פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 45 ועדת הכלכלה 17/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 209 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, ב' בחשון התשפ"ד (17 באוקטובר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיוע לעסקים קטנים ובינוניים ולעצמאים המושבתים בעקבות המלחמה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אליהו ברוכי ששון ששי גואטה שלום דנינו רון כץ סימון מושיאשוילי שלי טל מירון חברי הכנסת: דבי ביטון אימאן ח'טיב יאסין יוסף עטאונה קטי שטרית מוזמנים: השר ניר ברקת אמנון מרחב – שר הכלכלה והתעשייה מנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה נעמי הימין רייש – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר אילן לוי – סגן ראש מינהל ומנהל אגף בכיר שכירים ורצי, המוסד לביטוח לאומי פנינה גולד – מנהלת תחום גל"ש, המוסד לביטוח לאומי ליזי ביטון – מנהלת אגף מסיקים, המוסד לביטוח לאומי איתן שטיין – מנהל אגף חשבונאות ודיווח, המוסד לביטוח לאומי יוסף פולסקי – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי רועי כהן – עו"ד ונשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אלכס מילר – ההסתדרות הכללית רוית גרוס – מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה אייל צור – בעל עסק ברוש אשדוד, התאחדות המלאכה והתעשייה אבירם אברהם חיון – רהיטי אבירם חיון, התאחדות המלאכה והתעשייה ליאור גור – מנהל תחום כנסת, פורום העצמאים מבית ההסתדרות יעקב אבוטבול – ממייסדי תנועת העצמאים אורן בוטא – יו"ר תנועת העצמאים אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים ישראלה שטיר – סגנית נשיא, איגוד לשכות המסחר ציפורה נטל – חברת הנהלה באיגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר שגיא בלשה – מנכ"ל קבוצת עוגן נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ איציק גורביץ – סמנכ"ל כ"א וכלכלה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ שרית כרמי – רכזת אגף תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נעמה צדקיהו – מסעדנית, נציגי בעלי מסעדות יניב בר אור – מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל נטע חזן – נציג התאחדות מעונות היום הפרטיים קרן אוחנה איוס – מנכ"ל חיב"ה ארגון גני הילדים הפרטיים ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל משתתפים (באמצעים מקוונים): צמרת אביבי – סגן נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל מאיר קלוגהופט – יו"ר ועדת הכספים, איגוד לשכות המסחר מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: שלומית יוסף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיוע לעסקים קטנים ובינוניים ולעצמאים המושבתים בעקבות המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה בנושא סיוע לעסקים קטנים ובינוניים ולעצמאים המושבתים בעקבות המלחמה. אתמול טיפלנו יחד עם משרד הכלכלה בנושא של השתוללות המחירים בכל מיני מוצרים בעקבות המלחמה, ואני מקווה שהיום נסיים את העניין הזה. היום אנחנו מקיימים ישיבה ראשונה בכל מה שקשור לסיוע לעסקים קטנים. גם ועדת הכספים מטפלים בזה וגם אנחנו מטפלים בזה, אבל הם צריכים לטפל בתקציב ואנחנו בתהליכים עצמם. אני רוצה להדגיש שהתחלנו דיונים בוועדה בכל מה שקשור לסיוע במצבי חירום שיהיה אוטומטי. לא צריכים כל פעם לעשות דיון על דיון. קיימנו שתי ישיבות בעניין הזה והתכוונו להמשיך, והנה הגענו למצב של מלחמה וצריכים להתחיל את הכול מאפס. כבוד השר, אנחנו מארחים אותך אצלנו. ניתן לך את זכות הדיבור וזכות ההובלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי דוד ביטן, מכובדיי חברי הכנסת, מכובדיי כולם. הצורה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לתמוך בלוחמים ולגרום להם לנצח זה לנקות להם את הראש ושידעו שדואגים לכלכלה, שדואגים לעסק שלהם, שימצאו אותו בדיוק באותה צורה כמו שהם יצאו למלחמה ולוודא שכיסא האוצר וכיסא הכספים של מדינת ישראל פתוחים בדיוק לפי הצרכים שלהם. לא מתפשרים על הצרכים האמיתיים של השוק שלנו, של העסקים הקטנים, של התעשייה. זה כל כך חשוב שנבין שאני לא רוצה לראות פקיד אחד באוצר שיגיד לי: אין לנו. אין דבר כזה. במדינת ישראל יש מספיק משאבים לקדם ולסייע לכל הצרכים של כל המגזר העסקי. זו חובתנו כלפי הלוחמים. הם צריכים לדעת שלצד יציאתם למלחמה ולהגנה יש מי שדואג לעורף, והעורף זה כלכלה. אדוני היושב-ראש, כן הייתי רוצה לתת לכם פרספקטיבה על מה הנושאים שחייבים לדון בהם, לא רק העסקים הקטנים, ואחרי זה נתמקד בסיוע לעסקים הקטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו ישיבה שקשורה לעסקים קטנים, אבל יהיו לנו עוד ישיבות שקשורות למגזרים אחרים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> סלחו לי שאני מונע הקדמה ארוכה על איפה כל הלב שלנו היום, עם הלוחמים, עם הנפגעים, עם המשפחות של הנופלים, עם החטופים, עם הפצועים. אני רוצה למנות חמישה יעדים מרכזיים. האתגרים המרכזיים, כפי שאני שם אותם, לכלכלה, למשרד הכלכלה ובכלל – הנושא הכי חשוב זה סיוע ארצי משמעותי לעסקים כדי לגרום להם לשרוד את התקופה הזאת. הדבר השני הוא איך אנחנו מונעים מחסור של סחורה, של מזון, איך אנחנו מונעים סחר בלתי הוגן, אנשים שיכולים לנצל את הסיטואציה להעלות מחירים או לפגוע באנשים. לחליפין, איך אנחנו מנהלים את הפער בין הצרכים האמיתיים של עובדים שנבעו מהשינוי של המלחמה לבין היצע עובדים. למען האמת יש לנו הרבה מה להציג שם. איך אנחנו משקמים ועושים התאמות גם למגזר העסקי בעקבות המלחמה לפי דרישות המלחמה. והדבר האחרון שהוא מאוד משמעותי זה איך אנחנו באמצעות חימוש לוחמים בהגנה על הקהילה מאיצים את החזרה של המשק לפעילות. יש קשר בין הראשון לשני, ואני מבקש להציג שקפים בנושא. על כל נושא יש לנו שקף אחד או שניים. בסיוע המשמעותי, נדבר על זה עוד הרבה, ודאות, פשטות ומהירות פעולה. אלה שלושת הגורמים שמובילים אותנו בהסכמה של כל המגזר העסקי, אני יכול להגיד שאני מייצג את כולם. עשינו עם כולם זומים וכמעט כל יום אנחנו בקשר איתם. אנחנו הנציגים של המגזר העסקי בממשלת ישראל בקשר שוטף יום-יומי, וזה אומר ללכת לנושא של מודל, של השוואת מחזורים, ולצמצם את הפערים באמצעות השוואת מחזורים. אם עשינו את זה טוב, לא צריך שום דבר אחר. אדוני היושב-ראש, תאר לך עסק שיורד לו המחזור ב-50% וסייעת לו בפער הזה, צמצמת לו את הפער, אז יש לו איך לשלם לעובדים ולא לפטר עובדים, יש לו לשלם את התשלומים, יש לו כל הכלים לעבור את המשבר. במקום להתחיל להתעסק עם כל מיני חלופות. זה נושא אחד פשוט שמייצר ודאות לעסק, שמאפשר להם לדעת שהם רצים קדימה, לא צריכים לפטר עובדים. נכנס לכאן רועי כהן מלהב, אני אומר לכם באחריות, אם נעשה את זה טוב ומהר – נגמר הסיפור, עשינו 80% מהעבודה. כמובן, להמשיך את קרן ההלוואות בערבות מדינה. אני רוצה לקחת את הדברים שעבדו טוב בקורונה, את הדברים שעבדו טוב ב"צוק איתן", ולהרחיב אותם. מה שלא עבד טוב בקורונה הוא שהתחלנו על רגל שמאל, לקח הרבה זמן עד שהגענו למה שאני טוען שצריך להגיע וזה השוואת מחזורים ולעשות את זה יותר גדול, יותר מקיף ובא לציון גואל. וכמובן דחיית תשלומים של עסקים למדינה. אנחנו ראינו טיוטה של חקיקה שמאפשרת דחיית תשלומים לאזרחים, ואני מברך על כך. אבל לצד הדחייה של כל מיני תשלומים של האזרח למדינה חייב להיות אותו דבר למגזר העסקי. פשוט מאוד. דחיית כל התשלומים נניח לעסקים עד גובה מסוים, 200 מיליון שקל. דחיית כל התשלומים עד סוף דצמבר בשלב ראשון. ובדחיית התשלומים ובהפסקת הגבייה, כל דחיית התשלומים הרלוונטיים לשלטון המרכזי, לשלטון המקומי. זה לא נושא תקציבי, זה נושא תזרימי, לאפשר לעסקים להתארגן על עצמם. גם כך יש להם המון אתגרים בהחזרת עובדים, ביצירת רצף הספקה. גם כך יש להם כאב ראש מאוד מאוד גדול, ולרובם ככולם בהחלט ייתכן אתגר תזרימי. לא מסובך לעשות את זה, לצד הבקשה שראיתי שהוגשה לוועדת השרים לענייני חקיקה לאזרח הפשוט. אלה הנושאים שעוד מעט נתעמק בהם קצת יותר, נחזור אליהם. מניעת מחסור. יש תהליך שבו יש סיכון שכבר עכשיו חברות תעופה זרות לא מגיעות לישראל. כלומר, יש לנו ירידה משמעותית בהיקפי המטען. יש לנו אתגרים גם בנמלים. אנחנו צריכים לוודא שיש לנו חלופה להכנסת מוצרים לישראל, חלופה למטענים. אני רוצה להזכיר שאנחנו מדברים כרגע על תקופה ארוכה, אנחנו מתארגנים לטווח של בין שלושה חודשים לחצי שנה ואולי אפילו יותר, וככל שהזמן חולף אנחנו חייבים לשים לב לעניין הזה. אנחנו בראש אחד עם השרה רגב בעניין הזה. אנחנו מודעים לעניין הזה. יש לזה אימפקט מאוד מאוד גדול על הכלכלה. אנחנו צריכים לוודא שהמחסור לא מגיע מחוסר יכולת לייבא מוצרים, בין אם זה בים ובין אם זה באוויר. הגדלת מלאים. אני הנחיתי להגדיל את מלאי החירום. אני לא חושב שזה המקום לדבר על מה הם המוצרים שנחשבים אסטרטגיים, אבל האמינו לי, הגדלנו את המלאים מאיקס זמן לשני איקס, פי שניים זמן, וזה הזמן לכל השוק מי שיכול לאגור. אני לא מדבר ברמת התושבים, אני מדבר ברמת העסקים. העסקים צריכים להגדיל את המלאים. עדיף עודף ממחסור. כלומר, גם בישיבה שעשינו עם משרד החקלאות ביום שישי האחרון, עדיף עודף ממחסור. כל אחד מהיבואנים, מהיצרנים, תחשבו איך מגדילים את המלאים ברמת מדינה כך שהתושב לא יצטרך לאגור. אנחנו צריכים לעשות את זה ברמה לאומית. נכון להיום אין מחסור. אנחנו מתארגנים לתרחיש שבו הדברים יוחמרו במלחמה ואנחנו נידרש לעשות סדרה של פעולות, ולכן אנחנו עם העיניים שלנו כל הזמן לנושא המחסור והיעד כמובן, גם במגזר העסקי היצרני, המפעלים. בשדרות יש אתגרים, לתעשיינים לעתים יש אתגרים, חלקם כרוך באבטחה, חלקם כרוך בנושאים אחרים. אנחנו צריכים לוודא שהיצרנים לא עוצרים, שהם ממשיכים לייצר והם ממשיכים לייבא ואפילו להגדיל את הקיבולות ככל שניתן לעת צרה אם חלילה נצטרך, שלא יהיה לנו מחסור. סחר בלתי הוגן. אנחנו ערים למציאות, עשינו בדיקה. המנכ"ל והצוות שלנו עשה בדיקה אם חלילה יש הפקעת מחירים. השורה התחתונה היא שבמקרו אין, במיקרו יש. יש לנו לעתים מקומות ספציפיים שמנצלים את המציאות להעלות מחירים, אולי התושבים במצוקה. לחלופין אנשים במצוקה, מפונים כאלה ואחרים, שלמישהו בא לעשות סיבוב עליהם. אנחנו רוצים להחריף את החקיקה, לייצר חקיקה לשעת חירום שמטרתה לתת קנסות ועיצומים כספיים על מי שנמצא ברשות להגנת הצרכן. אם נגלה שמישהו נקודתית עושה פעולה כזאת או אחרת, מיד לתת לו את הקנסות, לוודא שאנשים לא עושים את זה. אבל ברמת המקרו, אחרי בדיקה שעשינו, בסך הכול רוב המשק, ובזומים שעשינו גם עם הקמעונאים וגם עם הספקים – הספקים הגדולים משתפים פעולה ולא מעלים מחירים. כשהם לא בסדר אנחנו אומרים שהם לא בסדר, כשהם כן בסדר חובתנו לומר להם תודה על ההיענות ועל שיתוף הפעולה במציאות הקיימת. נקודתית אנחנו לא נוותר למי שנתפוס מפקיע, וכאן הציבור הוא שותף אמיתי שלנו למהלך הזה. אנחנו יחד עם רח"ל, לבקשת רח"ל, מייצרים שיתוף פעולה בין משרדי לאתר פערים בין צרכים אמיתיים במשק להיצע עובדים פנוי במשק. מצד הביקושים אנחנו עובדים עם מינהלת מעסיקים אצלנו, התאחדות התעשיינים, משרד החקלאות, כל משרדי הממשלה שמזינים לנו צרכים איפה צריכים עובדים בעקבות המלחמה, ומצד שני אנחנו יודעים לתת מענים יחד עם שותפינו במשרד העבודה, שירות התעסוקה שאצלנו במשרד וארגונים נוספים. הרעיון הוא ברמה יום-יומית לדעת איפה מתאימים בין היצע לביקוש. תהליך מאוד מאוד חשוב. משרד הכלכלה גם יודע לתת סיוע במיקור חוץ להכשרה. אם נדרשת הכשרה מפעלית כזאת או אחרת, אנחנו מבקשים שהמפעל ייקח את האחריות על הנושא הזה ואנחנו נשתתף שם במיקור חוץ במימון של הנושא. זה שולחן עגול יחד עם רח"ל, עם שחקנים רבים שמשרד הכלכלה מארח. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אדוני השר, האם אפשר להכניס לעקומה של הביקוש גם חינוך? גילוי נאות, הייתי הגננת של נועם ועמית, אז ד"ש. מה שלנו דרוש זה כוח עבודה בחינוך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מצוין. תני לי לסיים את המצגת. אני כאן, אני לא הולך לשום מקום. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הנושא הבא זה התאמות. יש אזורי תעשייה שנדרשים להתאמות. היינו באזור התעשייה באשקלון, שם צריך מערך היקפי של מצלמות ולשדרג את האזור. כנ"ל באזורי תעשייה נוספים בארץ. אני טוען שיש לנו גם נושאים פרטניים. הרבה עסקים יידרשו להתאמות לאור המלחמה, בוודאי במקומות שהם צמודי גדר או קרובים לגדר. אבל למען האמת הסיכון הזה קיים בכל העסקים במדינה. אני צריך לשמוע היטב איפה יש פערים ולראות איך אנחנו יודעים לסייע להם, יחד עם משרד הביטחון ומשרד האוצר כמובן. הנושא האחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא מאוד קרוב לליבי. אני עובד עליו כבר שנים, ולצערי הרב זה לא עבד טוב עד עכשיו, וזה חימוש לוחמים. תמיד קראתי ללוחמים לשאת נשק. כמו שיש נהג תורן, שיהיה לוחם תורן. כי במקום שיש לוחם עם נשק יש הגנה. במקום שאין לוחם עם נשק יש שחיטה. וראינו את זה לצערנו הרב במלוא העוצמה באסון שקרה לנו בשבת. לכן אנחנו חייבים לחמש לוחמים לשעבר. זה נושא שראש הממשלה ביקש ממני לקדם, ואני מקדם אותו ככל שניתן יחד עם משרד הביטחון ויחד עם המשרד לביטחון לאומי. למה האתגר הוא חשוב? אתן לכם דוגמה. כשאנחנו נחמש 100,000 לוחמים, זה 1% מהאוכלוסייה. קחו את העיר מודיעין, במודיעין יש 105,000 איש, אתם יודעים מה זה 1,000 לוחמים במודיעין שיושבים ביחד עם ראש העיר ביבס ומתכננים איך פורסים את הכוח? חלקם להגנה היקפית, חלקם לעתודה, חלקם לקניונים, לבתי הספר, למתקנים אסטרטגיים, לצירים שמובילים אל העיר. היום אין כוח כזה. בבאר שבע, יחד עם רוביק דנילוביץ', 230,000 איש. תחשבו מה זה 2,300, זה גדודים שנפרסים בהגנה היקפית, ששומרים על הבית. בחירום הם נפרסים ובשוטף הם הולכים עם הנשק. כך שהסיכוי שיבוא מחבל ויגיע למקום כזה או אחר, הוא מיד יפגוש לוחם עם נשק. אומנם אנחנו חתיארים, בני 40 עד 65, אבל יש כ-250,000 כאלה. אנחנו צריכים לגייס 100,000. כי במלחמה כמו עכשיו כל החיילים שלנו שעושים שירות מילואים פעיל הולכים לגבולות. מי יישאר בעיר? מכל השוטרים במדינת ישראל יש לנו פחות מ-20,000 לוחמים, ואם 1% מהאוכלוסייה הערבית יקום עלינו, כמו שקרה בצוק איתן כפרומו, זה 20,000 איש, והם יגיעו לכל עיר במדינה. אותם מחבלים שנכנסו מעזה, מחבלים ארורים על רכבים, יכלו באותה מידה להגיע לתל אביב, לבאר שבע, לאשקלון. מי היה עוצר אותם? אנחנו צריכים שמדינת ישראל תהיה יותר בטוחה וגם תחושת הביטחון. כשזה יקרה, אתם תראו שאנשים יתפסו ביטחון ויחזרו לעבוד ויחזרו ללמוד ויחזרו לקניונים ויתפסו ביטחון. יהיו פה רשתות שיתארגנו, אנחנו הרי יודעים לעבוד, חברים יודעים לעבוד בקבוצות, והביטחון הקהילתי יעלה. אני שם את זה כאן בוועדת הכלכלה כי אני עוסק בזה, ואני אומר לכם שהאימפקט של הדבר הזה על הביטחון ועל תפיסת הביטחון וחזרה לשגרה הוא מאוד משמעותי. אז סליחה שסטיתי מהנושאים הקלאסיים שבאחריות משרדי, או בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים, הנושא הזה הוא בנתיב הקריטי. יש לנו התקדמות בעיקר עם המשרד לביטחון לאומי בנושא הזה. אני רוצה להגיד גם לשר בן גביר תודה על השותפות בנושא הזה, ואני מצפה ליותר שותפות ממשרד הביטחון, שם הדברים הולכים קצת לאט. צריכים לשים את האגו בצד ולגרום לדברים לקרות. אדוני היושב-ראש, אלה חמשת הנושאים שהעליתי. ביקשת להתעסק בנושא הראשון יותר בפירוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה כמה ישיבות. אתה לא צריך להיות בכל הישיבות, אבל הנציגים שלך יהיו. קודם כל, הייתה לנו לא מזמן הקורונה, אנחנו צריכים ללמוד מהטעויות שם ולא לעשות אותן שוב. אני לא יודע אם מישהו עשה עבודה על טעויות שנעשו בזמנו. דבר נוסף, צריכים לטפל בנושא של הבנקים. הם ממשיכים לפעול כרגיל. העסקים לא עובדים, יש להם מסגרות אשראי מסוימות, אנשים נתנו צ'קים דחויים, הצ'קים מגיעים לבנקים, בקיצור סלט שלם. בקורונה בזמנו כן טיפלנו בזה במובן הזה שאמרנו שכל הצ'קים שחוזרים לא נספרים בכלל בחוק צ'קים ללא כיסוי על מנת שהחברות לא יוגבלו, העסקים לא יוגבלו ולא יוכלו לתפקד אחרי הקורונה. זה דבר שגם צריך לטפל. צריך לשנות את ההוראות של פיקוד העורף. יש מקומות כמו קניונים, קניונים למשל במרכז הארץ שכן יכולים להיות פעילים באופן חלקי הם סגורים כי אי אפשר יותר מ-50 איש במתחם. אלה דברים שצריך לשבת ולבדוק אותם ולטפל בהם. לא כולם זה בדרום ובצפון, במרכז עסקים יכולים במובן מסוים לעבוד, אבל צריך לשנות את ההוראות האלה של פיקוד העורף ולעבוד על זה. זה תפקיד של הממשלה. דבר נוסף, משרד האוצר, בקורונה הוצאתם נהלים שנתתם מענקים, היה מצוין, אבל אנשים נדרשו להחזיר אותם גם אם הם הפסידו באותה שנה. בגלל שבחודש ספציפי שאתם נתתם בהנחיות הם הרוויחו משהו מסוים, ואז היו צריכים להחזיר את הכסף למרות שבכל השנה הם הפסידו. וחזרתם על אותה טעות עכשיו. שר האוצר הוציא הנחיה שצריך לבדוק את ספטמבר-אוקטובר 2023 אם הייתה ירידה של 25%. ספטמבר הוא חודש של עבודה רגילה. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> גם היו חגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא משנה. צריך להתחיל כל דבר מאוקטובר ולא מספטמבר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מהיום של המלחמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מהיום של המלחמה. אני לא מבין למה אתם מכניסים פתאום את ספטמבר, על מנת שבעוד שנה יגידו להם שהם לא עמדו ביעד? תעשו את הדברים בצורה מסודרת, שגם אם אנשים מקבלים מענק שאתם רוצים לתת אותו הם לא יצטרכו להחזיר אותו אחר כך בגלל שהכנסתם את האותיות הקטנות בתקנות או בנהלים שהבאתם. בכל הדברים האלה אתם צריכים לטפל. עם כל הכבוד לוועדת הכספים, אני חושב שזה בדיוק העניין של ועדת הכלכלה. אני לא רוצה להתחרות בוועדת כספים, אנחנו צריכים לעבוד ביחד, אין לי בעיה עם זה. אבל את התהליכים עצמם אנחנו נבדוק גם אם ועדת הכספים תאשר אותם במידה מסוימת. אנחנו לא נאפשר שהדברים האלה יהיו. נציג האוצר, אני יודע שאתה צריך ללכת אז ניתן לך אפשרות להתייחס ראשון. בבקשה, גל. תטפלו בבנקים, הבנקים זה דבר מאוד חשוב, בעסקים הקטנים במיוחד. גם קרן ההלוואות בערבות מדינה, בגלל המלחמה, צריך לשנות את הקריטריונים. יש המון עסקים שבקריטריון הישן הם לא יכולים לקבל. למשל, מי שיש לו מחזור מעל 100 מיליון לא יכול לקבל הלוואה בערבות מדינה. אנשים התלוננו בעניין הזה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> הוא מעסיק הרבה עובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את כל הדברים האלה אתם צריכים לבדוק ולעדכן אותם לאור מה שקורה. מה שהיה היה. אחר כך נחזור לשגרה ותחזרו לאותן הנחיות ואותם נהלים. בבקשה, גל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מאגף תקציבים. אתחיל במובנים קצת יותר מקרו כלכליים ואז ניכנס לנושא העסקים. אני פה מהיום הראשון של הקורונה, ליוויתי את כל התהליכים ואת כל המתווים לעסקים. יש לנו פה שינוי אחד מובהק מהקורונה. בקורונה לא רצינו שאנשים יגיעו לעבודה, רצינו למנוע הדבקות, עשינו סגרים, רצינו שאנשים יישארו בבית, וכאן אנחנו מקווים שבכפוף לכל המצב והנחיות פיקוד העורף והיכולת בשטח, שאנשים כן יגיעו לעבודה ושהעסקים יפעלו והמשק והכלכלה יוכלו לתמוך את המלחמה. ברמת העסקים אתן איזשהו סטטוס ראשוני. כמובן אנחנו פועלים הכול מהרגע להרגע, כמה שיותר מהר שאנחנו יכולים. יהיו טעויות, אנחנו נתקן אותן. אנחנו כל הזמן נהיה עם האצבע על הדופק ואנחנו נלווה את כל התהליך 24/7 ונתקן כל טעות שתהיה ונלווה את כל הדבר הזה לאורך זמן. כבר בשבוע הראשון בנושא של המגזר העסקי פעלנו בשתי דרכים מרכזיות. הדבר הראשון הוא לייצר תזרים לעסקים. העסקים בימים אלו לא מקבלים הכנסות, ועשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי לייצר להם תזרים בהיקפים של מיליארדי שקלים כבר בחודש הזה, בעיקר בדברים שהם צריכים להעביר למדינה. אז הדבר הראשון זה באמת דחייה של תשלומי המע"מ לעסקים עד 50 מיליון מחזור בצורה ירוקה. כל העסק הזה יוכל לדחות את תשלומי המע"מ. יצאה היום גם הודעה של רשות המיסים. << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> דחיתם את זה לתקופה מאוד קצרה, לסוף החודש. מה עשיתם בזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו דחייה קצרה. אנשים אמרו לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דחו את זה לנובמבר, כבר יש עדכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם ביטוח לאומי, דרך אגב, דרשו את הכסף. ביטוח לאומי לא דחו כלום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> למה לא בסוף דצמבר? << אורח >> אייל צור: << אורח >> ביטוח לאומי אמרו שמי שיכול שישלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רואי חשבון התלוננו בפניי שחייבו עסקים לשלם ביטוח לאומי רגיל. << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> ביטוח לאומי חייבו לשלם עד ה-15 לחודש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הדחייה היא לנובמבר, היא לא בשלושה ימים. גם עסקים מעל 50 מיליון, רשות המיסים תהיה קשובה אליהם בהתאם לצורך, וגם שם יתאפשרו דחיות. כרגע כל התוכנית היא מיידית לחודש הקרוב. אם נצטרך להמשיך בהמשך, נעשה בהמשך, אנחנו כאן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> למה לא לתת ודאות? ודאות זה מאוד חשוב לעסקים. אולי לך יותר נוח לעבוד בשלבים, אבל המגזר העסקי לא עובד ככה, הוא צריך ודאות. אין שום הבדל, זה רק תזרימי, אם אומרים להם ללכת עד סוף השנה, זה עוד חודשיים וקצת. תן להם ודאות במלחמה. הרי אנחנו נהיה במלחמה בסוף דצמבר. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> יש גם אפקט אחרי המלחמה. אני חושב ש-30 בדצמבר, סוף השנה, אנחנו נוכל קצת להתאושש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא נכון שאין הבדלים. יש הבדלים ברמה הפיסקלית. אני לא אכנס לזה פה, כי זה פרטי פרטים, אבל יש הבדלים, וכרגע בשלב ראשוני זה מה שאנחנו יכולים לעשות מהיום להיום. אני אומר, אנחנו כאן, אנחנו לא הולכים לשום מקום. אנחנו נלווה את כל הדבר הזה, ומה שנצטרך לדאוג לעסקים נדאג לעסקים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> סליחה שאני חוזר עוד פעם, הוודאות למגזר העסקי מתנגשת עם נוחות למשרד האוצר. אני מסכים, זה מתנגש. אבל צריך לשים את הוודאות של המגזר העסקי מעל הנוחות של משרד האוצר ושל הממשלה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גל, בגישה הזאת, מה שאתה אומר: אני בא עם דעה מסוימת, הקשבתי לכם. אתם חייבים לנהל שיח. תחזור עם זה לאוצר ותנסו לשקול את הדברים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מה דעתך שקודם יהיה שיח עם משרד הכלכלה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה בדיוק הפוך ממה שאני אומר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אולי לפני שמוציאים הנחיות שידברו אתכם קודם כל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שהשר אומר, ואני חושב שהוא צודק, תנו ודאות לעניין הזה ואל תעשו דחייה של שבועיים. ב-15 בנובמבר גם צריך לשלם כבר את ה-15 בנובמבר, אז מה קורה עם זה? הוא ישלם פעמיים, גם את 15 באוקטובר וגם את 15 בנובמבר? תנו הנחיות באופן מפורט על הכול. למה צריך כל פעם לעשות ישיבה? אם המלחמה תסתיים אז אתם יכולים לבטל הכול, אין בעיה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> היושב-ראש, רק לחדד. אנחנו כמדינה בתקופה הקשה הזאת מנסים לעזור, אבל אנחנו צריכים לזכור שאותם עסקים מחזיקים את המדינה. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> תודה רבה. בדיוק. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> והפה שלנו זה משרד הכלכלה. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> צריך אולי לשנות את הדיסקט קצת לפחות בתקופה הזאת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם הסתכלנו על אירועים קודמים. מעולם לא ניתנה תגובה כל כך מהירה ובהיקף כל כך גדול, לא בלבנון השנייה, לא בצוק איתן. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> שום אירוע לא דומה לאירוע שיש היום. אני הייתי באילת, הקפצתי את המשפחה שלי, גם העסקים שם סגורים. בתל אביב קניונים סגורים, כמו שדוד אומר, וגם בחיפה. לא עברנו אירוע כזה במדינה. << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> אבל גם אם יהיה מותר בקניונים ליותר מ-50 אנשים, לאנשים אין מצב רוח ללכת לקנות. מי רוצה היום לצאת בכלל לקנות משהו? << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> גם בחיפה, רקטה לא נפלה אבל המתח הוא נורא. המדינה במתח. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו גם נשמח לתת דוגמה לעסקים שהתשלום בעבור השירות שלהם ניתן מראש, כמו בחינוך שהורים משלמים 12 חודשים מראש, ולמעשה כרגע אנחנו נדרשים להחזיר תשלומים שקיבלנו בעבור שירות שאנחנו לא נותנים. אי אפשר להוציא מבור. גם אם ייקבעו תנאים מצטברים לקבלת מענק או הגשת בקשה להלוואה בערבות המדינה, או לעשות דברים רטרואקטיבית, אנחנו נמצאים כרגע בנקודה בחינוך שההורים בגיל הרך, בגילאי לידה עד שלוש, משפחתונים, צהרונים וכו', מבקשים את כספם בחזרה לאלתר. וזה בעיקר משפחות של זוגות צעירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גל, מה שאתם עושים זה טוב מאוד, אבל זה לא מספיק. תחשבו שוב איך אתם סוגרים את המעגל בצורה כזאת שאנשים ידעו מה הם הולכים לעשות ואיך הם הולכים לעשות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן אסביר מה אנחנו עושים בשלב זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותו דבר גם ביטוח לאומי. לא יכול להיות שאתם מחייבים אנשים לשלם כאילו הכול רגיל. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> אין לנו עם מה לשלם, העסק סגור. אצלי הוא הפך למרכז תרומות. ממה נשלם? אתם הזויים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו גם נפתח בימים הקרובים את קרן ההלוואות בערבות מדינה, יחד עם החשב הכללי, בתנאים מוטבים מהתנאים הרגילים כדי לתת מענה גם בתקופה הזאת לעסקים שצריכים הון חוזר ואשראי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך אתם מקלים? כי בסוגיה הזאת התעסקתי הרבה ואנחנו יודעים שנדחים שישה מכל עשרה. וכשאני מבקש מול האוצר בדוגמאות ספציפיות, הם אומרים לי שזה הפרטיות ואי אפשר לדבר על הפרמטרים רק על העקרונות. אז אולי אתה תגיד במה זה הולך להיות יותר טוב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ייקח לנו יום-יומיים לפרסם את כל הפרטים. אנחנו נגיד בעקרונות כלליים, בדרך כלל מה שאנחנו עושים במקרים כאלה, אנחנו מגדילים את היקף הערבות שלנו כמדינה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מ-500 מיליון שזה מועצם לכמה מיליארדים אתם תגדילו את הבסיס? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, אני מדבר על הביטחונות שאנחנו נותנים לבנקים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הביטחון, עד עכשיו 500 מיליון האוצר נותן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה באחוזים מההלוואה וזה באחוזים מתיק האשראי. אנחנו בדרך כלל נותנים הגנה יותר טובה לבנקים, אנחנו מקלים על עסקים בבירוקרטיה ובדברים דומים. תוך יום יומיים יהיו כל הפרטים, תיפתח הקרן ויהיה ניתן לגשת. זה הפן התזרימי. גם בפן התקציבי, בקורונה לקח יותר זמן לתת מענה, אנחנו למודי ניסיון ולכן אנחנו יכולים להכריז כבר בשלב הזה באופן ארצי שלראשונה במצב של מלחמה אנחנו נותנים מענה ארצי. בעבר רוב המענים ניתנו לעד 40 ק"מ, פה ניתן מענה לכלל הארץ בשלב הזה לחודש אוקטובר. גם פה ייקח לנו עוד יום-יומיים לפרסם את הפרטים, אבל זה יהיה דומה למה שעשינו בקורונה. דברים שהעסקים מכירים, רשות המיסים מכירים ויודעים לתפעל בצורה מהירה כדי שהכסף יוכל להגיע כמה שיותר מהר לעסקים ותהיה להם ודאות על ההפסדים שלהם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך הלו"ז שלכם לגבי העסקים עם המקדמות האלה שאתם הולכים לתת ביחס לאוקטובר? מתי הם יקבלו את אוקטובר, בהערכה שלכם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אפריד בין שני סוגים של עסקים. יש לנו עסקים שזכאים כבר לפיצויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוריד את ספטמבר במשוואה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו כבר עובדים על זה. עסקים עד מחזור על 1.5 מיליון עובדים מול רשות המיסים בצורה דו-חודשית. הם מדווחים הכול על ספטמבר-אוקטובר ביחד, הם לא יודעים להפריד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עשינו את זה בקורונה. אני ישבתי בוועדת כספים, הייתה בעיה של נשים בהיריון שיוצאות לחופשת לידה, איך מחשבים להן את 12 החודשים. נתנו שתי אלטרנטיבות מאוד יצירתיות, או שאתה מחשב רק שמונה חודשים לפני או שאתה מחשב שנה לפני את אותה תקופה ורואה מה היו ההכנסות. הגעתם לפתרון מאוד טוב שהיה לשביעות רצון כולם. אז תהיו יצירתיים. זה לא דבר שהוא קשה, אני יודעת שקשה באוצר להיות יצירתיים, אבל אתם יכולים להגיע לזה בסוף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המטרה היא לתת סיוע נכון ורחב לכל מי שזכאי. המטרה היא לא להכניס סעיפים שימנעו מעסקים לקבל. המטרה שעסקים שנפגעו בעת הזאת ייהנו מהמענקים. אנחנו ביום-יומיים הקרובים נפרסם מתווה מסודר, בתיאום משרד הכלכלה, לכלל הציבור גם להערות. נשמע את ההערות, נפיק לקחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל תתאמו את זה עם משרד הכלכלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> המטרה בשלב הזה היא לתת מענה כמה שיותר רחב וכמה שיותר מהר. אמרתי, יהיו טעויות, אנחנו גם נתקן אותן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אגיד לך מתי לא יהיו טעויות. לא צריך טעויות. איך מונעים טעויות? אנחנו יודעים להביא את העסקים לשולחן. אנחנו איתם בקשר יום-יומי ומכירים היטב את האתגרים שלהם, יחד איתם. אנחנו צריכים להגיע למודל שכאשר לוחצים על כפתור המגזר העסקי תומך במודל. זה לא בשמים לעשות את זה. אל תתאמצו, אנחנו יודעים להביא את כל השחקנים בכלכלת ישראל לשולחן, להציג להם טיוטה, לשמוע מהם הערות, להתדיין איתם. גם הם לא יקבלו את כל מה שהם מבקשים, הם יודעים, אי אפשר לתת להם הכול. אבל אני טוען שצריך להביא אותם להסכמה. אז אל תסתגרו בחדרים, תמציאו לעצמכם מודלים ואחרי זה תבואו ותהיו גיבורים. גל, אתם מתחילים לא טוב. זו לא השיטה. השיטה היא שותפות כשאנחנו באים עם כולם. אני רוצה שפה בוועדת כלכלה, בוועדת כספים, יבוא המגזר העסקי יחד עם האוצר, יחד איתנו, ויגידו: זה הפתרון. אז ייקח עוד יומיים, אבל ביחד. זה לא בשמים, זה שינוי שיטת העבודה. זה לרדת ממגדל השן ולא לעבוד לבד ולעבוד איתנו, ותראה שהכול ייפתר. << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> יש לי שאלה שלא שייכת לעניין הזה. אתה יודע שמהתקופה של האומיקרון עוד לא שילמו לעסקים את מה שהיה מגיע להם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא יודע. אבל בגדול כל המענקים ניתנים ברגע - - - << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> אני אומרת לך שישבנו כאן עם ליברמן באומיקרון והובטח לנו ולא שילמו לעסקים אז את מה שהובטח להם. נתנו 10% ואת היתר אמרו שייתנו אחר כך ולא נתנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא פרטנית. נתנו את המענק, לא כמו שביקשו. זה משהו אחר. << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> וגם נדרשנו להחזיר בסוף. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש מניעה ללכת במתווה שהשר העלה פה, שתשבו ביחד עם המגזר העסקי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל מענק שהבאנו לכנסת אי פעם היה בתיאום עם המגזר העסקי. ישבנו עם רועי וישבנו עם ירון גינדי שמייצג את יועצי המס וישבנו עם דובי אמיתי, עם רון תומר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל מתי זה קורה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כמה שיותר מהר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה כמה שיותר מהר? << אורח >>קריאה: << אורח >> אחרי שימותו בדרך. עושים לנו דילול אתני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תראו את האבסורד פה. סליחה שאני כאן מתעקש. יש לך משרד שלם שעובד ביום-יום בשוטף עם כל העסקים. עכשיו בחירום אתה רוצה לקרוא להם ולשבת איתם? זו שיטת עבודה? אני לא מבין את הדבר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתם כבר ישבתם איתם? אז תעבירו להם את ההצעה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש לנו הצעה ברורה, שמנו אותה על השולחן. יש פער לא מבוטל בין התפיסה של מה שאנחנו חושבים שנכון לעשות לבין מה שחושבת הפקידות באוצר. אגב, השר לא בעניינים, אין לי טענות כלפי השר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אולי כדאי לשמוע את ההצעה של משרד הכלכלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. מה ההצעה שלכם? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה לחזור על עיקרי הדברים. אני חושב שבמקום כל מיני סוגים של תמיכות כמו שהיה בקורונה – אגב, אמרתי את זה גם לפני הקורונה, הייתי חבר כנסת – ללכת על מתווה אחד של השוואת הכנסות, השוואת מחזורים, ולהשלים ככל שניתן את הפער. אין מאה אחוז. מי שנפגע יש לו פער בהכנסות, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק. יש שלושה מנגנוני פיצוי, גל יגיד לך. אפשר לקחת שניים מתוך השלושה לעסקים מסוימים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מדבר ברמת המקרו. זה צריך להיות יותר משמעותי ממה שהיה בקורונה בסעיף הזה, וסעיפים אחרים מתייתרים. למשל, אם המחויבות של העסק זה שהוא מקבל את המתווה ולא מפטר אנשים, אז לא צריך להתעסק עם עובדים. עם המילואימניקים לא צריך להתעסק, הם יודעים שיש להם לאן לחזור. זה הכלי המרכזי. הוא יקר לכאורה, אבל אני רק רוצה להזכיר לכולם שלתת לאנשים את הכלי הזה זה לא הוצאה, זה השקעה. זה יגרום ליותר עסקים לשרוד, להגיע לסוף תקופת המלחמה במצב הרבה יותר טוב מאשר כל המנגנונים האחרים ביחד. בסוף אתה מגיע לאותה תוצאה עם נזק לא פחות גדול, כנראה יותר גדול. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אני מהתאחדות הקבלנים. אדוני השר, זה מתייחס רק לפלח מסוים של אנשי עסקים. אם יש מישהו שהוא עסק חדש, אין לך מול מה להשוות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אמרנו שאנחנו צריכים ללמוד מהבעיות שהיו בקורונה. זאת אחת הבעיות שהייתה בקורונה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> יש לך מצבים שהמחזור הוא לא מה שנותן ביטוי לרווחיות, אלא דווקא הפריון והתפוקות תוך כדי הפעילות. וגם כאן אין לך מול מה להשוות. מה שאני מציע, שלפני שיוצאים עם דברים כאלה קודם כל ישבו באופן שיטתי עם הגורמים, ורק אז לפרסם. ועוד בקשה לפני שנתייחס באופן פרטני. אני מסתכל כרגע על פורטל gov.il של חרבות ברזל. כל מה שנאמר פה לא מופיע. זאת אומרת, כרגע אם מישהו לא שומע את שידור הוועדה, לא יודע. אנשי עסקים לא יודעים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אגב, זו בעיה עיקרית של כל המשרדים, נושא ההסברה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אין סיכומים עם האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גל, יש לך משהו להוסיף? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, אני מתנצל שאני חייב לצאת. אנחנו בכוח אדם מצומצם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גל, אתה עוסק גם בדברים מעבר לפיצוי? בארנונות, במיסים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל נושא המגזר העסקי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז למה פה אנחנו צריכים לחכות לתוכנית ואין הנחיה לרשויות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי בסוף ברגע שאנחנו משפים את העסק על מענק באופן מקיף, זה תופס גם את תשלומי הארנונה שלו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל עד שאתה עושה את זה בינתיים אין לו מאיפה לשלם. העסקים האלה סגורים מהיום הראשון של הלחימה. למה לא אומרים לעיריות שלא גובים ארנונה עסקית? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בגלל זה חילקנו לשניים. למענה תזרימי, קודם כל מה שהמדינה יודעת לתת עוד לפני הרשויות המקומיות, שזה נושא המע"מ, הביטוח הלאומי, קרן ההלוואות בערבות מדינה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה פורסם כבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא נתנו, הם דחו ל-15 בנובמבר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> השר הודיע על זה ביום ראשון וכל המערכות מכינות בהתאם. אנחנו עובדים כמה שיותר מהר, מהיום להיום, וזה אמור לתת מענה תזרימי. המענק כולל בסוף את כל ההוצאות הקבועות של העסקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לעשות את זה כזה מסובך? למה לא להגיד לעיריות שלא יגבו? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שאל פה יו"ר הוועדה האם הפקנו לקחים מהקורונה. בקורונה פעלנו בהמון כלים שונים באופן שיצר אי בהירות ואי ודאות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כרגע יש עסקים שסגורים מהיום הראשון, יש להם עובדים, יש להם התחייבויות, יש להם הכול חוץ מהכנסות. צריך להתחיל לעצור להם את מה שהם אמורים להוציא. ארנונה עסקית הם אמורים להוציא, מיסים הם אמורים להוציא, מס שילוט הם אמורים להוציא. דברים שאפשר מחר בבוקר לעירייה שלא יגבו ארנונה עסקית. מה הבעיה? אני לא מבין את זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אבל במקום ללכת סעיף-סעיף אתה יכול להשלים להם הכנסה וזה אותו דבר. זה הרבה יותר פשוט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל הזמן נגדם. בינתיים העיריות גובות את הכסף. בזמן הזה מתקשרים אליהם בגבייה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אם אתה מדבר על דחיית תשלומים, חד משמעית כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברור, אבל זה צריך לקרות מחר בבוקר. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> הצ'קים חוזרים, החשבונות מוגבלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם אתה משלים, יש אנשים שלא משלמים. מנצלים את המצב כדי לא לשלם. אדם שמקבל מענק, צריך להוכיח שהוא שילם. אם הוא לא שילם שכירות אז לא צריך להתחשב בשכירות. כי אנשים מעדיפים לא לשלם לא ארנונה, לא שכירות, ואז אתה נותן להם מענק על העניין הזה ובעצם בסופו של דבר הם לא משלמים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא יכול לא לשלם ארנונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הרבה אנשים שבקורונה לא שילמו שכירויות, אבל הם קיבלו מענקים לעניין הזה. אם לא בדקת אז נתת להם את המענק וזה הכול. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש כאלה שמרמים, אבל אנחנו צריכים להתבסס על כך ש-80%-90% מהעסקים הם באמת צריכים עזרה ולא מרמים, ובסוף נבוא איתם חשבון. אנשים צריכים להצהיר, אנחנו צריכים לכבד את ההצהרות של העסקים. ואם המשמעות היא שיהיו לנו אחוזים מסוימים שלא יעבדו כראוי, נתחשבן איתם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה ברור. אבל יהיה לך הרבה יותר קל אם תגיד לעיריות שלא יגבו ארנונה עסקית. אתה לא תצטרך להתחשבן ולא לבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל איך העירייה תתפקד? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמו שעשו בקורונה. צריכים להעביר להם תקציבים, אבל לא העסקים צריכים לספוג את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באופן זמני להעביר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בינתיים העסקים סופגים את זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בנושא הזה אני מסכים שצריך דחייה של התשלומים למדינה ולשלטון המקומי, וזה עניין תזרימי, זה לא עניין תקציבי. הסיוע לעסקים, המענקים לעסקים, אנחנו ממליצים בחום על בסיס מה ששמענו שהכלי המרכזי והחשוב והיעיל ביותר זה השוואת מחזורים, עם תיקונים. יכול להיות שיש תתי סעיפים, זה בסדר גמור, זה לא מושלם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גל, האמת היא שאני לא שומע מה אתם הולכים לתכנן ומתי היעד לתשלום של אוקטובר. אי אפשר לעשות דיבורים ודיבורים. אז מה הפרמטרים? מה הנוסחה שאתם הולכים עליה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לה"ב, עשיתם איזו עבודה מהקורונה מה הטעויות שהיו בכל הנהלים? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כמובן שעשינו עבודה וכמובן שמהרגע הראשון של האירוע אנחנו בקשר רציף עם שר הכלכלה והצוות שלו, כולל זום של למעלה מ-60 ראשי ארגונים שבו ניר ואמנון השתתפו למעלה משעתיים ושמעו את כל הצרכים. כרגע השיח הוא לתקן את העיוותים שהיו בקורונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם נייר על זה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש נייר, גם הגשנו את זה למשרד האוצר. אנחנו אמורים היום לשבת, וגל יודע את זה, ולדייק את המתווה שהם רוצים להציע. מה שקרה בקורונה הוא שלא הייתה עזרה בזמן אמת, ואת זה קודם כל צריך לתקן, חבר הכנסת דוד ביטן. לא היה מענק בזמן אמת. לקח חודשיים, לקח ארבעה חודשים עד שהדברים האלה נכנסו. העסקים הקטנים קיבלו במאי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה קריטי העניין הזה מתי הם מקבלים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> דבר נוסף, אדוני היושב-ראש. מה שמפריע כרגע – המתח בין העובדים לבין המעסיקים חייב להיפסק. המתח הזה הוא מתח מטורף, הוא מתח שמביא למצב שאנשים אומרים: אני הוצאתי אותך לחל"ת, אני לא מתכוון לשלם לך. המעביד רוצה לשלם לו אבל אין לו היכולת לשלם. הדבר הזה חייב להיחתך ביומיים הקרובים, כי זה מצב של דיני נפשות. דוד, אתה מבין מה המשמעות שמודיעים לאדם שהוא לא יקבל משכורת? הוא לא יוכל לשלם משכנתא, הוא לא יוכל לשלם תשלומים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איזה מענה יש לזה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כרגע אין לזה מענה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקורונה היה מענה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו לא בקורונה עכשיו. אבל אני רוצה להסב את תשומת לבכם שאתמול שר האוצר אמר בוועדת כספים שהוא מתנגד בתוקף לחל"ת. אבל אני אומרת לכם שחייהם של מאות אלפי אנשים תלויים בדבר הזה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מה פתאום? המענה זה כסף להשלים, מענקים. אסור חל"ת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שההלוואות עוד שנייה יורדות להם והתשלומים ירדו להם, ובינתיים אנחנו בדיונים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני עדיין לא מצליח לשמוע מהאוצר מה המתווה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין להם תוכנית עדיין. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה המתווה, גל? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין לו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אנחנו יכולים לדבר עכשיו על קורונה ומה אנחנו חושבים. אני חושב שיותר חשוב לשמוע מה המתווה שאתם הולכים לסגור ומתי תאריך היעד לתשלום אוקטובר. אלה שתי השאלות המרכזיות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> דנינו, אתה גם צריך לדרוש שיותר לא תהיה דרישה להחזר מענקים, אלא יהיה דיפרנציאלי. אם לאדם היה 24% ירידה וב-25% לא יהיה יותר טוב, זה משחק סכום אפס. לא יהיה הדבר הזה יותר. דוד, זו צריכה להיות החלטה ראשונה של ועדת הכלכלה, לא יהיו יותר אנשים שייפלו בין הכיסאות על אחוז אחד ויצטרכו להחזיר את כל עשרות אלפי השקלים על אחוז אחד של הבדל של ירידה. הגשתי להם את זה, עשינו עבודה. הגשנו להם על עסקים חדשים, הגשנו להם על איחוד עוסקים, הגשנו להם על העניין של הדיפרנציאלי, הגשנו להם על עסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל תשלח לנו. לא קיבלנו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גל צריך ללכת לוועדת כספים. בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> רגע, אני מבין שאתם הולכים לשבת עם השר בלי נציגים של הכלכלה בנושא כלכלה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, אתה מבין נכון. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתם הולכים לשבת עם נציגי הכלכלה בלי משרד הכלכלה שעשה את כל עבודת המטה? אתם רוצים להתחיל אותה מחדש? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי, ניר, למה מתחילים אותה מחדש. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רק הבהרה, כרגע אנחנו מערבבים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה מתערב כל פעם? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> כי פה אנחנו מציגים דברים שהם לא רלוונטיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חכה שתגיע זכות הדיבור שלך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חבר הכנסת דנינו שאל שתי שאלות. לשאלה הראשונה, אנחנו מקווים לפרסם את כל הפרטים ממש בימים הקרובים. מבחינת המועדים, זה בסוף הליך שדורש חקיקה, אז נצטרך להגיע לכנסת וזה ייקח קצת זמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הכנסת עובדת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התשלומים על חודש אוקטובר יהיו כבר בנובמבר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גל, תן לנו סעד זמנים לעסקים, שידעו מה קורה. לא יום-יומיים. תוך חמישה ימים סוגרים את זה? תוך כמה זמן? הכנסת עובדת 24 שעות בשביל זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה יעשו העובדים שיש להם תשלומים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גל, אנחנו, להבדיל ממה שאומרים בתקשורת שלא עבדנו, אנחנו עובדים מהיום הראשון. האסון קרה בשבת, ביום ראשון בבוקר חברי הכנסת כולם התארגנו בחמ"לים וקיבלו אליהם את כל הפניות האפשריות מכל מקום אפשרי. גם אתם יכולים 24/7, כי זה מקרה אחר לגמרי. אל תצמידו את זה לא לקורונה, לא לסבבים האחרונים. זה שונה לחלוטין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל צריכים ללמוד מהטעויות של הקורונה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לקחת יותר זמן בשביל חקיקה, אנחנו פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא מחוקקים שום דבר. רק על המלחמה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני אומר, אפשר להביא את זה גם אחר כך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שאלה שלישית, האם יש כוונה לעשות את השיח הישיר הזה עם משרד הכלכלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כמובן, חד משמעית. רק לענות לחבר הכנסת כץ, כמובן שאנחנו לומדים מהקורונה ונצמדים כמה שיותר לקורונה. כמו שעלה פה כבר, יש התאמות נדרשות, בגלל שאנחנו במלחמה ולא קורונה. דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קודם כל תן לעסקים את הוודאות ואת אורך הרוח שהם יכולים לשרוד. אתה חייב לעצור את מה שאתה יכול לעצור. זה ארנונות, זה מיסים של מדינה. אין סיבה שהמדינה עכשיו תבוא אליהם בגבייה וצ'קים יחזרו להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גל, תכין את עצמך לישיבה הבאה. זאת ישיבה ראשונה, אבל כן אני רוצה שתתייחסו בישיבה הבאה לשאלה מה קורה אם יש בעיה של אחוז. זה קריטי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אתייחס להכול. נעבוד בסוף בשני שלבים. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> וגם להשוואה לא רק לשנה אחורה, כי אולי הייתה שנה משוגעת, אלא אדם יוכל לבחור שנה קודמת או לפני שנתיים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גל, איפה עולים הפרטים האלה, אצלנו בוועדה או בוועדת הכספים או ביחד? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> החקיקה מתבצעת בוועדת הכספים. כמובן שנבוא לפה לכל דיון שיהיה ונסביר לכל חברי הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הפעם הדבר הזה לא יהיה. עם כל הכבוד לוועדת כספים, ועדת כספים מאשרת תקציבים, היא לא מאשרת תהליכים. אני לא אסכים לדבר הזה. ועדת כספים היא לא מומחית לעניין הזה, מי שמומחה זו ועדת הכלכלה, עם אנשי המקצוע שלה. אני כבר אומר לך שזה לא יהיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו כמובן כממשלה לא קובעים לאיזו ועדת כנסת חקיקה מגיעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, אבל אנחנו לא נעמוד סטטיסטים בצד. יש לך טעות בעניין הזה. אתה לא תגיד לנו שוועדת כספים כבר החליטה. אני מבקש ממנהלת ועדת הכלכלה, ברגע שתבוא הצעת חוק להגיש בקשה שזה יבוא אלינו, גם בוועדת הכנסת. אני לא מוכן שזה יהיה ועדת כספים. אני לא יודע מה השיקולים של ועדת הכספים. אנחנו מאשרים תהליכים, ופה כל העניין זה תהליך, זה לא סתם רק תקציב, עם כל הכבוד. לא נחזור על טעויות העבר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> קחו את השר לדיונים, כי בוועדה הוא יהיה שותף מלא. אז קחו אותו כבר עכשיו לדיונים שלכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מצדי שתהיה ועדה משותפת. אני לא אהיה מוכן לדבר הזה. תהיה מלחמת עולם, כבר אני אומר לך. לא נחזור על הטעויות של העבר בעניין הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יהיו פה כנראה שני טקטים. המטרה הראשונה היא לתת מענה ראשוני כמה שיותר מהר, וברגע שנותנים מענה ראשוני אז אני בטוח - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גל, מהר זה כבר לא יהיה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא אומר שזה ישולם בנובמבר, זה סביר לגמרי. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אבל בשטח זה לא ככה. אני רוצה שתשמעו רגע את השטח. מה שהוא אומר זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נשמע, לא סיימנו את הישיבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לפני שגל יוצא, הייתה פה הצעה שאיכשהו חמקה. התחלת להגיד אותה, גם השר אמר אותה. יש פה עניין שחייבים לשלב מספר משרדים, כי הם מחליטים באופן כללי מה התקציב, והם לא הולכים על התהליך עצמו שהוא הכי חשוב. שברגע שמשרד השיכון ומשרד הכלכלה אומרים את הצרכים, ויש עוד משרדים, גם משרד החקלאות, יש גם חקלאים שקורסים, יש עוד המון מגזרים שעוסקים בנושא הזה של המלחמה וצריך לעגן את זה ביחד. צודק השר שאומר שזה לא הגיוני שלא לוקחים את זה בחשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברי כנסת רוצים להגיד משהו לפני שאני מעביר את זה לציבור הרחב? << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אם זה עובר אלינו לוועדת כלכלה, אז הכול בסדר. שיביאו, ומה שנצטרך נתקן להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה שכל פעם שזה יבוא נגיש מכתב לוועדת הכנסת שהיא תחליט איזו ועדה מטפלת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> גל, לפני שאתה הולך, אל תעקפו את המשרדים. אתם באמת צריכים לצאת מהקונספציה של לשבת במגדל השן ולרדת רק כשיש חירום. אני מבין את הקונספציה שם שיודעים הכול במשרד האוצר. תרדו איתנו לשטח, עם הנציגים העסקיים. בסוף אנחנו צריכים להגיע לכאן ואנחנו יודעים לקצר תהליכים. לקצר תהליך זה אומר לשבת איתנו, כי אנחנו יודעים את הצרכים שלהם, אנחנו יודעים להגיד לך מה עובר ומה לא עובר את המגזר העסקי ומה לא עובר אותנו. אז במקום שתקבלו החלטה, תשימו טיוטה ונריב ביחד, בואו מראש נעשה את עבודת המטה ביחד. כבר כמה ימים שאנחנו מסתובבים ואיתנו אתם לא עושים את הדיון כמו שצריך, אז איך תעשו את הדיון עם המגזר העסקי? חבל על הזמן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הכוונה המלאה היא לעשות עבודה ממשלתית מתואמת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, אבל זה עוד לא קרה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי יש בסוף את הגוף האחראי, שזה רשות המיסים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> סליחה, אנחנו אחראים. רשות המיסים היא גוף שמבצע. לקביעת מדיניות ולהגדיר מה עושים זה לא רשות המיסים, זה הממשלה. לגבי התהליך, אתה מסכים איתי שעד עכשיו זה לא נעשה איתנו כמו שצריך עדיין? לא מאוחר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לכן אנחנו גם לא מוציאים פה פרטים, כי עדיין לא סיימנו לגבש אותם. הכול יגובש. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אבל אתה לא צריך לגבש אותה בלעדינו. אנחנו לא אויב שלכם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בדיוק באתי להגיד שכל הפרטים כמובן יגובשו בתיאום איתך, השר. עד עכשיו לא הוצאנו פרטים. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אבל איך תוציאו פרטים בלי להתייעץ? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> מה שהם החליטו בפועל לא ירד לשטח. אדוני, אני רוצה לספר שהמקדמות שהם מדברים על דחייה ל-27 בנובמבר זה בפועל לא קורה, כי ההנחיה היא שאורכה עד 26 באוקטובר, כאשר אם מישהו משלם ב-27 בנובמבר הם לא ייקחו את הקנסות. ברגע שהמייצגים משדרים את הקובץ, אוטומטית זה יורד מה-26 באוקטובר, לא בנובמבר. כלומר, הדחייה היא סתם זריית חול בעיניים. זו לא דחייה עד ה-27 בנובמבר, זו דחייה עד ה26 באוקטובר. כי ברגע שהמייצגים שידרו את הקובץ, אוטומטית זה יורד. מה שהם טוענים להקלות זה לא באמת הקלות, זה מה שהשטח מדבר. התקשר אליי אתמול בעלים של מפעל לבשר, הוא עצמו סמג"ד במילואים, מנהל המפעל שלו גם גויס, עוד שלושה עובדים גויסו. המפעל בקושי עובד. יש לו מעט מאוד עובדים. הוא עובד בקושי ב-50%. הוא אומר לי: אני לא יודע איך אני משלם שכר לעובדים, אני לא יודע איך אני משלם את כל הארנונה, התשלומים הקבועים. הביטחון האישי הוא חשוב מאוד, אבל גם הביטחון הכלכלי הוא חשוב מאוד. החבר'ה האלה נמצאים עכשיו בעוטף, הוא נמצא עכשיו בעוטף, הוא אומר: אני מודאג, המפעל שלי קורס, אין לי איך לשלם משכורות לעובדים. אני תקוע פה בעוטף עזה, אני נלחם על המדינה שלנו, אבל אין לי מי שיילחם על המפעל שלי. חשוב מאוד שתעזרו להם. אנחנו מבקשים מקדמות עכשיו עד להקמת המתווה על בסיס המחזורים. אנחנו צריכים מקדמות עכשיו כדי לשלם לעובדים שלנו. אין לנו איך לשלם את השכר הזה. אין לנו איך לשלם ארנונה, אין לנו איך לשלם שכירות, אנחנו צריכים מקדמה עכשיו. שלא יהיו פרשנויות. בפעם שעברה הייתה פרשנות מה זה הוצאות קבועות. האם ליסינג של רכב זה כן הוצאה מוכרת או לא? כל מיני פרשנויות ושיחקו איתנו בדברים קטנים. אז בדבר הזה חשוב מקדמות עכשיו. הלוואות בערבות מדינה. כרגע זה לוקח המון זמן. צריך משהו שהוא מהיום למחר. מעבר לזה, קחו בחשבון שיש עסקים שהם בסיכון גבוה וההלוואות האלה לא מגיעות אליהם. הבנקים לוקחים רק את העסקים שהם השמנת. מי שמלכתחילה הם נתנו לו אז הם ממשיכים לתת לו. אבל מי שהוא בסיכון גבוה לא מקבל את ההלוואות האלה. יותר מזה, היום כדי להגיש הלוואה בערבות מדינה צריך מאעכר, צריך מישהו שיתווך והוא צריך לשלם לו כסף. בעל העסק, כדי לקבל כסף, צריך קודם כל לשלם למאעכר שיגיש את הבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אומרים לי שיש על זה דיון בוועדת כספים, שם יטפלו בזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יחד עם הממונה על הבנקים, יחד עם נגיד בנק ישראל. יש דיון על זה כי זה עלה. מה שאמרת זה דברים חשובים מאוד, הם עלו אתמול בוועדת כספים. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> עוד משהו קטן, אדוני. עשינו סקר וראינו שב-50% ממפעלי התעשייה שאנחנו מייצגים יש מחסור בעובדים. אני רוצה להגיד שאם לא נביא עובדים זרים לתעשייה, וכרגע אין עובדים זרים לתעשייה בכלל, לא לתעשייה החיונית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עובדים זרים זה דבר חשוב, אבל זה לא דבר שאפשר לטפל בו עכשיו. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> הבעיה היא שנצטרך לשלם למפעלים מענקים, כי התפוקה שלהם יורדת. אם נטפל בבעיה של העובדים עכשיו לא נצטרך לשלם מענקים אחר כך. זה פשוט וקל. ברגע שנביא כמה שיותר עובדים עכשיו הם יוכלו לעבוד ב-100% ולא ב-50%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אף אחד לא יטפל כרגע בנושא של עובדים זרים. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> לא פלסטינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור. עובדים זרים לא יטפלו בזה עכשיו, כי אין זמן לזה עכשיו. יש דברים יותר חשובים במדינה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> יש מפעלי עיבוד שבבי – אלביט, תעשייה אווירית ורפאל – המפעלים האלה לא משלמים את החשבוניות בזמן. אני מבקשת להקדים את התשלומים למפעלים הקטנים שעושים את החלקים לכיפת ברזל, לחץ, לטיל. זאת התעשייה הביטחונית שלנו. אז שתצא מכאן הוראה להקדים את התשלומים שהמפעלים הגדולים האלה יקדימו את התשלומים למפעלים הקטנים שזקוקים לכסף הזה עכשיו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רק המפעלים האלה, כל מה שהממשלה צריכה לשלם, שיקדימו את התשלומים. אני חושב שזו החלטה נכונה, לבקש מהמדינה להקדים תשלומים שהיא צריכה לשלם לספקים. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני מנכ"לית ארגון חברות הניקיון. בהקשר של הקדמת התשלומים, לגבי משרדי ממשלה יש הוראת תכ"מ שתוקנה וקובעת לספקי שירותים תשלום תוך 21 יום. הדבר לא מוסדר בשלטון המקומי, ושם זו שערורייה והנושא עלה בוועדות הקודמות, וכרגע אנחנו במצב שלצד ההליך התזרימי, לא רק הוצאות גם הכנסות, חייבים להוציא הוראת שעה לשלטון המקומי. אחרת לא יהיה עם מי לדבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> קודם כל, בהערה כללית את צודקת. את יודעת שבוועדה הסדרנו את זה שעכשיו יחברו את המחשב, את אותה בקרה של משרדי הממשלה, לרשויות ואז זה יעבוד אותו דבר. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אבל הוראת תכ"מ לא כוללת שלטון מקומי, ולכן חייבים הוראת שעה בנושא הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד צודק. לכל הספקים, כולל מה שרוית מספרת, לרשויות המקומיות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, גם הפעם יש רשויות שכבר לוקחות יוזמה ופותרות מיוזמתן, יש רשויות שלא יעשו כלום, במקום שהמדינה תיתן הוראה אחת. הן גם בשנת בחירות אז מי שחכם יעשה את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שמעתי אתמול יוזמה מדהימה של בית חולים שגייס תנועת נוער, את כל הנערים והנערות הנהדרים שלא היה להם מה לעשות, הביא אותם לבית החולים. מנהל בית החולים אמר בסוף המבצע האדיר הזה: אף פעם בית החולים לא היה כל כך נקי. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> הייתי אתמול ב-01:00 לפנות בוקר במרכז הלוגיסטי של שופרסל במודיעין. עובדים שם מכינות קדם צבאיות, שביעיסטים, שמיניסטים. את כל הכסף ששופרסל משלמת להם הם תורמים בחזרה. זה עם ישראל, זה הילדים שלנו במיטבם. אנחנו כבר הצבנו 6,000 חבר'ה כאלה במפעלי התעשייה. זה החוזק של העם שלנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כשאני הייתי בתיכון היו לוקחים אותנו בקיץ בחופשה לשבועיים קטיף. זה חינוכי, זה ערכי, זה יסייע, ואתה גם מחדיר להם. יש לנו פה חמ"ל של חברי כנסת, מגיעים חבר'ה צעירים שרק משוועים לעבודה ואין לנו כל כך הרבה מקום איפה לשים אותם. אז תרימו את הכפפה, תפנו לתנועות נוער, לבתי ספר. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> זה אצלנו היה קול קורא ויש כבר למעלה מ-10,000 מתנדבים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתם תעלו את הנושא של הוראת שעה לממשלה גם בנושא השלטון המקומי? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> את השלטון המקומי צריך להביא לכאן. אתם מכירים את השיח, חבר הכנסת המטפל בזה. אני חושב שצריך לדבר עם יו"ר השלטון המקומי ועם יו"ר פורום ה-15. הם מתנגדים לזה עם הרבה טענות. צריך לטפל בזה גם ברמה שלכם. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> צריך לקחת בחשבון שהם לא משלמים על חודשים קודמים. זה באיחור של חודשים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני לוקח את זה על עצמי, אני אדבר עם ביבס מיד בסוף הישיבה. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> אני בעלת שתי מסעדות בעיר מודיעין. אני מעסיקה 70 עובדים. חשוב לי להבהיר לכם, אנחנו מדברים עכשיו על דיון בחירום. ענף המסעדות סגור. לא רק עכשיו, בשגרה מאפריל אנחנו בצלילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני זוכר אותך מהישיבה שעשינו על המסעדות. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> נכון מאוד. אני באה לזעוק פה את הזעקה של כולם. אנחנו אנשים פרודוקטיביים, אנשים יצרניים שמעסיקים עובדים, והפכנו להיות אוכלוסייה מוחלשת במשך השנים. ועכשיו אנחנו רואים את זה ביתר שאת כי אנחנו עכשיו במצב של מוות. אם היינו בגסיסה איטית, עכשיו זה מוות. במצב שלי היום חסר לי בתזרים קרוב לחצי מיליון שקלים. כמו שאתם מבינים, אני לא טייקונית, אין לי מאיפה להביא. אין לי איך לשלם לעובדים שלי, אין איך לשלם את כל האגרות שהמדינה רוצה ולאף אחד לא אכפת, כאילו עולם כמנהגו נוהג. אז אומנם נציג האוצר הלך, אבל אין לנו הזמן הזה. השר הגיע מעולם העסקים, הוא מבין שזמן זה דבר חשוב לעסק. מבחינתו זה להיות או לחדול. אין לנו הזמן של תוכניות. יש לכם מתווה של קורונה, תנסו לתקן את הכשלים שהיו בו ותצאו לדרך. ניקח את הדוגמה של הלוואות בערבות מדינה. בזמן הקורונה המדינה נתנה הלוואה בערבות מדינה ב-15% בעוד שבאירופה ובארצות הברית נתנו הלוואה ב-85%. תעזרו לנו בזה, תנו לנו אפשרות לגלגל את עצמנו. הגברת דיברה פה על מאעכרים. אני כדי להוציא הלוואה בערבות מדינה אמורה לשלם 7,000 שקלים למאעכר שרוצה לסדר לי את זה. למה? קחו אחריות על הבנקים. הבנקים השתוללו פה לאורך השנים. מה שנעשה פה זה עוול. הגיע הזמן שיהיו מתחת לאלונקה ויעזרו לנו. מה זה כל העמלות האלה שאני אמורה לשלם? הטירוף הזה שאנחנו אמורים לשלם, מישהו צריך לקחת אחריות. דבר נוסף זה העובדים שלנו. העובדים במצב רע. אני לא יודע אם להוציא לחל"ת, לא להוציא, לשלם להם או לא. אין לי מאיפה. מסעדה שיש לה בור של חצי מיליון שקל זה לא עניין של מה בכך. מבחינתי זה להיות או לחדול, ומישהו צריך להתעורר פה. אין לנו הזמן שיש לנערי האוצר. זמן זה עניין של להיות או לחדול. השר, אתה הגעת מעולם העסקים, אתה יודע בדיוק על מה אני מדברת. אל תרפה ותיתן להם בראש. אנחנו צריכים את המקדמה כבר עכשיו, להרים את הראש. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם אנחנו נעמוד במה שגל אמר, ועל זה צריך לעמוד, שתוך כמה ימים יפורסם המתווה ותסגרו אותו ובנובמבר יהיה התשלום, אני חושב שזה די מרגיע. אבל אנחנו צריכים לעמוד על זה שזה יהיה ב-10 הימים הראשונים של נובמבר. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> זה לא מרגיע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נניח שלא עבדו כל אוקטובר, לא מה-7, את משלמת לעובדים שלך עד ה-10 בנובמבר את המשכורת. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז אני חושב שזה בסדר אם אנחנו נעמוד ביעד הזה, ואני אומר לך שאני חושש שאולי לא נעמוד. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> מה שהסברתי הוא שענף המסעדות זה לא עוד חנות נעליים. ענף המסעדות בירידה מאפריל, 10%, 15%. הגעתי ל-50% מינוס הכנסות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו מדברים עכשיו על האירוע של המלחמה, ואני חוזר על זה. אם אנחנו עד ה-10 בנובמבר נצליח לתת את המקדמות, ואני מקווה שהמתווה יהיה מספיק רציני, אני חושב שרק בעניין הזה זה נשמע בסדר. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> אני יו"ר תנועת העצמאים. תציג להם דד-ליין עד ה-1 בנובמבר. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> אולי שווה לתפוס את הבנקים ולעצור את הריביות המטורפות. לשלם 8,700 שקל לרבעון ריביות? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ועדת כספים מטפלת בנושא של הבנקים, אז אין טעם שגם אנחנו ניכנס לזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה עלה אתמול בגלל הריביות של המשכנתאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עלה או מטפלים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שיהיה דיון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה עלה כי מחזירים הוראות קבע למפונים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גפני אמר שהוא רוצה לקיים דיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי הוא הולך לקיים את הדיון? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא לא אמר מתי. הוא אמר בימים הקרובים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אדבר עם גפני. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אם המקדמה תהיה עד ה-10 בנובמבר אנחנו לא נוכל לשלם את המשכורות. צריך לפני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו שומעים את הבעיות עכשיו. לא נפתור אותן ברגע זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הלוואי שזה יהיה כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איציק גורביץ, בבקשה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> תמונת מצב, יש 168,000 דירות בבנייה פעילה שכרגע אף אחד לא נכנס לתוך האתרים. לא רק בגלל הנחיות פיקוד העורף, לא רק בגלל צווי 8, לא רק בגלל ש-80,000 פלסטינים עזבו. יש פה רשויות מקומיות שנתנו הנחיה לסגור את אתרי הבנייה כדי שערבים ישראלים לא ייכנסו. 10,000 מתוך 11,600 אתרים סגורים. לפיכך כל המודלים כרגע שמדברים על השוואת מחזור וכו' – זה לא רלוונטי. אנחנו זקוקים דחוף לתוספת של עובדים זרים. אנחנו פועלים ביחד עם פיקוד העורף להחזיר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא יגיעו לשם עובדים זרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא יהיו עובדים זרים, אנחנו במלחמה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> מה שמטריד אותנו, ענף הנדל"ן היום סגור כולו. הענף הזה הוא ענף קריטי לכלכלה. הוא סגור כולו, לא בונים דירות. השר יקיים היום מפגש לא רק לעובדים זרים. הרשויות המקומיות סגרו להם את כל אתרי הבנייה בארץ וזו דרמה, כי זה אומר איחורים במסירת דירות לזוגות צעירים וכו'. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זה לא פיקוד העורף. אנחנו עומדים בהנחיות של פיקוד העורף, אנחנו יודעים מה אנחנו אומרים. ראשי רשויות נתנו הנחיות לסגור אתרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כי זה עניין של בטיחות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש אזעקה, מה אתה עושה עם העובדים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מעלים בעיות כלליות. הנושא של העובדים זרים זו בעיה אמיתית, אבל זה לא ניתן לטיפול כרגע. אף אחד לא יתעסק בזה. אף אחד לא יביא עכשיו עובד זר מגיאורגיה כדי לעבוד. גם בגלל המלחמה אף אחד לא יבוא. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני עושה את זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אנחנו נשב על זה יותר מאוחר ביחד. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לא מבינים. יש חצי טריליון אשראי, זה ייעלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבירם חיון, בבקשה. << אורח >> אבירם אברהם חיון: << אורח >> יש לי מפעל רהיטים באשדוד. אני לא רוצה לחזור על כל מה שאמרו פה, מיותר לחזור. אחת הבעיות שאני נתקל בהן עכשיו ספציפית עם עובדים זה שהם לא מודעים מה הם כן יקבלו ומה לא. עובד שיושב בבית ואשתו היא עקרת בית, או שאשתו גם תובעת, לא יקבל כסף, והם בטוחים שכן כי זה מצב מלחמה. יש לי ספציפית עובדים שמתחילת החודש, כי הם שומרים מסורת, לא עבדו שעה. בסוכות הם ישבו בבית, ומסוכות אנחנו לא עובדים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> היום החובה עליך לשלם את המשכורות? << אורח >> אבירם אברהם חיון: << אורח >> עד עכשיו חשבתי כך, אני שילמתי, ואז כשתבעתי אמרו לי: לא, אשתו בבית, או אשתו תבעה גם, ואז אני לא מקבל. בחודש הזה לא אוכל לעשות את זה. הודעתי לעובדים שלי שזה לא יקרה, ואני מדבר איתך על עובדים שאין להם כסף. בחודש הבא אעמוד מול אנשים שיש להם ארבעה ילדים להאכיל ואין להם שעת עבודה, מה אני עושה איתם? לי אין דרך עכשיו לעזור. בפעמים קודמות יכולנו, תזרימית אני לא יודע מה יהיה ב-10 בחודש הבא. אבל עובדתית היום יש אנשים שבחודש הבא לא יהיה להם כסף לאוכל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה הם לא זכאים? << אורח >> אבירם אברהם חיון: << אורח >> היום רק אחד מבני הזוג זכאי לשבת בבית, גם אם זה במצב מלחמה. לפחות זה מה שאנחנו יודעים, אני לא יודע על משהו אחר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם זה לא מפעל חיוני. << אורח >> אבירם אברהם חיון: << אורח >> יש לי מקלטים ויש לי הכול, ואמרתי לעובדים שהם צריכים להגיע. הם יושבים בבית ואומרים לי: מלחמה, אתה תשלם. יש אחד שעזב את העיר כי אין לו ממ"ד. וספציפית חבר'ה שהם שומרי מסורת, אחת הבעיות היא שהם לא עבדו שעה מתחילת החודש, וגם אם יבואו לעבוד עכשיו, ממה הם יחיו? מדובר על 2,000 או 3,000 שקל לחודש הבא. ואלה אנשים שהם עם הכי קשיים והכי מצוקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביטוח לאומי, אתם מתכוונים לעזור לאנשים במסגרת הביטוח הלאומי? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> כרגע המצב החוקי היום מדבר על הוצאה לחל"ת של 30 יום. גל לא נמצא פה, אבל אנחנו בוחנים את כל המתווה. הביטוח הלאומי מגויס כולו גם לצורך שיקום. כל האגפים וכל העובדים שלנו מגויסים גם לצורך הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תסביר לנו יותר מדויק, מי מכריז על חל"ת של העובדים ל-30 יום ומי משלם? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ולמי מגיע החל"ת? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> דובר כאן קודם על העניין של המקדמות. צריך לזכור שהביטוח הלאומי הוא תקציב סגור. הביטוח הלאומי גובה כסף, ואת אותו כסף שהוא גובה הוא משלם בחזרה לכל הגמלאות שאנחנו מכירים, גם במצבי חירום וגם בשוטף – ילדים, נכות, זקנה. זה לא משתנה וזה ממשיך להשתלם. אם אנחנו לא נגבה את הכספים בהיעדר מתווה מתכלל של האוצר, ממילא גם לא נוכל לשלם את כל הגמלאות שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נניח אדם יצא לחל"ת ונתתם הסכמה כזאת, מה הוא מקבל? עד איזה סכום הוא מקבל? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> היום החל"ת מדבר על הוצאה לחל"ת של 30 יום לפחות, זה המצב החוקי היום. אנחנו צריכים לגבש ביחד עם האוצר מתווה למצב החדש שנוצר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מי מכריז עליהם? אתה מהרהיטים, אתה אומר להם צאו לחל"ת? << אורח >> אבירם אברהם חיון: << אורח >> אני לא הוצאתי אף אחד לחל"ת, אני לא יודע אם אני יכול. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא זכאי להגיד לעובדים? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> מותר להוציא לחל"ת רק בהסכמת העובד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם לא, לפטר אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסור לפטר בזמן מלחמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שאתם אומרים שאפשר להוציא לחל"ת אז כל העובדים מקבלים מענק, נכון? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> זו לא החלטה של הביטוח הלאומי אם להוציא לחל"ת או לא. הביטוח הלאומי גם לא יודע מה המצב של כל מעסיק, עצמאי או חברה במשק. ממילא זו לא החלטה של הביטוח הלאומי וזה גם לא מותנה בהכרזה של מצב חירום כזה או אחר. אבל המצב החוקי היום, כאשר אתה מוציא לחל"ת, בניגוד לפיטורים, זה צריך להיות ל-30 יום לפחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, זו החלטה של כל מעסיק בפני עצמו. אתה נותן למעסיק את הכסף? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> כאשר מדובר בהוצאה לחל"ת בעצם זה דמי אבטלה. זה נקרא בקורונה חל"ת, זה המושג הרווח בעם, אבל המושג הוא דמי אבטלה. כמו שאדם מפוטר אז הוא מקבל דמי אבטלה לתקופה מסוימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי צריך להכריז על זה? האוצר צריך לסכם את זה אתכם? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> מי שמוציא לחל"ת זה המעסיק, אבל תקופת הזכאות היא כרגע מוגבלת בחוק אם יוציאו אותו ל-30 יום לפחות והיא לא נותנת מענה לתקופה שכרגע נוצרה בגלל המצב המלחמתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא מקבל את זה רטרואקטיבי מהיום הראשון של המלחמה? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני לא רוצה להתחייב פה על דברים שלא בסמכותי, אבל אני מניח שאם בסופו של דבר יגובש מתווה, הוא יגובש רטרואקטיבית מה-8 באוקטובר. לגבי המקדמות, בסוף דחייה של תשלומי מיסים זה מעוגן בחקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לעסק אין הכנסה והעסק סגור אז הוא מוציא לחל"ת, מה הוא יעשה? << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אי אפשר להוציא לחל"ת בלי הסכמת עובד. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> המדינה משלמת גם כך וגם כך, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים המדינה לא משלמת כלום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> או חל"ת או שהוא נשאר אצל המעסיק, אתה מעדיף שהוא יישאר אצל המעסיק. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> נכון. בקורונה העובדים לא חזרו, אדוני צודק. חשוב לנו לשמר את העובדים עכשיו, ולכן צריך את הכסף עבור השכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקורונה זה היה שנתיים. פה מדובר על חודש או חודש וחצי. זה לא אותו דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התנאים יכולים להשתנות משבוע לשבוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדם אומר: אין לי ממ"ד, אני לא יכול לבוא לעבוד, אני רוצה לצאת מהעיר. מה תעשה? איך תחייב אותו? << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> תוציאו לחל"ת של חודש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קח את המסעדה שלה, המסעדה סגורה גם ככה. מה היא תעשה? אז היא מוציאה אותם לחל"ת. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> אין לי מאיפה לשלם. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> היא תשלם לעובד ומקבלת פיצוי. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> מאיפה אני אשלם? שישלמו את הפיצוי קודם או שייתנו הלוואה בערבות מדינה בזריזות, לא באיטיות. << אורח >> איתן שטיין: << אורח >> אני מביטוח לאומי. כרגע נמסר לי שאנחנו מעוניינים גם מול האוצר לא ללכת למתווה חל"ת אלא כן להשאיר את העובדים בעסקים שלהם. אנחנו נמצאים בקשר עם משרד האוצר, אני מקווה שתוך יומיים יהיה מתווה של מענקים כדי להשאיר את העובדים במסגרת העבודה שלהם ולא להוציא אותם לחל"ת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל לא בכל מקום אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עסקים סגורים. << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> העסק שלי סגור. אני מייצגת את ענף התערוכות והכנסים והתיירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מעבר לעסקים סגורים, הוא מספר לך על מקרה של אדם שגר באשדוד, אין לו ממ"ד, הוא לא יישאר בעבודה. מה תעשה איתו? תשלם לו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נסביר את הרעיון המרכזי. יש עסקים שביום אחד פתאום נגמרו להם ההכנסות, ההכנסות שלהם ירדו בצורה ניכרת, וכתוצאה מזה יש המון בעיות. אני טוען שהדרך הטובה ביותר, האבן הגדולה, המרכזית, זה לתת להם מענק בגודל הירידה, או קרוב לגודל הירידה של המחזור. ואז במקום שאנחנו נשלם לאנשים דרך חל"ת נשלם דרך המעסיק. נעודד אותם להישאר בעבודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור, זה גם מענה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יכולים להיות כל מיני מקרים פרטניים. אנחנו צריכים לעודד להישאר. יש בעיה עם ממ"דים, לא ממ"דים, זה לא עניין מקרו כלכלי כרגע. זה עניין נקודתי שיכול להיות שצריך לעשות כל מיני הקלות ותיקונים נקודתיים. אני לא נכנס לזה. אבל כרגע זה חסם עורקים. המקרו, הדבר הגדול ביותר שצריכים להתעסק איתו, זה הוודאות של העסקים שידעו שאנחנו משלימים לא מאה אחוז מהפער, אלא איקס אחוזים מהפער בהסכמה. אנחנו צריכים להגיע להסכמה עם המגזר העסקי מהו המודל שכולנו יכולים לחיות איתו. זה לא בשמים להגיע לשם. כמו שאמרתי לאנשי האוצר, אי אפשר לנהל את זה בנפרד, כולנו צריכים לעשות את זה עם כל החברים שיושבים כאן, הנציגים המרכזיים. לשבת בנחת, להציג טיוטה ראשונה, לדבר, לשבת בחדר עד שיוצא עשן לבן. אבל ברמת המקרו, פעם שנדחף את הכלי המרכזי, אז ניגש לאבנים הקטנות. יש המון אבנים קטנות, אבל זו האבן הגדולה. << אורח >> אבירם אברהם חיון: << אורח >> נתתם לי את זכות הדיבור ולא עניתם לי על השאלה. עובד שלא מגיע לעבודה ואשתו יושבת בבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לנו תשובה בשבילך, זה כל העניין. אין החלטות בעניין הזה. << אורח >> אבירם אברהם חיון: << אורח >> לי יש עבודה ואני רוצה להפעיל את העסק. עובדים יושבים בבית ואומרים לי: אתה צריך לשלם גם ככה, כי זה מצב מלחמה. יש עובדים שהגיעו ויש עובדים שלא הגיעו, אני אמור לשלם לכולם? מה אני אמור לעשות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא יועצים משפטיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יום יומיים תהיה לך תשובה. מתווה תוך יומיים צריך להיות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש עוד הרבה גופים. יש אולמות ויש היסעים ויש כל כך הרבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קרן, בבקשה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, על זכות הדיבור. אני יושבת-ראש פורום הגנים הפרטיים בישראל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> קרן, בהזדמנות הזאת אנחנו רוצים, כל יושבי הבית, להשתתף בצערך. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה רבה. אני אכן קמתי משבעה אתמול. שכלתי את בני וחזרתי לעבודה בשיא המרץ מכיוון שיש לי ענף שלם מאחוריי שצריך את איחוד כוחותינו. אנחנו מטפלים בגיל הרך, ולצערנו ממשבר למשבר, מלחמה, מגיפה, אנחנו כנראה צוואר הבקבוק של המשק. מכיוון שאנחנו עוסקים בפעוטות קטנים חסרי ישע שלא יכולים להישאר ללא השגחה מתמדת, ואנחנו עוסקים בענף שלם שהוא ברובו ככולו נשים. כבוד יושב-ראש הוועדה, אשמח שתעזור לנו לעשות סדר, מכיוון שאת העסקים לכאורה שלנו, שהם גם נקראים מוסדות חינוך, אנחנו לא יודעים להפעיל כשיש לנו ארבעה מתווכים. יש לנו את פיקוד העורף, הרשות המקומית, משרד החינוך ולחץ שמופעל עלינו מהציבור לתת מענה כעסקים חיוניים. כי ללא פתיחה של מוסדות החינוך בגיל הרך ההורים לא יכולים להגיע למקום עבודתם. אתן דוגמה. לי יש מעון בירושלים שלפני יומיים קיבל הנחיה מהרשות המקומית לא לפתוח, פיקוד העורף הגדיר את ירושלים צהוב ואומר כן לפתוח, התקהלות עד 30 איש אז אני יכולה לכלול צוות וילדים עד 30. זה אומר שחצי מהילדים אני משאירה בבית. כאשר לא נקבע עדיין מיהו עובד חיוני, מי זכאי, מה גם שאני לא מצליחה לגייס את הצוותים להגיע למקום העבודה, כי גם להם יש ילדים אישיים שהם מתחת לגיל 14, והחוק אומר: והיה וישב הורה עם ילדו והיה הילד מתחת לגיל 14, לא ינוכה שכרו על ידי מעסיקו. כך שגם לעובדים יש לגיטימציה להישאר עם הילדים האישיים שלהם בבית. אנחנו פה בבעיה. אנחנו פה כדי לעזור. אני, וארגוני גנים אחרים, מעוניינים לפתוח את הענף שלנו לעובדים חיוניים כדי לאפשר למשק לחזור לתפוקה, לפחות רופאים, כוחות ביטחון וכו'. אין גברים בבתים, זאת אומרת שגם אם לוקחת את הנשים אני משאירה ילדים בבית ללא השגחה מתמדת. אנחנו גם צריכים לשלם משכורות ב-10 בחודש והצרה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו קיבלנו את התשלום מראש. ההורים שילמו כבר את אוקטובר. זאת אומרת שאני ב-1 בנובמבר צריכה לחשוב איך אני מחזירה את אוקטובר יש מאין. לכן אנחנו רוצים להניח כאן את זה על השולחן לשני דברים. האחד זה שאכן תדאגו למענק שימור עובדים, כי ענף החינוך גם כך קורס ממצוקת כוח אדם. והדבר השני הוא שאם יוחלט לתת מענקים בעקבות המלחמה הזאת, אני מבקשת שלא תדרשו אותם בחזרה. מכיוון שכאשר גן ילדים נסגר, הוא לא יכול להיפתח באף מקום אחר. הוא יכול להישאר רק במרכזי אוכלוסייה ולתת מענה לזוגות הצעירים, וכאשר הוא ייסגר לא יהיה לילדים האלה לאן ללכת. גם כך אנחנו בבעיה של היצע וביקוש. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> קרן, אני ממש משתתף בצערך. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לעדכן אותך ששר החינוך מוביל מול פיקוד העורף לבדוק בכל מקום איפה אפשר לפתוח את המערכת החינוכית, ובעיקר על מה שאת דיברת. אנחנו בוועדת חוץ וביטחון אישרנו את זה בצו שהממשלה ביקשה למצב חירום ופתחנו את זה שיהיה השיח הזה בין שר החינוך לבין פיקוד העורף. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אז חשוב מאוד לשתף את השטח. בהזדמנות זאת אני רוצה להגיד שהיה לי ילד שהוא גיבור ישראל. תודה לכם על ההזדמנות שנתתם לי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> משתתפים בצערך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> קרן היקרה, משתתפים מאוד בצערך. גם את גיבורה שיום אחרי השבעה את פה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה. אני לא מרגישה גבורה, אני מרגישה משימה לאומית. אנחנו במלחמה, ואני חושבת שאנחנו צריכים להיות מאוד פרקטיים. הציבור צריך אותנו, העורף צריך אותנו. כלתי בהיריון, היא מחנכת בכיתה ז', לא תאמינו, גם היא חזרה היום לעבודה. אנחנו כל כך רוצים לתת לציבור את המענה כדי להשאיר את הגברים בחזית, אבל די עם מכבסת המילים. בואו נהיה פרקטיים. לחכות עד ה-10 בנובמבר כדי שנראה שם מה יקרה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הכוונה היא שזה ישולם עד ה-10 בנובמבר, ואם נעשה את זה, זה הישג. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אם הבירוקרטיה לא תהיה ארוכה, מלאת ניירת ומיליון תנאים מצטברים שמי יכול לעמוד בהם, אנחנו עם השר ועם יו"ר הוועדה. דרך אגב, שאפו, עברנו את זה בשומר החומות שהיה מבצע מאוד קטן. אתה תמכת במענק עובדים על סך 430 שקלים ליום. העובדים נשארו בענף, תמכנו בהם. זה עבד בגלגלים מאוד משומנים. אני סומכת עליך. תודה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ניר, זה מאוד חשוב אם אתה מצליח להוביל את הלו"ז הזה שעד ה-10 בנובמבר גומרים את הכול ומגיע התשלום כמקדמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה זה האוצר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד באבנים הגדולות. קודם כל לייצר ודאות, בפשטות. זה יעלה הרבה כסף למדינה. אגב, זו לא עלות, זו השקעה. כשאתה נותן לעסק לשרוד זו לא הוצאה. אם לא נעשה את זה, לא יהיה מי שיניע את הקטר יום אחרי. דוגמה טובה זה גני הילדים. אנחנו חייבים לשמר את המסגרות הללו. ייקח לנו כמה חודשים, יעלה כמה עשרות מיליארדים לחודש. אנחנו נעבור את 100 מיליארד השקלים ואין בעיה. אסור להסתכל על הכסף. מה שאמרתי לחברים באוצר, אולי זו לא השיטה שהם עבדו בעבר, זה לשבת ולתכנן במשותף עם משרד הכלכלה ועם הנציגים, להראות טיוטה ראשונה, טיוטה שנייה. זה תהליך שיכול לקחת כמה ימים, ואז לגמור עם האבנים הגדולות. אחרי שנגמור עם האבנים הגדולות, באותה שיטה ניכנס באבנים היותר קטנות, וכך נתחיל לפתור נושא אחרי נושא. אבל יש נושא אחוד לכולם, זה הסגירה של חלק משמעותי מהפער בהכנסות. זה פותר אוטומטית, גם לך. אחרי זה נבדוק עובד, לא עובד וכל מיני דברים אחרים. אבל מבחינת התפיסה, המקרו, אם אנחנו יודעים לצמצם פערים בהכנסות, זו האבן הגדולה ביותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני בעד הנושא הזה, אבל עסק שמקבל את הפער צריך להוכיח שהוא שילם דברים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ברור, זה התנאי. העסק יצטרך להצהיר שהוא לא מפטר עובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם להוכיח. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> קודם שיצהיר, אחרי זה שיוכיח. שיצהיר שהוא לא מפטר עובדים, נחשוב על עוד כמה נושאים שהוא מצהיר עליהם, ויקבל אפילו מקדמה על חשבון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כמובן שאנחנו שומעים את הזעקות ואת הטענות הלא פשוטות. אנחנו במלחמה, ובמלחמה מתנהגים אחרת. אתמול זעקתי את זעקתי בוועדת הכספים, אבל אני חושבת שחייב להיות סנכרון בין שתי הוועדות האלה, כי בסוף אנחנו מטפלים כמעט באותה אוכלוסייה שצריכה לקבל מענה, ומהר. אסור לנו להימרח בעוד 24 שעות, 48 שעות, עד שיחליטו, ותקנות וכו'. צריך לתת קודם כל פתרונות מיידיים. אני מאמינה בפתרון מיידי, ואחר כך תמיד אפשר להתחשבן. ראינו את זה גם בקורונה, וברוך השם לא ריחמו. מי שהיה צריך הטילו עליו עיקולים, מה שאסור שיקרה כאן. אדוני, אני ממפוני שדרות. יש לי ילדה שהיא מפונה מכפר עזה שהייתה בטבח ונמצאת בשפיים. אתמול העליתי את סוגיית הבנקים וההתנהלות, וברור לי שבנקים הם גופים פרטיים, אבל גם בסוגיה הזאת נצטרך לראות איך בממשלת ישראל מתחילים להבין שעם כל הכבוד לפרטיים, אז גם כשהפרטיים מרוויחים ובזמן אסון הם צריכים להיות חלק מהסולידריות וממה שקורה פה במדינת ישראל. ואם בגלל חריגה של 5,000 שקלים, בגלל שלא הפקידו בגלל חגים כי הם עצמאים – אני מזכירה, היינו בחול המועד ואנשים לא הספיקו להגיע לבנקים – מחזירים צ'קים של 563 שקלים או של 1,000 שקלים, זו לא החזרה כמו הנזק שמחר ייגרם לאותה עורכת דין כאילו היא מוגבלת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, בעניין הזה, כמו בקורונה, כל ההחזרות לא ייחשבו בספירה. זה מה שצריך לעשות בחוק, רטרואקטיבי מהמועד הראשון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לחיילים ולכל מי שמגויס זה אוטומטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא בעיה. עשינו את זה ואנחנו יכולים לעשות את זה בצ'יק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אחרי שאמרתי מה שאמרתי בוועדה, נעמדו בבנק ישראל על הרגליים ושאלו איך יפתרו. אני אומרת שוב, זו לא בעיה אישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השאלה אם משרד הכלכלה צריך להגיש את הצעת החוק הזאת. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> כן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תגישו אותה ונעביר אותה ונגמר הסיפור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זו בעיה של כלל עוטף ישראל. גם בנושא הזה של הלוואות, וזה עלה כאן, ערבות מדינה, זה מטורף מה שקורה ברשתות שקמות מלא קבוצות ושמים את התמונות של כל מיני בכירים. קוראים לזה הלוואת ערבות, אתה לא יודע מי האנשים האלה. מהרגע שהכנסתם, אלפים שמו. אתה פותח את הרשת, חייב שיהיה גוף אחד אמין שנדע שגם אותו אדם שרוצה לקחת הלוואה ידע שזה אכן מספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה היא שהקריטריונים בתקופת מלחמה חייבים להשתנות לתקופה הזאת. יש בעיה נוספת, שמי שקובע מי לוקח את ההלוואה זה הבנק. הבנק בודק את יכולת ההחזר והוא מחליט לאיזה לקוח לתת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא מסרב לארבעה מתוך עשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מסעדות נחשב ענף בעייתי. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> הוא ענף בסיכון והם לא נותנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם ענף הביגוד, ההלבשה, דרך אגב, הוא כמו המסעדות והם לא מקבלים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> צריך לדאוג להם שלא יתמוטטו לנו. אימאן, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צהריים טובים לכולם. בתפילה לימים יותר בטוחים וטובים בעזרת השם. אני מסכימה עם כל הדברים שנאמרו כאן, אבל אני רוצה להדגיש דבר אחד ולדבר על הבורג הכי קטן במערכת שהוא הכי חשוב בעיניי, וזה העובדים שעובדים בכל המקומות, אם זה מפעלים, אם זה מסעדות, אם זה עסקים קטנים או גדולים. בסופו של יום העובדים הם הנכס האמיתי של כל המפעלים האלה ושל כלכלת המדינה. העובדים האלה נמצאים במצב שהם לא יודעים מה יהיה להם בסוף החודש, האם יקבלו משכורת או לא. אבל מצד שני יש להם ילדים בבית ויש להם תשלומים שהם צריכים לשלם ולהאכיל ולדעת שאחר כך הם יוכלו להתקיים. ולכן חשוב מאוד לזרז את התהליך בקשר לעובדים שעובדים במקומות כך שאו שאי אפשר לעבוד או שמקום העבודה נסגר מכל סיבה אחרת. לכן חשוב מאוד שיצאו הנחיות ברורות גם למעסיקים וגם לעובדים, ולא להשאיר את העובדים והמשפחות שלהם, כי מאחוריו יש משפחה שלמה. תודה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש נושא שהוא לא פוליטיקלי קורקט, זה העניין של התרומות. בקום המדינה יהודי התפוצות נהגו לתרום למאמץ המלחמתי, לכלכלה של מדינת ישראל, ויש קונספציה שלא צריך לקבל תרומות. ויש יהודים טובים, אני ניהלתי זום עם קהילה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקבלים תרומות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ערימות של תרומות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל זה לא מכוון מבחינת המדינה. אז צריך גם גורם מתכלל שייקח את זה דרך קרן היסוד וכדומה. כי יש המון שרוצים לתרום ולא מכוונים את זה. אני לא חושבת שזה צריך להיות בצורה כזאת שאנחנו לא מקבלים או מתביישים לקבל או עניין של אגו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אנשים תורמים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו נתקלים בזה. קטסטרופה. אין יד מכוונת, אין מישהו מבחינת המדינה שמוכן לקחת את זה וצריך לדבר על זה. זו לא בושה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אי אפשר שהמדינה תעשה את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריכים לדבר על זה עם רשות המיסים. הרי יש עמותות שתורמים להן ומקבלים אישור למס הכנסה. יש חברות שיכולות לשלוח תרומות לא בכסף אלא בסחורות, ואז מס הכנסה יכול להגיד להם: זה לא במהלך העסקי שלכם. הם צריכים לקבל אישור באופן כללי על כל התרומות האלה לציבור הרחב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל יש מצוי ורצוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זו החלטה של רשות המיסים ונגמר הסיפור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עכשיו לשיפוץ של כל העוטף יש הרבה דברים שאפשר לעשות עם הסכומים האלה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> משרד האוצר נותן את האישור 46. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לעמותה. למשל חברת הייטק גדולה שרוצה לתרום אוכל לעוטף, לכל התושבים שם, אבל זה לא במהלך העסקי שלה. יכולים בדוח השנתי להגיד להם שזה לא כלול. צריכים לתת להם אישור מראש לדבר הזה. ואז לא חייבים לתרום דרך עמותה. בשביל מה כל המהלך הזה? הם קונים את הסחורה, מעבירים לתושבים בעוטף, או מממנים בית מלון וכדומה. אבל זו לא הוצאה שתוכר להם בסוף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה כאלה. עמותות התרוקנו. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> זו בדיוק הבעיה. ועדת כלכלה אומרים לך שאין תחליף - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה כאן. לא הייתי מתחילת הדיון ואני לא יודעת אם דיברתם על זה. אני שומעת על עליות מחירים ברשתות השיווק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש על זה דיון ב-12:30. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא היית בישיבה הקודמת. אנחנו בעניין הזה מסונכרנים עם המשרד. השר עוד לא אמר את זה, אבל יגיד את זה ב-12:30, הוא יוציא צו הקפאת מחירים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא צריך. יש עלויות ב-1% או 2%. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש הרבה אחוזים. אפילו ב-100%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, גם כרטיסי טיסה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הנושא הוא נקודתי. יש עסקים ספציפיים שמגזימים ואנחנו נלך להם על הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עד שתלך על הראש, בינתיים אנשים משלמים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בלית ברירה משלמים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש לנו מתווה שיהיה על דעתכם. אבל נידרש לחקיקת חירום שנותנת כלים לקנוס באופן דרמטי - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אפס סובלנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נייר טואלט עלה ב-40%, מים מינרלים עלו ב-100%. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גועל נפש, בימים כאלה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> אתמול כבר יצאו הודעות. בגלל שהדולר קופץ ואין סחורות, מעלים מחירים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כל מי שמעלה מחירים בעת הזאת, כולל כרטיסי טיסה, זה פשוט מתחת לכל ביקורת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נדבר על זה ב-12:30. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה בוועדת בריאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועדת בריאות זה חשוב מאוד. בבקשה. << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> אני סגנית נשיא באיגוד לשכות המסחר ומייצגת את העסקים הקטנים והבינוניים ויושבת-ראש חטיבת הכנסים והתערוכות באיגוד לשכות המסחר. לי יש כאן דג'ה-וו. יש לי חברה שקיימת מ-1973, מאז מלחמת יום כיפור. אף פעם לא היינו במצב כזה. אנחנו כבר סוחבים שנה רביעית שאין כמעט הכנסות, ובגלל שהייתה קורונה סגרו אותנו. אי אפשר היה לעשות תערוכות או כנסים. עכשיו אנחנו גם סגורים. אי אפשר להביא יותר מ-30 עד 50 אנשים, אין תערוכות ואין כנסים עם כמות כזאת של אנשים. בקיצור, העסק סגור. אנחנו במצב של לחיות או למות. בשביל עסק כמו שלנו, פתרון של להחזיק עובדים הוא חסר תועלת, סתם חבל, כי אין להם מה לעשות. מעכשיו עד שתיגמר המלחמה אין לנו מה לעשות. המחזור הכי גדול שלנו הוא בחודשים אוקטובר-נובמבר, וכל העבודה שעשינו כל השנה בשביל להביא לכאן אלפי אנשים לכנסים ותערוכות בין-לאומיים מכל העולם נמחקה לגמרי. עבדנו שנה בשביל אפס הכנסות. עכשיו אין לנו מה לעשות וגם אין לנו מה לעשות עם העובדים. במצב כמו שלנו, פתרון של חל"ת גמיש הוא פתרון שאפשר לשלוח את העובדים לחל"ת. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> גברת שטיר, כולנו למודים שפתרון של חל"ת זה הפתרון הכי רע גם למעסיקים וגם לעובדים. ברור שהעסק שלך נפגע. את תמשיכי לשלם לעובד ולהעסיק אותו, זו הדרך הכי טובה לשמר אותו, ומנגד את תקבלי פיצוי חלקי מהמדינה על הירידה במחזורים של העסק שלך שברור שתהיה ירידה. אז כך זה win win. גם העובדים ממשיכים לקבל והקשר עם המעסיק נשמר, וגם המדינה מפצה אותך על הירידה במחזורים. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> אבל זה לא מודל שמתאים לכולם. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> בסדר, אז המדינה נותנת פתרון מקרו. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> זה בדיוק הכשל שהיה בקורונה, העסקים יכלו לבחור אחד מתוך שלושה, וזה לא מתאים לכל העסקים. אנחנו צריכים לשמר 2.5 מיליון עובדים. אני חושב שמיליון עובדים בסכנה בוודאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מערבבים את זה עם הקורונה. בקורונה זה היה ארוך טווח. פה לא מדובר על מצב של חצי שנה. אוי ואבוי אם זה היה המצב. << אורח >> ישראלה שטיר איינשטיין: << אורח >> אני מקבלת את מה שנאמר כאן, אבל כשאין לך עבודה בשביל העובדים, אז מה תעשה? תגיד להם לבוא בבוקר בשביל לשבת ולא לעשות כלום? << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> מה זה לשלם חל"ת? אתה אומר לו לשבת בבית ולקבל כסף. אז ככה לא ננתק את הקשר בין העובדים שלך אלייך כמעסיק, ותמשיכי לקבל את הפיצוי מהמדינה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אדוני מנכ"ל משרד הכלכלה, חשוב לדעת שיש עסקים שגם לא ירדו במחזורים אבל עדיין צריכים לשלם שכר. השאלה היא מה קורה בסיטואציות כאלה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> נקיים אתכם שולחן עגול. קבענו כבר זומים עם כולכם כדי לעשות את הפיינט יונינג של המודלים האלה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אבל צריך להבין, אם אתה מחייב להשאיר את העובד, אתה מחייב את המעסיק על תקורות שאתה לא צריך אותן. אולי כל זה מיותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אייל צור, מפעל למסחר וברזל, בבקשה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אנחנו ענף ברזל ובניין, אנחנו תומכי בנייה. ענף הבנייה נמצא כרגע בסגירה מוחלטת, ומן הסתם זה גם חדר אלינו. שמעתי את כבוד השר אומר לאנשים לאגור סחורות, כי אולי יהיה חוסר בגלל שהנמלים יהיו סגורים או לא יהיה מחו"ל. אבל אנחנו צריכים גם לזכור שאם אנחנו נאגור סחורות אנחנו גם נצטרך לשלם עליהן, הספקים לא יסכימו לוותר על התשלום. זה שאנחנו נאגור זה בסדר, אבל לא נוכל לשלם להם כי אין לנו עבודה. ענף הבנייה סגור, מאיפה נשלם להם? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא הבנתי את ההקשר. מה הקשר? אנחנו צריכים להגדיל מלאים כדי למנוע מחסור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא שואל איך הוא ישלם על המלאי. << אורח >> אייל צור: << אורח >> ספקים ירצו את הכסף, לא מעניין אותם שאין עבודה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> השר התכוון למלאים שאתה יודע שהולכים להימכר באופן שוטף. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אנחנו בחוסר ודאות, אנחנו לא יודעים, כי הענף סגור. לענף הבנייה לא נתנו פתרון, ענף הבנייה סגור מכל הכיוונים, גם מפיקוד העורף וגם מהעיריות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ענף הבנייה, היום בזום נתעמק אתכם. זה קבוע בלו"ז היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שגיא, בבקשה. << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> שלום לכולם. אני מנכ"ל קבוצת עוגן. זו קבוצה פיננסית, גוף אשראי חברתי ללא מטרת רווח. אנחנו לא מחכים לממשלה, אנחנו כבר בעוד שלושה ימים מתחילים להפעיל קרן הלוואות של 30 מיליון שקל שאת המקורות שלה הם בעיקר מפילנטרופיה ורובה תהיה ללא ריבית. חלק בריבית מאוד מסובסדת. יכולנו לעשות אולי נצליח יותר. יכולנו לעשות הרבה יותר. אנחנו מגייסים קרן של 100 מיליון, אולי נצליח יותר. יכולנו לעשות הרבה יותר בשיתוף פעולה ממשלתי. אני קורא פה לממשלה להפעיל מחדש את קרן הקורונה במתכונת שהיא הייתה, אבל למצוא פתרון לאור העובדה שריבית הפריים מאוד גבוהה, ובקרן הקורונה הריבית הייתה פריים פלוס 3. הריבית הזאת גבוהה מאוד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך הממשלה יכולה לעזור לך בקרן שאתה נותן הלוואות מהסוג הזה? << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> אנחנו צריכים ערבות מדינה. אם אני אקבל ערבות מדינה, אני יכול לגייס המון כסף מתוך המערכת הבנקאית, אני יכול לגייס את זה ממחזיקי האג"ח, אני יכול לגייס מהפילנטרופיה. הנה, תוך שבוע גייסנו 30 מיליון בלי המדינה, וכבר יש עוד כמה מיליונים בדרך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ערבות שמדינה תיתן יותר מאשר היא נותנת לבנקים בערבות מדינה, או אותו דבר לשתף אותך? << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> אי אפשר לבנות רק למערכת הבנקאית. צריך לשתף גופים כמו שלנו, ובכלל גופים חוץ-בנקאיים, במאמץ. אנחנו יכולים לתת מאות מיליונים. מה המדינה צריכה לעשות? לתת לנו ערבות בנקאית. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> דבר איתנו אחרי הישיבה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> התחלנו לדבר עם גופים כמוכם. אני אשמח לשוחח אתכם. << אורח >> שגיא בלשה: << אורח >> רק אשלים את הדברים. ערבות מדינה אומרת: אנחנו, המדינה, ניקח סיכון. ברגע שהמדינה תיקח את הסיכון, אנחנו נגייס הרבה יותר כספים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> דבר איתנו. אנחנו בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אורן, בבקשה. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> אגיד רק דברים שלא אמרו. אנחנו צריכים להגיד לאוצר שבוועדות הבאות, ויהיו ועדות הבאות, שיהיו שני נציגים אצלם שלא יברח לנו מישהו באמצע. הם צריכים לשמוע את הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר. גל תמיד נמצא בכל הישיבות. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> חברים, חלק מנציגי אגף התקציבים מגויסים למילואים. << דובר >> אורן בוטא: << דובר >> אנחנו צריכים עזרה בזמן אמת לכל העסקים. בקורונה הקטנים קיבלו במאי, הגדולים קיבלו ביולי. אנחנו צריכים שזה יהיה ההפך, הגדולים צריכים לקבל קודם כל. אני קטן, אבל הגדולים שמעסיקים עובדים, כמו נעמה – כמו שאמרה חברת הכנסת, העובדים זה הנכס הכי חשוב של כל עסק. צריך לדאוג להם עד ה-1 בנובמבר, כמה שיותר מהר, כי הם צריכים לשלם משכורות עד ה-10 בנובמבר. אנחנו נחכה בסבלנות גם עד ה-15. אנחנו נוכל לספוג את זה, כי אנחנו עסקים קטנים, אבל אנחנו נקבל את הכסף. אנחנו צריכים את הוודאות הזאת. השוואת המחזורים היא בעייתית, הן מבחינת עסקים חדשים והן מבחינת עסקים שנמצאים עכשיו במצב הכי קשה שלהם אחרי החגים. עברנו חודש של חגים, זה חודש שלא היה לנו מספיק לצבור כדי להיערך לחודש אוקטובר וזה הדבר החשוב. אם זה היה קורה בכל חודש אחר היה לנו קצת יותר קל. זה היה קשה, אבל אחרי חודש של חגים מה שנחת עלינו ביום שמחת תורה האחרון זה המצב הקשה ביותר. לא היה בקורונה דבר כזה, כי בקורונה אנשים יכלו לעבוד. פה אנשים לא יוצאים מהבית מהפחד. האויב לא ינצח אותנו. האויב שרצה להשאיר אותנו בבתים יראה אותנו גם במקומות העבודה. אבל אנחנו צריכים ודאות שהעובדים האלה יישארו, כי הנכס הכי חשוב שלנו זה כלכלת ישראל, זה ה-2.5 מיליון עובדים של המגזר הפרטי. למגזר הציבורי אין פחד. לנו כמעסיקים יש אחריות אדירה. שמעתי את נעמה ושמעתי את כולם פה, ומנכ"ל התאחדות האולמות שמעסיקים 150,000 עובדים לא דיבר. אנחנו נדאג לכולם. אני בטוח וסומך על הממשלה הזאת ואני סומך עליך, שר הכלכלה. אתה הנציג שלנו מול האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. יעקב אבוטבול, בבקשה. << אורח >> יעקב אבוטבול: << אורח >> תודה רבה על זכות הדיבור. אני מתנועת העצמאים, יבואן רהיטים. צריך להתייחס ולקרוא לאסון הזה בשמו כאסון לאומי. צריך להבין שבעלי העסקים עדיין במלחמת הישרדות עוד מימי הקורונה, עדיין משלמים את ההלוואות, עדיין משלמים את החזרי המענקים, עדיין משלמים את המשכנתא ואת הכול, ואם לא ניתן מענה מהיר ובמיידי עוד לאתמול, אנשים לא יחזיקו מעמד. צריך לתת מענה מהיר וכמו שצריך, ולתת גם טיפול לבנקים באופן דחוף ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. יניב בר אור, אתה רוצה להוסיף על מה שקרן אמרה? << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> כן, אני רוצה להוסיף על מה שקרן אמרה. אנחנו תמיד הראשונים שמפסיקים להם את הפעילות ותמיד הראשונים שחוזרים לפעילות. גם עכשיו פיקוד העורף, כמו ששמענו כאן, כבר החזיר חלק מהמעונות ומסגרות החינוך לפעילות תחת תוכנית של רמזור, והרמזור הזה הוא מאוד גמיש ומשתנה. היום חיפה ירוקה ומחר היא יכולה להיות כתומה ומחרתיים אדומה. לכן גם התוכנית שאתם תבנו כאן צריכה להיות גמישה בהתאם לרמזור ולהנחיות של פיקוד העורף. כי אנחנו יכולים להיות כמה ימים פתוחים וכמה ימים סגורים, וזה יכול להימשך זמן רב, כפי ששמענו גם מהשרים. אנחנו מבקשים שהתוכנית תהיה גמישה לפי ההנחיות של פיקוד העורף, אחרת לא יהיה לאן לחזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבירם אלון, בבקשה. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אני מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. שמעתי אתמול בוועדת הכספים, ושמעתי גם מכל מיני מקורות, שמדברים על מרחקים. אולמות האירועים סגורים בכל הארץ. אנחנו ענף השמחות, הושתתנו על זה, ולצערנו הרב נקלענו למצב שבו בשבוע שעבר כשאנשים קוברים ילדים הם לא רוצים לעשות שמחות. כל הענף סגור, כל הענף בביטולים. קשה לנו מאוד עם הדיבור על זה שמדברים על אפס עד 40 או אפס עד 80, כאשר כל המדינה מבחינתנו, 600 בעלי אולמות וגני אירועים, סגורים ולא עושים אירועים. יש שלושה דברים שאנחנו מדברים עליהם. האחד, העסקת עובדים. הבחור מביטוח לאומי לא הרחיב, אבל בסוף לא ניתן להוציא עובדים לחל"ת בלי הסכמת העובד. יש בעיה עם זה. אין לנו אפשרות להוציא היום לחל"ת. בנוסף אין לנו אפשרות גם להמשיך לשלם משכורות כשאין לנו הכנסות. הדבר השני זה ארנונה. המדינה יודעת טוב מאוד לקחת, אבל קשה לה מאוד לתת. תעצרו את הארנונה. הדברים שכיום בשליטתכם, תעצרו אותם. אנחנו לא חברת ביטוח של המדינה. אנחנו לא יכולים להיות המקום שמממן את המדינה, מממן את הרשויות המקומיות, ולאחר מכן אתם דורשים מאתנו שנעמוד בזה ולא נקרוס. אין לנו אפשרות כזאת. עזרו לנו בנקודות שלפחות אתם יכולים לתת מענה מהיר. הדבר השלישי זה ההוצאות הקבועות. הבנתי שזה בתהליך מול משרד האוצר. אנחנו כמובן נשמח להיות שותפים לזה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון שהאולמות זה חבל על הזמן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם קודם הם היו דוחים את האירוע וקובעים אותו למועד אחר, היום זה אפילו לא נקבע מהסיבה שהוא ציין שיש המון משפחות אבלות או חברים, ואז הם לא מוכנים אפילו לקבל תאריך עתידי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם קובעים מועד זה לא פותר לו את הבעיה. כי בכל מקרה זה היה נתפס על ידי אירוע אחר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני מנסה להגיד שאם הוא צופה קדימה ואומר שההכנסות האלה יידחו לו והוא יפסיד איקס, עכשיו זה מוקפא. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> במהלך השבוע האחרון, כולל הימים האחרונים, אולמות האירועים נרתמו למאמץ והוציאו מעל 80,000 מנות חמות לאזרחים ולחיילים בארץ. עשינו שיתוף עם לקט ישראל ופתחון לב, בנוסף עם פיקוד העורף, והוצאנו מעל 80,000 מנות חמות למרות שאין לנו שום הכנסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר חייב ללכת לוועדת כספים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה, דוד. יש לנו אוזניים גדולות להקשיב גם לחברי הכנסת וגם לנציגים, ומה שנאמר כאן נכנס עמוק מהאוזן ולא יצא מהאוזן השנייה, אני מבטיח לכם. האתגר שאני רואה כרגע זה לקחת את האבנים הגדולות, שהגדרנו אותן: דחיית תשלומים ומענק מבוסס ירידה במחזורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה של הקדמת תשלומים של המדינה לספקים, בזה אתה צריך לטפל. זה עניין ממשלתי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולו"ז עם החזרות הצ'קים, שיהיה התיקון לחוק צ'קים ללא כיסוי, שזה לא ייספר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ושייקבע מועד תשלום המקדמות לא יאוחר מה-10 בנובמבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד השר, חשוב שזה יהיה על בסיס ירידה ולא על בסיס מרחקים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אמרתי, על בסיס ירידה. והדבר האחרון שאני רוצה לומר, כשיטת עבודה היעד שאני שם זה להביא את כולנו להסכמה על המודל. כלומר, צריך להיות ברור, המגזר העסקי לא יקבל את כל תאוותו בידו, אבל היעד זה להביא אותם אליכם לוועדה. יש פערים קטנים בין התפיסה של האוצר לבין התפיסה של הנציגות העסקית ואנחנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נציג ההסתדרות הכללית מבקש שתשמע אותו לפני שאתה הולך. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כמובן שאנחנו מכירים את הסוגיה הזאת של חל"ת, וכאשר מוציאים עובדים לחל"ת אנחנו רואים את החזרה הקשה מאוד. ראינו את זה גם אחרי הקורונה. אז כמובן שמבחינתנו יש עדיפות גבוהה מאוד לשמור על העובדים במקומות העבודה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון, מסכימים. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> יש לתת כמובן למעסיקים או פיצוי או מענק, מקדמה על חשבון הפיצוי הכולל, לפחות שיקבלו את המשכורת של חודש אוקטובר. כמובן שזכות לדמי אבטלה עקב חל"ת צריך להיות בשוליים, כשבאמת אין ברירה. ובכלל, כשמוציאים לחל"ת כמובן שזה רק בהסכמה של עובד, וגם צריך לשנות את כללי הזכאות ולבטל את התנאים של 30 ימים, תקופת ההכשרה, ניצול דמי האבטלה בעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה יודע שאנחנו בתקופת מלחמה. אז אולי שההסתדרות גם תשים יד פה בעסק הזה. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כמובן שיו"ר ההסתדרות נמצא בסיורים שלו יום-יום בכל מקומות העבודה, במפעלים ובערים, ובצוותים מקצועיים גם בכנסת. אנחנו תחת האלונקה ונתגייס לכל דבר, אבל כמובן מבחינתנו חשוב מאוד לשמור על העובדים במקומות העבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. יוסי פתאל בזום. ירד. צמרת אביבי, בבקשה. לא ייאמן, אבל כנראה הצלחנו לשמוע את כולם. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> כבוד השר ויושב-ראש הוועדה, שתבינו שאני היום פעם ראשונה מה-7 באוקטובר יוצאת מהבית. פעם ראשונה עקב החרדות הקשות שפוקדות אותי. אנחנו גרים בכפר יונה, לא היו לנו הרבה אזעקות, אבל שתבינו את רמת החרדה בארץ. אני רוצה להגיד תודה לשר הכלכלה שישב איתנו שעתיים בזום ביום חמישי, עם כל ענפי המשק של לה"ב, כשעשינו מיפוי של הצרכים לפי ענפים. אני רוצה למקד את העניין לגבי הפרילנסרים. למשל בענף שלי, ענף החינוך המשלים, הענף מושבת לחלוטין לחלוטין. יש לנו גם פרילנסרים שאין להם אוויר לנשימה, שאין להם התשלומים שהם צריכים לקבל מהלקוחות שלהם, ויש גם חברות שמעסיקות עובדים שאין להן איך לשלם ב-10 לחודש את המשכורות של המדריכים שלהם. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. מאיר קלוגהפט בזום, בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא אביו של היועץ הפוליטי. << אורח >> מאיר קלוגהפט: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. לא אחזור על הדברים שדוברו עד עכשיו, אני רק רוצה לחדד דבר אחד. קודם כל, לא דומה הלקחים מהקורונה ללקחים לעכשיו. המצב שונה. הקורונה הייתה במצב עולמי, המצב הכלכלי היה שונה, שערי המטבע היו שונים, הריבית הייתה שונה. המצב עכשיו הרבה יותר קשה מבחינה כלכלית, מסחרית. המשק מושבת כמעט לחלוטין, גם בענף שאני שייך אליו, ענף הצעצועים. לכן אי אפשר להפיק לקחים. הנושא שדובר עליו, וגם ישראלה שטיר התייחסה אליו, הוא הנושא של חל"ת. אני חושב שזה נושא קריטי, חשוב, כי אף עסק לא יודע איך לנהוג. עמדת לשכת המסחר היא שאנחנו צריכים להתייחס לחל"ת בצורה שונה, לא כמו שהיה בקורונה ל-30 יום, אלא להתייחס אליו כחל"ת גמיש או חל"תון, ואז המעסיק מוציא את העובד לתקופה מסוימת. המעסיק קובע שבוע, ושוב מחזיר אותו לעבודה, ואז העובד לא קובע שהוא ממשיך הלאה ואנחנו מאבדים עובדים כתוצאה מזה שהיו 30 ימי חל"ת. זו הצורה שצריך לגבש שיטה ומודל של חל"ת. זה קריטי לכל עסק, ואז נוכל להמשיך ולהתקדם כפי שכל אחד יכול לעשות בצורה לא פשוטה. ליבי עם המשפחות של החללים והחטופים. שלא נדע צער. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. אלי סתווי היה בזום וירד. הישיבה הסתיימה ואנחנו נמשיך ב-12:30. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:09. << סיום >>