פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 31/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 231 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> היערכות הממשלה למתן סיוע לענף הבינוי והשיכון בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר הבינוי והשיכון, מר יצחק גולדקנופף << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר אורית פרקש הכהן מיכל שיר סגמן מוזמנים: יצחק גולדקנופף – שר הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן – מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון מרדכי מוטי בבצ'יק – יועץ שר הבינוי והשיכון יוסי שבת – סמנכ"ל בכיר תקציבים, משרד הבינוי והשיכון נסי אנג'ל כץ – ראש מטה מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון גלעד אלון – יועץ לראש מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים אסף וקסלר – אגף תקציבים, משרד האוצר אורפז משולם – אגף החשב הכללי, משרד האוצר אושרה דנוך – מנהלת תחום שירות לקוחות, רשות המסים שלמה איזיק – נשיא לשכת סוכני הביטוח חיים פייגלין – סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ מילכה כרמל – ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי מאיר שמש – יו"ר העמותה לקידום האיכות והבטיחות, לשכת הקבלנים בישראל אודי בן אורי – מנכ"ל אורבונד תעשיות גבס, התאחדות התעשיינים בישראל עידן זינאל – מנהל ענף תעשיות הבנייה גאליה מדינה – רכזת, הסתדרות העובדים הלאומית יאיר שלם – מנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת אלדד ניצן – יו"ר התאחדות תאגידי כח אדם זר בענף הבניין איתן ברושי – חבר כנסת לשעבר חנן גינת – ראש מועצה אזורית חבל אילות אלדד ניצן – יושב ראש מעסיקים בענף הבנייה של העובדים הזרים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות הממשלה למתן סיוע לענף הבינוי והשיכון בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר הבינוי והשיכון, מר יצחק גולדקנופף << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף, אחד משרי השיכון הטובים ביותר של המדינה שהיו אי פעם. אנחנו נדון על הנושא הזה של היערכות הממשלה למתן סיוע לענף הבינוי והשיכון בעקבות הלחימה. נדבר על הדירות הפנויות, האם אפשר לעשות בהן שימוש, ונדבר על השיקום של עוטף עזה, על המקומות שנהרסו וכולנו מעוניינים שזה יחזור חזרה. משרד השיכון הוא אחד המשרדים המרכזיים בנושא הזה שעליו אנחנו מדברים. נדבר גם על נושא המשכנתאות, אם נוכל להגיע אליו. בכל מקרה, אדוני המנכ"ל, ברכות. אדוני השר, הבמה לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> היושב ראש מנהל את הוועדה ביד רמה, בחוכמה ובתבונה, כדי שלא יצא אחד מורווח ואחד מופסד. איך כולם אומרים? כל פעם כשנכנסים לחדר הזה כולם יוצאים מרוצים. אני מקווה שגם משרד הבינוי והשיכון, שאני יושב שם כשליח של עם ישראל, ייצא היום מרוצה, כי אנחנו מייצגים את הציבור הכי כאוב היום במדינת ישראל, את הציבור הכי פגוע היום במדינת ישראל. המלחמה תפסה אותנו ברגע קשה מאוד. אנחנו יודעים להגיד "לכל הגויים כאין כנגדך", כי אנחנו יודעים שהקדוש ברוך איתנו. אנחנו נמשיך להיות כאן ולחיות כאן, כי הארץ הזאת היא הארץ שלנו, כי הארץ ניתנה לנו כדין. אנחנו לומדים עכשיו את פרשיות השבוע בחומש בראשית ורואים שהקדוש ברוך הוא נתן לאברהם אבינו את הארץ הזאת, "כי לך אתננה ולזרעך עד עולם", ועל זה אנחנו צריכים לשמור. קיימתי בימים הראשונים ישיבה עם כל ראשי המועצות האזוריות בזום, כאשר אחרי זה ירדנו לשטח. היינו גם בדרום וגם בצפון, כדי לראות מה אנחנו יכולים לעשות כמשרד הבינוי והשיכון למען הנפגעים העיקריים מהמלחמה הזאת, מעבר לכאב בנוגע לפצועים, לנעדרים, לאלה שהלכו לעולמם ועזבו אותנו כאן לאנחות, לאלה שנהרגו על קידוש השם וקדושת הארץ, אם אלה חיילים או אנשים שגרו שם. דיברנו על מה אפשר לעשות, העלינו מספר הצעות שאנחנו רוצים לזרז. הפנינו את הדברים בכתב, הגשנו אותם למשה אדרי, מנהל מינהלת התקומה. העברנו אותם גם בצינורות נוספים. ישבנו גם עם משרד האוצר. עכשיו אנחנו באים למקום הנכון, שזה ועדת הכספים, כדי שהדברים אכן יתבצעו ונוכל להביא איזה שהוא עוגן של ישועה והצלה לאנשים שחרב עליהם הבית וגם איבדו חלקים מהמשפחות שלהם. יושב לידי המנכ"ל, הרב יהודה מורגנשטרן, שאם לא היה לי אותו כעזרה יחד עם מוטי בבצ'יק אני לא יודע אם היינו יכולים להקים כזה חמ"ל כמו שהקמנו במשרד הבינוי והשיכון, ששוקד על העבודה הזאת יום-יום, שעה-שעה כדי לראות מה אפשר לעשות למען כל אלה שהבית שלהם נחרב. הנחיתי את המנכ"ל והקמנו שישה צוותים, כדי לראות איך אנחנו מטפלים בנושאים של עוטף עזה. בחלק מהם פלשנו, כמו שאומרים, גם לחלק הצפוני. הנושא הראשון היה הטיפול בעוטף, הטיפול בעירוני, הטיפול בדיירי גיל הזהב והדיור ציבורי. יש עשרות אלפי אנשים שנמצאים בערים הסמוכות, אם זה בתוך ה-7, 8 או 9 קילומטר. היינו צריכים לפנות את דיירי גיל הזהב ודיירים של עמידר או עמיגור שגרים בכל מיני דירות שהם לא יכלו להיות בהן. היינו בטבריה, היינו במעלות תרשיחא, היינו בקיבוץ בארי, היינו בעלומים. היינו גם בדפוס בארי, ראינו את מה שהוא עושה. כשראינו שדפוס בארי חזר לעצמו - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא היה כאן בוועדה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> מה הם הדפיסו כשאנחנו היינו שם? את תלושי המזון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם היו פה עוד לפני המלחמה. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> אנחנו מדפיסים עכשיו לאלמנות, ליתומים, לכאלה שלא יכולים לגמור את החודש. הדבר הנוסף זה הטיפול בעורף והרציפות התפקודית. משבר הדיור והעלאת הריבית דפקו את הדיור הציבורי ואת הדיור הכללי, כי אנשים הגיעו למצב שהכפילו להם את המשכנתא, או ייקרו להם אותה ב-50%. מחיר הדירות נסק בערים המרכזיות. היום אנחנו עומדים בפני משבר נוסף, הכל תקוע. היה אצלנו יושב ראש ארגון הקבלנים, ראול סרוגו, שאמר לי שגם הקבלנים היום במדינת ישראל חייבים לבנקים למעלה מחצי טריליון שקל וגם הרוכשים חייבים סכום דומה לבנקים. מי שמנהל פה את ועדת הכספים צריך לדעת שהקופה הזאת מתחילה להיות ממושכנת. צריך לראות איך יחזירו את זה, איך יביאו את זה. נושא הדיור הופך להיות תקוע. שלא יגידו אחר כך שלא הזהרנו, שלא אמרנו ולא התרענו. הנושא הזה תקוע. אנחנו חייבים להביא פועלים זרים מחוץ לארץ. המשרד שלנו שלח משלחת לחוץ לארץ כדי להביא עובדים זרים. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי שהנושא הזה לא יהיה תקוע ולו יום אחד. אנחנו חייבים שנושא הבנייה ימשיך. אנחנו צריכים את העזרה של ועדת הכספים, כי אולי נצטרך לסבסד את הביטוח מעבר לנושא של הקרקע, אולי נצטרך להקל במקומות מסוימים את רכישת הדירות, להקל את הפרוצדורה של הבאת עובדים זרים, עלויות וכדומה. המתווה של הפיצויים שניתן לכל מגזר ומגזר בשוק הנדל"ן הוחרג, לא דיברו עליו, לא דנו עליו. אולי יש קבלנים שצריך לראות אך לפצות אותם, אולי יש מסגרות, אולי יש ענפים. הנושא הזה הוחרג ולא בא עדיין לדיון. אני חושב שבבית הזה, בחדר הזה יצטרכו לדון ולראות איך אנחנו לא נגיע לקריסה של ענף הבנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא הוחרג, הוא נשאר באותו מצב כאילו אין מלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במתווה הפיצויים הם לא נמצאים. טוענים שזה כמו בקורונה. בקורונה היו ידיים עובדות. פה אין ידיים עובדות. רק הריביות שהם משלמים זה 160 מיליון שקל. מספרים להם שיש מלאי של דירות שהם יכולים למכור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא שזה הוחרג, זה פשוט לא עומד בקריטריונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הוחרג בפועל. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> כשנכנסנו למשרד, הצבנו לעצמנו יעדים של בנייה, של שיווקים, של עסקאות. המשרד ממשיך להוציא מכרזים, המשרד ממשיך להודיע שבונים. לצערנו אנחנו נתקלים בראשי רשויות מקומיות שלא נותנים לפועלים לעבוד, שזה דבר שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתגברים עליו. חייבים שהבנייה תימשך בכל עיר ועיר, בכל מקום ומקום, כי אנשים תקועים, קבלנים תקועים, רוכשים תקועים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עובדים תקועים בלי משכורת. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> אני מקווה שבקבינט הדיור נביא שורה של צעדים כדי לחזק את הענף, כמו העמקת סבסוד הפיתוח. הענף הזה הוא ענף חיוני לא פחות מענפים אחרים, ואנחנו צריכים לראות שהדברים האלה יבואו לידי ביצוע, לידי מעשה. אני מבקש את עזרת יושב ראש ועדת הכספים והוועדה כולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אדוני המנכ"ל, בבקשה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> מה קורה במקרה של קטסטרופה או זירה גדולה של עשרות אלפי עקורים בגלל בתים שנהרסו? זה משהו שמשרד הבינוי והשיכון אמון עליו. עשינו את ההתאמות לזמן מלחמה. דיור ציבורי וגיל זהב זה טיפול בכ-70,000 אנשים. בנושא של השיקום העירוני עושים מיפוי נזקים, מקדמים תב"עות במרקם ותיק שנפגע, מקדימים מימון לרשויות שנמצאות בתוך הסכמי גג ולרשויות שיש להן עבודות פיתוח. אנחנו מסתכלים איך אנחנו מסייעים ליזמים ולרוכשים. אנחנו צופים ירידה ברצון של יזמים ושל רוכשים לבוא לצפון ולדרום. יש עבודה ביחד עם מינהל התכנון בנושא של הקדמת טפסי אכלוס לדירות במצב גמר, ועבודה מול חברת החשמל כדי שחיבור לחשמל ייעשה ללא טופס 4 על ידי יועצים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נתתם כסף לרשויות? הקדמתם מימון? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> הקדמנו מימון. לרשות שצריכה לקבל מאיתנו כסף מעבירים החלטה בות"פ על הקדמה של כסף על 1,000 יחידות דיור. מיליונים בודדים למינהלות זו החלטה שתעבור בות"פ. הרשויות מקבלות כסף מהרבה מאוד מקומות. מה שקשור לבנייה דרך הסכמי הגג – לנו יש את האפשרות להעביר כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם לא נמצאים בסיוע של המלחמה? למה השיכון לא נמצא? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני ארחיב עוד מעט. המשרד רואה את עצמו כזרוע ביצוע של מינהלת תקומה. מדינת ישראל הקימה מינהלת שעובדת, אבל המינהלת לא באה להחליף את עבודת המשרדים. אצלנו יש ידע שנצבר, יש יכולות. יש גורם אחד שמדבר עם היישובים, וזו מינהלת תקומה. אנחנו הגורמים המבצעים. אנחנו מקדמים תכנונים עבור קיבוצים. ברגע שיוחלט על פיתוח אתרים זמניים, נקדם את הפיתוח של אותם אתרים זמניים לאותם קיבוצים שצריכים את אותו טיפול נמרץ. יש כ-15,000 מקלטים בבניינים משותפים שהם באחריות הבניינים. באזור הצפון היו מקלטים שהיו בלתי שמישים, שלא יכלו להיכנס אליהם. בצעד מהיר, ושאפו לעובדי המשרד שבאו ועשו את זה בתוך שלושה ימים, העברנו מקדמות לרשויות בגובה של 30%. הבאנו 20 מיליון שקל ממקורות המשרד, והאוצר נתן לנו תוספת תקציבית כך שהגענו ל-45 מיליון. השמשנו כבר קרוב ל-7,000 מקלטים, כאשר ההשמשה מדברת על מים, חשמל ושירותים. מקו חדרה צפונה כל רשות קיבלה כ-300,000 על כל 10,000 תושבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם במקומות המועדים כמו קרית שמונה סיימתם? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> חד משמעית. דווקא המקומות שנמצאים ממש על קו הגבול לא קיבלו כסף, כי המקלטים שלהם מתוחזקים. לא נתנו כסף לרשויות, נתנו כסף לאזרחים כדי להשמיש את המקלט. מכיוון שאין לנו דרך לבוא לכל בניין ולתת כסף, אז אנחנו נותנים את זה דרך הרשות המקומית שמפעילה את זה. אנחנו נדרשים כרגע לתקציב נוסף של כ-25 מיליון שקל. זה בשיח עם אגף התקציבי, והיום הם יקבלו את הפירוט בדיוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ה-25 מיליון הם רק לצפון? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> רק לצפון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה העברת ליישובים הדרוזיים? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> העברנו לכל יישוב שיש לו בנייה רוויה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מקלטים בכפרים הדרוזיים. יש לך קו עימות כמו חורפיש, שהוא 100 מטר מהגבול ואין אצלו מקלט. מה אתם עושים עם זה? מה אתה עושה עם פקיעין? מה אתה עושה עם בית ג'אן? מה אתה עושה עם כסרא-סמיע? שקל אחד לא עבר לשם בשביל מקלטים. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> תדבר עם משרד השיכון הקודם למה הוא לא בנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה עכשיו בתפקיד. אנחנו לא מדברים על משרד השיכון הקודם. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> אנחנו מדברים על מקלטים לא פעילים, על מקלטים שאי אפשר להיכנס אליהם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם הקציתם תקציב להקמת מקלטים ציבוריים בישובים הדרוזיים שנמצאים בקו העימות בצפון? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> יש מקלטים ציבוריים שהם באחריות הרשות המקומית. משרד הפנים מכין עכשיו העברה של כספים לכלל הרשויות בכל הארץ בנוגע למקלטים באחריות הרשות המקומית. אנחנו מדברים על מקלטים פרטיים של אנשים שאין שום חובה של המדינה לשלם עליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה שאתם עושים ומשמישים מקלטים פרטיים זה בסדר גמור, אבל בחברה הדרוזית והערבית אין מקלטים שאתה יכול להשמיש. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גם בצפון וגם בדרום. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> לרשויות שיש בהן מקלטים בבנייה רוויה העברנו כסף, אבל זה מעט מאוד. הכנו תקציב חתך לכל הרשויות, תקציב קטן יחסית שאיתו יכולות הרשויות לבוא ולהשמיש מקלטים. אנחנו מבינים שאין מקלטים ואין כמעט מקלטים ציבוריים. כרגע מי שאחראי על הנושא של מיגוניות זה פיקוד העורף. פנינו למשרד הביטחון ולפיקוד העורף. אנחנו כרגע בשיח איתם לגבי החברה הערבית, על מנת לבוא ולראות איך אנחנו כמשרד יודעים לתת פתרון של מיגוניות. כרגע זה לא באחריות שלנו. כשזיהינו שיש ואקום ואף אחד לא עוסק בנושא של מקלטים, נכנסנו. הנושא של מיגוניות הוא באחריות של פיקוד העורף. אנחנו עדיין בשיח איתם. אני מקווה שנוכל להביא פתרון עם תקציב לנושא של מיגוניות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> על איזה סכומים מדובר עכשיו? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> הרשויות קיבלו 300,000 על כל 10,000 תושבים. הרשויות הערביות קיבלו כ-50,000. זה לא סכום שאפשר לעשות איתו משהו, אבל גם אין מקלט. הפתרון בחברה הערבית הוא פתרון של מיגוניות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך להביא מוכן ולשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי תהיה תשובה? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני מניח שעד יום ראשון או שני בשבוע הבא נדע האם מול פיקוד העורף אנחנו נכנסים לתמונה, או שזה נשאר אצל פיקוד העורף. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יש כרגע בעיה משמעותית מאוד עם מיגוניות במדינת ישראל, יש מחסור גדול. מיגונית עולה רבע מיליון שקל. ה-300,000 יכול לרכוש במקרה הטוב מיגונית אחת שאין כרגע בנמצא. מיגונית יכולה לתת פתרון למספר מועט מאוד של אנשים. הפתרון של מיגוניות הוא בעייתי, אלא אם כן יש פה עכשיו תקציב מטורף לאלפי מיגוניות, מה שאני לא רואה קורה מבחינה פרקטית. צריך לשבת ולחשוב מה עושים עם הדבר הזה, כי זו לא רק בעיה של הרשויות הערביות, זו בעיה כללית במדינת ישראל. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> ענף החקלאות צריך את זה בתוך שדות. יש לא מעט מקומות שהאתגר הזה קיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש חברה באשקלון שעושה את המיגוניות באופן פרטי, רק הבעיה שהיא סגרה את המפעל. יש אנשים שפנו אלי, אמרו שהם הזמינו והחזירו להם את כסף. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, חלק מחברות הבנייה בונות היום מיגוניות במקום יחידות דיור. מיגוניות משפחתיות עולות הרבה יותר זול, משהו כמו 40,000 שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון, על זה דיברתי. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כמו שהשר אמר קודם, מחריגים את ענף הבנייה מהפיצויים, כי אומרים שהוא עובד כמו בקורונה. אנחנו צריכים לוודא שיש ידיים עובדות. העברנו החלטת ממשלה להגדלת מספר העובדים הזרים ל-23,000 עובדים. זה אתגר לא פשוט להביא אותם לפרק זמן קצר. יש הארכות של עוד חצי שנה לאשרות השהייה הקיימות של עובדים שכבר נמצאים בארץ. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה יש לנו כאלה? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כ-5,000,6,000. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבעיה היא להביא אותם, כי כרגע אף אחד לא רוצה לבוא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עובדים זרים יש היום במדינת ישראל? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בענף הבנייה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בין 17,000 ל-20,000. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש מישהו שמרכז את כל הנושא הזה? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כן, המשרד אצלנו ביחד עם רשות האוכלוסין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על הארכת האשרות עובדים? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כל מי שהיה פה בארץ והולכת להסתיים לו האשרה קיבל הארכה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכמה עובדים שכרגע נמצאים האריכו את האשרה? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כמה אלפים בודדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשהביקוש הוא לעשרות אלפים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> חד משמעית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה לא הופכים את העבודה הזאת לעבודה מועדפת? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> עבודה בבניין היא עבודה מועדפת תמיד. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בגלל התנאים המיוחדים עכשיו היא עוד יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד השיכון נדחק הצידה, הוא לא נמצא בתוך המתווה של השר. בשביל זה אנחנו מקיימים את הדיון. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> על מנת להגדיל את ההיצע, הכנסנו בהחלטת ממשלה שיטות בנייה חדשות. פינינו לא מעט אנשים מבתיהם שנמצאים באזורי קו עימות, דחינו תשלומים של שכר דירה בדיור הציבורי ובגיל זהב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "דחינו תשלומים"? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> דייר בדיור הציבורי משלם כ-450 שקל בממוצע בחודש. כרגע יש דחייה שנעשתה בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר פנה לשר האוצר כדי לבטל את התשלומים? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כן, לבטל את התשלומים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שצריך לעשות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה עם האחרים שיושבים בבית בלי עבודה ויש להם משכנתאות, או שצריכים לשלם שכר דירה? אי אפשר להפקיר אותם. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> מס רכוש מטפל במי שנפגע לו הבית. בנכס של המדינה שנפגע אנחנו צריכים לטפל מכסף תקציבי. שמנו כבר מספר מיליונים מתקציב המשרד על מנת לשקם דירות של דיור ציבורי. הקמנו מוקד ייעודי לאותם דיירים, והארכנו שעות פעילות בתוך בתי גיל זהב. יש לנו מודל לסיוע בשכר דירה למשקי בית. את המודל הזה, במידה והמדינה תרצה להרחיב, אנחנו יודעים להרחיב. אנחנו מגבשים מתווה לשימוש בדירות חדשות, יוצאים בקול קורא ליזמים שרוצים להעמיד דירות חדשות לטובת מפונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להרחיב טיפה לגבי המודל? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> יש לא מעט יזמים שבאים אלינו ואומרים שהם רוצים לשים דירות לטובת מפונים. יש קיבוצים שיבחרו לא ללכת לקיבוץ מארח, הם ירצו להיות בבניין משותף ביחד. אנחנו יודעים לקחת דירות של חברת "דירה להשכיר" ו-דירות של יזם פרטי שיש לו בניין. יש לנו את המודל כדי לחבר בין יזם לבין אנשים במימון המדינה. יש למשרד קרוב ל-100 מיקומים למקרה של קטסטרופה, זירה רב מערכתית, ואז יודעים להקים מעיר אוהלים עד מבנים יבילים מהירים. זה לא פתרון לטווח קצר, זה פתרון לטווח בינוני וארוך, ושהשם יעזור ולא נצטרך להגיע למקום הזה. לשוק הדיור לפני המלחמה היו יעדים, היו פעולות יזומות בנושא של היצע נדל"ן, עידוד עלויות פיתוח וסבסוד פיתוח. היה אמור להיות ב-12.10 קבינט דיור שבו היינו אמורים להביא שורה של החלטות, כולל סבסוד של עלויות פיתוח ותמרוץ לרשויות מקומיות על שיווקי קרקע. כיום יש לנו סגירה של אתרי בנייה, מחסור בעובדי בניין, צמצום בביקושים, בעיקר באזורים שנפגעו בצפון ובדרום, האטת פעילות של ועדות התכנון, דחיית מועדים של סגירת מכרזים. הקפאנו את הגרלות דירה בהנחה, ויש צמצום בהוצאות הממשלה בתחומים השוטפים כי היד עכשיו קמוצה. אם אנחנו לא רוצים לקבל קטסטרופה של עלייה במחירי הדיור ביום שאחרי, אנחנו צריכים להגדיל את ההיצע. על מנת להגדיל את ההיצע, יש לצמצם את לוחות הזמנים, לקדם תכנון ושיווק, לראות איך מקדמים היתרים, איך גורמים לאישורי אכלוס לקרות מהר יותר, להביא כוח אדם לענף, לייצר חדשנות, לסבסד פיתוח, להאיץ נדל"ן, לדחות תשלומי פיתוח, לתת סל תמריצים ודירה בהנחה כסוג של הבטחת רכישה. ככל שיש יותר זוכי דירה בהנחה, כך יש מישהו שבסוף יקנה את הדירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תצטרך עד סוף הדיון להגיד לנו במה אתם רוצים שאנחנו נתמקד כשאנחנו באים לדון עם משרד האוצר, כי בינתיים אתם לא נמצאים בתוך הלופ הזה שצריך לסייע לו. אורית פרקש, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב , אדוני היושב ראש, כבוד השר, המנכ"ל, חברים בוועדה. תודה רבה שהגעתם לוועדה הזאת ואתם משקפים לנו את המצב ואת כל העשייה שאתם עושים. אני רוצה לשקף את מה שאנחנו כחברי כנסת חווים מביקורים מאוד אינטנסיביים אצל המפונים, אם זה בבתי מלון בים המלח, באילת ובעוד מקומות. מדינת ישראל עוברת כאן אירוע נוסף על משבר הדיור שאתה כשר ואתה כמנכ"ל טיפלתם בו עד כה. יש פה אירוע שאפילו בעולם לא מודעים אליו. ברגע זה יש מעל ל-130,000 ישראלים שפונו מבתיהם ונמצאים במגורים זמניים. זה אירוע חברתי ונפשי ממדרגה ראשונה. איך כל העשייה המאוד ברוכה הזאת שדיברת עליה, אדוני המנכ"ל, פוגשת את המציאות? חלק מהאנשים בעוטף מגיעים מבתים פרטיים, משטחים, והשהות הזאת בבתי המלון מאוד קשה להם. גם בתי המלון לא ערוכים לעומס הזה. אנחנו יודעים שייקח בין חצי שנה לשנה עד שהם יוכלו לחזור. מה המלאי שיש לכם בדיור החלופי? מה לוחות הזמנים להעברת האנשים האלה ליישובים כדי שתהיה להם קהילתיות? ה-130,000 ישראלים שאני מדברת עליהם לא כוללים את העיר נהריה. אם אנחנו מפנים את העיר נהריה, מדובר על עוד כמה עשרות אלפי ישראלים. מהדיבור שלי עם המון צעירים ישראלים יש רצון לבוא וליישב את חבל הארץ הזאת עכשיו, בלי קשר לתושבי העוטף. כדאי שמשרד השיכון ייצור יוזמות שימשכו ישראלים לבוא וליישב את העוטף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חיים פייגלין מהקבלנים, בקשה. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. ענף הבנייה מחזיק כ-167,000 דירות בהליכי בנייה, כ-350,000 עובדים וכ-11% מהתמ"ג של ישראל. יש השלכות אדירות של ענף הבנייה על התעשייה ועל ענפים אחרים. יש לענף חצי טריליון שקל חוב שהוא נושא על גבו, שזה מעבר לכל המיסוי הייחודי שמונח עליו וכל האלונקות האחרות שהוא סוחב. קל מאוד כרגע להקריס את הענף הזה, קל מאוד להפיל אותו, אבל אם ישאירו לו את הראש מעל המים, הוא יידע להיות הקטר שמוציא ביום שאחרי את המשק ואת הכלכלה מהמשבר. זה קרה אחרי הקורונה, זה קרה אחרי כל המלחמות בעבר. קשה לי להסביר לך, אדוני היושב ראש, כמה מרה הייתה אכזבתנו כשקראנו בלילה שהענף הזה הוחרג מהמתווה של הסיוע. מדובר בענף שהתגייס ביום הראשון, מדובר בענף שנפגע בפעילות שלו ב-90% וב-100% בימים הראשונים. כל מה שהוא עסק בו בימים הראשונים היה אפודים קרמיים, מזרונים, מזון, מכשירי החייאה לבתי חולים, ליחידות צבאיות. זה מה שעושים גם עד לרגע זה, כי הפעילות כרגע היא רק 35% מההיקף הרגיל של הפעילות בענף הבנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם מי דיברתם? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> ביקשנו ממנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, מאגף התקציבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הם אמרו לכם? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אמרו לנו שאנחנו אף פעם לא היינו בתוך הסכמי הסיוע כשהיו משברים. הדבר הוא פשוט לא נכון. אני מכיר את כל המשברים שהיו פה, אני בענף הזה ארבעים וכמה שנים. בקורונה לא ביקשנו כלום, לא ביקשנו סיוע, משום שהענף הזה הוגדר כענף חיוני למשק והוא פעל. אמנם לא פעלנו בהיקף מלא, אבל כל הפלסטינים נכנסו לישראל. אפילו קיבלנו אישור להלין אותם בישראל. הענף פעל כמעט ב-100% בתקופת הקורונה. היום המצב הוא לחלוטין שונה. היום הצוות שלנו ברובו מגויס, היום יש 90,000 עובדים פלסטינים שלא מגיעים לאתרים. גם חלק מהעובדים הישראלים לא מגיעים לאתרים. אם היום לא יסייעו לנו, הענף הזה פשוט יטבע. צריך להחזיק לו את הראש מעל המים, כדי שהוא יוכל לחזור ולחלץ את המשק מהמשבר ביום שאחרי. אנחנו נלחמים היום על לעבוד. ברגע זה שאני יושב פה מתבררת עתירה בבית משפט כנגד חמישה ראשי ערים שהחליטו לסגור את הפעילות בערים שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בגלל שהם לא רוצים עובדים ערבים אצלם. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא רק ערבים, גם זרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אנחנו לא יודעים מהבעיה שאתה מעלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתמול דיברת על הבעיה הזאת כאן בוועדה. נציג הקבלנים דיבר על זה לפני שבועיים, זה לא חדש. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> התקשורת אזכרה את זה 61 פעמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתנצל, לא את הכל ראיתי, היו לי את הבעיות שהיו לי עם האוצר. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אנחנו חייבים לחזור לפעילות. במלחמת לבנון השנייה, שזאת הפעם האחרונה שהיה מתווה מיוחד לענף הבנייה, היינו בפנים. ענף הבנייה הוא לא ענף שיכול להגיב בצורה מהירה לכל תרחיש, כי מרגע שקונים קרקע ועד שיש מזה דירה לוקח חמש שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אודי בן אורי, התאחדות התעשיינים, בקשה. << אורח >> אודי בן אורי: << אורח >> התאחדות התעשיינים פועלת עם למעלה מ-350 מפעלים שקשורים לענף הבנייה - מאגרגטים, דרך בטון, מוצרי בטון, ברזל, אלומיניום, אבקות, ועד מטבחים וכל מה שקשור לזה. היקף הפעילות של 350 המפעלים האלה הוא בסביבות 25 מיליארד שקל בשנה, ומועסקים בענף עשרות אלפי עובדים, אם במישרין או בעקיפין. טרם המלחמה הענף הזה היה בהאטה, כמו שגם ציין השר, על רקע הקיפאון במשק. המלחמה שפרצה רק העמיקה את הבעיה. נוסיף לזה גם את הירידה בבנייה, את הירידה באספקה, את השינוי בשער היורו והדולר לקניית חומרי גלם, את הבעיות של הקבלנים מול הבנקים. אנחנו בתעשייה שלנו, בניגוד אליכם הקבלנים, נמצאים בסדר גודל של 45% פעילות ביחס לתקופה רגילה, כי יש לנו את האפשרות למלא בינתיים את המחסנים. אם לא יקנו, ניאלץ לעצור גם את המפעלים. משק הבנייה מסתמך כמעט כולו על אשראי פיננסי. העלאת הריבית והירידה במכירות ערערו את היציבות הכלכלית של חברות הבנייה שגם ככה נעזרות במינוף גבוה יחסית מהבנקים. הדבר הזה מגדיל את הסיכון לספקים. רוב הלקוחות שלנו בענף מיצו את מקסימום האובליגו וביטוח האשראי שאנחנו יכולים לתת להם עוד טרם המלחמה. ביקשנו מהחשב הכללי לקבל ערבות ממשלתית לביטוחי אשראי כדוגמת ה-TOP-UP שהיה בתקופת הקורונה ועזר לנו להניע את האספקה לקבלנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובה? << אורח >> אודי בן אורי: << אורח >> עדיין לא קיבלנו תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתמול כשהעלינו את זה פה בוועדה הוא הבטיח לנו תשובה בנושא הזה. << אורח >> אודי בן אורי: << אורח >> הנושא הזה חשוב לנו מאוד, לכן אני מבקש את ההתערבות שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עלה אתמול. כשהם באו לבקש אישור לערבות מדינה, ינון ואנחנו שאלנו אותם. << אורח >> אודי בן אורי: << אורח >> אנחנו מבקשים שהרשויות המקומיות יאפשרו את הבנייה בתחומן ומכסת העובדים לתעשיית הבנייה תוגדל. אנחנו צריכים סדר גודל של 20,000 עובדים לענף. חשוב מאוד שיהיה חיזוק של התעשייה כחול-לבן. הרבה חומרי גלם מגיעים לארץ מתורכיה. אנחנו רואים איך התורכים מתייחסים אלינו. צריך לצאת מפה מסר שאומר שכל מה שהוא כחול לבן - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יוצא מהוועדה הזאת גם בימים רגילים, בימים של שגרה. אנחנו מעדיפים כחול לבן. אנחנו עומדים לצדכם בעניין הזה לגמרי. << אורח >> אודי בן אורי: << אורח >> היום זה יותר מתמיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << אורח >> אודי בן אורי: << אורח >> אם משך זמן בנייה של דירה רגילה הוא סדר גודל של 24 עד 30 חודש, בבנייה מתקדמת שהרמה שלה היא לפחות טובה כמו בנייה רגילה, אפשר תוך שישה-שבעה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מודעים לעניין הזה, נכון? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כן. << אורח >> אודי בן אורי: << אורח >> אני מוכן לשבת עם המנכ"ל ולהסביר לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אומר שהוא יודע. הם מודעים לעניין הזה. << אורח >> אודי בן אורי: << אורח >> אנחנו מקבלים רמת דיוק הרבה יותר טובה, אנחנו מקבלים זמן הרבה יותר מהיר, רמת בטיחות הרבה יותר גבוהה. אם מנכ"ל משרד השיכון רוצה לעשות פגישה קצרה כדי שאני אציג לו, אני מוכן לעשות את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לחזור לנושא של המקלטים. הבנתי שהוצעו 45 מיליון שקל למקלטים בצפון. מה לגבי הדרום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה עשיתם את זה רק לצפון ולא לדרום? לא היה לכם מספיק כסף? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> נכנסנו לווקום כשכל המדינה התעסקה בדרום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איפה בדרום התעסקו? זה רק דיבורים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני מדבר על אשדוד דרומה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> מחר יש לי פגישה עם מנכ"ל משרד הפנים על הנושא הזה, כדי לבוא ולראות אם צריך להסתכל על כל הארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולל הדרום. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כולל הדרום, יבנה והאזור. דרום זה לא רק אשקלון ודרומה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני כמה ימים ראיתי תכנית של גואטה על המקלטים באשקלון. זה מזעזע לראות את המקלטים שם, לראות אנשים נכים שלא יכולים לרדת למקלט. גם אם הם יורדים למקלט, המקלט נראה זוועתי, בלתי אפשרי להיכנס למקלט הזה. כמו שהקציתם 45 מיליון שקל לצפון, כך תקצו 45 מיליון שקל כדי להשמיש את כל המקלטים בדרום. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כל מי שלא היה לו ממ"ד צמוד לדירתו באשקלון פונה למלון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נכון, אתם נותנים נתונים לא מדויקים. לא את כולם פינו משם. אנשים רוצים שיהיה להם מקלט, אנשים רוצים להישאר בבתים שלהם. לא כולם רוצים להתפנות, לא כולם רוצים להגיע לבית מלון. זה לא תענוג אחד גדול להיות כל המשפחה בחדר אחד בבית מלון. צריך לדאוג לתקציב. הנקודה השנייה היא מקלטים במגזר הדרוזי. כל היישובים הדרוזיים הם בצפון. אין שם מקלטים להשמשה ו-80% מהבתים הם בלי ממ"ד. אמרו שצריך לפנות את חורפיש, אבל חורפיש לא מתפנה. קשה מאוד לפנות את היישובים הדרוזיים. אנחנו לא מתפנים, אנחנו לא יוצאים מהבית שלנו. צריך לדאוג למיגוניות כמה שיותר מהר לכל היישובים הדרוזיים. אני לא ארפה עד שנשיג מיגוניות ליישובים הדרוזיים בצפון. אנחנו עדיין לא קולטים איפה אנחנו נמצאים. מה שהיה לפני 7 באוקטובר לא יהיה יותר. אם נמשיך להתנהג איך שאנחנו מתנהגים, מחיר דירה במדינת ישראל יגיע ל-10 מיליון שקל. הפלסטינים לא יחזרו לעבוד וגם הערבים הישראלים. אנשים לא יכניסו את העובדים לאתרי הבנייה. אם לא ניערך כמו שצריך ונעשה את העבודה כמו שצריך, נגיע למצב שאנשים לא יוכלו לקנות דירה במדינת ישראל. 17,000 עובדים בענף הבנייה בכל מדינת ישראל לא ייתן את הפתרון. אתה יכול לתת הלוואות, לתת קרקע, אבל אם אין לך עובדים שיעבדו אתה לא יכול לתת עוד דירות ועוד בניינים שאנשים יגורו בהם. אנשים רוצים לעזוב את בתי המלון. יוצא לי להיות בבתי מלון ולשמוע את האנשים. אנשים רוצים דיור חלופי כי אין להם לאן לחזור. היינו צריכים אחרי ה-7 באוקטובר להתחיל לדאוג לדיור חלופי, כדי שלאנשים יהיה מקום להיות בו במשך חצי שנה ושנה עד שישקמו להם את הבתים שלהם. אנחנו בצפון בבעיה מאוד קשה, כי הרבה אנשים לא ירצו לחזור כשחיזבאללה נמצא שני מטר מהבתים. אנחנו צריכים לדאוג גם לאותם אנשים שלא ירצו לחזור לבתים שלהם. אנשים לא יחזרו אם לא נטפל בחיזבאללה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלדד ניצן, ענף הבנייה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> המפתח לפתרון המשבר זה העובדים. יש היום בארץ 17,000 עובדים זרים בעבודות הרטובות. הם המאסה היחידה שעובדת היום. קבלנים היום מוכנים לשלם לעובד סכומים דמיוניים. אנחנו נמצאים במצב חירום, לכן אנחנו לא יכולים להתנהל בהסכמים בילטראליים ולחכות עד שזה ייחתם וההוא ייחתם. צריך להביא לפה עובדים. כשנתנו לנו, לתאגידים, אפשרות להביא עובדים, הבאנו את זה בשנייה. הסינים לא מוכנים להביא עובדים במסגרת הסכמים בילטראליים, הם רק רוצים במסגרת פרטית. אם מחר נותנים לתאגידים להביא עובדים לא במסגרת הסכמים בילטראליים, אנחנו תוך חודש ימים מנחיתים פה 30,000 עובדים, גומרים את הסיפור הזה מיד. אחרי שתיגמר המלחמה והעובדים יהיו פה נחזור להסכמים הבילטראליים. אדוני היושב ראש יכול להוציא מפה הוראה להביא עובדים לא במסגרת הסכמים בילטראליים. אפשר להביא את כל מה שרוצים בתקופה קצרה מאוד. כבוד השר, תוך חודש יהיו פה עובדים. אדוני היושב ראש, בוועדות שהיינו איתך באת והצבעת על האגרות המיותרות, על ההיטל. אדוני פעל לביטול ההיטל ועשה דבר גדול. התאגידים הם הגוף היחיד היום שקולט את העובדים, המעמסה הכלכלית היא עליהם. אנחנו צריכים לקחת דיור לעובדים, לעשות להם ביטוח רפואי. יש פה מימון מטורף. אני מבקש מכבוד יושב ראש הוועדה לבטל את האגרות בהוראת שעה לשנה, כדי לתת לתאגידים לקלוט את העובדים הזרים. העניין מונח לפתחו של האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אימאן, בקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שמענו ראשי רשויות שאומרים שהם לא רוצים עובדים ערבים בשטח שלהם. לא רוצים עובדים ערבים? רוצים להביא עובדים זרים? בסדר, תביאו עובדים זרים, אבל מה עם העובדים הערבים שעבדו בבנייה ולא מקבלים עכשיו כלום, לא חל"ת ולא שום פיצוי? יש להם משפחות. כלום פה לא מתייחס לאותם אנשים. אי אפשר להשאיר אותם מאחור. צריך למגן את כל הדרום. למה לא מדברים על החברה הערבית שחטפה ועדיין חוטפת? יש יותר מ-300,000 תושבים ביישובים הבדואיים. אפילו בתוך הערים אין מקלטים. מה עם 130,000 התושבים בכפרים הבלתי מוכרים? זוועה מה שקורה שם. הם לא בני אדם? הם לא אזרחים במדינת ישראל? הם לא משלמים מסים? למה לא מתייחסים אליהם בתכנית? הם לא שילמו מחירים כמו האחרים? הם לא חיים תחת רקטות כל הזמן? לא שמעתי אף מילה בעניין הזה. אי אפשר להפקיר 20% מהתושבים במדינה. אם אנחנו אומרים שאנחנו צריכים לצלוח את זה ביחד, לפחות שנרגיש ביחד. כדי להרגיש ביחד צריך מעשים, לא דיבורים, לא סיסמאות בצמתים, לא כותרות וכתוביות. הפלח של האוכלוסייה שמופקר לגמרי הוא הסטודנטים. הלימודים שלהם נדחים כל הזמן. מה עושים איתם? דוחקים את האנשים לפינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא רק הערבים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. זאת עוד בעיה שצריך לטפל בה. מה עם העובדים המובטלים שיש מאחוריהם משפחות? צריך להפנות אותם למקומות אחרים, אי אפשר להשאיר אותם בצורה כזאת. למה צריך לפטר אנשים שנמצאים באזור מסוים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברנו על כל הארץ. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הוא דיבר לגבי משכנתאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש את העניין הזה במקומות המטווחים. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אנחנו לא נוותר על העובדים הערבים גם אם איזה ראש עיר חושב שנוותר עליהם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו כל הזמן, אם זה ברעידות אדמה, אם זה במלחמות, אם זה במפגע בריאותי כמו שהיה בקורונה, מדברים על החברה הערבית שנמצאת בחצר האחורית של החברה הישראלית. אני חושבת שאנחנו לא צריכים כל הזמן רק לדבר. נכון, צריך עכשיו פתרונות זמניים, אבל הגיע הזמן לחשוב על פתרונות קבע. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> בענף הבנייה מתקיים דו קיום מופתי לאורך עשרות שנים. אנחנו חיים עם הערבים ולא נוותר עליהם גם אם ראש עיר מקבל טלפון מהשכנים כי יש ערבית שמדוברת על איזה פיגום בעיר שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כולם מטילים את הרפש על השלטון המקומי, אבל אני לא חושב שזו הדעה של הרשויות. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, המרחב הכפרי והתנועה הקיבוצית שילמו מחיר יקר על המחדל הנורא שהתרחש בשבועות האחרונים. המדינה לא יכולה לפעול בכלים שגרתיים כשהמצב הוא מצב חירום ומלחמה, צריכים לפעול בכלים בלתי קונבנציונאליים ולהכריז על מצב חירום גם במשרדי הממשלה. זה אומר קיצור הליכים, ביטול בירוקרטיה מיותרת, פתרונות יותר מהירים. אין חלום כזה שיביאו קיבוץ לבית רב קומתי לחמש שנים. הפתרונות לא יהיו לחצי שנה. דובר פה, כפי שנאמר, על שיקום. השיקום הזה הוא לא רק בטון, הוא גם שיקום חברתי, רוחני, בוודאי בקהילות שקיימות 100 שנה, אולי אפילו יותר. שאלת ההתיישבות היא שאלה משמעותית מאוד ובעלת היקפים גדולים וחסרי תקדים. אנחנו כבר חודש במלחמה. עוד לא המציאו שום פתרון, מקסימום הקימו עוד ועדה והחליפו חמישה פרויקטורים. צריך להיערך, כפי שחמד אמר, גם לצפון. לא צריך להיות מופתעים שזה יקרה בצפון. עכשיו ההפתעה נגמרה. לא צריך להמציא את המנוע. בתוך ההתיישבות יש אזורים עם תב"ע, אפשר כבר מחר להתחיל לבנות את המבנים. חבריי הקבלנים, תדאגו שהמחצבות ימשיכו לעבוד ולא יהיו תלויות במחצבות של יהודה ושומרון, כי כבר היום יש מחסור בחומר גלם. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> זה לא בידינו. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> זה תלוי ברשות מקרקעי ישראל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, אדוני המנכ"ל, אני מצטרף לכל מה שנאמר פה בנושא של המקלטים. אני כל יום מקבל פניות מתושבי אשקלון על בעיה בהשמשת המקלטים. זו העיר הכי מטווחת במלחמה הזאת בארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמר המנכ"ל מקודם שהוא אמור לשבת מחר עם מנכ"ל משרד הפנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שימו לב לאשקלון, כי יש שם בעיה אקוטית בנושא של המקלטים שצריך לפתור. בשבועות האחרונים הייתי ב-14 בתי מלון בכל רחבי הארץ, נפגשתי עם אלפי מפונים. יש לי תחושה שכל האירוע הזה של המפונים לא מתוכלל מספיק ברמה של הממשלה ולכן הבעיות נשארות ללא פתרון. אני מאוד אשמח אם זה יתוכלל ברמה של כל משרד, כי בעיני רק כך אפשר להגיע לפתרונות. אני מאוד שמח שאתם מדברים עם המיזמים של דירות פנויות, אני חושב שיש שם פוטנציאל מאוד גדול. אגב, לא כל הקיבוצים מעוניינים, חלק רוצים לשמור על סביבה כפרית. אני חושב שהמטרה העיקרית של המשרד היום זה להבטיח המשכיות עסקית של ענף הבנייה. זה יכול להיות 40%, זה יכול היות 30% או 20%. אם ענף הבנייה ייפול בתקופה הזאת נחטוף בהרבה מאוד תחומים, בטח עם החשיפה שלו לבנקים. בכל דרך אפשרית צריך להבטיח את ההמשכיות העסקית של הענף. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, כבוד השר והמנכ"ל, תודה שהגעתם לוועדה. זה הזמן לשבת עם התאחדות התעשיינים ולמצוא פתרונות למשבר. זה יכול להתחיל מהנושא של הבנייה המתועשת. רמ"י מוכר קרקע במזומן. היום אפשר וצריך למכור לקבלנים בתנאי תשלום שיכולים להיות גם למשך שנה, לא במזומן, ואם הם מקדמים את הבנייה, אז לקצר או לתת להם מענקים בנושא הזה. צריך לקחת את הרשויות המקומיות כשותפים. כששימשתי ברשות בתפקיד סגן ממלא מקום ויושב ראש הוועדה לתכנון ובנייה קידמתי כמה שיותר היתרים, זאת בתנאי שלא היו הקלות. תתנו את הנושא הזה כסיוע, תקיימו כמה שיותר שיחות עם הקבלנים, יש להם לא מעט רעיונות. רק בשיחה יחד עם ההתאחדות ניתן להגיע להישגים. ככל שתתנו יותר שיווקים, ככה יהיה טוב לענף הבנייה, כי היום ענף הבנייה נמצא באיזה שהוא משבר נקודתי. זה הזמן לתת להם את הסיוע. מה סך הכל הם רוצים? הם רוצים לבנות, הם רוצים קרקע. הם לא מבקשים סיוע כספי מיידי בכסף, אלא בעיקר את התנאים מסביב כדי לקדם את נושא הבנייה. יש קרוב ל-150,000 מפונים שנמצאים בבתי מלון. לא לכולם נוח להיות בבתי מלון. זה נוח אולי לשבוע או לשבועיים, אבל אחרי זה כולם רוצים להתפנות, רוצים לחזור הביתה, רוצים ללכת למקומות אחרים. ראיתי בנייר שלכם שאתם מקדמים בנייה מסוימת באתרים מסוימים או בקיבוצים. יש היום קרווילות מודולריות שניתן לבנות תוך ארבע שעות. אם יש מלאי של 1,000 כאלו, ניתן לבנות אותן בין שבועיים לחודש, כאשר מה שצריך זה קרקע. לרמ"י אין בעיה של קרקע. אפשר לשים את הקרווילות האלו על קרקע של רמ"י שצמודה לערים או למועצות אזוריות. יחידה כזאת עולה החל מ-100,000 שקל. אנשים יכולים לגור בה חודשיים, שלושה ואחרי זה ניתן לתת את זה לזוגות צעירים שמחכים לדירות. אם זה יהיה צמוד לערים או לאזורים מסוימים, אז מים וחשמל יכולים להית מאוד מאוד נגישים. אני העברתי לבבצ'יק טלפון. אני מוכן לקחת על עצמי פיילוט עם רשות מסוימת כדי לקדם דבר כזה. אני חושב שנכון לעשות את זה, כי לא כל המפונים רוצים להגיע לבית מלון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כדאי שהקבלנים, היזמים והאדריכלים של העוטף ייקחו חלק פעיל בשיקום של כל השכונות. זה גם יעזור להם וגם יוציא אותם מכל מעגל הצדקה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו מתנגדים להתייחסות לערביי ישראל בצורה שונה מכל אזרח אחר במדינת ישראל. אנחנו לא רואים באמירות מהסוג הזה אמירות שהן לגיטימיות. בראשית המלחמה היו הרבה מאוד רשויות מקומיות שסגרו אתרי בנייה. הסגירה נבעה משלל סיבות, ממש לא מהסיבה שצוינה כאן בוועדה. היא נגעה בצורך של שמירה על צירים של כבישים ולא העמסה של משאיות באתרי עבודה, היא נגעה לקשיים בעצם ניהול המרחב העירוני בתוך הרשות. יושב ראש מרכז השלטון המקומי יחד עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ ישבו והגיעו למתווה מוסכם שאף הוצג בוועדת הפנים והגנת הסביבה ופורסם על ידנו לרשויות המקומיות, מתווה שמסדיר את אופן הפעילות באתרי בנייה. כפי שצוין כאן גם על ידי נציג התאחדות הקבלנים, כרגע יש מעט מאוד רשויות שעדיין עומדות על סגירה מוחלטת של אתרי בנייה, לא על סגירת אתרי בנייה לעובדים ערבים או לאוכלוסייה כזאת או אחרת. כנגד הדבר הזה הוגשה עתירה לבית המשפט ויש דיון. הוזכרה בוועדה הנכבדה הזאת כמה פעמים הסוגיה של הבאת עובדים זרים והגברה של הבאת עובדים זרים. לא מביאים עובדים זרים בגלל שיש בעיה עם העסקה של עובדים ערבים אזרחי מדינת ישראל, אלא כי ערבים מיהודה ושומרון לא יכולים להגיע לעבודתם. זה סגר שלא אנחנו אחראים לו, זה סגר שהצבא קבע על שטחי יהודה ושומרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למקלטים צריך לעשות את הטיפול שצריך, כי גם אלה שהתפנו אמורים לחזור אחרי 10 ימים, אחרי שבועיים. פנה אלי דובי אמיתי בנושא של העובדים הזרים. הוא בקשר עם רשות האוכלוסין, עם אייל סיסו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אחראי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר אמר שהוא ייתן תשובה באיזה שהוא שלב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתמול בצוהריים דיברתי עם דובי אמיתי. הוא אמר לי שהוא בקשר עם אייל סיסו. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בהחלטת ממשלה ניסינו להכניס את האפשרות להביא עובדים במודל שחבר הכנסת אזולאי ציין. הייתה התנגדות גורפת של כל המשרדים. כששאלתי מה הבעיה להביא בלי הסכמים בילטראליים ושנחיל עליהם את כל הכללים של סחר בבני אדם כהוראת שעה, במשרד המשפטים, במשרד העבודה, במשרד האוצר וברשות האוכלוסין הייתה התנגדות מקיר לקיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש חברה שיודעת לעשות מיגון של 11 מטר בתוך ארבעה ימים בעלות של 160,000 שקל. איפה הסיפור שלה? עוד פעם עובדים. מי שמתמחה בזה הם או נפאלים או סינים. הבעיה שכשאתה מביא נפאלים לארץ הם צריכים להיות תחת הגדרה של מומחים. לשלם למומחה זה כמעט פי שלוש ממה שאתה משלם לעובד רגיל. יצא אתמול תזכיר חוק של פיצויים שהקבלנים מוחרגים ממנו. סיפרו לנו בקורונה שהם ממשיכים לעבוד, שאתרי בנייה פתוחים, אבל בסופו של דבר ראינו אחר כך עלייה במחירים של הדירות. אם תהיה עצירה של הבנייה, יום אחרי זה לא תהיה אפשרות לאנשים לקנות, ואני כבר לא מדבר איתך על אלה שרכשו דירות, על כמה איחור יהיה להם בקבלת הדירה ועל כך שבינתיים הם משלמים משכנתה, משלמים שכירויות. אם היום לא נתעשת ולא נעשה לזה סוף, יום אחרי זה יהיה קשה לנו לשווק דירות ולקנות דירות במדינה הזאת. הגיע הזמן שהם יוכרו גם בפיצויים, כי אחרת המתווה לא יתקדם. הפיגומים לא נכללים בענף הבנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא נכללים בענף הבנייה? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אנחנו לא חלק מענף הבנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם לא נכללים בענף הבנייה? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> זה מה שאני שואל. << אורח >> חנן גינת: << אורח >> כבוד השר, כבוד המנכ"ל, כבוד היושב ראש, אני מצדיק כל מה שנאמר פה לגבי המפונים ואורך הזמן הקצר שיש להם במלונות. יש את המיידי עכשיו ואת הזמני במה שהוצג קודם, כי עד שיהיו קרווילות ייקח עוד זמן. אנחנו בקשר כדי לקדם את הפתרונות לכמה חודשים טובים. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אנחנו מעל 10,15 שנה מנסים לראות לאן אנחנו שייכים, לאיזה סקטור. פעם היינו שייכים לסקטור ענף הבנייה, אחר כך העבירו אותנו לשירותים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה הייתם 15 שנה? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> 15 שנה נלחמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המנכ"ל אומר שיש לו פתרון. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אם אומרים שאנחנו לא שייכים לענף הבנייה, לפחות שיוציאו מכתב רשמי לאן אנחנו שייכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה עובדים בפיגומים? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אלפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אלפים זה 16,000 או 2,000? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> בסביבות 15,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני ארצה תשובה על הפיגומים מהמנכ"ל. נעמה לזימי, בקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מצער בעיני, כבוד השר, שגם היום יש ישיבת קבינט חברתי-כלכלי שאין בה שום נושא וגם אתמול הייתה ישיבת ממשלה שלא היו בה נושאים. נדמה שאם לא היו ועדות בכנסת לא היה כל הדיון. סיירתי בקיבוצי העוטף. אין ספק בכלל שהדילמה אם בית הוחרב לחלוטין, נפגע חלקית, נשרף רק חלקו או לא נפגע ורק עבר פוגרום לא צריכה לעמוד בסוגיה הזאת. מס רכוש צריך לתפקד אל מול הקיבוצים בהם היה הטבח. המקום הזה הוא שטח צבאי סגור, הוא זירת טבח, והשאלה על האם מס רכוש נוגע בבית שלי לא צריכה לעמוד ולרחף בכלל. דובר פה על אשקלון ולא דובר על אופקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי מה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לגבי האזורים הלא מוגנים באופקים. צריך להבין מה קורה עם העיר הזאת שהוזנחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא תיכנס לתוך המתווה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חשוב מאוד. זו עיר שהיה בה טבח גדול, נרצחו בה 50 אנשים, ויש בה הרבה שכונות לא ממוגנות. לצערי היא הוזנחה בשיח. זאת ממשלה שחבטה בדיור הציבורי בכך שעדיין לא ראינו את החוק של זכויות רכישה. את טבריה תקתקתם בשבועיים, אבל את החוק הזה דחיתם בכוונה. אין שום דבר שיכפר על החרפה הזאת. אם אתם רוצים להעביר אותו, אפשר עכשיו ותהיה על זה הסכמה. על תשלומי הדיור הציבורי והדיור המוגן צריכים לוותר בכל האזורים שמפנים מהם את אותם דיירים, אלו האוכלוסיות הכי הכי הכי מוחלשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בעד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך למצוא איזה שהוא מודל מזורז כדי לקצר הליכים בירוקרטיים למשפחות מארחות. זו אופציה שיכולה להיות מאוד מיטיבה. מענקים נקודתיים למשפחות מארחות זה דבר שיכול בהחלט לשפר את המצב. אפשר להעמיד דירות ריקות שמיועדות לשכירות זמנית. משרד השיכון יכול להיכנס לאירוע של הדירות האלו ולראות איך אפשר לייצר הסכמים. היצע הדירות גדול משנדמה, רק צריכים להיות יצירתיים ולמצוא פתרונות. אני מעמידה את עצמי לרשותכם בהיבטים האלה. אני מבקשת לחשוב מחוץ לקופסה, יש המון פתרונות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני שומע הרבה דיבורים מהתאחדות הקבלנים על כל האירוע של לתמרץ את הענף. זה הכל בסדר ואני בעד, רק שאותי מטריד כרגע ה-140,000 איש שמפונים, איפה שמים אותם, כי אני שומע שהקרווילות ייקח חודשים. אני לא מבין למה זה צריך לקחת חודשים. מעניין אותי לדעת מה הפתרון לאנשים שהיום אנחנו יודעים שאין להם בתים ומה אנחנו עושים, מה אנחנו מתכננים אם חס וחלילה נפתחת חזית צפונית. אני חושב שהתפיסה של ענף הבנייה צריכה ללכת לקראת הורדת התלות בכל מה שנוגע לעובדים זרים שבאים משטחי הרשות הפלסטינית, כי הדבר הזה לא ימשיך להיות. צריך לנסות להבין מה אנחנו עושים עם ענף הבנייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא כל מה שאנחנו עושים כאן נוגע להחלטות כספיות. אני מבקשת, אדוני היושב ראש, שתבקש דיון שבו ידווחו לנו מה התכנית בעניין הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב ראש, תודה רבה. תודה לאדוני השר שהגיע לכאן, כי זה באמת אירוע מאוד משמעותי לראות איך אנחנו מטפלים בסוגיה של הבנייה. לאחרונה בוטל חוק דיור ציבורי לזכאי גמלת נכות. קיבלתי פניות מאנשים שהם ממש מחוסרי דיור. יש כרגע 15 משפחות בעפולה שנמצאות מחוץ לבית שלהן. צריך לראות איך אנחנו מקפיאים את הביטול או דנים מחדש בחוק. 65% נכות ומעלה זה דבר שהוא אקוטי. אני מכיר היום 15 משפחות שהן מחוץ לבית. יש פה הזדמנות גדולה מאוד לשינוי כל תהליך הבנייה. יש המון הסכמים, המון מקומות שמחכים לאישורים שנים רבות. יש בחדרה ובעוד מקומות דירות שלא נבנות כרגע. יש אפשרות להוריד בשני שליש את זמן הבנייה בלי לפגוע באיכות. כדאי לעבור מבנייה מסורתית לבניות מתקדמות. דיברנו פה על 150,000 מפונים מבתים, כשלחלקם אין לאן לחזור. אני מציע יישובים מאמצים. ישנם קיבוצים באזור העוטף שעדיין חיים, שברוך השם לא נפגעו, וישנם גם מושבים שיש להם שטחים להרחבה. אפשר לייצר כאן איזה שהוא חיבור בין אותם אנשים. יש את היישוב סעד שיכול אצלו לבנות 100 בתים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להשלים את דבריו של חבר הכנסת חמד עמר לעניין מיגון דירות במבנים ישנים שאין בהם תמ"א, שאין בהם מקלט ואין בהם מרתף. גרים שם קשישים, גרים שם מקבלי הבטחת הכנסה, אוכלוסייה חלשה ואוכלוסייה סבירה. יש עבודה נהדרת שנעשתה ב"שומר חומות" לפני שנתיים על ידי המ.מ.מ של הכנסת. אפשר לייעד הלוואה מהבנק עם פריסה להמון שנים לכל דייר שרוצה לקחת חדר מהדירה שלו ולהכשיר אותו כממ"ד. יש תכנית כזאת במשרד האוצר, רק שאמרו שמדובר בעלות גבוהה. אפשר לתת לתושבים הלוואה ולפרוס אותה עם הערת אזהרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הרעיון נרשם. אני חושב שאת צודקת, רק השאלה היא הביצוע, התהליך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> צריך להקים ועדה משותפת עם ועדות אחרות כדי לצאת לדרך. << אורח >> שלמה איזיק: << אורח >> היום ענפי הבנייה למיניהם סובלים מחסימה בכל מה שקשור לנושא הביטוח. שום קבלן במדינת ישראל ושום קבלן פיגומים לא ייכנס לפרויקט כזה או אחר אם הוא לא יקבל ביטוח מוצר, אחריות מוצר, ביטוח העובדים שלו. כולם מודעים לנושא הזה, רק לא שמים אותו על סדר היום. אני חושב שזה חסם שצריך להסיר. אדוני היושב ראש מוזמן לקרוא לשולחן הזה את חברות הביטוח, את רשות שוק ההון ואותנו, על מנת לפתור את העניין הזה. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני מבקשת לבחון גם מבנים שהם ברי קיימא, לא רק קרווילות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שאת ההצעה הזאת תעבירי למנכ"ל משרד השיכון. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> העברתם החלטות מרחיקות לכת בשביל עידוד אותם ישובים ורשויות בקווי עימות. קבעתם הוראת שעה לשלוש שנים, אבל זה לא מספיק לאירוע האסוני שלנו, צריך לפחות חמש שנים בשביל לאפשר לאותן קהילות לחזור ולרשויות להתאושש מהמכה הזאת. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> אנחנו המשרד הראשון שהצגנו בפני הממשלה את התכנית שלנו לבנות, אנחנו הראשונים שהוצאנו אתמול מכתב של ארבעה עמודים למשרד האוצר לגבי התכנית של משרד השיכון. ישבו האדריכלים והוגי הבינוי עם כל מיני יועצים למיניהם והביעו פתרונות. אנחנו במלחמה. כמובן שהדבר הראשון שנוגע ללב זה הרגש, זה הפצועים, זה החולים, זה החרדה, זה כל הדברים האלה, אבל צריך לזכור גם את העניין של הבנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. משרד האוצר, אתה יכול להגיד למה אתם לא נותנים כסף לזה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> המנכ"ל ציין שנתנו כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא נתתם כסף לדרום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי כל הדברים שעלו פה אתם כאילו לא בעניין, כאילו אין מלחמה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> קשה לי להסכים עם אמירה כזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זאת המציאות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> עלו פה המון סוגיות. אנחנו עוד בשלב המלחמה, יש לחימה אינטנסיבית. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אי אפשר שארבעה אנשים יבואו לכל קיבוץ ויגידו מה אומרים. המדינה החליטה שמשה אדרי מהמינהלת מדבר איתם. אנחנו נתנו למינהלת את הפתרונות שלנו לגבי הוצאת האנשים מבתי המלון. יש לנו כ-1,500 דירות בטווח של חודש שאנחנו יודעים לייעד למפונים. אם ניקח את זה לשישה שבועות, אז יש לנו עוד 2,000 דירות, וזה עוד לפני שיצאנו לקול קורא ליזמים. אנחנו לא פונים לקיבוצים ומציעים להם לצאת, כי יש את משה אדרי. הם צריכים לדבר עם בן אדם אחד. מי שמוציא את האנשים מבתי המלון זה רח"ל. משרד התיירות לקח את האחריות על זה. זוג עם שני ילדים שבחרו לא ללכת לבית מלון יקבל 18,000 שקל לחודש דרך ביטוח לאומי. לנו יש מנגנון שמאפשר לתת 182 מיליון שקל בחודש סיוע בשכר דירה. אם המדינה באה ואומרת שהיא רוצה להרחיב את זה לעוד אזורים גיאוגרפיים, לתת את זה לאוכלוסיות חוסן, אנחנו יודעים לתת, אנחנו יודעים ללחוץ אנטר ולתת כסף לחשבונות הבנק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למי זה אמור להינתן? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> למפונים זה ניתן דרך ביטוח לאומי. לנו, למשרד, יש את המנגנון. אם משרד האוצר יקבל החלטה שהוא רוצה לבוא ולתת סיוע כזה או אחר, לנו יש את הכלי של סיוע בשכר דירה שאנחנו יודעים להפעיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי צריך ללחוץ על הכפתור? משרד האוצר? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> משרד האוצר צריך לקבל החלטה למי רוצים לתת את זה, כי כרגע יש פתרון משופע בכסף לאותם מפונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם מגדירים לכם את האוכלוסייה, אתם יודעים - -? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אם אומרים לנו להפעיל את המנגנון לכל מי שגר באשקלון מעל גיל מסוים ועם מספר ילדים מסוים, אנחנו יודעים להפעיל אותו מהיום למחר. את העניין של המקלטים לכל הארץ לקחתי על עצמי. כמו שידענו לעשות את זה בדרום, כך נדע לעשות את זה בכל הארץ. מה שחשוב להבין זה שאם משרד הפנים נותן כסף לרשויות בדרום בשביל מקלטים, אנחנו לא יכולים לתת את אותה תמיכה לאותו דבר. המשרד לשוויון חברתי, ואנחנו בקשר גם איתו, נתן בעיקר באזור של הבדואים, הוא יצר איזו שהיא מיגונית עם לוחות ברזל וחול. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה פתרון שכמעט לא נראה. צריך 11,000 מיגוניות רק ביישובים הלא מוכרים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> מי שאחראי על מיגוניות ומאשר תקן של מיגוניות הוא פיקוד העורף. יש עניין של יכולת ייצור. אנחנו גם בוחנים ייצור חלופות של מיגוניות לא בתקן שאנחנו מכירים. את הבנייה המתועשת הכנסנו בהחלטת ממשלה. הבנו את האתגר לגבי הסוגיה של העובדים הזרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתיקחו על עצמכם את העניין של העובדים הזרים, בגלל שמדובר על בעיה בענף הבנייה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> היום יש דיון אצל השר עם רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנושא של האגרות הוא נושא שמעיד על אטימות. לא ייתכן שגם נעשה מאמץ להביא אותם וגם נגבה מהם אגרות. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אנחנו נביא דחיית תשלומים על הקרקע ודחיית תשלומי פיתוח. השיחה עם הרשויות המקומיות היא ברורה, אבל יש חוסר הלימה בין הצורך שלנו והרצון שלנו לשווק עשרות אלפי יחידות דיור, לבין הרצון של אותן רשויות לקלוט את אותם עשרות אלפי תושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוד נדבר על זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תוך כמה זמן יש פתרון קבע לכל האנשים שמפונים כרגע? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> היישובים צריכים להחליט לאן הם רוצים ללכת. ליישוב שיחליט ללכת למבנה מגורים יהיה פתרון בטווח של שבועות. ליישוב שירצה את הבנייה הכפרית, שזה עניין של תכנון פלוס ביצוע קרווילות, זה יכול לקחת שלושה-ארבעה חודשים עד חצי שנה. היעד שלנו יהיה בין ארבעה חודשים לשישה חודשים. לגבי הפיגומים - החוק של רשם הקבלנים משנות ה-60 לא שונה. לפני המלחמה התחלנו לשנות אותו. אנחנו מכירים את זה שצריכים לתת להם ענף בתוך החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה הם לא בבנייה? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני לא יודע לענות על מה היה פה ב-15 השנים האחרונות. זה נכנס בחוק החדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי זה יהיה? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אנחנו פועלים ביחד לתת להם סיווג קבלני חריג לחצי שנה, כי עכשיו הם לא יכולים לקחת עובדים זרים. הייצור המקומי מדבר על כ-300 קרווילות בחודש. הקרווילות שאנחנו מכירים הן קרווילות עם תקן של ממ"ד ומיגון. רובם של הקיבוצים אומרים שהם רוצים להישאר בטווח של 40 קילומטר מהגבול, מה שאומר שהם בזמן הלחימה יהיו בטווח של טילים, הם לא יהיו באזור מוגן. אנחנו מכירים את כל הטכנולוגיות. בימים הקרובים ייצא קול קורא כדי לקבל טכנולוגיות מחו"ל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר, מה חלקכם בכל העניין הזה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו עובדים בתיאום מלא עם מנכ"ל המשרד ועם כל השחקנים הרלוונטיים, בעיקר עם מינהלת תקומה שמובילה את המענה המהיר וארוך הטווח למפונים. אם היינו מקיימים את הדיון הזה ב-5 או ב-6 לאוקטובר, היינו מדברים על מחסור של עשרות אלפי יחידות דיור והצורך בהיצע משמעותי. המטרה היא להמשיך לייצר את ההיקף המשמעותי ביותר של דירות שניתן לייצר. ברור שהמלחמה מייצרת עוד אתגרים, כשהאתגר המרכזי זה עניין הידיים העובדות. כל הפתרונות מבחינתנו על השולחן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם חושבים על לפטור מהתשלום בדיור הציבורי ובדיור המוגן? זה נושא שעולה לדיון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כל האוכלוסייה שכרגע מדובר עליה זכאית להיות משוקמת במלון או לקבל תשלום מהמדינה של עשרות אלפי שקלים בחודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם מישהו שנשאר בדירה שלו צריך להמשיך לשלם את שכר הדירה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> המדינה מייצרת מנגנון שייתן למשפחות האלו עשרות אלפי שקלים בחודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לפטור את האנשים האלה מתשלום שכר דירה בתקופת הלחימה. אני מבקש תשובה על זה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> הקבוצה הזאת היא לא קבוצה גדולה. אני חושב שבקבוצה כזאת שהיא יחסית קבוצה קטנה אפשר לעשות את זה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני חושב שהמדינה מייצרת פה הרבה פתרונות, נותנת הרבה מענים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקיים כאן דיון לגבי הנושא של השיכון. לא שמעתי שהיה עד עכשיו דיון כזה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ישבנו אתמול עם המנכ"ל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עלו פה נושאים שאני לא יודע אם הם היו בדיונים ביניכם. אם הם היו בדיונים ביניכם ונתתם תשובה שלילית, אנחנו נחזור לדבר על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם הערכה כמה כסף זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מעט. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> המשפחות האלו קיבלו פתרון. אנחנו מתעסקים פה מסביב כשיש סוגיות הרבה יותר מהותיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף אתם מוכנים לשים על המקלטים בדרום ובצפון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> פיקוד העורף הוא הגורם האחראי על סוגיית המיגון, אבל הוא לא נמצא פה בחדר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מה שעשיתם בצפון תעשו בדרום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השקענו בצפון סכום של 45 מיליון. עכשיו צריכים שם עוד 25 מיליון. בדרום צריך את אותו הסכום פחות או יותר. האם אתם יודעים להביא עוד סדר גודל של 100 מיליון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> משרד השיכון נטל יזומה שלא הייתה אמורה להיות שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה קשור? אנשים גרים שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת כמה כסף הממשלה מוכנה לשים כדי שיבנו מקלטים בצפון ובדרום. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> משרד השיכון הבין בתחילת הלחימה שיש צורך בצפון. סך הכל הוקצה לנושא הזה 45 מיליון עד היום. אתמול המנכ"ל פנה אלינו, אמר שיש צרכים נוספים ושהוא יעביר בקשה. אנחנו נשב איתם ונמצא את הפתרונות לכל מה שצריך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על הדרום עוד לא ישבתם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מתכוון להרפות מזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חייבים לפתור את הבעיה הזאת בדרום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמשיך לטפל בעניין הזה. כשיגיע לפה המתווה נצטרך לדון על המתווה וגם לדבר על הבנייה. זה הוצף וזה עכשיו על סדר היום. יהודה, אנחנו רוצים לדעת מה התקדם עם המקלוט בדרום, מה התקדם בנושא של המקלטים בכלל, מה התקדם עם הנושא של הדיור המוגן והדיור הציבורי. אני מודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>