פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 24/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 223 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ט' בחשון התשפ"ד (24 באוקטובר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא:"חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ'" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: צגה מלקו גלעד קריב מוזמנים: אביגיל ונקרט – רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר נורית פלתר איתן – מנהלת מחלקת תקשורת, בנק ישראל דניאל חחיאשווילי – המפקח על הבנקים, בנק ישראל אלון זקן – פיקוח על הבנקים יחסי בנק לקוח, בנק ישראל טל הראל – הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל עינת גרינפלד – מתאמת קשרי ממשל, בנק ישראל ברי רוזנברג – מנהל רגולציה, בנק לאומי לישראל בע"מ ברנרדו בלחוביץ' – יו"ר, מסעדנים חזקים ביחד רז אבידן – חבר ועד, מסעדנים חזקים יחד גיתית שלומי – מ"מ נשא, לשכת יועצי המס נופר יעקב – יו"ר ארגון יועצי המשכנתאות, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל שימי סימון אדזיאשוילי – חבר הנהלה, התחדות יועצי מימון לדיור גאליה מדינה – רכזת, הסתדרות העובדים הלאומית טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל גל כספרי – מנהלת מח' המחקר, איגוד הבנקים בישראל איתן מדמון – מנכ"ל, איגוד הבנקים בישראל יוסי אלקובי – נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה ברוך שניר – מנהל מחלקת כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשיה יניב יוחנן – נציג לשכת רואי חשבון נטע חזן – שדלנית, לשכת רואי החשבון בישראל שחר סומך – צוות פורום העצמאים מבית ההסתדרות ליאור גור – צוות פורום העצמאים של ההסתדרות שי אבו – יושב ראש איגוד היועצים והמאמנים לככלת המשפחה בישראל שרון לוין – מנהלת הסברה, פעמונים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא:"חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ'" << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את המפקח על הבנקים בבנק ישראל, מר דניאל חחיאשווילי. אנחנו בסדרה של ישיבות כדי לנסות להקל על האזרחים בעורף בנושאים הכלכליים שכל אחד היה אמור להתלבט בהם, לעשות מה שאפשר בשעה שהמצב הכלכלי הוא מצב לא טוב. אתמול היה לנו יום ארוך לגבי הנושא של הפיצויים. אני שמח שאתה כאן, כיוון שהנושא שעל סדר היום זה אנשים שנמצאים במצוקה. יש אדם שהולך למילואים, נמצא בחזית והמשכנתה שלו עולה כאילו כלום לא קורה, זאת בשעה שעזרנו לבנקים להרוויח באופן יחסי הרבה מאוד כסף. היו בנקים שעשו ביוזמתם, היו בנקים שפניתי אליהם וביקשתי שיורידו. בנק המזרחי, נדמה לי, הוריד בכלל את התשלום על החודש הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> פועלים שלושה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם בנק הפועלים. אין לי העדפה של בנק כזה או אחר, אני רוצה שכולם יעשו את זה, כיוון שהציבור באמת כועס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, בנק הפועלים גם החזיר שיק מעוטף עזה של הבת של דבי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הגברת נירית, מנהלת החטיבה, פנתה אחרי האירוע. יש כל מיני מיעוטי יכולת שבנקים אחרים, לא בנק פועלים, נוגעים להם בקצבאות, אבל ברגע שאני שולחת זה מטופל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את העלית בוועדה את המקרה שלך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הייתה החזרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו הזדעזענו מהסיפור שסיפרת בוועדה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה טופל. בכל אירוע שמגיע אלי, לא משנה אם זה עיקול של קצבאות או משהו אחר, אני מקבלת מענה מדהים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא נדון בנושא של הריבית ובנושא של הוועדה המוניטרית. גובה הריבית נקבע על ידי הוועדה המוניטרית. אנחנו עשינו את זה כאן כדי שתהיה עצמאות של הבנק בעניין הזה. עד שעשינו את חוק בנק ישראל מי שהחליט היה הנגיד. הוא ביקש שיהיה את החוק החדש, את חוק בנק ישראל, כדי שהוועדה המוניטרית היא זו שתחליט לגבי הנושא של הריבית, גובה הריבית. לפעמים אנחנו לא מרוצים מההחלטות שלה, אבל זה דיון אחר. יש עצמאות לבנק ישראל, לכן צריך את הנושא הזה להוציא מהדיון כאן. הדיון כאן הוא על הנושאים שנוגעים לבנקים. אדוני המפקח על הבנקים, הבמה לרשותך, בבקשה, ואני מקדם אותך בברכה, זו פעם ראשונה שאתה כאן. שיהיה לך בהצלחה. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> תודה, אדוני היו"ר. חברים נכבדים, זו באמת פעם ראשונה שלי בתור מפקח על הבנקים. מוניתי לפני מספר חודשים לתפקיד אחרי 20 שנה בבנק ישראל, ככה שאני לא חדש במקצוע. הייתי בוועדת הכספים בכובעים הקודמים שלי, אם כסגן של המפקח וכראש המטה של המדידה הקודמת שהייתה, לכן אני בהחלט מכיר את עבודת הוועדה מקרוב, יודע שאתם עושים פה עבודה מאוד טובה. בדקות הקרובות אני אתמקד בצעדים שעשינו בפיקוח על הבנקים. המטרה המרכזית שלנו הייתה לפעול מהר לטובת הציבור, שזה מה שהנחה אותנו מהרגע הראשון. כבר במוצאי שבת הראשונה היה דיון אצלי בצוות עם כל המנכ"לים של הבנקים בשביל לראות מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מתקדמים. הגדרנו לעצמנו שלוש מטרות כשנכנסנו לאירוע הזה. מטרה אחת הייתה להבטיח רציפות תפקודית - זאת אומרת, איך אנחנו מוודאים שגם בזמן המלחמתי, כשיכול להיות שזה ילך ויחמיר, הבנקים ממשיכים לתת את השירותים. רצינו לוודא שהשירותים ממשיכים להינתן גם באזור הלחימה, גם בדרום. המטרה השנייה היא איך אנחנו מביאים להבנה שצריך להתנהג ברגישות הראויה ללקוחות, איך אנחנו מבטיחים שבדברים הקטנים האלה שאולי לא שמים לב אליהם ונופלים בין הכיסאות תהיה רגישות, אם בכל מה שקשור לגביית חובות והקלות בתשלומים, במיוחד בתקופה הזאת, במיוחד לאוכלוסייה שנפגעה. הדבר השלישי ששמנו לעצמנו מטרה זה כל מה שקשור לעולם של ניהול סיכונים כי אנחנו במצב של מלחמה ופרמיית הסיכון של ישראל עולה. אנחנו כולנו רואים את התשואות של האג"ח שעולות, את הביטוח על האג"ח שעולה, את חברות הדירוג ששמו את ישראל ואת הבנקים ברשימה שלילית. גם פה צריך לוודא שאנחנו ממשיכים לשמור ומנהלים את הסיכונים כמו שצריך. בימים הראשונים הדגש שלנו היה על סיכוני סייבר. היה איזה חשש שעלה, אבל המערכת הבנקאית מוכנה ולא היו אירועים חריגים בעניין הזה. מה עשינו? נתנו לבנקים גמישות בכל מה שקשור לניהול והפעלה של סניפים, אישרנו הפעלת סניפים ניידים שעוברים בין מקומות, אפשרנו לבנקים לתת שירות באמצעות בנק אחר. הבנקים מפעילים סניפים ניידים שנמצאים במקומות של המפונים, אם זה בים המלח ובבתי מלון אחרים ברחבי הארץ. אנחנו עוקבים אחרי הדברים האלה ורואים שהשירותים שם ניתנים. עקבנו באופן הדוק על כל מה שקשור לעולמות של המזומן, על כך שמכשירי ה-ATM יהיו מלאים, כדי שלציבור יהיה מזומן מתי שצריך. גם באזורים שיותר בעייתי היה להיכנס אליהם עבדנו. מחלקת המטבע בבנק ישראל הייתה בקשר רציף עם החברות שממלאות את הכספים האלה, הייתה בקשר עם הבנקים, כשאני יכול להגיד שלא היו שום בעיות בתחום הזה. הקמנו פורומים ייעודיים, פורומים פנימיים אצלנו בתוך הפיקוח בשביל לנהל את המצב, והקמנו גם פורומים חיצוניים. אנחנו בקשר רצוף עם רח"ל, עם פיקוד העורף, עם מערך הסייבר והמשטרה בשביל לנהל את האירוע הזה. אנחנו בקשר גם עם פורומים ממערכת הבנקאות, אם זה עם אלה שאחראים על הטיפול בלקוחות, אם זה עם אלה שאחראים על המשכיות העסקים, אם זה עם המנכ"לים. המטרה הייתה כל הזמן להבין איך אנחנו ממשיכים לתפקד בתוך המהלך הזה. אחד הדגשים שלנו היה לראות איך עובדים ברגישות הראויה מול הלקוחות, ודיברנו על זה עם הבנקים, כתבנו את זה במכתבים הרשמיים שהוצאנו. הבנו שזה לא מספיק, שצריך שהפיקוח על הבנקים בעצמו יהיה חזק מאוד בתוך התמונה, לכן מה שעשינו בשביל הדבר הזה הוא הקמת מוקד ייעודי שמטפל בכל הדברים שעולים בעקבות המצב הביטחוני. הרחבנו את השעות שבהן פועל מוקד פניות הציבור שלנו, מוקד שבדרך כלל עבד שלוש-ארבע שעות ברגיל, והסטנו 15 אנשים מתוך הפיקוח על הבנקים כדי לעבוד במוקד הזה. הוצאנו מייל כבר ביום הראשון והשני של המלחמה, אמרנו שאנחנו צריכים מתנדבים מתוך הפיקוח. 15 אנשים מאוד איכותיים מתוך הפיקוח קיבלו הדרכה קצרה והיום יושבים ועונים לטלפונים של הציבור. בפניות שמגיעות למוקד מנסים לטפל הכי מהר שאפשר. הטיפול בימים הראשונים היה טיפול בנפגעים, בשימוש באמצעי התשלום שלהם, בחשבונות. הוצאנו הוראות והודעה לעיתונות עם הסבר לציבור איך עושים את הדברים האלה. פרסמנו אתר ייעודי שמתאר את כל הצעדים שעשינו בשביל שלציבור זה יהיה נגיש. אנחנו כל הזמן מנסים להבין מה הצרכים של הלקוחות ועושים את זה גם באמצעות ניטור של רשתות חברתיות. יש לנו צוות שלוקח משם פניות ומטפל. בשבוע שעבר הייתי בים המלח ושמעתי מהשטח מה מפריע לאנשים. יש צוותים שלי שבאופן שוטף הולכים למקומות האלה כדי להגיע לציבור באופן ישיר. המטרה היא באמת ללמוד מה הצרכים של הציבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חוץ מהדברים הטכניים שהם חשובים לכשעצמם, מה לגבי המתווה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> צריך לוודא שהדברים שעושים, כמו הדחייה והנגשת המידע, לא יתנפחו ויבואו לנו בהפוכה בעוד כמה חודשים. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> כבר בשבוע הראשון עשינו צעדים בשביל לאפשר הקלות - שלחנו מכתב דגשים לבנקים, הדגשנו את הצורך ברגישות, בהקלות. כבר ביום שני, שזה יומיים אחרי תחילת המלחמה, הבנקים יצאו עם סט ראשון של הקלות וזה רק הלך ועלה מאז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שיוציאו את זה בפרופורציות הנכונות. אנחנו לא המפקחים על המפקח על הבנקים. לגבי מה שעשיתם אני מודה לך, זה בסדר גמור, אתה עושה את עבודתך, אבל יותר מעניין אותי לדעת מה ההנחיות שקיבלו הבנקים, זאת אומרת, האם לוותר על הריבית? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש הרבה הלוואות של עסקים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם עסקים וגם פרטיים. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> אנחנו בעולם הזה של רגישות. עלה כל הנושא הזה של עיקולים של מענקים שניתנו בעקבות המלחמה. כשבנקים מקבלים עיקול מרשות מקומית או מהוצאה לפועל הם מחויבים על פי החוק לעקל, אבל אמרנו להם איפה הם יכולים לא לעקל. היום יש בוועדת שרים לחקיקה חוק שמגן על העיקולים האלה. פעלנו מול הבנקים בשביל שיוכלו כבר היום לסמן את המענקים האלה שמתקבלים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מענק מדינה זה בדיוק כמו ביטוח לאומי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כרגע זה לא המצב. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> יש הצעת חוק שקובעת שלא יוכלו לגעת בזה. הבנתי שזה משהו שמשרד האוצר ומשרד המשפטים מקדמים ועולה היום בוועדת שרים. כבר לפני כן אמרנו לבנקים שאם הם יכולים לא לעקל, שיעשו את זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לגבי כלל העיקולים לאנשי העוטף, בהתחשב בזה שאין להם הכנסות ומרביתם מפונים, האם זה נשאר אותו דבר? << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> הבנקים מבינים את זה. יש את כל העולם של שיקים ללא כיסוי. אנחנו מכירים מהתקופה של הקורונה וממצבי מלחמה קודמים שלאנשים מתחילים לחזור שיקים. יש למפקח על הבנקים סמכות להשעות את הספירה של השיקים האלה ככה שהאנשים האלה לא ייכנסו לחשבון מוגבל. לשר המשפטים יש סמכות לבטל. הבנו שהאירוע הזה הוא לא אירוע של להשעות, זה אירוע של לבטל את הספירה הזאת לגמרי, לכן שר המשפטים חתם על תקנות לביטול וזה היום יאושר בוועדת חוקה. נתנו הנחיות בכל מה שקשור לעולם של סיווג חובות. הדחיות שהבנקים נותנים יכולות להכניס את החוב לכל מיני סיווגים בעייתיים, לכן אמרנו שזה לא מכניס, שאת מי שנותן את זה באופן זמני לא צריך להכניס. הסרנו חסמים באפליקציות התשלום כדי שיוכלו לקבל תרומות. ביום-יומיים הראשונים של המלחמה אפליקציות התשלום היו מוגבלות, לכן הרחבנו את הסכומים, הורדנו את הדרישות שלנו לעניין זיהוי, לעניין סכומים. כשהבנקים התחילו לצאת עם צעדים, מהר מאוד הבנו שצריך שיהיה פה משהו שבנק ישראל מוביל ויהיה אחיד למערכת. כשאנחנו באים וקובעים מתווה, ההצטרפות של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי היא באופן וולונטרי, אין לנו סמכות חוקית לכפות דבר כזה. המטרה המרכזית הייתה ליצור את הוודאות הפיננסית לאוכלוסייה בשביל לעבור את התקופה הזאת, בעיקר על ידי דחיית תשלומים. מה המתווה? קבענו שני מעגלים: לאוכלוסייה שנפגעה ואחרי זה לכל שאר כל המדינה. את האוכלוסייה שנפגעה הגדרנו באופן רחב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדרום ובצפון. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> התחלנו עם הדרום. הצפון נכנס באופן חלקי. הצפון על השולחן, אבל עדיין לא שם אופן מלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה מחכים כדי שזה יחול על הצפון? זה יכול לקרות ברגע. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> נכון, ואז נכניס את זה ברגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מפונים, חוטפים שם טילים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם אנשי המילואים כבר שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים להכניס גם את הצפון. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> זו בקשה שקיבלנו ואנחנו עובדים ובוחנים אותה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את המצב בצפון לא צריך לבחון. את הצפון צריך להכניס כמה שיותר מהר, כולל את מי שנמצא בנהריה שלא עובד ואין לו הכנסה. המצב לא כל כך רגוע בצפון שאתה אומר שתבחנו את זה. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> אנחנו מבינים. האוכלוסייה רחבה וכוללת את הצפון באופן חלקי. אנחנו בשיח כד לראות איך אנחנו יכולים להרחיב את המתווה. האוכלוסייה שנכנסת במעל הראשון כוללת את כל היישובים בדרום שהם בטווח של עד 30 קילומטר. אם אתם מסתכלים על המתווים האחרים לסיוע, זה לא מגיע ל-30 קילומטר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה עם אנשים שעובדים במקומות האלה ולא גרים שם? הם עכשיו בלי עבודה. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> זה כולל גם עסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה ה-30 קילומטרים? << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> יש רשימות שמפורסמות. אשדוד, למשל, בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אשדוד זה הקצה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כולל גם את מי שעובד שם ולא גר שם? למה לא מכניסים אותו? << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> המתווה כולל לא רק את מי שגר בטווח של 30 קילומטר, הוא כולל גם את מי שיש לו עסק בתוך אותו טווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא כולל את העובד שמגיע מתל אביב או מיבנה. << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> נכון לעכשיו הוא במעגל השני. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> המטרה הייתה לצאת כמה שיותר מהר עם המתווה בשביל לתת את הוודאות. אנחנו שומעים ואוספים את ההערות. המתווה כולל את אנשי המילואים ואת אלה שנפגעו. נתנו פה דחייה לשלושה חודשים של המשכנתאות, של ההלוואות הצרכניות וההלוואות לעסקים, כאשר כל זה בלי ריבית ובלי הצמדה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם בעוד שלושה, ארבעה וחמישה חודשים כשנחזור למתווה הרגיל, הריביות האלו יחזרו? << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> לא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> צריך לבדוק שזה אכן כך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ההוראות האלו נכנסו לתוקף? << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> מ-31 לאוקטובר. בניגוד לתקופת הקורונה שכן נגבתה ריבית, זאת אומרת שסכום הדחייה הצטרף לסכום ההלוואה ועל הסכום הזה המשיכו לגבות ריבית, פה זה בלי ריבית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם יש מתווה גם לפריסה של התשלום הזה? << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> יש פריסה. נתנו פה גם איזו שהיא הקלה לאוברדרפט עד סכום מסוים לשלוש הקבוצות הראשונות, לא כולל את הקבוצה של המילואים, והקלה לשלושה חודשים בתחום העמלות. כל ההקלה בעמלות היא לכל הקבוצות, כולל המילואימניקים. כל שאר האוכלוסייה יכולה להיכנס למתווה הקורונה. מה זה אומר? שאם יש עסק בעיר אחרת, למשל בתל אביב או בירושלים, שנכנס לקשיים וצריך את הוודאות התזרימית הזאת עד שיהיו צעדים אחרים, צעדי סיוע אחרים שהמדינה חושבת עליהם בעולם הפיסקלי, יש לו אפשרות ללכת לבנק ולקבל דחייה. הוא אמנם ישלם על הדחייה הזאת ריבית, אבל זה ייתן לו את השלושה חודשים האלה, את התזרים שהוא כל כך צריך. היעד השלישי שלנו היה להסתכל על העולם של היציבות. המערכת הבנקאית נכנסה לאירוע הזה יציבה. הייתה ביקורת מוצדקת על הרווחיות של המערכת, אבל בזכות זה שיש עודפים היא יכולה לתת לציבור. המטרה היא להמשיך לתת שירותים ולבחון את סביבת הסיכונים שמשתנה. אנחנו יודעים שחברות הדירוג מסתכלות עלינו והסיכונים עולים. הפיקוח על הבנקים פעל מהר מתוך מטרה לסייע לציבור. מהירות התגובה הייתה חשובה כדי לתת את הוודאות לציבור. המערכת הבנקאית גם היא נרתמה. אנחנו בקשר מתמיד עם הציבור, עוקבים אחרי הצרכים, אבל צריך לזכור שאנחנו עדיין בתחילת הדרך וחוסר הוודאות הוא גבוה. אנחנו יודעים שנצטרך לעשות צעדים גם בהמשך הדרך, לכן אנחנו כבר יושבים וחושבים מה לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המפקח, תודה רבה על הסקירה המקיפה. חבר הכנסת סולומון, בקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני המפקח. מאוד משמעותי וחשוב, כמו שאמרת, הנושא של רציפות ויציבות המשק גם למערכה שאנחנו נמצאים בתוכה, לכן ההתערבות המיידית שלכם מאוד משמעותית. צריך לוודא שכל מה שהצגת כאן קורה לא רק לבעלי עסקים ולאנשים מן השורה שעובדים ומוכרים לכם, גם לאזרחים שלא עובדים בשוטף וכרגע יש להם הלוואות, ריביות. צריך לשים לב שאנחנו רגישים ופתוחים לאנשים שלא נכנסים למתווה באופן מלא. אין לי דוגמאות, אבל תמיד יש אנשים שהם שקופים. צריך לשים לב שגם הם לא נפגעים בריביות, בעמלות ובהלוואות. צריך לקחת בחשבון, ואתם לוקחים בחשבון את זה שאין הכנסה בגלל המציאות של המלחמה. כשאין הכנסה הרבה מאוד מתערערים. צריך לקחת בחשבון את הנושא של עיקולים לאנשים שנמצאים במילואים, למפונים, לאנשים שנמצאים באזורי סיכון. פנה אלי לפני כשבוע מישהו שקיבל פיצוי, כסף, אבל מאחר והיה לו עיקול הוא לא ראה את הכסף. צריך לראות איך הפיצויים לא נכנסים למעגל של העיקולים. אנחנו מבינים שהמלחמה תהיה ארוכה, לכן צריך לראות שלא משיתים על האזרח ועל העסקים את כל הריביות שנוצרו תוך כדי תנועה. צריך לוודא שבעוד חצי שנה ההחזר לא יהיה יותר גדול מהתקופה שלפני אותה חצי שנה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היו"ר, ותודה, המפקח, על זה שנענית והגעת לפה. הרעיון זה רגישות, חמלה, מענה אנושי. אתם חייבים לדרוש מענה אנושי, כי לא תמיד שני בני הזוג מתפעלים את החשבונות או יודעים להשתמש באפליקציה כזאת או אחרת. אם הבנקים צמצמו סניפים אין שום בעיה שישימו מוקדים כדי לענות לבעיות כאלו ואחרות. המוקד שציינת שפועל מ-08:00 עד 16:00 זה לעג לרש. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> היינו עד 19:00 בשבוע הראשון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה פניות היו עד עכשיו? << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> מאות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני לא מכיר פרסום לגבי המוקד. אנחנו מדברים היום על תרומות מחוץ לארץ. זה נכון שאנחנו לא רוצים ליצור מצב שחס וחלילה כספים לא ראויים ייכנסו לחשבונות כאלה ואחרים, לכן אפשר להגביל. אם מקבלים תרומה של 1,000 דולר או 1,000 יורו ומזה עושים סיפור שלוקח כמעט 48 שעות, כשהכספים האלה מיועדים לקנות מעילים, אפודים או לא יודע מה, זה לא הגיוני. אתם צריכים להקל בחשבונות של אנשים שאתם מכירים. לקח לי כחבר כנסת זמן כדי לפתור את העניין הזה, כשאני מכיר גם את התורם וגם את אותה משפחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל הנושא הזה של התרומות צריך טיפול. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בוודאי, בשביל זה אני מעלה את הנקודה הזאת. אם יש עמותה זה הרבה יותר קל. אנשים מקבלים תרומות בעזרת קשרים. אפשר להגביל את התרומה, להגיד שעד 1,500 דולר מאותו אדם אין בעיה. זה פשוט לא הגיוני לעצור את התרומות האלו. מוסך שיש לו מסגרת של 200,000 שקל ורוצה להגדיל ל-300,000, העמלות שלו הן בסביבות שני אחוז. לא הגיוני. צריך להקל, כי היום צריך הגדלת מסגרת לאותו עסק קטן, לאותם עצמאים שצריכים לשלם משכורות או הוצאות קבועות. הגדלת מסגרת בזמן חירום מאוד נחוצה וחשובה ולא צריך לגבות על זה עמלה. הרעיון הוא חמלה, רגישות ומענה אנושי, כשכל אלה דברים שהאזרח זקוק להם. זה ישנה גם את תדמית הבנקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היה ניכר שהמערכת הבנקאית הבינה שהיא צריכה להתכנס באופן די מהיר יחסית לתוך המערכה, ואני רוצה להגיד תודה על הפירוט. כולנו ראינו את הפרסומות לגבי הוויתור על המשכנתאות, אבל הייתי רוצה להבין מבחינה מספרית במה מדובר. הייתי רוצה לדעת מי האוכלוסייה שהולכים לוותר לה על המשכנתה. אני חושבת שלכל מי נמצאים בתוך המתווה של הפינוי סוגיית העיקולים צריכה להיות מוקפאת כרגע, גם למי שהיו בהליכים. אפשר גם לבחון מנגנון דיפרנציאלי, זאת אומרת שיהיו מקומות שבהם יהיה אפשר לדעת על פי הרקורד של אותו בן אדם כדי לדחות עיקולים לשנה עד להתאוששות. צריך רגע להבין שזאת סוגיה מאוד מאוד כאובה. הרבה מהמפונים הם גם מערים לא פשוטות. דיירי הדיור הציבורי ואוכלוסיות מוחלשות הולכים להיות במצב כלכלי לא פשוט מבחינה תזרימית עוד יותר מאשר הם היו לפני כן. כל המערכת צריכה להתנהל סביב זה, לא רק הבנקים. צריך שיהיה איזה פורום שייקחו בו חלק אנשי חדלות פירעון ממשרד המשפטים וגם רשות האכיפה והגבייה, כדי לפתור את אותן סוגיות עבור האוכלוסיות הכי מוחלשות שיש ובמצב הכי קשה שיש. לגבי דחיית תשלומים, זו אכן סוגיה שיכולה להיות בלון כי הרי את התשלומים האלה ישלמו בסופו של דבר. צריכה להיות דחייה ופריסה כך שהדחייה תהיה מלווה בזה שלא ייגבו בבת אחת כל הסכומים. לגבי המענה האנושי כבר אמרו כאן שזה לא עובד כמו שצריך. אני בהחלט מברכת על הדרישה למענה אנושי מלא וזמין תמיד, אבל עדיין זה לא עובד. ביקשת, אדוני, שיהיו ישיבות דירקטוריון ייעודיות. אני חושבת שצריך לדרוש אותן אחת לשבוע. לא ישיבות של מצב הבנקים סביב המצב הכלכלי, שזה ודאי צריך להתכנס, אלא ישיבות שבועיות של הדירקטוריונים של הבנקים אחת לשבוע סביב הנפגעים. צריך את הישיבות האלו אנושיות לחלוטין ומוכוונות מטרה אחת לשבוע, וכמובן הגדלה אוטומטית של המסגרת בלי עמלות. אני רוצה לדבר על הפיל בחדר שאנחנו לא מדברים עליו כמו שצריך - רווחי היתר. היו כאן שנתיים של העלאות ריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי בתחילת הדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת סוגיה שצריך ממש לתת עליה את הדעת. יש מיליארדים של עודפים. עם כל הכבוד והערכה לקרן של מאה מיליון, יש פה לקונה שדיברו עליה שנתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם לא היה המצב הזה לא הייתי עושה את הדיון. הבנקים הם באמת פרטנר שמרוויח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גפני, חתמת על החוק שהגשתי על רווחי היתר, חוק שנועד להקים קרן שתתמוך במי שנפגעים כתוצאה מהאינפלציה. אפשר לקדם חוק כזה. אני חושבת שהכנסת לא אמורה לחוקק את זה, אלא אם הרשויות לא מתפקדות. אפשר להגיד שאותו מיסוי של רווחי היתר יהיה באופן רטרואקטיבי, כי שנתיים לא נעשה כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא יבוא מבנק ישראל, הייתי בישיבות איתם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה יכול לבוא גם מוועדת הכספים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי. אנחנו ועדה מחוקקת. גפני, נצטרך לעשות מעשה ולעבוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שומע את זה כאן הרבה שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ניכר שהמערכת הבנקאית התחילה עם מהלכים שבממשלה לא בהכרח עשו, אבל זה לא מספיק ובטח לא מה שמצופה כרגע אל מול המאמץ הגדול הזה לשיקום ואל מול המלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקדם בברכה את בנק פועלים שנזכר להגיע. בכל הדיונים שעשינו בעבר על הריביות בנק הפועלים תמיד נעדר. כנראה בגלל שהיום יש להם מה לבשר לציבור אז הם באים. כדי לקבל ביקורת הם לא היו מגיעים, וחבל שכך, כי אנחנו נמצאים פה בשביל האזרחים לא רק בשעת מלחמה, גם בשעת שגרה. עם כל הכבוד, אני מצפה מבנק הפועלים ומיתר הבנקים להיות פה. גם בשעת שגרה מותר לבוא לפה ולקבל את הביקורת, כי אנחנו פה בשביל לפקח עליכם. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> כולם פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום כולם פה. אני חושב שצריך לכלול גם עובדים שמגיעים מחוץ ל-30 הקילומטרים שעכשיו נפגמה עבודתם ועדיין לא יודעים אם הם יצאו לחל"ת או לא יצאו לחל"ת. כרגע המשכורת שלהם תהיה פחותה, לא יעזור כלום. גם כשהם יוצאים לחל"ת הם לא מקבלים את ה-100%. צריך לראות איך אנחנו דואגים להם. הרחבה של המתווה לצפון. לא צריך לחכות שיקרה משהו, אדוני. הבעיה במדינת ישראל היא שתמיד מחכים שיקרה משהו בשביל לתת את הפתרון. אם נדע לתת את הפתרון לפני זה אז לא נצטרך לראות את כל הצער שלהם כשהם צובאים על דלתות הבנקים כדי לקבל מסגרת, כשלא תמיד דלתותיהם של הבנקים פתוחות בפני אותם אזרחים. צריך שתהיה הקלה גם לאותם אלה שיש להם בעיות באשראי, גם לאותה אוכלוסייה חלשה, וזה חלק מזה שהבנקים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. גם אם יש להם בעיות במסגרת שלהם וההכנסות שלהם לא טובות, לא יקרה כלום אם הבנקים יבואו ויתנו מסגרת גם מעבר לכך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העמדה שלנו היא להרחיב את זה גם לצפון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר גם שכשנותנים את האשראי, שלא יתחילו לבדוק בזכוכית מגדלת. אני לא אומר שתיתן לכל אחד שלא מחזיר, אבל יש לבנקים מספיק כסף. אגב, גם בנק ישראל, לפי סעיף 38, מקבל כל חודש אחוז מסוים מכל הלוואה שניתנת על ידי הבנקים. אני לא מדבר על 81 מיליארד השקל לעת צרה או אם יקרה משהו, אני מדבר על הריבית שהם לא משלמים, כששם יש כארבעה מיליארד. לפחות תחזירו את זה לאזרחים. תאמין לי שכל הבנקים יתיישרו אם תתנו את זה. גם בנק ישראל יכול להכניס את היד למען אזרחי ישראל. יש בנקים שנותנים דירוג אשראי, שהגדילו את האשראי שלהם. צריך להגדיל באופן אוטומטי לאלה שלפחות נמצאים ב-1 עד 6. צריך לתת דגש על אותם אנשים שיקיריהם נרצחו או יקיריהם נחטפו, לתת להם הלוואה ללא ריבית אפילו לשנתיים ושלוש, כי כרגע הם נמצאים במצב הכי קשה שיש. אין להם מישהו שיכלכל את הבית שלהם, אין להם זמן להתפנות בשביל זה. לא יקרה כלום אם גם תעשו גמ"ח בשביל אותם אנשים. לא יקרה כלום אם בנק ישראל ייתן הוראות לבנקים. חייב שזה יהיה גם לאנשי מילואים, בלי שום ספק. בכל דבר שאנחנו עושים אנחנו מכניסים את אנשי המילואים שנמצאים בכל מקום. אני רוצה להזכיר לכם שיש עוד כמה אנשי מילואים, כמו אנשי זק"א שעזבו את הבתים שלהם, שעזבו את העבודה שלהם ונמצאים שם 24/7. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם לא מגויסים מכוח צו 8? המדינה לא נותנת שום תגמול? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם בזה צריך לטפל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש אותם ויש את המתנדבים של כל ארגוני ההצלה, אם זה מד"א ואיחוד הצלה שנמצאים שם 24/7. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צריך לייצר מסלול של צו 8 אזרחי לאנשים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לראות איך אנחנו עושים את זה. אנחנו כמדינה לא עושים טובה לאותם מפונים, לאותם נעדרים. אנחנו חייבים להם, הם לא חייבים לנו. אם נצא מהנחה שאנחנו חייבים להם, אנחנו נסתכל על הכל אחרת. בנק ישראל, יש לכם את האפשרות, והראיתי לכם מאיפה, להכניס את היד לכיס. גם הבנקים יכולים מכל רווחי ההון שהם עושים במשך השנה. עכשיו הגיע הזמן שכולם יכניסו את היד לכיס ויתנו לכלל ישראל ולאותם אלה שנמצאים גם בצפון וגם בדרום, כולל נהריה שנמצאת במצב מאוד קשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מאחלת הצלחה למפקח בתפקידו בימים כאלה מורכבים. אני רוצה לציין לטובה את מנהלי הבנקים בכל מיני פניות. דיברתי בזמן המבצע, בזמן האירועים הנוראיים עם מנכ"ל בנק לאומי שנתרם אישית לפתוח חשבונות לאנשים שרצו לפתוח חשבונות תרומה. בוא ניזכר קצת בקונטקסט של מה שראינו בוועדה הזאת בקשר לבנקים בשנה האחרונה, וחשוב לי, אדוני היושב ראש, להדגיש את זה. רק מאיתנו תבוא הישועה, לא מהאנשים שמשתתפים בדיון הזה. אנחנו עברנו שנה שבה הריביות במדינת ישראל הן ריביות שיא. עשינו כמה דיונים על הנושא הזה בוועדה. אם אתה זוכר, בינואר הגיע המפקח הקודם והסביר לכולם שאין שום בעיה עם רווחי היתר, וגם נתונים לא היו לו. אגב, המפקחים על הבנקים אוהבים להגיע לדיונים האלה בלי הרבה נתונים. אחרי מאמצים גדולים שלנו רשות התחרות הגיעה לכאן, אדוני היושב ראש, ופרסמה מסמך שלפיו ממרץ 2022 עד פברואר 2023 הבנקים הרוויחו על חשבון הציבור ומשקי הבית הקטנים ארבעה מיליארד שקלים, לא כולל עסקים קטנים. זה מסמך פורמאלי, מסמך שערכו אותו כלכלני רשות התחרות שישבו פה. אחרי הבדיקה הזאת קיבלנו הכרזה שרשות התחרות מתחילה בפעם המי יודע כמה בדיקה לגבי הכרזה על הבנקים כקבוצות ריכוז במדינת ישראל. אתה ואנחנו היינו פה כשהנתונים האלה הוצגו לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, מה את מציעה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמר המפקח בעדינות: אנחנו יודעים שהיו להם רווחים לא מוצדקים, אבל אולי זה דבר טוב כי עכשיו יהיה להם כדי לעזור. עם כל הכבוד, אדוני היושב ראש, אני לא מבינה את המשפט הזה. היה צריך לקחת ממשקי הבית במדינת ישראל ארבעה מיליארד שקל כדי שעכשיו יוכלו להשתמש בזה בשביל נשימה תזרימית לתושבי עוטף עזה ו-30 קילומטר? אני חושבת שיש כאן אירוע מאוד מאוד משמעותי. עם כל הכבוד, האירוע שאנחנו חווים במדינת ישראל הוא אירוע כלכלי מז'ורי. יש את האירועים שהיו, יש את המלחמה שעוד צפויה, ובנוסף יש את הפינוי של למעלה מ-120,000 תושבי מדינת ישראל לאזורים אחרים למשך חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את כל זה אנחנו יודעים. מה את מציעה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הגיע הזמן שנעשה תחשיבים. מה העלות של התרומה החשובה הזאת של המתווים של הבנקים שהם עשו עכשיו? כרגע אנחנו רואים, למעט בנק פועלים, אירוע תזרימי בעיקר. הם בסך הכל אומרים ששלושה חודשים אוכלוסייה מסוימת לא תשלם את המשכנתה. זה לא אומר שנעלם החוב הזה כי הוא ישולם אחרי שלושה חודשים. יש הצעת חוק שבסך הכל רוצה לתת שיקול דעת ברור למפקח על הבנקים לשקול איזה הנחיות לתת. אני לא מכירה עוד רגולטור שכל ההנחיות שלו לא כתובות ולא מפורסמות. הכל זה סיכומים עם הבנקים. זו לא בושה להגיע לסיכומים עם הבנקים, אבל צריך לפרסם את זה כהנחיות ברורות ומחייבות. אני חושבת שצריך להתחיל לדבר עם אגף התקציבים. אני חושבת שצריך לתמחר את העלות לבנקים של הצעדים האלה שהם כרגע ברובם המלא תזרימיים בלבד. צריך לראות מה אנחנו עושים עם רווחי היתר. לאף אחד אין שום רסיס של כוונה לפגוע ביציבות של הבנקים, אבל עם כל הכבוד הייתה כאן שנה עם ארבעה מיליארד שקלים רווחי יתר שהציבור צריך לראות את זה בצורה יותר משמעותית. האירוע הכלכלי כאן הוא אירוע של כלל התושבים של מדינת ישראל, לא רק של תושבי העוטף ושל הצפון. כלל הציבור במשק נכנס פה לקשיים, לכן צריך לראות את זה בפריזמה הזאת, כמובן באיזונים הנכונים. אני דוחה מכל וכל את האמירה שזה יופי שהרווחים שהושגו שלא כדין מהציבור יכולים לשמש עכשיו את ההקלות התזרימיות האלו. צריך להבין שהעלויות של ההקלות לא מגרדות את הארבעה מיליארד שקלים האלה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להתחיל בנקודה האחרונה שאורית דיברה עליה, על זה שזה אירוע כלכלי לכלל האזרחים במדינת ישראל, לא משנה איפה הם יושבים. אני מודעת לזה שיש כאלה שנפגעו מאוד מאוד חזק ונמצאים בחזית, אבל ישנם אנשים ובעלי עסקים שנמצאים באזורים אחרים ומסיבה של המלחמה הם מושבתים מהעבודה שלהם. צריך להכניס אותם לתוך הקריטריונים שנותנים לעוטף, לצפון ולמרחקים שנקבעו. אנחנו חייבים לזכור שישנם בעלי עסקים שלא נמצאים במרחקים האלה ולא יכולים להמשיך לעבוד. גם בכל הנושא של ההלוואות בערבות המדינה צריך לכלול את אותם עסקים, לתת להם התייחסות ואפשרות כדי שיוכלו להמשיך. ככה גם לגבי המשכנתאות. ישנם אנשים שהעבודה שלהם נפגעה, כמו אנשים שעובדים בבתי הספר כספקים, או אנשים שעובדים שעתית. אפשר לתת עבודה דרך הזום למורים וצוותי ההוראה הקבועים, אבל יש עובדים אחרים שאין להם משכורת קבועה, שהם הסתמכו על אותן עבודות שהם צריכים להעביר במקומות האלה. צריך לפתוח את העיניים ולראות את כלל הדברים. כבוד המפקח דיבר על זה שכל המתווה יתחיל בתחילת נובמבר. מה לגבי אוקטובר? << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> מתחילת הלחימה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דחיית התשלומים היא מנובמבר. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> אי הספירה של השיקים היא מתחילת המלחמה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צריך להתחיל את כל הדברים מתחילת אוקטובר, כי יש אנשים שלא עבדו בחודש הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה זה לא מופעל לאלתר? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לפני זה גם היו חגים, לכן יכול להיות שאנשים עשו עבודה ולא קיבלו את התשלום. צריך להרחיב את הדבר לתחילת אוקטובר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באוקטובר עוד לא יגיעו גם המענקים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושבת שאנחנו שוכחים יותר מ-300,000 תושבים שגרים בדרום בקטע של הנגישות שלהם לשירותי בנק. אני אשמח לשמוע מכבודו אם יש משהו ספציפי לאזרחים שנמצאים באזורים שאין להם בנקים בכלל, ואני מתכוונת ל-350,000 הבדואים בדרום. זה לא 10,000 ולא 100,000. יש ילדים שמפונים מהצפון שאין להם אפשרות ללמידה, הם צריכים אמצעי קצה כדי ללמוד. האם הבנקים יכולים לקחת יוזמה ולתת לאותם תלמידים אמצעי קצה כדי ללמוד? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לאחל לך בהצלחה, המפקח על הבנקים, זו פעם ראשונה שאנחנו פוגשים אותך בתפקיד. היושב ראש, אמרת שתקים צוות מהוועדה. אני חושב שהגיע הזה להקים את הצוות כמה שיותר מהר, כדי להתחיל לעבוד על כל הנושא של המתווה מבחינת ביצועים. אני חושב שכל מדינת ישראל נמצאת במלחמה, לא רק דרום וצפון, ורואים את זה כשיוצאים לשטח ומסתובבים. אם אתה מגיע מהצפון לכאן בפחות משעה וחצי כשביום רגיל לוקח לך בין שעתיים לשלוש, זה אומר שהכל השתנה. אני לא מקבל את העניין של עד 30 קילומטרים. חייבים להכניס בתוך המתווה את אותם אנשים שעובדים בתוך ה-30 קילומטר. אותו צעיר שגר בתל אביב ועובד בתוך ה-30 קילומטר נפגע. שמעתי מהמפקח שהמתווה מתייחס לחלק מהצפון. אני לא יודע מה זה הגדרה של חלק. אני חושב שהצפון עכשיו נמצא בתקופה מאוד קשה, לכן גם את הצפון צריך להכניס ולהתייחס אליו כמו שאנחנו מתייחסים לדרום. אני מקווה שמהצפון לא תיפתח מלחמה, אבל בינתיים הצפון נמצא בהפגזות, נמצא במתח אדיר, אנשים שם לא יוצאים לעבודה כמו שצריך, אנשים שם לא הולכים לקניות כמו שצריך. נרצה או לא נרצה, כולם נפגעו שם. גם בצפון וגם בתל אביב נפגעו. הבנקים לא מפסידים במדינת ישראל. אם אנחנו נותנים דחייה של שלושה חודשים, אנחנו צריכים לתת לכולם. קבלן שעובד בתל אביב וגר בכרמיאל לא מגיע לעבודה בגלל שהעובדים שלו הם ערבים. גם הוא נפגע, גם הוא יכול להיות שלא יכול להחזיר הלוואות. מיליארדים של הלוואות יש לאותם לקבלנים בעבודות בניין. אני חושב שדחייה של שלושה חודשים צריכה לחול על כל הארץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השלושה חודשים זה בכל הארץ, לא? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רק על 30 קילומטר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> המתווה הוא על 30 קילומטר. האם במענה האנושי יש התייחסות גם לדוברי ערבית? התקשר אלי דווקא בחור דרוזי מחורפיש, בן אדם מבוגר שלא יודע לדבר עברית טוב, ואמר לי שהוא ביקש לדבר עם מישהו בערבית ולא הצליח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שתבדקו את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם את הנקודה הזאת צריך לבדוק. אם לא הייתי מקבל טלפון לא הייתי נזכר. << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> נבדוק אם זה נכון, אבל האתר שלנו שבו כל המתווה מוסבר ברמות של שאלות ותשובות קיים גם בערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חשוב שבמענה האנושי יהיה מישהו שיוכל לדבר גם בערבית, גם ברוסית, גם באמהרית. זה צריך להיות נגיש לכולם. נכון שהמפקח על הבנקים נותן הוראות, אבל חשוב מאוד שאותן הוראות יגיעו לכל פקיד בבנק, כדי שלא יהיה מצב שיגיע לקוח לפקיד בבנק מסוים ואותו פקיד יגיד שהוא לא יודע את הדברים האלה. קיבלתי מכתב מעסק של מתפרה שתופר לצבא ומקבל שוטף 60. עכשיו בגלל המלחמה אותו עסק עובד שתי משמרות, לא משמרת אחת. כשהוא ביקש מהבנק הלוואה של 100,000, הבנק לא אישר לו. זה מפעל חיוני שעובד ומספק את המדים לצבא. בדברים האלה אנחנו צריכים להגיע לבנקים כדי לעזור לאותם אנשים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מענה בערבית יש במוקד. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על מלחמה ארוכה, לכן גם החוסן של הבנקים מאוד מאוד חשוב. אם אנחנו הולכים, תיאורטית, לחצי שנה או שנה, צריך גם את זה לקחת בחשבון. אני מבקשת שתהיה רגישות לכלל תושבי ישראל. גם למי שלא מגויס, גם למי שגר במרכז, גם למי שגר בנתניה ולא שמע אזעקה אחת יש תחושות של חרדה ושל פחד, לכן הסבלנות ויכולת ההכלה של הבנקים צריכה להיות יותר גדולה במסגרת המגבלות. אני חוזרת רגע לתקופת הקורונה ולזמינות לפניות הציבור. אני אתן כאן מילה טובה לאיגוד הבנקים על כך שמאוד מאוד עזרו לנו בתקופת הקורונה עם פניות ציבור ספציפיות של אזרחים. יש הרבה מאוד אנשים והרבה מאוד עסקים שלא יודעים לפנות לחברי כנסת, לכן גם את זה צריך לקחת בחשבון. צריך להרחיב את העניין של שלושה חודשים לתושבי העוטף, כי שלושה חודשים זו דחייה קצרה מידי. דובר כאן על הגדלת מסגרת האשראי רק למי שנמצא בחובה, לא מי שנמצא בפלוס. זה כאילו לדפוק את האנשים שיש להם פלוס, בטח ובטח את האנשים שדאגו להיות בפלוס ולא להית בחריגה. צריך לתת גם להם, לא רק למי שנמצא במינוס. הנושא האחרון הוא כל עניין השקיפות, שאנשים לא יגלו ברגע שתיגמר המלחמה שהם פשטו רגל למרות שאמרו ששמרו עליהם ועשו להם דחיות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה נכון שהדרום והצפון נפגעו, אבל אסור לשכוח את כלל האוכלוסייה שגם נפגעה. קיבלתי פניות מאנשי עסקים במרכז הארץ על כך שהם לא מתנהלים כרגיל. בשבוע שעבר הלכתי לשתות עם העוזרים שלי קפה בסינמה סיטי וראיתי שהכל היה סגור. צריך לזכור שכל העסקים נפגעו, במיוחד עסקים קטנים, לכן צריך להתחשב בהם, לא משנה איפה הם נמצאים. הדבר השני הוא נגישות. אל תשכחו שזאת מדינה שקולטת עלייה וצריך לתת נגישות. << אורח >> נורית פלתר איתן: << אורח >> אני חייבת לומר לזכות משרד הקליטה שהם מתרגמים את החומרים שהעברנו להם, שמים את זה באתר שלהם ומעבירים הלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין את כל המנגנון של דחיית תשלומים בתוך מסגרת האשראי, אבל התכנית לא כוללת שום דבר לגבי העמדת אשראי חדש כחלק ממאמצי השיקום ויכולת ההתמודדות של עסקים. אין פה שום התייחסות לסוגיה של הקלת תנאי האשראי לעסקים ולמשפחות. לעסקים שיצטרכו עכשיו אשראי חדש מהבנקים כדי שלא יתמוטטו אחרי חודש או חודשיים של אי עבודה אין שום התייחסות בתכנית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> או ריביות חובה. אנחנו יודעים ששיעור ריביות החובה זה כמו ריביות של שוק אפור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יכול להיות שזה השלב הבא של התכנית. אם אתם והבנקים לא תקלו את תנאי מתן האשראי לעסקים, בדגש על עסקים קטנים ומשפחות, אז יום אחרי המלחמה נתחיל לראות את ההתמוטטות. צריך לוודא שכל המענקים שמתקבלים כמענקי חירום מהמדינה הם לא ברי עיקול. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> יש הצעת חוק שתאושר היום בוועדת שרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מצוין, אבל בינתיים שיהיה ברור לבנקים שהמענקים האלה הם לא ברי עיקול גם כשאין הסדרה חוקית. אני מבקש מהיושב ראש שיתקיים בדיון ההמשך דיון גם בנושא של סגירת הסניפים באזורים של הלחימה, לראות האם לבנקים יש תכניות לצמצום מספר הסניפים באזורים שהם נפגעים ישירים מהמלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המפקח דיבר על זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין פה שום התייחסות לנושא של חשבונות מוגבלים ומסורבי אשראי. יש בעיה מאוד גדולה לאנשים באזורי לחימה שרגילים לגשת ולהוציא את הכסף במזומן מהביטוח הלאומי כי יש להם הגבלות בחשבון. אין לאנשים האלה שום התייחסות פה בתכנית. האם יש איזו שהיא התארגנות גם בנושא של עזרה למלכ"רים ולאגודות שיתופיות? האם נושא האשראי העסקי רלוונטי גם לעמותות ולמלכ"רים? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני קורא לבנקים ולכל משרדי הממשלה לעשות איזה שהוא סוויץ' ולהבין שבמדינת ישראל ב-2023 התרחשה שואה ושיש לנהוג בהתאם עם אותם שורדי שואה מעוטף עזה. כשאנחנו נראה אותם ככאלה אז החומות ייפלו ואנחנו נבין מה הצרכים שהם צריכים באמת. בוודאי שמדובר כאן על הצפון, בוודאי שמדובר על המילואימניקים שגרים בדרום ומשרתים בצפון או להיפך. זה לא רלוונטי איפה הוא משרת, הוא עדיין לא בבית ואין לו משכורת. יש לא מעט מילואימניקים שלא יודעים אם העסקים שלהם יתקיימו כשהם יסיימו את הלחימה הזאת. אני רוצה להעביר פה בקשה מחבר קרוב, אבי לולו שמו, שורד שואת כפר עזה. בכפר עזה יש 59 נרצחים, 17 חטופים ושני נעדרים. הם יצאו מהבית בלי כלום, רק עם הבגדים שהיו להם. אין להם אשראי, פנקס שיקים, טלפונים. צריך לעצור ולהעביר להם כסף לחשבון הבנק. המדינה פינתה אותם לבתי מלון וזה מצוין, אבל אין להם כסף לאוכל, לתרופות, לציוד רפואי, לטיפול שיניים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את זה המדינה צריכה לעשות. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> השר שלך סמוטריץ' היה אמור להביא לנו אתמול מתווה. הוא לא הגיש לוועדת הכספים מתווה. זה ביזיון שעוד לא קיבלנו את המתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא באמצע דיונים בזה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זאת המטרה, לשם צריכים לחתור. כשנראה אותם ככאלה אני מאמין שכל החומות ייפלו בדרך ונצליח לעזור להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנק לאומי, מה אתם עושים בנוגע למי שהולך למילואים ויש לו משכנתה אצלכם? << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >> יש לנו קרן של חצי מיליארד שקלים לאנשים פרטיים שצריכים כרגע כסף. הקרן מיועדת לאנשים שנמצאים באזורים שמפונים, לאנשים שנמצאים בטווח של ה-30 קילומטר. אותם אנשים יכולים לקחת הלוואה לשנה ללא ריבית. יש לנו קרן בגובה של מיליארד שקלים שהקמנו לעסקים קטנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בלי ריבית? << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >> בלי ריבית. יש לנו את הסניף הנייד שרץ בין המקומות כדי לתת מענה לאנשים שפונו. דרך אגב, אנחנו משתדלים להחזיר כמה שיותר מהר לשגרה את הסניפים. סניף אופקים צריך לחזור ממש בימים הקרובים לעבודה. צריך להבין שגם אצלנו יש הרבה מאוד אנשים במילואים ויש חלק מהעובדים שמפונים. אנחנו מנסים לעשות את המקסימום שאפשר. הקרנות שלנו כבר פועלות. אנחנו מטפלים בהרבה מאוד פניות שמגיעות אלינו, נותנים מענה להרבה מאוד אנשים שממש צריכים את ההלוואות המיידיות ללא ריבית עד שהדברים מסתדרים. אנחנו נותנים תרומות לכל מיני ארגונים, אם זה יחידות בצה"ל, בתי חולים, ארגוני חברה האזרחית של ארגוני הסיוע, ונמשיך לתת. אנחנו רתומים ונמשיך להיות רתומים. אנחנו ממש מתחת לאלונקה. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> אדוני המפקח, תדע לך שאצל העסקים הקטנים והבינוניים הכל נעצר, אין כניסת כספים, נעצרו הזמנות, אנשים מגויסים. העסקים שלנו צריכים בשנה 180 מיליארד שקל. הייתי רוצה שלא יפגעו בדירוג האשראי, שבעסקים הקטנים שנקלעו לקשיים לא ייגעו, כי כשאנחנו מבקשים הלוואה אנחנו צריכים להביא דוחות כספיים. אני מאוד מבקש לא לפגוע בזה. אני מבקש להוסיף לעסקים הקטנים חריגות של 30% ללא ריבית בשביל שימשיכו לשלם את השיקים. תתנו לנו את האוויר ושמה שצריך נוכל לשלם, כי השיקים שלנו יצאו לפני חודש-חודשיים והגיעו עכשיו. למי נשלם? לעובדים? להוצאות השוטפות? צריך לזרז את הטיפול בעסקים קטנים שהוגבלו, לא למשוך את זה. העסקים הקטנים לא מקבלים הלוואות בערבות מדינה. הגדולים לא צריכים הלוואות בערבות מדינה, הם נכנסים לבנקים ומקבלים מיד. << אורח >> שי אבו: << אורח >> מהיום שהאירוע התחיל פתחנו מוקד סיוע שמתייחס ונותן מענה למאות אנשים כל יום. אני מלווה משפחות חטופים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מבקש? << אורח >> שי אבו: << אורח >> כל המתווה שהציג בנק ישראל מתייחס להיבטים הפרטיים בעיקר, פחות להיבט העסקי, ונגע בזה חבר הכנסת אלי דלל לגבי מסגרת אשראי, לגבי פריסה. כשעוזרים לעסק, עוזרים למעגל יותר רחב של משפחות, שזה לא פחות חשוב. לגבי האפשרות של חסכונות – להקל בנושא הזה של אפשרויות משיכה בפן הדיגיטלי, כי אנשים רוצים להשתמש בכספים האלה. בזמן הקורונה היה אפשר לקבל משכנתה עד 70%. הנושא הזה יכול לתת היום מעטפת מאוד משמעותית ללא מעט אנשים. בוועדה שלך הוקמה הקרן למודרי אשראי. אמנם הקרן הזאת כבר מופעלת, אבל כדאי להגדיל את הסכום שלה כי הסכום שלה עומד רק על 50 מיליון. גם לגבי הנושא של הלוואות של קרנות מדינה כדאי לפעול היום ולייצר איזו שהיא ודאות בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המפקח, אנחנו נמצאים בעידן אחר לחלוטין בכל הנוגע לטיפול בשיקים חוזרים, בהגבלת אשראי. אנחנו מבקשים לדעת מה התשובות לכל הדברים שעלו כאן. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> אנחנו לא במצב רגיל. אולי לא הינו במצב כזה המון שנים. אנחנו מבינים את זה בבנק ישראל. אני חושב שגם המערכת הבנקאית הבינה את זה. שמעתם פה גם חלק מהבנקים. אנחנו שם, אנחנו מבינים את גודל האירוע. הוצאנו מתווה מהר. אנחנו שומעים פה את ההערות של כולם בקשר למתווה. רשמנו את הדברים ונראה מה אפשר לעשות. המתווה, כמו שאמרתי, הוא מתווה נושם שאנחנו כל הזמן נשפר אותו. אנחנו נראה מה אפשר לעשות, איזה עוד אוכלוסיות רלוונטיות להיכנס לשם. כל הדברים על השולחן. אין פה איזה הסכמים סודיים שנסגרים מאחורי חדרים סגורים, הכל מפורסם, יודעים בדיוק מה יש. אנחנו מחר נצא עם קמפיין כך שלציבור זה יונגש הרבה יותר מהר והדברים יהיו ברורים. שאלו פה אם הייתה רווחיות עודפת. כנראה שכן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת? הוגש לנו כאן דוח מקצועי שנציגי רשות התחרות פרסמו והציגו אותו. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> האם הייתה רווחיות עודפת בתקופה האחרונה? כן. האם הרווחיות העודפת הייתה אמורה גם בלי המצב המלחמתי להמשיך? כנראה שלא, כי יש איזו תקופת התאמה שבה הדברים מתאזנים. כל הצעדים שדיברו עליהם פה, כמו המיסוי, היו צעדים שהתייחסו לתקופה שבה הייתה רווחיות עודפת. צעדים כאלה צריך לעשות בזהירות, כי מסתכלים עלינו בעולם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בעולם עשו צעדים דומים וזה לא פגע בדירוג האשראי. מסתכלים עלינו בעולם וחושבים שאנחנו משוגעים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשיש ריביות של 10% ו-11% שגובים על יתרות חובה וגם יש ארבעה מיליארד שקל רווחי יתר שהבנקים לקחו ממשקי בית, לא כולל עסקים קטנים, אז הבנקים יכולים להתאמץ יותר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אורית, לא הבנקים צריכים להתאמץ יותר, המחוקקים צריכים להתאמץ יותר. הבנקים? מה זה, תפקיד כבקשתך? << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> למערכת הבנקאית יהיה תפקיד מרכזי גם ביום שאחרי, בעיקר בלתת אשראי למשק. כדי לתת את האשראי למשק צריך שיהיה לבנקים הון ואת המקורות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חד משמעית. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> אני מקבל את זה שהעסקים הקטנים הם הסקטור שנמצא בשעה קשה מאוד, אם בגלל המצב ואם בגלל הריביות הגבוהות, ואת זה אנחנו רואים בעסקים הקטנים שנמצאים באזור ובעסקים קטנים שלא באזור. המתווה שלנו כולל את העסקים הקטנים, כאשר העסקים הקטנים שלא נמצאים באזור לא נכללים במעגל הראשון. בעסקים הקטנים צריך לטפל בשלושה היבטים: אחד, המענקים שצריך לתת להם; שניים, הלוואות בערבות מדינה, במיוחד לכאלה שהסיכון שלהם גבוה ולכן קשה להם לקבל את האשראי מהמערכת הבנקאית, ושלוש, המתווה הזה שעשינו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני המפקח, האם אתה מוכן לבחון את הנושא של הריביות על יתרות החובה בחשבונות הבנקים? כיום זה כבר ריביות של שוק אפור. הציבור פשוט קורס. אני חושבת שאתה צריך לבדוק את הנושא הזה, זה בסמכותך. אני מבקשת ממך לבדוק את הנושא בימים כאלה, כי זה הצד השני של האשראי. אנשים שקורסים לתוך המינוס משלמים ריביות של שוק אפור רק בגלל מצב אקסוגני של ריבית גבוהה. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> אנחנו בודקים באופן שוטף את כל מה שקורה בבנקים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם לטענתך המצב של הריביות על יתרות החובה הוא מצב מצוין? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יהיה מתווה שלכם בנושא האשראי שלא קשור בערבויות מדינה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני המפקח, אני מודה לך על ההגעה שלך ועל התשובות שאתה נותן. אמנם זה לא מושלם לגמרי, אבל אני רואה שיש קשב שיכול שיהיה בינך לבין ועדת הכספים, לחברים בוועדת הכספים, לוועדה עצמה. יש פה דברים שהעלו החברים, בעיקר החברות, שעלו הרבה מאוד פה בוועדה, כמו הנושא של רווחי היתר של הבנקים, הגבלת העניין הזה. הגשנו הצעות חוק בעניין הזה והנושא יהיה כאן בדיון. היום אני מבקש את ההקלות לאנשים, אם לכאלה שנמצאים במילואים, אם לכאלה שנמצאים באזורי לחימה, אם לכאלה שהעסקים שלהם נסגרו באופן מלא או באופן זמני. אסור שיהיה מצב ששיק שחוזר ירשמו מיד כמו בימים רגילים והאדם יהפוך מוגבל. צריך שלאנשים לא יהיה את הפחד ואת הלחץ מהדברים האלה, אבל זה תלוי בך, אתה המפקח על הבנקים, אתה מדבר עם הבנקים. הבנקים גם ניסוי לעשות פעולות של סיוע, אבל לפי דעתי זה לא מספיק. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> איך אתה יכול לדעת, אתה לא שמעת אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נמשיך את הדיון הזה. חלק מהבנקים עשו פעולות חיוביות שאני מקווה שהם יגבירו אותן. אני מודה לך, נקיים המשך דיון בעניין. << אורח >> דניאל חחיאשווילי: << אורח >> המיקוד שלנו בימים האלה הוא איך אנחנו מסייעים ללקוחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:45. << סיום >>