פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 33 ועדת הבריאות 25/10/2023 מושב שני הכנסת העשרים-וחמש פרוטוקול מס' 104 מישיבת ועדת הבריאות יום רביעי, י' בחשון התשפ"ד (25 באוקטובר 2023), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> 1. שירותי השיקום האישפוזיים והביתיים המוצעים לנפגעי מלחמת חרבות ברזל << נושא >> << נושא >> 2. הצעה להקמת ועדת משנה בנושא מיגון ומוכנות מערכת הבריאות בישראל במלחמת חרבות ברזל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר ניסים ואטורי אחמד טיבי טטיאנה מזרסקי קטי קטרין שטרית מוזמנים: דניאל תור – רפרנט מחלקת מסלקה פנסיונית, משרד האוצר יורם וייס – מנכ״ל הדסה, מרכז רפואי הדסה עין כרם יובל אדר – כלכלן ראשי, מרכז רפואי הדסה עין כרם ארז און – מנהל מרכז רפואי צפון-פורייה, מרכז רפואי צפון (פורייה) איתמר עופר – יו״ר הדירקטוריון, צבר רפואה מוזמנים (באמצעים מקוונים): משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות ירון סחר – מנהל אגף השיקום, משרד הבריאות גאיה עפר – רפרנטית בריאות באג"ת, משרד האוצר אורית שטיין רייזנר – מנהלת בית חולים שיקומי רעות ת, בתי חולים שיקומיים טאיסיה לייקין – רכזת פעילות ארצית, האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי אמתי זיו – מנהל בית החולים השיקומי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר גליה ברקאי – מנהל שיבא ביונד, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר טל ניצן – מנהלת מערך מקצועות הבריאות, מכבי שירותי, מכבי שירותי בריאות יגאל לברן – פיזיותרפיסט ארצי, שרותי בריאות כללית פנינה רוזנצוייג – מנכל, עמותת נאמן שמוליק בן יעקב – יו"ר, האגודה לזכויות החולה יצחק זיו נר – יו"ר המועצה הלאומית לשיקום, המועצה הלאומית לשיקום ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: אתי בן-שמחון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה להקמת ועדת משנה בנושא מיגון ומוכנות מערכת הבריאות בישראל במלחמת חרבות ברזל << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היום יום רביעי, י' בחשוון, התשפ"ד. ברשותכם, נתחיל בנושא הראשון לסדר-היום: הצעה להקמת ועדת משנה בנושא מיגון ומוכנות מערכת הבריאות במלחמת חרבות ברזל. בהתאם לסעיף 109 לתקנון הכנסת, אני מביא בפניכם הקמת ועדת משנה בנושא מיגון ומוכנות מערכת הבריאות במלחמת חרבות ברזל. להלן רשימת חברי הוועדה: יונתן משריקי – יו"ר ועדת המשנה. לימור סון הר מלך – חברת ועדה. משה רוט – חבר ועדה. טטיאנה מזרסקי – חברת ועדה. רון כץ – חבר הוועדה. מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אושר. << נושא >> שירותי השיקום האישפוזיים והביתיים המוצעים לנפגעי מלחמת חרבות ברזל << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעבור לנושא השני בסדר-היום: שירותי השיקום האשפוזיים והביתיים המוצעים לנפגעי מלחמת חרבות ברזל. בפתיחת הדיון הזה, אני מבקש לומר מספר מילים. היות ונמצאים איתנו גם כן מנהלי בתי-חולים, גם פיזית וגם בזום. אני מבקש להביע את רגשות ואת הוקרת התודה לצוותי הבריאות, לרופאות, לרופאים, לאחים, לאחיות, לאנשי משרד הבריאות. לכל מי שצריך בתקופה הזאת בהצלת חיים כפשוטו. מערכת הבריאות הוכיחה את עצמה בעת חירום בצורה אפקטיבית ביותר, ולכן, תודתי גם בשם חברי הוועדה נתונה לכם על המסירות הגדולה בתקופה הקשה הזו. ראשון הדוברים פרופ' יורם וייס, מנכ"ל בית החולים "הדסה". בבקשה. << אורח >> יורם וייס: << אורח >> ראשית, כבודו, אני לא יכול שלא להתחיל ולומר שאנחנו בכל מערכת הבריאות מרכינים ראש לכל אלה שנפלו באירועים האחרונים שקרו. צר לנו מאוד על מה שקרה. אבל אני חושב שכל מערכת הבריאות בישראל, ובוודאי ב"הדסה", התגייסנו גם לטפל בפצועים, וגם לעסוק בנושא שעומד על הפרק כרגע שזה – כיצד מדינת ישראל נערכת לנושא השיקום של הפצועים. השיקום במדינת ישראל מוזנח, כבודו, מזה שנים. לכל חברי הוועדה אני רוצה להזכיר, והיה לי שקף שאני לא יודע אם הוא יעלה, שמראה את יחס חלוקת המיטות בשיקום. צריך לומר שבכל מדינת ישראל קיים חסר אקוטי, הייתי אומר אפילו קיצוני במיטות שיקום, גם בימים כתיקונם. לא נדיר שאצלנו, לא נדיר אלא כמעט כל יום, שאצלנו בבתי החולים שלנו – "הדסה" הר הצופים ו"הדסה" עין כרם, חולים מחכים עד שלושה שבועות עד שמתפנה מיטת שיקום. יחס המיטות במדינת ישראל ל-1,000 תושבים הוא 0.16 באזור תל-אביב. ובכל שאר אזורי הארץ – צפון, דרום וירושלים הוא 0.06, קרי: יש יחס של אחד לשלוש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הכי נמוך במדינות ה-OECD עד כמה שאני יודע לפי הנתונים שנמצאים בפניי. << דובר_המשך >> יורם וייס: << דובר_המשך >> אני יכול לאושש את מה שאתה אומר כך שהצרכים של מדינת ישראל לשיקום היו מאוד מוגבלים לפני, ומתוך הפציעות שאנחנו ראינו בהדסה, מתוך 180 הפצועים שראינו, שחלקם פצועים קשים ביותר, אין ספק שתהיה דרישה מאוד גבוהה לשיקום גם אורתופדי וגם נוירו-כירורגי, נוירולוגי, בחלק מהפצועים בגלל פגיעות ראש, פגיעות גפיים ופגיעות קשות של כלי דם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יכול לשאול את אדוני האם ידוע לכם מתוך סך הפצועים שהגיעו אליכם, או אפילו באחוזים, כך שייתן לנו איזושהי פרספקטיבה לגבי הפצועים שהם נזקקים מהמלחמה כמובן, נזקקים יהיו אחרי זה להמשך שיקום? << דובר_המשך >> יורם וייס: << דובר_המשך >> הערכה שלנו היא שמתוך הפצועים שאושפזו בהדסה, כ-50% זקוקים לשיקום, אם שיקום קצר טווח או שיקום ארוך טווח. כשהשיקום צריך לומר מורכב משלושה מרכיבים - פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ונקודה נוספת שלא נדון בה היום, אבל זה כל הנושא של פוסט טראומה, שקיים בחלק גדול מהאנשים, אבל בעיניי הוא חלק אינטגרלי מהשיקום, ואני לא אתייחס אליו, כבודו, וכבודם חברי הכנסת בדיון הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קיימנו על זה דיון על כל נושא מערך בריאות הנפש, ויהיה עוד דיוני מעקב בהמשך. << דובר_המשך >> יורם וייס: << דובר_המשך >> ב"הדסה" יש לנו מחלקת שיקום שקיימת כבר שנים רבות. המחלקה כוללת 36 מיטות. אני כמנכ"ל, קיבלתי החלטה עם הצוות הניהולי שלי באופן מיידי לפתוח עוד מחלקה של עוד 36 מיטות באופן מידי, אבל בתי החולים של הדסה, וארגון נשות הדסה העולמי, לפני ארבע שנים מתוך זיהוי של הצרכים הקיצוניים למיטות שיקום במדינת ישראל, פתח במסע התרמה להקמה של בית-חולים שיקומי. אנחנו נמצאים בשלבים הסופיים, סופיים, לפתיחה של כמעט כל בית החולים השיקומי. אנחנו בינואר נוכל לפתוח 72 מיטות שיקומיות בבניין החדש. הבניין כולל גם אשפוז יום גדול – מעל 3,500 מטר רבוע, וכולל שתי בריכות טיפוליות מהמתקדמות בעולם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתם ערוכים מבחינת כוח אדם? << דובר_המשך >> יורם וייס: << דובר_המשך >> אנחנו ערוכים מבחינת כוח אדם, ונמצאים כרגע גם בשלבים של גיוס כוח אדם נוסף עוד לפני שתוקצבנו בעניין הזה. בנוסף לזה, הערה צדדית, בבית החולים השיקומי, פתחנו גם בית חולים לשעת חירום 30 מיטות, כולל 12 מיטות טיפול נמרץ וציוד דיאליזה. אני חייב לומר שאנחנו בנינו על תקציבים שמדינת ישראל הבטיחה לנו במסגרת התקציב השנתי, התקציבים האלה חשובים לנו כי התחייבנו כבר לספקים, ואנחנו רוצים לעמוד במשימה לטובת תושבי ירושלים. אני רוצה לספר סיפור. יושבת-ראש מועצת המנהלים של הדסה, גב' דליה איציק, שהייתה יושבת-ראש הכנסת, יזמה את המהלך הזה מול נשות הדסה לפני כשש שנים של הקמה של בית החולים השיקומי. היא פגשה חייל בתל-אביב שגר בירושלים שבא לפגוש אותה, והיא שאלה אותו – אם אתה גר בירושלים למה לא נפגשנו בירושלים? הוא אמר לה – אני כל יום נוסע מירושלים לתל-אביב כדי לעבור את השיקום. חברי הכנסת, אני מבקש מכם, חלוקת משאבים תקינה, שווה בין כל אזורי הארץ – צפון, דרום, ירושלים ומרכז. אני מבקש שתעזרו לנו לתת את הדחיפה האחרונה לפתוח מרכז שיקומי שיכבד את ירושלים ואת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברשותך, אדוני, דיברת על נושא התקציב שהובטח לכם, כבר נשמע את המנכ"ל. כמובן, אתן למנכ"ל להציג את הדברים בנוגע לשיקום. אבל אני רוצה שתחדד לי רגע את הנקודה שדיברת עליה בנוגע לסיכום התקציבי שהיה לך עם משרד הבריאות בהקשר של מיטות השיקום כדי שנוכל לחדד את התשובה לאחר מכן עם המנכ"ל גם. << דובר_המשך >> יורם וייס: << דובר_המשך >> אנחנו קיבלנו מבחן תמיכה של 35 מיליון שקל שהיה אמור לתת לנו סיוע לנושא של השלמה בעניין השיקום. כל הכסף נצבע על ידי לטובת בניין השיקום, ולא לטובת דברים אחרים, אלא ממש לטובת בניין השיקום, על הבסיס הזה פתחנו התחייבויות כלפי ספקים, ולכן, התמיכה הממשלתית חשובה. אני מבלה בימים האחרונים בבקרים בבית החולים, אלה שמכירים אותי, אני בשעה ארבע וחצי בבוקר יוצא מביתי, בשעה חמש וחצי בבוקר אני בהדסה. אני יוצא מהדסה בשעה שבע בערב, ומהשעה שבע בערב עד השעה אחת עשרה בלילה, אני נמצא בשיחות עם תורמים פוטנציאליים שלנו בכל רחבי העולם. אחת השאלות שהתורמים אומרים – אם השיקום כל כך חשוב, איפה ההתגייסות של ממשלת ישראל. אני מזמין את כל חברי הוועדה, ואת הנהלת משרד הבריאות, לבוא ולסייר איתנו. אנחנו יכולים להיות ערוכים עם דחיפה קלה לפתיחה של השיקום בתחילת ינואר 2024. 72 מיטות המתקדמות ביותר שקיימות, עם תשתית טיפולית. אנחנו חושבים שזה חשוב לתושבי ירושלים. תושבי סובב ירושלים, ותושבי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה לאדוני. תודה גם על ההזמנה. אני חושב שאני נענה בחיוב בהקדם, בעזרת השם. אני אכבד את מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, להציג בפנינו את הדברים, בפרט לאחר ששמענו את דברי מנכ"ל בית החולים. עד שנחבר את המנכ"ל. נשמח לשמוע את הדברים של פרופ' ארז און, מנהל מרכז רפואי צפון פורייה. בבקשה. שלום לאדוני, בוקר טוב. << אורח >> ארז און: << אורח >> ידידי יורם דיבר על הפערים. כולנו מסכימים שיש פערים אדירים בשירותי שיקום, ומיטות שיקום במדינת ישראל יחסית לכל מדינה אחרת. אבל אם מסתכלים על החלוקה הגיאוגרפית, במקרה יש אצלי. לא כל כך קשה לראות גם מהמרחק הזה, זה הצפון וזה המרכז. שיעור המיטות, לא מספר המיטות, שיעור המיטות יחסית לגודל האוכלוסייה בצפון הוא רבע יחסית למרכז הארץ. זה נכון במיטות שיקום באופן כללי. זה נכון בשיקום גריאטרי, ובשיקום ילדים, אין בכלל טבלה מכיוון שיש אפס מיטות לשיקום ילדים בצפון מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם תוכניות כלפי המצב הזה? << אורח >> ארז און: << אורח >> יש תוכניות. למעשה, החלטה של ממשלת ישראל מ-2017, בתמיכה מלאה של משרד הבריאות. אני חייב להגיד, באמת, תמיכה כוללת של שנים להקמת מרכז השיקום. מרכז השיקום שלנו קורם עור וגידים במרכז הרפואי שלנו, מרכז שיקום לצפון – 160 מיטות שייתן מענה לשיקום נוירולוגי ולשיקום אורתופדי ולשיקום ילדים, ולשיקום גריאטרי. בהחלט יפתור את בעיית השיקום בצפון מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תוקצבתם? << דובר_המשך >> ארז און: << דובר_המשך >> אנחנו בתהליכים. לי מאוד חשוב שבזמן הזה, אנחנו נאיץ את התהליכים שיש לנו. אנחנו רוצים כבר בעוד חודש לפתוח שיקום יום, למרות שהמרכז עדיין לא יהיה מוכן. אנחנו רוצים באמצעים שיש לנו, לפתוח שיקום יום כבר בעוד חודש. אנחנו מאוד רוצים להאיץ את התהליכים, כי כרגע, נכון לעכשיו, הפתיחה מתוכננת לסוף 2024. נשמח מאוד, אם יינתנו לנו האמצעים להאיץ את התהליכים ולפתוח את מרכז השיקום מוקדם יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכרח לומר שאדוני עדין מדי בהתנסחות. אני חושב שזו לא טובה שעושים לכם, זו חובת המדינה. משרד הבריאות חייב לראות את זה כחובתו, בפרט בתקופה הזאת. לכן הניסוח שלך עדין מאוד. לכן חידדתי אותו. אני חושב שזו חובת המדינה. נצטרך לשמוע דברים ברורים בהקשר לזה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> חובה לזרז את התהליכים. אי-אפשר להשאיר את זה, לחכות יותר מדי. להקדים כספים, להוסיף כספים. רואים מה המצב כרגע, או שנמשיך להיות עיוורים. << אורח >> ארז און: << אורח >> כבר השנה תקנים שניתנו. כרגע זה קצת תקוע כי הקפיאו מכרזים היום במדינת ישראל. הנציבות הקפיאה את המכרזים, אז אנחנו לא יכולים לגייס את האנשים. אנחנו רוצים לגייס אותם כדי לפתוח. אנחנו רוצים לקבל את התקציב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים כמה מפונים נמצאים עכשיו באזור הכינרת, וכמה מהם צריכים עזרה טיפולית? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המנכ"ל בזום. נאפשר לו לשמוע. << דובר >> משה בר סימן טוב: << דובר >> אנחנו פועלים בצורה מהירה, פועלים לטפל בפצועים בין אם הוא חייל, בין אם הוא אזרח, כדי שיקבל את השיקום הטוב ביותר שמדינת ישראל יודעת לתת והיא יודעת לתת. אנחנו לשמחתנו נערכנו בשנים האחרונות בפתיחה של הרבה מאוד מיטות שיקום, כך שמה שנותר לנו לעשות עכשיו זה לא להתחיל לתכנן פתיחת מיטות ולהתחיל לבנות, אלא פשוט להאיץ תוכניות שעבדנו עליהן במשך הרבה מאוד זמן, ולראות שהן נעשו. בקיצור, אנחנו - - - אנשי המקצוע במשרד הבריאות, ראש אגף שיקום ואנשי התקציבים. אנחנו עובדים ורוצים שנגייס גם את משרד האוצר. בפועל כבר דברים מתחילים לקרות. במשך שלושת השבועות של המלחמה נפתחו כבר מיטות שיקום נוספות. אנחנו רוצים להגיע למצב - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יושבים פה הדסה וצפון, ביקרתי במקומות האלה. יש לך מקומות שכבר מוכנים או-טו-טו. השאלה אם זה לא קשור לתוכניות או שכן? כי מה שקורה במדינת ישראל – 1,500 של הרוגים, יש המון פצועים, נצטרך הרבה שיקום. לא יודע מה התוכניות שלכם, או שחזיתם את ה-7 לאוקטובר, גם בחוץ וביטחון לא קיבלנו את הנתונים האלה שהולך לקרות כזה דבר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כבוד המנכ"ל, אמרת שפתחתם כבר מיטות. אפשר לשאול איפה בדיוק פתחתם? << דובר >> משה בר סימן טוב: << דובר >> אני לא יודע מה הציניות הזו, אני לא יודע מי אמר. המערכת עובדת כדי להיות מוכנה כל הזמן. לא קיבלנו התראות על ה-7 באוקטובר, אבל אנחנו ידענו שמדינת ישראל צריכה להתחיל עם השיקולים שלה. ולכן מדינת ישראל השקיעה כסף גם בבית החולים שייפתח בהדסה. גם עכשיו פתחתי עוד מיטות שיקום גם ב"שיבא", גם ב- - - ואנחנו נפתח מיטות יותר מהר עד סוף השנה גם בפורייה וגם בהדסה. כל מי שיוכל להיות מוכן עד סוף השנה, יקבל מאיתנו כסף. זה גם משרד האוצר - - - גם בעניין המיגון, השיקום, אנחנו צריכים לעשות את קפיצת המדרגה הזו. אנחנו כאמור שבועיים וחצי בתוך המלחמה, ואני מבטיח לכם, ואני מתחייב בפניכם שיהיה מספיק תשתיות שיקום לכל האנשים שנפצעו. אני מקווה שלא ייפצעו עוד אנשים. חלילה אנחנו נערך לתרחיש שבו אני אצטרך לתת שיקום ליותר אנשים. אני שמח שאתם עשיתם את הדיון הזה. אני אשמח שתמשיכו לעבוד כי גם עוד דברים תלויים בנו, אבל לא רק בנו. אנחנו לוקחים אחריות על הדבר הזה וייפתחו המיטות. התנאי שלי לבתי החולים, שהפתיחה תהיה מהירה ומידית. עכשיו אנחנו ניתן תיעדוף לכל אלה שיסיימו עד סוף השנה. החלק של בתי החולים בסיפור הזה, זה לראות שהם באמת יצליחו להיות מוכנים עד סוף השנה. אני אומר לכם, יש לי מספיק פוטנציאל של מלאי מיטות כדי לפתוח. אומר לכם עוד משהו, שגם עליו צריך לשים יד גם אנחנו, וגם אתם כוועדה בכנסת. אסור שנגיע למצב שבו אנחנו זונחים את האוכלוסייה השגרתית שצריכה שיקום, אם זו האוכלוסייה הקשישה, או אנשים שעוברים אירועים בחיים, בין אם זה אירוע אורתופדי, או שבץ מוחי, הם גם צריכים לקבל שיקום. אנחנו רוצים לראות שגם הדברים האלה קורים. שיקום נעשה בבתי חולים, אבל לא רק בבתי החולים. יש שיקום בקהילה. יש אישפוז יום. יש עניין של מכשירים ואביזרים. אנחנו צריכים לדאוג לכל הרצף. אנחנו נמשיך לעדכן לגבש את התוכנית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל שאני קוטע אותך לקראת סוף הדברים שלך. רוצה לשאול שתי שאלות ברשותך. האם התקציב במשרד קיים לצורך התארגנות שלכם עד סוף שנה, כמו שאתה אומר, אותם מנהלי בתי חולים שפה ציינו על תקציב שלא הגיע, או שטרם הגיע? התקציב קיים אצלך עכשיו? למה אני שואל את השאלה הזו? אנחנו נמצאים פה עם נוספים, עם משרדי ממשלה, ממשרד האוצר וכו'. אתה צריך את העזרה של הוועדה? אני שואל את זה בכנות מלאה. << דובר_המשך >> משה בר סימן טוב: << דובר_המשך >> אני אענה לך. אני סומך על משרד האוצר שאנחנו נגיע להבנות גם בדברים האלה. אני סומך על משרד האוצר שנגיע להבנות בכל צרכי השיקום של המערכת, וכל צרכי שיקום בריאות הנפש של המערכת. אני בטוח שכולנו מבינים שאנחנו באירוע לאומי גדול מאוד, במבחן לאומי גדול מאוד, והתפקוד שלנו כמערכת בריאות חשוב לא רק שניתן טיפול לאנשים, אלא גם כדי לשמור על החוסן הלאומי שלנו, ולתת לאנשים את הידיעה הברורה שיש מדינה שעומדת מאחוריהם ברגעים הקשים שלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קיימנו על זה ביום שני דיון מעמיק, וארוך מאוד, יחד עם ד"ר בודנהיימר, ואכן היה דיון דיי ממצה, אם כי אנחנו נצטרך לעבור לשלבים של מעקב אחר החלטות שהיו באותו דיון. שאלה שנייה שרציתי להעלות בפניך בנוגע לצפון. אני מבין לפחות לפי המידע שקיבלתי מאנשי המ.מ.מ. בכנסת, בצפון לא קיים בכלל מרכזי יום שיקומיים, צפון וחיפה כמובן. << דובר_המשך >> משה בר סימן טוב: << דובר_המשך >> שמעתם את ארז און ב"פוריה". התחלנו לפני כמה שנים לבנות את בית החולים השיקומי שיהיה גם שיקום יום, וגם שיקום אשפוזי. עכשיו יש לנו מחויבות יחד עם ד"ר און והצוות שלו לראות שבית החולים שם נפתח. נתחיל לתת שירותים כמה שיותר מהר, אם זה שירותי יום, ושירותים אחרים. אנחנו נדאג לעזור לו כדי לראות שהדבר הזה יקרה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> קיבלנו מצגת של המשרד שלכם. באחת השקופיות - פוטנציאל להרחבת מיטות שיקום. אנחנו רואים תזמן ומוסדות מרחיבים. רואים בסדר העדיפויות – "שיבא" לווינשטיין רעות, אחר-כך, איכילוב, "אמפא" בת-ים, "עדי" נגב, הדסה ופורייה שנמצאים בפריפריה, פריפריה של ירושלים, ופריפריה צפונית שזה המוסד היחיד בצפון שיכול לתת נכון לעכשיו - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הטעויות חוזרות על עצמן כל פעם מחדש. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא בסדר העדיפויות? למה זה בסדר עדיפויות נמוך? למה לא להקדים בפריפריה, יש מלא מפונים עכשיו גם מהדרום, וגם מהצפון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא יאומן. לא יאומן. אני רוצה להגיד לך דבר אחד, ואני מאוד מעריכה את משה בר סימן טוב, אני חושבת שהוא אחד המנכ"לים הטובים ביותר. אבל מי שמתמודד יום יום זה אנחנו כאן עם הבקשות האינסופיות לשיקום בירושלים. הרצוג מפוצץ - כל מקום מפוצץ. אני יכולה לדבר לפחות על האיזור שאני מכירה טוב. אז עוד פעם עוברים לבתי החולים הציבוריים. אותם בתי חולים שסבלו בקורונה. אותם בתי-חולים שסובלים מהתקציבים של המדינה. תמיד אנחנו עינינו עליהם - למה? הם משיגים תרומות. ואני אומרת לך, ברגע שהם השיגו תרומה כדי שהמרכז השיקומי בהדסה יורחב, הנה, עכשיו אנחנו אומרים להם לא. אני אומרת לכם חברים, לי, ברמה האישית כחברת כנסת מ-2019, אני מטפלת רק בשיקומים. אין מיטות שיקומיות בירושלים. אין. אין. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם הפצועים מהצפון צריכים לנסוע ללוינשטיין כדי לקבל שירות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אתחיל להעביר למשרד הבריאות, ואני יום יום אתקשר על כל אדם. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> רגע, הוא רוצה להגיד שהוא מעביר כסף... זה מה שהוא אמר קודם לפני שהגעת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה על הדברים. אדוני המנכ"ל. << דובר >> משה בר סימן טוב: << דובר >> בתוכנית המטרה הייתה לפתוח את בית החולים השיקומי "פורייה", ואת המערך השיקומי החדש בהדסה. עכשיו אנחנו צריכים לעשות את זה יותר מהר, ולפתוח עוד מיטות שיקום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עכשיו הוא דיבר על ירושלים ופורייה. מה מונע מאדוני המנכ"ל לבוא ולומר לאנשי הוועדה, לחברי הכנסת בוועדה, לי, שהנושא הזה חשוב מאוד. מה מונע מכבודו לומר לנו - אני מתקצב את פתיחת מיטות השיקום הנוספות, החדשות בכלל של פורייה, והנוספות בהדסה באופן מידי? << דובר >> משה בר סימן טוב: << דובר >> - - - משרד האוצר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש פה נציגות של משרד האוצר. אני מודה לאדוני. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נשמע את משרד האוצר אם יש להם איזו בשורה. << דובר >> משה בר סימן טוב: << דובר >> אמרתי שהאחריות היא שלנו. אנחנו לא מגלגלים אותה למשרד האוצר. האחריות היא שלנו, אנחנו נדאג שהדבר הזה יקרה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה מה שרציתי לדעת. אדוני המנכ"ל, האם ברמה של המדיניות, של התפיסה המרחבית של בתי החולים השיקומיים במדינת ישראל, האם האוצר הוא זה שמחליט היכן, מה סדרי העדיפויות? זה מאוד מעניין אותי לדעת. כי אם זה נכון - - - << דובר >> משה בר סימן טוב: << דובר >> מי שמחליט זה משרד הבריאות. אנחנו עובדים ביחד עם משרד האוצר. אני לא רואה במשרד האוצר יריבים שלנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. זה לא עניין של יריבים, זה עניין של סדרי עדיפויות. כי כשאתה מסתכל על המיטות, אתה רואה שבמרכז הארץ, ועם כל הכבוד למרכז הארץ, אנחנו מדברים על מה שרצוי, ולא על החלומות באספמיא של מרכז הארץ. מספיק עם הקטע הזה של מרכז הארץ. מרכז הארץ רווי בכל הנושא הזה של הטיפולים הבריאותיים, לא חסר להם כלום. די מספיק עם מרכז הארץ. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להבין בהיגיון, שבמרכז הארץ יש מרכזי על. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני מודה לך על הדברים. תודה רבה. כיוון שיש פה מנהלי בתי חולים, וגם חברי כנסת מאוד חשובים שכל אחד חשוב לו להביע את דעתו, ואני גם רוצה לשמוע את דעתו. הוועדה מאוד צריכה לשמוע. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> שמעתי את הנושא של ההתכנסות כאן, זה די הזוי ודי הטריד אותי. בוא נודה על האמת, היו כאן כמה טעויות. היה פה מחדל שייזכר עוד – עקף כבר את יום כיפור. אנחנו צריכים להבין דבר אחד. אנחנו כחברי כנסת, אנחנו יודעים. עובדים יום ולילה. מקבלים את הפניות. מטפלים באנשים. אנחנו לא מבינים איך דבר כזה יכול לקרות שלא יהיה שיקום במדינת ישראל. מחלקות השיקום, יש להן את הדסה שיושבים פה, מוכנים כבר. רק תנו להם את הכסף, כסף שהובטח להם. יש כאן פורייה, בית חולים צפון, שגם הובטח להם הכסף. חבר'ה, לאן הגענו? מה זה צריך להיות כזה דבר? צריך להיות פה המנכ"ל, הוא מסביר והוא בדרך. אני יצאתי בשעה חמש בבוקר מהגולן. הבת שלי חזרה אתמול מהצבא לשעה, אמרתי נפגוש אותה. אז נסעתי לגולן, ישנתי בירושלים. אנחנו לא ישנים בלילה. עובדים בשביל עם ישראל, ויש כאן פקידים שלא מבינים את התפקיד שלהם כנראה. משה בר סימן טוב, צריך להבין דבר אחד. או שהוא מטפל באנשים הפצועים שכבר נפצעו בגלל מחדל, או שהוא מטפל בהם נותן כסף למערכת הבריאות, או שיניח את המפתחות ויילך הביתה. אנחנו לא נקבל פקידים כאלה שינהלו אותנו. היה מחדל. קיבלנו נתונים בוועדת חוץ וביטחון שהטעו אותנו. ועכשיו בא מנכ"ל משרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לדבר לגופו של עניין, לא לגופו של איש. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מדבר בכלל. עזוב. קיבלנו את הדבר הזה. פקידים צריכים לדעת דבר אחד. אנחנו נבחרי ציבור. אנחנו מקבלים את כל האש עלינו – אנחנו אחראים. הם צריכים לעשות את העבודה כרגע לטפל באנשים. מי שפגוע, צריך לקבל את השרות הכי טוב שיש. אין מצב שמישהו מירושלים ייסע לתל-אביב, ומישהו מהצפון צריך להגיע לתל-אביב. מה זה? מדינת תל-אביב. יש פה עוד מקומות. יש לנו צפון ירושלים, יש דברים שראוי שיהיו. דרום – חייב להיות שיקום, חייב לשריין כספים לאנשים. אנחנו מדינה מוצלחת. מתקדמת תמיד אמרנו. שר האוצר לא מסוגל שראש הממשלה ינחית עליו לשריין כספים לציבור. תודה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הכול עניין של תפיסה של הצפון ותפיסה של הדסה. צפון, זה פריפריה, מי צריך? הם לא התלוננו. הכול טוב. הכול ורוד אצלם. הדסה - זו רדיפה שנמשכת כבר כמה שנים נגד בית חולים שמגייס את הכספים שלו. נכון, יש לו נכסים, אבל הוא עבר תוכנית הבראה. הוא עבר ניהול כושל במשך שנים, שהיום סוף סוף הוא משתקם בשנתיים, שלושה האחרונים, ואני אומרת לך בכנות, זו רק בעיה של התפיסה של האוצר. זה דומה לאותו חמור ששמים עליו עוד, ועוד מעמסה, ועוד מעמסה עד שהוא קורס. אז אני אמרתי את זה בקורונה. כשאני הבנתי שלאוצר יש רצון עז לגעת, לקחת ולחמוד את הנכסים של הדסה, אמרתי, בבקשה, בואו תבנו בית חולים בירושלים, בואו אתם תנהלו את זה, ואז תוציאו כפול ומכופל. אבל כשיש בית חולים שמצליח, ומצליח לגייס, ואני אומרת לך יש צוות מדהים שמצליח לגייס. אבל אתם שוכחים דבר מאוד פשוט, מדובר בבית חולים שמשרת מעל למיליון אזרחים. שיקום, זה אחד הדברים הרצויים ביותר, המטרידים ביותר, כי אין. יש אנשים שיכול להיות שמתים, או מאבדים את איכות החיים שלהם, בגלל שהם לא מקבלים את השיקום הראוי להם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קטי, תודה רבה על הדברים. ניסים, תודה רבה. אני רוצה לעבור לד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום במשרד הבריאות, שרוצה להציג לנו את הדברים במצגת כדי שנבין את הפערים ונוכל לשאול אל השאלות. בבקשה, ירון. << אורח >> אריאל מנחם בר און: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אפשר שאלה קטנה. אני ראש מנכ"ל בתי החולים של הדסה. ד"ר סחר, ממונה על השיקום, אני מבין, במשרד הבריאות. למה כבודו לא נוכח בדיון קריטי כזה, ברגעים כאלה דרמטיים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ירון, אני אענה על זה ברשותך. אנחנו קיבלנו הנחייה מיושב-ראש הכנסת, בתקופת המלחמה ספציפית, לא להטריח את הפקידים המקצועיים להגיע פיזית לכנסת, היות וכולם עסוקים בנושאים מאוד מהותיים. הם צריכים צמודים לחמ"לים שלהם וכו', לכן אנחנו אישרנו את זה. כמובן שבמהלך שנה, או בשיגרה הדברים לא ייעשו כך. השאלה שלך במקום, אבל התשובה שלנו היא גם כן במקום. תודה. << אורח >> אריאל מנחם בר און: << אורח >> נקווה שהקירבה שלהם לרמת גן ותל-אביב לא תשרת רק את אותו אזור, גם את ירושלים והפריפריה בגליל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אל תדאג. אנחנו פה בשביל להזכיר את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נאפשר בבקשה לד"ר ירון סחר להגיד את דבריו. << אורח >> ירון סחר: << אורח >> רציתי להדגיש כמה דברים. לצערי, אני מסכים עם הדוברים שהתחילו ואמרו שמצב הפתיחה שלנו בארץ הוא לא משביע רצון. שיעור המיטות בישראל שמוקדשות לשיקום הוא נמוך מכפי שהיינו צריכים. אנחנו בהשוואה ל-OECD במקום לא טוב. ואנחנו אכן עוד קודם טרם המלחמה הנוכחית, היינו בפתיחה של מהלך גדול לשדרוג המצב עם הדגש על פורייה ועל ירושלים, אלה שהיו שני הפרויקטים הגדולים שתוכננו לתקופה בשנים הקרובות. היה גם חיזוק של בית-החולים השיקומי ב"עדי" נגב, שגם הוא נחתך ממש לאחרונה. כך שהדגש בהחלט על הפריפריה. האירוע הנוכחי, אין ספק, זה טרף כאן את הקלפים. מדובר על אירוע עצום בכל קנה מידה. באמת, אין מילים. אנחנו מדברים על שיעור נפגעים מאוד גדול. על מאות אנשים שהצטרכו לשיקום אם באשפוז, ואם על בסיס אמבולטורי, מורכבות מאוד גדולה, כפל תחלואה יחד עם פגיעות נפשיות. במקביל, בעיה תשתיתית. באופן כללי, המטרה שלנו גם בשגרה, וגם בחירום, זה לייצר שירותים זמינים ונגישים איכותיים בפריסה ארצית. אני לא אומר שזה המצב היום. אני חושב שללא ספק אנחנו צריכים לעבוד לטובת העניין הזה. אנחנו צריכים לאתר את האנשים האלה מוקדם ויעיל, אם בשגרה ואם במלחמה, לתת להם טיפול שיקומי רציף שיכול להכיל באשפוז, או אפילו בקהילה, אבל גם מתחיל באשפוז והסתיים בקהילה עם כוח אדם מיומן ומקצועי בהיקף מספק, ולתת תמריצים נכונים בשביל לרתום את הקופות לטובת העניין, כי בסופו של עניין הם גופים עיקריים בתפעול של המערכת הזאת. לכן אנחנו צריכים לחזק קודם כל את שירותי השיקום בשגרה. ועכשיו, על הבסיס של החסר הקיים, לראות איך אנחנו מטפלים במשבר בצרכים המידיים. זה מתקשר לטבלה שראיתם והטרידה אתכם. רק לציין, אנחנו גם צריכים להיערך לטווח רחוק יותר, כי אנחנו צריכים שמנסיבות של הזדקנות אוכלוסייה ועלייה בתוחלת החיים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תוכל לחדד לנו כמה מיטות חסרות להערכת משרד הבריאות היום ובאיזה תחומי שיקום? << דובר_המשך >> ירון סחר: << דובר_המשך >> אם אני מסתמך על עבודה שנעשתה בזמנו בנוגע לפתיחת מרכזי השיקום בצפון, אנחנו היום כמו שאמר ראש האגף – 0.01 מיטות בממוצע בארץ כשיש פערים משמעותיים גיאוגרפיים, וזאת נקודה שאסור להתעלם ממנה. אנחנו היינו רוצים להגיע לתוספת של 50%. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> במספרים אתה יכול להגיד? 50% הכוונה 450? << דובר_המשך >> ירון סחר: << דובר_המשך >> אנחנו פתחנו את האירוע עם משהו כמו 950 מיטות שיקום. אני חושב שאנחנו נרצה להוסיף, בסופו של דבר, 450 ואולי 550. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נרצה, הכוונה צריך. מבינים שזה הצורך כרגע. אתה יכול לפרוט לנו אולי איך אתם מתכוונים לממש את ה-450 מיטות הללו בטווח המידי? << דובר_המשך >> ירון סחר: << דובר_המשך >> כאן אנחנו נוגעים בטבלה שהטרידה קודם את חברת הכנסת. כל דבר שמשקף מצב – אז קודם הייתה סגירה סביב האירוע הנוכחי של כ-150 מיטות, בגלל סגירה זמנית של המחלקה בנהריה, מחלקה בברזילי, והקטנת קיבולת מיטות במספר מחלקות בגלל בעיות מיגון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה שאומר עוד לפני שאנחנו מדברים על העלייה במספר המיטות, אנחנו מדברים כבר על גריעה שנגרע בעקבות המלחמה. << דובר_המשך >> ירון סחר: << דובר_המשך >> נכון. בתי חולים גדולים במרכז הצליחו כצעד חירום להעלות את כמות המיטות על-ידי צפיפות של מחלקות ופתיחה של עוד אזורים שבהם יהיה ניתן להשכיב חולים במידת הצורך. לכן, הטבלה שראיתם קודם דיברה על מענה מהיר במרכז, בתי חולים שיכלו להתגייס מהיום למחר פחות או יותר בשביל לפתוח מיטות. זה ללא ספק לא מה שאני חושב שצריך להיות בראייה אסטרטגית. לכן היה לי חשוב להבהיר את הטבלה הזאת. כי בראייה אסטרטגית מאוד חשוב לחזק את ירושלים. מאוד חשוב לחזק את הצפון. מאוד חשוב לחזק את הדרום. שיקום הוא טיפול שנעשה בסביבת החיים של המטופל באופן עקרוני. הוא טיפול ממושך. ולכן חשוב הפיזור הגיאוגרפי. אנחנו לגמרי לא מתעלמים מזה. אנחנו רק צריכים לחשוב איך אנחנו נותנים מענה לאתגר המידי שעומד בפנינו כעת על ידי בניית מענה חירום מצד אחד. מצד שני, איך אנחנו מגיעים לבנייה של מענה אסטרטגי עם פיזור מיטות הולם שישרת אותם לאורך זמן ולא רק בתקופה המידית. זה אתגר גדול, אני מסכים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כשאתה אומר אדוני אתגר, אתה מתכוון לכך שאין פתרונות. שמענו עכשיו לפחות שני מנהלי בתי חולים עוד לפני שהספקנו לשמוע את כולם, שאומרים לך – אנחנו מוכנים עכשיו עם מספר מיטות גדול יחסית, מה שנקרא לעבודה מידית, ממש בתחילת שנת 24', אני מצופה, או לכאורה ראוי שייאמר על ידכם – אנחנו מאשרים, אנחנו מאשרים תוך שבוע, איזושהי אמירה מאוד ברורה. מצד אחד אתה מציג מצוקה. מצד שני יש פה פתרון שכבר מונח על השולחן. << דובר_המשך >> ירון סחר: << דובר_המשך >> אני מתחבר לזה לחלוטין. כמו שהמנכ"ל אמר במפורש – בתי חולים שיצליחו להיערך לפתיחה מהירה של המיטות - יקבלו את התמיכה של המשרד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איך הם הגיעו למסקנה ששיבא ואיכילוב יכולים תוך שבועות, תוך ימים? זה פשוט לא יאומן, זה טירוף, זה קונספציה, זה הרעיון. שיבא, תוך יומיים, תוך ימים, שבועות – איך? איך? שתבין, בהדסה כבר הכול גמור. שנה וחצי. << אורח >> יורם וייס: << אורח >> אני אומר שני דברים. ראשית כל, זה נורא להציג את הטבלה הזאת. צר לי שאנשי משרד הבריאות לא התעדכנו מתי אפשר לפתוח את בית החולים בהדסה, ושהם כותבים את זה לפני שהם באו איתנו לסייר איתנו בבית החולים. זה דבר ראשון. אני חושב שהצוות של ההנדסה של משרד הבריאות היה להתרשם שאם המצב הנוכחי והתנאים הנוכחיים אפשר לקצר טווחים ולפתוח בתחילת ינואר, ואני לא חוזר בי ממה שאמרתי. זה דבר ראשון. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני המנכ"ל, אנחנו מדברים על מעל 300 מיטות. << דובר_המשך >> יורם וייס: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על פתיחה באופן מידי של עוד 74 מיטות, שמתווספות לעוד 36 מיטות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> וזה משלים לך את החסרים. << אורח >> יורם וייס: << אורח >> לשלש את מספר המיטות. אני רוצה לומר עוד דבר. תזכרו בבקשה ששיקום זה לא אשפוז אקוטי. באשפוז אקוטי, אתה פותח מיטת בית חולים, החולה תוך שבוע, שבועיים, יוצא ממנה. כשאנחנו מדברים על שיקום, ומדבר כעת מישהו שניהל טיפול נמרץ, אז יש לו קצת ניסיון עם פצועים קשים. טיפול בשיקום זה טיפול שלוקח לפעמים שנה, שנתיים, שלוש, כך שמשרד הבריאות לא יכול להסתכל רק על תכנון של טווח קצר. הפצועים של המלחמה הזאת, ואני ראיתי בעיניים שלי כל בוקר את האנשים האלה, אני רואה אותם בעיניים שלי גם בהדסה בטיפול נמרץ, גם במחלקות, ועכשיו גם בהר הצופים בשיקום. אנשים אלה הצטרכו שיקום למשך ארוכה מאוד. אז אני מבקש שתזכרו את זה גם כשמשרד הבריאות מציג את הנתונים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נתון סופר חשוב. << אורח >> ירון סחר: << אורח >> הטבלה זאת נעשתה אחרי שיחות עם כל הגורמים הרלבנטיים בבתי החולים. אני יודע שיש אפשרות כעת להאיץ את הדברים. אני שמח מאוד על דבריו של פרופ' וייס. אם נצליח לקבל מיטות נוספות בירושלים מוקדם ככל האפשר, אין שמח ממני. באמת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מבקשת שתסביר את הנתון הזה איך תוך ימים, שבועות, אתה יכול בשיבא, ובלוינשטיין, וברעות, ובאיכילוב, בבת-ים, איך אתה יכול בטווח זמן כל כך קצר? << דובר_המשך >> ירון סחר: << דובר_המשך >> זה לא שאני יכול. זה אומר שבתי החולים היו עם תשתית כזאת שהצליחו על ידי ציפוף מיטות או בכל פתרון תשתיתי אחר להגדיל את הסיבולת באופן זמני. אני לא חושב שאלה פתרונות אידיאליים בהכרח. מה שאתם רואים פה זה באמת היכולת שלנו להתמודד עם הצורך האקוטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. זו לא יכולת, זאת תפיסה. כי אומר לך פה מנכ"ל של בית חולים שיש לו זמין, זמין, כבר 75 מיטות. כבר בשלב יותר מאוחר שזה עניין של חודשים, ולא כפי שציינתם פה שנה ויותר התפיסה הזו שלכם חייבת להשתנות. אני חוזרת ואומרת, מהיום הראשון שלי כחברת כנסת, בחרתי בנושא הבריאות. אני מכירה את הנתונים. זאת לא פעם ראשונה שאתם מתייחסים גם לבית חולים הדסה, ובכלל, לבתי החולים בפריפריה בהתייחסות אתם מנסים למצוא את הפתרונות במרכז הארץ, שגם כך זה צפוף. שגם כך מאוד קשה להגיע תחבורתית. שגם כך יש בעיה שאם יש מישהו שמלווה את החולה, הוא צריך למצוא פתרון איפה להיות, לא על כורסא, אלא למצוא בית מלון שהעלויות האישיות שלו גדלות. זאת תפיסה. זאת תפיסת עולם. משרד הבריאות צריך להבין שמדינת ישראל לא בנויה רק מגדרה לחדרה. יש גם צפון ויש גם דרום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חותר לכך שירון יסיים להציג את דבריו. יש לנו המון דוברים. הטבלה ודאי לא מעודכנת. ודאי שהיא צריכה להתעדכן. שמענו דברים כהווייתם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הטבלה מראה תפיסת עולם, לא מראה נתונים, היא מראה תפיסת עולם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני, בשונה ממך, מנסה להיות קצת יותר אופטימי, ולחשוב שמשרד הבריאות מתנהל בצורה ישרה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אופטימית כשאני אראה טבלה אחרת. שיש במדינת ישראל גם צפון וגם דרום, ולא רק מרכז הארץ. ובכלל, שבע בתי החולים הציבוריים צריך לשנות את התפיסה כלפיהם. לא הגיוני שהתפיסה כל כך מעוותת כלפי מי שמנסה לבד. העניין הזה כבר מ-2019. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מכיר. ירון. בבקשה. << אורח >> ירון סחר: << אורח >> לפחות ברמה האישית שלי, ואני מייצג פה את עצמי ואת האגף, התפיסה היא לגמרי תפיסה בבנייה אחידה כלל האפשר של שירותים לרוחב הארץ, כי אני חושב ששיקום חייב להתבצע סמוך למקום מגוריו של האדם. זו התפיסה המקצועית שלי, וזה אני יכול לומר במפורש. אנחנו עובדים בימים אלה קשה מאוד על תוכנית מקיפה שיהיו לה שתי רגליים עיקריות. חיזוק של מערכי אשפוז לרוחב הארץ, בהחלט, עם דגש על הפריפריה. השלמת הפרויקט בפורייה ככל האפשר, ייתן קפיצה אדירה לאזור הצפון. ברגע שהמחלקה בנהריה תחזור להיפתח, ותוכל אולי לגדול, נוכל לחזק את הגליל המערבי. בדרום, יש לנו עכשיו מיטות שלא בהכרח נמצאות בעדי נגב, ואני חושב שזה מרכז - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש משהו בתפיסה של משרד הבריאות. אתה צריך להבין על מה אני מדברת. כאשר בן-אדם מגיע לשיקום, זה לא רק עניין של מיטה. זה המכון מסביב. זה מי מטפל בו. יש המון דברים נלווים לשיקום, זה לאו דווקא רק מיטה, זה לא בייבי-סיטר. יש פה עניין של מכונים שנמצאים בבתי החולים גם אפשר למצוא את זה בפריפריה, ואפשר למצוא את זה בשבע בתי החולים הציבוריים. אתה מוצא שם מכון שהוא נמצא בתוך – מכון הפיזיותרפיה, מכון כזה ואחר, מכון לב. שיקום זה לא רק עניין של מיטה וזהו. וכשאני רואה את עדי נגב, אמפא, אני אומרת את זה בכל הרצינות, זה לא יכול להחליף את בתי החולים הגדולים. >> ירון סחר: << אורח >> נבנית היום תוכנית מקיפה בשיתוף עם הרבה גורמים אחרים בממשלה לחיזוק גם המערך האשפוזי וגם המערך האמבולטורי. לדעתי, המערך האמבולטורי בארץ דורש חיזוק אדיר. באזור הצפון כן יש מרכזי יום שמופעלים על-ידי הקופות, אבל בהחלט לא מספיק. הפריסה לא מספיק טובה. אנחנו היינו צריכים עוד קודם יותר שירותים, והיום, על אחת כמה וכמה, אנחנו נצטרך יותר שירותים, כך שאין שום ספק בכך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את הצרכים אנחנו מבינים. << דובר_המשך >> ירון סחר: << דובר_המשך >> התכנית שנבנית מחייבת התייחסות לצרכי כוח אדם שיגדלו – אם זה גיוס של רופאים ואחיות, ואני מקצועות הבריאות לכל הטווח, פסיכולוגים שיקומיים, כל המערך הזה חייב לגדול. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מייצרים תמריצים לאנשים לעבור מהמערכת הפרטית למערכת הציבורית, ולתרום את זמנם במקום שאנחנו צריכים אותו. כמו שחברת הכנסת אמרה - שיקום זה לא רק הטיפול המידי לחולה, אלא כל התשתית ההיקפי גם היא צריכה לגדול. סתם כדוגמה – שיהיה לנו מספיק טכנאים. התכנית כיום נמצאת בשלבי סיום. עבודה דקדקנית. ברגע שהיא תושלם, אנחנו נשמח להגיש אותה לוועדה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כבר עכשיו אני אומר לך, יש פה איזושהי אנומליה ופער משמעותי מאוד בין הדברים של המנכ"לים בחדר לגבי המוכנות שלכם ובין המידע שמגיע אליכם. אני חושב שבטלפון אחד אם אתם מצליחים, אני גם מוכן לעשות שיחת ועידה הזו ביניכם לבין מנכ"לי בתי החולים כדי שתהיו מסונכרנים, מה שנקרא בלייב מה קורה איתם, מה הצרכים שלהם. אם הם מוכנים, אז איזה כוח אדם הם צריכים. ואם יש בעיה מול נציבות שירות המדינה בהקשר של גיוס עובדים, רופאים, וכו', אנחנו גם נהיה פה בשביל זה. אבל הקונטקט הזה, החיבור ביניכם הוא מאסט. אני מודה לך על הדברים. אבל אני אומר עוד פעם, קח את זה בבקשה לתשומת ליבך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם לא מתייחסים לדברים האלה רק בגלל שזה בתי חולים של משרד הבריאות או בתי חולים של הקופות. אני חושבת שבתי החולים הציבוריים ועוד בתי החולים האחרים נותנים שירות לא פחות טוב. אז תפסיקו להסתכל רק על התבנית הזאת של בתי חולים של משרד הבריאות, או בתי חולים של הקופות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר ירון, אני מודה לך על הדברים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני לא אחזור על דברים שנאמרו. אני רוצה להתייחס לתמ"א – תכנון ארצי תמ"א 49. תכנון של בינוי מוסדות בריאות, ותכנון מיטות. טרם קיבלנו הודעה האם התכנון לחמש שנים מ-2023, לחמש השנים הבאות האם התכנון הושלם? אנחנו ידענו שהיה תכנון מ-2017-2022, ומאז, אנחנו לא ראינו תכנון מיטות אשפוז, לא אשפוז רגיל, ולא אשפוז שיקומי, כלום, לא קיבלנו. כוועדה, אני מבקשת לקבל את הנתונים. בלי שום קשר לדיונים, מבקשת לקבל את הנתונים האלה. אחר-כך, נחליט האם אנחנו נקיים דיון ונראה את סדר העדיפויות. כשמתכננים תוכנית מיטות, או בינוי מוסדות בריאות, על מה מסתמכים ומי מחליט? מי מקבל החלטה על התכנון? האם יש פורמולה? האם יש שקיפות בכלל בתהליך הנ"ל. כוועדה, חייבים לפקח ולקבל נתונים ולראות את התהליך איך מתכננים, איך מקבלים החלטה? מה הנתון הדמוגרפי? מה העומס? מה הצורך? מה הצפיפות? כמה מיטות שהן ברישיון אפילו, וכמה מיטות שמופעלות ללא רישיון, מיטות שחורות, מה שנקרא במערכת. מה הצורך. מה העתיד, ומה מתוכנן. אני מבינה את ההיגיון של משרד הבריאות כשרואים את הטבלה, את השקף הזה מאוד מזעזע שוב ושוב. הפוטנציאל להרחבת מיטות שיקום – אנחנו יודעים שיש צורך, למשל, בצפון, בירושלים. אתם יודעים כמה זמן נוסע תושב גליל או רמת הגולן כדי לקבל טיפול שיקומי, או להתאשפז? כמה זמן צריך לנסוע? חוץ מטבריה שטרם פתחו את השירותים שלהם, מהגליל נוסעים ללוינשטיין, וזה לוקח שלוש שעות. בן-אדם שהוא פצוע, וגם המשפחה שלו, הוא לא יכול להיות לבד. זו התעללות. זו התעללות פשוט בתושבי הפריפריה, וזה לא שנה, לא שנתיים. בסדר, כולם יודעים שהיה פער וצריך לצמצם את הפער. אבל מה התכנון לצמצום הפער? אנחנו רואים בפוטנציאל שלא מתייחסים לזה. שנה ויותר – למה שנה ויותר? מי קבע את סדר העדיפויות של לוינשטיין, שיבא, רעות? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא הסביר שזה נתונים שקיבלו מבתי החולים. לכן אמרתי שאנחנו נבקש. כשאנחנו מבקשים וצריכים עזרה בקונטקט, אנחנו נעזור להם בגלל הפערים האלה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבינה את ההיגיון שלהם. אני גם מבינה למה בשיבא מוסיפים מיטות נוספות, או באיכילוב, זה מרכז רפואי על. מרכז רפואי על, זה מרכז שנותן טיפול בכל ההתמחויות. כשרוצים שיקום, אז אין צורך לשנע מטופלים מפה לשם, וזה חוסך דבר מסוים. אבל אתם צריכים לחשוב על כמות אוכלוסייה בפריפריה. אני מאוד מבקשת שקיפות, ולשנות סדר עדיפויות. ולקיים דיון המשך שאנחנו נראה תוצאות שיפור, כי אי-אפשר שזה רק רבע. אם אנחנו רואים 0.06 מיטות אשפוז בירושלים, בדרום ובצפון, ובמרכז זה 0.16 – זה לא ייתכן. << אורח >> אריאל מנחם בר און: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, להדגיש, אנחנו גם מוגדרים כמרכז על, ואפילו סופגים על זה קנס של 70 מיליון שקל בשנה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז למה אין סדר עדיפויות אצלכם? למה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי כל בתי החולים הציבוריים הם מוקצה. הם מוקצה. לא הייתה התייחסות כלפיהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על הדברים טטיאנה. בבקשה, ד"ר איתמר עופר מ"צבר" רפואה. אחריו, חבר הכנסת אחמד טיבי. << אורח >> איתמר עופר: << אורח >> תודה רבה. אנחנו כבר כמעט שעה בדיון, ואנחנו מדברים את השפה הרגילה של ה-70 שנה האחרונות של מיטות אישפוז שהן בוודאי חשובות. אבל אנחנו נמצאים ב-2023, בישראל קיימת מערכת עמוקה של אשפוז בבית, כולל שיקום אשפוזי בבית. תגבור מאוד משמעותי שכבר עובד. אנחנו ב"צבר" רפואה, רק בשלוש השנים האחרונות, כל שנה טיפלו בשיקום אשפוזי בבית למעלה מ-2,000 מטופלים, זה כ-150 מאושפזים בבית כל יום, כשהם מקבלים את כל השירות המלא אם הם רק יכולים, ועושים את זה במסגרת הבית. אני חושב שכאשר עושים דיון בוועדה כזאת, צריך להסתכל על סך המשאבים השיקומיים הקיימים, כמובן, שיש עוד המשאבים של הקופות שהם משאבים של האחרים, כמו שידידי יורם אמר, זה לוקח הרבה מאוד זמן, וזה הולך ויורד בדירוג. חשוב מאוד להבין, שכל מי שלא חייב להיות במיטת אשפוז בבית חולים, חייבים לתת לו שיקום אשפוזי בבית רב מקצועי. רק שנבין, זה לא איזשהו טיפול דליל. המשוקמים בבית, האנשים עם שבץ מוחי, הניסיון שלנו עד היום שבץ מוחי, וניתוחים אורתופדיים גדולים ופציעות תאונות דרכים, מקבלים לפעמים שניים או שלושה טיפולים ביום של מקצועות הבריאות – רופא, אחות, וכמובן מקצועות הבריאות, פיזיותרפיה, ריפוי ועיסוק וכן הלאה. בפריסה ארצית, אני רוצה להצטרף להזמנות של הוועדה, אם תבואו, תבקרו מאושפזים בשיקום בבית, תבינו את האלמנט הרגשי של להשתקם במקום הטבעי שלך. אני אומר את זה מכיוון שאנחנו בונים ומרחיבים את היכולות שלנו כדי לקבל גם משוקמים אם זה קיצור האשפוז בבתי החולים כדי לפנות את המיטה לפצוע הבא. ואם זה כאלה שיכולים להתחיל מיד בשיקום בבית, לשמחתי, כבר עם צה"ל. אנחנו ממש בימים אלה מתחילים לקבל חיילים שנפצעו לשיקום בבית. ולכן, אני חושב שהוועדה חייבת לתת את הדעת שזה חלק מהמשאבים של מדינת ישראל. אני רוצה להסביר עוד נקודה אחת. כוח האדם שעובד אצלנו, נכון, תמיד אומרים יש תחרות על כוח האדם. אנחנו כמובן עושים עבודה ציבורית לחלוטין, זאת אומרת, "צבר" רפואה היא אומנם חברה פרטית, אבל כל המשוקמים זה במימון קופות החולים, זה לא איזשהו שרות פרטי וי.איי.פי. אבל הוא ציבורי. אני רוצה להסביר את היתרון שיש לנו. מודל העסקה שלנו של הצוותים מאפשר לנו להעסיק אותם הרבה יותר שעות ביום, ולכן, האנשים שלנו עובדים גם אחר-הצהריים וגם בערב, עושים את הטיפולים השגרתיים שלהם גם אחר-הצהריים וגם בערב, גם בימי שישי, וזה מאפשר פשוט לטפל ביותר מטופלים עם אותה כמות של כוח אדם של מקצועות הבריאות. מי שלמעשה מפנה את המטופלים נכון להיום זה קופות החולים. אני מבקש, שנבהיר לוועדה כי יש את העניין גם של משרד הביטחון שכאמור התחיל לטפל בזה. ויש גם את הביטוח הלאומי שייכנס עכשיו לעניין עם נפגעי פעולות איבה שבעצם צריך גם הוא להשתתף במאמץ הזה, ולהרחיב את האופציות עבור מטופל שבוחר להשתקם בבית אם הוא רק יכול. אם הוא חייב בית חולים, הוא חייב, להרחיב אותם לשיקום בבית. ולכן, אני חושב שב-2023, אי אפשר לקיים דיון כזה, בלי לקחת בחשבון את העוצמה הזאת שקיימת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר עופר, אני מוכרח להגיד לך שאתה אומר דברים לעניין בהקשר הזה. אנחנו פתחנו את הדיון בחסרי המיטות בבתי חולים. תראה, מי שצריך בית חולים, הוא צריך בית חולים, על זה אין מחלוקת. שם אנחנו נמצאים במצוקה גדולה, בפרט לאור המלחמה. רציתי לשמוע מד"ר ירון על העניין של השיקום הביתי, אבל מפאת חוסר הזמן, אני מקווה שנחזור אליו עוד בהמשך. בהחלט, העלית פה נקודה חשובה. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש הרגשה של דז'ה-וו, בכל פעם שאנחנו מתכנסים כאן בוועדת הבריאות לדון בעיקר על הנושא שאנחנו מעלים תמיד – שבעת בתי החולים, ועל מענקים שהובטחו ובוטלו. אין עוררין על התרומה הרבה של שבעת בתי החולים, גם לאוכלוסייה באותם אזורים. גם בנושאים הספציפיים של ההתמחויות האלה. אנחנו מדברים על שיקום. מיטות שיקום. אני מכיר את מחלקת השיקום בהר הצופים. אבל מאז נבנה שם מרכז שעל אותו 350 מיליון שקל, בתרומות, אגב, לא ממדינת ישראל, חסר להם 50 מיליון שקל. אם המענק שהובטח להם לא היה מתבטל הם היו מסיימים, וזה היה משהו אדיר, גם מבחינה רפואית, גם מבחינה תכנונית, וגם מבחינת שרות לקהילה. עכשיו הוזכר, ואני שוב אזכיר את השיעור והחלוקה הלא צודקת של מיטות אשפוז, של 0.16 תל אביב מרכז, ו-0.06 בכל השאר – ירושלים, גליל, צפון, נגב, דרום. תל השומר הוא אכן מרכז על, והוא עושה עבודה מצוינת. אבל גם הדסה עין כרם, גם הדסה היא מרכז על. היא סופגת קנסות בגלל ההגדרה הזאת, אבל היחס אליה קצת שונה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חייבים לפתור את הבעיה הזו, זה לא הגיוני. לחטוף קנס על זה שאתה נותן שירות בריאות? לא יודעת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכן נראה לי קצת ביזאר שיבואו חברי כנסת כדי לגונן על בית חולים שנותן שירות לכולם. מאוד ביזארי. אנחנו עושים את זה פעם אחר, פעם אחר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> צריך לעשות מעשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושב שיש הסכמה כללית חברי הוועדה בנושא הזה. צריכה להיות החלטה בוועדה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תהיה החלטה. בהחלט. תודה רבה לאדוני. ד"ר אורית שטיין רייזנר, מנהלת בית חולים שיקומי רעות. בבקשה. << אורח >> אורית שטיין רייזנר: << אורח >> רעות נמצאת בתל-אביב. אתם מדברים על שבעה בתי חולים ציבוריים. יש עוד שחקנים במערכת. רעות היא בית חולים ציבורי, בבעלות של עמותה. היא לא ממומנת על ידי המדינה בשוטף, ולא על ידי קופת חולים. אנחנו 130 מיטות מתוך ה-950 מיטות שהציג ד"ר סחר. אנחנו בשגרה 130 מיטות של שיקום. אני לא מדברת על שיקום גריאטרי שיש לי פה. אנחנו במצב של חידלון. אנחנו מתריעים. אז עוד מעט גם המצב במרכז לא יהיה כזה ורוד כמו שציירתם אותו, הוא ממש לא ורוד. אנחנו נאלצנו לרדד את כל הקומה האחרונה של בית החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> המצב בארץ הוא לא ורוד, אבל באופן יחסי לאזורים אחרים המצב במרכז יותר טוב, זה מה שצוין פה בוועדה. << דובר_המשך >> אורית שטיין רייזנר: << דובר_המשך >> בוודאי לזה התכוונתי. אני רוצה להסביר. בית החולים נמצא במבנה ישן, הוא לא ממוגן. אנחנו נאלצנו לשחרר הביתה מטופלים לרדד קומה עליונה של בית החולים. עשינו פה מאמצים. השקענו המון כסף שאין לנו אותו כמובן, כדי להכשיר ולצופף מיטות, ולהפוך חלקים של מרפאות שלנו פרוביזורית, ולהיערך לקליטה של מטופלים, כי שיקום טוב, אף אחד לא התווכח איתי. אנחנו יודעים לתת. יש לנו את הנוהל ויש לנו את האנשים. תזרימית, אם אנחנו לא נקבל כסף בטווח המידי – אנחנו בתוך חודשיים לא יכולים להתקיים, אנחנו עמותה. אין לנו שום יכולת להיות במינוס. אנחנו מתריעים על זה וזו בעיה חמורה מאוד. אני אגיד שבמסגרת התוכנית הלאומית, אנחנו גם בשלבים של תכנון מתקדם של בית חולים חדש שגם אמור להוסיף מיטות שיקום, ושיקום גריאטרי רבות במרכז הארץ, גם זה בחסר. שיקום גריאטרי מאוד בחסר. אלה הדברים שרציתי לומר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. במנה הקיים עכשיו, את יכולה להוסיף עוד מיטות, או שאת צריכה מבנה? << אורח >> אורית שטיין רייזנר: << אורח >> אני לא יכולה, אפילו לא מיטת תינוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה. זה מה שרציתי לשאול. אם זה כך, אדוני היושב-ראש, ואנחנו מסתכלים פה על הפוטנציאל להרחבת מיטות שיקום, תחת המסגרת של מי יכול להרחיב, כתוב גם בית חולים רעות. כתוב כאן בתזמון – ימים או שבועיים. לא, זו לא אתה אשמה. זו המצגת שקיבלנו ממשרד הבריאות. זאת אומרת, שהנתונים שרשומים פה הם נתונים לא מציאותיים. << דובר_המשך >> אורית שטיין רייזנר: << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר. באופן עקרוני ברעות 356 מיטות. אנחנו נאלצנו לצמצם את מיטות האשפוז שלנו ב-48 מיטות שהן המיטות של הקומה העליונה, פשוט לרדד את הקומה היא לא ממוגנת. מה שעשינו – הוספנו מיטות פרוזדורים, זו ההרחבה שמדובר עליה. מיטות בפרוזדור, ומיטות בתוך המרפאה שאנחנו מכשירים אותה עכשיו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. היא לא אשמה. אני רק רוצה שתבין את הניתוק של משרד הבריאות. כתוב פה בטבלה – ימים / שבועיים ברעות, שיבא, ולוינשטיין – 150 מיטות. את אומרת שאי-אפשר להכניס לול של תינוק. יש לנו פה את הדסה ופורייה שיכולים עכשיו - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. אורית, אנחנו לא באים אליך בתלונות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא את. לא את. אורית, את בסדר גמור ויישר כוח. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם הצוות שלכם מדהים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נכון. בהחלט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רק להגיד מילה טובה על רעות – צוות טוב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אין ספק. אני בעצמי נדרשתי, והפניתי, ועשיתי, ואתם עושים עבודה מעולה. פשוט הטבלה של משרד הבריאות מול מה שאנחנו שומעים פה - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> היא לא מציאותית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הפערים בינה לבין המציאות קשים מאוד. אני מודה לך על הדברים. << אורח >> אורית שטיין רייזנר: << אורח >> אנחנו מאוד נשמח להשתתף במאמץ הלאומי הזה ולשקם. אבל אנחנו לא נוכל לעשות את זה לבד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חשוב מאוד. תודה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יישר כוח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לעבור לנציג משרד האוצר. דניאל תור. בבקשה. שמעת הרבה דברים, לא שמענו עדיין את כולם, אבל שמעת הרבה. אני חושב שזה מספיק כדי להעמיד אתכם בשאלה - - - << אורח >> דניאל תור: << אורח >> אגף השכר במשרד האוצר. אני עוסק בנושא הזה גם עם פורייה, גם עם הדסה, כמובן, תקופה ארוכה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אתה תוכל לענות על כל השאלות? << דובר_המשך >> דניאל תור: << דובר_המשך >> לא. אני לא אוכל לענות על כל השאלות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז קודם כל נתמקד בנושא השכר. << אורח >> דניאל תור: << אורח >> שכר, כוח אדם, יש עוד אתגרים רבים בנושא הזה, גם אם זה בקשר לכלל המערכת, כלומר, אנחנו מסתכלים גם על קופות החולים, גם על בתי החולים. אנחנו בקשר כמובן עם כלל בתי החולים בחודשים האחרונים, לא בימים האחרונים בכל הנוגע גם להרחבה בהדסה וגם למה שקורה בפורייה ובצפון. אני אגיד שהאתגרים הם לא חדשים, והנתונים האלה מוכרים לנו, ואנחנו עושים עבודה מקצועית כבר תקופה ארוכה כדי להבין איך אנחנו יכולים לתת את כל הגמישויות והכלים שנדרשים למנהלים להביא את העובדים הטובים ביותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> פרופ' ארז און, דיבר בצורה ברורה מאוד על נושא כוח האדם שצריך לגייס כדי לפתוח בהקדם. << דובר_המשך >> דניאל תור: << דובר_המשך >> פרופ' ארז און, אומר את הדברים האלה תקופה ארוכה. אנחנו מקשיבים, לומדים, וכותבים, ועושים כל מה שאנחנו יכולים, וכל אתגר שיהיה מול נציבות שרות המדינה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל. אני אומר לך, אני לא יודע לקבל כזו תשובה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> סליחה בלי לפגוע בך, לא מגיע לכאן האדם, אנחנו לא דיון על הנושא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה לקבל תשובה יותר ברורה. << אורח >> דניאל תור: << אורח >> אז תקבל את התשובה הכי ברורה, כי העבודה נעשתה כבר בכל הנושא הזה. האתגר הוא לא רק תקציבי. האתגר בכוח האדם הוא משמעותי. אנחנו רתומים. אנחנו בסדרת דיונים, זה היה אמור להיסגר עכשיו אחרי החגים. מה שנאמר פה הוא לא חדש. אנחנו ישבנו בהדסה ושמענו את התוכניות ואת המטרות, ואת היכולת של הדסה לשחק על כוח אדם, ואת הקשיים שהם מתמודדים. אנחנו מגויסים בעקבות הקושי המשמעותי לגייס גם כוח אדם לצפון, ואיך אנחנו יכולים להביא מהמרכז - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נמצא פה פרופ' ארז, יגיד לנו אם כוח האדם שאתה מעוניין לגייס ונתקל כרגע בקושי תקציבי הוא קיים? << אורח >> ארז און: << אורח >> כן, בהחלט, זה אתגר להביא כוח אדם מקצועי לצפון כמו שיש חסר במיטות אשפוז וכו', יש גם חסר בכוח אדם, גם זה טבלאות ונתונים של משרד הבריאות. גם בכוח אדם יש פערים עצומים בין הצפון לבין המרכז. בהחלט, יש לנו תוכנית מובנה של תמריצים איך מביאים כוח אדם מהמרכז לצפון, ואנחנו תהליכים מול משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו לא יכולים בתקופת מלחמה, ואני לא בא אליך בתלונה לשמוע את המילים "תהליכים". אנחנו במצב חירום. אנחנו דורשים ממשרד האוצר לתקצב את התמריצים הנכונים לבתי החולים שזקוקים לזה בפרט בפריפריה אופן מידי. אנחנו מדברים פה על פיצויים לתושבים בוועדת הכספים, ואנחנו שומעים כמה משרד האוצר עושים. עולם הבריאות שהוא כל כך נחוץ בתקופה הזו, וכל כך קורס תחת הנטל, לא נדבר על רופאים שעובדים שעות על גבי שעות באופן לא סביר בכלל, גם בנושא הזה הוצאתי מכתב לשר הבריאות. אבל את המינימום. יש צורך. בניתם טבלה, בניתם תוכנית איך אתם ממריצים עובדים להגיע לצפון. תגמרו את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עושים את זה במשרד החינוך כשרוצים לתמרץ מורים – אני הרי באה מתחום החינוך. רוצים לתמרץ מורים שמגיעים לאילת, למקומות מרוחקים בפריפריה, יודעים לעשות תמרוץ די טוב, ומגיעים לשם. מגיעים לשם הרבה מורים איכותיים מאוד שרוצים לשפר גם את מצבם הכלכלי. הם יודעים שהולכים לחמש שנים, שזה טווח זמן די טוב, ומקבלים גם מענק - יודעים לעשות את זה, יש פתרונות, הם קלים מאוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכרח לומר לך שהתשובה שנתת לא מספקת אותי, בטח לא בלוחות זמנים ולא במצב חירום שבו אנחנו נמצאים. << אורח >> דניאל תור: << אורח >> אני אחדד ואגיד את זה בצורה ברורה, כבוד היושב-ראש וכבוד חברת הכנסת, אנחנו מכירים את התוכניות. אנחנו נעשה את כל מה שנדרש כדי לגייס כלל כוח האדם, כולל דיון עם הנציבות שגם היא מגויסת לעניין. ההוראה שניתנה היא הוראה כללית שלא צריכה להגביל אותך בקליטה של כוח אדם כל כך אקוטי וקריטי שכבר נוכל לזרז את כל התהליכים. אנחנו אומרים שכאשר מתבצעת עבודה, אנחנו לא באים להגיד יש ביורוקרטיה, או תהליכים ארוכים. אנחנו מגויסים באופן מידי כדי לעשות כל מה שאפשר היום, מחר, ולא בחודשים הקרובים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על התשובה. לאחר הוועדה, אני אעמוד בקשר עם פרופ' ארז, כדי לשמוע על הצרכים המידיים. אני יעמוד מול משרד האוצר בהקשר הזה, ואני אבקש לקבל תשובות מיידיות, וכמובן, הוועדה תמשיך לעקוב. בבקשה, פרופ' אמתי זיו, מנהל בית החולים השיקומי "שיבא". בזום. << אורח >> אמתי זיו: << אורח >> תודה, כבוד היושב-ראש, הזדמנות להגיד מספר מילים. אני מברך על הישיבה הזאת, היא חשובה מאין כמוה. אני חושב שגם בתוך הישיבה הציג משרד הבריאות עבודה מסודרת שעשו לאורך השנים, ובאמת, דברים רבים נמצאים בבנייה למען הצורך לשפר את היחס בין פריפריה למרכז, ויושבים פה האנשים המדוברים. בימי מלחמה הפיקו הוא מאוד חשוב, ולכן, בתי חולים גדולים במרכז, התגייסו באופן מידי. היכולת להתגייס מצויה במקומות שיש בהם שני צירים. אל"ף, ציר שיקומי חזק – יש לנו 150 מיטות שיקום בשגרה, הגדלנו אותה בזמן מאוד קצר בעוד 10%. וכמובן, על רקע המיגון והצורך להוריד אל מתחת לאדמה, לשמחתנו נתנו את האופציה הזאת ויכולנו לפתוח עוד מיטות. אנחנו פתחנו בתוך ימים 82 מיטות חדשות. יחד עם זאת, היום יש לנו מעל 80 משוקמים בשיבא. אין שום כוונה לבוא ולגזול מהצפון ומהדרום. מקומם של המשוקמים קרוב לביתם. ביקרתי בעדי נגב לפני מספר ימים עם הצוות שלנו. יש לו מערכת שיקומית נפלאה, ומשום מה, מעט אנשים באו, היא מוגנת יותר מאשר של כולנו. בצפון, אני בקשר הדוק מאוד עם ארז און, אנחנו גם עזרנו לעדי נגב לפתח את יכולת השיקום שם. רק השבוע היינו שם בהקשר נוסף שאני אדבר עליו. ארז און ואנחנו בקשר הדוק לעזור לו לגייס ולהאיץ את קצב הכשרת העובדים, כי המבנה קיים ואפשר להאיץ את הבנייה שלו. הכשרת עובדים זה הופך להיות אחד הדברים הכי חשובים. מה שעושים בתי החולים במרכז, זה פיק קצר, קצר מועד, הוא עוזר למדינה, עוזר לכולנו. ואני מזכיר שבשיקום יש גם אלמנט מאוד חשוב בימים החריפים. חלק לא מבוטל מהחולים צריך עדיין פה ושם לחזור לאורתופדיה לעוד ניתוח קטן, ועוד נוירו-כירורגי, ועוד סי.טי. ולכן, מרכזי שיקום שנמצאים בתוך סביבה של בית חולים עם כל היכולות ממעיטים מהיכולת הזאת. אז זה קורה במרכזי השיקום. זה זמני. בתקופה חריפה, אני מסכים עם כולם שפריפריה צריכה חיזוק אדיר, ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו לעזור. לגבי כוח אדם. האירוע הגדול הוא לא רק התשתית הפיזית. האירוע הגדול ביותר שעומד לפתחנו זה כוח אדם. 40% מהפסיכולוגים בשירות הציבורי לא מאוישים התקנים. השרות, אני מנהל את מקצועות הבריאות, ועוד אלף איש בלבד שעוסקים בכל המקצועות המשקמים, וזה לא רופאים וצוות סיעודי. ולכן, אחד הדברים שהוועדה צריכה לשים עליהם עין, זה הנושא של תמריצים לעבוד במקצועות האלה בתוך השירות הציבורי. גם מערכי הכשרה מהירים, יש לנו כמה רעיונות, אנחנו מנסים לקדם אותם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני שואל שאלה. התמריצים שאתה מדבר עליהם זה רק בנושא שיקום, זאת אומרת, יש איזושהי בעיה בשיקום שרופאים לא רוצים לבוא לעבוד. << אורח >> אמתי זיו: << אורח >> אין ספק שמקצועות הבריאות, אומר את זה ארז און בצפון, אומרים את זה בדרום. מקצועות הבריאות זה עולם תוכן שמשולם מעט מדי, והרבה מעט מדי לפני המלחמה. היום הם מתנדבים בהמוניהם בהתלהבות רבה. לחזור לימי שיגרה, לא יהיה קל להחזיק את האנשים היקרים האלה בשיקום ציבורי. האנשים האלה צריכים גם תמריצים להאיץ את קליטתם חזרה, אני אומר הפסיכולוגים בלבד, שזה אחד המקצועות החשובים ביותר בימים אלה שנים קדימה, עשרות שנים קדימה. זה אירוע כואב מאוד גם מערכת הבריאות, גם מערכות ציבוריות. לגבי הקהילה. הקהילה היא חשובה מאין כמוה. המילה שיקום, זה להחזיר אדם לקהילה ככל הניתן מהר, וזה שיקום. ואם לא נעשה את כל העבודה בסביבת הקהילה, אנחנו מחמיצים הזדמנות שיקומית מאוד חשובה. לגבי הקהילה, איתמר סיפר מה שהם עושים ב"צבר" רפואה. זה שיקום ביתי מבורך, חשוב, גם לקופות יש. גם צבר עושה את הפעילות עבור הקומות. יש נושא נוסף - שיקום מרחוק. אנחנו בשיבא מחזיקים מערכת לשיקום מרחוק, ד"ר גליה ברקאי, אתנו במסך, היא מנהלת את שיבא והיכולת לשקם מרחוק. יש את כל הפלטפורמה. אנחנו מעניקים את המערכת הזאת על מנת שמטפלת שיושבת בביתה עם שלושת ילדיה אי שם בבית מלון, או בעוטף עזה, והיא רוצה לעבוד, היא יכולה לעבוד עם כל המקצוענות שלה לתוך בית חולים מאשפז, או לתוך סביבה שיקומית. שיקום מרחוק זו מערכת שמאפשרת לנו לעשות פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, כל דבר אחר במרחק. הקורונה קידמה את זה. אנחנו עושים את זה הרבה שנים. נשמח שכל מערכות השיקום כאירוע קו-מפרלמנטרי – לא כל דבר יכול להיעשות מרחוק. יש דברים שצריכים לעשות בסביבת בית חולים, או שיקום ביתי. אבל מרחוק יש לנו פלטפורמה נהדרת בשיבא, ואנחנו מאמינים בה. בסוף, אנחנו צריכים גם שיפתחו הקופות בעזרתכם את התפיסה ההיברידית. מה זו תפיסה היברידית? אדם מגיע לבית חולים לקבל שיקום יום. הוא חייב לקבל שלושה מודליטיס – מרפאה בעיסוק, עובדת סוציאלית ופיזיותרפיסט. אם הוא לא מקבל את שלושתם בתוך סביבת בית חולים – שומו שמיים, אי-אפשר לשלם לנו את הדברים האלה. אנחנו מנסים לדחוף מאוד חזק. שאדם יגיע, יקבל את הפיזיותרפיה הפיזית בבית חולים, והמרפאה בעיסוק, או הקלינאית תקשורת תהיה בבית והיא תטפל בבית. טוב למטופל, טוב למערכת, כולם מקבלים את כל המודליטיס. אנחנו צריכים לפתוח חסמים ביורוקרטיים נושנים ולא מכבדים שמונעים אותנו היום לתת טיפול ממומן, אני לא מדבר על תקופת המלחמה, אנחנו עושים את זה ללא שום קשר לכסף. אבל מהר מאוד נצטרך לחזור למודלים תמריציים, כלכליים, שיאפשרו לכולנו לטפל כמה שיותר בבתים. כמה שיותר בהיברידיות בין בית לבין בית חולים, וזה יסייע מאוד. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על הדברים, אכן דברים חשובים, אם כי עדיין אני מחדד ואומר. הדיון כרגע, אנחנו מדברים על אותן מיטות חסרות, ואותם מאושפזים שנזקקים לטיפולים בתוך המרכזים הרפואיים. אני מסכים שיש נתח גדול מאוד. לצערנו, מה שנקרא שיקום ביתי. אבל אני כרגע מתייחס לחסרים הקיימים. אני מאוד רוצה להשקיע בזה את הדיון על החסרים הקיימים בתוך בתי החולים. << אורח >> יורם וייס: << אורח >> האמת, שאמרת את מה שרציתי להגיד, וזה שהדברים שידידי, אמיתי זיו הם נכונים, אבל מתוך ראיית הפצועים שאנחנו טיפלנו בהם בהדסה, אני חושב שהפגיעות כאלה שלמדינת ישראל כרגע, לעת הנוכחית, אין התשתית לטפל כמו שצריך. לפצועים האלה מגיע לקבל את הטיפולים המתקדמים ביותר, עם הציוד המתקדם ביותר. כרגע, מדינת ישראל נמצאת בפיגור, וזה לא קשור כרגע לפעילות בקהילה שאני מאוד מעריך ומכבד אותה, אבל התשתית האמיתית הקיימת לטפל בחולים האלה שצריכים את זה עם פציעות קשות בבית החולים, בבתי החולים השיקומיים, אותם מדינת ישראל צריכה לזרז. אני מבקש להתנצל, כי אנחנו חייבים לנסוע להר הצופים לשיקום, כדי לנסות - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לפי מה שאני הבנתי ממנהל בית החולים "שיבא" - אין להם מיגון. שנית, הם צריכים להכשיר את המרתף כדי להפוך את זה לשיקומי. שוב חוזרים לטבלה של משרד הבריאות, כדי להכשיר, התזמון, פוטנציאל הרחבת מיטות שיקום, רשום פה - ימים ושבועיים. אני שוב חוזרת על זה - טבלה מאוד מקצועית... << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, גאיה. שמעת את הדברים. אנחנו בזמן מלחמה. השאלות מאוד ברורות. אני מקווה שגם התשובות שלכם הפעם יהיו מאוד ברורות. בבקשה. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> אני מאגף תקציבים. אכן מדובר בנושא מאוד חשוב. הסיבה שאני עולה פה בזום, כי אני מצאת כרגע, ממש בדקות האחרונות הגעתי לחמ"ל משרד הבריאות בשביל שני דיונים מאוד חשובים. האחד הוא דיון על נושא בריאות הנפש והמענים שניתנים גם בזמן מלחמה, וגם התוכנית האסטרטגית בטווח היותר ארוך. הנושא השני – דיון בנושא השיקום כדי לבחון את המענים שניתנים גם בטווח המידי לפצועי המלחמה, וגם איך זה ייראה הלאה. בשבועות הראשונים של המלחמה, מירב העיסוק היה בהכנה והיערכות של מערכת האשפוז, במיגון, במלאים, בגיוס כוח אדם כדי קודם כל לטפל בפצועים ולוודא שישראל ערוכה למלחמה, כשכעת, אנחנו מתפנים באמת לעסוק בדברים החשובים, לא פחות, שזה הנושא של שיקום, הנושא של בריאות הנפש. אנחנו מחכים לראות את התוכנית שמשרד הבריאות מגבש, באמת, תוכנית הוליסטית שמסתכלת גם על בתי חולים, גם על אשפוז בבית, בהינתן כוח אדם מצומצם ומוגבל, ובאמת, כמו שדיברתם קודם זה אתגר לא פשוט שמתמודדים איתו בכל המערכת, וגם את תחום השיקום אנחנו חייבים להסתכל על זה באמת בצורה רוחבית למפות את הצרכים החדשים שנוצרו כאן בעקבות המלחמה ולתת מענים כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גאיה, הצורך קיים היה עוד לפני המלחמה. שנית, אמר מנכ"ל המשרד, וגם הגורם המקצועי, ד"ר ירון, שאין ספק שגם בית חולים הדסה שנמצא פה, וגם בית חולים פורייה זקוקים לקבל במידי. שלישית, את מדברת איתי על תוכנית הוליסטית שיכולה לקחת זמן, ואנחנו לא נמצאים בלוחות זמנים כאלה שאנחנו נקבל המתנה לתוכניות כלל ארציות. רביעית, יש פה מידי, ממש מידי. יש גם כסף שהתחייבתם עליו. אם כן, אני הייתי מצפה ממך, ושוב, כשאמרתי שאני מצפה לשמוע תשובות, אני הייתי מצפה לשמוע ממך מיד בתחילת הדברים שלך כשאת אומרת אנחנו מידית משחררים כסף לאיפה שיש אפשרות לפתוח מחלקות שיקום עד תחילת שנת 2024, ולהגיד לנו – קיבלתם. זו התשובה הרצויה והמתבקשת לאור כל מה שנאמר פה. << דובר_המשך >> גאיה עפר: << דובר_המשך >> זה היה סדר עדיפויות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני בחרתי לקיים את הדיון הזה על הרחבת מיטות שיקום לפני שאני מקיים את הדיון החסוי בהקשר של המלאים וההכנה והמוגנות שיהיה בשבוע הבא, כי חשבתי שלוחות הזמנים שלנו צריכים לטפל קודם כל בפצועים שנמצאים כרגע וממתינים למיטות, ואחר כך, לדבר על המוכנות שלנו, ככה חשבתי שיהיה נכון. אתם עשיתם הפוך. אבל מאוד הייתי שמח לשמוע אם יש לך בשורה לתת לנו כאן בדיון הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עכשיו, עכשיו, במצב הנתון כרגע, ועדין אין כניסה קרקעית, אנחנו מדברים על 200 מטופלים שאמורים להגיע לשיקום, מחזיקים אותם היום במחלקות כי אין להעביר אותם. אין. זה נתון שלא אני כותבת אותו, משרד הבריאות כותב אותו. אני מכירה את המערכת הדואלית הזאת ביני לבין משרד האוצר לגבי הדסה. אדוני היושב-ראש, אני ארצה דיון נוסף בנושא הזה שרק הדסה עין כרם, על הקטע הזה שכל פעם ברגע שחסר איזשהו תקציב או משהו, אז עיניכם רואות רק את הדסה עין כרם. יש פה מצב שאומר מנכ"ל בית החולים שיש לו זמין 75 מיטות בינואר, עד ינואר הוא מסיים את זה, ואני מאמינה שבלחץ הוא יוכל כבר להגיע לזה. אתם מספיקים את התקציב. אתם מבטלים את התקציב שהובטח להדסה לפני שישה חודשים. אני רוצה שתביני דבר אחד. אנחנו מדברים על כך שמתוך 5,000 הפצועים, 2,000 מתוכם מיועדים לשיקום. זה אומר כאוס במערכת הבריאות – אני עוד לא שמעתי מכל מי שעד עכשיו עלה שום תשובה לגבי הנושא הזה. כרגע, הושקעו בהדסה הר הצופים במרכז השיקומי, הושקעו 400 מיליון שקלים. נשאר מספר מאוד קטן, סכום מאוד קטן בהשוואה למה שהושקע – אתם לא מתייחסים לזה דבר שהוא מאוד חשוב. הרי שיקום זה עניין של אורך זמן שבן-אדם שוכב כדי לקבל את הטיפול הרצוי. אתם שוב ממשיכים עם הקונספציה המיותרת, הלא מקצועית, והלא יעילה של מרכז הארץ, כשיש לכם אפשרות עכשיו, במיידית להדסה שיש לה את כל המכונים האפשריים לשקם, וככל שאתה משקם את החולה, כך הוא יוצא מהר יותר, וככה עולה פחות כסף למדינת ישראל. וצפון – כדי לשנע מהצפון למרכז הארץ זה שלוש שעות שהמשפחה גם צריכה לדאוג לתחליף כדי ללוות את המשוקם. יש דברים שאתם פשוט חייבים לתת להם את הדעת לאו דווקא מתוך התפיסה המעוותת שקיימת שנים רבות של האוצר לגבי הדסה ולגבי בתי החולים הציבוריים. צאו כבר. צאו כבר מזה. באמת, את גם צעירה, עם השקפת עולם יותר ליברלית. צאו מהקטע הזה המאוד מרובע. צאו מזה. יש לכם בתי חולים שמצליחים, שיכולים לתת מענה מידי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גאיה עפר: << דובר_המשך >> הנושא הזה הוא חשוב מאוד. אנחנו לא מקלים בו ראש, ואנחנו לא לוקחים את הזמן בשביל לעסוק בו. אין יותר מידי מלומר ולהסביר ולהגיד אני נמצאת פה בשיח על נושא השיקום. הגעתי פיזית בשביל לדבר ולנסות לפתור ולהבין את המענים. בסופו של דבר, אנחנו עובדים לא מול בית חולים כזה או אחר, אלא מול מערכת הבריאות, מול משרד הבריאות שרואה את הצרכים בצורה רוחבית. הוא יודע להסתכל גם על האלמנטים הגיאוגרפים ועל הצרכים הגיאוגרפים שהזכרתם. גם על סוגי השיקום, סוגי המיטות וסוגי המענים שצריך. מול זה אנחנו עכשיו עובדים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבקשים לקבל את הנימוקים שעל סמך הנימוקים מתקבלות החלטות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם את מתנהלת מול משרד הבריאות שזה דבר שהוא טבעי, והנתונים שיש להם עם פערים כל כך משמעותיים, אני חושש מאוד שסדרי העדיפויות שלך יהיו לא נכונים. זאת אומרת, היות והטבלה המונחת בפנינו שזה המידע שיש אצל משרד הבריאות הוא מידע שגוי. אנחנו יושבים עם מנכ"לי בתי חולים שיודעים, ואומרים לך - אני זמין מידי, ואת תבואי ותתקצבי לפי הטבלה שלהם, נהיה פה במחסור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בטבחה שלהם כתוב שנה פלוס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לכן, אני חושב שהשיח שלך מלבד עם הנהלת משרד הבריאות - המידע שאת שואבת חייב יהיה לקבל מהמנכ"לים של בתי החולים באופן ישיר. את יושבת אומנם בחמ"ל. אנחנו עשינו קצת סדר בישיבה הזו. משרד הבריאות אני חושב שהתפכח והבין איפה השינויים, אבל עדיין. את יודעת מה, אני אחדד לך. היות ואת יושבת שם, הישיבה היא עד עוד חצי שעה. יכול להיות שבזמן הזה את תוכלי לחזור אלינו ולהגיד לנו שפתרת את העניינים. אני אומר לך שבית החולים הדסה מוכן ומזומן. כרגע חסרים לו 35 מיליון שקלים שהובטחו לו בשביל לפתוח את זה באופן מידי. בית חולים פורייה נמצא לא רחוק מזה. הוא יודע לבצע באופן כמעט מידי, אולי קצת יותר בבית חולים הדסה, אבל גם כן חסרים לו משאבים לכך, כמובן גם נושא תשלום שכר לעובדים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עלו פה בתי חולים שכתוב ששבועיים הם יהיו מוכנים שטוענים ואומרים – אני לא יכול. אני צריך להכין את הקומה למטה ואין לי מיגון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני נתתי לה את האינפורמציה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כדי שהיא תבין שהפתרונות שהם נותנים הם לא נכונים. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> אנחנו נתקף את כל הנתונים ואת כל החומרים, בגלל זה צריך את השיח הבלתי אמצעי בינינו לבין אנשי המקצוע, כמובן גם בהיוועצות עם השטח, ובאמת נחזור עם תשובות. על-פי השעה הקרובה, אני מתקשה להאמין שנצליח גם לתקף את הנתונים. עוד לא הוצגה התוכנית המלאה, אבל אנחנו בהחלט עובדים על זה. מבינים את הצורך ואת הדחיפות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את מכירה את הסכום הזה שהובטח להדסה שפתאום הוקפא? אני מכירה את הסכום הזה. אני שומעת עכשיו גם מרעות. הרבה מאוד גורמים כמובן רוצים לעזור, רוצים להיכנס מתחת לאלונקה, ובאמת, להציע שירותי שיקום כרגע. שמענו גם את צבר. אנחנו מבינים שיש הרבה גורמים במערכת שרוצים ואומרים שיודעים לתת מענה. אנחנו צריכים לבחון את הדברים הזה, לראות באמת מי יכול לתת את המענה המידי ביותר, הנכון ביותר ההולם את הצרכים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הקצתם כסף, כי הכרתם בצורך לפני המלחמה, הרבה לפני המלחמה. כל שכן, בן בנו של כל שכן, בתקופת המלחמה שיש צורך לא רק לתת את המענה המידי, אלא גם להגדיל. על זה אני לא מצליח לקבל ממך תשובה. לא רק שלא נתתם - הקפאתם את הכסף. לא רק שאתם לא מגדילים, אתם גם הקפאתם את הכסף הקיים שהובטח. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לשנה ויותר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיד משפט מאוד חריף. עד עכשיו, אנחנו, הממשלה והכנסת נושאת עכשיו בכל האחריות של מה שקורה. כשלצערי הרב האטימות, וזו אטימות, כי יש פתרון, ונשב ונדון ונחשוב - אני יוצאת עם זה לתקשורת, שיש מיטות, שיש אפשרות לשיקום, ובמשרד האוצר מעכבים את זה. אין אפס סובלנות כלפיכם. אפס סובלנות כלפיכם. לא ייתכן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תעשו את העברה של הכסף הקואליציוני ותעבירו את זה לבית החולים... << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש פתרון. את מדברת איתי על רעות ועל שיבא. רעות אומר לך בפירוש שהוא צריך מבנה, הוא צריך הגדלה, לוקח שנים לבנות. צריך, אבל זה לוקח שנים. פה אומרים לך שיש עכשיו נתון, ואתם מעכבים את הסכום של הדסה בכוונה תחילה, את יודעת למה? כדי לשבור אותם. אתם הפקידים רוצים לשבור מנהלי בתי חולים וזה דבר שהוא חמור בעיניי. אני מצטערת, אמרתי לך שאני הולכת להגיד דבר חמור, ואני אצא עם זה לתקשורת. אני אצא עם זה בריש גלי. לא הגיוני שיש מצוי - ואין פה רצוי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גאיה, את יכולה לענות על זה ספציפית. בבקשה. << דובר_המשך >> גאיה עפר: << דובר_המשך >> מה שאני אומרת, אנחנו בוחנים את הצרכים בצורה רוחבית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בחנתם... אבל תקצבתם כבר. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> מכירים גם את הנושאים האחרים. באמת, אנחנו עובדים מול אנשי המקצוע, בשביל להביא את הדבר הטוב ביותר לתושבי ישראל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תקצבתם כבר, גאיה, זו לא תשובה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתמול הודעתם לבתי החולים שאין את זה. אתמול הודעת להם. << אורח >> יובל אדר: << אורח >> בית החולים הוציא את הכסף. אני סמנכ"ל הכספים של הדסה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל גאיה. אני לא מוכן לקבל כזו תשובה. אני גם לא מוכן להמשיך את הדיון. אני, מבחינתי, סוגר את הדיון ברגע זה אם אני לא מקבל תשובה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לשנות כבר את הגזירה הזו. אתמול היא כבר הודיעה להם שאין. איזה תהליך? איזה נתונים? היא הודיעה להם שאין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הדיון מיותר, אם אני לא יודע לקבל - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אומרת לך, זה חמור מאוד. שעם ישראל שפקידים מעכבים עכשיו מיטות שיקום, זה מה שמדינת ישראל צריכה לדעת. כל מדינה צריכה לדעת. חמור מאוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם הנושא הוא לא בסמכות שלך, וראש אגף תקציבים צריך לענות, אני מבקש שהתכבד ויעלה כרגע לזום. אני לא מוכן להמשיך את הדיון פה. << דובר_המשך >> גאיה עפר: << דובר_המשך >> הדברים נמצאים בדיון בין המשרדים. כמו הרבה מאוד תקציבים מאוד טובים, מאוד חשובים שהוקפאו. כרגע יש בחינה של רכיב, רכיב, דבר, דבר, אנחנו נותנים את המענה הזה. בין היתר דנים גם בנושא הזה. לכן אני אומרת אנחנו בדיון. הדברים כרגע קורים. אין לי בדקות הקרובות תשובה. אני מקווה שבמהלך היום תהיה. אנחנו מכירים את הנושא ואנחנו מטפלים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש פצועים שזקוקים לשיקום. אתם עכשיו דנים אותם אם לעמוד על הרגליים, או להישאר צמח, או אני לא יודעת באיזו הגדרה רפואית אחרת. אתם עכשיו דנים אותם. יש שיקום. יש אלפים שנמצאים כרגע בבתי החולים מעל 5,000 איש מאושפזים, חלקם הגדול הצטרך שיקום. כשאני הייתי בחמ"ל במשרד הבריאות, ראיתי את הטבלה עם אנוש. עם המלה "אנוש". אדם שמוגדר כאנוש הצטרך שיקום אם בעזרת השם הוא יחיה. אז מה שעכשיו אתם דנים אותו זה למשהו אחר, לא לחיות, ואת זה תביני לבד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גאיה, התשובות לא מקובלות לא עליי ולא על חברי הוועדה. את נמצאת עכשיו בחמ"ל, והדיון שלנו צריך להסתיים בעוד 25 דקות, ואת אומרת שלא תספיקי להחזיר תשובות. אבל אני דורש שעוד היום אני אקבל, כמובן, אעדכן גם את חברי הוועדה, יקבל את העדכון שלכם, ככל והעדכון שלכם לא יכלול את הפתרונות שאנחנו מצפים שייכללו כפי שהעלינו עכשיו בדיון – אני מתנצל, אבל אני מודיע שאני לא אקבל שום בקשה של משרד הבריאות או של משרד האוצר לגבי כל העברות כלשהן עד שהנושא הזה לא יבוא לידי פתרון. לכן אני מבקש ממך עוד היום לחזור עם תשובות חיוביות בעניין הזה. אני מודה לך על הדברים. אין מה להוסיף מכאן ואילך. תודה רבה. בבקשה, מנהל מרכז רפואי לשיקום לוינשטיין. בזום. בבקשה. << דובר >> חגי אמיר: << דובר >> שלום רב, מודה לכם מאוד שהעליתם אותי כרגע. שמעתי את סערת הרוחות. אנחנו נמצאים פה בלוינשטיין, למעשה, ספינת הדגל של השיקום בישראל. עם 300 מיטות באופן רגיל, אנחנו רידדנו והורדנו את הקומה העליונה למעשה של 50 מיטות, פיזרנו אותם בין יתר המחלקות. אנחנו פינינו מקומות, ויש לנו היום כ-20 מיטות פנויות שכל מי שצריך שיקום היום מתקבל היום, אין חוסר. עשינו אתמול סיבוב, ולפני יומיים סיבוב. לוינשטיין, זה בית חולים מאוד גדול עם מערכת אדירה של כל מקצועות הבריאות שברגע שהחלה המלחמה, עשינו את מה שצריך כדי שנוכל לקלוט את כל אנשי השיקום את כל המטופלים לשיקום שהזדקקו לזה מכל הסוגים. עד היום קיבלנו בסך הכול מהמלחמה כ-15, 16, פגועים, ואלה שיכולים להגיע לשיקום, עשינו סיור ואנחנו בקשר עם כל בתי החולים הראשוניים שיש בהם את החולים הקשים, והחולים הבינוניים, מצאנו שיש בסך הכול כרגע מספר קטן של אנשים שיכולים או צריכים, זקוקים כרגע לשיקום. מתוך כל היתר אני משער שלפחות 50% הזדקקו לשיקום אלה שעדיין נמצאים באשפוז במצב קשה או בינוני בסביבות ה-100, 150, אני משער שבערך 70 הזדקקו לשיקום. היום במצב של רווח, ללא הצטופפות של מיטות, אני יכול בקלות מהרגע לרגע לאשפז 20 מטופלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מודה לך על הדברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני קצת בהלם מהנתונים, כי אני זוכרת לפני חודש כאשר פניתי לווינשטיין לבקש שיקום עבור אדם מסוים שהיה אמור להיות שם, ואמרו לו שאין מיטה, אני קצת המומה מזה שיש פתאום עכשיו מיטות. אני שמחה לשמוע. << דובר >> חגי אמיר: << דובר >> רידדנו את החולים לצורך המלחמה. ביום הראשון של המלחמה, לקחנו את כל האנשים שהם לקראת סוף שיקום, ואמרנו להם כרגע אנחנו במצב חירום, ושחררנו את האנשים שהם לקראת סוף שיקום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם אני מפרש את מה שאתה אומר, במצב של שגרה לא הייתם משחררים אנשים ששוחררו כרגע, אמנם לקראת סיום. אבל בוא נגיד אנחנו גם מבינים שהמצב הוא לא מצב אופטימלי. זאת אומרת, אנחנו עושים אותו, כי אנחנו נאלצים, אבל לא מצב אופטימלי. אני מוכרח לומר לך שבית החולים השיקומי לוינשטיין, הוא בית חולים מוערך מאוד. אנחנו מעריכים מאוד את העבודה שלכם, וכמובן, הדברים שאמרתם הם חשובים מאוד. אבל אנחנו מדברים על הטלטלה של האנשים. בסוף החולה שצריך את השיקום עם בני משפחתו הפערים שיש לך מהצפון ומירושלים וממקומות אחרים, אז נכון שאנחנו מבינים שיש הרבה מאוד כוח שיקומי שמרוכז באזור המרכז. אנחנו מדברים כרגע על הפיזור במקומות אחרים בירושלים, בפריפריה בכלל. אבל הנתון שהזכרת פה של ה-20 מיטות פנויות זה נתון מאוד חשוב שאנחנו צריכים גם לקחת אותו בחשבון, אנחנו כחברי ועדה. אני מודה לך על הדברים. << דובר >> חגי אמיר: << דובר >> אנחנו עובדים מול פוריה יחד עם ארז און. אנחנו עובדים איתו לצורך ההכשרה של רופאים ושל אנשי צוות כדי שהם יוכלו לפתוח את מרכז שיקומי שלהם. אנחנו עוזרים להם בנושא הזה. אנחנו עובדים עם אילת כדי שיהיה באילת גם מענה שיקומי. אנחנו פועלים על הפריפריה, ואנחנו פועלים על כל מה שאפשר כדי לרבות את השיקום. אנחנו לא עובדים רק אצלנו, אבל השיקום הראשוני לא יכול יהיה להיות במקום שאין לו את המיומנויות הספציפיות של פגועי ראש, של פגועי חוט שדרה, של הנפגעים המורכבים. הדברים האלה צריכים את השיקום הראשוני במקום שהוא מקצועי, מקצוען, וזה מה שיש כאן. היום אנחנו יכולים לתת פתרון לכל דבר לשבועות הקרובים. אני לא יודע מה יהיה. אנחנו לא יכולים לצפות מה יהיה ברגע שתתחיל המערכת הקרקעית. אבל אני יכול עדיין לצמצם את המיטות אצלי, לצופף את החדרים. להוסיף עוד מיטה בחדר ברווח, ויהיה לי עוד כ-100 עד 115 מיטות שיקום בלוינשטיין. אין כרגע חוסר במיטות שיקום מידיות. לכל מי שצריך שיקום כרגע, זה נכון שצריך לפתח את השיקום בפריפריה, ואנחנו עושים את זה. אנחנו עושים את זה בתיאום מוחלט עם משרד הבריאות, ועם אגף השיקום שבראשונה עומד ירון, הוא עובד ימים כלילות כדי לעשות שיקום נכון ולפזר אותו בכל הארץ. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו בהחלט מעריכים את העבודה שלו ושלכם. אני מודה לך על הדברים. תודה רבה על האינפורמציה הסופר חשובה שנתת. אני מבקש כרגע לאפשר את רשות הדיבור לגב' פנינה רוזנצווייג, מנכ"ל עמותת "נאמן". איתנו בזום. פנינה לא איתנו. נבקש את רשות הדיבור לשמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. בבקשה. << אורח >> שמוליק בן יעקב: << אורח >> צריך לזכור שהנפגעים הנוכחים של המלחמה רובם באחריות טיפול של משרד הביטחון ושל ביטוח לאומי, ולא ראיתי כאן נציג של משרד הביטחון, ואגף נפגעי איבה של הביטוח הלאומי כי הם הגורמים שלפי החוק אחראים לטפל בהם. אתם יודעים שקופות החולים יש להם הסכמים, הסדרי בחירה, ולכן יש להם קושי לשלם, כמו שאמיתי ביקש תעריפים יותר גבוהים. אני חושב שחשוב מאוד במצב הזה, שהטיפול דרך משרד הביטחון והביטוח הלאומי יהיה ישירות עם בתי החולים, והם ינהלו, יוציאו את ההתחייבויות וישלמו להם כדי שלא יהיו כל מיני שיקולים כלכליים שיש היום לקופות החולים כשהם מנתבים מטופלים מכאן ולשם. אני רק מסביר. יש לקופות חולים, למשל, מול בתי חולים הסכם, כלומר, אם בית החולים עובר תקרה, הוא מקבל תעריף הרבה יותר נמוך. לכן, היות וממילא אחריות הטיפול היא על ביטוח לאומי ומשרד הביטחון, אני חושב שחשוב מאוד שההתנהלות הישירה תהיה בינם לבין כל הספקים שיש. הם יכולים להתקשר הרבה יותר. לדוגמה, לוינשטיין, הוא בהסדרי בחירה שרק כללית, וחלק מאוד מצומצם של קופות אחרות. אז דרך קופות אחרות יהיה קשה להגיע ללוינשטיין שדרך ביטוח לאומי אין שום בעיה כזאת. זו סוגיה שיכולה לעזור. אני כן רוצה להתייחס לשיקום ביתי. היה כנס ים המלח האחרון על כל נושא של אשפוז ביתי. אולי חברי הוועדה לא מספיק מכירים. חבר'ה, היום המון יכולות יש לתת בבית, גם שיקום אפשר לשחרר יותר אנשים רגילים לשיקום ביתי ולפנות מיטות לחולים הקשים יותר. היום המערכת – אמר את זה גם אמיתי, מאפשרת לתת חלק מהשיקום מרחוק, חלק מהשיקום בבית. ולכן, צריך לעודד את המערכת ללכת גם לקבל את השיקום בבית כדי לשחרר את המיטות בבתי החולים. מה שחסר לחלק מהאנשים כדי לקבל את השרות בבית, זו עזרה של כוח אדם סיעודי, כי לא תמיד חלק מהמשוקמים צריכים עזרה סיעודית ביתית. אני חושב שגם פה צריך לחשוב אחרת. המצב שונה – צריך לחשוב אחרת. כל מי שמגיע לשיקום ביתי, למשל, לתת לו השתתפות בעזרה סיעודית ביתית כמו שהקופות נותנות לילדים מונשמים שנמצאים בבית. תודה. אני מאוד מעריך את הדיון. אני חושב שאתם עושים עבודה מדהימה. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה, כנרת קלה, מנהלת תחום נפגעי פעולות איבה המוסד לביטוח לאומי. בבקשה. << אורח >> כנרת קלה: << אורח >> אני אתייחס לעניין שהוא דיבר בעניין של התקשרות מול בתי החולים. הביטוח הלאומי מתקשר ישירות עם בתי החולים ומשלם לבתי החולים, ומשלם לספקים אחרים בגין הטיפול הרפואי ונפגעי פעולות איבה. לא הכול נעשה דרך הקופות. הפנייה לשיקום לפני המלחמה הייתה הרבה פעמים דרך הקופה. בכל מקרה, אנחנו משלמים לקופות החולים תשלום מלא בגין הטיפול בנפגעי פעולות איבה. << אורח >> רועי כפיר: << אורח >> בית החולים מקבל 30% חשוב לומר. אני מהדסה. חשוב להבין שבמצב החוקי הקיים, כל יום אשפוז, כל אשפוז יום, כל ביקור מרפאה שאנחנו נבצע מעבר למה שביצענו בעבר ושילמנו על-ידי קופות חולים, בית החולים יקבל 30% מתעריף משרד הבריאות. עוד לא התחלנו לדבר על מה שחייבים לעשות. את כל תחום השיקום חייבים להחריג, אין דרך אחרת. אחרת, כל מה שאנחנו נפתח, אנחנו נצטרך לבוא ולהתחנן אחר-כך למימון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה נושא לדיון בפני עצמו. << אורח >> כנרת קלה: << אורח >> משיכות לבתי החולים, ולא דרך קופות החולים, הוצאנו מקדמות לכל בתי החולים שנשאו בעול הטיפול בנפגעים. יצאו מקדמות כדי לתת להם טווח נשימה. קיבלנו החלטה שעברה גם להדסה, לתת טיפול ולקבל נפגעים גם לביקורים נוספים, וגם לטיפול אמבולטורי ללא צורך בהתחייבות, אלא על סמך הכרה, כדי למנוע ביורוקרטיה. ההתנהלות של הביטוח הלאומי היא מול בתי החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. יגאל לברן, משרותי בריאות כללית. בבקשה. << אורח >> יגאל לברן: << אורח >> דיברו הרבה על בתי החולים השיקומיים, ואני מבין שם את הפערים זה קריטי. אני רוצה כן לדבר על שיקום בית שמרביתו, דרך אגב, נעשה בקופות, בארבעת הקופות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ד"ר איתמר עופר דיבר על שיקומי בית. << דובר_המשך >> יגאל לברן: << דובר_המשך >> הוא דיבר על נקודת המבט הזו שהיא המיעוט שבמיעוט. אנחנו מבצעים מאות אלפי טיפולים בעשרות אלפים מטופלים. חלק ניכר מהם זה בשיקום בית. בשגרה יש גידול של יותר מ-5% בכמות הביקורים. מרכז הכובד עובר. אני לא מדבר על הטיפולים המורכבים אצל החולים המורכבים עובר לקהילה. רק באירוע הנוכחי, אני יכול לדבר על בתי החולים שלנו – בילינסון, קפלן, סורוקה כמובן, אלה שקיבלו חלק ניכר מהנפגעים, שחררו כמה מאות מטופלים לשיקום בקהילה. חלק גדול מהכללית, חלק מקופות אחרות, חלק חיילים. אני מניח שבתי החולים הממשלתיים שקיבלו נפגעים כי שחררו עוד כמה מאות. מדובר על אוכלוסייה מאוד רחבה גם בשגרה וגם בטיפול, מרביתה מקבל את הטיפול לא דרך עמותות, לא דרך צבר, אלא דרך הקופות עצמן, כללית ושאר הקופות. אין פה מיטות, אין פה מבנים. הכול מתבצע בבית של המטופלים, אבל יש פה עניין של כוח אדם רב מקצועי, רפואה, סיעוד למקצועות הבריאות, וכמובן, נצטרך תקצוב, בסופו של דבר זו מדובר בהוצאה לא קטנה. חלק ניכר לא קטן של השיקום מתבצע בקהילה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על הדברים. נקבל התייחסות בהקשר הזה ממשרד האוצר. כרגע, נאפשר לטל ניצן, מ"מכבי" שרותי בריאות. בבקשה. << אורח >> טל ניצן: << אורח >> אני מנהלת את מקצועות הבריאות ב"מכבי" שירותי בריאות. אני יכולה להגיד ששירותי הבריאות בקהילה נמצאים בחוסר של שלושת המקצועות העיקריים – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, וגם קלינאיות תקשורת שנזדקק לכולם כבר שנים רבות. היו לא מעט הבטחות של משרד האוצר לאור זה שחסרים אנשים לתת תמיכה ולעזור לשרות הציבורי, ולתת לנו שינוי ושיפור של השכר. הבטחות, הבטחות מ-2019, לא קרה בעצם שום דבר. קשה לנו מאוד לקלוט אנשים. החברות הפרטיות והמכונים הפרטיים שואבים יותר את הסטודנטים הצעירים לטיפול שם. אני רואה את הרידודים של החולים של בתי החולים. אנחנו מקבלים יותר ויותר חולים אקוטיים שפחות פגשנו בקהילה. זאת אומרת, הלחץ והדרישות מהקהילה הולכות ועולות וכוח אדם אין, וכולנו בעצם גם בתי החולים וגם הקהילה, רבים בעצם על אותו כוח אדם, וכל אחד מושך את השמיכה מיד ליד. אם לא תהיה פה פעולה מידית של משרד האוצר להעלות ולשפר – יש עובדים, יש אנשים, הם נמצאים בשרות הפרטי, הם נמצאים בחברות, אפשר להחזיר אותם לשרות הציבורי. חייב להיות פה שינוי ומידי, ובמיוחד שאנחנו נכנסים היום למצוקה גדולה של כוח אדם כדי לאפשר טיפול שיקומי בבית החולים, אנחנו נצטרך לתגבר את הקהילה. אני מאוד מבקשת שאנחנו נוסיף לדיון הזה את הפנים של מה קורה בקהילה, ומה קורה ביום שאחרי המלחמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. << אורח >> דניאל תור: << אורח >> אני עובד צמוד עם קופות החולים, עם מכבי ועם שאר הקופות כמובן. בדומה לדיון הקודם שהיה לנו בנושא בריאות הנופש, בכל הנוגע לקופת חולים מכבי בשונה למשל מכללית, לא אכנס בדיוק לעולם ההסכמי, הגמישות היא מאוד גדולה בקופת חולים מכבי, אני נותן שם מענה, חודשים אנחנו עובדים על הנושא הזה. המלחמה ללא ספק בוחנת את כלל העבודה שכבר נעשתה, זה לא דברים שאנחנו עכשיו צריכים לעשות. דיברנו על זה – לראות בניין של מתוקצב, זה משהו שמאוד בולט. כוח האדם והקושי האדיר, והשמיכה הקצרה, זה משהו שצריך לשים עליו את הדעת. זה הדבר הראשון בעבודה שלנו, היום יום שלנו – זה לראות איך אנחנו מגדילים את היכולת ומאפשרים את זה, כי בסופו של דבר, כמו שאמרה יפה – אנחנו מגייסים עובדים בפורייה על חשבון עובדים במרכז זה בתוך המגזר הציבורי הרבה פעמים. היינו בתוך ועדה עם משרד ראש הממשלה כדי לראות איך אנחנו מצליחים לגייס ולהגדיל את המצבה הזאת. אנחנו נמשיך בעבודה שלנו, זו עבודה לא פשוטה, ובתוך הסיטואציה הנוכחית, אנחנו נראה איך אנחנו יכולים לגייס את כל המתנדבים האלה חזרה לתוך המגזר הציבורי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בשכר הולם והוגן. << אורח >> דניאל תור: << אורח >> אני לא אפרט פה את ההבדלים, אבל מכבי כל פנייה נענית במענה עם ובלי קשר למלחמה, ואנחנו כמובן שם כל יום כדי לתת שרות לקופות החולים ולא רק לבתי החולים, ומה שצריך כמובן נעשה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. ד"ר יולי טרגר. בבקשה. בזום. << אורח >> יולי טרגר: << אורח >> שלום רב, אני פה בשתי כובעים. כובע אחד – אני יו"ר ועד איגוד השיקום. בהקשר הזה, אני רוצה להגיד רק משפט אחד שכבר דיברו על מקצוע שהרפואה השיקומית היא מקצוע שלדעתי דורשת התייחסות מיוחדת. יש לנו בסביבות 150 רופאי שיקום, וזה על בטוח לא מספיק כדי לכסות את כל השיקום, כל השלבים, דיברו על חלק מהם. אבל יש צורך לחשוב על זה גם בתמריצים וגם בדרכים אחרות. הכובע השני שלי – אני מנהל שיקום סורוקה. כפי שאתם יודעים, אנחנו קיבלנו כ-1,200 פצועים, מהם כ-850 ביום הראשון. הייתה פעולה לא פשוטה בלשון המעטה. אנחנו כצוות שיקומי התגייסנו מיום ראשון, לא משבת, והתחלנו לבדוק חולים במחלקות אקוטיות כי עוד פעם, זה נשכח פה מכל ההיבט האשפוזי. המטופלים שמגיעים לבתי חולים אקוטיים במצבים קשים, בטח במצב הנוכחי, הם זקוקים להתייחסות שקומית כבר מיום הראשון שהם נמצאים במחלקות האקוטיות יש צורך בצוות שיקומי, גם ברופא שיקום, ברוב המקרים גם במקצועות הבריאות שאנחנו יכולים לבצע את הוויסות מה המשך דרכו בהרפתקה השיקומית, לאן הוא צריך לעבור. מהבחינה הזאת הצוות שלי עושה את העבודה הזאת. חלק מהמקרים, אנחנו לוקחים על עצמנו איזשהו תפקיד של מחלקת ביניים לייצב יחד עם הצוות והמחלקות האקוטיות את המטופל, ואם הוא צריך שיקום ארוך, ואם הוא נמצא במרכז הארץ, לא בפריפריה, כי אם בן-אדם נמצא בדרום, גר בדרום, אין שום סיבה שהוא יעבר למרכז הארץ כי המשפחה שלו בדרום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הצגנו את הדברים האלה. אני מודה לך על הדברים שאמרת כאן. בבקשה, יו"ר המועצה הלאומית לשיקום. << אורח >> יצחק זיו נר: << אורח >> שלום, גילוי נאות, אני גם מנהל בית חולים שיקומי עדי נגב בדרום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חיפשנו נציג מעדי נגב כדי לשמוע. << דובר_המשך >> יצחק זיו נר: << דובר_המשך >> נכנסנו לאירוע עם 72 מיטות, שתי מחלקות. בית חולים שיקומי שנבנה כעמותה, אבל אני חייב לציין שיש מצ'ינג של הממשלה. אני כן חייב להגיד שמשרד הבריאות בהחלט דואג ועוזר ומסייע ומטפח את השיקום בדרום. יחד עם זאת, אני רוצה לומר שביום הראשון של המלחמה העלנו את תכולת החולים מ-72 ל-83. בשבוע הבא תהיינה מוכנות עוד 24 מיטות. אנחנו משפצים מחלקה שהייתה קיימת כדי להיות מסוגלים לקלוט יותר. עד היום קיבלנו פצוע אחד. קיבלנו כמה הפניות. אני עונה במידית שאנחנו מאשרים את קבלתן, בערב אני מתבשר שהן במקום אחר. במלים אחרות, אם ידעתם שיש חטופים ישראלים בעזה, אז אני איידע אתכם שיש פצועים ישראלים חטופים במרכז הארץ. יש בפריפריה – כל הרעיון של לבנות בית חולים שיקומי בפריפריה זה של תושבי שדרות, באופקים, בנתיבות, ביישובי עוטף עזה, כיסופים, בניר עוז, בבארי, שהרבה מהצוות שלי באים משם, שנהרגו לנו עובדים – למרות כל זאת מתפעלים בית חולים מלא. זה בית חולים ממוגן. אחד מהיחידים בארץ שממוגן. שמעתי יותר מדי את המילה "רידוד", "רידדו". אני מזכיר לכם שאנחנו פוגעים באוכלוסייה בשוטף, לא פצועי המלחמה שמזניחים את הטיפול בהם, נשלם על זה מחיר גדול. לא שחררתי אף חולה. לא רידדתי אף חולה. נכון לבוקר יש 30 מיטות. כל יום אנחנו מדווחים לחמ"ל של משרד הבריאות. זו הזדמנות להגיד שמשרד הבריאות כן הכיר בחמ"ל כדי לווסת את הפצועים שלו. הוסיפו כל מחלקות במרכז הארץ, אבל יש מיטות פנויות בדרום. יש לי היום 30 מיטות, בשבוע הבא עוד 24 מיטות פנויות. לא מפנים אלינו. כל אחד עם שיקולי יוקרה ושיקולים אחרים. חשוב מאוד למשוקמים להיות בסביבת המשפחה והתמיכה החברתית שלהם. וגם רצף השיקום. השיקום לא נגמר באשפוז במחלקה, אלא גם אשפוז יום שיקומי, ויש לנו אשפוז יום שיקומי. חברת הכנסת קטי שטרית, דיברה על הסעות, זה נכון. בפריפריה, מצב הכבישים הרבה פחות טוב מאשר במרכז. תחבורה ציבורית הרבה יותר גרוע. משפחות מתקשות להביא את החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם מענים כלליים, מלבד תחום השיקום, זאת אומרת, פצוע שמגיע ונצרך לקבל טיפול נוסף מעבר לשיקום באופן חד-פעמי, יש אצלכם או באזור אפשרות לתת מענה. << אורח >> יצחק זיו נר: << אורח >> התשובה היא כן, וכן. אנחנו בית חולים שיקומי לכל דבר. אנחנו מכירים היטב את האוכלוסייה. יש לי כוח אדם פנומנלי בעולם. כולם בוגרי שיבא ולוינשטיין, רעות ומקומות אחרים. אנחנו לא בית חולים כללי, ויש כשל שוק גדול. האוצר מסרב למחירי מינימום, וזה אומר שבתי חולים כלליים מקבלים תעריף בין פי שתיים. אנחנו מקבלים בין 30% ל-50% ממה שמקבל בית חולים כללי, והאוצר מסרב לתת מחירי מינימום. אז רעות ודומיהם ואנחנו מאוד מקופחים בהשוואה לבתי חולים כלליים. אז תדאגו לפריפריה. ותדאגו שיש מיטות ולא מנצלים. דאגתם לזה שבפורייה יש חסר בצדק, גם בהדסה. אבל יש מיטות בדרום ולא שולחים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה על הדברים. הנתונים מאוד חשובים. אני אקיים על זה דיון, על נושא התקצוב שהזכרת לי. אני מבקש לסכם את הישיבה. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון, בפרט, לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שרתומה לעניין הזה בצורה אבסולוטית. הוועדה רשמה לפניה כי לדברי משרד הבריאות חסרות בישראל כ-500 מיטות אשפוז שקומי וכי פרישתן הגיאוגרפית של מיטות אלה אינה מיטבית בלשון המעטה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר, לערוך מול כל בתי החולים מיפוי עדכני של הצרכים הקיימים בתחום זה, ולהגיש לוועדה תוכנית להוספה מידית של מיטות אשפוז ושל אשפוז יום בבתי החולים ברחבי הארץ בתוך שבוע. השבוע דורשת לקבל עוד היום תשובות ממשרד האוצר על תקצוב מבני השיקום בבתי החולים הדסה עין כרם, ומרכז רפואי צפון פורייה. הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולמשרד האוצר לתקצב לאלתר תוספת מיטות שיקום בפריסה גיאוגרפית נרחבת על מנת לענות על הצורך האקוטי שנוצר. הוועדה קוראת למשרד האוצר לתקן באופן מידי את כלל צרכי כוח האדם הנדרשים לצורך הפעלת שירותי השיקום בצפון. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות את תוכנית מיטות האשפוז השיקומי, וכן התייחסות אודות מערך השיקולים שעומד בפני המשרד בעת בניית התוכנית. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר, למפות את כלל הצרכים בתחום שירותי השיקום הביתי מול קופות החולים והגופים השונים הפועלים בתחום, בדגש על מצוקת כוח אדם שהוצפה בדיון, ולעדכן את הוועדה על הפעולות שבכוונת המשרדים לנקוט כדי לגייס את כוח האדם הנדרש. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לערוך בירור לגבי ויסות החולים לבתי החולים השיקומיים נוכח הטענה שעלתה מבית החולים עדי נגב, על כך שלא מועברים מטופלים לבית החולים. הוועדה, כמובן, תקיים בהקדם דיון מעכב. אני מודה לכולם על ההשתתפות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>