פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 16/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 217 מישיבת ועדת הכספים יום שני, א' בחשון התשפ"ד (16 באוקטובר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא:"חרבות ברזל" והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ'" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי מיכאל מרדכי ביטון ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי נעמה לזימי חנוך דב מלביצקי חוה אתי עטייה חמד עמאר עודד פורר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו קטי קטרין שטרית מיכל שיר סגמן אושר שקלים חברי הכנסת: דוד ביטן מירב בן ארי מירב כהן מאיר כהן גלעד קריב שמחה רוטמן מוזמנים: בצלאל סמוטריץ' – שר האוצר יוגב גרדוס – הממונה על התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר נטע בר זיו – עוזרת לממונה על התקציבים, משרד האוצר כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר שי אהרונוביץ – מנהל רשות המסים יהונתן אזהר – יועץ למנהל רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטי, רשות המסים מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים נעמי הימיין-רייש – סגנית בכירה, משרד הכלכלה והתעשייה מיכל פינק – סמנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה צביקה כהן – סמנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יוני דמרי – מנהל משק חקלאי, תנועת המושבים הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי מארק דכטיאר – יועץ כלכלי, מרכז השלטון האזורי שלמה אייזיק – נשיא לשכת סוכני הביטוח רועי כהן – נשיא לה"ב תומר גלאם – ראש עיריית אשקלון עמוס פרג'ון – מנהל אגף כלכלה, התנועה הקיבוצית יניב בר אור – מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ יצחק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כ"א כלכלה ומיסוי, התאחדות בוני הארץ שירי בכר מס – סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים ובוני הארץ יוסי אלקובי – נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים ניצן אבירן – מנהל אגף כלכלה, הקיבוץ הדתי רועי ישראל קרת – היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי אדם בלומבנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדינות ומנכ"ל האגף לאיגוד, ההסתדרות החדשה אלכס מילר – ההסתדרות החדשה ישראלה מני – סמנכ"לית אגף כלכלה ומסים, איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן – חבר נשיאות, איגוד לשכות המסחר שי ברמן – מנכ"ל, איגוד המסעדות ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס מוטי אלקבץ – מנכ"ל מועצת הלול חנן דגן – מנכ"ל איחוד גני הילדים יעל דניאלי – מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל קרן אוחנה איוס – חיב"ה - איגוד הגנים הפרטיים הארצי יורם מועלמי – יושב ראש מפלגת העצמאים החדשים כח חזק אורן בוטא – מייסד תנועת העצמאיים רון תומר – יו"ר התאחדות התעשיינים בישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל לינור דויטש – מנכ"לית לובי 99 נירה שפק – חברת כנסת לשעבר ותושבת כפר עזה שי חג'ג' – ראש המועצה האזורית מרחבים עטא אבו מדיעם – ראש עיריית רהט ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך מנהל/ת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא:"חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ'" << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נדון במתן פיצוי בעקבות הלחימה של "חרבות ברזל". אני מודה לשר האוצר שמשתתף איתנו בישיבה. דיון מאוד קשה בעקבות הדברים הנוראיים שעברנו, שעברה החברה הישראלית, שעברה מדינת ישראל. המציאות היא שאי אפשר להכיל את הנושאים הנוראיים האלה, המציאות היא מציאות בלתי מתקבלת על הדעת. התפללנו וקיווינו שמה שהיה לפני שנים לעם היהודי לא יהיה כאן. יש כמה דברים, אדוני שר האוצר. התנסינו במבצעים, בדברים שנעשו עם השנים, לא התנסינו בדבר כזה, במציאות שבה מדברים על תהליך די ארוך. אנחנו יודעים שכאשר בעל עסק משלם על החודש שעבר את השכר של העובדים, הוא עושה את החשבון שבסוף החודש יהיה לו פדיון, יהיו לו רווחים שמהם הוא יוכל גם להשתכר, גם להרוויח וגם לשלם את ההוצאות. היום אין לו את זה. המצב שבו אנחנו מצויים הוא מצב שבו לאנשים רק תהיינה הוצאות, לא תהיינה הכנסות. המדינה איננה יכולה לעמוד מהצד בנושא הזה. אני מבין שגם מתקיימים דיונים, אדוני השר, אצלכם במשרד האוצר, במשרדים השונים. אנחנו נעקוב כל הזמן אחרי הנושא הזה וגם נקים צוותים של הוועדה כדי לבדוק את מה שנעשה בעניין הזה. כפי שאמרתי בשבוע שעבר בישיבה, דיברתי עם מנהלי הבנקים הגדולים ועם נגיד בנק ישראל. אמנם בנק המזרחי אמר שהוא מוותר על התשלום הקרוב או על התשלומים הקרובים, אבל המציאות היא שלכל אחד מהבנקים יש תכנית אחרת. נגיד בנק ישראל הכין תכנית אחידה, אבל אני לא שבע רצון ממנה כיוון שבסופו של דבר בדחייה של המשכנתאות אותו בעל משכנתה יצטרך לשלם את הריבית. אני פונה לבנקים לוותר בתשלומים הקרובים של המשכנתאות על הריבית. אני גם פונה לנגיד בנק ישראל, כי כל העלאה של הריבית הייתה בגלל עליית האינפלציה. האינפלציה לא הולכת לרדת, לצערנו הרב, בגלל נסיבות קשות, לכן אני פונה לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית. אדוני שר האוצר, הבמה לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, מוזמנים, אני חייב לפתוח יום כזה, דיון כזה, בלקיחת האחריות כי זה קרה במשמרת שלנו. במבחן התוצאה נכשלנו. קו המגן הראשון שבו מדינה חייבת לספק ביטחון פיזי לאזרחיה נפרץ בשבת, בשמחת תורה. אנחנו צריכים עכשיו להחזיק את הקו השני, הקו של התמיכה, הסיוע, הרציפות התפקודית של הממשלה, השירות לתושבים, וכמובן לוודא שבעניין הזה אנחנו ראויים והאמון של הציבור במדינה כולה על כל מערכותיה נשמר. אני מביע השתתפות עמוקה מאוד בצער משפחות הנרצחים והנופלים שגילו גבורה גדולה ובצער משפחות החטופים והנעדרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוועדה משתתפת בצער משפחות הנופלים, שולחת איחולי החלמה לפצועים ומקווה שהחטופים יחזרו במהרה הביתה בריאים ושלמים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אירוע גדול, מז'ורי, שאנחנו מקבלים בהפתעה. כנראה לאירועים מהסוג הזה אף פעם לא מוכנים. אתם יודעים מה, טוב שלא מוכנים. היה איזה דיון על כל ההיערכות, המענה לזיהוי החללים והעדכון של המשפחות. כששאלו איך יכול להיות שהמדינה לא מוכנה וזה לוקח כל כך הרבה זמן, אמרתי שאם מישהו היה אומר לי לפני חצי שנה שצריך להיערך למצב כזה שצריך לזהות 1,300 גופות שרופות ומרוטשות ביום, הייתי אומר לו, "לך לכל הרוחות, תעשה מה שצריך כדי שלא יהיה תרחיש כזה, ואל תשאל את עצמך איך מדינה נערכת לתרחישים כאלה". כל מדינה מנהלת סיכונים, נערכת לתרחישים סבירים ולוקחת בחשבון שלתרחישי קצה יש מחירים. אם פעם ב-50 שנה יש שלג שמשבית את העיר, לא מחזיקים כל הזמן את כל המפלסות הכי יקרות. זה נכון גם בהיערכות לשיטפונות וגם בהיערכות לאירוע מהסוג הזה. אף אחד לא נערך לטיפול המיידי במשפחות, אף אחד לא נערך לזיהוי 1,300 גופות. אני לא רוצה לתאר בתיאורים גרפיים, אבל מה שכולכם שמעתם בכל מיני אמירות לא מתקרב למציאות בשטח. אני חושב שבנסיבות העניין מנסים לבנות כמה שיותר מהר מערכת כדי לבצע ולתת מענה. אני רוצה לדבר שנייה אחת על הצד הכלכלי. תראו, עוד מהיום הראשון, בשבת, בשמחת תורה, משרד האוצר פתח את חמ"ל החירום שלו כדי לאפשר למשרדים, כשבראשם משרד הביטחון וצה"ל, לעבוד הכי מהר, במעגלים הכי קצרים, עם אפס בירוקרטיה, עם אפס רגולציה ואפס מגבלות. התחלנו, כמו שאמרתי, עם מערכת הביטחון וזרועותיה השונות, והמשכנו בתמיכה בכל משרדי הממשלה. אני לא חושב שאני מחדש לכם חידוש, אבל בשגרה הממשלה והמערכות הציבוריות עובדות עם הרבה מאוד בירוקרטיות, עם הרבה מאוד בלמים, חסמים, שומרי סף. פה ניסינו לסגור מעגלים מהירים על מנת לתת את המענה למשרדים. מאוד מהר התחילו לצוף הצרכים מהשטח, כאשר כל צורך קיבל מיד מענה. יש את הנושא של מס רכוש. כ-200 אנשים ירדו דרומה ותחת אש פתחו את החמ"לים, נתנו מענה, נתנו מקדמות. אני חושב שבסך הכל זו מערכת שעובדת טוב. נצטרך לוודא שהיא עובדת טוב כל הזמן, שהיא לא מתישה אנשים בבירוקרטיות מיותרות. אני מזכיר שאנחנו כל הזמן עם עין צופיה לצפון, לכן אנחנו עושים את ההכנות הנדרשות גם בגזרה הזאת שאנחנו מקווים שלא תיפתח. לגבי הטיפול בתרומות, נפתח חמ"ל בנתב"ג ופרסמנו בשבוע שעבר נוהל מאוד מהיר של המכס לגבי איך משחררים את זה הכי מהר שאפשר, עם הכי פחות בירוקרטיה, כאשר בכל מה שנוגע לציוד צבאי וביטחוני אנחנו כפופים להגדרות של משרד הביטחון בהיבטי תקינה ובהיבטים של איך מחלקים את זה. היו אמירות שהמכס לא עובד בשבת כי אני שומר שבת, שלא אפשרתי לתרומות להיכנס, אבל אלה דברים מופרכים לחלוטין. כולנו עבדנו בשבת, כולל ראש רשות המסים שהיה בנתב"ג בשבת. יש את ההנחיות והמגבלות שמטילה מערכת הביטחון על ציוד שנכנס אליה, אבל גם את זה ניסינו לפשט על ידי כך שמשרד הביטחון שלח אנשים למסלול הירוק ונבנה איזה שהוא חמ"ל אחוד. הבנו מהר מאוד שצריך לתת מענה לצרכים שהרשויות בעוטף מתמודדת איתן, לא לשלוח אותן על כל דבר לריב עם משרדי ממשלה. הן קיבלו כבר בסוף השבוע מענק גמיש ושוטף לצרכים שלהן. ירדתי לדרום בשבוע שעבר ופעמיים נפגשתי עם ראשי הרשויות. קיבלנו החלטה על מענק מיידי של 80 מיליון שקלים למי שפונה מהבית או יצא להפגה. רשות המסים פתחה אפליקציה עם מינימום בירוקרטיה, עם מינימום רגולציה. חשוב להדגיש, זה מענק שלא קשור לפיצוי על הנזקים, למס רכוש. לאנשים שעזבו את הבית אנחנו משלמים על השהות, על המלון וכו'. ביחס למשק כולו, ואני מבין, היושב ראש, שלזה ביקשת את הישיבה, אמרתי קודם שזה אירוע מאוד מורכב. יש הרבה מאוד אי ודאות כמה רחב הוא יהיה, כמה זמן הוא ייקח, מה יהיו ההשלכות המשקיות שלו. בפעמים קודמות חיכו לאחרי הסבב או המבצע כדי להתחיל לדבר על אפס עד שבע או על מעל שבע, כדי לדבר על מה נותנים למי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הביאו את האפס עד ארבע. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין היום הגדרות כלכליות של אפס עד ארבע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק אפס עד ארבע. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אפס עד ארבע ואפס עד שבע שילמו את אותו מחיר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני לא מכיר הגדרה כלכלית של אפס עד שבע ושל אפס עד ארבע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה דיון, נדמה לי, על יכין. << אורח >> קריאה: << אורח >> על פינוי. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הפינוי הוא לא אירוע כלכלי. אין בעיית כסף לפינוי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא בא לידי ביטוי בשטח. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> התורמים שהתרמנו מהם בשבוע האחרון יחלקו עליך. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לפנות או לא לפנות זו לא החלטה של כסף, זו החלטה שמושפעת מהרבה שיקולים. אם אנשים מחליטים להתפנות עצמאית ויש אנשים שמממנים להם, אני לא יכול להגיד לזה לא. אם נפנה עכשיו מעיר x כי צריך וזה נוגע ללב ואז תיפתח מערכה בצפון ויצטרכו פינויים יותר דחופים, לא יהיו חדרי מלון כי אנשים יסרבו לעזוב את החדרים. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> האירועים האלה הפכו להיות הרבה יותר גרועים ממה שצפינו. תפנו את מי שהוא בלי מיגון. אם לא נתתם מיגון ולא טיפלתם במיגון במשך עשרות שנים, תפנו את אלה שהם בלי מיגון. אני כל יום עובר בין המשפחות של הנרצחים, בוכה יחד איתם תחת נפילה של טילים. 300 טילים נפלו בתוך העיר, 168 זירות. למה אני אחכה? אנחנו כבר ביום ה-10 ללחימה. למי צריך לחכות? זה שלא מיגנו אותם, זו בעיה שלי? איזה תשובות יש לך לתת לאותם אנשים מסכנים שחוץ מאשר להתפלל שלא ייפול עליהם טיל אין להם שום אפשרות להישאר בחיים? בכל שידור יש פגיעות, הרוגים. למי אני צריך לתת את התשובות? בואו תראו מה קורה אצלי במדיה. רח"ל חכמים גדולים, הוציאו הודעה שאשקלון קיבלה 100 מיליון לפינויים. לא קיבלנו שקל. אני לא מדבר על אלה שיש להם מיגון, אני לא מדבר על אלה שיש להם יכולות להתמגן, אני מדבר על סוציו אקונומי 2 ו-3, שאתה, אדוני היושב ראש, השר וחברי הכנסת שיושבים פה מכירים לא פחות טוב ממני. 7 שנים אני צועק, אבל כל פעם מקוששים עוד החלטת ממשלה. קיבינימט, תכניסו את אשקלון לעוטף. אשקלון, לצערי, היא חלק מהעוטף. הייתי מעדיף לא לקבל מכם שקל. כל דבר מצריך איזו ועדה מזורגגת שלוקח לה שישה ימים. שר האוצר בעצמו בא ביום שני ואמר לי להעביר חמישה מיליון שקלים במיידי, כשרק אתמול עבר הכסף. מה זו הבירוקרטיה המטומטמת הזאת? עד איפה אפשר להגיע? אותו דבר לגבי פיצוי העסקים שעכשיו סגורים. העיר היא עיר רפאים, יש הרס נוראי של מאות מיליוני שקלים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הדברים שלך נוגעים ללב. לא נוח לי להתווכח איתך, ואתה יודע שאנחנו גם חברים, אבל זו לא החלטה שלי בתור שר אוצר. אתה עושה את תפקידך, זועק את זעקת תושבי עירך, אבל בסוף יושב ראש הממשלה, יושב הקבינט, יושבת מערכת הביטחון ומנהלים משק של פינוי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אתה חצי שר ביטחון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התעקשת להיות במשרד הביטחון. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> משרד הביטחון נותן את האישור לזה, אבל אז באים ואומרים לי שהחבר שלי שר האוצר לא מאשר. תגיד לי, מה אני יכול לעשות עם 60 מיליון שקל כשעלות הפינוי היא קרוב ל-300 מיליון שקל? את מי אני אוציא? איזה משפט שלמה אני אעשה? אני צריך להגיד שזה לחיים וזה למוות? דרך אגב, זה מה שקורה בבית החולים אצלי, הם מקבלים את ההחלטות לגבי מי יחיה ומי לא יחיה לפי מספר המיטות שיש להם. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> סמכויותיי במשרד הביטחון נוגעות למשהו ממוקד וספציפי מאוד ביהודה ושומרון. מספיק עם הדמגוגיה עכשיו. אני מבין את הזעקה בנוגע לפינוי, אבל בסוף יושבת מערכת הביטחון ומנהלת מלחמה. כשיש זירה דרומית עצימה מאוד ומסתכלים על הזירה הצפונית, מנהלים משקים. שימו בצד את הכסף. אין כרגע מצוקת כסף. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> רק שהכסף נשאר אצלכם. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו כרגע במלחמה. אני את השיח שלי עושה מדם ליבי כדי לתת תשובות. שום דמגוגיה כזאת או אחרת לא תעבוד על אף אחד. לא של קואליציה ולא של אופוזיציה. אתם רוצים לסייע? תסייעו בכלים שיש לכם כדי להכניס את אשקלון לעוטף. לא באתי לפה כדי להתנגח עם שר האוצר ועם יושב ראש ועדת הכספים, באתי כדי לקבל תשובות. הפוליטיקה כרגע לא מעניינת אותי. ברגע שאני סופר את המתים שלי, לצערי, הפוליטיקה לא מעניינת אותי. לא ליכוד, לא מערך, לא כחול-לבן, לא כל סיעה כזו או אחרת. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> נחזור תכף לנושא הפינוי, אבל אני רוצה רגע לדבר על התמיכה במשק. תראו, אנחנו שבוע וקצת ללחימה. בעבר, כמו שאמרתי, בדרך כלל חיכו לסוף המלחמה כדי להבין השלכות ולגבש מענה. אחרי חודש של לחימה ב"צוק איתן" הביאו פעם ראשונה לוועדת כספים תקנות ושאלות של פיצוי עד 40 או עד 80. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין מה להשוות את "צוק איתן" לזה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בגלל שהאירוע עכשיו גדול יותר ומשמעותי יותר אנחנו כבר מאמצע שבוע שעבר עובדים על תכנית. יש ניסיון מהקורונה, יש מודלים שאנחנו מכירים כמשרד אוצר והמגזר העסקי מכיר כמגזר עסקי. ייקח עד 48 שעות לגבש את המתווה בצורה מדויקת, וזה יהיה מאוד קרוב למתווה האחרון שעשו בקורונה. יהיה מתווה ארצי לכל העסקים בארץ שייתן מענה לירידה במחזורים, להוצאות קבועות, לשכר עובדים. אני לא רוצה לדייק כרגע את הפרטים כי אנחנו יושבים מול משרד הכלכלה, מול השחקנים שמולם אנחנו מתנהלים במגזר העסקי. עוד באמצע השבוע הזה נצא עם מתווה שדורש חקיקה, כשאני מקווה שתהיה התגייסות של הכנסת על כל אגפיה באירוע הזה. היתרון זה שיש כבר מנגנונים שצריך לדייק אותם, כי לכל סיטואציה יש את המאפיינים הייחודיים שלה, את הצרכים הייחודיים שלה. זה משהו מאוד מהיר שיהיה ישים כבר מאוקטובר. כבר מאוקטובר נתמוך בכל המגזר העסקי. זה לא יהיה מענה מלא, זה לא ייתן תשובות להכל, אבל זה יהיה משהו מיידי שייתן שנייה ודאות וייתן שנייה אוויר. אנחנו נהיה נדיבים מאוד וגם אחראים, אנחנו נדע לאזן בין שיקולים כי אנחנו רוצים שהמשק ייפתח בכפוף למגבלות, להנחיות פיקוד העורף. תהיה איזו שהיא שגרת חירום שצריך יהיה ללמוד איך לנהל אותה. אנחנו לא רוצים לייצר אינסנטיב שלילי למי שיכול לייצר פתרונות יצירתיים. אנחנו רוצים שהמשק יעבוד, כי זה נכון לכלכלה, זה נכון לחוסן הלאומי וזה נכון לכל בן אדם פרטי. אנחנו חייבים להתנהל באחריות פיסקלית, כי אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח, מה יהיו ההיקפים של הדבר הזה. חייב להיות תיאום מלא. הנגיד ואני בתיאום מלא בין המדיניות הפיסקלית למדיניות המוניטרית. אני לא מציע שנתיר עכשיו רסנים באופן מלא, כי יש עדיין אירוע עולמי, גלובאלי. זה שונה מקורונה, כי קורונה הייתה אירוע עולמי והיינו בסביבות ריביות אחרות לחלוטין. צריך לנהל כאן משהו שהוא מהיר מאוד במענים שהוא נותן. ברוך השם הכלכלה והמשק הישראלי נכנסו טוב לאירוע הזה. הכלכלה הישראלית יכולה עכשיו לתמוך את מאמצי הלחימה עד הניצחון בהקשרים הצבאיים ובהקשרים האזרחיים. התחלנו עם תקציב שמרני ומרוסן, עם יעד גירעון סביר מאוד, אבל עכשיו הוא ייפרץ וזה בסדר. אנחנו נכנסים לזה טוב, יש לנו עתודות מזומנים גדולות. מי שמכיר אותי יודע שאני בכלכלה מאוד שמרן. השמרנות הזאת משתלמת בסיטואציות כאלו. מעצימים עכשיו רכש של תרופות ושל ציודים, לוקחים את תרחישי הקצה הכי רעים שכולנו מתפללים ומקווים שלא יתממשו. מטפלים כדי שתהיה כאן תעופה, כדי שיהיו כאן אוניות שייסעו. למרות כל המורכבויות, הרגישויות והערבויות של הביטוחים עושים את הכל שהמשק יעבוד ותהיה רציפות תפקודית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אישרנו ערבות מדינה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתם נותנים גב מלא. אנחנו ערוכים לתרחישים הכי קשים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המנגנונים האלה הופעלו? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הופעל מענק ראשוני לרשויות בדרום, מענקים ראשונים למפונים. מס רכוש עובד ב-full capacity, כולל מקדמות. אם יש בעיות, תציפו ונפתור אותן. לגבי הניצולים, הוקמה מינהלת שעומד בראשה משה אדרי, איש מוכשר מאוד, מנוסה מאוד. ישבנו ביחד אתמול אחרי ישיבת הממשלה. הוא עובד כבר כמה ימים, מקבל את כל הסיוע והתמיכה. הוא מטפל במה שהוא הגדיר, ואני מאמץ את השם, "חבל התקומה", שזה שיקום קהילות, משפחות ויחידים. הוא לא מטפל בכל הפינויים של בתי המלון בכל הארץ, הוא מטפל באוכלוסיות הספציפיות של יישובי העוטף שנפגעו וצריכים בנייה מחודשת ומהירה. אני מתרשם שהוא איש מוכשר מאוד. תומר זעק קודם את זעקת הבירוקרטיה. כולנו זועקים אותה גם בשגרה. תומר, אנחנו מנסים כמה שיותר מהר, כמה שפחות בירוקרטיות, כמה שיותר לשחרר. אני לא כל יכול. מה לעשות, אני מוקף שומרי סף, וגם הם עובדים יפה. כולם עושים עכשיו כל מאמץ. אני חושב שכולם הבינו, שלכולם נפל האסימון שאנחנו באירוע אחר, שבחירום ובמלחמה צריך לעבוד אחרת. זה שינוי דיסקט שלמערכות לוקח להתרגל, ואני מתרשם שהמערכות מתרגלות. לא מתירים כל רסן, לא עושים כל מה שרוצים. מה שפועל זה הסיוע המיידי שנתנו בדרום, מה שפועל זה דחייה של תשלומי מע"מ. יש דחייה של תשלומי ביטוח לאומי, דחייה של מועדי דיווח. משרד המשפטים עובד עכשיו על חקיקה לגבי דחיית כל המועדים. אין אף אדם שיסתבך עם מס הכנסה, עם ביטוח לאומי או עם מע"מ רק כי הוא בצו 8, רק כי רואה החשבון שלו בצו 8 או כי איזה שהוא משרד ממשלתי סגור ולא נותן לו שירותים. הכל יידחה. מגבשים שורה של מענים תזרימיים. כבר בקרן לערבויות מדינה נתנו גרייס של שלושה חודשים, ומגדילים אותה עכשיו בעוד ארבעה מיליון שקל. עושים עכשיו שורה של הקלות בקרן הזאת על מנת לתת אשראי יותר טוב, יותר זמין לעסקים. יש שיח עם בנק ישראל כדי לראות איך רותמים את הבנקים. יש משהו שמתגבש עם הבנקים, רק הוא רחוק מלהיות מספק. הבנקים נכנסים לאירוע הזה עם כיסים מנופחים. עוד לא מצאנו את הדרך להכניס את היד לכיס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא עשינו כלום בנושא הזה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הם נכנסו עכשיו עם כיסים מלאים. הם חייבים להיכנס תחת האלונקה בהקשר הזה ולתת את חלקם. אני לא רוצה להגיד מה יקרה אם לא. גם הנגיד אמר שאם זה לא יעבוד בטוב זה יעבוד בחקיקה. זה לא כמו בעבר שהוא בלם לנו את האפשרות של חקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי לו את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שר האוצר, בכל חקיקה שתביא אנחנו נתמוך ונעזור. כדי לזרז את התהליכים נתמוך בכל חקיקה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תנו לנו בין 24 ל-48 שעות ונצא עם מתווה מסודר, מדויק לפרטי פרטים. הוא יהיה כרגע כלל ארצי, הוא יהיה מוגבל. לעסקים שנפגעו יותר, שהמחזור נפגע יותר, הפיצוי יהיה גדול יותר. המתווה יהיה רוחבי לכל הארץ כמו שאנחנו מכירים מהקורונה, אנחנו לא ממציאים שום דבר. אנחנו עובדים על זה בכל הכוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שהתכנית שאתה מדבר עליה תהיה תוך יום או יומיים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> נלבן אותה איתך לפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אני מבקש להקים צוות מהוועדה שיהיה מורכב מנציגי הקואליציה והאופוזיציה שיעקוב אחרי הדברים האלה. אני אבקש את התכנית הזאת כדי לעקוב אחריה. אנחנו, לצערנו הרב, למודי ניסיון מכל מה שהיה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תומר גלאם, דיברת איתי אתמול. הצעקות שלך צודקות. הכנסת איתך. כל הדיונים שהיו על אשקלון היו איתך, רק הם לא הביאו את זה לידי ביטוי. אתה יכול להגיד מה אתה מבקש שהממשלה תעשה? << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> במיידי, כדי לקצר את הבירוקרטיה, תגדירו את אשקלון. הרי זה לא סוד, זו העיר הכי מאוימת במדינת ישראל, הכי מטווחת במדינת ישראל. יש דברים שאפילו לא מצריכים חקיקה. אתה ושר האוצר יכולים להגדיר במיידית את אשקלון כיישוב ספר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתה מתכוון לחוק מס רכוש? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> את הישיר הוא מקבל. הוא מדבר על העקיף. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> כן. הרי לא יכול להיות מצב שהעיר שלי במלחמה והיא תקבל את אותן הטבות או את אותן הקלות שמקבלים בתל אביב. לא יכול להיות שאני מקצה עכשיו עשרות מיליוני שקלים מתוך הרשות רק כי המדינה לא עשתה את זה, אפילו אם זה כדי לקנות אפודים לשוטרים ולחיילים אצלי בזירות. עיני לא צרה באף אחד, כולם צריכים לקבל את הפיצויים, אבל אם אשקלון במלחמה, תגדירו אותה כבמלחמה, תעשו הוראת שעה עד שתקבלו החלטה להכניס אותה לקו השבע. אנחנו במרחק 7.200. הורידו את ה-200 בשנת 1999 כדי שלא יקבלו. נוצרה עכשיו סיטואציה שאת כל מה שאני צריך אני צריך להביא לוועדה. גם אם השר רוצה לעזור, והוא רוצה לעזור, וגם אם אתה והשרים רוצים לעזור, לא נותנים להם לעזור, אומרים להם: "לא, הוא לא יישוב ספר, הוא לא נגב וגליל, הוא לא אזור עדיפות א'", ובגלל זה אנחנו משלמים מחיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלי דלל, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אדוני שר האוצר, ראשית תנחומיי למשפחות הנרצחים, תפילה לשלום החטופים ורפואה שלמה לנפגעים. אנחנו בשעת משבר גדול. שר האוצר, ציינת שזה תרחיש קצה. בתור אחד ששולט על כל הנושא הכלכלי יש לך את היכולת ואת האפשרות לקחת חלק גדול מהתקציבים למען אזרחי ישראל, למען חיילי צה"ל, מאותם משרדים שאולי לא צריכים אותם היום. נמצאים היום מאות אלפי חיילי מילואים שעזבו את הבית. אנחנו צריכים לתת להם את השקט הנפשי כדי שהמשפחות שלהם יוכלו לתפקד. חלק מאותם חיילי מילואים הם עצמאים שסגרו חנויות, סגרו עסקים, שיש להם גם עובדים. משרד האוצר צריך להתנהג היום כמו בקורונה – לעזוב חלק מהבירוקרטיה, רק אחר כך להתחשבן. אנחנו נמצאים אצל המשפחות, נמצאים בשטח, אבל לנו, חברי הכנסת, אין יכולת ביצוע. אנשים זקוקים היום לסעד ולסיוע כספי. יש אנשים שסגרו להם חשבונות בנקים. אני יודע שאתה יודע ומסוגל, אני מכיר אותך מתפקידים אחרים, לקחת את הפיקוד כדי לטפל בנושא הזה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. קארין אלהרר, בקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עולות הרבה דרישות בנוגע לפינויים של אנשים עם צרכים מיוחדים, גם כאלה שלא מוגדרים. ביליתי בשבוע האחרון רק בפינוי של אנשים. יש עמותות שנרתמו, רק שנגמר להם התקציב. מדובר באנשים בעלי צרכים מיוחדים בלי ממ"ד. יש הרבה מאוד דירות ובתים שקיבלו טופס 4. אפשר לפנות לבעלים ולשאול אותם אם הם היו מוכנים תמורת תשלום של המדינה לסייע בעניין הזה, כי אני מבינה שאוטוטו נגמרים המקומות בבתי המלון. אתה אומר שאין בעיה תקציבית, יש בעיה של מקום. הדירות החדשות והבתים החדשים הם עם ממ"דים. צריך לעשות תעדוף מהבחינה של איפה לשים אנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי, בקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. כולנו משתתפים בצערן של משפחות הנרצחים שאנחנו עוברים בבתים שלהן והלב נקרע. אנחנו מתפללים על החטופים שיחזרו ועל חיילי צה"ל שהקדוש ברוך הוא ישמור עליהם. תומר גלאם צודק. אי אפשר אפילו להסתכל לו בעיניים, כי הוא כל פעם בא והתריע על העניין הזה. צריך להגדיר אותו כיישוב ספר. אני יודע שיצעקו אחר כך - אם אני מגדיר אותו כיישוב ספר, אז יש גם את אופקים, את נתיבות, את מרחבים. גם אותם צריך להגדיר. אמנם אני גר באשדוד, אבל אני רואה את מה שהם חוטפים. לא נשכח מה קרה באופקים. לא צריך להיזכר בהם רק כשפוגעים בהם. הם באים וצועקים פה כל השנה. כל פעם כשאנחנו נמצאים שם אנחנו מקבלים טלפונים. אם אנחנו עכשיו לא נעשה את זה, יום למחרת זה לא יקרה. יש פינויים, והפינויים הם חשובים, אבל את אלה שאין להם מרחבים מוגנים צריך לפנות לפני הכל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> דחוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לפנות אותם, הם נמצאים בסכנה. ראיתי ילדים שרצים כי הם לא יודעים איפה להתחבא, ראיתי את האימהות רצות עם התינוקות כי הן לא יודעות איפה להתחבא, ואנחנו רואים אנשים מבוגרים ובעלי מוגבלויות שלא מצליחים לצאת. מה, אחר כך נצטרך לבוא לאסוף אותם? ואז מה יקרה? מה נגיד? אני לא ארחיב בעניין העסקים, כי אני יודע שיש פה אנשים שמייצגים את העסקים והם ידברו, אבל אני רק אומר שאם הולכים על מתווה של קורונה, צריך ללמוד לקחים מהפעם הקודמת. אז באו לפה עם אחוזים, עם כל מיני חישובים שרואי החשבון הגדולים שישבו פה לא מבינים עד היום איך להתעסק עם זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אחר כך לקחו להם את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחר כך ישימו להם עיקולים. אדוני השר, העיקולים האלה נמצאים עד היום על אותם אנשים עם ההחזרים של הקורונה. את העיקולים עכשיו על התושבים בדרום - - << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בוטלו בשבוע שעבר. אין הליכי אכיפה של רשות המסים. יומיים אחרי המלחמה פתחנו מוקד מיוחד למשרתי צו 8. אני לא עכשיו מתיר את כל העיקולים שהיו לפני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא על זה אנחנו מדברים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אין שום הליכי אכיפה חדשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם נקבל תלונות בעניין הזה, נעביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשבוע שעבר הייתה פנייה לשר על כל הסיפור שמייבאים ביגוד לתרומות ותוך כדי צריך לשלם מס. השר הקים ועדה מיוחדת. אולי צריך לזרז אותה, זה דבר חשוב. בעורף נמצאים אנשי זק"א שעושים עבודת קודש. גם להם יש פצועים. אני מתנדב באיחוד הצלה ואני יודע שגם אצלנו יש הרוגים, יש פצועים קשה. אסור לשכוח אותם יום אחרי, כי גם הם באים בהתנדבות ונותנים את הנשמה. הם מפסידים עשרות ומאות מיליונים. כבוד השר, צריך גם עליהם לשים את הדגש, לראות איך אפשר לסייע. כשמדברים על פיצויים, צרך להסתכל גם על אנשי זק"א וגם על מתנדבי איחוד הצלה שבאים ועושים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רק איחוד הצלה, גם מד"א לא בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מד"א, כי למד"א נהרג נהג אמבולנס שהציל חיים. לכולם יש הרוגים ופצועים. צריך לתת לכולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> במה הם לא נמצאים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשנגיד בנק ישראל מדבר על זה שצריך לתת לחיילי המילואים, הוא לא מזכיר את כוחות החילוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם כארגון צריך לעזור להם, כי הם הוציאו עכשיו מאות מיליונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ולדימיר בליאק, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מתכנסים, לדעתי ,שלושה, ארבעה ימים באיחור. הוועדה הזאת חייבת להתכנס כל יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עבדתי כל הימים האלה מול משרדי הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני תומך בהצעה שלך להקים צוות שיהיה מורכב מחברי קואליציה וחברי אופוזיציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, זה מה שאני רוצה לעשות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי הפיצויים לתושבי הדרום, אני חושב שאנחנו באירוע אחר. אתה דיברת על שינוי הדיסקט. אנחנו לא בהפוגה ולא בהתרעננות. התושבים האלה, לצערי, לא יחזרו למקומות האלה בקרוב, לכן אנחנו חייבים לייצר להם פתרונות ארוכי טווח בדיור, בתעסוקה, בסיוע במחייה. המענק הכספי הראשוני של 1,000 שקל לאדם הוא לגמרי לא מספק. אנחנו חייבים לשנות את החוק כך שכל הניצולים שלא נחשבים היום לנפגעי פעולות איבה ייכנסו למסגרת החוק ויקבלו את כל הזכויות. זו חקיקה שהיא די פשוטה ומהירה, ואני מציע לקדם אותה מטעם הוועדה. אני מצטרף לגמרי לדבריו של ראש העיר אשקלון. אנחנו חייבים לחזק את העיר, לחזק את התושבים במעשים, בתקציבים, לא רק במילים. הגיע הזמן. אנחנו בזבזנו הרבה זמן בנושא הזה. הבטחנו, אבל לא עמדנו בזה. זה הזמן להציל את התושבים, לתמוך בתושבים, וכפי שינון אמר, להגדיר את העיר כיישוב ספר, עם כל המשתמע מכך. לגבי העצמאים, יש לנו את המתווה של צוק איתן שעבד מצוין בשנת 2014, יש חלקים מהמתווים שעבדו מצוין בתקופת הקורונה. אני מדבר על פיצוי לעסקים, על הלוואות בערבות המדינה בהליך מהיר, על הקפאה של החזרי הלוואות קיימות, על הקלות בתשלומים לרשויות המקומיות שזה בעיקר בארנונה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> בוטלה הארנונה בדרום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נצטרך לחזור לאפשרות להוציא עובדים קבועים לחופשה ללא תשלום בחלק מהעסקים. דיברת על הדחייה של הדיווחים, אבל את הביטוח הלאומי דחו רק לטווח של 40 קילומטרים ולא כללו בו את אולמות האירועים. חייבים להרחיב את זה לענפים נוספים ולהגדיל את הטווח. אנחנו ניכנס, מעבר לעניין של העסקים, למשבר של משקי בית. זה הזמן לחשוב על הקמת הקרן למשקי בית. אנחנו חייבים להבטיח את הרציפות של פעילות ענף הבנייה בחשיפה שיש לו לאשראי. אם לא נבטיח את הרציפות, אנחנו עלולים להיכנס למשבר מאוד מאוד משמעותי גם בתחום הפיננסי וגם מעבר לזה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> החשש הוא חשש מהותי, הוא לא חשש של אשראי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 70,000 עובדים מעזה ומהרשות זה ברור, אבל יש גם ערבים ישראלים. אני יודע שראשי הרשויות לא מאפשרים היום לאתרים להיפתח, גם אם האתר יכול לעמוד במגבלות של פיקוד העורף. אני מבקש שתבדוק את זה. אפילו לשמר את הפעילות ברמה של 20%,30%. קראתי אתמול את המתווה שפורסם בשעות הלילה על ידי הנגיד והמפקח. אני מציע לערוך דיון נפרד בנושא הזה. אמנם זה מתווה טוב, אבל הוא לא מספק. ביקשתי ביום חמישי להקפיא את הביצוע של ההסכמים הקואליציוניים ושמחתי אתמול בערב לקרוא את המכתב של בכירי האוצר שמקפיא אותם, אבל בכל זאת יש לי שתי שאלות. מתוך 14 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים, מה הסכום שטרם הוקצה או מומש? מתוך ההסכמים הקואליציוניים, מה הסכום שהוקצה ומומש מאז פרוץ הלחימה ועד היום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים. רשות המסים מהווה גורם מאוד משמעותי בעניין. << אורח >> תומר גלאם: << אורח >> רשות המסים עושה עבודת קודש בעיר אשקלון, דבר שלא היה בעבר. הם מגיעים לכל זירה ועושים הכל כדי לעזור בפינויים ובכל מה שצריך. הם לוחמים אמיתיים. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> רשות המסים נכנסה לפעולה כבר ב-7 באוקטובר. כבר בשעה 12:00 נפתח מוקד נזק ישיר באשקלון וברמת גן. כבר בשעות הראשונות הבנו את גודל האירוע ומה הולך להתרחש. המוקדים עובדים מאז ללא הפסקה, למעט מספר שעות קטן בלילה. עיבינו את כל הנושא של המענה הטלפוני, כולל בשבת. פתחנו מוקד טלפוני בירושלים, הרחבנו את שעות הפעילות של המענה הטלפוני מ-08:00 בבוקר עד השעה 19:00 בערב, ונבחן אם תהיה דרישה גם מעבר לכך. הוספנו קרוב ל-200 עובדים לרשות המסים בנוסף לעובדים של קרן הפיצויים שעבדו. צירפנו עוד שמאים. הייתה היענות של שמאים נוספים להצטרף כפרילנסרים כדי שנוכל לבצע את הערכות השווי של הנזקים שהיו. לאזור העוטף עוד לא הגענו כדי לבחון את הנזקים בגלל שההגעה לשם דורשת את אישור הצבא. אנחנו מתארגנים לבצע את הערכות בימים הקרובים בצורות כאלו ואחרות. אם נוכל להיכנס לשם ביחד עם הצבא, נגיע לשם. ננסה לבצע גם באמצעות בדיקת תצלומי אוויר, כדי שנוכל לתת לאותם ניזוקים מקדמות על חשבון הנזק הישיר שמגיע להם. במוקד באשקלון יש קרוב ל-40 צוותים שמידי יום מסייעים, מנסים להגיע עד כמה שניתן לניזוקים. אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים, אמר לי שהוא ייצור מתווה עם ראש העיר כדי שיהיו חברות קבלניות שיועסקו על ידי העירייה ואחר כך נשפה אותה. הן תוכלנה לתת מענה מהיר לנזקים. יש גם מגעים עם חברת עמידר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בחקלאות אתם מטפלים? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כבר אני אגיע לנזק העקיף. כרגע אנחנו בנזקים הישירים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה נזק ישיר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אם הפרה מתה, זה נזק ישיר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על אלה . בנתיב העשרה יש בעיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא עובד עכשיו. הוא יוציא הוצאות שלא יהיה מי שישלם לו עליהן. בסוף ייבאו את זה מחו"ל. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> מנהל קרן הפיצויים בנה צוות שיטפל בצורה ממוקדת בעוטף. אנחנו נגיע גם לאנשים שנמצאים בבתי המלון, כדי להתחיל לבדוק מה היו הנזקים ולתת עד כמה שניתן מהר מקדמות על הנזק הישיר ועל הנזק העקיף. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תנו רשימה של אנשי קשר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש מוקד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> המוקד לא עובד. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> עד עתה קיבלנו מעל 11,000 בקשות על נזקים. אנחנו מנסים להגיע לכולם, למפות את הנזקים ולהתחיל לשלם. נושא העוטף הוא במוקד הטיפול שלנו. קרן הפיצויים מינתה צוות מיוחד, גדול, כדי לתת מענה גם לנזקים הישירים וגם לנזקים העקיפים. אנחנו מבינים את גודל האירוע, אנחנו נתחיל להזרים את המקדמות על הנזקים האלה. רשות המסים פתחה אתמול את האפליקציה של המענק שהממשלה החליטה עליו, כאשר מאתמול יש לנו כבר מעל 8,000 פניות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תוך כמה זמן הכסף יעבור? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> תוך שלושה ימים מיום הגשת הפנייה. אנחנו יודעים שיש אנשים שאיבדו את תעודות הזהות, לכן ההזדהות נעשית מהבוקר באמצעות חשבון בנק בלבד. בודקים שחשבון הבנק הוא של הפונה, של הניזוק, ואז מעבירים לו את זה. אנחנו נשתדל להגיע מחר עם האנשים שלנו למקומות שבהם נמצאים הניזוקים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה הכי חשוב. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> יש אנשים שלא הצליחו למלא, לכן מחר הצוותים של קרן הפיצויים יגיעו לשם. אני רוצה להגיד תודה למירי סביון, המשנה, שאחראית על הנושא של קרן הפיצויים, לאמיר דהן ולאנשים שעובדים בלי הפסקה, למעט שעתיים, שלוש בשעות הלילה. אנחנו פה לטובת הציבור כדי לעשות את הדברים כמו שנתבקש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, הכי חשוב לעשות reaching out לאנשים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הם הולכים לבתי המלון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דבי ביטון, בקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אפתח בתנחומיי למשפחות הנרצחים, בהחלמה מהירה לפצועים ובתפילה שהחטופים והנעדרים יחזרו שלמים ובריאים הביתה. כבוד השר, כמי שמתגוררת בשדרות, כמפונה, כאחת שביתה היה עטוף בצלפים, כאחת שכמעט נטבחה בכפר עזה, אני מצדדת ומתחברת לכל מילה שנאמרה כאן. אני מאבדת את הסבלנות בנוגע לחזירות של הבנקים שלא נרתמים בשעות כאלו קשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נרתמים, אבל לא מספיק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בתי היא עורכת דין מכפר עזה. לפני שהייתי חברת כנסת היא עבדה איתי. היא פתחה משרד, ויש לה מחזורים יפים. אני מזכירה לכם שהאירוע קרה כשאנחנו בחופשת חול המועד ולא היה זמן להפקיד כספים. על חריגה של 5,000 שקל היא קיבלה היום הודעה: "לא מכבדים לך 563, לא מכבדים לך 1,379". הסיפור הוא לא הסיפור של הבת שלי, הסיפור הוא של אנשי העוטף שנגנבו להם כספים. תראה את הבנקים החזירים האלה. אנשים ואזרחים תורמים, אבל אנחנו לא יודעים לתת תשובות. כולם שם במצב רגשי, שדדו אותם, הם יצאו בלי פרוטה. הם צריכים לחיות על נדבות? חברים, תתעוררו, תפקידו להם כסף, אחר כך תתחשבנו. תכניסו כסף לחשבונות, אחר כך תעשו את הרף הנכון. לאנשים האלה תורמים בגדים. תגידו, מידה 10 לילד בן 13 זה נורמאלי? שימו להם כסף בחשבונות, אחר כך תדרגו, כשמי שצריך יחזיר. תנו להם לחיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. רון תומר, בקשה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> חזרתי אתמול מסיור במפעלים בעוטף. אני גאה להגיד שלמרות כל הקושי המפעלים שלנו עובדים בכל הכוח. לא פשוט, לא קל, כי יש בעיה מאוד קשה עם הנושא של עובדים שמפחדים להגיע למקומות עבודה. משרד הביטחון משתף איתנו פעולה כדי לייצר אבטחה, אבל עדיין צריך לתת פתרונות מאוד דחופים. השאלה איך אנחנו מביאים את העובדים שצריך לפנות מאזורים מסוימים למקומות עבודה שחייבים לעבוד כדי שאזרחי ישראל יקבלו את כל שנדרש. שר האוצר, התכנית שפרסמתם אתמול היא אמנם כללית מאוד אבל בכיוון הנכון. אנשי אגף התקציבים מדברים על לתת אותה לעסקים עד 100 מיליון שקל. ברור שצריך לעזור לקטנים ובינוניים, אבל מה יעשה בעל מפעל בגליל שמספק לענף הבנייה לוחות גבס ומעסיק 700 עובדים? עכשיו ענף הבנייה עצר. מה הוא יעשה עם 700 העובדים שלו? אני כבר לא מדבר על מפעלים באשקלון שמעסיקים מאות עובדים והמחזורים שלהם גבוהים. חייבים לתת פתרון רוחבי. ליבי עם העצמאי הקטן שלא גומר את החודש, אבל לא תרצו להתחלף עם אדם שצריך לשלם 700 משכורות. חייבים לתת פתרון לשוק העבודה, כי העורף נפגע קשה ויש לנו בעיה של עובדים. אנחנו מנסים לגייס ולהביא עובדים, אבל צריך שיהיו פתרונות מחוץ לקופסה, כמו לנייד עובדים בין מקומות עבודה בלי לפגוע בתנאים שלהם. אם יש מפעל אחד שלא עובד, צריך שמפעל אחר יוכל לקבל את העובדים שלו בינתיים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה לא משהו של הממשלה, זה בתוך המפעלים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני לא יכול להעביר עובדים למשך חודש בלי לפטר ובלי להזיז. יש חוקי עבודה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> שני המפעלים מתאמים ביניהם. << אורח >> רון תומר: << אורח >> זה מורכב הרבה יותר. למפעלים שנמצאים בעוטף אין עדיין גישה. ליד מרדכי יש מלאים שאי אפשר להוציא. נירלט נפגע, והמנהלים לא יודעים אם הוא יוכל לחזור לעבוד או לא. בנושא של הרגולציה, אם זה אישורים וכו', את הכל צריך להאריך. חלק עשו, אבל לא הכל. דחיית מע"מ מאוד חשובה, הבעיה שזה עד שני מיליון שקל ועסקים גדולים עדיין יצטרכו לשלם את המע"מ. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מחזור של עד 50 מיליון שקל. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני מדבר איתך, כבוד השר, על מפעל שעושה רק 300 מיליון. כולם היום נמצאים במצב שהם מלאים בהלוואות מול הבנקים. תזכרו שאנחנו לא בקורונה היום, שיש לנו היום ריבית גבוהה מאוד ואין לנו חל"ת. אני מבין את הבעיה של החל"ת וחושב שיצטרכו לעשות מנגנון שיאפשר לבעלי המפעלים והעסקים לעשות חל"ת סלקטיבי, אבל כרגע צריך לשלם לעובדים ויש ריביות גבוהות שצריך להמשיך לשלם עליהן. כמה שליבי על הקטנים, תזכרו מה זה שצריך לשלם 700 משכורות. אנחנו נשלם לעובדים שלנו גם אם אין לנו כי הם סובלים פי אלף, אבל צריך שיהיה איזון. בנושא של הנמלים, ואני עכשיו נמצא מול החשכ"ל על הדבר הזה, יש עלויות שגדלות. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני מציע לא להעלות את נושא הנמלים כדי לא לייצר אסקלציה. אנחנו מכירים את הבעיה, מטפלים בה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> להלוואות בחסות מדינה יש מנגנונים אבל גם הם עד 100 מיליון. צריך, כמו בקורונה, לפתוח שני מסלולים: עד 400 מיליון ומעל 400 מיליון, כי מחנק אשראי הוא נושא מאוד גדול. הנושא האחרון, הקדמת תשלומי ממשלה. יש לא מעט כסף שהממשלה היום חייבת לפי השוטף פלוס. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> ניתנה הנחיה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> עשו את זה רק לקטנים. זה חשוב לקטנים, אבל צריך לתת את זה לכולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איימן עודה, בקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב ראש, במידה והאוצר יצליח להביא תכנית שכוללת שלוש נקודות עיקריות, התכנית צריכה להיות מיידית, כלומר כבר השבוע, ואפשר שנצביע עליה ביום רביעי, מחרתיים. אפילו אם נצטרך להגיע במיוחד ביום חמישי, נגיע במיוחד. הדגש בתכנית צריך להיות לגבי העסקים הקטנים והבינוניים כך שתינתן להם נזילות ראויה ודחיית מיסים והוצאות. במידה וכל המרכיבים האלה יהיו קיימים, גם אנחנו בסיעת חד"ש-תע"ל נתמוך בהצעה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי כהן, נשיא לה"ב, בקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני השר, שיתוף הפעולה הוא קריטי בין המגזר העסקי לבין משרד האוצר והכלכלה. דיבר פה רון תומר על הנושא של עסקים גדולים, של מפעלים גדולים, וכבודם במקומם מונח, אבל אדוני השר, ראיתי שבתכנית הסיוע הכלכלית "חרבות הברזל" ושבתכנית הסיוע של משרד הכלכלה אין מילה אחת על ציבור העצמאים. על 600,000 איש שקמים בבוקר, לובשים שכפ"צ אין מילה. יש הוצאות קבועות ואין דמי קיום. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא פרסמנו את המתווה. העצמאים מקבלים בתכנית שלנו את המענה הכי גדול. רון תומר צודק שיש כרגע פער דווקא בכל מה שנוגע לעסקים גדולים ומפעלים, וגם בזה נצטרך להתעסק, אבל העצמאים יקבלו כרגע את הטיפול כיוון שהם באופן טבעי עסקים יותר קטנים - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה מדבר על עסקים. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> העצמאים יקבלו את הטיפול הכי גדול. אין דבר כזה בלי תנאים, לכן מספיק עם דמגוגיה. יהיו תנאים פשוטים, קלים ומאפשרים כך מי שצריך יותר יקבל יותר ומי שצריך פחות יקבל פחות. לעצמאים יהיה יותר קל כי יש להם את דמי הקיום כמו שהיה בעבר. אני מזכיר שעצמאים שמשרתים במילואים מקבלים תוספת של 25% על המחזור, כשאת זה אחרים לא מקבלים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה בזכות עבדך הנאמן. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> זה עבדך הנאמן וגם קצת עבדך הנאמן בגרסאות קודמות. אתם יכולים להיות הרבה יותר רגועים. האתגר היותר גדול שלנו יהיה דווקא במקומות היותר גדולים שנצטרך לתת להם מענה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נשב פה יום ולילה כדי לדייק את המתווה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בעל המוסך שהעובד שלו יצא למילואים עדיין צריך לשלם לו את השכר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> לא. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אנחנו נצטרך לתת אשראי למדינה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כשהעובדים הולכים למילואים, בדרך כלל המעסיק מקבל את התשלום אחרי המילואים, אבל פה אנחנו רוצים בסוף החודש או בתחילת חודש נובמבר להעביר את הכסף לעצמאי ששילם את אותה משכורת של אותו מילואימניק עם צו 8 או לאותו מילואימניק עצמו אם הוא עצמאי. אנחנו מטפלים עכשיו יותר מהר מאשר בכל אירוע אחר שהיה במדינת ישראל. לא יהיה מענה מושלם להכל מ-day one, אבל ניתן חבילה ראשונה מאוד מהירה, מאוד מקיפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נירה שפק, בקשה. << אורח >> נירה שפק: << אורח >> ביום שבת בשעה 06:00 בבוקר נכנסו אלינו מחבלים, כאשר כל מה שקרה מהרגע ההוא חייב טיפול במיידי. אני רוצה לנצל את הידע שיש לי, את זה שהייתי בפנים כל הימים, את ההיכרות שלי גם איתכם בוועדה ובכלל כדי לדבר על מספר דברים שלא דיברו עליהם כאן וחייבים להיעשות עכשיו. הבקשה הראשונה שלי מכולם, וזה לא קשור לוועדת כספים, היא להפסיק להשתמש במילה "הפגה". אנחנו לא בהפגה. אני לא יצאתי להפגה, אני לא בהתרעננות, וכנראה גם לא אהיה רעננה בימים הקרובים. אני דורשת לא להשתמש במילים האלו. את מה שיש לי לגבי הביטחון אני אומר בנפרד. אני רוצה לפנות אליכם, כבוד היושב ראש ושר האוצר, ולהגיד לכם מה ראיתי בעיניים, להגיד במה אין לנו עד עכשיו מענה. הדבר הראשון שאני רוצה לדבר עליו זה המענה המיידי, הבסיסי, וזה אוכל. לא יכול להיות שנקבל הודעה שבמלונות לא תהיה ארוחת צוהריים. אתמול קיבלתי הודעה משר האוצר שתהיה ארוחת צוהריים, לכן נא לוודא שזה אכן קורה. הדבר השני, תדאגו למענה בלילה. אנשים מסתובבים כמו זומבים בלילה. צריך שתהיה פינה של אוכל מנחם בלילה. הדבר השלישי זה לינה. לנו, לתושבים של היישובים, יש חדרים, אבל זה שיש שני זוגות ביחד מאותה משפחה לא מאפשר לבכות ולהתאבל בלילה. אנחנו נשארים עכשיו במצב הזה, אבל אנחנו רוצים שתכירו את זה. אפשר להכשיר קרקע ולשים קרווילות כדי שיהיו עוד מקומות. בשפיים יש שטחים חקלאיים כך שאפשר לייצר משהו. אנחנו יודעים שתמונת המצב יכולה להתרחב ולהיות יותר גרועה, לכן אני מבקשת לבחון אפשרות של יבילים, כאשר לא חייב שהם יהיו ממוגנים. אני נמצאת בקומה שלישית לא ממוגנת וצריכה לרוץ עד לחדר האוכל בשעת אזעקה, אבל לפחות יש לי מקום לאכול, לישון, להתקלח ולהתחבא קצת מכמות האנשים שמגיעים לכאן. אנחנו עכשיו בשעון חול שהולך ומתקצר בשני תחומים: הפיזי והנפשי. צריך שתהיה רשימה של כל אחד מהאנשים כדי שידעו מה כל אחד צריך - האם הוא צריך אוכל, לינה, תרופות, בגדים, משקפיים, קלנועית אם הוא נכה כדי שיוכל להסתובב ולא להיות נעול בחדר. צריכה להיות מכבסה כדי לכבס לנו את הבגדים. ההסתכלות הזאת ברמת הבודד חייבת להיות. חייבים להחזיר אנשים לשגרה ולפתוח לנו גני ילדים כדי שנעסיק את האנשים והם לא יהיו בתוך עצמם. צריך להקים בכל מרכז כזה אוהל שיהיו בו נציגי המשרדים 24/7, לא שכל פעם יגיע משרד אחר ללובי ויגיד, "כל מי שיש לו משהו שיבוא". הנושא האחרון זה קצב ההלוויות. חברים, לי יש לקבור עוד 60 חברים בכפר עזה. עד עכשיו קברנו חמישה. הקצב לא טוב. יש בעיית ציוד, יש בעיית זיהוי. תיכנסו ותעשו זום אין על כל נושא האיתור והזיהוי. אם חסר ציוד, תשלחו להביא ציוד. המחברות שלי עמוסות, ואנחנו כנראה גם נדבר עוד בהמשך הרבה, אבל תתעסקו בנו עכשיו, פחות ביתר. יש אנשים בלי משכורות כי אלה שהיו צריכים להכין להם את המשכורות מתו. יש אנשים שלא נכנסה להם משכורת. תכניסו כסף לאנשים. אנחנו לא צריכים ולא יכולים להניע מכוניות כי אין לנו כסף לדלק. אנחנו לא בוכים. כמו שידענו להגן על עצמנו כשלא היה אף אחד, כך נמשיך להגן על עצמנו, אבל תתעוררו ותתחילו לטפל בנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעשה כל מאמץ בנוגע לכל הדברים שאמרת, אנחנו לא נרפה מהעניין. בדיונים הקודמים דיברנו על בתי המלון, הם היו די בשוליים. צריך להיכנס, אדוני השר, לעניין הזה. אני גם מבקש להיכנס לנושא של החקלאות כי מדובר באזור חקלאי. המציאות תהיה שאנשים לא יוכלו לחזור חזרה. צריך להעמיד אותם על הרגליים, להעמיד אותם במצב כזה שהם יוכלו לחזור. כוחות העזר נמצאים יחד עם הכוחות הלוחמים, אם זה מד"א וזק"א, והם צריכים להיכנס לתוך המערכות האלה. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אני רוצה להתחיל מהדברים של נירה, הם נגעו ללב כולנו. הפגה והתרעננות לא נוגעים לניצולי הטבח בעוטף עזה. המושגים האלה בזמן מלחמה נוגעים לתושבים מאזורי לחימה שיוצאים להפגה, שיוצאים ל-x ימים כדי לנוח ולהתרענן. תומר, ראש העיר אשקלון, דיבר מדם ליבו, אבל יש מגוון רחב של שיקולים לגבי איזה אוכלוסיות מוציאים, מתי, לאן. מדובר בפונקציה של הערכות מצב, של ניהול משק. יש את רח"ל, יש את פיקוד העורף, יש את הרשויות המקומיות, יש את אגף החירום במשרד הפנים, ויש את ההיבט התקציבי במשרד האוצר שהוא ההיבט הכי קל. האנשים שיצאו להתרעננות אמורים לחזור, וזאת לא החלטה שלי. יש אנשים שיהיו בבתי המלון באופן קבוע. משרד התיירות עושה מכרז מרכזי, הוא ינהל את כל המשק הזה. לניצולי הטבח יש טיפול נפרד לחלוטין. אני חושב שהם צריכים להיות כמה שפחות זמן במלונות. אני לא רוצה לחזור למצב של מגורשי גוש קטיף ששהו חצי שנה בבתי מלון, כי זה לא טוב, זה לא בריא וזה לא נכון. עובדים עכשיו על מיפוי עם התנועה הקיבוצית, עם רמ"י. יש כאן שלושה טווחי זמן: מיידי, שזה המלונות, ביניים וקבע. בנוגע לקבע מדובר בטיפול מאוד מורכב - יש את העניין הקהילתי, את העניין המשפחתי והאישי, כאשר משה אדרי הוא האחראי, הוא הפרוייקטור של העניין הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לעדכן את האנשים, הוא צריך להיות איתם בקשר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הוא נפגש אתמול בלילה עם כל ראשי הרשויות. הם בונים עכשיו מערכת לאיך הדבר הזה יעבוד. זה אירוע אנושי מאוד מורכב, כי צריך להבין מה רוצה כל קהילה, מה רוצה כל משפחה. שר החינוך דיבר איתי הבוקר על להקים עכשיו בתי ספר בבתי המלון. לא בטוח שזה נכון, כי אני לא חושב שכדאי להשאיר אותם בבתי המלון. מה שיעשה עכשיו אדרי הוא להעביר אותם לאתרי קרווילות זמניים. רמ"י כבר עשתה מיפוי. עובדים גם עם התנועה הקיבוצית כדי לקדם הליכי תכנון. אולי נעשה חקיקה מיוחדת שתעקוף הליכי תכנון, כי אנחנו מנוסים גם מהגירוש של גוש קטיף, גם מאסון השריפה בכרמל. אנחנו אוספים עכשיו את האנשים שהובילו את המקרים הקודמים כדי ללמוד מניסיונות העבר ולא לחזור על טעויות. כולנו מזועזעים עכשיו, כולנו נרתמים לזה עכשיו, אבל בואו נראה אותנו נרתמים לזה גם בעוד שנה. כולם נרתמו בשנה הראשונה ביחס למפוני גוש קטיף, אבל אחרי שנה זרקו אותם להתמודד בעצמם 14,15 שנה. פה האתגר יהיה שזה יקרה מהר וטוב. ברור שחבל התקומה של עוטף עזה צריך להיות הרבה יותר גדול והרבה יותר מפותח. בעיני גם לא יהיה צורך בממ"דים, כי אין יותר איום מעזה, וגם לא צריך יהיה יותר מרחבים מוגנים באשקלון ובמקום אחר. אם לא הגענו להישג הזה, נכשלנו. אנחנו נבנה ממ"דים, כי יש חוק שמחייב ממ"ד, לא מעבר לזה. לגבי כל העולם העסקי תנו לנו 24 עד 48 שעות כדי ללבן. אני חושב שהרעיון שלך, היושב ראש, שיהיה צוות מצומצם שיעבוד מול אנשי משרד האוצר, הוא רעיון מצוין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> מצוין, כי זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש שלושה צוותים משותפים למשרד האוצר ולבנק ישראל שעובדים מאוד אינטנסיבי כבר שבוע בשלושה וקטורים של הכלכלה. גם על שוק הנדל"ן מסתכלים, מתייחסים אליו. מערכת לא קורסת בשבוע. בשבוע שעבר התעסקנו קודם כל בלהילחם, בלראות שלצבא יש את מה שצריך, שלשב"כ יש את מה שצריך, שלמשטרה יש את מה שצריך וכו'. אחר כך התעסקנו בניצולי הטבח, ועכשיו אנחנו מתעסקים בכל המשק. נכנסנו לאירוע עם 60,000 דירות על המדף. מדברים איתי על מצוקת אשראי לקבלנים הרבה זמן בגלל בעיות של ריבית. אם הייתה מצוקת אשראי כזאת גדולה לקבלנים, הם היו מוציאים לשוק את 60,000 הדירות במלאי ומורידים מחירים. אם הם לא עשו את זה, כנראה שהם עוד לא נקלעו למצוקת אשראי גדולה ויש להם מזומנים. בשנים עברו הם צברו הרים של מזומנים. אני יודע את זה, כי נפגשתי איתם. יש לנו הרבה עבודה על הרציפות התפקודית של הממשלה, אם זה בבריאות, ברווחה, בחינוך, לראות איך כל הדבר הזה עובד. תהיה שגרת חירום שתיקח זמן. נצטרך לראות שהמדינה נכנסת לאיזו שהיא שגרת חירום, מייצרת איזה שהוא אופטימום בין השיקולים השונים כדי שכמה שיותר נוכל לתפקד. אנחנו נתמוך ביד רחבה, אבל אני לא רוצה להגיע למצב שניתן ואחר כך אנשים יצטרכו להחזיר. עד היום אנחנו מתעסקים עם אנשים שצריכים להחזיר. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> צריך לתת מקדמות. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אם אני אתן לך מקדמה, כשתצטרך להחזיר תבוא לפה ותעשה את המוות. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני צריך לשלם משכורות לעובדים שלי. אין לי איך. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אנחנו עובדים מאוד מהר, משתדלים לעשות את זה מסודר. ברגע שנשים את המתווה ואת תזכיר החוק על השולחן, תהיה ודאות וכולם ידעו להיערך. אף אחד לא קורס בשבוע או בשבועיים. ניתן רמה ראשונה של ודאות. לא יהיה מענה להכל ביום הראשון. ניתן למערכת להתקדם. כשנבין יותר את ההשלכות ואת הצרכים, ניתן את המענה באחריות, בשיקול דעת, במקצועיות ובהמון הקשבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני רוצה להודות לך על זה שהשתתפת בדיון הזה. אני קורא לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית. הסיפור של דבי בנוגע לבנק - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה לא הסיפור של דבי, זה הסיפור של העוטף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הולך לטפל בזה. לא יכולה להיות המציאות הזאת של מה שקורה עם הבנקים. אני בעד המתווה שבנק ישראל רוצה לעשות, רק שזה יהיה עם פטור, לא עם דחייה, כי דחייה צריך לשלם בסוף. יש לבנקים מספיק כסף כדי לעמוד בעניין הזה. אני מבקש לבדוק את העניין של המסעדנות, התיירות. אדוני השר, אני מודה לך, ואתה תוזמן עוד כמה פעמים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש יהודים רבים ברחבי העולם, יהודים טובים שרוצים להרגיש חלק מכל האסון הזה שפקד אותנו. אין נוהל תרומות מסודר. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> ביום שלישי הוא פורסם. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> יש נוהל, יש חמ"ל, כשמי שמרכזת את זה היא סגנית השר. מיכל וולדיגר יושבת שם פיזית, מחוברת לכולם, יש לה את כל הסמכויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית פרקש, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מברכת על ההחלטה שלך, אדוני היושב ראש, להקים צוות. אני חושבת שצוות של הוועדה מכל קצוות הקשת הפוליטית שיעבוד מול האוצר זה מה שצריך לעשות. מה שחבל זה שאנחנו יושבים פה לראשונה ביום ה-10 ללחימה. המדינה צריכה לקחת את המושכות ברמה הכלכלית של האירוע הזה, כי הציבור לא מתקשר עם הממשלה. אתמול ביקרתי בחמ"ל של "אחים לנשק" יחד עם מטה ההייטק וגם בחמ"ל אחר של חברת תרופות בשם "מדיסון". הציבור מתקשר לחמ"לים האלה כי הוא מרגיש שבממשלה לא עונים לו. אני מצפה שהוועדה הזאת תסייע למדינה לאט לאט לקחת את המושכות באירוע הכלכלי הזה. החמ"לים מספקים ציוד בעשרות מיליונים לצבא, לאזרחים וכו'. דבר שני, לשנות סדרי עדיפויות, ואני מברכת על ההנחיה של נציגי האוצר להסיט את עודפי הכספים הקואליציוניים לצורכי האירוע שהיה והמלחמה שבפתח. אנחנו במלחמה שרק מתחילה, באירוע שרק מתגלגל. יש כאן אירוע אחד צופה פני עבר, אירוע אחד צופה פני עתיד, כשלשניהם יש השלכות כלכליות. נושא רפואת הנפש הוא אירוע שאנחנו לא מכירים מאירועים קודמים. מה שנצטרך לעשות כאן זו תמיכה כלכלית ארוכת טווח, טיפול של שנים. אנחנו נצטרך לטפל במדינה בטראומה. יש לנו כאן את המפונים, יש לנו כאן את הניצולים, יש לנו כאן משפחות, יש לנו מדינה שלמה שהיא בטראומה. קיימנו הרבה דיונים על זה שמימון מרכזי החוסן בעוטף הם לא בבסיס תקציב מדינת ישראל. הימים האלה חלפו ועברו מהעולם, זה יהיה חלק מהדברים שנטפל בהם. בסוף אנחנו כמדינה וכעם לא נעבור כלום בלי חוסן חברתי. האירוע הזה הוא בריאות הנפש, ואני אומרת את הדברים גם בשם בני גנץ שביקש ממני להעלות את הדברים האלה. אני אבקש שהדברים האלה יהיו בתוך העבודה המשותפת של הצוותים מול משרד האוצר. יש כאן הזדמנות מבחינה טכנולוגית. יש המון חמ"לים ואנשי הייטק שנתנו פתרונות לממשלה. אנחנו צריכים לוודא שהדברים האלה יהפכו לקבועים, שננצל את המשבר הזה לזה שהממשלה תהיה הרבה יותר נגישה לכל האזרחים מבחינה טכנולוגית. גם על העניין הזה נעבוד בתוך הצוותים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שי, מה לגבי מי שנהרס לו הבית? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כאשר נהרס בית המגורים של האדם כליל או חלקית כך שאי אפשר לגור בו, מס רכוש משלם שכירות חלופית עד שהבית משוקם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד שהוא יכול להיכנס לבית? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> עד שהוא יכול לחזור לבית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך אתם מגדירים את הבתים ההרוסים? יש היום את תושבי ניר עוז ואת תושבי כפר עזה. האם מבחינה קטגורית כל הבתים ביישובי עוטף עזה מוגדרים ככה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לארבעה קילומטרים מרצועת עזה יש כרגע פתרון, ניתן פתרון מיד לאחר הפינוי המוסדר של המדינה. לגבי היישובים מארבע עד שבע וצפונה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לא להשתמש בעניין של ארבע עד שבע, זו המצאה שאתם המצאתם. החוק מדבר על שבע. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> רח"ל המציאו את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל הבתים שנפגעו בטווח של ארבעה קילומטר וצפונה מגישים אלינו תביעה אם הבית לא ראוי למגורים. לא ראוי למגורים מבחינתנו לא חייב להיות פגיעה קונסטרוקטיבית, מספיק שכל החלונות התנפצו או שאין חשמל. האנשים פונים אלינו ואנחנו מממנים להם דיור חלופי, כשבדרך כלל בשלב הראשון זה בתי מלון. אם הבית לא ראוי למגורים תקופה ארוכה, נממן להם את כל השכירות, כולל הובלה של התכולה, כולל הובלה של התכולה חזרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למי פונים? תן מספר טלפון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הקמנו צוות מיוחד לנושא הזה. יש לנו מקומות, כמו העיר שדרות, שכרגע לא מאושר לנו להיכנס אליהם כי יש סיכון. הקמנו צוות מיוחד שמטפל בפגיעות הישירות, כדי לנסות לאתר את האנשים האלה ולתת להם פתרון מיידי של בית מלון. חלק מהאנשים שנפגע להם הבית פגיעה ישירה עזבו למשפחה שלהם ואנחנו לא יודעים עליהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה בנוגע לבית של רחל מאופקים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מטופל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למי צריך לדווח בכל המקומות שזה קורה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למוקד קרן הפיצויים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא רק עד שבעה קילומטר, זה גם בית שנפגע באופקים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בימים הראשונים היה אסור לנו להיכנס לאופקים, לכן הגענו לאופקים רק לפני מספר ימים ופינינו את המשפחות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק שם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הפתרון שאני מדבר עליו הוא בכל הארץ. יש מקומות שבהם ראשי הערים עוזרים לנו כי יש להם קשר ישיר עם האזרחים, כמו העיר אשקלון שמפנה אותם לבית מלון ואנחנו אחר כך מממנים לה את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אמיר, יסייע לכם להרחיב את רשימת יישובי הספר בחוק מס רכוש לעניין הזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דיור חלופי זה חוק טריטוריאלי. לכל מי שנפגע במדינת ישראל יש תקנה ספציפית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את כל היישובים בכל המדינה אתם מפצים על נזק ישיר, הפגיעה בבית, וגם נותנים את הדיור החלופי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. לעומת מקרים קודמים שבהם הגענו תוך חצי שעה למקומות שנפלו בהם טילים, פה האירוע קצת יותר מורכב. שני עובדים אצלי כבר נפצעו בגלל שאנחנו נמצאים תחת טילים. שי אמר שיש 70 צוותים באשקלון. אנחנו יכולים להגדיל את מספר הצוותים גם ל-150, אבל יש שיקול של חיי אדם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אם יש פינויים ופיצויים על נזק ישיר לפי החקיקה, למה החלטת הממשלה מבחינה בעניין המלונות בין אפס עד ארבע לארבע עד שבע? זה משהו שאנחנו לא מצליחים להבין אותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא קשורים לנושא הזה. בארבע עד שבע לא כל הבתים נפגעו, כאשר את הבתים שנפגעו אנחנו לא מכירים כל כך טוב כי אנחנו לא מצליחים להגיע לכל המקומות. היום אנחנו מקבלים תצלומי אוויר שיעזרו לנו כדי להגיע לאנשים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל האנשים האלה בסכנת חיים כי אין להם מיגון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היות ואתה עושה עבודה שאנחנו משבחים אותה, אל תיקח על עצמך את ההבחנה הזאת בין אפס עד ארבע לאפס עד שבע. זאת הבחנה לא נכונה, לא חוקית, לא בסדר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא לוקחים, כי גם בית שנפגע בבת ים, בראשון או בחולון קיבלו מאיתנו דיור חלופי. כולם אותו דבר. אין לנו פתרון בחוק לגבי אנשים שהבית לא נפגע ואין להם מיגון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אין פתרון בחוק. לזה אנחנו צריכים להתייחס. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מכוח החלטת הממשלה. אם החלטת הממשלה לא מכסה את זה, צריך לתקן אותה כך שהיא תחול - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה משאיר אנשים בשדרות ובאשקלון להיות מטווחים כל היום בלי יכולת לצאת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נמצאים בשטח. כל מה שצריך לעשות זה שלכל תושב בעוטף ובשדרות יהיה בטלפון מסר של מה שהוא צריך לעשות. המערכות עובדות, רק הבעיה שהן לא נגישות לתושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירב כהן, בקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אלה באמת ימים מאוד קשים. אנחנו באופוזיציה יחד עם הקואליציה נעשה הכל כדי לצאת מהתחתית המאוד נמוכה הזאת. אני רוצה להגיד משהו על תפקוד משרדי הממשלה, תפקוד שלא קיים בשטח. אני מסתובבת בכל רחבי הארץ ורואה שאין מערכות. מכיוון שאין ואקום במדינת ישראל, אז אנשים באים, מתנדבים, אבל אין לזה צורה כי גם האנשים שנמצאים שם לא רוצים לקבל נדבות, לא רוצים לקבל תרומות. הם שילמו מיסים כל החיים שלהם ומגיע להם שעכשיו הם יקבלו שירות מהמדינה שלהם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשהצעתי לכל השרים לפתוח לשכות בדרום, הם אמרו לי שזה מצחיק, לכן הגענו למצב כזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה מצחיק בזה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב ראש, אנשים קוראים למלחמה הזאת "מלחמת עשה זאת בעצמך". זו ממש התחושה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הגדרה מדויקת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כששואלים איפה נישן הלילה, אז חבר מתקשר לחבר, הולכים לאיזו יחידת דיור, וזה שמארגן אוכל זה ההוא מהמסעדה. זו תחושה לא טובה. יש לנו עם נהדר, יש לנו חברה אזרחית מדהימה, אבל אי אפשר להתנהל ככה. באחד מהדיונים הבאים צריך שתהיה פה הצגה מסודרת לגבי תכנית ארוכת הטווח למפונים, לאנשים האלה שלא יחזרו בחודש ולא בחודשיים הקרובים לחיים שלהם - איזה בתי ספר יש לילדים, איזה גני ילדים, איפה הם יגורו. זאת תכנית ארוכת טווח שאנחנו צריכים לראות אותה עכשיו. פניית הציבור הכי נפוצה שאני מקבלת ממעסיקים היא מה קורה עם העובדים, מי משלם על ימי החופש במקומות שנסגרו, ואם נותנים להם חל"ת, האם ההורים יספגו את זה כי הם נשארו עם הילדים בבית ואין מערכת חינוך. זה יוצר מתח אדיר בין עובדים למעסיקים. לא נכון שבן אדם שנאלץ להיות עם הילד שלו בבית לא יקבל משכורת, וגם לא נכון שהמעסיק שהעסק שלו סגור יצטרך לשאת בעלויות. זאת סוגיה שצריך עכשיו לתת לה מענה כי היא יוצרת מתח אדיר בשטח. ככל שהימים עוברים כך הבעיה מתעצמת. המדינה צריכה לספק פה תשובות. ביקש ממי שי חג'ג' לומר שגם נתיבות, אופקים ומרחבים צריכים לקבל מענה כמו אשקלון. אנחנו מגיעים למצב שכל המדינה מטווחת, לכן צריך להתחיל לייצר פתרונות חדשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אשקלון מטווחת הרבה יותר מכל המקומות האחרים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ברור שאשקלון במצב יותר רגיש וצריך לתת לה מענה ייחודי, אבל גם צריך לפתוח את הראש לפתרונות אחרים. צריך שתהיה ועדת חריגים לאנשים עם מוגבלויות שלא יכולים לרוץ למרחב מוגן, גם אם הם רחוקים משבעת הקילומטרים. גם אם אין תקציב למגן עכשיו את כל רחבי המדינה, ושמעתי את שר האוצר אומר שלא צריך יותר מרחבים מוגנים, אני עדיין רוצה מרחב מוגן בבית שלי. אני חושבת שצריך לייצר איזה וואן סטופ שופ כדי שלפחות המדינה תפקח על המחירים ועל איכות הביצוע. גם אם אנשים ישלמו חלק מכיסם, צריך שיהיה איזה שהוא מרכז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה לפקח? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> על בניית ממ"דים. גם אם האנשים יעשו את זה מכיסם באופן פרטי, צריך שיפקחו על המחירים ועל האיכות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המדינה גובה מס השבחת נכס כשמציבים ממ"דים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ביטלנו את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה פה פתרון שהוא איננו פופוליסטי. אני מבינה שהמדינה לא יכולה למגן את כל תושבי מדינת ישראל מכיסה, אז לפחות שיהיה איזה וואן סטופ שופ כדי שהמדינה תפקח על המחיר, כדי שתוודא שהמוצר הוא טוב ונעשה על ידי אנשי מקצוע רציניים, כי גם אם לאנשים יש את התקציב, הם לא יודעים לגשת לעניין הזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> המדינה צריכה לתת הלוואות בכדי לבנות חדרי ממ"ד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת ששר האוצר צריך לומר בצורה ברורה גם מה המקור התקציבי של כל הדברים האלה, כדי שלא יבואו לנו פתאום בדלת האחורית עם קיצוץ רוחבי, כדי שלא יהיה מצב שבדלת אחת ניתן שירותים ובדלת שנייה נקצץ שירותים חברתיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא נשאר ממה לקצץ. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים להבין אם זה הגדלת גירעון, אם זה גיוס חוב, אם זה קיצוץ רוחבי, כי יש משמעות לדברים האלה. אני חושבת ששר האוצר צריך לחזור לפה שוב כי הדיון היה רחוק מלהיות ממצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לדעת על מצב בתי המלון. יעל דניאלי, בקשה. << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> בשבוע האחרון פתחנו חמ"ל יחד עם שר התיירות ורח"ל. 28,000 חדרים, נכון לרגע זה, מולאו בתושבים שפונו מיישובי העוטף. יש עוד 25,000 חדרים פנויים כדי לקלוט תושבים. החל מהבוקר אנחנו עובדים מול הרשויות בצפון על מנת לקלוט 27,000 תושבים במרחק שני קילומטר מהגבול שמתעתדים לעזוב את בתיהם ולהגיע לבתי המלון ברחבי הארץ. בניגוד למה שנאמר, החובה היא שלוש ארוחות ביום, וזה מה שבתי המלון האלה עושים. גם אלה שלא מצוידים בזה בשגרה דואגים להביא קייטרינג. הבעיה היא שלא כל האנשים שהתפנו, התפנו במימון המדינה, רבים התפנו על חשבונם, על חשבון המלונות ועל חשבון מממנים שהגיעו. יש עמותות שונות שמסייעות להעביר כספים למימון אזרחים שלא יכולים להישאר בבתיהם והמדינה לא מאשרת להם להתפנות על חשבון המדינה. לרבים מאותם תושבים אין לאן ללכת בתום תקופת המימון העצמי, התרומה או מימון בית המלון. מה שקורה זה שמפונים מגיעים למלון ולא רוצים להתפנות מהמלון בתום התקופה. אנחנו לא יכולים לפנות אותם כי אין להם לאן ללכת, כשמצד שני יש מפונים שאמורים להיכנס לחדרים. זאת בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. לא כל היישובים בעוטף קיבלו פתרון מימוני מהמדינה. צריך לתת לזה פתרון, זה מצב בלתי נסבל שרק הולך וגדל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פגשנו את זה בשטח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה חדרים יש סך הכל? << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> יש משהו כמו 56,000 חדרים באזורים שהם לא אזורי לחימה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה בלי החדרים של אנ"א? << אורח >> יעל דניאלי: << אורח >> זה לא כולל את אנ"א. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לאימהות שמגיעות עם התינוקות שלהן לאילת אין לאן ללכת. אם המדינה לא תמצא להן עכשיו חדר, הן יישנו ברחוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב ראש, הזכרת פה מספר פעמים את הנגיד. אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר להציע הארכה לכהונת נגיד בנק ישראל. זה לא הזמן להיכנס לחוסר ודאות בנושא הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הודיעו כבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא אמרתי סתם את הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אף אחד לא דיבר על החלפת הנגיד. לא דיברנו על זה, דיברנו על הנושא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואני אמרתי את מה שאמרתי. למרות התחזיות שלך לגבי התמתנות קצב האינפלציה, להערכתי אנחנו נראה העלאות מחירים משמעותיות בתחומים מסוימים של הפעילות המשקית. בתקופות של חירום שהיו בעבר היה שימוש במנגנון של הוצאת צווים למניעת העלאות מחירים. אני חושב שהאוצר צריך להסתכל על העניין הזה באופן רחב. זה אמנם כלי שהוא חריג, אבל צריך להשתמש בו בזמן חירום. צריך להוציא בתחומים מסוימים צווים להקפאת העלאות מחירים. י << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש העלאות בסופרים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היום שמעתי דיווח על 30% עליית מחירים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המנגנון של הפיצוי המיידי של עד 5,000 למשפחה הוא מנגנון חשוב, הוא לא היה קיים בעבר, אבל צריך להגדיל את הסכומים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא מספיק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. מכיוון שייסדו עכשיו את המנגנון, זה יהיה מענק ראשוני, אבל צריך לדרוש כבר עכשיו מאגף תקציבים להודיע על קומה שנייה למענק הזה בטווח של 10 ימים. לאנשים יש הוצאות חריגות כתוצאה מזה שבן לילה הם פינו את ביתם. תחשבו על משפחה עם תינוקות. אי אפשר לסמוך על התרומות שהם יקבלו. מה משפחה שפונתה מכפר עזה או מבארי צריכה לעשות כרגע בסופר פארם ליד שפיים כדי להחזיק שניים-שלושה פעוטות? אי אפשר לסמוך כאן על תרומות. כמה אלפי שקלים למשפחה זה לא מספיק. טוב שהתחלתם, ברכות, אבל תגדילו את הסכום. השלילה המוחלטת של מודל החל"ת לכל משפחה שפונתה היא בלתי סבירה, גם אם יקדימו תשלומי מענקים לבעלי העסקים. באזורים המפונים חייבים להפעיל לאלתר תכנית של הוצאת עובדים לחל"ת, גם אם לחודש או חודשיים. טוב מאוד שניתן סיוע למשפחות, אבל חלק גדול מהקהילות הנפגעות הן קהילות של אגודות שיתופיות. חייב להינתן סיוע גם לאגודות השיתופיות. חלק גדול מהמעטפת שניתנת לתושבי המושבים והקיבוצים, ניתנת על ידי האגודות השיתופיות. אני מבקש ממשרד האוצר, יחד עם תנועת המושבים ותנועת הקיבוצים, לשקול מסלול של תמיכה באגודות השיתופיות כי הן אלו שמנהלות את תהליכי השיקום ואת תהליכי הטיפול באוכלוסייה. האגודות השיתופיות בנויות על הרעיון שאומר שחלק מהשירותים ניתנים על ידי האגודה השיתופית, לא על ידי המשפחה בעצמה, לכן אי אפשר להשאיר את האגודות השיתופיות מחוץ למסלולי הסיוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נעמה לזימי, בקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להביע תנחומים לכל מי שאיבדו את יקיריהם, לכל מי שהיו חלק מהאסון הנורא הזה ונסו על נפשם, ואני מאחלת לחיילנו ולכל חיילי המילואים לחזור בשלום. אנחנו הגוף המפקח. התפקיד שלנו הוא לא להיות אלה שנותנים לממשלה להגיד, "כן, כן, נחזור לשמוע אתכם שוב". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אהבתי את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. גם לא אהבתי את זה שדיון מהותי ראשון נעשה 10 ימים אחרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני טיפלתי מול משרדי הממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה תפקיד כולנו לטפל מול משרדי הממשלה, אבל הגוף הזה צריך להיות מכונס כל הזמן. אתמול מיכל שיר ואני סיירנו במצפה רמון ובאילת בין הניצולים והמפונים. הסיפור של יישובי העוטף הוא חשוב, אבל בערים שפונו מהם אנשים בגלל האסון, אם זה משדרות או מאשקלון, יש תופעה שצריך להבין אותה. בקרב יישובי העוטף יש הירתמות קהילתית שמעוררת השתאות, יש ממש מעטפת שמנסה לתמוך ולתת. פגשנו בחמ"ל האזרחי ציבור שמגיע משדרות או מאשקלון שמתבייש לקחת תרומה, הוא יצא רק עם הבגדים שעליו. קשה לו את המהלך של לבוא ולקחת את הבגדים, את היד השנייה, את כל מה שהאזרחים נותנים ברוחב לב עצום, לכן הסוגיה התזרימית לכל אלה שנסו על נפשם היא סוגיה מאוד משמעותית. אמר חברי גלעד קריב בצדק שהמנגנון שמוקם, שהוא חשוב מאוד, חייב להיות מתוקצב יותר בגלל אותם אנשים שהם ללא אותה מעטפת. סיפרו לי מתנדבים שהם מבינים את המצב, אבל אנחנו צריכים להכיר בזה שלא כולם עם אותה מעטפת והכסף הישיר הוא ממש קריטי. אולי כדאי לחוקק באופן מזורז כבר עכשיו את חוק מרכזי החוסן כך שהוא יהיה מתוקצב לא מכסף קואליציוני אלא בבסיס התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חושב שצריך להפסיק עם הקואליציוני בכלל. עושים את זה בכוונה כדי להחזיק אותנו בגרון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה תמימות דעים על זה. לחקלאים אין עדיין ודאות, בטח לכל מי שקשור למשק החלב. כשאני רואה פתיחת מכסים, גם אם זה זמני, בלי פיצוי מנגד, זאת חרפה. אני לא רוצה לדמיין שיש מי שחושבים שננצל את המצב הזה לחגיגת פתיחת מכסים בלי פיצוי וערבות לביטחון המזון שלנו. אם יש עכשיו מחסור, למרות שטוענים במשק החלב שאין מחסור, הזמן הוא לטפל בו זמנית על ידי תקצוב והבנה שמשקמים את המשקים האלה שננטשו בגלל הטבח, בגלל האסון, בגלל המלחמה. לא מנצלים את המצב, את דוקטרינת ההלם שתהלום בהם ותחסל את המשקים שלהם. זאת המורשת שלהם. אני מבינה שבאוצר כימתו את הכספים הקואליציוניים שכן ניתן להציל. אפשר להציל כשבעה-שמונה מיליארד ₪ מהכספים הקואליציוניים. אני מאמינה שבקיצוץ משרדי ממשלה מיותרים ותקציבים מיותרים שניתנו לשטויות אפשר להציל עוד כשני מיליארד. אני חושבת שהכספים האלה חשובים בעת הזאת. אנחנו חוזרים לסוגיית רווחי היתר והריביות של הבנקים. אני יודעת שאמרתי את זה בעת שגרה, אבל אני אומרת את זה כרגע בעת חירום בגלל צורך לאומי. אני חושבת שהבנקים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה כמו שגם משרדי הממשלה. אני חושבת שחייבים למסות את רווחי היתר בעת החירום הזאת, מיסוי עודפים שמוערכים בכ-13 מיליארד שנצברו. דיברתי אתמול עם היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, בנוגע לסוגיה של קצבה לחטופים אזרחים, קטגוריה שלצערנו נכנסה לסל הקטגוריות החדשות במדינה שלנו. שגית, אני תומכת בחקיקה של הכנסת שאת מגבשת. אני חושבת שכולנו צריכים להירתם לכך שכמה שיותר מהר תוכר הקטגוריה המצערת הזאת, כדי שנוכל לאפשר למשפחות את אותה קצבת סיוע בזמן הקשה הזה. אני מקווה שזה יובא כמה שיותר מהר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר גם להעביר כספים לפני למשפחות החטופים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי, זה לא סותר את הטווח הקצר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה חייב להיות מבוצע לאלתר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיכל שיר, בקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> דיברנו על המשכנתאות, על החובות של העוטף, על הבנקים, על העסקים, אבל לא דיברנו על החטופים, על החטופים שעדיין המשפחות שלהם מקבלות את ההורדות של האשראי ויכולות גם לקבל טלפון מבנקאי שלא יודע שאותו בן אדם חטוף בכלל. יש לנו את שמות החטופים, אפשר להעביר לבנקים כדי ששום דבר לא ירד להם, כדי שאף אחד לא יתקשר למשפחות האלו לגבי חובות, לגבי הורדות. שמעתי כבר על בעל דירה שרוצה שהחטופה תשלם לו עכשיו את החלק שלה בשכר הדירה. אלה מצבים שהם הזויים. היינו אתמול באילת. שתי אימהות חד הוריות מאשקלון מגיעות עם הילדים שלהם הקטנים ואומרות: אין לנו לאן ללכת. הן עכשיו הולכות לשלם 9,000 שקלים על השהייה שלהן באילת. יש המון כאלה שנדרשים לשלם מכיסם, או שהמלונות משלמים עליהם. היינו בכפר המכביה ושמענו את זה, היינו באילת ושמענו את זה, היינו במצפה רמון ושמענו את זה. בעל מלונות הוציא למעלה ממיליון שקלים בשבוע, הוא משכן את האנשים על חשבונו מבלי שהוא יודע שיש לו הבטחה מהמדינה. בכפר המכבייה מדובר על 70,000, 80,000 דולר ליום. כל דבר שאנחנו עושים בוועדת הכספים, אדוני היושב ראש, חייב לשתף את העוטף, כי יש שם צרכים שאנחנו לא מבינים אותם. בכל משקי הבית במדינת ישראל שהילדים בבית האנשים לא עובדים. אם לא עובדים אין כסף. זה אירוע של כלל המדינה. נכון שיש נפגעים קו ראשון, אבל יש עוד נפגעים. אין משק בית במדינת ישראל שלא הולך להיפגע. שמעתי את שר האוצר אומר שיש כסף. אם יש כסף, איפה הכסף? מה שאנחנו עושים מיום ראשון זה רק לגייס תרומות מאנשים טובים בארץ ובחו"ל. אם יש כסף, אולי אני אודיע לתורמים שאני כל היום מתרימה מהם מאות אלפי שקלים עבור מזון, עבור חולצות, עבור גרביים, עבור משחות שיניים לצבא ולאזרחים. אם יש כסף, תנו אותו, כי לי כבר אין פנים להתקשר לתורמים. שואל אותי עכשיו תורם, מיכל, מה את צריכה? אני צריכה עכשיו עוד 50,000 שקל כדי לקנות טואלטיקה, כדי לקנות תחתונים לילדים, כדי לקנות תחתונים לחיילים. בתי החולים הקטנים יותר נמצאים כבר עכשיו בקריסה. אנחנו עוסקים בלהביא מכונות החייאה מחו"ל. אל תגידו שיש כסף. אין כסף. אם יש כסף, תקנו ציוד רפואי כי בתי החולים קורסים. אם האירוע הזה הוא אירוע מתגלגל ואנחנו לא הולכים לסיים את זה בקו הזה, צריך לוודא שיש אוכל, שיש מים, שיש מספיק תמיכה רפואית ומספיק מקום לשכן אנשים שטרם נפגעו מאזורים נוספים בעורף. לא שמעתי מילה על מה הולך לקרות בשבוע הבא, בעוד חודש. אנחנו מסתכלים כרגע על איך אנחנו עוזרים לאלה שכבר נפגעו בעבר, אבל אולי יהיו גם נפגעים בעתיד. צריך לתת על זה את הדעת, כי לא יהיה מי שיגייס את הכספים האלה אחר כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חמד עמאר, בקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן, לאחל החלמה מהירה לפצועים וחזרת החטופים. אני יושב כאן מהתחלת הדיון, שומע את כולם. אני רואה שאנחנו מתנהגים כמדינת עולם שלישי. אנחנו לא מדינה רגילה, אנחנו רגילים בכל כך הרבה אירועים. נכון שהאירוע הזה הוא אירוע חריג ביותר, אף אחד לא ציפה שיהיה לנו אירוע כזה, אבל לא יכול להיות שאין נוהל ברור. לא יכול להיות שאני אשמע את העסקים הקטנים צועקים, את המעסיקים צועקים, את בתי המלון ואת מרכזי החוסן צועקים. אנחנו מדינה שהכל צריך להיות אצלה מסודר בנוהל ברור. אנחנו לא צריכים להגיע לדיון כזה. אנחנו צריכים להתכנס בשביל לאשר תקציבים, אנחנו לא צריכים להתכנס כאן בשביל לשמוע את הסבל של האנשים. אני הגעתי מהצפון היום. ביום שני לוקח לי להגיע לירושלים בין שעתיים וחצי לשלוש שעות, כשהיום לקח לי פחות משעה וחצי. הכבישים ריקים, אנחנו במלחמה, ובמלחמה מתנהגים כמו במלחמה. אנחנו צריכים לשנות את הדיסקט הזה. אני שומע את שר האוצר אומר שהוא מכין מתווה. למה צריך להכין מתווה? הכל צריך להיות מסודר, הכל צריך להיות מתוקתק, הכל צריך להיות עם תקציבים. אנחנו לא יכולים עוד פעם לשבת ולשמוע את הסבל. אין ענף שלא נפגע במדינת ישראל, אין אזרח שלא נפגע במדינת ישראל. כולם נפגעו, מהדרום עד הצפון. אנחנו צריכים להיות מסודרים, אדוני היושב ראש. אם הממשלה לא יודעת להכין נוהל, אנחנו צריכים להכין נוהל למצבי חירום כאלה. אם הממשלה לא יודעת לתפקד, אנחנו צריכים לעשות את העבודה, אנחנו חברי הכנסת. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> חמ"ל חברי הכנסת כבר עושה את העבודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החברה האזרחית התארגנה יותר מהר מהממשלה, החברה האזרחית מתפקדת יותר טוב מהממשלה, החברה האזרחית מגיעה לכל מקום, נותנת עזרה בכל מקום. אדוני היושב ראש, אני מצפה שהוועדה הזאת תתפקד יום יום, תטפל בבעיות, ואני לא רוצה לשמוע אפילו אחד מאיזה שהוא ענף שצועק ואומר שהוא צריך. לכולם צריך לתת את השירות הטוב ביותר, אנחנו במלחמה, ובמלחמה כולנו מתגייסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אימאן, בקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם, תנחומיי למשפחות וציפייתי לימים יותר בטוחים לכולנו, בעזרת השם. נאמרו פה הרבה מאוד דברים שכולם נחוצים. עדיין מהדהדים בראש שלי הדברים של חברתי נירה שבאמת קורעים. מוזר שאנחנו מדברים על דברים ממש בסיסיים שצריך לתת להם מענה במיידי, לא להעלות אותם בכלל. אל לנו לשכוח את כל האזרחים, לא רק את האזרחים שנמצאים על הגבול ואת האנשים שנמצאים בדרום ונפגעו הכי הרבה והכי קשה. אל לנו לשכוח את האנשים שנמצאים בטווח של היריות ואין להם איפה להתגונן, אין להם מרחבים מוגנים. צריך גם לקחת בחשבון את העובדים שאין להם אפשרות להגיע לעבודה כי מקום העבודה סגור והם צריכים להמשיך לחיות בצל מלחמה, בצל יוקר שאין כמותו. המצרכים הבסיסיים הפכו למצרכים נדירים כך שאפילו מי שיש לו משכורת נורמאלית לא יכול לקנות אותם. גם לזה צריך להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מירב בן ארי, בקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו, האופוזיציה, מהרגע שהחלה המלחמה מתנהגים בצורה הכי אחראית שהייתה כאן. לא שאפשר להשוות את זה לאירועים אחרים, אבל היינו אחראים בכל ההתנהלות שלנו, אם זה בלגבות את הצבא ובלחזק את העורף. יש כאן מבצעים של חברי כנסת שאין לנו זמן לדבר עליהם, אבל כל חברי הכנסת, אם זה קואליציה ואם זה אופוזיציה, התגייסו כדי לסייע. אני שמחה ששר האוצר השכיל להבין ואמר שהוא מביא את מתווה הקורונה. כל מדינת ישראל באירוע. צריך להיות כאן דיון נפרד לעוטף, כי דין העוטף הוא לא כמו דין מדינת ישראל. יש את הבתים השבורים בעוטף שלא נפגעו מרקטות, שנפגעו מטילי נ"ט, ויש את המשפחות, את החטופים. בשישי ושבת הייתי בשפיים עם אותן משפחות שיצאו מכפר עזה. הדבר הכי חשוב כרגע זה לעשות מינהלת של 24/7 לעוטף. ביום שישי בערב פגשתי בשפיים מתנדבים שהם פסיכולוגים. לא הגיוני שמי שמרכז את הטיפול הנפשי זה מתנדבים. ב-08:30 ביום שבת התקשר אלי מנכ"ל המשרד. ביום ראשון הוא היה שם. יהודה, המנכ"ל לשירותי דת, שהגעתי אליו לגבי קבורה זמנית, באמת סייע למשפחה. אדוני היושב ראש, אתה חייב ללכת לשפיים או למעלה החמישה ושם לכנס את הישיבה של ועדת כספים על ענייני העוטף. לא בקטע פופוליסטי, בקטע אמיתי, כי צריך לראות אותם בעיניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אחמד טיבי, בקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, מכובדי. אני מסכים עם מה שאמרו החברים, לרבות הדברים שנאמרו על ידי נירה. אני רוצה לדבר על אוכלוסייה שעד כה נרצחו ונהרגו מתוכה 16 בני אדם, אוכלוסיית הנגב, לרבות הכפרים הלא מוכרים. נמצא כאן עטא, ראש עיריית רהט. חלק מאלה שנרצחו הם מהמשפחה שלו, כולל נעדרים. בחברה הערבית יש סך הכל 19 נרצחים. אתמול הייתי בניחום אבלים אצל משפחתו של נאג'ים איברהים. באכסל נרצח פרמדיק בשם עבד דרהושה. מה הבעיה בכפרים הלא מוכרים? שבתקופת מלחמה אין מיגון, אין מיגוניות. גם ביישובים הערביים אין מקלטים ציבוריים. בצפון נהרג לפני יומיים מטיל אזרח מאבו סנאן. בכפרים הלא מוכרים יש ניסיון למגן, רק שמשרד הפנים אומר שיש בעיה חוקית מבחינת מוכר ולא מוכר. כשהטיל הורג מישהו בכפרים הלא מוכרים הוא לא שואל אותו אם הוא מוכר או לא מוכר. גם את הבירוקרטיה הזאת צריך לסיים. בתכנית הכלכלית שהציג שר האוצר יש יותר הקשבה לבעלי העסקים הבינוניים והקטנים, אבל צריך גם לדאוג לעובד, לפועל, למועסק עצמו. רבים הוצאו לחל"ת, או רבים לא הולכים לעבוד בגלל חשש ופחד. זו בעיה כלכלית שהיא קשה גם לפרט, גם למשפחה וגם למשק כולו. דובר על היחס של הבנקים וההתנהלות של הבנקים. אני מברך על הצעתך להקמת צוות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. עטא, ראש עיריית רהט. << אורח >> עטא אבו מדיעם: << אורח >> בעיר רהט יש 80,000 תושבים, מתוכם 80 עובדים בגוש קטיף. איבדנו שלושה מבני רהט, שניים הם מהמשפחה שלי. ילדים שהלכו עם ההורים לעבוד בחממות ספגו יריות. יש חמישה תושבים אצלי שנעדרים ונראו נלקחים על ידי חמאס. מתוך החמישה, ארבעה בני משפחה אחת, אבא, נערה ושני בנים ממשפחת זיעדני. יש לי הרבה פצועים, כולל נשים. הבעיה שבתוך המתחם של העיר רהט התווספו שכונות לא מתוכננות ומאוכלסות שאין לי תקציב למיגוניות. אני מבקש מכם לעזור לנו בנושא הזה. קיבלתי הרבה תמיכה, הרבה טלפונים מיהודים וערבים. יש מגמה לשחרר את התקציבים התוספתיים, יש מגמה לשנות ב-550, ב-2397. אין לנו כסף בשוטף. תעזרו לרשויות, הרשויות בחזית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. גורביץ, התאחדות הקבלנים. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> צוטט כאן על ידי משרד האוצר נתון לא נכון. אין 60,000 אלף דירות שאפשר למכור, יש 60,000 דירות שהתחילו בבנייתן ולא נמכרו. המשמעות היא שלא יסיימו את הבניינים האלה. 90% מהענף מושבת, הן בגלל פיקוד העורף, הן בגלל צווי 8, הן בגלל סגירת אתרים באיו"ש. אנחנו מחזיקים 220,000 ישראלים שנצטרך להחליט מה אנחנו עושים לגביהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. הגר, המגזר העסקי. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> הנחנו בפניכם נייר שמרכז תרחישים לפי אורך ימי לחימה ולפי מענה שניתן לכל תרחיש. עלתה פה סוגיה של תעסוקה. אנחנו רגילים להגיע לפה אחרי כל סבב לחימה ולדון בפיצויים ובשיפוי של שכר עובדים. כרגע אין לנו ודאות מה יקרה בסוף הלחימה. אנחנו גם לא יודעים כמה זמן היא תימשך. היינו רוצים שבענפים או בעסקים שכרגע הביקושים שלהם ירדו לאפס יתנו מענים בצורה של חל"ת. היינו רוצים לשמר רציפות תעסוקתית ולייצר מצב שיעבדו ככל שניתן וללא סיכון חיים במקומות עבודה, שיתנו מענים למקומות שעובדים לא יכולים להגיע. הנייר הזה יכול לשמש את הצוות שתקים, והוא הוגש לאגף התקציבים ולשר האוצר. אנחנו רק רוצים להתחיל לעבוד עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ההסתדרות, בקשה. << אורח >> אדם בלומבנברג: << אורח >> יש לנו משבר מאוד גדול בשוק העבודה, רק שבגלל כל המעגלים הראשוניים והשניים לא מרגישים אותו מספיק. זה לפתחנו עכשיו. יש 2.6 מיליון ילדים עד גיל 14, מה שאומר שיש מיליון הורים שנמצאים עכשיו מחוץ לשוק העבודה, בבית, בלי ודאות. קרן מס רכוש צריכה לפצות אותם בדיעבד על ימי העבודה שלהם. הוועדה צריכה לצאת בקריאה ברורה שהיא הולכת, בדומה לכל מבצע וכל מלחמה, לשפות את המעסיקים במסלול שכר על אותם עובדים והורים שנעדרו עקב המבצע. כבר עכשיו צריך להתחיל לשלם מקדמות. בהרבה מאוד ענפים, אם זה בענף המסעדנות, בבניין ובענפים אחרים, יש עשרות אם לא מאות אלפי עובדים שהוצאו לחופשה כפויה או לחל"ת כפוי בגלל ירידה בפעילות. לא צריכים לדבר רק על פתרונות למעסיקים שמצד אחד רוצים לקבל מענק הוצאות קבועות ומצד שני שולחים את האנשים שלהם לחל"ת בכפייה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> יש לנו המון הוצאות. כולנו באותה סירה. << אורח >> אדם בלומבנברג: << אורח >> בסדר גמור, אבל למה אתם שולחים את העובדים לחזית? << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אין עצמאים בחזית? סליחה, כולנו ביחד. << אורח >> אדם בלומבנברג: << אורח >> יש פתרונות שניתנו בחל"ת קורונה, של הקלה בקריטריונים גם לגבי תקופת אכשרה וגם לגבי הוצאה. לא הוצאה לחופשה כפויה ואז הוצאה לחל"ת, אלא תשלום ביטוח לאומי מהיום הראשון. אפשר להחיל את זה עכשיו. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אנחנו בתקופה מאוד קשה. אנחנו נצא ממנה מחוזקים כששכירים ועצמאים יהיו ביחד ולא יריבו אחד עם השני. אם לא יהיו מעסיקים שיעסיקו 2.5 מיליון עובדים, לא יהיה לכם לאן לחזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוסי אלקובי, בקשה. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> יש היום ירידה במחזור ואין כסף לשלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על זה דיברנו. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> הבנקים צריכים לתת חריגות של עד 30% עם ריבית סבירה והוגנת. צריך לעצור את הארנונה, צריך לעצור את התשלומים השוטפים, את ההלוואות, את החשמל. את כל הדברים צריך לעצור מיד, כי זה יקל, זה יוריד מהכתפיים של העסקים הקטנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אני מבקש מיוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, להשיב. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לא קל לי להיות פה כנציג ממשלה, אני רואה את כל העיניים כלפיי, אבל אני אנסה לתת כמה שיותר תשובות. אין לי את כל התשובות, אבל אני חושב שהממשלה עושה ככל שהיא יכולה. חוויתי הרבה משברים בשנים האחרונות באגף תקציבים, וגם יש לי הרבה ביקורת על איך שהממשלה מתפקדת, אבל אנחנו לא יודעים לפתור את כל הבעיות בבת אחת. המעגל הראשון של התגובה, לפחות הכלכלי, היה עבור הלחימה. התעסקנו בימים הראשונים בפתיחת כל הברזים עבור מערכת הביטחון, עבור המשרד לביטחון פנים, עבור המשטרה, עבור מערכת הבריאות שטיפלה בפצועים. לאחר מכן, כמו שנאמר פה, הטיפול של הממשלה היה כולו בעוטף, באנשים שגרים בעוטף, באנשים שנפגעו, בחטופים, כאשר עדיין לא ניתן מענה מלא. כל מי שגר באפס עד שבע מקבל את כל הפיצוי הישיר והעקיף בגין העובדים, בגין הרווח, בגין המלאים, ואנשים שגרים ועובדים שם יודעים את זה. זה לא שאני חושב שכסף יכול לרפא את כל הפצעים, אבל לפחות ברמה הכלכלית האנשים שגרים שם והעובדים שם יכולים להיות רגועים. אנחנו מתחילים להתעסק כרגע בכלל המשק. לא היינו באירוע כזה, במצב מלחמה שכל כך מקיף את בתי המשק. נתנו אמירה ראשונית שתוך מספר ימים ניתן מענקים מאוד גורפים לכל המשק. המתווה לא ייתן פיצוי מלא ל-100% מכל הפגיעה הכלכלית, אבל הוא יהיה מתווה ישים. אנחנו לא רוצים לדבר על בניית מנגנונים חדשים, אנחנו לא רוצים שתקבלו את הכסף בעוד חצי שנה, לכן מיידית הודענו על דחיית תשלומי מע"מ, על דחיית תשלומי ביטוח לאומי . << אורח >> שי ברמן: << אורח >> זה לא נכון. ביטוח לאומי שילמנו אתמול, ב-15 בחודש, לא הסכימו לדחות. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו נעמיד איש קשר לוועדת הכספים. תרכזו את כל הפניות. חצי מהעובדים שלי במילואים ואנחנו מתקשים לגייס אנשים, לכן אנחנו מחזירים את הלשעברים. אני רוצה ליצור קשר רציף עם הוועדה. תעבירו לנו את כל הפניות ונשב עם כולם יום ולילה. אנחנו למודי משברים, לצערי, ונעבור את זה ביחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ממשיכים את הדיון מחר בבוקר. אומר יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, שהוא שם איש קשר לוועדת הכספים בכל הנושאים שעולים על סדר היום. גם התנועה הקיבוצית, גם הבעיות של העובדים הזרים, גם הנושא של העצמאים, כל הדברים האלה יעלו. אני יודע מה המשמעות של העצמאים, זו לא פעם ראשונה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה. למה אני ממהר? אני ממהר כי אנחנו צריכים להביא לאישור את הבנק האסייני. התלבטתי ביני לבין עצמי אם זה הזמן המתאים להביא את זה, אבל אז הבנתי שאנחנו מדברים פה על מהלך בין לאומי. השאלה איך המדינה מצטיירת, האם הדברים הכלכליים ממשיכים, האם אנחנו לא עומדים בפני שוקת שבורה. את הדיון הזה נתחיל היום, כדי שידעו בעולם שיש תאריך מוגדר, כדי שידעו בעולם שאנחנו מדברים על הבנק האסייני. על הנושאים הכלכליים נמשיך לדבר, כשמי שלא דיבר ידבר מחר. אני מתנצל על הדיון הזה, הוא דיון קשה, ידענו שהוא יהיה קשה, ואם מישהו נפגע אני מתנצל בפניו. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>