פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 ועדת הכספים 17/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 219 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ב' בחשון התשפ"ד (17 באוקטובר 2023), שעה 12:10 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא: חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר הכלכלה מר ניר ברקת ומנכ"ל משרד הכלכלה מר אמנון מרחב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר אימאן ח'טיב יאסין סימון מושיאשוילי משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: דבי ביטון טלי גוטליב מוזמנים: שר הכלכלה ניר ברקת צביקה כהן – סמנכ"ל בכיר, מימן והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אוריאל כזום – סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי אילן לוי – המוסד לביטוח לאומי אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד, ההסתדרות החדשה אבי נוימן – רו"ח, יו"ר משותף, ועדת המיסים, לשכת רואי החשבון בישראל אורי דורמן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל מולי לויט – מנכ"ל מועצת הלול אליהו כהן – רכז ועדה חקלאית, מועצה אזורית שדות נגב ירון רייכמן – יו"ר ועדת המיסוי הבין-קיבוצית, התנועה הקיבוצית דוד ויינשטיין – עו"ד, חבר קיבוץ עלומים, התנועה הקיבוצית שי ברמן – מנכ"ל איגוד המסעדות נעמה צדקיהו יקיר ליסיצקי – - איגוד המסעדות איגוד המסעדות יעקב אבוטבול – ממייסדי תנועת העצמאים אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים אורית עמית – ראש ענפים, התאחדות המלאכה והתעשייה ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל יורם מועלמי – יו"ר מפלגת העצמאים החדשים, כוח חזק לונה צרפתי בן נאים – מרפאה בעיסוק משתתפים באמצעים מקוונים: – מרפאה בעיסוק תומר גלאם – ראש עיריית אשקלון יוסף פתאל – מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא: חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר הכלכלה מר ניר ברקת ומנכ"ל משרד הכלכלה מר אמנון מרחב << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מצטער שזה בשעה יותר מאוחרת מהרגיל אבל מאמצי לוח הזמנים הובילו לכך. אני גם לא כל כך מבין את המגבלות ששמים עלינו בוועדת הכספים לגבי הדיונים שאנחנו צריכים לקיים כאן אבל עוד נדבר עם היושב ראש על הצורה הזאת. היו צריכים לבוא עוד נושאים היום ולא הבאנו אותם בגלל מגבלות ששמו על הוועדות. אני מקדם בברכה את שר הכלכלה ניר ברקת. הכלכלה אצלך היא חלק מהעניין. אתה איש מקצוע בעניין הזה והציבור סומך עליך שאתה באמת תעשה את הטוב ביותר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להקדים ולומר, לא להישאר רק עם המחמאה, אלא גם עם הביקורת. הביקורת היא שהכלכלה, משרדי הממשלה, גם משרד האוצר – שר האוצר היה כאן אתמול – גם שר הכלכלה כמובן שעומד בראש המשרד הכלכלי הבכיר, אתם לא נותנים עצות. אתם מבצעים. אתם צריכים לעשות. ראיתי את כל מה שאתה מציע ועל פניו אני חותם את כל מילה – ותכף אתה תסביר את הדברים – אבל צריך לבצע את זה. צריך לעשות את זה. המשרדים צריכים לעבוד. זה לא מספיק שיגידו מה לעשות, כי מי יעשה? מי שצריך לעשות, אלה הם המשרדים ואני מקווה שאתה אכן תיכנס לעניין. סדר היום הוא כלהלן. אדוני השר, אתה תציג את התוכנית שלך ולאחר מכן יהיו שאלות של החברים, גם של חברי הכנסת וגם של האורחים שמעוניינים בכך, ואתה תשיב. אני מקווה שעד שעה 13:30 אנחנו נסיים. אני מקווה. בבקשה אדוני השר, הבמה לרשותך. אני לא חוזר בי מהמחאה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב ראש, תודה רבה על ההזדמנות. אני גם מקבל, מכבד וחושב כמוך לגבי הנושא של העשייה ואני אתייחס לזה במעלה הדרך כי אנחנו אנשי עשייה. אני בא מהעשייה והיעד הוא קודם כל להציג מתווה מוסכם על ידי המגזר העסקי והאוצר כי חלק גדול מההצעות שאנחנו מציעים כאן, יש להן אימפקט גדול מבחינה תקציבית ואנחנו נרצה לממש ברגע שיש לנו את הכלים לבצע. ברשותכם חברים, אני רוצה להתחיל באתגר הכי גדול שיש היום למדינת ישראל לצד הלחימה וזה לוודא שהכלכלה והעסקים לא קורסים, שהמצב מלחמתי מקבל מענה הולם. אני רוצה לדבר על הצרכים האמיתיים, לא מה חושבים לתת אלא קודם כל הצרכים. משרד הכלכלה מקיים זומים שוטפים עם המגזר העסקי במטרה להגדיר היטב ובדיוק את הצרכים ולהם צריכים לתת מענים. אני רוצה לדבר על שיטת העבודה. בעבר – בדיוק עכשיו יש לי חיכוך בנושא הזה עם אנשי האוצר – האוצר היה עובד שם למעלה במגדל, מציב מתווה ואז מתחיל הבלגן. אני טוען שהיום צריך לעשות בדיוק הפוך. צריך לשבת איתנו כי אנחנו יודעים להביא את אנשי העסקים, לתכנן ביחד מה שהם לא רגילים לעשות, לוודא שהם מסכימים ואז ללחוץ על הכפתור. לא קודם כל לקבל הצעה. אדוני היושב ראש, היכן שאתם יכולים לעזור לנו, זה לשאול שאלה לפני שמביאים לכאן משהו שקשור לעסקים. לפני שמביאים לשאול אותם האם זה על דעת משרד הכלכלה ועל דעת המגזר העסקי. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש עוד משרדים. גם משרד החקלאות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. לטובת העניין, כל משרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתמול נאמר על ידי שר האוצר שהוא מכין מתווה אבל הוא בכלל לא דיבר על משרד הכלכלה ולא מכין מתווה בתיאום עם משרד הכלכלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה לחדד את הנושא הזה עוד פעם כי עכשיו באתי מוועדת הכלכלה והנושא הזה צף. שיטת העבודה, אני רוצה לייעל את השיטה. כולנו באותו צד כאן. אני רוצה לוודא גם אם משרד האוצר שמה שאנחנו שמים, שמים בהסכמה. נכון להיום יש פער לא מבוטל בין מה שאני יודע שהעסקים צריכים, שהמגזר העסקי צריך, לבין מה שמתבשל שם במשרד האוצר. ברשותכם אני רוצה שוב לחזור לנושא המקרו. את מה שאני עכשיו אמרתי אנחנו חייבים ללוחמים בחזית. אנחנו צריכים שהם לא יחשבו על העורף. 360 אלף מילואימניקים שיוצאים להילחם, אני לא רוצה שיחשבו חלילה על מה יכול להיות להם בבית. אנחנו צריכים לוודא שהם חוזרים הביתה בשלום בעזרת השם, אחרי ניצחון, ושיש לאן לחזור והעסק מתפקד. המדינה כאן צריכה לשים את הידיים עמוק בכיס כדי שהמטרה הזאת תתממש. אני אומר שוב שמבחינתי אין מגבלת כסף. הדבר המרכזי הוא לענות לצורך האמיתי של העסקים גם כדי שנצא מהמלחמה הזאת עם תנופה גדולה, עם מינימום פגיעה בעסקים שלנו ואנחנו חייבים את זה. זה לצד המלחמה. לנצח את המלחמה זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אנחנו צריכים לשמור על כלכלת ישראל. אני רוצה להציג בפניכם חמישה נושאים שהמשרד שלנו מתעסק בהם. יש לנו מצגת. אני אציג את הנושאים ואחר כך ארחיב. הנושא הראשון הוא הסיוע ברמה הארצית, סיוע משמעותי לעסקים להגדלת השרידות במשק ואני מיד ארחיב על זה. הנושא השני הוא מניעת מחסור במשק, מחסור של מזון, מוצרי צריכה ומניעת סחר לא הוגן ועליות מחירים. ניצול ההזדמנות לעליות מחירים. הנושא השלישי. בעקבות המלחמה יש לנו צרכים וביקושים לעובדים בנתיב הקריטי מצד אחד ו"מובטלים" מהצד השני. אנחנו צריכים לשלב חכם ולנהל את הפער בין היצע לביקוש. צריך להתעסק בשיקום והתאמות למלחמה. יש לנו מספר תחומים שיחד עם המגזר העסקי צריך לחשוב איך מצמצמים את הפער. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מתכוון גם לעובדים זרים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן. אני חושב שבהחלט צריך להגדיל. חד משמעית. הנושא של האצה בחזרה לשגרה. אני רוצה להתייחס למשהו שהוא לכאורה ביטחוני וזה חימוש לוחמים לשעבר בכל רחבי ישראל. היעד צריך להגיע ל-100 אלף לוחמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שנקרא כיתות כוננות? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא. אלה לא כיתות כוננות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא רק. אני אומרת כחברה בחוץ וביטחון, כיתות כוננות זה משהו אחר. זה משהו בתוך העיר. צריך להיות סדור מאוד עם נשקים ארוכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה אותו עקרון. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ברשותכם, אני אסביר. זה עקרון שונה. לא נעים לי להגיד, אני עובד על זה כבר שנה וחצי-שנתיים כולל הצעות חוק שהנחתי בנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר איתם על עיר גדולה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני אתן דוגמה. עיר כמו מודיעין שיש לה 105 אלף אנשים, צריך לגייס לה 1,000 לוחמים. זה אחוז מהאוכלוסייה. 100 אלף נשקים, זה אחוז מהאוכלוסייה. על 100 אלף אנשים, 1,000 לוחמים שמתארגנים ביחד על מתווה ביטחוני, על כניסות, על יציאות, על הקניונים לתת ביטחון לאנשים בכל מקום ועניין, עם כיתות כוננות, הכול ת"פ של המשטרה, מתואם עם המשטרה, אבל זה לייצר חטיבה לעיר. אנשים יראו 1,000 אנשים, 1,000 לוחמים במודיעין, האמינו לו שזה גם הרתעתי, זה גם ביטחוני, זאת גם תחושת ביטחון ויעזור לנו להחזיר את מדינת ישראל לשגרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מבין את זה. איך אתה תעשה את זה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> קודם כל להציג מתווה בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה לא הנושא המרכזי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בשיתוף פעולה, להחזיר את המדינה לשגרה. עכשיו אני חוזר לנושא המרכזי והאבן הגדולה ביותר וזה הסיוע הארצי להגדלת השרידות במשק. הנושא הוא ארצי. הוא לא עד 40, עד שבע קילומטרים כי כל העסקים במדינה ב-8 באוקטובר נעצרו. חלק גדול מהם נעצר. השיטה היא מאוד פשוטה והיא לייצר ודאות, פשטות ומהירות. השיטה היא להתבסס על פערים במחזור של העסק. כלומר, מכל הכלים שהיו בעבר, אם אנחנו נדע לתת מענה לכלי המרכזי הזה – כלומר, כל עסק, הייתה לך ירידה במחזור איקס, בוא נראה כמה אחוזים אנחנו משלימים לך מאותו מחזור ואז לא מעודדים חל"תים אלא מעודדים להישאר בעסקים והעסק ידע שבכל תרחיש הפגיעה בו קלה. היא לא כבדה ולא קשה. כמובן נצטרך לראות לפי גודל העסקים וכולי. על הנוסחה הזאת עוד צריך לשבת עם אנשי האוצר אבל זה הכלי המרכזי. זו האבן הגדולה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתה נוסחה מוכנה של הקורונה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לדעתי היא לא מספיק טובה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היא לא מספיק טובה. היא לא מתאימה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> צריך להגדיל את הכלי הזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אי אפשר היה לעבוד בכל מיני קונסטלציות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ברגע שזה יעבוד טוב, זה במקום הרבה כלים אחרים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברתי על הנוסחה. לא דיברתי על האחוזים שניתן. הייתה נוסחה שאנחנו יכולים להשתמש בה ולהגדיל את האחוזים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון מאוד. נוסחה דומה. זה אותו מתווה של מיסים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זו מציאות אחרת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יותר מזה. אנחנו צריכים גם לתת לעסקים את האופציה לבקש מקדמות על בסיס תצהיר. אם יצהירו שהם לא מפטרים עובדים, עוד סדרה של בקשות מאיתנו מהאוצר, ברגע שהם חותמים על תצהיר – לתת להם מקדמות, וזה מהר. זאת נוסחה פשוטה, זה נותן לעסקים ודאות לטווח בינוני וארוך וזאת האבן הגדולה. אחרי האבן הגדולה יש עוד המון אבנים קטנות, כל מיני אתגרים ותרחישים אחרים שצריך לטפל בהם. צריך מהר להקים בחזרה את קרן ההלוואות בערבות מדינה ולהיות נדיבים. צריך לתת גיבוי למגזר השלישי. יש הרבה גופים שמוכנים לתת הלוואות עם סיכון יותר גדול וצריך לגבות אותם. צריכה להיות דחיית תשלומים של העסקים למדינה ולשלטון המקומי. כלומר, תן להם להתארגן עד סוף דצמבר, דחייה בתשלומים למדינה, זה עניין תזרימי, זה לא עניין תקציבי, זה נותן לעסק את החודשיים וחצי הקרובים שאנחנו בתוך לחימה להבין את השיטה שהוא יקבל סיוע, לתת לו זמן להתארגן על עצמו ולנצל את הקושי לנהל ולתכנן בוודאות טובה יותר. ברגע שזה קורה, אלה לכאורה תקציבים גדולים אבל אדוני היושב ראש, זה לא תקציב, זאת לא הוצאה אלא זאת השקעה. עסקים שישרדו את המשבר בזכות זה, יחזירו לנו את הכסף בריבית דריבית. עסק שלא ישרוד את המשבר, אם לא ניתן לו סיוע, תיפגע היכולת שלנו לצאת מהמלחמה הזאת חזקים. לכן, בשביל לוחמים שלנו, בשביל להראות לאויב שלנו שגם הכלכלה שלנו תדע לעבור את המלחמה הזאת בצורה טובה, זה אחד הכלים הכי מרכזיים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זאת הצעה או שזה דבר שקורה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה לחזור שוב על שיטת העבודה, על השינוי בשיטה שאני מצפה ודורש מהאוצר. עד עכשיו השיח שלנו עם האוצר הוא קצת, בלשון המעטה, לא מספיק טוב. הוא לא מספיק שיתופי. אמרו לי שבעבר לא עבדו כך. זה לא מעניין אותי. אנחנו יודעים להציג את האתגרים של המשק, לשים אותם אצל האוצר והשאיפה שלי, היעד שלי, מה שביקשתי מהם זה לשבת ולתכנן ביחד. אז אנחנו יודעים, פינג פונג עם המגזר העסקי, להביא להסכמה. אני חושב שהיום זה קריטי, להביא את מדינת ישראל, את המגזר העסקי המרכזי להסכמה על המודל לפני שלוחצים על הכפתור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת את זה לאוצר? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אמרתי את זה לאוצר. אמרתי את זה כמה פעמים. השר מעוניין בכך, השר בסדר, באמת אין בעיה. גם המנכ"ל שלו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא מספיק להיות בסדר. צריך להתחיל לעבוד. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בוא נגיד שאגף התקציבים עוד לא שם. לאגף התקציבים צריך קצת לעזור כדי שיגיע לנקודה הנכונה. ברשותכם, אני רוצה להתייחס לעוד כמה דברים ואז נפתח את זה לשאלות. מניעת מחסור. אני מרים דגל אחד. אנחנו יודעים שהיום החברות הזרות נמנעות מלהגיע לישראל. חלק לא מבוטל מהמטען לישראל מגיע דרך חברות התעופה הזרות, בבטן המטוסים. כלומר, הולכת להיות לנו – אם לא נפעל נכון – לטווח בינוני-ארוך ירידה ביכולת להביא מטענים לישראל. אני לא מדבר רק על חירום. היעד הוא לבחון איך אנחנו לא יורדים בהיקפים כדי שלא נצטרך להגיע לדיון לגבי מה אנחנו מטיסים ומה לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אלה עתות חירום, מה הבעיה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה שהמשק יתפקד גם לא לחירום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בעיה עם זה? לא מביאים מטענים לישראל? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך פחות טיסות. אין לך טיסות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש עכשיו פחות טיסות לישראל. אל על טסה, החברות הישראליות טסות, המטענים שלנו בבעלות ישראלית קיימים אבל זה לא מספיק כי חלק לא מבוטל – אני לא זוכר בדיוק את המספר – לא מגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו בוועדה נתנו ערבות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, אבל זה לא עוזר. הם לא באים בגלל המלחמה. לכן צריך למצוא חלופה שתאפשר לנו לא רק להביא חירום אלא בכלל. אני רוצה שהמשק יתפקד רגיל. הדבר השני שאנחנו עשינו הוא בנושאים שהם בחירום. נתנו הנחיה להגדיל מלאים . אם תיפתח עוד חזית ואם המלחמה תקשה אלינו, לפחות בנושא חירום, ואנחנו ממליצים לא לתושבים ללכת ולקחת אלא לעסקים שמי שיכול, יחשוב חכם ויגדיל את ההיצע, את הייצור, את הייבוא כי עדיף קצת תוספת מאשר חוסר. החוסר יכול להכניס את המדינה ללחץ ואנחנו מסתכלים איך אנחנו מוודאים שיש לנו מספיק מלאים ומאפשרים יבוא לצד הגדלת הייצור. בתוך המדינה יש לנו מספר יצרנים שמתקשים ולחלק צריך לסייע באבטחה ולחלק בהנגשה. אנחנו צריכים לעזור למגזר העסקי היצרני לחזור מהר לתפוקה מלאה. זה בנושא מחסור. בנושא של סחר בלתי הוגן. אנחנו צריכים לרתום את הציבור שיעביר לנו, לרשות להגנת הצרכן ולרשות התחרות מקרים בהם אנשים רואים מה שנקרא ניצול הזדמנות, ניצול המשבר, ניצול המלחמה לרעה בעליית מחירים נקודתית כזו או אחרת או אוכלוסיות מפונים שפתאום אנחנו שמענו שמעלים להם מחירים כי אין להם ברירה. אנחנו צריכים את עזרת הציבור. עשינו בדיקה ואני חייב לומר שרוב הקמעונאים הגדולים והרשתות מסכימים איתנו שצריך לקנוס מי שחורג והם לא מעלים את המחירים. עשינו בדיקה. יש שיטה לעשות בדיקה און-ליין ולראות מה קורה בקופות. אין עליות מחירים אלא אולי אחוז אחד או שניים. זה ברמת המקרו אבל יש. אנחנו הולכים לבקש בוועדת הכלכלה להחמיר את החקיקה, לתת לנו כלים כדי שנוכל באמצעות הרשות להגנת הצרכן להגיע למי שמנצל את ההזדמנות ולקנוס אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אמור לתת את הכלים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> משרד הכלכלה בחקיקה בוועדת הכלכלה. כבר התחלנו להניע את העניין ובימים הקרובים אנחנו נניח הצעת חוק שתיתן לנו כלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אתם הולכים למישהו אלא אתם צריכים לעשות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן. זה באחריותנו. אנחנו מכינים הצעת חוק אותה נביא לאישור בוועדת הכלכלה ולחקיקה בכנסת. אנחנו עובדים על הטיוטה. הנושא הבא הוא ניהול וסנכרון פערי היצע וביקוש עובדים. בצד של הביקוש אנחנו מכירים הרבה מאוד אתגרים של עובדים שחסרים, החל מנהגים דרך עובדים פלסטינים שלא מגיעים לעבודה במפעלי מזון שצריכים לסייע. בצד של הביקושים אנחנו שומעים מה צריך. בצד של מי שנותן היצע, מי שמסנכרן את ההיצע, שותפים מרכזיים הם משרד העבודה, כמובן שירות התעסוקה ואחרים. הדבר הזה נעשה עם רח"ל שמובילה את התהליך הזה. אנחנו מארחים אותה במשרד הכלכלה. הדבר הזה נעשה. התחלנו לעשות עבודת מטה והיום הדבר הזה קם. לידיעתכם. מי שמחפש עובדים, להגיע לגוף המטה הזה שקם ומתנהל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לנו נתונים לגבי כמה עובדים חסרים עכשיו במשק? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן. יש לנו לפי ענפים. זה תלוי בענפים. אין לי כאן את הרשימה. אם תרצה, אבקש לשלוח לך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שמענו הרבה תלונות על הנושא של החקלאים, על המחסור אצל החקלאים. << דובר >> קריאה: << דובר >> חקלאים. בנייה. בבנייה חסרים 80 אלף. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני תכף אומר לכם מה אנחנו יודעים היום. אני אבקש שייתנו לי את הרשימה. זה בגדול. יש עוד נושאים אבל אני לא רוצה להלאות אתכם אלא להשאיר זמן לשאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלום רבותיי. אני חברה בוועדת חוץ וביטחון. אני לא חברה בוועדת הכספים אבל באתי לכאן כדי לדרוש מהמדינה את הדבר הבא. אם שר הביטחון מבקש שנאריך מצב חירום בעורף, אנחנו רוצים לדעת שיש פיצויים לאזרחים. אנחנו לא מוכנים להאריך את זה בצורה גורפת בלי לדעת שיש מענה. יש קרנות, יש עניינים, אנחנו לא רוצים לשמוע את זה באופן אמורפי. אני לדוגמה חושבת שמיד צריכים להתקין תקנות. שר המשפטים אחראי גם על חוק הגבייה, מרכז לגביית קנסות, וגם על חוק ההוצאה לפועל. צריך להפסיק גבייה במשק. נקודה. חוק הארכת מועדים לכל אנשי המילואים. צריך להכריז על כל שירות המילואים באשר הוא, לא משנה באיזו יחידה, כשירות חירום. ברגע שאתה מכריז שירות חירום, אתה מאריך מועדים גם באשר להתקשרויות חוזיות אישיות בין אזרחים. אנחנו חייבים לעשות את זה כדי איזשהו מענה לחיילי מילואים שנמצאים בשירות ואנחנו לא יודעים כמה זמן. שלא תהיה להם כאן כל תלות. אני חושבת שאפשר להתערב כאן גם באשר לאזרחים. צריך לדבר כאן גם על כך שכל ההלוואות באשר הן הלוואות, תינתן איזושהי הנחיה גורפת בתקנות שוועדת החוקה יכולה לאשר במצבי חירום ולא צריך יהיה לשלם כרגע כל הלוואה באשר היא. זה נדחה. בסופו של דבר כמו שאמר השר זה תזרים. אם כן, אלה הדברים שצריך לעשות אותם באופן מיידי. אני קוראת כאן לשרים – לשר המשפטים ולשר האוצר בהקשר הזה – לעשות את זה באופן מיידי. ועדת החוקה תתכנס בכל דקה בקשר הזה. אנחנו כנציגי הציבור וכנציגי ועדת חוץ וביטחון רוצים לדעת שמביאים לפתחנו את הארכת הצווים ואנחנו לא הארכנו גורף לחודשיים כמו שנתבקשנו אלא הארכנו כל פעם, בהתחלה ליומיים-שלושה ואחר כך הארכנו בשבוע כדי שנדע שכל עניין הפיצויים מתחיל לפעול. אני אומרת את זה גם בהיבט האישי שאני רואה כאן איזושהי התמהמהות של המדינה בכל מה שקשור למלחמה שהייתה צריכה להיות בעצימות גבוהה הרבה יותר ואם יש כאן התמהמהות בעצימות, ואם יש לי כאן התמהמהות במה שצריך לעשות בעזה – לפחות לשיטתי - אז שלכל הפחות אני אדע שהאזרחים מפוצים. שלא תתבלבלו, זה לא דומה לקורונה כי בקורונה אפשר היה לעבוד בכל מיני שיטות ובכל מיני קונסטלציות אבל כאן אנחנו בסכנה קיומית, אנחנו במלחמת קיום של להיות או לחדול. זה לא שאני שיכולה עכשיו לתמרן ושהמספרה תהיה פתוחה באיזה מקום אחר כי אי אפשר יהיה לקבל לקוחות כי יש חשש מהפגזות. זה לא שאני עכשיו יכולה להביא תו ירוק ולקבל אנשים. אנחנו לא שם. כאן זאת מלחמת קיום אמיתית ולכן צריך לתעל תקצוב. יש קרן של 17 מיליארד, נכון? כמה מיליארדים יש בקרן הזאת? << דובר >> קריאה: << דובר >> 17 מיליארד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אף פעם לא נגעו בה. גם בזמן הקורונה לא נגעו בה. יש קרן אליה אנחנו מפרישים כספים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא למס רכוש. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא למס רכוש. אני לא מדברת על מס רכוש. מענקים. לא הלוואות. אני רוצה את הקרן הזאת שמוחזקת שנים ומתוקצבת שנים ולא נגעו בה. יש מהיכן לקחת כסף לאזרחים כמענקים. גם את המענקים אפשר לבדוק. עובד מדינה שמקבל את המשכורת שלו, נקודה, הוא לא צריך לקבל מענק. אבל עובדים במשק שהם לא עובדי מדינה ולא מקבלים את המשכורת ב-1 בחודש, צריכים לדעת שמקבלים משהו. אין אוויר לאזרחים. בלי פיצוי, אנחנו לא נצליח לעמוד במטלת המלחמה הקשה מאוד הזו. אל תתבלבלו, זו מלחמה קשה. אני אסיים ואומר שהשם ישמור את חיילינו הגיבורים שפרוסים בחזיתות שונות בארץ. אנחנו באמת במלחמה שהיא לא משחק. תבינו. אני מאחלת לחבריי בממשלה להיות אמיצים, לעשות כאן מעשים אמיצים בחזיתות השונות, לנטרל את רעשי הרקע ולהחזיר לכולנו את החוסן שלנו ואת האמונה שלנו בצבא, במדינה ובלאומיות שהחזיקה אותנו והביאה אותנו עד הלום. כאן אני מבהירה לכם. רבותיי, ללחוץ. יש מקורות תקצוב. לא על דרך של הלוואות. ראינו מה קרה בקורונה. זה פשוט טירוף. צריך היה להחזיר את זה בחלוף זמן כשאדם כבר בנה על הכסף שהוא קיבל ואחר כך הוא היה צריך לגייס כסף כדי להחזיר אותו. זה מאוד קשה. יש כאן קרן שבה צריך להשתמש למענקים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> למה אני מתרימה כספים מבוקר עד לילה כבר במשך 10 ימים ומקבלת מתורמים, כולל זאת הסיבה שאיחרתי? למה אני כל היום מול תורמים כדי שיתרמו כסף למדינת ישראל, לאזרחים, לצבא, למכונות החייאה, לבתי חולים? אם יש כסף, תפתחו את השערים. אל תגידו לי שיש כסף. אם יש כסף, תנו לי כתובת ואני אשלח לכם את כל החשבוניות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני, עוד ארבע מילים. אני אסיים את דבריי. עדיף לך כי כך אני לא אתפרץ. עדיף לך, אני אשב בשקט ולא אתפרץ ולא אפריע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, את לא יכולה. יש עוד אנשים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה להגיד כל הכבוד למי שמתרים למדינת ישראל גם ממדינות זרות. אנחנו תמיד מאמינים בזה שכל מי שיכול לתת, שייתן. אגב, נסתדר גם בלי, שלא תתבלבלו אבל טוב שנותנים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני חולקת על המשפט האחרון שאמרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני לא יודע באיזו ועדות את נמצאת אבל כאן יש יושב ראש. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא מתעלמים מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נראה לי שלא שמת לב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל די, אנחנו לא במשחקי אגו. אנחנו מתקדמים מעל זה. אדון גפני, לא מתאים לך בכלל להיות זה. בוא נתקדם. הכול טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק רוצה להגיד לך שלצערנו הרב עברנו כאן בוועדה, אמנם הרבה יותר קל ממה שהפעם, אבל עברנו מבצעים ומלחמות והיינו צריכים לשחרר כסף וזה לא היה דבר פשוט וזה לא נעשה במהירות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה כבר לא קורה. אנחנו כבר אחרי 10 ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היינו צריכים להיאבק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני בשם האזרחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתברר שאת יותר גרועה מגפני. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הרבה יותר גרועה. אנחנו לא רוצים תירוצים. אנחנו רוצים תשובות. אנחנו רגילים לפקידות ששמה לנו מקלות בגלגלים. לא הפעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מהתנועה הקיבוצית נמצא כאן? << אורח >> ירון רייכמן: << אורח >> בוקר טוב. אני ועורך דין דוד ויינשטיין. שנינו מהתנועה הקיבוצית ושנינו נרצה להתייחס בקצרה. אני רוצה לברך על דברי השר ניר ברקת. אני חושב שבאמת הבעיה של תזרים מזומנים היא הבעיה שצריך לפתור אותה בטווח הקצר ואחר כך כל יתר הדברים יסתדרו. כרגע צריך לטפל גם ברמת התאגידים וגם ברמת החברים וזה נכון. צריך לראות שתהיה מינימום בירוקרטיה ומקסימום מהר כדי להנזיל את העסקים ולתת להם להמשיך להתקיים. זה קודם כל ברמת הצהרה. כמובן צריך שהבירוקרטיה תהיה כמה שיותר קצרה. אני רוצה להגיד משהו כללי. אנחנו לצערנו מייצגים כאן את הקיבוצים שנפגעי ברמה הקשה ביותר. אתמול נאמר כאן שאלה הם שורדי עוטף עזה, קיבוצים כמו בארי, כמו כפר עזה, קיבוץ עלומים שדוד חבר בו - לשם לשמחתנו המחבלים לא הצליחו, פרצו אבל כיתת הכוננות התארגנה והצליחה לחסל אותם – גופים שנפגעו ברמה הקשה ביותר. באופן אישי אני רוצה לשלוח למשפחות השתתפות בצער ולחברים. הרבה חברים שלי נהרגו וגם הרבה חברים שלי נמצאים כרגע בשבי. אנחנו בשעה מאוד מאוד קשה. היה חשוב לי להגיד את הדברים. אני רוצה להגיד שני דברים. בסופו של דבר אחרי שתזרים המזומנים יסתדר ואחרי שהמשק יחזור – ואני מקווה שהכול יחזור – תהיה לנו בעיה שחייבים לשים אותה על השולחן ולראות איך מטפלים בה. חוק מס רכוש מטפל בהשבת המצב לקדמותו. זאת אומרת, אם יש לך פגיעה ברכוש או פגיעה בהכנסות, יש פתרון וייתנו אותו. בחוק הזה אין פתרון לסיטואציה המיוחדת בה אנחנו נמצאים כרגע, כאשר יש כאן הרבה מאוד תושבים שכרגע נמצאים על הגדר והם עוד לא החליטו. אגב, רבים מהם אומרים לי שהם לא חוזרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להגיד לך משהו. סליחה שאני קוטע אותך באמצע דבריך. לפי דעתי יצטרכו להקים מינהלת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש מינהלת. היא קמה אתמול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם כן, בסדר. אני מתכוון שהיא תהיה מינהלת כמו שצריך כי מה שקרה בעוטף עזה, בעיקר בקיבוצים ובמושבים, מה שאתה מדבר עליו, באמת מס רכוש עושה את עבודתו והוא ייתן את הכול. אתמול היה כאן שי אהרונוביץ' והוא אמר שכל עוד לא יהיה פתרון, שהמבנה לא יהיה ראוי למגורים, ישלמו שכירות, יאפשרו את המציאות הזו, אבל שם צריך מינהלת מיוחדת שתעסוק במה שאתה אומר עכשיו. זה נושא שכולנו יודעים שאת זה צריך לעשות. זה לא להחזיר את הבניין לקדמותו או את הדירה להחזיר לקדמותה אלא כל המערכת שם צריכה להיות בטיפול מיידי של הממשלה. אני מסכים. << אורח >> ירון רייכמן: << אורח >> כבוד היושב הראש, אני מאוד שמח על האמירה שלך ואני חושב שצריך לראות איך הוועדה הזאת נרתמת ומחברת את כל הגורמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לוועדה אין מה לעשות. << אורח >> ירון רייכמן: << אורח >> אני מדבר על ועדת הכספים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זאת מינהלת. אני אחר כך אחבר אותך למינהלת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אנחנו נעקוב אחרי זה. << אורח >> ירון רייכמן: << אורח >> יש לנו כאן רשימה שלמה של נושאים - שאני לא אזכיר אותם כרגע – שאנחנו כבר ממליצים לטפל ולפעול. צריך לראות איך לעגן אותם אחר כך בחוק. אני רוצה לומר עוד מילה אחת אחרונה. לצערנו יכול להיות שחלק מהחברים שעברו את התופת הזאת יחליטו שהם לא חוזרים. אני חושב שהמדינה צריכה לחשוב גם על פתרונות לאותם אנשים שיחליטו לא לחזור כי אני חושב שבסך הכול האנשים האלה, היה להם חוזה עם המדינה והחוזה הזה הופר. המדינה לא שמרה על הביטחון שלהם ויכול להיות שחלק מהם לא ירצה לחזור ובמסגרת המינהלת יהיה צריך לדון גם בנושא הזה. תודה רבה. אני מבקש לאפשר לדוד ויינשטיין להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. עורך דין ויינשטיין, אם אתה יכול ממש בקצרה כי יש כאן רבים שצריכים לדבר. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> בהחלט. ברשותכם, למרות שהדברים נאמרו על ידי ירון, אני רוצה לחזור ולומר את אמירת העל. למרות שאני יודע שזאת ועדת כספים ולא ועדת חוץ וביטחון, אבל אני גם יודע שנמצא כאן שר הכלכלה, אני יודע שנמצא כאן יושב ראש ועדת הכספים שעל פיו יישק דבר ובסוף הצבא צועד על קיבתו, חייב להיעשות פתרון קולוסאלי כדי שתהיה התיישבות במערב הנגב. לא פתרון כזה ופתרון אחר ותשקוט הארץ ל-40 ימים אלא משהו קולוסאלי. אנשים לא יחזרו. אנשים מפחדים. אומרת לי בחורה שאוהבת את הקיבוץ אהבת נפש שהיא לא יכולה, יש לה ילדים והיא לא יכולה ללכת לישון בידיעה שהיא לא יודעת את מי היא רואה מול עיניה כשהיא פוקחת אותן. את זה המדינה חייבת להבין וחייבת לעשות משהו שונה לגמרי. זה לא שייך לכאן אבל אני חייב להגיד את זה ואני אגיד את זה בכל מקום אליו אני אבוא. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתמול הייתי בניחום אבלים אצל אבא שאמר שהוא רוצה לעבור לקיבוץ. אז תדע שבניחומי אבלים אני קולט, אנשים מבינים את גודל הכאב ונרתמי ומתוך הכאב מוכנים לבוא, והם אומרים לי שרק תגידו מתי. אנשים רוצים לעבור לגור. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני השר, זה לא שולל את העובדה שיש אנשים בתוך הקיבוץ שלא יכולים לחזור. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה ברור. אתמול מינה ראש הממשלה – אתמול היה לנו קבינט חברתי-כלכלי – בחור בשם פרץ, בחור מאוד רציני, עם הרבה מאוד ניסיון, והוא מרכז את כל הנושא. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> ברשותך אדוני, אני רוצה להשלים את דבריי. אני עובר לדברים שרלוונטיים לכאן. ברור שחייבת לקום מינהלת. זה דומה למה שהיה אחרי ההתנתקות בגלל נפח האוכלוסייה, בגלל שיש כאן כאלה שלא יחזרו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא דומה לכלום. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> לא כמו ההתנתקות כי אני טיפלתי ברבים מהמפונים והחוק שהיה אז היה צרה צרורה. יחד עם זאת, בלי חוק ראשי, למינהלת לא יהיו שיניים, לא יהיו לה לא ידיים ולא רגליים. יש כאן כל כך הרבה סקטורים של מעני פיצוי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתמול כאן בוועדה הייתה התחייבות של שר האוצר להביא חקיקה. הוא מכין חקיקה לעניין הזה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> והוועדה כאן צריכה לדחוף את זה כי בלי זה למינהלת לא יהיו שיניים לפצות את כל הסקטורים שנפגעו, הסקטור של התושבים כאשר יש גם תושבים שהם לא חברי קיבוצים אלא הם גרים בקיבוצים, בהרחבות של הקיבוצים וזכויותיהן האזרחיות לא נופלות מהזכויות האזרחיות של אף חבר קיבוץ. יש את העסקים, יש את אגודות ההתיישבות בצד אגודות היישוב ובצד אגודות עסקיות. ידוע שרוב הפעילות הכלכלית בעוטף עזה נעשית במסגרת של אגודות. לכן לכל הדברים האלה צריכים למצוא פתרון. צריך לבנות מנגנון הולם לנושא של מגורי הביניים כי ברוך השם בעלומים זכינו ויש לנו רק נזק כלכלי כבד אבל לא משנה, זה בסך הכול כסף, אבל כל שכניי מכפר עזה, בארי, נחל עוז, אין להם לאן לחזור. זה לא חצי שנה. במקרה הטוב אלה שנתיים. גם אלה שרוצים לחזור, והם ירצו, בסוף הם ירצו לחזור, זה הבית שלהם ולא כל כך מהר מוותרים על הבית. אנחנו מבקשים שהדברים ייעשו ושתימצא הדרך, שיימצאו גם הכלים שהוועדה תדחוף להגיע לדברים האלה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אנחנו נעקוב אחרי הנושא הזה. השר אומר שהחליטו על מינהלת. אנחנו יודעים שהחלטה לא מספיקה אלא צריך שהעסק הזה יעבוד. התפקיד שלנו הוא פיקוח על עבודת הממשלה ואנחנו נעקוב אחרי זה. << אורח >> דוד ויינשטיין: << אורח >> המינהלת, כמו שהממשלה החליטה בהתנתקות, עבדה מכוחו של חוק ראשי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה דוגמאות משום דבר אחר. זה הנושא. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני אחזור על מה שאמרנו בדיון שקיימנו אתמול. חייבים לתת את הדגש על מפוני אשקלון שלא מקבלים את תשומת הלב שהם צריכים לקבל. הם לא מקבלים את התקציבים ולא כל כך מתייחסים אליהם. מדובר בעיר שחוטפת מהבוקר עד הלילה. אי אפשר לחיות שם. אנשים לא ממוגנים והמדינה חייבת לעשות עם זה משהו. לא יתכן שבכל פעם שהם מפונים, זה מגיע אלינו ואז אפרופו גיוסי כספים, אנחנו מתחילים לגייס להם כספים, לגייס להם בתים, לגייס להם כסף לאוכל, לבגדים ולכל דבר אפשרי. זה מה שבפועל קורה וזה נראה כאילו המדינה עדיין לא קיימת. לגבי עסקים קטנים. יש עסקים קטנים חיוניים שפתחו את העסקים שלהם גם באשקלון, גם בשדרות, גם באופקים וגם בנתיבות למרות שהערים שם היום הן חצי ערי רפאים והעסקים האלה, יכול להיות שלא יהיו זכאים לפיצויים בגלל שהם פתחו. צריך לתת על זה את הדעת. הם בעצם חלוצים. הם נמצאים שם על מנת לעזור למי שנשאר מאחור ועדיין לא הצליח להתפנות ורק בזכותם הם מצליחים לקנות אולי חצי קרטון חלב וזה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב ואסור לפסוח עליהם אלא צריך להתייחס אליהם כאל עסק חיוני שנפתח. זה קריטי. שזה לא יפגע בזכות שלהם לפיצוי. עסקים של אזורי לחימה. כל מה שעשינו בקורונה, רק למזער את זה לטווח של שבוע ולא של חודשים ברמת מענקים קודם כל לאזורי לחימה, ערים ויישובים של אזורי לחימה, ועסקים כל הארץ כי כל העסקים נפגעים ואין יוצא מן הכלל. ברגע שהילדים בבית, הורים לא עובדים. אגב, הילדים שלי נמצאים כאן במשרד. אין מה לעשות, עסקים לא עובדים, עצמאים לא עובדים. כאן אני כן אדבר יותר על מה שהקורונה עשתה גם למעמד האישה. בסוף הגבר הוא זה שיוצא לעבודה כאשר במקרה הזה הגבר הוא זה שהולך למילואים והאישה נשארת. הרבה מאוד פעמים העצמאיות שהן אלה שמפרנסות את המשפחה נפגעות ואז כל כלכלת הבית נפגעת. אני מזכירה לכם שהרבה מאוד נשים אחרי חופשות לידה הופכות להיות עצמאיות ולא חוזרות למשרדים ולכן יש אחוז עצמאיות מאוד מאוד גבוה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יורם מועלמי. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני יושב ראש מפלגת העצמאים החדשים. לפני שאני פותח בדברים שלי, אני הו לך להציג לכם מה שהולך לקרות כאן. מיכל שיר דיברה כרגע על אזורי לחימה. מבחינת 500 אלף העסקים הקטנים שזה בעצם העצמאים שהם One way show , כל מדינת ישראל ללא יוצא מהכלל נפגעה. זה ה-ווייז של בני ברק, במקום שעה – חצי שעה. הכבישים ריקים. צומת גהה, אילון אתמול, עת חזרתי מהדיון שהתקיים אתמול. המצב כרגע הוא שכל העסקים מבחינת ה-One way show מושבתים כמעט לגמרי. בניגוד לשר שדיבר כאן על העסקים הגדולים עם כל העניין של ההלוואות אני באתי לדבר כאן על חצי מיליון עצמאים קטנים, One way show, שזה עצמאי אחד, שהוא בדיוק במקביל שלו לשכיר בעדיפות הכי גבוהה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> רק רגע. לא הגענו למוטיב העיקרי. ברגע שמפסיקים לשכיר את העבודה, יש לו הגנה סוציאלית. זה אומר הודעה מוקדמת, פיצויים ואבטלה. ברגע שלעצמאי הקטן מפסיקים את העבודה, זה מרגע לרגע, זו הפסקה של תזרים המזומנים והוא לא עומד בשום מצב כדי לכלכל את החיים שלו, את הפרנסה שלו, את המזון שלו, את המשפחה שלו. זה משהו שאנחנו צריכים להגדיר אותו. כל העסקים, כרגע, בלי יוצא מן הכלל, לא משנה אם זה צפון או דרום, מושבתים. בתוך חצי מיליון האנשים האלה יש לנו גם לא מעט עצמאיות יחידניות חד הוריות שכלכלת הבית שלהן היא הכלכלה היחידה שלהן. אני בא לדבר לא רק על העצמאים היחידנים אלא על כל העצמאים בלי יוצא מן הכלל. כמה דברים נוספים. אני חושב שלא נפל כאן האסימון. 75 שנים, מאז קום המדינה, אנחנו כרגע לא נמצאים במבצע. במבצע, אחרי שמסתיים מבצע יוצאות כל מיני הנחיות של פיקוד העורף ולפי פיקוד העורף מפצים את העסקים. הרבה פעמים מן הסתם זה קרה בעוטף עזה במבצעים למיניהם. אנחנו עכשיו נמצאים במלחמה ובמלחמה יוצאות כל מיני קריאות, אתמול על ידי השר סמוטריץ', לפצות את העצמאים הקטנים. לא מדובר כאן על מענקים אלא מדובר כאן על פיצויים כמו במלחמת המפרץ ובמלחמת יום כיפור. מדובר כאן על פיצויים שהם דמי קיום כדי שהעצמאים ימשיכו לכלכל את המשפחות שלהם. אני מדבר על כך שברגע שהעסקים סגורים, אין כאן בכלל מקום להתנות את המענקים או את הפיצוי באחוזי ירידה. אני מבקש שתתעוררו על עצמכם. אתם צריכים לשנות פאזה. ברגע שעצמאי יושב בבית, לא משנה אם הוא מטווח בצפון או בדרום, הוא ממשיך לשבת ולקנות מזון, הוא צריך לשלם את הארנונה, הוא צריך לשלם את השכירות, הוא צריך לשלם מים וחשבונות. אין מצב בעולם שאתם תתנו את זה באחוזי ירידה במחזור. זה לא יקרה. זה לא יקרה קודם כל בגלל כל הסיוט שעבר על העצמאים במענקים בזמן הקורונה כאשר רשות המיסים הטילה עליהם עיקולים רק בגלל שלא חוקקו חוק ובגלל אחוז ירידה אחד, שבמקום 25 יהיה 24, הם היו צריכים להחזיר ורשות המיסים הוציאה להם הודעות על עיקולים. זה לא יקרה ואתם צריכים להפנים את זה. אני רוצה לדבר ברמה העקרונית על מה שקורה כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה צריך להתכנס לסיכום. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אני מתכנס לסיכום. אני רוצה לציין כמה דברים שקשורים לעניין הזה ואני שוב אומר שלא יקרה שאתם תתנו, ואני מבקש דקה אחת לאפשר ללונה שנמצאת כאן והיא אחת העצמאיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. עם כל הכבוד, תסכם. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אני מסכם. יש כאן כמה עובדות אבל העובדה הכוללת שנמצאת כאן – וגם חברת הכנסת טלי גוטליב דיברה על זה – שכל האזרחים כאן, בלי יוצא מן הכלל נמצאים בטראומה, כולל אני בטראומה שהבן שלי נמצא כרגע בעוטף עזה. הוא בשריון. אנחנו בטראומה מאוד גדולה. הדבר הכי חשוב הוא – אני לא מדבר על העניין הזה שיש כאן מגויסים ואני לא מדבר על מערכת החינוך – שהיום, כולל אני וכל העצמאים הקטנים, צורכים רק מזון ותרופות. אנחנו היום לא מוציאים כלום. מאידך גיסא אנחנו צריכים את הכספים האלה, את דמי הקיום האלה – מאחר שבמשך 75 שנים לא חוקקו כאן חוק – כדי להמשיך ולשלם את החשבונות שלנו. זאת הנקודה העיקרית. אני מבקש, חבר הכנסת גפני, הרב גפני היושב ראש, תפנה למשרד האוצר, תבקש מהם – באמצעות הוועדה – לעשות את השינוי בפאזה מבחינת ההתייחסות לכך שאלה דמי קיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בדין ודברים. תודה רבה. דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שלום כבוד היושב ראש, כבוד השר. אתמול נערך כאן דיון עם שר האוצר. זה יפה שיש ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה אבל השאלה שלי היא מתי הכספים האלה בחשבון הבנק. מאוד יפה שיש מתווה. האירוע היה ב-7 באוקטובר, אנשים זועקים, יפה שאומרים שיהיו לכם משכורות לנובמבר אבל לפני משכורות לנובמבר צריך עוד. יש מפונים שנותנים להם מלון – אגב, יש מלונות שעדיין חושבים שצריך לאכול רק פעמיים ביום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרו אתמול שזה לא כך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נכון. בבתי מלון יש מפונים משדרות ומותר להם ארוחת בוקר וערב. יש שם המון ילדים ואתם יודעים שאצל ילדים - בטח כאשר המצבים הרגשיים מן הסתם חלק מההתנהלות של האדם – זה גם הנשנושים וזה נטל על ההורים מבחינה כלכלית. את הכביסה הם יוצאים לעשות על חשבונם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם בזה טיפלנו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יתרה מכך, עכשיו אני מקבלת הודעה לגבי אם חד הורית עם חמישה ילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המקרה שהעלית אתמול. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה מהרודס. עכשיו קיבלתי הודעה. מהיום. אתמול זה לא היה אלא שאלתי כמה ארוחות. מבקשים ממני כאן אם אפשר לדאוג לפעילות כי הילדים יוצאים מדעתם. הבנק אמנם דיבר אבל אני מאוד מאוד מקווה שזה לא משהו אישי. הבנקים צריכים כרגע לא לעקל ולא להחזיר ולא כלום. צריכה לצאת הוראה. אותו דבר בנושא הוצאה לפועל. חייב שמשרד המשפטים יוציא תקנה. יש לי כאן הודעה מאימא חד הורית לחמישה ילדים, אחד עם צרכים מיוחדים, עיקלו לה הבטחת הכנסה, כספים שבכלל אסור לעקל, וכרגע היא בלי כלום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תקנות ששר המשפטים חייב לתקן ואנחנו נעביר אותן בוועדת חוקה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הוא חייב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על פי החוק אסור לעקל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל הנה, עיקלו לה. עכשיו אני שולחת את זה לבנק ישראל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עיקולים בכלל, בלי להתייחס לסיפור הספציפי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> עיקולים צריך לעצור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בשעת לחימה, בעיניי כל הליכי הגבייה בישראל באשר הם, בין אם הם במרכז לגביית קנסות, בין אם בהוצאה לפועל ובין אם בבנקים - יש סמכות לשרים לתת תקנות באישור ועדת חוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מערכת היחסים בין ועדת הכספים של הכנסת לבין בנק ישראל והבנקים כולם היא לא מערכת יחסים תקינה. פשוט לא מערכת יחסים תקינה. בכלל לא מתחשבים בעובדה הזאת שהם מחזיקים מיליארדים. לא מתחשבים באמירה שלך החברים בוועדה. אני מתכוון לטפל בעניין הזה. המצב הזה לא יכול להיות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שאלה נוספת שאני רוצה לשאול את כבוד השר. אמנם התקנות יהיו דומות לתקופת הקורונה עם הרחבות ועם שינויים, אבל מה קורה עם העצמאי הבודד שפתח משרד לפני יום-יומיים ויש לו אותו בסך הכול חודשיים. הוא השקיע בפתיחת המשרד, הוא מגלגל איזשהו מחזור של חודש אחד, מה קורה אם אין לו מחזורים? איך הוא יימדד ועכשיו הוא חלק מהמפונים שלא עובדים ולא עושים כלום? אני חושבת שגם ההתייחסות לגביהם, חרף העובדה שלא פעם ניסינו לקדם נושא של אבטלה לעצמאים וכולי, בהחלט צריך לבדוק איזשהו מתווה לפיו צריך לגבות אותם. אם כבר נותנים מענק, שזה יהיה מענק או חיזוק או תמיכה או משהו אבל לא משהו שיצטרך להיגבות. אני אומרת לממשלת ישראל שיש מלא מלא כסף בקופות. חברים, שחררו. אלה האנשים שלנו ומגיע להם עכשיו את כל הטוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. צביקה כהן, משרד החקלאות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> צביקה, אני יכולה להפריע לך שנייה ולהגיד משהו ליושב ראש? סליחה. זה חשוב לי כי זאת אמירה שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באיזה ועדה את חברה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בארבע ועדות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סוד קטן. על טלי גוטליב, אף אחד לא יכול. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה חשוב מאוד. היינו בפיקוד העורף ושם הסבירו לנו במשך שעות ארוכות על ההגדרות של מי זה מפונה ומה כלול בתוך זה. אני מצפה שבתי המלון בישראל, שמחזיקים את המפונים ומקבלים מימון מוחלט מהמדינה אפס עד 100, שלא יקמצנו בגלל שהמימון הוא מהמדינה. הרי השיפוי הוא מוחלט. אני מצפה ממלונות ישראל לא לקמצן לי על ארוחות ולא על כל מיני מתאבנים כאלה ואחרים. תתייחסו למפונים כמו ללקוחות שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אתמול היה כאן דיון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני, זה עובר ישר לפיקוד העורף. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נקבע כאן ראש איגוד מנהלי בתי המלון - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> פחות מרשים אותי. יותר מרשים אותי שאתה יושב ראש הוועדה ואנחנו אומרים את זה. יושב ראש איגוד מנהלי בתי המלון פחות מרשים אותי כי הנה, אתה שתי ארוחות ביום בעוד שאנחנו מממנים את זה במימון מלא. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> טלי, עוד לא שילמו לבתי המלון. את מדברת על אוכל. בתי המלון עוד לא קיבלו את הכסף. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה בחוזה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בעלי בתי המלון מוציאים יותר ממיליון שקלים ב-10 ימים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש להם את האפשרות. השיפוי הוא מוחלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתמול היה כאן דיון. הייתה כאן מי שאליה היינו צריכים לפנות והיא התחייבה לגבי בתי המלון ואני אעקוב אחרי זה. אם אכן בתי המלון מתנהגים כך, אנחנו נטפל בעניין הזה. הם מקבלים כסף מהמדינה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> שלום לכולם. אני סמנכ"ל במשרד החקלאות, אחראי על השקעות הון ובין היתר כבר שנים עוסק בנושא הפיצויים אחרי המבצעים ולכן אני כאן. אני רוצה להעיר כמה הערות למצגת של שר הכלכלה ניר ברקת. תראו מה אני ראיתי לגבי מה שהולך כאן. אני יודע שמס רכוש יושב עם משרד האוצר והם עושים מתווה. אני שומע משר הכלכלה שגם הוא עושה מתווה. אני כבר אומר לכם שאני מכיר ומבין את שני המתווים האלה ושניהם לא נותנים פתרון לחקלאות ישראל. בלי עין הרע, דיברת על פערים והפערים יימשכו אם חקלאות ישראל לא תקבל פיצוי. חקלאות ישראל, גם מעבר לשבעה קילומטרים. זאת אומרת, אני חושב, אדוני היושב ראש, שכמו שעשינו במבצעים הקודמים – למרות שכאן זאת מלחמה – לא יכול להיות ששני גופים יעשו לחוד, כל אחד מהם יעשה מתווה בלי החקלאות. אני הייתי מציע לך להוציא מכאן קריאה שיהיה מתווה אחד של הממשלה ובו יהיו נציגים של כל המשרדים. אני גם רואה בווטסאפים שעכשיו שר האוצר יושב עם העצמאים לאיזשהו מתווה נוסף. לא יכול להיות שיהיו 10 מתווים ואף מתווה לא יתאים לחקלאות. חברים, אנחנו עושים מאמצים אדירים כדי שבעוד חודשיים יהיו כאן תפוחי אדמה, גזר וכולי ואנחנו שותלים בתוך העוטף. לא יכול להיות שיעשו מתווים של מחזורים. מתווה של מחזורים הוא מאוד נחמד לעסקים אבל הוא לא מתאים לחקלאות. בחקלאות, החקלאי גידל הפעם תפוחי אדמה, בשנה אחר כך הוא מגדל גזר וכולי. ההבדל במחזורים, הוא אולי אפילו יחזיר כסף למדינה. מחזורים בחקלאות לא מתאימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אף פעם לא הייתי שר וגם היום אני לא שר אבל לחקלאות יש שר, אבי דיכטר שדיבר איתי השבוע כמה פעמים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רציתי להביא את ההעברה שלכם אבל בינתיים עצרו את ההעברות. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> מבחינתנו גם זה אירוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה השר לא אומר בממשלה את מה שאתה אומר כאן? למה הוא לא מדבר עם השר ברקת? למה הוא לא מדבר עם השר סמוטריץ'? תעשו מתווה אחיד. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> השר ברקת היה אצלנו בחמ"ל. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הוצאנו הודעה משותפת ביום שישי. ישבנו. ביום שישי אני ישבתי אצלם ואני די מכיר את הדברים. אתה צודק שמה שמדובר כאן, החקלאות היא משהו אחר. אם החקלאים ממשיכים למכור את הסחורה שלהם ואין ירידה במחזור, הכול בסדר וזה לא קשור אליהם. הסיוע לחקלאים, נצטרך לדון - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ממש לא, כבוד השר. ממש לא. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני חייב להגיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אני נותן לך. המציאות היא שמי שיצטרך עכשיו לזרוע - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> המתווה הזה לא כולל את החקלאות. אני מסכים איתך. צריך לדון בנפרד במתווה של החקלאות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> סוף כל סוף מישהו אומר את זה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> החקלאות בזמן הקורונה עבדה ולכן לא בכינו יותר מדי ועבדנו כשכמעט אף אחד לא ביקש והכול היה בסדר. אנחנו היום לא בקורונה. לא נכנסים עובדים לקטוף הדרים במרכז הארץ וההדרים נשארים על העצים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני לא יכול להציג את זה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני מציג את זה מטעם המשרד. עוד מילה אחת. חברים, זאת מלחמה ואני אומר כאן לחבריי במס רכוש שההגדרה של אפס עד שבע כאשר באפס-שבע אתה יכול לתבוע באדום וב-7.8 אתה לא יכול – היא הגדרה בעייתית. אני חושב שצריך לתקן אותה. אני לא אומר לכם להגיע ל-40 אבל שיהיה 14 – 0 כך שגם אשקלון תהיה בפנים. לא יכול להיות מצב שמשתלת חיש שתיל שהיא ב-7.8, נופלים עליה טילים והיא לא יכולה לתבוע. היא זורקת שתילים והיא תקבל מסלול נורמטיבי של מחזורים. דברים כאלה לא יכולים להיות. הערה אחת חיובית להצעת השר ברקת. הסיפור של מקדמות הוא כל כך חשוב לחקלאי העוטף ולא רק העוטף אלא גם 7.20 ו-7.40. הם לא קוטפים אבל הם מחזיקים עובדים ואין להם כסף לשלם להם. המקדמות זה הדבר הכי חשוב שציינת בדבריך. לגבי עובדים זרים. מישהו כאן דיבר על עובדים זרים. אלי כהן יוכל אחר כך להתייחס אבל אני אומר מילה אחת. המחסור בעובדים בחקלאות הוא נוראי. הוא גדול והוא ענק. אלי אחר כך ימשיך בדברים. מילה אחרונה. קצת ציונות. אדוני השר, אמרתי לך את זה בחמ"ל, אל תחשבו שמדינת ישראל יכולה לחיות מתפוח אדמה וגזר שיגיע מתורכיה. אין את הכמויות האלה. הם לא ימכור לנו. אם אנחנו לא נשקם את העוטף ואת לב הנגב, לא יהיה לנו את הפרי. אנחנו בינתיים מבוססים על עגבניות מיבוא, יופי, אבל שתדעו שעגבנייה מיבוא עולה הכי הרבה 3.5 שקלים וכאן אני עוצר ושואל בכמה אתם קונים אותה. לא להסתמך על יבוא, בעיקר לא כאשר מדובר במוצרים הטריים שלנו. אם אפשר אדוני השר שאלי יאמר מילה על העובדים הזרים. << אורח >> אליהו כהן: << אורח >> אני משדות נגב. מעוטף עזה. גם אתמול השתתפתי בדיון ולא קיבלתי זכות דיבור אבל אני אנצל את ההזדמנות שניתנה לי היום. אני מרכז את החקלאות של המועצות האזוריות שדות נגב ומרחבים. אני גר בתוך עוטף עזה, אני גם בין אלה שהתפניתי אבל אני כאן. אני רוצה לספר לחברי הוועדה על המציאות. החקלאות נמצאת היום בקריסה בלתי רגילה ואני רוצה להעלות בפניכם את נושא העובדים הזרים. רק בעוטף עזה קרוב ל-1,500 תאילנדים עזבו את המקום. 6,000 תאילנדים בהוראת מלך תאילנד עזבו את ישראל. לא מגיעים עובדים חדשים. בעלומים – ודוד לא ציין את זה – נהרגו תשעה תאילנדים ונחטפו עוד כמה מהם. יש גם פרויקט משתלמים בינלאומי בחקלאות ומהמשתתפים בו נהרגו 10 נפאלים, ארבעה נפצעו ואחד נעדר. אתמול ביקרתי נפאלי שמאושפז בשערי צדק. תבינו, כל הנפאלים חזרו לארצם ופרויקט המשתלמים שהיה, הסתיים. התאילנדים חזרו לארצם. כרגע - אני מקבל כל הזמן הודעות על מצוקות של חקלאים - אין מי שיקטוף עגבניות, אין מי שיקטוף מלפפונים, אין מי שיקטוף פלפלים. הרפתנים במושבי גילת, בטחה, פדויים ופטיש צועקים הצילו. התאילנדים שהיו במושבים אלה עזבו ואין מי שיחלוב את הפרות ברפתות. תבינו שהמצוקה של כוח האדם בחקלאות היא קריטית. החקלאים מתמוטטים אחד אחרי השני. השר ברקת ניר היה אצלי בביקור לפני שנה-שנתיים וביקר במטע האבוקדו של בארי, ממנו נחטפו שבעה או חמישה תאילנדים. גנבו להם את הטרקטורים ואת הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אורי דורמן. אם אפשר בקצרה. אנחנו כמעט מיצינו את הנושא. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני אהיה קצר. באתי מרחוק, מהגולן. אני מזכ"ל של התאחדות חקלאי ישראל ואני עומד בראש ארגון הגג שמייצג את כל חקלאי ישראל. בראשית דבריי, בשם חקלאי ישראל אני משתתף בצער המשפחות והנעדרים. החקלאות היא הציונות האמיתית וזה בעצם מה שמחזיק את מדינת ישראל לאורך הגבולות. החקלאות, כמו שאתם יודעים, פרוסה לאורך גבולות המדינה, מייצרת ומספקת גם בימים אלה את מרבית התוצרת לאזרחי מדינת ישראל. אנשים עושים את זה, הכול כדי להבטיח את ביטחון המזון של מדינת ישראל. במדינת ישראל החרב מתהפכת ואנחנו יודעים שעוד חודשיים, למרות כל זה, יש צו מכס שנחתם בתחילת 2022 לפיו אמורים לבצע את הירידה של הפעימה השלישית. אני פונה כאן – לא מבקש כסף – ומבקש לעצור את זה, להקפיא את זה, שהחרב לא תסתובב. שמצד אחד נגיד שהחקלאות חשובה ונהדרת וציונות ומצד שני יורידו את המכס כדי עוד לפגוע בחקלאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת עמדתי כל הזמן. אני חושב שהעניין הזה הוא לא בסדר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן. צריך לעצור את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אדבר פעם נוספת עם שר האוצר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> צריך לעצור את זה. להקפיא את זה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בעיקר עכשיו כאין בכלל תמיכות ישירות. גם לא יהיו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כל התמיכות הישירות – שקל לא הגיע. אחרי כן נדבר על תוכנית כוללת לחיזוק החקלאות, לפיתוח החקלאות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בזמן שאני כאן, אני רוצה לפתור לך את עניין המכס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אני אבקש לסיים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> משפט אחד נוסף לגבי העובדים והוא קשור לפיצויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נאמר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אני רוצה לומר משהו שלא נאמר. ברור שגם אם מחר בבוקר תסתיים המלחמה, העובדים שיצאו מכאן, ייקח חצי שנה להחזיר אותם. צריך לקחת את זה בחשבון במתווה שעושים, כבוד השר. צריך לקחת את זה בחשבון ולא רק לגבי החקלאות כי זה יהיה בכל הענפים. אני מודה על שניתן לי לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו מודים לך. בנושא של בעלי האולמות, אבירם אלון. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. אני כל הזמן שומע כאן דיבורים על מרחקים, על אפס עד 40, על אפס עד 80. אני רוצה להבהיר שמיום ראשון ענף האירועים לא עובד. אנחנו ענף שמושתת על שמחות ובזמנים כאלה, כאשר קוברים ילדים, אנחנו לא יכולים לקיים שמחות ואת זה אנשים צריכים להבין. יש לנו סוגייה של עובדים. אי אפשר להוציא לחל"ת. אנחנו מבינים את זה. לכל אולם יש סדר גודל של עשרה עובדים בממוצע על ה-Payroll ש הם לא עובדים שהם מלצרים אלא הם על ה-Payroll של אותו אולם ויש לנו בעיה איתם. אין לנו כסף לשלם להם שכר, בטח ובטח אחרי חודשים ארוכים שהיינו במצב של חגים. אין לנו את היכולת הזאת ואנחנו צריכים יכולת מיידית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מבקשים? << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אנחנו מבקשים חל"ת גרמני - זה בדיוק מה שהשר סמוטריץ' אתמול הגדיר - שזה מצב שבו אנחנו מקבלים את הכסף ונותנים לעובד וזאת כדי למנוע מצב שבו העובד מתפטר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה לא חל"ת. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> זה לא חל"ת. המודל הוא חל"ת גרמני. זה לא חל"ת כי בסוף מקבלים כסף אבל המודל הזה הוא מודל שאנחנו רוצים אותו. אנחנו רוצים את הוודאות הזאת. אנחנו רוצים את המודל הזה כאן ועכשיו כי אין לנו את היכולת לעשות את זה. הדבר השני, ארנונה. אנחנו נמצאים ביום במצב שבו אנחנו מבינים שהמדינה עדיין לא יכולה לספק את הפיצויים. ייקח זמן עד שאנחנו נקבל את הפיצויים. מה שאתם לא יודעים לתת מהר, לפחות אל תיקחו. אנחנו לא חברת הביטוח של הממשלה, אנחנו לא חברת הביטוח של המדינה, אל תיקחו מאיתנו תשלומים שאנחנו כרגע מתבקשים לשלם אותם. אין לנו את היכולת, אין לנו הכנסות, בבקשה, כל עוד אתם יכולים לא לקחת – אל תיקחו מאיתנו. הדבר השלישי, הוצאות קבועות. השר דיבר על זה אתמול. אני רוצה לציין משהו נוסף. התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים ביום הראשון הקימה חמ"ל תרומות. תרמנו עד היום מעל 80 אלף מנות חמות לחיילים ולאזרחים. אנחנו עובדים עם פיתחון לב, עם לקט ישראל, עם חמ"ל פיקוד העורף. אנחנו עובדים איתם והכול בתרומה מלאה. לא קיבלנו שקל על המהלך הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. שי ברמן, המסעדנים. לצערי הרב לאחרונה אנחנו נפגשים הרבה. הייתי שמח לפגוש אותך בנסיבות אחרות ולא בנסיבות האלה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> גם אני. תודה אדוני היושב ראש. אדוני השר. לצדי יושבים נעמה צדקיהו שהיא בעלים של שתי מסעדות במודיעין ויקיר ליסיצקי שהוא בעלים של כמה מסעדות בתל אביב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק רגע. ארנונה עסקית מעסק שהוא סגור מכוח צו חירום? זה טרלול. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> ואת יודעת איך היא גבוהה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני יודעת. זה לא נורמלי, עם כל הכבוד. אני אורחת לרגע, רואה כל פגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתנצל שהסתכלתי עליך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הרבה מתנצלים על זה, הרבה מצטערים על זה, אתה לא לבד. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני רוצה לספק איזושהי תמונת מצב של המסעדות כרגע, אדוני השר. כרגע הענף ב-80 אחוזים סגור ומסוגר. אנחנו לא יכולים לפתוח את העסקים שלנו. פתוחים קצת עסקי יום כמו בתי קפה ובשעות הצוהריים סוגרים את העסקים. זה אומר עצירה מוחלטת של תזרים המזומנים. אין לנו כסף איך לשלם. גם אותנו, כמו את הרב גפני, הבנקים לא אוהבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנקים דווקא אוהבים אותי. אני לא אוהב אותם. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> התזרים שלנו נעצר לגמרי וזה מתכנס מבחינתנו לתאריך של 1 בנובמבר, תשלום משכורות חודש אוקטובר. אין לנו יכולת לשלם את המשכורות האלה. צריך להבין שבהיעדר תוכנית אפקטיבית של הממשלה, האלטרנטיבה היחידה שעומדת בפנינו היא להוציא את העובד לחל"ת. זה חל"ת שעל פי החוק אנחנו צריכים לקבל הסכמה של העובד לגביו וברגע שיש הסכמה, בעצם אנחנו מעבירים אותו לשירות ביטוח לאומי והוא אחראי. << אורח >> אדם בלומבנברג: << אורח >> אין דמי אבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, זה לא בית ההסתדרות כאן. לא להתפרץ באמצע. << אורח >> אילן לוי: << אורח >> אני נציג ביטוח לאומי. אני יכול אחר כך להתייחס לזה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> זה מה שקורה בימים האלה. אנחנו בעצם מתחילים להוציא לחל"ת עשרות אלפי עובדים ולא בגלל שאנחנו רוצים לעשות את זה. אנחנו רוצים להשאיר אותם תחת קורת גגנו אבל אין לנו כרגע אפשרות לשלם להם שכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מבקשים חל"ת גמיש. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> בהחלט. אין כאן פתרון אחר. זה יקרה עוד שבוע, עוד שבועיים. אדוני השר, בסוף, כדי להחזיק את שוק העבודה ולדאוג לעובדים שלנו, אנחנו צריכים עזרה מהמדינה. אני רוצה להגיד לך אדוני שגם אנחנו כמו בעלי האולמות הוצאנו מעל 400 אלף ארוחות בעלות של יותר מ-10 מיליון שקלים לטובת חיילים ולטובת העורף. לא יכול להיות שמדברים כאן על דחיית תשלומים ואתמול בא אלינו ביטוח לאומי וביקש מאיתנו שנשלם כסף. מאיפה נשלם כסף? אני פניתי למשרדך בעניין הזה. אנחנו מבקשים את עזרתכם בעניין הזה מול ביטוח לאומי. אני רוצה להגיד לך שהנושא של הארנונה שעלה כאן, זה בלתי נתפס. איך נשלם את הארנונה? דבר ראשון צריך לבטל את הארנונה. העסקים סגורים. לבטל את הארנונה. אין משהו אחר. משפט סיום ברשותך היושב ראש. אנחנו רוצים להחזיר את העסקים שלנו לפעילות. אנחנו רוצים לעשות את זה. אנחנו רואים בזה ערך ציוני, להראות את העמידה שלנו, להראות שאנחנו פותחים את העסקים. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים עזרה מיידית של – מה שאתה אמרת ואנחנו מכירים את התוכניות שלך ותומכים בהן – מקדמות. מקדמות. אתמול היה כאן שר האוצר והתנגד למקדמות. אנחנו מבקשים ממך להפעיל את כובד משקלך שלא יתעסקו כאן כמו הגזבר בקיבוץ – סליחה, אנני מקווה שאף אחד לא ייעלב ממני – וישחררו כסף כדי שאנחנו נוכל להחזיר את המשק לפעילות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. יש לנו משימה לאומית והיא להמשיך את הרציפות התפקודית במפעלים החיוניים. בבית חולים הדסה לפני מספר ימים העובדים לא מגיעים והתנדבו 150 בני נוער מבני עקיבא. אנחנו נמצאים במצב שחלק מהעובדים מפחדים לבוא. יש רשויות שדורשות לקבל אישור ביטחוני לעובדים ומתנגדות לעובדים ממגזרים מסוימים. עובדים לא מגיעים ולכן אנחנו זקוקים להוראת שעה לאשר פתרון זמני לעובדים זרים ולנייד את העובדים לעבודה שבסופו של דבר יש לה השלכה על בריאות הציבור. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. יוסף פתאל ב-זום. << אורח >> יוסף פתאל: << אורח >> מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל. 10 אחוזים ממקומות העבודה בפריפריה הם בתחום התיירות הנכנסת. ערים שלמות כמו טבריה, נצרת, עכו וצפת תלויות בסיורי התיירים שם. בקשתנו היא אחת. הנכס היחידי שלנו הוא כוח האדם. גם בתקופת הקורונה אנחנו התעקשנו לא לצאת לחל"ת על חשבון המדינה אלא להמשיך להעסיק את כל העובדים בסיוע המדינה. נאמר כאן על ידי שר הכלכלה ואנשים אחרים. אנחנו מתחייבים להמשיך להעסיק. אנחנו באפס הכנסות וזה ברור לכולם. כל התיירים עזבו ואי אפשר להביא תיירים. אנחנו מבקשים שהמדינה תסייע לנו להחזיק את העובדים בהשתתפות שלנו בהוצאה, לא לגמרי על חשבון המדינה. הדבר הזה מבחינה כלכלית, מספרית מתמטית שווה גם למדינה כי אחרת החל מסוף חודש זה נאלץ לפטר את העובדים. עדיין לא הצלחנו להחזיר את כולם אחרי הקורונה ואם הפעם שוב נפטר, אף אחד לא ירצה לעבוד בענף הזה שמכניס מטבע זר למדינה כמו התעשיות הביטחוניות האזרחיות. אנחנו גם שותפים חשובים בשיקום הענף לאחר שוך הקרבות וכבר התחלנו להיערך בנושא הזה. מדובר בכוח אדם מומחה ולא ניתן להכשיר חדשים ברגע שיסתיימו הקרבות. להכשיר אצלנו עובד לוקח בין שלוש לארבע שנים. לכן, אם לא נשמור את העובדים, התחום הזה פשוט יתרסק כאשר כולם יודעים שהתיירות תחזור, התיירות המאורגנת על ידי קבוצות של הזדהות, אווינגלים, יהודים, עולי רגל ואחרים. יש לנו הזמנות שאנחנו מנסים עדיין להציל אותן על ידי דחייה ללא דמי ביטול. אנחנו צריכים את העובדים האלה שבלעדיהם לא נוכל להמשיך. לכן שימור כוח האדם חשוב. עזרו לנו, השתתפו איתנו בתשלום משכורות כפי שגם שר הכלכלה אמר ואנחנו נשמור על העובדים כי אחרת הם ייפלו על כתפי המדינה באמצעות דמי אבטלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אבי נוימן, לשכת רואי חשבון. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> תודה רבה. אנחנו כלשכה משתתפים בצער המשפחות ומחזיקים ידיים להחזרת כל החטופים. גם משפחת רואי החשבון שכלה מספר רואי חשבון במתקפת הטרור הרצחנית הזאת. אנחנו פתחנו אצלנו חמ"ל מקצועי וחשוב להבין. אני קורא לזה האפוד הקרמי בין העסקים לבין הגופים הממשלתיים כי אנחנו מנסים לספק את הפתרונות ויש הרבה מאוד פרסומים שכבר היו ואנחנו מאגדים את זה תחת פרסום אחד יומי ועדכון שאנחנו מעדכנים את החברים שלנו. זה חשוב כי אנחנו צעד אחד קדימה ועוטפים ולפחות מסבירים. אנחנו סוג של הדיוור של כל ההנחיות שהיו עד כה. אני רוצה לדבר על שלוש נקודות ואעשה זאת בקצרה. שלוש המילים שציין השר ברקת, אני מתחבר אליהן, היו הפשטות, הוודאות ומהירות תגובה. ההקלות שציין השר ברקת צריכות להיות בכל מערכי המס. אני מניח שתכף ידבר כאן נציג ביטוח לאומי והוא יעדכן קצת ויאמר מה המשמעות של הדחייה או אי הדחייה, אבל מבחינתנו כאשר נותנים הקלה, ההקלה צריכה להיות גורפת. אגב, גם אתמול הייתה הקלה נוספת אבל שוב, רק למע"מ. אפילו אני כמעט התבלבלתי. זה חבל כי גם כך מדינת ישראל ב-OECD נחשבת כמדינה עם מספר הדיווחים השנתי הרב ביותר בשוטף ועכשיו זה הזמן להקל ולצמצם את כל המערכים האלה. זה בנושא של מערך הדיווחים. בנושא של הפיצוי העקיף, אני בהחלט מתחבר לדברי חברת הכנסת גוטליב. מודל הקורונה, היו בו הרבה כשלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. אתה צריך את חברת הכנסת גוטליב כדי להגיד שהיו כשלים? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא. לא צריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו כאן אכלנו את זה. היא לא הייתה חברת כנסת. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> המודל צריך להיות משולב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הנושא של הקורונה היה כאן והיו בעיות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור לי. אני יודעת. לפני שהייתי חברת כנסת הייתי עצמאית. היו כשלים רבים מאוד ברמה של תכנון לקוי, ברמה של חוסר הבנה של מה זה להיות עצמאי ואיך המשק מגיב. הייתי שם. לכן זה בסדר מה שהוא אומר, כל מילה בסלע. אנחנו לא בניצחון מי יותר ומי פחות. אנחנו רוצים רק טוב לעם ישראל. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> יכול מאוד להיות שדווקא המודל של צוק איתן הוא יותר מתאים וצריך לעבוד , ראות ולשחרר ואנחנו כאן. אנחנו כאן לעזר בכל מה שצריך. מה שכן צריך להבטיח זה שיהיה מסלול מקדמות מהיר כי זה חלק מהעניין. הדבר האחרון שאני רוצה לציין, אולי החשיבה מחוץ לקופסה שאנחנו צריכים לעשות וזה לאו דווקא כסף שהמדינה כל פעם צריכה להכניס לכיס אלא דברים פשוטים – וחלקם נאמרו כאן - שאולי אפשר לעשות. אתן סתם דוגמה. כרגע אנחנו מדברים על שיכון של כל המפונים בבתי מלון. לא כולם בתוכנית ההתרעננות ואתמול גם אמרה חברת הכנסת נירה שפק שזאת לא התרעננות. יש הרבה מאוד מעסיקים שמעבירים את העובדים שלהם לבתי מלון. לקחת מע"מ על הדבר הזה, זה נראה לי באמת משהו שהוא אבסורדי. המעסיקים משלמים את זה. אין בעיה, הם יממנו את זה, אבל לפחות שהמע"מ יהיה מע"מ אפס בתקופת החירום הזו. יש כל מיני נקודות שיכולות להגדיל את החלק של תקציב המדינה ואני מציע רק דוגמה אחת. למשל המודל של הדיבידנד המוטב שהיה בזמנו לבעלי שליטה. אני מזכיר שהוא הניב בין חמישה לעשרה מיליארד שקלים למדינה. מבצע כזה נוסף, אני לא אומר שזה בפריוריטי עכשיו, אבל בוודאי מבצע כזה נוסף עכשיו יניב סכומים לא מבוטלים של כמה מיליארדי שקלים. אני לא יודע להגיד כמה אבל בוודאי יניב כמה מיליארדי שקלים. אנחנו כלשכה לעזר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש וגם אדוני השר שנמצא כאן. אנחנו במלחמה, רבותיי. במלחמה הזאת איבדנו אנשים יקרים ורבים מדי. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו שומרים על מה שקיים ובעיניי בדבר הזה יש שני היבטים מאוד משמעותיים כאשר הדבר האחד הוא מה שאני שומע כאן מאנשי העסקים, התושבים והאנשים שנמצאים בקצה, איזה כאב ואיזה רצון עז להמשיך את השגרה, איזה רצון עז ליצור מציאות בה יהיה כאן ביטחון לאלה שנמצאים בתוך המדינה. אני מתחבר לכל מילה שהשר אמר וקראתי גם את המצגת, אבל נראה לי שיש כאן כמה נקודות מאוד חשובות. צריך להבין שהסיפור שנאמר כאן של גבייה, להוציא כספים מהעסקים וממי שנמצא כרגע בקצה, זה דבר שאסור שיקרה. אתה גם לא מכניס וגם מוציא ואז אתה נמצא באיזשהו כאוס. אנחנו מבינים שככל שחזקים ואיתנים בעורף, נוכל גם לנצח במלחמה הזאת וזה חשוב מאוד. נקודה שנייה. אתמול היה דיון וגם הבוקר היה דיון בוועדת הכלכלה וגם כאן ואותם אנשים נוכחים בשתי הוועדות האלה. יכול להיות שגם אנחנו צריכים לצאת מהקופסה ולשנות לראות איך אנחנו מייצרים חיבורים בין ועדות ומייצרים כאן מענה אחד שלם. יכול להיות שאם כרגע באוצר יש איזשהו דיון ויש מתווה וכך גם בכלכלה, צריך לראות איך אנחנו כחברי כנסת וגם חברי הממשלה מייצרים איזשהו מענה חבילה כאשר בסוף האזרח מקבל תוצר. אני רואה כאן חלק מהאנשים שהיו בישיבת הוועדה הקודמת. זה אולי בתחום של יושבי הראש, בעיקר של יושבי ראש הוועדות השונות. אני מניח כאן את הסיפור של העיר אשקלון שמטווחת תמיד וגם בעת הזאת. אני מבין ששם יש קושי גדול מאוד לפיצויים, וגם להתרעננות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא צריך להיות שום קושי. אומרים 0-7, אפס אשקלון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני השר, יכול להיות שזה נכון אבל אני עדיין מקבל תלונות משם על כך שעדיין יש מציאות כזאת. הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו. בסוף הייתה כאן התעוררות אזרחית בלתי רגילה ומעוררת השראה. יש כאן מוסדות, ארגונים, אכסניות ומקומות עוד לפני שהמדינה קלטה את האנשים ויצרה התעניינות, הם כבר קלטו. פנה אלי היום מישהו מישיבת נחלים שהוא כבר קלט גם מהצבא וגם משדרות והיום הוא לא זכאי לקבל כלום. הוא אומר שלא יתנו לו עבור המקום אלא רק עבור האוכל שהוא מאכיל אותם. הוא לא זכאי לקבל. כלומר, צריך לראות איך אנחנו מגבים ונותנים מקום לאותם אנשים שבאמת פתחו את דלתם. נקודה אחרונה, הנושא של הפיצויים. אתמול התקשרה אלי מישהי מנתיב העשרה ואמרה לי שהיא לא מבקשת כלום אבל היא רוצה להיכנס ולהציל משהו שיעזור לה אחר כך לחזור למקום הזה אבל היום אין לה את הערוץ הזה. אדוני שר הכלכלה, צריך לראות איך אנשים – במקרה הזה חקלאים – יכולים להציל משהו כדי שכאשר הם יחזרו בעוד חודש, הם יוכלו לחזור למקום הרבה יותר מסודר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אתמול קיימנו דיון עם שר האוצר והיום אנחנו מקיימים דיון עם שר הכלכלה. במקרה ראיתי את הדיון בוועדת הכלכלה ולדעתי היה עדיף לעשות דיון משותף שלנו ושל ועדת הכלכלה כי אותם דברים שנאמרו כאן, נאמרו גם שם, כך שהיינו יכולים לחסוך את זמן השר וגם את זמננו. היינו גם חוסכים זמן לאנשים שנמצאים כאן והיינו יותר יעילים בשיתוף פעולה של שתי ועדות. אני שמעתי אתמול את שר האוצר שאמר שהוא מכין מתווה. התקוממתי על הכנת המתווה. אמרתי שצריך להיות לנו נוהל ברור. עכשיו אני שומע את שר הכלכלה שאומר שהוא רוצה להיות שותף, אנחנו נכין ונלחץ על הכפתור ויהיה מתווה וכי לשר האוצר אין בעיה אלא הבעיה היא אגף התקציבים. אני חושב שאמרתי גם ביום חמישי בשבוע שעבר שמספיק לבוא ולהגיד כל הזמן שהפקידים אשמים והפקידים צריכים לעשות ואנחנו מחכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אגף תקציבים, זה הדרג הבכיר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש שר כלכלה, יש שר אוצר, והם המחליטים. אגף התקציבים צריך לבצע את ההוראה של השרים, של שר האוצר. לא צריך לבצע את הוראת ראש אגף תקציבים. לכן אנחנו צריכים כבר להפסיק עם הנושא הזה ולזרוק את זה על אגף התקציבים. אני אמרתי שאם הממשלה לא יכולה לעשות את זה, אנחנו נעשה את זה ככנסת. זאת נקודה מאוד מאוד חשובה. נקודה שנייה עליה אני רוצה לדבר היא דחיית תשלומים. שמעתי עכשיו את שר הכלכלה על כך שאנחנו דוחים את התשלומים למדינה ואת תשלומי הארנונה. אני חושב שבנושא הארנונה, המסעדות, גני האירועים וכל העסקים, ויהא זה עסק קטן, הם סגורים עכשיו ובאותו חודש לא תהיה להם הכנסה. אני לא יודע כמה זמן תימשך המלחמה הזאת אבל לאותם עסקים לא תהיה הכנסה. אם אנחנו נדחה להם זה לא יעזור להם. אנחנו צריכים לפטור אותם מארנונה בתקופה בה אין להם הכנסה. צריך לעשות את זה באופן ברור. אני חושב שזה בסמכותה של הממשלה לבוא ולפטור אותם מתשלום ארנונה. ממילא אין להם הכנסות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מכל המיסים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממילא העירייה לא משקיעה שקל אחד במסעדה סגורה. היא לא משקיעה שקל אחד בעסק אחד שהוא סגור. לכן גם את הנקודה הזאת אנחנו חייבים לקחת בחשבון. הנקודה השלישית היא לגבי המילואימניקים ואדוני השר, אתה נגעת בנקודה הזאת. יש לנו עכשיו קרוב ל-400 אלף מילואימניקים והם סגרו את העסקים שלהם והפסיקו לעבוד ואנחנו חייבים לדאוג להם - ואמרת את זה – כי אני לא רוצה שלוחם אחד שנמצא עכשיו בשטח יחשוב על התשלומים שלו. אנחנו צריכים כמה שיותר מהר. כלכלה זאת ודאות. אותו מילואימניק, צריכה להיות לו ודאות, שלא יחזור הביתה בעוד שבועיים, בעוד שלושה שבועות, בעוד יומיים ותהיה לו בעיה בתשלום המשכנתא, תהיה לו בעיה בתשלום הארנונה אם הוא חייב, תהיה לו בעיה לשלם את המע"מ אם הוא חייב לשלם אותו. אנחנו צריכים לתת להם את הוודאות ואנחנו צריכים לעשות את זה כמה שיותר מהר. תודה., << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. מעונות היום. יניב בר-אור. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שמענו אותם בוועדת הכלכלה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אזכיר ואני אמרתי את זה לשר, בבקשה להתייחס גם לאיגוד האומנים בישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל העסקים נפגעו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא כאן כי הם מסיירים ברחבי הארץ. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה לדעתי קורה לכל העסקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שאנחנו במלחמה הזאת צריכים להפסיק להגיד עסקים קטנים או עסק מסוים. אנחנו צריכים להתייחס לכולם באופן שווה. לכולם מגיע פיצוי. המלחמה היא בכל המדינה וכולם נפגעו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> בדיוק כמו לשכירים. אותו הדבר. עצמאי הוא פשוט במעמד אחר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתי את זה. אין הבדל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תומר גלאם ב-זום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בשבוע שעבר ביקרתי את תומר גלאם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא ביקר אותנו כאן אתמול. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> איך שנכנסנו לחמ"ל, מטח של 39 טילים. כנראה אחד המטחים הכי גדול שהיה. לראות את העיר הזאת מתפקדת תחת אש, זה פשוט כבוד גדול. המחויבות שלנו לאשקלון חייבת להיות שם באמירה מהירה. אזור פיתוח א', אפס עד אשקלון, לא אפס עד שבע אלא אפס עד אשקלון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לעשות את זה. לא לומר את זה. לעשות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לעשות. אם צריך, תביאו חקיקה - נחוקק את זה כאן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא צריך חקיקה. זאת החלטת קבינט. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> חברים, שלום אדוני השר, שלום אדוני יושב ראש הוועדה, חברי הוועדה. אנחנו בשעת לחימה ולצערי ההחלטות שמתקבלות גם על ידיכם הן מדהימות אותי כל פעם מחדש. דיברנו על הוראת שעה כדי להכניס את אשקלון בקו ה-אפס-שבע. לא יכול להיות שנהיה תחת לחימה – כאשר כמו שאמר השר, הוא היה תוך כדי תקיפה של החמאס על העיר - והיו פגיעות ישירות עם הרוגים, פצועים ואלפי נפגעי חרדה. העסקים שלי סגורים, שום דבר לא פתוח. אני מתחנן שיפתחו כדי לתת את השירות לתושבים. אנחנו מחלקים כל יום 3,500 מנות לאותם קשישים שהמדינה לא מתפקדת ולא נותנת להם אותן. אנחנו עושים הכול כדי לתת את השירות לתושבים אבל חבריי, חברי הוועדה, אדוני היושב ראש, אני כל הזמן צעקתי ודיברתי אבל עכשיו אני מבקש ודורש תעשו את זה כהתניה. תעשו את זה התניה. תהיו גברים חברי הכנסת וחברות הכנסת ותנו למי שמגיע. זה שאשקלון לא מקבלת את התנאים אותם מקבלים בעוטף, אי אפשר להתנהל כך. תעשו את זה כהוראת שעה למשך הלחימה ואחר כך נחליט אם עושים את זה קבוע או לא. לא יכול להיות שעל כל שקל שאני צריך להשיג מהממשלה, צריך להקים קבינט. תעשו את זה בהוראת שעה. גפני. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא צריך הוראת שעה. אתה צודק. זאת החלטת ממשלה. מי שקובע את הטווחים שקבע 4-0, הגיוני, אבל מי שלא מבין שהמבחן חייב להיות מהותי, זה פשוט אין לתאר. שיבואו השרים הרלוונטיים שיושבים סביב הקבינט, שהם המחליטים על הטווחים. זאת בכלל לא חקיקה. שהמבחן יהיה מהותי. מתי כבר? באמת. זאת החלטת קבינט. זאת החלטת דירקטיבה. לא חקיקה. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> לצערי הקבינט לא מקבל את ההחלטות וכל פעם דוחה את זה לקבינט הבא. אני מבקש מכם. הרי בסופו של דבר הם צריכים את האישור שלכם בוועדת הכספים מבחינת הבירוקרטיה גם תוך כדי לחימה. תתנו את זה בכך שיכניסו את אשקלון. מה הבעיה? גפני, אתה יכול להרעיד את שר האוצר. שר האוצר לא יכול ללכת להתפנות בלעדיך. תרעיד אתו. אחרי שדיברתי, ודיברתי מדם לבי, כולם יידלקו עכשיו כי דיברתי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא צריך להרעיד. הוא בעד. הוא אמר את זה בפירוש. גם שר הכלכלה וגם שר האוצר הם בעד המקרים עליהם מדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברתי עם שר האוצר. אתה יודע שדיברתי כמה פעמים עם עוד כמה אישים שנמצאים במערכת הציבורית כולל ראש הממשלה. היה מדובר לעשות את זה. החוק אומר שצריך להכין את זה שר האוצר באישור ועדת הכספים. אני כמובן מדבר איתו שוב. לאיים עליו שלא נאשר לו, מה לא נאשר לו? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בעצמך אמרת אדוני היושב ראש שהשר בעד המתווה. כרגע יש איזושהי בעיה עם הפקידות ואנחנו צריכים לפתור את הנקודה הזאת. זה לא חוק. לא צריך חוק. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הוא צריך על חתום על צווים. הוא שר האוצר. הוא יכול לעשות הכול. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אז שיעשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אתמול התקבלה החלטה. הוא גם עכשיו יושב ראש הקבינט האזרחי. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> עם כל החוסן של התושבות והתושבים, אתם גורמים להם לתסיסה כאן בעיר. למה? מדובר על 300 מיליון שקלים, על כמה מאות מיליוני שקלים? אני לא מצליח להבין את זה. גפני, אני דורש ממך. אתה מכיר אותי כבר שנים. אני לא מבקש ולא כלום. אתה יודע לעשות את זה. תפוס אותו בפינה שצריך לתפוס אותו ותגיד לו שהוא חייב לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא יעשה את זה. להערכתי הוא יעשה את זה, לפי מה שדיברתי איתו. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> אני מקווה מאוד ומצפה שזה יהיה כמה שיותר מהר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם לא יעשו את זה מהר, לא יעשו את זה אף פעם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כל יום שעובר, אזרחים פותחים את הבתים שלהם עבור תושבי אשקלון. כרגע העורף האזרחי הוא זה שמטפל בהם הלכה למעשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, עם כל הכבוד, הייתה כאן ממשלה קודמת, למה לא עשתה את זה? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לא הייתה מלחמה. לא הבאנו מלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הייתה מלחמה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אל תורידו את זה לפוליטיקה. אנחנו במלחמה. עם כל הכבוד. הוא שאל שאלה לא טובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גפני, אמרנו שעכשיו לא מדברים בוועדה פוליטיקה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שקט. החיילים שלנו במלחמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נדבר על ממשלה קודמת ועל הממשלה הנוכחית. לכולנו עכשיו יש מטרה אחת. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מתאפקים שלא לענות לכם בתשובות קשות יותר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רוצה לענות תשובות קשות. יש לי תשובה מאוד קשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, אני מציע שנתמקד בעניין הזה מול שר האוצר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאני עושה. לשר האוצר יש הרבה אילוצים והוא עכשיו נמצא בהם. שר הכלכלה נמצא כאן והוא תכף ישיב. אני אומר בואו נמקד את זה בזה כי זה באמת העיתוי שצריך להכניס את אשקלון לעניין. אני מסכים. ביטוח לאומי. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> סמנכ"ל קצבאות בביטוח לאומי. אני אדבר שלוש דקות על שלושת הדברים שעלו. לגבי מילואים. אנחנו יצאנו במתווה שאנחנו רוצים לשלם תגמולי המילואים כבר בתחילת החודש הבא. כלומר, לא בתום תקופת המילואים אלא כל סוף חודש לקבל את האישור מהצבא ולשלם. אנחנו נערכים לזה. לא ניכנס לסכומים אבל כמובן אלה מאות מיליוני שקלים שנוכל לשלם גם לעצמאים, גם למי שלא עובד באופן אוטומטי וגם לאפשר למעסיקים להגיש כל חוד, מה שגם אמור לעזור להם בתזרים המזומנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם גובים כסף? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> תכף אני אדבר על זה. אני אומר שחשוב לנו שלא יהיו חיילי מילואים שבסוף לא מקבלים משכורת ושלא יהיו עצמאים שלא מקבלים את הכסף. לעצמאים ולמי שלא עובד, אנחנו יודעים לשלם את זה באופן אוטומטי. למעסיקים אנחנו רוצים לאפשר להגיש תביעות בתחילת החודש. בנינו את המתווה ואנחנו מחכים לאור ירוק סופי ממשרד האוצר מבחינת תזרים המזומנים. זה משהו משמעותי שאנחנו רוצים לעשות ואנחנו נערכים אליו. הנושא השני הוא החל"ת. צריך להבין שחל"ת הוא פתרון גרוע והוא גרוע מכמה בחינות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה לא יהיה. נחסוך לך את זה. למה אתה מעלה את זה? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> מוציאים אנשים לחל"ת, השר. אנחנו נמצאים גם בבתי המלון. אני רוצה להגיד שיש לזה עוד כמה השלכות. אנשים רוצים ודאות ולדעת שיש להם לאן לחזור. לפעמים אין להם בית לחזור אליו אבל שלפחות יהיה להם מקום עבודה שנשמר להם. זה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון. הדבר השני הוא שלא כולם זכאים לחל"ת. השכר יורד. לפי החוק של היום צריך לנצל ימי חופשה. בשורה התחתונה, זה פתרון גרוע. הפתרון שהאוצר – ואני מבין שגם שר הכלכלה הולך אליו – הוא לתת פיצוי למעסיקים שאמור לכלול את כל הסיפור הזה ביחד. כלומר, מעסיקים ישאירו את העובדים, יוכלו לשלם גם את תשלומי ביטוח לאומי שהיום הם לא יכולים והפיצוי יהיה פיצוי במקום אחד בצורה מסודרת. כלומר, אני חושב שזה הדבר הכי חשוב אבל המהירות היא קריטית כי מעסיקים וגם אנשים נכנסים להיסטריה ולא יודעים מה לעשות. גם בתי המלון אמרו לנו אתמול שהם רוצים להוציא 10,000 אנשים לחל"ת ולא יודעים. אותו הדבר לגבי המסעדות. זה סיפור שצריך לצאת למתווה מאוד מהיר כי אחרת אנחנו בבעיה. אנחנו באותה סירה. לעצמאים ולאלה שלא עובדים, מי שלא יכול לא לשלם אנחנו מאפשרים לא לשלם וניתן לו עד שבועיים אחרי שתסתיים תקופת החירום. אם ישלמו את זה שבועיים אחרי תקופת החירום, זה יהיה ללא קנסות והצמדה. למעסיקים כרגע זה רק למי שנמצא בטווח של 40 קילומטרים. << דובר >> קריאה: << דובר >> תגדילו את הטווח. זה לא הגיוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בצפון 40 קילומטרים ו-40 קילומטרים בדרום, זאת כל המדינה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אנחנו גובים 6 מיליארד שקלים. צודקים אבל תנו לי דקה ואני אשיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך דקה. השר אומר שזה לא רלוונטי. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> את הכסף שאנחנו גובים, אנחנו מיד משלמים. אני לא חושב שצריך לתת באופן גורף לבנקים ולמקומות אחרים שעובדים אלא אנחנו צריכים לכל מי שנפגע. לכן חלק מהפתרון שהמדינה צריכה לתת, משרד הכלכלה והאוצר אמור לתכלל את כל הדבר הזה, שמי שנפגע אמור לקבל פיצוי בצורה מסודרת שתאפשר לו להעסיק את העובדים ולשלם לביטוח לאומי כי אחרת אנחנו יוצרים טלאי על טלאי על טלאי כאשר יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. זה הסיפור העיקרי. אנחנו מבינים את זה שיש אנשים במקומות מסוימים שלא יכולים לשלם אבל באופן גורף אין לנו אפשרות כרגע - - - << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> אני לא יכולה לשלם. אנחנו עוד משלמים את החובות בגין הקורונה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני יודע. אני מבין. לכן אני פונה לשר וגם למשרד האוצר. צריך שהתוכנית תכלול את כל הדברים האלה כי אחרת האנשים לא ישלמו. << אורח >> קריאה: << אורח >> הבן אדם פטור? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> הוא לא פטור. הוא יכול לשלם את זה עד שבועיים אחרי מצב החירום. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> חבר הכנסת גפני, תן בבקשה דקה אחת לעצמאית שלנו לדבר. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> התשובה היא כן. התשובה היא שעד כל תקופת הלחימה אפשר לשלם. << אורח >> אורית עמית: << אורח >> אני מהתאחדות המלאכה והתעשייה. רציתי להעלות את רואת חשבון רויטל סיטון בן ארי ב-זום, אם אדוני יאפשר זאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מעלה עכשיו ב-זום. << אורח >> אורית עמית: << אורח >> אני אומר מה לנו חשוב. לא אחזור על דברים שנאמרו ולא אלאה. דברים שחשובים לנו. אנחנו מייצגים מפעלים קטנים שהם ספקים של אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. הספקים האלה עושים את החלקים לכיפת ברזל, חץ לטיל, וכרגע אנחנו מבקשים שהחברות הגדולות האלה יקדימו את התשלומים למפעלים האלה כי המפעלים האלה צריכים את הכסף הזה עכשיו כדי לייצר את כל החלקים לתעשייה הביטחונית שלנו כדי שיהיה כאן ביטחון. דבר שני שהוא סופר חשוב לנו, הקרנות בערבות מדינה. היום להשיג את הקרנות האלה, זה הליך ארוך ומסורבל והכי גרוע זה שצריך מאכער באמצע. כלומר, בעל עסק שרוצה לקחת הלוואה, צריך ללכת למישהו ולשלם לו כסף כדי שהוא יגיש את הבקשה. אנחנו רוצים לגרום לכך שיהיה שינוי בכל המתווה הזה של הלוואות בערבות מדינה, שזה גם יהיה מהר, מהיום למחר, ומעבר לזה שבעל העסק יוכל להגיש את זה עצמאית ולא יצטרך מתווכים באמצע. זה סופר קרדינלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מאוד שמח לבוא לכאן. אני חושב שאדוני היושב ראש וחבריי חברי הכנסת ובכלל כולם, היעד שלנו להגיע לאותו דף. היעד שלנו לייצר מתווה שהוא מבחינתי על דעת הנציגים העסקיים. זה לא בשמיים להגיע לשם. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אם אפשר בסוף הדיון לבקש ממך איש קשר למשרד הכלכלה. לא רק הארגונים הסטטוטוריים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> משרד הכלכלה עובד בשוטף עם כל הנציגים. מכירים אתכם היטב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, יש החלטה אצלנו. אנחנו מקימים צוות כאן בוועדה והוא יהיה בקשר גם עם המשרד שלכם. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מצוין. מתי שתרצו. אני גם מוכן לבוא בלי שום בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברשותכם, אני רוצה קודם כל להוריד מסדר היום את הסיפור של אשקלון. אנחנו תמכנו באשקלון, הארכנו להם את אזור פיתוח א'. זה תקוע באגף התקציבים באוצר. שם אדוני היושב ראש, אני מוכן להתנדב להציע טיוטה של מה צריך לעשות ולהביא אותה לכאן לאשרור באוצר, שיתייחסו באוצר לקדם תהליכים ולסגור את הפער הזה מול אשקלון ולהכניס אותם, כפי שאמרתי קודם, מאפס עד אשקלון במקום אפס עד שבע. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> למה אי אפשר להרים טלפון לשר האוצר ותשבו ביחד ותפתרו את זה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כי זה כבר נעשה כמה פעמים. זה עוד לא קרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נסכם את הקטע הזה. אתה מכין טיוטה שגם אני אהיה חתום עליה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן. בשמחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אעביר אותה לאגף התקציבים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואני אבקש להתקדם עם העניין. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הם כנראה עסוקים. נעזור להם לקצר זמנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עסוקים. זה לא בגלל שהם עסוקים. זה בגלל שאשקלון היא עיר גדולה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה לחזור על עיקרי ההצעה שאנחנו שמים על השולחן בדיון עם האוצר. אלה האבנים הגדולות. דבר ראשון, המודל הוא אחוד לכולם. השוואת מחזורים. עסק שאין לו ירידה במחזור, לא צריך לעזור לו. עסק שיש לו ירידה גדולה במחזור, צריך לקבל עזרה גדולה. המתווה הפשוט, ההיגיון הפשוט, זה שאם אתה איש עסקים ואתה יודע שהולכת להיות לך ירידה משמעותית במחזור, אני רוצה שאתה תדע שאתה הולך לקבל סיוע משמעותי. ברגע שאנשים ידעו את זה היום, זה יקל עליהם. הנושא השני הוא דחיית תשלומים לממשלה, כמו מס הכנסה. הכול. לדחות. זה רק עניין תזרימי. זה רק לתת לעסק להתארגן על עצמו חודשיים וחצי. תאמינו לי שלמדינה לא יקרה שום דבר. זה נושא תזרימי. זה נותן ודאות לעסק לתכנן את צעדיו בחודשי המלחמה. הנושא השלישי הוא מקדמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במשרד האוצר יש חשש שאם אתה אומר מראש שאתה נותן להם את זה - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה לא ויתור. זאת דחייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא משנה. הם לא יפתחו את העסקים בגלל שאנחנו כן רואים תנודה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הם לא יקבלו מלא. הם לא מקבלים פיצוי מלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תדע שזו הטענה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני יודע. << דובר >> קריאה: << דובר >> המגזר העסקי רוצה לעבוד ולא לשבת בבית. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. יש חשש. אתם מכירים את זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני לא מסכים איתם. אני לא מקבל את הטענה הזאת כי 85 אחוזים מהעסקים, הרי אתה לא תיתן פיצוי מלא ולכן תמיד כדאי לחזור לעבודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם לא היו עצמאים. זו הבעיה. מי שלא היה עצמאי, לא יודע. ניר מבין את זה כי הוא היה עצמאי. אני הייתי עצמאית ותמיד רציתי לעבוד ולא לשבת בבית. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כפי שאמרתי, האלמנט השלישי הוא מקדמות. ברגע שהעסק ידע כמה אחוזים מהמחזור הוא יקבל כסיוע מהמדינה, על בסיס הצהרה של העסק, על פניו צריכים לאפשר להם מקדמות. השילוב של השלושה – לדעת מה גודל הסיוע שיוגדר כמה שיותר מהר וכרגע מקלים עליו בתזרים ומאפשרים לו לקחת מקדמה – הוא ישרוד את המשבר. הוא ישרוד את המלחמה. אני רוצה להכניס עוד משהו. בנושאים הללו, בסיוע לעסקים, זה ארצי. יש לך ירידה במחזור, נראה את גודל המחזור וגודל העסק וכאן נעזור יותר לעסקים הקטנים מאשר לעסקים הגדולים. ככל שיורדים והעסקים יותר קטנים, יקבלו יותר סיוע. אנחנו יודעים שהעסקים הגדולים איכשהו יודעים להסתדר קצת יותר טוב. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> בעיקר One way show, אלה חצי מיליון עוסקים פטורים ועוסקים מורשים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ברור. לא צריך להגיד, זה ברור. העסקים הקטנים, העצמאים, הם בסדר עדיפות הכי גבוה כי להם הכי קשה. אין להם את המנגנונים. לכן אני טוען שגודל הסיוע צריך להיות דיפרנציאלי לגודל העסק ולגודל הפגיעה במחזור. אם עשינו את שני הדברים הללו, אני אומר לכם שאלה האבנים הגדולות, כל השאר נגזר מזה. שמעתי היטב את מה שאתם שואלים, מה קורה עם האומנים. האומנים וכל מה שדיברתם, המסעדות, כל הענפים במשק, נכנסים למסגרת הזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> חקלאות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שים בצד אתה חקלאות. לא כולל חקלאות. תעשו לי טובה, אני לא יכול לדבר כאן בשם שר החקלאות. איתו צריך לקיים דיון נפרד. אני אעזור אבל את החקלאות תשימו בצד. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כבוד השר, חייב להיות מתווה נפרד. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בסדר, שמעתי. לא היה ויכוח. מסכים איתכם. אם כן, זה מבחינתי הנושא הכי חשוב עליו רציתי לדבר. << אורח >> אורית עמית: << אורח >> אדוני, אבל מי שקיבל באוקטובר את הכספים בגין עבודה בחודש ספטמבר, אתה לא תראה ירידה במחזורים ועדיין הוא צריך לשלם שכר לעובדים שלו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון, ולכן אני יש את המקדמות. אם את יודעת שאין לך בעיה ואת יודעת לשלם – יופי. אם את יודעת שכבר יש לך ירידה במחזור ואת מצהירה על בסיס מה את חושבת שיהיה לך, אני אאפשר לך לקבל מקדמות. << אורח >> אורית עמית: << אורח >> גם אם אתה לא רואה את הירידה כרגע באוקטובר, על סמך הצהרה. הבנתי. תודה אדוני השר. << אורח >> יעקב אבוטבול: << אורח >> דבר נוסף שצריך לעשות, וזה בניגוד לקורונה, שלא יהיה חודש לחודש אלא עכשיו יהיה חודש מול חודש, נגיד השוואה, אבל אחרי כן בסוף לאורך התקופה של הסיום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני טוען שזה צריך להיות עד סוף השנה עם אופציה להארכה עד סיום המלחמה. << אורח >> יעקב אבוטבול: << אורח >> נכון. כי כולנו נרצה לחזור. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז אנחנו מקבלים ודאות, פשטות ומהירות עבודה. המקדמות ייתנו לנו מהירות. אני אומר לכם שאלה 80 אחוזים מהעסק. לכאורה אלה מספרים גדולים. יבואו ויגידו לנו באוצר שזה מספר גדול. אני אומר, נכון, אז מה? אלה הצרכים. לא מה שאתם רוצים אלא אלה הצרכים. דיברנו על התהליכים. קודם כל, זה נכון שבנושאים הללו באמת שווה לחשוב לעשות איזשהו שילוב עם ועדת כלכלה. אני מוכן לבוא פעמיים אבל שווה לחשוב על שילוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתאם עם דוד ביטן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן. זה נראה לי חשוב כי חלק מהדברים חופפים. אני חושב שאחד האתגרים הוא שיטת העבודה. אני מאוד כעסתי על אגף תקציבים. כעסתי עליהם כי בואו דברו איתנו. בואו דברו איתנו. זה אולי שונה ממה שהם עשו בעבר אבל משרד הכלכלה וגם אני כמי שבא מעסקים מבינים דבר אחד או שניים ובשוטף עובדים, רוב האנשים שיושבים כאן, עם העסקים. אנחנו מדברים איתכם כל יום, ממש כל יום, ולכן מה שאנחנו צריכים לעשות זה לא לעבוד בשיטה בה עבדו בזמן הקורונה באופן של בואו נעשה א', אחר כך נעשה ב', אחר כך ננסה לתקן ולטייב. אין לנו את היכולת לעבוד בשיטה הזאת. זו שיטה לא נכונה. צריכים לעבוד מהסוף להתחלה, להציג מתווה אחד מרכזי שכולם כאן מסכימים עליו. לא שמעתי ביקורת על המתווה, חוץ מהחקלאות שאני מסכים שזה בנפרד. לא שמעתי ענף אחד שלא נכנס למהלך הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מעריך שיהיה בוויכוח הזה ביניכם לבין אגף תקציבים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> היקף המשאבים שנותנים לעסקים. אני חושב שבסוף זה יסתכם שם. אני אטען בתוקף שצריך להיות נדיב מאוד כלפי העסקים הקטנים. נניח לטובת העניין שעסק קטן מאבד 50 אחוזים מההכנסה שלו. אנחנו צריכים להיות נדיבים במספר האחוזים שאנחנו משתתפים בירידה. ככל שהעסק יותר קטן, ההשתתפות שלנו צריכה להיות יותר גדולה. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> הכסף הזה ילך לצריכה שברור שזה מה שמניע את הגלגלים של המשק. זה משהו שאתם צריכים לתפוס אותו. הכסף בא אלינו, אנחנו צורכים בחזרה. חצי מיליון העצמאים הקטנים האלה יחזירו את זה לצריכה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר איתכם עליו ולשתף אתכם הוא על אופן עבודתו של חמ"ל תעסוקה. מצד אחד שמים לנו כולם את הצרכים - חקלאות בעוטף ישראל, יש לנו גם מפעלים של עוף שאין להם עובדים וגם יכול להיות שלא יהיו להם בתקופת המלחמה כי חלקם מבוססים על עובדים פלסטינים. מהצד השני יש לנו שין-שינים, יש לנו מכינות קדם צבאיות, יש לנו מגזר חרדי עם מספר לא מבוטל של עמותות ואנשים שמוכנים לעזור. בכלל, בעם ישראל יש המון אנשים שרוצים לעזור. הם רוצים לדעת מה חשוב. אנחנו יושבים בחמ"ל אחד ומסתכלים איך עושים את המצ'ינג הזה. זה חמ"ל רציני. אני מבקש מכולם, אם אתם יודעים על צרכים שיש לכם – במקרה הזה כולל חקלאות – תביאו אותם לוועדה. כל נציג שירצה לבוא, יוכל להיכנס ולהציג. זאת מטריצה לא מסובכת לניהול. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לאן לפנות? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אנחנו מתארגנים היום. נודיע בצורה מסודרת איך ניגשים. במהלך היום נפרסם איך מגיעים למקום. זה בנושא של העובדים. אם יש עוד שאלה שלא עניתי עליה, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נמצאת כאן נציגה של עצמאיות. מרפאה בעיסוק. היא רוצה להציג את המורכבות שלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ממשיכים את הדיון בשבוע הבא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יהיה לה קשה לבוא. דקה אחת, שתדגים לשר את הקושי של נשים עצמאיות. << אורח >> לונה צרפתי בן נאים: << אורח >> תודה על ההזדמנות לדבר. אני אימא של לוחמת שאין לי קשר איתה כבר כמה ימים, שראתה את החברים שלה נטבחים בשבת. עם זה אני צריכה להתמודד. יש לי בטיפול ילדים עם מצוקות גדולות. אני עצמאית קטנה. אני חלק מקהילה של מטפלים אבל למרות שבאתי לכאן לדבר על כל העצמאים, אני לא אעשה את זה. אני אדבר על המחזור הקטן שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את מבקשת להגיד לוועדה? << אורח >> לונה צרפתי בן נאים: << אורח >> אני מבקשת שהכסף ייכנס. כולכם יודעים, כל הוועדה יודעת, כל האנשים יודעים מה המחזור שלי. ביטוח לאומי יודע כמה אני משלמת. אני רוצה את הכסף עכשיו. אני צריכה להיות פנויה למי שיכול לקבל טיפול. עכשיו אבא מודיע לי שהילד שלו טס להולנד והוא לא יחזור. זה כסף שלא ייכנס לקופה שלי. החברים שלי עסוקים במתן פתרון לכל האסון שקרה לנו. אנחנו מתנדבים ימים ולילות עם אימהות חרדות. אתמול אמרה לי אחת האימהות שהיא לא תוכל להגיע כי היא צריכה לישון אצל האימא שלה שתטפל לה בילדים. אני רוצה מביטוח לאומי, שלכל העצמאים שהמחזור שלהם הוא קטן, אתם תכניסו לנו את המשכורת. זה יהיה הרווח שלנו? זאת המשכורת שלנו. אנחנו לא באים לכאן כמפעלים שמגלגלים מיליוני שקלים. תכניסו לנו את הכסף ותנו לנו לנשום. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, אנחנו נמשיך את הדיונים במהלך שבוע הבא. אנחנו רוצים לדעת מה עלה בדיון הזה ביניכם לבין אגף התקציבים. אנחנו נרצה לקיים את הדיונים האלה כאן. אני מודה לכל המשתתפים בדיון. אני עושה הפסקה ובשעה 14:00 אנחנו חוזרים לדיון על הנושא של מבקר המדינה שיהיה דיון קצר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:53. << סיום >>