פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 16/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 38 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> ביקור הוועדה במכללה האקדמית 'תל חי'. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: ניר בקר – פרופ', רקטור, מכללת תל חי סנאית תמיר – פרופ', סגנית נשיא למחקר ופתוח אליעזר שלו – פרופ', נשיא, מכללת תל חי אלי כהן – מנכ"ל, מכללת תל חי זאביק פלדמן – יו"ר ועד מנהל משה פרחי – ד"ר, ראש החוג לעבודה סוציאלית, מכללת תל חי אביחי שטרן – עו"ד, ראש העיר קריית שמונה יורם אזולאי – מנכ"ל אשכול מזרחי נוגה אור – סטודנטית לעבודה סוציאלית, מכללת תל חי כרמית שחר – מנהלת גליליום, שותפות אזורית לחינוך מדעי אופיר בנימין – מרצה בכיר וחוקר טכנולוגי בגליל המזרחי, החוג למדעי המזון, מכללת תל חי זוהר איתן – סטודנטית לתואר שלישי, מכון המחקר מיגל דוד זיגדון – מנכ"ל, מכון המחקר מיגל סולימאן חטיב – פרופ', מכון המחקר מיגל דן לבנון – מדען ראשי, מנהל מדעי, מכון המחקר מיגל אורי דורמן – יו"ר החברה לפיתוח הגליל ומיגל מורן לוי – מנהלת כספים בני בן מובחר – ראש מועצת מבואות חרמון סיגל סירואה – דוברת ומנהלת יחסי ציבור, מכללת תל חי מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביקור הוועדה במכללה האקדמית 'תל חי'. << נושא >> << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו פוגשים פה עוד אנשי תל חי, ליד אליעזר נמצאת פרופסור סנאית תמיר סגנית נשיא למחקר ופיתוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מכיר את סנאית, עשיתי עם סנאית את הפרויקט של המדעים לנוער, מה היה התפקיד שלך שם את זוכרת? לפני 12 שנה, 13 שנה מה היה התפקיד שלך? << אורח >> סנאית תמיר: << אורח >> גם הייתי נציגת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, את היית אחראית על תוכנית חינוך לנוער שהיה פה, נוער שוחר מדע, הבאנו איזה בחור שפירא מבוגר בן 80 של תרומה, אני זוכר יותר ממך אה? בעיה, איך קראו לו? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> ופרופסור ניר בקר שהוא הרקטור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום ניר. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> שהוא פרופסור לכלכלה, ועוד נמצאים איתנו - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ההזדמנות שלך להסביר לנו, דיקנט פחות או יותר אנחנו יודעים מה זה, רקטור מה עושה? << אורח >> ניר בקר: << אורח >> שאלה טובה, קודם כל השם לא מוצלח מי יודע מה, סגן נשיא לעניינים אקדמיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של הרמה האקדמית, לשמור על הפדגוגיה נקרא לזה. << אורח >> ניר בקר: << אורח >> הדיקן של הדיקנים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> ונמצא איתנו ד"ר משה פרחי, יושב ראש החוג לעבודה סוציאלית. << אורח >> נוגה אור: << אורח >> והסטודנטית לעבודה סוציאלית נוגה אור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום נוגה למה את כאן? בואי תשבי איתנו. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> וגם מצטרף אלינו ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן, אני מציג רק את האנשים שעוד לא התחילו איתנו, נמצא בהמשך השולחן ד"ר אופיר בנימין מהחוק למדעי המזון, ד"ר אופיר בנימין אנחנו נציג בהמשך, אבל זה אפרופו צעירים חסרי מנוח זאת הדוגמה, משה היה פעם צעיר חסר מנוח הוא יספר, עכשיו הוא ותיק חסר מנוח, וכרמית שחר היא מנהלת מיזם גליליום שזה למעשה המרכז האקדמי לנוער אבל בגדול אנחנו נציג את הדברים, סיגל מה הסדר? << אורח >> סיגל סירואה: << אורח >> נתחיל עם עבודה סוציאלית, ואז נעבור לכרמית ולשוטף. << אורח >> משה פרחי: << אורח >> אני אדבר מספר דקות ונעביר לנוגה אור. ברוכים הבאים חברים יקרים, שמי משה פרחי אני ראש החוג לעבודה סוציאלית, שמח מאוד חשוב מאוד, כבוד גדול שאתם כאן. אני אתן סקירה קצרה על החוג, קודם כל אנחנו גאים מאוד שהחוג שלנו לומר בזהירות הוא בין הגדולים בארץ, אנחנו קולטים מידי שנה בסביבות 300, קרוב אפילו ל-400 סטודנטים שמתפרסים על מספר תוכניות לתואר ראשון, תואר שני ולימודי השלמות ויש מטרה בחוג, המטרה היא לדייק את המקצוע והמטרה היא לדייק את הלימודים. בסופו של דבר אנחנו כולנו יודעים ומודעים היטב לצורך בעובדים סוציאליים, אנחנו יודעים כמובן שהצורך הוא חוצה קהילות, הוא חוצה מדינות הוא חוצה את כולם, ואנחנו יודעים היטב שאין לנו לוקסוס להישאר במקום וחייבים כל הזמן להשתפר, כל הזמן לדייק, כשאני אומר לדייק זה לדייק את קצב העבודה, לדייק את הדיוק או את החיבור שבין המתודות שאנחנו לומדים והצרכים בקהילה, לחזק את הקשר עם הקהילה, להבין שאנחנו לא בעלי הידע אלא בעצם הקהילה בעלת הידע ואנחנו כל הזמן צריכים להתאים את עצמנו לצרכים שקיימים בקהילה. לטובת העניין הזה כהלך הרוח ((state of mind, אני מבקש כל פעם מחדש מחברי הסגל שלנו שלא ייצמדו רק לידע קיים אלא שישאפו תמיד לפתח ידע חדש. נוגה אור עוד שנייה תתאר לנו קצת מהידע החדש שפתוח פה בחוג ועל היישומיות שלו, בחוג שלנו אנחנו צריכים לומר שאנחנו יחידים בארץ שיש לנו מסלולי לימוד כבר משנה א' בתואר ראשון שנותנים לסטודנטים עוד קצת דיוק ביכולות ההכשרה שלהם, מסלול ראשון ששמו לחץ טראומה וחוסן שנדבר עליו עוד מעט, שהוא מכשיר סטודנטים להתערבויות ראשוניות מידיות במצבי חירום. מסלול השני שמו פרקטיקה של מדיניות בהובלת ד"ר איילה כהן, מסלול שמכשיר את הסטודנטים לזהות פערים חברתיים שנמצאים לידינו בפריפריה בקהילה ולדעת לגשר על פניהם. מסלול שלישי שמו עבודה סוציאלית רפואית בריאותית, שאנחנו מכשירים את הסטודנטים לעבוד מול מסגרות בריאות עם מסגרות בריאות אל מול החולים, ובעצם לתווך בין החלק הרפואי ובין החולים. אני כן רוצה להעלות נושא חשוב מאוד כאן, זה לא סוד שאנחנו פריפריה, למרות זאת אנחנו כאמור לא סתם חוג מבוקש, אנחנו חוג שמצליח להיות בקדמת הפיתוח, לכן פתחנו לשמחתי הרבה בעזרת הנהלת המכללה מרכז מחקר, שהכותרת שלו היא חדשנות בעבודה סוציאלית, מרכז המחקר הזה אמור לשאוב אלינו עוד אנשי סגל בכירים ככל האפשר מכל הארץ. אני אומר את זה משום שכיום המצב הוא שפחות או יותר 25% מחברי הסגל מגיעים פחות או יותר מהאזור, ואנשי הסגל הנוספים אנחנו מצליחים לשמחתי לעודד אותם להגיע ממקומות יותר מרוחקים אלינו, ככל שהם מגיעים יותר קרוב וככל שהם מגיעים עם יכולות יותר גבוהות אנחנו יוצאים נשכרים. אנחנו שמחים וגאים שבכל שנה אנחנו משחררים לאוויר בוגרים חדשים מהתואר הראשון ומהתואר השני, ודרך הפאזה הזאת אנחנו מצליחים לעודד ולשפר גם את המקצוע וגם את החוסן הקהילתי הרחב. אני אתן דוגמה אחת ונוגה תרחיב אותה שקשורה לתחום החוסן, הדוגמה הזאת מראה על תחום מסוים של חדשנות שאנחנו מקדמים בחוג אל מול עוד הרבה מאוד - -, עד לא מזמן היה נהוג או הייתה נהוגה תפיסה שאומרת, כשאני מגיע לאדם ואני רוצה לעזור למישהו שנמצא במצוקה, מה נעשה? כמו שכולנו עושים, אנחנו מקשיבים, אנחנו מרגיעים, אנחנו נותנים לו לשתות מים, אנחנו חומלים. כבר לפני 10 שנים נפתח שיח עם חברים במשרד הבריאות מודל שאומר בדיוק הפוך, בוא נפעיל, בוא נצמצם את ההכלה ויותר נעודד לפעילות, והמודל הזה התגלגל והפך להיות מודל לאומי להגשת עזרה ראשונה נפשית, ולאומי משום שמשרד הבריאות הכירו בזה כלאומי, וכיום אנחנו מכשירים את כלל, את כל הקהילה בעצם באותה תפיסה, כולל צה"ל שאימץ את המודל וכבר מכשיר את החיילים כבר בטירונות, כל מוסדות הבריאות, כל מוסדות המתערבים הראשונים, משטרה, כב"א וכל אלה, זהו תחום של חדשנות שאנחנו גאים אחד מיני רבים. לסיכום שנייה לפני שאני מעביר לנוגה אור, החוג לעבודה סוציאלית מוביל עד כמה שאפשר, חדשנות, דיוק, מהירות, אם בשעתו אני למדתי שמה שחשוב הוא תהליך, אנחנו מתעקשים על תהליך זה חשוב התהליך, אבל אנחנו חותרים כל הזמן לתוצאות ותוצאות שמראות כיצד שיפרנו את איכות החיים של הפרט, של הקבוצה, של הקהילה, של המדינה, לשם אנחנו חותרים, ואני חושב שככל שנצליח לייצר או לקלוט עוד סטודנטים ולהרחיב את הסגל וכמובן להרחיב את המשאבים, שגם המחקרים וגם הדידקטיים - - שלנו ככך נרוויח יותר. נוגה. << אורח >> נוגה אור: << אורח >> שלום אני נוגה אור, סיגל ביקשה ממני קצת לספר על החוויה שלי כסטודנטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ספרי על עצמך גם לפני, מאיפה באת איך הגעת. << אורח >> נוגה אור: << אורח >> אוקי, אז אני סטודנטית שנה ג' בעצם בחוג לעבודה סוציאלית במסלול לחץ טראומה, גדלתי ברמת גן, בהמשך עשיתי שנת שירות בירוחם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה? << אורח >> נוגה אור: << אורח >> דרך איילים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה בקרנפים? << אורח >> נוגה אור: << אורח >> בשנה שלהם אנחנו היינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, היה משבר באיילים, היה צריך להציל שם כמה עשרות ש"שינים שאמרו להם לכו הביתה אין שנת שירות כי הייתה שנת משבר, גייסנו כסף והשארנו אותם בירוחם, חיפשנו דירות של אנשים עניים, לימדו אותם לעשות בנייה, יפה נוגה אור קדימה, טוב ששאלתי את השאלה. << אורח >> נוגה אור: << אורח >> וזהו, בהמשך גם יצא לי לגור בעוד מקומות אחרי השחרור, ואז בעצם הבנתי שאני רוצה ללמוד עבודה סוציאלית אחרי השירות הצבאי, וניסיתי להבין איפה הכי יתאים לי ללמוד, כי מצד אחד רציתי כן מקום שהוא יתאים לאורח חיים שלי, כאילו היה לי מאוד חשוב איפה גם, איפה אני אלמד גם מבחינה אקדמית אבל גם מבחינה סביבתית, ואז כששמעתי על תל חי, - - לעבור למקום שהוא קצת יותר קרוב לטבע, יותר מחובר, לא בהכרח מרכז הארץ וככה הגעתי גם לכאן, וגם באמת גם בתור סטודנטית, אולי עוד לפני זה גם באמת הבנתי שהחוג לעבודה סוציאלית כאן הוא באמת מהמקצועיים שיש ואז גם כשהגעתי לכאן השתכנעתי. באמת ההתחלה הייתה לא פשוטה כי זה היה להיכנס לתוך קורונה ולתוך זומים ולא להבין מה קורה מסביב, אבל עם זאת אני יכולה להגיד שהמרצים היו מאוד מעניינים, אפילו עם האתגרים של הקורונה והזום וכל זה, ממש הצליחו כל פעם לנסות ולהבין איך מעבירים לנו את החומרים בצורה שהיא עניינית ומעניינת על אף הקשיים. ובאמת עוד אחת מהסיבות שהגעתי ספציפית לעבודה סוציאלית שכאן, זה בגלל המסלול של לחץ וטראומה, לחץ טראומה וחוסן, באמת במסלול, אני ארחיב קצת על המסלול, אנחנו מתחילים אותו בשנה א' בסמסטר ב' לאחר איזשהו תהליך של מיון, ושמה אנחנו מתחילים אחרי הכניסה למסלול, אנחנו מתחילים לעבוד בשני צירים, ציר אחד של קורסים שהם יותר מעמיקים בעולם הטראומה עולם החוסן, מתן עזרה רגשית בעצם בכל מיני מצבי חירום, מקבלים כל מיני כלים פרקטיים, מודל מעשה ועוד כל מיני דברים. במקביל אנחנו גם מתנדבים בנוסף להכשרה המעשית במקומות שבעצם קשורים לזה, בין אם זה מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, שיתוף פעולה עם יחידת חילוץ גולן ועוד כל מיני דברים שככה, נט"ל, ואז אנחנו גם בעצם ממשיכים את זה בשטח את הכלים שאנחנו מקבלים, וזהו. אני יכולה להגיד שהלימודים במכללה פתחו אצלי המון המון גם חשיבה טיפולית, ראייה קהילתית מערכתית כזאת, וגם חשיבה ביקורתית איך בעצם לחשוב בצורה ביקורתית שתועיל בעצם ללימודים שלנו למערכת, איך להביא את זה בצורה נכונה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש פה גם מחלקות לשירותים חברתיים של המועצה המקומית? << אורח >> נוגה אור: << אורח >> בטח בהכשרה המעשית, זה בלי קשר למסלול, בהכשרה המעשית אנחנו גם נמצאים, אנחנו נמצאים בכל האזור מכאן עד לטבריה על לאזור נהרייה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> וגם בעיריית קריית שמונה גם ביישובים? << אורח >> נוגה אור: << אורח >> כן, גם בכל רמת הגולן אנחנו מתפרסים בהכשרות המעשיות, אני בשנה ב' עשיתי הכשרה מעשית במחלקה לשירותים חברתיים במגדל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עד לשם? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> זה לא רק עד לשם, יש גם כאלה שעושים את הפרקטיקות שלהם בחיפה ובכרמיאל. בתל חי בכלל כמות האנשים שמעורבים, אין ארגון בגליל המזרחי, אין ארגון שהוא חברתי חינוכי והיום גם כלכלי שאין בו נציגות של תל חי, אם זה מתנדבים אם זה הדרכה, חברי סגל, סטודנטים מכל הסוגים וכל סוגי הפעילויות, זה אומר מהוסטל לצרכים מיוחדים בקריית שמונה וחצור הגלילית, דרך כל לשכות הרווחה במרחב, זה לא רק לשכת הרווחה בקריית שמונה, גולן גליל עליון, זה גם בטבריה ואמרתי יש הדרכות בחיפה, הם פרוסים, אנחנו פרוסים, כלומר בתוך העבודה הסוציאלית, שמעתם יחידת חילוץ גולן, זה לא טריוויאלי, זה בדיוק הסיפור של חוג במדעי החברה שהוא יזם לא פחות מחוגים טכנולוגיים, זה עולם יזמי לחלוטין. והכל זה הסיפור של אנשים מטורפים שסוחבים את הרעיון שלהם, מטורפים במובן החיובי, משוגעים במובן החיובי שסוחבים רעיון וממשים אותו. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> רגע מילה שקשה גם להשיג כוח אדם מקצועי בעבודה סוציאלית, הרי זה מתחלק להמון המון תחומים, אני יכול להגיד שאני מפרסם מכרזים הרבה וזה מאוד משמעותי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> הסיפור של הדרכת סטודנטים הוא סיפור מורכב, אנחנו מתמודדים עם זה במשך שנים, לשמחתי הוות"ת במודל תקצוב החדש משפר את תקצוב עבודה סוציאלית בגלל הזה, אבל זה סיפור לדיון אחר, תודה לכם ומי עכשיו? << אורח >> סיגל סירואה: << אורח >> נעבור לכרמית, אתה רוצה להגיד אולי אלי משהו על ההקשר? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו עדיין בשלב של המזטים, כלומר אנחנו עוד לא בעיקרי, אנחנו בשלב של המזטים, זה אומר אמרנו שאנחנו דוגמים לכם דברים מתל חי כדי שתכירו את המגוון ואנחנו לא נעבור על הכל אלא זה דגימות. אז ראיתם אקדמיה חוקרת באגמון, ראיתם חוג במדעי החברה שהם היו צנועים, זה החוג הכי מבוקש היום בארץ, אתם שמעתם שהיא באה מרמת גן, רוב הסטודנטים שלה הם לא רק צמיחה מקומית, אנחנו נדבר על הנתונים של תל חי יותר מאוחר, אבל הם מביאים חבר'ה מהארץ, ולצערנו אנחנו על כל סטודנטית איכותית מאוד שמתקבלת אנחנו דוחים שלושה סטודנטים מאוד איכותיים שלא מצליחים להיכנס לחוג, אנשים נלחמים על כל מקום בחוג הזה, אז זה החוג בעבודה סוציאלית. שוב, במספרים אז תל חי שליש מהסטודנטים שלנו הם בני הגליל המזרחי, כשאני אומר גליל מזרחי זה כרמיאל מזרחה בית שאן צפונה, זה שליש מהסטודנטים שלנו, שני מהסטודנטים שלנו באים או מהגליל הרחוק, חדרה צפונה גליל מערבי, חיפה יזרעאל, ועוד שליש מהסטודנטים שלנו באים ממרכז הארץ ודרומה, החריגים זה אילת וזה, אבל מסה מרכזית שליש מהסטודנטים שלנו באים ממרכז הארץ. עכשיו נתנו שתי דוגמאות מהעולם האקדמי ופה אנחנו מגיעים לעולם החברתי ואחרי זה נגיע לעולם הכלכלי, אבל שוב הכל בא דרך אקדמיה, מרכז אקדמי לנוער ששוב מיכאל מכיר טוב כי בתקופתו התחלנו את זה אבל מאז קרו דברים. דרך אגב לכל מי שיושב פה, מיכאל ביטון חבר הכנסת מיכאל ביטון וחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, הצגנו את הצד שלנו ולא את הצד של האורחים, וכרמית היא מנהלת מיזם גליליום, שזה המיזם, היה לנו מרכז לפני 10 שנים היה לנו כבר מרכז אקדמי מדהים בתל חי, ואז באו ואמרו וואלה יש בתל חי, בואו נרחיב את זה כדי שכל ילדי הגליל ייהנו ממנו, מרכז אקדמי לנוער, ואז התחברנו עם האשכול ביחד כדי להקים את מיזם גליליום, וצירפנו לתוך המיזם את מכללת צפת ומכללת כנרת, ובזמנו את אוהלו לפני שאוהלו הפכה להיות חלק מאיתנו. המיזם הזה מגיע לילדים ובני נוער, כשהרעיון הוא לתת לילדים בגליל המזרחי מה שילד בתל אביב מקבל בעולמות של מדעים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> חטיבת ביניים נכון? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> כשאני אומר ילדים זה עד תיכון כולל תיכון. << אורח >> סיגל סירואה: << אורח >> מיסודי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> וכרמית היא המנהלת של המיזם, המיזם הוא ניהול משותף של אשכול גליל מזרחי ושלנו, כשנגיע לסוגיית התקציב או אפרופו בעיות אז נדבר גם על זה. << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> צוהריים טובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן את עובדת כאן כרמית? << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> אני חמש שנים כבר יש לי הזכות לנהל את השותפות הזאת, לפני זה נפגשנו מיכאל עבדתי במרכז מעשה הרבה שנים, אז אולי משם אני נראית לך מוכרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אה, זכרתי משהו כן. << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> לפני זה עבדתי 12 שנה במרכז מעשה, עם מיקי יוסי, אני גרה פה בכפר גלעדי אמא לשלושה ילדים, אפרופו מרכז מעשה חיפשתי אחרי שעבדתי בעמותה שהיא ארצית, לנסות ולהשפיע ולקחת את הכלים שרכשתי להשפעה על המרחב שבו אני גרה וזה המרחב של הגליל המזרחי וככה הגעתי לגליל יום. מעבר למה שאלי ככה סיפר, גליליום היא שותפות שחברים בה דיי הרבה גופים, וכל גוף בתוך השותפות יודע מה תפקידו בתוך השותפות הזאת, כשהרעיון בגדול הוא לייצר שוויון הזדמנויות דרך חינוך מדעי וטכנולוגי, מתוך הבנה שהחינוך המדעי והטכנולוגי יכול להוות את המקפצה המשמעותית ביותר, או שם נמצאים הפערים הגדולים ביותר בין הילדים שגדלים פה במרחב לבין הילדים שגדלים במרכז, ודרך חינוך מדעי וטכנולוגי או דרך יצירת הזדמנויות ותשתיות של חינוך מדעי וטכנולוגי, אנחנו יכולים לקבל מוביליות יותר גבוהה מצד אחד, ומצד שני לייצר פה עם כל השותפים שכבר נמצאים פה איזה שהוא נרטיב אחר, שונה, חדשני, יזמי לכל המרחב שנמצא פה. בתוך השותפות חברים גם שלוש מכללות אקדמיות חברות ואשכול גליל מזרחי על כל הרשויות שלו, מכון מיגל, המעבדה לחקר ימים ואגמים בכנרת, פקולטה רפואה בצפת, בתי חולים, תעשיה, ככה אלי אמר שתל חי מעורבת כמעט בכל דבר, אז גם אותנו מערבים כמעט בכל דבר שקורה פה, ויש פה קשר הדוק בין כלכלה לחינוך לחברה, אז זה ככה מה שאנחנו עושים. איך אנחנו פועלים? אנחנו פועלים דרך שלושה מרכזים אקדמיים לנוער שהגדול ביותר נמצא פה בתל חי, ויש עוד שניים בכנרת ובצפת, כל מרכז כזה מכיל בעיקר נשות מדע שמפתחות תוכניות לימודיות עבור בתי ספר בחינוך הפורמלי, למה בחינוך הפורמלי? כי שמה הילדים נמצאים רוב שעות היום ושמה אפשר להגיע לכל הילדים, בלי סממן של מי יכול ומי לא יכול מגיעים גורף לכולם, אנחנו מבצעים תכניות במדעים שלא מחליפות את המורים אלא מהוות את הקומה מעל, מנגישות מעבדות, מייצרות אקדמיזציה בתוך בתי הספר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איך ההסעות, הסעות זה מוסדות לימוד או ילדים מגיעים? << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> אנחנו גם מגיעים לתוך בתי הספר וגם בתי הספר מגיעים לאקדמיה עצמה שקרובה אליה, יש חשיבות לשני הצדדים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ומי משלם עבור ההסעות, בתי ספר או אתם? << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> גם בית הספר גם אנחנו, מגייסים כסף. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו התוכנית שלכם הציעו תוכנית לתלמידים של כרמיאל, אבל עם הגעה עצמית של התלמידים, ואני יודעת שלפחות 10 תלמידים ויתרו בגלל שלא היה להם מי שייקח אותם. << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> אז זה המשמעות של כניסה לתוך בית הספר, ואנחנו לוקחים את כל בית הספר כבית ספר. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> מה שאנחנו רוצים לעשות זה עם אשכול בית הכרם כדי להרחיב את זה, התחלנו משא ומתן עם אשכול בית הכרם כדי שיהיה אפשר לגשר, אנחנו כבר עושים את זה, חתמנו על הסכם עם אשכול גליל מערבי, כדי להרחיב אנחנו בדרך לבית הכרם וזה ייתן מענה, עוד מעט ניגע בבעיית התקציב שאני סומך על מיכאל כמו שהוא עשה עם משאבים, עוד דקה זה יגיע. << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> אני אגיד שמבחינת מספרים, אנחנו מגיעים היום אחרי קורונה בסדר, מה שהיה לפני קורונה מת, אחרי קורונה אנחנו מגיעים לכ- 6,000 ילדים מיסודי עד תיכון שנהנים מהשירות של גליליום, שמתוכם 5,300 תלמידים שמקבלים תוכניות עומק, מה זה אומר תוכניות עומק? זה תוכניות שלפחות 30 שעות לתלמיד, זאת אומרת זה לא רק חשיפה למדעים או רגע הכרות, זה ממש מלמדים תהליכי חקר, מלמדים תהליכי של חשיבה ביקורתית של פיתוח מוצר, מייצרים תשתית מדעית עם מחשוב מעבדתי מתקדם, וזה בעצם מה שאנחנו עושים. הפונקציה של המספרים היא תמיד פונקציה של כסף, לעסוק במדע זה דבר יקר ודורש תשתיות, אבל גם כל השותפים נותנים לנו את התשתית שלהם ואת הידע שלהם, אם אני צריכה חוקר אני נשענת תמיד על האקדמיה, על החוקרים של מיגל, על החוקרים של תל חי, על התשתיות של שני הגופים האלה במקרה הזה, ובעצם הכל מעורב עם הכל, זאת אומרת התוכניות הן לא חיצוניות לאקדמיה, הן נובעות והן מייצרות מתוך האקדמיה. ולפני שנעביר ככה את השרביט לאופיר, אז כשאופיר חוקר משהו בתחום הפודטק והוא יש לו איזה רעיון חדש, אז מתוך זה נוצרת תוכנית עבור ילדים שגם מתעסקים בפוד טק, ובסקיילים אחרים מתעסקים באותו נושא ובעצם משרתים את אופיר ואולי נותנים לו רעיונות מצד אחד, ומצד שני הוא מעשיר אותנו בידע שהוא צבר, וככה הדברים האלה עובדים. יש לנו כלפחות 30 חוקרים פעילים שמלווים תלמידים בעבודות גמר מדעיות שמייצרות כמעט 50 בין 40 ל-50 עבודות גמר מדעיות כל שנה, בממוצע ציונים של מעל 95, וזה מקנה עוד 5 יחידות לימוד לילדים שגדלים פה במרחב במקצוע מדעי, והדבר הזה הוא ממש דבר שהוא משמעותי, והיום באים מכל הארץ ללמוד איך אנחנו עושים את זה, כי השילוב של מי שנמצא פה ומייצר פה ידע והיכולת שלנו להנגיש את זה למערכת החינוך זה בעצם הסיפור, וכולם לוקחים בזה חלק, גם הרשויות וראשי הרשויות, והאשכול והאקדמיה והתעשייה וכולם. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> כשאמל שאל אם אנחנו רוצים נציגי משרדים, ביקשנו את משרד החינוך לא בשביל האוניברסיטה, כי עם מל"ג ועם ות"ת אנחנו בקשר טוב, אבל מיזם גליליום שזה העולם של בני הנוער במערכת החינוך הפורמלית, אנחנו כרגע אני אדבר על זה יותר מאוחר קצת יותר, אנחנו כרגע בנקודת משבר, כסף שהיה צריך להגיע שנה שעברה נתקע. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אני אתן על זה ברשותך, אני בשבוע שעבר דיברתי עם המשרד לפיתוח הנגב, זה אותו סיפור של משאבים מיכאל, כסף אושר ב-21 לדצמבר, פשוט גם בתקציב והכל, ואז בחירות, הכסף חזר לאיתי טמרקין באוצר ביום חמישי האחרון, כל מה שצריך אומר משרד הנגב, אני צריך שיחזירו את זה בכוונה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> ניכנס לזה בהמשך, אבל היה חשוב שתכירו. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> כמו שעשית עם משאבים זה רק להחזיר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בנגב גליל? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> כן, זה במשרד הנגב והגליל אמור להגיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא זה אוצר. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אצל האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל תגיד לי לאיזה שנת תקציב זה היה? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> זה היה בשנת תקציב 2022, אושר והגיע כבר לוועדת הכספים, ומשום מה נמשך בחזרה על ידי האוצר וממתין עדיין לחזור לנגב, דיברתי עם משרד הנגב והגליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך ממתין אם זה 2022 התקציב נגמר? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני אומר חבר'ה בואו נשלים את החלק הזה וניכנס לפרטים, רק אמרתי למה רצינו את משרד החינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה סכום זה? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> 4 מיליון שקלים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> תודה רבה כרמית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כרמית את הולכת? << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> אני אשאר אם אתה צריך שאני אשאר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אגיד לך משהו, קודם כל האיש שעשינו איתו לדעתי קוראים לו לני שפירו, את זוכרת את השם הזה? לא זוכרים? זה ניצול שואה שהיו לו 2 מיליון דולר והוא רצה להנציח, שכנענו אותו לעשות מדעים לנוער דרך מגבית קנדה ותל חי, בסוף הכנסנו את קרן רש"י לסיפור עשינו איזה תנועה סיבובית עם הכסף, הם החליפו את הפעילות, זה האיש הניצול עצמו, אבל הנציג שלו היה לני שפירו מישהו מאוד מבוגר. בכל מקרה שמרנו שם כסף לפעילות, אמרנו חצי יהיה לבניין וחצי לפעילות לכמה שנים, כספי הפעילות האלה קיימים? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אין היום כספים, אין כספי פעילות לא מרש"י, הקנדים יודעים אבל דרך פעילות שנתית לא כספים שמורים, אבל אנחנו נדבר על זה בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דבר שני, אמרת שאת הולכת לפורמלי כי זה באמת שוויוני כי זה יגיע לילדים לכולם, אבל אנחנו למדנו שהבלתי פורמלי עושה את השינוי, כי שם ילדים מתמסרים לאיזה נושא שמדליק אותם ופרצנו דרך עם הרחפנים והרובוטיקה ועוד כמה דברים בבלתי פורמלי. זאת אומרת זה נכון להגיע לכל בית ספר ולתת הזדמנות שווה, אבל לייצר כמו תנועת נוער של מדעים סביב רובוטיקה סביב רחפנים, הצבא בנינו יחידה בצבא של להבים על בסיס הילדים מירוחם. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אתה צודק אתה צודק, אבל כדי להגיע לילדים במדעים המערכת הלא פורמלית לא ממש יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אבל רגע אבל אני אומר שניה, זה שמשרד החינוך מתקצב או לא מתקצב צריך לטפל בזה, אבל המרכז שלך הוא צריך להיות גם בלתי פורמלי, ההבדל בין ילד שהולך לבית ספר לילד שבוחר אחרי צוהריים להעמיק במשהו זה משהו אחר, הוא עושה את זה מתשוקה. << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> בין 5% ל- 6% מהפעילות שלי היא בבלתי פורמלי, וזה באמת כמו שאתה אומר סביב תוכניות מצוינות, אנחנו קוראים לזה ששם באמת גם התוכנית ממיינות וגם הילדים בוחרים, יש לנו גם את הזירה הזאת היא מבחינת היקפים היא הרבה יותר קטנה, אבל היא קיימת ואני מקבלת את מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גם לא כל כך חייב להיות ממיין, זאת אומרת ברור שאתה תיקח לשם ילדים מבריקים, אבל אתה יכול לקחת ילד שנראה שיש לו פוטנציאל, ואם הוא יהיה בתוך קבוצה בלתי פורמלית כזאת יכולות שעוד לא ברור שפרצו אצלו - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כן אני חושב שיש במרחב לא מעט מסגרות בלתי פורמליות סביב הנושא של חדשנות, יזמות, קידמה וכו', באמת הבעיה היא איך אנחנו מגיעים לזה שכל הילדים יעברו שמה, צריך לחשוף אותם במערכת הפורמלית, ולכן אני חושב שמגיעים ל-5%, 6%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני לא חושב שיש לא מעט אדוני ראש העיר, אני חושב שיש מעט מדי, תגיד לי במדעים מה יש? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> רק שבוע שעבר הוצאנו מקום ראשון למשל בתוכנית של יוניסטרים, שזה גם כן יזמות וחדשנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן אני מכיר את יוניסטרים, אבל יוניסטרים זה הזדמנות ל-20 ילדים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> גם אודיסאה שפועלת למעשה ומתחילה במערכת החינוך, אבל הפעילות היא בשעות הפנויות של הילד, זה לקחת את השפיץ של המחוננים וזה - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא רואים בזה מחוננים אני חושב שאתם טועים בדבר הזה, אנחנו הבאנו ילדים בסיכון לרובוטיקה והם עשו שינוי. << אורח >> כרמית שחר: << אורח >> כשאני אומרת ממיינת זה לא בהכרח רף ציונים, אלא זה מבחינת עניין, רצון להתמיד, יש פה עוד פרמטרים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> צריך שתהיה להם איזה אוריינטציה מדעית או משהו, אחרת הוא לא יוכל להצליח שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכל מקרה הבלתי פורמלי הוא לא פחות חשוב מהפורמלי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> בהחלט, כרמית תודה. ואחרון בסבב הזה זה אקדמיה אבל זה העולם הכלכלי, איך אקדמיה מייצרת מרחב כלכלי, וזה העולם של האקוסיסטם, פוד-טק, אגרו טק שנוצר פה במרחב, והוא נוצר רק בגלל שיש פה מערכת מחקרית ואקדמית חזקה בתחומים האלה, ד"ר אופיר בנימין הוא מרצה בחוג למזון והוא ימשיך. << אורח >> אופיר בנימין: << אורח >> תודה אלי תודה לכולם, צוהריים טובים, אני חושב שכולנו מודעים למה שקורה היום במציאות של המשבר האקלים והמשבר התזונתי וביטחון מזון שמאוד תופס את כל העולם, ואני חושב שתחום כמו מדעי המזון ותזונה וחקלאות ביוטכנולוגיה, כולם נמצאים בפרונט היום של התמודדות עם המשברים האלו, אז זה מה שתופס חזק מאוד גם אצל הסטודנטים וגם אצל החוקרים אצלנו בחוג וגם אצל הילדים, אם נסתכל על כל הנוער עד הסוף בעצם מתעסקים בתחום הזה. אנחנו בחוג למדעי המזון חוג שמכיל בסביבות ה-50 סטודנטים לשנה 150 בתלת שנתי, חוג שבעצם מלמד את הסטודנטים איך להתמודד עם הכלים של העתיד כדי למצוא פתרונות לבעיות מזון, פיתוחי מוצרים חדשים שהם יותר בריאים, יותר בר קיימא, יותר מכוונים גם למה שהציבור רוצה, יש עכשיו הרבה יותר מודעות לתזונה בריאה יותר וירוקה יותר סביבתית, ובסוף הם נקלטים מאוד מהר בתעשיית המזון הישראלית בכל חלקי המדינה, יש לנו בוגרים שנמצאים ביוטבתה ויש כאלה שנמצאים במקומות אחרים בארץ במרכז ובצפון, וגם בחברות פוד-טק שזה משהו שהתחיל בערך לפני שבע שנים התחיל לצמוח הסקטור הזה של הפודטק, וזה חברות סטארט אפ שמפתחות חדשנות במזון טכנולוגית. אז הסטודנטים נמצאים שמה, הם בעצם יכולים לבחור אחרי שלוש שנים או ללכת לתעשייה או להישאר אם הם רוצים לעשות מחקר, להישאר בתל חי ולחקור לתואר שני, התחום של תואר שני גם מאוד מתפתח בתחומי מחקר מגוונים, פה אצלנו בתל חי יש תחומים כמו חלבון אלטרנטיבי, שזה למצוא חלבונים ממקורות יותר בר קיימא, להחליף את המין החי ומן הצומח, בשר מתורבת אם שמעתם, זה עכשיו תחום שהוא מאוד מאוד ככה בכותרות. תחום הבשר המתורבת ותחום התסיסה תחומים שהם מאוד מרכזיים היום, וישראל היא אחת מהמובילות העולמיות בתחום הפודטק ובתחומים האלו שציינתי, עם הרבה גיוסי השקעות בשנים האחרונות, צמיחה של חברות, וזה משפיע על בעצם כל עולם המזון העתידי. תל חי נמצאת ממש בפרונט של הדבר הזה יחד עם מכון המחקר מיגל מבחינת החוקרים שנמצאים אצלנו, והתחומים כמו שאמרתי הם מאוד מגוונים, בעיקר הכוח אדם שעובד זה סטודנטים לתואר שני, אבל יש גם דוקטורנטים שמצטרפים מאוניברסיטאות אחרות בשיתוף פעולה עם החוקרים של תל חי ומיגל. ואני אגיד עוד דבר חשוב, זה שבשנים האחרונות אנחנו עובדים מאוד חזק כל האזור פה, כדי לקדם את מה שנקרא האקוסיסטם של תחום הפודטק והאגרי טק כל אחד בזווית שלו, יש פה פעילות של תחום החממה, הקמה של חממה מצד רשות החדשנות בתחום הפודטק שיושבת בקרית שמונה, החממה כבר עם 10 חברות היום שנמצאות שם, והיא מייצרת פה בצפון ממש תנועה של פעילות מחקר וחדשנות, ולא מעט משתמשים גם בתשתיות שיש לנו פה במכללה ובמיגל, אז זה פעילות של החממה. יוזמה נוספת היא יוזמה להקים את מכון המזון הלאומי של ישראל פה בצפון בתל חי, זה מכון שבעצם נועד לתת שירות לתעשיות המזון לחברות פוד-טק, לתת להם גישה לציוד ציוד פיילוט, שמה זה אומר? זה במקום ללכת ולהשבית קו ייצור בהיקף גדול, אתה יכול לקחת קו קטן שעושה את אותו דבר רק בהיקף קטן, ולייצר איתו מוצרים חדשים ולראות שזה עובד כמו שצריך, לתת את זה לטעימות לבדוק את זה, אז אפשר בעצם לייצר דרך מכון המזון מגוון רחב של מוצרים ולבדוק אותם בתוך המכון, ולצאת עם זה החוצה בפיתוחים חדשים עם חברות חדשות, בנוסף שימוש בציוד אנליטי וסנסוריקה, ייעוץ, כל מיני דברים שצריכים החברות כדי להתקדם ולפתח יוכלו לקבל בתוך הישות החדשה שנקראת מכון המזון. אז זה ככה - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה זמן זה קיים? << אורח >> אופיר בנימין: << אורח >> המה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הפודטק כתפיסה? << אורח >> אופיר בנימין: << אורח >> הפודטק שבע שמונה שנים בערך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשיתם מזה שקל? << אורח >> אופיר בנימין: << אורח >> אישית לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האזור הרוויח משהו? << אורח >> אופיר בנימין: << אורח >> כן האזור אני חושב שמאוד. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> << אורח >> דודו קודם כל 26 חברות סטרטאפ קמו בקריית שמונה רק בשנתיים האחרונות, 86 בכל המרחב. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> הצטרפו אלינו דוד זיגדון שהוא מנכ"ל מיגל, ופרופסור דן לבנון שהוא המנהל המדעי של מיגל, ופרופסור סולימאן חטיב' שהוא מרצה וחוקר במיגל ובתל חי והדוקטורנטים זוהר איתן שתשמעו עליה עוד מעט, אז דוד התחלת. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כן נדבר קצת אחרי זה אבל כן הצטרפו, למעשה הוקמו כאן לפחות על ידי החממה 10 חברות, הוקמו למעשה עוד לפחות 10 חברות מחוץ לחממה, כ-20, 30 חברות הוקמו בשנים האחרונות, יש כאן הגירה חיובית של לפחות בין עשרות רבות של אנשים, הבעיה המרכזית שלנו היום זה בעיקר מגורים, יש בעיה מאוד קשה של מגורים כאן ליצור מקום מגורים, זה עשה הרבה הייפ סביב הנושא הזה, שוב גם מעבר לחברות החדשות, חשוב לציין שהאזור הזה, דן בוא תדבר אתה, דן הוא בן קיבוץ כפר בלום, הוא הקים את מיגל לפני 40 שנה, היה מדען ראשי של משרד החקלאות 12 שנה, בוא תדבר. << אורח >> סיגל סירואה: << אורח >> אז דוד אולי רגע מילה נשחרר את אופיר, הוא יסיים נשחרר אותו ונמשיך אתכם. << אורח >> אופיר בנימין: << אורח >> בגדול אני סיימתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה הולך? רציתי להגיד לכם משהו אבל ראיתי שאתה נשאר, אני יכול להגיד לך ולשחרר אותך. << אורח >> סיגל סירואה: << אורח >> אז רגע נסיים עם אופיר, ואז נעבור למיגל. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> רגע אז לשאלה שלך אם עשו מזה כסף, אז אופיר עוד לא עשה מזה כסף הוא יעשה, אבל צמחו פה הרבה חברות כמו שדוד אמר, ויש פה חברות שכבר הביאו השקעות לא קטנות, זאת אומרת יש פה עכשיו בגן התעשייה חברה שיושבת למעשה בתוך מיגל בגן התעשייה הצפוני פה, וגייסה 10 מיליון דולר לפעילות שלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם נותנים להם סידמנים? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אנחנו לא יכולים לתת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החממה נותנת? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> החממה נותנת, יש כאן המון משקיעים, הנה בזמן שאנחנו יושבים כאן במיגל בקרית שמונה יושבים במקרה משקיעים שאנחנו מציגים להם, עכשיו הם לא משקיעים ישירות במיגל, הם משקיעים בחברות שצמחו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני מתעניין בזה שיש לכם אחוז מהחברות האלה? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> זה שאלה, כן כעיקרון כן, כעיקרון אנחנו נותנים הסכמי לייסנס לחברות שקיימות, חלק זה על בסיס אקוויטי, חלק זה על בסיס גם רויאלטי, זאת אומרת שאלה מה החברה בדיוק, לפעמים עדיף לקבל רויאלטי - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיגל היא עצמאית כלכלית? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כן, מה זאת אומרת עצמאית אנחנו מנהלים את עצמנו בתקציב מאוזן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוך זה כמה הכנסות על בסיס עסקי וכמה ממשלתי וקרנות? מיגל קיים 30, 40 שנה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> נכון, התקציב של מיגל היום הוא גדל, כרגע בגדול אנחנו 35% זה מתקציב משרד המדע, מהתקציב שלנו כ- 35% זה קרנות מחקר תחרותיות בישראל שאנחנו מתחרים למעשה מול כל אוניברסיטה ומול כל מוסד אחר, ההכנסות שלנו מפעילות עסקית, קשר עם פעילות עסקית כ-15%, ומענקים מהאיחוד האירופאי זה גם סביב 15%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם יעד להגדיל את הצד העסקי? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> בוודאי, אנחנו נראה את זה במיגל. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אבל הציפייה שמוסד מחקרי יהיה מבוסס רק עסקי היא ציפייה בעייתית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, מוסד אוניברסיטאי מחקרי זה בסדר שהמדינה תממן, אבל חממות שנולדו כדי להקים חברות, מיגל היא ייצור כלאיים לא שיגרתי שנוצר פה, שהמדינה למדה להכיר בו, אז הוא סוג של כמה דברים. << אורח >> דן לבנון: << אורח >> משרד המדע אימץ לפני כמה שנים את המודל הזה והקים 10 כאלה בכל הפריפריות, אנחנו היינו הראשון ואנחנו הגדול ביותר, והמטרה היא באמת לפתח את האזור, אבל הרעיון המרכזי הוא בסיס מדעי ברמה הגבוהה בפריפריה, שיכול לתמוך גם בהשכלה גבוהה וגם בפיתוח כלכלי וזה מה שאנחנו עושים, אנחנו תומכים בהשכלה גבוהה באמצעות המכללה האקדמית תל חי, הקשר הזה בין מיגל למכללה האקדמית תל חי, מאפשר שבפקולטה למדעים שבמכללה האקדמית תל חי, יש תואר שני מחקרי, תואר שני מחקרי בביוטכנולוגיה, וגם במדעי סביבה וגם במדעי מים וגם במדעי תזונה, ואת המחקר הם עושים בין היתר לא רק אבל רובם במעבדות של מיגל והם מקבלים תואר שני מחקרי, וכתוצאה מכך המכללה האקדמית תל חי, המכללה האקדמית היחידה בארץ שיש לה תואר שני מחקרי בתחומים האלה. עכשיו זה לא סתם שהם בחרו את הפודטק כנושא המרחבי לפיתוח האזור, האזור הזה שנים זה אזור חקלאי, ואני אומר אזור חקלאי שאנחנו מטפלים בחקלאות של האזור, זה מדרום הכנרת, כל רמת הגולן, כל מרום הגליל עד הים התיכון, כל האזור כל גבול הצפון של מדינת ישראל, עם כל מגוון הגידולים שזה החקלאות, ותעשיית מזון הייתה פה אבל לא מספיק מתקדמת. וכאשר לפני כמה שנים, הוא אמר שבע, שמונה שנים, זה בערך הזמן חיפשו מה על מה בכל זאת לנשות לקדם את האזור בחרו את הנושא של הנושא של הפודטק, ואז הקימו את החממה הטכנולוגית והקימו את המרכז לסטארטאפים והעסק התחיל להתקדם. וחוץ מזה אנחנו החוקרים שלנו גם משתפים פעולה עם חברות תעשייה באזור וגם מחוץ לאזור, ובמגוון רחב של נושאים יוזמים הקמה של חברות, וחברות שבאות לפה ומתבססות פה נעזרות גם בכוח אדם שלנו וגם במתקנים שלנו במסגרת המחקרים שלהם. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> המטרה היא גם לשפר היא לא רק את הסטארטאפים אלא גם את התעשייה המסורתית, ויש כאן איזון למה שאופיר אמר, אנחנו באמת עשינו קונסורצים, כי יש המון דברים שהתעשייה המסורתית יכולה לתרום לסטארטאפים, לדוגמה כל הסיפור הזה, תעשיית המזון היא תעשייה מורכבת, המון רגולציה, המון עניינים של שופכין משרד הבריאות וכאלה דברים, סטארטאפים ייקח להם המון שנים ללמוד מה שתעשיית המזון המסורתי היא כל הזמן עובדת עם זה, אלה דברים שהיא עובדת איתם כל הזמן, והיכולת הזאת האיזון הזה והיכולת לתרום לקלסטר הוא לא רק מסטרטאפים, הוא בנוי גם מהתעשייה המסורתית, עכשיו התעשייה המסורתית זה גם חקלאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי בין השורות שאתה אומר קלסטר, זה שיש איזה הסכם רשמי של חיבור בין תל חי למיגל? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> יש הסכם סינוף ואנחנו עם הסכם עקרונות למיזוג בהקמת האוניברסיטה, זה היה אחד התנאים להקמת האוניברסיטה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> ההסכם סינוף אבל קיים המון המון שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה לא יפגע בהם נגיד בקשר שלהם עם משרדי הממשלה האחרים? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו צריכים לבנות את המודל נכון כך שהוא יוכל לעבוד גם עם משרדי ממשלה נוספים. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> תראה, כיום רוב המו"פים האזוריים נסמכים על ידי אוניברסיטה, מיגל היא גוף קצת שונה בגלל הגודל שלה, בגלל הכמות של החוקרים שאנחנו לא צריכים חסות של אוניברסיטה, זאת אומרת מו"פ שמיר לדוגמא היא חסות של אוניברסיטת חיפה, מו"פ ערבה בחסות של אוניברסיטת בן גוריון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מיגל קיימת 30 שנה, והידע הטכנולוגי שלה יצא לא מהיום והשתמשו בידע הזה, אז בעבר לא הייתה דרישה כזאת שישלמו על הידע? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> לא, הייתה תמיד דרישה שישלמו על הידע, חלק מהדברים זה בגלל המודל, לדוגמה יש לנו עד היום הרבה מאוד יש חיסונים לעופות ששתי חברות בעולם עשו לייסנס לדבר הזה, הם שילמו יחסית מעט, כי בגלל המודלים הכלכליים אנחנו עכשיו עוד קצת, אני מגיע מהעולם העסקי בכלל, אנחנו שינינו את המודלים שיהיו יותר רלוונטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל את זה בגלל שאנחנו הקמנו מקום שנקרא מיינד סט בירוחם לטכנולוגיה וחינוך, הוא גם בן 10 שנים בערך, והצלחנו להשקיע בחברות ששוות מיליארד דולר, והאחוז הקטן הזה נתן למיינד-סט 100 מיליון שקל, ואז הוא יכול לפעול, הוא הקטין את התלות שלו בכל מיני גופים, וכל המושג פוד דק הוא היה ניסיון להפוך ידע ומחקר לתעשייה ומסחר, זאת אומרת ולכן המבחן של כל הרעיון הזה שנקרא פה פוד טק, זה פעילות כלכלית שנראית לעין שהיא מניבה לאזור ושהיא במספרים מעידה על צמיחה כלכלית של גופים, מרגלית היה מעורב או שהוא בכלל - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> גוף פרטי לגמרי, מעורב אבל פרטי לגמרי, שזה דווקא מראה לך את היופי, שחוץ מהמדינה יש גם סקטור פרטי שמשקיע לא מעט כסף בגלל התוצאות של האזור. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> זה בא זה מרכיב, לדוגמה עכשיו בפרי סטארט אפ סיטי ויחד עם החברה לפיתוח הגליל שזה חברה הכלכלית של הקיבוצים, אז הם לדוגמה מקימים עכשיו מבנה ממש צמוד למיגל בקרית שמונה, עכשיו הוא קיבל רק את היתרי הבנייה מאוד מהר והרבה שבחים לעיריית קרית שמונה על הפעילות הזאת של קבלת ההיתרים, הם קנו ביחד, זאת אומרת זה בדיוק האיחוד הזה הם קנו עכשיו מבנה באזור התעשיה הצפוני. זאת אומרת הרתימה של האזור ביחד זה לא רק המרגלית אלא הגופים גם שקיימים כאן, הרתימה ביחד זה הסיפור האמיתי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אבל האמת שהשינוי האמיתי והרציני יהיה רק אם יהיה פה דירות, כל הדברים האחרים הם יפים הם טובים, אבל בלי מסה קריטית אמיתית זה לא זה לא, אתה כל הזמן מדבר על המשכיות, זה בעייתי אם לא יהיה פה משהו חזק יציב וטוב, אז כל הדברים האחרים הם יצליחו לפרוח, לבד זה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד מבחינת הקשר עם משרד המדע הוא יציב? כאילו אין תקציב 2023, 2024 בסדר הוגן איתכם? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> לא, א' הם בעצמם לא יודעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם צריכים להגיש קול קורא? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אנחנו גוף נתמך, אנחנו מגישים יש קול קורא שאנחנו כל שנה התקציב הוא - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לחממות? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> זה לא חממה, זה מו"פ אזורי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מו"פ הערבה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> בדיוק מו"פ ערבה מו"פ אזורי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן מכיר את זה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אז אנחנו לא יודעים גם הם בעצמם לא יודעים, זאת אומרת יש קיצוץ רוחבי הם לא יודעים עדיין איך זה ישפיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת יש בתקציב הקצבה אבל יש לך עוד דרך כדי לוודא שהכסף הוא שלך מתוך התקציב? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> תראה, בוא נגיד עד היום בחצי שנה הם העבירו לנו רק 33% מהתקציב השנתי שלנו שאנחנו כמה שנים אחורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אקוניס ביקר אתכם? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אקוניס בסוף החודש. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אקוניס מכיר את מיגל. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אקוניס עשה באמת פעם בקדנציה שלו הקודמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא כבר היה שר מדע? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כן הוא עשה קפיצה מאוד גדולה למיגל, הוא הקפיץ את התקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא בסדר גמור כן. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> רגע נעשה פאוזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הפרופסור לבנון, לא דיברת איתי על אודם? אתה היית קשור לאודם? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> מיכאל רגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צועק עלי ליד 20 איש? תיזהר אם זה היה החדר שלי במדע היית בחוץ כבר. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> היית מעיף אותי כבר, אבל שנייה נעשה רגע פאוזה עם מיגל כדי לסכם עם החבר'ה שרצית להגיד קודם כדי שהם יוכלו ללכת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן העובדים הסוציאליים האלה קודם כל זה מאוד מרשים, הבחירה והייחודיות של החוסן והמדיניות והרפואה כנושא התמחות, יוצרים באמת אולי מענה לצורך שיש פחות במדינה, אבל השאלה כמה עובדים סוציאליים נשארו פה לאורך השנים יש לכם נתון כזה? << אורח >> משה פרחי: << אורח >> יש לנו נתון כזה, צריך רק להגיד ביושר שככל כל הסטודנטים לעבודה סוציאלית בארץ פחות או יותר הנתון דומה, 50% פחות או יותר מהסטודנטים שמסיימים תואר ראשון ממשיכים במקצוע, 50% ממשיכים לאפיקים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן אבל אני שואל פה שנשארו באזור. << אורח >> משה פרחי: << אורח >> אני יכול להגיש יש לנו כ- 20%, 25% באזור שנקרא לו הגליל כמו שהמנכ"ל תיאר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראה יש חוסר, במרכז יש פחות חוסר בעובדים סוציאליים, ופה יש חוסר בעובדים סוציאליים, בנגב ובגליל יש מחסור. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> בגלל התקנים, לא בגלל העובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מחסור בעובדים לא בגלל תקנים, לא כל התקנים מאוישים, יש רשויות ללא איוש. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> יש רשויות ללא איוש הן בדרך כלל יהיו רשויות חלשות בגלל המצ'ינג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא לא, בגלל שקשה למצוא עובדים, בכל מקרה יש מחסור אז צריך לבנות. << אורח >> משה פרחי: << אורח >> אני אתן דוגמה איך זה מתפלג למשל, הבוגרים שלנו מאוד מאוד מבוקשים במסגרות ביטחון שונות, במיוחד מהתחום הזה, למשל כל בריאות הנפש של פיקוד צפון לסוגיו הם תוצרת הבית שלנו ואנחנו מאוד גאים בכך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << אורח >> משה פרחי: << אורח >> כי המסגרת הזאת היא גם מסגרת שמתגמלת צריך להגיד, וגם היא מייצרת כל הזמן קידום מקצועי בשני הערוצים האלה, יש מסגרות ששמחות מאוד לקבל את הבוגרים שלנו, צריך להגיד שיש מודעות דרושים למשל במועצה אזורית גולן, שמתנים ואומרים יתרון לבוגר לימודי טראומה וחוסן במכללה האקדמית תל חי, יתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר אבל אני רציתי רק לשאול שאלות הבהרה, תראה יש לך את מולי ממשאבים לא הזכרתם אותו, יש שותפות או איך זה עובד? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> משאבים הם חלק מתל חי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם גוף? מה זה חלק מתל חי? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> הם גוף עצמאי עם עמותה עצמאית, זה אומר זה כמו מיגל ותל חי יש משאבים בתל חי, מולי ואנשיו הם חברי סגל בתל חי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי, עכשיו מרכזי החוסן בארץ קמו על ידי הקואליציה לטראומה, אבל אנחנו מימנו פה בלי לשאול שני מרכזים בגליל המזרחי והמערבי בהובלה של אשכולות, עכשיו יש פוטנציאל להקים פה עוד חמישה, עשרה מרכזי חוסן זה אחד החוסרים. יש כסף אבל צריך, מה שעשתה הקואליציה לטראומה אתם יכולים להיות האינטגרטור של עולם החוסן בצפון כולל מוסדות שיקומו בזכותכם, כמו שאתה מדבר על חברות צריך להקים בכמה ערים ערביות פה מרכזי חוסן, להקים בטבריה, יש כאילו מה לעשות והממשלה תיכנס לזה, הממשלה תיכנס ליותר מרכזי חוסך, אז אם תיקחו את זה על עצמכם כיזמות כמוסד שיוזם מוסדות כאלה, יש בזה פוטנציאל. << אורח >> משה פרחי: << אורח >> אנחנו מאוד מאוד נשמח, אנחנו גם מפתחים את המומחיות בתחום וגם מייצרים את ההכשרה הנאותה של כוח האדם, ואנחנו לרשותכם לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו הדבר השלישי זה דיברתם על חדשנות יש בהיבט הכלכלי היום אפשר היום ממש לדבר על כסף בעבודה סוציאליות, כי אסיר עולה בכלא 300, 400 אלף שקל לשנה, וילד בפנימייה עולה 100 עד 200 אלף, ואם אתם תעשו תוכנית, נניח יש לו ועדת השמה בעירייה והוא צריך לתת את ה-25% ולהוציא ילד, הלכו לו 25 אלף שקלים ולמדינה 75 אלף שקלים. תעשו פיילוט של להשאיר 10 ילדים שבהגדרה הם על סף הוצאה מהבית, ושהממשלה והתורמים והעירייה ישקיעו בילד בקהילה 30 אלף שקל, חונך, חוגים, טיפולים, אבחון פסיכו דידקטי, סל של 30 אלף שקל במקום 100 אלף שקל של הוצאה מהבית, אם אתם תראו מודל, אין מקומות בכלא לאסירים, אז אסירי צווארון לבן שחצי מהשהות שלהם יהיו בקהילה בהוסטל עם עובד סוציאלי, ולא משנה מה שלא תשים שם ופסיכולוג זה עולה פחות מ- 300 אלף שקל לאסיר, ואז אתה מוריד למדינה עלויות ועושה טיפול חדשני יותר טוב. אז אני אומר בצד הכלכלי הזה אתם לא תוכלו להפעיל את השירותים האלה, אבל לעשות מחקר נסייני שמראה למדינה איך פתרונות בקהילה זולים יותר מפתרונות מחוץ לקהילה. << אורח >> משה פרחי: << אורח >> כל מילה בסלע, התפיסה שלנו לגבי חוסן שחוסן שווה עצמאות תפקודית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה קשור למדיניות גם שאתם רוצים לשנות את המדיניות של הממשלה ולהיאבק על סוגיות. << אורח >> משה פרחי: << אורח >> אז אני אתן דוגמה, המודלים שפיתחנו כאן מצמצמים למינימום את הצורך בפינוי נפגעי חרדה לבתי החולים, ומאפשרים לאותם אנשים לקבל את ההתקדמות כבר בשטח, העלות תועלת של הדבר הזה היא עצומה, אין צורך בפינוי אין צורך בטיפול, ואנשים חוזרים להיות יצרנים אחרי רבע שעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי למשל עוד רעיון, בנגב ובגליל יש מחסור בשירות פסיכולוגים לילדים, המדינה לא עומדת מישהו נתן לי נתון של 40%, אם צריך לתת 100% שירות פסיכולוגי לילדים בנגב נותנים 40% בלבד אני לא יודע את המספר פה אבל הוא יהיה דומה, בגלל שהם הגדירו שרק פסיכולוג יכול לעשות טיפול בבית ספר, אבל עובד סוציאלי ביסודו הוא בן אדם טיפולי, ואז באים למשרד החינוך ואומרים בוא ניקח כמה בתי ספר ונכניס עובדים סוציאליים במקום פסיכולוגים, ונבדוק אם זה עושה טיפול לא פחות טוב. << אורח >> משה פרחי: << אורח >> אנחנו עושים את זה, ואחד הענפים שיש לנו במרכז המחקר זה בדיוק החלק הזה של שילוב העובדים הסוציאליים במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות, זה בדיוק זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, תודה רבה לכם. ממשיכים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> עכשיו אנחנו מעבירים את זה למיגל דוד, דן. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> עד מתי יש לנו שנדע להתכוונן. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו קצת פלשנו לכם לתוך הזמן, אבל אנחנו חייבים לעמוד בתוך לוחות הזמנים. << אורח >> ניבני << אורח >> דוזי << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> בין 12:00 ל-13:00 הייתם צריכים להציג את המכללה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אוקי, אז עד 13:15. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> טוב אז כמו שהתחלת להגיד אני רואה שאתה מכיר טוב סך הכל וגם טטיאנה מכירה טוב הכרתם טוב, אז מיגל היא מכון מחקר מדעי ממומן בעיקר מגה-מו"פ של משרד המדע, כמו שאמרנו פחות או יותר 35% מהתקציב מגיע תקציב קשיח ממשרד המדע, וכל השאר כמו שתיארתי. היום במיגל יש לנו 300 עובדים, 102 PHD שמחולקים ב-49 קבוצות מחקר, בשנים האחרונות קלטנו בשנתיים האחרונות קלטנו יחד עם תל חי, וכל הקליטות של המשותפות לנו ולתל חי קלטנו למעלה משמונה חוקרים שהגיעו לכאן, בעיקר אנשים שמגיעים חוקרים שמגיעים לכאן זה אנשים שמגיעים בעיקר אחרי פוסט דוק ארוך, אם זה בארצות הברית אם זה באירופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה אומר קליטה משותפת, אז זה להתגבר גם על היבט השכר שאפשר למנף אותו משני הצדדים? << אורח >> דן לבנון: << אורח >> בעיקר להתגבר על תחרות עם האוניברסיטה, אם אתה רוצה לקלוט למכון מחקר לבד אז הוא לא ברמה אקדמית, ואם אתה רוצה לקלוט למכללה אקדמית בלבד אז הוא לא - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין מחקר. << אורח >> דן לבנון: << אורח >> אין מחקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מבחינת המודל, זה שהוא מקבל קצת יותר משכורת? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> לא הוא לא מקבל יותר משכורת, המודל הוא שהוא עובד פחות או יותר בוא נגיד בגדול 50% בתל חי הוא עובד 50% במיגל, אז הוא אם הוא 50% בתל חי כמו שאמר פרופסור שלו אז הוא מלמד פחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גם מסביר את ההיגיון של מה שאמרתם סניף, כי בעצם יש פה כבר איזה שיטת עבודה עוד לפני ההגדרות הרשמיות? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כן, כי הדוגמה שאנחנו לקחנו אנחנו עוד לפני שאני הגעתי למיגל והביא את זה פרופסור מקורי, לקח את הדוגמאות של האוניברסיטאות עם בתי החולים, כלומר איך מתנהגים הרופאים בבתי החולים שהם גם מצד אחד הם רופאים, מצד שני הם מסונפים הם גם מרצים בבתי החולים, אז למעשה לקחו את הדבר את המודל הזה בגדול, אימצנו אותו פה במיגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, 102 דוקטורים, ולפני חמש שנים כמה היו? לפני 10 שנים כמה היו? << אורח >> דן לבנון: << אורח >> המספר הוכפל ומספר החוקרים הראשיים מה שנקרא חוקרים ראשיים, הם צריכים להיות ברמה של מרצה בכיר, יחד עם המכללה וועדת המינויים במכללה היא הוועדה שקובעת מבחינה אקדמית ברמה של מרצה בכיר, המספר של החוקרים הראשיים שלנו היום קרוב ל-40 הוא הוכפל, וההכפלה היא מאז ההחלטה שהיה תוכנית לפיתוח הצפון, הכניסו שמה סעיף שהגדיל לנו את התקציב, והסעיף הזה התכוונו שהוא יהיה ל-10 שנים, עכשיו יש בעיה בפרשנות של הסעיף, אבל התכוונו וגם דובר שהוא יהיה תוספת ל-10 שנים כדי שהעסק הזה יכול להמריא. ואז גם דרך הסכם הסינוף הגענו לסידור הזה של 50% ו-50% שמישהו יכול בערך ללמד כמו באוניברסיטה וגם לחקור כמו באוניברסיטה, ואז אנחנו מתחרים עכשיו עם האוניברסיטאות על המשרות, וזה בהסכם לקלוט אנשים ברמה גבוהה ואחר כך שהם מסוגלים גם לפתח גם להתחרות על גרנטים ממקורות מקומיים ובחוץ לארץ, וגם הם נכנסים דרך העבודה אצלנו לחשיבה של פיתוח עסקי, של פיתוח המצאות שעוברות אחר כך לרישום פטנט ולפיתוח עסקי. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אז זהו אז פחות או יותר אנחנו די גדלים, זאת אומרת אנחנו מדברים כאן על גידול, גם יש כאן יש כאן חוקרים שפרשו הגיעו לגמלאות ופרשו בשנים האחרונות, אבל עדיין אנחנו בגידול מאוד מאוד. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> גם במיגל אי אפשר לעצור את הגיל למרות שאנחנו מנסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם עמותה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו חברה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אנחנו חברה ללא כוונת רווח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברה סוכנותית? חברה לתועלת הציבור חל"ץ? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא לא, חברה שהיא בבעלות החברה לפיתוח הגליל, שהיא הארגון האזורי הכלכלי של הקיבוצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מלכ"ר? חברת בת מלכ"רית. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כן אנחנו לא מחלקים רווח, כן אנחנו לא מחלקים רווח, אורי דורמן הוא יושב ראש של מיגל, ומיום רביעי הוא מזכ"ל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אני מחליף את אבו, אני מכיר אותו מצוין. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אז זהו, הוא פורש מכל התפקידים האחרים אבל את מיגל הוא לא רוצה לעזוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לצערך לשמחתך? סתם סתם. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הפרופסור הזה הוא גידל אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה יופי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אז אני ממיגל, הוא מ- 1981 ואני מ- 1996. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חוקר? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיית בניהול בתפקיד? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ניהול, רק תפקידי ניהול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה בן האזור בן הקיבוצים פה באזור? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, אני נולדתי בקיבוץ במרכז הארץ, קיבוץ קטן קוראים לו גבעת ברנר ועליתי לגולן. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> הוא היה ממקימי קידמת צבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אז כעיקרון באמת הנושא הזה, וכאן הרבה מאוד תהליכים אנחנו לוקחים את זה ביחד תל חי ומיגל, ואנחנו מובילים באמת הרבה מאוד תהליכים שהם תהליכים חוצים גם אזורים גם מועצות, בטח תדברו על גליליום תדברו על דברים אחרים, אבל כאן בעולם שלנו למעשה אני יושב ראש המנהלת של האגרי פוד-טק, שזה בעצם שותפות של גם הרשויות המקומיות כאן חלק מהרשויות המקומיות, גם של המכללה ומיגל, וגם של מרגלית סטארט אפ סיטי, החממה הטכנולוגית ועוד. בעצם המטרה שלנו לפתח את האזור סביב תעשיית הידע, אז במיגל אנחנו כל שנה מאז 2018, 2019 אנחנו מקימים בממוצע בין ארבע לחמש חברות כל שנה על סמך טכנולוגיות שיצאו ממיגל, לא אנחנו מקימים, למעשה ברוב המקרים זה משקיעים שמים לוקחים עושים הסכם מה שנקרא הסכם רישיון לטכנולוגיה, אנחנו לא בדרך כלל לא מנהלים החברות האלה מבחינה עסקית למעט חברה אחת, והחברות האלה עד היום, חברות שקמו מאז 2018 גייסו למעלה מ-400 מאות מיליון דולר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה אומר על סמך טכנולוגיות ממיגל, נכון לומר שזה גם ידע שנצבר במכללה, זאת אומרת אם זה אותו אדם? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כעיקרון הוא לא חוקר רק בעיקר במיגל, כן אבל כן אתה יודע מה בוא כן לשאלתך כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אני חושב שזה חשוב לפרוטוקול אנחנו מקליטים פה, אם יום אחד אם הם ירצו להיות אוניברסיטה אז הידע הזה נוצר גם על בסיס - - << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> תראה, אנחנו עובדים בסינרגיה מלאה, זאת אומרת אין כאן אנחנו לא מתייחסים תל חי ומיגל, אנחנו כאילו שאנחנו גוף אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, אבל בגלל שהם נאבקים עכשיו להיות אוניברסיטה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אנחנו נאבקים. << אורח >> ניר בקר: << אורח >> אנחנו נאבקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז צריך להגיד את המותג תל חי. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אנחנו נאבקים וכל מה שאני אומר מיגל מבחינתך זה גם תל חי ולהיפך, זה שלא יהיה ספק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, מצוין. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כמו שאמרנו הבסיס הוא המחקר, וכל החוקרים שלנו זה 50% תל חי 50% מיגל, אז אנחנו נעזרים קצת בגלל כמו שאמרת רגישות, כי הם מקבלים את המימון מוות"ת, אנחנו משרד המדע ועם כל הרגישות של הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא זה בסדר, בוחלטריה ותרגילים ואיך להביא כסף זה מצוין, אבל אם רוצים את המותג תל חי כאוניברסיטה, אז צריך לחבר את המחקר למותג הזה בבניית הסיפור, ברור שפה בבית אתם מבינים את זה, אבל עכשיו אתם יוצאים למאבק בחוץ. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> זהו, אז בערך יש לנו אמרתי זה הכמות של החברות שאנחנו - - הידע, רובם קמות כאן באזור, לפעמים במקרים נדירים אין ברירה אלא להעביר אותם בעיקר לחו"ל, דבר שני שאנחנו מאוד גאים בו שבעצם כמעט יש לנו מידי שנה למעלה מ-100 הסכמי שיתופי פעולה עם תעשייה, או הסכמי יעוץ, או מחקרים משותפים, מחקרים ממומנים וכך הלאה. אם אנחנו לוקחים את זה גם כמות הפטנטים שאנחנו רושמים והכל, וכאן יש לנו קצת ויכוח עם אליעזר אבל זה פחות או יותר משווים את הפקולטות הדומות באוניברסיטאות שלנו, אז אנחנו פחות או יותר בערך בין פי 1.5 ל-פי 2 מאשר דברים דומים שנעשים באוניברסיטאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הוא הפי? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> נניח פי פר חוקר, כמה חברות אנחנו מקימים פר חוקר בממוצע בשנה, כמה שיתופי פעולה עם תעשייה פר שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היית אתה אומר זה פי 1.5 מחקר יישומי ביחד? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> זה פי 1.5 מסחור ידע מאשר הממוצע האוניברסיטאי, אני לא אומר כרגע הטכניון, אבל בתחומים הרלוונטיים אנחנו מסתכלים בתחומי הביולוגיה ולא מסתכלים בתחומי מדעי החברה שבמיגל הוא לא קיים, ולכן המספרים האלה סך הכל גם משרד האוצר מאוד אוהב אותם, זאת אומרת את הנתונים האלה ואת באמת את התרומה האזורית. לגבי אמרנו אנחנו מגדלים אנשים דרך תעשיית הידע, הקליטה שלנו יחסית מאוד גדולה, הבעיה שלנו כרגע היא בעיקר שחוקרים רוצים להגיע ואין להם מקום מגורים, וזה לא סוד מי שרוצה לבוא לגור כאן באזור הזה ברמה של חוקר הוא רוצה איכות חיים, לא כל כך מעניין אותו לגור בבניין דירות, וזו בעיה זו בעיה, כרגע אין. כדי להתגלות להתגבר על זה אז עכשיו אנחנו נמצאים בתהליך יחד עם הימנותא שהיושב ראש הוא סגן ראש עיריית עכו זאב נוימן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מיש עתיד. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כן אני יודע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נוימן הוא ממפלגה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל הזמן חושבים שאת ישראל ביתנו. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> לא לא אני יודע, נפגשנו פעם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי שעושה טוב אנחנו אוהבים, זה לא משנה איזה מפלגה הוא. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אז זהו אז אנחנו יחד בונים כאן יחד גם עם תל חי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> ביסוד המעלה, בונים כפר אקדמי, למה תשאל ביסוד המעלה? כי הימנותא קנו שטח פרטי של 10 דונם שם שהוא מותר לבנייה והחלטנו לעשות את זה שם זה הכי פשוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בני אמר לנו שהוא יכול לעשות הרחבות, הוא דואג לרופאים. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> בכרכום כבר בהרחבה עד 10 יחידות כבר מוקצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לרופאים הוא אמר. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> לא, גם לחוקרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כך הוא אמר אני לא יודע. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> זה גם לחוקרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשיתם פגישה כזאת? << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> << אורח >> דוזי ביישובים האלה זה בעיה כי אחת הבעיות הקשות שאתה צריך לעבור ועדות קבלה יישובית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה שלא יתקבלו אנשים? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> גם בוועדות הקבלה הוקצו יחידות ביחד עם החטיבה להתיישבות ביחד עם ניקוד לחוקרים ורופאים. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> תראה, יש לנו כאן חוקר שכבר 10 שנים חוקר במדעי המחשב אחד המובילים בתחום מדעי המחשב איתי שרון, הוא גר בשכירות כבר 10 שנים בקיבוץ מעיין ברוך ועכשיו לא קיבלו אותו, בגלל אחיו לא קיבלו אותו, אתה מבין? אז כדי לפתור את הבעיה הזאת - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם שלוש דקות לסיפור על ועדות קבלה? שתי דקות. הקימו ישוב ליד ירוחם קראו לו מרחבעם, יישוב קהילתי אמרו זה יהרוג את ירוחם, אין עתיד לירוחם כולם ירצו לגור שם, לא כל כך התרגשנו, אבל בערך 10 חבר'ה מישיבת ההסדר של ירוחם ש-100 מהם גרים בירוחם 10 הלכו לגור שם, שאלתי אותם למה? אמרו ציונות כפרי אדמה זה, למרות שיש וילות בירוחם על 600 מטר 700 מטר רבוע אז הם הלכו לציונות, אז הם מיינו אותם גרפולוגים ראיונות התקבלו, מזכיר הישוב גם קיבל אותם רק הבן שלו פגע בכל הילדים האלה מינית, וכל המשפחות האלה באו לגור בירוחם בלי ועדת קבלה והשתקמו בירוחם, אז ועדת קבלה לא תציל, תגיד לו זה כבוד לא להתקבל, תגיד לו שכל הכבוד לו. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> יש הרי משפט שנדמה לי לא זוכר מי אמר את זה וודי אלן אומר את זה, אני לא רוצה להתקבל למקום שרוצה לקבל אותי, אז זהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע אבל יש לי שאלה, הבחור הזה גר באופן זמני והימנותא והחברה האלה זה טוב, צריך לבדוק גם עם קק"ל אנגליה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> כן הם מעורבים הם תורמים נפגשנו איתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם קנו בתים בירוחם הם קנו בתים ואנחנו שוכרים מהם בזול. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן כן זה הרעיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לכם יש אדמה פה במתחם, ונניח שמסטרנט ודוקטורנט בגיל 30 יקנה בית ויבנה, אבל בגיל 25 אתה כבר רוצה אותו אצלך, ואתה יכול לבנות יחידות סמי רוויה אטרקטיביות עם נוף במתחמים, באדמות שאתה הבעלים שלהם ולהשכיר את זה, וזה נכס שמניב לך בסוף. מעונות שאתה מדבר לסטודנטים, תבנה מעונות למסטרנטים ודוקטורנטים מיוחדים עם ליגה לזוגות וכאלה, ויש בזה את החזר השקעה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> הסנונית הראשונה זה הפרויקט הזה של הימנותא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה הוא רוצה להרוויח את הכסף לאט אומנם, אבל הוא רוצה את הכסף בחזרה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> לא לא המטרה שלנו גם שם, המטרה שלנו גם שם שזה יהיה מה שנקרא בקו"ם, אנשים יגיעו יתחילו להגיד איפה לגור, ייגשו למכרזים ייגשו לוועדות קבלה, ירצו לגור בקיבוץ ירצו לגור במושב, ירצו לגור בקריית שמונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאני מנסה להגיד שכלכלית נניח קבלן שבונה בניין ומשכיר אותו רוצה לגמור את ההכנסות תוך 18 שנים שיהיה לו רווח, לכם יש אדמה אתם יכולים להשכיר טיפה זול יותר ב-30% ולקבל את ההחזר על פני 15 שנה, אפילו על בסיס בנקאי. זאת אומרת אפילו אם בפילנתרופ אז נתת לו נימינג אבל הקטנת את העלויות שלך, אבל אפילו כלכלית היום יש לך שוק סביבך שאתה לא - - << אורח >> אלי כהן: << אורח >> כרגיל אתה צודק, זה המודל של מעונות סטודנטים וזה המודל שאנחנו מנסים עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל תעשה מעונות לווי איי פי, לדוקטורים עם חדר כושר ובריכת שחייה עם נוף לכינרת. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו שם, אבל יש פרויקט שמתחיל עכשיו כבר ביסוד, ואנחנו בשלב של בניית המודל לטובת הפרויקטים הבאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אם זה סמי רוויה, אבל עם מרפסות ועם נוף ובתוך פארק אז זה חגיגה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> תראה, בסך הכל אנחנו מנסים, עכשיו אנחנו החברה לפיתוח אנחנו הגשנו למכרז של רמ"י בקרית שמונה למטרה הזאתי ולא זכינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחלה, לאדמות צמודות קרקע? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לרוויה ולא זכיתם? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל כל הכבוד לכם שהגשתם, כי אותה חשיבה שאתם עושים בעולם העסקי אפשר לעשות בדיור, יש פה החזר השקעה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נכון בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אל תתייאש מלהגיש. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> גם ראש העירייה קשה לו, מה הסיכוי שלך לזכות במכרז קרקע פה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> עד עכשיו לא זכיתי הוא מכיר את זה, זה משרד השיכון עזוב רגע זה משהו אחר זה משתכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש פה עוד התחכמות שאתם לא מנצלים אותה, מותר לו לבנות מעונות על שטחים חומים בפטור ממכרז, אז אתה לא צריך בכלל להגיש למכרז. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זה אחד היעדים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אצלו שטח חום. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אבל מיכאל הם לא מפספסים את זה, אני אסביר לך מה העניין. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> המעונות שלנו בקריית שמונה הם על שטח חום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אני יודע היינו שותפים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני מנסה להסביר למה זה לא יעבוד עם חוקרים של מיגל, זה יפה שאתה עושה דיור בר השגה לסטודנט אתה עושה לו דיורית יחידה קטנה, כשאתה רוצה להביא מחר מרצה עם המשפחה שלו חוקר למיגל, הוא לא יגור בדיורית בשטח חום בקומה 20, בוא אני אומר לך את האמת עזוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא דיורית, תעשה סמי רוויה מדורג שתיים שלוש קומות עם מרפסות ענק. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה מתאים לדיור בר השגה שהוא קטן עד 70 מטר, זה לא מתאים לחוקר עם משפחה, ההפיך אם יעשו שימוש ששטח חום יכול להיות גם לאוכלוסייה מועדפת אז אני יכול להביא חוקרים, מרצים עניינים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זוג צעיר 70 מטר לוקח, אבל הם רואים את זה בקו"ם הם לא רואים את זה קבוע, זה דירת בקו"ם. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אתה רוצה למשוך לפה חוקר איכותי, עבודה לאשתו לילדים שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים להביא את החוקרים ואתה אומר לנו שלא צריך? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> כי אני אומר לך למה זה לא הפתרון אני לא מצליח כי אז הוא בא לקיבוץ, תראה זיגדון בעצמו חיפש בית בקרית שמונה תספר לו מה, קשה מאוד למצוא אין. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> אין לי שום סיכוי, אני כבר ארבע שנים אין לי שום סיכוי לזכות במכרז בקרקע כאן בקרית שמונה, שום סיכוי שבעולם, כי אני לא נכה אני לא מסכן אני לא זה אני לא זה, זה נורא קשה, אני בעדיפות מינוס 200, וגם כדי להכיר אותי, אני גר בשכירות בקריית שמונה, תושב קריית שמונה צריך לגור לפחות חמש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא מדברים על בית הקבע שלך, ללכת לבנות מבנה שתיים שלוש קומות עם דירוג יפה, וכל אחד מרפסת ענק לנוף עם גישה אחד בא מלמטה ואחד מלמעלה אז הוא בכלל מרגיש שהוא על האדמה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> היו כאן רמי לפני שבוע דיברנו איתם על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על שטח חום תבנה על שטח חום, אתה תבנה אצלו בלי מכרז. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> יאללה, אם אפשר יאללה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני אקצה לך את הקרקע ואתה בונה בהתאם למגבלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 10 יחידות ראשונות. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> מה זה קטנות הם צריכים 3 חדרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין בעיה תעשה 70 פלוס שטחי שירות תתחכם, שטחי שירות לא נספרים במטרז' זה מוסיף. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> לא אני רוצה לדוקטורנטים, הנה זוהר 70 מטר מתאים לך? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> אני אישית גרה בדירת מחיר למשתכן שקנינו בשכונת יובלים, זכינו כזוג צעיר עם שני ילדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל הכבוד. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> בואי תספרי על עצמך, תראה זה דוגמה מצוינת למה אנחנו צריכים אוניברסיטה, תואר שני עם תזה אנחנו יכולים לעשות, אחרי זה גומרים תואר שני רוצים לעשות את הדוקטורט, היום יש לנו במיגל 17 דוקטורנטים שעושים את הדוקטורט במיגל אבל מקבלים את התואר ממוסדות אחרים, זאת אומרת ממכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המנחים הם של מיגל אבל הפלומבה של אוניברסיטה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> המנחים הם של מיגל, נכון אז הנה תספרי על עצמך. << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> שמי זוהר איתן, גדלתי בחצור הגלילית, ההורים שלי מחצור הגלילית, אבא שלי הוא נכה צה"ל הלום קרב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה השם שלו? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> שמואל בוכריס, הוא פגוע ראש מאוד קשה, וזה לא איפשר לי לקחת לאקדמיה גבוהה רחוק מהבית, ותל חי נתנה לי מענה מאוד מאוד טוב ואיכותי, ניגשתי ללמוד תואר ראשון, עשיתי תואר ראשון בביוטכנולוגיה במסלול קדם רפואה, בעצם החלום שלי היה להמשיך לארבע שנתי בצפת. ובמהלך התואר הראשון נולדה לי הבת הבכורה שלי, זה קצת שינה לי את סדר העדיפויות והלכתי לכיוון של מחקר, באמת את החוקרים במיגל פגשתי כבר מהתואר הראשון הם המרצים שלנו במכללה, היום אני לומדת באוניברסיטת תל אביב ואני יכולה להגיד לך שהחוקרים פה כמרצים הם לא פחות טובים אם לא הרבה יותר טובים מאלה שאני פוגשת שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את בתואר שני עכשיו? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> אני בתואר השלישי סיימתי כאן גם תואר שני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במה עשית תואר שני? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> בביוטכנולוגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במה? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> חקרתי מסלול תוך תאי אינטראקציות בין חלבונים, מחקר ממש ממש רציני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כמו עדה יונת כזה לא? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> המנחה שלי זה בתואר השני עזב לאוניברסיטת תל אביב, היום הוא חבר סגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היית צריכה לעזוב איתו? כאילו הוא הנחה אותך פה ואז עבר לשם? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> הוא עבר לשם באמצע התואר שלי בעצם הוא הנחה אותי מרחוק, הכל היה פה, התואר שלי הוא ממכללת תל חי כן, הוא פשוט קיבל שם משרה באמצע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדוקטורט שלך יהיה בתל אביב? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> האבסורד הוא שהכל פה, אני באה לפה כל יום, המחקר שלי הוא פה, הלימודים שלי הם בתל אביב, למבחנים בתל אביב אני יוצאת מהבית ב-04:00 ב כדי להגיע ב-08:00 לאוניברסיטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש הרבה מבחנים לדוקטורנט? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> יש בערך 10 קורסים, יחסית לאמא עם שני ילדים זה קצת הרבה, אבל בגדול הכל כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הדוקטורנט שלך עוסק? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> אני בעצם נמצאת במעבדה לפיתוח תרכיבי חיסון, פרופסור יעקב טקובסקי ודוקטור רות שחר, אנחנו בעצם מפתחים תרכיבי חיסון, לתקופה של שנה גם עבדתי במקווק החברה שעסקה בפיתוח חיסון הקורונה, זה היה ממש בין התואר השני שלי לבין הדוקטורט, והיום אני בדוקטורט פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה אחוז מהדוקטורט שלך סיימת באחוזים? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> אני ממש באמצע אני נוגעת בקיר, אני בדיוק מסיימת את השנה השנייה שלי בדוקטורט, זהו אני פה קנינו כאן בית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז את תהיי מרצה פה חוקרת? << אורח >> זוהר איתן: << אורח >> אני כבר עכשיו מלמדת קצת במכללה מתרגלת, כי אני נחשבת רק כבוגרת תואר שני, אני מנחה בגליליום את הבני נוער שבאים לעשות פרויקט עבודת גמר וזהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקסים. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> והיא תצא מכאן לפוסט דוקטורט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא חייבת, אתה רוצה שיהיה לה ידע עולם כזה. << אורח >> דן לבנון: << אורח >> בשביל להיות חוקר ברמה של אוניברסיטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אי אפשר להיות חוקר דגול בלי לצאת מארץ ישראל? יש כמה הצלחות. << אורח >> דן לבנון: << אורח >> לא, אפשר לעשות גם פוסט דוקטורנט במוסדות ישראליים, יש לנו אוניברסיטאות ברמה גבוהה מאוד, אפשר בהחלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לברך אותך שבגיל שלו יהיה לך את התשוקה שלו למה שהוא עושה. << אורח >> דן לבנון: << אורח >> הדוגמה שלה היא באמת דוגמה יוצאת מן הכלל למה? אתה חושב שבקלות קיבלנו אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לעשות תואר שני מחקרי בתל חי? זה היה אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קריעת ים סוף. << אורח >> דן לבנון: << אורח >> אני שהייתי בין הראשונים שהדריכו כמובן, הדרכתי עם הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ברחובות כי פה לא היה, כן אז עקב בצד אגודל, הנה פרופסור סנאית תמיר, הצטרפה אלינו, אחד אחד עוד אחד בסוף לא הייתה להם ברירה אישרו לנו תואר שני בביוטכנולוגיה, אחרי זה תואר שני בתזונה. עכשיו למה הם לא מאשרים לנו תואר שלישי? אין סיבה, הקורסים שהם לומדים בתואר שני מתאימים גם לדוקטורט, הם לא מאשרים, עושים לך כל מיני הגדרות למה אי אפשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי שאלה מקצועית אליכם, אבל את צריכה לקרוא את הביוגרפיה של אלברט איינשטיין, כי הוא נראה נוצץ כזה שינה את העולם, אבל הוא היה בגרמניה דוקטור בפיזיקה מתמטיקה ולא רצו לקבל אותו ללמד, אז הוא אמר אולי אני אלך ללמד באיזה מכללה שולית, אמרו לו אתה לא ראוי גם לזה, אולי אני אלך ללמד בתיכון, אמרו גם לזה אתה לא ראוי, הוא הביא תיאוריות שעצבנו את לא יודע מי שזה לא היה, את יודעת מה הוא עשה? הוא היה מורה פרטי ורשם פטנטים ובלילות הוא כתב חמישה מאמרים ששינו את העולם, אז הסבל שלך הוא קטן לעומת איינשטיין, הוא הלך לשוויץ הוא עזב את גרמניה בכלל. יפה ממשיכים תודה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אפרופו השאלה שלך קודם לדן לבנון, זה לא הוא זה פרופסור שמואל שמאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש אחד שנפטר לא מזמן היה לו שותף, עם שם של עולה מרוסיה הם היו שניים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> הם היו שלושה עם יהודה הראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הקמנו את זה והם לומדים בקמפוס שלכם, אתם יודעים על אודם תוכנית אודם? אתה יודע מה זה אודם? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן כן אני יודע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אודם זה התוכנית של המהנדסים של העתיד של צה"ל, ושמו אותם בקצרין עם שלושה חוקרים שפנו אלינו, הראל הוא ממתיישבי הגולן זה פרויקט מדהים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בסופו של דבר מיגל ותל חי ביחד עם כל מה שמסביב הוא לא הצליח להעלות את המצגת, אני לא טוב בתיאורים ציוריים, אבל בגדול מתפתח כאן מה שנקרא אקוסיסטם, כולם משתמשים במילה הזאת כל יום כמה פעמים במקום אגו סיסטם, שבעצם מחבר הרבה גופים ברמה גם כאלה שהם לא רק קרית שמונה ומועצה אזורית גליל עליון, אלא מכל המרחב מכאן עד חיפה וגליל מערבי ועמק יזרעאל. ובעצם בסופו של דבר החזון שהחיבורים האלה שאנחנו עושים, הם יהוו מנוע צמיחה העיקרי באזור הזה, ויספקו תעסוקות ופרנסות חדשות, ויביאו לכאן אנשים נוספים שלא יצטרכו להיתקע בבוקר בפקקים למרכז, וזאת בסופו של דבר המשימה. המשימה שלנו היא לא רק כלכלית ולא רק אקדמית, אלא יש לה גם את כל ההיבטים האזוריים, וזה דוגמה, דוגמה אני חושב אחת לא רוצה יותר מידי, אבל דוגמה מאוד מאוד טובה לכל הנושא של איך מפתחים את הפריפריה בימים אלה, ואתה מכיר את זה טוב כי אתה בא מהמקומות האלה ואתה יודע בדיוק עם מה אנחנו מתמודדים יום יום באזורים האלה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> יש לנו עוד דוגמה טובה של פרופסור סולימן חטיב. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> לפני שהוא ידבר רק לשאול, אמרתם שאתם פי 1.5 במסחור ידע, אבל כשאתם רוצים להיקרא אוניברסיטה ביחד עם תל חי, אתם גם בהיקף מחקר של אוניברסיטה מבחינת תפוקות מחקריות? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> ניר אתה רוצה להתייחס לתפוקות מחקר? << אורח >> ניר בקר: << אורח >> של מיגל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכללי, תל חי ומיגל ביחד, שאתם דורשים להיות אוניברסיטה, אז רמת הפעילות המחקרית? << אורח >> ניר בקר: << אורח >> קת קשה להשוות בין מחקר שיש לו תשתית של הוות"ת של אוניברסיטאות מחקר לבין מחקר במכללות שהוות"ת מתנגד לזה, אז אנחנו אפילו מושכים את עצמנו בשערות מהבור ומשקיעים בצורה כזאתי שמבין המכללות אנחנו המכללה המובילה בארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במחקר? << אורח >> ניר בקר: << אורח >> במחקר, בוא נאמר היינו מספר שלוש, אבל שתי אלה לפנינו כבר קיבלו תואר של אוניברסיטה ועכשיו אנחנו טובים ביותר, אבל כמובן שכדי לעשות קפיצת דרך אנחנו נצטרך תקצוב של הוות"ת אבל הבסיס - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומישהו שמנסה להגיד שהאוניברסיטה צריכה לקום בצפת, אז הטיעון הזה לפחות בהיבטים של השוואת פעילות מחקרית? << אורח >> ניר בקר: << אורח >> אין בסיס להשוואה בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין מה להשוות, ולגבי האפשרות המוקצנת לא יודע אם היא ריאלית של מיזוג בין הקמפוסים בצפת ובתל חי שהם ייקראו יחד אוניברסיטת הגליל, יש מחשבה כזאת? << אורח >> ניר בקר: << אורח >> אני אגיד לך איפה, מה היופי בסינוף של מיגל ותל חי, שלא דורכים אחד לשני על האצבעות זה משלים, אם אתה אמור להתאחד עם כנרת או עם צפת, יש הרבה דברים שהם חופפים וצריך לבנות קונגלומרט - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עבודה סוציאלית, אבל יש גם הרבה דברים שונים שמשלימים, רפואה וזה. << אורח >> ניר בקר: << אורח >> לא רפואה - - << אורח >> אלי כהן: << אורח >> בוא נשלים רגע את סולימאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סולימאן הגדול, קדימה סולימאן. << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> אני סולימאן חטיב אני מכפר עג'ר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה ליד, אני רוצה לבקר שם, אני יכול לבקר שם? << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> בשמחה. מספטמבר 2022 זה נפתח לביקור של תיירים, אני אז הייתי בהולנד בשבתון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו הולכים לעג'ר בחורף באביב אני לא יודע עם סולימאן. << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> כן נשמח כמובן, אז אני הייתי בשבתון בהולנד ואז שלחו לי את התמונות עם שיירות של אלפי תיירים שנכנסים לכפר, אז אני יליד הכפר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היית בהולנד ובכל זאת חזרת? זה הפרט. << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> האמת היא כל מי שבא לבקר אומר לי אני יצאתי לשוויץ ליום אחד וחזרתי, עשיתי שבתון של חצי שנה וחזרתי, אז אני יצאתי מהכפר ללמוד כימיה ולמדתי בבאר שבע תואר ראשון, ואז חזרתי לטכניון סיימתי תואר ראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כימיה נטו או מהנדס כימיה? << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> כימיה כן, מהתיכון אהבתי את המקצוע וזה מה שביקשתי ללמוד, ואבא שלי אמר טוב, הוא לא ידע מה זה כימיה אבל אמר לי אם אתה רוצה את זה אז לך על זה הוא רצה שאני אלמד מהנדס, אבל הלכתי לבאר שבע, זה הייתה הפעם הראשונה שלי שאני יוצא מהכפר לתקופה ארוכה, יצאתי לקריית שמונה מקסימום וחזרתי הביתה באותו יום. אבל הגעתי לבאר שבע למדתי וקיבלתי ציונים גבוהים שנתנו לי אפשרות להמשיך לתואר שני, הגעתי לטכניון התחלתי תואר שני ואז המנחה שלי ביקש שאני אעשה מסלול ישיר, עשיתי מסלול ישיר סיימתי דוקטורט בשנת 2000, ואז הגעתי למיגל תל-חי בשנת 2001 והתחלתי לעשות פוסט דוקטורט קיבלתי גם מלגת מעו"ף לשלוש שנים שהיא תומכת באקדמאים מהמגזר, אז זה עזר מאוד והתקבלתי. הייתי ביחד עם פרופסור יעקב עבדנו ביחד, הייתי קודם כל פוסט דוקטורט ואחר כך המשכתי, והמודל הזה של מיגל תל חי, זאת אומרת כל בן אדם שהולך לאקדמיה אז מצד אחד רוצה לממש את הרעיונות שלו כדי לקדם דברים שהם טובים, טובים לאזור למדינה לאנושות, אז זה מצד אחד וזה המחקר. אבל מצד שני זה להעביר את הידע שהוא צבר לדור הצעיר, ואז השילוב הזה מחקר והוראה זה מה שעניין אותי, וזה מצאתי פה במיגל ותל חי במהלך השהות שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש לך מחקרים יישומיים? << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> כן, ואז אמרתי שזה העתיד שלי וזה קרוב אליי, ואז בשנת 2019 קיבלתי דרגת פרופסור חבר מתל חי ומיגל אישרו לי להיות ראש הקבוצה אז קיבלתי גם ראש קבוצה, הקבוצה שלי עוסקת בחומרי טבע וכימיה אנליטית. בגדול אם אני אספר מה אנחנו עושים, אנחנו מפיקים חומרי טבע ביו-אקטיביים בעלי פעילות ביולוגית מעניינת מצמחים, מאצות, מפטריות, ומזהים את החומרים הפעילים למטרות של למצוא מזון פונקציונאלי בעל פעילות ביולוגית מעניינת שיכולה למנוע מחלות או לטפל במחלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש דברים לקראת יישום? << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> כן, אז אנחנו הפקנו איזושהי אצה חומר וזיהינו את המבנה שלו וכתבנו על זה פטנט, ושני מסטרנטים אצלי עבדו על זה ועכשיו דוקטורנט אצלי עובד על זה, והדוקטורנט הוא בשיתוף עם הטכניון, אבל כל הדוקטורט הוא עושה אצלי במעבדה, זאת אומרת כמעט 100% מהדוקטורט - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש חברות עסקיות שרוצות את הידע הזה? << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> אז אנחנו מנסים כן ביחד עם המחלקה העסקית, אנחנו מנסים למסחר את זה, אבל עדיין בשלבים של המחקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הוכח כאפקטיבי? << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> זה בכל הניסויים שאנחנו עשינו במעבדה זה הוכח, עשינו גם ניסוי עם ויו מקדים אז זה נתן תוצאות חיוביות, אבל אנחנו קיבלנו גם מימון ממיגל פנימי שאנחנו נבדוק את הרעיון הזה את המולקולה הזו בעכברים מודל עכברים שהוא מתאים למודל, זה חומר שהופק לטיפול בטרשת עורקים באיזשהו מנגנון שאנחנו חושבים שהוא טוב, אז בעצם אנחנו נבדוק את זה בעכברים שמתאימים למודל הזה בקרוב, כבר קנינו את העכברים ועוד מעט אנחנו ננסה את זה. << אורח >> דוד זיגדון: << אורח >> << אורח >> דוזי אבל סולימאן יש לו הרבה מאוד מחקרים עם שיתופי פעולה עם תעשיה גם הרבה מאוד מחקרים. << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> אז במסגרת הזו עוד דבר שאנחנו עושים, אנחנו בעזרת הציוד האנאליטי המתקדם שיש לנו במיגל ותל חי, אז אנחנו מנסים לבדוק או למצוא ביו-מרקרים למחלות בשלבים מוקדמים, שמבוססים על בדיקות דם או שתן או רוק, אז אנחנו בודקים את פרופיל החומרים הכללי ואנחנו מוציאים אלפי חומרים שיש בדם או בשתן, ובודקים איך הפרופיל הזה משתנה כתוצאה מאיזושהי מחלה, ואז המולקולות שהשתנו או שעלו או ירדו, אז האם הם איך הם קשורים למחלה, והאם אני יכול להשתמש בהם כביו-מרקר למחלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני שואל אם יש משהו קרוב לביצוע לישימות? << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> אז זה שני הדברים שאנחנו עוסקים בהם, אז לגבי ישימות אז אמרתי בשני החלקים האלה בשני החלקים של המחקר הזה אנחנו בשלבים מתקדמים, באחד מהם כבר אמרתי שהפקנו מולקולות, ובשני יש לי מסטרנטית שעובדת על זה, אבל אני גם עובד בשיתופי פעולה עם הרבה חברות, שבעצם חברות שמגדלות אצות או פטריות או צמחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש אחד בערבה שמשתמש באצות כתרופה יש לו מפעל. << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> אז אני שיתפתי פעולה עם חברת סיקורה עכשיו עם בר אלגי בכיוון של האצות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שילמו לך על השיתוף פעולה? << אורח >> מורן לוי: << אורח >> יש חמישה הסכמים שחתמנו תחת סולימאן. << אורח >> סולימאן חטיב: << אורח >> כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא עושה את המשא ומתן הכספי? הוא נחמד מידי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> מי שדיברה זאת מורן, היא מנהלת את הכספים של מיגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, מאיפה את מורן? << אורח >> מורן לוי: << אורח >> ממושב דישון. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו בגלל הזמנים אנחנו נוותר על הסיור במעבדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << יור >> אנחנו יכולים לאכול חצי שעה - - << אורח >> אלי כהן: << אורח >> לא לא אנחנו צריכים לסכם ולדבר על הסיפור החשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה לקידום חיזוק הנגב והגליל ביקרה במכללת תל חי ובגופים ששותפים ומסונפים למכללת תל-חי מיגל ואחרים, יחד עם ראשי הרשויות של מבואות חרמון וקריית שמונה וחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי שהייתה איתנו. הוועדה התרשמה עמוקות מקפיצת המדרגה שמכללת תל-חי ביצעה בשנים האחרונות בעולמות המחקר והפעילות האקדמית, והמיזוגים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> רק להגיד תודה רבה, והתדירות שהוועדה הזאת מגיעה לגליל זה אומר הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה אביחי בהצלחה. והמיזוגים של גופים מעידים על כך שבשלו התנאים לקפיצת מדרגה של מכללת תל חי, עד היום עולם המחקר והיזמות המחקרית נשען יתר על המידה על פילנתרופיה וקרנות מחקר, ורצון טוב של חוקרים משוגעים לדבר, ופחות מידי של גיבוי ממשלתי לפעילות המחקרית. העובדה שבתל חי כבר היום פעילים מעל 100 דוקטורים ופרופסורים וכ- 50 צוותי מחקר לצד המוקדי מצוינות שהתפתחו פה לאורך השנים, או מוקד המחקר האקולוגי ביולוגי בן תחומים באגמון החולה בהובלה של יונתן ואורן וענת ואנשי מופת שפגשנו. מוקד המציינות בעבודה סוציאלית, והחדשנות בתחומי רפואה, מדיניות סוציאלית וחוסן וביטחון. מרכז האקדמי לנוער שמביא את הידע האקדמי ויוצר שוויון הזדמנויות עבור בני הנוער בגליל המזרחי ובגולן. ותחום הפוד טק שהולך וצובר דומיננטיות וביקושים גם בקרב חברות יזמיות, גם בחממה של חוקרים, וגם בהרחבת השקעות של מיגל ותל חי בתחום הפוד טק, דבר שמביא בקרוב לארבע חמש חברות כל שנה שקמות על בסיס הידע המחקרי שנוצר. כלל הנתונים הללו מחייבים את ממשלת ישראל לעמוד בהתחייבותה בתהליך סדור שביצעה, לבחינת ההכרה של תל חי כאוניברסיטה, הוועדה שקמה, בדקה והמליצה, וקיבלה את ברכת הוות"ת והמל"ג להקמת אוניברסיטה בתל חי, תוך דרישה להקמת צוות יישום ההחלטה. החלטת הקמת הצוות תלויה בהחלטתו של שר החינוך, הוועדה פונה לשר החינוך ומבקשת ממנו לשקול בכובד ראש ובמהירות הראויה, לייצר המשכיות להחלטה הזאת ולממש את ההמלצה המקצועית על ידי צוות בלתי מוטה שבדק בכל האזור את ההזדמנויות לאוניברסיטה, וזיהה באופן חד משמעי יתרונות של עוצמה מחקרית, כמות מחקרית, כמות חוקרים והזדמנות אמיתית בתל חי להקים אוניברסיטה, לצד היותה מוקד הכשרה לבעלי מקצועות אקדמיים גבוהים כמו מסטרנטים ודוקטורנטים עבור מכללות במרחב, כולל שותפויות אפשרויות גם עם מכללת צפת ובית הספר לרפואה שקם בצפת ומכללת כינרת. הוועדה תעקוב אחר התקדמות ההחלטות בממשלה ובמשרד החינוך בהתאם להתקדמות, תיזום דיון מעקב בראשית המושב הבא. אנחנו מודים לאנשי המקצוע, מנכ"ל תל חי, יושב ראש הוועד המנהל, לנשיא, ליושב ראש חבר הנאמנים, לחוקרים, לאנשי המנהלה, לכל מי שפגשנו פה, הוכחתם שאפשר לייצר מצוינות בגליל ואפשר לקפוץ מדרגה, וחובתנו ככנסת בממשלה לתמוך אתכם במשאבים הראויים לכך. אנחנו פועלים שוב לשר החינוך ואומרים מתוך מקום של רצון טוב והטבעת חותם בגליל, זה הזמן לקבל את ההחלטה הנכונה ולהקים את האוניברסיטה בתל חי. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>