פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 הוועדה לביטחון לאומי 30/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 81 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שני, ט"ו בחשון התשפ"ד (30 באוקטובר 2023), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר חמד עמאר נאור שירי מוזמנים: ישראל אבישר – מנהל אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי לימור ארזני – רשות חטיבת הרישוי, אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי קרן דהרי – עו"ד, משרד המשפטים חנן יחיא – עו"ד, משרד המשפטים מורן לוי פרץ – המשרד לביטחון לאומי דוד בבלי – המשרד לביטחון לאומי בר כהן לוי – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי בני פרץ – פעיל חברתי משתתפים באמצעים מקוונים: דבי גילד חיו – עו"ד, האגודה לזכויות האזרח איציק צ'יפרוט – עמותה לקידום הנשק רמי קלויאט – עמותת מפקחי הירי ייעוץ משפטי: גלעד נווה מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב. התכנסנו כאן לדיון על תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023. למי שעדיין לא הפנים, אני מניח שאין כאלה אבל אני מרגיש חובה כן להזכיר את זה, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמה נכון לרגע זה בשלוש חזיתות – בלבנון, בעזה וביהודה ושומרון. אם אני אדייק, אנחנו בארבעה מאמצים כי המאמץ הצפוני הוא בשתי זירות, הוא גם בלבנון וגם בסוריה. גם בסוריה על הגבול וגם בסוריה בעומק מדינת סוריה. אני חייב לומר לכם שכשקמתי הבוקר וראיתי את ההישגים של כוחות הביטחון גם בעזה, גם בלבנון, גם בסוריה, גם בג'נין וגם בשכם, זה בהחלט נתן לי הרגשה שנכנס לי אוויר לריאות. אם עד עכשיו הייתי מתחת למים חסר אוויר כי עדיין ההלם, האבל והכאב וחוסר היכולת לראות את התמונות הוציא ממני כל טיפת אוויר שהייתה קיימת, אני באיזושהי תחושה שהאוויר חוזר. יש אפילו איזושהי סיבה להיות קצת גאים היום בבוקר בדרך בה הצלחנו להרים את עצמנו מאותה שבת ארורה של ה-7 באוקטובר ואיך שאנחנו נראים היום אל מול אויב שעצם קיומו הוא פשע. אני כבר לא רוצה לדבר על מה הוא עושה. על מנת להיות מוכנים בתוך הזירה הפנימית שאנחנו כולנו מקווים שלא יקרה בה כלום, עשינו מספר פעולות גם בוועדה וגם במשרד לביטחון לאומי במהלך שלושת השבועות שחלפו כדי לחזק את תחושת הביטחון גם באופן מעשי וגם באופן תודעתי לאזרחי מדינת ישראל. תגברנו כיתות כוננות שלא היו, כמעט 700 כיתות כוננות ולרובן אפילו יש נשק ארוך והן מאורגנות ומתאמנות. העצמנו את היכולת של הפרט לקבל נשק בעצם זה שדנו מחדש בתקנות ובתבחינים, את חלקם הקלנו כדי שיותר אנשים יוכלו לאחוז נשק אבל עדיין אנשים שאנחנו חושבים שהם ראויים והיעילות שלהם תהיה משמעותית. בזירה הזאת, עשינו פנימית את כל מה שאפשר נכון לרגע זה כדי לאפשר לה להתקיים במידת ביטחון כזו או אחרת אבל מסתבר, תוך כדי נגינה, שצריך לעשות גם תיקונים כאשר אחד התיקונים הוא להוריד מאותם גורמים שלא היו מורגלים לטפל בכל כך הרבה אנשים שרוכשים נשק פרטי. אם עד היום דיברנו על משהו בסדרי גודל של בין 10,000 בשנת 2021 ל-30,000 נגיד ב-2023, אנחנו מדברים עכשיו על כמעט 150,000 מגישי בקשות שחלקם יגיעו בשלב כזה או אחר לאותם מדריכי ירי ולאותם מטווחים. אני מזכיר לכולנו שחלק ממדריכי הירי גויסו והמטווחים הם מטווחים מצומצמים, לפחות אלה שאנחנו רוצים שהם יהיו מטווחים רשמיים. כדי לאפשר למערכת לשרוד את הלחץ בלתי נסבל שקיים עכשיו שם, הוגשה לנו בקשה להוראת שעה שתכליתה להקל על הלחץ הקיים ובעצם מה שהוראתה שעה הזו אומרת זה שכל אלה שכבר יש להם נשק, הם כבר ותיקים עם נשק, כבר ביצעו את הכשרת היסוד ונדרשים עכשיו רק לעשות הכשרת ריענון, להם נדחה את הכשרת הריענון. נדמה לי שזאת בקשה נכונה ולגיטימית. אנחנו נשמע ממנהל האגף לרישוי כלי ירייה מר אבישר פירוט לגבי הצעדים שנעשו. מיד לאחר מכן נקריא את הצעת הוראת השעה כדי שנוכל לאפשר אותה. עד כאן הפתיח. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> תודה לאדוני היושב ראש. אני אומר כמה מילים בקצרה. ראשית, מאז פרוץ הלחימה קיבלנו כ-175,000 בקשות חדשות לקבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי. אלה כמובן מספרים פנומנליים. אמר היושב ראש בצדק ששנת 2022 הייתה שנה חריגה עם היקפי הפעילות הגבוהים ביותר שנמדדו אי פעם, כאשר בשנה שלמה היו לנו 42,000 בקשות. לכן אפשר להבין ש-175,000 בקשות בטווח של כשלושה שבועות, זה מספר גבוה מאוד. נקודה נוספת. הסיבה למספרים הגדולים, אלה בעצם שני משתנים מרכזיים. משתנה אחד הוא כמובן מצב המלחמה והרצון של האדם הפרטי להתחמש בכלי ירייה על מנת להגן על משפחתו, על קהילתו וכולי. זה משתנה אחד ברור לכולנו על רקע אירועי ה-7 באוקטובר. אבל יש כאן משתנה נוסף והוא הרחבת התרחיבים שבוצעה כאן בוועדה והרחיבה משמעותית את פוטנציאל הזכאות למאות אלפים נוספים שעד היום לא היו בטווח הזכאות. לכן שני המשתנים האלה ביחד גורמים להיקפים הגדולים. אני לא אכנס לפעילות האגף אבל אני אומר שמיום פרוץ הלחימה פועלים במתכונת חירום ומפעילים את כלל המחוזות במלוא הקיטור. בנוסף, פתחנו חמ"לים ייעודיים שתפקידם לייצר מה שנקרא פעילות מוגברת ברישוי הפרטי בכל מיני מנגנונים וסמכויות שהגדרנו והאצלנו, אפילו כאן בכנסת. מה שנקרא פעיל חמ"ל שמנוהל על ידי האגף אבל משובצים בו עובדי הכנסת ועושים פעילות מבורכת מאוד. לימור ואני ביקרנו בו הבוקר וראינו והתרשמנו מקרוב אחר פעילותם. זה מבורך מאוד וזה חלק מהמצרף הכולל של המאמץ האגפי להגביר את פעולות הרישוי שבשורה התחתונה מתכתבים עם האינטרס הלאומי, עם הגברת הביטחון בזירת ביטחון הפנים וכולי וכולי. << אורח >> קרן דהרי: << אורח >> מה עושה החמ"ל הזה? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> פתחנו מספר חמ"לים שהייעוד שלהם הוא זה. אני לא אכנס כאן ספציפית לכנסת אלא אני אומר את הרעיון המסדר. בסופו של דבר כל החמ"לים מקבלים בקשה גולמית שהאזרח מגיש ובודקים אותה מקצה לקצה. ראשית בודקים את הנושא של תנאי סף, בודקים את הנושא של עמידה בתבחין מזכה. לכל תבחין מזכה יש אימותים נדרשים שאני לא אכנס אליהם. בודקים תקינות של מה שנקרא עמדות משטרה ובריאות ולאחר מכן עושים טיפול מקצועי על פי הנהלים. אני רוצה לעצור כאן אבל הם בעצם מסייעים לנו משמעותית ומאפשרים לנו להגדיל את התפוקה בצורה משמעותית וכמובן לעשות את זה בצורה מבוקרת ומנוטרת, בניהול סיכונים ברור. אנחנו לא מקנים להם סמכויות של פקידי רישוי אבל מאפשרים להם לבצע מנעד רחב של פעולות תחת פיקוח ובקרה של אנשינו. ברשותכם, אני אעבור לנושא הישיבה. מאז פרוץ הלחימה ניטרנו את כל הרישיונות שבעצם פג תוקפם במחזור החיים הרגיל. עשינו מיפוי מאוד ברור ואני אעבור עליו בקצרה ואחר כך התמקד בנושא הדיון. כידוע לכם תוקף הרישיון ברישוי הפרטי הוא תמיד לשלוש שנים, גם ברישוי הפרטי וגם לרישיונות ארגונים, מאבטחים ואחרים. בעצם ביצענו מיפוי של כל שרשרת הפעילות הרגילה שבתום כל חודש מגיעה לפרקה. יש את הנושא של רישיון שפג תוקפו אחרי שלוש שנים והוא טופל על ידינו. כלומר, כל הנושא של הארכת תוקף הרישיונות, על פי חוק זאת סמכות של השר לביטחון לאומי וזה נקבע בתקנה לאחר התייעצות עם שר הביטחון, גובש על ידינו בשבוע שעבר, אושר והופץ כנדרש. במסגרת אותה תקנה נתנו מענה לשתי סוגיות מרכזיות: ראשית, רישיונות שפג תוקפם בתקופה של אוקטובר עד דצמבר 2023, ושנית, נתנו מענה לסוגייה נוספת. יש לנו מדריכי ירי ומפקחי מטווח שהרישיון שלהם הוא גנרי. כלל הרישיונות מתחדשים ומסתיימים במועד קבוע מכיוון שאנחנו מטפלים בהם מקצועית כקבוצה. יש כ-4,400 אנשים בשתי הקבוצות האלה. תוקף הרישיון שלהם מסתיים ב-31 בדצמבר השנה. גם אותם הכנסנו לתקנה של השר ובסופו של דבר את כלל הרישיונות שציינתי, הארכנו בתקנה שכבר הופעלה בשישה חודשים, מה שנקרא שישה חודשים דיפרנציאליים. אלה דברים שכבר בוצעו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברשותך, שאלה. מי שתוקף הרישיון שלו פג ב-30 בספטמבר, מה הוא עושה? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> נתנו לזה מענה בדיעבד והארכנו את תוקף הרישיון בהתאמה בשישה חודשים. הייתה לנו כאן בעיה משפטית. הם לא בתוך התקנה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי התקנה שאושרה על ידי המשרד הייתה אוקטובר, נובמבר, דצמבר. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לפני שהייעוץ המשפטי יתייחס, אני אומר משהו. אנחנו קיבלנו החלטה ניהולית אבל כשנכנסנו למערכה, דבר ראשון היה להתייחס לרישיונות שכבר פג תוקפם ועשינו דבר פשוט. הלכנו מספר חודשים אחורה ובעצם כל מי שפג תוקף הרישיון שלו בגלל שלא ביצע אימון ריענון או חידוש – באנו ואמרנו שזה קהל פוטנציאלי ששגה בדרך אבל אנחנו לא רוצים למנוע ממנו את הזכות ולכן יצרנו מצב בנהלים פנימיים שלנו ואפשרנו להם מה שנקרא להתחבר לכלי ירייה, לבצע תקנת הכשרה ולהצטייד בנשק. הוצאנו על זה הנחיות ברורות. לא היה דרוש מהלך חקיקתי כי זה במסגרת הסמכויות שלנו, של ניהול מצב החירום. פתרנו את הנושא כמה חודשים אחורה מאפריל עד היום. עם חודש ספטמבר הייתה לנו בעיה נקודתית – תכף היועצת המשפטית תתייחס לזה – אבל זה מאחורינו. << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >> אני רוצה לציין שכמו שנאמר התקנות לא נתנו מענה למי שהרישיון שלו פקע בספטמבר. התקנות האלה לא היו רטרואקטיביות. אנחנו דיברנו על רישיונות שפוקעים החל מה-31 באוקטובר, לשלושה חודשים הקרובים, וזה יוארך בחצי שנה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> בנוסף לכף מיפינו קבוצות נוספות שמגיעות לפרקן. אני אפרט בקצרה כדי לסבר את האוזן ולהעביר לכם מסר ברור ופשוט. מיפינו כל דבר ועניין. למשל, מאבטחים שפועלים תחת הרישיון של אגף מאבטחים חמושים, הם מחויבים על פי חוק לבצע אבחון כשירות נפשית שיש לו תוקף, על פי חוק, לשש שנים. גם את הקבוצה הזאת מיפינו ונתנו לה מענה במסגרת חקיקה שהוסדרה בכנסת. המסר שלי הוא פשוט. עשינו מיפוי מסודר כולל זה שכל תקנה טופלה אל מול מה שנקרא הבסיס הנורמטיבי שלה ומה שהבאנו לכאן היום זה נושא מאוד מאוד ספציפי כי אלה בעצם תקנות ההכשרה 2018 שאושרו בוועדה המקבילה בשנת 2018 ולכן הסמכות להאריך אותן. תכף תתייחס לזה היועצת המשפטית. התמונה הכוללת היא מאוד ברורה. מיפינו כל דבר ועניין עם רציונל ואני אומר מה הרציונל. הרציונל הוא מאוד ברור. חלק גדול מנושאי הנשק, ראשית, הם בצו 8, במילואים, ושנית, הם בעיסוקים שונים במשק ואין להם את הנגישות ואת היכולת לבצע את ההכשרה, את הכשירות או את הריענון במועד ואנחנו כמובן לא רוצים לפגוע בהם כי האילוץ ברור לכולנו, על מנת להוריד מהם את המתח ואת החשש שרישיונם יפוג ואנחנו ננקוט צעדים כפי שאנחנו מחויבים בחוק. זו הסיבה שאנחנו נוקטים כאן גישה פרו אקטיבית, יוזמת, מיפינו את כל הדברים ונתנו להם הערכה מראש. אני אציין נתון משלים. המטווחים, שהם בעצם אותו מוסד שבו מתבצעות גם ההכשרות הראשונות וגם אימוני ריענון וכשירות, עמוסים בימים האלה עד לעייפה כי היקף הפעילות שנגזר מהאישורים החדשים שאנחנו נותנים הוא גבוה מאוד. זו התמונה הכוללת. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אותם אנשים שנמצאים כרגע באילוצים, מילואים או צרכים אחרים של המשק, לדעת שהם על קרקע יציבה, הרישיון שלהם יוארך ובבוא הזמן הם יוכלו לחדש כנדרש. מיותר לציין שאת כל המידע שכבר אושר – ומה שאני מקווה יאושר היום – אנחנו מדווחים לציבור בהודעות מסודרות גם באמצעות האתר המשרדי והפייסבוק המשרדי. מתווכים להם את המידע על מנת לייצר הרגעה. עד כאן באופן כללי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברי הכנסת, האם אתם רוצים להעיר משהו או לשאול שאלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להתייחס לאנשים שלא עשו ריענון והם לא כלולים כאן בחוק. אחד שלא שקיבל את המכתב בזמן ולא הלך ועשה ריענון ולקחו לו את הנשק. למה אנחנו לא מכניסים כאן את כל אלה? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> טופל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן טופל מי שלא עשה ריענון? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> חצי שנה אחורה. אני אומר את זה בפשטות. אפריל עד אוקטובר, פרוץ הלחימה – כל מי שלא עשה אימון ריענון או לא עשה חידוש כנדרש, צריך לציין שהוא לא ביצע תקנות. אפשר לומר הרבה דברים אבל הוא לא ביצע תקנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יודעים איך עובד הדואר שלנו. מכירים אותו. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אנחנו לא הלכנו למקום של התחשבנות. אנחנו נקטנו גישה של הבנת הסיטואציה ובאנו ואמרנו דבר פשוט. כל מי שחצי שנה אחורה לא עשה את הפעילויות האלה, שלחנו להם הודעות ברורות ופשוטות האומרות נא לגשת לעשות איקס ו-ואי, על מנת שישלימו את תקנת ההכשרה. הדבר הזה טופל על ידינו כי בעצם היכולת בחקיקה היא לטפל במה שהוא קדימה ולא מאחורה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב מאוד. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> כל מה שאחורה, ביצענו מיפוי והדברים האלה כבר בוצעו הלכה למעשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרתי ואני אומר גם לפרוטוקול שהאגף עושה. כמי שכל פעם שוכח לעשות ריענון האגף שולח גם מסרונים וגם מתקשר. מי שלא עשה ריענון זה בעייתי ולכן אמרתי שהיו צריכים לעשות על ספטמבר. שאלה לגבי ההרחבה ובטח עכשיו כאשר מכניסים טונות של אנשים, חלקם פחות מוכשרים או יותר מוכשרים, לשימוש בכלי ירייה. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> זה לא ליסוד. לא מי שמקבל נשק חדש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. אמרתי, זה מחוץ לנושא. אני חושב שצריך לשקול להכניס עוד ריענונים או הכשרות כי יש המון אנשים שהולכים לקבל רישיון ואין להם מושג איך לירות באקדח. הליך ההוצאה במטווח הראשוני הוא ממש LOW של ה-LOW. חלילה, לא מעליב. אתם מכירים את זה. אנחנו נייצר כאן אלפי ועשרות אלפי אנשים שהיכולת שלהם לפגוע במטרה היא אפסית. 17 אחוזים, 20 אחוזים פוגעים. האם זה נשקל? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההערה הזאת הגיעה גם לאוזניי ואני נסעתי לראות שני מקומות שמספקים נשק, אחד זה נשק הצפון והשני הוא באזור שלידי, באיילת השחר. השאלה ששאלתי את המדריכים - בהמשך להערה שלך – כמה אנחנו מקלים, מחפפים היום בהכשרה. אמרו לי שלנשק חדש, אפילו לא בדקה. מחויבים בין שלוש לארבע שעות - הם מקבלים בין שלוש לארבע שעות את ההכשרה שלהם. שיעור, מטווח. ברוב המקומות הם גם מקבלים מספר אקדחים לעשות עליהם את האימון כדי שיוכלו להחליט איזה אקדח מתאים להם לרכישה. עוד לפני שהם בכלל רוכשים אקדח. אני חייב לציין את זה לטובה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בגלל העומס בו אנחנו נמצאים עכשיו, האם אנשים מקבלים את ההכשרה הראויה. אתה יכול להיות קרבי ואתה יכול להיות רובאי 12 ובחיים שלך לא החזקת אקדח ולא ירית באקדח שהוא משהו אחר לגמרי מאשר נשק ארוך. לכן הנושא הזה חשוב מאוד וחשובה כל ההכשרה. אנחנו עכשיו מחלקים הרבה נשק והרבה נשק יהיה ברחובות ואנשים לא יהיו מוכשרים ויכולים לגרום לאסון. אנחנו לא רוצים לראות את האסון הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היום יש ריענון פעם בשנה, נכון? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אני אפרט את זה בקצרה. אני אתאר בקצרה את המצב הקיים וככל שנדרשת בחינה - אנחנו כן בוחנים – זה נושא שהוא מורכב מדי מכדי לסכם אותו כאן. תקנת ההכשרות שבעצם גובשה כאן בכנסת מדברת על הכשרה ראשונית של ארבע וחצי שעות. בארבע וחצי השעות האלה יש מפרט ברור שמוגדר ויש מה שנקרא מבנה אחיד וגנרי של מערך השיעור שהוא מנוהל על ידי האגף גם מבחינת המצגת וכולי, במהלכו הם עוברים הדרכה עיונית של שעתיים, הם יורים 100 כדורים, 20 מהם הם גם מבחן מעשי. בסוף ההכשרה יש מה שנקרא גם מבחן עיוני. זאת תקנת ההכשרות. הכשרה ראשונית של ארבע וחצי שעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה נפסלו במבחן המעשי? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אין לי כרגע נתונים. אני לא רוצה לשלוף נתונים אבל 20 כדורים בהגדרה הם מבחן שהם חייבים לסיים אותו ב-80 אחוזים פגיעה במטרה. לא באתי מוכן עם נתונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יורים 50 כדורים. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא. אני בקיא בדברים האלה. בהכשרה ראשונית יורים 100 כדורים. מתוכם 20 מוגדרים כמבחן. זו תקנת ההכשרות. אני בטוח בכך. לגבי מבנה אימון ריענון. אימון ריענון בתפיסה זאת תוספת שאנחנו הוספנו ב-2018 עם רציונל. ב-2018 הרציונל היה שאנחנו מרחיבים את התבחינים ומכניסים אוכלוסיות נוספות כי עד 2018 במשך שנים רבות היה אימון הכשרה ואימון חידוש. כלומר, מהכשרה לחידוש שלוש שנים לא נגעת בנשק. אנחנו סברנו שזה לא נכון והכנסנו את אימון הריענון שבאופן כללי הוא מהיום הראשון של השנה השנייה. עד היום האחרון של השנה השנייה יש לך טווח מאוד גדול של שנה שלמה שבמהלכה אתה חייב לבצע אימון ריענון שנמשך שעתיים ובמהלכו אתה יורה 50 כדורים. זה אימון הריענון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לזה התכוונתי. לא לאימון הראשוני. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אני רוצה לומר דבר פשוט. כאדם שצמח כל חייו על ירי, לחימה וכולי, אני מסכים לחלוטין וברור לגמרי שאדם שמבצע ירי בתדירות של אחת לשנה בכמות כזו, זה ממש מה שנקרא טיפה בים. אבל צריך להבין שאנחנו מכוונים לאדם בסטנדרט הנמוך שמשתמש בזה לצורכי הגנה עצמית. צריך לציין שכל אדם שנושא כלי ירייה ברישיון ורוצה לעשות חיזוקים, ויש כאלה רבים, יש לו סמכות מלאה להגיע למטווחים ולבצע. רבים עושים את זה. זה חוקי, זה תקין ויש קבוצות רבות שעושות זאת גם באופן פרטי וגם באופן קבוצתי. הכול חוקי וזה מה שנקרא נתון לשיקול דעתו של האדם. מה שהגדרתי זה תו התקן הרגולטורי שהגדרנו. האם זה מספק? אני מסכים איתך לחלוטין. גם אצלנו יש דעות שזה בעצם נמוך מדי וצריך להעלות את הרף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הרחיבו את זה לאנשים שירו שמונה כדורים בחיים שלהם הם יכולים להוציא נשק. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> לא. אין דבר כזה. אני לא מכיר דבר כזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רובאי 02. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אין דבר כזה רובאי 02. ברשותכם, אני לא רוצה להיכנס לשיח הזה. אני רוצה לשמור על שיח ענייני של תקנת ההכשרות ולכן אני אומר שתקנת ההכשרות מייצרת רף מינימלי של בקיאות והכרת הנשק ותפעולו. זה לא מוציא לוחמים. זה מוציא אדם ברף של הגנה עצמית ברמה הבסיסית וככל שאדם מעוניין לשפר, עומדת לו הזכות המלאה. << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >> ישראל אמר את רוב הדברים ואני רק אציין שמבחינתנו זה צעד משלים לתקנות כלי הירייה שפורסמו ברשומות בשבוע שעבר. התקנות ביקשו להאריך תוקף - של מי שפג תוקף הרישיון שלו החל מה-31 באוקטובר עד ה-31 בדצמבר - בחצי שנה. התקנות האלה באות לתת את המענה המשלים על מנת שנוכל באמת להאריך את תוקף הרישיון גם ביחס למי שנדרש לבצע חידוש ובעצם חלפו לו שלוש השנים מהמועד וגם למי שנדרש לעשות את הכשרת הריענון במשך השנה השנייה, שזה עכשיו מה שישראל הסביר לגבי זה. זו בעצם הבקשה שלנו, לדחות את זה בהלימה, שזה גם יהיה דיפרנציאלי, חצי שנה. זאת אומרת שמי שמסתיימת לו ב-31 באוקטובר התקופה שהוא יכול לבצע בה את ההכשרה, יוארך לו עד ה-30 באפריל. מי שמסתיימת התקופה ב-30 בנובמבר, יוארך לו עד 31 במאי. מי שמסתיימת התקופה ב-31 בדצמבר, יוארך לו עד 30 ביוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה אומר שיש סיכוי שניפגש כאן גם באפריל? << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >> הכול כמובן תלוי במצב הלחימתי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה שלא נגיע לאפריל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מת על האופטימיות שלך. << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >> הכול כמובן תלוי במה שהאגף יסבור שהוא צריך לתקן. כרגע מדובר בחצי שנה שנותנת מענה. זו כרגע הדירקטיבה של השר לתקן את התקנות האלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. רגע לפני שנעבור לגלעד ונעבור על הצעת הוראת השעה, יש לנו שתי בקשות ב-זום ונאפשר להם. עורכת דין דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא רוצים לתת עוד חצי שנה בלי להגיע? << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >> זאת בעצם חצי שנה שדוחה להם את הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. לתת להם עוד חצי שנה. << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> אני מהאגודה לזכויות האזרח וקואליציית הארגונים שעוסקת בצמצום נשק במרחב הציבורי. אני עליתי לדיון הזה, כמו בדיון הקודם, לגבי הארכה של משך התקופה של רישיונות שפג תוקפם שלא הגיעה לוועדה, בעיקר כדי להתריע על המציאות בפניה אנחנו ניצבים. כרגע כולם עסוקים בציוד הציבור בנשק על רקע המלחמה ואירועי ה-7 באוקטובר וכל ההיסטריה. מציידים בנשק מאות אלפי אנשים ותוך כדי זה מרחיבים את מי שזכאי לקבל נשק ואת כל הדברים שאמורים להגן על עלינו הציבור מפני אנשים בלתי כשירים. הארכה אוטומטית לכל מי שפג תוקף רישיון הנשק בחצי שנה בלי שנבדק אם יש אנשים שאיבדו את כשירותם או אם יש איזושהי בעיה בהארכת רישיון הנשק שלהם, ועכשיו ויתור על חלק מההכשרה המאוד חשובה של הריענון גם בחודשים ארוכים. עוד לא חתמתם על הצו הזה והיושב ראש כבר מדבר על כך שחצי שנה זה לא מספיק וכנראה שזה יהיה יותר. אני באתי בעיקר להתריע על כך שנמצא את עצמנו אחרי מצב החירום הזה במצב שמאות אלפי אנשים שהכישורים שלהם לא ברורים לנו ב-100 אחוזים מסתובבים עם נשק. כל ויכוח, כל מתח, כל דבר – אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שאנשים שולפים ומאיימים בנשק. זה מעבר לדברים שהכרנו כבר קודם כמו איום על נשים, אנשים שמתאבדים, פשע, גניבת נשק. נמצא את עצמנו במצב חדש, במציאות חדשה שאף אחד שיושב כאן בדיון הזה איננו לוקח אותה בחשבון. כל הדבר הזה, זאת המציאות החדשה. לסיום אני רוצה לומר עוד משפט אחד. הגאווה הגדולה שאתם מביעים כאן ובתקשורת על חלוקת נשקים ועל ציוד האזרחים בנשקים היא לא גאווה אלא היא בושה. היא בושה שאתם בעצם אומרים לציבור אנחנו לא יכולים לתת לכם ביטחון. כוחות הביטחון לא יכולים לתת לכם ביטחון, תצטיידו ותגנו על עצמכם וזאת הדרך היחידה שאנחנו מציעים לכם כרגע. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך על הדברים החשובים. גם אם אנחנו מאוד לא מסכימים איתם, עדיין חשוב לשמוע אותך ולהתחשב עד כמה שאפשר בדברים האלה. איציק צ'יפרוט, העמותה לקידום הנשק. << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >> בוקר טוב. אני מתנצל שהגעתי ב-זום אבל בטח בתקופה הזאת אני מעדיף להישאר קרוב לעיר ובעבודה לאור תפקידי. אני רוצה להתייחס דווקא לדברים האחרונים שנאמרו כאן בנושא הגידול בנשק והסכנות שמגיעות איתו. אני חושב שדווקא הנתונים האלה כן נלקחים בחשבון וכאשר בוחנים אותם אחורה מבינים שמעורבות של נשק פרטי חוקי ברישיון היא לא גבוהה, לא באלימות כנגד נשים ולא בפשיעה. כבר לפני הרחבת התבחינים הזאת שנעשתה באופן – אני יודע עד כמה הוא היה – מעמיק, חשוב וארוך, היו כ-200,000 כלי נשק במרחב. אנחנו מדברים כרגע על תוספת של – להערכתי, ושוב, קטונתי מלהעריך – 85,000 כלי נשק שיצטרפו. אני לא חושב שהדרמה היא גדולה כל כך ואני ממש לא מתחבר לחשש או להיסטריה שגוברת. לטעמי אירועי 7 באוקטובר היו נוראיים. הם לא היו סתם אירועים אלא הם היו מחרידים והנזק שקרה שם הוא עצום פי כמה וכמה מהאיום שיכולים לבצע עוד כמה כלי נשק פרטיים בנושא הזה. אני רוצה להגיד עוד משפט. אדוני היושב ראש, אתה חשבת שניפגש באפריל. ואני חושב שאנחנו ניפגש בדצמבר כי למעשה אנחנו מאריכים את תוקף הרישיונות שיהיו כאן עד דצמבר פגי תוקף. ישראל ציין 175,000 בקשות. אני בספק אם עד דצמבר נסיים לראות את האישורים המותנים יוצאים לכל ה-175,000. המטווחים כבר עכשיו בעומס ענק. אני חושב שיהיה נכון להסתכל צעד אחד קדימה ולהאריך אותם בחצי שנה קדימה. זאת אומרת, חצי שנה לחצי שנה קדימה ולא שלושה חודשים כי אנחנו נמצא את עצמנו סביב עצמנו. עד שהעומס באגף יסתיים, אנחנו יודעים שהוא עובר למטווחים והם לא יצליחו לעמוד בזה. אני רוצה להזכיר שעד לפני חמש שנים או שש שנים אם אני לא טועה, אימוני הריענון בכלל לא היו קיימים. עשינו את החידושים אחת לשלוש שנים, חיינו עם זה בשלום והכול היה בסדר. לכן גם לא היה קורה כלום אם היו מוותרים פעם אחת על ריענון - באופן חריג וחד פעמי לאור מצב החירום - ומאפשרים לאנשים להסתפק באימון החידוש. אנחנו לא יודעים מתי הם ישוחררו ממילואים, אנחנו שומעים על שלושה חודשים, על שמונה חודשים, על שנה אבל אין לנו מושג מה יהיה. אני חושב ששלושה חודשים זה זמן שהוא קצר מדי ואני בספק מאוד גדול. אם אנחנו כבר בפורום הזה, הייתי שמח לשמוע האם מתוך ה-175,000 שהוגשו יש לנו איזושהי אינדיקציה לגבי הבקשות. זאת אומרת, היכן אנחנו עומדים וכמה מהבקשות האלה באמת מתקבלות וכמה הן ריאליות. אני מניח שאנשים שלא זכאים מגישים כי הם גם קצת מבולבלים וגם זה היה מהיר. אני שואל כדי לסבר את האוזן ולדעת איפה אנחנו עומדים כי יכול להיות שכל מה שאנחנו אומרים כאן הוא לא נכון. בהזדמנות זאת אני רוצה לשבח את האגף. אנשים פונים אלינו ואומרים שעשו להם ראיון טלפוני בשעה 9:00 או ב-10:00 בלילה. אנשים מרגישים שעובדים ושמתאמצים. עומס הבקשות הזה הוא פסיכי בעיניי ואני חושב שהאגף עושה מעל ומעבר. גם הגישה ויוזמת האגף להרחיב ולהאריך את התוקף, זה משהו שלא ראינו בעבר. אני חושב שזאת רוח חדשה ואני רק רוצה לברך ולהגיד תודה בשם הציבור אותו אני מייצג גם בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לך על הפנסים הקטנים שהדלקת לנו לבחון את המציאות. בהחלט תודה רבה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כבודו, אנחנו רואים כבר משומר החומות, ועל זה צריך לשבח גם את יושב ראש הוועדה וגם את השר לביטחון לאומי שעוד אז לחמו לפתוח את הנושא של הנשקים ואקדחים לאזרחים שיכולים. מה שראינו ב-7 באוקטובר, אנשים שאם הם לא היו עם האקדח שלהם וירדו להילחם בגבורה, ומי שהצליח להרוג ולהגיע לנשק גם של המחבל ולקחת אותו ולהשתמש בו, אלה נתנו גם את חייהם והם לחמו ואם לא, האסון היה עוד יותר גדול. יש אנשים שהם בגיל מסוים ויכולים להיות בשנות ה-50 אבל היו לוחמים בצבא. לא עשו מילואים הרבה זמן אבל צריך לתת להם להילחם. הם ידעו להילחם. אם הם באים לבקש, שאלתי אותה ומה היא אומרת לי? משרד הבריאות הוא זה שקובע להם בנושא הזה. אני חושב שצריך לתת יותר אימון כי יש אנשים שלא היו במילואים תקופה ארוכה ולכן צריך לאמן אותם יותר אבל הם ידעו לירות. האנשים האלה עם נשקים, אנשים עם אחריות, הם יכולים להציל גם בעת צרה גם אם יקומו עלינו מבפנים כמו בשומר חומות ויותר גרוע. הם יכולים להיות בתוך הארץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה בני. תודה. הערה חשובה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אני חושב שהלוחמים האלה, גם שאיבדו וגם שנשארו בחיים, מגיע להם לקבל עיטור גבורה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בהחלט. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם אפשר לתקן כמה טעויות רווחות שאנחנו אומרים אותן בכל ועדה וחבל שהן ממשיכות להיאמר. כל מבקש רישיון, מהרגע שהוא מגיש את הבקשה ועד הרגע שהרישיון שלו מסתיים, נבדק כל חודש על ידי משרד הבריאות ועל ידי משטרת ישראל, כשירות בריאותית ומסוכנות פלילית. יכולה לנוח דעתם. אנחנו לא מוותרים כאן על שום בדיקה בנושא הזה ואלה בדיקות על פי חוק. זה מה שקבוע בחוק כלי הירייה. את הטעות הזאת בואו נוריד מהשולחן. אף אחד כאן לא ממשיך להחזיק ברישיון מבלי שאנחנו יודעים אם הוא כשיר בריאותית או יש לו מסוכנות פלילית. הדבר היחידי שאנחנו עושים כאן, אנחנו מאריכים את תוקף הרישיון ומאפשרים לו שלא לבצע מטווח. אני מזכירה שהרבה מאוד ממחזיקי הרישיון שלנו כרגע יושבים תחת אש במקלטים, מפונים מהבתים שלהם. זה לא מצב שבו אנחנו נבקש ממישהו להגיע למטווח ולבצע ריענון שהוא גם כך יעשה מתוך אחריות אישית. כרגע המדינה צריכה כאן להבין שיש אנשים תחת אש. לגבי השאלה שנשאלה כאן. יש כאן איזשהו סילוף או אי הבנה, לגבי גיל מבקש. כל עוד הבן אדם עובר את תנאי הסף הקבועים בתקנות, עומד בתבחין, מצליח להוכיח את עמידתו בתבחין שקבוע בתקנות, הוא נבדק כמו שאמרתי על ידי שני הפרמטרים האלה. הגיל כאן לא רלוונטי. כל עוד הוא מוכיח עמידה בכל מה שצריך בתנאי החוק והתקנות, הוא יקבל רישיון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה על ההבהרות. << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >> לאור הדברים שנאמרו, אם אפשר עוד חידוד נוסף. התקנות שמונחות כעת על שולחן הוועדה ולא התקנות שהותקנו ב-26 באוקטובר, לא פוטרות את החובה לעמוד לא בתנאי סף ולא בתבחין. בתקנות התבחינים שהוועדה אישרה לפני כשבוע וחצי יש סעיפים ספציפיים שקובעים חובה על אדם שחל שינוי בעניינו באחד מתנאי הסף או חדל להתקיים בעניינו תבחין, להודיע באופן מיידי למשרד וכל הפרוצדורות ממשיך ומפורטות. אבל התקנות האלה לא פוטרות מהדברים האלה. רציתי רק לחדד את זה. << אורח >> קרן דהרי: << אורח >> אם אפשר להתייחס לפני שמתחילים לקרוא את התקנות ולעבור עליהן, כי זה באמת יותר הפן הטכני של העניין. כבוד היושב ראש התחיל את דבריו ואמר שאנחנו במלחמה וכולנו כאן, גם בדיון לגבי התבחינים, יצאנו מנקודת הנחה שיש כאן תחושה קשה של פגיעה בביטחון האישי ושאנחנו נותנים מענה לעניין הזה. אבל יש כאן עוד היבט שעלה גם סביב השולחן כאן, שעדיין נדרש לוודא שאין פגיעה באזרחים וזה מאוד מרגיע לדעת שאכן יקפצו התרעות שנוגעות גם למסוכנות ברמה הרפואית או מבחינת המשטרה שקובעת בעניין הזה קביעות שהאגף מחויב בהן לצורך שלילת הרישיון. אנחנו עומדים כאן בסיטואציה שיש כאן הצטברות גם של הרחבת התבחינים, גם של הארכת התוקף באופן אוטומטי וגם של היעדר הכשרות כמו שנעשה כאן. לכן שמחתי לשמוע שהאגף עשה מיפוי של הקבוצות הרלוונטיות לעניין הזה אבל אני חושבת שאי אפשר לקבל החלטה בתחום הזה לפני שנשמע מפי האגף את הנתונים וביקשתי אותם גם מבעוד מועד ברמה הזאת של על כמה אנשים אנחנו מדברים עכשיו שלא יוכלו לעבור את ההכשרות. << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> נציג את זה. << אורח >> קרן דהרי: << אורח >> האם מדובר ב-400, האם מדובר ב-4,000, ב-40,000 וזאת כדי שנבין את העניין הזה כי פה כאשר דיברנו על רף מאוד מאוד מינימלי של לירות 20 כדורים מתוך 100 לבחינה בהכשרה ראשונית ועוד 50 בהכשרת ריענון, כדאי שנבין את התמונה ונדע היכן אנחנו עומדים. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> אני רוצה להבהיר משהו. אנחנו עוסקים כאן היום בהכשרת ריענון ובהכשרת ריענון האיש לא נדרש להוכיח תבחין. אין כאן עניין של הוכחת תבחין. << אורח >> קרן דהרי: << אורח >> לא, יש לנו את ההצטברות של הדברים מכוח כמה סטים של תקנות במקביל. << אורח >> לימור ארזני: << אורח >> כתנאי לחידוש הרישיון או הרשאה, הוא נדרש לעבור מטווח במהלך השנה השנייה. לפי התקנות כיום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו יודעים על כמה אנשים מדובר? לכמה אנשים אנחנו דוחים עכשיו? << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> אני אציג את זה בקצרה. הוצאנו את הנתונים ממערכות המידע. מרבית ההקלה נוגעת לרישוי הפרטי. באוקטובר יש 754 אזרחים שאם לא יבצעו את האימון, ייכנסו למסלול של ביטול רישיון. בנובמבר יש 790 אזרחים ובדצמבר יש 813. בין לבין יש גם קצת מה שנקרא פרטים על מאבטחים כי מאבטח על פי תקנת ההכשרות אמור לבצע פעמיים בשנה אימון ריענון על פי נהלי האגף אבל ההשפעה הגדולה, המספרים הגדולים, היא על אזרחים באופן מצטבר. לא עשיתי את החישוב המדויק אבל 800 כפול שלוש, סדר גודל של כ-2,500 אנשים בהם עסקינן שבעצם במידה והתקנה לא תאושר, אנחנו פוגעים בהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. הערה חשובה כדי להבין את סדרי הגודל בשלם אנחנו מתכנסים. קרן, תודה. הערה חשובה. הקראה. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> תקנות כלי הירייה (הכשרה) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5ג(ב), 5ג(ג) ו-21(ב1) לחוק כלי הירייה, התש"ט-1949 ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. הוראת שעה – חרבות ברזל על אף האמור בתקנה 3 לתקנות כלי הירייה (הכשרה) התשע"ח-2018 (להלן – התקנות העיקריות), הכשרת ריענון כהגדרתה בתקנות העיקריות, שנדרש לבצעה לפי תקנה 3(ג), (ד), (ה) או (ו), לפי העניין, בתקופה שמיום ז' בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), מוארכת בזאת התקופה לביצועה כדלהלן: (1) הכשרת ריענון שנדרש לבצעה עד יום ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) - התקופה לביצועה מוארכת עד יום כ"ב בניסן, התשפ"ד (39 באפריל 2014). (2) הכשרת ריענון שנדרש לבצעה עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) – התקופה לביצועה מוארכת עד יום כ"ג באייר התשפ"ד (31 במאי 2023). (3) הכשרת ריענון שנדרש לבצעה עד יום י"ט ב טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) – התקופה לביצועה מוארכת עד יום כ"ד בסיוןן התשפ"ד (30 ביוני 2023). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא בדקתי את התאריכים העבריים. אני מקווה שהם נכונים. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה נבדק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם הם נבדקו והכול בסדר, בואו ניתן לרמי מעמותת מדריכי הירי לעלות מולנו ב-זום ולראות מה יש לו להגיד ואחר כך, אם לא יהיו הערות, נצביע. << אורח >> רמי קלויאט: << אורח >> אני קודם כל רוצה לומר מילה טובה לאגף. למרות כמויות הבקשות שגדלו מאוד, ממה שאני שומע האגף עומד יפה מאוד בלחצים וזמני ההמתנה אף התקצרו. אזרחים היום מקבלים רישיון באותו יום שעשו אימון ראשוני. עשו את האימון בבוקר ואחר הצוהריים מקבלים את הרישיון וזה יפה מאוד. למדריכי הירי תפקיד חשוב מאוד בימים אלה. הם בעצם הזרוע הביצועית של האגף במטווחים. הם תורמים רבות. חלקם כמובן במילואים בצבא, הם מדריכים חיילים, שוטרים, מתנדבים, כיתות כוננות ואת אלפי האזרחים שבאים למטווחים. אני רוצה לציין שקיים היום לחץ אדיר במטווחים. מדריכי הירי כמעט ולא יוצאים מהמטווח. הם עובדים במשמרות ומאמנים את האזרחים. אני חושב שצריך להודות להם על כך. העמותה בהחלט תומכת בהארכת תוקף הרישיונות. אנחנו חושבים שבימים אלה זה חשוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. הדברים שלך היו חשובים, גם המחמאות לאגף. בהחלט זה נותן עוד קצת רוח גבית לאנשים שעובדים היום. ביקרתי כבר בשני מקומות, גם בירושלים וגם בצפון בעפולה ומוחרתיים אני הולך לבקר בבאר שבע. << אורח >> רמי קלויאט: << אורח >> אם אני יכול, עוד הערה. אני עובד היום כמדריך פעיל במטווחים ואני יכול להגיד שהיכן שאני מדריך, לא מחפפים אלא נותנים אימון מלא לאזרחים שמגיעים לאימון הראשוני, לפי התקנות ועושים כל מה שצריך. אני יודע על מספר מקרים שאנשים שלא עמדו במבחנים הוזמנו שוב. לא קיבלו אישור והוזמנו ואני עשיתי להם אימון חוזר. אני חושב שהוועדה יכולה להיות רגועה בכיוון הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה. לא נהיה רגועים, אבל שמחים לשמוע את המלצתך. חבריי חברי הכנסת, מילות סיכום. << אורח >> קרן דהרי: << אורח >> אני רוצה להעיר הערה מהותית, בהמשך לדברים שאמרתי קודם. אנחנו נמצאים בסיטואציה של הצטברות גם של הרחבת התבחינים וגם הארכות תוקף ולכן, כדי שנהיה ערוכים ליום שאחרי, והלוואי שהוא יגיע כמה שיותר מהר ונחזור לשגרה, יש כאן עניין של פוטנציאל סיכון לחיי אדם ואני לא רגועה. כמו שהצעתי בדיון הקודם, אני חשבתי שנכון יהיה להכניס הוראה בתוך התקנות האלה - ואין לנו הסכמה בעניין הזה ואני משקפת את זה לוועדה – שבעצם האגף ידווח על ההשלכות שנובעות מהרחבת התבחינים ומההארכות במובן הזה גם של הקבוצות שכן עברו את ההכשרות, גם אלה שפטורות מכוח העניין הזה, וגם היבטים שנוגעים לשימוש לרעה ברישיון בנשק, בין אם זה להיבטים השגורים של אלימות במשפחה, בין אם זה לניסיונות אובדניים חלילה ודברים מהסוג הזה. באופן הזה יש ולו בקרה מינימלית פרלמנטרית על הנושא. אני עדיין עומדת מאחורי ההערה הזאת. האכסניה כאן היא לא טריביאלית לגמרי. זאת אומרת, המקום הנכון היה כן לאמץ את זה בתקנות התבחינים ואנחנו כבר אישרנו אותן כהוראת קבע ולא כהוראת שעה, אבל יש כאן פתח לעשות את זה ואני עדיין מפצירה בוועדה לשקול את העמדה הזאת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מתחייב עכשיו שמיד בתום המלחמה אנחנו ניפגש שנינו ונראה איך אנחנו עושים את זה ביחד וכן נדון בזה כאן אצלנו בוועדה כדי לראות את המשמעויות של כל כך הרבה נשק ברחובות, כדי לדעת איך לפקח על זה או איך להקטין את הסיכון. << אורח >> קרן דהרי: << אורח >> זה אינטרס של כולם. הם יכולים גם להיווכח בזה שיש כאן פוטנציאל אבל באמת הוא לא ממומש ולכן ברמת עלות תועלת עדיף לדאוג לקבוצה יותר נרחבת אבל אם לא, צריכים לשקול מחדש את כל העניין. זו החלטה מינהלית הכי משמעותית שיש לה השלכות על חיי אדם וצריך לקבל אותה בכובד ראש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לחלוטין. << דובר >> גלעד נווה: << דובר >> כאן אולי המקום לציין שלוועדה יש את הסמכות לבוא ולדרוש את הנתונים האלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לה גם את החובה, כי זה חלק מהפיקוח והבקרה. ברור. נכון מאוד. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> כבודו, אני לא שאלתי את השאלה. הם מתאמנים גם בירי לילי? ירי לילי הוא שונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו כרגע לא מתעסקים בזה. כמה מילות סיכום לפני שנצביע. ישראל, אני מבקש להעביר לנו אחת לחודש את אותם נתונים. שמענו עכשיו כמה אנשים צריכים לעשות ואני אשמח לדעת כמה באמת באו לעשות. אם אפשר גם לתת לנו דוח על אפריל עד אוקטובר, לכמה אנשים הוארכו הרישיונות כי לא חידשו את הרישיונות. רק כדי שתהיה לנו איזושהי תמונת מצב שנוכל להציג אותה לעצמנו. אני כבר לא מדבר על הציבור אבל שאנחנו נדע היכן זה עומד. אלה נתונים מאוד חשובים. תראו, אין לי שום ספק שהדבר שאנחנו מנסים לעשות כאן יחד, חברי הכנסת יחד עם האגף ועם המשרד לביטחון לאומי, זה לנסות להתעמת עם המציאות המאוד לא נוחה. אין לי שום ספק שהיא לא נוחה לכולנו אבל נדמה לי שאחד הדברים החשובים שאנחנו עושים, אנחנו מחשבים את הסיכונים ומנסים לצמצם את מרחב הטעות שלנו. אין לי ספק שלא הכול הוא מושלם. גם כיפת ברזל היא לא 100 אחוזים ואת זה נוכחנו לדעת. אני מקווה שאנחנו באמת מצליחים לצמצם את מרחב הטעות ולחשב נכון את הסיכונים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד אבל אני לא מתעלם מהמציאות. האויבים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד, נאלצים להתמודד, נמצאים כמעט בכל מקום ואנחנו לא יכולים לתת לגורמי הביטחון להיות אחראיים על כל ה-100 אחוזים. היכן שאנחנו יכולים לקחת אחריות כאנשים פרטיים, חשוב שנדע לעשות את זה ושנהיה מיומנים. אני לא אוהב את זה, הייתי מאוד רוצה שבכל פינת רחוב יהיה שוטר או חייל שייתן לזה מענה אבל כל זמן שזה לא מתאפשר, אני חושב שחלה עלינו החובה לתת מענה מסוג אחר ונדמה לי שאנחנו עושים את זה בעת הזאת בצורה מושכלת. אני מקווה שלא ניווכח בזה שטעינו. מאוד לא הייתי רוצה שנהיה שם. לעצם העניין, לסיכום הדיון הזה, אנחנו צריכים לעשות הצבעה על קבלת התקנות החדשות לכלי ירייה, כל נושא ההכשרה (הוראת שעה), התשפ"ד-2023. מי בעד קבלת התקנות? מי נגד? אין נגד. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה התקנות אושרו << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. << דובר >> לאה גופר: << דובר >> שלושה בעד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מאוד מודה לכם. התקנות ייכנסו לתוקף החל מהיום. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:46. << סיום >>