פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכלכלה 23/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 211 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> פעילות חברת החשמל במהלך המלחמה והערכות להמשך הלחימה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אליהו ברוכי שלום דנינו בועז טופורובסקי סימון מושיאשוילי מוזמנים: רעות רבי בלוך – ראש אגף איכות אוויר ואסבסט, המשרד להגנת הסביבה גיל פרואקטור – ראש אגף אקלים מטיגציה, המשרד להגנת הסביבה רון אייפר – ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות אמיר שביט – יו"ר רשות החשמל ליאת נחמיה – ראש מטה, רשות החשמל מאיר שפיגלר – מנכ"ל חברת החשמל שלמה ארביב – נציג הדירקטוריון, חברת החשמל יהודה גן-אל – יו"ר ארגון העובדים הארצי, חברת החשמל מור חלוץ – מזכירת החברה והדירקטוריון, חברת החשמל אורית שקד – עוזרת יו"ר הדירקטוריון, חברת החשמל מירי שאול – דוברת, חברת החשמל קרן ברק – יו״ר, פורום יצרני חשמל פרטיים איתן פרנס – מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל דובי מילר – יו"ר כלכלי הקיבוץ הדתי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פעילות חברת החשמל במהלך המלחמה והערכות להמשך הלחימה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה. הנושא: פעילות חברת החשמל במהלך המלחמה והערכות להמשך הלחימה. הייתי בסיור ביום רביעי בחברת החשמל. אני רוצה להגיד לכם שאני מעריך מאוד את העבודה של עובדי חברת החשמל בזמן הלחימה, את ההשתתפות שלהם בעניין הזה. נהרגו, לצערי הרב, אחד או שניים מעובדי חברת החשמל, אז תנחומיי למשפחות בעניין הזה. מאיר, אתה רוצה לעדכן אותנו בכל מיני דברים? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> קודם כל, תודה רבה על הדיון ועל הביקור שלך ושל חבר הכנסת ברוכי. בשם חברת החשמל, בעיקר עובדי חברת החשמל, אני רוצה להודות לך, לברוכי, לאלה שהתכוונו להגיע ובסוף לא הצליחו להגיע. אני גם מודה בשם יושב ראש דירקטוריון חברת החשמל, שלמה ארביב. לנו זה היה חשוב מאוד, מכיוון שיש הבדל אדיר בין לשמוע לבין לראות. ראיתם הלכה למעשה בשטח עם מה מתמודדים והתמודדו עובדי חברת החשמל, ראיתם בשטח במה אמורים דברים מבחינת העבודה מסביב לשעון שמנעה עלטה מוחלטת בכל היישובים בעוטף עזה. היחידים שהיו בשטח על אזרחי היו רק עובדי חברת החשמל. שאלת, היושב ראש, כל מיני שאלות לגבי הדרך שבה אנחנו מתארגנים במידה ותיפתח מערכה מהצפון, איך תפקדנו עד עכשיו בדרום, מה התכניות שלנו לגבי עתיד לבוא לא רק בנושא של הרשת ושל ההשנעה, גם לגבי תחנות הכוח שבאחת מהן ביקרת וראית במו עיניך במה אמורים דברים ומה המשמעות של להתמודד עם אותם מטחי טילים על האתר הזה. אמרנו שנבוא, על פי הזמנתך, ונביע את הדברים שעומדים על הפרק מבחינת חברת החשמל והאופן שבו היא מתמודדת ועתידה להתמודד איתם בעתיד. עם כל הכבוד לכל הרגולטורים ולכל הפקידים, וכבודם במקומם מונח, הגיע הזמן שיפסיקו לנהל כל מה שזז במדינה. הם אלה שרוצים לקבוע אבל בהזדמנות הראשונה בורחים מאחריות ומנשיאה בתוצאות של ההחלטות שלהם. עם הדברים האלה אנחנו מתמודדים היום, לצערי הרב, בחברת החשמל. << אורח >> שלמה ארביב: << אורח >> לחברת החשמל יש כרגע ארבעה הרוגים. אני רוצה בשם הדירקטוריון להביע בפני כל עם ישראל את תנחומיי ואת השתתפותנו בצער. חברת החשמל בשבועיים האחרונים מתפקדת, ואת זה אני אומר מבחינת הראות שלי כשאני מסתכל על זה מלמעלה, בצורה המיטבית והכי טובה שיכולה להיות - זאת אומרת, נערכנו לזה. אתה רואה שהחברה היא תהליכית והדברים מתקתקים. אתם בעצמכם הייתם בשטח, ראיתם את התפקוד. על הרמה הזאת צריך לשמור כל הזמן. חברת החשמל יודעת לשמור על הדברים האלה, לעשות את הדברים. יש לנו תרחישי ייחוס שאנחנו דנים עליהם. החברה מתאימה את הכל לפי תרחישי הייחוס. נערכים בצורה תהליכית נכונה, על מנת לתת חשמל למדינת ישראל בכל מצב ובכל רגע. אני חייב לציין את הנהלת החברה שיורדת לשטח. שמעתם את הסיפור של שפיגלר שהלך בראש המתקנים כשהיו הפגזות בשדרות ובאשקלון. אנשי חברת החשמל עולים על במות הרמה כאשר זמן ההתרעה לא מספיק כדי לרדת ולכן הם נשארים שם ונותנים את השירות שצריך. חברת החשמל ערוכה, נערכת לכל התרחישים, כמובן בגיבוי כל הרגולטורים, כדי שהיא תוכל לתת את השירות כמו שצריך לעם ישראל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, יש איזה שהוא מתח שאני לא מבין. הכל כל כך סמוי, שאני לא מצליח להבין. תגידו איפה יש בעיות, מה עומד על הפרק. << אורח >> יהודה גן-אל: << אורח >> אנחנו לא מדברים על בעיות, אנחנו מדברים על אתגרים. הדיון הזה, לצערי, תמיד נערך בסבבים או במלחמה כמו עכשיו. בשגרה יש איזו שהיא נטייה להסתכל על חברת החשמל כחברה שמנה, בזבזנית, שצריך לצמצם אותה, לעקור אותה. פתאום ברגעים כאלה, וציינו את זה מאיר ושלמה, אנחנו החזית של המדינה. ככה זה צריך להיות, כי אין מישהו אחר שיעשה את זה. משבת בבוקר אנחנו נמצאים בכל יישובי העוטף תחת התקפות בלתי פוסקות של טילים. איבדנו ארבעה עובדי חברה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> שלושה בשעת העבודה ועוד אחד. << אורח >> יהודה גן-אל: << אורח >> תבינו שזה לא פשוט. אלה לא אנשים שהתגייסו לימ"מ, הם לא באו לעבוד ביחידות מובחרות. מדובר בעובדים שעובדים במקום עבודה שהוא לכאורה נורמטיבי אבל מוצאים את עצמם בסופות, תחת התקפות טילים, במלחמות. בפחד עמוק עם רגליים לפעמים קפואות הם באים ועושים את העבודה. אנחנו צריכים לעמוד מולם ולהגיד להם: חברים, אין מישהו אחר שיעשה את זה. יחד עם מאיר נכנסנו לנתיב העשרה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> ביום שני בבוקר. << אורח >> יהודה גן-אל: << אורח >> כשסוגרים ממ"ד באמצע היום, וזה וואחד ממ"ד, יש חושך מצרים. כשאין חשמל, המזגן שאמור לאוורר את הממ"ד הזה לא עובד, יש מחנק, כמו סיר לחץ חם, רותח. כשהחשמל מפסיק לעבוד, אז גם האנטנות הסלולריות לאט לאט כבות ואין אינטרנט, אין טלפון, אין ממי לבקש עזרה, אתה מנותק לגמרי, כל מה שאתם שומע זה יריות ותנועות סביבך. החשמל הוא כבר לא מצרך בסיסי, הוא מצרך קיומי שאי אפשר בלעדיו. לא יכול להיות שבשגרה ייבשו אותנו בצורה כזאת שנגיע איכשהו חיים עם הראש מעל המים, אבל בחירום רוצים אותנו סופרמנים. אנחנו שם בכוחות האחרונים בגלל ההתגייסות של העובדים. עכשיו אני שומע שאנחנו אמורים להיות גם איזה שהוא ספונסר, בין אם בהחלטה כזאת או אחרת, של המשק בקטע הדלקי. יכול להיות שזה בסדר ואין ממשלה שתעשה את זה, אני לא יודע, אבל אם רוצים שנהיה שם, אי אפשר להתעורר בזמן מלחמה ולהגיד: החברה הזאת תהפוך לבנק למרות שאין לה אמצעים, ואז להציג אותנו כחברה שלא נכנסת מתחת לאלונקה. אנחנו החברה הכי פטריוטית בארץ, הכי עוזרת בכל מלחמה. חבר'ה, אנחנו נמצאים 20 שנה בדרום. עכשיו יש יותר הרוגים, יש חתיכת מלחמה שלא ציפינו לה, ונקווה שנצא ממנה מהר, נצא מנצחים יחד, אבל אנחנו 20 שנה ככה. עכשיו מצפים שנהיה האורים והתומים איפה שאנחנו לא יכולים. אנחנו לא יכולים לא מתוך חוסר רצון אלא מתוך אחריות, כי כשהחברה הזאת תקרוס המדינה הזאת תקרוס. מנסים להציג אותנו ככאלה שלא באים לעזור, כמתחמקים בשעת מלחמה. זו בושה לשמוע דבר כזה. אנחנו מבקשים שתתנו לנו לעבוד. מחכה לנו עוד מערכה שאנחנו לא מבינים עד הסוף, ואנחנו גם לא יודעים מה יהיה בצפון. אנחנו לא רוצים לדבר על המשמעות של טיל שנופל במתקן כזה או אחר מבחינת זמינות חשמל, עלויות של תיקון, החזרה למוטב והצטיידות במה שמתאים לאירועים כאלה. לא ניכנס למספרים, זה לא צריך להיות מפורסם, אבל החברה צריכה לדאוג למשאב הכי חשוב במדינה – חשמל, כאשר במקום לעזור לנו רק מנגחים אותנו. אני מדבר מצד העובדים. לעובדים מגיע כל הכבוד, הם נמצאים שם בצוותים מצומצמים. אתם יודעים למה בצוותים מצומצמים? כי חלק גדול נמצא בצווי 8. זאת חברה פטריוטית שחלק גדול מהעובדים שלה נמצאים עכשיו בצבא. מי נמצא בצבא? צעירים, כוח עבודה איתן. יש איזה מזל כזה שכל נפילה נקרעים חוטים. אתה נכנס לשדרות או נכנס לכרם שלום ומתקן, אבל אז כשאתה עוד לא מספיק לצאת כבר יש נפילה ועוד הפעם חוטים קרועים. לפעמים לוקח לנו 10, 11, ו-12 שעות להגיע למקום. למה? כי כוחות הביטחון לא מאפשרים לנו להיכנס. אנחנו לפעמים בשערים, מחכים שיפתחו לנו כדי שניכנס, אבל אז כשאנחנו נכנסים אנחנו חוטפים מהתושבים. הסברנו להם שאנחנו איתם, שלא תמיד כוחות הביטחון מאפשרים לנו להיכנס מיד. חבר'ה, זה לא אירוע יום יומי במפעל רגיל. אנחנו לא מפעל שעובד אך ורק בשגרה, אנחנו מפעל שעובד גם בחירום, אנחנו חלק מהצבא בישראל. ככה אנחנו מבקשים שיתייחסו אלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שפיגלר, אתה יכול להסביר לנו מה המחלוקות מול האוצר, מול מי שצריך? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אנחנו, בהתאם להנחיות שאנחנו מקבלים, מתארגנים לקראת העתיד לבוא. ברור לכל בר דעת שמה שהיה בדרום לא יהיה אם תיפתח מערכה בצפון. זה לא אותו דבר, זה שונה לחלוטין. בין יתר הדברים שאנחנו עושים זה להצטייד במלאי חירום. אם חס וחלילה שנאים הולכים כתוצאה מפגיעות, או תחנות משנה נפגעות, מישהו צריך לתקן. כדי לתקן צריך מלאי, וכדי לקבל מלאי צריך לרכוש אותו כמה שיותר מהר. מי הגורם המקצועי, ריבונו של עולם, שיכול להגיד כמה מלאי צריך, לצורך מה ובאיזו נקודת זמן אם לא הגורמים המקצועיים שנמצאים בשטח שהם אלה בסוף שנדרשים לציוד, לכלי עבודה ולחלקים כדי לתקן את מה שנדרש? מישהו מעלה על דעתו שאם נקנה מלאי בעודף, כמו שנאים, אני אלטף אותם, אני ארקוד איתם, אני אשחק איתם? הם נמצאים בתוך המערכות. שם אנחנו מאחסנים אותם עד שנידרש להם כדי לתקן את מה שמתבקש. מי שעורך את הדברים האלה הם הגורמים המקצועיים. מסתבר שיש גורמים יותר מקצועיים מעובדי חברת החשמל, שאלה הם הרגולטורים, אם זה רשות החשמל ואגף התקציבים. שיבואו, שיהיו בשטח, שבכלל יראו איך נראה המוצר בשטח, מה המשמעות שלו, ורק אחר כך ידברו, רק אחר כך יקבלו החלטות. שלא יבואו להחליף את הגורמים המקצועיים בחברת החשמל. רוצים? אין בעיה, שיעשו את זה מהתחלה עד הסוף וגם יישאו באחריות. הם לא אדונים ואנחנו משרתים, הם לא אדונים ואנחנו חוטבי עצים ושואבי מים. יש גבול לכל דבר. זה אחד מהדברים שעומד על הפרק. << אורח >> קרן ברק: << אורח >> לא הבנתי איפה המחלוקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא נותנים לך לרכוש? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא. הם רוצים לקבוע לנו מה לרכוש, באיזה היקפים, מתי. הם רוצים לקבוע הכל. ברגע הראשון, ותאמינו לי כי אני כבר מכיר את המערכת על בוריה, הם יברחו מאחריות, הם לא נושאים בה. הם רוצים לקבל את ההחלטות ולברוח. למי יבואו בטענות בסוף? מישהו במדינת ישראל יודע מי זה רשות החשמל? מישהו יודע מי זאת חברת נגה? מישהו יודע מי זה משרד האנרגיה? כשאין חשמל יש כתובת אחת: חברת החשמל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם אתה מחליט על רכש במסגרת הדירקטוריון, למישהו יש זכות וטו על הרכש הזה? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> הדירקטוריון הוא זה שמנחה את ההנהלה. ההנהלה מבצעת. הדבר השני שניצב על הפרק זה ההתנהלות השוטפת של ארגון באשר הוא. אמנם חברת החשמל היא חברה של המדינה, אבל היא חברה לכל דבר ועניין, היא צריכה להתנהל. לא יעלה על הדעת, וציין את זה גם היושב ראש וגם יושב ראש ועד העובדים, שאנחנו עכשיו נהפוך להיות איזה שהוא גורם, במקרה הזה פיננסי, של אותם רגולטורים רק כי יש להם באינטרסים שלהם רצון להשתחרר מאיזו שהיא מטלה, להעביר אותה על כתפי חברת החשמל ולשחרר את הכסף שלכאורה יושת עלינו לצרכים אחרים. חברת החשמל לא בורחת מאחריות, חברת החשמל מתנהלת בצורה נאותה בשוטף, מבצעת את כל המטלות והמשימות ללא דופי, לא מבקשת דבר וחצי דבר מעבר לזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה היא אותה מטלה? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> לא יעלה על הדעת שאם בשעת מלחמה אנחנו נדרשים לרכוש ציוד לטובת המלאי ולטובת עם ישראל שבשגרה לא רלוונטי - שהכל יושת על כתפי חברת החשמל. זאת אומרת, אם יש מצב שאנחנו נדרשים לעמוד בנטל הזה, באותו רגע אנחנו צריכים לקבל גיבוי תקציבי. לא יעלה על הדעת שהחברה תיכנס למצב של חדלות פירעון או אי יכולת לממן את הפעילות השוטפת שלה. אתה יודע כמה זמן לא מתחזקים את רשת החשמל תחזוק אמיתי שאמור לתת מענה להתפתחות אורבנית ולצמיחה כלכלית במשק? יותר מ-20 שנה. כל אחד זורק את זה על הבא אחריו. ואז מה קורה? יש תקלות, יש נפילות של מתחים, יש מצב של אי אספקה, יש משך זמן רב עד שמחברים את אותם גורמים שכבר קמו ורוצים לתפקד ואין להם חשמל בנמצא. הדברים האלה לא נעלמים. אתה יכול לכסות מה שאתה רק רוצה מתחת לשטיח, אבל בסוף זה יוצא החוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לרכוש מלאי מסוים והם לא מוכנים לתת לך את המימון? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי לא מוכן לתת לך את המימון? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> רשות החשמל ואגף התקציבים. כל רגע הם משנים את עמדתם. פעם אחת זה השוטר הטוב, פעם אחת זה השוטר הרע. יש מקורות, כמו מכירת אשכול בבוא העת. רק בזכות חברת החשמל תושבי מדינת ישראל ייהנו, אם בצורה עקיפה או ישירה, מעוד שני מיליארד שקל. אנחנו לקחנו את הסיכון, לקחנו את היוזמה, הרצנו את זה. גם אם תמכו בנו אחר כך, אנחנו עשינו את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מאיר, תציג את המטלה שרוצים להפיל עליכם, את העניין של הדרישה של הרכש הזה, על מה הוא עומד, ומה אתם צריכים מבחינת התקציב. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> שיפסיקו להיכנס לנו לנשמה, שיפסיקו לבקש לנהל אותנו. אם אין להם מה לעשות שיחפשו עבודה אחרת, שלא יבוא וידחפו את עצמם למקום לא להם. הרגולציה והבירוקרטיה הורסות כל חלקה טובה במערכת. אם תדע כמה גורמים עוטפים את חברת החשמל אתה פשוט לא תאמין. זה רשות החשמל ומינהלת החשמל בתוכה, זה משרד האנרגיה, זה אגף תקציבים, זה רשות החברות הממשלתיות. כל מי שרק מסתובב רוצה להיות חלק מהעניין. איך אפשר לעבוד? יש לנו דירקטוריון שנבחר כדת וכדין, עושה עבודה שהיא לעילא ולעילא, ויש הנהלה מקצועית שעושה את המוטל עליה דרך קבע. מה אנחנו צריכים עוד אלף ואחד גורמים? אם משעמם להם ניתן להם משהו אחר לעסוק בו. יש גבול לכל דבר. אם כחלק מעם ישראל אנחנו נדרשים כרגע לרכוש ציוד בגלל המלחמה ובגלל ההכנות לקראת פתיחת המערכה בצפון, אנחנו צריכים לקבל מיד גיבוי של העלות הזאת, בדיוק כמו שקורה בכל גוף אחר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רשימת הרכש מוכנה, מסודרת? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> על כמה היא עומדת? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> ערכנו שלוש קטגוריות: אחת שהיא חשובה, אחת שהיא חשובה מאוד, אחת שהיא קריטית. נתנו להם גם את האותיות a,b ו-c. מה בגדול אנחנו אומרים? הרי אנחנו לא רוכשים משהו חדש, אנחנו רוצים רק להצטייד במלאי לשעת הצורך. אם בימי שגרה המלאי עומד על ארבעה וחצי חודשים, ביקשנו את a, שהיא הפחות קריטית, להעלות לשישה חודשים. תגידו אם נראה לכם הגיוני או לא הגיוני. הכוונה היא להגדיל את משך הזמן שהמלאי יוכל לתת מענה לצרכים שנידרש להתמודד איתם מבחינה מקצועית. מה, זה בשבילי? זה בשביל עם ישראל, זה דבר לאומי ממדרגה ראשונה, זה לא פחות חשוב מאמל"ח. אם אין חשמל כל בר דעת מבין מה המשמעות של הדבר. אנחנו רוצים, כדי לאפשר לחברה לתפקד גם ביום שאחרי, שלא יובילו אותנו למצב של עברי פי פחת, שלא יובילו אותנו למצב של חנק, שלא יובילו אותנו למצב שאנחנו נהיה מחזרים על הפתחים ונבקש נדבות כדי לתפקד בצורה שוטפת. זה לא יהיה, וזה לא מעניין אותי אם זאת רשות החשמל או אגף התקציבים. הם יכולים לקבל איזו החלטה שהם רוצים. הם יכולים גם לקבל החלטה שאישה יולדת אחרי 12 חודשים. אנחנו לא מסוגים לעשות את זה, יש גבול לכל דבר. במקום שנתמקד בעיקר אנחנו צריכים ללכת ולהיות איתם בישיבות על גבי ישיבות, עם אלף ואחד דרישות. אף אחד הרי לא מעלה על דעתו שאנחנו נקנה משהו שאנחנו לא צריכים. יש עלינו בקרה ופיקוח מכאן עד להודעה חדשה. אנחנו נותנים דין וחשבון לבורסה, אנחנו חברה מאג"חת, לכן ממילא יש לנו גילוי נאות, ממילא אנחנו מפרסמים את הכל בזמן אמת. אנחנו נותנים דין וחשבון לכל מי שרלוונטי לעניין הזה - ובעיקר לציבור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מאיר, אתה יכול להגיד על איזה תקציב הרשימה הזאת מדברת? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אנחנו ערכנו אותה עוד הפעם. פעלנו על בסיס בית שמאי ולא בית הלל. מדובר על בסביבות 600,700 מיליון שקל. בהתחלה זה עמד על מיליארד, מיליארד מאתיים, אבל כיווצנו כדי לא ללכת ולצרוך כרגע את מה שאפשר לדחות, זאת מבלי לפגוע ביכולת של חברת החשמל לתפקד בעת מלחמה שאנחנו, לצערי הרב, מצויים בה כעת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ה-700 האלה הן תוספות מעל השגרה הרגילה? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> בוודאי, אחרת לא הייתי קונה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מאיר, דיברתם פה על מטלה של דלק. אתה יכול להגיד לנו במה מדובר? << אורח >> שלמה ארביב: << אורח >> עדיף לא להיכנס לזה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> חברת החשמל היא חלופה לבנק ישראל, היא חלופה לצרכים אחרים בנושאים אחרים, במקומות אחרים, והיא תיתן את המענה לאגף תקציבים. זה הסיפור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם אני מבין נכון, את היתרות בחשבון שלכם אתם רוצים לווסת למקום אחר, להסיט למקום אחר, ויש לכם גם דרישה תקציבית של 600,700 מיליון. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> זאת לא דרישה תקציבית. אנחנו לא רוצים שום דבר שהוא לא סביר, מידתי, הגיוני ונורמטיבי. אנחנו מגייסים כסף כחלק בלתי נפרד מההתנהלות השוטפת, הפיננסית והתקציבית של חברת החשמל. כך עובדת כל חברה, כמובן ביתר שאת חברת החשמל. יש לנו הוצאות שבשגרה אינן קיימות. אנחנו לא רוצים כתוצאה מהצורך להתמודד איתן להוביל את חברת החשמל למצב שהיא לא תוכל לתפקד יום אחר כך. זה אומר שאנחנו צריכים לקבל מענה מיידי לאותן הוצאות. זה טבעי, זה מוצדק, זה נכון. הסיפור הוא הניסיון הנואל לקחת את חברת החשמל ולנצל את היכולות לטובת אינטרסים אחרים של אגף התקציבים. לא יכול להיות, זה לא הגיוני. יש גם דירקטוריון שיאמר את דברו בנושא הזה. אנחנו לא נושיט יד למצב שעלול להביא בסוף לנזק לתושבי המדינה. אם חברת החשמל לא תוכל לתפקד מי שיהיה הניזוק הראשון אלה תושבי מדינת ישראל. שאגף תקציבים ינהלו את עצמם, לא את חברת החשמל. יש דירקטוריון, יש את רשות החברות הממשלתיות, יש הנהלה שמתפקדת היטב, מוכיחה את עצמה על בסיס העבר הלא רחוק ועל בסיס העתיד. שפשוט יפסיקו ללכת ולהיות אדונים של גוף שאף אחד לא הסמיך אותם להיות שם. הם רוצים? אין בעיה, יש לנו חוסר בכוח אדם, שיבואו לעבוד. וואלה, אני אשים אותם על במות הרמה, אני אוציא אותם לשטח להחליף כבלים כדי שיראו מה קורה כשיש מטחים מעל הראש שלהם ואין להם לאן ללכת. אנחנו לא בנק של אף אחד. אנחנו מתנהלים בצורה אחראית בפן המקצועי ובפן הפיננסי השוטף. אם יש הוצאות עודפות שאף אחד לא תכנן אותן שאנחנו נדרשים אליהן, כמובן שאנחנו מיד צריכים לקבל את ההוצאה הזאת חזרה כדי לא לפגוע ביכולתה של החברה לתפקד. מה הם באים ואומרים? יש לכם מספיק כסף. הם באים ואומרים שמה שאנחנו אומרים הוא לא נכון, שאנחנו עשירים, שיש לנו מאיפה לתת. קודם כל, קל להגיד, זה מזיז את מיתרי הקול. שיבואו ויראו מה קורה בשטח. הם ניזונים מטבעות אקסלים כי הרי הם יודעים יותר טוב מכולם, הם נמצאים למעלה, הם הריבון. בואו נניח שיש לנו עכשיו שני מיליארד שקל עודפים. מה אנחנו עושים איתם? לוקחים את זה אלינו? מה, אנחנו משקיעים את זה בגידול של בננות בשטחים? אנחנו לוקחים את הכסף הזה לשיפור המערכת שהוזנחה במשך עשרות שנים, לטובת עם ישראל. זה מה שהם לא מבינים. כשיהיו צרות הם לא יהיו, כל אחד כבר יעבור לתפקיד הבא שלו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שיש כאן אמוציות, זה בסדר, ואני מבין שיש כאן עניינים של חיי אדם. אתה צודק, המנכ"ל, שאתה אומר שהמדינה לא יודעת מה זה רשות והיא רק יודעת שיש חברת חשמל. האזרחים חיים עכשיו בתקופה שבה הרבה אמיתות שאמרו להם התבררו כלא נכונות. אומרים לנו, האזרחים, שנערך לתאורת חירום וכיוצא בזה. מה הסיכוי שנמצא את עצמנו במדינת ישראל בתקופה הקרובה בלי חשמל? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אנחנו עושים בדיוק את מה שאמרת כדי למנוע את מה שחס וחלילה עלול להיות. זו הסיבה שאנחנו רוצים להצטייד, להיות עם מלאי מתאים על כל צרה שלא תהיה. אנחנו רוצים ציוד מתאים שאפשר יהיה איתו להיות בשטח ולתקן גם תחת אש את אותם כלים שנקרעים, את אותם שנאים שנדפקים, את כל אותם דברים שלשמחתי גם ברוכי וגם יושב ראש הוועדה ראו בעיניים שלהם מקרוב. היה איתנו גם יום אחד מנכ"ל משרד האנרגיה, קובי בלישטיין, תחת מטח של טילים בשדרות. כשהוא חזר מהמחסה הוא אמר לי: "שפיגלר, מה שאתם צריכים תיקחו", כי הוא ראה בשטח במה אמורים הדברים. הוא לא נמצא במגדל השן. לצערי הרב זה לא רק כלפי שירות המדינה, זה נכון גם למקומות אחרים. אנחנו עושים את הכל על בסיס הנחיות הדירקטוריון, מדיניות הדירקטוריון, כדי שמבחינת חשמל תושבי מדינת ישראל יוכלו להיות רגועים ולהתעסק בדברים אחרים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> וזה מה שאתה צריך מאיתנו? אנחנו רוצים לעזור שהדבר הזה יקרה. אם תרחישים מאוד קיצוניים יקרו אנחנו רוצים שיהיה לך את מה שצריך בשביל להתמודד עם זה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> מאה אחוז. לשם כך אנחנו לא צריכים לשאת בעול פיננסי. זה לא צריך להיות חלק משגרת ההתנהלות של חברת החשמל. אנחנו ממלכתיים לא פחות וציוניים לא פחות מכל אותם רגולטורים. אנחנו מבינים מה המשמעות של אחריות כלפי הציבור. אנחנו לא רוצים להיות במצב של חנק מבחינת תפקודית כתוצאה מזה שאנחנו כרגע נדרשים להוצאות נוספות. אנחנו לא רוצים את הכסף עכשיו. בשנת 2024 יהיה מאיפה. על זה גם דיברנו עם אגף התקציבים. הבעיה שכל פעם הם כמו מטוטלת שנעה מצד לצד. אנחנו רוצים שהדברים יהיו ברורים, נמאס לנו להיות במצב של חוסר ודאות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כרגע יש משהו שנתקע? לא מוזמן ציוד בגלל כל מיני סיבות? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אנחנו צריכים לגייס כסף. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ועד אז אין את ההזמנות? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כדי לרכוש ציוד אנחנו צריכים כסף. אנחנו בהתנהלות השוטפת מגייסים באג"חים כסף. אנחנו רוצים שהגיוסים יצליחו, אנחנו רוצים שמה שנדרש יהיה בנמצא, כדי שנעשה את מה שהציבור מצפה מאיתנו. << אורח >> שלמה ארביב: << אורח >> חברת החשמל היא חברה תהליכית שבנויה מתהליכים סדורים. יש לנו ועדה מיוחדת להיערכות בחירום. הכל בנוי על תהליכים שבנית לפני כן. אם בנית תהליכים בריאים ונכונים אתה יכול לעמוד בהם. בשלושת השבועות האחרונים טיפלנו והחזרנו את החשמל, אבל יש תרחישים יותר קשים שצריך להיערך אליהם. שפיגלר למד משם, בא עם נתונים לדירקטוריון, והדירקטוריון אישר את זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם חושבים שבתוך החברה הכל בסדר ושיש משהו חיצוני לחברה, שזה הרגולטורים, שמונע מכם להתקדם עם זה. << אורח >> שלמה ארביב: << אורח >> יש ויכוח עם הרגולטורים. << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> אני באמת מזדהה עם חברת החשמל ועם כל המשפחות על ההרוגים שהיו, ואנחנו גם ביקשנו את דקת הדומייה בישיבת הדירקטוריון שהייתה. אני מבדיל בין כל מה שחברת החשמל עשתה בעוטף עזה, והיא עשתה דברים מופלאים בעוטף עזה, אני אומר את זה גם פה וגם בדירקטוריון חברת החשמל - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה יכול להגיד מבחינת רשות החשמל מה היחסים, מה הסמכויות, מה הקשר? << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> רשות החשמל היא הרגולטור המרכזי במשק החשמל, היא קובעת אמות מידה, תעריפים, החלטות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אחריות על העובדים יש לך? << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> לא. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע שהם היו בשטח בלי שום מיגון? << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> כן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה חי עם זה טוב? << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> זו לא החלטה שלי אם יהיה מיגון או לא יהיה מיגון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מאשר להם רכישת מלאי? << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה מאשר להם? << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> יש החלטות ממשלה בעניין חירום. יש תהליך מאוד סדור לגבי איך עובד חירום. הרשות העליונה הנחתה להשלים את כל ההיערכות בהתאם לכל החלטות הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה החלטת הממשלה אומרת? << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> אני לא יכול לפרט בנושא של המלאים. כל הדיון נערך כדי להמשיך אספקה רציפה של חשמל לכמה זמן שצריך, לכמה זמן שהוגדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר שיש החלטות ממשלה, אבל חברת החשמל אומרת לך שאם הם לא ירכשו את המלאי הזה הם לא יוכלו לספק את השירות בזמן חירום. << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> הדבר הזה מאחורינו. התווכחנו אולי שבוע, אבל בסוף זה קרה, מצאו את הכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר לך שזה לא נכון. << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> בסדר, גם אני אומר שהרבה דברים שהוא אמר הם לא נכונים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הדיון הזה לא רציני. לא יכול להיות שמנכ"ל חברת החשמל אומר שהוא לא עשה את ההזמנות כי הוא לא קיבל תקציב, ואילו אתה בא ואומר שסגרתם את זה אחרי ויכוח של שבוע. זו סיטואציה שעלינו לא מקובלת, היא לא סבירה. << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> נשב אצלכם במשרד ונסביר את הכל. אני לא רוצה לפרט ולא יכול לפרט בגלל שהסוגיות מאוד רגישות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר שאם הוא לא רוכש את המלאי הוא לא יכול לספק את השירות בזמן מלחמה, ואילו אתה אומר שהנושא הוסדר. << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> הוא דיבר על נושא אחד, אני עניתי על נושא אחר. כל הוצאות המלחמה יוכרו לחברת חשמל, ואנחנו נעשה הכל כדי שהכסף יחזור אליהם כמה שיותר מהר. את כל רשימות המלאי הוא יכול לרכוש, הוא לא תלוי בנו. הוא לא שואל אותי כמה לרכוש ומתי לרכוש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר שאין לו תקציב. << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> אני לא נותן תקציב, כי אין לי תקציב. רשות החשמל נתנה את כל התמיכה. הרשות נתנה את כל התמיכה שהיא יכולה, את כל הניירות. הם מבקשים לעזוב את הרגולטורים, אבל על כל פינה הם מבקשים נייר. אנחנו מוציאים נייירות בסיטונאות, גם על מיליון שקל. אנחנו נכיר ונאשר כדי שזה יזרום, למרות שהם לא היו חייבים לבקש את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתנאי שהם יעשו גיוס. << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> זה לא קשור. אין שום תנאים בעניין הזה. אנחנו עושים את כל הדברים הנדרשים כדי שההיערכות תוכל לקרות. לא רק בגזרת חברת חשמל, אלא בעוד גזרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים עכשיו על חברת החשמל. << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> בסדר, אבל יש עוד גזרות במשק החשמל, היא לא היחידה. אנחנו מנסים לקדם את כל המשק בעניין הזה. דוגמה אחת שהתפרסמה זה הרישיון שהשר העניק לחברת רוח כשהיא סיימה את בדיקות הקבלה שלה כדי שיהיה לנו עוד כושר ייצור בעולם האנרגיות המתחדשות. גם זה קרה תוך כדי הלחימה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה לא אישרתם את זה קודם? << אורח >> אמיר שביט: << אורח >> כי היו צריכים לסיים את כל בדיקות הבטיחות בעניין. משק החשמל זה לא רק חברת חשמל, זה משק רחב, משק משמעותי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כל האנרגיה החלופית זה בקושי חצי אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עוצר את הישיבה. נעשה הפסקה של 20 דקות - ונהפוך את הדיון הזה לחסוי. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>