פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 16/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 218 מישיבת ועדת הכספים יום שני, א' בחשון התשפ"ד (16 באוקטובר 2023), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר יצחק פינדרוס מוזמנים: נטעלי כהן – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר שמואל אברמזון – מ"מ הכלכלן הראשי, משרד האוצר מאיה אלנתן – רפרנטית באגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר יחזקאל רוני גנוד – יועץ משפטי למינהל הכנסות ה המדינה, משרד האוצר אפרת שניי – עו"ד מחלקה למשפט בין לאומי בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עומר ליובין – מתמחה, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל/ת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג-2023, מ/1643 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה של הוועדה. אנחנו עוסקים בהצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג-2023. קצת התלבטתי אם זה מתאים בעת הזאת, אבל הסבירו לי שמדובר בנושאים כלכליים בינלאומיים שיש להם דחיפות, משמעויות, וצריך לעשות את זה עכשיו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אפשר שתסבירו לנו מה הדחיפות, למתי הדחיפות, למה זה מובא עכשיו כשמדובר בהסכם ישן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם כל, מה זה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אני מודה ליושב ראש שהואיל בטובו לעבור מהדיון המאוד קשה והמורכב שהיה לו לפני כן כדי לדון גם בנושא הזה. אנחנו מגיעים אליכם עם הבקשה הזאת של חקיקת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, בגלל צורך דחוף להעביר את החקיקה הזאת במליאה בתחילת המושב הקרוב. אנחנו באיזה שהוא עיכוב שנוצר מסיבות שונות. יש פה חלון הזדמנויות שאם לא ננצל אותו, נאבד הזדמנות כלכלית ומדינית שעומדת לפתחנו. אם לא נעשה את זה, אנחנו גם עלולים להסתכן בדרדור התהליך ובמבוכה מדינית. במה מדובר? בנקים לפיתוח הם ארגונים בינלאומיים כלכליים שבהם מדינות, מפותחות ברובן, משתתפות יחד בהקצאת כספים על מנת להשקיע ולפתח מדינות מתפתחות. אנחנו חברים במספר בנקים כאלה, כשהמפורסם ביניהם זה הבנק העולמי. נוצרה פה הזדמנות, במסגרת תהליך אסטרטגי ארוך שנים שמשרד האוצר עוסק בו, להצטרף לבנק הזה. זה בנק שארצות הברית ויפן הן המובילות שלו, והוא עוסק בהשקעות באסיה. זה הבנק השני בגודלו בעולם. יש פה סיטואציה גיאו-פוליטית שבה נצטרף למאמצים של ארצות הברית ושל יפן, של מדינות המערב, להשקיע באסיה. זה מתחבר גם לתהליכים גיאו-פוליטיים גדולים עם החיבור של הודו ויבשת אסיה למזרח התיכון ולישראל, לכן מאוד מאוד חשוב לנו להעביר את החקיקה הזאת בעת הזאת. התחייבנו להעביר את החקיקה כבר בסוף שנה שעברה, אבל מסיבות שונות, אם פוליטיות ואחרות, לא הצלחנו להביא את זה למליאה, לכן עכשיו אנחנו מבקשים ממש לסיים את זה. כבר עכשיו אנחנו בעיכוב מבחינת לוחות הזמנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו קודם מה הצעת החוק מבקשת. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> חלק מההצטרפות לבנק הבינלאומי לפיתוח, כמו ארגונים בינלאומיים אחרים, הוא להטמיע לפני אישרור האמנה הוראות מסוימות בדין הפנימי של האמנה - במקרה הזה זה הוראות שעוסקות בחסינויות ובזכויות יתר של עובדי הבנק, של נציגיו ושל הבנק עצמו. לא ניתן יהיה להביא את האמנה ואת ההצטרפות לאישרור לפני ההנחה על שולחן הכנסת והחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יקרה אם הכנסת מאשרת את זה? מה זה יעשה? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> זה השלב הראשון כדי שנוכל לאשרר את האמנה ולהצטרף לבנק. בלי זה אי אפשר להצטרף לבנק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אזרח. מה יהיה לי כתוצאה מזה שנאשר את זה? << אורח >> מאיה אלנתן: << אורח >> כשמדינה חברה בבנק, כל הפרויקטים שלה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה חברים יש בבנק? << אורח >> מאיה אלנתן: << אורח >> כרגע יש 64 מדינות שחברות בה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עכשיו הולכים להיות ה-65? << אורח >> מאיה אלנתן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, עלי זה לא ישפיע. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זה ישפיע עליך במובן זה שזה יפתח הזדמנויות כלכליות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אוכל לקחת משם משכנתה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> לא. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> זה בנק השקעות. זה לא בנק עם עובר ושב, זה לא בנק עם כספומטים, זה בנק השקעות שההשקעה שלו היא בתשתיות של מדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה לא נעשה עד היום? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> זה לא נעשה עד היום, בגלל שמבחינה של הראייה לטווח ארוך היו בנקים אחרים שרצו להיכנס קודם, אם זה הבנק העולמי, אם זה IDB שעובד באמריקה הלטינית. יש לנו רשימה של מדינות במזרח אסיה. זו כלכלה שפורחת בכל המדינות האלו בשנים האחרונות, וזה רק הולך להמשיך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה דחוף? למה בזמן מלחמה אנחנו צריכים להעביר חוק כזה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> התחייבנו לסיים את זה עד 2022, אבל קיבלנו הארכה מסיבות שונות. אנחנו כבר אחרי הדד- ליין. יש סיכוי שכל התהליך ידורדר אם לא תאשרו את זה כי אנחנו כבר אחרי הארכה השנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם רואים בזה חשיבות, בכניסה שלנו לתוך - -? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> חשיבות גדולה, עם הרבה מאוד הזדמנויות כלכליות ומדיניות. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ד-2023 הגדרות 1. בחוק זה – "אמנת הבנק" – ההסכם בדבר הקמת הבנק אשר נחתם במנילה במיום י' בכסלו התשכ"ו (4 בדצמבר 1965); << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הוקם הבנק? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> זה היה ההסכם להקמת הבנק. "הבנק" – הבנק האסייני לפיתוח (Asian Development Bank). האישיות 2. לבנק תהיה אישיות משפטית בישראל בהתאם להוראות אמנת הבנק. המשפטית של הבנק << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כלומר? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> הכוונה שהוא יוכל לתבוע, להיתבע, למרות שחלק מזה יהיה בחסינויות. הוא יוכל לפתוח את חשבון הבנק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנק? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> כן. זה לא צפוי לקרות, בגלל שהאזור הזה הוא לא אזור הפעילות של הבנק. אם הבנק ירצה להשקיע כאן כסף, הוא יצטרך לפתוח חוזה חשבון, הוא יוכל להתקשר בחוזים, תהיה לו ישות משפטית כמו לחברה או לבנק אחר שמוקם בישראל, הוא לא יצטרך להקים שלוחה בישראל שתהיה ישות משפטית נפרדת. ייצוג המדינה 3. (א) שר האוצר, או מי שהוא הסמיך לכך, ייצג את המדינה לעניין ותיקונים חברותה בבנק. באמנת הבנק (ב) שר האוצר יביא לידיעת הממשלה תיקונים באמנת הבנק, טרם כניסתם לתוקף. (ג) בעת ביצוע תיקונים באמנת הבנק, למעט בעניינים כספיים ופיננסיים, יפעל שר האוצר בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי, אין כנסת במדינה? הכל זה הממשלה, שר האוצר, שר המשפטים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הצעת החוק הזאת דומה מאוד, כמעט זהה לחוק אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות. בחוק הקיים יש סעיף דיווח לכנסת שאומר ששר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילותו של הבנק והשקעותיו. פה חסר סעיף הדיווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך להוסיף את הדיווח. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> בסדר גמור, נוסיף אותו. מעמד 4. (א) כל עוד החברות של המדינה בבנק בתוקף, לבנק, לנגידיו, חסינויות, לדירקטורים שלו וחליפיהם, לנושאי משרה בבנק, לעובדיו פטורים ולמומחים המבצעים משימות בעבור הבנק (בסעיף זה – וזכויות יתר נציגי הבנק), יהיו בישראל המעמד, החסינויות וזכויות היתר המפורטים באמנת הבנק והמובאים בתוספת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה זה כולל החברות של המדינה בבנק בתוקף? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> לשון האמנה קובעת שהזכויות, החסינויות והפטורים המפורטים יינתנו בשטחה של כל מדינה שהיא חברה בבנק. זה אומר שכל זמן שהחברות בתוקף, גם החסינויות בתוקף. אם חס וחלילה נרצה לוותר על חברותינו בבנק, החסינויות וכל זכויות היתר האלו כבר לא יהיו בתוקף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם לגבי נושאי המשרה המנויים פה בסעיף יש איזו שהיא שונות מהחוק הקיים. בחוק הקיים הייתה התייחסות לבנק, לנגידיו, למנהליו. פה הניסוח קצת שונה. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> זה נובע משוני בלשון האמנה. אנחנו נצמדנו לתרגום האמנה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), פטור ממיסוי בישראל כמפורט בסעיף 56 לאמנת הבנק והמובא בתוספת, יחול רק לגבי נציגי הבנק שאינם אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו שהוא אזרח מדינת ישראל כן חייב. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> בדיוק, ואנחנו שומרים לעצמנו את הזכות הזאת. האמנה קובעת שיהיה פטור ממיסוי לכל נושאי המשרה או נציגי הבנק, כשיש למדינה אפשרות להפקיד במעמד ההצטרפות הצהרה שבה היא שומרת לעצמה את הזכות למסות את אזרחי המדינה. אנחנו מציינים את זה גם בחוק, כדי שמי שקורא את החוק ידע שהפקדנו כזאת הצהרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה סעיף חדש, הוא לא היה בעבר בכל הדוגמאות. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> נכון. בחלק מהבנקים זה כבר מופיע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה סעיף קטן (ב) נדרש? איזה מיסים חלים ומבקשים לפטור באמצעות הסעיף הזה? למה עכשיו הוא נכנס? למה יש בו צורך? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> כבר באמנת הבנק העולמי כתוב שהפטור ממיסוי שניתן לנציגי הבנק לא חל על אזרחי המדינה שעובדים באותה מדינה. אם אני עכשיו עובדת הבנק בישראל, אני עדיין צריכה לשלם מיסים כמו כל אזרח ישראלי אחר. באמנה הזאת כתוב שגם האזרחים פטורים ממיסים, אלא אם המדינה שמרה לעצמה על הזכות. בגלל שאנחנו שומרים לעצמנו את הזכות למסות את אזרחי ישראל כשהם עובדים בישראל, אז נציין את זה גם בחוק וגם במעמד ההצטרפות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אנחנו צריכים להיות שונים מאחרים שנותנים פטור? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> בבנק העולמי לא נותנים פטור. יש אמנות בבנקים שבהן מלכתחילה הפטור לא חל על אזרחי המדינה. גם היום יש עובדים של בנקים בינלאומיים שעובדים בתוך ישראל ומשלמים מס הכנסה או מסים אחרים. יש בנקים אחרים שבהם יש פטור לעובדים אם הם אזרחים. פה נתנו לנו את אפשרות הבחירה, כשהמגמה הייתה שיהיה שוויון בין עובד שהוא עובד של הבנק או של חברה ישראלית לבין אזרח שנמצא בישראל והוא עובד של הבנק. כל זמן שהוא בישראל הוא יצטרך לשלם את מס ההכנסה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם יש שוויון ביחס לזירה הבינלאומית? << אורח >> יחזקאל רוני גנוד: << אורח >> כל אדם שפועל בישראל, בין אם הוא אזרח ובין אם הוא לא, חייב במס בישראל. החריג לכלל זה במקרה של בנקים בינלאומיים או של גופים בינלאומיים אחרים שמקבלים פטורים מכל המסים וגם העובדים שלהם מקבלים פטורים מהמסים על העבודה, כשאחת הסיבות זה לאפשר מעבר של עובדים זרים בין מדינות בלי שהם יספגו מורכבות מיסויית במדינה שזרה להם. אזרח אמריקאי שעובד בישראל בבנק הזה ימוסה בארצות הברית ולא בישראל. באזרח ישראלי הרציונל הזה לא מתקיים, כי אם אני פוטר אזרח ישראלי מתשלום מיסים בישראל על עבודה שלו בבנק, אז הוא לא ישלם מסים בשום מקום אחר בעולם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך זה שונה ביחס לחוק אמנת הבנק האסייני להשקעות בתשתיות? << אורח >> יחזקאל רוני גנוד: << אורח >> בבנק האסייני, במו"מ של ההסכם עצמו, נכנס גם הרכיב הזה של פטור לכל העובדים, כאשר הנושא של עובדים ישראלים נכנס גם שם כרכיב. לא הייתי במו"מ הזה, אני לא יודע מה היו השיקולים, אבל אני מניח שההנחה הייתה שלא יהיו פה השקעות של הבנק ולא יהיו פה עובדים. << אורח >> אפרת שניי: << אורח >> בסוף מדובר על עניין של מדיניות אם רוצים למסות או לא. אנחנו דווקא ראינו פה עניין שוויוני בין האזרח הישראלי לבין מי שצריך להיות ממוסה לפי החוק הישראלי. ככל שהאמנה מאפשרת זאת, כפי שהציגו פה, מבחינתנו זה מקובל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 5 נכתוב כך: שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילותו של הבנק והשקעותיו. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> ביצוע 6. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ותקנות ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוען של הוראות אמנת הבנק ולמילוי התחייבויותיה של המדינה על פיהן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפעמים הקודמות שאלנו למה כל העניין של החסינויות לא מגיע בתוך החקיקה. אתם הפעם עשיתם את זה אחרת. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> נכון. בפעם שעברה ציינו שיש שיקולים לכאן ולכאן. ענייני החסינויות, כמו שאנחנו נראה, אלה דברים מאוד מדוקדקים שמתאימים לחקיקה משנית, פחות לחקיקה ראשית. במקרה הנוכחי, החלטנו שזה יהיה יותר יעיל שנבוא בחבילה אחת כך שזה יהיה יותר שקוף ושמי שמסתכל על החוק כבר ידע על מה הוא מדבר. תוספת (סעיף 4) אמנת הבנק פרק 8 מעמד, חסינויות, פטורים וזכויות יתר סעיף 48 מטרת פרק זה כדי לאפשר לבנק למלא ביעילות את ייעודו ולבצע את התפקידים שעליהם הוא אמון, יוענקו לבנק המעמד, החסינויות, זכויות היתר והפטורים המפורטים בפרק זה בשטחה של כל חברה. סעיף 49 מעמד משפטי לבנק תהיה אישיות משפטית מלאה, ובפרט, תהיה לו הכשרות המשפטית המלאה: (1) להתקשר בחוזים; (2) לרכוש ולהוציא מרשותו נכסי שלא ניידי ונכסי דניידי; וכן (3) ליזום הליכים משפטיים. סעיף 50 חסינות מפני הליכים שיפוטיים (1) הבנק ייהנה מחסינות מפני כל צורה של הליך משפטי, אלא במקרים הנובעים מתוך או הקשורים למימוש סמכויותיו ללוות כסף, לערוב להתחייבויות, או לקנות ולמכור או לבטח מכירה של ניירות ערך, ובמקרים כאמור ניתן להגיש תביעות נגד הבנק בבית משפט בעל סמכות שיפוט בשטחה של מדינה שבה הבנק מחזיק משרד ראשי או סניף, או שבה מינה סוכן לצורך קבלת שירות או הודעה על הליך, או הנפיק או ביטח ניירות ערך. (2) על אף הוראות פסקה (1), לא תינקט פעולה נגד הבנק על ידי חברה כלשהי, או על ידי כל סוכנות או גוף של חברה, או על ידי כל ישות משפטית או אדם הפועלים במישרין או בעקיפין למען חברה או סוכנות או גוף של חברה או שנצמחת להם תביעה מכל סוכנות או גוף של חברה; החברות יפנו להליכים מיוחדים ליישוב מחלוקות בין הבנק לחברות בו ככל שייקבעו בהסכם זה, בהוראות העזר ובתקנות הבנק, או בחוזים שהתקשרו בהם עם הבנק. (3) רכוש ונכסים של הבנק, לא משנה היכן הם נמצאים ובידי מי הם מוחזקים, יהיו חסינים מפני כל צורה של תפיסה, עיקול או הוצאה לפועל לפני מתן פסיקה סופית נגד הבנק. סעיף 51 חסינות נכסים רכוש ונכסים של הבנק, לא משנה היכן הם נמצאים ובידי מי הם מוחזקים, יהיו חסינים מפני חיפוש, עיקול, החרמה, הפקעה או כל צורה אחרת של תפיסה או עיקול באמצעות הליך מנהלי או חקיקתי. סעיף 52 חסינות ארכיבים ארכיבי הבנק, וככלל, כל המסמכים השייכים לבנק או המוחזקים ברשותו, יהיו חסינים מפגיעה, ולא משנה היכן הם נמצאים. סעיף 53 חופש מהגבלות על נכסים במידה הנדרשת למילוי ייעודו ותפקידיו של הבנק ביעילות, ובכפוף להוראות הסכם זה, כל רכושו ונכסיו של הבנק יהיו חופשיים מכל הגבלה, תקנה, פיקוח ודחיית פירעון חובות מכל סוג שהוא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה המשמעויות של סעיף החסינויות? << אורח >> אפרת שניי: << אורח >> הבנק הוא ארגון בינלאומי. יש דרישות מסוימות שקבועות באמנה שאנחנו מבקשים לאמץ בחקיקה, כמו שלבנק ולבעלי תפקידים בבנק יהיו חסינויות וזכויות יתר מסוימות. מה זה כולל? לבנק עצמו זה חסינות מפני הליכים משפטיים, מה שאומר שלא ניתן לתבוע את הבנק בבית משפט בישראל אלא אם מדובר בתביעה שקשורה ספציפית לפעילות העסקית של הבנק. אם יש חברה ישראלית שמעורבת בפרויקט במימון הבנק באיזו שהיא מדינה אסייתית ויש סכסוך כלכלי כלשהו, על זה אפשר יהיה לתבוע את הבנק, אבל בכל מקרה אחר לא ניתן יהיה לתבוע את הבנק. אם לישראל יש סכסוך עם הבנק, אז את זה פותרים או בהידברות באמצעים דיפלומטיים מול הבנק או בבוררות. גם לגבי הנכסים והארכיבים של הבנק יש חסינות. אם לבנק יש פה כסף או נכסים אחרים, כמו רכבים או משרדים, מה שלא צפוי להיות כי לבנק אין פעילות בישראל, הוא פועל באסיה, אז גם להם תהיה חסינות, אי אפשר יהיה לפגוע בהם, אי אפשר יהיה לתפוס אותם, אי אפשר יהיה לעשות איזו שהיא חקיקה שמפקיעה אותם. גם לעובדים של הבנק יש חסינות, רק שהחסינות הזאת היא לגבי דברים שהם עשו במסגרת תפקידם. אם יש נציג של הבנק שמגיע לפה לכנס או מגיע כדי לחתום עסקה עם חברה ישראלית, תהיה לו חסינות לגבי דברים שהוא עושה במסגרת תפקידו. אם הוא אומר איזה משהו כפקיד, אי אפשר יהיה לתבוע אותו על לשון הרע, אבל אם למשל הוא נוסע בכביש ועושה תאונת דרכים, זה לא ייכלל במסגרת החסינות שלו. << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> סעיף 54 זכות יתר לתקשורת כל חברה תעניק לתקשורת הרשמית של הבנק יחס זהה לזה שהיא מעניקה לתקשורת הרשמית של כל חברה אחרת. סעיף 55 חסינות וזכויות יתר של סגל הבנק כל הנגידים, הדירקטורים, חליפיהם, נושאי המשרה ועובדי הבנק, לרבות מומחים המבצעים משימות בעבור הבנק – (1) יהיו חסינים מפני הליכים משפטיים בנוגע למעשים שעשו במסגרת מילוי תפקידם הרשמי, למעט כאשר הבנק ויתר על חסינות זו; (2) מקום שאין הם אזרחים מקומיים, ייהנו מאותן חסינויות מפני הגבלות הגירה, דרישות רישום זרים וחובות שירות לאומי, ואותן הקלות בנוגע לתקנות מטבע חוץ שהחברות מעניקות לנציגים, לנושאי משרה ולעובדים בדרג דומה, של חברות אחרות; וכן (3) ייהנו מהקלות בתנועה באופן הזהה לזה שמעניקות החברות לנציגים, לפקידים ולעובדים בדרג בדומה, של חברות אחרות. סעיף 56 פטור ממיסוי (1) הבנק, נכסיו, רכושו, הכנסתו ופעולותיו ועסקאותיו, יהיו פטורים מכל מיסוי ומכל מכס; כמו כן, הבנק יהיה פטור מכל התחייבות לתשלום, ניכוי במקור או גבייה של כל מס או נכס. (2) לא יוטל מס על משכורות ותגמולים, או ביחס אליהם, שמשלם הבנק לדירקטורים, חליפיהם, נושאי משרה או עובדי הבנק, לרבות מומחים המבצעים משימות בעבור הבנק, למעט במקרה שחברה מפקידה עם מסמך האשרור, הקבלה או האישור שלה הצהרה כי החברה כאמור שומרת לעצמה וליחידות המשנה המדיניות שלה את הזכות למסות שכר וגמול לפי העניין, שמשלם הבנק לאזרחים או לנתינים של מדינה חברה כאמור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הפטור חל גם על אזרחים ישראלים? << אורח >> נטעלי כהן: << אורח >> הפטור ממיסוי עשוי היה לחול אלמלא המדינה הייתה הולכת להפקיד את ההצהרה. אנחנו הולכים להפקיד את ההצהרה, לכן בסעיף 4(ב) אנחנו קובעים מפורשות שהפטור ממיסוי לא יחול על אזרחי המדינה. (3) לא יוטל מס מכל סוג שהוא על כל התחייבות או נייר ערך שהנפיק הבנק, כולל כל דיבידנד או ריבית עליהם, ולא משנה מי מחזיק בהם באחד מאלה: (1) אם המס מוטל אך ורק משום שההתחייבות או נייר ערך כאמור מונפקים על ידי הבנק; או (2) אם בסיס השיפוט הבלעדי למיסוי כאמור הוא, המקום או המטבע שבהם הוא מונפק, הוסב לתשלום או שולם, או מיקומו של כל משרד או מקום עסק שהבנק מחזיק. (4)לא יוטל מס מכל סוג על כל התחייבות או נייר ערך שמבטח הבנק, כולל כל דיבידנד או ריבית עליהם, ולא משנה מי מחזיק בהם באחד מאלה: (1) אם המס מוטל אך ורק משום שההתחייבות או נייר הערך כאמור מבוטחים על ידי הבנק; או (2) אם הבסיס השיפוטי הבלעדי למיסוי כאמור הוא מיקומו של כל משרד או מקום עסק שהבנק מחזיק. סעיף 57 יישום כל חברה, בהתאם למערכת המשפט שלה, תנקוט במהרה כל פעולה שתידרש כדי להכניס לתוקף בשטחה את ההוראות המפורטות בפרק זה ותודיע לבנק בפירוט על הפעולה שנקטה. סעיף 58 ויתור על חסינויות, פטורים וזכויות יתר הבנק רשאי, לפי שיקול דעתו, לוותר על כל אחד מזכויות היתר, החסינויות והפטורים הניתנים לפי פרק זה בכל מקרה, באופן ובתנאים הנראים לו מתאימים לטובת הבנק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג-2023, עם התוספת שהיועצת המשפטית הכניסה פה, שאני מסכים לה, של דיווח לוועדה. מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מברך אתכם. שיהיו ימים יותר שקטים. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:55. << סיום >>