פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 3 ועדת משנה לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים 13/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 8 מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים יום חמישי, כ"ד בתמוז התשפ"ג (13 ביולי 2023), שעה 09:30 סדר היום: << נושא >> אתגרי קליטת העולים בערים אשקלון ואשדוד << נושא >> סיור בערים אשדוד ואשקלון, מקבצי דיור נכחו: חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר טטיאנה מזרסקי יבגני סובה חברי הכנסת: ולדימיר בליאק מוזמנים: סופה לנדבר – שרת הקליטה לשעבר יחיא כמאל – מנהל תחום בכיר מרכזי קליטה ומקבצי דיור, משרד העלייה והקליטה לאוניד סמוליאר – מנהל תחום בתי דיות לגיל הזהב, משרד השיכון אורה קנבסקי – מנהלת תחום דיור, מחוז ירושלים והדרום, משרד השיכון ולדיסלבה גילבורט – יועצת לחבר כנסת, הכנסת אליהו נבט – עו"ד, סגן ראש העיר, עיריית אשדוד שמעון כצנלסון – סגן ראש העיר, עיריית אשדוד אילגר פטולייב – עוזר סגן ראש העיר, עיריית אשדוד סופיה ביילין – מ"מ ראש העיר, עיריית אשקלון דוד בן אברהם – חבר מועצת העיר, עיריית אשקלון דן פרדקין – מ"מ מנהל מחלקת קליטה, עיריית אשקלון ארז שני – מנכ"ל, עמיגור ניהול נכסים בע"מ כרמית סוטיל – מנהלת, בית אבות עמיגור, סניף אשדוד גילי ששון – מ"מ ראש אגף דיור, אכלוס והגיל השלישי, עמידר שלומי שוקרון – בעלים, מקבץ דיור באשקלון, חברת ג.ג.א.ב אריה שוקרון – בעלים, מקבץ דיור באשקלון, חברת ג.ג.א.ב יעל הבסי-אהרוני – עו"ד ועו"ס, קליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה, אוניברסיטת תל אביב ד"ר סמיון ויסמן – מתנדב, מועדון המדענים אשדוד נטלי – אם הבית, מקבץ דיור עמידר, אשדוד סבטה – אם הבית, בית אבות עמיגור, סניף אשדוד נירה – אם הבית, בית אבות עמיגור, סניף אשקלון אמה – אם הבית, מקבץ דיור, אשקלון אולגה – מסייעת בארגון הסיור אירה – דיירת פאולה – דיירת מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור - אתגרי קליטת העולים בערים אשקלון ואשדוד << נושא >> << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שלום לכולם, אנחנו פותחים, כרגע, את הסיור של ועדת המשנה של ועדת העלייה והקליטה, שעוסקת בנושא סיוע לדיור ולדיור ציבורי. אנחנו קיימנו, בפועל, שני דיונים בכנסת על הסוגייה הזו – גם על בתי גיל הזהב של משרד השיכון, שאלה התכניות הבאות שלנו, וגם על מקבצי דיור של משרד הקליטה. רצינו לצאת לשטח, כדי לראות ולשמוע את התושבים שגרים בתוך הבתים האלה, על הבעיות השונות, שחלקן גם עלו בדיונים בכנסת. היום אנחנו עושים סיור כזה בשני מקומות באשדוד ובאשקלון. כמובן שיש פה הרבה מאוד בתי גיל זהב ומקבצי דיור, אז בחרנו מקבץ דיור אחד ובית גיל זהב אחד לדוגמה, בכל אחת מהערים, ואולי, בעתיד, נבקר בעוד. אני מאוד שמח שהצטרף אלינו כאן חבר הכנסת ולדימיר בליאק. זה מעשה ייחודי; זו מסירות נפש מיוחדת. אתה לא חבר ועדת המשנה, אבל עצם כך שבחרת להצטרף לסיור, בהתנדבות – מדגיש את חשיבות הנושא בעינייך. אני שמח לראות כאן את הקולגות שלי מזה הרבה שנים, שהייתה שרת הקליטה במשך הרבה שנים, חברת הכנסת לשעבר והשרה לשעבר סופה לנדבר, שתרמה לא מעט להקמה של חלק ממקבצי הדיור האלה. אני שמח לראות אותך איתנו, כאן, באשדוד. << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בטח יהיה לך הרבה מה לתרום ומה לומר בסוגיה הזו. הצטרפו אלינו, כאן, באשדוד, סגן ראש העיר אליהו נכט וסגן ראש העיר שמעון כצנלסון, שהם הדמויות הבולטות בעיר בתחום של קליטת עלייה. אני שמח שהצטרפתם אלינו, ואנחנו מאוד מאמינים בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי. אני מניח שגם לכם יהיה הרבה מה להגיד, ולהאיר לנו מה נדרש, היום, מהשלטון המרכזי כדי שבתים מהסוג הזה יעבדו בצורה יותר טובה. כמובן, המשתתפים הקבועים של הוועדה – יחיא, כנציג של משרד הקליטה; גילי, שמייצגת פה את עמידר, שהיא הזרוע המבצעת של משרד הקליטה בהפעלה של מקבצי דיור - - - << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> של חלק. הרוב זה עמיגור, נכון? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מדבר על הרמה הארצית; הרוב זה עמידר. ויעל, שמלווה אותנו על בסיס קבוע. ברשותכם, היות ואני חושב שכמעט כל המשתתפים בוועדה מבינים רוסית, ושלא כל הדיירים מבינים עברית – אני אעבור לרוסית, כי חשוב לנו לשמוע את התושבים. כמובן – ננהל את זה כשיח. << אורח >> נטלי - אם הבית: << אורח >> אני חושבת שאין לנו בעיות. מה אני אגיד לך? מבחינתי, יש לנו מענה, תמיד. תמיד היה ויש. << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> כמה דיירים יש? << אורח >> נטלי - אם הבית: << אורח >> נכון להיום – 199. יש דירות של זוגות שעם בודדים. אצלי יש תפוסה מלאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז הקיבולת היא כמעט מלאה. << אורח >> נטלי - אם הבית: << אורח >> לא כמעט; אצלי היא מלאה. הדירות – כולן מאוכלסות. פשוט יש זוגות שהתאלמנו, אז נשארו בדירה של זוג. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז לפעמים בדירה של שני אנשים – יש אדם אחד. אנחנו מכירים את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה גודל הדירות? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> דירות של חדר, ליחיד, הן 27 מטר, ודירות שני חדרים הן מה שרשום – 42 מטר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הזוגות שהתאלמנו – המדיניות היא להשאיר אותם בבית? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> אם הם רוצים להישאר בדירה – הם נשארים אם הם רוצים לעבור לדירת חדר – תמיד יש אופציה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> והתשלום? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> התשלום נשאר אותו התשלום. אם הם רוצים להישאר בדירת שני חדרים – הם משלמים כזוג. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> כזוג – 1,200 ₪, וכבודד – 930 ₪. הם גם מקבלים סיוע בשכר דירה של כמעט 60-80 ₪. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז הסיור כמעט מכסה את כל העבודה? אתם תראו שבבתים של משרד השיכון זה שונה. << אורח >> יעל הבסי-אהרוני: << אורח >> אילו חוגים יש? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> בעיקרון, אין לנו חוגים. יש לנו ספריה; יש לנו פינג-פונג; ויש לנו פה, בסביבה, שני מועדונים, שבהם יש חוגי ספורט. מה שהעיר נותנת, בקרבה לכאן – מספק מענה מלא. << אורח >> יעל הבסי-אהרוני: << אורח >> המועדונים הם ברוסית? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> כן. במיוחד בספרא – זה בחינם. יש כמה חוגים בעלות סמלית, של 15 ₪ בחודש, אבל זה בחינם. הספרא חדש; יש שם מחלקה ברוסית, ובנוסף לשפות שונות – יש גם רוסית בכל החוגים. מההתחלה היה לנו, פה, חוג עברית וספורט. הגיל הממוצע אצלי הוא 85, כי כמעט 50% מהם התאכלסו ב-2005 ועדיין כאן. עד 120. יש לנו קונצרטים בכל חג עברי, או כשיש - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כאן? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> כאן, אצלנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> חלק הם אירועים שלהם, וחלק מהם – אנחנו, כתרבות עולים, עושים פה. << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> כן. מחלקת העלייה נותנת לנו את כל - - - << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> ומשתדלים שהם יהיו מעורבים בחיים של העיר. << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> כן. ב-09 במאי תמיד יש לנו מצעד. כל מה שקורה בעיר – קורה גם אצלנו. אנחנו מקבץ. מקבץ מוגדר כמגורים עצמאיים לגמרי. אנשים מגיעים לפה כשהם עצמאיים. לדעתי, כמנהלת, אנשים גם צריכים פרטיות. מי שרוצה עזרה – פונה אליי. מי שלא – אלה החיים שלהם, ואני מאוד מכבדת את זה. אם יש שאלות – בבקשה. << אורח >> שמעון כצנלסון: << אורח >> תספרי להם על הגן שעשיתם למטה. << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> כן. הדיירים, בכוחות עצמם – עזרנו קצת – שתלו את כל מה שאתם רואים במרחב החנייה, בפנים. הם מטפלים בעציצים ואוהבים את זה. הרבה מהם באים מכפרים; היה להם שם בית קיץ. אתה מכיר את זה. הם שתלו צמחים ועצים, וגם מתחת לחלון שלי הם עשו גן. << אורח >> אליהו נכט: << אורח >> הגננת האחראית – היא פה, כרגע? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> היא מאחרת, אבל עוד מעט היא תגיע. יש לנו גנן שמגיע פעמיים בחודש, אבל זה כמו התחליף שלהם. יש לנו גינה מאוד יפה, למעלה, עם הספסלים, ובחזית – יש לנו גנן. זה תחביב; זה כמו חוג. << אורח >> אליהו נכט: << אורח >> האמת היא שבאופן כללי – בעמידר או בעמיגור יש תכנית שלפיה בבתים שלהם – תהיה מערכת סולארית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש מקומות שכן, אבל השאלה היא מה פה. פה – הבנייה יותר חדשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי אפשר להתקין; אני לא יודע. כמה שנים הבניין הזה פה? << אורח >> נטלי - אם הבית: << אורח >> 18. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> השאלה שהם מעלים היא האם אפשר להתקין דודי שמש? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סולאריים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יחיא, תבדוק מול היזם אם זה אפשרי. << אורח >> יחיא כמאל: << אורח >> צריך לשנות את כל האינסטלציה עכשיו. זה מלא השקעה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בעיקרון, זה לא אפשרי, בגלל ריבוי הדיירים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> היזם הוא גבאי? << אורח >> נטלי - אם הבית: << אורח >> כן. אנחנו קבוצת גבאי. << אורח >> יעל הבסי-אהרוני: << אורח >> אתם מוודאים שפוגשים את כל הדיירים אחת לכמה זמן? << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> ודאי. יש לי רשימת עריריים, שפעם ביומיים-שלושה אני בקשר איתם; לכולם יש מטפלים; יש לי תיק אישי לכל דייר, ויש לי טלפון. אם מישהו ערירי – יש את הטלפון של המטפלת או של המשפחה. יש לי מפתח של כל דירה למקרי חירום. << דובר >> קריאה: << דובר >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> נטלי - אם הבית: << דובר_המשך >> חס וחלילה, אבל היו מקרים. לא הרבה; היו שני מקרים ב-18 שנה. << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> זה יכול לקרות בכל משפחה. כך אני מצאתי את בעלי, זכרונו לברכה, לפני 15 שנה; בבית. << אורח >> אליהו נכט: << אורח >> מנהלת המקבץ עושה עבודה מצוינת, ואין פה שום שאלה. היא גם יעילה וגם מסבירת פנים, ולכן פה – אין שום שאלות. אני רואה שאתם מנסים למשוך את האנשים - - - (בהמשך הסיור – בית אבות עמיגור, אשדוד) << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אנחנו ממשיכים כאן, בסיור הרשמי של ועדת המשנה של ועדת הקליטה לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים. אנחנו נמצאים פה בבית שני שבו אנחנו מבקרים היום; הפעם זה בית גיל הזהב של משרד השיכון. מי שהיא הבעלים של הבית הזה ומפעילה אותו היא חברת עמיגור, ולכן נמצא איתנו פה גם מנכ"ל חברת עמיגור. נמצאת איתי כאן גם קולגה שלי מזה שנים רבות, בכנסת ובממשלה; חברת הכנסת לשעבר והשרה לשעבר, סופה לנדבר. כולם מכירים אותה והיא גם תושבת אשדוד. שוב, תודה על ההצטרפות לסיור שלנו. בסיורים כאלה, אנחנו תמיד שמחים שמצטרפים אלינו גם נציגים של השלטון המקומי, כי חלק מן הבעיות ומן הנושאים קשורים לשלטון המקומי. נמצאים כאן, איתנו, סגן ראש העיר אלי נכט וסגן ראש העיר שמעון כצנלסון, שמוכרים פה לכולם. כמובן שנמצאים פה נציגים של משרד השיכון ומשרד הקליטה, וגם נציגה של חברת עמידר, שנחה בתחנה הזו. פה – משרד השיכון ועמיגור הם הכתובת; נמצאת איתנו גם יעל, כמובן, שמלווה אותנו, בוועדת המשנה שלנו, ככוח מהאקדמיה; ואי אפשר שלא להזכיר את מי שארגנה את כל זה – שלומית, מנהלת הוועדה, שהיא זו שהפיקה את הסיור המורכב הזה. המטרה שלנו כאן היא לשמוע מכם – ולכן אני תכף אעבור לרוסית, כדי שזה יהיה יותר שוטף – על החיים בתוך הבית: איך זה מתנהל? מהן הבעיות? קיימנו ישיבות בכנסת, במסגרת השיח שאנחנו מקיימים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, אבל היה לנו חשוב לשמוע גם מהדיירים, ולכן אני באתי. אני מכיר את המקום; הייתי פה כשר השיכון. הזמנתי גם את החברים שלי מוועדת המשנה להצטרף, אבל לצערי – הם לא יכלו להצטרף כרגע. זה חבל, כי לדעתי – תמיד יש מה ללמוד כשמגיעים לשטח. דיירת: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) מה אתם רוצים לשמוע? אנחנו פוחדים להתקרב לקודן, כי מעליות מתקלקלות בכל יום. המעלית לא עבדה במשך ארבעים דקות, וכולנו חולי לב. בכל שנה הציוד מתכלה יותר, ויש הרבה הפסקות חשמל. סבטה, אם הבית: יש טכנאי שבא פעם בחודש. זה לא קורה כל יום שהמעלית לא עובדת. ברגע שהמעלית לא עובדת – שזה קורה פעם בכמה זמן – מזמינים טכנאי. הטכנאי מגיע באותו יום; הוא משתדל להגיע בתוך שעה, מקסימום – ומתקן. << דובר >> קריאה: << דובר >> ויש מעלית נוספת, שעובדת בו זמנית. סבטה, אם הבית: יש מעלית נוספת. יש פה שתי מעליות, שעובדות - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> השאלה היא: מהי תדירות התקלות? אני מציע שתבדקו את זה לפי הדו"חות; זה המדד האובייקטיבי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני אבדוק לפי הדו"חות. כרמית סוטיל: לפני שבועיים הייתה תקלה קצת יותר רצינית, בגלל שהיו פה, בעיר, הפסקות חשמל; האשדודים יודעים. היו פה תקלות וזה הוריד את המתח, אבל זה הסתדר. פה – כל תקלה היא - - -. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה גנרטור? כרמית סוטיל: בוודאי. גם הגנרטור מבוקר פה. הכל. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מה שמך, בבקשה? << אורח >> אליהו נכט: << אורח >> כרמית סוטיל, מנהלת סניף אשדוד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> סיכמנו שלפי הדו"חות – יבדקו את התקלות של המעליות. דיירת: כשהיו הפסקות חשמל – דלתות לא נסגרות ונכבה האור, וזה מלחיץ אותנו. אם הבית - - - להכווין את הטכנאים. אני גרה בקומה השמינית. דיירת: (דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) קו מספר שבע מגיע פעם ביום. ביום רביעי יש פה את שוק אשדוד, ואנחנו מבקשים שביום רביעי – קו מספר 7, שלא עובר פה, ייכנס לכאן. האוטובוס היה מגיע אלינו, ועכשיו – שינו את המסלול, ואנחנו הולכים ברגל ובחזרה שני אוטובוסים. השוק הוא חלק מהבילוי והחוויה אצלנו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זו בעיה שאפשר לפתור – להוסיף תחנה. זו בעיה של השלטון המקומי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר לפנות. דיירת: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) תסתכלו בחלון. איזה יופי שרואים את הנוף מפה. החלונות בדירות נורא מלוכלכים. החלונות והווילונות נראים אותו הדבר. כרמית סוטיל: יש. אנחנו עושים. לא כל יום, אבל בחוץ - - - עושים פעמיים בשבוע. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אין דבר כזה; זה על פי מה שהיה, אבל היה לאחרונה. אני אזכיר לכם: רק לפני חודש-חודשיים היו סופות אבק. אנחנו עושים באופן קבוע. יש סדר קבוע, וזה עובר אוטומטית - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> באיזו תדירות? כרמית סוטיל: פעמיים בשנה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> את זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה? כרמית סוטיל: לפני כמה חודשים. כרמית סוטיל: עושים את זה פעמיים בשנה, אבל אחרי חודש אחד – כבר מלוכלך. << דובר >> קריאה: << דובר >> תסתכל פה, דרך אגב. אין לנו גישה; זה רק מבחוץ. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לא נקי; זה נקי. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מתלכלך כל הזמן; אין מה לעשות. דיירת ג': למה המועדון סגור ביום שישי? << דובר >> קריאה: << דובר >> המועדון סגור בימי שישי כי אין צוות. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואי אפשר לעשות - - - עם מישהו מקומי? << דובר >> קריאה: << דובר >> יש מט"בית שמגיעה בבוקר, ועובדת עד 12:00 או 13:00. << אורח >> ארז שני: << אורח >> תבחרו בן אדם, שיהיה אחראי. << דובר >> אליהו נכט: << דובר >> אין בעיה. אם מישהו מוכן להיות אחראי ולנהל – אפשר. דיירת ד': (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) יש לנו מישהי; אין לנו בעיה עם זה. אנחנו רוצים תשובה על המעליות. יש אישה שנתקעה במעלית למשך 25 דקות. כולם אנשים חולים, ואנחנו מבינים שההוסטל שלנו הוא בן הרבה שנים. << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) הוא אמר שהוא יבדוק. דיירת ג': (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) המעלית עשויה מברזל. אנחנו – לא. אחרי 17 שנה – אנחנו רוצים להחליף את המעלית. << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) מעלית זה דבר מאוד יקר. << אורח >> אליהו נכט: << אורח >> (דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) אני רוצה להודות למנהל ולהגיד מילה טובה. הוא קטע חופשה פרטית בשביל להיות פה. דיירת: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) מבחינת חוגים – הכל בסדר. << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) אני הייתי פה הרבה פעמים וחגגנו חגים ביחד. דיירת ה': (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) כמה זמן לוקח לתקן תקלה? האחזקה עושה הכל מהר. מילדות – הכל מסודר אצלנו. אנחנו מסודרים ושומרים. << אורח >> סופה לנדבר: << אורח >> (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) אני עוברת לבניין של ראש העיר, שעכשיו שוטפים את החלונות שלו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> (דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) תודה רבה לכם. דיירת: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) עמיגור, תודה רבה. סופה לנדבר: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) תבואו לעתים קרובות יותר. החברה שלכם היא הכי טובה. (בהמשך הסיור – בית אבות עמיגור, אשקלון) << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שלום לכולם. אני אתחיל באיזו שהיא הקדמה פורמלית ואסביר: אנחנו נמצאים כאן בסיור של ועדת משנה של ועדת העלייה של הכנסת לענייני סיוע בדיור ובדיור ציבורי לעולים. אחד מהנושאים שוועדת המשנה הזו מלווה הוא הפעילות של מתן הפתרונות השונים לדיור ציבורי עבור עולים קשישים. בגדול, יש שניים במדינת ישראל: חצי הם דרך משרד השיכון, במה שנקרא "בתי גיל הזהב", דוגמת הבית הזה, וחצי הם דרך משרד הקליטה, במקבצי דיור של משרד הקליטה. אנחנו קיימנו מספר דיונים בכנסת בנושא הזה – על הבעיות השונות שיש; על השינויים שהיו בנושאים האלה; וגם תכנון בתים עתידיים. החלטנו לצאת לשטח, לשמוע את הדיירים מהסוגים השונים של הבתים ולהתרשם באופן ישיר. זה מה שהביא אותנו לכאן, בין השאר. היום אנחנו עושים סיור באשדוד ובאשקלון. התחלנו באשדוד ועכשיו אנחנו ממשיכים באשקלון. אני שמח שהצטרף אלינו, לביקור בבית הזה, ידידי, ארז שני, מנכ"ל חברת עמיגור, כי הבית הזה שייך להם. מבחינתי, זה מאוד סמלי שאנחנו כאן, בבית הזה, כי אני ליוויתי אותו – כך קרה – בכל מיני תחנות. כשהייתי שר העלייה והקליטה – דחפתי את משרד השיכון לגייס תקציב יחד איתנו, מול אגף התקציבים, ולעשות את ההסכם הראשון עם חברת עמיגור לבנייה של בתים מהסוג הזה – 2,650 יחידות דיור, כשהבית הזה הוא בין הראשונים שהפכו לבתים אמיתיים במסגרת המימוש של התכנית הזו. כשכבר הפכתי לשר השיכון – זכיתי להיות כאן בחנוכת הבית, כשהוא היה מוכן לאכלוס, יחד עם יובל פרנקל, זכרונו לברכה, שזה המקום לציין אותו, כי זה היה אחד מהדברים שהוא נלחם עליהם. אני זוכר איך הוא התרגש פה, כשהוא כבר לא היה בקו הבריאות. כשהסתובבנו פה – הוא רץ כמו צעיר, בכל הקומות, כדי להביא אותנו לכל דירה ולהראות לנו, ואז עוד ישבנו, בחדר הזה, לישיבת סיכום. הוא היה מאוד גאה בפרויקט הזה. לאחר מכן גם יצא לי לבקר פה כשרוב התושבים נכנסו והמקום אוכלס. לכן, זה באמת מאוד סמלי. אני ביקשתי שנבקר בבית הזה כי מכל מה שראינו היום – הוא הדוגמה להסכמים האלה, של מדינת ישראל וחברת עמיגור. הבית הקודם, באשדוד, מופעל במתכונת אחרת. פה זו דוגמה למימוש של ההסכם הראשון, שחלקו כבר התבצע וחלקו עוד בתהליך הביצוע. הוא גם דוגמה – למרות שיש טיפה שוני – להסכם השני, שהיה אמור להביא לבנייה של עוד 3,000 יחידות דיור. כרגע מתוקצבות, על ידי המדינה, רק 1,500, ולצערי – התקצוב שכבר היה משוריין ל-1,500 יחידות נוספות התאדה באוויר, בינתיים. אנחנו עוד נאבק כדי להחזיר אותו. זו הסיבה שהגענו לכאן כדי לשמוע את הדיירים. אני מאוד שמח שבנוסף לארז, ובנוסף לנציגים של משרד השיכון ומשרד הקליטה – הצטרפו אליי גם נציגים של הרשות המקומית, כי בסופו של דבר, מהניסיון שלי, שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות הוא מאוד חשוב; הרבה הפתרון להרבה בעיות שמועלות על ידי תושבים בבתים כאלה – הוא דווקא ברמה של הרשות המקומית. נמצאים כאן, איתי, ממלאת מקום ראש העיר אשקלון, סופיה ביילין, וחבר מועצת העיר, דוד בן אברהם. אלה אנשים שפועלים הרבה, בעירייה, למען ציבור העולים. אני שמח ומודה לכם על כך שהצטרפתם אלינו, לסיור הוועדה. אולי יהיו שאלות שאתם תוכלו להגיב עליהן, או להיפך – להציב בפנינו בעיות שיש, ושהשלטון המרכזי צריך לעזור בפתרון שלהן. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> אם יש לכם בעיות או שאלות – אל תתביישו. דיירת: אני מצטערת, יש לי בעיה אחת בהוסטל שלנו: אני לא מבינה אם זה כלול או לא; אולי זה תלוי בעירייה – הגעתי לדירה, לפני 15 שנים, ללא בעיות. אני שמחה מאוד שהדירה שלי בהוסטל, אבל עכשיו יש בעיה גדולה עם התשלומים על ארנונה ומים. אף אחד לא מקבל את הקבלות של המים, בכל שלושת הבניינים. אני לא שילמתי את הארנונה חמש שנים, כי יש לי הנחה של 100%. עכשיו – קיבלתי את הקבלה, על סך 1,500 ₪, ולא הבנתי איך זה יכול להיות. אני קיבלתי עכשיו את התור לעירייה, ורציתי לדעת מה זה. אולי מישהו פה יכול לעזור לנו עם זה? תודה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> את יכולה להסביר עוד פעם על המים? מה זאת אומרת? את לא מקבלת את חשבון המים? דיירת: אף אחד לא מקבל. אני הייתי צריכה להתקשר בטלפון ולשאול איך אני צריכה לשלם. << אורח >> ארז שני: << אורח >> את לא מקבלת את השובר? אף אחד לא מקבל את השובר? דיירת: כולם אומרים שלא. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אתה מקבל? דייר: אני קיבלתי. דיירת: אני ביקשתי לשלוח לי לדואר האלקטרוני, ולא קיבלתי את הדואר האלקטרוני או את הדואר הרגיל אף פעם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> זו סוגייה של הרשות; זו לא סוגייה של עמיגור. דוד בן אברהם: הרשו לי להגיב. אם זה קשור לארנונה – זה קשור אלינו, למועצה. אני מזמין אותך לפנות אליי, ואני אנסה לעזור ולהבין למה את לא מקבלת. מכל מי שיושב פה – יש עוד מישהו שלא מקבל? דיירת: הרבה. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> אז אני מוכן לסייע לכם. נעשה את זה בצורה מסודרת. אני אבוא, כמו שאני מגיע לפה גם הרבה פעמים אחרות. יש פה מספר בעיות נוספות שאני מכיר ומטפל בהן, ואני אשמח לעזור לכם. זו הפעם הראשונה שבה אני שומע על זה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> סליחה, שאם הבית תרכז את זה. אי אפשר שכל אחד יבוא. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> סליחה, בואו נעשה סדר. יש הנהלה, ואתם צריכים לפנות לאגף ההנחות בעירייה, דרך ההנהלה. אין שום בעיה. אגף הנחות, גם מקבלים מאיתנו הנחות. זה דבר אחד. דבר שני, דרכם – יש - - - אשקלון. אתם יכולים לפנות. נירה, אם הבית: אנחנו מטפלים. גם היו תקופות שבהן הלכנו לעירייה, באופן אישי - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כל אחד מסדר את הארנונה באופן ישיר. << אורח >> ארז שני: << אורח >> סופיה, ההנהלה לא קשורה לארנונה ומים; זה התפקיד של העירייה. סופיה ביילין: אבל ההנהלה יכולה להגיד - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> ההנהלה לא מטפלת בדברים האלה. אני מזכיר לכם שכשפתחנו את הבית – הגיעו לפה נציגים ממחלקת הארנונה, שישבו פה. אנחנו רוצים לפתור את זה ביחד. תדברו עם מחלקת הארנונה, ואם יש פה עוד כמה אנשים - - - << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> אבל הם היו פה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> זו הפעם הראשונה שאני שומע על כך. כנראה שיש בעיה עם הסיפור של הגברת, כי אני לא שומע את זה מכולם. אני מציע - - - דיירת: הרבה מאוד אנשים לא מקבלים חשבונות – שוברי תשלום – אז כנראה שהבעיה היא עם הדואר. אנחנו לא יודעים את הכתובת - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> הנה, יש תשובה על זה. כן. << דובר >> אולגה: << דובר >> פניתי לדואר מסר - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> מה זה דואר מסר? << דובר_המשך >> אולגה: << דובר_המשך >> דואר מסר זו חברה בת של דואר ישראל. הם חזרו אליי, והיום – אני רואה שכן מחלקים בתיבות הדואר. רק היום חילקו, אחד-אחד. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אז הייתה בעיה תקופתית? << דובר_המשך >> אולגה: << דובר_המשך >> הייתה בעיה, והיא טופלה וסודרה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל אם החשבונות לא מגיעים – צריך לבדוק את זה. יש תאגיד מים - - - << דובר_המשך >> אולגה: << דובר_המשך >> לפעמים הכתובת לא נכונה, ובעירייה, או בחברת החשמל, יש בעיה. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> אני רוצה להזמין את העירייה לבוא לפה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> דיירים שיש להם בעיה ולא מקבלים – יירשמו אצל אם הבית, יתנו את הפרטים ויגידו מה הם לא מקבלים. אנחנו נפנה לעירייה בצורה מרוכזת, על כל הדברים האלה, ואני בטוח שממלאת מקום ראש העיר תעזור לנו גם בזה, לאחר מכן. קדימה. דייר: אפשר? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, בבקשה. דייר: שלום לכם. אני דייר פה. השר אלקין - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> חבר הכנסת. << דובר >> דייר: << דובר >> היום – חבר כנסת. אני מקווה שבעתיד – אולי תהיה במקום שלך, שמגיע לך. אנחנו גרים פה, בבניין, ויש פה בעיה רצינית: כשיש עשן, או כשיש אזעקה – כולם, שתי הקומות – צריכים לסבול ממנה, וזה לא מפסיק. אני צריך להגיד לך שיש בעיות בבניינים חדשים, אבל צריך לטפל בזה. אין שקט. כשיש בעיה – האזעקה לא מפסיקה בתוך הבית. זה כבר עבר כל גבול. התלוננתי על זה למנהלת כבר כמה פעמים. היא אמרה: "אנחנו מטפלים בזה", ולא מטפלים בכלום. << אורח >> ארז שני: << אורח >> זה בקומה שלך? דייר: מהקומה העשירית. בכל פעם, אצלי, בבניין שלי - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> באיזה בניין אתה? << דובר >> דייר: << דובר >> קומה עשר. << אורח >> ארז שני: << אורח >> באיזה בניין? << דובר >> דייר: << דובר >> אחת. וזה לא רק אצלי. << אורח >> ארז שני: << אורח >> הבנתי. נירה, אם הבית: הוא מדבר על האזעקות? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לגבי התרעות אש. << אורח >> ארז שני: << אורח >> לגבי גלאי העשן. נירה, אם הבית: חבר'ה, זה דיור גיל זהב ציבורי. כאשר דייר שוכח משהו על הגז, חס וחלילה – המערכת עובדת. בסוף – זה דיור גיל זהב. אין מה לעשות; זו המסגרת. דייר: זה לא צריך להיות עונש קולקטיבי, עם כל הטכנולוגיה שיש היום. הם יודעים בדיוק מאיפה יש את הבעיה. למה לא לסדר את זה. משם? למה כולם צריכים - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> תשמע, בוא נעשה שני דברים: א', קודם כל, גלאי העשן והספרינקלרים הם מצילי חיים, והם כבר הצילו חיים, בכל שנה, של אנשים ששוכחים נרות ושוכחים סיר על הגז. אני אבדוק ואבקש מחברת גלאי העשן שתבדוק האם יש פה משהו של רגישות שכוון לא נכון. לכן שאלתי באיזו קומה אתה גר. אי אפשר להגיד משהו כללי. אנחנו נבדוק את הרגישות, אבל בסוף – אנחנו עובדים על פי תקן של כיבוי אש, ועל פי מה שכיבוי אש מכריח אותנו. ללא אישור של כיבוי אש – אני צריך לפנות את המבנה; בכל שנה אני חייב להוציא כיבוי אש. אנחנו נבדוק מחדש, עכשיו, את הרגישות אצלכם; בשביל זה אמרתי לה לרשום. דייר: אני רק רוצה שתבין: זה לא קל בכלל לשבת בתוך המצב הזה – כשהדבר הזה דופק לך מעל הראש. אנחנו רוצים שקט. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני מבין; לכן ביקשתי לבדוק את הרגישות. דייר: יש תיקונים; יש הרצה. אין מבין בזה. אוקיי. << אורח >> ארז שני: << אורח >> הבנתי; לכן נבדוק את הרגישות, אבל צריך להבין שבסוף – זה כיבוי אש לטובתכם. דייר: יש עוד משהו קטן שמפריע לי: יש לי קצת ציוד שאין לי איפה לשים אותו. אין פה איזה שהוא מחסן קטן - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא; אין. דייר: אוקיי. במסדרונות יש - - - שהם ריקים, מצד שמאל. << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא; אין אישור לעשות את זה. דייר: אין אישור, אבל זו הבעיה – שיש דברים מסוימים שאי אפשר - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> אדוני, אי אפשר. זה הבית שבחרת לגור בו. היו אפשרויות אחרות. אין לנו פה פתרונות. הדירות הן קטנות, יחסית, אבל פה – יש לכם שני חדרים; חדר שינה וסלון. אין גם לנו מספיק מחסנים לציוד של עמיגור. זה מה שיש פה, ואנחנו לא יכולים לעזור מעבר לזה. אני מצטער. המסדרונות צריכים להיות ריקים. << דובר >> דייר: << דובר >> אוקיי. רק שתהיה תשובה לבעיה הזו - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני מבטיח לך שזה ייבדק. תרשמו את זה, בבקשה. אירה, דיירת: כשבנו את הבניינים שלנו – כנראה שהמבוגרים לא יכלו להחזיק רכבים. עכשיו מותר להחזיק רכב, ובנו בניינים - - -. יש פה מקום, בפינה, בין - - - לבין המקום שבו כל המשאיות זורקות זבל. האם אפשר לסדר שם חנייה למי שיש לו תו נכה? הרבה אנשים לא יכולים לחנות. בעלי, שהיה לו תו נכה, נפטר, לצערי. לי אסור להרים יותר משלושה קילו; אני עם בעיות גב וכליות, ומיועדת לניתוחים. מה לעשות? << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> על איזה שטח את מדברת? אירה, דיירת: אחרי בניין העובדים – יש כאלה שזורקים את הזבל. עשו גדר, ובכל לילה מביאים משאיות של זבל וזורקים אותו שם. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> זה שטח פרטי. אם השטח לא ציבורי – אנחנו לא יכולים לזרוק - - -. אירה, דיירת: במה אפשר לעזור להם? אולי אפשר לעשות חנייה? יש הרבה דיירים עם רכב, ואנחנו מטפסים וסוחבים את הציוד שלנו כל הזמן. אני נמצאת בתהליך של קבלת תו נכה, אבל יש אנשים אחרים. סופיה ביילין: יש מגרש מעבר לבניין, שהוא שטח ציבורי ששייך לעירייה, ואני מציעה לבדוק האם אפשר להכשיר אותו כחנייה. אני מבקשת שיפנו אליי בפנייה מסודרת. אירה, דיירת: המעבר הזה, שבו זורקים זבל, הוא מהשער של החנייה. הם גם צריכים לקבל קנס על כך שהם זורקים זבל בשטח פרטי, נכון? להכנסה שלכם. ועוד משהו: יש מעבר בין היציאה לכיוון תחנת אוטובוס; המעבר הזה לא מואר בלילה. אמרו שיהיו שם פנסים, אבל לא מואר; חושך מוחלט. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> הנושא של התאורה נמצא בטיפול. אני הייתי פה, אישית, לפני שבוע וחצי, פתחתי קריאה בנושא של התאורה, וזה נמצא בבדיקה של המבחנים. הנושא של שביל פגום שייך לעמיגור, ואני ביקשתי מיואב אבוטבול – אני ידעתי שהוא אמור להיות פה - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא; הוא בחו"ל. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> אז זה בטיפול. אנשים מבוגרים נופלים, כי השביל לא מסודר וחשוך. << אורח >> ארז שני: << אורח >> בזה שהוא חשוך – אמרנו שאתה מטפל. אנחנו נטפל בשביל, אין בעיה. יסודר. אם זה בשטח עמיגור – עמיגור תסדר את זה. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> היה פה פקח ופתחנו קריאה. דיירת: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) אנחנו רוצים להודות לעמיגור אשקלון על התנאים הטובים. אנחנו יודעים על מי לסמוך. הם עזרו לי, באופן אישי: כשאח שלי נפטר ולאלמנה שלו לא הייתה אזרחות – עמיגור דאגו לזה ועזרו לי מאוד. תודה לאלה שמובילים את הבניין – שיוצרים אווירה ביתית; שמתעניינים בשלומנו בכל בוקר; ששואלים את כל מי ששכח ללחוץ על הכפתור הירוק אם הוא חי. אני לא מרגישה בעיות מיוחדות, ואני מרוצה מאוד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה לך. דיירת ב': אני רציתי לשאול את האדון מהעירייה – מי אחראי על הניקיון? << דובר >> קריאה: << דובר >> של הבית עצמו? דיירת ב': לא. שטח פרטי, כמו שיש פה, שהוא לא שלנו; מעבר. מלוכלך שם. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> אנחנו חוזרים על הנושא. הגברת סופיה ביילין כבר אמרה שיוציאו קנס לבעל השטח אם הוא לא יסדר ולא ינקה את המקום. הם כבר קיבלו קנס כמה פעמים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה שטח פרטי. מי שאחראי על הניקיון הוא בעל השטח. דיירת ב': בשטח של עמיגור – מטפלים בצורה נפלאה. אין לנו שום תלונה בקשר לזה. הם עושים את כל מה שאפשר. כל הכבוד לכם; אנחנו מאושרים. << דובר >> דיירת: << דובר >> תודה לעמיגור. דיירת ג': מאחורי הבניינים יפה, אבל השטח פה, באזור שמעבר לגדר, לאורך הבניינים – מוזנח מאוד. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> תהיו סבלניים ותמתינו. אנחנו נעשה לכם צילוניות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בבקשה. פאולה, דיירת: אני פאולה. קודם כל, אני רוצה להודות לעמיגור לישראל. אני עולה ותיקה מקולומביה, וקיבלתי ארמון. יש לי שאלה: יש לנו פה מועדון נפלא, שכמעט תמיד אותם האנשים משתמשים בו, לכל מיני דברים. אנחנו נהנים מזה, משתמשים בו ודואגים כמו שאתם רואים אותו עכשיו. יש פה כמה אנשים שלקחו את היוזמה לעשות פעילויות שונות. אני לא מכירה מקומות אחרים, אז אני לא יכולה להגיד איפה יש כאן כאלה מקומות ואם יש אנשים עם יוזמות. פה יש, אבל חותכים לנו את הכנפיים. בהתחלה – הבנתי; לא הכירו אותנו, ואנחנו לא הכרנו את האנשים פה, מסביבנו. אני מבינה שזה לא פשוט; אני חיה פה, אבל ההנהלה – אם אפשר להגיד – כבר מכירה אותנו, ויש דברים שאנחנו לא כל כך מבינים. אני לא רוצה לפרט, כי אני לא רוצה לדלג בהיררכיה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> את יכולה לדבר חופשי; זה בסדר. נירה, אם הבית: על אילו יוזמות מדובר? << אורח >> ארז שני: << אורח >> מה למשל? פאולה, דיירת: למשל, אני לקחתי יוזמה, ועשינו קבוצה של נשים, שבכל יום שלישי בערב אנחנו יושבות, כשבכל פעם – אישה אחרת עושה משהו: יוגה; עבודות ידיים; משחקים; מדברים. אנחנו מאוד נהנות. עשינו קבוצה של נשים, ועכשיו – אנחנו רוצות להזמין גם את הבנים. פתאום בא לי איזה רעיון: המון אנשים נשארים פה לבד ביום שישי, ואתה רואה שם בדידות ועצב. אמרתי לעצמי: פעם אחת, בסוכות, עשינו ארוחה פה, בסוכה, ואני השתתפתי, כי אני אחד מאלה שמשתתפים. אמרתי: "וואו, איזה יופי שאנשים שנמצאים לבד – יכולים להרגיש כמשפחה". אז באתי לאם הבית וביקשתי אישור, ועשינו ארוחה אחת. באתי לבקש ארוחה נוספת, בעוד יום שישי אחד, ואמרו לי לא; שבמועדון – אי אפשר בשישי-שבת. ערב שישי הוא הערב שבו נשארים לבד. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אוקיי. ואת מוכנה להיות אחראית על המפתח, על הסדר ועל הניקיון? דייר: כן. אנחנו האחראיים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> בסוף, צריך מישהו אחד, שיהיה אחראי לפתוח, לסגור ולוודא. אני אספר לכם שפעם, בבית שלנו בצפון, השאירו פלטה של שבת בסמוך לווילון, והייתה לנו שריפה. פאולה, דיירת: אנחנו לא מבשלים - - - דייר: לא מחממים כאן - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> הכל בסדר. אני שואל רק על אחריות; זה הכל. << דובר >> קריאה: << דובר >> במקרה הזה – אני יכולה להעיד שהם אחראים. נירה, אם בית: אני רוצה לחדד עוד דבר: אני כבר הבהרתי, לגבי העניין של המוזיקה, שיש פה גם אוכלוסייה דתית; במיוחד פה, בדירות הקרקע. צריך לכבד גם אותם. פאולה, דיירת: כי לא היה לנו מקום אחר, אז אני לקחתי - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> חבר'ה, הכל בסדר. לא צריך לכעוס. נירה - - - דייר: אין בעיה. השאלה היא מה אחוז הדתיים ומה אחוז הלא דתיים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא, אנחנו לא נכנסים לשם. נירה, אם הבית: סליחה, מועדון לא אמור להיפתח בשישי-שבת. הם ביקשו לפתוח אותו בערב, ולאט-לאט הכרתי את האנשים; עשית קבוצה שאפשר לסמוך עליה, ואמרתי לך: אתם רוצים את המועדון בשעות הערב, כשהצוות לא נמצא? אין שום בעיה, בשמחה ובאהבה. לפי דעתי, גם לזה – צריך להיות גבולות; צריך להבין את זה. דייר: המועדון הזה - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא צריך, אדוני. אני עוזר לך. תמתין - - - << דובר >> דייר: << דובר >> המועדון הזה הוא Unplugged. אנחנו אמורים להשתמש בו וליהנות ממנו עד תום. נירה, אם הבית: במסגרת הגבולות. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אדוני, קודם כל, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם: המועדון הזה הוא מועדון שמפעילה חברת עמיגור. יש לו זמני הפעלה; המדינה קבעה מתי פותחים ומתי סוגרים. שישי-שבת – לא בפנים. אבל – לכן אמרתי לך להמתין – אתם תקבלו מפתח, אם את אחראית לפתוח ולסגור, שלא תהיה פה מוזיקה ושזה לא יפריע גם לאנשים פה שהם שומרי מסורת. לא יכולות להיות פה מסיבות בשישי. קבלת שבת – בשמחה, אבל לא מוזיקה בקולי קולות. יצליח? בבקשה, תמשיכו, אין שום בעיה. תהיו בקשר עם נירה, אם הבית, והיא תנחה. דייר: יש לי רעיון, ואני רוצה להעלות אותו, ואני מוכן לסייע: למה שלא נעשה תחרות אוכל קולינרית מכל העולם? הוסטל אחד מתחיל, ואחר כך יעשו בין כל ההוסטלים. את מסכימה איתי? נירה, אם הבית: היה את זה. דייר: אני מת לטעום אוכל תימני. יש פה תימני? יופי, אז תעשו את זה. אני מוכן לסייע. אלה לא תקציבים גדולים, ונעניק לכם, מטעם עמיגור, סוף שבוע באילת או בים המלח. למה לא? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בבקשה, אם אפשר, אחד-אחד. << אורח >> דיירת: << אורח >> (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) לגבי אופניים: אין מקום להשאיר את האופניים. אני רוצה שתהיה לנו חניה לאופניים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> לאופניים או לקולנועיות? אין בעיה, אנחנו נתקין מתקנים לאופניים. נירה, תזמינו מתקנים לאופניים, ושישימו ליד כל אחד מהבתים את מתקני הקשירה האלה. << אורח >> דיירת: << אורח >> זה לא הרבה מקום. << אורח >> דיירת: << אורח >> תודה רבה למנכ"ל עמיגור, שמצאתם בשבילנו עובדות סוציאליות – אולגה, פולינה וכל השאר הבנות, שתמיד, אם מישהו יכול להגיד משהו רע, אומרים כך: מה שווה טוב – מתי שלא יהיה רע. הבנות שלנו הן זהב. יש, בבניינים, המון אנשים שמדברים בכל השפות. תודה רבה; זו מתנה בשבילנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> תודה רבה גם לעובדות הסוציאליות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, חשוב שתדעו – ומגיעה פה מילה טובה לחברת עמיגור – שהרבה מהדברים שקורים כאן, בבית, כולל חלק מהצוות, הם מעל המחויבות מול המדינה. לפי ההסכם – הם לא היו חייבים לעשות את זה, ועדיין הם עושים את זה, ומשקיעים את התקציב. זה מאפיין את חברת עמיגור בכל מקום. ישר כוח. זה משהו שמחמם את הלב. עוד מישהו? בבקשה. << אורח >> דיירת: << אורח >> לגבי המועדון שהיא דיברה עליו – אני חושבת שזה באמת רעיון טוב. יש פה עריריים; יש פה אנשים שהם לבד בשבת. כל אחד יכול להוריד את האוכל שלו ולשבת, ושינקו; שתהיה אחריות. זה באמת רעיון טוב. כשהיא עושה את זה – היא מלכדת את האנשים. יש את האנשים האלה שאין מי שיראה אותם. באמת. עכשיו, לגביי – ממה שידוע לי, מקבלים פה רק אנשים נכים בשער. עם זאת, ממה שאני יודעת, אני חושבת שלכל דייר נודע הקוד הזה. לי אין אוטו; כשאני באה עם קניות, או בלילה – אני מפחדת לעבור, כי ראיתי פה אנשים - - - בלילה. צריך להעביר אותי, ואין לי אין להיכנס. למה שלא יהיה קוד לדיירים? << אורח >> ארז שני: << אורח >> זה לא עובד על קוד; זה לפי מספר רכב. זה לא פותר בעיה של מוניות. אני אסביר לך אחר כך. << אורח >> דיירת: << אורח >> או שתעשו שלט. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לא עניין של שלט; זו שאלה של מקומות. בסוף, כמות מקומות החנייה שיש בבית הזה, ששייכים לעמיגור, היא לא מספקת לאפשרות שלכל דייר - - - << אורח >> דיירת: << אורח >> אני לא מדברת על חנייה, סליחה. לפעמים באה משפחה, בלילה, לראות אותי ולהביא לי משהו, והם לא יכולים להיכנס. לא חנייה; אני לא מדברת על חנייה. זה להוריד ולצאת. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אבל אין לנו פה שומר שיושב 24 שעות. << אורח >> דיירת: << אורח >> ארז, עוד משהו, בבקשה: אני רוצה שתעשו סיור פה, במקום הזה. יש פה אנשים שמשליכים פחי אשפה מלמעלה עד למטה. אם המשגיחים עלו לכם לבית הכנסת – אני מרגישה שקית של זבל. זה לא צריך להיות. יש פה אנשים שמפילים שקיות של בגדים, וזורקים אותם פה. הכל פה נהיה כמו שוק הפשפשים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אנשים מביאים מבחוץ? << אורח >> דיירת: << אורח >> אנשים באים, פותחים את השקיות ונכנסים. << אורח >> ארז שני: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בבקשה. << אורח >> דייר: << אורח >> אני רוצה לדבר. יש לי בעיה. אני נכה, ממשרד הבריאות; לא ממשרד התחבורה, וזה קצת שונה. כבר היום, כמה פעמים, לא מצאתי מקום לחנות, ואז הייתי צריך להחנות ליד הברזלים או בחוץ. אני לא יכול ללכת ארבעה וחצי מטרים. יש כאן אנשים שנכנסים על אפם ועל חמתם של כל האנשים, בלי רשות ובלי אישור כניסה. אני מכיר כאן כמה רכבים. יותר מזה, יש אחת שאני, באופן אישי, קיבלתי ממנה מכות, כי אמרתי לה: "למה את מחנה כאן? אסור לך". אז אני שואל: עד לאן אנחנו נותנים להגיע, ולמה לא פועלים? אני שומע מכם: "אנחנו עושים; אף אחד ממי שלא צריך – לא יהיה כאן; נעשה רפורטים" – ולא עושים כלום. יש פעמים רבות שבהן אני צריך ללכת ברגל מבחוץ אל הפנים – אם, בכלל, אני מוצא חנייה – ואני לא יכול ללכת. אם יש איזה סיוע לנכים – תכבדו את זה, ואל תאפשרו לאף אחד אחר להיכנס. יש חוצפנים שנכנסים, ואני לא יודע מה צריך לעשות. אני סובל מזה. אני, באופן אישי, סובל ממש. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני רוצה להגיד לך כמה דברים. אולי לא תאהב לשמוע את חלקם, אבל אני אגיד את זה. קודם כל, כל מי שיועדו לגור במבנה הזה – הם לא אנשים שיש להם מכוניות. בבתים שלנו, לרוב, אין דיירים עם מכוניות. אני אומר את זה כהערה לפני זה, ואני תכף אגש לפתרון. כשאנחנו פתחנו פה, בהתחלה – לא היה שער – אני לא יודע באיזה שלב נכנסת – ובאמת נכנסו לפה כולם. ראינו את מה שהולך והחלטנו להשקיע פה עוד 50,000 ₪, לשים פה שער ולתת להיכנס אך ורק לבעלי אישורי נכה. זה שאנשים מתגנבים – גם את זה אני יודע, אבל אם אני לא שם שומר 24/7 – ואנחנו לא יכולים לעשות את זה – אין לי דרך לאכוף את זה. הרבה פעמים אנחנו רואים דיירים אחרים שפותחים לדיירים אחרים. זאת אומרת, זה חוסר שיתוף פעולה פנימי בין הדיירים. אני גם הייתי במשטרת אשקלון, ושאלתי אם הם יכולים לבוא לתת דו"חות. הם אמרו לי שלא. זהו שטח פנימי, סגור, ואין להם סמכות לזה. מה שאנחנו כן נעשה: כבר הכנו פה מדבקות גדולות – זה כבר מוכן אצל יפעת – ובכל מקום שבו אסור לחנות – כולל סביב הברזלים - - - << אורח >> דייר: << אורח >> אז שמו לי מדבקה, כי אני לא מצאתי חנייה. אני יכול לתת לך רעיון טוב יותר: בעמיגור בכפר סבא – ובזה העירייה צריכה להתערב – יש חניית נכה עם רכב מספר. ויעז מישהו להכניס את הרכב שלו אחרי שיש לי חנייה - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> אבל אתה לא היחיד עם תעודת נכה; יש פה עשרות כאלה, אז אני לא מתכוון למספר. אני מכיר את עמיגור כפר סבא. בעמיגור כפר סבא – עשתה את זה העירייה בשטח של העירייה. אנחנו לא סימנו אף דבר, כי אני לא מסמן. אנחנו נתחיל לשים פה את המדבקות לכל מי שנכנס ולא יהיה לו תו נכה, אבל אני גם אומר: בסוף אתם, הדיירים, צריכים להעיר אחד לשני על הדברים האלה. אנחנו לא יכולים לאכוף כל דבר. אני גם אומר לך: שטח המעבר פה, מסביב, הוא שטח שנועד לחירום – לאמבולנסים ולכיבוי אש. אם אתם תחנו שם את הרכבים, ויבוא בלילה רכב כיבוי אש או אמבולנס ולא יוכל לעבור – יכול להיות פה אסון. אנחנו מבקשים להקפיד גם על זה. מצד שני – אנחנו נשים פה מדבקות לאנשים. << אורח >> דייר: << אורח >> אני מבין שיש לחנות רק במקום שמותר, אבל - - - << אורח >> ארז שני: << אורח >> בסדר, אבל אנחנו ננסה לאכוף יותר. תבין: אין לי סמכות לתת דו"חות. ניגש אליי מקודם מישהו שלא מרוצה מהשכן, וביקש שאני אעיף אותו מפה. על סמך מה? אין לי אפשרויות כאלה; זה לא משהו שאני יכול לעשות. אני יכול לעשות את המקסימום. הציפיות שלנו לא היו שהחנייה פה תהיה כל כך מלאה, אבל בסדר, זו המציאות. גרים פה 597 אנשים. זה המון. בשום עיר, דרך אגב, לא מקצים חניות לכל כך הרבה אנשים. זה בלתי אפשרי. אני מצטער. נעשה את המקסימום. << אורח >> דייר: << אורח >> אבל לפחות שאם אין חניות של אנשים נכים ליד המלאכה, בגבול – שעיריית אשקלון לא יתנו דו"חות. << אורח >> ארז שני: << אורח >> יש בעיה בחנייה בחוץ? כי אני הרבה פעמים בא וחונה בחוץ. << אורח >> דייר: << אורח >> אין חנייה בכלל. << אורח >> ארז שני: << אורח >> פה ממול? מול השער? << אורח >> דייר: << אורח >> אין. אנחנו עומדים על המדרכות שם. << אורח >> דיירת: << אורח >> ארז, אני דיברתי עם ראש העיר בקשר לזה. אתה יודע מה התשובה שלו? שאנשים צריכים להתפרנס. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור. שאלה אחרונה, אם יש? << אורח >> דייר: << אורח >> השאלה הבאה שאני רוצה לשאול, אדוני, היא מתי תחליפו את כל מערכת - - -? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כשיהיו בחירות ואתם תצביעו. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו אחרון לכולם. קודם כל, אני מבקש להודות לוועדת המשנה לעלייה וקליטה, בראשות חבר הכנסת אלקין, שהגיעה לבית הזה, לבית ספרא באשקלון; הבית של הסוכנות היהודית. אני מודה לך מאוד, אדוני היושב ראש, על כך שהגעתם ונתתם פה במה, גם לעמיגור, אבל יותר חשוב – לדיירים שלנו. אני רוצה להודות לך מקרב לב. במשך שנים ארוכות אתה דאגת, בכל תפקידיך – כחבר כנסת, כשר הקליטה וכשר השיכון – לדיור לאנשים המבוגרים ולאלה שזקוקים לכך. ב-2015 הוא היה מדוחפי ההסכם לבניית הבית הזה – שהיה הבית השני שהתחלנו לבנות בו; לפני כן בתל אביב – יחד עם חבר הכנסת גלנט. ממש עכשיו, עוד בתפקידו כשר, שבוע לפני שהממשלה התחלפה – הוא דאג שיהיה הסכם להגדלה של עוד 3,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. גם באשקלון עוד יהיו. הוא עשה את זה נגד כל הסיכויים, כמעט – נגד פקידות קשה, שלא תמיד מקשיבה, ונגד אנשים אחרים. הוא פעל בשיתוף פעולה מדהים עם משרד האוצר לטובת העניין הזה, ובזכותו – לעוד 3,000 איש, שממתינים בתור, יהיה בית. בימים האלה, אנחנו מאכלסים 300 דיור בנתניה. אלה דברים שהוא התחיל עוד כשר קליטה, ועכשיו הם מבשילים. יש אנשים שמדברים, בפוליטיקה, ויש אנשים שעושים, וחבר הכנסת אלקין הוא מאלה שעושים, והמון. קודם כל, המון תודה, פעם נוספת. זה לא מובן מאליו בכלל. לפעמים אנשים שוכחים למה הם הגיעו לפוליטיקה, ואתה מאלה שתמיד פעלו, והרבה מאוד עבור ציבור העולים וציבור המבוגרים, אז תודה רבה לך. תודה רבה גם לממלאת מקום ראש העיר, סופיה ביילין. אנחנו הולכים שנים ארוכות ביחד, והיא תמיד עוזרת ואכפת לה כל כך. לפעמים היא מתקשרת וכועסת עליי, אבל אני אף פעם לא לוקח ללב כי אני יודע שזה לטובת הדיירים שלנו, ושהיא כל כך דואגת. תודה גם לך, חבר המועצה דוד בן אברהם. זו הפעם הראשונה שאנחנו מכירים. תודה רבה שבאת. תודה על האכפתיות ועל הסיוע. אנחנו מעריכים זאת מאוד. תודה לצוות הנהדר שלי, פה, בעמיגור. << אורח >> דיירת: << אורח >> אני רוצה להגיד לך משהו: תודה רבה, ותמשיכו בדרך הזו. אני יודעת דבר אחד: שאני דוברת ממך. הדלקת חנוכייה מגפרורים ונתת אור. תמשיך לתת את האור הזה לזקנים ולאנשים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה רבה. (בהמשך הסיור – מקבץ דירות, אשקלון) אמה, אם הבית: שלום לכולם. אני אמה, מנהלת בתי הדיור, ועובדת ב-Shimra Globus International. בבתי הדיור שלנו יש 320 איש. אני עוזרת לסבתות ולסבים מכל הלב. אני בתפקיד שלי מזה 18 שנה. תודה רבה. עכשיו אני מדברת ברוסית. (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) בשם הדיירים שלי – תודה רבה. הם כבר אמרו את זה שהם אוהבים את זה שהם גרים פה. יש אנשים גיבורים כאן, באשקלון. בכל דירה יש ממ"ד. לאנשים שעברו שואה – יש ממ"ד בבית; הם מקבלים שירות מלא, והטלפון שלי זמין 24 שעות. אמה היא אמא. אם יש שאלות – בבקשה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני אעשה את זה בשתי שפות – קודם בעברית ואחרי כן ברוסית. קודם כל, תודה רבה על זה שאתם מקבלים אותנו כאן. אנחנו באים לכאן במסגרת של סיור עבודה של ועדת משנה של ועדת העלייה לקליטה, שעוסקת בנושא דיור לעולים ודיור ציבורי לעולים. אחד מהנושאים שבהם אנחנו עוסקים, בדיונים שלנו בכנסת, בין השאר, הוא מקבצי דיור של משרד הקליטה. קיימנו על זה דיון, ואמרנו שחשוב לצאת לשטח, כדי לפגוש דיירים ואת אימהות הבית בבתים האלה, לשמוע מהן הבעיות שיש ומהם הנושאים שדורשים טיפול. לכן בחרנו, היום, לצאת לסיור עבודה כזה באשדוד ובאשקלון. זה אחד מהמקומות שנבחרו באשקלון, ולכן הגענו לכאן. נמצאים איתנו כאן, למעשה, מנהלי החברה שמפעילים את הבית; נציגי עמידר, שהוא הגורם שמייצג את הקליטה בכל ההפעלה של מקבצי דיור; וכמובן, יחיא, כנציג של משרד הקליטה. נמצאים גם נציגי הרשות המקומית, כי חלק מהנושאים קשורים לרשות מקומית: ממלאת מקום ראש העיר סופיה ביילין, וחבר מועצת העיר דוד בן אברהם, שהם גם אלה שעוסקים היום, בעיריית אשקלון, בנושאים השונים שקשורים לקליטת עלייה. זה מה שהביא אותנו לכאן, כוועדה. באנו ללמוד, ובעיקר – לשמוע. פחות להשמיע. אמה, אם הבית: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) אלה הדיירים שלי, והם ידברו בשם עצמם. יש 320 איש, 16 חברים, ו-256 דיירים שגרים בדירת שני חדרים. בכל החמרת מצב – אני מעדכנת את המשפחה. מגיעים לפה דיירים בגיל צעיר – 80 פלוס. - - -. אני עובדת מהלב, דואגת לאנשים, ונותנת את הלב שלי למקום הזה. יש תיבת דואר לתלונות, ואם דירה מתפנה – זה שבוע - - -. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> (דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) אם איש התחזוקה לא יכול לטפל בזה באופן עצמאי? אמה, אם הבית: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) לא יכול להיות. אין מצב שאיש תחזוקה לא פותר את הבעיה. פקס עובד טוב עם הבעלים, ואני זמינה 24 שעות בטלפון, גם בחו"ל. זו משפחה גדולה, ובמשפחה גדולה – יש הרבה בעיות. אז מה קורה אם אף אחד לא מת? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> (דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) איך הרטיבות בבניין? אמה, אם הבית: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) עוד כמה שאלות. רטיבות יש בכל בית. אני עושה ביקור בית אם מתחילה פטריה, ועושים ניקיון. אם הניקיון לא מתאים – עושים שיפוץ. << אורח >> דיירת: << אורח >> (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) אני גרה פה 18 שנה. איזה מזל שאנחנו גרים פה. כשהבוילר הלך – ישר סידרו אותו; כשהחלון לא נסגר – ישר פתרו את הבעיה. אין תלונות. אמה היא כמו אמא שלנו. כשהיינו קטנים – הייתה לנו אמא; עכשיו הילדים שלנו הם האימהות שלנו, והיא – אמא שלנו. אין שום סירובים, מהיום הראשון שאני גרה פה. - - -. כולם משתתפים ועושים אזכרה במועדון למי שנפטר. אנחנו חברים טובים. אין אי-הסכמה. הזקנה שלי יפה; רק שלא תהיה מלחמה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה. דיירת ב': (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) אם רוצים להתאסף – יש לנו ספריה, ואת המועדון שמשחקים בו, שהוא בעברית. דיירת: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) לפני הקורונה – היינו צעירים יותר. מעל 80. התאספנו בקבוצות ושיחקנו קלפים ודמקה. מאז שהזדקנו – אנחנו לא מתאספים. - - - את המועדון. שמח לנו וטוב לנו לחיות פה. דיירת ב': אני מודה לכולם על כך שיש לנו ביטחון כל כך חזק, מארץ ישראל ומהעירייה שלנו. ברוך השם – אנחנו נמצאים מתחת לגג חזק. בוודאי שיש פלוס ויש מינוס; גם אני עבדתי עם אנשים במשך 35 שנה, אבל יחיא, יש בעיות, וסיפורים גדולים, ארוכים וקשים; בכל יום – זה אותו הדבר. אני לא יודעת אם יש לה דקה בחודש. בכל יום – יש עבודה; "אמה, אמה". אני אומרת לך – אני לא יכולה לעבוד כך; זה קשה נורא. ברוך השם שיש לנו את בעל הבית הכי טוב ואת המנהלת הכי טובה. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> תודה. את מדברת עברית רהוטה. << אורח >> דיירת ב': << אורח >> אני לא מדברת מספיק טוב, כי למה אני צריכה לדבר? כולם ילדים בגיל הזהב – 92, 98, וכו'. הילדים האלה – היום יש להם מטפלת. אני רוצה ללכת לרופא, וכו'. נו, אז מה? - - - מוריד בכל דרגה X. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איך המעליות פה? דיירת ב': בטח. << אורח >> דיירת ב': << אורח > זו בעיה עם הדיירים שגרים פה. אני לא יכולה ללכת מהר, וה-Lift כבר נוסע. זהו. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> היא אמרה שתהיה השקיה בחורף. דיירת ב': יש השקיה ליד הבית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למה השקיה אפשר לשדר רק בחורף? << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> המחשב שרץ הוא ציבורי. של העירייה. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> זו הפעם ראשונה שאנחנו שומעים על כך. תפנו – ונטפל. << דובר >> קריאה: << דובר >> פנו. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> האמת היא שהעירייה ממש מסייעת בכך. אנחנו גם בקשרים טובים. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> אנחנו עזרנו פה המון. היינו פה בסיור עם ראש העיר, והעברנו את פח הזבל - - - אמה, אם הבית: כן. עשינו את הניקיון והכל פה בסדר גמור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> (דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) כמה אנשים עובדים בצוות? אמה, אם הבית: (דבריה מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע"י שלומית אבינח) שלושה אנשים. עובדת ניקיון עובדת חמש שעות בכל יום, אם יש הפסקה בכל יום. זה מספיק. היא יכולה שני אנשים. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> אנחנו גם מתגברים אותה. << אורח >> דיירת: << אורח >> אבל אנחנו מתקשרים אליהם. גם בלילה. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> אני בונה פה יותר מאלף דירות. אם אמה מרימה טלפון ואומרת: "שלומי, אני צריכה כך וכך", ואני אומר לה: "תתקשרי לזה, שיביא לך - - - אמה, אם בית: פעם בשבוע יש גנן, ואפילו יש מתנדבים. הכל בסדר. << אורח >> יחיא כמאל: << אורח >> אמה, תשלומי מים, ארנונה, חשמל וכאלה - - - אמה, אם בית: הדיירים מקבלים את זה. ארנונה – הם משלמים וחשמל ומים – הם משלמים עם הנחה. << דובר >> קריאה: << דובר >> החשבונות מגיעים? << אורח >> יחיא כמאל: << אורח >> ואין בעיות? אמה, אם בית: אין בעיות. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> כמו שאתה רואה – עשינו את כל הדירות עם דוד שמש, למרות שהיינו צריכים לתת דוד חשמל. פה – יש להם גם דוד חשמל וגם דוד שמש. הם חוסכים הרבה כסף בזכות זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור. << אורח >> דיירת: << אורח >> אפשר להשתמש גם וגם. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> אז גם השמש משתתפת. כולם עוזרים. << אורח >> דיירת: << אורח >> זה עובד הכי טוב. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> אני חושב שהכל בסדר. יש בעיות; שלא תחשבו שהכל פה בלי בעיות – שאמה לא סובלת ושגם אנחנו לא סובלים; אנחנו פשוט עוזרים. אין מה לעשות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ההסכם שלכם הוא כל חמש שנים? << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> היה לנו עשר שנים; אחר כך 5+5. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עד מתי ההסכם הזה? << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> - - -. בכל דירה יש ממ"ד; זה לא שיש ממ"ק. אני בונה עכשיו בית אבות בקריית גת, עם 350 יחידות דיור, ואני רוצה להגיד לך: אחת הדילמות היא אם לעשות ממ"ק או ממ"ד. יש בתים שעושים להם ממ"ק. זה יותר משתלם; מי שעושה ממ"ד צריך יותר בטון, וזה עולה יותר יקר, אבל בעיר כמו אשקלון – חובה שיהיה ממ"ד. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> אני מבין שכולם מסופקים, שטוב להם ושאף אחד לא עוזב, כי בדיוק רציתי להעלות מול משרד הקליטה את הנושא של העזיבה. אני פשוט מקבל הרבה פניות מאנשים שונים, שלא שייכים לעמיגור, וגם מבתים, על כך שדייר שרוצה לעזוב – מוצא את עצמו בשכירות שמשרד הקליטה מממן, עד שהוא יחזור למאגר של התורים ויקבל הוסטל חלופי. יש פה עניין; דייר שרוצה לצאת – לא יכול לצאת, כי אין לו לאן ללכת, ואדם מבוגר לא יכול, או לא רוצה, להימצא בשכירות. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> למה הוא צריך לצאת? << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> יש מקרים שבהם לא כל כך טוב להם. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> אבל אז זה - - - שיקולים זרים יותר. זו דילמה. למשל: אם מישהו רוצה להכניס את הבן שלו איתו – יהיה שווה להם להשכיר דירה ביחד, או משהו כזה. יש הרבה דברים כאלה. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> יש קשישים שלא טוב להם במסגרת החיים הזו, גם לא לכמה שנים, והם רוצים הוסטל אחר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש העברות, אבל זה לא פשוט. << אורח >> יחיא כמאל: << אורח >> יש לנו ועדת חריגים למקרים כאלה, ויש העברות, אבל כל מקרה לגופו; זה לא גורף. אם יש מקרה ספציפי, שבו אתה חושב שצריך לעזור – תפנה אלינו. << אורח >> שלומי שוקרון: << אורח >> תדע לך, פה אני דווקא לא שמעתי על אנשים שרוצים לעבור. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> פה – לא. יש הוסטל אחד או שניים בעיר. בגלל זה רציתי לוודא: מה אתם עושים אם מגיעים לוועדת חריגים? למה לא נותנים אפשרות לעשות את זה אוטומטית? שאם אדם רוצה – הוא יחזור לעמוד בתור, בלי ועדה - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמה מקרים של עזיבה יש לך? אלה מקרים בודדים ביותר. << אורח >> יחיא כמאל: << אורח >> מקרים בודדים וחריגים. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> שמעת על כפר הנופש הצרפתי? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> האמת היא שהיום ביקשו לעשות סיור בכפר הנופש הצרפתי. זה לא קשור לפה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה אירוע נפרד. אתה יודע כמה דיירים יש בכפר הנופש הצרפתי? << דובר >> אולגה: << דובר >> יש לנו 200 דירות, עם משהו כמו 30 דירות זמינות. << אורח >> יחיא כמאל: << אורח >> במקרים חריגים שבהם אנשים רוצים לעזוב או לעבור – יש לנו ועדת חריגים, ואנחנו נטפל בזה נקודתית. החיים משתנים; יש דינמיקה בחיים, ואנחנו מבינים את זה. בשם משרד הקליטה, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת זאב אלקין, ולכל החבר'ה שהשתתפו היום בסיור המופלא, המלמד, המחכים והחשוב הזה. חבר הכנסת זאב אלקין, תודה רבה על האכפתיות ועל המעורבות שלך בפתרון בעיות. אנחנו שמחים לעבוד ביחד. תודה לגילי ששון; תודה למ"מ ראש העיר, סופיה; ולחבר העירייה שליווה אותנו – גם לחבר'ה באשדוד וגם לאלה שפה. אני חושב שהיה סיור חשוב ופורה, ונמשיך לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה, למען העולים. לכולנו יש מטרה אחת – טובת העולים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה רבה לכם. תודה גם לאולגה על הסיוע בארגון של הסיור הזה, ובכלל. זו עבודה נהדרת. תודה מיוחדת לשלומית על ההפקה של הסיור הזה. זהו סיור מורכב; יש תיירים וארבעה מקומות. אני יודע מה זה סיור בכנסת. וזה – לא סיור רגיל. תודה רבה, שלומית, על כל המאמץ בסיור הזה, ובכלל, על הליווי שלנו, כוועדת משנה, ועל הליווי של ועדת העלייה והקליטה. אני בין הח"כים המתמידים בוועדה, יחסית. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מה שנכון – נכון. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> גם אני רוצה להגיד כמה מילים: בתור ממונה על קליטת עלייה בעירנו – זה מאוד חשוב שאתם פה. אני מודה לכל אחד שתורם מהזמן ומהאנרגיה שלו, ומחליט על הדברים למען העולים. העניין הזה כל כך רגיש, ואני מודה מכל הלב לכל מי שעוזר. תודה רבה לכם. אנחנו נמשיך לעבוד ביחד. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> אני מצטרף למה שנאמר פה. נאמר את האמת: זה לא הביקור של זאב אלקין. הוא מלווה את העיר שלנו על כל הפרויקטים שיצאו, ואני מאמין שבדרך – הוא יבוא לבקר עוד מבנים שיקומו פה - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש כמה. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> הוא תמיד קשוב, ענייני, החלטי וביצועיסט. תודה רבה לך על כך שאתה מלווה אותנו פה, ובמיוחד אותי, אישית. אתה המנטור האישי שלי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 20:02.