פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



57
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
31/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023), שעה 14:12



סדר היום:
 << נושא >> זכויות העובדים הזרים על רקע מלחמת חרבות ברזל והגנה על המעסיקים מתביעות עתידיות << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר



מוזמנים: 
	ענבל משש
	-
	מנהלת מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	שירי לב רן לביא
	-
	עו"ד, הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה

	גאולה צמח
	-
	עו"ד, לשכה משפטית זרוע העבודה, משרד העבודה

	דינה דומיניץ
	-
	עו"ד, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

	לינא סאלם
	-
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	נטלי גבאי
	-
	מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי 

	גלי גז נוה
	-
	מנהלת תחום אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי 

	גדעון זעירא
	-
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	ששי שדה
	-
	משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

	אורית רונן
	-
	עו"ד, רכזת תחום חקלאות, עמותת קן לעובד

	אלעד כהנא
	-
	עו"ד, עמותת קן לעובד

	יגאל דנינו
	-
	עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות חקלאי ישראל

	איתן בנימין
	-
	מנהל ומיסד השדולה הישראלית למען קשישים

	תמר גלפנד
	-
	פעילה חברתית פורום משפחות נכים

	עמיחי תמיר
	-
	יו"ר ארגון הנכים, זכויות הנכים

	שמחה בניטה
	-
	יו"ר מזור נכים לטובת נכים ירושלים

	יעקב מושקוביץ
	-
	מנהל מו"פ רמת נגב, מרכז להשתלמויות – המרכז לחקלאות מדברית מו"פ רמת נגב

	חיה שפיגל
	-
	עו"ד, נציגת לשכת עורכי הדין

	איציק צור
	-
	סמנכ"ל פיתוח כלכלי, מועצה אזורית רמת הנגב

	יוני דמרי
	-
	מנהל אגף המשק בתנועת המושבים

	ירון סולומון
	-
	מנהל המחלקה להתיישבות, האיחוד החקלאי

	דפנה שגל פודור
	-
	עו"ד לענייני הגירה וזרים, מטה מאבק הסיעודיים בישראל

	סתיו אלון
	-
	קבוצת מאבק למען הזדקנות בכבוד

	אליהו כהן
	-
	רכז ועדה חקלאית, ארגון מגדלי הירקות

	שמואל גלנץ
	-
	עו"ד, חקלאי, מנהל "חולצה כחולה" – לשכה פרטית לתיווך כוח דם זר לחקלאות

	עדי רז
	-
	ועדה חקלאית פתחת ניצנה

	ורוניקה רוזנברג
	-
	מנכ"לית אגון חברות הניקיון בישראל

	
	
	



	



משתתפים באמצעים מקוונים:

	גליה גראד אפרת
	-
	ס. מנהלת מח' קש"ח וזרים, משרד החוץ

	משה נקש
	-
	מנהל אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה

	משה יועד הכהן
	-
	שופט בדימוס, מנהל עמותה לקידום זכויות סיעודיים

	גיריס סמעאן
	-
	עו"ד, מייצג עובדים זרים בחקלאות 




ייעוץ משפטי: 
נתן פרלמן

מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




 << נושא >> זכויות העובדים הזרים על רקע מלחמת חרבות ברזל והגנה על המעסיקים מתביעות עתידיות << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שלום לכולם, צוהריים טובים. כל כך ייחלתי להסתפק לפני דברי הפתיחה בברכת ברוך פודה אסורים ושבויים, אבל חדשות מדהימות של אתמול בלילה מדהימות, ממהרות להתחלף במרוץ השעות. ובכל זאת, אנחנו נברך את אורי בת מרגלית, ששוחררה בריאה ושלמה ונראה שגם שמחה. ונתפלל שכך יהיה גורלם במהרה של שאר החטופות והחטופים ובכללם גם כלל החטופים שכוללים, לצערנו, גם כן עובדים זרים. 

אז שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא זכויות העובדים הזרים, על רקע המלחמה והגנה על המעסיקים מתביעות עתידיות. כידוע, אירועי ה-7.10 שייזכרו לעד, לדיראון עולם, לא פסחו על העובדים הזרים. רבים נרצחו, חלקם נחטפו או עדיין נעדרים. עובדות ועובדים זרים בעוטף הפגינו אומץ לב ומסירות נפש ואף הצילו את מעסיקיהם ובני משפחותיהם, תוך כדי סיכון חיים ממשי. 

אני התרגשתי מאוד לקרוא לדוגמה את הסיפור של ניצה וקמיל, מקיבוץ נירים. העובדים הרים בישראל החיים בקרבנו הוכיחו כי הם חלק בלתי נפרד מהמשק הישראלי, גם בעתות משבר. עלינו לחבק אותם, לאהוד אותם, על מנת שיישארו במדינה. עלינו להביא עובדים נוספים על מנת להמריץ את המשק. עלינו לדאוג לעובדים הזרים שיקבלו את כל זכויותיהם וכך אנחנו נספק תשובה חד משמעית לאויבינו הבאים לכלותנו, שאפילו התוכנית הזאת שלהם לפגוע בכלכלת ישראל על ידי אמלול והתאכזרות כלפי העובדים הזרים, שאין ביניהם שום איבה מהותית ואידיאולוגית לא צלחה להם. והעובדים נשארים ועוד יבואו ויביאו את בני משפחותיהם וחבריהם, כדי שנוכל להמשיך ולהזניק את המשק קדימה. 

הדיון היום יעסוק במיצוי הזכויות של העובדים הזרים. חלק אחד יעסוק בעובדים הזרים שנפגעו פיזית, נפשית או כלכלית. חלק שני יעסוק בזכויות הסוציאליות ודיני העבודה החלים במקרים המורכבים שנוצרו בעקבות המלחמה גם על עובדים שעזבו לצערנו את מעסיקיהם. חלק שלישי יעסוק בהגנה על מעסיקים מפני תביעות עתידיות. לדוגמה בגישור. 

משהו נוסף שאני חייב לשתף אתכם. לאחרונה נחשפתי לתופעה בזויה ופסולה. עורכי דין סוררים, תאבי בצע, ללא דם זורם בעורקיהם, מיהרו להתייצב אחרי שאיתרו את בתי המלון שהעובדים הזרים שוכנו בהם, לפתוח שם מעין חמ"ל עצמאי. הרבה פעמים הגיעו לשם עוד לפני שהעובדים התפנו לשם. תוך כדי זה שהם מחתימים עובדים זרים בבואם לצאת מהארץ על תביעות כנגד מעסיקיהם. לפי סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין לא ישדל עורך דין בעצמו או על ידי אחר בדרך כלשהי כל אדם למסור לו עבודה מקצועית. לשכנע עובדים זרים בבואם לצאת מהארץ, אשר חוששים, שלא בצדק, שחלילה לא יקבלו את שכרם ואת התנאים המגיעים להם על פי חוק, זה שידול. זה לא אתי, זה לא מוסרי, זה מכוער. זה מבעית. אנחנו נקיא אותם מקרבנו, אנחנו נעשה להם שיימינג, אנחנו נפעל לכך שהם לא יקבלו פרנסה מאזרחי מדינת ישראל. לא מגיע להם לעסוק בתחום. פניתי לצורך העניין ליושב ראש לשכת עורכי הדין, אשר גיבה אותי בגישתי ואף חיזק אותי. דרשתי ממנו למצות את כל ההליכים עם אותם סוררים. לזמן אותם לשימועים ולטפל בהם ביד הקשה ביותר. כל פעולתם מתוך בצע כסף, מחליש אותנו, מחליש את העורף. אין עורף במדינת ישראל, כולנו חזית. ואנחנו צריכים להקיא אותם מקרבנו. שיתביישו להם. 

ברשותכם, אנחנו נתחיל עם חלק א', עובדים זרים שנפגעו במלחמה. בדרך כלל נושא זכויותיהם והקשבה למצוקותיהם נשאר לסוף הדיון. ככה יוצא. הפעם זה לא כך. כדי שאנחנו נוכל לחזק את המעסיקים ואת המשק והכלכלה, אנחנו צריכים להתחיל קודם כל עם אלה שאנחנו זקוקים להם כדי להוציא לפועל את שאיפותינו וחזוננו. אני מבקש לדעת האם ידוע לרשויות מיהם העובדים הזרים שנפגעו. אם יש מיפוי בסיסי? אני שואל את רשות האוכלוסין, אני שואל את משרד החוץ. יש לנו פה נציגים ממשרד החוץ? בזום. אני שוחחתי עם נציגי לשכת שר החוץ, שיקפתי בפניהם את הצורך המיידי להשלמת הפרטים כדי שנוודא שהשלב הבא יהיה בקרה על איסוף דגימות DNA ממשפחות מנותקי הקשר שאינם ישראלים. אז אני אסתפק בינתיים בהתייחסות של ראש מנהל עובדים זרים לשאלה שלי. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אז אני יכולה לעדכן שכמובן משרד החוץ מעדכן אותנו בחלק מהנתונים שמגיעים לידם בהודעות שהועברו בצורה מסודרת לשגרירויות. יש גם איסוף של הנתונים. בעיקר, בוא נגיד שיש הרבה מדינות מהם נפגעו עובדים זרים, אבל בעיקר מרכז הכובד הוא תאילנד. לפי הפרסומים יש 29 נרצחים ו-17 נעדרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לצערי המספר הזה לא תואם את המציאות ולכן אני לא יכול להסתפק בפרסומים. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

זה הפרסומים. ויש שם כמובן סייג שזה מדובר שזה לא סופי וזה מתעדכן מעת לעת בגלל הליך הזיהוי המורכב. אני אגיד שהיה פורום שולחן עגול עם שגרירות תאילנד לפני, כבר התבלבלתי בימים, לא יודעת, אולי אתמול, אולי שלשום, לא זוכרת. יחד עם משטרת ישראל, יחד עם צה"ל, יחד עם משרד החוץ, איתנו וביטוח לאומי. הם קיבלו הסברים על כל תהליך הזיהוי, על הפערים, על העבודה המשותפת. הייתה שם השגרירה והצוות שלה. והם קיבלו הסברים לכל שאלה שעלתה, כולל הידוק שיתוף הפעולה מול התאילנדים ככל שנדרש. 

מאתנו הם ביקשו לקבל את רשימת היוצאים מישראל, גם את זה הם קיבלו מאתנו. אני אגיד שיש לנו גם נציגים של רשות האוכלוסין וההגירה בצוות של להב שמסייע בכל הנושא של אימות פרטים וזיהוי פרטים של נעדרים. אז אנחנו נותנים כתף גם בזה. אבל בעיקר מי שבאופן רשמי מנהל את הממשק מול השגרירויות זה משרד החוץ שהם מעבירים את ההודעות הרשמיות. אחרי האינטרפול יש תהליך מאוד מסודר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. נמצאת איתנו בזום גב' דליה ג'ראד ממשרד החוץ. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>  

כן, דליה גראד, כמו הטילים, זה קל לזכור. שלום לכולם. אם אתה רוצה שנדייק במספרים, אז כך: נעדרים יש לנו 19 נעדרים זרים, שזה 18 כנראה מתאילנד ואחר מאריתריאה, שאולי הוא - - -, אנחנו עוד לא יודעים בדיוק. ובחטופים אנחנו מדברים על סך הכול 31, מתוכם 24 תאילנדים. כמו שענבל ציינה, אנחנו בקשר עם הנציגויות. נותנים מענה והסבר ועזרה בכל מה שקשור גם עם החטופים, כמו שענבל ציינה את הפגישה שהייתה עם השגרירות התאילנדית, גם עם הנעדרים, גם עם ההרוגים, טקסים. בשעה זו, עוד חצי שעה יש טקס בשדה התעופה של עוד 10 ארונות תאילנדים. וגם היה בבוקר טקס של נפאלים שנרצחו. אנחנו לוקחים חלק ומשתפים את ענבל ואת כל מי שצריך. אנחנו בקשר איתם ואנחנו נותנים מענה ככל שאפשר. אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב, כמו שאמרת יושב ראש הוועדה, שחייבים לראות אותם ולזכור אותם ולתת להם את הפיצויים כמו כל אחד אחר. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני חוזר לשאלה שהפניתי אליכם כבר לפני שבועיים. אני לא מבקש לדעת נתונים של מי שכבר מאופיין כאן. אני מבקש לדעת על בסיס הנתונים שאתם ליקטתם מכלל השגרירויות. כמה מנותקי קשר יש שהם זרים מכל מדינה ומדינה. קודם כל, בואו נתחיל עם מנותקי קשר. ומהם אנחנו נגרע את הפצועים שאיתרנו, את אלה שנבהלו והלכו לאן שהוא. את אלה שזוהו בינתיים כחללים ואת אלה שאנחנו יודעים שהם חטופים. אם אנחנו לא נתחיל מלמעלה למטה אנחנו תמיד נצטרך להסתפק, נאלץ להסתפק בפתיתי מידע שחלקו תוצאה של פרסומים או של שמועות. שאלה פשוטה: האם את יכולה בבקשה לספק לי נתון מספרי מכל מדינה על מנותקי קשר שאינם בין החיים. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>  

אז כמו שאמרתי, מי שנחשב נעדר שאין לנו כרגע מידע מה קורה איתו יש לנו 18 תאילנדים כאלה ואריתראי אחד, בזרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, זאת לא השאלה שלי. אני אשאל עוד פעם. כמה הודעות על מנותקי קשר שקיבלתם מכל מדינה ומדינה. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>  

זה מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. זה מה שאת אמרת?

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>  

אני לא מדברת, אתה מדבר על עובדים זרים. אני לא מדברת על כל מי שמחזיק - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מדבר על עובדים זרים. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>  

כן. אז זה מה שיש לנו. את ה-18 האלה. ויש לנו את החטופים. זאת אומרת, יש את החטופים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, אל תתני לי עכשיו ללקט מספרית. אני צריך שתגידי לי משגרירות תאילנד קיבלנו דיווח בהתחלה שעמד על 90 מנותקי קשר. הכמות ירדה ל-60 כי 30 אותרו בדיעבד. ככאלה שיצאו לאן שהוא במרכז הארץ. מתוך ה-60 זוהו כחללים 30. מתוך ה-30 – 20 אנחנו יודעים שם חטופים ו-10 הם עדיין בגדר נעדרים. זו הסכמה שאני מבקש מכל מדינה ומדינה. לא מסובך. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>  

אתה צודק שזה לא מסובך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני רוצה את התשובה. תשובה פשוטה על שאלה פשוטה. 

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>  

אדוני, אתה בהחלט צודק. אבל הרשימות לא נמצאות כרגע מולי. ואם הייתם אומרים לי הייתי מעבירה לכם מראש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חמור מאוד. חמור מאוד. תקשיבי לי, לפני שבועיים בישיבת ועדה התפלאתי שאין לנציגות משרד החוץ - - -

 << אורח >> דליה גראד אפרת: << אורח >>  

אני - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברשותך, תאפשרי לי לסיים את המשפט. לפני שבועיים, תוך כדי שקיימנו פה דיון בוועדה, התפלאתי שנציגות משרד החוץ שנמצאת בדיון לא יודעת לספק לי את הנתונים. חשבתי לתומי שפרק זמן של חמש, עשר דקות, חצי שעה, משמע תוך כדי קיום הדיון אני אקבל את הנתון הזה. ואז חזרו אליי בהתנצלות ואמרו שצריכים ללקט את זה וזה נכנס לעבודה מיד ויספקו לי. חלף יום, חלפו יומיים, חלפו חמישה. פניתי שוב פעם. הוצאתי פנייה כתובה. פניתי אליכם עוד פעם השבוע. וכל פעם אני מקבל בדיוק את אותה תשובה: "אני מתנצלת שאין בידי את הנתון שאתה צודק שאתה צריך לקבל אותו ושהוא צריך להיות. אבל אני לא בעלת התפקיד, אז שנייה אני הולכת לבדוק, כי בעל התפקיד כרגע לא נמצא איתנו בזום". זאת ההתנהלות שאני מקבל מכם. אתם משרד החוץ. אתם משרד החוץ, אתם מייצגים אותנו בעולם. וכל הקשרים הקונסולריים מתנקזים דרככם. בלתי מתקבל על הדעת שאת לא יודעת להגיד לי מהם הנתונים שנמסרו שאיתם כוחות הזיהוי והחילוץ אמורים לעבוד. שאנחנו אמורים להסתייע ולהבין את זה. בלתי מתקבל על הדעת. איך אפשר לדעת שפנינו לכלל משפחות מנותקי הקשר בקבלת בקשת DNA, בשביל לבדוק אם יש התאמה עם הנתונים ועם הפרופיל הגנטי שהצליחו להרכיב בעמל רב במכון לרפואה משפטית? בלתי מתקבל על הדעת. לי אתם לא יכולים לספר סיפורים. ביום יום שלי מתחילת המלחמה אני נמצא בשורה. אני בקשר רציף עם ד"ר חן קוגל. אני יודע מהם הצרכים. שאלה פשוטה. קחי לך הפסקה 10 דקות. תחזרי אליי עם כל תשובה שלא תהיה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אדוני אולי רוצה שאני אתן איזה שהוא עדכון מהפגישה שהייתה לנו עם השגרירה התאילנדית? היא מסרה לנו מספרים. אני יכולה רגע לחזור עליהם, אם זה יספק. אני יכולה גם להגיד שגם לנושא הזה של DNA גם זה עלה בדיון. אני אשמח אחר כך לשתף בכל מה שעלה במסגרת מצומצמת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לפני שאת סוקרת, אני מקבל את זה. אבל זה חלילה לא מחליף את הדרישה האלמנטרית שלי ממשרד החוץ. בושה. בבקשה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

הפגישה הייתה ב-29 לחודש. אז השגרירה הייתה שהיו 26 הרוגים שזוהו, 18 עובדים שנפגעו, 6 עדיין מאושפזים מתוך ה-18. אחד ממש במצב לא טוב. ו-40 נעדרים. זה הנתונים שקיבלנו מהשגרירות התאילנדית במסגרת הדיון שהיה איתם. 

אני אגיד שיש שם צוות שהוטס במיוחד מתאילנד והיו שם נציגים כמובן מהצבא שעוסקים בנושא של הזיהוי וגם מהמשטרה. ועובדים בצוותי עבודה משותפים על הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. זאת אומרת שאם אני מבין נכון מדברייך ואני סוכם, היום שגרירות תאילנד לא יכולה לחייג ולשמוע מעבר השני של הקו 90 אזרחיה. 26, 18, 6, 40. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

ה-18 נפגעו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, נגרע אותם. נגרע אותם. 84. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אז 26 הרוגים. זה יכול להיות שכבר השתנה, כי זה היה ב-29 לחודש וכבר עכשיו עדכנו על עוד אחד, אז אני לא יודעת להגיד. אבל נכון ל-29 לחודש זה היה 26 הרוגים שזוהו ו-40 נעדרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. זאת אומרת שאם המכון לרפואה משפטית מבקש דגימות DNA בשביל להשוות לנתונים שאצלו התקבלו, הוא מבקש מ-40 משפחות. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן. זה מה שעלה מול השגרירות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

40 מנותקי קשר שלא יודעים מה עלה בגורלם. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

הנושא הזה גם עלה בשיח, בפגישה שהייתה. אני אשמח לעדכן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. רוצה רגע להרחיב לי על עניין ה-DNA?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לא, זה לא המומחיות שלי כמובן, אבל ממה שנכחתי בשיחה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את יודעת שזה מטופל. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

כן, אני יודעת. חד משמעית כן. ואני אגיד שזה בתיאום מוחלט עם התאילנדים. בתיאום מוחלט. נקבע שם איזה שהוא תהליך. אבל זה בתיאום איתם ואני אשמח אחר כך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, מעולה. מה עם שאר המדינות?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני נכחתי בדיון הזה, עם התאילנדים שהם נפגעו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. תודה גברתי. טוב, אנחנו ננסה רגע להבין על תהליכי הטיפול וההתייחסות קודם כל של אלו שנרצחו. אם נוצר קשר עם המשפחות. מי יוצר את הקשר עם המשפחות לטובת מתן פיצויים כקבוע בחוק. טובת פיקדון שישוחרר, שכר שעדיין לא הגיע. העברת מברק ניחומים. אני מניח שעל זה יוכלו לענות לי ביטוח לאומי. שלום גב' גבאי. 

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

צוהריים טובים. נטלי גבאי, מנהלת אגף סיעוד. אז ככה: התייחסנו לזה גם בדיון הקודם ואני אומר את זה שוב. הביטוח הלאומי מסתכל על עובדים זרים בדיוק כמו על אזרחי המדינה. ברמת הטיפול בתביעות אנחנו מן הסתם יוצרים קשר עם משרד החוץ ומעבירים את הנתונים. אנחנו משלמים למשפחות בדיוק את אותן הטבות שאנחנו נותנים לתושבי המדינה. אין שום הבדל בינם לבין מי שגר פה. אנחנו מטפלים גם בהטסת הגופות לחו"ל ומממנים את זה. אז כך שאיזה הבהרה נדרשת מצדנו בעניין הזה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. לגבי המדיניות אני מבין, סקרת את זה בפניי, אני חשוף לזה. ישר כוח בכלל למדינה. אני שואל אם כל אותם 26 משפחות של הרוגים שזוהו מתאילנד לדוגמה, האם השלמתם את אותו תהליך? יצרתם קשר, ניחמתם, הסדרתם מתן פיצויים, שחררתם פקדון, וידאתם שהשכר שלא שולם הועבר. 

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

לעניין השכר אגף פעולות איבה לא מטפלים בזה. אבל לעניין שאר הדברים אני לא יכולה להגיד לך סטטוס לגבי כל אחד. אבל יצרנו קשר לגבי כלל האנשים, מן הסתם, כל מי שנרצח ואנחנו יודעים עליו אז כבר יצרנו קשר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שכל 26 המשפחות ששכלו את יקיריהם מתאילנד קיבלו פנייה להסדרת מתן הפיצויים וההכרה שלהם כנפגעי פעולות איבה. 

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

קיבלו איזה שהיא פנייה. אני לא יכולה להגיד עד איזה גבול ובאיזה סטטוס כל אחד נמצא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא מספיק לי. 

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

אבל כולם קיבלו איזה שהיא פנייה. וטיפלנו, כל עובד זר כזה שזוהה, אז גם טיפלנו בהעברת הגופה ומימנו את זה, מן הסתם. ולצורך העניין, גם יש פנייה לעניין התשלום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני אשאל שאלה קצת יותר פשוטה. מבין כלל החללים האזרחיים שזוהו, הביטוח הלאומי יצר קשר והסדיר את נושא הפיצויים עם כלל המשפחות שלהם?

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. למה התשובה המאוד החלטית הזאת, והצודקת הזאת נכונה כלפי כמות גדולה של נפגעים ולא יודעת להיות החלטית לגבי 26 משפחות?

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

ככה: מכיוון שנושא התשלומים הוא טיפה אחר מאזרחים שנמצאים פה בארץ ויצירת הקשר היא יותר מורכבת. אז אני כן יודעת לומר בוודאות שיצרנו קשר עם כולם ונעשתה איזה שהיא פנייה. לא יכולה לומר עדיין מבדיקה איפה כל אחד מהמקרים האלה עומדים. ולכן הדיוק שלי היה בעניין הזה. אבל קשר נוצר עם כולם, עם כלל הפצועים ועם כלל החללים ועם המשפחות. ביטוח לאומי או תיאם מפגשים או איזה שהן שיחות. אנחנו על זה לגמרי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אז אני אומר לך למה אני שואל את זה ככה ואני מתעכב על זה. אני אספר לכם מקרה, שרובנו נחשפנו אליו, לגבי אירוע מצער שקרה בזיקים. בתוך מיגונית. רובם נרצחו, חלק קטן נפצעו, ושניים או שלושה ניצולים שהצליחו להסתתר מתחת לגופות ולמרוח את עצמם בדם ניצלו, ברחו. ובשלוש או ארבע תחנות מהרגע שהם יצאו מהמיגונית הם הודיעו שישנם עוד קורבנות שיתכן שחלקם בחיים באותה מיגונית. תמיד אמרו הודענו גם למחסום ההוא והודענו גם לרופא הזה. שלוש או ארבע תחנות כאלה. אף אחד אף פעם לא צלל ואמר אוקיי, בוא נוודא שזה גם מיושם. 

זה שיצרתם קשר זה מעולה. אני מבקש לדעת איך אני מקבל מכם סטטוס לגבי כל משפחה ומשפחה של אותם נרצחים. תכף אני עובר בדיוק באותו משקל גם על אלה שנפצעו. אני מבקש לדעת איך אתם באמת מיישמים את הכוונות והמדיניות היפיפייה והטהורה של מדינת ישראל. לא רק 'יצרנו קשר ואמרנו שמגיע להם'. מדהים. שלב הבא גם צריך ליישם את זה. כמו שידעתם לעשות את זה כלפי כלל אזרחי ישראל שנפלו, כנ"ל זה צריך להיות כלפי אותם עובדים זרים. 

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

אז כמו שעשינו את זה כלפי כלל אזרחי מדינת ישראל, עשינו את זה גם כלפי העובדים הזרים. אם בסופו של יום העברנו, הטסנו גופות וטיפלנו, אז נוצר קשר יותר מנוצר קשר. יש פה תהליך שהוא עובד והוא קיים. ואם צריך לעדכן בסטטוס לגבי 26 המשפחות האלה אנחנו נעדכן. זה קודם כל העניין הזה. איפה זה עומד ובאיזה שלב כל טיפול. 

שילמנו גם מענקים לכולם. זה משהו שאנחנו כבר יכולים לומר אותו. אבל משהו שהוא יותר פרטני לגבי כל אחד מהמשפחות אנחנו נוכל לבדוק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אשמח לקבל את אותה התייחסות פרטנית כלפי גם ה-18 שנפצעו. וכנ"ל כלפי הנפגעים ממדינות אחרות. כן, בבקשה אלי כהן מוגרבי. 

 << אורח >> אלי כהן מוגרבי: << אורח >>  

אני רוצה להתייחס בשני משפטים. אחד, אני מרכז את החקלאות בשדות נגב ולצערי גם אצלי נהרגו זרים. אבל אני רציתי להתייחס לנפאלים שנהרגו שם. נהרגו 10 נפאלים. ויש נעדר נפאלי שלא שמעתי אותו עכשיו ברשימה שדיברו ממשרד החוץ בדיווח. יש לי שלושה פצועים. 

אז ככה, הטיפול של ביטוח לאומי בנושא הפצועים הוא טיפול נכון, מצוין. מטפלים בהם, ממלאים להם את הטפסים, טופס 580 או 520. העניין הוא עם אלה שנמצאים בנפאל. אני בקשר און ליין עם השגריר בנפאל. לא ידוע לי עד אתמול שיצרו קשר ביטוח לאומי עם המשפחות בנפאל. אני יצרתי קשר עם ביטוח לאומי, דיווחתי להם הכול. ביקשו נתונים, ביקשו מספרי חשבונות בנק, ביקשו לתאם דברים. אבל עדיין לא יצרו איתם קשר לפי מיטב ידיעתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך. 

 << אורח >> אלי כהן מוגרבי: << אורח >>  

ואני עדיין לא יודע איפה זה מתקדם. לגבי זיהוי הגופות, זוהו רק חמש גופות מתוך הקבוצה שנהרגו בעלומים. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אז קיבלתי תשובה. היא חלקית. אני עדיין נותן לכם קרדיט ואני מבקש לקבל את ההתייחסות שלכם בכתב. אני מניח שעד מחר בצוהריים זה מספיק זמן ללקט לי את הנתונים ולהתייחס אליהם?

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

נשתדל לעשות את זה כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין משרד ממשלתי שזה לא מטבע לשון שלו. מתי? כמה שיותר מהר. ואיך עושים? ביעילות הגבוהה ביותר. 

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

אני לא יכולה להתחייב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה. אז בואי תאמרי לי כמה זמן אתה יכולה להתחייב?

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

לא, אני מניחה שעד יום חמישי אנחנו נוכל לתת את הנתון הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קיבלתי. 

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

חשוב רק להבהיר, ברגע שיש הודעה פורמלית רק של חמישה נפאלים הביטוח הלאומי מסתכל רק על חמישה. עד שאין איזה שהיא ודאות אם אדם הוא באמת זוהה, אז מבחינתנו הוא נעדר. וצריך את זה לקחת בחשבון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מקבל, אני מקבל לחלוטין. לחלוטין, בטח, מה השאלה בכלל? 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

כבוד יושב הראש?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן אלכס? ברוך הבא. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

תודה. השאלה זה בעצם כל הזכויות של ביטוח לאומי. השאלה מה קורה בהעסקה ישירה? הרי גם עובדי החקלאות, גם עובדי הסיעוד, המעסיק הישיר שלהם יש להם מה שנקרא מישהו - - - אותם. מישהו צריך להעביר להם את השכר ואת הפיצויים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לעניין השכר. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

גם את הפיצויים. וזה א' יכול להיות שגם אותם אנשים נפגעו. ו-ב', גם אם הם בעזרת השם בריאים ושלמים, הם בתקופה מאוד - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מיד נוגע גם בזה אלכס. תודה רבה לך. טוב, מי דואג לתכלל, להתייחס, לטפל, ברכוש עובדים זרים שנפגע? מי נותן על זה את הדעת?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שרפו את המגורים, לצערי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה. עדיין, נגרם להם נזק. מי יודע לתכלל את זה, להתייחס לזה, לשפות אותם?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

רשות המיסים אמורה לטפל בעניין הזה. עו"ד שירי לב רן, משרד העבודה. אני הממונה על זכויות עובדים זרים. מבדיקה שאנחנו עשינו מי שאמור לטפל בזה זה רשות המיסים. אבל מפנייה שאנחנו קיבלנו מבדיקה מול רשות המיסים נאמר לפונה שפנה בשם עובד, שרשות המיסים לא מכירה בעובדים הזרים ככאלו שזכאים מבחינת מס רכוש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את אמרת כרגע את דעתך או ידיעתך לגבי האחריות שלהם?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אני אומרת שמבחינת מיטלטלין, כשיש פגיעה או צריך לקבל איזה שהוא פיצוי בעקבות המצב, הערכאה שאחראית על כך, הרשות שאחראית על כך היא רשות המיסים. אבל כאשר נעשתה פנייה לרשות המיסים בעניין הזה לגבי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ומה עשיתם עם זה?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אנחנו פנינו לרשות המיסים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כן. מה עשיתם עם זה כשהם אמרו לכם שעל פי ההבנה והגישה שלהם ההתייחסות לעובדים הזרים במקרה הזה שונה?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז הדברים האלה נעשו היום. אנחנו פנינו וטרם קיבלנו תשובה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אני אשמח לקבל את התייחסותם דרכך. בסדר? הואיל ואתם פניתם. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

מאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה קורה עם מתן תמיכה נפשית לעובדים הזרים שחוו את התופת ושרדו? מי נותן לזה מענה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אמרתי שבפעם הקודמת, ואני גם אדגיש עכשיו, יש קו פניות לעובדים הזרים, הוא נפתח לכולם החל מה-7 באוקטובר. ובמסגרת קו הפניות ניתן לקבל גם תמיכה נפשית מעובד סוציאלי של רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות מתורגמן. אז זה גם מענה שניתן בקו הפניות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא מענה שאמור להינתן על ידי הביטוח הלאומי? 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

היא יודעת להגיד לגבי הביטוח הלאומי. אני יודעת להגיד על מענה שאנחנו יזמנו כדי לתת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יוזמה מבורכת. אבל אם היא קיימת אז לוודא רק שאין כפל, שבשביל לא לבזבז אנרגיות. 

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

אנחנו כמובן כל מי שהוכר כנפצע זכאי לקבל טיפולים של תמיכה נפשית. גם מי שאין לו הכרה כנפגע פעולות איבה ועדיין צריך לקבל זכאי לקבל טיפולים במרכזי החוסן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בדיוק הובלת אותי לשאלה הבאה שלי. זה קורה לך כמה פעמים. כמה עובדים זרים פנו למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה?

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

הנתון הזה שקוף במערכות שלנו. בגלל שההתייחסות היא מאוד זהה למי שבעצם תושב ומי שהוא תושב חוץ או עובד זר לצורך העניין, אז צריך לעשות את זה בצורה פרטנית ולהוציא את זה מהמערכות. זה משהו שכרגע לא עשינו, כי יש לנו המון המון תביעות לטפל בהן. וככל שיידרש בעתיד נראה איך אנחנו מוצאים לזה זמן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אז זאת אומרת שלא פנו אליכם. איך אתם מנגישים את האפשרות? במגוון שפות, באמצעות הוצאת אגרות?

 << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>  

אני לא יכולה לומר אם פנו אלינו או לא פנו אלינו. זה נתון שלא קיים ברשותנו בשלב הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. אז בואי תוסיפי לך עוד משהו לאותו נתון שאני זקוק לו. תודה. טוב, אז לפני שאנחנו נעבור הלאה אנחנו נתחיל קודם כל עם סקירה והתייחסות של משרד העבודה. עו"ד שירי, אבקש לדעת באילו מקרים חלה חובת הודעה מראש לפני התפטרות בזמן מלחמה. אני יודע שבענף הסיעוד האשרה מותנית בכך. ולדעת האם מבחינתכם, במידה ולא נוהגים כך, האם ההגדרה היא הגדרת נטישה של העובד את המטופל?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אדוני, ברשותך אני אחלק את התשובה לשתיים. קודם כל, אנחנו מתייחסים אל העובדים הזרים, ללא קשר כרגע לענף שבו הם מועסקים, כמו לכל עובד אחר. זאת אומרת, אין מבחינתנו הבחנה בעניין הזה בין היות העובד זר או ישראלי מבחינת המצב החריג, מצב החירום שחל כרגע. ולכן אנחנו אומרים שכאשר רוצים לעשות סיום של יחסי עבודה, אז יחולו דיני העבודה שחלים כרגע. עכשיו, אני לרגע קופצת רק לשאלה השנייה לפני שאני חוזרת לשאלה הראשונה. עניין הנטישה הוא עניין, אני אומרת את זה בלי שום קשר למצב כרגע. נטישה היא עניין פלילי. כאשר עובד עוזב ללא מתן הודעה מוקדמת או עוזב מהרגע להרגע אנחנו עדיין לא רואים בדבר הזה כנטישה. נטישה היא בהתאם לחוק השארה של חסר ישע ללא - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא, מה פתאום. מה פתאום, חד משמעית, אני לא מסכים לקבל את זה. מה פתאום. לא כל עובד זר מועסק אצל מטופל סיעודי. ועובד שנוטש את המעסיק שלו בחקלאות, המעסיק הוא לא חסר ישע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא חסר ישע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בהגדרה שלו, בהגדרה שלו ובטרמינולוגיה זה ילד או מוגבל ניידות שלא מסוגל להגן על עצמו. חקלאי שכל עולמו חרב כמעט ברגע, שהיבול שלו כמל וכל התוכניות שלו מתבטלות וזה מפעל חייו שיורד לטמיון ברגע ועובד נוטש אותו, הוא נוטש חסר ישע. בסדר? בואו, חשוב רגע שנבין את זה. אני מבקש לדעת מבחינתכם באילו מקרים חלה חובת הודעה מראש, מה עושים בשביל לא לעודד את זה. אם יש בן אדם שמגדל פלפלים בעוטף עזה, אבל גם תפוזים ברעננה ועובד מחליט שהוא לא רוצה להישאר והוא מודיע שעוזב. כשהמעסיק יודע לספק לו חלופת הכנסה, בוודאי לתקופת המלחמה באזור בטוח יותר. והעובד בכל מקרה מחליט שהוא נוטש אותו ועוזב, הוא נטש חסר ישע. תתרגלו, אנחנו בימי מלחמה וכך צריך להסתכל על זה. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אני בהחלט מבינה מה אדוני אומר. ועדיין אני לפחות חייבת להיות כפופה למבחנים המשפטיים. אנחנו בהחלט לא מעודדים עכשיו עזיבה כתופעה או לא, בטח ובטח לא קוראים לאיזה שהיא עזיבה כזאת. אנחנו כן אומרים שיחול הדין בכל מה שקשור בסיום יחסי עבודה. בוודאי שעובד צריך לתת הודעה מוקדמת. הכללים הרגילים חלים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, עוד פעם, אבל זה לא רגיל ולא בזמן רגיל. ואני מבקש לדעת האם אתם מבצעים הבחנה בין ימי שגרה לימי מלחמה?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

כן. אז בוודאי שאנחנו מבצעים את ההבחנה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

במה היא באה לידי ביטוי?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

בכל הנוגע למקומות. למשל אנחנו בודקים האם מקום העבודה הוא כזה שבהוראת פיקוד העורף הוא נסגר? האם ניתן להגיע למקום העבודה? האם מקום העבודה מוגן? זאת אומרת, ברור שהמצב כרגע, מצב החירום כרגע מצריך להסתכל על עוד נסיבות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה הבקרה שבאמצעותה אתם באמת מאפיינים את זה? כי לי יש איזה שהיא הצעה אופרטיבית. אבל לפני שנגיע אליה אני רוצה קודם כל ללמוד איך אתם מתנהגים היום. לא יודע, אם עכשיו לדוגמה מר מוגברי, יש לו חלקת גידול של תפוחי אדמה בעוטף, ב-07. הוא לא יכול באמת לתפעל את האופרציה שם. אפילו קומביין הוא לא יחשוף שם לשטח. הגיע אליו עובד ואומר לו 'תשמע חביבי, אני פה לא עובד'. אומר לו 'כמובן, אין שום בעיה. בוא תעבור לשטח גידול חקלאי שלי בערבה התיכונה או צא לנוח באיזה שהוא בית הארחה בערד ואני משלם אותו וכשהמצב יירגע תחזור לעבודה'. הוא אומר לו 'לא, לא, אני עוזב. אני לא נשאר'. האם זה נכנס תחת הגדרה של נטישה או לא?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אני עוד פעם אומרת, אנחנו לא משתמשים במונח 'נטישה'. אנחנו משתמשים, בעצם בודקים האם העובד, אוקיי. הדוגמה שאדוני נתן היא דוגמה מצוינת. אני אתייחס אליה. במקרה כזה בהחלט העובד יש לו חלופה לעבוד במקום עבודה בטוח, כפי שאדוני ציין. ולכן אם הוא אומר אני בכל זאת לא מעוניין למעשה הוא מודיע על ההתפטרות שלו, על כל הכללים שחלים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואז בתוך זה הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים. חברים, מידי פעם ככה מבליח לי שאני מבין כמעט מההתחלה כמעט את הסוף. מידי פעם. אני שואל שאלה, אני רוצה ללמוד את התהליכים הסדורים. אני רוצה לדעת אם נתנו על זה את הדעת, רוצה לדעת אם מבינים את האינטרפרטציות. יש לי גם הצעה. לא, אני רק מנסה רגע להבין. אני רוצה לדעת לקראת מה אנחנו הולכים להתעורר מחר. כי חקלאי, לא מספיק שמפעל ידיו, מפעל חייו התרסק תחת הידיים שלו על לא עוול בכפו והוא נכנס לחובות עתק, הוא בעוד חצי שנה-שנה הולך לקבל איזה שהיא תביעה שהוא לא יודע לצאת ממנה. אז אני הולך לרסק לו גם את הנפש וגם את המשפחה שלו. ומה? כדי שאני אסתמך על עגבניות מטורקיה? לשם אני אגיע? איך אני מעודד? איך אני שומר על האינטרסים הלאומיים שלנו אם לא נגן עליהם? איך? באותה נשימה שאני רוצה לשמור ולהגן ולכבד את העובדים, לפחות באותה מידה. בואו, שנייה, בואו נתעורר טיפה. לפחות באותה מידה חייב לדאוג למעסיקים. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז בעניין הזה, אדוני, אני חייבת להצטרף לדברים האלה. אני אומר שבוודאי שגם במקרה שלי, ביחידה שלנו, אנחנו בהחלט מסתכלים על המקרה עצמו ובודקים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איך אתם מסתכלים? באמצעות איזה מנגנון? איך זה משתקף אליכם?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אני אומרת, אני רוצה רק להגיד שמעבר ליחידה שלנו שמטפלת בזכויות של העובדים הזרים, משרד העבודה מסתכל בהחלט על התמונה הכוללת ולוקח כשיקול בהחלט גם את האינטרס של המעסיקים ואת האינטרס של העובדים כאחד. זאת אומרת, אין כאן איזה שהיא התייחסות נקרא לה אינטרסנטית. או זה שמסתכלים על זה מפריזמה אחת גברתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי גברתי. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

לגבי איך אני, איך זה נבחן אצלנו ביחידה? מגיעה אלינו פנייה ואנחנו בודקים את הפנייה בהתאם לנסיבות שלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אז לפני שאני אציע את ההצעה שלי ואני אקשיב לאורח שלנו, מי אדוני, מאיפה? 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

יוני דמרי, מנהל התחום החקלאי בתנועת המושבים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, תכף. אז אני מבין מתוך דברייך, גברתי, שעמדת המדינה שכאשר יש חלופת העסקה במקום בטוח או חלופת שהות בטוחה ונעימה על חשבון המעסיק וחרף כל זאת העובד החליט לעזוב, אז העזיבה נחשבת התפטרות, על כל ההשלכות. זו עמדת המדינה?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

זה לא קשור לעניין המנוחה, כן?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, אני מסביר. מגיע עובד שביום יום שלו עובד בעוטף ישראל. היום לא יכול לעבוד שם. הוא לא רוצה והמעסיק גם לא מנסה להפעיל אותו שם. אומר המעסיק בוא בזמן הזה אני מגדל פלפלים בערבה התיכונה, שאינה חשופה לאותו מצב כאוטי שבו אנחנו נמצאים. ואני, הנה, אני מספק לך מקום לשהות בו, דרך להתפרנס בה, באותו תחום שבעטיו הגעת לארץ. הנה, אני מספק לך פתרון. או לחילופין, אני מגדל רק בעוטף ישראל. משכך, אין לי לספק לך מקום עבודה אחר, כי אני גם לא בקשרי חברות עם חקלאים אחרים באזורים אחרים. אבל בינתיים שכרתי לך חדר עם עוד חבר שעובד איתך, לכו לאיזה שהוא בית הארחה במקום שהוא משוחרר מאותם עומסים ותחושות לא נעימות של המלחמה. אני משלם את זה. יהיה לך שם אוכל ושתייה ומקום לנוח בו ואפילו לשחות אולי. כשתסתיים המלחמה תחזור לעבודה. אומר העובד 'לא רוצה. אני עוזב'. זאת אומרת שאני לא עוזב רק בגלל שעכשיו אני לא יכול לעבוד ומסוכן לשהות במקום שבו אני רגיל לשהות, אלא אני עוזב, זו ההחלטה שלי. כי אמא שלי לחצה עליי, כי אשתי לא מוותרת לי, כי אני לא יודע מה. 

אני רוצה להבין, האם לעמדת המדינה העזיבה הזאת נחשבת התפטרות?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אני אומרת, ככלל כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זהו, זה מה שרציתי לשמוע. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

לא, ואני אומרת. רגע, שנייה, שנייה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לפעמים תשובה יכולה להיות פשוטה של כן או לא. ענית לי 'כן', תודה. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

רגע, רגע. אני אומרת, ככלל כן. אני גם רציתי להגיד לאדוני לעניין המנוחה שהמעסיק לא חייב להתחייב פה בבריכות שחייה וכדומה. פשוט צריך להציע חלופת עבודה, זה הכול. מה שכן, אני אומרת את ה-ככלל כן הזה מאחר ואנחנו לא מכירים, תמיד יכול לבוא איזה שהוא מקרה עם נסיבות ספציפיות ולכן אני אומרת את זה תחת ההסתייגות של נסיבות ספציפיות שכרגע אני לא יכולה להתייחס אליהם. אבל ככלל העיקרון הוא שכן. 

אין צורך, אני אומרת את זה, לא אמרתי את זה פעם ראשונה בדיון הזה. אני אמרתי את זה גם לפניות שהגיעו אליי עד היום מאז ה-7 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני אשיב. אני אשיב וזה הופך את היוזמה שאני מבקש לקדם עכשיו לברת התגבשות, לא רק נכונה, אלא הכרחית. הכרחית. כדי שבאמת אתם תוכלו לבחון אחד לאחד בשעת אמת ולכוון ולהגיע למסקנה, וכדי שנמנע מצב שבו עובדים זולגים כטרף קל לאותם עורכי דין נוכלים, המחכים להם בבתי המלון ובשדה התעופה – אני מציע שבאופן מיידי נדאג להקים גוף שיכול לפשר, לגשר ולתווך במחלוקות בין עובדים זרים למעסיקים על רקע המלחמה. הלוואי וזה יהיה גם דבר שבשגרה, אבל קודם כל נדבר על ימי המלחמה. כנראה עדיף במשרד העבודה, אצל ממונה זכויות עובדים זרים, בשיתוף כמה גורמים. כדי שככל שישנן שאלות או נושאים שהשיח לגביהם הוא אפור ולא החלטי וחלוט, הוא יעלה, ישתקף, ייכתב וייחתם באותו מעמד בוררות ותיווך. על ידי כך, אני אשמח, אגב, שביטוח לאומי ייקחו בזה חלק. אבל במהות משרד העבודה זה הגוף שאמון. בקצה, משרד העבודה זה הגוף שאמון מטעם ממשלת ישראל ומדינת ישראל לדאוג לזכויות העובדים. כשהם כבר יחוו את דעתם והם יהיו חלק מתהליך, אף אחד לא יכול לטעון אחרת. אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד רק רגע, לא מוצו כלל הזכויות. 

אז אני אבקש יותר מאוחר את התייחסותך ליוזמה שאני מבקש לקדם. סדר רשות הידובר עובר כרגע ליועמ"ש הוועדה. לאחר מכן אליך ואז אליך. 

 << דובר >> נתן פרלמן: << דובר >>  

אני רק רוצה להבהיר בנושא הזה. השורה שנגעה בשתי נקודות: הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. בשניהם, גם בסעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת וגם בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים השאלה היא, ההגדרה של החוק היא שאין לדרוש מן העובד להמשיך לעבוד. וזאת סוגיה עובדתית ומשפטית מורכבת. לגבי פיצויי פיטורים אני גם אציין שהוגשה בשבוע שעבר הצעת חוק של חה"כ שרן השכל שחלה לא רק על העובדים הזרים, אלא באופן כללי. ויש כאן גם עניין בענף הסיעוד יש את הנוהל של מתן אותה הודעה מוקדמת. יש גם את העניין של התקנות של הפיקדון שבענף החקלאות לא פורסמו והיה על זה בג"ץ שאמר שזה מעלה קושי. וגם היו מקרים, כפי שציינו בנייר העמדה של החקלאים, שהמדינה השתתפה בפיצויים האלה. אז זאת סוגיה לא פשוטה. וטוב לשמוע את העמדות של כלל הגורמים שקשורים לכך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חד משמעית. אני מקבל ומכבד מה שאדוני אומר. אני רק אומר, הואיל והליך חקיקה, בוודאי חקיקה פרטית, הוא מורכב ומייגע ובזמן הזה נשתלים הזרעים במקום זרעי החמניות מה שנקרא, נשתלים לצערנו זרעי התביעות שהולכים ותופחים. וכשהם יגיעו בצורת כתב תביעה זה כבר יהיה בשלב מאוחר ומתקדם יותר. 

 << דובר >> נתן פרלמן: << דובר >>  

ודאי שהרעיון של יושב הראש להקים מנגנון שימנע את הבעיות מראש. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז עוד לפני המנגנון, אני רק רוצה להגיד לאדוני שאנחנו, כפי שאמרתי את זה גם בדיונים קודמים אני אומרת את זה גם עכשיו. אנחנו נותנים את המידע לעובדים בחינם. אנחנו לא גובים על זה שכר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למי שמבקש לדעת. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

לא, אבל אנחנו גם נותנים ביוזמות על מנת להפיץ את המידע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את יודעת להתחייב בפניי שהמידע שאת מבקשת להעביר מגיע לכל מאה אחוז הפוטנציאליים קהל היעד?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אני יודעת להגיד לאדוני שאני עושה את המקסימום, כמו למשל לפנות לשגרירות תאילנד, לנספח העבודה שנמצא בתאילנד. לשבת איתו מספר רב של שעות ולהסביר לו בדיוק את כל הזכויות שמגיעות לעובדים גם במהלך - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

	ואת משוכנעת שהוא משוחרר באמת לתווך את החומר שאת מעבירה לו לכל אחד ואחד מהעובדים? מדובר באלפי עובדים. כ-8,000 עובדים כבר עזבו את הארץ. אנחנו יודעים כמה פיצוצים אנחנו הולכים לקבל מהם?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

שירי, התראיינת גם לטלוויזיה התאית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני לא מסתפק בזה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לא, יש וובינר שהוא עומד באתר עם כל ההסבר על הזכויות ששירי עשתה. היא התראיינה יחד עם השגרירות, היא התראיינה לטלוויזיה התאילנדית כדי להסביר את כל הדברים האלו. אנחנו מפיצים חוזרים. יש עוד איזה שהוא פער שירי?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תקשיבו, לגישתי כל סיום קשר, סיום קשר כלשהו, בוודאי העסקה, לכל שכן בין עובד זר למעסיק שלא בארץ מולדתו, חייב להתבצע באופן מסודר, כתוב, חתום ומבואר בשפת אימו. כדי שלא ייווצר מצב שבו יש אי הבנה שא הגיעה לידי מיצוי. גם כי המעסיק לא היה פנוי, גם כי הוא לא הפעיל מספיק שיקול דעת, גם כי העובד לא סיפר לו את כל תוכניותיו. יכול להיות שהוא אומר לי מגיע 20,000 שקלים. עדיף לי לסתום את הפה, בסוף אני אקבל 70,000 שקלים, כשבפועל לא אכפת לי שלמעסיק ייצא מהכיס 200,000 שקלים. 10 עובדים – 2 מיליון שקלים. אני לא בוחן כליות ולב. ואני רוצה לנסות לצמצם לכדי מינימום של המינימום את החשיפה הזאת שבין היתר גם תפגע בשמה הטוב של מדינת ישראל. כי בלתי מתקבל על הדעת שהמדינה מוציאה סכומי עתק כדי לשפות נפגעים בפעולות איבה שאינם אזרחי המדינה, להתייחס אליהם, על כל המשמעויות כאילו הם אזרחי המדינה, ובסוף ייצא שכרנו בהפסדנו רק בגלל שלא היה איזה שהוא מנגנון שווידא שהצדדים הבינו אחד את רצון השני וציפיות השני. שגישר ותיווך ביניהם ווידא החתמת סיום העסקה לשביעות רצון שני הצדדים. לא נראה לי שמדובר באיזה שהוא רעיון מהפכני שאני מביא פה. אבל וואלה, משהו קטן. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

זה גם מתקיים הלכה למעשה מידי יום ביומו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איך זה מתקיים? תספרי לי, אז אני לא יודע את זה. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אני אומרת לאדוני, יש הרבה מאוד פניות שמגיעות אליי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עוד פעם את חוזרת אליי לפניות. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

רגע, רגע, שנייה. גם של המעסיקים עצמם, גם בחקלאות. נמצאים כאן נציגים שאני מאמינה שיוכלו להצדיק את הדברים שאני אומרת. שבמקרים שיש מחלוקת או לחילופין, כאשר אנחנו רוצים לתת את המידע מראש, אנחנו רוצים לאפשר לעובדים ולמעסיקים לקבל כל אחד את מה שמגיע לו. אף אחד לא מחפש לעזור למישהו להתעשר על חשבון האחר. 

אין לי אפשרות לפקח או לדעת בוודאות שאני מגיעה למאה אחוז של האנשים. כי אין לי את האפשרות לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואני נתתי לך פתרון. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אבל גם הפתרון של אדוני, היוזמות האלו הן נעשות, אני לא יכולה לפקח שכל עובד קורא את ההודעות שאני שולחת לו. אני יכולה לשלוח את ההודעות האלה ובתקווה שבאמת העובד הזה יחסוך לעצמו את כמה השקלים בפנייה לעורך דין פרטי וידבר איתי ויקבל את המידע המהימן ביותר בעלות אפס. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אשאל אותך שאלה. את מודעת לעובדה שישנם עובדים שחתמו על ייפויי כוח לעורכי דין?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את מסכימה איתי שסבירות הדעת להניח שאם היה מתקיים שיח אובייקטיבי בין הצדדים, חלק לא מבוטל מייפויי הכוח האלה היו מתייתרים?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אני לא יודעת, אני מעריכה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

"אני מעריכה".

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אני לא יודעת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מספר לך שאני נפגשתי עם חקלאים, אני נפגשתי עם חקלאים במעט זמן הפנוי שהצלחתי למצוא ירדתי לדרום ואני מתכוון להמשיך לרדת. ולא הסתפקתי במפגש בבתי אריזה, אלא חדרתי לתוך עומק החממות. ובתוך החממות דיברתי עם חקלאים ועם העובדים שלהם. ואני אומר לך, שאומרים לי חקלאים בדמעות. את רואה גברים, גברים חסונים, חזקים, מלח הארץ, שאומרים לי בדמעות 'תקשיב, אני מתחנן לעובד לקבל כסף. פשוט הלך. אני ממש רוצה לראות אותו. לא נעים לי קודם של שיחשוב שאני לא אשלם לו. ו-ב' היה לי לא נעים בהתחלה. היום אני כבר מבין שמי שהלך או בוודאי זה שמיד מיהר להגיד אוקיי, לא מתאים לי, אני לא מסדיר איתך את העניינים, זה בן אדם שיש לו ציפיות זדוניות לרסק אותי. אני רוצה לשלם. אני לא מתחמק מזה'. 

אני שואל אותך, אם את מוציאה אגרת לכל מעסיק ואת אומרת לו חובה עליך שברגע שעובד אומר לך שהוא מתכוון לעזוב, אתה נותן לו את אותו פולדר, את אותה אגרת שבה מסבירה את הקיום של אותו מנגנון שבאמצעותו הוא יכול לגשר על הפערים שיש לו עם המעסיק. אני אומר לך שבבוא היום, היה ועובד יגיד אני לא רוצה להיפגש אתכם. בבוא היום כשהתיק שלו יגיע בפני בית משפט לא יקום השופט שיגיד שהוא יכול להרשות לעצמו להתעלם מהכוונה הטהורה של המעסיק להסדיר את הזכויות שלו, של אותו עובד ברגע שהוא עזב. 

אני יודע שבהצעה הזאת שלי אני לא מבטל לגמרי את החשיפה. כל מה שאנחנו עושים זה לנסות לצמצם. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אדוני, זה קיים. כי יש את חוזה ההעסקה הסטנדרטי ובתוך חוזה ההעסקה שמפרט את כלל זכויות העובד יש גם הפניה לקו הפניות של רשות האוכלוסין וההגירה, את הטלפון. גם את הטלפון שלי. ומי שרוצה יכול לפנות. זאת אומרת המידע קיים. גם העובד מכיר אותו וגם המעסיק מכיר אותו. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אולי לעשות שאלות תשובות או איזה שהיא חוות דעת וזה יהיה לפרסום. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

בהחלט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מקבל את הרעיון. בלית ברירה. רק כי אין לי מספיק שותפים לשאיפה שלי. רק בגלל זה. אני יודע, אני יודע מה זה, איזה מבוכה ונזקים ועוגמת נפש זה יכול למנוע מאותם חקלאים נפגעים. וממדינת ישראל. 

טוב, לפני שאני אתקדם הלאה, ברשותך. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

עו"ד דפנה פודור ממטה מאבק הסיעודיים. אני עצמי הייתי אצל עו"ד שירי לב רן בגישור. זה היה לפני הרבה שנים. אבל הסמכות בחוק לגישור היא קיימת וזה מנגנון שכבר קיים ואין צורך להקים אותו. מה שכן, אפשר ככה, בן שאל אותי ודיברנו על זה קצת. מה שכן אפשר אולי לפנות בפנייה לבתי המשפט, שישלחו לגישור, אולי גישור וולונטרי, זה תמיד וולונטרי. יציעו לצדדים גישור לפני שמבררים את התביעה, לפני הוכחות, לפני שנגרמות כל ההוצאות האלה. וזה יכול אולי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אתייחס, ברשותך, לפני שאני אעבור הלאה. לגישתי אותו מנגנון נחוץ מאוד שקיים נותן מענה לעובד זר שמגיע בידיים נקיות ובאמת מנסה ליישב את המחלוקת בינו לבין המעסיק בדרכי שלום. הוא אומר אני לא רוצה שקל שלא מגיע לי. בואו נלך לאיזה שהוא הליך בוררות וולונטרי שבאמצעותו אנחנו באמת נברר אם אני או אתה צודקים. הבעיה שלי עם אלה שמראש מנסים למצוא את הפרצה כדי לבשל תביעה שניתן לא להגיע אליה. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אני אגיד שהרבה פעמים זה המידע שהם מקבלים, במיוחד בזמנים כאלה שיש חשש לחייהם והם בורחים בבהילות מהארץ. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

והם בורחים ממקום אחד למקום אחר בשביל הפרש הכסף. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ולאור כך אני מבקש לעודד את אותו מנגנון ולהנגיש אותו כמה שיותר. בבקשה. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

תודה רבה אדוני יושב הראש. יוני דמרי, אני מנהל את האגף החקלאי בתנועת המושבים. ראשית, אני רוצה לברך על הדיון הזה ועל הקו שאותו אתה מתווה. החקלאים בחבל התקומה, חבל אשכול, נפגעו. חטפו מכה. על מנת לשקם את החבל הזה החקלאות היא גורם מרכזי. ועל מנת להבטיח שהחקלאות שם תמשיך אנחנו מחויבים לשמור על החקלאים. ירדתי בשישי האחרון ובשבת לאילת, לפגוש גוף שנקרא 'נשות החקלאים'. הם הפה של החקלאים של הבעלים שלהם שנמצאים בשטח. הבעלים לא ישנים בלילה מהפחד של העובדים הזרים מהתביעות שעומדות בפניהם. אנחנו כמדינה חייבים למצוא איזה שהוא מנגנון, איזה שהוא פתרון. ההצעה שלך היא מצוינת, אבל צריך למצוא מנגנון שגם יגן על החקלאי על מנת שהוא יוכל לייצר את מה שהוא יודע לייצר וזה חקלאות, ולא להתחיל לייצר את מה שהוא לא יודע לייצר וזו הגנה משפטית. 

באשר לעובדה שחקלאי, שעובד זר בורח ממקום לחימה, אני מקבל את זה, הוא חס על חייו וזה לגיטימי. קצת קשה לי לקבל שעובד שעובד אצלי במשק, שאני לא גר באזור אשכול, אומר לי שמחר הוא עוזב, מהסיבה הפשוטה, שמעסיק אחר הציע לו יותר כסף. אז אני יכול להבין, אבל אני לא יכול לקבל את זה. שירי, אנחנו דיברנו קודם על נטישה. את פנית ביוזמה לעובדים הזרים במי שרוצה למצות את זכויותיו. האם פנינו גם לחקלאים למצות את זכויותיהם באשר לנטישות של עובדים שלא הודיעו להם ועברו ממקום X שהוא לא מסוכן למקום Y שהוא לא מסוכן?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

מה שאני הצעתי לעובדים זה ככל שהם רוצים - - -

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

לא לעובדים, למעסיקים, למעסיקים. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אבל אתה אמרת משהו לא מדויק. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

אני לא אמרתי, אני שאלתי. האם באותה מידה שפנית לעובדים והצעת להם את עזרתך, אוקיי? האם פנית גם למעסיק ואמרת לו אתה זכאי לתבוע בגין נטישה ממקום לא מסוכן למקום אחר לא מסוכן?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אני רוצה להזכיר לך שאני הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה ולכן התפקיד שלי - - -

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

אז זו הסיבה שביום השני ללחימה נכנסת לנתיב העשרה שהיה שטח צבאי סגור והלכת לחפש את העובדים הזרים שנפגעו? כלומר, המעסיק שחס על חייו באותו רגע הוא לא מעניין. ביום השני ללחימה היית בנתיב העשרה והלכת לחפש עובדים שנפגעו. נכון?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אתה שואל או אומר?

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

אני אומר ורוצה את הסמכתך. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אז אתה לא תקבל את הסכמתי. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

את אישורך, את אישורך. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אין לי מושג על מה אתה מדבר. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

לא היית בנתיב העשרה ביום השני ללחימה?

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

ממש ממש לא. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

מתנצל, מחילה. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

אוקיי. ולכן אני גם רוצה לתקן את הדברים שלך הראשונים. אני לא פניתי לעובדים על מנת שהם ימצו את הזכויות. מה שעשיתי זה להסביר לעובדים שאם הם רוצים מידע לגבי הזכויות שלהם, מאחר שאני מכירה את התופעה שיושב ראש הוועדה ציין לגבי שידול של עורכי דין פרטיים. על מנת למנוע את הפניות האלה של עורכי דין פרטיים אני אמרתי לעובדים בבקשה תפנו אליי, כי אני משרד ממשלתי. אני אתן לכם מידע מהימן. אני לא מחתימה על ייפויי כוח. אני לא גוזרת כל מיני קופונים כאלה ואחרים ואני נותנת מידע אמין, גם בהתייחס כמובן לזכויות של המעסיקים, כי אני משרד ממשלתי. ולכן אני פניתי לעובדים. עדיף לי שהם יפנו אליי ויקבלו את המידע, מאשר שהם יפנו לעורכי דין פרטיים. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> ששי שדה: << אורח >>  

זה אולי הזמן להקים אולי את הממונה על זכויות מעסיקים לתקופה קצרה של המלחמה. למנות פרויקטור בנושא הזה שיעבוד מולם ויסגרו את כל הנושאים האלה. זו עבודת מטה מאוד פשוטה. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

אדוני, מי שומר על החקלאים? זו השאלה שלי, מי מגן על החקלאים בעת הזו? זו השאלה הפשוטה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אף אחד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עם כל הצניעות והענווה, זה אחד הדברים המרכזיים שאני עושה בשנה האחרונה שאני בכנסת. 

 << אורח >> יוני דמרי: << אורח >>  

מודה לך ורואה אותך בשטח לא מעט. ועדיין, ועדיין הייתי מבקש שהמדינה תסייע לחקלאים בעת הזו בהגנה מפני תביעות. האנשים החקלאיים רוצים לעסוק בחקלאות ולא בתביעות משפטיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ורוב רובו של הדיון עד עכשיו נסוב סביב הסוגייה הזאת. בסדר? אוקיי. אז אנחנו נקשיב לעו"ד אלעד כהנא מקו לעובד. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

כן, תודה אדוני. אז אני רוצה רגע לחזור לעובדים. ואני אדבר בתוך זה גם על סוגיית התביעות. אני אגיד שמה שאני אגיד עכשיו מבוסס בעיקר על פניות שמגיעות אלינו, שהן בעיקר בנושא החקלאות והסיעוד ולכן אני אתייחס בעיקר אליהן. אני פחות מקבל פניות על ענפים אחרים ולכן אני פחות יודע מה קורה שם. למרות שחלק מהסוגיות שאני אתייחס אליהן בוודאי נכונות גם אליהם. 

אנחנו מדברים על עובדים שבוודאי אני חושב המקרים הקשים ביותר היו בעוטף באותו יום שבת נורא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ובצפון הארץ. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

ובהמשך גם בצפון. יש עובדים שנפגעו גם בצפון בהמשך. ועובדים בפרט בחקלאות ובסיעוד עובדים בעצם בכל הארץ, באזורים שגם חשופים לירי הרקטות. בין אם זה בשטחים פתוחים. הרבה פעמים בלי אמצעי מיגון ליד, במקרה של חקלאות. ובין אם יחד המטופלים הסיעודיים שלהם, הרבה פעמים בדירות ישנות, במיוחד באזורי פריפריה. כשמדובר גם במטופלים שמן הסתם קשה להם פיזית הרבה פעמים לברוח בעצמם למרחב המוגן. מה שמעורר הרבה מצוקה גם אצל מי שצריכים לטפל בהם. 

כמו שאדוני אמר בהתחלה, אני חושב שהמחיר ששילמו הרבה מהעובדים הזרים, המהגרים, הוא ברור. אני חושב שהחיוניות שלהם, העובדה שבאותו יום לא היה שום הבדל בינם לבין המטופלים או המעסיקים שלהם שהרבה פעמים עזרו להם וסייעו להם, כמו שאדוני הזכיר את אותו מקרה של מטפלות סיעודיות שהוא אחד מתוך כמה. אני מזכיר את זה כי אנחנו שומעים בתקשורת לפחות כל מיני רעיונות לגרוע מזכויות של עובדים בכלל, גם ישראלים אולי, ובפרט מהגרי עבודה. אני חושב שחשוב לזכור את הדברים האלה כדי להתנגד ליוזמות כאלה. גם מהפן האנושי וגם כי כמו שאדוני אמר, באותו זמן גם רוצים להמשיך להביא לפה עובדים. גילינו כמה הם חיוניים. ולא עושים את זה על ידי הרעת תנאים. 

אני רוצה גם להגיד שמה שאני אגיד עכשיו הוא בעיקר להציג את מה שאנחנו נתקלים בו. לא בהכרח יש לי פתרונות דברים. חלק מהדברים האלה גם ידועים, מצויים בטיפול של הרשויות. אני בעיקר רוצה לשים את זה על השולחן, בגלל הדיון. וגם לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות לרשויות שנמצאות באמת קשר שוטף איתנו. רשות האוכלוסין וההגירה, בפרט ענבל משש, משרד העבודה ובפרט שירי לב רן, משרד החוץ ועוד משרדים. ביטוח לאומי שבאמת, אני באמת חושב שצריך להביע את ההערכה והתודה על כל העבודה הקשה שהם עושים. 

אני אחלק את הדברים שלי לכמה נושאים: אני רוצה להתחיל באמת עם נושא השכר והסוגייה שעלתה פה של תביעות. תביעה זה לא אינטרס של עובד. אין לעובד אינטרס לתבוע. הוא מקבל, הריטואל שלו זה לקבל את מה שמגיע לו, בלי לשלם כסף לעורך דין, בלי להגיע לבתי משפט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, הוא לא משלם כסף לעורך דין. הוא לא משלם כסף לעורך דין. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

הוא ישלם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוא לא משלם. הוא לא משלם. תקשיב, אתה יודע שכל עוד, תעצרו. אני בעל, משתדל, משתדל להיות בעל כושר הכלה וספיגה ולייצג עמדות שלא בהכרח מתיישבות עם האג'נדות האישיות שלי. וזה במגוון נושאים. בשנייה אבל שההטיה כל כך חדה, אני הופך להיות קצר סבלנות. אני מבקש ממך, כמי שהעובדים, שלומם וזכויותיהם עד כדי כך קרובים לליבו, שלא תגרום להם נזק על ידי כך שבשל הטיית נתונים אני אהיה קצר סבלנות להקשיב לצרכים שלהם. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

הסכמי שכר טרחה כוללים על חשבון סכום הזכייה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז זהו, עם זה אתה תתחיל. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

וזה נגרע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הם לא משלמים שקל. הם לא משלמים שקל. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם את האגרות משלם לו עורך הדין התובע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הם לא משלמים הרבה פעמים גם את האגרות. תתחילו להוריד את המסכות מהפרצוף. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אם לי כעובד, לי, אלעד כהנא, עובד, מגיעים ממקום העבודה שלי 10 שקלים לצורך הדיון, על משכורת, ואני לוקח עורך דין. מה-10 שקלים האלה שאני אקבל רק אחרי ייצוג אני אקבל פחות, כי חלק מזה ילך לעורך הדין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יודע טוב מאוד שהמציאות היא הפוכה. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני לא. זה הסכמי שכר הטרחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם אתה לא יודע שהמציאות היא הפוכה, תחליף תחום עיסוק. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

גם הממונה על זכויות עובדים זרים מאשרת, זה הסכמי שכר הטרחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שמה?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

מסכום הזכייה הולך כסף, אחוז מסוים לעורך הדין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שמעת מה אמרת כרגע? מסכום הזכייה. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

זה כסף שלהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא מהסכום שהוא זכאי לו. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

וזה כסף שלהם. זה הכסף שלהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סכום הזכייה זה לא מהסכום שהוא באמת זכאי לו. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

מהכסף שייפסק שהוא זכאי לו, לא משנה מה השכר, פיצויי פיטורים וכו', חלק ילך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, בואו נתקדם. תעצרו את דיוני הביניים. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

בכל מקרה, כמו שאמרתי, לאף עובד, גם לעובד ישראלי, אין אינטרס להגיע לבית דין. עובד עושה את זה הרבה פעמים כשאין לו ברירה אחרת. אני לא מכיר את הנסיבות של עורכי הדין שהלכו והחתימו ייפויי כוח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה לא מכיר?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני לא מכיר. אני לא מכיר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צא להפסקה קטנה. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני לא מכיר אדוני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה, הפסקה קטנה. מכבד אותנו בזום עו"ד גיריס סמעאן, היחיד מבין המוזמנים בתחום עיסוקו שהואיל לקחת חלק בדיון החשוב הזה ואני מודה לו על כך. עו"ד סמעאן? 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

שלום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שלום עו"ד סמעאן, מה שלומך? 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

בסדר גמור. איך אתה מרגיש אדוני?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בנסיבות העניין נקווה שיהיה בסדר. תודה שהואלת לקחת חלק בדיון החשוב הזה. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

כן, האמת אם יכולתי להגיע הייתי גם מגיע לכנסת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברוך הבא כשתרצה להגיע. מאיפה אתה בארץ?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אני גר בפסוטה. אני גר בצפון, בגבול. המשרד שלי בחיפה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תשמרו על עצמכם. מה התחום שאתה מתמחה בו בשוטף?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

דיני עבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואתה משתייך לאותה קבוצת עורכי דין חרוצה שהטריחה את עצמה לבתי המלון בתל אביב להיפגש עם עובדים זרים?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

עכשיו אתה צריך לשמוע אותי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, אני רק שאלתי שאלה. ברשותך, אם תוכל לענות לי. ככה זה עובד פה. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

לא, אבל שנייה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני יודע שיכול להיות שבוועדות אחרות הסדר הוא אחר. אצלי הסדר הוא כזה, אני שואל ולי עונים. אם תוכל בבקשה רק לענות לי על השאלות. יש לי כמה שאלות ואני כמובן אשמח להקשיב לך בקשב רב. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אני, אם עובד מתקשר ורוצה שאני - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא שאלתי אם עובד מתקשר. שאלתי האם אתה בין עורכי הדין החרוצים שהטריחו את עצמם לבתי המלון בתל אביב בו שוהים עובדים זרים?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

זה לא נכון. שוב, אני מסביר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא הגעת. אוקיי, הבנתי שלא הגעת. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

לא, אני לא אמרתי שלא הגעתי. אני הגעתי, אבל הגעתי עם הזמנה מהעובדים. אני לא מגיע סתם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תראה, זה או, תראה אדוני, זה או שהגעת, או שלא הגעת או שהגעת בכוח. לא הגעת בכוח. אז או הגעת או לא הגעת. אם אתה אומר שהגעת אז תגיד אני מבין אלה שהגיעו לבתי המלון. זה בסדר. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אני מבין אלה שהגיעו לפי בקשת העובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בסדר גמור. לא שאלתי אם זה ביוזמה או לא. אני אומר שנמצאים פה בערך 10 עורכי דין. אני מכיר בערך מתוך כמה מאות עורכי דין שאני מכיר אני בקשר רציף עם איזה 300. אף אחד מהם לא קיבל אפילו ברמז הזמנה להגיע. חלקם מצטיינים בדיני עבודה. קרובים מאוד לתל אביב. חלקם אפילו המשרדים שלהם בתל אביב. בכל זאת, הם לא קיבלו הזמנה להגיע. הם לא ידעו בכלל על המיזם הזה. על היריד הזה. אני סקרן לדעת באיזה נסיבות עובד זר, שממלט את נפשו ונס על נפשו, כדי להציל את חייו, מוצא את עצמו ביוזמה כל כך מבריקה, מוצא עורך דין מוכשר מגבול הארץ בצפון, בימי מלחמה, כשרוב המשק סגור ואומר לו בוא תושיע אותי. היה לו פתרון בבית, איפה שהוא עבד בו והוא בחר בדרך עקלקלה. אני מנסה לאפיין את הנסיבות שבאמצעותן הקשר הזה נוצר. כן, אז בוא תמשיך. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

שוב, אני עובד בתחום הזה כמעט 20 שנה. ואני עובד כבר משנת 2000 אני עורך דין. ואני עובד, בוא נגיד רוב העבודה שלי זה עם עובדים זרים, במיוחד גם בענף החקלאות אני עובד עם עובדים מהגרי עבודה מתאילנד. אז אני מוכר בתחום. אני מוכר עם התאילנדים. וזה, אני קיבלתי הזמנה. ושוב אני אומר שהעובד רוצה, הוא לא יודע שעובד עוזב את המשק, שעובד, יש מלחמה והוא אין לו איפה ללכת ולא מקבל משכורת של חודש ספטמבר ואוקטובר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקטובר לא היה. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

והוא חייב לטוס, לחזור לתאילנד. מה עליו לעשות אדוני? תגיד לי אתה, מה עליו לעשות? שאין לו מישהו לפנות אליו והוא מכיר אותי, הוא מכיר אותי מפה לאוזן, מעובדים אחרים. מה הבעיה שהוא יפנה אליי? עכשיו שנייה, יש לי מנגנון. אני רוצה לעזור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כן, כן, אני מאוד שמח לשמוע על המנגנון שלך. תכף תלמד אותי עליו. אני רק שואל שאלה, מכובדי. כנראה שאתה באמת יחיד סגולה. אם עובד רואה את המעסיק שלו יום יום, שעה שעה, מדבר איתו בין חמש ל-10 פעמים ביממה. בממוצע שלוש שנים, שנתיים וחצי. נמצא חמש מטר ממנו. נפרד ממנו לשלום, אומר שלום, השגרירה אמרה לי להגיע, המלך אמר לי להגיע. אני נוסע. כנראה שאותו מעסיק קצת יותר זמין מאשר עו"ד סמעאן בגבול המדינה הצפוני. כנראה. אבל אני לא יודע את הכול, אני לא חתום על השכל המושלם. אני לומד כל היום. ואני שמח שאתה מלמד אותי. ונעזוב את זה רגע. אני מאוד מאוד מודה לך. בוא נמשיך. 

כמה עובדים אתה נפגשת מאז ה-7 באוקטובר? עובדים זרים. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

לדעתי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא לדעתך. אתה 20 שנה עורך דין. שועל בתחום, משרד בחיפה. לא יכול להיות שהזיכרון שלך לא יהיה מספיק חד בשביל לספר לי מספרית. מה זה 'לדעתי'? עם כמה עובדים נפגשת מה-7 באוקטובר? כמה עובדים?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אני אומר לך, עשרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

לא יודע, 30 או 40. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אה, בסדר. חשבתי כבר איזה, כמה עורכי דין כמוך נפגשו איתם?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אני לא, שנייה. אני כאילו נשאל שאלה כאילו שאני מרגיש מעין סעיף 56 הזה כולם מדברים עליו, אבל זה לא המקרה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא, עזוב אותך, אני עוד לא בסעיף 56. אתה יודע עוד מה יש לי לעבור איתך עד שנגיע לסעיף 56? אני מנסה ללמוד את הטכניקה. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אני אומר לך מה הטכניקה אבל. הטכניקה זה מפה לאוזן, אין טכניקה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אתה שומע, אתה עם כל הכבוד, מתחילת הדיון, אבל תשמע אותי, אפשר? מתחילת הדיון אני רואה שיש לך אינטרס שהעובדים לא יקבלו לא פיצויים, לא - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לי יש אינטרס?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

זה מה שאני רואה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. אז תראה, אני, אני לא נותן לך את הקרדיט להחליט בשבילי מה האינטרס שלי ומה לא. אתה אפילו לא קרוב בשביל להיות רחוק בשביל להחליט את זה. אני מקיים פה, תעצור עו"ד סמעאן, תעצור יא חביבי. אתה הטרחת את עצמך מגבול המדינה מתל אביב. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

ואני אטריח את עצמי עוד פעם, אם יבקשו ממני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תמשיך, תמשיך. כל אחד יעשה את העבודה שלו. אבל כדי שאתה תביא את המשכורת שלך הביתה, אם אתה צריך לעשות את זה ולהיפגש עם עובדים, עם לקוחות פוטנציאליים. אני מקבל את השכר המאוד צנוע שלי גם אם אני לא מקיים את הדיון הזה. אני יזמתי את הדיון הזה, שרוב תכליתו היא לוודא שהעובדים הזרים מקבלים את זכויותיהם בזמן, במזומן ובצורה מכובדת. ששומרת על הכבוד של המעסיק ושל מדינת ישראל. אני מאלה שתדמיתה של מדינת ישראל בעולם מאוד מאוד חשובה לו. אני מאוד מאוד מקווה שגם לך. מאוד. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

גם לי. אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו עכשיו בודקים את זה. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אני כמוך בדיוק אני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו עכשיו בודקים את זה. שאלתי, אתה נפגשת עם 30-40 לקוחות פוטנציאליים מאז ה-7 באוקטובר?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה מהם חתמו איתך שכר טרחה?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אין, אני, תשמע, שוב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה מהם נתנו לך ייפוי כוח?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אני לא הגעתי לשלב הזה. שנייה אבל אדוני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שאלתי שאלה פשוטה. אני לא רוצה להכביד עליך, מכובדי. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

לא חתמתי עם אף אחד על שכר טרחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא שכר טרחה. כמה עובדים נתנו לך ייפוי כוח לייצג את האינטרסים שלכם?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

כולם. אף אחד לא - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אבל אני לא מגיש תביעות. אבל אתה, שנייה, תן לי להשלים. אני לא הולך להגיש תביעות וזה מה שאמרתי לעובדים. אני דבר ראשון שאני אומר לעובד, דבר ראשון במצב הזה, קודם כל אני אומר להם שיש לכם זכות קודם כל לפנות למשרד העבודה, שם יש את השירות החינמי. אתם יכולים לקבל חינם, בלי לשלם שקל. שנית, אני לא מגיש כל תביעה לפני סיום המלחמה וחודש אחרי. וגם לפני זה אני מגיש, כאילו, שולח מכתב למעסיק ונותן לו את האפשרות לשלם לך באופן ישיר. אני נותן את המכתב יחד עם מספר החשבון של העובד, שהמעסיק יסגור איתו ישירות ולא ישלם לי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הדברים מאוד מרגשים אותי. אני מודה לך. תוכל בבקשה לשלוח לוועדה כמה העתקי מכתבים כאלה מהעבר, שחקלאים קיבלו ממך? יענקל'ה, זה לא הוגן, יענקל'ה. באמת, צריך להתאפק. גם אני. אפשר בבקשה כמה העתקים מפניות קודמות?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

שוב, אני, לזה אחרי ה-7.10. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, מכובדי, לא, מכובדי לא הקשיב או לא שמע את מה שאמרתי. יכול להיות שיש בעיית תקשורת בזום. אני אחזור שוב פעם. הואיל ומכובדי עוסק בתחום באופן ישיר ומוסמך מזה כ-24 שנים והואיל והיו מקרים כאלו בעבר והואיל ואדוני לא שינה את דפוס התנהגותו בחמלה רבה החל מה-7 באוקטובר, סבירות הדעת להניח שדפוסי ההתנהגות והגישות החומלות, המראות אזרחות למופת וסיוע גם לעובד וגם למעסיק, ידועות מקדמת דנן אצל אדוני. 

לפיכך אני מבקש לקבל ממקרים שונים, בתקופות שונות, העתקים של מכתבים שמכובדי הוציא למעסיקים באותה לשון שבה מכובדי כרגע מסביר את דרך הפעולה שלו. האם השאלה הזאת הייתה עכשיו מספיק ברורה?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

מספיק ברורה ועניתי עליה. מה-7.10 זה משהו, אחרי המלחמה זה משהו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, עוד פעם, עוד פעם. עוד פעם. עו"ד הילי, הליטיגציה שלך והוורבליות שלך הרבה יותר נצרכים משלי. את יכולה בבקשה לסייע לי? לא יודע, לינא? 

 << אורח >> גלי גז נוה: << אורח >>  

מה אני יכולה לעשות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא יודע. אני לא מצליח להבהיר בלשון הקלוקלת שלי את השאלה שבעיניי היא מאוד פשוטה. אולי תסייעי לי, תתווכחי בינינו. מקודם דיברנו על מנגנון תיווך וסיוע. לא יודע, אני שאלתי שאלה פשוטה. לא מצליח להעביר את המסר של השאלה. היא מתפרשת באופן שגוי. את הבנת את הבקשה שלי?

 << אורח >> גלי גז נוה: << אורח >>  

כן. אבל אין לי, שוב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי, אוקיי. אז אני אחזור פעם שלישית אדוני. אמנם אני מאחר כבר לדיון אחר, אבל אנחנו סבבה עם זה. אתה אומר שאתה מסביר לכל עובד מהרגע שאתה פוגש איתו א' הוא יכול לפנות למנגנון חינמי ברשות העבודה. ב', אם הוא בכל זאת רוצה שירות VIP ולהסתייע בשירות שלך, אתה לא מבצע שום פעולה אקטיבית עד אחרי המלחמה והפעולה האקטיבית הראשונה שאתה מתחיל איתה את התהליך היא הודעת דרישה. בואו נתרגם את זה, הודעת דרישה שלא עולה כסף, שבה אתה מודיע למעסיק שניתנת לו האפשרות לשלם למיוצג שלך את הכסף שהוא חייב לו על פי דין. 

אני אומר, מכיוון שאני מניח ואני מתרשם שלא היום החלטת שאתה מתחיל להתנהג כך וזוהי שיטת הפעולה שלך גם משנים עברו, עם לקוחות אחרים בזמנים אחרים, מן הסתם הצטברו אצלך כמה פניות כאלה שהעברת כבר למעסיקים. אני מבקש כמה העתקים כאלה שתשלח לוועדה. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

אבל אני מסביר לך, כנראה שאני גם לא מצליח לרדת לסוף דעתך. אבל אני הסברתי, אני מסביר שוב. המנגנון הזה זה לא היה לפני ה-7.10. אני הסברתי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אה, זאת אומרת שעד ה-7.10 כשהגיע אליך בן אדם וחתם לך על ייפוי כוח אתה התחלת ישר בתביעה דורסנית על כל השלכותיה. אבל הואיל ומדינת ישראל על כלל תושביה עברה שואה ב-7.10 החלטת להיות רחמן בן רחמן והוספת עוד תהליך מקדמי, שהוא הוצאת מכתב וולונטרי. זה מה שאתה אומר?

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

זה מה שאני אומר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

או, תודה. 

 << אורח >> גיריס סמעאן: << אורח >>  

בבקשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תן לי לעכל את זה. תן לי לעכל את זה. מה אתה אומר, אלכס?

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >>  

אני ממש רוצה להודות ליושב הראש על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. באמת, וכמו כל הדיונים החשובים שאתה עושה, כולל הירידה לשטח. אבל מאחר ומדובר פה עם עורכי דין, אז אני הזעקתי מהצפון את עו"ד יגאל דנינו, שהוא היועץ המשפטי של התאחדות חקלאי ישראל, שהוא נמצא בגבול הלבנון, שיענה גם מבחינה משפטית. אני לא משפטן, אבל יש פה עורך דין, מתחיל לשחק במשחקים, אז אני מתייעץ עם עורכי דין. אבל באמת, תודה. תודה על מה שאתה עושה, אליהו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

א', לא תודה. זה אפילו לא המינימום המתחייב ממני כאזרח, כנבחר ציבור וכיו"ר הוועדה. בכל זאת, תודה לך. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

אדוני, שאלת את דעתי. אני הבנתי עוד משהו חמור יותר. אתה ידעת שהוא מגיש את המכתב אחרי המלחמה. אני הבנתי שאת המכתב הוא מגיש תוך כדי המלחמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

ואז הוא תובע אחרי המלחמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. הפעולה המקדמית הראשונה שהוא מבצע היא תהיה מכתב ורק אחרי שתסתיים המלחמה. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

אני שמעתי לא תובע בחודש הראשון אחרי המלחמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. אבל ליתר ביטחון אני אבדוק איתו שוב פעם, למרות שהבנתי אותו בצורה מאוד מאוד ברורה. לפני שאנחנו נקשיב להתייחסותו של עו"ד יגאל דנינו, שאני מודה לו על הטרחה הרבה בהגעתו לכאן, היום וגם בתקופות שבשגרה. ועל היותו לוחם אמיץ וקצין מצטיין שעושה את שירותיו הרחק מביתו בצפון המדינה. אבל לפני כן, אני מבקש להקשיב להתייחסות עו"ד חיה שפיגל מלשכת עורכי הדין. 

 << אורח >> חיה שפיגל: << אורח >>  

תודה רבה. אז אני אקצר ואני אתמקד בשתי נקודות שכבר עלו בדיון ואני אנסה להיות פרקטית. אבל אני רוצה להתחיל ולומר שלשכת עורכי הדין ועורכי דין רבים מאז ה-7 באוקטובר ועד היום עובדים במסירות ובהתנדבות בשביל לחבק את חקלאי הדרום, תושבי הדרום ולתת להם תמיכה משפטית. ועל הרקע הזה, אנחנו כן נתקלנו בתופעה המאוד מכוערת וראויה לגינוי שיושב הראש ציין אותה קודם. של עורכי דין שפונים ומשדלים לקוחות, עובדים זרים, במטרה לעודד הגשת תביעות. זו תופעה מכוערת. תופעה שלשכת עורכי הדין מתייחסת אליה בהוקעה. וראש לשכת עורכי הדין כבר נתן הנחיה וביקש מיו"ר ועדת האתיקה הארצית לבחון את הנושא, לברר כמובן את העובדות. אבל ככל שיימצא שיש בכך ממש, ננקוט במלוא חומרת הדין ולמצות את הדין עם אותם עורכי הדין שפעלו בצורה שלא משקפת את הרוח של ציבור עורכי הדין ואת הסולידריות שהם מביעים בתקופה הזאת בהתגייסות מלאה לטובת כל מדינת ישראל ובפרט תושבי הדרום וחקלאי הדרום. 

מכאן אני רוצה להמשיך לנקודה הבאה. שבאמת הצפי הוא שככל שהמצב יימשך בלי שום אקט פוזיטיבי שייעשה, צפויות להיות מוגשות תביעות בהיקפים מאוד מאוד משמעותיים. תופעה שהיא כמובן הרסנית ולא טובה, מהרבה מאוד בחינות. קודם כל, מבחינת חקלאי העוטף שעולמם חרב עליהם והדבר האחרון שהם צריכים להתמודד איתו עכשיו זה תביעות שיגיעו ובמצב הנוכחי איום מפני תביעות שיגיעו. 

מעבר לזה, בתי הדין לעבודה כבר ככה עמוסים עד לעייפה ולא ברור איך הם יוכלו להתמודד עם זה. יש גם את אוכלוסיית העובדים הזרים עצמם, שכמובן מגיע להם לקבל את מלוא הזכויות שלהם. זה נכון גם מבחינה אנושית ומוסרית, זה נכון גם מבחינה חוקית. זה נכון גם מבחינה תועלתנית, מתוך רצון לשמר אותם פה ולראות גם בעתיד עובדים זרים מגיעים. זה נכון גם מבחינת ההסברה ואיך שאנחנו נראים אחר כך בזירה הבין לאומית. 

אני לא נכנסת לשאלה איפה המדינה נכנסת בסיפור הזה ועוזרת לחקלאים כדי לעמוד ולמלא אחר כל המחויבויות האלה. אבל דווקא בהקשר הזה אני רוצה, עוד אני אגיד שכמובן יש להם אינטרס לא לחכות שנה וחצי-שנתיים עד שיתברר ההליך המשפטי שלהם, אלא למצות את הזכויות שלהם כמה שיותר מהר. ונראה שגם מבחינת היעילות, כשאנחנו מדברים פה על מצב שגם מבחינה עובדתית וגם מבחינה משפטית, בסופו של דבר יש הרבה דמיון בין התביעות השונות, יש הצדקה עניינית לקבוע קריטריונים אחידים, לקבוע התייחסות אחידה ומהירה כדי לתת סעד בעניין הזה. 

עכשיו, כפי שכבר ציין יועמ"ש הוועדה, השאלות פה הן שאלות מורכבות. האם יש זכאות להשלמת פיצויי פיטורין בנסיבות של עזיבה או לא. האם יש מקום לצפות להודעה מוקדמת כשהמעסיק הוא זה שלא יכול לספק עבודה, כשהעובד הוא זה שלא מוכן לשינוי כזה או אחר. אלה שאלות שחייבים לבחון אותן ואני חושבת שחייבים לבחון אותן ומהר. ובהקשר הזה אני רוצה להתחבר דווקא למנגנון שיושב ראש הוועדה הציע. מנגנון שהוא מעין מסלול עוקף תביעות משפטיות, מסלול שהוא יותר מהיר, יותר יעיל ובוודאי ישרת את אוכלוסיית החקלאים, כשלטעמי הוא גם יסייע לאוכלוסיית העובדים. מסלול וולונטרי של גישור או בוררות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתם מוכנים לקחת בו חלק ככל והוא יוקם?

 << אורח >> חיה שפיגל: << אורח >>  

זה מה שאני רוצה להציע. אני חושבת שכדי שמנגנון כזה יפעל חייבים כוח אדם מקצועי בתחום דיני העבודה שיכול לבחון תביעות כאלה בהיקפים של עשרות ומאות תביעות. אני חושבת שהלשכה תרצה ותהיה מעוניינת להתגייס לטובת העניין הזה. לגייס עורכי דין שיסייעו ככל שניתן גם בפיתוח של מנגנון כזה, גם בהפעלה של המנגנון הזה. אני באופן אישי כמובן אשמח לקחת כל חלק בדבר הזה ולקחת את זה קדימה. אני שמחה מאוד להכיר את היועמ"שית של משרד העבודה. אני בטוחה שנוכל לעבוד ביחד בדבר הזה. ואני שמה את זה פה לטובת העובדים הזרים וכמובן לטובת החקלאים. פרויקט כזה נראה לי הדבר הנכון היום למשק. ואני מודה ליושב הראש שהעלה את היוזמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שמעי, אני חייב לומר לך משהו. בימים טרופים כאלה, אחד הדברים שהכי מחזיקים, לפחות אותי, זה לגלות את עם ישראל על כלל תושביה היפים. אמנם הגישה הזאת היא ידועה לי בשיחתי כאמור עם יושב ראש הלשכה, אבל הדרך שבה את מבטאת את זה, ההחלטיות, הנחרצות, החד משמעיות, האופרטיביות והרוח הציונית שזורמת בעורקייך, שמשתדכת היטב עם הגישה ששיקף לי בשיחותינו יושב ראש הלשכה – מרגשת אותי, מחממת את ליבי. אני מודה לך על זה. ממש מעומקא דליבא. ממש. 

 << אורח >> חיה שפיגל: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש לך קשר למאיר שפיגל? שפיגלר?

 << אורח >> חיה שפיגל: << אורח >>  

שפיגל ושפיגלר זה דומה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את מופיעה לי כשפיגלר. שוב פעם, אני ממש מוסר לך את הערכתי, בשם כלל הוועדה. ואני מתרשם שגם כן בשם החקלאים. את יכולה להסתכל שמאלה, ולהתרשם ממידת ההרגשות של דברייך. 

 << אורח >> חיה שפיגל: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבקש להקשיב לעו"ד יגאל דנינו. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

שלום. שלום אדוני יושב הראש. אנחנו כמה ימים לאחר השבת האסונית התחלנו לקבל פניות מעורכי דין, מהעוטף, מהצפון ומכל הארץ, שעוד לא קברו את מתיהם וכבר שמעו על ההתארגנות להגשה של מאות ואלפי תביעות. ובשאלה מה הדין אומר בעניין הזה. יש כאן נסיבות מיוחדות של עובדים שעוזבים את מקום העבודה, עוזבים את המעסיק. חלק גדול מהמקרים ללא שום הודעה מוקדמת ומחליטים לעלות על מטוס ולשוב לארצם – מה הדין? 

בעינינו התשובה מבחינה משפטית היא לא מסובכת, היא לא מורכבת. אבל מה שחשוב זה שתהיה ודאות. מה שהמעסיקים וגם העובדים זקוקים לו בתקופה הזאת זה ודאות לגבי המצב המשפטי. והסוגייה העיקרית שעלולה להיות במחלוקת ולגרור גל של אלפי תביעות היא השאלה של הזכאות לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת. ובעניין הזה, אדוני יושב הראש, ההצעה שלי שכדי להגביר את הוודאות, היא שמשרד העבודה יוציא גילוי דעת גם למעסיקים וגם לעובדים. לא צריך לפנות. לא כל מעסיק וכל עובד צריך לפנות באופן יזום לעו"ד לב רן ולקבל את עמדתה. אלא גילוי דעת פומבי שאומר מה לדעתם הדין, כפי שעו"ד לב רן אמרה אותו לפני, בתחילת הדיון. והמצב הוא לא מסובך. במקומות שלא הותקפו, שלא היו בסיכון. ועובדים החליטו להישמע לצו המלך ולעלות על מטוס ארצה. אז ברור שאין להם שום זכאות לפיצויי פיטורים ואם הם לא נתנו הודעה מוקדמת אז יחול הדין הכללי. כפי שאמרה עו"ד לב רן בצדק אין שום הבדל בעניין הזה בין עובד ישראלי לעובד זר. עובד ישראלי שהחליט לעזוב את מקום העבודה ולנסוע לחו"ל עד יעבור זעם, כמובן שמעסיקו לא חייב לו שום דבר. וזו התפטרות. אותו דבר לגבי עובד זר בסוגייה הזאת. זה לגבי עובדים במקומות שהם בכלל לא היו בסיכון, שזה רוב העובדים. צריך להבין, רוב העובדים שעזבו, שעוזבים, שיעזבו, הם לא קשורים למקומות שהיו בסיכון. ולכן גילוי דעת בעניין הזה יפשט את המצב ויבהיר לכל השחקנים, לארגוני זכויות העובדים, למעסיקים, מה הדין. וגם יפחית את המוטיבציה של אותם עורכי דין להגיש אלפי תביעות. 

עכשיו, לגבי המקומות שכן היו בסיכון, בעוטף עזה ובצפון, שלגביהם ניתנה הוראת פינוי, עד שהצבא החזיר אותם כעבור 10 ימים. אז צריך לבחון מה לגבי היישובים האלה. ברוב היישובים האלה הפינוי היה מוסדר, למקומות אחרים. יענקל'ה גם היה מהמארגנים של התהליך הזה. העבירו את העובדים מהמקומות הלא בטוחים למקומות בטוחים. סיפקו להם מקום עבודה מסודר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יענקל'ה שימש כאכסנייה, נכון? של כמות מטורפת. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

יענקל'ה היה הסמב"ץ של המבצע הזה. ואותם עובדים קיבלו סידור זמני ולמעשה כעבור 10 ימים גם החקלאים וגם העובדים יכלו לחזור לאותם מקומות, כאשר הצבא טיהר את היישובים ואפשר היה לחדש את העבודה. אני לא צריך להגיד שאותם מעסיקים, חקלאים, התחננו לעובדים שיחזרו. שזה ההיפך מפיטורים, אלא כאשר מתחננים לעובד שיחזור. אז גם באותם מקומות, גם בעוטף וגם בצפון, שהעבודה חזרה לסדרה והמעסיקים קלטו מחדש את אותם עובדים, והשיבוש היה זמני, אז כמובן שאין חובת תשלום פיצויי פיטורים, כי לא היה פה אקט של פיטורים. גם לא הייתה סיבה להתפטרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך עו"ד דנינו. אתה מדבר כרגע על הפרוצדורה, שהיא מקובלת עליי. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

אני לא בא בטענות לעובדים שהחליטו לעזוב את הארץ ולחזור לתאילנד. זו החלטה שלהם, משיקולים שלהם. אבל זה לא מייצר להם זכות לפיצויי פיטורים. רוב התביעות יהיו סביב העניין הזה אדוני. רוב התביעות. כי אין חולק שלעובד מגיע שכר ומגיעות כל הזכויות עבור התקופה שהוא עבד. ולכן, אם העניין הזה יובהר בצורה מסודרת על ידי המדינה, אני חושב שזה יקל מאוד על כל השחקנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יבטל את האינסנטיב. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אני מקבל את גישתך. אני מבקש רק שתבהיר לי מה שאמרת בתחילת הסקירה שלך. אתה אמרת שחקלאים קיבלו מאות תביעות? 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

לא, לא אמרתי שהם קיבלו מאות תביעות. היו אלינו פניות של חקלאים ששמעו על ההתארגנות הזאת של עורכי דין שהחתימו מאות ואלפי עובדים. למעשה, כמעט כל העובדים, לפי מה שאנחנו יודעים, כל עובד זר שיצא עכשיו מהמלחמה השאיר ייפוי כוח. השאיר ייפוי כוח. וייפוי הכוח הזה יוליד תביעה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אתה יודע לומר לי בכמה עורכי דין מדובר?

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

לא אדוני, אני לא יודע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. עו"ד שפיגל, את יודעת לומר לי בכמה עורכי דין כאלה מדובר? להעריך?

 << אורח >> חיה שפיגל: << אורח >>  

אנחנו לא חוקרים את הנושא הזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ארבעה עורכי דין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא יכול להיות, אין סיכוי בעולם. אין סיכוי בעולם, אני אסביר לך למה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ארבעה עורכי דין פנו לנשיאת בית הדין לעבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סכמתית. אני אסביר לך למה סכמתית לא. עורך הדין סמעאן 24 שנים עורך דין בתחום. אנשים רצים אחריו עד גבול הצפון. לא מוותרים עליו. הוא ידוע כמי שלוחם צדק. כמי שיודע לייצג את האינטרסים של העובדים. שלא יגזלו אותם. השם שלו עובר מפה לאוזן, ידוע ברבים. הוא קיבל 40. אם הוא קיבל 40 ויש אלפים, יכול להיות שכל השלושה האחרים הם במכפלות עד כדי כך יותר גבוהות ממנו? לא יודע, יש פה נעלמים, אני חייב לצאת ללמוד את זה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש פנייה של חמישה עורכי דין לנשיאת בית הדין לעבודה, שיאפשרו לעובדים שעזבו לנהל את התביעה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. טוב, תקשיבו, אני חשבתי שאנחנו חותרים לסיום, אבל אנחנו לא. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

אדוני, הייתי רוצה לשמוע את עמדתה של עו"ד לב רן להצעה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. אולי היא צריכה לעבד את זה. אנחנו נקשיב בקשב רב. הוועדה יוצאת להפסקה של 20 דקות. תודה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:53 ונתחדשה בשעה 16:23.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוועדה סיימה את ההפסקה, רוצה להתכנס לקראת המשך סקירה ומתן רשות דיבור למי שממתין במשך זמן ממושך. אנחנו יצאנו להפסקה כשעו"ד יגאל דנינו הציע הצעה שאני מקבל אותה במלואה. ועונה לפחות בחלק מכובד על הרצון שאני הצעתי, על היוזמה שאני הצעתי, בקיום הליך בוררות וולונטרי. זה ייתר את העומסים שמנגנון כזה גם לכשיוקם. לפני שאנחנו נעבור לאיציק צור מהמועצה האזורית רמת נגב, אני מבקש רגע להשלים משהו לעו"ד סמעאן ולחבר מרעיו. 

כתוב במקורותינו "כל האומר דבר בשם אומרו מקרב גאולה לעולם". ולכן אני אבקש לתת רגע התייחסות שהסבה את תשומת ליבי עו"ד מאיה בנדס, החרוצה והמסורה. עובדת כתף אל כתף ביחד עם עו"ד דפנה, לצד כל המעסיקים והמועסקים. אז שתדע לך שמן הסתם אתה יודע שעל פי סעיף 31 לכללי לשכת עורכי הדין, העוסק באתיקה מקצועית, חלה חובה לפני פתיחת הליכים משפטיים לשלוח מכתב התראה. משמע, שלפחות על פי סקירתך עד היום לא נהגת כך וחרגת ושגית ואני לא רוצה להשתמש בביטוי חריף יותר של עשיית עושר שלא במשפט. שכן אם מכתבים כאלה היו מוצאים על ידיך בעבר יכול להיות שהיית מרוויח קצת פחות, אבל לבטח מצבם של חקלאים רבים ותדמיתה של מדינת ישראל היה נשמר. אני מצר על כך. ויחד עם זאת, לפחות כלפיך וכלפי היוזמה שלך, מבחינת מודה ועוזב ירוחם, אם הבנת שמעתה, לפחות בכל מה שקשור ל-7 באוקטובר והלאה, כל הליך מקדמי שלך יתחיל עם הוצאת הודעה. לפחות נחשוף את אותו מעסיק לאפשרות שגם יתנהל נגדו איזה הליך משפטי כזה או אחר. 

אז אנחנו נעבור לאיציק צור מהמועצה האזורית רמת נגב. 

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

צוהריים טובים. ראשית, בהתייחס למה שנאמר כאן מקודם, על אלו שהוצעה להם חלופה ובחרו, בהמשך לשיח, להתעלם מחלופה אחרת ולעזוב. אני מניח מקל וחומר שזה בוודאי מתייחס, העמדה הזו, עמדת המדינה, גם לכאלה שעזבו ללא שום שיח ובחרו לעזוב. הדברים ברורים ופשוטים. 

אנחנו מוועדה חקלאית רמת נגב, בהובלה של יענקל'ה מוסקוביץ מה-9 לחודש עסקנו בהוצאה וחילוץ של מאות עובדים מהעוטף, בעזרת האנשים המופלאים של אחים לנשק. הם הגיעו לרמת נגב, קיבלו למקלט חירום ושם קיבלו מענה, גם רגשי אגב. רובם בחרו לעזוב. רובם בחרו בלי שום שיח בחרו לנסוע למרכז ומשם לטוב בחזרה. מעטים מתוכם בחרו לחזור חזרה למשקים החקלאיים, לבעלי המשקים בעוטף ולנסות בציפורניים להמשיך ולעבד את האדמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לאלה שכן עזבו, מכובדי, רק תסביר לי, האם הוצעו חלופות אחרות?

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

אני אגיד איך זה עבד. כל מי שהגיע לאתר ברמת נגב נאמר לו בצורה מפורשת שהוא יכול לבחור. וזה כמובן אחרי הגהינום שהם עברו שם, זה מובן מאליו, הם יכולים לבחור להישאר פה כמה זמן שהם רוצים. וכמובן הם לא שילמו שום דבר על זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יכלו בזמן הזה גם כן להתפרנס?

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

לא, ניתנה להם אפשרות לעבור לחקלאים במרכז. מעטים ביקשו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

או, זו הייתה השאלה. 

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

אני יכול להגיד שהמספר הוא ארבעה שביקשו ללכת לעבוד. רובם ביקשו לנוח, וזה בסדר גמור וזה מובן. ובהמשך הם עזבו לתל אביב. 

אני רוצה להתייחס למעטים מתוכם שבחרו לחזור חזרה לעוטף וחברו למשקים החקלאיים, לבעלי המשקים שעברו תופת בשבת ההיא. חלקם עוד לא קברו את היקירים שלהם. ובזמן הזה כשמגיעים מתנדבים מכל הארץ לסייע בעבודה החקלאית, אדוני יושב הראש, אני רוצה לספר לך שבזמן הזה יש מי שמנצל את התנועה של מתנדבים למשקים החקלאיים כדי לשדל ולהפציר בעובדים לעזוב. אותם עובדים שבקשים לחזור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מקרב המתנדבים?

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

לא. יש גופים, יש גופים שמנצלים את תנועת המתנדבים ומפיצים, אני יכול לשלוח לאדוני את המסמך, משדלים אותם לעזוב את עוטף עזה. אני רוצה לומר לאדוני, שאדוני דיבר על זה מקודם ביחס לעורכי הדין. וגם במקרה הזה, לאורך כל ההיסטוריה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מיהם אותם גופים?

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

אחרי זה אני אעביר לאדוני. לאורך כל ההיסטוריה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני שואל להציף את זה. מה, יש להם חיסיון?

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה ידע להקיא מתוכו את האנשים האלה וזה גם יקרה במקרה הזה. אנחנו נקיא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יכול בבקשה להגיש לוועדה את המסמך עכשיו?

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

כן, עכשיו אדוני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מחכה. 

 << אורח >> שמואל גלנץ: << אורח >>  

אפשר בינתיים להשלים, בהמשך לדברים של איציק?

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

המסמך הזה נמצא עכשיו אצל עדן, העוזר המסור שלך. שלחנו אותו לתרגום. ובסיום המסמך הם מפצירים בעובדים לעזוב. תודה אדוני. עם ישראל יותר חזק מהגופים שמחלישים אותו. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >>  

אולי זה לא מובן, אבל מגיעים, במסגרת המתנדבים, מגיעים אנשים שהם כאילו באים ואומרים שהם מתנדבים. ומשדלים עובדים שחזרו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה מה ששאלתי. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >>  

כן, זה כל כך מגעיל שזה פשוט, אין לי מילים. אין לי מילים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תאמר לי, יענקל'ה, אם אני אגדיר את אותם אנשים כגייס חמישי? מה אתה אומר? זו התחושה שלי. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >>  

איציק שמע גם שיחת זום שלהם, אז שידבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סוס טרויאני. אלה סוסים טרויאנים, תקשיבו גבירותיי ורבותיי. 

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

הצטרפתי, אדוני, לזום, הצטרפתי לזום, יש צילומי מסך של הזום. ושם נאמר במפורש שהם מנצלים. כי ביום יום אין גישה למשק החקלאי. אדיר, חקלאי מכמהין, לא יקבל את נציגי הארגון האלה אצלו במשק. והם מנצלים את העובדה שאלפי ישראלים טובים עם לב חם מגיעים לסייע לחקלאים. והם אומרים את זה 'אנחנו מנצלים את העובדה הזאת. יש לנו גישה למשקים, גישה למגורים, גישה לעובדים ופועלים שם'. זה עצוב מאוד. 

 << אורח >> שמואל גלנץ: << אורח >>  

אפשר להשלים איזה שהוא פרט לדברים של איציק?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן. מה שמך?

 << אורח >> שמואל גלנץ: << אורח >>  

שמואל גלנץ, לשכה פרטית. אנחנו היינו בבית קמה באותו יום 9 לחודש שאיציק מדבר עליו. התפנו לשם מאות עובדים. חלקם אכן פונו לאכסנייה של יענקל'ה. וחלקם, כמעט 100 איש אנחנו פינינו צפונה למשקים בטוחים, שאין בהם נבצרות עבודה. קרוב ל-100 אנשים. מתוך ה-100 אנשים האלה, ממהלך של שבוע ימים, 10 ימים, נשארו בעבודה אולי 20. כל ה-80 האחרים החליטו פתאום, למרות שהם הופנו לעבודה במקומות שאין בהם נבצרות עבודה, הם החליטו לטוס. עכשיו, שני טריגרים יש לעניין הזה: אחד זה ממשלת תאילנד, השגרירות פה שהיא מאוד פעילה, השגרירה בזום שלה ובפייסבוק מסיטה את העובדים, מעודדת אותם לעזוב. והדבר השני זה אובייקטיבי, זה המשפחות בתאילנד לוחצות על האנשים, על בני המשפחה שלהם לחזור לתאילנד. כי הם רואים תמונות שאנחנו לא רואים. 

 << אורח >> איציק צור: << אורח >>  

אין לנו טענה לאנשים האלה. הבעיה היא מכוחות מתוכנו. 

 << אורח >> שמואל גלנץ: << אורח >>  

אני מדבר על אלו שפונו למקומות אחרים בצפון, במרכז ועזבו אחרי שבוע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. עו"ד אלעד כהנא?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

כן אדוני, תודה. אז אני אחזור רגע אחורה למה שרציתי לומר. אנחנו מקבלים פניות ואנחנו מבינים בהחלט את הסיטואציה שמביאה לזה. אגב, גם עובדים ישראלים, אני אומר את זה כי זה לא רלוונטי רק למהגרי עבודה ובטח לא רק בענפים כאן, של עובדים ששואלים, גם שואלים אותנו, מה יקרה לגבי שכר? זאת אומרת, גם עובדים ישראלים, אגב, בכל מיני ענפים, מכל מיני סיבות, שעוד לא קיבלו את שכר ספטמבר, מסיבות שאני חושב שאפשר גם להבין בהרבה מן המקרים. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >>  

ספטמבר או אוקטובר?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

גם ספטמבר שואלים אותנו. שוב, אני אומר, גם ישראלים. אני לא מדבר כרגע על ענף מסוים או זה. אני גם יכול לראות את הסיטואציות שזה קורה. אני לא בא כרגע בשביל להתלונן על בן אדם כזה או אחר. אני אומר שזו כן שאלה שעולה מהעובדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה יש שאלה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא ידוע לי על תאילנדי שלא קיבל שכר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה יש שאלה? בואו תסבירו לי משהו. אני מצטער, אני לא מבין בקצב שלכם כל כך מהר. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

אדוני, אין שאלה בכלל בעניין הזה. המעסיקים משלמים בהעברה לחשבון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוא, אני רוצה רגע לדעת. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

יש חשבון לכל עובד, שנפתח. מעבירים לו את השכר לחשבון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נושא טריוויאלי לחלוטין. בואו תלמדו אותי, מה אני מפספס פה?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני יכול לענות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

העובדים שואלים כי הם שואלים, וזה בסדר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שואלים מה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה שואלים? לא קיבלו שכר? אין דבר כזה. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

מה יש להם לשאול? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שואלים מה?

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

אנחנו צריכים לשלם עד ה-9 לחודש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם נקבל את הכסף על החודש שעבדנו בו? 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

עובדים שיוצאים עכשיו, שיוצאים מישראל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

הם רוצים לדעת מה קורה אם הם לא מקבלים את הכסף. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה שהם לא יקבלו?

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

מה, איזה חודש? למה? ספטמבר שילמנו כבר. אנחנו עוברים על החוק אם אנחנו לא משלמים עד ה-9 לחודש אנחנו עבריינים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מאיפה אתם מביאים את זה?

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

על מה אתם מדברים בכלל? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יכול להעביר לי בבקשה פניות כתובות? אני רוצה לדבר עם אותם עובדים. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, אתה לא תקבל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חבר'ה, תעצרו בבקשה את הדיון, זה לא מועדון חברים. תעצרו. יש פה נושא מאוד מאוד חשוב. מאוד. או שאני לא מבין את האירוע או שיש פה אירוע מדומיין. יש כאלה פניות? תדאג בבקשה להביא אותן לוועדה. אני רוצה לרדת לחקר העניין. מה זה הדבר הזה?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני יכול לענות? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

עובדים, כל עובד, גם עובדים ישראלים, שיש להם, אגב, גם שכר דירה לשלם והוצאות על מסגרות לילדים ועוד לא קיבלו. אנחנו לא חוקרים. אני אישית לא יכול להגיד מה הסיטואציה בכל מקרה. שלא קיבלו, לפחות במועד הפנייה את השכר. חלקם על ספטמבר, חלקם גם על אוקטובר אם הם סיימו את השכר. הם רוצים לשאול וזה בסדר. אני אשמח לדבר ולהגיד, אני אחד, אתם הרבה. ודיברתם וכנראה גם עוד תדברו. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >>  

אתה דיברת פעמיים כבר. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

הפסיקו אותי בשביל לשמוע אתכם, אז עכשיו חזרו אליי. בכל זאת, אין כאן עובדים, אין כאן נציגי עובדים, ואני אשמח אם אני אוכל כן להשלים כמה משפטים ולענות לשאלה. לשאול שאלה, אני חושב שזה בסדר גמור, מותר לכל אחד. בטח למי שלא מכיר את הזכויות שלו. אני חושב שזה טוב ומבורך. 

עובד שעוזב את הארץ לא תמיד יודע מה יקרה. הלוואי והיינו בעולם שבו כולם עושים את מה שהחוק אומר. זה נכון לכולם, למעסיקים ולעובדים. לצערנו, זה לא תמיד המצב. ובגלל זה יש תביעות לבתי דין לעבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. בוא ננסה רגע להיות תכליתיים. שנייה. כמה עובדים פנו אליך שעזבו את הארץ ועדיין לא קיבלו את שכר ספטמבר? לא שומע, יש לי קצת בעיית שמיעה. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

שעזבו כבר את ישראל?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כן, שעזבו את ישראל. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

עשרות. לא יודעת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם את יכולה רגע להגדיר לפרוטוקול מי גברתי. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אורית רונן ואני רכזת חקלאות בקו לעובד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

פנו אלינו עובדים. חלקם פנו יותר קרוב לאירועי אותה שבת והם יצאו מישראל ועדיין לא קיבלו את שכר ספטמבר. אני מזכירה שזה היה ב-7 באוקטובר. וחלקם יצאו מהארץ לפני שהם קיבלו את שכר ספטמבר. חלקם פנו אלינו גם בשבוע האחרון ואמרו שהם קיבלו את שכר ספטמבר באופן חלקי או לא קיבלו בכלל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה כאלה יש?

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אני מתקשה לכמת, אבל אני לא מדברת על בודדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את יכולה בבקשה להעביר לי את פרטיהם? 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

רק אם הם יסכימו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רוצה לדאוג להם. מה, איך הם לא יסכימו? יש פה אנשים שלוקחים מהם כסף. אני בלי כסף. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אני רק אומרת שיש כאלה, שיצאו מישראל בלי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, את אומרת שיש כאלה שעזבו את ישראל, לא שילמו להם בגין משכורת על תקופה שהם עבדו. פנו אליכם, כי הם רוצים את כספם. ותאמרי להם שיש איזה מישהו שרוצה לדאוג להם באופן מיידי. ואולי הם לא ירצו להיחשף בפניי?

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אני לא יודעת. אני אומרת שאני אגיד להם ואם הם יאשרו נעביר את הפרטים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. בואי תיקחי לך עד מחר ב-17:00, זה בסדר?

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

עד מחר ב-17:00 ליצור קשר עם כל העובדים שפנו אליי?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה, מדובר באלפים?

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

זה לא באלפים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

עשרות. רק כמה עשרות היו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא יודע. אני, כאילו, אם אני עכשיו עובד שלך, מפה לאוטו אני שולח להם ווטסאפ. בואו, יש מי שרוצה לעזור לכם. תנו לי אישור לתת לו את הפרטים. לא יודע. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

עובדים, זה מספר עובדים. לפעמים פנה אלינו עובד אחד בשם קבוצה של כמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מדהים, עוד יותר קל. אז הנה, אז באחד את מקיפה כבר כמה. מה זאת אומרת? 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

העובדים האלה כרגע לא בהכרח כולם נמצאים אחד ליד השני כמו שהם היו קודם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אין בעיה. יש אחד שמייצג כמה. נכון? תגידי לו יש איזה מישהו, יש איזה בחור שמבקש לדאוג לשלם לו את שכרו. אם הוא מסכים שתתני לי את פרטיו. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אני אבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אז עד מתי את צריכה?

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אני מניחה שעד מחר ב-17:00 זה לא יספיק לי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. מוחרתיים ב-10:00? 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אני מקווה שלפחות עם חלקם אני אצליח ליצור קשר ולקבל מהם פרטים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תביאי לי משהו מדגמי. תראי, יש לכם כמה עשרות. אני מניח שב-30 ומשהו שעות לדבר עם עשרה זה לא, בטח את גם לא ישנה בלילה, כי הם לא קיבלו כסף. את דואגת, את רוצה לשרת אותם נכון. ואשרייך. אז את לא תחכי כל כך הרבה זמן. אני מיד רוצה לטפל בזה. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אני לא אמרתי שאני לא אטפל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אז אני אומר, זה לא ייקח לך גם הרבה זמן, זה טיק טק. אולי אין לך סוללה גברתי, אבל הייתי מבקש שעכשיו תרימי שיחה לאיזה אחד שניים, בואי נדבר איתם. אני רוצה לדעת מי עבד ויצא מפה בלי כסף. המשכורת? 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

אני לא מדברת תאית והעובדים האלה כרגע לא נמצאים בישראל. אני מבקשת שיינתן זמן ליצור איתם קשר. אני לא מדברת, אני לא מדברת תאית, לצערי. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אדוני, אני גם חייב לשאול את הטון. לגבי הטון, כי אנחנו מרגישים קצת תחת חקירה. ובסופו של דבר אנחנו מציגים בעיה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה לא תחת חקירה, אבל אני כן פועל לחקר האמת. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אנחנו כאן בוועדת עובדים זרים גם כדי לייצג עובדים. כשהחקלאים האלו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואני כאן בשביל לייצג עובדים ובשביל לשמור על שמה הטוב של מדינת ישראל ומעסיקה. שנמצאים בתופת, בשואה. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

ויש עובדים שמתנהגים שלא כראוי. וכשמועלות טענות עליהם אני לא חושב שהחקלאים פה או המעסיקים נדרשים להביא מספרים. ויש גם מעסיקים כאלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חד משמעית אני דורש את זה. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אוקיי. וגם אנחנו לא טוענים שכל המעסיקים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני חושב שאתה הגעת לסיור שעשיתי בנגב, נכון?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני? לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא אתה? אורית, את היית?

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את זוכרת שקיבלתי אינפורמציה על עובד זר שעם הסמים, שעלה וחזר ועשה בלגן? נכון? באותו רגע ביקשתי לדעת במה מדובר. נכון? רציתי לדעת, אולי הם מוציאים דיבתו רעה? מה זאת אומרת? אולי זה איזה מעסיק שרלטן שרוצה לחסוך כמה אלפי שקלים ומה אכפת לו לדבר ולהוציא דיבתו רעה של העובד, מסכן? שאפתי להגיע לחקר האמת. את היית שם. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

בסדר גמור. גם עכשיו, אני לא אומרת שאני לא אעביר את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני מדבר על מה שמר כהנא אומר, שהוא מרגיש בחקירה. אני לא חוקר. אבל אני פועל להגיע לחקר האמת. בסדר? כי אני נפגשתי עם מעסיקים של לא יודע, בין כמה מאות ויותר מאלף. וניכר מדבריהם שהם פשוט בשקיקה מלאה להסדיר את כל התשלומים ולא להלין שכר של בן אדם ברגע. אז את אומרת לי שאנשים עזבו את הארץ. זה התחיל עם זה שאנשים עמדו לעזוב את הארץ וחששו מה יהיה עם שכר ספטמבר. ואז אמרתם לא, מה פתאום, זה לא נגמר. אפילו עדיין יש אנשים שאומרים שלא קיבלו אפילו על ספטמבר. לא הייתה מלחמה בספטמבר, הבן אדם עבד, קטף, שתל, ליפף. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

המלחמה הייתה ב-7 באוקטובר. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

השכר אמור היה להיות משולם עד - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אבל ספטמבר לא נתון למחלוקת. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

נכון, זה לא נתון למחלוקת. 

 << אורח >> אורית רונן: << אורח >>  

הבעיה ב-7 באוקטובר כשמועד התשלום הוא ב-10 באוקטובר. ולכן יש כאלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה חברים, עד ה-9 צריך לשלם. בין ה-1 ל-9. רוב האנשים עזבו אחרי ה-9. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

מה שמבקשים להגיד החברים בקו לעובד זה שהיו כמה פניות. אף אחד לא בא בטענות כרגע לחקלאי. אלא דווקא מההבנה שאנחנו נמצאים במצב - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני בא בתלונות לחקלאי. בוודאי. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

לא. אז אני חייבת להגיד שמשרד העבודה כרגע מבין את המצוקות שיש. לא לכולם יש נגישות לכל האינפורמציה ואנחנו מבינים את זה. וגם קו לעובד מבינים את זה. זה מה שהם מנסים להגיד. שהגיעו אליהם פניות של עובדים. אף אחד לא פותח את ספרי כתבי התביעה, אלא מבקשים להבין, גם לעובדים שפנו אליהם, אני פשוט יודעת כי אני בשיח על זה עם אורית. לחלקם הם הסבירו רגע, אנחנו נמצאים במצב של מלחמה. החקלאים האלה יגיעו אל כל מסד הנתונים שלהם. יראו למי צריך לשלם, מה צריך לשלם ויעבירו את הדברים. אף אחד פה לא מנסה לנסח תביעות אפריורית. זה לא העניין. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

תודה שירי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הלוואי. את רואה, למה אתם צריכים להתאמץ? תראו איזה שירות. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

ואני רוצה להוסיף עוד משהו, עוד שאלה שעולה. 

 << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >>  

השירות הזה ניתן בחינם. ומקודם אדוני אמר בוא תקבל VIP, אז אני רוצה להגיד שאני נותנת שירות VIP בחינם, כן? שלא ישתמע שזה חינם לא VIP. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

נכון. ואני רוצה להגיד עוד שני דברים. קודם כל, חשוב להגיד שאנחנו בשאלות האלה אנחנו אומרים לעובדים שאנחנו לא ממליצים לתבוע. שאנחנו מאמינים ומקווים שהשכר ישולם בהמשך. אני כן צריך להגיד, כי זה מה שקיים בצד השני, שלא תמיד אנשים סומכים על דברים. יש אנשים שכן סומכים, יש אנשים שלא סומכים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא העניין של לסמוך. זה הביצוע לא התקיים על פי מה שאתה מספר לי. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני רוצה להגיד שיש ספציפית גם לגבי מי שעזבו את אזור העוטף, יש גם מקרים טראגיים. ואני חושב שאלה באמת גם המקרים הקשים, שבהם גם לא ברור מה קרה למעסיק. אנחנו יודעים לפחות על מקרה אחד שאנחנו יודעים בוודאות גם המעסיק, למרבה הצער, נרצח. ברור שזו סיטואציה מובנת למה השכר לא משולם. אני לא פה בקטע של לתקוף או לשפוט. אני רק משקף שאלות ולמה, מה העובדים שואלים אותנו. בטח אם הם עזבו או ממי הם כן אמורים לקבל את אותו שכר על ספטמבר. 

אני, כאמור, משקף פה שאלות שעולות מעובדים, שגם אנחנו וגם משרד העבודה מתמודדים איתם. אנחנו לא רצים לבתי משפט. אבל זו כן שאלה שעולה, לא רק בענף החקלאות. וכמו שאמרתי, גם לא רק מצד עובדים זרים. אין מה לעשות, היה כאוס, היו זוועות והיה אסון וברור שדברים לא עבדו כמו שהם אמורים לעבוד. החוק ברור. הזכאות ברורה. אבל למי שעדיין לא קיבל את השכר שלו או מי שרוצה לעזוב עכשיו, זה לא רק בענף החקלאות. השבוע למשל אני הגיעה אליי איזה שהיא פנייה של עובדת סיעוד שרוצה לעזוב מאוד בקרוב. יש מחלוקת עם המשפחה. כשזה ברור שאם היא תעזוב היא אולי לא תוכל לקבל את כל הסכום שהיא חושבת שמגיע לה. וזה שאלות, מה קורה במצב הזה ספציפית אצל מהגרי עבודה, בגלל שהם עוזבים את ישראל. Once הם עזבו זה הרבה יותר קשה. הם כבר לא כאן. הם לא יכולים באותה קלות שאולי יכול מישהו ישראלי או שנמצא בישראל, לתבוע. ככל שהזכויות שלו הופרו, שוב, אני רוצה להאמין שרוב המעסיקים אכן ישלמו. אבל עובד לא יכול לדעת. אני לא יכול להבטיח לו את זה, אני לא אלוהים. אף אחד לא יכול להבטיח לו את זה. ולגבי עובדים שכבר עזבו או שעומדים לעזוב זו שאלה. ואני רק שם אותה כאן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

מכיוון שהיה את הצד של המעסיקים והוא מובן, יש גם את הצד של העובדים וצריך להבין אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני רוצה להגיד עוד משהו גם לגבי שאלת ההתפטרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תתכנס רק לסיום. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

בטח. גם לגבי שאלת ההתפטרות שהייתה פה. אז קודם כל, אני חושב בנוגע לשאלה הכללית על השאלה אם זה התפטרות או פיטורים, זה מן הסתם כל מקרה לגופו והשאלה מה אומר החוק. וזה בית דין לעבודה. לא אני ולא אף אחד אחר יכולים לקבוע כאן. 

אני חושב שיש סיטואציות, וזה לכן יהיה תלוי כל מקרה לגופו, שבהם אפשר יהיה להגיד שזו התפטרות בגין הרעת תנאים. למשל עובד שמכריחים אותו, אני אומר את דעתי כמובן, מה שחשוב זה מה יגיד בית דין, לא אני. אבל יכולות להיות סיטואציות שבהן התפטרות תהיה בשל הרעת תנאים. אני מאמין שהרבה מהמקרים שתוארו כאן הם לא כאלה. בסופו של דבר יש את השאלה של השלמת פיצויי הפיטורים על זה ושל ההודעה המוקדמת. אבל להבנתנו, אני חושב שבהכללה הלא כל מקרה לגופו אני חושב שהשלמת פיצויי הפיטורים בנסיבות שתוארו כאן היא כנראה לא תגיע. אני כן חושב ש-6% שצריך להפריש לפי צו ההרחבה הכללי לכל עובד כן תגיע. וכאמור, זה ידון בבית דין לעבודה. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

למה זה צריך להגיע לבית דין לעבודה?

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אם זה יגיע. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

למה זה צריך להגיע? לגבי 95% של העובדים בכלל אין שאלה. הם לא היו בכלל באזורי הסיכון. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. אז בסדר. 

 << אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>  

לגבי ה-5% שהיו באזורי הסיכון וקיבלו מענה וקיבלו חלופה ובתום הסכנה חזרו למשק או ניתנה להם הזדמנות לחזור למשק, אז גם אין שאלה. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אז נשמע לי הגיוני. שוב, אנחנו לא מנהלים כאן תיקים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, יש מצב הפוך, שאנחנו הולכים לתבוע את התאילנדים על זה. אתה תקפיץ אותי קצת. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אנחנו לא הולכים לתבוע ואנחנו לא כאן בשם תיק פרטני כזה או אחר.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתה יודע איזה נזקים יש לחקלאים? אתה יודע איזה נזקים? אני אתן לך עכשיו נתונים. יש לי חקלאי עם 33 היתרים עובדים זרים, נשאר עם שישה עובדים זרים בלבד. מגדל 700 דונם תבלינים. הוא כל היום בוכה ואומר לי אין לי, אני פושט את הרגל. אני פושט את הרגל. הוא נמצא ב-8-9 קילומטר מהגבול. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

מה שניסיתי להגיד הוא שבסופו של דבר אני לא חושב שזו שאלה, זו שאלה שמה עמדתי בה היא לא משנה. אני לא זה שמחליט על זה. זו כן שאלה, כל מקרה לגופו. אבל אני כן רוצה לדבר רגע דווקא לא על ענף החקלאות, אלא על ענף הסיעוד בהקשר של מה שאדוני ציין קודם, שיש השלכות לעזיבה. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >>  

זה דיון בחקלאות, לא עובדים זרים עכשיו סיעוד. זה דיון בחקלאות. אנחנו חקלאים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ממש ממש לא. 

 << אורח >> יעקב מושקוביץ: << אורח >>  

סליחה, סליחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ממש ממש לא. והנה, כדי שנבהיר את זה, הדובר הבא השופט בדימוס משה יועד הכהן. נמצא איתנו על הקו בזום. והוא מנהל עמותה לקידום זכויות הסיעודיים. אז הוא מיד יעלה לשיחה כשאתה תשאף לסיום. 

 << אורח >> אלעד כהנא: << אורח >>  

אני שואף לסיום. אני גם אגיד שאם לא יפריעו לי אני אסיים הרבה יותר מהר. לגבי עובדי הסיעוד. כמו שאדוני ציין קודם, בהיבט הזה של הודעה מוקדמת אצל עובדי סיעוד זה לא רק זכאות בתחום דיני עבודה, זו גם שאלה של האשרה מכוח הנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה. שהם להבנתי אלה שקובעים אם הייתה מה שמכונה נטישה או לא. לא משרד העבודה. 

אני גם כאן שם משהו שאנחנו נתקלים בו. אני לא יודע אם יש לנו אפילו איזה שהיא תשובה טובה, אבל אני כן חושב שצריך להיאמר. זה נכון במיוחד לעובדים שמועסקים באזורים שבהם יש חשיפה לירי רקטות ואין מיגון זמין. אנחנו מקבלים שאלות מעובדים מה הם אמורים לעשות בסיטואציה הזאת. אני הזכרתי את זה גם בתחילת הדברים שלי קודם. שהרבה פעמים מטבע הדברים למטופל יש, הדירות לא ממוגנות, למטופל יש קושי להגיע למרחב המוגן. הרבה מהמטופלים רצו וביקשו והסיכמו להתפנות יחד עם העובדים שלהם והשאלה הזאת נפתרה. אבל יש גם כאלו שלא. ובסיטואציה הזאת אנחנו מקבלים שאלות מעובדים ששואלים מה הם אמורים לעשות? כי הם, אני חושב, נטיית הלב, לא רק הנהלים של הרשות, נטיית הלב זה להישאר עם המטופלים שלהם, לא לברוח ולהשאיר אותם. אבל זה כן תוך סיכון חיים עצמי. בטח באזורים שחשופים לירי רקטי גדול. 

אני לא יודע אם יש איזה שהיא הנחיה ללשכות הפרטיות לסייע בזה. אם יש להם אפשרות. זה מן הסתם מורכב. זה לא שגם הלשכה יכולה לקבוע מה לעשות. אנחנו היינו שמחים אם הייתה איזה שהיא הדרכה מיוחדת ללשכות מה לעשות במקרה הזה. איך אולי כן אפשר לדבר עם המטופל והמשפחה שלו כדי לנסות למצוא איזה שהוא פתרון. בסופו של דבר גם לטובתם וגם לטובת העובדים. במקרה שזה לא צולח, אני כן חושב שאפשר להבין את המצוקה הנפשית גם של עובדת שנמצאת פה ולפעמים יש לה משפחה משלה, והיא מסכנת את עצמה, בגלל שהיא באזור בלי מיגון ולא יכולה לעזוב. אני מניח שאף אחד גם לא יקום ויעזוב בו ברגע, אבל אולי לקצר את תקופת ההודעה המוקדמת. משהו, איזה שהיא הנחיה. כי זה כן שאלה שעולה. ברור לי שזה גם כאן כל מקרה לגופו, אף אחד לא יוציא הנחיה גורפת לכולם. אבל זה משהו שאני חושב שצריך לתת עליו את הדעת בעת הזו, בהנחה שלצערי הירי כנראה הולך להימשך. אני אסיים כאן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבין את זה לחלוטין. מתחבר לחלק ממה שאמרת. וזה מפנה אותי קודם כל לשאלה למשה נקש ממנהל עובדים זרים. בשאלה, משה נקש, שאלה כיצד המדינה מגיבה למקרה בו עובדת זרה בסיעוד מועסקת במקום ללא מיגון זמין וחוששת לשלומה. בייחוד אם מדובר בדרום, אזור 3, כאשר המעבר שלה מוגבל. אז ברוך הבא, אני אשמח לקבל את התייחסותך. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז קודם כל, אני אעדכן שאנחנו עשינו ושירי נמצאת שם בדיון וזה בדיוק אחד הנושאים שעלו במפגש שהקלטנו עבור עובדים זרים בענף הסיעוד. וזו אחת השאלות שהתייחסו אליהן שם. זו לא תשובה חד משמעית. יש פה עניין ושאלה האם המטופל הוא קוהרנטי, האם הוא צלול, האם הוא לא צלול. האם הוא מבין שהוא מרצונו, כאחד שהוא צלול, לא רוצה להתפנות או שהוא מתעקש להישאר. אז העובד מן הסתם לא צריך לסכן את החיים שלו במקרה הזה. אבל זה מאוד, שוב, כל מקרה לגופו. אבל אנחנו התייחסנו לזה. אם הוועדה תרצה, חה"כ רביבו, אדוני היושב ראש, אני אעביר גם את הקישור למפגש הזה. זו יכולה להיות עוד הזדמנות להפיץ אותו ולהעביר אותו לעובדים הזרים במדינת ישראל, בטח בענף הסיעוד. זה חשוב, זה יועיל. 

אני לא יודע אם דיברתם על זה קודם, אבל אני יודע שענבל שם ושירי שם, אז אני מניח שהנושא הזה גם עלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, תודה רבה לך. תודה רבה לך. אז השופט בדימוס משה יועד הכהן, איתנו על הקו בזום. 

 << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >>  

שלום לכבוד יושב הראש, אני מקווה ששומעים אותי. אני קודם כל באמת רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, על המאמצים הרבים שאתה משקיע בתחום הכול כך קשה וכאוב, ובכל התחומים שבהם עובדים עובדים זרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נושא, ברשותך, מכובדי, נושא שבימי שגרה לא מספיק סקסי ופופולרי, כך שהוא לא נדון באף ועדה באף זווית וחזית. ומאז פרוץ המלחמה חבריי בוועדות עוטים כמוצאי שלל רב לקיים דיונים וזה נושא שהוא כרגע חם על סדר היום. אז אנחנו מטפלים בזה כאילו אנחנו במלחמה כל השנה. 

 << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >>  

כן, בהחלט. עכשיו, אני רציתי להעיר שתי הערות: - - - העובדים הזרים בסיעוד יצא חוזר של רשות האוכלוסין ב-9 באוקטובר כבר, חוזר באנגלית שהופנה לעובדים והופץ אחר כך גם ברשתות החברתיות של העובדים. שבין היתר אמר או המליץ או הציע לעובדים. הוא אמר שמי שרוצה לצאת כבר עכשיו לחופשת אינטר ויזה יכול בעצם לצאת מהארץ. לכאורה לחזור לאחר שתסתיים המלחמה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה שאני קוטע אותך בנקודה מאוד מאוד חשובה הזאת. מאוד. אני דוחה בשאט נפש התקפלות של מעסיקים מכל ענף שלא יהיה. לאשר ולממן ולקדם אינטר ויזה לשלושה חודשים. שכן זה פרס. זה פרס. אם עובד רוצה לנפוש, לצאת, להראות למשפחה שהכול בסדר, רוצה לצאת לשבועיים, שלושה, חודש. זה בסדר. כל מי שמבקש מעבר לזה פשוט עוזב. אין מושג כזה אינטר ויזה בימי מלחמה ל-90 יום. איזה אינסנטיב יהיה לאנשים להישאר ולשמור על מקום העבודה שלהם? סליחה ככה שקטעתי אותך, אבל זה פשוט נושא שבוער בי ואני מדבר עליו עם הגורמים הרלוונטיים כבר כשבועיים. בבקשה. 

 << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >>  

הנקודה השנייה היא בעצם המלצה, הצעה, כל אחד יגדיר את זה איך שהוא רוצה, שעובד שבעצם נמצא באזור סיכון יכול פשוט לקום ולעזור באופן מיידי. אני מפנה לסעיף 2 לחוזר. זה מנוסח תשובה לשאלה. ואומרת שאם העובד נמצא באזור מסוכן הוא יכול לעבור באופן מיידי למעסיק אחר ובאזור מוגן יותר ובעצם בלי שום - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא באזור מוגן יותר. זה לא נכון, מחילה. לא באזור מוגן יותר. אולי אצל מעסיק שהבית מוגן יותר. זאת אומרת שאם בן אדם עובד בבאר שבע, אצל מעסיק שאין לו בו ממ"ד זמין והוא רואה לנכון לעבור למישהו אחר בבאר שבע עם ממ"ד זמין, זכותו המלאה לבקש לעבור. בואו חבר'ה, אפשר להבין את זה. אפשר להבין את זה. אבל זה לא משהו אחר. זה לא שאם הוא עובד בבאר שבע והאווירה לא נעימה לו או באשדוד והאווירה לא נעימה לו, אז הוא יעבור לרעננה. זה לא שם. 

 << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >>  

אני מתריס, אני שואל את השאלה, אני מקריא לאדוני בתרגום. השאלה - - - רשות האוכלוסין: האם אני יכול באופן זמני לעבור - - - או למעסיק אחר ואז לחזור למעסיק הראשוני לאחר סוף המלחמה? והתשובה היא: כן, עובדים יכולים לעבור למעסיק חלופי בישראלי שבעל רישיון להעסיק עובד זר בתחום ההעסקה שלהם. לפי הנהלים הרגילים, בכפוף למגבלות שחלות על פי ההנחיות של רשות האוכלוסין. יכול להבין שאם עובד נמצא בבאר שבע ורוצה נגיד לעבור לירושלים, והוא רוצה להחליף מיידי לאותה תקופה, שנגיד הוא יכול להעסיק עובד זר בענף הסיעוד הוא יכול לעבור באופן מיידי. אז נכון שהמדיניות, יש על זה ויכוח שאולי לא ננהל אותו בזמן מלחמה, אבל העניין הזה של הנטישה וההעברה המיידית וכל הדברים האלה. אבל אני חושב שאם זה מה שעובד קורא אז הוא אומר טוב, אז מחר בבוקר אני אחפש לי מיד מעסיק באזור יותר בטוח ואני אעזוב את המעסיק שלי באופן מיידי. זה מה שעולה מהנוסח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אני מודה לך. אני מבקש את ההתייחסות של משה נקש לנקודה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כן. קודם כל, בעצמך הקראת את הסיפור הזה שזה בכפוף ליתר נהלי הרשות ועובד זר לא יכול לעבור מאזור, להתפטר ולעבור מאזור גיאוגרפי פריפריה לצורך העניין לתל אביב. זה ממש לא יכול. וכמובן שהעובד גם צריך לתת הודעה מראש לפני התפטרות, כמו בכל הנהלים הרגילים. זה באופן כללי ולכל העובדים הזרים. החוזר הזה לא התייחס בעיקרון לעובדי סיעוד. לעובדי סיעוד אנחנו נוציא עוד איזה שהיא הבהרה, כי עלו השאלות האלה. אנחנו נוציא הבהרה לעניין הזה. זה בעיקר לעובדי חקלאות ולנוהל הניוד שאפשרנו לעבור מאזורים לאזורים. בסיעוד זה לא המצב. 

 << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >>  

לא סייגתם את זה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

כתבנו שם. 

 << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >>  

לא סייגתם את זה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>  

אז אנחנו הבנו וכשקיבלנו את הפניות על זה אנחנו נחדד את הדבר הזה. אבל אני אומר שוב, נאמר, נכתב במפורש בכפוף ליתר נהלי הרשות. ויתר נהלי הרשות לא מאפשרים לעזוב מיידית עבודה, אגב. גם חוקי המדינה, לא רק נהלי הרשות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. אני מודה לך מאוד. תודה רבה לכם. אנחנו נעבור למר איתן בנימין שנרשם ומחכה בסבלנות. אני מבין שלא, תודה. אז נעבור לגב' שמחה בניטה, מה שלומך?

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעד מה. 

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

תודה. ושאתה ממש כלבבי. אתה מדבר מהבטן שלי, אז אני ממש מודה לך. מדברים פה על המקרים של הסיעוד ואני כמובן שייכת לקבוצה הזאת. וזה מה שקורה כשמתקשרים אליי משפחות, כי אני מטפלת במשפחות של נכים. והעובדים מחליטים לעזוב מפחד, מהמשפחות במדינות שלהם קוראים להם. יש לי שכנה למשל שהייתה לה אוזבקיסטנית ואיך שהתחילה המלחמה היא אמרה אנחנו מוסלמים, אסור לנו לעבוד עם יהודים. לקחה את הרגליים והלכה. והרבה אוזבקים למשל עוזבים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מכיר את זה. 

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

ותשמע, זה עוזבים אנשים חולים, קשישים. אנשים סיעודיים. ופשוט אין עובדים, אין. באמת אין עובדים. אני אומרת לך, מה שאומרים שיש רשימות, אין. תביא לי, אני אומרת לך עכשיו תביא לי ארבעה עובדים, יש לי איפה לשים אותם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז תראי. כאבך שאת מיטיבה לבטא אותו ידוע ומוצדק. זה תסכול שאנחנו מתפללים לסיים אותו. יחד עם זאת, זה מעט סוטה מהדיון. אני רק אומר לך שאנחנו כן אנשי בשורה ובעזרת השם בקרוב מאוד יתחילו להגיע לכאן עובדים, בוודאי לסיעוד. גם כן מהודו ומעוד מדינות. ואני סמוך ובטוח שזה יצמצם עד יבטל את הפער של החוסר. 

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

מהפה שלך לאלוהים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תהיי בריאה. טוב, אז ד"ר עמיחי תמיר מארגון הנכים לזכויות נכים. 

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >>  

כבוד יושב הראש, צוהריים טובים. אנחנו כבר בערב טוב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון. וזה דיון חמישי שלי היום, אם אני זוכר נכון. 

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >>  

אז המצב הוא כזה שיש פה חטא קדמון. החטא הקדמון הוא שאנשים עם מוגבלות, הן נכות והן האזרחים הוותיקים, נשים מגיל 62, גברים מגיל 67, הם בעצם המעסיק של העובד הסיעודי. ולכן לגופו של עניין כאן עולה חשש כבד שיוגשו תביעות פיצויים נגד אותם נכים שבעצם זה אבסורד שהם ביחסי עובד מעביד. ולכן אני קורא מכאן לוועדה לקרוא לכך שהאחריות המשפטית בנושא הפיצויים בלבד לא תהיה על הנכים ולא על האזרחים הוותיקים. 

נקודה נוספת בתחום מקצועי: בפתיחת דבריך דיברת על הזיהוי ב-DNA של, אז צריך לזכור שקל מאוד למכון הפתולוגי באבו כביר ליצור דגימת DNA. אבל צריך להשוות כדי לזהות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צריך Match, בדיוק. 

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >>  

צריך להשוות. ולכן יש קושי. אתה יכול להיקלע למצבים שבאמת בעבר הפתולוג לא ידע להתמודד איתם. היום כן הטכנולוגיה קיימת, אבל צריך את ה-Match כמו שאתה אומר. ובלעדי ה-Match הזה אז אנחנו בעצם לא יכולים לדעת. ומה שקורה כאן שחיילת, לא עלינו, אפשר להשיג דגימות. אבל אני בספק רק אם בתאילנד או במקומות אחרים יש את האפשרות לקבל את המידע הזה. תודה רבה לך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אז שוב, דפי שגל פודור ממטה מאבק הסיעודיים. הבאתי פה ערימה של פניות מהשלושה ימים האחרונים. הפסקנו באיזה שהוא שלב להדפיס. "חייבת מטפלת, נטשה אותנו אתמול באופן מפתיע בלי התראה מוקדמת מנתניה". עוד מהרצליה. יש לנו באמת ערימה של פניות של עובדים בתחום הסיעוד. ובהקשר הזה יש באמת ברדק אצל המטופלים הסיעודיים, כשהקלות שניתנו, וניתנו פה כמה הקלות מינוריות מרשות האוכלוסין וההגירה. אני חושבת שבתקופה כזאת כשיוצאים המון עובדים זרים ומבטלים, לא המון, אבל מבטלים הגעה עובדים אחרים. אני יודעת שנכנסנו לפה עובדים זרים בתחום הסיעוד מתחילת המלחמה. אני מניחה שלא בהיקפים שהיה אמור. אני רק רוצה להגיד שהעובדים שנכנסו לפה זה הזמנות מלפני שלושה חודשים וזה לא בא על חשבון אלה שיצאו. ולכן אני חושבת שבתקופה הזאת צריך לתת הקלה לפחות עד שערפל המלחמה מתבהר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

באיזה אופן?

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

של תקופת התארגנות, כמו שניתנה בקורונה. איזה שהוא פתרון גם זמני. דיברנו על זה. גם זמני לאלה שהעובדים יצאו ויחזרו אחרי המלחמה. עוד כמה נקודות קטנות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האינטר ויזה?

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אלה שיצאו באינטר ויזה או אלה שלא מצליחים למצוא ולהזמין כרגע עובדים זרים. אני מניחה שלא נכנסים או לא מתחילים העסקות חדשות והגעה מחו"ל של עובדים זרים בתקופה הזאת. אלה שנכנסו הוזמנו והתהליך, אנחנו מכירים אותו, לוקח חודשיים שלושה. אנחנו יודעים גם שטיסות של חברות זרות לא מגיעות לפה ולכן ברור לי שהחוסר שהיה גם לפני המלחמה הוא עכשיו גדל. ובתקופה כזאת שאנחנו גם ככה פה באובדן חיי אדם אני מציעה שלפחות בענף הזה תינתן הקלה. תקופת התארגנות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תפרשי לי מה הצורך בתקופת ההתארגנות? לא הבנתי. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

תקופת התארגנות שהייתה ושנתנה הרשות בתקופת הקורונה זו הודעה על כך שכל מי שמגיש בקשה הומניטרית לא תיאכף העסקה. הם לא מקבלים ויזה. אבל גם אפשר אזרחים ששומרים חוק יכולים להעסיק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את מדברת על אי אכיפה? 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז הנה, המציאות הזאת כבר מתקיימת. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אבל זה לא בהודעה מפורשת של הרשות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה, למה, למה? זה מובהר. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

ויש לזה כמה משמעויות: אחד, זה קבלת קצבה מביטוח לאומי כאשר יש תקופת התארגנות אז הקצבה של המוסד לביטוח לאומי גם ניתנת לאותם מטופלים. וגם, אם אנחנו כמדינה אומרים לאנשים תעברו על החוק - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הרי גמלה בעין יכולה להינתן בלי שום קשר לאפיון המועסק. המעסיק יכול לקבל גמלה בעין, נכון?

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אני מדברת על גמלה בכסף והעברה גם דרך חברות הסיעוד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זו המציאות היום. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נכון, זה קיים. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

שרשות האוכלוסין, כמו שעשתה בקורונה, תפרסם הודעה, תנחה את המטופלים הסיעודיים שמתקשרים אלינו, לא יודעים מה לעשות. שתנחה אותם מה לעשות. 

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

כבוד יושב הראש, אני יכולה לבקש ממך משהו?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן גברתי?

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

אולי תנסה בוועדה הזאת להעביר חוק של הלבנה. יש כאן הרבה עובדים שהם בלי ויזות ואז במקום לעבוד אצל נכים ואצל קשישים הם עובדים בניקיונות בחוץ. עכשיו אין אכיפה אז הם עובדים בחוץ. אבל אם יתנו להם הזדמנות, ילבינו להם את הוויזה, הם יבואו למקומות עבודה. אולי תעשה כאן איזה מבצע הלבנה של הלבנה ויתנו להם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את מתכוונת אכיפה כלפי מי שיש לו ויזה לעבודה בסיעוד והוא לא עובד בסיעוד?

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

לא, כאלה שאין להם ויזה. הם עובדים פה הרבה שנים, 13-15 שנה, 17 שנה וגם פחות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין צורך. לא, לא, אני לא אגיע לשם. אני כן מקדם בברכה העסקת אותם כאלה שאין להם ויזה והם לא יוכלו להיות מועסקים בסיעוד, שבתקופה הזאת הם יועסקו בסיעוד. בסדר?

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אז אם הרשות תוכל להוציא הודעה על זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

להוציא הודעה זה למעשה להכשיר וליצור איזה שהוא תקדים שאחרי זה ייתפסו בו וינצלו אותו לרעה. ואין לנו אינטרס כזה כמדינה. זה בסדר שהמדינה מבהירה שהיא לא פועלת לאכיפה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

עוצמת עיניים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זו האמת. בדיוק על אותה גישה, אגב, לגישתי נכון יהיה שבתקופה הזאת מהגרי עבודה מאריתריאה וסודן שלא מקבלים באמת אשרות עבודה בדבר שבשגרה כדי שלא יקבעו מציאות, נכון יהיה שבתקופה הזאת יעסיקו אותם באופן רשמי. אבל לא יתנו להם איזה שהיא אסמכתה שהם הופכים להיות חוקיים, כי אז הם ייתלו בזה. זאת אומרת, זה טיפה טריקי. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אדוני, האריתראים והסודנים זה דוגמה מעולה, כי האשרה שיש להם היא משמעותה שיש צו הרחקה נגדם שאי אפשר לאכוף אותו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אבל הם מקבלים איזה שהיא אסמכתה מהמדינה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הם קיבלו את זה בחסות בג"ץ החומל. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

אני פונה מאחר שהגיעו לא מעט פניות ששאלו אותי אני אזרחית שומרת חוק, מה אני אמורה לעשות? יש לזה משמעות כספית מול המוסד לביטוח לאומי. יש לזה משמעות חוקית. ובעיקר, אני אגיד לנקודה הבאה, יש פה, יושבת פה הממונה על זכויות עובדים זרים. אין ממונה על מעסיקים. ואין מישהו, כפי שפורסם השאלות והתשובות לעובדים זרים, מה מותר להם ומה אסור להם. עובדים, מטופלים סיעודיים לא יודעים מה מותר להם ומה אסור להם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא מדויק. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

הדבר הזה של 'תעסיקו שלא כדין'. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, זה לא מדויק. מנהל עובדים זרים כן מפרסם. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

מה מותר למטופלים הסיעודיים לעשות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה זה מה מותר להם לעשות?

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

כרגע אין להם עובד חוקי. העובד שלהם עזב. יש פה באמת ערימה של עובדים זרים שעזבו את הארץ. שעוזבים בהתראה. מה אמורים אותם מטופלים סיעודיים לעשות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לפנות ללשכה המטפלת בהם. 

 << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >>  

וגם הלשכה המטפלת קיבלה הקלות שהיא לא אמורה, שהיא לא חייבת להיכנס באמצעות עובד. 

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

אין להם עובדים בכלל. אין עובדים. ואף אחד לא ייקח אריתראי או סודני לטפל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. זה, מה שהצוות שלי מציע שהואיל ושבוע הבא אנחנו עתידים לטפל בנושא הזה באופן ישיר, שעד אז אנחנו גם נבחן את האפשרות איך לנסות ולקדם ולהציע את היוזמות שלכם. 

 << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >>  

אריתראים וסודנים אף אחד לא ייקח לטפל בבית. אף חולה סיעודי לא ייקח. שיפתחו מעוד מדינות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. גם הנושא הזה בטיפול. טוב, אנחנו מתכנסים לסיום וסיכום. 

 << אורח >> ירון סולומון: << אורח >>  

סליחה כבוד יושב הראש, אני ביקשתי רשות דיבור. יש לי משהו קטן לומר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה אדוני. 

 << אורח >> ירון סולומון: << אורח >>  

לפני הסיכום. ירון מהאיחוד החקלאי. קודם כל, אני מודה על הדיון. אנחנו נמצאים בזמנים לא קלים ואני אינני עורך דין ולא משפטן. אבל ברור לי שכרגע אנחנו נמצאים בזמן חירום. ואני שואל, האם לא ניתן לייצר איזה שהוא צו גורף שיאסור או ימנע מהגשה של תביעות משפטיות כנגד מה שנקרא מעסיקים? החל מה-7 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מיד מתייחס לזה איפה שהוא בדברי הסיכום שלי. אבל לקבוע ככה באופן גורף זה - - -

 << אורח >> ירון סולומון: << אורח >>  

לא גורף, חצי גורף. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, צו? אתה דיברת פה באופן מאוד מאוד גורף, אדוני. 

 << אורח >> ירון סולומון: << אורח >>  

לא, באזורים מסוימים וזכויות מסוימות, נקודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אני מודה לך. יש לנו פה עוד דובר, עדי רז. 

 << אורח >> עדי רז: << אורח >>  

כן, שלום, תודה. קודם כל, באמת תודה על הדיון הזה. חקלאות במשך שנים חוטפת מכות מכל הכיוונים, אם זה מהייבוא הטורקי, ואתה נותן אור ותקווה חדשה לחקלאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> עדי רז: << אורח >>  

אני רוצה לספר על כוח פלג. כוח פלג זה חבר'ה חיילים במילואים, בפתחת ניצנה, שזה כוח חילוץ, חבר'ה מיחידה מובחרת. בערך 25 חבר'ה. הם היו בין הראשונים שהגיעו מהאזור שלנו לאזור אשכול. שניים מתוכם נהרגו, אבות לילדים, חמישה ילדים. אסון גדול. הכוח הזה אחר כך המשיך יותר מאוחר בערב לחלץ עובדים תאילנדים ולהביא אלינו. בלי בגדים, בלי כלום, רק שיהיה להם מקום לישון. בסופו של דבר, איכשהו יצא לנו השם הזה של החקלאים שמנצלים. אם דיברנו על תביעות, אז דרך אגב, כל תביעה מתחילה בניצול כוח עבודה, בעבדות. זה מתחיל סעיף "עבדות 200,000 שקלים". זה הסעיף הראשון. אחר כך לך תוכיח את שאר הדברים. 

אז אני רוצה להגיד שאנחנו החקלאים אנחנו הראשונים שחשוב לנו הרווחה של התאילנדים. חשוב לנו שירגישו טוב פה. ובאמת אנחנו בתקופה קשה. וזו הזדמנות עכשיו באמת קצת לעבור שלב ולאחד כוחות ולראות איך עושים את הדברים בצורה יותר מסודרת ויותר ברורה. וזהו, ותודה רבה על הרוח הזאת. זה חשוב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לכם. אז נסכם:

1. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ להעביר אליה את מספר מנותקי הקשר עם פרטיהם מכל מדינה בפילוח של נרצחים, חטופים ונעדרים. 

2. הוועדה מבקשת מהביטוח הלאומי להעביר בכתב עד ליום חמישי אחר הצוהריים את רשימת המשפחות שאליהן נעשתה פנייה מקרב העובדים הזרים והסטטוס הטיפולי לגבי כל משפחה ומשפחה. 

3. הוועדה מבקשת ממשרד העבודה וממשרד האוצר לעדכן בכתב על תשובת רשות המיסים לגבי זכויות העובדים הזרים שרכושם נפגע. אני אומר פה שלא יעלה על הדעת שקרן מס רכוש לא מכירה בעובדים הזרים בהיבט נזקיהם. הוועדה מבקשת חוות דעת משפטית מהייעוץ המשפטי בכנסת, היועץ המשפטי של הוועדה, בסוגיה הזאת. 

4. הוועדה מבקשת מהביטוח הלאומי להעביר נתונים על מספר העובדים הזרים שפנו אליהם לבקשות טיפול נפשי ותמיכה נפשית עד היום ואיך טיפלו בהם. ומבקשת באותה הזדמנות לוודא שאין כפילות במתן הטיפולים בין המשרדים השונים. 

5. הוועדה קוראת להנהלת בתי המשפט לעודד העברת תביעות בבתי הדין לעבודה הקשורים למלחמה לגישור לפי תקנות בית הדין לעבודה התשנ"ג-1993, ולשקול להעבירם לגישור אצל הממונה על זכויות העובדים הזרים לפי סעיף 101, 1כו(2)ג3 לחוק עובדים זרים תשנ"א-1991. 

6. הוועדה קוראת ללשכת עורכי הדין ולמשרד העבודה לשתף פעולה בהגנה על המעסיקים שיוגשו נגדם תביעות עתידיות. לשכת עורכי הדין מבקשת לעדכן את הוועדה על הבדיקה שהם עושים לגבי עורכי הדין הסוררים שהחתימו את העובדים הזרים, בפרט התאילנדים כמובן, על ייפויי כוח כשהם עוד במלונות בדרך כלל. חלק מהמקרים בכלל מי שלא תפסו בבתי המלון אז בשדה התעופה, בהמתנה לצ'ק אין. 

הוועדה מבקשת להביע הערכה רבה לעבודתה של הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, שעושה לילות כימים כדי להנגיש לעובדים הזרים את זכויותיהם. ואני מקווה שעבודתה תצטמצם משמעותית ותצמצם את התביעות העתידיות ומשכך גם את הפניות הנלהטות של עורכי הדין הפונים אליהם. 

באותה הזדמנות אני מבקש תוך כדי הימים האלה להודות לאנשי צוותי ובכללם למנהלת הוועדה דקלה טקו ולעדן ביטקובר, עם שאר אנשי לשכתי, שעובדים ימים כלילות כדי לאפשר את קיום הדיונים האלה. בדרך כלל כדי שוועדה כזאת תעמוד בקצב של דיון אחד לשבוע עם כוח אדם לא מרובה. ואנחנו עומדים בזה. זה הישג לא מבוטל ועל כך הם ראויים לכל הערכה. בימים האלה, לקיים שניים ושלושה דיונים ביום ולפעמים שישה בשבוע ולגייס את האנשים ואת בעלי התפקידים ואת העדויות ואת החומרים ולטייב, כדי שבכל דיון לא תהיה כפילות ופספוס של נושא בצורך כזה או אחר בדיון אחר, אפשר לעשות את זה רק ברוח הלחימה, רק בהירתמות, רק בציונות, רק במצוינות. רק עם נשמה גדולה ורק עם דאגה שהיא הרבה הרבה מעבר למסגרות ושעות התפקיד והציפיות, אני מקבל מדקלה, כמובן מעדן ושאר אנשי הלשכה. אבל מדקלה, מקבל עדויות, ציטוטים, הכוונות, קישורים. אפשר לומר בכל שעות היממה. אפשר לומר בכל שעות היממה. ועל כך נתונה לך תודתי והערכתי. 

אז אני מאוד מאוד מודה לכם. הישיבה הזאת נעולה בתקווה לבשורות טובות לכלל עם ישראל. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:21. << סיום >>