פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 12/09/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 122 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ו באלול התשפ"ג (12 בספטמבר 2023), שעה 10:17 סדר היום: << נושא >> הצעת צו שירותי הדת היהודיים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ג-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר ארז מלול מוזמנים: יהודה אבידן – מנכ"ל המשרד לשירותי דת יצחק ישי – מנהל אגף בכיר קבורה, המשרד לשירותי דת ראומה צמח לוי – מנהלת אגף הסדרה, פיקוח ובקרה, המשרד לשירותי דת עובדיה ויזל סנקרי – עו"ד, ראש צוות ייעוץ משפטי, המשרד לשירותי דת איגי פז – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מתן רוזנברגר – עו"ד, עוזר משפטי, מינהל התכנון רחל קולסקי – מנהלת אגף קרקע, מים ומוסדות ציבור לאומיים, מינהל התכנון יורם עבודי – אגף התכנון, רשות מקרקעי ישראל דורון מילברג – מנכ"ל, עיריית ראשון לציון יהושע ישי – מנכ"ל, פורום חברת קדישא אברהם מנלה – מנכ"ל חברת קדישא תל אביב, יו"ר פורום חברת קדישא ניסים אלקסלסי – מנכ"ל, חברת קדישא ראשון לציון עקיבא וייץ – מנכ"ל, חברת קדישא חיפה משה שמעון – מזכיר, חברת קדישא ירושלים ייעוץ משפטי: רעות בינג סגנית מנהלת הוועדה: ליאת סעדון רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו שירותי הדת היהודיים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ג-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. לפני שאני אפתח את הישיבה, הייתי רוצה להביע צער על לכתו של איש יקר – ידיד שלי, באופן אישי, וידיד ישראל, בכלל – עודד דוד גראוכר; דדי גראוכר. אחד מטובי בניו של עם ישראל; איש שבנה את עצמו, באופן אישי, מגיל צעיר, ביתמות, והצליח להביא הרבה שמחה ואור לעם ישראל; הרבה מעשים טובים ודברים שהוא לקח על עצמו, בליבו הרחב. הוא עזר לאנשים ולציבורים, וקירב הרבה מאוד אנשים בדרכו המקרבת והמכבדת. החיוך שלו – מי שהכיר; ההומור שלו וטוב הלב ששפע ממנו. לצערנו הרב – הלילה המחלה הכריעה אותו, אחרי כמה שנים של מאבק הרואי ממש. אנחנו מאחלים לבני המשפחה, למשפחתו המורחבת, למלכה ולכל הילדים – שלא יידעו עוד צער. אני בטוח שהוא לא יישב בשקט, גם במקום שאליו הוא מגיע עכשיו, למען עם ישראל ותורת ישראל. יהי זכרו ברוך. הדבר השני שאני רוצה לומר – אנחנו אמנם בפגרה, ובדיוני פגרה, ואני גם מוגבל מבחינת כמות הדיונים, אבל אני חושב שקיבלנו, השבוע, תזכורת נוספת – הפעם לא מטורקיה, אלא ממרוקו – לכך שיש דבר כזה, שעלול לקרות, ונקרא רעידת אדמה. הוועדה קיימה על זה מספר דיונים; הוקמה ועדת שרים לצורך העניין הזה; אני כבר כתבתי כמה מכתבים – גם למנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם למשרד הביטחון. אנחנו יודעים שיש פעילות, אבל אנחנו לא רואים, עדיין, את הפעילות הנכונה, שהדבר הכי חשוב שלה, מבחינתי, זה פשוט להתחיל לקדם, בצורה מהירה, את הנושא הזה של התחדשות עירונית ופינוי-בינוי באזורים המסוכנים במיוחד, שבמקרה, או לא במקרה – אלה אזורי פריפריה. זה Win-win, בגלל שזה גם יפתור את בעיית הדיור. אם ניקח, כדוגמה, את טבריה, בית שאן ומקומות אחרים – ששם אין כדאיות כלכלית בפינוי-בינוי – המדינה צריכה לשים תקציב. מצדי – שייקראו לו: "תקציב בגלל רעידות אדמה" או "תקציב בגלל משבר הדיור", אבל בסוף, בדבר הזה – אנחנו יכולים לפתור שני דברים שהם בנפשנו; אחד שהוא בנפשנו ובגופנו, ופיקוח נפש. מי שיודע – שכונות שלמות בערים הפריפריאליות האלה נמצאות באזורים המסוכנים ביותר, ונמצאות בסכנה אמיתית בזמן רעידת אדמה. דבר שני – זה ייתן פוש גדול מאוד, כי אנחנו יודעים שהכלי של התחדשות עירונית ופינוי-בינוי הוא כלי מוביל, היום, באזורים של כדאיות כלכלית. זה רץ לבד; אנחנו פתחנו הרבה מאוד רגולציה בחוק ההסדרים כדי להריץ את הדברים האלה, ולקדם את הבנייה הזו, כי הבנייה במדינת ישראל היא לא רק בנייה חדשה שמשרד השיכון יבנה, אלא גם עידוד של המשרד לנושא של התחדשות עירונית. עם זאת, באזורי הפריפריה – שבמקרה, אלה גם האזורים הכי מסוכנים מבחינה סיסמית – אין אפשרות ליזמים. ה-Waze שלהם לא מופיע בכלל במקומות הללו כדי לבוא וליזום שם בנייה. לכן, המדינה צריכה לפעול הן באמצעות הטבות במיסוי, כמו מס רכישה ודברים מהסוג הזה – כמו שאמר כאן מנכ"ל משרד האוצר בזמן ההצבעות על חוק ההסדרים – והן במענקים בצורות כאלה ואחרות, על מנת להפוך את זה לכלכלי, כדי שהיזמים יתחילו לבנות ויעשו התחדשות עירונית. ואז, ממילא, אותם אנשים יעברו מבתים מסוכנים לבתים חדשים, מודרניים, בשכונות יפות ובנויות. זה מה שצריך להיות. אני מודיע שעם תחילת מושב החורף – אנחנו ניכנס בעניין הזה, נעקוב, נתריע ונעשה מה שאנחנו צריכים, כוועדה, כדי להביא את זה לטיפול. אני לא רוצה לומר – שלא נגיד אחר כך: "ידינו לא שפכו את הדם הזה", תרתי משמע. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אפשר להתייחס למה שאמרת בנושא רעידות האדמה? חשוב שייאמר, לפרוטוקול, לפחות, שהתכנסה ועדת שרים בנושא הזה; הוקמה ועדת מנכ"לים, שדנה בכך באופן מאוד רציני, ואני יכול לומר שעד ה-15 לנובמבר – אנחנו אמורים לסיים גם את ההיערכות וגם את הבאת התקציב לנושא הזה, ולהביא אותו לידי ביטוי. לצערנו, המשרד שלנו אמור לקבל את הטיפול בקבורה בחירום, והוא לא ערוך לנושא הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה לדבר על זה. אני מחפש שהמשרד שלכם יישאר מובטל בעניין הזה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ועדיין, אנחנו צריכים לעשות השתדלות ולא לסמוך על ניסים, אבל נקווה שלא נגיע לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו בדיוק הסיבה שעוררתי את מה שעוררתי. אני יודע שהייתה ישיבה, ושמתגלגלות החלטות, אבל אני עדיין לא רואה את הביצוע שלהן. אתה יודע מתי אני אבין שהעסק הזה רציני? שבהחלטת ממשלה – יהיה תקצוב של הנושא של התחדשות עירונית בפינוי-בינוי. אם יהיה תקצוב משמעותי לעניין הזה – אני אבין שהעגלה התחילה לצאת לדרך. כמובן שזה חלק מהפתרונות, אבל לדעתי – זה הפתרון המוביל. עכשיו נעבור להצעת צו שירותי הדת היהודיים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ג–2023. מי מציג את זה? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> ראומה צמח לוי, מנהלת אגף בכיר תקצוב, פיקוח ובקרה במשרד לשירותי דת. פנתה אלינו חברת קדישא ראשון לציון, וכרגע היא נמצאת בתוספת הראשונה לחוק. בדקנו את הבקשה שלה; וידאנו שהיא אכן קוברת בצפיפות הנדרשת על מנת להגדיר אותה כקבורה רוויה; ועשינו בדיקה כלכלית על עלויות התשתיות והפיתוח, והמלצנו לשר להעביר את חברת קדישא ראשון לציון מחלק א' לחלק ב', בתוספת הראשונה, וזאת באופן מידי. עם זאת, גם המלצנו לשר להקים צוות כדי לבדוק את הנוסחה שעל פיה נקבע התעריף. מכיוון שהנוסחה הזו נקבעה בשנת 2000 – היא כבר לא רלוונטית להיום. מנכ"ל המשרד הקים צוות כזה, והצוות הזה אמור להתכנס מחר ולהתחיל את עבודתו. זו הבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש בקשות נוספות שנמצאות - - - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> יש המון בקשות על השולחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, אנחנו מתחילים תהליך של לקחת משהו משנת 2000 – חלו הרבה שינויים - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יהודה אבידן, מנכ"ל המשרד. זה אפילו יותר מזה: גם התגמול שהביטוח הלאומי נותן על טיפול בדיוק קבורה – אני חושב שצירך לקבל איזה שהוא יחס נכון. לא יכול להיות שכולם מקבלים את אותם התעריפים, כשבעצם – העלות היא הרבה יותר גבוהה; היא לא דומה. ההישג שלנו בוועדה, היום, היא הלמידה. לשמוע מהיועץ המשפטי, בעיקר, איך הוא רואה את הדברים איתנו, עין בעין; להגיע לנוסחה הנכונה של איך מחשבים. כתוצאה מהשיחות הארוכות שלנו עם הייעוץ המשפטי – הבנו שאנחנו צריכים לעשות עבודה הרבה יותר רצינית לטווח ארוך – לפחות כלפי בתי העלמין שמפעילים קבורה רוויה, שבהם הפער הגדול בהוצאות בא לידי ביטוי. ברגע שאנחנו מבינים את הנוסחה והיא מקובלת – כבר יש לאגף מספר בקשות שמוכנות, על הדרך. אנחנו נבחן את זה באותה עין, איך שזה יאושר, וגם נביא את הבקשות לגופו של עניין בכל פעם. במקביל, נעשה עבודה פנימית במשרד, בשיתוף חברות קדישא, היועץ המשפטי שלנו והאגף, כדי ללמוד איך לעשות איזו שהיא הסדרה ולהביא את זה על הכל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק רוצה לציין שההגשה של זה הייתה כבר ממזמן, ובחלק מהזמן היה תיאום ציפיות לגבי איך צריך להיות החישוב והכל, כי אפשר לחשב כל דבר בצורה כזו או אחרת. הייתה פה עבודה מאומצת של הצוות המקצועי של הוועדה מול משרד הדתות, והדברים אכן עלו, בסופו של דבר, בצורת טבלאות מסודרות עם כל הדברים, לשביעות רצון הוועדה. בבקשה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני רק אוסיף עוד כמה דברים לגבי השיח המקדים שדובר עליו. בשיח המקדים – קודם כל חודד העיקרון שעצם המעבר לקבורה רוויה לא מקנה, באופן אוטומטי, את הזכות להעלות את התעריף; שכן צריכה להיות בחינה פרטנית לכך שאכן ההוצאות עלו בעקבות המעבר לקבורה רוויה, ולכן יש צורך להעלות את התעריף. זה דבר אחד שחשוב לי להדגיש. באמת נעשתה בחינה פרטנית של הבקשה של חברה קדישא ראשון לציון. אגב הבחינה הפרטנית, באמת עלה הקושי בשימוש בנוסחה מיושנת, שמתבססת על הנחות עבודה שחלקן כבר לא ממש נכונות או רלוונטיות, וגם כל מיני שינויים שנעשו בתשלומי ביטוח לאומי, ועל כך דובר – השר לשירותי דת אמר שהוא יבצע בחינה מחודשת של הנוסחה. כן חשוב לי להגיד שהסכום שמתבקש בצו הוא סכום שהייתה עליו הסכמה, ושהוא היה החלק החד משמעי בתוך הסכומים שהתבקשו. יכול להיות שהוא לא משקף במדויק, אבל זה היה הסכום שעליו היה אפשר להגיד שהוא מקובל, מבחינת כל החישובים. אני אגיד כמה דברים עקרוניים שעלו אגב הבירור הזה, שנוגעים בנקודות שאנחנו חושבים שאולי גם בהן נכון לבצע איזו שהיא בחינה, ואנחנו מציעים לוועדה לקרוא לשר לבצע את הבחינה הזו. ההערות האלה נוגעות לנושא של מימון קבורה. מימון של קבורה מורכב מכל מיני רכיבים, שאני לא אתייחס לכולם, אבל יש שני רכיבים שאנחנו חושבים שבהם – אולי יכולה להיות חלוקת נטל צודקת יותר על הציבור. הרכיב הראשון הוא הנושא של עלויות הקבורה למי שרוכש קבר עבור נפטר. זאת אומרת, בני משפחה שרוכשים קבר אחרי שבן משפחתם מקרבה ראשונה נפטר. שם – ותדייקו אותי, כמובן – המחיר לא ממש מפוקח. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בקרבה ראשונה, בקבר הצמוד – מה שנקרא "מארבע הרוחות" – זה כן מפוקח אם עומדים בתנאים; אם זו קרבה ראשונה, ומיד אחרי - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> היא מדברת על נפטר. נפטר זו חריגה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> בדיוק. את מדברת על חריגים, רעות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> על מי שנפטר, שלא רכש קבר בחייו, ובן משפחתו לא רכש קבר. כאן, אני מעלה את השאלה – האם יש פיקוח? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז מגיע לו לקבל בחינם. << דובר >> קריאה: << דובר >> ובן הזוג זכאי ל-20% הנחה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא בן זוג; הראשון שנפטר – לא רכש בעודו בחיים. האם יש פיקוח? הרי, מה שקבוע בראש זה תעריפים שנוגעים רק למי שרוכש קבר בחייו. השאלה היא לגבי מי שלא הספיק לרכוש קבר בחייו – האם בני משפחתו - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כל אדם שנפטר במדינת ישראל – זכאי לקבר בחינם. הסיפור מתחיל אם אני בא, למשל, לראשון לציון, ואני זכאי לקבר בחינם – וזה בקבורה רוויה, לצורך העניין. אם אני רוצה לקבל קבר בחלקות החריגות – כאן יש תעריפים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שם יש תעריפים שהם מפוקחים על ידי המשרד לשירותי דת? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בוודאי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הם פשוט לא קבועים בחוק, אלא בנהלים? << אורח >> עובדיה ויזל סנקרי: << אורח >> התעריפים לא קבועים בחוק; הם נקבעים על ידי חברה קדישא עצמה. << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> חשוב לומר שזה מפוקח. אברהם מנלה, יושב ראש פורום חברת הקדישא. אנחנו, פורום חברת הקדישא, הגענו להסכמה עם המשרד, בשעתו – שהיא הסכמה שעוגנה בהחלטה של כל חברות הקדישא – שלא יגבה יותר מפי 2.5 מהתעריף בקבורה במקום חריג, וזו התחייבות שלנו שאנחנו עומדים בה; כל חברות הקדישא. זאת אומרת, הדבר הזה מפוקח, וגם המשרד עומד על זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל העלות עבור קבורה בחלקה חריגה היא משהו שכל חברה קדישא קובעת לעצמה? << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> למרות שכל חברה קדישא יכולה לקבוע לעצמה – אנחנו הגענו להסכמה עם המשרד שזה לא יעלה על - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מציע שנשמע את השאלה טוב ונענה את התשובה המדויקת, כדי שלא תהיה אי הבנה. בתכל'ס – כמו שעובדיה תכף יגיד – אין פיקוח ראסמי. << אורח >> עובדיה ויזל סנקרי: << אורח >> נכון. עו"ד עובדיה ויזל סנקרי, מהלשכה המשפטית של המשרד לשירותי דת. להבדיל מתעריף של רכישת חלקת קבר בחיים, שקבועה בחוק – אין תעריף קבוע לגבי חלקה חריגה. חלקה חריגה נרכשת לאחר פטירתו של הנפטר, או אם מדובר ברכישה מחוץ למקום המגורים, גם בחיים. בדיוק לגבי השאלה ששאלת, רעות, יש שתי תביעות ייצוגיות שעומדות בפני בית המשפט המחוזי במרכז, שדן בשאלה הזו. המשרד שלנו פרסם תזכיר חוק: "חוק שירותי קבורה יהודית", בשנת 2015, והצעת החוק, ככל שתקודם, אמורה לתת מענה לשאלה הזו. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> איפה החוק הזה עומד? << אורח >> עובדיה ויזל סנקרי: << אורח >> לפי תזכיר החוק – התעריף צריך להיות פי 2, ולא פי 2.5. << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> חשוב לומר שכשמדברים על מחיר חריג – בסופו של דבר, זה מנגנון הייזון היחיד שנשאר בחוק כדי לאזן את העלויות של הבנייה. עלויות הבנייה, למשל, התייקרו ב-30% בשנים האחרונות; עלויות גיוס הון – גם הריבית התייקרה ב-300%. בסופו של דבר, המקום היחיד שבו חברות הקבורה יכולות לתמרן ולכסות את העלויות, איך שהוא – זה באמצעות המחיר החריג. אם המחיר החריג יהיה מחיר קשיח, שלא יאפשר שום גמישות – ברגע שיש התייקרות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא חושב שהחוק צריך לקבוע את המחיר. אני כן רוצה לשאול – ופה, אולי, סליחה שאני קוטע אותך – בתגובה למה שאמרה היועצת המשפטית – זה לא הדיון עכשיו, אבל מתוך הדיון הזה אנחנו יוצאים הלאה – מה בכוונתכם לעשות כדי לעגן את זה? לסדר את זה? להשאיר את הגמישות? לא להשאיר את הגמישות? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מעבר למה שהיועץ המשפטי שלנו אמר לגבי הצעת החוק – הוא לא השלים את המשפט, אבל דווקא בשבועיים האחרונים קיימנו דיונים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם מקדמים אותה? הבנתי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא פשוט; זה חוק מאוד גדול ומורכב. אני כבר קיימתי דיון ראשון וקבענו צוותים בנושא. אני מציע – גם ליושב ראש וגם לאחרים – לפני שאנחנו אומרים איזו שהיא נקודה בנושא הזה, בהמשך למה שאמר מנלה – לעשות סיור בחברה קדישא, גם בבית העלמין ירקונים וגם בבית העלמין בירושלים, ולראות את היקף ההשקעות, של מאות מיליונים, כדי להבין את פתרונות הקבורה. לצערנו, המדינה לא מכניסה יד לכיס, ויתרה מכך – גם לא הרשויות. אני יכול לומר לך, כמנכ"ל, שהמדיניות שלי, בעירייה או מועצה דתית שבאה אליי ואומרת: "אנחנו חייבים כסף; אין איפה לקבור" – היא: "תירגע; לא חייבים לקבור. תן לראש העיר לשבור את הראש שלו. ביום שלא יהיה לו איפה לקבור את הנפטר הראשון שלו בעיר – הוא יכניס את היד לכיס". לצערנו, המדינה לא מכניסה את היד לכיס. היא נתנה כמה מיליונים פעם אחת, בירקונים, ואולי גם בירושלים היא נתנה כמה מיליונים. זה לעג לרש. אם נראה את ההשקעות במערות של הר המנוחות – אנחנו נבין. << אורח >> עקיבא וייץ: << אורח >> גם בחיפה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עוד לא הייתי בחיפה, אז אני לא יכול להעיד. לכן אני אומר: במרווח המחייה כאן, שבו צריך לדעת איך לכלכל את הדברים האלה, יש פתרון אחד: אפשר לקבוע את המחירים, אבל שהמדינה תהיה שותפה להוצאות. כל עוד המדינה לא רוצה להיות שותפה להוצאות – אנחנו חייבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני, אני אומר לך עוד פעם: מבחינתי, אם תבואו עם איזו שהיא הצעה, והחלק היישומי שלה – אני מכיר את זה בהרבה דברים אחרים; כמו שגם דיברנו על רעידות אדמה – בסוף יש פה כלכלה; יש פה מספרים. אף אחד הוא לא פילנתרופ, ואף אחד לא יוציא כסף מהכיס שלו בעניין הזה. המדינה תמיד יודעת לתת הרבה מאוד עצות, אבל לא לתת הרבה מאוד כסף. ברור לי שזה יצטרך לבוא בצורה משולבת, אבל תבואו עם תכנית יותר מורחבת, מסודרת וברורה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> תמיד חשוב שנדע: אין אדם בישראל שלא זכאי לקבורה בחינם. כמובן שאלה שרוצים ללכת ולהעתיק את מקום מגוריהם, גם אחרי הפטירה – יש לזה מחיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. רעות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מוסיפה לכל הרעיון הכללי עוד נקודה אחת, שנראה לנו שנכון לבחון גם אותה במסגרת הבחינה הכוללת, והיא נוגעת דווקא לרכישת הקברים של אדם בעודו בחיים; לתעריפים שקבועים בחוק. גם כאן, כמו שאמר המנכ"ל, החלטת המדיניות היא שמי שרוכש קבר בחייו – מסבסד, בעצם, את מי שמקבל קבר בחינם. זו הכרעה של מדיניות, ויכולות להיות הכרעות אחרות. רק צריך לשים לב שככל שעוברים לקבורה רוויה – התעריפים האלה יכולים לגדול בצורה מאוד משמעותית, כי הסבסוד הוא כבר לא של קבורת שדה, אלא של קבורת רוויה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה לפתוח את הנושא הזה כרגע. יעשו דיון בוועדה על קבורת שדה, שגם פה – צריך לדעת למצוא את האיזונים. מה שאת אומרת הוא נכון; זה ברור שבקבורה רוויה יש עלויות שאינן קיימות בקבורת שדה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן. אז ברגע שהתעריפים מבוססים על זה שמי שרוכש בחייו מסבסד – צריך לדעת - - - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אבל כל עוד הנוסחה בנויה כך – מנגנון או מנגנון בכיוון הצולב – אין דרך אחרת, אלא אם כן יהיה מקור תקציבי אחר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> המדיניות של השר, ובוודאי של היושב ראש, היא שאנחנו נבטל את הקבורה הרוויה, ואז גם לא יצטרכו להיות העמסות בכאלה עלויות והמחירים יהיו יותר נמוכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא לא נפתח את זה עכשיו. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כשרוצים להגיע למצב של קבורה רוויה – מישהו צריך לתת את האיזונים, ויש מחיר לכל דבר. אין חלל באמצע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להגיד רק דבר אחד: המשרד, היום, מטפל בדברים. במקום לטפל בדברים בודדים – ההסתכלות היא הסתכלות רחבה; אני ראיתי את זה בכמה וכמה דברים. אנחנו נשתף פעולה עם העניין הזה וניתן לכם את הגיבוי, גם מול האוצר – ואתה יודע שיש לנו גם מנופים על האוצר מסביב לשולחן הזה. ראשון, רצית לומר משהו? << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> שמי דורון מילברג; אני מנכ"ל עיריית ראשון לציון, ואני מרגיש קצת בודד במערכה. אני מייצג את הלקוחות – תושבי העיר שלי – ואין אדם, ולא משנה מה מצבו הכלכלי, שלא דואג לקבורה ליד בן זוגו, בת זוגו או קרוב משפחתו. אגב, יש לנו מערכת יחסים פנטסטית עם חברה קדישא בראשון, שמנוהלת בצורה מעולה, ואין קשר בין מה שאני אגיד לבין מערכת היחסים הזו. קודם כל, אנחנו מתנגדים נחרצות. לא מעלים ב-30% במכה. אין דבר כזה. מחירי הבנייה, בבנייה הציבורית – בתי ספר, גני ילדים, מעונות – לא עלו באותו יחס. המדינה שיפתה אותנו ברבע אחוז; הארנונה עלתה ב-2.75%; המחירים לא עלו בצורה דרסטית? איך אפשר לבוא היום לתושבים, ולהגיד להם: "מחר בבוקר אתה משלם 17,200 ₪ במקום 13,000 ₪"? לא משנה מה העלויות המחושבות. זה לא ייתכן שתהיה תופעה של החלטה חד צדדית של המשרד לשירותי דת, שיש לו בעיה עם האוצר, ושללקוחות – יעלו בצורה דרסטית כזו. זה לא קרה בשום תחום. אני איבדתי אמא השנה, ולמזלי, לפני 20 שנה, כשאבי נפטר – קנינו חלקה. אין אדם שלא קונה את זה. המשפחה קונה, עוזרים, אבל לא במחירים כאלה. לא מעלים ב-30% במכה. לא קרה בשום פעילות ממשלתית – מסובסדת או לא מסובסדת. וזה לא קשור למצב הסוציו-אקונומי של העיר; זה קשור להעלאה לא מתקבלת על הדעת, ואני מתנגד אליה באופן נחרץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שלוש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:42 ונתחדשה בשעה 10:44.) << הפסקה >> << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מאוד שמח שהמנכ"ל הרים לנו להנחתה. אדוני המנכ"ל, אתה יכול לספר לנו בכמה עלו הדירות, אצלך בעיר, ב-13 השנים האחרונות? אני אספר לך, עזוב: למעלה מ-30%. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> ברור. יש שוק פרטי ויש שוק ציבורי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אסביר לך. למעלה מ-13 שנה לא היה עדכון תעריפים בראשון לציון. אנחנו באנו וכפינו על חברה קדישא, ונתנו להם תעריף מוזל, ואני מודיע לך שזה לא הסוף, כי מגיע להם הרבה יותר ולא נתנו להם את זה. עכשיו, אני אומר לך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, גם הבקשה שהגיעה לוועדה – סליחה, אדוני המנכ"ל – הייתה - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הרבה יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובאמת ירדו למינימום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה לומר לך שהאחריות על הקבורה היא בכלל לא שלנו; היא שלך נטו, ומי שצריך להכניס את היד לכיס זה אתה. בוא נעשה סיכום עכשיו: נעצור את הישיבה; תרים טלפון לראש העיר שלך ותגיד כמה מיליונים אתה נותן. אם זה מאזן – נעצור את הדיון. אין לנו בעיה. אתה לא יכול להשקיע על מתנ"סים; על כיכרות; על כבישים; על פיתוח – אחת מהערים העשירות במדינה – ולבוא לכבשת הרש ולהגיד: "תשברו את הראש". << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> קודם כל, אתה לא כבשת רש. אתה לא רש ולא כבשה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא; אתם. חברת קדישא עושה לך טובה, ראשון לציון, שהיא לוקחת על עצמה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני המנכ"ל, פה הוועדה היא רגועה. שלוש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:46 ונתחדשה בשעה 10:48.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אדוני המנכ"ל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רק רוצה לסיים את המשפט: לשמחתנו, חברה קדישא ראשון לציון לוקחת על עצמה עלויות של עשרות מיליונים, בהלוואות, במימון פרטי, שלהם. היא לא משיתה את זה על הרשות. אם הרשות הייתה עושה את עבודתה ולוקחת על עצמה את האחריות של הקבורה – היינו מדברים בצורה אחרת. בסופו של יום, זו נוסחה. הנוסחה באה כתוצאה מהשקעות. אם הם היו מקבלים את הכספים האלה – הם לא היו מצליחים להגיע למצב של נוסחה שמעלה להם. בסוף – זה 1+1. אם הרשות הייתה משקיעה על בית העלמין כמו שהיא משקיעה על חינוך, מתנ"סים ואלף ואחד דברים – הוא לא יכול היה להציג עלויות שמצדיקות את העלאת התעריפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, אדוני המנכ"ל. אני רוצה לומר מילה אחת: אנחנו מתקנים פה משהו של הרבה מאוד שנים. עם כל השנים הרבות שזה התעכב – עיכבנו את זה כדי להגיע לתוצאה הנכונה, ולא שקל אחד יותר. אבל צריך להבין דבר אחד: אני מכיר אותך הרבה שנים; גם כמנכ"ל מקצועי וגם כיושב ראש איגוד מנכ"לים. בסוף – אתה עובד במשק סגור. זאת אומרת, אתה לא יכול לבוא ולומר: "תביאו כסף משמיים". אתה כן יכול לבוא ולומר – ואני אצטרף למה שאתה תאמר – שהמדינה צריכה לקחת על עצמה, כי זה שירות; שירות לאנשים לא חיים, אבל זה שירות. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אדוני היושב ראש, הערת אגב קטנה: כל שירותי הדת מוזנחים. בניית בתי כנסת; מקוואות. אני אומר לך את זה כמנכ"ל של 22 שנה, בעיר לא הכי דתית בעולם, אבל שזקוקה לשירותים. מתנפלים על ועדות הקצאות: "מדוע אתם מקצים רק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינת תקצוב? << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אין בכלל תקצוב. הכל Out of pocket money. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה היית צריך להיאבק על התקציב? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כבודו צודק, אבל כשיש הסכם גג, ונותנים לך תקציב של מיליארדים למוסדות ציבור – אתה מוכן לשים הכל, אבל מקווה – חס ושלום; זה לא קשור אליך. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> שמנו מקוואות ובתי כנסת בראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אין עכשיו ויכוח על ראשון. יש ראש עיר מצוין בראשון, חברה קדישא מצוינת ומנכ"ל מצוין. הדיון עכשיו הוא לא על ראשון. אני שומע את מה שאתה אומר, אבל אני עדיין בא ואומר דבר אחד: אנחנו לא יכולים לגרום גם לקריסה, כי קריסה כזו – בסופו של דבר – תעלה יותר לציבור, בכל דרך שהיא. תודה רבה. מי עוד רצה? כן. << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> אני רוצה, בשתי מילים: קודם כל, חשוב לומר שהתעריף שעליו מדובר היום הוא לא התעריף הנכון, כי התעריף האמיתי הוא 40% פחות, בגלל ההנחות שיש בקבורה רוויה. יש החלטה, בשעתו, של ועדת שרים, לבטל את ההנחות האלה, כי זה יוצר עיוות מדהים, והדבר הזה לא קרה עד היום. זאת אומרת, גם התעריף שיאושר היום בוועדה – התעריף האמיתי שייגבה מהציבור, בקבורה רוויה, הוא 40% פחות ממנו. ב', ראשון לציון הופלתה לרעה כל השנים, כי גם תל אביב, ירושלים וחיפה – שעוסקות בקבורה רוויה – היו בתוספת השנייה כבר שנים. חברה קדישא ראשון לקחה הלוואות, יצאה לדרך ובנתה קבורה רוויה. בלעדיה – לא הייתה קבורה היום בראשון לציון. ואז באים ואומרים: "אל תכניסו אותם לתוספת השנייה", כשהם היו צריכים להיות שם מזמן. היה צריך לאשר להם את זה רטרואקטיבית, בכלל, כי הם כבר הוציאו את הכסף זה. לכן אני לא מבין על מה מלין המנכ"ל. מקסימום – אתה יכול לשלוח תעודת הוקרה לחברה קדישא, שעד היום – לא גבתה את הכסף. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> מה הקשר בין הדברים? לא מעלים 30% במכה. << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> הקשר הוא מאוד פשוט: חוק שירותי הדת היהודיים קובע סבסוד צולב. סבסוד צולב אומר: "אתה תיתן מקומות חינם, ותסבסד את זה באמצעות מי שקונה בחיים". זה המנגנון שהמדינה יצרה. אם אתה רוצה – תשנה את החוק. כרגע – זה החוק. החוק אומר "סבסוד צולב". אז מה אתה בא ואומר, בעצם? שמתברר, חשבונאית, שחברה קדישא פושטת רגל ומתמוטטת, ואל תעלה את התעריף. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> היא לא מתמוטטת ולא נעליים. << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> עם כל הכבוד – אתה לא עשית את התחשיב. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> גם אתה לא עשית את התחשיב. << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> המדינה עשתה את התחשיב, והיא יושבת פה. הנה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה נכון; באמת עשינו את התחשיב, וזה מה שזה מראה. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> זה מה שמראה העלות האמיתית של הפיתוח יחד עם הרכישה; אני מבין את זה, אבל - - - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> ואם אין מקור תקציבי אחר - - - << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אמר היושב ראש בצורה מובהקת: הכתובת צריכה להיות שיתוף של הלקוח יחד עם המדינה, ולא להפיל את הכל על הלקוח במכה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אבל כל עוד המנגנון עובד כך - - - << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> אז תשנה את החוק. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אז אני מתנגד למנגנון. << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> אז אתה יכול להתנגד לחוק; תשנה את חוק שירותי הדת היהודיים, בסדר, אבל זה החוק. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> מה הקשר בין החוק לבין התהליך? << אורח >> אברהם מנלה: << אורח >> החוק קובע שהתעריף יהיה סבסוד צולב. החוק קובע את זה. אם אתה רוצה – תשנה את החוק; תגיש הצעת חוק ותשנה אותו. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> זה לא חוק שמחייב אותך להעלות, היום, על פיגור של 13 שנים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> החוק היה מחויב כבר הרבה זמן לפני, לצערנו. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> ולמה לא מימשו את זה בהדרגה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא היה מנכ"ל כמוני שהביא את זה. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> ממש. ואין בראשון מנכ"ל כמוני, שמתנגד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה סיימת, מר מנלה? תודה. אתה רוצה לומר משהו? << אורח >> ניסים אלקסלסי: << אורח >> ניסים אלקסלסי, מנכ"ל חברה קדישא ראשון לציון. קודם כל, אני מברך על זה שהמנכ"ל הגיע לוועדה. אני חושב שזה חשוב שיתחילו להיות שותפים לתהליך איתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא שיבח אתכם. << אורח >> ניסים אלקסלסי: << אורח >> בסדר גמור; אנחנו ידידים קרובים. אני חושב שהיו הרבה שנים שבהן היה חוסר פעילות בין החברה קדישא לבין הרשות המקומית. אחד הדברים הראשונים שלקחתי על עצמי הוא לאמץ את זה בחזרה, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מדהים. אני רק רוצה לומר, כדי שאדוני המנכ"ל יבין, שבשביל שאנחנו נוכל להיות יותר שירותיים במחיר, כהגדרתך – אני חושב שהרשות המקומית צריכה להתייחס לזה ברצינות, באמת. במקום שאנחנו נלך לרכוש קרקעות בעשרות מיליונים - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק; בהקצאות. זה מה שרציתי לומר. << אורח >> ניסים אלקסלסי: << אורח >> - - אז תקצו לנו קרקעות, בסך הכל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקצאות; הסכמים עם המינהל; לא יודע - - - << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> יש הסכם יפה מאוד עם המינהל, לגבי בית עלמין חדש במערב העיר – 300 דונם - - << אורח >> ניסים אלקסלסי: << אורח >> דורון, זה גם נפל עלינו. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> - - והם מקבלים את הקרקעות ללא תשלום. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ואין פיתוח. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> מדברים, קודם כל, על העלות של קניית הלחם; אחרי זה – של המרגרינה ושל החמאה. עלות הקרקע לא תעלה; המינהל נותן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אתה יודע, כשאתה מדבר על הלחם היום, ועל המרגרינה בעוד חודש – הלחם כבר נהיה בלתי אכיל. צריך לדבר על זה ביחד, כי בסוף – אין בית קברות בלי פיתוח. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אמר ניסים, בצדק, שיש את עלות הקרקע; את עלות פיתוח הקרקע; את עלות בניית - - - << אורח >> ניסים אלקסלסי: << אורח >> יתרה מזאת, שקלה הרשות המקומית להקים תאגיד עירוני. הקצו לזה קרקע; הלכו בהלוך ושוב, במשך למעלה מעשר שנים, ולאחר שבסוף הם עשו, הכינו ולקחו יועצים כלכליים כאלה ואחרים – הם קיבלו דו"ח שאומר שזה לא רווחי. לכן – גנזתם את זה, והשארתם את זה בידיים של חברה קדישא. לכן, אני חושב שאנחנו צריכים להיות הגונים כלפי עצמנו. אני מבין שאנחנו בתקופת בחירות לרשויות המקומיות, ומה שאתה צריך לומר – זה בסדר; אני מכבד את זה - - - << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אני לא בתקופת בחירות; אני הפועל היוצא של הבחירות. << אורח >> ניסים אלקסלסי: << אורח >> אני לא רוצה שיישמע, חלילה, כאילו חברה קדישא גובה מעבר למה שצריך. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. מינהל מקרקעי ישראל, רוצה להוסיף משהו בעניין? << אורח >> יורם עבודי: << אורח >> יורם עבודי, אגף תכנון ברשות מקרקעי ישראל. בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מוגדר שמעבר לעלות הקרקע – הפיתוח מוטל על הרשות המקומית, או על תאגיד אחר ללא כוונות רווח. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מרגיש שאני באיזו פגישת מחזור עם כל החבר'ה הצדיקים והטובים – אגף קבורה; יצחק ישי; חברות הקדישא; הפורום. עבדתי איתם קרוב לשש שנים בשיתוף פעולה, וקידמנו הרבה דברים. אתם עושים עבודת קודש. זו עבודה באמת קשה, עם מלחמות מול האוצר, ושרפנו בה לילות. לגבי התוספת – זו הייתה חובה. אני מכיר את הדברים ואת הנתונים, ובדקתי את זה. עם זאת, יש איזה דבר בחברות קדישא, שהוא כמו מערב פרוע, ודיברתי על זה עם הפורום, בפגישה אישית עם יהושוע ישי: מתן הנחות. לכל חברה קדישא יש איזו שהיא ועדה, והיא עושה קריטריונים משל עצמה, עם הנחות למעוטי יכולת. כמו שמנכ"ל עיריית ראשון אומר – יש מקרים שבהם זה באמת קשה, גם אם זה עלה ב-1,000 ₪, ולא ב-4,000 ₪. אני פונה לפורום, יחד עם משרד הדתות, לעשות איזה מנגנון של קריטריונים להנחה למעוטי יכולת; משהו מעוגן יותר. פניתי, ופנו אליי להנחות, גם כחבר כנסת, גם כיושב ראש מועצת בתי עלמין וגם כעובד משרד הדתות, ולכל חברה קדישא – יש קריטריונים כלשהם, שהם לא תואמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על אחידות בקריטריון? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אחידות בקריטריון. לנסות ולעגן משהו לדבר הזה – יעזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד שיעורי בית למשרד בהמשך הדרך. טוב, אם כך, אני אבקש שתקריאי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> טיוטת צו שירותי הדת היהודיים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ג–2023 בתוקף סמכותי לפי סעיף 14א2 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור: << דובר >> \ תיקון התוספת הראשונה לחוק 1. בתוספת הראשונה לחוק – (1) בחלק א', אחרי "בראשון לציון" יבוא "למעט בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש"א ראשון לציון והמרכז"; (2) בחלק ב', בסופו יבוא "בראשון לציון בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש"א ראשון לציון והמרכז – 17,275.56 ₪". כאן בהמשך, כמובן, השר יחתום על הצו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אנחנו נצביע על זה, ולפני שנצביע, אני רק אומר שהוועדה רשמה לעצמה גם את הודעתו של המנכ"ל – שימשיכו להיבחן הבקשות הנוספות ויגיעו לוועדה, בסיום הפגרה ותחילת המושב. תוך כדי תהא גם הבחינה הכוללת שתעשו, אבל היא לא צריכה למנוע, כרגע, את הדברים שצריך לתקן, וכמובן, באותו פורמט. אני חושב שהפעם השפה תהיה יותר ברורה, מבחינת הבדיקה שלנו מול הנתונים - - - << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אני רוצה להעיר הערה, ברשותך, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אני חושב שהמשרד לשירותי דת לא מתעדף את העבודה שלו; באמירה כוללנית. יש התנפלות רצינית על המוסדות העירוניים – ואני יושב ראש ועדת הקצאות – על דברים אלמנטריים, שהמדינה חייבת להשתתף בהם: בתי כנסת, מקוואות וכל השירותים השוטפים; כמו בכל משרד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רק אספר לו שכרגע באוויר, עד יום שני, אפשר להגיש בקשה לקבלת עזרה למקוואות, בנייה ושיפוצים. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אני מקבל. מילאתי את הקול הקורא. זה חצי מיליון ₪, שזה כלום, לעיר של 300,000 תושבים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לשיפוצים; לא לבנייה. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> לא. אני אומר לך – זו אפילו לא טיפה בים; זה כלום. אתם גורמים לכך שאנחנו נצטייר כאנשים שדואגים רק לדת. אמרתי, בוועדת ההקצאות: יש תקצוב לחינוך; לנוער; למתנ"סים. רק לבתי כנסת ולקבורה – אין תקצוב ממשלתי. למה? למה ליפול על התושב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך. << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אתם צריכים לתעדף את סדר החשיבה שלכם. זו לא בעיה של השר הנוכחי, אלא שרים על גבי שרים. תיקחו את ההערה של איש השטח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לומר לך, ידידי: א', אתה צודק. ב', אני כבר ממזמן רציתי – מול משרד השיכון, משרד הדתות וגם בהסכמי הגג – להגדיר הגדרה של סל שירותים שצריך לתת, בכל נושא; שלא האחד יבוא על חשבון השני, ולצערי – זה עדיין לא כך. << דובר >> קריאה: << דובר >> היה את זה פעם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרי, מה עושים פקידים ממשרד מסוים, שמתחיל ב-א' ונגמר ב-ר'? הם אומרים לך: "זה מה יש. עכשיו – תחליט". ואז עומדים מנכ"ל העירייה וראש העיר ולא יודעים מה לתעדף כרגע – לתעדף מתנ"ס או קבורה? קבורה זה פחות נחמד, אבל בסוף מדינה צריכה – ואני אומר את זה כאיש השלטון המקומי –להחליט מה יש בשכונה חדשה לפי אופי השכונה; אם זו שכונה חרדית, או דתית, יש בה צרכים יותר גדולים. צריך לדעת מה הסל של תרבות; של ספורט; של דת; של הדברים האלה, ובתקציבים הממשלתיים – אם זה בהסכמי הגג – זה צריך ללכת באופן יחסי, לפי זה. המשרד ישמח לכל מילה שאתה אמרת. הבעיה היא שבסוף – הם באים לשנורר ג'ובות ואומרים להם: "תסתדרו עם מה שיש". << אורח >> דורון מילברג: << אורח >> אבל אדוני יודע שהכל הסכמים קואליציוניים, ושהכל אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני יודע שאם כל ההסכמים הקואליציוניים שאנחנו חלמנו לעשות היו מתגשמים – כל המדינה הייתה נראית אחרת, ולא רק החרדים היו נראים אחרת. אני הייתי בתפקיד שלך, גם כן, לפני הרבה מאוד שנים. יש לך מזל שאתה במערכת פוליטית, אמנם, אבל שהיא פחות בעייתית מאשר זו שאנחנו נמצאים בה. אוקיי. אם כך – אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד אישור << נושא >> הצעת צו שירותי הדת היהודיים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ג-2023 << נושא >>? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך, ההצעה עברה. תודה רבה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מודה לך מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לאחל לכם, לבני משפחותיכם ולכלל עם ישראל – שנה טובה ומבורכת. הישיבה ננעלה בשעה 11:04.