פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 16/10/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 94 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, א' בחשון התשפ"ד (16 באוקטובר 2023), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> התנהלות הרשתות החברתיות והסרת תכנים אנטישמיים ופוגעניים ברשת בתקופת 'חרבות ברזל' << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר צגה מלקו אלעזר שטרן חברי הכנסת: עידן רול משתתפים: ד"ר אסף וינר – סמנכ"ל מחקר ומדיניות ציבוריות, איגוד האינטרנט הישראלי ירדן אמיר – אחראית קשרי ממשל, מחקר ודיגיטל, איגוד האינטרנט הישראלי משתתפים באמצעים מקוונים: טום אלכסנדרוביץ – ראש אגף בכיר הגנה טכנולוגית, משרד ראש הממשלה מירי זילברשטיין – ראש תחום בכיר תעשיות, משרד ראש הממשלה אייל זנדברג – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים קרן רוט – חמלקה פלילית, משרד המשפטים עידית רייס – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עמית אפרתי – מנהל אגף בכיר מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות עידו דניאל – ראש תחום בכיר זירת הדיגיטל, משרד התפוצות דרור יפרח – רמ"ח סייבר בל"מ, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ גל בץ – מ"מ רמ"ח מצפ"ן מ"י, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק לי פרל – ר' חו' חוו"ד מ"י, המשרד לביטחון לאומי רות כהן דאר – משרד החוץ סיון ברלדינו – מודיעין, משטרת ישראל אור ארבר – פרקליט במחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה תומר אלדובי – מנכ"ל, התנועה למאבק באנטישמיות ברשת ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין – ראש המכון, המכון להגירה ושילוב חברתי של המרכז האקדמי רופין רחלי ברץ ריקס – יו"ר המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית סטפני שטראוס – מנכ"לית, ישיבה יוניברסיטי בישראל נגה אלנה – מנכ"לית, עמותת פידל שירז נרי – דוברת משפחות החטופים ג'ניפר מסטר – מטה החטופים והנעדרים ג'ון גולדברג-פולין – הורה של החטוף הירש רייצל גולדברג – הורה של החטוף הירש מני ברזילי – חוקר ברשתות החברתיות מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התנהלות הרשתות החברתיות והסרת תכנים אנטישמיים ופוגעניים ברשת בתקופת 'חרבות ברזל' << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שלום לכולם, היום ה-16 באוקטובר 2023, א' בחשוון תשפ"ד, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא הראשון על סדר-היום: "התנהלות הרשתות החברתיות והסרת תכנים אנטישמיים ופוגעניים ברשת בתקופת מבצע חרבות ברזל". ברשותכם, נפתח את הישיבה בדקת דומייה. הדיון הזה מתקיים לאור אירועים שקרו כאן בסוף השבוע שעבר, אותה מתקפה נפשעת של מפלצות שטבחו, שרפו, רצחו, ביתרו אזרחיות ואזרחים, ילדות וילדים, נשים וגברים, רק בגלל שהם יהודים, רק בגלל שהם ישראליים. המתקפה הנפשעת הזאת, שאין כדוגמתה אפילו בהיסטוריה של אירועי הטרור המזוויעים ביותר, היא כזאת שאנחנו נדע את תוצאותיה רק בעוד ימים ושבועות ארוכים. מאחוריי, על קירות הוועדה, תלויים תמונותיהם של חטופים, מגילאי 3 חודשים ועד 84-85, עדיין אוספים את הנתונים. לצערי, כנראה התמונות האלה הולכות ללוות אותנו תקופה ארוכה. אני ביקשתי שהתמונות האלה יתלו כאן, בחדר הוועדה, כדי שאף אחד מאיתנו לא יוכל לשכוח אף תמונה מהתמונות האלה בכל רגע ובכל דיון שאנחנו עושים. הם צריכים ללוות אותנו כמו תמונותיהם של למעלה מ-1,200 ההרוגים שנרצחו, שנפלו בקרבות על הגנת מדינת ישראל. בתוך כך אני חייב לומר מילה לממשלה. אני אחסוך את מילות הביקורת שלי, שנאמרו כאן הרבה במהלך עשרת החודשים האחרונים, אבל אני רוצה להגיד מילה צופה פני עתיד. לא מתקבל על הדעת ולא יתקבל על הדעת מצב שבו מדינת ישראל תנהג ותיתן הטבות הומניטריות כאלו או אחרות לרצועת עזה מבלי שבמשוואה ההומניטרית בצד השני נקבל מידע הומניטרי ואפשרות להכניס תרופות וסיוע לאותם חטופות וחטופים. לא מתקבל על הדעת. לא מתקבל על הדעת שתעבור טיפה אחת של מים מכאן לרצועת עזה בזמן שאני לא יודע אם החטופות והחטופים שלנו שותים מים. לא מתקבל על הדעת שתיכנס תרופה לרצועת עזה מבלי שאני יודע אם החטופות והחטופים שלנו מקבלים את התרופות שמגיעות להם. לא מתקבל על הדעת שיתקבל איזשהו מידע הומניטרי, איזשהו סיוע, שמדינת ישראל תאפשר איזשהו מסדרון, בה בעת שאין שום מסדרון הומניטרי לחטופות ולחטופים שלנו. זאת המשוואה שאני מצפה מממשלת ישראל לקבוע. זאת המשוואה שאני חושב שכל עם ישראל מצפה מהממשלה לקבוע, ויש לה את כל הגיבוי – אין פה קואליציה ואופוזיציה, יש פה את עם ישראל ומדינת ישראל שנמצאת במלחמה מול מפלצות, שברור לחלוטין שאם היו מצליחות להגיע צפונה יותר, להישאר יותר זמן, כל זה היה רק בשביל לבצע עוד ועוד טבח, רצח ועוד שלל מעשים שאני לא רוצה אפילו לעלות על דל שפתיי. מכאן גם מתנהלת מלחמה של מדינת ישראל על האמת. פייק ניוז שמופץ ברשתות החברתיות, פייק ניוז שמופץ על מה עשו אותם מחבלים מחמאס, אותם מפלצות. אנחנו רואים שגם יש כאלה שמכחישים בכלל את האירוע הזה. בדיוק כמו שמצאנו את עצמנו נלחמים בהכחשות שואה, גם עכשיו אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים בהכחשה של מה שקרה כאן, והמאבק הזה, המאבק הציבורי הזה, המאבק הבלתי נגמר הזה על דעת הקהל, כדי שהעולם יידע, כדי שהעולם יראה, כדי שהעולם יכיר, כדי שהצדק ייעשה, הוא מאבק שיתחולל ויתנהל כל העת, ומקום נכבד במאבק הזה הוא ברשתות החברתיות, בכל אותם מרחבים וירטואליים שבהרבה מאוד מקרים פרוצים לחלוטין. עסקנו בזה בנושאים אחרים – בנושאים של אנטישמיות, בנושאים של ילדים – אבל עכשיו זה הנושא שצריך להעסיק את מדינת ישראל, התכנים הפוגעניים שמעלים לרשת מאז אותו מבצע, התכנים האנטישמיים שמעלים לרשת, היכולת שלנו לתווך את האמת הזאת לעולם כולו וגם לאזרחי ישראל. לצערי, בדיון הזה לא נוכחים נציגים של הרשתות החברתיות שהזמנו אותם בפעם הראשונה, הם היו פה בכמה וכמה דיונים, בדיון הזה הם סירבו להגיע מטעמיהם, מסיבות כאלה ואחרות – לא רוצים לבזבז את זמנם – אבל, א', עצם העובדה שהם לא מגיעים לפה ולא שולחים נציג היא בלתי מקובלת, אבל היא לא תשפיע על הנחישות שלנו לפעול כנגד כל פעילות כזאת שמתבצעת ברשת, ומצופה מהבית הזה, מצופה מחברי הכנסת, מצופה מהממשלה, לייצר את הרגולציה המתאימה כדי שלא נראה את התכנים הפוגעניים האלה ברשת. יחד עם זאת, אנחנו נעבור כאן על כמה וכמה דברים שגילינו וראינו. גם ראינו איך מאפשרים לשים תכנים פוגעניים מצד פרו פלסטינים ולא מסירים אותם ולא חוסמים אותם, ומהצד השני, כשעולה תוכן פרו ישראלי הוא מוסר מיד בתוך התקפות של פלסטינים כדי לדווח על החשבון כחשבון פוגעני. יש כאן כמה וכמה בעיות שאנחנו נבקש ונדרוש מהממשלה תשובות. נמצאות אתנו שתיים ממשפחות החטופים, ממטה החטופים והנעדרים, ג'ניפר מסטר נמצאת אתנו בזום. רשות הדיבור שלך. << אורח >> ג'ניפר מסטר: << אורח >> תודה רבה על הזכות להשתתף בוועדה הזאת. אני בת הזוג של הנעדר אנדריי קוזלוב. הוא עלה לארץ לפני כשנה וחצי. הוא ראה במדינה שלנו מקום שהוא לא רק מפלט אלא ההזדמנות לחיים חדשים, להתפתחות, להגשמת חלומות, לחיים בשלווה בתור יהודי במדינת ישראל. אנדריי מאוד אוהב את המדינה. הוא הרגיש שסוף-סוף הוא יכול לנשום לרווחה ללא פחד. הוא היה כאן לבד עם כמה עולים שחלקו אתו את החלום ועברו ביחד את פרויקט "מסע". הכרתי בחור מדהים, חיובי, עם המון תשוקה לחיים, בן-אדם שמאוד רוצה להשתלב בחברה הישראלית וללמוד את השפה העברית. המשפחה שלו נשארה שם, כך שיש לו בארץ אותי, שאני בת הזוג שלו, וכמה חברים. אנחנו נלחמים למענו ולמען משפחתו למצוא אותו. זה לא רק למעני ושבן הזוג שלי יחזור אלי, זה באמת בשביל להשמיע את הקול של המשפחה ואת הקול שלו. הבקשה שלי בתור צברית, אזרחית מדינת ישראל, היא באמת לא להזניח אף חטוף ואף נעדר. אני חלק מהמטה למשפחות נעדרות וחטופים ואנחנו מבקשים שאם צריך לבקש סיוע מחו"ל בזיהוי נעדרים וגופות אז בבקשה בואו נעשה את זה בשביל להאיץ את התהליך הזה. אנחנו מבקשים בבקשה רשימה מאומתת של החטופים, מי נמצא שם, זה מאוד מאוד חשוב. לחיות באי הוודאות הזה זה נורא. להעביר יום יום ולא לדעת האם הוא חי, האם הוא מת, האם הוא חטוף, איפה הוא, זה נורא, ולא לספק תשובות למשפחתו, שנמצאים שם בחוסר אונים ולא יכולים להגיע לכאן. אני לא רוצה לתת לקול של אנדריי להיעלם. אני רוצה שהקול שלא יישמע ויישמע בקול רם, בתור אזרח ישראלי. אני לא חושבת שהוא יכול לקבל איזשהו סיוע בתור אזרח רוסי, לכן אני באמת פונה אליכם, בבקשה רבה. אני לא יודע אם יכול להתקיים תיווך בין רוסיה לבין עזה. אני באמת רוצה לדעת מה קורה עם בן הזוג שלי. זה כבר 10 ימים בלי ידיעה, זה מאוד-מאוד קשה לי, ולא רק לי, לכל משפחות הנעדרים והחטופים. אנחנו מבקשים שתעזרו לנו, שתשמעו אותנו, שתשמרו עלינו בתור אזרחים, שאנחנו נדע שאנחנו בטוחים כאן וששומעים ורואים אותנו. המון תודה שנתתם לי לדבר. בקשר לנושא השיחה היום, אני בעצמי נתקלת המון ברשתות בהכחשה של מה שקרה ואני עושה ככל שביכולתי, מדווחת על התגובות האלה או מתווכחת בעצמי. רק אתמול מישהי כתבה לי שאנחנו ממציאים את זה ש-40 גופות של תינוקות נמצאו ללא ראש, שהכל המצאה. זו לוחמה בחזיתות רבות, במיוחד התקשורתית, במיוחד ברשתות החברתיות. זה פשוט לא יאמן שכך מכחישים משהו שקרה רק לפני כמה ימים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ג'ניפר, תודה רבה שמצאת את הכוח לעלות לכאן. אני רק אציין שהתמונות שנמצאות מאחוריי זה בגלל יוזמה פרטית של אנשים מארצות הברי, שפשוט העלו את כל התמונות האלה בפורמט הזה, של kidnapped. הם העלו את זה בשפות שונות כדי שבכל מדינה אפשר יהיה להדפיס את זה באופן עצמאי ולהציף את זה ברחובות. כל העולם צריך לדעת, בכל מקום צריכים לדעת, מה קרה כאן, וגם אנחנו משתתפים במאמץ הזה. ג'ון ורייצ'ל גולדברג, הוריו של הירש, נמצאים אתנו בזום. << אורח >> ג'ון גולדברג: << אורח >> תודה רבה. אני ג'ון פולין, אבא של הירש גולדברג-פולין. במקרה שלנו, אנחנו יודעים משלושה עדים שהיו עם הבן שלנו, הוא היה בפסטיבל המוזיקה, נכנסו לא מעט אנשים למיגונית שם, בדרום, צומת ראם. מה שאנחנו יודעים משלושה עדים שהיו שם זה שהיה ירי רימונים רב, בלגן, ב-9 בבוקר הוציאו את הבן שלנו, הירש, ועוד כמה אנשים. אנחנו מבינים מהעדים שנקטעה לו היד במרכז בצד שמאל – הוא שמאלי אגב – הוא דימם הרבה ולקחו אותו, העלו אותו על טנדר ומאז אנחנו לא יודעים כלום. אני מסכים במאה אחוז עם ג'ניפר שאנחנו רוצים לקבל מידע את מי הם מחזיקים, איפה הם מחזיקים אותם וכו', אבל יש לי עוד בקשה אחת, בקשה ספציפית וברורה: אני בקשר כל יום עם הצלב האדום. הבן שלי – והוא לא היחיד, אני יודע את זה – זקוק באופן מידי לטיפול רפואי, אם הוא עוד חי. אני בקשר כל יום עם הצלב האדום, הם אומרים לי: אין לנו מה לעשות, חמאס לא נותן לנו להיכנס, להגיע לחטופים, אין לנו גישה בכלל לחטופים. הבקשה שלי – אני לא מבין למה זה היום העשירי ואין 50 מדיניות בעולם, 100 מדינות בעולם, שחותמות על כמה משפטים, זה יכול להיות ממש קצר, שדורשים מעולם להשפיע על חמאס להכניס את הצלב האדום למי שזקוק לטיפול רפואי, שהם יקבלו באופן הכי מיידי שאפשר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה, ג'ון. חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה שבוע קשה ואני אתמקד יותר בנושא של הפצת שקרים ברשתות החברתיות. אנחנו מתמודדים ברשתות חברתיות היום, יום אחרי האסון הזה, עם מסרים שקריים וגם אנחנו רואים את ההשוואות, שמנסים להשוות אותנו עם הברברים האלה. זה לא נכון. חבל שנציגי הרשתות לא נמצאים פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא חבל, זו שערורייה. זה חלק מהעניין שהרגולציה במדינת ישראל משאירה אותם כאיזשהו גוף שהם אדוני הארץ. את הדבר הזה צריך לשנות. זה שונה במדינות אחרות בעולם, במקומות אחרים בעולם. זה שונה גם ברמת חקיקה גם בארצות הברית וגם באירופה. אין שום סיבה שבמדינת ישראל הם יוכלו לפעול ככל העולה על רוחם. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> יש נימוק, אדוני היושב-ראש, למה הם לא הגיעו? הם הגיעו לוועדה בעבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם הגיעו לכל הוועדות בעבר. הם אמרו שהם פשוט מאוד מאוד עסוקים בהסרת תכנים והם לא רוצים לבזבז את זמנם בלהגיע לכאן. את אותה תשובה במקרה בדיוק קיבלנו מכל הרשתות החברתיות. כלומר, ברור לחלוטין שהן נמנעות מלהגיע לך והן יודעות למה הן נמנעות. אני חייב לומר בהקשר הזה שצריך לזכור שנציגי הרשתות החברתיות האלה כאן בישראל זה חבר'ה ישראלים שאני בטוח שלא תמיד מסכימים בהכרח עם מדיניות המטה שלהם במדינות האם של אותם עסקים, ולכן הם לא יכלו לבוא אולי בהכרח ולייצג את העמדה האמיתית שאומרת: חבר'ה, לא מסירים מספיק תכנים, לא פועלים כנגד העניין הזה. כל רשת עם העניין שלה. צריך להבין שבכל יום שעובר נגרם נזק. כל יום שעובר נגרם נזק מטיקטוק, מפייסבוק, מאינסטגרם, בכל יום כזה, וחייבים לפעול. פה משרדי הממשלה – שתכף אני ארצה את ההתייחסות שלהם – חייבים להיות פה הרבה יותר אקטיביסטיים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לכן אני רוצה להגיד שקודם כל צריך להוציא קריאה חד משמעית פה שלא יכול להיות שנציגי הרשתות החברתיות לא רק שלא מגיעים, הם לא מורידים. כשאתה מסתכל בהשוואה כמה שניות מחזיקים המסרים של הפלסטינים או פרו פלסטינים ביחס למסרים שלנו – זה לא יכול להיות. לא מתקבל על הדעת. במלחמה נגד הטרור הארור הזה אנחנו לא יכולים לשבת בשילוב ידיים. לכן אני חושבת שצריך להסדיר את הדבר הזה כמה שיותר מהר וגם להוציא קריאה חד משמעית, שאינה משתמעת לשתי פנים. אין דבר כזה שלא יופיעו פה. אנחנו ראינו אותם בעבר, למה הם לא באים היום? למה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם היינו עושים דיון בוועדת הכספים על מיסוי החברות האלה הם היו מגיעים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. לכן אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה להוציא קריאה. אנחנו היום נמצאים בהתקפה. אני אספר לכם בתור יוצאת אתיופיה – באתיופיה יש 110 מיליון אנשים, האתיופים פזורים בכל העולם, בארצות הברית יש כמה מיליונים, בקנדה, באוסטרליה, בערב הסעודית, בכל מקום, אתם לא תאמינו איך אנחנו נלחמים, כל אחד בהתנדבות שלו, להסביר את המצב הקיים. ברשתות חברתיות, לעומת זאת, את המסרים שלנו אחרי שנייה מורידים ואת המסרים שנגדנו משאירים. לכן לא יכולים להשלים עם הדבר הזה. אדוני היושב-ראש, תיקח את היוזמה, אתה יודע איך לפעול ואנחנו צריכים להפסיק את זה אחת ולתמיד. הם פוגעים בנו. המלחמה הפכה להיות עכשיו בזירה הבינלאומית, בזירה של הרשתות החברתיות. זה לא יכול להיות. אנחנו יודעים את האמת אבל ברשתות חברתיות מעוותים את האמת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. התייחסות של עמית אפרתי, מנהל אגף בכיר מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות. עמית, ברור פה לחלוטין שאנחנו נמצאים בנקודת זמן מאוד מאוד קריטית. זה לא דיון שאנחנו רוצים למרוח אותו על שעתיים. אנחנו יודעים כבר שבעצם לא קיים שום דבר מבחינת היכולת הממשלתית לאכיפה מבחינת חוק ורגולציה. אני רוצה לדעת האם מקודמות – ואם לא מקדמות למה לא מקדמות ומתי תקודמנה – תקנות לשעת חירום שמאפשרות לממשלה לפעול באופן מיידי אל מול החברות האלה להסרת תכנים בהקשר של הכחשת הטבח, בהקשר של הסרת תכנים, אחריות על תכנים ופגיעה במדינת בישראל. אנחנו נמצאים במצב מלחמה ולא יכול להיות שהממשלה מטפלת בגירוש של איזה כתב מאלג'זירה אבל בכל המרחב המקוון לא. משרד התקשורת לא בדיון פה אבל אני אפנה אליהם גם בכתב. זה חונה אצלכם ואצל משרד התקשורת, אחד מהשניים. << אורח >> עמית אפרתי: << אורח >> המשרד פועל בשני כיוונים של הסתה ואנטישמיות ברשתות החברתיות, גם על רקע המלחמה וגם באופן כללי. כרגע כמובן אנחנו עושים את זה ביתר שאת. אנחנו מפרסמים דוחות אחת ליומיים לגבי אנטישמיות במרחב המקוון. אני אשמח להציג נתונים. מערכות הניטור שלנו זיהו מתחילת המלחמה מעל 150,000 תכנים שמכילים חומרים אנטישמיים ומסיתים לטרור, עלייה של 450% בהשוואה למצב לפני המלחמה. משהו מאוד מאוד מדאיג שאנחנו רואים הוא שחלק ניכר מהפוסטים האלה מכיל גם תכנים אלימים, קריאות ממשיות לפגיעה ביהודים ובישראלים. אנחנו רואים פה גם עליה של 1200%. את רוב המגמות אנחנו רואים בעיקר בצרפת, בפריז ובמרסיי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם מנטרים רק פייסבוק או מה שאתה אומר זה טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, הכל? << דובר_המשך >> עמית אפרתי: << דובר_המשך >> אנחנו מנטרים כ-15 רשתות חברתיות שונות. יש הרבה מאוד דגש על טוויטר, יש דגש על רשתות של ימין קיצוני, על טלגרם ועל הרבה מאוד רשתות. אנחנו אוספים ממגוון רחב של רשתות חברתיות. כמו שציינתי, אנחנו רואים עלייה של 1200% בתכנים שמכילים גם קריאות לאלימות. ציינתי את המוקדים המרכזיים שאנחנו מזהים, שזה הערים פריז ומרסיי בצרפת, לוס אנג'לס וניו יורק בארצות הברית, ואנחנו רואים גם עלייה מאוד מדאיגה באמריקה הלטינית, אנחנו רואים בבואנוס איירס, סנטיאגו דה-צ'ילה. כמובן שרוב התכנים הם מסוג אנטישמיות חדשה, מעל 80%. אנחנו עוקבים כמובן גם אחרי האשטאגים המרכזיים שבאמצעותם מפיצים תכנים אנטישמיים. זה בציר של ניטור. אנחנו מפיצים את זה אחת ליומיים גם לרשתות החברתיות, גם לארגונים ברחבי העולם, על מנת להפעיל הרבה מאוד לחץ עליהם מגורמים שונים. את זה אנחנו מנגישים. שלחתי לצוות הוועדה, אני אשמח כמובן להפיץ לכל מי שצריך כדי שיעקבו אחרי הדברים האלה. בציר של הפעולה הסדרנו שיתוף פעולה עם מחלקת הסייבר בפרקליטות. אנחנו מעבירים להם עכשיו אחת ליום רשימה של פוסטים בעלי חשיפה גבוהה שמכילים תכנים אנטישמיים ומסיתים לטרור. אנחנו עושים את זה ממערכות שלנו והיום אנחנו מוציאים גם קול קורא לקהילות היהודיות ולארגוני חברה אזרחית שיעבירו לנו כל דיווח שמתקבל לגבי פוסט אנטישמי מסית לטרור או פייק ניוז של ממש ואנחנו נרכז את כל הדיווחים האלה עבור הפרקליטות, נבצע סינון ראשוני ונעביר את זה בצורה מרוכזת. חוץ מזה אנחנו גם הפצנו את כל עמודי הרשתות החברתיות של ארגוני טרור לכל מי שצריך. יש פה הרבה גורמים, ממש משולב, גם של גורמים אזרחים מישראל ומהעולם וגם דרך משרד החוץ. אני מסכים לגבי זה שצריך פה לקחת איזשהו צעד קדימה, אנחנו כרגע פועלים גם בהיבטים של איתור ומנגישים את זה גם לפלטפורמות עצמן וגם בהיבטים של פעילות ממוקדת בהקשרים לפוסטים ספציפיים שאנחנו מרכזים הכל בשטח לפרקליטות המדינה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה את התייחסות הפרקליטות. אור ארבר, מחלקת הסייבר. << אורח >> אור ארבר: << אורח >> מחלקת הסייבר נכנסה למערכה הזו בצורה מאוד מאוד משמעותית. המחלקה פועלת באופן מאוד מאוד אינטנסיבי, לילות כימים, 24/7, נגד תכנים פוגעניים רבים מאוד ברשת. אנחנו ללא ספק מזהים עלייה חדה במספר התכנים. מבחינת נתונים מספריים אני אגיד שעד עתה המחלקה שלנו בחנה כ-5,000 תכנים שהתקבלו בראש ובראשונה כמובן מגופי הביטחון אך גם ממשרדי ממשלה נוספים. כפי שעמית אמר, קיבלנו לאחרונה גם מהם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם פועלים על תכנים שאזרחי ישראל מעלים כדי לנהל מולם הליכים פליליים? << דובר_המשך >> אור ארבר: << דובר_המשך >> לא, אנחנו פועלים נגד תכנים שמופצים ברשת ע"י כל גורם. כשמדובר בתכנים של אזרחים ישראליים אנחנו מיידעים את המשטרה על מנת שיהיה אפשר לפעול נגדם גם בציר הפלילי, שזה כמובן דרך המלך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אתם מנטרים בעצמכם או שהכל מגיע אליכם נגיד מאגף מסוים במשרד לקבוצות, כמו שדיברו פה? << אורח >> אור ארבר: << אורח >> אנחנו לא עוסקים בניטור, אנחנו מקבלים תכנים מגופי מדינה רשמיים. כפי שאמרתי, בראש ובראשונה גופי ביטחון ומשרדי ממשלה נוספים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תוכל לתת לנו קצת מידע על היקף הפניות שיש כרגע? << אורח >> אור ארבר: << אורח >> אנחנו קיבלנו עד עתה כ-5,000 תכנים שדיווחו לנו עליהם, בחנו את כולם ועל רובם באמת פנינו לפלטפורמות כדי להוריד אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה מתוך הפניות שקיבלתם הוסרו? << אורח >> אור ארבר: << אורח >> אין לי נתונים מדויקים כרגע כי אנחנו למעשה כל הזמן, גם בשעה זו, כשאנחנו בוועדה, מדווחים על תכנים נוספים, אז אני לא יכול לתת נתונים עדכניים אבל אנחנו יכולים להגיד שמדובר באלפי תכנים שדיווחנו לפלטפורמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אותי מטריד שני דברים: אחד, אני חושב שמערכת הניטור הממשלתית בכלל לא עובדת בצורה מסודרת. בסדר, נניח אבל שיש ניטור, יש פניות של אזרחים. זה שאתם פונים לפלטפורמה לא אומר שהם מסירים את התוכן. זה גם לא אומר שהם בהכרח חסמו את מי שהעלה את התוכן, זה גם לא אומר שהתוכן מוסר בכל העולם ולא רק בישראל. יש פה כמה וכמה נקודות שאני לא יודע מהם אמצעי אכיפה שלכם מול החברות האלה. בוא נעשה test case – אתה פונה לחברת פייסבוק, מטא, מבקש מהם להסיר תוכן, מה המחויבות שלהם וכמה אתה יכול לבדוק ולאכוף את זה? << דובר_המשך >> אור ארבר: << דובר_המשך >> הפניה היא פנייה וולונטרית. אנחנו פונים לפלטפורמה ומבקשים ממנה להסיר את התוכן - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש סיבה שאתם לא מקדמים תקנות שעת חירום? אני שם רגע בצד עכשיו את החקיקה הקבועה שאני חושב שצריכה להיות בעניין. << דובר_המשך >> אור ארבר: << דובר_המשך >> זה פחות רלוונטי אלי, אפשר לפנות לגורמים הרלוונטיים בנושא הזה. אנחנו פונים בהתאם לנוהל עבודה מסודר, שכבר קיים וגם מופץ ברשת, שגם אושר בבג"ץ. אנחנו פונים כשיש הפרה של החוק הישראלי והפרה של תנאי השימוש של הפלטפורמה, לגבי תכנים רבים, רובם תכני הסתה. אני יכול להגיד, וזה חשוב לי בהמשך להערות הקודמות, שאנחנו נמצאים בקשרי עבודה טובים עם מרבית הפלטפורמות. אנחנו כן מזהים קושי ספציפי מול טלגרם אבל מעבר לזה אנחנו נמצאים בקשרי עבודה טובים מול מרבית הפלטפורמות ולפי הבדיקה שלנו אחוזי ההסרה הם גבוהים. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אתם פונים למחלקה המשפטית של החברות? יש לכם נתיב אלטרנטיבי? << אורח >> אור ארבר: << אורח >> זה תלוי בפלטפורמה הספציפית. יש לנו למעשה נתיבים ייחודיים לנו שמגיעים לגורמים הרלוונטיים מכל פלטפורמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מול X, טוויטר לשעבר, יש לכם? << אורח >> אור ארבר: << אורח >> יש גם קשרי עבודה מול טוויטר, כמובן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם לא פונים בממשק הרגיל של הדיווח, כמו שכל אזרח יכול לעשות? << אורח >> אור ארבר: << אורח >> יש לנו ממשקי עבודה ייחודיים לנו בהתאם לכל פלטפורמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה התייחסות של אייל זנדברג מייעוץ וחקיקה. תסלחו לי, אני מנסה להיות אופרטיבי בדיון הזה. אני רוצה שיהיה פה משהו אופרטיבי. אייל, מדברים שעולים – אין טעם לחפור בזה שוב ושוב –בסוף הבעיה המרכזית היא הכלים. יש כלים דומים שקיימים שלא בשעת חירום לאירופים, לאיחוד האירופי, בארצות הברית, מדוע לא לקדם לפחות בתקנות שעת חירום כבר עכשיו איזשהם כלי אכיפה מול החברות האלה? << דובר_המשך >> אייל זנדברג: << דובר_המשך >> קודם כל אני חושב שכדאי היה שאור יחזור ויציג, הוא הזכיר בשולי הדברים שלו את ההצלחה, כפי שהיא הוצגה גם לנו בשיחות פנימיות כשהנושא עלה, אל מול החברות. זאת אומרת שהפניות מצליחות בשיעורים מאוד מאוד גבוהים בסופו של דבר להוריד את התוכן. לגבי הסרת תכנים מסוימים שמגיעים לרמה של הסתה, יכול להיות שיש גם איזשהו עוגן בחוק, אבל החברות הן חברות בינלאומיות להבנתי ולכן אם שואלים אותי מה היכולת לאכוף עליהן, אם זה ברמה של אכיפה, אני לא יודע לומר אם זה באמת מה שיוביל להסרה בכל העולם של התכנים. לא נראה לי שזה הכלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אתן לך שתי דוגמאות. ראשית, באמת לקח הרבה מאוד שנים לאסור הכחשת שואה ברשת, הרבה מאוד עבודה, הרבה מאוד מאמץ, היום זה אסור, היום זה אסור ברשת מטא. אני לא יודע אם מותר שם היום בתקנות שלהם להכחיש את הטבח או לא להכחיש את הטבח. אלה חלק מההנחיות שהם צריכים וחייבים לקבל כהנחיות שוטפות באמצעות רגולציה ממדינת ישראל שאומרת להם, כמו למשל באיחוד האירופי: ככל שלא תגדירו את זה אתם תשלמו. החברות האלה באות לפה, הן לא אבירות חופש הביטוי ולא מעניין אותן שכולם יבואו ויעשו קהילה, הן חברות כלכליות שבאות ומרוויחות כסף במדינת ישראל ממפרסמים במדינת ישראל וגם משלמות כאן מסים, הן צריכות לדעת שזה עולה להן כסף. למה האיחוד האירופי יכול לתת לאילון מאסק 24 שעות ולהגיד לו: או שאתה תיתן לי דוח מה אתם עושים ברשת X בנושאים של הסרת תכנים, או שתצטרך לשלם? << דובר_המשך >> אייל זנדברג: << דובר_המשך >> אני מוכן לבדוק את זה, אני לא מומחה להיבטים של משפט בינלאומי ואיך אנחנו יכולים לאכוף על חברות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> באירופה מוטל קנס של 6% מההכנסות במידה והם לא מסירים תכנים. << דובר_המשך >> אייל זנדברג: << דובר_המשך >> אני לא מכיר מספיק את דרכי האכיפה על הרשתות החברתיות כגוף שלא פועל במדינת ישראל ממש, או לשיטתם, שיש היבטים בינלאומיים, פועלים בכל העולם ומהו הכלי, אם יש לנו כלי, שיכול לאכוף עליהן את הדבר הזה והאם נשיג בדרך הזאת, מעבר לתחושה שחוקקנו משהו, מעבר לכלי שפועל כבר ושאור במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פועלת ומשיגה הישגים מאוד משמעותיים. אז אולי ה-test case צריך להיות האם במסלול שקיים ועובד כבר מזה 6 או 7 שנים בצורה מאוד טובה יש פניות שאנחנו לא מצליחים כמדינת ישראל להגן על האינטרס שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> א', אזרח לא יודע. ב', הממשלה לא מנטרת. ג', אני מזמין אותך להיכנס לרשתות ולראות את התכנים. אתה יכול לפנות אפילו לכל אחד ממשפחות הנפגעים שסופג אלפי תגובות, אלפי תגובות מפרו פלסטינים ברשת, מזה שכשאתה מעלה תוכן פרו ישראלי אז אלפי פלסטינים מדווחים על התוכן שלך ומיד הוא מוסר ותנסה להסיר תוכן אחר בכמה וכמה מהרשתות. << דובר_המשך >> אייל זנדברג: << דובר_המשך >> דווקא לגבי הסרת תכנים כדאי לשמוע. אני חושב שהפעילות כן מצליחה. זה ברור לנו שאנחנו לא נוכל להסיר כל תוכן שלא נראה לנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז הכול מוצלח לעמדת הממשלה? << דובר_המשך >> אייל זנדברג: << דובר_המשך >> לא, אני לא מייצג פה את עמדת כל הממשלה, אני מדבר על היבט מאוד מסוים. שאלת הניטור היא שאלה אחת, איך מנטרים, התייחסו לזה, אני באמת לא עוסק בניטור ואיך אוספים את המידע, אני לא יודע לומר את זה. השאלה השנייה היא משנטרנו ואנחנו יודעים את זה איך אנחנו פועלים. מחלקת הסייבר תיארה, ואור יכול לחזור – וסליחה שאני מעביר אליו – להסביר עד כמה הקשר הזו הוא אפקטיבי. זה מה שהוסבר לנו. אז השאלה היא האם יש פער באפקטיביות שאותו נצליח לקדם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אור לא יודע. שאלתי אותו, הוא אמר שהוא העביר 5,000 פניות והוא לא יודע כמה מהן הוסרו. << אורח >> אור ארבר: << אורח >> אני אשמח להתייחס. אין לנו נתונים מדויקים אבל כפי שאמרתי, מרבית הפניות שעליהן אנחנו מדווחים בסוף מוסרות. גם כן חשוב לי להגיד שאנחנו במלחמה הזו ניסינו גם לפנות אל מה שאנחנו קוראים תכנים אסטרטגיים, כלומר תכנים שאנחנו יודעים להגיד שהם מופצים להרבה מאוד אנשים. למשל, האשטאגים – אני לא יודע אם אנשים פה מודעים לזה אבל האשטאגים זו בעצם יכולת של אנשים לצרוך מידע מהרבה מאוד אנשים והם בסוף מגיעים לקהל יעד עצום. אנחנו פנינו על האשטאג שהחשיפה שלו הייתה ל-200 מיליון איש והצלחנו להסיר אותו. אותו דבר אנחנו יכולים להגיד על קטעי קול. יש לפעמים הרבה מאוד פרסומים שמצורפים אליהם קטעי קול מסוימים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, אור. אי אפשר לנהל את הדיון הזה בפנינו והצלחנו להסיר את ההאשטאג ההוא או האשטאג הזה. זה לא דיון של מיקרו. זה דיון של מיקרו. השאלה היא בסוף – יש לך חמשת אלפים פניות, האם הצלחת לטפל ב-100 או ב-4,500? << דובר_המשך >> אור ארבר: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, אדוני, הצלחנו להסיר כמות תכנים משמעותית מאוד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מכיר את המספר הזה. אני למדתי מתמטיקה, לא היה המספר שנקרא "משמעותי". אני יודע אחוזים. אני יודע "אני מצליח להסיר 10%, אני מצליח 15%. איך אתה עובד? אתה יכול לשחק כדורסל בלי לוח תוצאות ולהגיד מי ניצח? << דובר_המשך >> אור ארבר: << דובר_המשך >> אם הרשתות היו מגיעות לדיון היינו יכולים לדעת נתונים יותר מדויקים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לך צריך להיות נתונים, אתה מנטר, אתה פנית, אתה צריך לדעת אם הסירו או לא הסירו את מה שפנית לגביו. << דובר_המשך >> אור ארבר: << דובר_המשך >> ביחס למרבית הפלטפורמות המרכזיות שאנחנו עובדים איתן, אחוזי ההצלחה היו מעל 90% או קרוב לזה. כלומר, אנחנו מדווחים על מרבית הפניות שמגיעות אלינו ואחוזי ההסרה הם מעל 90%. ביחס לטלגרם, כפי שאמרתי בתחילת הדיון, אנחנו מזהים קשיים משמעותיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. תומר אלדובי מהתנועה למאבק באנטישמיות ברשת. בבקשה. << אורח >> תומר אלדובי: << אורח >> תודה, אדוני יושב-הראש, אני חושב שבחיים לא היה כאן יושב ראש ועדה שמבין יותר את הנושא של מה שקורה ברשת החברתית בכל השנים שאני פעיל בנושא ולכן הדיון גם הולך למקומות הרלוונטיים. אנחנו בשבוע האחרון, מאז שהמלחמה התחילה, הקמנו חמ"ל ענקי של מתנדבים, גייסנו 3,000 מתנדבים מכל רחבי העולם שפעילים להסרה של חומר אנטישמי, אנחנו מכשירים אותם ב-4 שפות שונות ומקווים שהפעילות הזאת תתרחב. יש לנו מספרים מדויקים על כל התכנים שאנחנו מוצאים. אנחנו בקשר עם טיקטוק, עם פייסבוק, עם טלגרם, עם טוויטר, עם כל מי שצריך כדי להסיר, ואני גם מבטיח לשלוח נתונים מאוד מדויקים כמה ירד ומה לא ירד כי יש לנו את המספרים. בסופו של דבר, 150,000 תכנים של משרד התפוצות או של כל גורם אחר זה לא מעניין, זה לא מספיק טוב כי המטרה היא להסיר את 150,000 התכנים, וכמו שאני עושה כבר 6 שנים, אני גם קורא למשרד התפוצות לתת לנו את התכנים האלה כדי שהמתנדבים שלנו יוכלו לעבור – כי 6 שנים כבר זה לא קורה – לקטלג אותם ולפנות לרשת החברתית כדי להסיר אותם. זה לא מספיק להגיד שיש עלייה מטורפת אם אנחנו לא עושים עם זה שום דבר ולא מורידים את זה מהרשת החברתית. אחת הבעיות העיקריות שיש לנו היום זה שרוב התכנים הם תכנים אלימים מאוד והרשת החברתית לא מחשיבה את זה כתוכן שהוא נגד המדיניות, בעיקר ציטוטים מהקוראן באנגלית, בערבית, ואלה דברים שהרשת לא מורידה ואנחנו מנסים לשנות את זה. לשמחתנו, כארגון ישראלי יש לי קשר מאוד חזק עם האיחוד האירופי, יש לי איתם שיחה בקרוב, כי כמו שאמרת, ובצדק, יש להם את DSA, יש להם רגולציה והם יצליחו להסיר את התכנים האלה. אני יכול לדבר על זה עוד הרבה אבל לסיום אני רוצה לומר שאנחנו, כעמותה מאוד רזה ומאוד צרה, לא עומדים בעומס, לא עומדים בכמויות המתנדבים ובכמויות התכנים שאנחנו מקבלים ועובדים בשיתוף חברות הייטק. אנחנו צריכים תקצוב של משרדי הממשלה, משרד החוץ, משרד התפוצות, משרד ההסברה אם הוא עדיין פעיל, שיעזרו לנו לעשות את הדברים האלה. לצערי, כל הבקשות לסיוע חירום, לתקצוב חירום, לעשות את העבודה שאנחנו עושים במספרים אסטרונומיים נענות בשלילה באופן קבוע כבר הרבה מאוד שנים, ובטח עכשיו במלחמה. אין לנו שיתוף פעולה שהוא באמת עוזר לנו ממשרדי הממשלה, שלצערי יכולים לעשות הרבה יותר. הרשת החברתית, טיקטוק למשל, או פייסבוק, עובדות אתנו בצורה פנטסטית. טיקטוק משחזרת עשרות חשבונות של ישראלים שנחסמו באופן יומיומי ואנחנו בקשר טוב. משרדי הממשלה לצערי בעיניי לא עושים מספיק, יכולים לעבוד אתנו בצורה הרבה יותר יפה ואני באמת מבקש עזרה בנושא הזה. אני לא צריך מתנדבים, יש לנו אלפים, אני צריך איזשהו סיוע שיעזור לנו להגיע למספרים הרבה יותר גבוהים ונעשה כמה שאפשר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על איזה סדרי גודל של סיוע אתה מדבר? << אורח >> תומר אלדובי: << אורח >> אנחנו מגייסים סדר גודל של חצי מיליון דולר. זה התקצוב שאנחנו צריכים עם כל הגורמים הרלוונטיים וקמפיינים ממוחשבים ואינטרנטיים. יש לנו 3,000 מתנדבים והמספרים עולים. בשבוע הצטרפו 3,000 מכול העולם. זו כמות מטורפת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם עכשיו היה אומר לך משרד האוצר: יש לך צ'ק, תגיד מה לרשום? << דובר_המשך >> תומר אלדובי: << דובר_המשך >> אני צריך עכשיו 2 מיליון שקלים, חצי מיליון דולר, לעשות את הפעילות שאנחנו עושים. כל סכום יכול לעזור לנו אבל זה הסכום האידיאלי. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> יש תורמים שמעוניינים לתרום לדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עידן, יכול להיות שדרך החמ"ל של הח"כים אפשר לעשות פה משהו כי יש שם תורמים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות שיש. תומר, דבר איתי אחר כך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, ד"ר אסף וינר מאיגוד האינטרנט. << אורח >> אסף וינר: << אורח >> אני מגיע מאיגוד האינטרנט הישראלי. אנחנו עמותה ללא כוונת רווח שכבר למעלה מ-30 שנה מפעילה תשתיות אינטרנט לאומיות, את הסיומת IL, עוד כמה תשתיות של ספקיות האינטרנט ואנחנו עוסקים, לפחות בעשור האחרון, בפעילות מחקר מאוד נרחבת גם של רשתות חברתיות, אנחנו מפעילים כבר שנים קו סיוע למשתמשים בישראל מול הפלטפורמות, הרבה לפני האירוע הזה וגם הקודמים. לפעמים זה במקרים שירדו דברים שלא היו צריכים לרדת, נחסמו חשבונות ואנחנו בקשר מול הפלטפורמות, לפעמים דברים שצריך להוריד. אנחנו Trusted flaggers של כל הפלטפורמות המרכזיות ואנחנו גם, כחלק מהתפקיד שלנו, מעורבים בהרבה פורומים בינלאומיים של רגולציה על האינטרנט. כבר לפני שנה וחצי פרסמנו דוח, הפצנו אותו גם למשרד המשפטים והתקשורת בוועדות שהיו – מוועדת בן-חורין, ועדת דוידי – על למה צריך פה תואם ל-DSA, זה הסטנדרט שהולכים להתיישר אליו. אני אשמח לדבר גם על זה והיכן הרגולציה תקועה אבל קודם שאלו על מספרים אז לנו יש מספרים. כמויות הפניות של מחלקת הסייבר בערוץ הוולונטרי לרשתות החברתיות, זה קורה מ-2016, בממוצע יש עשרות אלפי פניות בחודש. אחוזי ההצלחה הכלליים שלהם עומדים על 80% אבל חשוב להבין את הדקויות. יש הבדל גדול בין הפלטפורמות. יוטיוב למשל, בממוצע מ-2016 עד סוף 2021, היא הפלטפורמה שהכי פחות נענית לבקשות הסרה. לא בהכרח אומר עליה משהו רע, אולי זה יכול להעיד על טיב הבקשות שמגיעות אליה. אבל זה שונה למשל מאינסטגרם, שהרבה יותר נענית. יש פה הבדלים די גדולים בין הפלטפורמות. אם אנחנו מנסים לראות מה לא עובד ואיפה צריך לרכז מאמץ צריך להיכנס לדברים האלה. למחלקת הסייבר יש מספרים מלאים. הדבר שיותר מעניין שאנחנו רואים, וזה אם אנחנו מנסים להבין לאיזה בקשות הפלטפורמות נענות ולאיזה לא, הוא שכשמדובר בפנייה של גופי מדינה על תוכן שהוא הסתה לאלימות, הטרדה מינית, הפרת צו איסור פרסום יש 100% היענות. מהן העילות שאליהן הפלטפורמות לא מרגישות בנוח להיענות? הסתה לטרור, שרק 50% מהפניות בנושא הזה נענות, הזדהות עם ארגון טרור, שזה משהו דומה. ומאיפה זה מגיע? אני חושב שאפשר להבין, הפלטפורמות עושות מה שקל וחד משמעי. אם הן קיבלו צו, יש צו איסור פרסום, ברור להן. הסתה לאלימות – הן גם לא צריכות קונטקסט, הן יכולות לראות את זה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשאתה מדבר על פניות, זה לא פניות מהממשלה? << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> פניות מהממשלה, פניות של מחלקת הסייבר לפלטפורמות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת שרק 50% מפניות הממשלה על הסתה לטרור נענות? << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> מתקבלות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתקבלות. אני לא מדבר על עכשיו אלא בשוטף. מחלקת הסייבר של מדינת ישראל פונה לרשת חברתית, אומרת לו: יש לך תוכן שמסית לטרור ומתוך כל שתי פניות רק אחת נענית? << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> זה המספרים שיש לנו בממוצע עד סוף 2021, אבל כן, זה הדברים. גם לשון הרע זה דברים שפחות יורדים כי פה הפלטפורמה צריכה להיות שופט. מאוד קל לה אם זה תוכן שהוא אלים, תוכן גרפי, היא לא צריכה לדעת אם זה מותר או לא, זה מאוד ברור לה, קל לה, היא מורידה. המערכות האוטומטיות, אם יהיה עירום, פורנוגרפיה, מזהות את זה בשנייה, זה יורד, אין פה מחלוקת. אנחנו רואים שטרור זה משהו שהוא יכול להתפרש ויש פה יחסי ציבור והמון שיקולים. זה אם לא מכריחים אותן. אם זה לא נכנס לרשימת ארגוני הטרור, הם לא רוצים להיות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לתשומת לבך, משרד המשפטים, אייל. זה בדיוק הסיפור. זה משאיר את זה לוולונטריות שלהם. 50% מהתכנים של הסתה לטרור נשארים ברשת. << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> הבעיה בדברים האלה שאנחנו לא יודעים אם זה הסתה לטרור כי לא היה בית משפט שקבע שזו הסתה לטרור. הרי הפניה שהם מקבלים ממחלקת הסייבר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לשיטת המדינה. << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> נכון, לפי הבנתנו זו עבירה של טרור. אם זה היה מגיע גם עם פסק דין של בית משפט - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נניח שעל לוח המודעות בתל אביב, הבילבורד הגדול על מרכז עזריאלי, היה מוקרן סרטון והיה בא משרד המשפטים ופונה לחברת עזריאלי ואומר לה: סליחה, הסרטון הזה מסית לטרור, נראה לכם שהוא לא היה מוסר מיד? ש-100% מהפניות לא היו נענות בעניין הזה? צריך להבין שזה הסיפור. << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> אין ספק. עכשיו כאן מגיעה כמובן השאלה למה אירופה יכולה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אסף, לדעתך זה מושפע גם מתשתית חוקית? אם היו חוקים מתאימים, יכול להיות שאחוזי הביצוע שלהם היו גבוהים יותר כמו בחו"ל? אתה יודע להראות לנו פערים לעומת מדינות שבהן יש תשתית חוקית מתאימה לזה? << אורח >> אסף וינר: << אורח >> קשה להשוות את העילה הזאת למה שקורה בחו"ל כי הכמויות של דיווחים בנושאים של טרור או עידוד טרור בישראל הם בהיקפים שלא דומים לשום מקום אחר. אני אפילו אגיד יותר מזה – תקנו אותי, מחלקת הסייבר, אם אני טועה – 94%-95% מכל הבקשות שמועברות לרשתות זה בנושא של טרור או עידוד טרור, אולי אחוז פגיעה בפרטיות, אולי 3% דברים מיניים או צו איסור פרסום. זה באמת עיקר מה שפונים אליהם בנושא הזה. גם בכלים של הפלטפורמות – טרור זה משהו שהוא עמום, קשה להם מאוד לעבוד עם זה. אם זה היה מגיע עם איזושהי אסמכתא, בית משפט, גוף בינ"ל שאומר: זה טרור, היה להן קל לעשות, אבל הן לא יכולות להיות במקום של השופטים וזה די מובן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני עכשיו שם רגע בצד את ימי השגרה, אם עכשיו בתקנות שעת חירום הייתה הוראה שאומרת – לא פניה של מחלקת הסייבר, הוראה – אם לא אנחנו מכבים אתכם, אנחנו קונסים אתכם , סביר שההיענות הייתה 100%? << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> אי אפשר לדעת כי האיומים של הפלטפורמות בסיטואציות כאלה זה שאם הרגולציה תהיה לא הגיונית, לא מידתית פוגעת, הם ייקחו את הרגליים וילכו, שזה איום שאפשר לשים אותו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לראות את זה קורה. << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> זה נכון. ראינו שזה לא קורה במדינות חזקות. הודו, כשהיא רוצה הגבלות תוכן שמתאימות לצרכים שלהם, מקשיבים להם, זה קורה, אנחנו רואים היענות רבה. בסופו של דבר זה כמו הרבה דברים, כוח שוק. אם באמת יהיה איזשהו גוף – אפילו יש לנו שיתופי פעולה כאלה – חברה אזרחית, גוף שיפוטי, שלא יצטרכו להסתמך רק על מישהו מהפרקליטות אמר ולכן צריך להוריד, משהו שיבטיח את חופש הביטוי, משהו שיבטיח איזושהי ביקורת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה נכון, אתה מדבר עכשיו על שגרה, אנחנו במצב מלחמה. << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> בדיוק, לכן אני חושב, וזה גם מה שאנחנו עושים, שאם נוכל להבין ממחלקת הסייבר או מהארגונים בדיוק איפה הם הדברים שאותם לא מסירים ושם צריך להתמקד, כי כמו שאמרו, 80% מהדברים נענים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך go-to guy בממשלה? יש לך כתובת שאתה יודע שאיתם אתה עובד מול הממשלה, שהם אחראים על הנושא הזה? כל הנושא של הסרת תכנים שקשורים בהסתה נגד מדינת ישראל, הכחשת הטבח בעוטף. << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> הפניות שאנחנו מקבלים לקו שלנו מאזרחים זה בדברים אפילו הרבה יותר פשוטים, או ממש פגיעות ברמה הבין-אישית, שזה דברים שמקבלים הרבה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך כתובת? << דובר_המשך >> אסף וינר: << דובר_המשך >> אנחנו לא מקבלים את הדברים. אם זה מגיע אלינו אנחנו מעבירים את זה לגופי ביטחון. מחלקת הסייבר היא הרי זו שמרכזת את הדיווחים מהמשטרה, מערכות הביטחון, אפילו משרד הבריאות בתקופת הקורנה כשהיה פייק ניוז, וזה התפקיד שלה לבוא ולהגיד. אנחנו מדווחים כמדווח אמין אבל לא מגיעות אלינו כארגון אזרחי הפניות של ההכחשה, של הטרור או של האנטישמיות. אנחנו כן מסתכלים בדיוק על מה יורד וכמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רחלי ברץ' מהסתדרות הציונית, בבקשה. << אורח >> רחלי ברץ ריקס: << אורח >> אנחנו גם כן פועלים בניטור רשתות. אנחנו גם עובדים מול משרד התפוצות ומול ה-FOA. אנחנו פועלים מול הרבה מאוד קהילות בחו"ל. זאת אומרת שאנחנו מקבלים גם הרבה מאוד אינפוטים מהקהילה. לאור מה שהיה ביום שישי, שהייתה התארגנות לפגיעה, מה שנקרא "יום שישי השחור", של הרבה מאוד אירגוני תומכי חמאס, אנחנו עברנו על הרשתות, מצאנו הרבה מאוד חומרים גלויים. כאן אני רוצה דווקא להעיר למשרד החוץ, שהוציא את ההנחיות שלו ביום חמישי ב-10 בלילה, הפרסומים שיצאו מאוחר מדי ורחוק מדי. היה את כל המידע ברשתות גלוי. אפשר היה להוציא את ההתראות הרבה קודם. זה לא התפקיד שלנו נראה לי כגופי מוסדות לאומיים לשבת ולעשות את הניטורים האלה, אני חושבת שהיה אפשר לעשות אותם הרבה קודם ולהוציא את הפרסומים לקהילות היהודיות מוקדם יותר. אנחנו עשינו את זה לכמה שיותר קהילות באמצעות השליחים של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית והעברנו את ההנחיות לקב"טים. אני כן מצטרפת פה לאמירה של כל הניטורים שמבוצעים כרגע. יש הרבה מאוד יוזמות של חברות הייטק שיושבים בהם הרבה מאוד ישראלים בסיליקון ואלי שכן מנטרים, שכן פונים, שכן עושים, ונכון מאוד לחזק אותם פה במקום הזה ולתמוך בהם ולראות גם מה אפשר לבוא לקראתם. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה לך הדברים ובוודאי לכל הגופים הוולונטריים. רק שתהיו בעניינים, אמר פה משרד המשפטים שהוא טיפל ב-5,000 תכנים, חבר הכנסת שטרן, כדי לסבר את האוזן במספרים, רק פייסבוק אמרה שבשלושת הימים שלאחר ה-7 באוקטובר הסירו או סימנו כתוכן פוגעני יותר מ-795,000 תכנים הנחשבים פוגעניים. צריך להבין עד כמה הממשלה נמצאת מאחור במובן הזה של ניטור, אכיפה והסרה. אלה מדברים על מטוסים ואליהם מתנהלים במקלות ואבנים. זה הסיפור. משרד החוץ, רות כהן דאר, בבקשה. << אורח >> רות כהן דאר: << אורח >> בוקר טוב ותודה על ההזדמנות לדבר. אני חושבת שזה דיון ממש חשוב ולא רק לעתות מלחמה אלא גם לעתות שגרה. אני חושבת שהאתגר הגדול מול הרשתות החברתיות והעובדה שהן לא פה זה הנושא של השקיפות. מדברים על הסרה, הסירו 700,000 תכנים – מה הסירו, איך הסירו, למה, כל הדברים האלה הם קופסה שחורה לכל מי שרוצה להסתכל על זה? אני חושבת שזה אתגר מאוד חשוב בדיון שלנו מול הרשתות החברתיות. לנו יש קשר טוב עם כל הרשתות החברתיות, אנחנו מדווחים, אנחנו Trusted flaggers. אנחנו לא מנטרים, אנחנו מסתמכים על הניטור של משרד התפוצות, אנחנו עובדים עם עמותות כמו FOA, FOA בקשר עם האיחוד האירופי לא מעט בזכות קשר שאנחנו יצרנו בינו לבין הצוות האחראי על האנטישמיות באיחוד האירופי, וכאן אני רוצה להגיד מילה טובה לאיחוד האירופי. ה-(DSA) Digital Services Act נכנס לתוקף בתחילת החודש, ב-2 באוקטובר, והם כבר פנו אלינו בבקשה לספק להם תכנים ודוגמאות כדי שהם יוכלו להפוך אותם ל-test cases מול הרשתות החברתיות. יש שם סנקציות על הרשתות החברתיות, יש הוראות, יש הרבה מאוד מרכיבים שהם מאוד חשובים. אני חושבת שאחד הדברים החסרים בישראל זה חקיקה. אם יש תקנות לשעת חירום שאפשר להפעיל למקרים של הזמן הנוכחי, יכול להיות שזה מה שצריך לעשות, אבל צריך לזכור שמה שיוסר בארץ לא בהכרח יוסר בגרמניה, בצרפת או בשווייץ וזה אתגר מאוד מאוד גדול. לטובת העניין הזה אנחנו מנהלים שיח קבוע של השגרירויות שלנו עם אנשי ממשל ועם פוליטיקאים ועם מחוקקים באותן מדינות. יש לנו עכשיו מקרה שמטופל ע"י השגריר שלנו בזאגרב על תוכן פוגעני מאוד של דמות מאוד מוכרת שם. עדיין זה נושא שאנחנו עושים מול הרשויות. אחד הדברים שאנחנו גם פעילים בו הוא הרשת של השליחים המיוחדים למאבק באנטישמיות. יש כמה עשרות כאלה גם מאירופה, גם מארצות הברית, גם קנדה, ודרכם אנחנו מעבירים את המסרים. אנחנו משתפים בחומרים שמשרד התפוצות מפיק וגופים אחרים כדי שהם ייקחו את זה הלאה לממשלות שלהם. רק בישראל זה לא יספיק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חבר הכנסת רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חושב שבאמת צריך להתייחס לזה בשגרה וחירום ובשני המקרים יש לקונה של חקיקה. אני מסכים לגמרי. אנחנו מצפים לדרוש מהפלטפורמות איזושהי הגדלת ראש כשאנחנו לא תובעים את מה שמגיע לנו מראש. כל עוד אנחנו לא מבססים את זה כעילה חוקית ברורה, עם השלכות פליליות, לא נוכל לבסס את זה באותה צורה כמו שהם מכירים, עילות כמו לשון הרע, כמו שהם מכירים עילות של פגיעה בפרטיות. יש פה עבודה שצריכה להיעשות. אני לחלוטין מסכים גם לגבי צווי החירום שמאושרים בועחו"ב. צריך להיות מצב שנכנסים למצב חירום ברשתות. אנחנו לא יכול להמשיך להיות קורבנות של סיטואציה. אני חושב שכשמדברים על חוסן לאומי, התנהלות ברשתות היא חלק בלתי נפרד מזה. אנחנו יודעים כל פעם שאנחנו הולכים לתוך סחרור שלילי והסתה ברשתות ואנחנו נכנסים לזה חזיתית בלי לשנות כל פעם, מסיבוב לסיבוב, מסיבוב למלחמה. אנחנו חייבים לייצר לעצמנו הגנה חוקית לסיפור הזה, תהא הביקורת אשר תהא, אין מה לעשות. אני שמעתי את האיומים מהרשתות כל כך הרבה פעמים, אף אחת לא תמהר לסגור עסקים בישראל, ואם כן אז כך צריך להיות. אז למשתמשים תהיה פלטפורמה אחת פחות ויהיה להם קצת יותר זמן פנוי. הכל בסדר. אנחנו צריכים כמדינה לעשות את הדבר הזה. זה היה צריך לקרות מזמן בממשלה. לגבי מצב החירום הנוכחי, אני אהיה קצת יותר תכלסי מהבחינה שלי לפחות. משרד התפוצות, בטח עכשיו, לאחר שקיבל גם את סמכות ההסברה, צריך להבין את מקומו מבחינת משאבים ומבחינת תכלית ולהיות גורם שמתכלל עכשיו יוזמות אזרחיות, לא מעבר. אין להם לא את הידע ולא את כוח האדם. זה גם הזמן שכל אחד צריך להסתכל פנימה ולהגיד מה יש לי, מה המשאבים, מה הכלים. לא תהיה פה הקצאת משאבים תוך כדי מלחמה, לא יהיה אפשר לסדר את הדברים האלה ברמה התקציבית. מה שיש לכם זה מה שיש לכם. האם זה מספיק? לא, אבל זה מה שיש. יש פה הזדמנות, הסוגיה הזו כבר עלתה ע"י היושב-ראש בעבר, גם בשוטף. יש פתאום הזדמנות שאלפי אזרחים רוצים להירתם. זה לא יקרה בזמן אחר. זה לא נושא שמגיע לכותרות בשוטף מספיק כדי שאנשים יעסקו בו. מה שמשרד התפוצות צריך לעשות עכשיו זה לא לפספס את ההזדמנות הזאת ואת גודל השעה ורק לייצר תשתית שמאפשרת ליוזמות האזרחיות השונות לפעול. זה הכל. גם תרומות אפשר להשיג מבחוץ אבל כרגע, כל אותם אלפים שנרתמים לדבר הזה, צריך לשמר אותם ולדאוג איך הם ימשיכו גם אחרי. זה לעניות דעתי מה שצריך לעשות, כי משאבים תמיד יהיו חסרים וידיים עובדות תמיד תהיינה חסרות. לא יכול להיות שבסוף כולם מפנים ל-FOA. יש עדיין משרדי ממשלה במדינה הזאת צריכים לדאוג לזה. ה-flow צריך להיות שכל הגופים עוזרים, אין הרבה כוח כרגע בגופים האחרים שדיברו פה, אין הרבה כוח אדם שמושקע בזה. משרד התפוצות צריך לתכלל יוזמות אזרחיות מול FOA ולנסות לראות איך הם מקשרים לפלטפורמות השונות. העובדה שכולם מנסים לנטר במקביל לא מקדמת כלום. האזרחים מנטרים יותר טוב, יש להם יותר כלים ויש להם יתרון מספרי. משרד ממשלתי שלא עשה אולי היערכות מספקת צריך בשעה זו בעיקר להיעזר בהם ולראות איך הוא פותח להם דלתות בזה שהוא משרד ממשלתי, שהוא מוציא את החתימה, הוא מוציא את המייל. זה הכל לדעתי. אני לא הייתי מנסה עכשיו לייצר שום מנגנון אלטרנטיבי. זה לא עובד במשרד ממשלתי במהירות שנדרשת כרגע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> האמת שאני חושב שחבר הכנסת עידן רול אמר את הדברים. אני חושב שברור לכולנו שלדברים האלה – וגם מכאן חשיבות הדיון – יש משמעויות גם של חיי אדם ממש, ולכן זה חד משמעי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. סיון ברלדינו, מודיעין, משטרת ישראל. << אורח >> סיון ברלדינו: << אורח >> בחטיבת המודיעין במשטרה קיימת מחלקה שנקראת מחלקת מצפ"ן ובמסגרתה פועל מוקד מודיעין גלוי במתכונת של 24/7 שמנטר מידע מרשתות בשפה עברית וערבית, ובמסגרת הזו בין היתר אנחנו גם פועלים לניטור תכנים מסיתים לטרור, גם של הסתה של מגזר יהודי נגד אישים בכירים וכדו' וגם נגד מגזר ערבי. מפרוץ המלחמה אנחנו מושקעים בנושא. בדקנו הרבה מאוד פרסומים, איתרנו 658 ניטורי הסתה לטרור, הצלחנו לאתר מתוכם 154 בשטחי בט"פ. סך הכל כ-5,000 תכנים ועוד כ-400 כבר בתהליך של זיהוי ונמצאים כמובן בקשר הדוק עם גופים נוספים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. עמית אפרתי, בבקשה. << אורח >> עמית אפרתי: << אורח >> אני רק אתייחס בקצרה למה שחבר הכנסת רול אמר. קודם כל, למשרד אין מנדט להוביל את תחום ההסברה. המשרד כרגע נכנס מתחת לאלונקה לאור הווקום שנוצר. המשרד הקים יחד עם מטה ההסברה הלאומי מנהלת מתנדבים לאומית שמרכזת ומתכללת את העבודה של אלפי ישראלים וישראליות שהתנדבו, פנו למשרד, אם זה עורכים גרפיים, קופירייטרים, אנשי פרסום וכו', הכל מנוהל במינהלת מתנדבים לאומית שעובדת בשיתוף פעולה בין משרד התפוצות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שואלת מנהלת הוועדה – היא ראתה תוכן, מה היא עושה? למי היא פונה? << דובר_המשך >> עמית אפרתי: << דובר_המשך >> זה הופץ בהרבה מאוד כלים, אנחנו נשמח גם להפיץ את זה דרככם, זה כרגע היום מתכלל פעילות של - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה התשובה כל כך ארוכה? למי היא פונה? גלשתי, ראית עכשיו תוכן פוגעני, למי אני פונה? << דובר_המשך >> עמית אפרתי: << דובר_המשך >> א', היא יכולה לפנות אלי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אליך? לפרסם את מספר הטלפון שלך? אתה מוקד הפניות? << דובר_המשך >> עמית אפרתי: << דובר_המשך >> בקול קורא יש כתובת מייל מסודרת של משרד התפוצות, המאבק באנטישמיות, שאנחנו מזמינים לפנות אליה. זה פורסם ואנחנו נמשיך לפרסם את זה ואני אשמח לסיוע שלכם לפרסם כדי שכמה שיותר גורמים יכירו את המערכת הזו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה כתובת המייל? מספר וואטסאפ? משהו? יש לכם צ'אט-בוטים? << דובר_המשך >> עמית אפרתי: << דובר_המשך >> כתובת המייל היא: diaspora@pmo.gov.il. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם מכירים את זה שאתם יכולים לעשות בוואטסאפ ופנייה דרך האינטרנט בלינק מיידי? תהיו קצת יותר נגישים. << דובר_המשך >> עמית אפרתי: << דובר_המשך >> יש לנו את זה. אני אשמח לשלוח לוועדה ושזה יופץ. יש לנו גם קבוצת וואטסאפ, גם פלטפורמה אינטרנטית וגם תיבת דואר. הכל מונגש והופץ ונשמח לסיוע שלכם להפיץ את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר. אני רוצה לסכם את הדיון. מדינת ישראל הגיעה לאירוע הזה כשהשליטה שלה במה שקורה ברשת פשוט לא קיימת ולא באמת מנוהלת אלא וולונטרית. פה יש איזה משרד שעושה כך והמשרד ההוא עושה קצת כך, וזה מעביר לזה וגם המספרים הם לא דומים בהיקפים. אני חושב שהפער בין מה שפייסבוק דיווחה על תכנים שהיא הסירה לעומת המספרים שמדברים עליהם פה, המספרים שמטפלים בהם, מראה שאין פה באמת הלימה והבנה שזה אירוע, שאגב חייב להיות אירוע שכמעט עובר ללא מגע יד אדם, הוא חייב להיות רוב-רובו באוטומציה של הסרה. חד משמעית נדרשת רגולציה. מה שאני אומר עכשיו נכון לא רק לימי מלחמה. בימי שגרה נדרשה רגולציה בתחום הזה. היא קיימת במדינות אחרות בעולם, היא לא קיימת כאן, חייבים לייצר את זה. אבל עכשיו אנחנו נמצאים במצב מלחמה ולכן הדרישות שלי מהממשלה הן כדלקמן: אחד, צריכה להתקבל החלטת ממשלה שמטילה על שר התקשורת את האחריות לכל הנושא הזה ולתכלול הנושא הזה מול משרדי הממשלה השונים לגבי פניה להסרת תכנים ברשת מכל סיבה שהיא; שתיים, שר התקשורת חייב לגבש תקנות שעת חירום מיידיות יחד עם משרד הביטחון, יחד עם המשרד לביטחון לאומי, עם מי שצריך - - - << קריאה >> שלומית אבינח: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי הם לא אחראים על זה אבל הם אלה שצריכים להיות אחראים על זה. יש אנטישמיות ויש אלימות, בסוף זה מרחב התקשורת. כמו שהוא אחראי על מה קורה בחדשות 12, אם יש לי תלונות על חדשות 12 אני מזמין את משרד התקשורת, זה אותו דבר. תבינו שהמרחב הזה זה אותו דבר. זה המרחב הפרסומי, הוא פשוט קורא אונליין. השוויתי אותו קודם לשלט מודעות ברחוב. זה הרחוב. לכן אני מבקש ממנו לתכלל את זה. אני מבקש ממנו לגבש תקנות שעת חירום שיאפשרו הסרה מיידית של תכנים ויאפשרו לכפות על חברות האינטרנט של הרשתות החברתיות השונות הסרה מיידית של תכנים, עם סנקציות כלכליות לצדם, שיאפשר להבין שיש גם לדבר הזה מחיר. זה ימנע גם את כל הדיונים והבקשות הלאה. אנחנו לא צריכים להתחנן בפניהם. זה צריך להיות חד ערכי, כשם שמסירים תכנים פוגעניים של פורנוגרפיה באופן אוטומטי ואנחנו מגיעים ל-100%. כשאני מדבר על תקנות שעת חירום זה חייב להיות בטרור, בהסתה לטרור ובדברים שנוגעים למה שקרה פה. במקביל אני מבקש לפנות לרשתות החברתיות, פניה של הוועדה: אחד, להביע את המחאה על חוסר ההשתתפות, שניים, לדרוש מהם להגדיר את הכחשת הטבח בעוטף עזה כשם שמוגדרת הכחשת שואה ולהסיר כל תוכן שנוגע בזה באופן מיידי, כולל לחסום את החשבון שמעלה תכנים מהסוג הזה. << אורח >> אסף וינר: << אורח >> שיפרסמו אולי גם מידע מלא על מה שהם עושים, שגם הציבור וגם המדינה יוכלו לדעת. לא רק הודעה אלא ממש דוחות שמפרטים כמה הסרתם, באיזה עילות, באיזו תקופה. אנחנו לא יודעים, אנחנו תלויים בהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נבקש ממנו לפרסם את זה. הם העבירו לנו לבקשתנו מה נעשה עד עכשיו, אנחנו נפיץ את זה מכאן, אבל גם לבקש מהם לפרסם באופן שוטף. עד כאן. זאת ישיבה ראשונה ולא אחרונה בנושא הזה. אנחנו נבצע על הדברים האלה מעקב, גם בהקשר של שעת חירום וגם בהקשר של שגרה. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:20. << סיום >>