פרוטוקול של ישיבת ועדה

  הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הבריאות
19/09/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס'  98
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, ד' בתשרי התשפ"ד (19 בספטמבר 2023), שעה 9:15



סדר היום:
 << נושא >> מעקב אחר יישום מתווה קיצור תורניות המתמחים בפריפריה << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אוריאל בוסו – היו"ר
יאסר חוג'יראת
טטיאנה מזרסקי
משה רוט

חברי הכנסת:
עופר כסיף
נעמה לזימי


מוזמנים: 
	ספי מנדלוביץ
	–
	משנה למנכ"ל משרד הבריאות

	תמר צ'ין
	–
	רפרנטית בריאות באג"ת, משרד האוצר

	אסף גלפרין
	–
	רפרנט חינוך באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	שי סומך
	–
	ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

	מאיר דוד
	–
	מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה

	עו"ד מוראד מפרע
	–
	מנכ"ל הקרן לפיתוח בית חולים העמק, בתי חולים

	ארז און
	–
	מנהל מרכז רפואי צפון-פוריה, מרכז רפואי צפון (פוריה)

	איזיס קסיס
	–
	מנהלת לשכה, בית החולים האיטלקי

	דלילה יאור
	–
	עוזרת מנכ"ל, בית החולים האיטלקי

	גל מרזן צימן
	–
	מנ המח להכ כא רפואי, שרותי בריאות כללית

	דן שוורצפוקס
	–
	סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה, שרותי בריאות כללית

	חלי לוי סהר
	–
	מנהלת מחלקת מדיניות שכר, שרותי בריאות כללית

	ריימונד פרח
	–
	מנהל מחלקה פנימית, מרכז רפואי זיו, צפת, ההסתדרות הרפואית

	חפציבה גרין
	–
	מזכירת האיגוד לרפואה פנימית, ההסתדרות הרפואית

	שרה ברוקר
	–
	עו"ד, ההסתדרות הרפואית

	ניצן עטיה
	–
	יו"ר ארגון המתמחים, ההסתדרות הרפואית

	נעמה כהן
	–
	מנכ"לית מרשם, ארגון "מרשם"

	שני סבוראי בנד
	–
	מתמחה, ארגון "מרשם"

	טארק אבו עראר
	–
	מתמחה בבית חולים בפריפריה, ארגון "מרשם"

	חנאן מוסא
	–
	מהנדסת רפואית ומקדמת בריאות, הפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל




משתתפים (באמצעים מקוונים):
	ליטל אילון
	–
	מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד הבריאות

	ריי ביטון
	–
	יו"ר ארגון "מרשם"



ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> מעקב אחר יישום מתווה קיצור תורניות המתמחים בפריפריה << נושא >>   


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

שלום, בוקר טוב, שנה טובה לכולם וגמר חתימה טובה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. זו כמובן ישיבה מיוחדת בתקופת הפגרה. הנושא: מעקב אחר יישום מתווה קיצור תורנויות המתמחים באזורי הפריפריה.

כזכור, ועדת הבריאות מלווה ומפקחת מקרוב אחרי יישום המתווה לקיצור תורניות הרופאים המתמחים ומקיימת שורה של דיונים וישיבות על-מנת לוודא שאכן המתווה מיושם בשטח במלואו. כמובן, זה כולל דיונים משותפים, חברת הכנסת נעמה לזימי.

כפי שאמרנו בעבר, מבחינת ועדת הבריאות, קיצור התורנויות לרופאים מתמחים הוא אכן משמעותי ביותר, בייחוד לשירות הרפואי הציבורי הניתן בישראל. במקביל, הוא מרכיב חשוב בשמירה והקפדה על תנאי עבודה ראויים ונאותים לציבור המתמחים. אלה שני רכיבים חשובים המשלימים זה את זה, ואנחנו רואים חשיבות מוסרית וחובה ערכית ומוסרית לקדם אותם יחדיו בצורה נכונה, מיטבית, ואנו תקווה שכל היושבים סביב השולחן יחד ימשיכו במאמציהם ביתר שאת להרחיב את המתווה לקיצור תורניות בבתי חולים ובמחלקות נוספות.

כידוע, לאחר דחיות ועיכובים שונים במתווה, הוא נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2023, לפני למעלה משבועיים, והוועדה מעוניינת לקבל היום עדכון מקיף ממשרד הבריאות ומארגונים ואיגודים מקצועיים על יישומו בפועל של קיצור התורנויות ועל האתגרים והקשיים ביישומו, בדגש על הפתרונות לקשיים אלו ככל שישנם.

כמו כן, נבקש לשמוע בדיון היום, הן ממשרד הבריאות והן מבתי החולים, על השפעת המתווה על היקף כוח האדם בבתי החולים, במחלקות הפנימיות ובמחלקות לרפואה דחופה. בין היתר, אבקש לשמוע במסגרת העדכונים מהו היקף כוח האדם הרפואי במחלקות הפנימיות כיום בהשוואה לתקופה שלפני כניסת הרפורמה לתוקף. מהו היקף כוח האדם הרפואי במחלקות המיון כיום בהשוואה לתקופה שלפני כניסת הרפורמה לתוקף. מהי תוספת התקנים שאמורים היו בתי החולים לקבל בעקבות המתווה? מהי התוספת שקיבלו בתי החולי בפועל וכמה מתוספת זו מאוישת? מהן ההשלכות על מתן השירותים למבוטחים בבתי החולים בפריפריה? 

קבלת נתונים אלה חשובה לנו על-מנת לקבל תמונת מצב מלאה ומהימנה וכן כדי שנוכל להבין את הצעדים הבאים הנדרשים להרחבת המתווה במקומות נוספים.

בפתח הדיון אבקש להודות על תחילת יישום המתווה למשרד הבריאות וגם למי שעמד בראש המשרד בתחילת הקדנציה, לשר הבריאות דאז, הרב אריה דרעי, שדחף את מימוש המתווה וכן, לשר הבריאות הנוכחי, הרב משה ארבל. בהזדמנות זו אנחנו מאחלים לא הצלחה בשליחותו בנאום בעצרת הכללית באו"ם – הוא יצא לשליחות מדינית, ולמנכ"ל המשרד, מר משה בר סימן טוב.

תודה מיוחדת למשנה למנכ"ל, ד"ר ספי מנדלוביץ', שלקח על עצמו באופן אישי את קידום קיצור התורנויות והציב לו אותה כשמשימת-על ועשה זאת באופן מסודר ורציני ולא וויתר, ולא הרים ידיים גם בזמנים מאתגרים וסבוכים. ספי – תודה רבה.

נתחיל כמובן בסבב אבל לפני כן, נתחיל עם חברי הכנסת שמשתתפים כאן בדיון. ראשונה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בוקר טוב. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מעדיפה לתת את זכות הדיבור לחברת הכנסת לזימי.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

תודה רבה. תודה לך, כבוד יו"ר הוועדה, על קיום הדיון החשוב. באמת סוגיית המתמחים והמתמחות וקיצור התורנויות זו סוגיה לאומית אני חושבת, גם נוכח המצב היום, שאנחנו שומעים על בריחת המוחות ועל העזיבה של רופאים ורופאות וגם על הצפי של רפואת מומחים עתידית, והידיעה שכל הדבר הזה מתכתב יחד עם המחסור החמור ברפואה מקצועית, עם גלי העזיבה, ועם תנאים שלא מאפשרים קרקע יציבה לצמיחה של עוד כוחות. ולכן, כן אפתח ואומר שזה שיצא המתווה לדרך, זה דבר מבורך וחשוב והיסטורי, וחשוב גם לומר שהוא התחיל בגלל מאבק – מאבק של מתמחים ומתמחות שאני זוכרת כבר לפני יותר מעשור, עקבתי אחרי ההתארגנות של "מרשם". אני חושבת שעוד אחת מהתמורות של המחאה החברתית, אני חושבת שזה היה באותה תקופה שבאמת קמו להם התארגנויות ככה שקבלו על האלטרנטיבות הקיימות כדי לייצר חדשות.

הגענו גם לימים מאוד טובים שבאמת כל המערכת מסכימה שהמצב מעוות. המצב מעוות גם כי צריך לתקן דברים שהיו בעבר, ולא נגיד שככה היה ועולם כמנהגו נוהג ולא לשנות, וגם כי העומסים נהיו חריגים כי המדינה גדלה ותוחלת החיים גדלה, ויש גם מציאות שצריך להתכתב איתה.

אני כן חושבת שכדי שהמתווה הזה יוכיח את עצמו ולא יקרוס, טוב שהדיון הזה מתקיים כדי שנעמוד גם על הנקודות שעוד צריך לשפר, בין אם זה על הסטז’רים ובין אם זה על בעיית השכר שעדיין לא נפתרה במלואה. אני חושבת שטוב יהיה לדייק את המתווה הזה גם תוך כדי תנועה לאורך הדרך כדי שהוא אכן יוכל להתרחב ולהפוך להיות משהו שגם מגיע לעוד בתי חולים אבל גם אפשר לתקן אותו יותר ויותר כי זה שהוא לא מושלם, לא אומר שלא נעשה כאן רגע היסטורי. צריך לעצור ולהודות כי לפעמים מרוב שאנחנו עסוקים בכמה משהו לא מושלם, אנחנו לא אומרים: היו סדרי עולם, העולם מסתכל אחרת ויש כאן רגע היסטורי שצריך לברך עליו. בתוך הדבר הזה, צריך גם לזכור שכדי שהוא יהיה רגע שלא עומד רק בנקודת הזמן הזו אלא הופך להיות משהו שמלווה אותנו, צריך לראות גם איך לתקן.

תודה רבה. ממש גם לכל מי שציינת כי כל מי שעמד לאורך הדרך והיה חלק מיישום השינוי הזה ולא עמד מנגד – אז אכן התודה היא גדולה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

כפי שאמרת נכון, שכשיש משהו שהוא באמת היסטורי ואני חושב שאנחנו נמצאים ברגע היסטורי שנעשה כאן שינוי, ולא אמרתי את זה סתם ושיבחתי את מי שעשה אבל המטרה היא דווקא בתחילת היישום, ובאמת הצבתי לעצמי שאני רוצה לקיים דיון פגרה בשביל לדעת שאנחנו עושים – עושים בדרך המלך ואם נצטרך, נעשה עוד דיון בהמשך כדי לראות איך זה מתיישב עם... ואני גם מאמין שמשרד הבריאות ובתי החולים יודעים שחלק מהדברים ישתפרו וישתנו תוך כדי תנועה, וזו המטרה שלנו כאן.

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אתה רוצה להתייחס?

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. אני הגעתי במיוחד כי הנושא הזה מאוד חשוב, קרוב אלינו, קרוב לליבי. זה לא נושא רק של התיקון אלא כמובן תודה לכל מי שעסק בנושא עד שהתיקון הזה הגיע ומתחילים ליישם אותו. אני חושב שמי שירוויח מזה זה גם הרופאים המתמחים אבל גם המטופלים, שיקבלו טיפול יותר נאות ויותר טוב כשרופא יטפל בהם וידע מה הוא עושה.

הסוגיה השלישית – אני שמח, כי זה פותח עוד דלתות לעוד מתמחים שיכולים להיכנס כי יש עוד תקנים שאושרו, ועדיין אולי זה לא מספיק כי אני יודע שיש 500 תקנים, ואני מקווה שבתוך 500 התקנים ייקחו בזה חלק הרבה מהעובדים מהחברה הערבית שהם בוגרי חו"ל, שהם מופלים לרעה לדעתי, דעתי האישית, בקליטה שלהם ובהתמחויות בתוך המחלקות, ותמיד במחלקות מעדיפים את בוגרי הארץ ואת בוגרי חו"ל שמים כעדיפות שנייה. אולי הגיע הזמן לשריין כאפליה מתקנת גם את בוגרי חו"ל, שיהיה להם מקום לקבל התמחות.

אני כל הזמן שומע על מחסור ברופאים במדינה אבל אני יודע על הרבה רופאים, בעיקר מהחברה הערבית, שלא מוצאים עבודה ואין להם מקום לעבוד. הם סיימו סטאז', הם מחכים להתמחות והרבה עובדים בכל מיני עבודות מזדמנות – זו גם הזדמנות שמשרד הבריאות יבדוק את הסוגיה הזאת לעומק. אני ביקשתי את זה ואני מבקש את זה כל הזמן ואני עקבי בנושא הזה, כדי לקבל נתונים מדויקים, כמה רופאים סיימו סטאז' ומחכים להתמחות? כמה רופאים לא עברו את הבחינה? הנתון הזה חסר, אנחנו לא יודעים כמה עובדים היום במדינה סיימו סטאז' ומחכים להתמחות. בעיני, לפי המתווים שיש לי, שהם לא מדויקים, יש הרבה מאות לפחות. הנתונים האלה חשובים לנו כדי לדעת האם באמת יש מחסור או שיש רופאים שלא מוצאים את הדרך לבתי החולים כדי לעשות את ההתמחות.

שוב, ברכות על הסוגיה הזאת. אנחנו נשמע את העדכונים וכמובן, ממה שנאמר כאן, אפשר ללמוד מהתיקון הזה תוך כדי הליכה. תודה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. בהחלט נקודה חשובה.

לפני שאעבור למשרד הבריאות ואגב, גם לא אמרנו שנמצאים כאן נציגי משרד האוצר, שנתן כאן "בוסט" חזק מאוד בתקציבים – תודה רבה.

אני רוצה לעבור קצת לשטח ולאחר מכן נשמע את משרד הבריאות, ברשותכם. 

כיבד אותנו כאן פרופסור ארז און, מנהל מרכז רפואי צפון. שלום, בוקר טוב.

 << אורח >> ארז און: << אורח >>   

בוקר טוב. אנחנו התחלנו לפי התכנית, בספטמבר, את היישום במחלקות הפנימיות ובמלר"ד. בסך הכל, זה מתנהל בצורה טובה. אנחנו נערכים כבר לשלב הבא - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

כמה זה נקרא "התחלנו" או כמה הגיעה תוספת ומה כוח האדם ובאיזה מחלקות?

 << דובר_המשך >> ארז און: << דובר_המשך >>   

בסך הכל, לרפורמה הזאת קיבלנו תשעה תקנים לטובת הסבב הראשון ועוד שמונה לטובת הסבב השני והשלישי, שזה יכלול את הנוירולוגיה, את הדימות אצלנו, את המחלקות הגדולות ואת הילדים בסבב השלישי. גייסנו כבר למחזור הראשון, אנחנו בתהליך של גיוס למחזור השני, נראה לי שנעמוד בזה ונעמוד בתכנית. אני בהחלט חושב שהיוזמה הזאת לקיצור הייתה נכונה ומבורכת. אני חושב שהמודל של ה-21 הוא המודל היותר נכון, היותר מעשי. יחד עם זאת, אני חושב שיש עוד שלושה דברים שצריכים להתמודד איתם ואני חושב שבהחלט המשרד מודע להם: 1. ההשפעה על ההתמחות עצמה. צריך להבין שהמשמעות של המודל הזה, של עוד ימים מאוד משמעותיים, המתמחים לא יהיו בשעות הבוקר במחלקה. מקצוע הרפואה הוא מקצוע שולייתי, הוא מקצוע שלומדים אותו מתוך הניסיון, מתוך העבודה, וזה חסר משמעותי שצריך לראות איך אנחנו עושים רפורמה. לדעתי זה אפשרי ולא צריכה להיות בעיה אלא פשוט צריך לעשות ר-ארגון של הדבר הזה שנקרא התמחות, ואיך באמת מפיקים מהתקופה הזאת יותר לטובת המתמחה. יש בהחלט כמה רעיונות כמו לשנות את המתכונת, את הנושא של עוזרי רופא שישתלבו במחלקות – בהחלט יש פתרונות, רק צריך לראות שממשיכים איתם, שזה חלק מהסיכום.

הדבר השני – הנושא הזה שנקרא "סופי שבוע". סופי שבוע נשארו מהמתכונת הקודמת, של 24-26 שעות וזה קצת בעייתי כי אם אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לקצר את שעות העבודה אז זה לא הגיוני שדווקא בסופי שבוע – ואני אומר את זה מניסיוני, שהן התורניות היותר קשות ויותר עמוסות כי הן מתחילות כבר בבוקר ונמשכות למעשה 24 שעות, 26 שעות "על אמת", זה בהחלט נושא שצריך למצוא לו פתרון ולתת את הדעת אבל אני חושב שזה טוב שהתחלנו כך, ולאחר מכן לעשות את התיקונים.

וכמובן, נושא השכר, שאני מאמין שהוא ייפתר, בסך הכל זה עניינים טכניים. זה לא משהו מאוד מהותי ומשמעותי, שבהחלט אפשר למצוא לו פתרון.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אתה מרגיש בתקופה הזאת כבר איזה שינוי או שעדיין זה מוקדם מלראות. אתה רואה את החבר'ה מגיעים ממוקדים? רעננים? תוספת הכוח אדם, זה נותן לך את ה...

 << דובר_המשך >> ארז און: << דובר_המשך >>   

בהחלט כן. אני חושב שזה מוסיף, זה מוריד עומס, זה פחות שעות. אני חושב שאיך אמרת? מוקדם עדיין לדעת באמת את האפקט בשטח וצריך לעשות על זה עבודות ולקבל נתונים יותר משמעותיים אבל בהחלט, המשוב מהשטח הוא חיובי ומבורך. תודה על כך.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

אפשר לדעת כמה מתוך התשעה שגייסתם הם בוגרי חו"ל וכמה לא?

 << דובר_המשך >> ארז און: << דובר_המשך >>   

אני לא יודע להגיד, זה לא קריטריון שאני מכניס אותו. בסוף אנחנו עושים מכרזים ובוחרים את הטובים ביותר במכרז עצמו. הקריטריון של בוגר חו"ל או בוגר הארץ הוא לא קריטריון אלא באמת איכות של הרופא, מי הוא ומה הוא, ובהתאם לזה אנחנו בוחרים אותו. בהחלט דובר פה על הנושא של המחסור הצפוי – כרגע אין מחסור אבל יש מחסור צפוי שגם משרד הבריאות מודע לו. יש המון צעדים כדי להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה וכדי לתת מענה למחסור הצפוי. צריך לזכור שהרבה מהבוגרים היום זה מהאוניברסיטאות, שבזמן הקרוב כבר לא יוכרו כבתי ספר שיכולים להכשיר רופאים ובהחלט זה אמור להוריד משמעותית את כמות הרופאים הזמינים, ולכן הפתרונות צריכים להיות על-ידי ייצור של יותר רופאים בבתי הספר בארץ, ולראות שאלה שנוסעים לחו"ל חוזרים לארץ, כמובן מהאוניברסיטאות המוכרות, ומצטרפים כאן לכוח הרופאים במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

יש לי שאלה: מתמחים שמתגוררים במרכז הארץ ועובדים כמתמחים בפריפריה, דרומית או צפונית, אחרי תורנויות של 20 פלוס שעות הם חוזרים הביתה, נוהגים לבד או שחוזרים בהסעות?

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

אין הסעות. אין הסעות לרופאים ורופאות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

סליחה, זה היה דיון נפרד שעשינו כאן בנושא הזה. אני חושב שלפחות משרד הבריאות, כחלק ממערך של קיצור תורנויות עוד מעט יעדכן אותנו בנושא, דוקטור ספי מנדלוביץ' אבל כן, בהחלט שאלה נכונה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

זה מסכן את חייו של המתמחה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

גם אם זה יהיה 15 או 18 שעות.

 << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כן, זו נהיגה אחרי תורנות ממושכת היא מסוכנת.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אגב, זה נכון לא רק לגבי - -

 << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

גם מיילדות וגם עוד.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אוקי, תכף נשמע תשובה. תודה רבה לך, פרופסור ארז און.
דוקטור טארק אבו עראר, בבקשה.

 << אורח >> טארק אבו עראר: << אורח >>   

שלום לכולם. תודה רבה ליושב-ראש ולמשרד האוצר, שלמרות הפגרה קיימתם את הדיון הזה. שנה טובה וגמר חתימה טובה. קודם כל, אני אתחיל בדברים הטובים: אני מבית חולים "ברזילי", למי שלא מכיר. אנחנו התחלנו כבר בקיצור תורנויות, אני כבר מרגיש את זה כשאני לבית החולים בשעה אחת, שאני כבר יותר רענן, יותר סובלני, פחות לחץ בתורנויות כי זה פחות שעות ויש לי זמן. נולדה לי ילדה לפני שבועיים אז אני - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

מזל טוב.

 << אורח >> טארק אבו עראר: << אורח >>   

תודה רבה. אז אני מרגיש אותה בבוקר, כל הזמן איתה. יש לי יותר זמן עם המשפחה, גם ללמוד וגם להגיע לתורנות בזמן. זה ממש טוב, זו היסטוריה. תודה רבה למשרד האוצר שגם תרם לחלק הזה, וגם השלב השני – נכון שיש לזה השפעה מבחינת איכות הרופא והמתמחה אבל לכל דבר יש פתרון: 1. אפשר לחלק את התורנויות שלנו, שנעשה תורנות פעם בשבוע ביום חמישי, שזה לא יפגע בנו ונבוא פעם בשבוע, שלא יהיה חסר הרבה זמן בתור במחלקה, לעשות סופ"ש ושישי שבת, חמישי-שבת וכמובן ימי חופש בסופ"שים, שזה לא יפגע באיכות של הבקרים, שנהיה חופפים עם הבכירים שלנו, שנלמד מהם.

אני רוצה להגיד שמדינת ישראל שמובילה ברפואה במזרח התיכון – הדבר השלילי שאני רוצה להגיד זה שנכון, עשו לנו קיצור תורנויות אבל מבחינת שכר, הם פיצלו לנו את התורנויות להשלים עוד שתי תורנויות רבע. זאת אומרת שאני צריך להישאר במחלקה פעמיים בשבוע עד השעה שמונה ולהגיע הביתה בשעה עשר ולמחרת בבוקר לקום בשש מחדש. זה סוג של פיצול תורנויות, זה לא קיצור שעשה לנו האוצר, גם מבחינת שכר – זה לוקח לנו מבחינת שכר.

אני רוצה להגיד שבזמן שהיינו במאבק בקורונה במשך שנתיים וכל המדינה הייתה מושבתת וכולם הרימו ידיים ונתנו כבוד לחלוק הלבן, אפילו לא קיבלנו מענק על זה. אז כשאתם אומרים לנו תודה רבה על זה שהיינו במאבק בקו הראשון – זו הייתה מחלה מאוד קשה, אף אחד לא ידע ולא למדנו עליה בספרים. היום כל מחלה שלמדנו עליה בעבר, יש לנו כבר תרופה לתת לה אבל בקורונה לאף אחד לא היה מושג לאן זה הולך, ואני חוויתי את זה אישית כשהייתי בקורונה במחלקת הקורונה, מה קרה בגל הראשון כשלא היו חיסונים, הייתה תמותה וסיכנו את חיינו ואת חיי משפחתנו. חוץ מזה שהיינו 24/6, 26 תורנויות, נשחקנו מאוד. היינו מגיעים הביתה, אני הייתי מתפלל כל יום שאחזור הביתה כמו מישהו שיוצא ממש למלחמה. אני לא יודע אם אחזור הביתה או לא מנסיעה ארוכה, עייפות של 26 שעות, מחלה של אנשים, אנשים היו בהיסטריה, יש לו קורונה, מפחדים מאיתנו, הוא עובד בקורונה, תתרחקו ממנו. 

אז אני חושב שלכל דבר יש פתרון. צריך לשבת, ליזום ולהתחיל את זה. עשינו היסטוריה כשהתחלנו בקיצור תורים, ותודה רבה לכל מי שיזם את זה, ואני פונה לכל מקבלי ההחלטות – תמיד יש פתרון, רק צריך רצון. תמיד אפשר למצוא פתרון. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. פרופסור ריימונד פרח, מנהל מחלקה פנימית מהמרכז הרפואי "זיו" בצפת.

 << אורח >> ריימונד פרח: << אורח >>   

בוקר טוב לכולם ושנה טובה. אכן, אני מנהל פנימית ב' במרכז הרפואי "זיו" בצפת וסגן דיקן בפקולטה לרפואה ע"ש "עזריאלי" בבר-אילן. כן, אני מברך על ההישג המשמעותי שבאמת איפשר לתת כמה שעות מנוחה למתמחים, שיגיעו רעננים למחלקה אולי, שיהיו עם הילדים בבוקר, ייקחו אותם או יעשו ארוחת בוקר חגיגית – זה בסדר גמור, מצוין. אני גם מברך על זה שהגעתם לאיזו פשרה על השכר –  שלא יפגע השכר של המתמחה אפילו אם צריכים גם להשלים ולתרום עוד תורנויות רבע, שתי תורנויות רבע בחודש. לא משנה, לזה יש פתרון. אבל לא הכל נשמע יפה בפריפריה הצפונית לפחות כפי שאני חווה את זה. נכון שזה טוב, אני רוצה גם לשמור על המתווה הזה לטווח ארוך כדי שלא ייפול באמצע או שלא יתרסק. בכל זאת, אני מאוד-מאוד חרד לגבי עתידה של הרפואה הפנימית בכלל במדינה, ובפרט גם בפריפריה. אני חש את זה כבר. אנחנו עוד לא התחלנו את המתווה הזה, קיבלנו דחייה ל-1 באוקטובר אז אנחנו נתחיל, אנחנו גם נשרוד אבל אני בטוח שתהיה איזו פגיעה במטופלים, שלא יהיה מי שיעבוד בבוקר, לא יהיה בכלל. הרופאים, שבכלל נעדרים – אני, במחלקה הייחודית שלי, מייצג את הפריפריה מטעם האיגוד. אני לא רוצה לדבר באופן ייחודי על המחלקה שלי. במחלקה שלי אנחנו מכסים את המיון, כלומר יש לי תורן מחלקה ושני תורני מיון, שכולם יגיעו בשעה אחת, כולם ילכו הביתה למחרת בשעה שמונה או עשר, לא משנה. זאת אומרת, יומיים לא נמצאים אז זה שלושה רופאים. אבל לא רק זה – יש רופאים אחרים שנמצאים במדעי יסוד, ברוטציות, בחופשות שונות כמו חופשת לידה, חופשה בחינות, חופשות שונות. זה לא רק המתווה בעייתי אלא יש הרבה דברים מסביב. בבוקר אין מענה מושלם. אנחנו רוצים את הכל למען המטופל ואני חרד שתהיה פגיעה במטופלים בצורה ניכרת, ממש משמעותית. פגיעה במטופל זה כשאין מענה, אין מי שידבר עם המשפחות - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

כמה תקנים קיבלתם ב"זיו"?

 << דובר_המשך >> ריימונד פרח: << דובר_המשך >>   

אנחנו קיבלנו שניים, עוד לא נכנסו למחלקה. הם ייכנסו כנראה סמוך לתחילת אוקטובר.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

שניים, זה מחלקה פנימית אבל בכללי כמה קיבלתם?

 << אורח >> ריימונד פרח: << אורח >>   

גם הפנימית השנייה קיבלה שניים - -

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

יש איזה תשעה תקנים לדעתי ב"זיו".

 << אורח >> ריימונד פרח: << אורח >>   

נדמה לי, בגריאטריה - - -

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

אפילו 11 לדעתי.

 << אורח >> ריימונד פרח: << אורח >>   

יכול להיות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

ברשותך, אני קורא את המסמך של הוועדה העליונה, של הר"י ושל ארגון הפנימאים, ואיך אומרים? הם באווירה מלחמתית לחלוטין לגבי המחלקות הפנימיות עד כדי לא לשתף פעולה עם ועדת המשנה שהחליטה על קיצור תורנויות.

 << דובר_המשך >> ריימונד פרח: << דובר_המשך >>   

זה בסדר, אנחנו הולכים עם המתווה ואנחנו נשרוד ונעבוד אבל יכול להיות מצב שאנחנו נתדרדר קצת מבחינה רפואית. דיבר פרופסור ארז און על ההתמחות, על ההכשרה. הרופא שלא נמצא בישיבת הבוקר, שרוב הלימוד וההכשרה והדיון על המטופלים זה בישיבת בוקר מעמיקה. אחר-כך בביקור המודרך ולימוד סטודנטים וסטז’רים. מי יהיה איתם? ברור שהנטל יהיה על כמה בכירים שיש שם או על המנהל במקרה הטוב, אז זאת הבעיה. אחר-כך, אם נעשה חישוב שההתמחות בפנימית היא ארבע שנים – אז אין ארבע, יש שש תורנויות בחודש. זאת אומרת שש כפול שתיים זה 12 ימים בחודש שהם לא נמצאים במחלקה.

 << אורח >> נעמה כהן: << אורח >>   

סליחה, זה גם תורנויות סופ"ש, זה לא מדויק. אף אחד לא עושה שש תורניות באמצע השבוע.

 << אורח >> ריימונד פרח: << אורח >>   

אוקי, בואו נעגל את זה. בסדר גמור, זה מקובל, אז 10 ימים לא נמצאים בחודש - -

 << אורח >> נעמה כהן: << אורח >>   

וכשהם עשו 20 תורנויות בחודש זה לא הפריע לכם שהם לא נמצאים 10 ימים - - - רק כשמשפרים להם את התנאים זה מפריע לכם.

 << אורח >> ריימונד פרח: << אורח >>   

בסדר, עוד לא סיימתי. אז בואו נניח ש-10 ימים הם לא נמצאים, אז יש סופי שבוע וברור שזה לא נחשב ואין אקדמיה, יש עוד החזרי תורנויות שעדיין נשארו ויש חופשות בחינה וחופשות שונות, ואז חצי התמחות נופלת. יש שנה של מדעי יסוד ורוטציה – תישאר בהתמחות הזאת שנה. אני שואל אתכם: האם אתם תרצו להיות מטופל אצל מישהו שסיים פנימית בשנה התמחות? האם זה מספיק לרכוש ניסיון? אז אנחנו רוצים את המתווה הזה אבל טרם המתווה הזה, האיגוד ואנחנו התרענו שכן צריך שינוי מהותי בהתמחות, שינוי בתקנים לפי ועדת טור כספא. זה לא מספיק.

 << אורח >> חפציבה גרין: << אורח >>   

אני אוכל גם לדבר בהמשך אליו? אני מנהלת פנימית בבית החולים "קפלן".

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

את רשומה לדבר ואת תדברי בהמשך בהחלט.

 << דובר_המשך >> חפציבה גרין: << דובר_המשך >>   

אני בשם האיגוד לרפואה פנימית. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

את רוצה לדבר כעת? אפשר.

 << דובר_המשך >> חפציבה גרין: << דובר_המשך >>   

אם אפשר בהמשך לדברים שלו: נעמה, אנחנו לא נלחמים, אנחנו לא במלחמה פה - -

 << אורח >> נעמה כהן: << אורח >>   

אתמול בחדשות זה היה נראה שאתם כן נלחמים.
 << דובר_המשך >> חפציבה גרין: << דובר_המשך >>   

אנחנו מחויבים לאיכות הרפואה. אנחנו מייצגים של מי שאמורים להבטיח את איכות הרפואה ואיכות ההתמחות. אין ספק ששיפור בחיי מתמחה זה שיפור באיכות ההתמחות. אין לנו ויכוח על זה בכלל, אנחנו באותו מקום ואנחנו מברכים על כל צעד שייעשה. לא הייתה היערכות טובה, ועכשיו התפקיד שלכם בהשקפתנו הוא לדאוג שההיערכות הזאת תשתפר כי אם נישאר במצב שב"ברזילי" – אני לא יודעת מאיזו מחלקה אתה אבל יש מחלקות שבהן כבר היום יש שניים ושלושה מתמחים שעושים ביקור, בדקתי את זה מולם. ביקור רופאים על 30-40 חולים, כשיש שניים או שלושה מתמחים, לא יחזיק מעמד לאורך חודשים רבים. תתחיל שחיקה, והשחיקה הזאת מתלבשת, כמו שאמרת, על תקופת הקורונה. והיא מתלבשת על פערים שכבר קיימים עם הפריפריה, הם קיימים כבר עכשיו – פערי הכשרה, פערי חינוך, פערי מעבר בחינות, כל הפערים שקיימים כבר היום. לא קיבלנו מספיק תקנים. הגיעו תקנים – זה נהדר שהגיעו תקנים, זה הרבה יותר ממה שיש כבר עכשיו אבל זה לא מספיק. 

ועדת טור כספא, עוד לפני קיצור התורניות, אמרה שהמינימום זה 16 רופאים למחלקה פנימית ו-12 מתמחים. המקסימום שפרופסור פרח יקבל זה 10 מתמחים יחד עם שני התקנים הנוספים שהוא קיבל, ועם זה אנחנו אמורים להחזיק הכשרה טובה. כדי שתהיה הכשרה טובה למתמחים, הם צריכים לעשות פחות תורניות. גם בקיצור, הם צריכים לעשות פחות, הם צריכים להיות יותר זמן בבקרים. הם צריכים לקבל שכר טוב בשביל התורנויות האלה והם צריכים לא להיפגע. אז לא רק שמקצרים להם את התורנויות ודורשים מהם להגיע עוד פעמיים בחודש כדי להשלים את השכר הזה, אז אני לא יודעת כמה יצאה ההשתכרות שלהם בזה, הם גם נמצאים פחות. אין מה לעשות, חלק מההכשרה במחלקה פנימית היא על-ידי הצטרפות לביקורים וישיבות והכשרה אקטיבית. זאת אומרת, שאם יש פחות תורנויות, יהיו יותר אנשים שיהיו במחלקה. צריך יותר תקנים כדי שנוכל לשמור על איכות הרפואה, אחרת אנחנו חוששים. אנחנו בעד, אנחנו רוצים שזה יקרה אבל כדי שזה יקרה ולא יקרוס, אתם חייבים לעזור לנו לדאוג שתהיה התקינה הזאת ובכמות מספקת.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

צריך לשנות בכלל את נושא התקינה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

דוקטור גרין, אני רוצה לומר שלמעלה משנה ידעתם שהמפגע הזה בדרך. היה צריך היערכות, קיבלתם תוספת כוח אדם לבקרים. בשנה הזאת הבעתם התנגדות בעיקר, לא הייתה היערכות מצד משרד הבריאות אלא גם מצדכם, להבין שהרכבת יצאה - -

 << אורח >> חפציבה גרין: << אורח >>   

מי זה "מצדכם"? 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

קודם כל מצד הר"י.

 << דובר_המשך >> חפציבה גרין: << דובר_המשך >>   

אני מייצגת אתה איגוד לרפואה פנימית. באיגוד לרפואה פנימית לא תמיד רואים עין בעין, ואני מייצגת את האיגוד לרפואה פנימית, ואנחנו התרענו מול הר"י.

 << אורח >> נעמה כהן: << אורח >>   

האיגוד לרפואה פנימית של ההסתדרות הרפואית, כן?

 << אורח >> חפציבה גרין: << אורח >>   

כן, אנחנו של ההסתדרות הרפואית אבל אנחנו הדיסציפלינה שאחראית על ההכשרה ועל הדאגה למתמחים ואנחנו לא קובעים משכורת. אנחנו מייצגים את המחלקות, את מנהלי המחלקות, את הרופאים הבכירים ואת המתמחים. אנחנו אחראים על - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

כפי שאמרנו, הרכבת יצאה לדרך וצריך לחשוב על התארגנויות. גם מבחינת כוח אדם – קיבלתם כוח אדם ואפשר לפנות גם למשרד הבריאות והם נמצאים והם בעד, והם מבינים שמדובר במתווה שכרגע התחיל ואולי כבר יושם בהרבה מקומות ולכן אני אומר שזה החלק שנצטרך לעשות ובשביל זה אנחנו נמצאים כאן.

דוקטור דן שוורצפוקס, סגן מנהל המרכז הרפואי "סורוקה". שלום. אתה רוצה להתייחס? מה קורה אצלכם בבית החולים?

 << אורח >> דן שוורצפוקס: << אורח >>   

אנחנו נכנסנו לתוך המתווה הזה, קיצרנו את התורנויות בחטיבה הפנימית וגם במלר"ד וגם בגריאטריה - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

קיבלתם כוח אדם?

 << דובר_המשך >> דן שוורצפוקס: << דובר_המשך >>   

קיבלנו כוח אדם ואנחנו כמעט באיוש מלא שלו אבל מבחינת קיצור התורנויות עמדנו בזה לחלוטין. ממה שאנחנו רואים, המתמחים מרוצים. המתווה הזה כמובן צריך את הליטושים שלו וזה ברור לכולם שהדרך עוד לא הסתיימה ושצריך עוד ללמוד את הדברים ולעשות תיקונים בהמשך, כמו שציין פה פרופסור און אבל אנחנו לחלוטין בפנים ומבינים ורואים שזה טוב.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

האם זה כביכול יכול לפגוע בהכשרה של המתמחים ב"סורוקה" לפי דעתך?

 << אורח >> דן שוורצפוקס: << אורח >>   

אני אמנם נראה צעיר אבל אני לא כל-כך צעיר, ואני זוכר ימים שהיו שינויים במתכונת העבודה, שאנשים מהדור שלי עבדו עד ארבע אחרי התורנות, ואמרו לנו שממחר אנחנו הולכים עד 10 בבוקר הביתה, ואמרו שתהיה פגיעה משמעותית, ואני זוכר את זה, ולא קרה שום דבר. הכל בסדר, הכל מסתדר, החיים יותר חזקים מהדברים האלה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. גברת דלילה יאור, עוזרת מנכ"ל בית החולים האיטלקי בנצרת, בבקשה. חשוב לנו לשמוע את הקולות מהשטח.

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אני הגעתי מבית החולים האיטלקי, בית חולים "המשפחה הקדושה" בנצרת. כל מה ששמעתי פה זה הסטנדרט – זה בתי החולים הממשלתיים, בתי החולים שיש להם תקציבים לפי חוק, זה בתי החולים של קופות החולים. אנחנו בית חולים שעובד מהכיס הפרטי שלו, ואנחנו עדיין בית חולים ציבורי שנותן רפואה ציבורית.

עכשיו, אני לא רופאה ולכן יותר קל לי עכשיו להתבטא. יותר קל לי להגיד שזה לא שיפור איכות המתמחים. אני בעד קיצור תורנויות כמשפטנית, כהנהלה, אבל בפועל, זה לא עסק שלכם וחבל לי. אני היום לא באתי לדבר בשם ההנהלה על התקציב שלה כמו שנהגתי לעשות פה ולדרוש תקציבים. אני באתי היום במיוחד גם בשם המתמחים שלי, בבית החולים בנצרת.

החוק אומר: קיצור תורנויות ל-19 שעות או 21, לפי הצורך. אז לפי הצורך שלנו זה 21 שעות. אז אני קיצרתי שלוש שעות בשביל המתמחה שלי. הרי ממילא, אני, כבית חולים קטן עם פנימית אחת ומיון מאוד קטן וגריאטריה מאוד מפותחת, אני לא דרשתי מהם אחרי התורנות שיישארו את השעתיים של הבוקר כי ריחמתי עליהם כי הם עבדו 24 שעות, ויש להם שתי שעות באמצע לישון. אז ה-21 שעות וה-24 שעות זה אותו דבר. אבל מה? אני הולכת לפגוע להם בשכר, וזה מה שכואב לי כרגע. אף אחד לא חשב עלינו, אנחנו לא בהסכם קיבוצי, אנחנו לא נקבל כסף על החיסרון הזה בתקציב כי אף אחד לא ישלים לי את השכר, אז במקום שהוא יעשה 179 שעות, הוא יעשה 150 שעות. אני, אין לי פתרון בשבילו. הצענו לו, כמו ההמלצה של משרד הבריאות, שיבוא ויעבוד בערב. אבל איפה אני אעסיק אותו בבית החולים שלי, בבית חולים של 185 מיטות, שמתוכן 65 מיטות גריאטריה ו-120 ציבורי. אין לי בשבילו עבודה אפילו אחר הצוהריים. אז הוא יחזור הביתה, עם כל הכבוד, עם משכורת של 150 שעות ועוד לא יהיה נוכח, כמו שאתה אמרת, ואני שמעתי את זה מדוקטור עומאר מנהל הפנימית – הוא לא יהיה נוכח בבוקר 12 ימים. לבוא ולהגיד שזה לא פוגע בהכשרה – זה כן פוגע. 

אז הייתם צריכים לחשוב על קיצור תורנויות אמיתי. זה לא קיצור תורנויות, זו פגיעה במשכורת של המתמחים, זו פגיעה באיכות החיים שלהם, אין לו לאן ללכת, וזה גם פגיעה בהכשרה.

הפן השני – אני צריכה לשלם לו יום אחרי תורנות מבחינה כספית, ומה אני עושה עם החמש שעות בבוקר? אם אני אצטרך ללכת לפי ההסכם, אם יושג הסכם קיבוצי ואני לא יודעת איפה זה עומד כרגע, נכון לעכשיו, אין לי את התקציב, אני לא הולכת לתת לו את הכסף. המתמחים שלי ושל בית החולים האנגלי הם המתמחים הכי מקופחים שיהיו בארץ כי הם לא השיגו שום דבר, לא קיצור תורנויות ולא איכות חיים.

עוד דבר – יש לי מומחים בפנימית שעושים תורנויות. תתפלאו – מומחה בפריפריה עושה תורנות כי אני צריכה לשמור לו על השכר שלו. אז יש לי שלושה מומחים שעושים את התורנות כדי שאני אשפר להם את המשכורת כי אין לי מה להציע להם. כוננויות – יש לי 30 כוננויות ורק פנימית אחת. אין לי שלוש או ארבע פנימיות אז הכוננויות יתחלקו על חמישה אנשים אז הם עושים תורנויות. אז שאלו אותי: מה, אנחנו נגיע עכשיו בשעה אחת כדי לעשות לך תורנות ואת תשלמי לי פחות? אז חפשי לך מומחים אחרים וחפשי לך איכות. אני התגאיתי שיש לי מומחים שעשו תורנות, והתורנות שלי הייתה איכותית. עכשיו גם את זה לא יהיה לי. לכן, היערכות לא הייתה. התקנים שנתנו לנו הם תקנים תוספתיים, גם ככה היינו בחסר אז הם לא ישלמו.

אני חושבת שאת המתכון הזה, צריך לבחון מחדש.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. עורך דין מוראד מפרע, מנכ"ל הקרן לפיתוח, בית חולים "העמק" – אינו נמצא.

משרד הבריאות, דוקטור ספי מנדלוביץ', בבקשה.

 << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >>   

בוקר טוב לכולם. תודה רבה על הדיון החשוב וגמר חתימה טובה. אני חשבתי לדבר לא הרבה, כמו שאתם מכירים, ובעיקר חשוב לי לשמוע את הדברים - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אתה ביקשת להעלות מצגת?

 << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >>   

(באמצעות מצגת)

כן, הכנתי שתי שקופיות. שקופית אחת מדברת על המתווה ושקופית שנייה, אם תרצו, אני אתייחס גם לסוגיית כוח האדם בפריפריה, הרופאים בפריפריה, שזה גם מתכתב עם הנושא הזה. חשבתי לדבר קצת על הרקע שתי דקות, לחבר אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים עכשיו. לדבר על העתיד ולהתייחס לסוגיות שהועלו כאן.

אז אני מחבר את מי שלא חד בפרטים: הסוגיה הזאת התחילה לפני כשנתיים וקיימה את ההיתר המקורי. בהיתר המקורי זה היה 16/2 עם התחלה בו-זמנית של כל המחלקות הרלוונטיות בהיתר, שהן כמעט לא השתנו. בעקבות הוועדה, מה שהמלצנו הוא קודם כל לפרוס את המימוש של ההיתר ולחלק אותו בשלוש פעימות: פנימית, גריאטריה ורפואה דחופה, שזה מיון למי שלא יודע. כמובן שבזמנו, בהמלצת הוועדה, זה היה הרבה קודם אבל בסופו של דבר, זה שרשור של שנה להמלצות הוועדה לאור העיכובים הרבים שהיו. בהמשך, אחרי כמה חודשים, להתחיל במחלקות הקטנות, ובהמשך לרפואת ילדים. ויש לזה היגיון מסדר לדבר הזה – הפעימה השנייה, הנוגעת למקצועות שגם משך ההכשרה שלהם, בשביל להגיע לתורנות הקצת יותר ארוכה, זה בעיקר מקצועות עם מספר מצומצם של מתמחים שלוקח יותר זמן לגייס את המתמחים. לא שמראים לך תקן ואתה מהר מאוד יכול לגייס מתמחים, לוקח זמן לאתר אותם. וגם המחיר שלו למתמחה הוא מאוד גבוה, ולכן זו הפעימה השנייה. 

הפעימה השלישית היא ילדים. למה רפואת ילדים היא הכי רחוקה? וגילוי נאות, אני רופא ילדים, כי ברפואת ילדים יש תחנות שונות, ולא דומה מתמחה ביום הראשון במחלקה למתמחה אחרי שנה ושלושה חודשים או שנה וחצי, שהוא עושה פגיה או עושה טיפול נמרץ, ומכאן הרעיון. הרעיון הוא לגייס את כולם בו-זמנית אבל להתחיל לאט לאט להפשיר את המתווה לאורך זמן.

בסך הכל בוצעו 187 תקנים. בבתי חולים ממשלתיים התקנים כבר שוחררו כי זה ממשלתי, ובשאר בתי החולים התקנים – זה לא בדיוק תקן, זה מימון עבור תקן, שנמצא במודל התקצוב שנמצא כרגע לקראת חתימה בהערות הציבור. אז זו התפיסה הכללית.

בהמשך, המתווה עבר עוד שינוי, יחסית לאחרונה. במרץ יצאנו עם הבשורה הזאת שאנחנו משנים את שעת ההגעה מארבע בצוהריים לאחת בצוהריים. היו שלוש סיבות לשינוי הזה: הסיבה הראשונה קשורה לסוגיית השכר. היא קשורה לעובדה שאם מגיעים בארבע בצוהריים, לא זכאים ליום חופש בתשלום אחרי תורנות, והדבר הזה מוביל לפגיעה מאוד משמעותית. כשמגיעים באחת בצוהריים עם התאמות מסוימות, ואני כמובן לא אתייחס בנושא שכר כי יש להם את הממונה על השכר ואני חושב שנכון שהוא יתייחס לזה אבל בגדול, הדבר הזה איפשר לגשר על הפער הזה ולמנוע שינוי בהשתכרות.

הסוגיה השנייה לדעתי היא סוגית ההכשרה, שגם אותנו היא מטרידה. היא אומרת שאם מישהו מגיע באחת, עם אדפטציה של המחלקה, אפשר לצמצם את הפגיעה בהכשרה שלו. אפשר לדאוג שההרצאות תהיינה וכיו"ב.

הסוגיה השלישית היא גם הסוגיה של איכות הרפואה – זאת אומרת, שאם מגיעים באחת, אם מתמחה מגיע באחת, הוא יכול לעזור לסיים מטלות של הבוקר, לקבל קבלות מהמיון וכיו"ב, והדבר הזה עוזר ומקל על האתגר המאוד גדול, ואף אחד לא מכחיש שיש כאן אתגר מאוד גדול. גם לאור העובדה, ואני אתייחס יותר במפורט לסוגיית התקנים והשיפוי על התקנים – מכיוון שיש שיפוי של תקנים על אובדן שעות העבודה בבוקר, הרי זה היה בלב המתווה, אותם 187 תקנים, אבל למעשה, אחרי שהמחלקה מקבלת את התקן הזה, יש לה כפל של אנשים בין אחת לארבע בצוהריים. זאת אומרת, המתמחה של הבוקר שמגיע באחת, הוא מגיע מאחת עד ארבע והוא נמצא, במקביל, המחלקה גם מקבלת שיפוי על מתמחה שלם שנמצא בבוקר. זאת אומרת שבין אחת לארבע, המחלקות מרוויחות מהדבר הזה.

בהקשר הזה של התקנים, אני רוצה גם להודות לאוצר. אנחנו סיכמנו על כמות יותר קטנה של תקנים, ב-10 תקנים פחות, ובסופו של דבר, מה לעשות, אי אפשר לחלק מתמחה לשלישים ויש בתי חולים קטנים ומחלקות קטנות שהיה ברור שהדבר הזה דורש גמישות, אחרת מחלקה תישאר בלי שום שיפוי או עם שיפוי לא מספק ולכן גם הייתה פה גמישות שלה אוצר, ולכן בסופו של דבר בתי החולים קיבלו יותר מזה וצריך להודות להם על הדבר הזה.

אני רוצה עכשיו להתייחס לסוגית התקנים ואז נדבר ברמה היותר עמוקה. נאמרו כאן אמירות שחסרים אנשים בבוקר ברמת התקנים. נעשה כאן חישוב מאוד מדויק, היו עליו דיווחים. הוא חישב כמה שיפוי של תקנים לאור אובדן שעות העבודה בבוקר. לכאורה, ואני מכניס אתכם למתמטיקה אבל זה חשוב שתבינו שהדבר הזה לא נעשה כלאחר יד – תיאורטית, אם מתמחה לא מגיע בבוקר, אתה אמור להחזיר עליו רק תקן אחד אבל זה לא כך כי מתמחה לא נמצא כל הזמן במחלקה, כמו שנאמר, הוא נמצא גם במדעי יסוד, היא נמצאת בחופשת לידה וכיו"ב, ולכן היחס היה 1.3. אני רוצה להגיד לכם שבפועל, אל מול כמות התקנים שניתנה, אנחנו סופרים יותר מ-1.3. הוא מוסיף 1.4, שזה לא רחוק מכמות הדרישה המקורית של כל הצדדים. אני חושב שמין ההגינות להגיד את הדבר הזה.

עכשיו, אני רוצה לומר שיש כאן את ליטל, שהיא מנהלת משאבי האנוש של חטיבת בתי החולים, שגם רציתי שתספר על כמות בתי החולים הממשלתיים אבל נניח לה, היא בזום, היא מוכנה לקריאה אם יש צורך, חלק כבר התייחסו.

אני רוצה לציין עוד שינוי אחד שנעשה בעקבות מסקנות הוועדה וזה מנהלת היישום. אנחנו מבינים שזה אתגר מאוד מורכב ואנחנו לא רוצים לפגוע באיכות הרפואה, ולכן אנחנו מנהלים את בפינצטה. זאת בדיוק העובדה שבית החולים נהריה וגם בית החולים "זיו" לא התחילו ב-1 בספטמבר. אנחנו עשינו בקרה הדוקה וראינו שמדובר בשני בתי חולים רציניים שבכוונתם לממש את המתווה אבל הם מבקשים – אנחנו גם שאלנו אותם, הם לא היו צריכים להתחנן. אגב, בעקבות שיחה שהייתה עם איגוד הפנימאים שהתריעו על המחסור, שהתריעו על חוסר היכולת לגייס, עשינו עוד סבב עם בתי החולים ואמרנו: חבר'ה, אתם בטוחים שאתם יכולים לגייס? היו שני בתי חולים שאמרו: האמת, בשביל להתחיל את זה בצורה רצויה, אנחנו צריכים עוד חודש כי יש לנו מכרזים בתחילת ספטמבר ואנחנו לא רוצים לעשות את זה בצורה לא רצינית או להתפשר על האיכות. וביוזמתנו ובתיאום כמובן עם מנגנון שבנינו עם משרד העבודה, כי בסופו של דבר אנחנו ממליצים ומשרד העבודה הוא זה שמאשר, אנחנו אמרנו להם: בשמחה, תתחילו באוקטובר, העיקר שנתחיל את זה כמו שצריך. אני גם שמח להגיד שבזמן הזה נהריה גייסו את כל התקנים, לדעתי גם "זיו" גייסו את כל התקנים והם ערוכים להתחיל ב-1 באוקטובר. אז גם זה עוד שינוי מאוד חשוב והוא מראה את ההבנה העמוקה שמדובר בנושא מאוד מאתגר. זה לא איזה "וי" שצריך לסמן והוא גם נוגע לסוגיה שצריך לעקוב אחר הדבר הזה.

סוגיה נוספת שאני רוצה להתייחס היא העובדה שצריך לעקוב אחרי הדבר הזה בפרוטרוט. כל המהלך הזה מלווה במחקר מקיף שנעשה על-ידי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות בהובלה של חוקרים מהשורה הראשונה. הם נכנסו לבתי החולים, לקחו כבר במרבית המקומות שאלונים, דיברו עם המנהלים, דיברו עם המתמחים לשאול איך היה המצב לפני תחילת הקיצור ואחרי קיצו התורנויות כי הדבר הזה הוא כמובן פיילוט ומודל לרצון של כולנו להרחיב את המתווה הזה בצורה אחראית ובצורה נכונה, וללמוד מהטעויות. אין ספק שיהיו טעויות ואנחנו נצטרך לשנות ולשפר אבל צריך לעשות את זה תוך כדי תנועה כי אם היינו מחכים הכל יהיה מושלם, גם בעוד 50 שנה אף אחד לא היה מקצר תורנויות.

עכשיו אשמח להתייחס לסוגיות שעלו כאן: דבר ראשון, אני חושב שבעיקר אני חושב שעם כל הקשיים – כולם מבינים שיש כאן אתגרים וקשיים אבל בסך הכל מחבקים את הדבר הזה. יש את האיגוד לרפואה פנימית שלא מחבק את המתווה, וזה בסדר.

 << אורח >> חפציבה גרין: << אורח >>   

סליחה, האיגוד לרפואה פנימית מחבק את המתווה ומבקש שתדאגו שיהיה מספיק תקנים. זה לא הוגן להגיד את זה בצורה גורפת. האיגוד לרפואה פנימית מייצג הרבה מאוד אנשים, וגם אם חלקם לא מסכימים, כאיגוד אנחנו מחבקים את המתווה הנוכחי, הרכבת יצאה לדרך, אמרו את זה לפנינו. היו ויכוחים, זה מה שיש, זה קיים, זה יקרה. אנחנו כן מבקשים שתספקו את התנאים שיאפשרו למתווה הזה להתקיים ושאנשים לא יקרסו ולא יישחקו. באמת, בואו נדבר אחרי חצי שנה, והלוואי שאתה צודק אבל אם בעוד חצי שנה יהיו שניים, שלושה מתמחים שעושים ביקור, בבקשה תאמינו לי שזה לא יחזיק. אין לי שום רצון להרוס לנו, כאיגוד, שום דבר במתווה. אנחנו רק רוצים שתבינו שבשטח, האנשים שעושים את העבודה היומיומית ועדיין את כל העבודה – פלבוטומיסטים ומכתבי שחרור ו - - - ולרדוף אחרי יועצים וכל הדברים האלה שנעשים ביום-יום – צריך אנשים. זה הכל.

 << דובר_המשך >> ספי מנדלוביץ: << דובר_המשך >>   

אז במקום להתווכח איתך, אני אגיד שאני מאוד שמח שאתם מכבדים את המתווה. יופי, נהדר, זה פשוט חדשות מצוינות. אז אני לא צריך לענות על כל הדברים שנאמרו כאן.

אני כן רוצה לדבר על סוגיית ההכשרה, שהיא סוגיה חשובה אבל אני לפני 10 ימים פתחתי כנס של האיגוד לרפואת ילדים, ואחרי דיבר יו"ר האיגוד, ואני חושב שהוא אמר משהו שמאוד שימח אותי. שאלתי אותו, זה היה בפני איזה 2,000 איש אז זה לא סוד. הוא אמר: אנחנו מברכים על תחילת המתווה, זה מאוד חשוב, וברור לנו שהדבר הזה הולך להתרחב לכל הארץ. הוא דיבר כיו"ר איגוד לסוגיית ההכשרה. הוא אמר שאנחנו צריכים להבין שהמציאות משתנה וזו המציאות החדשה, והאחריות שלנו, כאיגוד, היא להיערך לדבר הזה ולהבין איך בהינתן זה שאנשים יגיעו יותר מאוחר, אנחנו צריכים לדאוג לנוחות ההכשרה שלהם, איך לחשוב מחדש, איך לחשוב מחוץ לקופסה ואיך לשנות את ההכשרה, ואני חושב שזאת גישה מאוד-מאוד בריאה. 

בהקשר הזה אני כן חייב להגיד, וגם היושב-ראש כאן אמר שהמתווה הזה לא חדש, אנחנו כבר שנתיים דנים בו. אני לא חושב שלא הייתה היערכות, אני חשוב שהייתה היערכות לעילא ולעילא. יש אתגרים אז זה לא היה עוזר כמה היינו נערכים, עדיין יש אתגרים. אני חושב שעכשיו חובה על כל הגופים לחשוב איך נערכים בהקשר הזה ומטייבים את ההכשרה בהינתן המציאות החדשה.

אם יורדים לפרטים, כי נאמרו כאן מספרים שלצערי הם לא מדויקים כמו שישה ימים בבוקר, וזה פשוט לא נכון. שוב, אני מכיר בשם המחלקה איפה יש סטיות ועושים יותר תורנויות אבל בממוצע, מתמחים עושים קצת פחות מארבע תורנויות בחודש. בעקבות תוספת התקנים, מתמחה בממוצע יעשה לפחות פחות תורנות אחת בחודש. זאת אומרת, שסך כל אובדן הבקרים הוא שלושה בבקרים, שבהם יגיעו באחת במקום בשמונה בבוקר. צריך לדבר על זה כי זה שונה אם זה שישה ימים מלאים או שלושה ימים משמונה עד אחת, כשבין אחת לארבע אני מזכיר שאפשר לתת הכשרה ראויה. אני חושב שעם גישה נכונה ומחשבה נכונה אפשר להתגבר על זה. האם להגיד שלחלוטין אין כאן פגיעה בהכשרה? לא, אבל אני חושב שצריך לשים את הדברים על המאזניים ולהחליט מה יותר חשוב לנו. אני חושב שהאמירות האלה שאנחנו בעד אבל... בסדר, צריך להתקדם ולעשות את זה בצורה אחראית.

אני חושב שכל מי שכאן מרגיש גם אותי וגם לאורך הדרך, שאף אחד לא חושב שזה עניין של מה בכך ואפשר להתחיל וזה לא בעיה. מאוד קשובים, מאוד מנסים לראות איך בפינצטה פותרים את הבעיות.

סוגיה נוספת שאני רוצה להתייחס אליה היא המענים המשלימים, כשבעצם אני חושב שמי שקרא את הדוח של קיצור התורנויות, אנחנו מנסים לספק שם איזו מעטפת שהיא יותר נרחבת מפתרון טכני לכמה תקנים ואיך פורסים, ולהבין שבשביל להתמודד עם סוגיות של השחיקה, של המחסור, אנחנו צריכים לעשות "שיפט" בהרבה מאוד כלים מחשבתיים שלנו, בכלל זה בדיוק מה שדיברת – פלובוטומיסטים, כל הנושא של עמיתי רופא, עוזרי רופא, שקודם במהירות הבזק בדיוק בהקשר הזה, וגם הכנתי עוד שקופית, אם אפשר להעביר אותה, משהו שקידמנו בשנה וחצי האחרונות והיא הסוגיה שסוף סוף להתמודד ולראות את קיצור התורנויות גם כקטליזטור להשפיע ולשפר את איכות הרופאים והרפואה בפריפריה, ולהבין גם - - 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

זה גם מענה לשאלות של...

 << דובר_המשך >> ספי מנדלוביץ': << דובר_המשך >>   

כן, אני הנחתי הם יגיעו ואני שמח שהעלית אותם. צריך להסתכל על הדבר הזה כהזדמנות גדולה. אני חושב שבין היתר, בזכות העובדה שהנושא הזה הפך להיות נושא כל-כך חם וכולם פתאום כל-כך הסתכלו ולא רק פרופסור און, ששנים זו משימת חייו ואני מקווה שהוא מרגיש וגם יותר אנשים מרגישים שזה מאוד חשוב וזה בראש סדר העדיפויות שלהם. ההבנה של כולנו עכשיו זה אתגר קטן מאוד. 2026 זה אתגר גדול מאוד, הם ההכלה של רפורמת "יציב" ואני לא מטאטא את זה, אני גם חושש מאוד. אנחנו נכנסנו כאן לשורה של מהלכים בעלות מאוד-מאוד גבוהה. להכשרות, מה שאתם רואים כאן זה עלות מאוד גבוהה, זה לא תקנים, עם שורה של מהלכים שאני חושב שהם יכולים לשנות את המציאות, החל מלקחת את העובדה שכמו שאתה אומר, יש הרבה מאוד בוגרי חו"ל שיש סוגיה של האיכות שלהם, וחס וחלילה לא בגלל היכולות שלהם אלא בגלל המקומות שהם למדו. במקום להגיד שהם לא רלוונטיים, אנחנו עושים מאמץ אקטיבי אמיתי בשביל לשפר את האיכות שלהם, בשביל להכין אותם לבחינות ואחרי שהם כבר קיבלו את ה-MD אבל לא רוצים לקבל את חלקם להתמחות, להכשיר אותם להתמחות בצורה נכונה ולהביא אותם על מגש של כסף לבתי החולים שיראו מתמחים באיכות טובה. יש התעניינות מאוד גדולה בקרב בתי החולים בשביל להכשיר את האנשים האלה וכיו"ב, ולקחת קאדר של הרבה מאוד אנשים ולהפוך אותם לכשירים ושאנשים ירצו לקחת אותם להתמחות ולהתכונן כבר היום, ובוודאי בשלב של רפורמת "יציב".

יש את תכניות "אילנות", למי שלא מכיר, שפתחנו גם בצפון וגם בדרום, שמהוות עתודה של רופאים בני הפריפריה ומכשירים אותם שם וזו הצלחה מסחררת. אני לא רואה את זה כתכנית של המשרד אלא כתכנית של הארגונים בצפון ובדרום, שחילקו ואימצו את הדבר הזה.

יש את תכנית "אופקים: או מה שנקרא המודל הנורבגי. שוב, לכל הדברים כבר יש מימון, זה נכנס לתקציב השנה. זה אומר לקחת אנשים איכותיים מאוד, אנשים שקיבלו 720 ולא 740 – אני כמובן צוחק. אני עם 680 ואני רופא מעולה, ולקחת אותם ולתת להם מלגות או הלוואות פנויות לנסוע ללמוד בחו"ל, במקומות טובים ומוכרים ולחזור לארץ. תלוי מה גודל החזר ההלוואה אבל מי שיבחר לעבוד בפריפריה, בטח במקצועות במצוקה עם התרה של ההלוואה הזאת ועוד שורה ארוכה של מהלכים.

מה שאני רוצה להגיד הוא שקיצור התורנויות, אם נניח אותו ונעזוב אותו, המצב יהיה קשה מאוד. אנחנו מנסים יחד איתו ללוות גם במהלכים של בקרה כמו מנהלת היישום במשרד העבודה וגם כל המהלכים התומכים האלה בשביל לעזור לבתי החולים.

אלו הן ההתייחסויות שלי.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. אכן רואים שאתה חי את זה ונעשות פעולות ליישום מתווה וגם לצמצום הפערים ואני שמח על כך.

לפני שנעבור לתמר צין, אסף גלפרין, רפרנט בריאות באגף השכר במשרד האוצר. אסף, שמעת את השאלות בנושא השכר, כפי שהוא עלה כאן והשינויים לנוכח המתווה. מה יש לך להוסיף?

 << אורח >> אסף גלפרין: << אורח >>   

אז אני אגיד שהתיקון להיתר של שר העבודה ששינה את אורך התורנויות מ-24 פלוס שתיים, 26 לכל היותר ל-19 או 21 שעות נכנס לתוקף או נחתם בסוף חודש יולי. זה כמובן יצר איזה שהוא לחץ זמני מאוד גדול והיינו שמחים שכל הדבר הזה היה קורה יותר מוקדם אבל בסוף, זה היה לוח הזמנים. מיד לאחר החתימה של שר העבודה לתיקון או למעשה אפילו לפני החתימה הסופית, התחלנו במשא ומתן מאוד אינטנסיבי עם ההסתדרות הרפואית, במטרה להגיע להסכם שהוא טוב ומקובל על כל הצדדים ומסדיר את כל הנושא של שעות העבודה והשכר וכל התנאים הנלווים. 

באמת בעבודה מאוד אינטנסיבית ויחד עם משרד הבריאות ועם "כללית", שלקחו חלק משמעותי בתהליך הזה, הצלחנו באמת בסביבות סוף חודש אוגוסט, בימים האחרונים שלפני תחילת הקיצור, להגיע להסכמה עקרונית של המתווה שלפיו יפעלו מתחילת ספטמבר.

אני כן אגיד שלצערנו ההסכם עדיין לא נחתם באופן סופי, יש עוד כל מיני פרטים קטנים שצריכים להיסגר אבל אני לא אכנס לפרטי המשא ומתן כי בסוף עד שלא נחתם לא נחתם, ובסוף אני מקווה שהכל ייסגר ואז כולנו נוכל לראות את הכל אבל אני כן אדבר על העקרונות והקווים המרכזיים של מה שאנחנו מקווים שיקרה. אז אני אגיד שבסוף המטרה של עצם הקיצור וגם של מתווה העובדה זה בסוף לאפשר למנהלים, למנהלי בתי החולים, למנהלי המחלקות וגם לרופאים עצמם, מצד אחד לשפר את השירות שניתן לציבור. דיברו פה על האינטנסיביות ועל הקושי לעבוד בשעות, אז ברור שזה חלק גדול מהמטרה. לצד זה, לצד שיפור השירות שניתן לציבור, בסוף גם יש מטרה לא פחות חשובה מזה וזה גם לשפר את הרווחה ותנאי העבודה של הרופאים.

יש פה כמה סוגיות שחלקן הוזכרו, אז אני אשמח להתייחס אליהן. הנושא הראשון שהוזכר פה על-ידי דוקטור מנדלוביץ', זה הנושא של יום המנוחה בתשלום לאחר התורנות, שכמו שדוקטור מנדלוביץ' אמר כשיום, במצב הנוכחי, כיוון שהתורנויות הן 24 או 26 שעות, רופא שמגיע היום בשעות הצוהריים לא זכאי ליום מנוחה בתשלום לאחר התורנות, וזה דבר ראשון שאנחנו רוצים לשנות אותו בהסכם, שבמסגרת המתווה החדש, רופא שיתחיל את התורנות חמש שעות מאוחר יותר, באחת בצוהריים במקום בשמונה בבוקר, יהיה זכאי לאותו יום מנוחה בתשלום, שהיום אין לו זכאות. זה שינוי מאוד משמעותי בהשוואה למצב הקיים היום.

הנקודה השנייה שהועלתה פה על-ידי נציגי "מרשם", זה הנושא של רמת ההשתכרות של הרופאים והחשש מירידה בהשוואה למצב הקיים ערב הקיצור. אז צריך לומר שהמטרה של כל התהליך שקרה פה היא לא לפגוע ברווחתם של המתמחים ולא הייתה פה שום מטרה של כל מיני טענות של לחסוך או כל מיני דברים כאלה. זה ממש לא היה האירוע. אחרי שהקיצור הזה נכנס לתוקף, ניסינו להגיע לאיזה מתווה שיאפשר למתמחים שמעוניינים לשמר את רמת ההשתכרות שהייתה להם ערב קיצור התורנויות. אני לא אכנס לפרטים אבל אנחנו בשלבים די מתקדמים ואני מקווה שממש בקרוב נצליח לצאת עם בשורה ועם הסכם שמקובל על כל הצדדים אבל אני כן אגיד שבמסגרת – דיברו פה על כל מיני מספרים ואמרו שזה לא קיצור אלא הזזת שעות או כל מיני אמירות על שתי תורנויות רבע בשבוע או כל מיני דברים כאלה – זה ממש רחוק מהעובדות. המטרה, כמו שגם התפרסם, בסוף חודש אוגוסט, המטרה היא לאפשר לרופאים שיהיו מעוניינים בכך לבצע תורנות רבע דרך של פי שלוש, של 300%. זה אומר כמובן שכדי לשמר את רמת ההשתכרות שלהם ערב הקיצור, הם ממש לא יצטרכו לעבוד את אותה כמות שעות, זה ממש לא נכון וזו גם לא המטרה בסופו של דבר. זאת אומרת, העניין הוא לא לקחת את אותן שעות של הבוקר ולהסיט אותן לשעות אחר הצוהריים אלא לאפשר להם שיהיו ימי מנוחה ושיהיו חלק משמעותי מרמת ההשתכרות כי ברור שאם רופא מבצע בפריפריה בממוצע 5.2 תורנויות בחודש, מתוכן שלוש או ארבע באמצע השבוע, אז אם הוא עכשיו יאבד ארבעה ימי עבודה כתוצאה מ - - - כמובן שזה משמעותי.

לגבי השעות – אז כמו שאמרתי, המטרה היא לתת איזה מנגנון של עבודה אחה"צ שהיא בהיקף די מצומצם יחסית עם ערך מאוד גבוה. צריך לומר אפילו יותר גבוה מהערך שניתן היום לתורנות מלאה לשעת עבודה, ולאפשר למי שמעוניין בכך, זאת לא תהיה חובה, לשמר את רמת ההשתכרות שהייתה לו ערב הקיצור.

צריך לזכור שיש פה גם את הצד השני. זאת אומרת, זה בסוף ישפר את הרווחה של הרופאים וגם ייתן מענה לבתי החולים כי אנחנו יודעים שהיום, בסביבות השעה ארבע אחרי הצוהריים, חלק גדול מכוח האדם בבתי החולים מסיים את יום העבודה ואז יהיה מנגנון כזה שגם אם בהיקף מצומצם של רופאים שיישארו אחרי הצוהריים, זה יהיה "ווין-ווין", זה נותן גם את המענה לרופא וגם את המענה למערכת והמטופלים, שזה גם חלק משמעותי.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. תמר צין, רפרנטית בריאות באגף תקציבים במשרד האוצר, בבקשה.

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

שנה טובה. אני אגיד בהמשך למה שספי אמר ולדברים של אסף, שגם אנחנו מברכים על תחילת המתווה וגם שמחים על הקולות מהשטח. כמו שספי אמר, באמת הוקצו כבר כל 178 התקנים, גם לשלב א' שכבר נכנס לתוקף, גם לשלב ב' ו-ג' שספי הציג, שייכנסו בעתיד, כדי שבתי החולים כבר עכשיו יוכלו להתחיל לגייס ולהיכנס לשלבים הבאים אחרי גיוס יותר משמעותי. בנוסף, יש מאמצים מאוד גדולים להגדלת כוח האדם. אני אגיד שוב – תקנים הם לא אנשים. אפשר להקצות אין-סוף תקנים אבל כל עוד אין רופאים שיודעים למלא את התקנים האלה, אין לזה שום משמעות ולכן, המאמץ העיקרי של משרד הבריאות, שאנחנו שותפים לו ותומכים בו להגדלת כוח האדם, לריבוד כוח האדם, זה בעינינו עיקר המאמצים.

אנחנו ממשיכים לתמוך ולהתקדם גם השנה וגם בשנה הבאה, וכמו שספי אמר, זה גם נמצא בתקציב המדינה שעבר לפני כמה חודשים עם כסף לבסיס, שבתקווה גם יגדל ויתרחב לשנים הקרובות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. אני אעשה סבב זריז.

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

אפשר להתייחס למה שהיא אמרה לגבי בתי החולים הפרטיים הפרטיים-ציבוריים?

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

רגע, אני שמעתי את האוצר ושמעתי את הממונה על השכר – כל זה לא רלוונטי לנו כי את מגדילה את התקציב הממשלתי, את לא מגדילה את התקציב שלי וההסכם בכלל לא חל עלי. זאת אומרת, היה לנו את - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אני לא נכנסת בשום תבנית, פשוט מאוד.

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

אני מבחינה רגע בין הממשלתיים לבין כל היתר - -

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אולי תבטלי לי את ההגבלה על ה-20% ואז אני אעלה בתקציב ואז ככה תפתרי לי את הבעיה. גם ככה אנחנו לא שם.

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

הקדמת את מה שרציתי להגיד: כל בתי החולים, גם הממשלתיים, גם העצמאיים, גם של "כללית", נתמכים באמצעות מודל התקצוב הלאומי, שבדיוק הזכרתי - -

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

כן, גם שם מה שהיה, את יודעת בדיוק מה מצבי, את לא משנה אותו אפילו בתקנות החדשות, את לא זזה סנטימטר אחד. כל מה שיש לי - -

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

אני אדייק שיש מעל 30 מיליון שקל שבית החולים מקבל באופן שוטף.

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

זה בתכניות הלאומיות ולא בתקציב. בתכניות הלאומיות אני שמה כסף יותר מהתכנית.

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

אז רגע, לטובת כל המשתתפים – יש שני חלקים בתוך מודל - -

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אנחנו דיברנו על הפגיעה בשכר.

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

- - יש שני חלקים בתוך מודל התקצוב: יש את הסכום הקבוע, שגם בית החולים האיטלקי, לצד כל בתי החולים, מקבלים את חלקם לפי המודל שנקבע בתקנות לפני שנתיים וחצי. בנוסף לזה, יש את מה שהזכרתי – התכניות הלאומיות. בתוך התכניות הלאומיות, השנה יש תוספת תקציב בגין הגידול בתקנים של המתמחים לצורך קיצור התורנויות. כלומר, כל בתי החולים, לרבות העצמאים, מקבלים תוספת תקציב לטובת מימון התקנים האלה.

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אבל מי יבוא לעבוד אצלי עם 152 שעות? אפילו בזה יהיה לי קושי לגייס. את מדברת על תקן, את לא מדברת על חשבון השכר של המתמחה.

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

אני מדברת על כסף. אני מדברת על סכום שבית החולים מקבל לעניין החלת הסכמי השכר על בתי החולים הציבוריים, אני לא יודעת על הפרטיים...  

 << אורח >> אסף גלפרין: << אורח >>   

אני רק אגיד שהממונה על השכר בעצם מפקח לא רק על בתי חולים ממשלתיים אלא גם על כל בתי החולים של "כללית", "הדסה" עין כרם, "איכילוב", "אסותא" אשדוד ורוב בתי החולים בארץ. צריך להגיד פה ששלושת בתי החולים הנצרתיים, לפי חוק יסודות התקציב, שר האוצר לא הכריז עליהם כגוף נתמך ולכן הם לא נחשבים לגוף נתמך מצד אחד, ומצד שני - - 

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

מצד שני, החוק חל עלי.

 << אורח >> אסף גלפרין: << אורח >>   

- - הם לא כפופים לפיקוח של הממונה על השכר ולכן, צריכים לומר פה שההסכם שיחתם בעזרת השם בקרוב עם ההסתדרות הרפואית, לא יחול באופן ישיר על בתי החולים הנצרתיים והם יצטרכו לאכול את זה בעצמם.

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אז אני יכולה להפר את החוק ולא לעשות קיצור תורנויות?

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

לא, מה פתאום?

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אז תיתן לי פתרון.

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

אז אני אדגיש: כדי לשנות תנאי שכר, את מקבלת את הכסף בתכניות הלאומיות של המודל שנמצא עכשיו - -

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

את טועה, את טועה. אני מקבלת תקנים, אני לא מקבלת - -

 << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >>   

את לא מקבלת תקנים, אין לי דרך לתת לך תקנים.

 << אורח >> ספי מנדלוביץ': << אורח >>   

אני אתייחס: יש שלושה בתי חולים בנצרת, הם בתי החולים שנכנסים למתווה. בית החולים הצרפתי לא רלוונטי לפעימה הראשונה כי אין בו את המחלקות פנימית וגריאטריה. בית החולים השני הוא בית החולים האנגלי – שם המתווה התחיל. הם הביאו את האנשים הרבה לפני, הם כבר הבינו לאן זה הולך והביאו את האנשים לפני. מבחינת המימון לתקנים, זה אותו מימון שתמר הציעה - -

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אני לא מתכוונת לסגור את בית החולים ולהשבית אותו חודש וחצי ולא להיכנס למבחני תמיכה של בתי חולים במצוקה ולא לפשוט את הרגל. בגלל זה אני פה.

 << אורח >> ספי מנדלוביץ: << אורח >>   

אני מנסה לענות לך...

 << אורח >> דלילה יאור: << אורח >>   

אני לא אעשה את זה בכוח כדי שבסוף אני אהיה עם גירעון. אני בית חולים שמיוצב פיננסית ואני רוצה להמשיך להיות כך כדי לתת את השירות.

<< דובר_המשך >> ספי מנדלוביץ': << דובר_המשך >>   

אני לא כל-כך מצליח להבין את השיח, אני מנסה לענות בצורה תרבותית. בית החולים הנצרתי האנגלי, אני יודע שיש שם מימון, הביא את האנשים. מבחינת השכר – השכר הוא באפס כידוע. הם מאבדים שעות בבוקר ובעצם באותו סכום מחזירים להם שעות בערב, והוא מימש את זה בהצלחה ניכרת. הוא התחיל את זה ב-1 בספטמבר ואני לא מכיר את הטענות האלה מהצד שלהם. אם את רוצה, אפשר לדבר על זה בנפרד.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אוקי, תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

תודה רבה, ותודה על הדיון. קראתי את מה שכתבו מהר"י וגם מה שכתבו מ"מרשם", ונראה שבעצם יש שתי בעיות מרכזיות. יכול להיות שזה נדון קודם, אני מתנצל שלא יכולתי להגיע לפני ויכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה, אני כולי תקווה, אבל הבעיה, כפי שניכרת הן ממה שנכתב ב"מרשם" והן בהר"י כדי לפתור את הבעיה, הן של קיצור התורנויות והן של שכר הולם עם הבעייתיות של תורנות רבע וכן הלאה, זה לפתוח את הכיס. למדינה יש פה את האחריות וזאת בעיה אחת. המדינה צריכה לתת פתרון. בריאות זה לא סחורה, בריאות זה צורך. הגיע הזמן שכולנו נעשה סוויץ' בראש ונפסיק להתייחס אל בני אדם כצרכנים ותו-לא. בני אדם הם יצורים שיש להם צרכים וזכויות, ובריאות ונגישות לטיפול רפואי זה ערך עליון. ותנאי העסקה הולמים, שבמקרה הספציפי הזה הם גם חלק ממתן שירות בריאות הולם. כבר דובר אלף פעם על כך שרופא שצריך לעבוד במשמרת של 26 שעות פלוס, לא יכול לתת לפציינט הת טיפול הראוי. יש פה חיבור בין הזכות לבריאות לבין הזכות לתעסוקה הוגנת. זה אחד מהמקרים הנדירים ששני הדברים מתחברים לחלוטין האחד לשני. ומי שצריך לתת פתרון לזה, זאת המדינה, מיד. אחרת, הבריאות, החיים, אמר פעם מישהו, החיים עצמם, יהיו על הידיים של אלה שלא מעבירים את הכספים וכנ"ל לגבי – זה גם מופיע בשני המסמכים שהזכרתי, של "מרשם" ושל הר"י, שהבנתי שיש מנהלי בתי חולים שבכלל לא פעלו בהתאם למה שהוחלט. כלומר, יש פה הפרה של החלטה. אז מה לכל הרוחות קורה פה? רוצים שאנשים ימותו? רוצים שרופאים יפלו מהרגליים? שמחלקות לא תתפקדנה? שבתי חולים חלילה יסגרו? מה רוצים? בגלל כסף? בגלל דמים ישפכו דמים? חאלס עם זה כבר.

תעבירו את הכסף, תתנו הוראה למנהלי בתי החולים שלא עומדים במה שלמעשה הם מחויבים לעשות על-פי החלטות קודמות, מיד לפתור את הבעיה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, רוצה להתייחס? לא.

דוקטור ריי ביטון, יושבת-ראש ארגון "מרשם" נמצאת בזום וביקשה להתייחס במשפט. בבקשה.

 << אורח >> ריי ביטון: << אורח >>   

שלום. תודה רבה לכולם, ותודה על זכות הדיבור. אני דווקא אבקש להתייחס בדיון הזה לחדשות של היום ולא לחדשות של אתמול, ולכן בכלל לא להתעסק בהאם נכון לקצר, איך נכון לקצר, האם תהיה פגיעה בהכשרה – כן או לא? כל הדברים האלה זה דברים שכבר נדונו וצריך לשנות תוך כדי תנועה, ואני מקווה שככל שכולנו נבין שהרכבת יצאה מהתחנה ונעשה כל מה שצריך כדי לעמוד במה שצריך כדי שהקיצור יעבוד בצורה טובה וישרת את המתמחים ואת החולים כאחד – כך ייטב.

ולכן, אני רוצה להעלות דווקא שתי נקודות שבכלל לא דיברו עליהן כאן והן נקודות מאוד-מאוד חשובות, ובראש ובראשונה אני רוצה לדבר על מי לא חל ההיתר ומי לא זכאי לקבל את קיצור התורנויות בקרב הרופאים המתמחים בפריפריה. 

מה שאנחנו מבינים בימים האחרונים משיחות שלנו עם מתמחות ומתמחים מבתי החולים זה ששתי קבוצות עיקריות מופלות לרעה כאשר הקבוצה הראשונה, והיא זו שאני רוצה לדבר עליה לפני הכל – אלה קבוצת הסטז'רים והסטז'ריות. אלה הם רופאים ורופאות לכל דבר, הם סיימו את השנה השישית שלהם והם עושים שנה שביעית שהיא שנת סטז', ובעצם בתוך השנה של הסטאז' הם מקבלים את הרישיון MD שלהם ומספר רישיון והם יכולים להתחיל לתפקד כרופאים פעילים אבל בפועל, מתפקדים כרופאים לכל דבר. ולכן, אין שום סיבה בעולם שההיתר שמדבר על קיצור תורנויות ל-21 שעות, לא יחול עליהם בדיוק כמו שהוא חל על כל רופא ורופאה אחרים בבתי החולים בפריפריה.

עכשיו, תבינו את האבסורד – מה שקורה זה שבמחלקה פנימית יש רופא מתמחה וסטז'ר, ששניהם משובצים לתורנות באותו יום. מה שיקרה זה שהמתמחה יגיע בשעה אחת בצוהריים לתורנות ויזכה לתורנות של 21 שעות בעוד הסטז'ר יתחיל את יום העבודה שלו בשמונה בבוקר, והוא בעצם יעשה תורנות של 26 שעות. זאת אומרת ששני אנשים באותה מחלקה – אחד יעשה 21 שעות ואחד יעשה 26 שעות. אז רגע לפני שיקפצו עלי כאן ויגידו שעל-פי החוקים של משרד העבודה, סטז'ר לא נחשב רופא ולכן ההיתר לא חל עליו, אז אם ההיתר לא חל עליו, ההיתר לא חל עליו. מה שזה אומר ברמה הפרקטית זה שאסור לו לעבוד יותר מ-12 שעות ברצף כי הוא לא נחשב רופא. אני מזכירה לכולנו שחוק שעות עבודה ומנוחה מגביל את שעות העבודה הרצופות ל-12 שעות. נקודה. היתר העסקה שחל על הרופאות והרופאים במדינת ישראל, הוא זה שמאפשר להם לעבוד 21 שעות או 26 שעות ברצף. אז או שההיתר חל על הסטז'רים, ואז הם זכאים לאותם תנאים כמו שזכאים המתמחים והמתמחות באותה מחלקה או שההיתר לא חל עליהם, ואז זה אומר שכעבור 12 שעות הם משוחררים לביתם. אסור להעסיק אותם יותר מ-12 שעות.

לכן, אני מבקשת לשמוע - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה. אנחנו רוצים לשמוע את משרד העבודה ונשמע התייחסות. תודה.

 << אורח >> ריי ביטון: << אורח >>   

אני רק רוצה לומר עוד מילה, שהדבר הזה נכון גם למתמחות ומתמחים ברוטציה. קחו לדוגמה את רופאי המשפחה, שנמצאים שנה שלמה במחלקה פנימית, וגם הם נמצאים בדיוק אותה סיטואציה. גם הם כרגע לא זכאים לתורנויות מקוצרות ושוב, הם עושים 26 שעות בעוד שהמתמחות והמתמחים באותה מחלקה עובדים 21 שעות. אני אשמח לשמוע לזה התייחסות.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

- - - החלק השני לא נכון.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

מאיר דוד, מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה ממשרד העבודה, בבקשה.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

בוקר טוב אדוני היושב-ראש. שנה טובה וחתימה טובה לכולם. בקצרה – לגבי הנקודה השנייה – הנושא טופל והרופאים יעבדו לפי מחלקות. מי שעושה רוטציה במחלקה פנימית, יחול עליו הקיצור.

נושא הסטז'רים – נכון, ההיתר לא חל עליו ואנחנו נצטרך להגדיר את זה במשרד הבריאות ביחד עם כל הגורמים כדי למצוא את - - - זה נמצא על השולחן.

 << אורח >> נעמה כהן: << אורח >>   

התיקון להיתר לא חל עליו אבל ההיתר של 26 שעות כן חל עליו אז תחליטו. כשכן מעסיקים אותו 26 שעות אז הם כן סטז'רים וההיתר חל.

 << אורח >> מאיר דוד: << אורח >>   

אמרתי שהנושא של הסטז'רים יצטרך להיבחן ואנחנו נטפל בו, הוא נמצא על השולחן.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה. ד"ר ניצן עטיה, יו"ר פורום מתמחים.

 << אורח >> ניצן עטיה: << אורח >>   

תודה על זכות הדיבור. חשוב לי לפתוח ולהגיד שקצת לפני שההיתר נכנס לתוקף עשינו ביקורים בכל בתי החולים בהם הקיצור נכנס לתוקף, נפגשנו אם ההנהלות, נפגשנו עם מנהלי המחלקות ונפגשנו עם המתמחים. ברוב בתי החולים, באמת הקיצור התקבל בצורה טובה, יש בתי חולים שלא. כמובן שעמדת ההסתדרות הרפואית היא שאנחנו מברכים על הקיצור וגם מקומות שבהם לא קיבלו את הקיצור בעין יפה – זה הקיצור ואין מה לעשות ואנחנו גם עומדים מאחורי זה.
כמה נקודות שכן חשוב לי להגיד: לגבי הסטז'רים – מאיר התייחס, זה עניין של איך ההיתר מנוסח. אנחנו מאוד נשמח כמובן שזה יחול גם עליהם.

לגבי תקינה – חשוב לי להגיד שבשיחה שאנחנו ערכנו עם מתמחים בבתי חולים בהם הקיצור הוחל, ואני אתייחס ספציפית ל"סורוקה", שטרם אושרו התקנים שניתנו, המתמחים מאוד מרוצים להגיע מאוחר יותר ביום העבודה, מאוד לא מרוצים מאופן עבודת הבוקר. התקנים לא אושרו עדיין, הם עומדים בעומס שהוא גדול ומבקשים לתת לזה מענה מכיוון שהם אומרים שזה פוגע גם באיכות הרפואה שהם נותנים אבל יותר מזה, גם באיכות ההכשרה.

צריך להבין מבחינת איכות ההכשרה – אנחנו, בתור ארגון המתמחים בהר"י, כל הזמן עמדנו מאחורי זה שהכשרה לא יכולה להיפגע. זה היה גם כמו שאמר ספי, אחת הסיבות שביקשנו להתחיל באחת ולא בארבע. אמרנו בזמנו והצענו שאם מתחילים באחת, המחלקה צריכה לעשות התאמות לאופן העבודה שלה, קרי – להעביר ישיבות לאחת, לעשות טיצ'ינג באחת, לעשות ג'ורנל קלאב באחת ולאפשר למתמחה להיות נוכח בדברים של ההכשרה. להבנתנו וגם לפי מה שאני שומעת מהאיגוד, זה לא קורה עדיין. המחלקות לא עשו את ההתאמה הזאת. היה זמן להיערך לזה, אנחנו מדברים על הקיצור הרבה זמן ובאמת חשוב לראות איך עושים את זה.

אני כן אגיד שאנחנו גם עומדים מאחורי זה שאנחנו לא מעוניינים בהארכת התמחות, מילים שכבר נזרקו לאוויר, ואנחנו לא חושבים שצריך להאריך את ההתמחות. אנחנו חושבים שהאיגודים צריכים לעשות עבודה ולהתאים את ההכשרה למציאות החדשה.

לגבי התקנים – זה מתחבר גם למה שנאמר: אכן, אתם אומרים שניתנו 1.4 תקנים על כל מתמחה שירד ושזה יותר ממה שצריך אבל אני אזכיר שהחישוב שלנו התכנס ל-1.7, 1.8 תקנים על כל טור, אז אנחנו עדיין לא מדברים באותם מספרים ויכול להיות גם שזו הסיבה שעבודת הבוקר קשה יותר.

הסכם השכר שלנו ממש נמצא לקראת חתימה ואני מקווה שכולנו נוכל לפרסם אותו ולראות אותו, ואני מקווה אסף, שהוא ייחתם.

לגבי רוטציונרים – כמו שנאמר, ההסכמה הייתה שבאמת מחלקה שבה נמצא רוטציונר, כל החוקים של אותה מחלקה חלים על הרוטציונר ולכן מתמחה במשפחה שמגיע, אין סיבה שהוא יעשה 26 תורנות אלא יעשה גם בין 19 ל-21 שעות.

אנחנו כמובן מברכים על המהלך ותודה רבה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

אתה רוצה משפט אחד? יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

 << אורח >> שני סבוראי בנד: << אורח >>   

אני שני, אני מתמחה מ"קפלן" באורתופדיה. רציתי להגיד שתי נקודות קטנות: קצת דיברנו על נושא השכר אבל אני אעמיד דברים על דיוקם מבחינת מה שהוסכם: כרגע מה שהוסכם זה שתהיה איזו שהיא פגיעה בשכר אלא אם כן מתמחה יעבוד עוד ערב בחודש, באמת בתעריף גבוה יותר. ועדיין, גם אם הוא עושה את הדבר הזה, כלומר הוא מפסיד עוד ערב עם המשפחה שלו, עדיין ייפגע לו השכר בכמה מאות שקלים. הדבר הזה, יש פה נורמליזציה של תנאי העבודה של מתמחים, ומתמחים לא צריכים לשלם את זה. על לעבוד בצורה שפויה, מתמחה לא צריך לשלם בעוד אחר צוהריים. לא צריך למתוח את השמיכה. אם החלטנו שיש קיצור אז יש קיצור ומישהו צריך לספוג את הכסף הזה, וזה נראה לי סביר לחלוטין והגיוני שאחרי ששרי בריאות לאורך השנים האחרונות הבטיחו שלא תהיה פגיעה בשכר – לא תהיה פגיעה בשכר. לא אם, ולא להאריך ולא עוד ארבע שעות ולא בכלל.

לגבי הסטז'רים – דשנו מספיק. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה לגבי הרחבת המתווה למקצועות נוספים: דוקטור מנדלוביץ' דיבר קודם על הרחבה למקצועות שאינם כירורגיים. אני מתמחה בכירורגיה אורתופדית, עבורי הקיצור הזה לעולם לא יהיה רלוונטי, לא עד סוף ההתמחות שלי בוודאי אבל לא למי שמתחיל היום התמחות בכירורגיה אורתופדית. בעיני אין לזה סיבה וצריך להרחיב את המתווה הזה גם למקצועות הכירורגיים. תודה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה. 

 << אורח >> אסף גלפרין: << אורח >>   

רק אם אפשר להתייחס לנושא של הירידה בשכר, ממש במשפט: זה פשוט לא נכון, חוטא למציאות. אלה פשוט לא העובדות. אני ממליץ לכולם, גם לחברי "מרשם" להמתין, אני מקווה שממש בקרוב ייחתם ההסכם ואתם תראו שאנחנו ממש מאפשרים - - - אז אני ממליץ לכולם - -

 << אורח >> נעמה כהן: << אורח >>   

מי שירצה - - - כלומר, אתם כן צריכים לשלם מחיר על הנורמליזציה של שעות העבודה שלהם, אתם כן מוסיפים להם תורנות רבע ומשלמים לרווחה.

 << אורח >> ניצן עטיה: << אורח >>   

- - - 

 << אורח >> נעמה כהן: << אורח >>   

זה לא משנה, הקיצור של שעות העבודה הוא לא משמעותי מספיק.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

סליחה, בבקשה גל.

 << אורח >> גל מרזן צימן: << אורח >>   

תודה. אנחנו כבר דיברנו, אנחנו מברכים על המתווה. אני רוצה להתייחס ספציפית להערה של הר"י לגבי האיוש ב"סורוקה": האיוש של התקנים ב"סורוקה" מתקיים בקצב הנכון תוך שמירה על איכות הרפואה לטווח הקצר ולטווח הארוך ואנחנו גאים בו וגאים בכך שהמתווה נכנס במועד והרפואה ב"סורוקה" ממשיכה להיות מעולה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>   

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון, ברשותכם: 

ועדת הבריאות מודה לכל המשתתפים הרבים שבאו מרחוק והשתתפו בדיון החשוב.

הוועדה מברכת את משרד הבריאות ומשרד האוצר ואת הארגונים המקצועיים על הוצאת המתווה לקיצור תורנות לדרך ולהתחלת יישומו במערכת הבריאות. הוועדה רואה בכך צעד חשוב ומרכזי בקידום הרפואה הציבורית לפריפריה ובשמירה על זכויות תנאי עבודה נאותים של הרופאים המתמחים.

הוועדה שמעה את סקירת משרד הבריאות ומשרד האוצר על אבני הדרך למימוש המתווה וכן על האתגרים שעדיין קיימים.

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר וממשרד הבריאות יחד עם הר"י, לקדם לאלתר וללא שיהוי הסכם שכר חדש עם הרופאים המתמחים, על מנת שהשכר והזכויות הסוציאליות לא יפגעו לאור כניסת המתווה לתוקף.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לבחון את ההתאמות הנדרשות לבתי החולים הציבוריים בנצרת ואת הצרכים הייחודיים של בתי החולים באזור ואת הצרכים הייחודיים - - - למחלקות הפנימיות, כפי שנאמר כאן.

הוועדה תמשיך ללוות מקרוב ולפקח על יישום המתווה בדגש על השלכותיו, איכות ההכשרה בפריפריה, איכות ההכשרה של המתמחים ושכרם, ההשלכות על השירות הרפואי הניתן למטופלים וכן על הצפי להרחבת המתווה.
לשם כך, אני מבקש ממשרד הבריאות וממשרד האוצר וגם ממשרד העבודה, להמשך - - - שנמצא על השולחן. סטטוס עדכני על כך ממשרד העבודה על נושא היתר עבודה של הסטז'רים שיעלה לדיון בתוך כ-45 יום לעדכון הסטטוס – שיהיה מונח על שולחן הוועדה.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:53. << סיום >>