להתייעץ, ותיידעו אותו שזה מה שהוחלט.

"היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור." כאן אותו דבר, "בידיעת רשות האסדרה". נוסיף הגדרת הרשות לחוק, הרשות שהוקמה לפי חוק יסודות האסדרה, ובכל המקומות האלה יהיה הרשות.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

הרצון היה לייצר תכלול, כיוון שזה נוגע בכל כך הרבה רישיונות, שלא כל אחד יגיע לוועדה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מבטל את שר הפנים. שר הפנים מתכלל.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

נניח שעכשיו על השולחן יש שישה שרים שרוצים להגיע עם תיקונים, האחד לא יודע על השני, כל אחד יפנה לוועדה, הוא יאשר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הבנתי. רשות ניירות ערך תפנה אליי ישירות, אבל כל השרים האחרים יחכו לתור של בריס או שבריס יבוא אליי גם עם - - - משרד שר האוצר וגם שר הפנים?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

רשות ניירות ערך זה גם שר האוצר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. כי רשות ניירות ערך בריס לא צריך לדעת לכאורה. לפי נוסח החוק שהבאתם, רשות ניירות ערך, יבוא אליי שר האוצר, יוציא לי צו לאישור הוועדה בלי לדבר עם אף אחד. אין לי שום בעיה עם שר האוצר, שיהיה ברור, שר האוצר הספציפי, ובכל זאת אני שואל האם כאשר שר האוצר רוצה לגרוע משהו מהתוספת השנייה ובמקביל שר הפנים רוצה להוסיף משהו לרשויות המקומיות, האם לא כדאי שיהיה גורם מתכלל אחד לכל התיקונים בחוק והוא יגיד שזה לא דחוף, נעשה את זה בעוד חודש?

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

למעט תאגידים סטטוטוריים שאפשר לפתור את הבעיה הזאת באמצעות הוספת המילה "בידיעת רשות האסדרה", יש פה. הרי הפנינו לראש הממשלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אומר "בידיעת רשות האסדרה" בכולם.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

לטעמנו זה חלש מדי במקרים הרגילים, לא תאגיד סטטורי. עדיף שיהיה בהתייעצות. להתייעצות יש מעמד יותר חזק מאשר בידיעה. זה נותן כוח יותר משמעותי לתכלול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

שגם לא יגיעו כל הדברים לוועדה ואת כל הבירור יצטרכו לעשות פה לראשונה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עם כל הכבוד לתאגידים הסטטוטוריים, שגם הם יתייעצו עם רשות האסדרה. אני רוצה הסדר אחיד ופשוט. אני לא חושב שהגיוני ששר המשפטים יבוא אליי עם לשכת עורכי הדין בנפרד, כי זה בידיעת. זה לא הגיוני.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

גם כשיהיה כתוב "בידיעת" זה מטעמי שמירה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מטעמי שמירה על כבוד הוועדה, לפני שבאים אליה בנוגע לחוק הזה, שיתייעצו עם רשות האסדרה. חברים, זה חוק מיוחד, שהבוס שלו מבחינתי זה רשות האסדרה. גם הנש"פים, הם יתמודדו. הוא לא בוס במובן של מחליט, הייתי אומר בהסכמה. אני לא עושה בהסכמה, אני עושה בהתייעצות.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

נכניס הכול בידיעה מראש.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

מראש, שזה לא יהיה עדכון בדיעבד.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

בידיעת רשות האסדרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עד כדי כך הרגישות של התאגידים הסטטוטוריים כואבת לכם?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אנחנו למודי חוק עקרונות האסדרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא אותו דבר. אנחנו בחירום עכשיו.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

יש הבדל בין הפן התכלולי - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא הייתם רוצים שיואל יוכל להגיד לנש"פים, לממונה במשרד האוצר, חברים, אני מבין מה שאתם רוצים, תודה שאתם רוצים, תדעו לכם שתביאו את זה לרוטמן, והוא פסיכי, הוא לא ייתן לכם?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

הוא יגיד להם גם כשזה יהיה בידיעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שוב, לא בא לי לריב אתכם על זה. אפשר בידיעה מראש. בסופו של דבר השאלה הבסיסית היא האם הגורם המתכלל זה אלעזר ואני או הגורם המתכלל זה יואל, זה הכול. ואתם עושים את זה שאני הגורם המתכלל. אני לא חושב שאני צריך להיות הגורם המתכלל.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אנחנו הצענו בהתייעצות לגבי כולם, ובידיעה לגבי התאגידים הסטטוטוריים.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אגב, ההתייעצות עם ראש הממשלה יכולה להיות ברובד ראש הממשלה ולא רק רשות האסדרה, כי ירצו לפקח על זה שלא מוסיפים החרגות. זה לא רק הורדה. הרעיון היה שמישהו יסתכל ויגיד: צורכי המשק אל מול המצב הביטחוני או האינטרס המוגן, ולכן רצינו שתהיה בקרה והסתכלות שעכשיו לא כל משרד - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה נכון גם לתאגידים סטטוטוריים. אתה צודק, אבל זה נכון גם לתאגידים סטטוטוריים. גם הם חלק מהדבר הזה. וההסדר צריך להיות חד וברור. אני לא מצליח להבין את ההתעקשות על זה, אבל לא בא לי לבזבז על זה עוד זמן. אני מציע התייעצות על כולם. אני לא אכפה עליכם, זאת הצעת חוק ממשלתית. אני ממש מציע שתאמצו את הרעיון.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אולי אני אציע פתרון, בסעיף 3(1) ההתייעצות יכולה להיות של השר, לא של הרשות. הרי כתוב "הרשות הציבורית".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברור שזה השר. ברור. כתוב "היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה". בכל מקרה זה השר, הרשות עצמה לא יכולה לבוא לפה בלי שר.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

זה בסדר, כיוון שממילא זה סמכות שר. לא, לא בהכרח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איזה רשות יכולה לבוא לפה בצו עצמאי?

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

זה הכול חקיקה משנית, זה הכול תקנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הכול בצו.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה רק שר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה שר, אז מה אכפת לכם? השר בהתייעצות עם ראש הרשות.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

שיירשם שקיבלנו את דעתך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

פרק ג: דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה. בבקשה, אדוני היועץ המשפטי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי – הוראת שעה
	3. 	
	(1) על אף האמור בכל דין, חל מועד מהמועדים שלהלן במסגרת הליך להטלת עיצום כספי לפי חוק, בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בתקופה של שלושה חודשים (בסעיף זה – תקופת הדחייה):

	
	
	
	(1) המועד האחרון שבו רשאי הגורם המוסמך למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי;

	
	
	
	(2) המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו;

	
	
	
	(3) המועד האחרון להחלטת הגורם המוסמך בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום;

	
	
	
	(4) המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לגורם המוסמך בבקשה לביטול התראה מינהלית, או למסור לגורם המוסמך כתב התחייבות ועירבון;

	
	
	
	(5) המועד האחרון שבו רשאי המפר לטעון את טענותיו לעניין חילוט עירבון;

	
	
	
	(6) המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום של העיצום הכספי חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה פסקה (6)? הרי לפסקה (6) לכאורה יש לי את החוק של דחיית תשלומים. הוא לא חל על עיצומים כספיים?

<< אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

לא. מובהר בו במפורש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בעצם עיצום כספי מקבל יותר מאשר כל חיוב אחר.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

עיצום כספי, נקבע לו פה הסדר ייחודי שדוחה אותו. יש עוד חקיקות בקנה לגבי דברים אחרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

והריבית וההצמדה שתחול בתקופה הזאת?

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

המשמעות של דחיית התשלום שזה לא יהיה. כלומר, אם תשלום נדחה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין פיגורים, אבל מה עם ריבית והצמדה?

במקרה אני מכיר חוק פסיקת ריבית והצמדה שחל גם על עיצומים כספיים, אני לא יודע למה.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

אני צריכה לבדוק את זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

על פניו לכאורה יחולו על זה ריבית והצמדה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יחולו על זה ריבית והצמדה, לא יחול על זה פיגורים.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

אני אתן תשובה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

כן יואר שלשאלתי לאנשי הממשלה, למה הם לא דוחים פה גם את המועד להגשת ערעור, כי גם זה נמצא, נאמר לי שזה בתקנות אחרות, לא פה, שהוציא שר המשפטים, שכל המועדים של הערעורים נדחים.

	
	
	(2) על אף האמור בפרק ו' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 ובפרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007, חל המועד האחרון לתשלום קנס אזרחי, בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בתקופת הדחייה.



 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

זה קנס אזרחי.

	
	
	(3) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרק זה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל הגורמים המוסמכים או חלקם, ולגבי כל המועדים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) או חלקם.  



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם פה הארכה של התקופה לא עושה הארכה גם של התשלום?

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

פה, בניגוד להסדר של אישורים רגולטוריים, אם כבר הייתה הארכה, תהיה הארכה נוספת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איך את רואה את זה?

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

כי לא כתבנו בסעיף 4(א) שיידחה המועד המקורי. הכוונה שככל שזה מוארך, זה לא חל רק ביחס למועד המקורי, אלא גם ביחס למועד הנדחה. אבל בסעיף (ג), במסגרת הסמכות, זה גם הובהר בדברי ההסבר, כשכתבנו לגבי כל המועדים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) או חלקים, בסיפא, הכוונה הייתה גם לאפשר איזה גמישות בהיבטים האלה, כלומר להתייחס לכל המועדים, להתייחס למועדים ביחס לחלק מהרשויות. כלומר, בחלוף התקופה הקובעת, אולי נעשה עבודה שהיא קצת יותר פרטנית, וגם נתייחס אולי לאישורים כפולים במסגרת הסמכות הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מבין את זה ככה. אני לא מבין ככה את החוק, איך שהוא כתוב. יכול להיות שזה מה שרציתם, אבל זה לא מה שכתוב.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

זו הייתה הכוונה. ניסינו להבהיר את זה בדברי ההסבר, ואני גם אומרת כאן, אבל אם צריך, נעשה איזה חידוד של הנוסח כדי להבהיר. התייעצנו גם עם הנסחות אצלנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

האם אתה מבין ככה את החוק?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

האמת היא שלא קראתי את זה ככה, אבל עכשיו כשהיא אומרת אני מבין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש פה תקופה קובעת ויש פה תקופת דחייה. שוב, אולי כדאי שנעשה גם בהקשר הזה - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

היא כן צודקת, שבשונה משם, יידחה המועד האמור בתקופה של שלושה חודשים, ולא מדובר על מועד הפקיעה כמו שמדובר פה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את אומרת שהמועד החדש חל בתקופת ההארכה השנייה.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

בדיוק. אם דחינו את זכות הטיעון פעם אחת, היא חלה בתקופה הקובעת, דחינו אותה בשלושה חודשים, ואז יש לנו שוב תקופה קובעת, והוא ייפול שם שוב, אז הוא אמור להידחות, ויש פה סמכות לקבוע אחרת לגבי חלק מהמועדים, אולי לגבי תשלומים אחרת, אולי לגבי זכות טיעון אחרת. אנחנו נראה מה יהיה המצב הכלכלי, המצב של הרגולטורים בעוד כמה חודשים, ולפי זה נחליט לגבי סוג ההארכה. רצינו להשאיר לנו פה את הגמישות הזאת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני מניח שהתשעה חודשים פה במקביל למה שייקבע שם.

	
	
	(ד)    על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הגורם המוסמך רשאי להחליט, לעניין הפרה מסוימת, על תקופת דחייה קצרה יותר; הודעה על החלטה כאמור תימסר בכתב למפר, בצירוף נימוקים, זמן סביר מראש.



 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

הכוונה היא לאפשר שיקול דעת פרטני במקרים מסוימים, למשל לאור חומרת ההפרות, לאור בחינת המצב הפרטני של המפר והיכולת שלו לעמוד בתשלום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

האם זה חל גם על ההפרות שבוצעו במהלך התקופה?

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכאורה זה לא טוב שזה יהיה.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

תלוי אלו הפרות. ממילא הליכי עיצום כספי, בדרך כלל, ברוב החקיקה, אלה הליכים שלוקחים זמן. המועדים קבועים בחקיקה. כלומר, זכות טיעון ניתנת למפר ל-30 ימים מיום ההודעה על כוונת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו אומרים למעשה שאם אני עכשיו נותן הודעה על הפרה, להפרה שמתבצעת מחר בבוקר, נתתי עכשיו צ'ק פתוח לאדם להפר עכשיו, ועד הפעם הראשונה שהוא יצטרך להתייחס לזה - - -

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

ולכן יש שיקול דעת פרטני. אם למשל רשות התחרות מזהה איזה פגיעה מאוד משמעותית בתחרות דווקא בתקופה הזאת – אני אגיד גם שלרוב הרשויות אין מועד קבוע בחוק למשלוח הודעה על כוונת חיוב, ולכן במסגרת דיני - - - הכלליים וכו', הן לא מנועות מלבצע הליכי אכיפה בזמן הזה. המועדים שאנחנו דוחים הם מועדים במהלך ההליך, כלומר, יותר מועדים של מפוקח הטיעון, התשלום. יש גם מועדים של הרשות, אבל ברוב דברי החקיקה הם לא קבועים.

במקרה פה, למשל שאדם ביצע מחר בבוקר הפרה של דיני התחרות, יכול להיות שדווקא לרשות יש אינטרס לעשות את ההליך מהר, להגיד לו: תגיב בתוך 30 ימים, אנחנו לא דוחים לך את המועד של זכות הטיעון בשלושה חודשים, כי דווקא בעת הזאת אנחנו רוצים לאכוף את ההפרה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני כן חושב שצריך פה שני אלמנטים: האחד, להפרות שבוצעו קודם, ועכשיו התהליך נתקע באמצע מכל מיני סיבות. בזה הכלל הוא הארכה גורפת, עם אפשרות בנימוקים בכתב למפר: אני מקצר לך את תקופת ההארכה, מסיבה א', מסיבה ב', מסיבה ג'. לגבי הפרות שמתבצעות עכשיו, בתקופת ההפרה, או שהרשות החליטה על מיקוד האכיפה שלה עכשיו בתקופת ההפרה, הדיפולט צריך להיות הפוך. הדיפולט הוא שהמועדים הם אותם מועדים של הרגיל, אלא אם כן אני אומר לך: נתתי לך את הודעת ההפרה, אבל אל תטריד אותי עכשיו, תבוא בעוד שישה חודשים. כל הרעיון זה לייצר הרתעה ואכיפה יעילה של הרגולציה. אם אתה אומר שאתה צריך סיבות מיוחדות, אני בעצם אומר - - - 

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

נהפוך את הדיפולט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אומר להפרות שבוצעו עכשיו, ביום חקיקת חוק זה, בתקופה הקובעת.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

יכולות להיות בהחלט הפרות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שיהיה opt out, אבל אני לא רוצה את הרגולטור לנימוקים מיוחדים בזמן סביר מראש. תכתבו פה זמנים.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

לא תמיד אפשר לכתוב זמנים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא נכון, כי הרי ההוראות של עיצומים כספיים קבועות, 30 יום. תנו 14 יום. אתם אומרים לו: הייתה לך עכשיו הארכה של שלושה חודשים, דע לך שבעוד 14 יום אתה חוזר ללו"ז הרגיל, מפסיקים לך את ההארכה.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

זה יכול להיות יותר מהיר במקרים מסוימים, יחליטו שמודיעים לו שבתוך שבעה ימים הוא צריך להגיב. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא להגיב. אני מדבר על הפרות שמתבצעות בתקופה, אני רוצה להפוך את הדיפולט. אני לא רוצה שייווצר מצב, ככל שיש כבר רגולציה וככל שהארכתי מועדים, אם יש עיצום כספי שבא הרגולטור ובמשאבי האכיפה שלו החליט להתמקד בו, והוא שולח עכשיו הודעת ערר, יחולו לוחות-הזמנים הרגילים, אחרת אין רגולציה, זה ג'ונגל לגמרי, כי אני צריך עכשיו נימוקים מיוחדים. הנימוק המיוחד הוא שאתה נמצא ברגולציה, ובתקופת החירום הזאת אתה מפר משהו שאני החלטתי לאכוף. זה נימוק מיוחד מאוד.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

נצטרך קצת לחשוב על זה, כי יש פה כל מיני דקויות, האם זה מועד גילוי ההפרה או מועד ביצוע ההפרה, וגם קצת לשאול את הרגולטורים אם נראה להם שזה מעורר קושי יישומי שאני לא חושבת עליו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני משאיר להם את האופציה. אני לא שולל מהם אופציה. אבל אני רוצה לשנות את ברירת המחדל.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

כלומר, לגבי הפרות שבוצעו שתשתנה ברירת המחדל?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בוצעו או מטופלות. הם מטפלים לפי סדר העדיפות שלהם, אם הם מחליטים עכשיו שכן צריך. הרציונל הוא שאם הרגולטור החליט שזה מספיק חשוב להתעסק בזה בתקופה הזאת - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אז, אם אני מבין נכון, זה לא עניין של מועד הביצוע, אלא החלטה של הרגולטור להתעסק בזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני כן חושב שרלוונטי מועד הביצוע.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

יכול להיות שזה בוצע ב-5 באוקטובר, אבל הרגולטור אמר שזה מבחינתו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם זה ב-5 באוקטובר, והרגולטור יגיד שזה כך וכך, שישתמש בסעיף (ד), ועל זה ייתן נימוקים. אני אומר שההפרות שבוצעו בתקופה הזאת - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אז מה משנה מתי בוצעה ההפרה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לעיצומים הכספיים, יש להם מטרה הרתעתית.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

זה לא רק הרתעתי, זה החזרה לציות. המטרה שלהם החזרה לציות, לא הרתעתי.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

זה היינו הך. זה דומה. זה אותו עולם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אני אומר שהדיפולט הוא שאני לא מחזיר לציות עד שתיגמר התקופה, זאת המשמעות.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

לא בדיוק. הליך העיצום הכספי מבחינת איך שהוא מתנהל, קודם כול נשלחת הודעה על כוונת חיוב. ברוב המקרים אין להודעה הזאת מועד בחקיקה. כלומר, רשות שמאוד מאוד דחוף לה לשלוח, יכולה לשלוח את זה גם מחר בבוקר. ברוב המקרים זה לא נדחה בשלושה חודשים. יש דוגמאות ספורות בחקיקה שאכן יש מועדים שתוך שנה מביצוע ההפרה וכו', בגלל זה כללנו סעיף כללי כזה. אבל לרוב רוב הרשויות יכולות לאכוף מחר בבוקר, אם הן מגלות, ולשלוח את ההודעה על כוונת חיוב. אחרי זה יש זכות טיעון למפר של 30 ימים. אנחנו חשבנו שזה מספיק שאם הרשות רוצה ממש לאכוף עכשיו ולקצר את המועד, היא פשוט תגיד כשהיא שולחת את ההודעה על כוונת חיוב - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

איזה נימוקים? מה יהיה הנימוק שלה?

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

הנימוק שזאת הפרה מאוד חריגה, נימוק שהמפר הזה הוא לא מסוג המפרים שבגללו אנחנו עושים את החוק הזה מבחינת הקשיים והתפעוליים שלו, מבחינת האינטרס הציבורי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חושש פה מריבוי הליכים. אני רוצה שאם מישהו ביצע הפרה בתקופה הזאת, הרשות תוכל לאכוף עליו כרגיל.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

אני אתן לך דוגמה. מישהו לא שלח דוח מסוים לאיזה רשות, וזה מהווה הפרה. הוא עשה את זה מחר בבוקר, והדוח הזה לא נדחה, והוא מילואימניק, המשמעות היא שלא יקוצרו לו המועדים. אם הרשות שולחת עכשיו את ההודעות על כוונת חיוב, בגלל שהוא ביצע את זה בתחילת דצמבר, הוא צריך להגיב בתוך 30 ימים ויהי מה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי. היא תשלח הודעה שהיא החליטה. אני לא רוצה לייצר הליך נפרד של זכות טיעון על השאלה למה קיצרו לי את המועדים. החלטת הרשות לקצר את המועד, בהקשר הזה דווקא רחבה, אני כן אומר שנכיל על זה את אותו הסדר שאמרנו שנכיל על סעיף (ג), זאת אומרת, עדכון לרשות הרגולציה.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

לא. זה מקרים פרטניים פה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם שם דיברנו על פרטניים. כשנגיע לזה, נדבר על זה. תקבעו פה מסגרת זמן. אם אתם לוקחים זמן סביר, אז יש את ההוראה הכללית בחוק הפרשנות, לא צריך את הסעיף הזה, אז תורידו. אם יש לכם מסגרת זמן, תגידו מסגרת זמן.

 << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>   

ממה שאנחנו מכירים הרבה פעמים דווקא עיצום כספי זה לא השוט המהיר של רגולטורים. דווקא בגלל כל ההליכים האלה, זה דברים שיכולים לקחת חצי שנה. הדרכים שרגולטורים מתמודדים זה באכיפה יותר רכה כמו התליית רישיון, התרעות. לדחות את התהליך הזה, שבכל מקרה הוא ארוך, ואחרי זה הרבה פעמים מגיע לבית משפט ומתארך עוד יותר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא נורא. תורידו את הקטע של זמן סביר, גם פה וגם בשני. אם זה סביר – הכללי של החוק; ואם אתם רוצים מועד – תעשו מועד. פרק ד'.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	
	פרק ד' : דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה

	1. 
	1. בסעיף זה –

	
	"גז" – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז;

	
	"חוק הגפ"מ" – חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א-2020;

	
	"מיתקן גז" – מיתקן גז כהגדרתו בחוק הגפ"מ המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;

	
	"סוכן" – כהגדרתו בחוק הגפ"מ;

	
	"ספק גז" – מי שבידו רישיון ספק גז כהגדרתו בחוק הגפ"מ;

	
	"ת"י 158" – תקן ישראלי ת"י 158 חלק 4 – "מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): בדיקות".

	
	1. על אף האמור בסעיף 25(ב) לחוק הגפ"מ ובת"י 158, חל המועד לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז, בתקופה הקובעת, יידחה המועד האמור בתקופה של שלושה חודשים מהמועד המקורי (בסעיף זה – תקופת הדחייה) ורשאי ספק גז או סוכן להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם בתקופת הדחייה, והכל אלא אם כן התקבלה אצל ספק הגז, במהלך תקופת הדחייה, קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז.

	
	1. האריך ראש הממשלה, לפי סעיף 2(ב), את התקופה הקובעת לעניין פרק ב', רשאי הוא להאריך את התקופה הקובעת גם לעניין פרק זה, בהתאם להוראות אותו סעיף; לא האריך ראש הממשלה את התקופה הקובעת כאמור רשאי שר האנרגיה והתשתיות, בצו, באישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פרק זה, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד; הארכה לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה לגבי כלל מיתקני הגז או חלקם.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם התקבלה אצל ספק הגז קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה שמחייבת לבדוק בלא דיחוי את מתקן הגז, זו תהיה בדיקה תקופתית? קראו לו על תקלה או חשש לתקלה, הוא ראה שהכול בסדר והולך, הוא צריך עכשיו לעשות בדיקה תקופתית.

 << אורח >> אפרת גלנו: << אורח >>   

יש לנו אסדרה מאוד ספציפית במקרה של קריאה של צרכנים, עוברי אורח, במקרה של חשש לאירוע גז. זה מוסדר בצו, מכוח חוק הגז הפחמימני המעובה, ויש שם כללים מאוד ברורים מה ספק הגז צריך לעשות במקרה הזה, ובין היתר הוא גם צריך לבצע בדיקה של המתקן ולתקן את הליקויים אם הוא מוצא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבדיקה שהוא עושה נחשבת בדיקה תקופתית?

 << אורח >> אפרת גלנו: << אורח >>   

במקרים מסוימים זה יכול להיחשב בדיקה תקופתית. תלוי איזה בדיקה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אסביר לך כרגע מה כתוב בסעיף בחוק כמו שאני מבין. קראו לספק הגז, אני עכשיו מתקשר, יש לי גז בבית, יש לי מתקן גז, והרחתי ריח של גז. אני בן אדם מאוד זהיר ומתקשר, מיד מתקשר לספק הגז ואומר לו: יש לי חשש לתקלה במתקן הגז, והוא מגיע. הוא מסתכל ואומר: שמחה, לא שמת לב, השכן שלך בכלל עשה מנגל, ולכן היה ריח של גז, אין שום בעיה, הכול בסדר. הוא לא עשה בדיקה תקופתית, הוא שלל את החשש לתקלה שהייתה. אבל באותה שנייה שזה קרה, כשהרמתי אליו טלפון, אז אין הארכה של שלושה חודשים. זה מה שכתוב כרגע בחוק.

 << אורח >> אפרת גלנו: << אורח >>   

אם הוא כבר מגיע לדירה של הצרכן, אני מניחה שהוא ינצל את זה בשביל לעשות את הבדיקה התקופתית שנדרשת בדירה של הצרכן. זה עדיין לא אומר שהוא יעשה את הבדיקה בכל החלקים של המתקן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אני איבדתי את הפטור שלי מהבדיקה התקופתית באותה שנייה שהרמתי אליו טלפון.

 << אורח >> אפרת גלנו: << אורח >>   

נכון. אבל ממילא הספק מחויב להגיע במקרה כזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא אפילו לא יגיע, כי מספיק שהתקשרתי מחשש לתקלה, ועל חשש לתקלה מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מתקן הגז, אמרתי לו שיש חשש שאני מריח גז, זה דבר שמחייב לבדוק, יש לכם על זה כללים, והוא אומר לי: שנייה לפני שאני בא, לפני שאני יוצא מהממ"ד, לפני שאני יוצא אליך, תסתכל סביב, אולי השכן מפעיל את המנגל. אני מסתכל סביב, השכן מפעיל את המנגל. איבדתי שלושה חודשים, אין לי בדיקה תקופתית. זה מה שכתוב בחוק. אני מתאר לעצמי שלא לזה התכוונתם.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, זו שאלה, ואני מפנה את זה פה לממשלה איך בדיוק קוראים את זה, אני לא בטוח שהסיפא מוסבת על תקופת הדחייה או שהיא מוסבת על ההסמכה לספק הגז להמשיך ולספק לו את הגז. זה שני דברים שונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם התקבלה אצל ספק הגז במהלך תקופת הדחייה קריאה, יותר הוא לא יכול לספק בלי בדיקה תקופתית.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הוא סיים את הבדיקה ועכשיו הוא כן יכול להמשיך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. כי הוא לא עשה בדיקה תקופתית, הוא עשה בדיקה. לכן שאלתי האם הבדיקה שהוא עושה נחשבת בדיקה תקופתית.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

"אלא אם כן" זה ממעט את האספקה לא את הדחייה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את האספקה בתקופת הדחייה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

נכון, אבל אז הדחייה לא נעלמת ברגע שהוא בדק וגילה שאין בעיה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא לא עשה בדיקה תקופתית.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הם רק צריכים להגיע לעשות את הבדיקה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא מכיר, לכן אני שואל, ובשביל זה יש פה אשת המקצוע. בדיקת תקופתית יכול להיות שזה גם עולה כסף, גם לוקח זמן. קראתי לו על תקלה אחת, שבשביל לשלול את התקלה הוא הגיע למקום וראה. אבל עכשיו אין לו זמן לעשות את כל הבדיקה התקופתית עכשיו, שיש לה פרוצדורה, וכללים, ותו תקן והכול. בטח מתקן מורכב וגדול יכול להיות. אין לו זמן עכשיו לעשות את זה, אבל בשנייה שהוא קיבל את הטלפון, הוא לא יכול לספק גז, גם אם הוא הגיע פיזית ושלל את החשש שבגללו קראתי לו, הוא לא יכול לספק את הגז.

 << אורח >> אפרת גלנו: << אורח >>   

האם אפשר לתת את זכות הדיבור לגורמי המקצוע במינהל הדלק? נמצא כאן חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז ואילן בנימין מנהל ענייני בטיחות הגז.

 << אורח >> חן בר יוסף: << אורח >>   

שלום וברכה, צוהריים טובים. כל הפטור הזה נועד בשל העובדה שיש קושי לחלק מהספקים להגיע לחלק מהאתרים, בין אם גויסו להם עובדים ובין אם האזור נמצא תחת מתקפה וקשה להגיע אליו. אבל במקרה שבו אנחנו מבינים שיש חשש לדליפת גז, שלילת החשש הזה, גם אם השכן שלך עשה מנגל, וכבר היו לנו אירועים שמישהו חשב שזה השכן שלו עשה מנגל, אבל בסוף הסתבר שגם אצלו בבית יש דליפה או בבית של שכן יש דליפה, אם הוא כבר הגיע, השלמת הבדיקה התקופתית היא אירוע בסדר גודל של עד חצי שעה. הוא כבר שם, הנסיעה בוצעה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זו התשובה שרציתי תודה. יישר כוח. תודה רבה. פרק ה': הוראות שונות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	ביקורת שיפוטית


	6.	
	על החלטה של רשות ציבורית או גורם מוסמך, לפי סעיפים 2(ג) או 4(ד), ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתן האישור הרגולטורי או שבו מעוגנת הסמכות להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי, לפי העניין.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בדיוק מה שלא רציתי. בדיוק מה שאמרתי. אנחנו בכובע אחר שלנו מייצרים מנגנון שנועד לצמצם חיכוך של האזרח עם הרשות מאלף סיבות, אנחנו בחדר אחר מנהלים דיונים איך דוחים מועדים בבית משפט ומעכבים, ועכשיו בן אדם שבא ואומר: אני מקצר לך את תקופת הגרייס שנתתי לך לשלושה חודשים, שבכלל אין לך עליה זכות קנויה, אני מייצר עכשיו הליך שיפוטי, ולכו תדעו מה יעשה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אנחנו לא מייצרים הליך שיפוטי. הליך שיפוטי יש, אנחנו רוצים לקבוע את ערכאת השיפוט שלא יהיה בג"ץ בכל מצב. הרי ברור שיש אפשרות לתקוף בהליך שיפוטי את ההחלטה הזאת, אבל זה ילך לבג"ץ אם לא נקבע את ההסדר השיפוטי. הרעיון הוא לבזר את זה בבתי המשפט לפי העניין, שלא כל העניינים האלה יגיעו לבג"ץ.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה מאוד מחזק אותי למה לא צריך, לא את 2(ג) ולא את 4(ד). מאוד מאוד מחזק אותי. זה צריך להיות מקרה פרטני של שיקול דעת רגולטורי, ואז ממילא סעיף 6 לא חל, כי סעיף 6 הוא על כל שיקול דעת רגולטורי. מעצם העובדה שיצרנו פה יציר ביניים, אנחנו עושים פה ריבויי הליכים.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

יש לנו ניסיון בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא אהבתי. זרמתי, שיירשם למרות שאני לא מסכים. שמירת דינים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

	שמירת דינים
	7.
	אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע -  

	
	
	1. מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי דין לשנות את תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, לחדשו, לסרב לחדשו, להתלותו, לבטלו או לקבוע בו תנאים;

	
	
	1. מסמכות הנתונה לגורם מוסמך לפי דין לשנות מועד בהליך להטלת עיצום כספי או קנס  אזרחי.



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. תוספת ראשונה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

תוספת ראשונה

(פסקה (3) להגדרה "אישור רגולטורי" שבסעיף 1)

(1)	אישור מעבדה מוסמכת לבדיקה תקופתית למכלית או לרכב שמותקן עליו מיכל, להובלת חומר מסוכן, בדבר כשירות ועמידה בדרישות כאמור בתקנה 3(ג)(3) לתקנות שירותי הובלה, התשס"א–2001‏, לפי תקן ישראלי ת"י 819 או בהתאם לאמנה להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) – המפקח כהגדרתו בחוק שירותי הובלה, התשנ"ז–1997;
(2)	תעודת הכשרה שנתן מוסד הכשרה לפי תקנה 51 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז–2007‏, ואישור שניתן לעובד בגובה בהתאם לתקנה 6(ב) ו-(ג) לתקנות האמורות – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970‏ (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה);
(3)	הסמכה שנתנה רשות הסמכה לפי תקנה 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג–1992‏, לאתת או לעגורנאי, לעניין הפעלת עגורן מסוג ג' ו-ד' – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;
(4)	בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם להוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;
(5)	תסקיר על בדיקה שניתן בידי בודק מוסמך לפי פקודת הבטיחות בעבודה, ובלבד שלא הוצא לגבי המכשיר שלגביו ניתן התסקיר, בשנה האחרונה, צו שיפור או צו בטיחות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954‏ – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בפקודת הבטיחות בעבודה;
(6)	מידע להיתר שנמסר למבקש לפי סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן– חוק התכנון והבנייה);
(7)	החלטה של רשות רישוי לפי סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה והחלטה של ועדה מקומית להתיר שימוש או שימוש חורג או לתת הקלה לפי סעיפים 146, 147, 147א ו-151ב לחוק התכנון והבנייה;
(8)	מפת המדידה המוגשת במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי תקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס"ט-2009;
(9)	מפת המדידה המוגשת במסגרת בקשה למידע להיתר ובקשה להיתר לפי תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

יש לנו בקשה מאחד המשרדים להוסיף לפה עוד רישיון שייהנה מזה. מדובר על אישור בדבר כשירות נפשית שנתן פסיכולוג, מומחה קליני, רפואי, שיקומי או תעסוקתי, שאישר השר לביטחון לאומי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לפי סעיף 11ב1(א) לחוק כלי ירייה. זה בעצם האישורים הרפואיים כדי לקבל רישיונות לשאת נשק, להאריך אותם, שגם הם ייהנו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מצוין. מה התוקף שלהם?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

אני יכול לבדוק. זו בקשה שהם שלחו לנו ממש עכשיו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. אני לא אתנגד.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הם כתבו לי שהאישור ניתן מלכתחילה לשש שנים, ואז הם רוצים להאריך אותו. שאלתי אותם על ניהול הסיכונים. הם כתבו שהם מודעים לזה, ועל דעת מנהל אגף כלי ירייה במשרד הבקשה הוגשה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

יש לנו שני עניינים בנושא של התוספת השנייה, שממשיכה לרדוף אותנו. האחד, לגבי פריט (50), הכרה במוסד להתמחות, אז משרד הבריאות מבקש להשמיט את ההחרגה הזאת. זה דבר אחד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן ירבו.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הדבר השני, שאלתם שאלות לגבי ההיתרים הזמניים לעיסוק במקצועות, יש שם 11 פריטים כאלה. נמצא איתנו פרופ' יציב ממשרד הבריאות, ומשרד הבריאות ביקש שהוא יסביר את עמדת המשרד.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

אני רוצה להסביר באופן עקרוני לגבי היתרים זמניים והיתרים מוגבלים. מי שאיננו אזרח מלא, אזרח ישראלי או שיש לו תושבות קבע, יכול לעבוד כרופא במדינת ישראל במספר תנאים, בתנאי שיש לו היתר מוגבל בתוך מערכת בתי החולים, או בהיתר זמני, רישיון זמני. הרישיון הזמני יכול להינתן בהקשר ל-א/5, והוא יכול להינתן שלא בהקשר ל-א/5.

צריך להבין שהקשר בין א/5 לבין ההיתר הזמני הוא לא קשר הכרחי. כלומר, מאחר שכל אחד ניתן מכוונות שונות. לכן יכול להיות ש-א/5 יפוג אחרי שנה או יוארך אחרי שנה. אם הוא יוארך אחרי שנה המערכת הרפואית לא בהכרח תאריך את הרישיון הזמני, משום שהשיקולים להארכה של הרישיון הזמני הם הארכה מקצועית בלבד, ואינם תלויים בכך ש-א/5 מוארך או לא מוארך.

נכון הוא שאם המערכת מעוניינת ברופא, מתן א/5 מאפשר למערכת לתת לו מעמד יותר בכיר במערכת הרפואית. זאת אומרת, הוא יכול להתמחות, הוא יכול לקבל תעודת מומחה, מה שהוא לא יכול בהיתר מוגבל. 

לכן אני חושב שגם אם מאריכים את א/5, השיקול צריך להיות שיקול מקצועי בלבד, האם האיש מתאים למערכת, הוא טוב למערכת, הוא הוכיח את עצמו במהלך השנה שהוא קיבל היתר או לא. יכול להיות מצב שהמערכת מאוד תרצה אותו, אז עם הארכת א/5 יוארך גם ההיתר הזמני. יכול להיות מצב שבו יוארך א/5 אבל ההיתר הזמני לא יינתן כי הוא לא מתאים למערכת מבחינה מקצועית, מבחינת ההתנהלות שלו בתוך המערכת הרפואית. כך שלא בהכרח חייב להיות לינקייג' בין א/5 לבין ההמשך של הפעילות הרפואית. רציתי להבהיר את זה, כי זה לא תמיד מובן עד הסוף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות מצב שיהיה לו א/5 או תהיה לו אשרה מסוג אחר, הבנתי. אני שואל ואומר: האם אדם כזה, אומנם הוא לא אזרח ישראלי, אבל הוא באשרת עולה, או באשרת שהייה זמנית, או מכל סיבה שהיא, למה שעכשיו, בתקופה הזאת נצטרך לשלוח אותו ולא להאריך לו את הרישיון בשלושה חודשים?

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

א/5 קודם כול לא ניתן לעולים ולא ניתן ליהודים. הוא ניתן בדרך כלל לאנשים שבאים ממדינות אחרות, לרוב מהרשות הפלסטינית. ההארכה או ההפסקה של א/5 זה שיקולים שאינם תלויים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הוא לא נמצא בארץ, מה אכפת לי אם יש לו רישיון או אין לו רישיון?

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

באותה מידה הארכה של ההיתר הזמני הוא שיקול מקצועי בלבד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עזוב שנייה את הרש"פ. לרש"פ אני פחות דואג, כי לצורך העניין אם שללו לתושב רשות פלסטינית היתר כניסה לארץ, הוא לא יגיע לבית החולים, וממילא השאלה אם הוא מחזיק ברישיון או לא מחזיק ברישיון פחות מטרידה אותי, זה לא מעניין, הוא לא יגרום נזק כי הוא לא נמצא שם. תחשוב דווקא על הבן אדם שהגיע ממולדובה.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

בתור מה הוא הגיע? בתור תייר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא יודע למה, אבל נתת לו אישור להיות - - -

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

עולה לא מקבל א/5.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא עולה. לא אכפת לי איזה אשרה הוא קיבל. אתה נתת לאותה מולדבית, נתת לה אישור להיות שיננית. לא יודע למה, נתת לה, או שהיא תיירת או שהיא בת דוד של תייר. לא אכפת לי למה, נתת לה את האישור הזה.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

לתקופה מוגבלת של שנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נתת לה את זה לתקופה מוגבלת של שנה, ועכשיו היא תקועה פה, קשה להשיג טיסות לאן שהיא צריכה להגיע, היא נמצאת פה, וטוב לי מאוד שתאריך לה אוטומטית. למה שלא תאריך לה אוטומטית?

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

משום שיכול להיות שהשיקול המקצועי לא יהיה מקביל לשיקול של הארכת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין לי בעיה, אז תשלול לה נקודתית.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

צריך להבין שהארכה של הרישיון הזמני נעשה על פי שיקולים מקצועיים בלבד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה אומר שלא ניתן לעולים הדבר הזה? כל האישורים הללו לא חלים על עולים?

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

עולים מקבלים רישיון קבוע. צריך להבין שרוב הרישיונות שניתנים הם רישיונות קבועים, לא זמניים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עולה שעדיין לא קיבל את תעודת הזהות, הוא בתהליך העלייה, הוא באשרת עולה.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

הוא יכול לקבל אם הוא מקבל מספר זהות או אם יש לו דרכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא עוד לא, כי הוא באשרה.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

אין עולים שמקבלים א/5.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא דיברתי על א/5. המילה א/5 לא יצאה מפי.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

אין עולים שמקבלים בגלל שהם עולים רישיון זמני. הם מקבלים רישיון קבוע, או שכן או שלא, זה תלוי בנתונים שלהם. אם הנתונים שלהם מתאימים הם מקבלים רישיון קבוע. אם הם לא מתאימים, הם לא מקבלים רישיון, לא קבוע ולא זמני. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה אומר שהזמני זה רק לבעלי א/5?

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

הרישיון הזמני זה לא רק ל-א/5. הוא יכול להינתן גם לתייר שאיננו אזרח ישראלי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אני שואל אותך בפעם השלישית. אני לא יודע למה נתת לתייר, אבל נתת לו. ועכשיו הוא תקוע פה בארץ והוא צריך לעבוד.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

מה נתתי לו? נתתי לו היתר זמני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נתת לו רישיון, את אותו רישיון שאנחנו מדברים עליו, זה הרישיון שנתת לו. אני לא יודע למה נתת. אתה החלטת לתת. אני לא החלטתי לתת. נתת לו רישיון לשנה, ועכשיו אותו תייר שנתת לו רישיון לשנה או לא לשנה, או שהוא סטודנט, או שהוא בחילופי סטודנטים, או שמדובר בבן זוג של אזרח ישראלי, או מכל סיבה אחרת שאתה נתת לו, עכשיו - - -

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

נתתי לו לשנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מצוין. הוא פג תוקף מחר. מה יקרה למדינת ישראל אם תיתן לו עכשיו אוטומטית עוד שלושה חודשים?

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

לשלושה חודשים בלבד לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מצוין. אז הפריטים האלה יורדים.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

זה יחול שישה חודשים אם הרישיון הוא מעל שנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל הוא אומר שהרישיונות האלה הם לשנה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

עו"ד מיכל גולדנברג ממשרד הבריאות כותבת לי שהיא רוצה לדבר.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

הרישיונות ניתנים לשנה, לא לשלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגב, כתוב בסעיף 9 למשל, בחוק התרת מקצועות הבריאות, שזה לתקופה שלא תעלה על שנה. זאת אומרת, זה יהיה שלושה חודשים. זה לא יהיה שישה חודשים, גם עם הארכות.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

זה לגבי מקצועות פארה רפואיים.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

מדובר פה ברישיונות והיתרים זמניים. הכלל כמובן במשרד הבריאות במקצועות הבריאות שהרישיונות הם רישיונות קבועים לרופאים, אחיות, מיילדות וכו'. הרישיונות בהיתרים הזמניים ניתנים לאו דווקא בגלל בעיות של תושבות או אזרחות. זה לפעמים יכול להיות אחד השיקולים, אבל לאו דווקא. בחלק גדול מהמקרים מדובר בהיתרים זמניים שניתנים בגלל בעיה מקצועית שיש עם אותו אדם, לדוגמה בגלל עבר פלילי, וכן קיימת חשיבות מקצועית מבחינתנו במשרד הבריאות שאותם אישורים והיתרים זמניים לא יוארכו אוטומטית משיקולים של בריאות הציבור וטובת הציבור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מנסה להבין. הסתכלתי קודם על אסדרת מקצועות הבריאות הכללי, וראיתי שם שיקולים מאוד רלוונטיים. אני מסתכל עכשיו על המיילדות: רשאי המנהל בכל מקרה שימצא לנכון או עד אשר יושלמו העניינים הפורמליים בדבר מתן רישיון, להעניק רישיון זמני לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, למבקשת לעסוק בילוד. ורשאי המנהל להאריכו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.

אם הרישיון הזה ניתן לשנה, אפשר להאריך אותו בעוד שלושה חודשים, עד שיוסדרו העניינים הפורמליים. בריאות הציבור לא תיפגע מזה שבן אדם שקיבל רישיון לשנה, יהיה לו לשנה ושלושה חודשים.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

יכולים להיות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ודאי שיכולים להיות, בכל הרגולציות יכולים להיות.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

גורמי המקצוע אומרים שיכולים להיות מקרים בעייתיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

באותם מקרים תבטלי. תעבדי ב-opt out, לא ב-opt in. כמה אנשים מקבלים רישיונות לפי הפריטים האלה שלכם?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

עוד פעם, לא מדובר בכלל, מדובר גם ככה ביוצא מן הכלל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין. לפי היוצא מן הכלל הזה, שכל הפריטים שנמצאים בתוספת אצלכם, שדיברנו עליהם, תקנות רופאי שיניים, שינניות, טכנאי שיניים, מקצועות בריאות היתר זמני, צוות סיעודי במרפאות, עוסקים בסיעוד בבתי חולים, פקודת מילדות, עוזר רוקח, רוקח – כל אלה הזמניים, כמה יש כאלה? הם החריג, נכון. כמה יש כאלה? גרוסו מודו, אני לא אתפוס אותך במשרד.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

עוד פעם, אני אשמח אם פרופ' יציב יתייחס למספר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מתוך אותם אנשים, כמה כאלה את חושבת, ולא על בסיס תלונה, האם עכשיו צריך שאתם, בזמן שאני בטוח שלמשרד הבריאות יש אתגרים מאוד רבים, ואותם אנשים שיכול להיות שהם עכשיו צוות סיעודי בבית חולים, שהם קורסים תחת העבודה, האם אני צריך להטריד אותם עכשיו? הם עובדים שנה במדינת ישראל עם הרישיון הזמני שלהם, האם עכשיו אני אומר להם, ב-6 בינואר פג התוקף שלכם, שייפול לכם העט מהיד, אין הארכה?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

עוד פעם, אנחנו לא מדברים על ייפול העט מהיד, אנחנו עובדים בעומסים מטורפים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון, ואני רוצה לחסוך לכם.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

נכון, אבל הבאנו את זה בחשבון. לדוגמה, בהארכת רישיונות של מוסדות בריאות ביקשנו שזה ייכנס בהארכה הכללית, זה בהחלט יסייע לנו, אבל כשאנחנו מדברים על אנשים שעוסקים במקצועות הבריאות, וניתנים להם היתרים זמניים, בשיחות ובדיונים שעשינו במשרד הבריאות, ובאיזון של האינטרסים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כמה מהאנשים שיש להם היתרים זמניים כאלה בסוף לא נותנים להם היתר?

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אני מבקשת. גורמי המקצוע במשרד הבריאות הגיעו למסקנה שאת הנושאים האלה צריך להחריג לטובת בריאות הציבור. לגבי מספרים, אני אשמח אם פרופ' יציב יתייחס.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

מספר הרישיונות הזמניים האלה הוא קטן ביותר, הוא מזערי. אין לי מספרים מדויקים, אני לא רוצה סתם להגיד מספר, אבל זה מספר קטן ביותר. אני זוכר מספר מקרים בודדים שבהם נתתי לתייר רישיון זמני, זה דבר סופר נדיר. אני לא חושב שצריך בשביל כמה מקרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אנחנו מדברים ברמת הבודדת, לא שווה להתווכח על זה, למרות שרציתי לחסוך גם לכם וגם להם את זה, אבל אם אתם אומרים שזה ממש מעט, אז תתמודדו.

 << אורח >> שאול יציב: << אורח >>   

זה מעט מאוד מקרים.

 << אורח >> מיכל גולדברג: << אורח >>   

אם סיימתם בעניין הזה, אני רוצה להתייחס לשאלה שלך קודם לגבי הריבית על התשלום. חידדנו את זה, גם בהשוואה לחוק הקודם שעבר, שנוגע לאוכלוסיית המילואימניקים. כשאנחנו אומרים שהמועד האחרון לתשלום העיצום נדחה, המשמעות היא שלא נוצר חוב בינתיים, ולכן לא מתווספת שום ריבית, לא ריבית פיגורים, לא הצמדה, כי עדיין אין את החיוב עצמו. זה לא שנוצר חיוב ודוחים אותו, ואז יש את הכללים הרגילים, אלא פשוט עדיין לא נוצר חיוב לאותו אדם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל כשזה בתשלומים, אז החיוב קיים.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

זה שונה מתשלומים בהוצאה לפועל, שכבר יש לך חוב כלפי אדם אחר, ודוחים לך את המועדים האחרונים לתשלום, אבל הריבית נצברת, כי כבר נוצר לך החוב כלפיו. כאן, כשפורסים את התשלום של העיצום הכספי, מראש אומרים לך שהחבות לתשלום קמה רק במועד הדחוי, במועד התשלום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מצוין. אז אין ריבית.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

משאירים אותם?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את הרישיונות הזמנים. אני לא אריב אותם.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

מה הוחלט?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ההיתרים הזמניים השארתי, כי הם אמרו שזה בודדים, ושיתמודדו עם זה. לגבי המוסד למתמחים, אמרנו שהוא יורד.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני מציע, אדוני, שנעבור על הנקודות שנשארו פתוחות בתוספת השנייה, ואז נחזור לפה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה נשאר פתוח בתוספת השנייה?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

פסקה (2).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מהנדסים, אדריכלים וחשמלאים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

(2) ו-(27).

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

מבחינת מנהלת האגף האמירה היא שהיא לא תוכל להפעיל – שוב, אנחנו מדברים על מצב שזה מוארך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא יהיה לכם תזרים להפעיל את הבחינות שלכם.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

כן. התקופה היא עד ה-7 בינואר, החידושים מתחילים סמוך לסוף דצמבר, ברבעון הראשון של שנת 2024, ואנשים מחדשים במהלך התקופה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש לכם היערכות שבן אדם שלא צריך לשלם עכשיו את האגרה לא ישלם?

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

סליחה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הרי יש קבוצה די גדולה באוכלוסייה שלא צריכה לשלם את האגרה כרגע. איך אתם נערכים לזה? הרי זה באינטרנט.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני רוצה לבדוק את העניין הזה, אבל אז דיברנו על זה שנטפל בזה בצורה נקודתית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

במחילה, לא.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני אסביר. כרגע הדחייה הזאת היא ל-30 יום, אם אני זוכרת נכון, והפעימה הראשונה שצריך לחדש זה בינואר, אנחנו עדיין לא שם. החוק של דחיית תשלומים עדיין לא חל ביחס לרישיונות האלה, ולכן כרגע אין לנו בעיה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הגיעה לפה נציגה של אגף התקציבים, היא אומרת שסוגיות תזרימיות שכאלה לתפעול האגף, לא אמורות להטריד אתכם כי אתם עובדים בתחשיב שנתי. סליחה שאני אומר, זה לא שאגרה נכנסת ב-1 בינואר ומיד היא נכנסת לצנרת.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

אני פחות מבינה בתחום הזה, ואני לא רוצה להגיד סתם. אבל ממה שאני מבינה יש פה התחייבויות מראש. אם אתם רוצים, אפשר אולי להעלות נציג שכן מבין יותר בתקציב. חבל שאני אגיד דברים לא מדויקים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מאוד לא אוהב את זה, אני אומר את זה בצורה ברורה. אני לא מצליח להבין מדוע. זה לא עומד ברציונלים של החוק, לא עומד ברציונלים שדיברנו עליהם. בסופו של דבר יש בן אדם אחד שמדבר איתי מטעם הממשלה, שזה משרד המשפטים שמוביל את החוק הזה. תחליטו מה שאתם רוצים, אני לא אוהב את זה. אני לא רוצה להגיש פה הסתייגויות לחוק, אבל בנוסח הוועדה אני מאוד לא אוהב את זה. אני לא רואה הצדקה. למיטב ידיעתי אגרות משולמות לאוצר המדינה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

כשתחליט על הפסקה נדבר על זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

(2) ו-(27), יש את פסקות (5) ו-(6) לעניין הייבוא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה התשובה שקיבלנו?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

(5) ו-(6) זה מכסות הייבוא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הם העלו, הם הסבירו, ויתרנו להם. כוורות הורידו.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

(43) לעניין היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. דובר על היתרים כלליים או היתרים פרטניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הם אמרו שהיתרים כלליים יוחרגו. פשוט יהיה כתוב פה היתר כללי לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, אבל היתרים פרטניים יוארכו. תוסיפו את המילה "כללי".

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

(41) לגבי סעיף 65 לחוק שירות תעסוקה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה סוכנויות כוח-אדם. 

 << אורח >> מיכל עקביה: << אורח >>   

הם שכנעו אותך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא זוכר. אני זוכר שאמרתי להם שאם זו בעיה של ערבות, אז בן אדם יבקש. אני לא זוכר שהשתכנעתי. בדרך כלל זה אירוע כה נדיר שאני זוכר אותו.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אנחנו צריכים לעבור מהלך כפול, גם אחרי שהשתכנעת לשכנע אותך שהשתכנעת...

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם זה מה שאתם זוכרים, לא בא לי לריב. אני לא זוכר שהשתכנעתי, אבל השתכנעתי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

נשארו רק (2) ו-(27).

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

החלטתם להוריד גם את (46), הסיפור של עבודת נוער.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ממש לא. עברנו להיתר כללי לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

אתם רוצים להודיע על השינויים שכבר דיברנו עליהם?

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

חזרנו והשתדלנו גם לעשות תיאום מול כמה שיותר רגולטורים. לגבי ההסדר העיקרי, סעיף 2(ב), שם אנחנו מסכימים להוסיף סמכות לראש הממשלה להאריך גם את תקופת ההארכה, זאת אומרת לא רק את התקופה הקובעת, אלא גם את תקופת ההארכה, בפרק זמן שלא יעלה על שלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה, זאת אומרת גג שישה חודשים ממועד הפקיעה המקורי, כל עוד מדובר על אישורים רגולטוריים, שניתנו במקור לתקופה שעולה על שנה. זאת אומרת, אם הרישיון ניתן לתקופה של מעל שנה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חושב שכדאי להוסיף את זה כסעיף (ג) או כסעיף ב(1).

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

(ב)(1) ו-(2) חשבנו. זה מבחינת הסמכות להאריך את תקופת ההארכה. לגבי הסמכות שכבר הייתה לראש הממשלה להאריך את התקופה הקובעת, שם ההצעה לעשות איזה חלוקה, כן להישאר עם עד תשעה חודשים, אבל לעשות חלוקה ששלושה חודשים ראשונים יהיו רק בסמכות ראש הממשלה בלי אישור הוועדה, כדי לאפשר לעבוד בצורה מהירה, ואחר כך עוד שתי הארכות נוספות של שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים שהן דורשות גם את אישור הוועדה. כמובן אותו הסדר של ראש הממשלה, באישור הממשלה ובאישור הוועדה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הארכה אחת זה בצו באישור הממשלה, והערכה שנייה ושלישית זה צו באישור הממשלה ובאישור הוועדה.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

נכון. לגבי סעיף 2(ג), שהוא עומד פה במהות ההסדר מבחינת הרגולטורים, בניהול הסיכונים שהם עשו ביחס לחוק הזה, חשוב לנו להשאיר אותו. אנחנו כן מציעים להוסיף שאם רשות ציבורית קיבלה החלטה מכוח הסעיף הקטן הזה, לקצר תקופה או בכלל לא להאריך, היא תצטרך לדווח על זה לרשות האסדרה, ורשות האסדרה תצטרך למסור דיווח מרוכז לוועדה כל שלושה חודשים איך הופעל הסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אוקיי. המקבילות של זה אנחנו עושים גם בעניין העיצומים הכספיים?

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

בכלליות כרגע רשות האסדרה לא מרכזת את נושא האכיפה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא קשור. היא לא מרכזת את נושא האכיפה, אבל השיקול הרגולטורי של קיצור התקופה היא לא צריכה לאשר, היא לא הגורם המאשר, אבל היא כן מרכזת ומדווחת לוועדה. אני רוצה מישהו שידווח לי. את רוצה שכל רגולטור ידווח לי? אני רוצה שידווחו לי לאיזה מקרים - - -

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

בגדול, עיצומים כספיים, זו הסיבה ששר המשפטים הוא השר שמוציא את הצו לגביהם ולא ראש הממשלה.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

זה נראה לי בסדר, אבל אני אבקש שוב לבדוק את זה אצלנו. אני כן אגיד שאומנם זה מישור קצת שונה, אבל אנחנו מרכזים מכוח - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לא עניין של סמכות.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

אנחנו מרכזים מכוח הנחיית היועצת בעניין משך זמן באכיפה חלופית. אנחנו מרכזים מדי שנה אצלנו, משרד המשפטים, את כל ההליכים ומשכי הזמן שהם התנהלו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מסכים, אבל זה לא אותו דבר.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

אנחנו כן באיזה פיקוח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני יודע, אבל פה זה ספציפית. אתם הרי תבואו אליי להאריך בפעם השנייה את הכללי, או שתבואו להאריך את התקופה הקובעת, ואני רוצה לדעת כשאני מאריך כמה השתמשו בחריג הזה.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

הבקשה היא שכל רשות תיתן מספר של מקרים שהיא דחתה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה אמור להיות סופר נדיר, אני מניח. דיברנו על זה על זמן סביר שמתוקן.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

זה גם ב-2(ג) וגם ב-4(ד). היו"ר העיר על זה.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

בעיצומים הכספיים אני חושבת אולי לוותר - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

היו"ר לא רצה את המילים "זמן סביר", הוא רצה זמן מוגדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   
	
"הודעה על החלטה כאמור תימסר בכתב לבעל אישור רגולטורי ובצירוף נימוקים." לגבי זמן סביר  או לא סביר, יש את ההוראה הכללית של חוק הפרשנות, אני לא צריך פה עוד יצורים.

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

מבחינתי זה בסדר.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

יימסר מראש בכתב.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אנחנו מורידים את המילים "זמן סביר".

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

לגבי ההגדרה של אישור רגולטורי לפי פסקה (3), יו"ר הוועדה דיבר על זה שהוא רוצה שההארכה שם לא תהיה שלושה חדשים, אלא ארבעה חודשים.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

חזרנו אליהם, הם מסכימים, אז אפשר להוסיף עוד חודש למי שמנוי בתוספת הראשונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זאת אומרת שהאמירה של "תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, אישור רגולטורי שאיננו מנוי בתוספת הראשונה".

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

אפשר להגיד הפוך: לעניין אישור זה וזה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ארבעה חודשים. אוקיי. ותקופת ההארכה השנייה של ראש הממשלה?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. זה ארבעה פלוס שלושה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

נקודה נוספת שרשומה אצלי שיו"ר הוועדה העיר לגבי אישור שניתן בתוך התקופה הקובעת ונקבע לגביו שההארכה של החוק לא תחול עליו. יו"ר הוועדה ביקש להחריג אישור שניתן בתוך התקופה הקובעת מראש על ידי הרגולטור, אם הוא כתב באישור שהוא נותן אישור רק לחודשיים ולא מאריך אותו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אישורים שניתנו בתקופה, כדי לא לייצר אפקט מצנן.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

כמו שהתבקש לגבי עיצומים כספיים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אמרתי לא, אמרתי שזה קיים, שפשוט הרגולטור עצמו יעשה את זה.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

מה שהפריע לי שזה חל באופן רטרואקטיבי. הרגולטורים, יכול להיות שכבר נתנו אישורים, ולא כתבו בהם את ההחרגה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין לי חשש מאפקט מצנן. נתת – נתת. אני חושש מסיטואציה שאני רוצה לתת אישור עכשיו ל-35 ימים, ואין לי דרך. פתרנו את זה בדרך אחרת. לא צריך לכתוב את זה בחוק לדעתי. כשאתה נותן אישור ל-35 ימים, דעו לכם, רגולטורים שמקשיבים לנו, תכתבו 35 ימים, ואני כבר מודיע לך שהוא לא יוארך, ואז ממילא חל עליו סעיף 2(א).

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

זה יותר 2(ג).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אתם רוצים, אפשר לעשות קולב בלבד, שעל אישור שניתן בתקופת ההארכה לא צריך נימוקים. אני לא רוצה לחייב אותו בנימוקים. אני לא רוצה לייצר לו אפקט מצנן למתן אישורים רגילים. אם אתה נותן אישור בתוך תקופת ההארכה, אתה יכול לקבוע מראש שהוא לא יוארך, מטעם זה בלבד שהוא ניתן בתקופת ההארכה.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

שייתן נימוקים, אולי אפשר לוותר על הדיווח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה נימוקים? אני הייתי נותן אישור של 35 יום תמיד. עכשיו אני בתקופה שאני נותן 35 ימים. אני לא רוצה שזה יהיה 35 פלוס שלושה חודשים.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

אז דרישת הנימוק והדיווח תהיה רק ביחס לאישורים קודמים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. אבל כדאי להוסיף סעיף שאומר: על אף האמור בסעיף (ג) על אישור שניתן לראשונה בתקופה הקובעת, רשאי - - - להודיע כי לא יחולו עליו הוראות חוק זה בעת מתן האישור. בלי נימוקים מיוחדים ובלי כלום, וזה לא נספר לו. אם הרגולטור ינהל את הסיכונים שלו שגוי – אבל שוב, זה לא זה, כי הוא נותן את זה עכשיו, הוא כבר יודע מה המצב. יש משהו שאני מפספס.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

לא. בסדר. מקובל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בן אדם שנותן אישור ל-35 ימים, הוא כבר יודע את המצב.

 << אורח >> מאיר לוין: << אורח >>   

מה שהוא לא יודע, אם יהיו אחר כך הארכות של התקופות. יכול להיות שאם הוא היה יודע שהמצב במשק, המצב יהיה קשה, הוא כן היה נותן לו הארכה. כיוון שיש תקופה די ארוכה שההסדר הזה יחול, הוא יכול לעשות את השיקול אם הוא רוצה או לא רוצה לעשות את זה בזמן מתן - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רק שהוא לא צריך נימוקים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

נקודה נוספת שאם אני מבין נכון יו"ר הוועדה ויתר עליה, הנושא הזה של תנאי המפקיע את תוקפו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. ויתרתי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

אני רק אציין, מה שיעל הציגה קודם, של תשעה חודשים, שבשלושה חודשים הראשונים זה בלי אישור ועדה, והשלושה חודשים פעמיים הנוספים זה עם אישור ועדה, צריך לייבא את זה גם לסעיף 4 וגם לסעיף 5, לכל אחד מהסעיפים בהתאמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו נצא להפסקה. נחזור ב-16:30. ככל שנסגור את הנוסח, נעשה גם הצבעות.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:18 ונתחדשה בשעה 17:04.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה. אנחנו כמובן בעיסוק שמאוד-מאוד רלוונטי לאנשים שיושבים כעת במרחבים המוגנים, הם לא צריכים להתעסק באישורים רגולטוריים, ובזה בדיוק אנחנו עוסקים כאן, כדי לחסוך את הדבר הזה. בכל מקרה מכאן כמובן אנחנו נתפלל לכך שלא יהיו פגיעות ושכל האנשים יוכלו לצאת ולחזור לשגרה בהקדם האפשרי.

עדכונים – מלבד העדכונים שדובר עליהם קודם, נושא המהנדסים והחשמלאים, שזה פריטים (2) ו-(27) לתוספת השנייה, אנחנו נכלול, אחרי דיבור והסכמה עם משרד העבודה. תודה לכם על כך. ממילא ההארכה האוטומטית של השלושה חודשים תחול גם על הרישיונות שלהם.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הכוונה שאנחנו מוחקים אותם מהתוספת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נוריד אותם מהתוספת, ולכן ההסדרים הכלליים שחלים בחוק יחולו לגביהם.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

תיקון התוספת לפי סעיף 3.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לפני זה אני רק מזכיר ומחזיר אותנו לנושא של אישורים לפי שעות עבודה ומנוחה, שזה גם האישורים לשעות נוספות, וגם האישור שזה שר כלכלה.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

מנוחה שבועית זה שר הכלכלה, שעות נוספות זה שר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בנושא הזה אמרנו שני דברים. דבר אחד, אמרנו כבר קודם, שההיתרים הכלליים לא בעסק, כולל ההיתרים הכלליים שאתם כבר מוציאים במסגרת המצב המיוחד. הם הוחרגו, את זה כבר אמרנו קודם.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

יש גם היתרים כלליים בכלל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם ההיתרים הכלליים בכלל. היתר כללי, יתמודדו איתו במישור הכללי. ההיתרים הפרטניים שניתנים כן יוארכו. אני מזכיר, נאמר מראש שחלק גדול מההיתרים האלה הם היתרים נקודתיים שהם ממילא לא ל-30 יום, ולכן החוק לא חל עליהם בכלל. האישורים שיינתנו עכשיו, בתקופת ההארכה הזאת, מראש אם אתם סבורים במשרד – אתם נותנים אותם ל-35 ימים לצורך העניין, ואתם רוצים שזה באמת יהיה 35 ימים ולא 35 ימים פלוס שלושה חודשים, אז בזמן מתן ההיתר תשתמשו בסעיף שאמרנו שיתווסף, אישורים שניתנים בזמן התקופה, לא צריכים לעבור את המסלול של סעיף קטן (ג), אלא אפשר בסעיף הנפרד לתת אותם מראש ולכתוב שהם לא יוארכו או לא תחול עליהם הוראת השעה – תפעילו את שיקול הדעת שלכם, אני מקווה בשום שכל. ההיתרים הקצרים אמרנו שזה בכל מקרה לא חל.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

בלי קשר לחוק שעות עבודה ומנוחה, לגבי החשמלאים והמהנדסים אמרנו מבחינת הסוגיה התקציבית שזה כרגע לא משפיע, וככל שתהיה הארכה של ההוראה, המשרד שלנו יצטרך למצוא פתרון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואם לא תמצאו, תבקשו להוסיף את זה אז, לפני התוספת השנייה, במסגרת מנגנון העדכון. יש לזה מנגנון, עשינו אותו כדי לשקול, לא כדי לאשר אוטומטית.

בנוסף, בכל הנוגע לסוגיית ההתייעצות, הוספנו לכל התוספות התייעצות עם הרשות. כלומר, תתווסף הגדרה רשות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

רשות או ראש הרשות?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה שרשום בחוק.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הרשות זה המליאה, אם אני זוכר נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מאחר שהיה כתוב פה "התייעצות עם ראש הממשלה", בגלל שהרשות יושבת במשרד ראש הממשלה, ומאחר שבחוק עקרונות האסדרה נקבעה התייעצות, גם של שרים, עם רשות האסדרה – כתוב שם עם רשות או עם ראש הרשות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

רשות.

 << אורח >> יובל רויטמן: << אורח >>   

הרשות זה לא המליאה. לדעתי לא כדאי שתהיה המליאה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זו לא המליאה, זו הרשות. התייעצות עם הרשות. ולכן גם פה, לפני הוספת תוספות, השר שהוא הגורם שבסופו של דבר בלעדיו אין, והוא גם הגורם המחליט, זאת אומרת שגם אם ראש הרשות או הרשות יגידו לו שהם לא מסכימים, אז תהיה התייעצות שהסתיימה בחוסר הסכמה, והוא יוכל להביא את זה לאישור הוועדה בכל מקרה, אז הרשות היא הגורם שאיתו מתייעצים, כלל הגורמים. אני לא מבדיל בנושא הזה בין רשויות, תאגידים סטטוטוריים. כולם – התייעצות. לא מחייבים אותו, אבל כדי שיהיה גורם מרכז אחד לעניין החוק הזה. זה הדבר שאמרנו בהקשר הזה.

לגבי העיצומים הכספיים, גם שם אנחנו לא רוצים התייעצות? לגבי שר המשפטים רשאי בצו - - -

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

אתם בסדר עם זה שיהיה עדכון לרשות האסדרה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה לגבי עדכון, זה לא לגבי הארכה. אין שם תוספות. שם אין התייעצות. גם לסעיף 4(ד) - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

- - - תיקון התוספות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

על תיקון התוספות דיברנו. עכשיו אני מוודא שוב על 4(ד) ו-2(ג). עדכון לרשות ודיווח לוועדה אחת לשלושה חודשים. על כל שימוש בסעיף 2(ג).

 << אורח >> ירדן חפר: << אורח >>   

מקרים פרטניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כל שימוש בסעיף 2(ג) או 4(ד) תעודכן רשות האסדרה, ותדווח פעם בשלושה חודשים לוועדה, כדי שנדע כמה פעמים נעשה שימוש בחריג, ונדע לטייב את העבודה שלנו בהארכות.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

רק להוסיף לגבי בדיקות תקופתיות של מתקני גז, משרד האנרגיה ביקשו שכמו שלראש הממשלה ניתנה סמכות גם להאריך את תקופת ההארכה, שגם להם תהיה האפשרות הזאת. זה סעיף 5(ג).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כתוב "לא האריך ראש הממשלה את התקופה הקובעת כאמור רשאי שר האנרגיה והתשתיות".

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

אבל לא רק הארכה - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

הרי הוספת, מעבר להארכת התקופה הקובעת, לא פה, הוספת בסעיף 2 שיש אפשרות גם להאריך את תקופת ההארכה, ואז שאלתי אותם האם גם בהקשר הזה של מתקני הגז הם רוצים את האפשרות להאריך גם את תקופת ההארכה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה שנקרא "תקופת הדחייה".

 << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי לוועדה): << דובר >>   

והתשובה היא כן. התשובה שלהם הייתה חיובית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין לי בעיה.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

הם רק ביקשו לחדד שתהיה אפשרות להחיל את זה, שזה לא יהיה קשור בהכרח - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כל מה ששר האנרגיה והתשתיות עושה, הוא עושה עצמאית.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

וגם לגבי חלק ממתקני הגז או כל מתקני הגז.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יש סוגים שונים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הסמכות לעשות דבר היא להתנותו בתנאים. שוב, אני לא מחוקק את חוק הפרשנות בכל פעם.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

פשוט גם בסעיף הזה כתוב "הארכת התקופה הקובעת" בסיפא - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה צריך להיות התקופה הקובעת או תקופת הדחייה.

 << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >>   

בדיוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תקופת דחייה זה רק פעם אחת. צריך לעשות את ההסדר המקביל.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הוספנו פריט (10) לתוספת הראשונה, ועשינו כל מיני תיקונים קטנים בנוסח ולא קראנו. 

פריט (10) לתוספת הראשונה, "אישור בדבר כשירות נפשית שנתן פסיכולוג מומחה, קליני, רפואי, שיקומי או תעסוקתי, שאישר השר לביטחון לאומי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לפי סעיף 11ב1(א) לחוק כלי ירייה, התש"ט–1949 – מנהל האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי".

המשרד לביטחון לאומי ביקש תיקון של הנוסח בתוספת השנייה שלהם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה הם רוצים שם?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הם רוצים להפנות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הם לא רוצים להפנות לתוקפם של רישיונות, אלא לכלי ירייה.

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

לחוק ולא לתקנות.

 << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >>   

הם מבקשים בתוספת השניה לכתוב: "רישיונות לפי סעיפים 2(ב), 2(ג), 4, 5, 5(ד), 6, 7(ג) או 8, לחוק כלי ירייה, התש"ט–1949".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה הדלתא? מה זה מוסיף לכם?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

הם היפנו לתקנות, והתקנות מפנות לחוק, אז שתהיה הפנייה לחוק הראשי באופן ישיר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה עניין ניסוחי?

 << אורח >> גיא מור: << אורח >>   

נטו. זה לא משנה את המהות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מאחר שאני יודע איזה הסדרים הם עשו להארכה גם ככה זה בסדר, זה לא מפריע לי. אחרי הנוסח שהוקרא, כולל התיקונים שאמרנו, מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

אושרה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני קובע כי נוסח הוועדה אושר לקריאה השנייה והשלישית, והוא יוכן ויועלה למליאה בהקדם האפשרי. תודה רבה לכל הנוכחים על הסבלנות ועל ההסכמות. ישיבו זו נעולה.

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:26. << סיום >>