פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/10/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 149
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"ד (10 באוקטובר 2023), שעה 9:44



סדר היום:
 << נושא >> תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התשפ''ד-2023 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב
ארז מלול


מוזמנים: 
	רפי רכס
	–
	סגן היועמ"ש לבתי הדין הרבניים

	יהודה גוטמן
	–
	יועץ מנכ"ל בתי הדין הרבניים

	
	
	

	
	
	


משתתפים באמצעים מקוונים:
	יעל בלונדהיים
	–
	רפרנטית, משרד המשפטים

	אהובה יששכר
	–
	יו"ר ועדת בתי דין רבניים, לשכת עורכי הדין

	קמילה אביגיל מיכמן
	–
	מנהלת היחידה לקידום מדיניות ציבורית וחקיקה, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה




ייעוץ משפטי: 
ד"ר גור בליי

מנהלת הוועדה:
פלורינה הלמן

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות 




 << נושא >> תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התשפ''ד-2023 << נושא >>  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אתם תסלחו לי שאני לא אגיד בוקר טוב. אנחנו היום נמצאים ב-כ"ה בתשרי תשפ"ד, בנושא תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ד-2023. מדובר בתקנות שנועדו לעשות את מה שכבר מתרחש בבתי המשפט ובערכאות דומות, ששם פשוט לא צריך אישור ועדה, והתקנות הללו, על פי חוק זקוק אישור ועדה, ולכן אנחנו מקיימים את הדיון החריג הזה. לפני תחילת הדיון אני רוצה להגיד משפט בפרק תהילים. פרק תהילים יהיה קצת ארוך, אז תסלחו לי על כך, ותהיו איתי בסבלנות. אתם יכולים להצטרף, זה יהיה תהילים פרק י"ח. יהיה הרבה מאוד זמן, בעזרת השם, לדיונים, לוויכוחים, לתחקירים. 

אנחנו היום, כולנו, האויבים שלנו לא מכירים בהבדלים בינינו. בשטחי הכינוס בדרום, בצפון, במרכז, בכל מקום, ובכל מקום שהם, החיילים שלנו לא מכירים בהבדלים שלנו. אותם לא מעניין כמובן, לא את האויבים שלנו ולא את האוהבים שלנו, לא מעניין איזה פתק שמנו בקלפי, לא מעניין את מי אנחנו חושבים שמתאים להיות ראש ממשלה, ואפילו אפילו לא מעניין מה אנחנו חושבים על מערכת המשפט. אותם מעניין דבר אחד – להשמיד אותנו. ואותנו מעניין דבר אחד – לנצח. ולכן, את כל ההבדלים נשים בצד, את כל הוויכוחים נשים בצד, ונפעל, בעזרת השם, ביחד, ונעשה ונצליח. 

"(א) לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד יְהוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַיהוָ֗ה אֶת־דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְהוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל. // (ב) וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְהוָ֣ה חִזְקִֽי. // (ג) יְהוָ֤ה ׀ סַֽלְעִ֥י וּמְצוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צ֭וּרִי אֶֽחֱסֶה־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן־יִ֝שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי. // (ד) מְ֭הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמִן־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ. // (ה) אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־מָ֑וֶת וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי. // (ו) חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת. // (ז) בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו. // (ח) וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ. // (ט) עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן ׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֝חָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ. // (י) וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו. // (יא) וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ. // (יב) יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים. // (יג) מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ. // (יד) וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם ׀ יְֽהוָ֗ה וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ. // (טו) וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝ב וַיְהֻמֵּֽם. // (טז) וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ. // (יז) יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים. // (יח) יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי־אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי. // (יט) יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם־אֵידִ֑י וַֽיְהִי־יְהוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי. // (כ) וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי. // (כא) יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי. // (כב) כִּֽי־שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי. // (כג) כִּ֣י כָל־מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא־אָסִ֥יר מֶֽנִּי. // (כד) וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵעֲוֺנִֽי. // (כה) וַיָּֽשֶׁב־יְהוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו. // (כו) עִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם. // (כז) עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל. // (כח) כִּֽי־אַ֭תָּה עַם־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל. // (כט) כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי. // (ל) כִּֽי־בְ֭ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד וּ֝בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר. // (לא) הָאֵל֮ תָּמִ֪ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ. // (לב) כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֝֗וּר זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ. // (לג) הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי. // (לד) מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי. // (לה) מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי. // (לו) וַתִּתֶּן־לִי֮ מָגֵ֪ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי. // (לז) תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי. // (לח) אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב עַד־כַּלּוֹתָֽם. // (לט) אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא־יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי. // (מ) וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי. // (מא) וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם. // (מב) יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־מוֹשִׁ֑יעַ עַל־יְ֝הוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם. // (מג) וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם. // (מד) תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֪יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי. // (מה) לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ־לִֽי. // (מו) בְּנֵי־נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם. // (מז) חַי־יְ֭הוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי. // (מח) הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי. // (מט) מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי. // (נ) עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה. // (נא) מַגְדִּיל֮ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם‬‬‬‬‬‬."

בעזרת השם נעשה ונצליח. אנחנו נאחל מפה הצלחה וניצחון לכל חיילנו בכל מקום שהם. אנחנו נזכיר שגם מנהל הוועדה הקבוע היום לא פה כי הוא מגויס למילואים, וגם ידיו, בעזרת השם, יצליחו במלחמה באויבנו יחד עם כל שאר החיילים שאיתו. 

אתמול ביקרתי יחד עם ארז, היינו שם ביחד, במרכז החללים. עומדים שם בחוץ ובפנים. ממתינים לבשורה המרה ועובדים יחד. עומדים שם בחוץ ובפנים כולנו. כולם כולל כולם, בלי הבדל. דתיים, חילוניים, מסורתיים. גם מבני העמים האחרים אשר איתנו שגם הם נפגעו. כולם, כולם עובדים ביחד לטובת הניצחון. כולם מתאבלים על הנופלים ויוצאים מיד באותה עת למלחמה, כדי להחזיר אותנו לאיפה שאנחנו צריכים להיות, ולנצח ולייצר את הדבר שכולנו, כולנו צריכים אותו – ניצחון מלא על האויבים שלנו, בטחון מלא לנו ולאנשינו, ובעזרת השם כולנו נעשה ונצליח. חברי כנסת.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

ארז, אתה רוצה לפניי?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

כן, טוב. בוקר טוב, אני מצטרף לדברי יושב הראש, לאחל לכוחותינו הצלחה בסייעתא דשמיא. וכמובן לראש הממשלה וכל צמרת הביטחון, הקבינט, שהשם ינחה אותם בעצה טובה לטובת עם ישראל. אתמול השתתפתי בהלוויה בערב של הנרצח עמית כהן. בן 24 שנרצח עם בת זוגו. ואין, הלב כואב לראות את המשפחות ואת הכאב, איך נפל עליהם רעם ביום בהיר, הצרה הזאת. היו זוג לפני חתונה ממש. וכמו שאמר יושב הראש, הרוצחים, פראי האדם האלה, כשהם יורים הם לא מבחינים במי הם יורים. העיקר שיהיה יהודי. לא משנה אם הוא אזרח ישראל, לא אזרח ישראל, ימין, שמאל, חרדי, דתי-לאומי, וגם ערבי. העיקר שהוא יהיה מהארץ שלנו. ולצערי גם אין בית אשר אין בו מת. אין, ואני מתכוון לזה, שאין, מרוב הרוגים, אין דבר כזה שאתה לא מכיר את המשפחה או נתקל בחבר או בשכן. זה משהו, באמת אירוע מצמרר. 

ואני פה חייב גם, אתמול הייתי עם יושב הראש שמחה, במחנה שורה, בזיהוי גופות. ויש שם עבודה, אתה רואה את עם ישראל בתפארתו. בשעה כזאת קשה, איך הם נותנים מעצמם, 24 שעות, ומנסים להקל על המשפחות ולדאוג לכבוד המת. וגם בל נשכח את כל עמך ישראל, אני מקבל פה סרטונים של התנדבויות שונות בכל מיני נושאים. בהכנת אוכל, הבאת מצרכים, תפילות, התגייסות, תרומות. מהארץ, מהעולם. זה משהו, זה עם ישראל בתפארתו באמת. עולם חסד ייבנה, פשוטו כמשמעו. אני מאחל גם בסוף לפצועים, יש אלפי פצועים, רפואה שלמה. והקמנו חמ"ל פה בכנסת בצורה באמת אלמנטרית, התנדבותית, כדי לעזור לפניות. ואנחנו מקבלים עשרות פניות ממשפחות ואנחנו עושים ככל שביכולתנו פה, חברי הכנסת. 

אתמול שמחה גם העלה כמה נקודות מאוד חשובות בביקור מול המשטרה, מול הצבא. והנקודות האלה נפתרו. ומה שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו נבחרי ציבור למען הציבור. ובשעות כאלה אנחנו כולנו 24/7 למען הציבור. הציבור צריך להתקשר אלינו, יפנה אלינו, ונעשה ככל שביכולתנו לעזור. תודה רבה ובשורות טובות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

חשוב לומר, ארז, בהקשר הזה, לא יודעים כי אנשים, ברוך השם, עושים את זה בלי לתת פרסום – הוקם מטה שבו חברים כל חברי הכנסת. קואליציה, אופוזיציה, מובילים אותו, עובדים על פרויקטים ביחד בלי הבדלים, לפתור בעיות, לתת מענים, לגייס תרומות. כל מה שנדרש. וחברי הכנסת, כל אחד מביא את כל כולו, מה זה את כל כולו, 200%, מכל המפלגות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אתמול קיימנו ישיבת זום בשעות מאוחרות לגבי כל מיני נושאים, ובאמת האחדות פה, נקודה נכונה שהזכיר יושב הראש, שיתוף הפעולה פה בין הקואליציה לאופוזיציה זה משהו שבאמת צריך לספר לעם. כשהעם רואה אותנו באחדותנו הוא מרגיש כוח, זה נותן לו תקווה. בזמנים כאלה, עתות חירום כאלה, העם מאוחד גם מבחינת הפוליטיקאים ונבחרי ציבור, וזה נותן כוח ועשייה לעשות עוד. איש את אחיו יאמר חזק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אדוני יושב הראש, אני רוצה להבהיר משהו קודם כל לעם ישראל. אנחנו כאן לשירות הממשלה, אנחנו חברי כנסת, אנחנו כאן מתכנסים היום כי צריך לחוקק תקנות שיאפשרו למשרדי הממשלה להתנהל גם בעת מלחמה. זה קודם כל שיובהר. מעבר לזה אני רוצה לומר לעם ישראל את הדברים הבאים. ממשלת ישראל, אני מבקשת מהשרים לצאת מהשקט שהם נמצאים בו, להסביר ולדברר מידי יום מה קורה. ואני מבקשת לומר את הדבר הבא – חמאס מתגלה בכוח שיום אחד אנחנו נתהה אודות הכוח הזה ואודות התופת שאנחנו נמצאים בה. ואנחנו נמצאים בתופת ואני לא מתכוונת ליפה את זה. כי אם אנחנו נייפה את זה, אנחנו נשכח שעם נבל צריך להתנבל. ואני פונה פה ומבהירה, לפני שמישהו מדמיין לרגע להכניס כוחות קרקעיים לתוך עזה, אני מבקשת לשכוח ולזנוח את הנרטיב שחומל על בלתי מעורבים. אין יותר בלתי מעורבים, כולם מעורבים. מחזיקים לנו נשים, ילדים, חיילים. מתים וחיים. ובאכזריות בלתי נתפסת. 

שחברי הממשלה יצפו בסרטונים. אנא מכם, זכרו שדמם של חיילנו סמוק יותר, דמם של אזרחינו סמוק יותר. בטחון מדינת ישראל היא הערך העליון והחשוב ביותר. ושידע עם ישראל שיש כאן חיזוק ואחידות דעה. אתמול אנחנו שעות בוועדת חוץ ובטחון של הכנסת. אחידות דעה בין קואליציה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, אסור לדבר על ועדת חוץ וביטחון עכשיו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שנייה, בין קואליציה לאופוזיציה, בהקשר הזה. לחזק את ידי מגיננו ואת ידי כוחות הביטחון. כל השאלות, נהיה מספיק אמיצים לשאול לאחר שנצא מהמערכה הקשה והכואבת הזו. אנחנו לשירות הממשלה ולשירות האזרחים. אנחנו זמינים כל הזמן. הוואטסאפ שלנו זמין כל הזמן, אני עונה באמת למאות הודעות מידי יום. העוזרים שלי, באופן אישי, נמצאים בצווי 8. כמו הבן שלי וכמו אח שלי. אני מבקשת פה לחזק את כוחות צה"ל. אנחנו מאחוריכם בכל דבר שתעשו, בגיבוי מוחלט ושלם. ושנזכור את אכזריות האויב. את ההתנהלות המתעללת שלו. כדי שזה יהיה המנוע החזק ביותר שיש לנו לפעול בכל הכלים שיש לנו, ויש לנו כלים. לא עוד ממה שהכרנו, אלא אחרת לגמרי. לרסק ולשטח את עזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי. תודה, טלי. כמובן אנחנו דיונים ביטחוניים עושים בוועדת חוץ וביטחון, ושם גם דנים ביכולות, בכלים ובמה עושים. לא לזה התכנסנו. אבל אני חושב שכדאי שנחזור לנושא הדיון, אבל גם לאמירה הברורה שכולנו, כולנו, כולנו חייבים להיות בשלב הזה בעיקר מאוחדים ולפעול ביחד עד הניצחון. מי מציג את התקנות? 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בוקר טוב, רפי רכס, סגן היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים. למעשה, אין תקנות מוסדרות לשעת חירום ובשביל זה אנחנו מתכנסים. ההסמכה היא נמצאת עקרונית בחוק הדיינים, רק צריך ליצור את התקנות שמייצרות את זה, וזה מה שאנחנו עושים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

התקנות האלה לא היו קיימות?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

משרד המשפטים נמצא בזום. 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אחרי זה אני גם אתייחס, בשביל להסביר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אה, אוקיי, זה היה נשמע שסיימת פשוט.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, כן, לבינתיים אני סיימתי, יעל תציג.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי. אז אפשר להעלות את יעל בזום.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

 כן, בוקר טוב. יעל בלונדהיים, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. החוק הזה נועד בעצם לאפשר את ההפעלה של בתי הדין הרבניים במצב חירום. וזה דומה לדרכי ההפעלה המקובלות בבתי המשפט ובבתי הדין הדתיים האחרים, שלהם יש תקנות כרגע בתוקף. התקנות שאנחנו מבקשים להתקין הן מכוח סעיף 27 לחוק הדיינים, שנדרש לפיו אישור וועדת חוקה. בעצם מוצע כאן לקבוע שההחלה של ההוראות, של התקנות, יחולו, יהיו מותנות בפרסום הודעה של השר לשירותי דת על קיום מצב חירום מיוחד, ובתקופת ההודעה יהיה אפשר לקיים דיונים בשורה של נושאים דחופים וחריגים שמופיעים בתקנת משנה 3. יש תקנת משנה 3ד, שבעצם מאפשרת לראש בית הידן לקבוע שבעניינים מסוימים שלא נמנים עם הרשימה, יהיה אפשר לקיים דיון, ובעניינים שכן נמנים יהיה אפשר לא לקיים דיון. שוב, בהתאם לנסיבות ולחריגות.

כמו כן, אחד הסעיפים המוצעים קובע שבתקופת תוקפה של ההודעה לא יבואו במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין. גם פה אנחנו, חשוב לנו התיקון הזה כדי לסנכרן עם יתר הערכאות האזרחיות וגם הדתיות כדי לא לפגוע במרוץ הסמכויות ובכל מיני סדרי דין ותקופות שמנויים בחקיקה. יש נושא אחרון, שהוא הנושא של האגרות, שלפי ההצעה יהיה אפשר לא לשלם את האגרה לפני תחילת ההליך, ככל שמוגשת בקשה בעניין הזה לבתי הדין הרבניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי. היועץ המשפטי לוועדה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אני רק, כמה מילים לגבי, להרחיב טיפה את ההקשר כי זה יהיה רלוונטי לדיון, ממש בקצרה. הסיבה שהוועדה נדרשת לאשר את התקנות האלה זה שבעצם בתי הדין הרבניים, הערכאה היחידה שאין תקנות בתוקף. לגבי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, ב-1991, ככל הנראה בהקשר של מלחמת המפרץ, למיטב הבנתינו, התקינו תקנות כלליות שחלות באופן קבוע לגבי בתי משפט, בתי דין רבניים. ומכוחן, כשיש מצב חירום, שר המשפטים יכול להוציא הודעה ומעביר את בתי המשפט לנוהל חירום. זה נעשה לאחרונה בקורונה. ב-2020 - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מה היה בבתי הדין בקורונה?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אז שנייה. על רקע הקורונה, ב-2020, הוציאו גם תקנות קבועות שחלו בבתי הדין הדתיים האחרים – השרעיים, הדרוזים. לגבי הנושא של בתי הדין הרבניים ההתנהלות הייתה קצת שונה כי היה צריך כן להגיע לוועדה. ובהתחלה לא היה, הכנסת לא פעלה, הייתה תקופה של פגרת בחירות וכל הלאה. בהתחלה התקינו תקנות שעת חירום, ואחרי שהתקינו תקנות שעת חירום באו לוועדה לאשר את התקנות ועל רקע העובדה שבאותו זמן הייתה, בעצם הוגשה עתירה לבג"ץ נגד התקנות של בתי המשפט, שאמרו שצריך לקבוע הוראה בחוק, לא מספיק הסמכה מפורשת. אז במסגרת אותו הליך המדינה קיבלה את הצעת בית המשפט, שבתוך שנה לאחר הקורונה תיבחן ההסדרה של הסמכות של הנושא הזה בחקיקה מסודרת. לא לגבי בתי הדין הרבניים, אלא באופן כללי. 

ולאור העובדה הזאת, התקנות בנושא של בתי הדין הרבניים, כשכבר הגיעו לוועדה, דובר שהן יהיו בתוקף לשנה והן פקעו. ולכן בעצם נוצר מצב שבשונה מיתר הערכאות המשפטיות, פה אין לנו את התקנות, ולכן שר לענייני דתות, השר לשירותי דת לא יכול להוציא את ההודעה. ולכן בעצם אנחנו נאיר בכמה נקודות ונשאל, ניגע בנקודות שיש בהן סטייה, אבל בגדול המסגרת של התקנות היא מקבילה למסגרת של התקנות שחלות בבית משפט אחרים ובבתי הדין הדתיים האחרים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

יש עוד רכיב אחד שחשוב להזכיר, שבמענה לשאלה שלך זה מעניין, טוב, זה לא הנושא שלנו, רק אני מזכיר לגבי למה התכנסנו לפה, זה שבתי הדין הרבניים הם היחידים שצריכים בשביל תקנות סדר הדין שלהן, אישור של ועדת חוקה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אישור ועדת חוקה, כן. 

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

יכול להיות שהבעיה היא, לגבי בית המשפט, לא צריך.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בסדר, אבל שוויון תמיד צריך בין הערכאות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, אז באמת את הנושא הזה צריך לפתור, ואני חושב באמת מה שרמז פה עורך דין בליי, השוויון צריך להיווצר בצד השני. זאת אומרת, סיטואציה של תקנות סדרי דין של ערכאות אחרות לא מוסדרות באמצעות פיקוח פרלמנטרי, זה מעורר בעיה מאוד קשה שאנחנו, אבל זה לא, את זה לא נפתור היום. בסדר גמור, אנחנו אמורים להקריא את התקנות?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

רק נקודה אחת, טוב, תוך כדי הקראה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, יש פה אמירה שבתי הדין תמיד עומדים מאחורה בכל הנושאים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא, אז אני אומר - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

זה לא העת הזאת לדון בזה, יושב הראש, אבל לפרוטוקול חייבים להגיד את זה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רגע, בזום, יש איזושהי בעיה בזום.

 << אורח >> פלורינה הלמן: << אורח >>  

כן, כן, אנחנו מטפלים בזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז אני אומר, אנחנו נקריא את התקנות. אני, טוב, כשנגיע לסעיף הרלוונטי אני אגיד משהו, אבל בואו נתחיל.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

בסדר, רק נקודה אחת נוספת, בהמשך למה שאמרתי לגבי בזמנו העתירה לבג"ץ וההסכמה של המדינה, ובהמשך לסיטואציה שבה באמת לא היו תקנות קבועות בנושא של בתי הדין הרבניים, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שנועדה לעגן בחוק בעצם את ההסדר הזה. היא לא עברה עדיין קריאה ראשונה אבל היא הונחה על שולחן הכנסת בראשית יוני. לא ממשלתית. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

ממשלתית.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

היא הונחה בראשית יוני, הצעת החוק הממשלתית, שבעצם אמורה לקבוע את ההסדר הזה בחקיקה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

וסד הזמנים הוא די קצר כי זה תשעה חודשים וצריך לעשות את זה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אז אני אקריא את התקנות ואז אולי באמת נתייחס. היה, גם אתם רציתם - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

- - - אופוזיציה, או שהם מסכימים? סליחה שאני שואלת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הדיון תואם עם האופוזיציה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שואלת בגלל הקולגיאליות, כי אין פה אף אחד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא, לא. ברור, ברור. הוא תואם, ואני אומר, וכמו שאמרתי קודם בתגובה למה שארז אמר, לפי מיטב ידיעתי, חברי הכנסת פרוסים בסיוע בכל מקום בו הם נזקקים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, רק כדי לוודא שאנחנו לא עושים פה משהו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא, ברור.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כשאין פה נציגי אופוזיציה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא, הכל בסדר, זה מתואם.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

זה מתואם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הם עובדים כל הזמן. תוך כדי שאנחנו מדברים אנחנו עובדים איתם בקבוצות וואטסאפ לפתרון בעיות רבות וכולם מתואמים ומכירים. 

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

טוב, אני אקריא. 

תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023

בתוקף סמכותי, לפי סעיפים 13 ו-27(א)(1) לחוק הדיינים, תשט"ו-1955, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

ואני רוצה לציין שהועברו לוועדה האישורים על ההסכמה וההתייעצות לפי החוק. מעבר לזה אני אקריא, בגדול, הדברים מאוד-מאוד דומים לתקנות בית הדין הרבניים שהועברו בתקופת הקורונה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

טוב, אין בעיה, חייבים להקריא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא. הכל בסדר.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אני אשאל לגבי כמה נקודות ששונות או מול התקנות של הקורונה או מול התקנות האחרות ונשמח להתייחסות. 

	הגדרות
	1.
	בתקנות אלה - 

	
	
	
"בית דין" - בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול;

	
	
	
"חוק להסדר התדיינות" - חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014;

	
	
	
"מצב חירום מיוחד" - מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין;

	
	
	
"ראש בית דין" - כל אחד מאלה, לפי העניין:

	
	
	(1)
	לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך;

	
	
	(2)
	לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; - - -



 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

יש כמה, רגע, רגע, יש לי הערה. יש כמה אבות בתי דין. איזה הם? מי יקבע?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, בכל בית דין רבני אזורי יש אחד שהוא ראש אבות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא ראש אבות, אב בית דין כתוב. אב בית דין הרבני האזורי שבו הוא מכהן. אב בית דין. יש ארבעה אבות בתי דין, מכהנים כאבות. מי יקבע איזה אב בית דין יהיה במקום ראש אבות בתי הדין?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כתוב. כתוב "מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק...".

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

חכה, אני, רגע, פשוט לא סיימתי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

סליחה, סליחה. לא עברתי על זה אפילו.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ממשיך: 

	
	
	(2)
	- - מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם."



אוקיי? זה נתן תשובה. ו-"2.(א) – תקנות 3 עד 5 כולן או מקצתן", זה תכף התקנות האופרטיביות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כן.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

שתכף נקריא אותן. 

	החלת התקנות
	2.
	(א)
	תקנות 3 עד 5, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה).

	
	
	(ב)
	תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע.

	
	
	(ג)
	פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך ככל האפשר למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת.



התקנה הזאת היא בעצם מקבילה למה שקיים בבתי המשפט, רק ששם זה שר המשפטים ופה זה השר לשירותי דת. מעבר לזה ההסדר הוא אותו הסדר. אני כן אציין - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה, דרך אגב, זה משנה. לי זה לא משנה, אבל למה, דרך אגב, דווקא השר לשירותי דת?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כי הוא אחראי.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

הוא אחראי לבתי הדין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי, בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כי הוא אחראי על בתי הדין. גם כי הוא אחראי על בתי הדין וגם כי הוא אמור להתייעץ עם מועצת הרבנות הראשית לישראל. כלומר, הגורמים הרלוונטיים פה זה יחידת סמך שלו. 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בחוק הדיינים המסמיך, שמה הוא הסמך.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

הבנתי.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

עכשיו כן אנחנו נצא, פה כמובן זה באמת נעשה כמו בתקנות האחרות. כשנדון בחקיקה שמונחת על שולחן הכנסת, כן בעיננו עולה השאלה האם אין מקום שיהיה איזשהו גורם פרלמנטרי שמעורב בתהליך, ושזה לא יהיה רק, לא רק פה, אני מדבר גם בבתי המשפט וגם פה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בחוק.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן, לגבי החוק.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא בתקנות כרגע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה לחוק.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אבל שזה יהיה גם איזשהו פיקוח מעבר, על הרשות המבצעת, בעניין הזה. עכשיו זה הסעיף בעצם האופרטיבי שאומר, אני מתחיל בעצם ממה מתקיים ואחר כך אומר כל השאר לא מתקיים. אני רק, שתהיה לכם מסגרת כשאנחנו קוראים. 

	עניינים שבהם יקוימו הליכים
	3.
	(א)
	תקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן:

	
	
	
	(1)
	בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ ובקשות לביטול סעד כאמור;

	
	
	
	(2)
	בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות;

	
	
	
	(3)
	בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בעניינים האלה:

	
	
	
	
	(א)
	העברת ילד למסגרת חינוכית;

	
	
	
	
	(ב)
	טיפול פסיכולוגי בקטין;

	
	
	
	
	(ג)
	מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;

	
	
	
	(4)
	בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956;

	
	
	
	(5)
	בקשות דחופות לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, שנועדו למנוע עיגון;

	
	
	
	(6)
	הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;

	
	
	
	(7)
	בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין;

	
	
	
	(8)
	בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין;

	
	
	
	(9)
	סידור גט;

	
	
	
	(10)
	עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם.



 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שזה כאילו גורף מאוד, אבל בסדר. מה, מה הקטע?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני אתן הסבר פרקטי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כן.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

למשל, מה שיצא עכשיו זה שגם בתל אביב, אז עד שהתקנות האלה קיימות אז מנהל בתי הדין הרבניים נתן איזושהי החלטת ביניים שלא מתקיימים דיונים, אבל הדיינים באו לעבוד ובאו אנשים והסכימו. וברגע שמסכימים אז דיין יחיד יכול לדון. ואז אנחנו אומרים יש פה את המערכת שרוצה לתת שירות, יש פה את הצדדים שרוצים לקבל שירות, למה שלא לתת להם?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

יש לי בעיה עם זה, אבל אני לא שמה רגל פה, עם כל הכבוד. כי, אני אגיד לך למה. 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני אגיד לך למה. אם אנחנו בשעת חירום, אם אנחנו בעת חירום ובגלל זה אנחנו מקבילים עניינים, אז אני לא יכולה לפתוח דלת רק למתדיין שבמקרה הגיע ולדיין שבמקרה הגיע, כשיש אחרים שרוצים להגיש בקשות ורוצים להגיע ולהתדיין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

נכון, זה - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בסדר? עם כל הכבוד.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, כן, כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כמו שבעת חירום יש לי מעצרים בסדר, ואם במקרה אני אגיע ואני כבר אבקש על הדרך לעשות עסקת טיעון בתיק לא ייתנו לי, נכון? אפילו שאני שם ויש שופט שמוכן לעשות את זה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

את מדברת רם, דברי יותר רגוע.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, לא. זה בסדר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

נו די, אם הייתי רגועה היה לי בעל, נכון? אז כמה צריך להגיד לי את זה? די. די, נו.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, לא. הערה טובה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הערה טובה מאוד.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ניתן שתי נקודות להסביר את זה. חשבנו על זה, זה נכון. חשבנו על זה. העניין הוא כזה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

נכון, זה איפה ואיפה וזה מוריד את כל הרעיון של חירום.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, לא, לא, שנייה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, אבל מי שרואה את התקנות יכול לבוא לבית דין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה, שנייה. שנייה, ארז, תן לבעל המקצוע לענות.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בוא, אני אנסח ואחר כך אתה תשלים אותי בהסבר. זו הערה נכונה, חשבנו עליה. העניין הוא בנוי על שני מרכיבים. דבר ראשון, משרדי המזכירות לא יכולים להיות נעולים לגמרי כי אנחנו חייבים להיות פתוחים למקרי חירום, ואז כשנכנס אזרח, והוא כבר נכנס אני לא אוציא אותו החוצה, כשכל הצדדים מסכימים, ואני מדבר עכשיו על צדדים שנמצאים בתוך מערכת בעייתית של נישואין, שנייה אחת. ואנחנו יוצאים גם מתוך הנחה שאנחנו לא יודעים כמה זמן תיערך התקופה הזאת של תקופת החירום. אף אחד, אני חושב - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל אין את זה בבתי הדין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

במדינת ישראל, לא יודע כמה זמן חודשים זה ייערך, ולכן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רק שנייה, רק שנייה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

קודם כל, בגלל זה אנחנו כאן, אבל שנייה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בדיוק.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אתה בעצם רוצה ממני, אתה מכנס אותי פה כדי שאני אתן סמכות של שעת חירום, ואתה בצעם מאפשר פה פתח שיהיה איזה דיונים שהם רוצים. זה איפה ואיפה שאתם אפילו לא מדמיינים את זה. 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

יכול - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מי שקצת מקושר יגיד לא נורא, נבוא וניתן לכם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא, לא, לא. לא, שנייה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

יכול הדיין להגיד שלא. הדיין יכול להגיד שהוא לא.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

די. די כבר להתעצבן, ארז, תפסיקו כבר. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אני מתעצבן? 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

די.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

את יכולה להיות רגועה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל טלי - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

די, ארז, מספיק. כבוד עוד לא הרג את אף אחד, וסבלנות גם לא.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אולי אני אשלים את הקריאה. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מספיק כבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

די נו, חאלס. 

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

טלי, שנייה, אני אשלים את הקריאה. כי אני חושב שיש מענה מסוים - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אכפת לי? תעבירו מה שאתם רוצים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

יש מענה מסוים בעניין הזה לתקנות. 

	עניינים שבהם יקוימו הליכים
	3.
	(ב)
	ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5), ו-(7).

	
	
	(ג)
	 מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.

	
	
	(ד)
	על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה.



 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מה? איך זה קשור לזה?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

מה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

סליחה, חברי. אתה מאפשר פה בשעת חירום, אתם מאפשרים בשעת חירום סעיף סל שבעניינים, שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. למה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה, שנייה. הוא סיים את הסעיף, טלי, אפשר? בבקשה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בבקשה, רוטמן, די. מספיק לי ארז על הראש, אני לא צריכה גם אותך, תודה. די. תפסיקו כבר. אתם רוצים, אם אני פיון פה, אני אלך ותצביעו לבד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי את לא פיון, אבל למה צריך - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז תצביעו לבד, די.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אבל למה לצעוק?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תפסיק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

זה לא נעים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז תתגבר.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא יכול.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז תתגבר, אתה יכול לצאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ארז, ארז, אינני זקוק לעזרה. טלי, בבקשה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תפסיקו כבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

תודה. ביקש גור לסיים את הקראת הסעיף, הוא סיים את הקראת הסעיף. עכשיו, את רוצה לדבר על הנושא של דיין יחיד.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בגלל שיש לי ניסיון בבתי משפט, ברגע שאתה משאיר סעיף סל הם יכפו על צדדים, בין השאר, יכולים לפי זה, לכפות על צדדים להגיע לדיון בעת חירום לעניינים שבדן יחיד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תודה, בבקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, אז בואי נשמע. בואי נשמע מה אומר נציג הנהלת בתי הדין לעניין מה הם העניינים שאפשר לדון בהם בדן יחיד, מדוע הסעיף הזה נמצא ולמה לאפשר אותו. בבקשה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אם אנחנו מדברים על אחד המרכיבים של דן יחיד, ושוב, יכול להיות שאנחנו פתוחים לשמוע, בשביל זה הגענו לפה, כן? לשמוע הערות, לא לא לשמוע. אבל אחד המרכיבים של דן יחיד בהסכמת הצדדים זה בהסכמת הצדדים – הצדדים לא יסכימו אז לא תהיה את הסמכות של דן יחיד.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כל צד שרוצה לבוא לדיון יסכים. גם עכשיו, אם צד עכשיו רוצה בעיה או רוצה דיון הוא יסכים לדיון והוא ישיג הסכמה של הצד השני גם.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ואז צריך את ההסכמה גם של הדיין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

ואז איך הדיין, מה הכלים שהדיין יחליט כן או לא? אתם לא יכולים להשאיר את זה בצורה כזו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה. רק רגע. אני הבנתי שתנאי אחד לדיין יחיד זה הסכמת הצדדים. איזה נושאים, גם עם הסכמת צדדים, אי אפשר לדון בדן יחיד?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

נושאים טכניים של קביעת מועדים ודברי נוהל וכולי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא. באיזה נושאים אי אפשר?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אה, באיזה נושאים אי אפשר לדון?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

כששני הצדדים מסכימים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כשיש סכסוך. כל נושא שהוא למעשה נושא של סכסוך שהוא לא בהסמכת הצדדים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, בהסכמה הוא שואל.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

דקה, דקה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני שואל.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

הבנתי את השאלה. באיזה נושאים אתה אומר אי אפשר לדון - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

גם אם שני הצדדים מגיעים כבר לבית הדין. מגיעים לבית הדין ואומרים "אני רוצה דיון", אבל חייבים שלושה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז במקרים שבהם כל הצדדים מסכימים, גם אם זה סכסוך אפשר לדון.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אין משהו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז זאת אומרת, בהסכמת הצדדים, אבל הם צריכים להסכים לא על הסכסוך, הם צריכים להסכים על דן יחיד.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

על הדיון.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, על הדיון.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רק על הדיון.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עצם הדיון.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

עצם הדיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

חירום. בשביל מה אנחנו באנו לעשות את התקנות?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה. עכשיו, הנושא, קודם כל, קודם כל אני מזהה דבר אחד שאתה, במצב חירום נועד לשרת, להבנתי, שתי תכליות. תכלית אחת זה את יכולתה של המערכת מה שנקרא, צורכי המערכת. יש קיבולת, יש עובדים שיצאו למילואים, יש פתאום זה, אין מספיק חדרים ממוגנים בבית המשפט, בית המשפט סגור מסיבות כאלו ואחרות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

צדדים גם. אחד הצדדים במילואים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל ארז. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כן, לארז אפשר. הוא אומר בנחת, הוא יכול להפריע, כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ארז, באמת אין סיבה. אני אומר, צורך אחד זה צורכי המערכת, ומה לעשות, בית הדין בעיר שהיא עכשיו סגורה – סגור. נקודה. ואז באותו בית דין גם בקשות כאלה לא ידונו. כי אי אפשר. ואז יוציאו צו, והשאלה אם זה נותן, נותן מענה לסיטואציה כזאת. אם עכשיו, כי אני , על פניו, אם תהיה, חס ושלום, עיר, שבה בית הדין לא יכול להיפתח, אני לא רואה איך הצו הזה נותן לכם מענה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הוא מתכוון לסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, כי יוציא השר הוראה שיש מצב חירום מיוחד, ובעיר מסוימת אי אפשר לקיים דיונים. נקודה, סוף פסוק. גם לא בקשות לסעד דחוף, גם לא בקשות להעברת ילד למסגרת חינוכית. פשוט אי אפשר. אתם, לכאורה, חייבים לקיים את הדיון, אבל אין, אבל אי אפשר. והסעיף לא נותן מענה לצורך המערכת בהקשר הזה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז הוא העיר פה הערה נכונה. זה אותו דבר, אותה בעיה קיימת גם בבתי המשפט.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

גם בבית משפט, כשיש טילים אי אפשר.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני אגיד גם כן את התפיסה. התפיסה היא זה שאם למשל אמרנו פה אחד מהסעיפים, פה זה מניעת עגינות, אז המערכת צריכה להבין שאי אפשר, זה משהו שצריך להתגבר עליו. כי אחרת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שוב, השאלה היא איזה כלים אני נותן לך, זה לא - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

צריך להרחיב סמכות מקומית בעניין הזה. תסלחו לי, זה מה שצריך לעשות – להרחיב סמכות מקומית כדי לפתור את הבעיות הדחופות של עיגון וחוק למניעת אלימות במשפחה וכולי. אתה צריך לתת סמכות גורפת לנשיא שהוא יוכל להחליט החלפת סמכויות מקומיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

גם לדעתי, שנייה, שנייה, רק רגע. שנייה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה הכל.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, בתקנות עצמן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שניה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, בעיקרון לפי התקנה, אגב כמו בבתי המשפט, הסמכות הזאת, שימו לב, שהקראתי קודם ב-(ד), של ראש בית הדין, היא גם שהליך מסוים שלא נמנה יידון אבל גם שלא יידון. אז לכאורה, אם נקבע דיון בסיטואציה - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אקטיבית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

 כן, אבל זה סמכות של אב בית הדין. 

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הוא לא הגורם - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, אבל אב בית הדין הוא לא הגורם המנהלי - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

הוא לא ראש המערכת, זה נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שאומר לך "בניין, אני לא יכול לפתוח אותו בגלל הוראה של פיקוד העורף". זה לא משהו שהוא אמור להתעסק איתו.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

זה נכון. זה עבור כל הליך והליך. זה לכל מקרה ומקרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה לכל הליך והליך, נקודתי.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן, נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הוא צריך לשבת ולקבל. ועדיין אתה צריך להפעיל מזכירה בשביל, או מזכיר או מזכירות, כדי שהתיק יגיע לאב בית הדין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

האמת היא שבהצעת החוק עצמה יש - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עזוב שנייה את הצעת החוק.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא מעניין הצעת חוק.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, אני אומר הפתרון שהיה שמה זה, שוב, זה לא רלוונטי, צריך לבדוק עד כמה זה רלוונטי כאן או לא, שמנהל בתי הדין יכול לתת איזה משהו רוחבי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, היית באמצע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, אז אוקיי, אז קודם כל, האם יש היום בתקנות או בחוק אפשרות למנהל בתי הדין או לנשיא בתי הדין, בחוק או בתקנות הקיימים שלא פה, להעביר באופן גורף הליכים ממחוז למחוז?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לנשיא יש.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

יש לנשיא, לא, לא.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, צריך - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז שנייה, דקה אחת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

שנייה, שנייה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

יש לנשיא אפשרות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

טלי, שנייה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אבל הבעיה היא שהאפשרות היא עבור כל תיק ותיק בתקנות הדיון. החלטה רוחבית שלה עברת הסמכות ממקום, או כמו שהוצע פה למשל בסעיף, בחוק למניעת אלימות אז יש איזשהו חוק שבגלל מניעת אלימות אז כל - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שם זה מאפשר.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אין סמכות מקומית אז באמת הרעיון נכון שבמצבי חירום - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

גם בעיגון צריך לעשות את זה. גם בעיגון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, אני לא נכנס לזה, אני אומר שכל הסעיפים פה שהחלטתם שבעניינם מקיימים דיון גם בתקופת מעבר, פשוט כדאי להוסיף עוד סעיף שאומר שבתקופת מצב חירום מיוחד רשאי, או בהקשר הזה, זה גם אמור להיות כחלק מהודעת השר או השר יחד עם ראש בית הדין, אני לא יודע. או רק ראש בית הדין. צריך לחשוב מי הגורם המתאים לנושא הזה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יכול להעביר את זה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, אנחנו מדברים רוחבית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, על החלטה גורפת.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

על בתי הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

למשל שכל התיקים של באר שבע עוברים עכשיו לתל אביב, לדיונים בתל אביב.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, אפשר בנקודה הזאת לשאול? איך יכול להיות שהליך שהוא באמצע עם דיין מסוים, שמע 90% מהתיק, אפשר להעביר?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא זה, אנחנו לא מדברים על זה. אם עכשיו יש לך עיגון, רגע לא, אנחנו רוצים - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

שמחה, למה התכוונת?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

סמכות של הנשיא.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

ארז.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הליך שהוא באמצע הליך, ופתאום נהיה מצב חירום ובית הדין לא יכול לתפקד, יש הפגזות – להעביר את כל התיקים לתל אביב?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, לא, לא.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

דיברנו על דברים דחופים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, בדברים שדחופים שכתובים פה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מדובר עכשיו - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בדברים שכתובים בסעיף.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

למשל, אני אביא צו איסור יציאה מהארץ. אני אומר לך למשל צו איסור יציאה מהארץ בעגינות. אז אתה לא חייב להיכנס - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לעומק התיק, בדיוק.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לשלוט בכל, בדיוק. אתה לא צריך לשלוט בכל נושא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, אני אומר שוב, עכשיו, או צו שמאפשר לדיינים לדון מחוץ למחוז שלהם. אני לא יודע מה הפתרון שתציעו אבל אני חושב שזה היגיון של לאפשר או לאפשר קיום דיון באולם, כאחת מהסמכויות של התקופה הזו.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

סמכות מקומית רחבה יותר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, סמכות מקומית זה משהו אחר. סמכות מקומית אומרת שבית הדין בתל אביב יקבל סמכות - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לדון בעניינים מקומיים, של סמכות מקומית אחרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני אומר פה, אני שואל האם יש סמכות. צריך לראות את חוק הדיינים עצמו. להורות שהדיינים של באר שבע פשוט יקיימו את הדיונים בתל אביב. 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בחוק עצמו יש הוראה כללית על סדר הדין. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

 הם, לקיים דיון מחוץ למקום עבודתם.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני אומר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל זה לא סמכות מקומית.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

סעיף 27.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני יודע, לכן אני מדבר, אמרתי, זה לא סמכות מקומית.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני אומר, סעיף 27 לחוק הדיינים נותן סמכות רחבה בנושאי סדרי דין. אז זה אפשרי אם נחליט את זה פה בתקנות. רק צריך להחליט אם אנחנו מחליטים את זה ואיך אנחנו מיישמים את זה פה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תקריא לי רגע את סעיף 27 ברשותך.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

סעיף הסמכה.
 
 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מה, הסעיף המסמיך. הוא הסעיף המסמיך.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

"השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

סעיף המסמיך, הוא לא רלוונטי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

השאלה היא האם יש היום לראש, לנשיא בית הדין או לשר או לזה, לאפשר 1. או העברה גורפת של תיקים לפרק זמן העברה והחזרה. אפשרת אחת. אפשרות שנייה, קיום דיון מחוץ למחוז או מחוץ לבית הדין המוגדר.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, אז שני הדברים האלה שאתה אומר, יש סמכות בתקנות רק על תיק ספציפי, לא רוחבי. שני הדברים שהזכרת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה התקנות, אני שואל אם הסמכות, כי אני אומר - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בחוק עצמו יש הסכמה רחבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

תהיה איתי שנייה. הוא אומר, אמר גור שעל בתי משפט אין את זה בתקנות. אני אומר אני יודע שאין את זה בתקנות, אבל אם אני זוכר נכון, ואולי נעלה פה את חוק בתי המשפט - - -

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

יש בסעיף 78א(ב) לחוק בתי המשפט, שאפשר להעביר עניין מסוים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

דבר למיקרופון, שם ותפקיד.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

יהודה גוטמן, בתי הדין הרבניים. סעיף 78א(ב) לחוק בתי המשפט – אפשר להעביר נושאים מסוימים או עניינים מסוימים. אז פה אני רואה פה למשל אישור של שר המשפטים ונשיאת בית משפט עליון, להעביר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כגוש.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

למשל, את כל התיקים הכלכליים העבירו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מובן. עכשיו לדעתי אין סמכות מקבילה בבתי הדין הרבניים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בשוטף. פה זה סמכות שקיימת בשוטף ולכן היא לא צריכה להיות בתקנות של בתי המשפט. 

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

אז אפשר להעתיק לשם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עכשיו, אין סמכות כזאת בגורף, אז אני אומר שתי אפשרויות. או העברה של עניינים בגורף. לאפשר את הסמכות הזאת, שהסכמות שקיימת ב-78א תהיה קיימת - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

ההגדרה היא לא מתאימה לבתי הדין. מה העניינים?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עניינים דחופים. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה מאוד ברור, בדיוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ההגדרה מתאימה למה שאתה רוצה להכניס אליה, כי זה הגדרה גורפת. זה צ'ק פתוח. זה מה שאתה רוצה. אבל לכתוב, להעתיק את הוראת סעיף 78א בשינויים המחויבים, אני לא הולך עכשיו לשנות לכם את חוק הדיינים אבל לפחות שתקופה של מצב חירום ההוראות של 78א לחוק בתי המשפט יחולו בשינויים המחויבים, שזה יהיה השר לשירותי דת ונשיא בית הדין הרבני הגדול, לאותה תקופה. ואז גם אם יש בעיה בקושי פיזי, אבל כל זה דיברנו קודם על צורכי המערכת. עכשיו צורכי המערכת הם יכולים לנבוע באמת כמו שאמרנו ממחסור בכוח אדם, יכולים לנבוע מבעיה בגישה פיזית, יכולים לנבוע ממחסור במרחב מוגן. זה יכול לנבוע מהרבה מאוד דברים, מהרבה שיקולים. זה צורכי מערכת. צורכי מערכת זה צד אחד של התמונה.

צד שני של המשוואה שאנחנו לא רוצים לייצר מצב שבו אדם שהוא לא יכול לצאת מהבית כי הוא בצו 8 או כי הוא במילואים או בן הזוג שלו במילואים והוא שומר על הילדים כי ממוסדות החינוך סגורים, ושגוררים אותו לבית משפט ואומרים לו "למה אתה לא באת לדיון? בעיה שלך". עכשיו, באופן עקרוני כל החלטה פרטנית כזאת, שופט עם שיקול דעת אמור להפעיל שופט או דיין. אבל מאחר ואנחנו לא רוצים לייצר את כל הבעיות האלו שמייצרות בפני עצמן עוד תסבוכת בירוקרטית ומתחים ולחצים, אז אנחנו מוציאים הוראה גורפת. אבל פה, הפוקוס של התקנה היא בהקשר הזה. וזה קצת מתקשר לשאלה של טלי – הוא המתדיין. אנחנו לא רוצים שאת המתדיין נתפוס. זאת אומרת, אם המערכת מסוגלת, מבחינתי המערכת תעשה מה שהיא רוצה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא בעד. אני לא סומכת על המערכת, עם כל הכבוד. אני לא סומכת על מערכות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל תני לי בכל זאת, אולי ברשותך, שאני אגיד את דעתי. אחר כך תגידי מה שאת רוצה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תן לי אחר כך, אני אביע את דעתי. טוב, בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

רק ברשותך. אם המערכת מסוגלת אז היא בכל מקרה, יכול השר בהודעתו להגדיר את צורכי המערכת. הוא יכול לבוא ולהגיד, שנייה, הוא יכול לבוא ולהגיד "המערכת שלי לא מסוגלת, כן מסוגלת, אני מעביר גורף, אני לא מעביר גורף". זה צורכי המערכת. אם, ואחרי שכבר אני יודע מה הקיבולת של המערכת ובהתאם לזה התאמתי, ויש לי סיטואציה של הסכמה של שני הצדדים שמוכנים לדיון, הורדתי מהשולחן לחלוטין את חלק ב'. כלומר, לא יהיה מצב שבו בן אדם נגרר לדיון שהוא לא יכול להגיע אליו. ואז נשאלת השאלה האם כאשר לשני הצדדים יש אינטרס שהתיק יסתיים, הם מסכימים לדן יחיד, הם נוכחים פיזית, יכולים להיות נוכחים פיזית. עכשיו, והמערכת מסוגלת לספק להם את זה ע הקיבולת שלה לפי שיקול דעת הדיין, מנהל בית הדין וכדומה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

די, תספיק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

שנייה, אני רוצה - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תפסיק להגיד אבל כל שנייה "די, די, די". 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

שנייה, אבל אני רוצה להגיד משהו במקום.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא נעים לי. אבל לא נעים לי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל טלי. טלי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא נעים לי, ארז.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי וארז.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

באמת, אני לא מצליחה להבין אותך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי. בבקשה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, בנקודה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ארז, די.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז מה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל די.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מה אכפת לי חוט המחשבה שלך?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

רבותיי, מה עובר עליכם?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

הפרעתי לך? מה אתה פונה אליי?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

נו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

רבותיי, מה עובר עליכם?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

נו. לא, הכל בסדר. נו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

השאלה היא האם בסיטואציה שכזו יש לי עניין לא לאפשר את הדבר הזה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז אני אסביר לך למה לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני בכל זאת אשתדל לסיים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה כי לא הייתם עורכי דין. אתה דופק את עורכי הדין. חד וחלק. את עורכי הדין שלא יכולים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי. רגע.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

את עורכי הדין שלא, אתם תבינו משהו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לפני זה, אני יכול להגיד מילה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> 

בבקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, ארז, טלי ברשות דיבור עכשיו. לא, בבקשה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

טוב, תגידי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תקשיבו טוב, שי פה עוד רכיב. יש פה עורכי דין שאתם שוכחים אותם פה לגמרי. ולא מעניינת אותי המערכת. אני הייתי עורכת דין. אם אתה תגיד שמה שמתנה את היכולת לקיים דיון זה הסכמת הצדדים, כל צד יבוא לעורך דין שאין לו סידור לילדים שלו, שאין לו יכולת לצאת מהבית, שהוא צריך ללכת למילואים, הוא יפסיד עבודה. הלקוח יגיד לו "אה, אתה לא יכול? אין בעיה, אני ממשיך עם עורך דין אחר. צר לי שאתה במילואים, ליבי איתך, באמת". אתם שוכחים פה את הגורם הכי חזק, זה המייצגים. ועם כל הכבוד, הסעיף הזה, אם אתה תתנה אותו בהסכמת הצדדים אתה, באמת, פוגע פגיעה אנושה בעורכי הדין המייצגים.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

אפשר להציע להעלות גם כן את לשכת עורכי הדין?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נציגי לשכת עורכי הדין פה בזום והם תכף יעלו להתייחסות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, רגע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, אבל לפני - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הערה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ארז, אבל בנחת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הערה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני אתן לך את זכות הדיבור.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הערה קטנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

למה אתם שניכם לא בנחת היום? אני לא מבין את זה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אני בנחת. אני בנחת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

תודה. ארז, בבקשה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מה, אני כן בעד להשאיר את הסעיף הזה, רק מה שלא אהבתי ומה שטלי העירה, ולזה אני מתחבר, שהסיטואציה שבמקרה והדיין נמצא והוא מסכים והצדדים מסכימים. מה זה במקרה שהדיין נמצא, מה, אולי יחכו בזה ולראות אם הוא בא והוא יצא מהבית. או שמחייבים דיין להיות, אם לא מחייבים דיין, אין שהוא במקרה. המקרה הזה לא מריח טוב, לא נשמע טוב.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז מה אתה מציע במקום?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

או שבמקרה שמחייבים דיין - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לסלוק את סעיף (10)

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מחייבים להיות דיין, אז הסכמת הצדדים, כי זה דיין יחיד, אפשר לעשות דיון. במקרה שאין דיין אז אי אפשר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אין בעיה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז זה הכוונה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, לא. שהוא לא חייב להיות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רק עורכי דין שאין להם ילדים ועורכי דין שלא עושים מילואים יוכלו לייצג.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל טלי, מה הסיפור שלך? סליחה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

נחנקתי בגללך.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא נורא, לבריאות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

די, נו, טלי. מה קורה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תפסיקו לחנך אותי. רוטמן, אני מעירה לך הערות למה אתה ככה ולמה אתה ככה? ויש לי ים הערות להעיר לך. אז תפסיק לחנך אותי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל טלי. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אל תחנך אותי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

את לא ברשות דיבור. אני לא מחנך אותך.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז אל תפנה אליי. מה, אני בגן?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נתתי לך את רשות הדיבור.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רוטמן, די. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תודה. די.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, נתתי לך את רשות הדיבור.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תודה רבה שנתת לי רשות דיבור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

את דיברת.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

ואני מודה לך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עכשיו ארז ברשות דיבור. תפסיקי להפריע לו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא מפריעה לך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, את מפריעה לארז.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני גם לא מפריעה לארז. תפסיקו כבר עם האפס אורך רוח שלכם ועם הגנון ילדים הזה. די.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

את רוצה לחנך אותנו, את מבינה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טוב, עזוב, נו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

באמת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

ככה, אני אומר - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אולי אפשר לציין. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

נו.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

סליחה שאני קוטע אותך. שפשוט אולי צריך לציין שגם לגבי יסוד ההסכמה, הוא לא אוטומטי. אני מסתכל על התקנות וכתוב "בעניין שבעלי הדין יסכימו עליו שיידון בדן יחיד", זה עניין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדן יחיד, ובית הדין אישר שהעניין ראוי לפי דין תורה להיות נדון בדיין אחד. זאת אומרת, יש פה גם איזושהי מסננת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בוודאי.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

יכול להיות שאם זה לא מספק, אפשר גם להוסיף - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אבל מה, עוד פעם, אני חוזר על מה שאמרתי, גור.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אני אומר, אופציה נוספת, שוב, לשיקולכם.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו מתייחסים לסעיף (10), נכון?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

רגע שנייה, כן, זה להוסיף התייחסות גם ב-10 לממד הדחיפות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

דחיפות ושדן חייב להיות, מה זה אם היה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה. דן חייב להיות זה נהלים של בית הדין.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, אני אומר בעניין שדיין - - - אפשר היה לכתוב עניין שדיין יחיד, שוב, העסק כמו שהיה ככה היה כאן בתקופת הקורונה. בדיוק ככה. זה צריך לשים שבמובן הזה יש ניסיון מהשנים האחרונות שעבד בתקופה הזאת. אין לי, אני לא יודע אם עבד טוב או עבד לא טוב, אבל זה קיים, זה לא חידוש לעכשיו. אם כן רוצים להגביל את זה או להצר את זה אפשר להגיד שאב בית הדין קבע כי יש בהם דחיפות או משהו כזה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

או באישור הדיין. או באישור אב בית הדין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אישור הדיין זה לא מספיק.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, זה קיים כבר בתקנות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא מספיק אישור דיין.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

זה קיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא, שנייה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

גם, בנוסף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה. זה לא נכון שזה קיים. כי מה שקיים באישור הדיין זה, זה השיקול התורני - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לפי דין תורה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

נכון, אני מסכים. אז אני אומר שלכן אפשר להוסיף שיש גורם שיפוטי שקבע את דחיפותם, למשל.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אתם גומרים את עורכי הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה. עכשיו, לעניין עורכי הדין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

גומרים את עורכי הדין. אני צריכה לדאוג פה למייצגים בערכאות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא הבנתי, אז מה הנוסח יהיה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, עוד אין נוסח, אנחנו מדברים כרגע על מה אנחנו רוצים להשיג. יש פה, כמו שאמרתי, יש פה צורכי מערכת, יש פה צורכי דין. טלי מציפה גם את עניין צורכי עורכי הדין שגם הם שחקן רלוונטי לאירוע. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני לא רוצה להיכנס לדיונים. גם אני ייצגתי לקוחות וגם אני יודע את צורכי עורכי הדין, אבל, ואני חושב שלפעמים צורכי הדין, יש עורך דין שבא ואומר "להיפך, אני רוצה לנקות את התיק הזה מהשולחן" ויכול לבוא ושני עורכי הדין רוצים. לכן אני לא חושב שאפשר להגיד שעורכי הדין בצד מסוים של הדיון אבל זה באמת, צריך לשקול את שיקולי הדעת שלהם. בשביל זה נמצאים לנו, נמצאת לנו פה נציגת לשכת עורכי הדין, עורכת הדין אהובה יששכר, יושבת ראש וועדת בתי הדין הרבניים, שהיא יכולה להביא את האספקט הזה בצורה טובה. אפשר להעלות אותה בבקשה?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, רק לפני זה. רק לפני זה, אני רוצה להבין. קובעים פה דיון או, איך, מה הסדר?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בהסתכלות שלנו, במבט שלנו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מה סדר דין? יש דן יחיד שהוא נמצא וקובעים דיון? הם במקרה מגיעים לבית הדין ומסכימים? הייתה הסכמה לפני?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני אתן את המבט שלנו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

יש משהו, יש פה איזו לקונה בכל הסיפור.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

המבט שלנו זה, ואפשר גם כן להוסיף את זה במפורש בתוך התקנות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה סעיף סל, זה לא צריך להיות בתקנות חירום.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

שנייה אחת, דקה. שמדובר פה על הסכמת כל הצדדים למועד המסוים הזה של הדיון, לא הסכמה כללית. ואפשר גם כן להוסיף הצדדים עם באי כוחם.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל בא כוח לא יכול להתנגד.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

דקה, דקה, שנייה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, רגע, תני לו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אתם צריכים להבין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני מבין מה שאת אומרת. זו הערה טובה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כשאתה מייצג אתה לא יכול להתנגד לקיום דיון שהלקוח שלך רוצה ואתה לא יכול, כי אין לך סידור לילדים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, זו הערה טובה אבל תמיד יש גם את הצד השני.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מבחינת סדרי הדין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

רק שנייה, רק במילה אחת אני אומר למה שהוער פה. זו הערה טובה אבל יש גם כן את הצד השני של, תחשבי בעלי דין, שנגיד - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני מנהלת מלחמה, אדוני.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

דקה, דקה, דקה. תסלחי לי, בואי, בסדר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו פה, רק שנייה, אדוני. אני רק רוצה להסביר לך משהו.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני איתך.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני, בסופו של דבר התכנסנו כאן כי אנחנו במלחמה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

נכון, נכון.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא בחקיקה. בחקיקה זה לא משנה לי כי היינו שומעים את זה הרבה יותר בנחת רוח. אני אומרת לך מניסיוני שלי כמייצגת בעתות חירום, שזה בסופו של דבר, הראשונים שנפגעים זה עורכי הדין. כי בית משפט, כל מה שהוא עושה זה מה שנוח לבית משפט, לא מה שנוח לצדדים. תקשיבו לי, סליחה שאני אומרת את זה. לא מה שנוח לצדדים, בית משפט עושה מה שנוח לו. שופט תורן שבמקרה תורן ויש לו תורנות ריקה ובא לו לסיים תיק, הוא קורא לצדדים אליו. לא משנה אם יש פתרון, אין פתרון. ואז לא נוח לנו מול הלקוחות שלנו, כי הנה, יש לנו הסדר טיעון, למה לא לבוא ולהציג אותו. יש לנו אפשרות לסיים את התיק. הראשונים והאחרונים שייפגעו קשות מתקנה גורפת שמאפשרת עניינים שדן יחיד מוסמך לדון בהם בלי שום כללים זה עורכי הדין. נקודה. אין לי מה לומר. אם אני עכשיו, לדוגמא, אין לנו מסגרות חינוך, ואני נדרשת להתייצב בדיון ולא יכולה, לקוח ייקח עורך דין אחר.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז שנייה, אז יש - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

את הדברים האלו אמרת, בואו נשמע את לשכת עורכי הדין בנושא הזה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

 בבקשה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

טוב, אז - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, שנייה. אני רוצה לשמוע קודם את לשכת עורכי הדין ואז תתייחס גם לזה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

תוסיף גם את הנושא של היוועדות חזותית, שגם כן אפשרות לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר. גבירתי?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

איפה ההיוועדות החזותית כתובה בתקנות? איפה היוועדות חזותית יכולה להיות בתקנות? היא לא בתקנות.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

שומעים אותי?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שנייה, אמר הנציג.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, בסדר. טלי, בנחת.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אפשר להוסיף.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אפשר להוסיף בתוך הזה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, להוסיף פה שכל הנושאים כולם זה בהסכמת הצדדים. ואם בכל זאת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, איפה היוועדות חזותית היום נמצאת?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

גבירתי?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא בעד.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

שומעים אותי? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בבקשה, כן, דברי.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

טוב, אני הייתי גם, בעניין הוועדות, תקנות חירום לתקופת הקורונה. התקנות האלה תואמות את התקנות בתקופת הקורונה ואני מסכימה עם טלי, חברת הכנסת טלי גוטליב.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

טלי, טלי. הכל טוב.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

שכן, הרבה פעמים קשה מאוד לקבל הסכמה בין עורכי דין כי כל אחד רואה את האינטרס שלו. אי אפשר להשאיר את זה רק להסכמה, ובכל זאת צריך לתת סמכות לבית הדין לקבל החלטה גם בהיעדר הסכמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה יש, זה יש. אהובה, במקרה של היעדר הסכמה, אני לא מבין מה הולך פה. אני באמת לא מבין. במקרה של היעדר הסכמה, במקרה של היעדר הסכמה יש את סעיף (ד). סעיף (ד), במקרה שיש מקרה שדורש טיפול והוא לא נמצא ברשימת המקרים שכתובים ב-(א), אז אפשר לתת מענה לפי סעיף (ד).

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

כן, אני רואה את זה. כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אנחנו לא מדברים עכשיו על מקרה של היעדר הסכמה. השאלה שהעלתה טלי היא שגם כאשר יש, הדיין מסוגל והדיינים, והצדדים מעוניינים אבל עורך הדין לא יהיה מסוגל, היא אומרת שהצדדים יפעילו לחץ על עורך הדין וככה תפגע בעורך דין שהוא לא יכול להגיע לדיון בגלל סיבה פלונית, סיבה אלמונית, הוא במילואים, הוא לא במילואים, וכדומה. ואז פגעת בעורכי הדין שהתקנה נועדה גם לטובתם. זו הייתה טענתה של טלי, אני אשמח להתייחסות לטענה הזאת, לא לסיטואציה שבה אין הסכמה ובגלל התעקשות של עורכי דין, ואז זה יגיע לאב בית הדין ויכול להיות שהוא יחליט שכן צריך לדון בנושא הזה גם להיעדר הסכמה, גם להרכב שלושה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא אני, סליחה, אז אני לא מבינה את הבעיה. הבעיה היא שהלקוח שלך מסכים ואתה לא מסכים?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

זו הבעיה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

יש הרבה דברים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זו הבעיה שטלי העלתה, לכן אני - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אולי אני אחדד את זה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

טלי, טלי, זו לא בעיה של - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני רגע, תני לי רגע לחדד לך את זה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא, לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, תני לה לסיים.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא קשור למקרי חירום. מה, אין לנו מקרים שיש לנו דיון אחר ואנחנו רוצים לדחות והקליינט שלנו מתעקש לקיים את הדיון כי זה חשוב לו?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל את צריכה להבין משהו. אני בסך הכל פה, אני מחוקקת, זו דעתי. בסדר?

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני אומרת לך את זה פשוט מניסיון רב שנים, ולצערי גם במצבי חירום. אם אנחנו נשאיר סמכות גורפת כזו, שכתובה שאפשר לדון גם בעת חירום בעניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם, זה נוסח הסעיף, המשמעות היא שאם דיין, אם צד רוצה לדון בבקשה וערוך הדין לא יכול אז הלקוח ייקח עורך דין אחר. פשוט מאוד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טוב.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

עת חירום היא עת חירום. אנחנו לא פה בקורונה שנמשכת על פני חודשים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טוב, אהובה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני לא נתקלתי בסיטואציות כאלה. היינו כבר בתקופת חירום מסוג אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

קורונה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא, אני לא מדברת על קורונה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

ואני לא מדברת על קורונה שנמשכה כמעט שנתיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

תני לה לדבר, טלי.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני לא חושבת, אני באמת-באמת חושבת, גם צריך להבין מה זה הדיונים בדן יחיד. זה בדרך כלל עניינים טכניים או בקשה לביטול עיכוב יציאה או, זה לא דברים שהנוכחות של עורך הדין היא הכרחית.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני, סליחה שאני אומרת לך את זה, הדברים שלך נרשמים בפרוטוקול. את אמורה לייצג את עורכי הדין ולא אני. אני חברת כנסת שדואגת גם לעורכי הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז תני לה לדבר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

את אומרת שזה לא משנה שהדיון יהיה בלי עורך דין?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, תני לה להגיד את דעתה בלי לקטוע אותה. זה בלתי אפשרי בזום.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא קוטעת אותה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

את כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא קוטעת אותה. היא אומרת שזה בסדר שדיונים יהיו בלי עורכי דין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל טלי, היא אומרת, אבל תני לה לסיים.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני מייצגת את עורכי הדין, ולהבדיל מהתחום שאת אולי היית בו שנים רבות, אנחנו מתעסקים בדיני נפשות. אנחנו לפעמים בנפשם של ילדים קטינים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל זה כתוב בסעיף אחר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, אבל את אומרת שאת לא מפריעה ואת מפריעה לה. תפסיקי בבקשה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אנחנו יכולים לראות את האינטרס שלהם. אני לא רואה, סליחה, אני באמת לא רואה בעיה אם הלקוח שלך מתעקש לקיים דיון בתקופת חירום, אתה מודיע שאתה לא יכול להופיע, זה חשוב לו לקיים את הדיון אז הדיון הזה יתקיים. אני לא רואה בעיה ואני מייצגת את עורכי הדין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני רק רוצה לומר לפרוטוקול בבקשה. רק שנייה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני עורכת דין למעלה מ-43 שנים, ואני, עוד פעם - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, אין לי טענה, זכותך לדעתך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, די.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא הולכים לקיים דיון - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רוטמן, די כבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

את לא ברשות הדיבור עכשיו, מספיק.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תפסיק כבר. אני מתחילה להבין למה קשה פה בתוך הוועדה הזאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, תפסיקי, אני לא שומע אותה. היא מדברת נציגה של לשכת עורכי הדין, תני לי לשמוע אותה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני עכשיו הנציגה של עורכי הדין ולא את. לא הולכים לקיים פה דיון בסכסוך בכללותו, אלא בעניין נקודתי ודחוף שאין שום סיבה שהוא לא יתקיים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

הבנתי, אני רוצה - - -

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

את יודעת, תקופת החירום, סליחה, תקופת החירום הזאת יכולה להימשך זמן רב. זה לא, צריך באמת לתת פתח לאנשים לפתור את המחלוקות הקטנות ביניהם או לפתור איזו בעיה דחופה שחייבת להיפתר. ואפשר, בשביל העניין הנקודתי הזה, אני לא מדברת על לנהל תיק הוכחות, שאז עורך הדין שמטפל בתיק צריך להיות פה. אם יש משהו נקודתי שהוא סמכות של דיין יחיד, צריך להבין מה זה הסמכויות המוגבלות של דן יחיד. אתה מבקש לפתור את הבעיה נקודתית, אין סיבה שזה לא יקרה. מעבר לזה, אני את דעתי, ואני מבינה שרפי רכס העלה את זה - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל את אומרת דבר לא נכון. את אומרת דבר לא נכון, כי אם הצדדים מסכימים בפני דן יחיד הם יכולים לעשות הכל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שמענו את זה כאן מגורמים בר סמכא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה לא נכון. 

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה לא מה שהם אמרו גם גורמי בר סמכא.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה לא נכון.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

זה לא נכון, את לא יכולה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, מה שאת אומרת לא נכון.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה לא נכון, זה מה ששמעתי פה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

את לא יכולה לנהל תיק הוכחות בפני דן יחיד.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה ברור לנו.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

את יכולה לבוא עם הסכם גירושים. ואת יכולה לבוא עם הסכם גירושים לאישור. ובית הדין אומר "אני פנוי לאשר עכשיו את ההסכם" ועורך הדין באותה שעה לא פנוי והוא מבקש לא לקיים את הדיון, הלקוח שלו אומר "אני רוצה ללכת לאשר את ההסכם". אנחנו לא מדברים - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל זה כבר כתוב לך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, די.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רק רגע, סליחה שנייה. אדוני יושב הראש, אני מבקשת להבהיר. אני מקריאה לך את הסעיף. הרי, את מדברת על דברים דחופים, אני, דעתי כדעתך. "העברת ילד למסגרת חינוכית" - כתוב. "טיפול פסיכולוגי בקטין" - כתוב. "מקרה חריג שיחידת הסיוע המליצה" - כתוב. "בקשות דחופות (כפיית ציות ודרכי דיון)" - כתוב. "בקשות דחופות שנועדו למנוע עיגון" – כתוב בסעיף. "הליכים למניעת חוק אלימות במשפחה" – כתוב בסעיף. "בקשות דחופות לבירור יהדות" – כתוב בסעיף. "בקשות דחופות לאישור הסכם גירושים או מתן היתר גירושים" – כתוב בסעיף. "סידור גט" – כתוב בסעיף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, אבל שם זה - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בפני הרכב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שם זה בפני הרכב של שלושה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

ואם ההרכב לא יכול לבוא. רק דיין אחד יכול לבוא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הרכב של שלושה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

שני דיינים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל זה בהרכב של שלושה. בסדר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אתם רוצים שאני אסמוך על דן יחיד להחליט בדברים האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אהובה. שנייה. את רוצה, בואי רק תחתרי לסיום כי גם מאוד קשה לשמוע אותך וגם לא רואים אותך, אז - - -

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אוקיי. כדי לצמצם את הקושי של עורך הדין להופיע בתקופת החירום, אני הצעתי, ואני מבינה שרפי רכס העלה את זה, צריך לבחון אפשרות להיוועדות חזותית. זה מקל, זה קורה גם בבתי המשפט.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

טוב, בסדר, זה לא בתקנות שעת חירום.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

רגע, ואני ביקשתי והצעתי, גם כשעלה הנושא אם בית הדין מאזור מסוים יכול לנהל דיון בבית דין אחר באזור אחר - הפתרון הוא בהיוועדות חזותית.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל זה הסדר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אפשר שנייה, אפשר לתת לה לסיים את דבריה? שנוכל להבין מה היא אומרת, לרשום לעצמנו. בבקשה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

דברים חשובים, במיוחד אם התקופה הזאת תימשך לאורך זמן ויש אנשים שלא יכולים לעזוב את הבית אבל מצד שני הם חייבים לפתור את הבעיות שלהם. גם ברשימה הזאת של הסעיף שדן, שבית הדין דן, בתקופה חירום לפעמים צריך לקיים דיון. ואי אפשר להופיע בבית הדין, ואני לא מדברת רק על עורכי הדין שלא יכולים להופיע. אחד מאזור, משדרות, לא יכול לצאת מהבית והוא צריך לקיים דיון. אני לא יודעת על מה אפשר לקיים דיון, אבל יכולות להתעורר כאלה בעיות. אנחנו מדברים, אנחנו לא יודעים מתי התקופה הזאת תסתיים. וחייבים, חייבים לבדוק את האפשרות של היוועדות חזותית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טוב.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רק, שמחה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

והערה אחרונה. למרות שלא הגענו לסעיף, הערה אחרונה שאני שלחתי אותה גם לפני הדיון, אני חושבת שההחלה של החוק הזה צריכה להיות תואמת להחלה של החוק הכללים בבית המשפט. אני מתייחסת לסעיף 6 – תקופת החירום התחילה ב-08.10 בבתי המשפט. צריך להיות תיאום בין בתי המשפט ובתי הדין, וההצעה שלי זה לתקן את סעיף 6.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שזה יהיה תחולה רטרו.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא מיום פרסומן, אלא מיום, בלי להיכנס עכשיו, זה יכול גם להשפיע על מרוץ הסמכויות. המועדים בבתי המשפט ובבתי הדין מאוד חשובים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

למעשה בפועל אתם כבר עובדים לפי כאילו התקנות האלה בתוקף? רפי.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

בתי משפט, כן.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אנחנו, כן. למעשה אנחנו, בהחלטה של מנהל - - -

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אבל זה לא - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה. אז בואי תחדדי לי, אהובה. תחדדי לי. למה זה משנה? אם בפועל הם עבדו ככה, מה זה משנה עכשיו אם התחולה תהיה רטרו או לא? שנייה, היא העלתה את הנושא, נשמע ממנה. כשנגיע לסעיף הזה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

ההוראות שנתנו, זה היה לדעתי, רפי יסביר יותר טוב ממני, ההוראות שניתנו לא כל כך ניתנו בסמכות. זה היה איזה הוראות בשביל לעשות סדר. בפועל התייחסנו לזה גם בבתי הדין כתקופת חירום. כדי שהדברים יהיו ברורים ומסודרים, לדעתי זה צריך להופיע גם בחוק. האמת היא, יומיים יכולים להיות לא כל כך עקרוניים. לפעמים כן, אני לא יכולה לחשוב על מה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני חושב שיכול להיות אגרה. זה יכול להיות רלוונטי לאגרה. אם נפתח תיק.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

מניין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ומניין הימים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

מניין הימים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

וטענות שיכולים להתחיל להעלות ולהוסיף עוד דיונים מיותרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

ולמשל, אם צריך להגיש - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי, בסדר. אני הבנתי את הטענה, אהובה. כשנגיע לסעיף הזה נדון בזה. תודה, תודה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אוקיי, תודה על ההזדמנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

תודה. תודה רבה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

ובריאות לכולם.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רק הערה קטנה על מה שהיא אמרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, ארז, בבקשה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

ככה, אני חוזר על מה שאני אומר – הסעיף הזה חייב להישאר רק להסדיר באיזה מקרים, לא רק אם במקרה הדיין נמצא. לעשות את זה יותר מסודר, יותר סדר דין, זה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בסדר. עניינים שדן יחיד מוסמך לדון בהם ובלבד שאב בית הדין, או משהו כזה, נתן היתר לכך. בסדר? מקובל עליך?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בסדר. ודבר שני, הערה באמת, כי גם אני עורך דין במקרה, נראה לי אפילו יותר שנים ממך. ואף עורך דין, אף לקוח לא פיטר עורך דין בגלל שהוא אמר לו "אני לא יכול לבוא לדיון". עורך דין בענייני נישואים הוא כמו אבא של הצד, הוא מייצג אותו, הוא חי איתו. יותר מכלכלי ונזיקי והכל. ובגלל דיון אחד הוא לא, אין פה פגיעה בעורכי דין

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

טוב, אני לא עוסקת בספקולציות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי, בסדר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה להבהיר שצריך רק, לגבי סעיף (10), להוסיף עניינים שדן יחיד מוסמך לדון בהם ובלבד, לא יודעת איך קוראים לזה, אב בית הדין? נשיא בית הדין? אב בית הדין?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל זה יוצר לך החזר שלילי. הרי, עניינים שאב בית הדין מחליט אפשר גם בדן שלושה אם הוא מחליט שזה דחוף.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בית הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה בית הדין. זה בית הדין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, אני אומרת לפרוטוקול שאני לא סומכת על דן יחיד שיחליט שהוא, שהעניין, שהוא מביא את העניין בפניו. צריכים להיות איזשהם קריטריונים קצת יותר גורפים, קצת יותר רציניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה. אוקיי, שנייה. שמענו את העמדות השונות. אני חושב שדנו בהן בהרחבה. יש, קודם כל, אני מבין שהנושאים הללו, אתם אומרים שכאשר, מבחינתכם, כאשר יש הסכמה של הצדדים אבל לכאורה, אני מבין שהחוק הקיים, וזה מה שגור הקריא קודם ודיבר עליו, החוק הקיים, בעצם, בשנייה שיש הסכמה של הצדדים היכולת של הדיין להגיד לא היא על בסיס שיקולים של דין תורה, שזה לא מתאים על פי דין תורה לדיון בפני דן יחיד. הוא לא יכול לבוא ולהגיד "לא מתאים לי כי אני הולך להוציא את הילד מהגן".

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לכן, פה צריך להוסיף את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז לכן, אז לכן, כלומר, שיקולי המערכת לא פתרתם בהקשר הזה. וזה גם מתכתב עם הבעיה שארז מדבר עליה, שאתה צריך לייצר איזושהי וודאות לצדדים שיש דיין בכלל בבית הדין. זה לא, להיפך, אתה מעמיד אנשים בסיטואציה – תבואו כל יום לבית הדין, אם במקרה יש לדיין זמן וחשק אז העניינים האלה ידונו. זה אי אפשר, אי אפשר לעבוד ככה. עכשיו, כמה שזה טוב וזה מקצר בירוקרטיות וזה טוב וזה נכון, זה לא, זה מייצר בעיה, א' זה מייצר בעיה של מי שיותר מקושר, מי שיותר יודע, מי שיותר זה, אבל מעבר לזה - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מי שיותר מתמיד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, מי שיש לו את הזמן. להיפך, אתה מייצר תחרות מאוד בעייתית.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מי יתפוס את הדיין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, אז שני דברים. דבר ראשון, לגבי, המבט העקרונית, אז שוב, חלילה אני לא בא לפגוע בתפקידם החשוב של עורכי הדין, אבל כמובן בראש ובראשונה מה שחשוב לנו זה טובתם של הצדדים. ואמרתי, שוב, אף אחד מאיתנו לא יודע כמה זמן זה יימשך. וגם דברים לא דחופים באיזשהו שלב גם מתחילים להיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הופכים להיות דחופים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

דחופים ביותר. ולכן חשוב בכל פעם שאנחנו נותנים איזשהם דברים מוגדרים, לתת גם את האפשרות של הסל למקרים של, שוב אני אומר, הרכיב הוא זה שהצדדים, ואולי חשוב גם כן להבהיר כי באמת אי אפשר להעתיק אחד לאחד את מה שנאמר בתקנות של דן יחיד למקרה שלנו. צריך להבהיר שבאישור בית הדין, ומיד אני אגיד לגבי העניין שהערת של איך כל אחד ידע או לא ידע, ובהסכמת הצדדים לדיון הנוכחי הזה. כי יכול להיות שהם נתנו בעבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

יכול להיות שהן נתנו הסכמה, ודאי.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, ואני רוצה לדיון הנוכחי הזה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ובאי כוחם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, לא, לא. אני לא חושב באי כוחם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

באי כוחם, יש פה את העמדה של לשכת עורכי הדין, שאני חושב שהיא מאוד נכונה. 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בראש ובראשונה מה שיגיד עורך דין – "אני לא מוכן" והצדדים ייתקעו.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא יכול לפטר אותו.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, ובדרך כלל עורכי הדין מגעים להסכמה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ולכן לא צריך לרשום את זה. לכן לא צריך.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

עורכי הדין בדרך כלל מגיעים גם להסכמה ביניהם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הרי, אתה כבית דין לא פונה לצדדים, אתה פונה לעורך הדין. 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

זהו, בתוך עמנו אנחנו חיים, רוב המקרים הם במיוחד במצבים כאלה מגיעים להסכמה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

להסכמה, וכולם - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

עכשיו, לגבי ההערה החשובה, שלא ייצור כאוס, אז אני אגיד בפרקטיקה, ואולי אפשר לחשוב איך מורידים את זה לתוך התקנות, בפרקטיקה מה שקורה זה שפשוט מאוד מרימים טלפון למזכירות בית הדין ושואלים אם אפשר לבוא לדיון, מזכיר בית הדין פונה לדיין והדיין נותן אישור או לא אישור.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רשמי, עם בקשה בכתב, או דרך המייל.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בדיוק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

וזה, והמזכיר יאשר או אב בית דין או דיין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לכיוון הזה, בקשה בכתב ואישור בכתב, כן.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הרי, הדיין לא אם בא לו בא או לא בא.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בלי בקשה בכתב, אישור בכתב של הדיין.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בדיוק, לא יודע.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ואז הדיין אומר "בסדר, נאשר, יתקיים דיון".

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

פנייה, פנייה של עורך דין, ואז אם הוא מקבל עשר פניות הוא בוחר מה הכי דחוף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר. עכשיו, בכל מקרה, הנוסח, כפי שהוא עכשיו, בעצם עבד בפועל, זה היה נדרש הסכמה, באיך שזה עבד בתקופת הקורונה, הייתה נדרשת הסכמה לדיון או שלא היה צריך הסכמה לדיון?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

במקרה הפרקטי, שוב, אני מדבר ממש על היומיים האחרונים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא עכשיו. אני אומר בתקופת הקורונה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בקורונה זה היה הסכמה לדיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לדיון ספציפי?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ספציפי. לא בגלל שפעם נתנו הסכמה אז - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

השאלה פה, באמת השאלה פה היא האם קיימת בעיה. כי אמרה נציגת לשכת עורכי הדין, ויש לנו פה ניסיון מצטבר לא של יומיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עם נוסח מסוים.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

יש לנו נוסח מסוים במשך חודשים ארוכים, ואם זה לא שבור אז לא צריך לתקן את זה. זאת אומרת, השאלה האם הדבר הזה עבד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז אני מאוד נוטה למה שאומר עורך הדין בליי. אני חושב, אני מבין את הרצון שזה יהיה מדויק וזה יהיה כתוב בתקנות, אבל בפועל, בסופו של דבר, עם הלשון הזאת של תקנות, והייתה פה נציגה של לשכת עורכי הדין, של פורום, יושבת ראש וועדת בתי הדין הרבניים, שמרכזת הרבה פניות, לא, והיא עדיין איתנו אז היא יכולה גם לאשר, אבל זה לא הציף בעיות, בוודאי לא אצל קהל עורכי הדין והמתדיינים, שכתוצאה מזה נוצרו עיוותי דין או כתוצאה מזה אנשים נגררו מבתיהם. אז לכן, אלא אם כן אתם יודעים אחרת.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, אני רק חושב שכשאנחנו עושים תקנות אז צריך טייב אותן כמה שיותר, גם אם שאלות לא עלו. ולכן אני כן חושב, ופה אני אפילו לא תופס מקום של המערכת, אני אומר מבחינת הצדדים צריך לדעת שמדובר פה לא על הסכמה שניתנה בעבר לדן יחיד אלא על הדיון הנוכחי. וצריך גם כן להוסיף את זה שבית הדין באמת מאשר את זה. בשביל הסדר של הדברים. שני הרכיבים האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

	אז, לגבי - - - זה קצת אחרת. אני הייתי אומר - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

שים לב אבל שלהוסיף פה הסכמה זה לא טוב כי יש לא מעט דיונים שבדן יחיד לא מכוח הסכמה. זאת אומרת, הרי זה מכסה - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ולכן זה חשוב.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

את כל מצבי הדן יחיד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, אבל אתה לא רוצה, לא, יש עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בלי הסכמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שאתה - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אני לא רוצה שצוואר הבקבוק יהיה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז עזבו, אני חושב, המערכת יודעת איך לעבוד עם זה, אני לא רוצה לשנות את הטקסט של התקנות. אני חושב שזה, אני לא חושב שצריך.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מה עם הבקשה לדיון? עם הנושא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שוב, זה, נותנים פה הצהרה לפרוטוקול מה הדרך שבה זה יעבוד.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רק בבקשה לדיון. לא במי שבא לבית דין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בקשה לדיון הספציפי ואישור.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, זה גם לא מכבד את בתי הדין.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, כן, כן. בקשה לדיון הספציפי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, לפרוטוקול איך זה עובד ואיך זה יעבוד.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני חושב שזה יותר נכון מאשר עכשיו לייצר ניסוח חדש שגם יעכב את כניסת התקנות עד לניסוח וכדומה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

וגם ייצר אי ודאות לגבי איך הן מתפרשות. כי בשנייה שאתה מכניס מילה חדשה – איך זה מתפרש ומרוץ סמכויות ולך תדע. לא רוצה לייצר אי ודאות, יש פה, לצערי, אנחנו הכרנו את התקנות האלו בתקופת הקורונה, לא רוצה לייצר פה אי ודאות. 

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

אני יכול להוסיף עוד מילה אחת מבחינה מערכתית למה חשוב לקיים את הדיונים האלה. אם חס ושלום התקופה הזאת תימשך הרבה זמן, בסופו של דבר בעוד כמה חודשים יהיה פקק ארוך, והיו לנו בעבר כאלה דברים. ואז כל הדיונים של כל האנשים שדחו להם את הדיון, זה יכול ליצור פקק של חודשים ארוכים.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

צוואר בקבוק.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

וחבל שאם אנשים מוכנים, כל הצדדים מוכנים וכולם מוכנים, לא לפתור את הבעיה עכשיו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

צודק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני רק מבקשת לומר לפרוטוקול שאני נגד סעיף (10). אני חשבתי שצריך להוריד אותו, לפחות לסייג אותו. אבל ממילא אני מיעוט בעניין הזה כי יש כאן רוב להצבעת התקנות כפי שהן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר גמור. 4.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

רגע, רק שאלה אחת לעורך דין בלונדהיים. שאלת הבהרה – בחלופה הראשונה אמרתי שאני אאיר את ההבדלים מול הקורונה. ב-(1), "בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ ובקשות לביטול סעד כאמור" – בקורונה הייתה התייחסות גם לסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר. השאלה אם זה נדרש או שלטעמכם החלופות האחרות מכסות את זה?

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא, אנחנו חושבים שהנוסח הנוכחי מספיק, זה גם הנוסח שהוגש, שהונח על שולחן הכנסת.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה, אבל אם רוצים לשנות הסדרי שהות דווקא בגלל מילואים ודווקא בגלל - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני חושב שזה 3(ג).

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

זה, סליחה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל זה יחידת סיוע.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

השאלה האם הבקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות. זאת אומרת, האם התקנות מכוח חוק הסדר התדיינויות מכסות בעצם את המקרים האלה?

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

להבנתנו כן, זאת הייתה הכוונה. זאת אומרת, כל מה שנכלל בגדר סעיף 12, שאגב הוא יותר רחב ממה שהיה במקור כי במקור היה כתוב החזקת ילדים והסדרי קשר וכולי וכרגע סעיף 12 זה יותר רחב מזה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

בסדר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

איך? רגע, תראו לנו?

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

סליחה?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רק סליחה גבירתי, שנייה, כי אנחנו רוצים להבין משהו, כי לנו זה חסר.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן, לא, זה נכנס אבל, חברת כנסת גוטליב, זה במילה ייכנס לבקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל אם זה לא לשמר מצב קיים? אם רוצים לשנות הסדרי ראייה?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

והדברים האלה נכנסים - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

איפה? תראה לי.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

בתקנות. כשכתוב ב-(2) בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3).

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רגע, אני רוצה לראות את החוק להסדר התדיינויות, בסדר?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, אבל כשכותבים "לפי סעיף" זה מפנה לתקנות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז הנה, אני רוצה לראות רגע, לחוק להסדר התדיינויות.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ובתקנות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

צריך לראות את התקנות, לא את החוק.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה? דקה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אז בדיוק, אז מה שרלוונטי זה התקנות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

זה התקנות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שנייה, רק דקה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מכוח החוק אז יש תקנות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל אני רוצה את החוק עצמו, כי אתה מפנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל הסעיף 5(א)(3) אומר שיהיו תקנות. זה מה שהסעיף הזה אומר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה מה שזה אומר? מה אומרות התקנות?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ובתקנות יש לך בין היתר בקשה לסעד דחוף בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל זה לא רק הבטחת קשר.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, אבל הבטחת קשר, עד כמה שאני מבין, מתפרש ככולל גם החזקה וחלוקת זמני שהות.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן. כך זה בפרקטיקה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

וכך זה בפרקטיקה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

פרקטיקה, בטוח?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו בטוחים בזה?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן, כן. כך הבנתי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז שיהיה כתוב, שיהיה ברור בדברי ההסבר לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מוצהר לפרוטוקול.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שמוסכם, שמוברר לנו על פי הייעוץ המשפטי של הכנסת - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

של הממשלה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

של הממשלה ובתי הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הממשלה ובתי הדין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

של הממשלה ובתי הדין, שההפניה לסעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות שמפנה לתקנות, בתקנות הבטחת קשר כולל גם - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

תקנה 12, כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תקנה 12, הבטחת קשר, כולל גם בפרקטיקה, הסדרי שהייה, תיקונים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

במקרים דחופים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

במקרים דחופים. שינוי בהסדרי ראייה וכולי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טוב, אוקיי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

והסדרי שהות, תודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

סעיף 4.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תודה לך. סליחה, פשוט הבהרנו את זה שזה קיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

רק שנייה, אני כן אומר מאחר וזה עלה, זה עלה מכמה כיוונים הנושא של היוועדות מרחוק, אני - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

שוב, בינתיים קיבלתי פה פשוט הודעות מכל מיני גורמים, שהבנתי שבהסכמת הצדדים היום יש סיטואציות בבתי הדין הרבניים שזה מתקיים בהיוועדות מרחוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בהיוועדות מרחוק.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

חד וחלק, כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

וזה מסודר לכם?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

זה קיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה פועל בבית הדין הקיים? 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לכן אני לא רוצה להתייחס לזה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, אל תיכנסו לזה בתקנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה בדיוק מה שאמרתי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

זה מה שהוא אמר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני לא אכנס לזה בתקנות. ככל שזה יידרש בכל מיני סיטואציות שבהן נדרש, וחס ושלום, מקווה שמצב החירום לא יתארך עד שזה יידרש, אז תביאו תקנות חדשות או שתעשו את זה - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, ולעת עתה זה באמת פועל ככה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ובינתיים תעבדו בנוהל הקיים שלכם.

4.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

	הארכת מועדים
	4.
	תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.



פה אני רוצה לציין שההוראה האחרת לא קיימת בתקנות המקבילות, היא דווקא נראית הגיונית, כי יש מצבים. אבל היה רצוי, ובדיונים שהיו בתקופת הקורונה, כן הובהר לפרוטוקול דווקא על ידי נציגי משרד המשפטים שיראו איך יתאימו בתקנות האחרות שם בבתי המשפט ובבתי הדין האחרים עם תוספת מהסוג הזה שתאפשר לסטות במצבים המתאימים בהקשר הזה. אז אני מזכיר את העניין הזה, כי זה דווקא נראה הגיוני שיש כזו אמירה, אבל היא לא קיימת בסטים המקבילים, יעל. בסדר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

5.

 << דובר >> גור בליי: << דובר >>  

מקריא: 

	אגרה
	5.
	אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ז-1955, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך.



 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

גור, אנחנו עוצרים אותך לשנייה, אנחנו שאלנו איזו שאלה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, נגיע לסעיף הזה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רגע, שנייה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אבל נגיע לסעיף הזה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל דקה, אנחנו כבר בתוך איזה סיעור מוחות בתוך הדבר הזה. טוב, בסדר, 100%, טוב. סליחה, גור, סליחה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אין בעיה. ב-5, גם פה עולה שאלה, אולי לרפי, גם פה בתקנות המקבילות ברירת המחדל היא הפוכה. זאת אומרת, בבתי המשפט האחרים ובבתי הדין הדתיים האחרים, הכלל הוא שהאגרה נדחית. לא צריך להגיש בקשה מיוחדת לזה. למה אצלכם צריך רק אם מוגשת בקשה?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, שני דברים. ולזה אחר כך אני אוסיף משהו שלישי כללי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

סתם מסרבל כי צריך לקבל החלטה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

דבר ראשון, אצלנו, להבדיל מערכאות אחרות, לא הערכאה השופטת זאת שמחליטה בנושא של דחיית אגרות אלא המזכירות עצמה. וזה יוצר, וזה הדבר הנוסף, מה שקרה אצלנו, זה ייצר צוואר בקבוק שצריך לחזור ולדון עכשיו על כל אותן אגרות שנגבו, שזה יוצא כבר כמויות אדירות. ולכן, הגישה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא הבנתי.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בסופו של דבר, מדובר פה שכל האגרות בתקנות בבתי המשפט, כל האגרות אוטומטית נדחות עד תום התקופה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נו, אז למה שזה לא יהיה אצלכם גם?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז אני אומר, אז אנחנו, אצלנו מצבת כוח האדם היא קטנה, ותחשוב שבתקופת אותה, תקופה שמוכרז עליה, צריך להתעסק באלפי ויותר מזה אגרות שלא שולמו ולדאוג שישולמו, ולכן הגישה שלנו הייתה, ואז - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בבית משפט מה ההבדל?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

מה זה?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא הבנתי מה זה שונה מבית משפט.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כי הם אומרים שאין להם כוח אדם.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אותם פקידים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כוח האדם, אני עונה, אמרתי שני דברים. א' אנחנו אלה שצריכים לדון אחר כך בנושאים, המזכירות והצוות שבה, בנושאים של האגרות שנדחו, ולא השופטים. כי אצלנו כך זה בנוי. וגם מצבת כוח האדם קטנה יותר בצורה משמעותית מבתי המשפט. ולכן, אנחנו, כאשר, הרי, זה כתוב כי כבר הוסכם על הנוסח הזה. זה הוסכם וזה נדון כי ערכנו דיונים גם עם המזכירויות שלנו והם פשוט מאוד אמרו "אנחנו לא נעמוד בזה". תום התקופה - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל רגע, נגיד אני מגישה בקשה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

רק שנייה, דקה, דקה. לצורך העניין, שנייה, דקה. תארו לעצמכם שאנחנו מדברים על, שמעתי פה מישהו זרק תשעה חודשים, חלילה, של מצב חירום.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא, זה תוקף התקנות.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, אז אני אומר, נגיד אני אומר, נגיד תשעה חודשים של מצב חירום, תחשבו כמה אגרות נצטרך לטפל בהן בסוף התקופה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

צריך לטפל בהן בכל מקרה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ולכן אני אומר, מי שצריך, יש אנשים שיכולים לשלם עכשיו דרך האינטרנט.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

רק שנייה, אל תדאג, אף אחד לא, כשיש לך, כשיש אפשרות להגיש בקשה ובקשה לדחות את האגרה אנשים תמיד מגישים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא יודעת.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני לא בטוח. ממילא הוא ישלם, אז הוא משלם עכשיו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל יוגשו בקשות כאלה, ממילא תידרש להן.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז אני ממעיט את הכמות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, מה שקורה להבנתי, הבקשה שתוגש בהקשר הזה לא תגיע לרשם או לשופט, ובשנייה שהוגשה בקשה יתנו, זה אישור אוטומטי. אתה לא תצטרך לדון, להבנתי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז רוצים על זה תשובה – אישור אוטומטי עצם הגשת הבקשה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

להבנתי.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

להבנתי. זה לא שיקול דעת. אם אתה מבקש אתה לא משלם.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כך כתוב – "אלא אם הוגשה בקשה".

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אם הוגשה, זה לא שיוכרע. ולכן הם אומרים שאם יש אנשים שמשלמים ואחר כך, כי הם לא רוצים אחר כך להתעסק בבירוקרטיה, הם עצמם לא רוצים להתעסק אחר כך בבירוקרטיה, לשלם ושיתקעו להם את התיק, ואז, זה גם לא הדיין יכול להחליט פטור.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בסדר.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

וניתן לשלם מרחוק דרך האינטרנט.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא קשור, אני אומרת - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

וגם פה אני אומר, שנייה, גם פה אני אומר את אותו עיקרון למרות שאני מבין את הטיעונים, אמת ויציב - יציב עדיף בהקשר הזה מבחינתי. 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא יודעת, אני אומרת לפרוטוקול בכל הכבוד למערכת, כבודה במקומה מונח. אני חושבת שצריך היה לעשות תואם ולקבוע עקרונית כמו בבתי המשפט האזרחיים, בכל הכבוד, שדוחים את האגרות בתקופת החירום. לא כן בקשה לא בקשה. זה שזה קשה למערכת לגבות את האגרות, בכל הכבוד, היא תתאפק.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

זה גם שיקול.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

היא תתאפק, ובסופו של דבר, הרי בסופו של דבר המשכורות לא משולמות להם מהאגרות. גם אם זה ייקח זמן עד שהם ימלאו את החסר הזה, נכון שיהיה תואם בעקרון הזה של תשלום אגרה. אבל כמו שאמרתי, אני פה היום בדעת מיעוט ויש לכם רוב.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

למה יצטבר פקק? הרי ישלמו כולם דרך האינטרנט.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, זה בדיוק הפוך. אנחנו אומרים שאם אפשר ממילא לשלם באינטרנט.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

שישלמו אחרי זה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אנשים בתקופת חירום, אין להם כסף. זה רעיון של דחיית אגרות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

חברים, חברים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

איפה אתם חיים?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

מי שאין לו כסף או לא נוח לו עכשיו מגיש את הבקשה והוא מקבל את האישור הזה. התשלום אחר כך, אנחנו נצטרך לרדוף אחרי אנשים. קיבלתם כבר שירות, קיבלתם החלטות, אולי אפילו כבר פסק דין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז מה? אנחנו בתקופה - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אפשר לצאת לבקש מהם.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תקשיבו רגע, רק דקה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, מובן לי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שנייה רגע, בתקופת חירום, תסלחו לי, העקרונות משתנים והחשיבה היא אחרת. זה שתצטרכו לרדוף אחר כך אחרי האגרות, איך אני אגיד לך את זה בתור אזרחית? זה פחות מעניין אותי, גם אם קיבלתי שירות זה כרגע לא מעניין אותי. בדרך כלל האגרות הן חסם. ואנחנו בדיוק רוצים לומר שבתקופת חירום אגרה היא איננה חסם. ולכן זה לא שונה מבית משפט אזרחי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אגרה איננה חסם, שוב, כי לא גורם מקבל החלטה שם. זה אוטומטית – תגיש בקשה - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, אני אומרת את דעתי לפרוטוקול. אני משרתת את האזרחים.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

צריך לחדד שהאגרות בבתי הדין הן מאוד-מאוד נמוכות יחסית לבתי המשפט. אגרת פתיחת תיק היא בערך 290 ומשהו שקל.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מה שלך נשמע נמוך - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, טלי.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

290 שקל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל טלי. טלי. מה אנחנו מדברים?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תפסיקו כבר. אתה יודע? לפעמים אני אומרת שאנחנו באמת במגדל השם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי. טלי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מגדל השם פה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, לא צריך להיות במגדל, לא צריך לדבר בצורה הזאת ולא צריך להקצין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני אדבר, מר רוטמן - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טלי, מותר לי גם לדבר איך שאני רוצה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אל תגיד לי איך אני אדבר כדי שאני לא אגיד לך איך אתה מדבר, תודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

א' את כל הזמן אומרת לי איך אני מדבר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

תודה. תודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל אני - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

די.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני רוצה ברשותך.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה הכל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

גם אני, תודה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

מה זה משנה? אני בדעת מיעוט פה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל טלי, מה יש לך? אני מדבר, למה את לא יכולה לתת לי לדבר?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אגרה. אתם, כנסת ישראל מתקנת תקנות שמתחשבות במערכת במקום באזרחי מדינת ישראל. אני אומרת את זה לפרוטוקול. התקנה הזו מתחשבת במערכת בתי הדין במקום באזרחים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה הכל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

סיימת לדבר לפרוטוקול?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זו דעתי. ותתקנו את מה שאתם רוצים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מצוין. סיימת לדבר לפרוטוקול? אני יכול גם לדבר?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בבקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא לפרוטוקול, או כן לפרוטוקול. הכל לפרוטוקול בבקשה. כל אדם שיהיה ברור, וזה מה שנאמר פה, כל מי שבתקופת המצב המיוחד, איך שהוא נקרא, מצב חירום מיוחד, בתקופת מצב החירום המיוחד כל מי, וזה מנגנון שכבר קיים לכם – פתיחת תיק באינטרנט – אז אתה מסמן תיבת סימון "אני רוצה לא לשלם אגרה" ולא משלם אגרה, נכון?

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

איך זה עובד?

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

את ה-"לא לשלם אגרה" זה רעיון, אגב, שאפשר להכניס אותו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז תכניסו אותו.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

נחשוב עליו, כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אומר "האם אני מעוניין בבקשה לפטור מאגרה".

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

בתקופת החירום, כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בתקופת החירום.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

זה טופס, טופס בקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז תוסיפו.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, אז הוא מציע הצעה במקום עם טופס, לעשות וי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עם תיבת סימון.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

זה רעיון יפה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

תעשו את זה פשוט, שיהיה קל ונגיש.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כן? קל כל כך לשנות?

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

לא, הוא ממילא ישלם. רק הוא אומר, הוא בוחר לעצמו, האזרח. זה די קשור למה שדיברנו קודם.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל האפליקציה, המבנה של התוכנה לא בנוי לזה.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

לא, אנחנו, אני אבקש מהמחשוב שייצרו את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הם יטפלו בזה.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

אבל זה קשור למה שאמרנו קודם. מה קורה כאשר הצדדים אומרים "אני רוצה לשלם עכשיו ולא אחר כך".

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רוצה לגמור את התיק.

 << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >>  

רוצה לגמור את התיק ולשכוח אותו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רוצה לגמור את הזה, רוצה ללכת הביתה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בבית משפט לא הייתה לו את האופציה הזאת. אומרים "אנחנו רוצים ולא רוצים את הבירוקרטיה אחר כך".

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בתי הדין הם לטובת האזרח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עכשיו, בניגוד - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

די כבר עם הפומפוזיות הזאת כי זה לא נכון.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

גם אנחנו לטובת האזרח.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

די, נו באמת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נו טלי, אפשר לדבר?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בתי הדין ובתי המשפט הם תמיד לטובת האזרח. בטח, ברור. די, נו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל טלי, למה את מונעת ממני לדבר? אני לא מצליח להבין את זה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

שמחה, ממך גם האלוקים לא יכול למנוע לדבר, כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז קודם כל, תעשו את זה גם נגיש בצורה הזאת, אבל כל מי שלא יכול לשלם או לא רוצה לשלם בתקופת הירום המיוחד הזאת – לא ישלם. מי שכן מעוניין - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא ישלם בזמן הזה. ישלם אחר כך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ישלם אחר כך, בוודאי. כן, יידחה התשלום, הוא לא יצטרך לשלם כתנאי לפתיחת ההליך. שזה התקנה. הדבר הזה בסכומים שעליהם מדובר, בניגוד לאגרת פתיחת תיק בבית משפט שיכולה להגיע לכמה אלפים, אלפים רבים לפעמים, בהתאם לגובה התביעה וכדומה, ולכן, ובאמת הנושא הסוציאלי שם מאוד-מאוד משמעותי. הוא תמיד חסם, אבל הוא עוד יותר חסם בתקופת משבר. אז הצורך בכלל גורף הוא הרבה יותר חשוב ומשמעותי. פה מאחר ומדובר, פה מדובר באגרות נמוכות – מי שירצה ויכול ישלם, מי שלא יוכל או לא רוצה ישלם בתום התקופה כפי שקורה בבתי המשפט. מבחינתי, שוב, אני יכול לחשוב על הסדרים שנראים יותר טוב או יותר אלגנטי, אבל מאחר והמערכת כבר יודעת לעבוד עם ההסדרים הללו אני מעדיף לא לשנות כדי לייצר וודאות. סעיף 6.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

	תוקף
	6.
	תוקפן של תקנות אלה לתשעה חודשים מיום פרסומן.



פה באמת עולה שאלה לגבי התקוף, כי יש באמת את הצעת החוק שמונחת על שולחן הכנסת, השאלה אם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אתה מדבר על תוקף לעתיד. יש פה שתי סוגיות של שאלות של תוקף.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן, לא, אני מדבר כרגע על התוקף, כמה זמן התקנות האלה. האם תשעה חודשים, האם צריך לקצר את התקופה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש לי פה נוסח שרשום שנה אז כנראה זה...

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני דווקא חושבת, אני חושבת שזה להשאיר את התקנות האלה כי אם, לדעתי צריך להאריך את זה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

שוב, צריך רק לחדד, שוב, שיהיה ברור לכולם – יש תקנות ומכוחן מוציאים את ההכרזה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

זאת אומרת, מצב החירום יכול להיות שבוע, יכול להיות שבועיים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

נקווה, בעזרת השם, שיהיה כמה שיותר קצר. אבל אני אומר, התקנות הן בתוקף ומכוחן אתה יכול - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

התקנות הן מסמיכות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק. התקופה, אני חושבת דווקא שצריך להיות יותר אורך רוח בתקנות מהסיבה הפשוטה שזה לא קשור למלחמה הנוכחית, שיכולה להיות שבוע או חודש או חודשיים, חס וחלילה, אלא כי אתם כל הזמן אומרים שיש בקנה הצעת חוק. אני לא בטוחה - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

היא מונחת.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כן, אני לא בטוחה שבתשעה חודשים זה יסתיים. כן, אבל זה לא מונח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מתי היא הונחה?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

היא הונחה בתחילת יוני.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני לא בטוחה שבתשעה חודשים, שזה יכול להביא אותנו גם לפגרת הקיץ הבאה, עוד לפני שתרגישו. אז בשביל מה שנתכנס עוד פעם להאריך תקנות בהקשר הזה. לא יודעת, אני חושבת תאריכו טיפה יותר.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

טוב.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

להשאיר את זה ככה כי יכול להיות שהם ירצו שינויים, אתה לא יודע מה מצב החירום, אתה לא יודע איך - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל זה לא קשור למצב חירום. מצב החירום הוכרז מכוח התקנות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אני רוצה להיפגש איתך עוד - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

בעצם, תשעת החודשים, אני חושבת שתשעת החודשים נותן לכנסת זמן עד פגרת הקיץ, בעצם, הבאה, לדון בהצעה שמונחת היום. השאלה אם זה - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ההצעה כבר אושרה בוועדת שרים, צריך להגיד.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

נו, אז מה?

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, היא בכנסת.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

עדיין. 

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

היא כבר מונחת על שולחן הכנסת.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

הכנסת צריכה להעביר את התהליך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טוב, שנייה. אז זו שאלה אחת של התוקף.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן, זו שאלה אחת, והשאלה השנייה זה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

והשאלה השנייה, מה שהעלתה הנציגה של לשכת עורכי הדין, לגבי - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה אתם צריכים להיות אחר כך תלויים בחקיקה, על הזמן.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אז נאריך את התקנות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא משנה, בסדר, נאריך את התקנות.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, היא מציעה שלא להאריך, אלא אם כן, כלומר שזה יהיה בלי סוף.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בלי הגבלת זמן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני לא מצליח להבין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בלי הגבלת זמן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני לא מצליח להבין מדוע לקטוע אותי באמצע דבריי.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני, זה אני אשמה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נכון, אבל הוא ענה לך. הנושא של התוקף, יש לו, אמרנו, את הצד האחד – כמה זמן, הארכה סבירה, תשעה חודשים. האם יש בעיה שהתקנות האלה יהיו בתוקף יותר? אני מקווה שבוודאי כאשר יהיה את החוק המתקן אז הוא יבטל את התקנות הללו. אז זו שאלה אחת, פרק הזמן – תשעה חודשים – ארוך מידי? קצר מידי? שנה? מה שעלה פה, זו שאלה אחת. והשאלה השנייה שהיא רלוונטית זה השאלה של הרטרו, של היומיים, בעצם או של שלושה ימים, רלוונטי גם לעניין אגרות וגם לעניין מועדים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

מניעת המועדים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מניעת המועדים.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני חושב שמאחר ונאמר לנו פה בדיון על ידי נציגי הנהלת בתי הדין, שלמעשה בפועל פעלו לפיהם עד שהצלחנו, עד הצליחו ליישם פה את תהליך ההתייעצות שנדרש על פי חוק, עד שהצליחו להכין אותם ולהביא אותם לכנסת לאישור. אז אנחנו נמצאים, מדובר בסופו של דבר ביומיים, לא בזה. אנחנו היום ביום שלישי, מדובר להחיל את זה - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

יום ראשון בעצם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ראשון, כי שבת לא רלוונטי. אפשר לכתוב שבת אבל זה לא משנה, זה ראשון. אז מדובר ביומיים, ולאור הנסיבות שאנחנו נמצאים אני חושב שמתאים פה תחולה רטרואקטיבית, לייצר יישור קו.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תחילה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שהתחולה שלהם תהיה, ואפשר אפילו להפנות - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

התחילה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

התחילה, התחילה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

התחילה, זה יהיה ביום ראשון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, ואפשר אפילו אם רוצים להצמיד את זה, תחילה במועד תחילתם של תקנות בתי המשפט המקבילות. אפילו לא צריך לכתוב תאריך. פשוט להשאיר, כי זה מבחינתי הסיבה העיקרית, גם מצד מרוץ הסמכויות וזה. אבל אפשר לכתוב תאריך, זה לא משנה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

עדיף בשביל הבהירות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בשביל הבהירות תאריך, אין בעיה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

צריך לזכור שיש פה שני דברים. יש פה - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

להתחיל כל דבר לבית המשפט.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

מה שאני אומר שצריך לזכור שיש פה שני דברים. יש את התחילה, כמובן גם תחולה, של החוק כולו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

של ההכרזה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, בדיוק. של הכרזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל אתם בעצם עוד לא הוצאתם הכרזה כי אין לכם תקנות.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בדיוק, ואז כשנוציא את ההכרזה שנוכל גם את זה לעשות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז שנייה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, אבל ההכרזה זה קיים כבר בתקנות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, אבל הכרזה מותר, זהו.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

זה קיים ב-2ב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בהכרזה כתוב רטרו. 

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

מה שנקבע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מותר רטרו. כן.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

רק חשוב לנו שזה ייאמר בפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה נאמר לפרוטוקול – בהכרזה עצמה מותר רטרו. זאת אומרת, בשנייה - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אבל רטרו - - - שהתקנות בתוקף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נכון, ולכן אנחנו נחזיר, אנחנו נקבע שאת התחילה שלהתקנות מיום ראשון השבוע.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, השמיני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה השמיני?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, השמיני. השביעי זה היה שבת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז נקבע את התחילה שמיני. בסדר, יהיה סעיף תחילה מהשמיני לחודש.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ונאמר לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ונאמר לפרוטוקול שבשנייה שהשר יוציא, מיד שהתקנות ייכנסו לתוקף. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מהשביעי.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

למה שביעי? שביעי זה היה שבת. בשבת לא עבדנו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, אבל השאלה אם מניין ימים. לא, אבל מניין ימים זה בכל מקרה יום שפג תוקף וזה פגרה. כן, זה לא משנה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה לא משנה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה השמיני. זה השמיני.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לכן זה שונה, לא? בבית משפט כן מחשיבים, לא?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, זה אותו דבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, זה השמיני, השמיני, השמיני.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

סעיף (10) לחוק הפרשנות זה אותו דבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

השמיני. לדעתי. אתה רוצה לבדוק מתי תוקפן של תקנות בתי המשפט? יעל, עורכת הדין בלונדהיים.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, הם הכריזו מהשמיני גם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, אז הם הכריזו מהשמיני, אנחנו משווים. רצינו לוודא שתקנות בתי המשפט המקבילות הן גם מהשמיני.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

זה לא התקנות, ההכרזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ההכרזה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ההכרזה.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ההכרזה החלה בשמיני. הראשונה הייתה שמיני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אין בעיה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ובתשיעי האריכו אותה בינתיים עד ה-13, למיטב ידיעתי.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר, אז אנחנו נעשה עכשיו השמיני.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, ועד מתי הוא מכריז השר?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מתי שהשר יכריז, זה שיקול דעתו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, אני שואל אותו, לא אותך. מה, הוא מכריז מהשמיני?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

התקנות יפורסמו ברשומות.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ביום שהוא מכריז הוא מכריז מתי זה מתחיל.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

ועד מתי הוא לא מכריז.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, עד מתי גם.
 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, הוא מכריז, וודאי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הוא מכריז.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

היו שתי הכרזות בבתי המשפט, הראשונה זה עוד לפני שידעו לאן זה הולך, הייתה ליומיים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, זה בבתי המשפט.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ועכשיו האריכו אותה, עכשיו האריכו אותה עד סוף השבוע.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ואותו דבר גם אצלנו, הוא יכול להכריז מהשמיני עד מתי שנראה לו נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר גמור.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בסדר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי, אז סעיף תחילה יהיה כמו שדיברנו.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

רק, פשוט מאוד, לשכת עורכי הדין, יכול להיות שיש להם איזושהי הערה נוספת בנושא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

על התחולה?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה לבקשתם הדיון הזה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, כן, כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

היא אמרה את הדברים שלה כבר קודם. היא רוצה לעלות שוב?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, תנסה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, כן. אז נעלה, טוב, אז נעלה את מי שעכשיו הכי זמין. קודם כל מרקמן ואז לשכת עורכי הדין. אתם מעלים לי את רקמן? את עורכת הדין קמילה אביגיל מיכמן? 

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

שלום, אני אשמח להגיד איזושהי התייחסות כללית כי הדברים כבר נידונו ככה בהרחבה, אבל מבחינתנו לפחות, כמי שמייצגים בתיקים של משפחה, במיוחד בתיקים מורכבים, האופן שבו התקנות כרגע מסדירות את מצב החירום בבתי הדין הרבניים מייצר אנומליה וחוסר סנכרון משמעותי ביחס למה שקורה בבתי המשפט לענייני משפחה. וכל הדיון שמתרחש גם לעניין סעיף הסל עם דן יחיד, גם לגבי אגרות, רק מעמיק בעצם את האנומליה ואת חוסר הסנכרון באופן שבו מתנהלים ההליכים. הצו, תקנות החירום בבתי המשפט כבר נכנסו לתוקף, מצד שני בבתי הדין הרבניים עדיין חלק מהדיונים התנהלו. אנחנו לא חושבים שיש הצדקה לגוף כמו מערכת בתי הדין, שבסוף זה גוף קטן מערכתית, גם נאמר פה מבחינת כוח האדם, שיהיו לו תקנות נפרדות. ואם כבר יש, כי כרגע - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מה לעשות? אבל זה חוקים נפרדים, מה את רוצה שנעשה?

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

אז אני אומרת, אז כרגע בגלל שזה המצב מבחינת סדרי הדין, לפחות הציפייה היא לנסות ולצמצם את הפערים ביחס למה שקורה בבתי המשפט לבין מה שקורה בבתי הדין הרבניים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

יש קונקרטי, מעבר לרצון שהתחלנו איתו בתחילת הדיון, גם שלי, שכמו שהתקנות של בתי הדין צריך אישור שר אז גם תקנות בתי משפט יהיה צריך אישור שר. אישור וועדה, סליחה. אבל מעבר לדברים האלו, אם יש בבתי הדין לעבודה מאפיינים משלהם והליכים מסוגים שונים, ובבתי המשפט הרגילים, ובתי הדין השרעיים יש להם תקנות משלהם, מה לא, מעבר לרצון שיהיה דומה, מה הבעיה שאת נתקלת בה בעצם ההסדרים?

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

קודם כל, לעניין סעיף הסל אין סעיף דומה במערכת בתי המשפט לענייני משפחה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

דיברנו על זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי, נכון.

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

והעמדה שנציגת לשכת עורכי הדין הציגה קודם על כך שזה לא פוגע לא בעורכי הדין ולא במתדיינים, מבחינתנו אנחנו לא רואים את הדברים בצורה הזו. מבחינת המתדיינים בוודאי שאי אפשר לבוא ולהציג עמדה שאומרת שמקסימום הם יכולים להגיע לבד ללא ייצוג ולאשר הסכם, או להגיע - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא, אף אחד לא אמר את זה אבל.

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

כמובן שאנחנו צריכים לשמור על זכות הייצוג של המתדיינים, וזו טובת המתדיינים מבחינתנו. גם פרוצדורה של אישור הסכם גירושין לצורך העניין, על אף שהיא יכולה להיראות כמו פרוצדורה שהיא בסך הכל פרוצדורלית - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל אישור הסכם, גבירתי, אישור הסכם גירושים הוא לא חלק מסעיף הסל.

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

לא, אני מתכוונת לדוגמא שניתנה על ידי נציגת לשכת עורכי הדין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל, אבל גם כשהיא אמרה את זה אמרנו לה שזה לא חלק מסעיף הסל. זה אישור הסכם גירושים, אישור הסכם גירושים זה בסעיף 8, וסעיף הסל הוא סעיף 10.

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

אוקיי, אז אם יש שיקול דעת מותווה שמתווה שאת שיקול הדעת בסעיף 10, באופן שבו תהיה רשימה סגורה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

זה לכל הפחות, היינו רוצים ששיקול הדעת הזה יהיה מוגבל באיזושהי רשימת עניינים מאוד מוגדרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

כדי לא לייצר בעצם את הפער ממה שקורה בבתי המשפט לענייני משפחה. כי גם חושב לזכור שהרבה מהתיקים הם מתנהלים באופן מקביל. למשל זוג שיש להם תביעת גירושין בבית הדין הרבני ושאר העניינים בבית המשפט לענייני משפחה, וכמובן שתמיד יש גם קשר בין הדברים. במיוחד שמצב החירום נמשך זמן רב, זה יכול להשפיע באופן מהותי על התנהלות ההליך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> קמילה אביגיל מיכמן: << אורח >>  

אז כמובן שמבחינתנו, ברמה הגדולה, ברמת המאקרו אנחנו חושבים שנכון לתקן את התקנות שחלות על בתי המשפט ולהוסיף בסעיף ההגדרות, בסעיף 1, היכן שמובאת ההגדרה של בתי המשפט להוסיף "לרבות בתי הדין". גם בהגדרה של נשיא בית המשפט להוסיף סמכות זהה לבית הדין הדתי. ובכך בעצם לייצר בלימה בין מערכות בתי הדין הרבניים לבין מערכת בתי המשפט.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

טוב, בסדר. תודה. תודה רבה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

יכול להיות שמענה מסוים שיכול להינתן, כי יש פה באמת בעיה אינהרנטית שנובעת מזה שזה תקנות שונות. התקנות שחלות על בתי המשפט הן מאוד כלליות ופה יש תקנות מאוד פרטניות. אבל יכול להיות שמענה מסוים שיכול להינתן במערכת בתי המשפט או במערכת של בתי הדין הרבניים זה בדיוק הסעיף שנותן שיקול דעת. וזה יכול להיות שאם יש הליך, הליכים מקבילים קשורים שמתנהלים בשתי ערכאות המקבילות, זה יכול, נשמע לי כנימוק שאפשר להעלות בפני בית המשפט המקביל לדון או לא לדון בהתאמה לערכאה המקבילה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר. טוב, תודה. לשכת עורכי הדין, אהובה יששכר, רוצה להגיד עוד משהו? כן? היא זמינה? רוצה? היא לא. טוב. 

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני כאן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

טוב, אני, סליחה שאני חוזרת שוב לסעיף שכבר דנתם בו, אני מדברת על סעיף 3. טלי העירה הערה נכונה לגבי 3(א)(1) – הבקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר קיים. טלי אמרה, ומה אם רוצים לשנות הסדרי שהות וכאלה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז אין, קיבלנו נתנו לנו תשובה על זה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

קיבלנו על זה תשובה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

ואז התשובה הייתה שיש את סעיף 2. אלא מה היא, סעיף 2 מתייחס לבקשה שמתנהלת במסגרת החוק להסדר התדיינויות. יש הרבה תיקים שאנחנו כבר אחרי החוק להסדר התדיינויות ומתנהלים כבר תביעות בבית המשפט, ובמסגרת התביעה שמתנהלת רוצים להגיש את הבקשה לסעד הזמני. חייבים להוסיף את זה פה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, לא הבנתי את הסיטואציה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אוקיי, בית המשפט - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אני יכול?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, רפי. רפי, תסביר לנו שנייה את הסיטואציה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן, זו הערה, אגב, נכונה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

תודה, רפי.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בחוק להסדר התדיינויות יש סעיף 5(א)(3) שהוא מדבר על מקרים דחופים, והוגדר שם בסעיף, בתקנה 12, מה הם המקרים הדחופים. היא אומרת שברגע שנגמר ההליך של הסדר התדיינויות ואנחנו בתביעה רגילה גם יש מקרים דחופים. לא, כי כתוב לנו פה העברת ילד, היא אומרת שזה לא רק העברת ילד. יש ענייני משמורת שהם דחופים. גם אם זה לא העברת ילד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הבנתי.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

הגדרתי נכון את ההערה שלך?

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

כן, לדעתי, צריך, ברור שצריך להתייחס לשינוי הסדרי שהות וטיפול נפשי בקטין כי אלה הדברים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, אז טיפול נפשי בקטין נמצא ב-3(ב).

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא, לא. עוד פעם, אז אנחנו מסבירים עוד פעם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה רק - - -

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

כל מה שכתוב אחר כך מתייחס לחוק - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

רגע, אהובה, אז בעצם, אני פה, זה חוזר לשאלה שאני קודם שאלתי. אז השאלה בעצם האם יש מקום אולי באמת להחזיר, אולי זו הייתה הסיבה שבמקור - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בקשות דחופות בענייני משמורת ילדים.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

בדיוק, שב-3(א)(1) בתקופת הקורונה היה סעדים דחופים לעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות וקביעת סדרי קשר.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

בדיוק, כן.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ואז, כי זה היה הנוסח בקורונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אוקיי, אז תחזירו את זה. אז תחזירו את הסעיף הזה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

או שאפשר פשוט להפנות לכל הסעדים הדחופים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, אז תחזירו את הסעיף כמו שהיה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אוקיי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בבקשה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני יכולה להציע רגע משהו, שמחה? רק שנייה, גבירתי, שמחה וגור תקשיבו, תהיו איתי רגע. הרי, כתוב "בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מהארץ או בקשות לביטול סעד כאמור" - אפשר לביטול או שינוי, ואז בתוך זה ייכלל גם שינוי.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אבל אז זה לשמר מצב קיים, ואת אומרת - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לשמר או לשינוי.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, אבל את אומרת מה קורה עם המצב שלטובת הילד צריך להשתנות, לא לשמר אותו.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז זה מה שאני אומרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נו, אז זה כל הבקשות. אז זה כל הבקשות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אז או בקשות לביטול סעד או שינוי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן, אבל זה לא קשור למשמורת ילדים.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה? כל סעד זמני.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

רגע, שנייה. הנוסח המקורי בתקופת הקורונה, וזו הייתה השאלה שלי מקודם, אני חושב שפשוט אם אנחנו מחזירים אותו, ואני אשמח לשמוע התייחסות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

בואו נחזיר אותו.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

הוא פותר את זה. הוא היה "בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות וקביעת סדרי קשר". 

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מצוין. אז נחזיר את זה למה שהיה בתקופת הקורונה, בבקשה. תודה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

שומעים אותי עדיין?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אפשר גם, שזה יהיה הכי בטוח, כל הצעדים שמופיעים ב-5(3)(א) לחוק להסדר התדיינויות, יש שם רשימה, יש שם גם טיפול בקטין.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, זה קיים.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כל מה שנמצא בחוק להסדר התדיינויות.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

כל מה שכתוב למטה, כל מה שכתוב למטה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אה, את אומרת שיהיה כתוב "בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות או בקשות בנושאים המנויים בסעיף זה, גם אם אינם במסגרת חוק הסדר התדיינויות".

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

זה קצת יותר רחב ממה שאמר.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה מסרבל, אז תעשה מה שגור אמר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה. לא, זה יותר רחב אבל זה לא מסרבל. זה כולל דברים אחרים.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

דחופים, כי אנחנו מדברים על הסדרי שהות. אני פשוט חיה את זה. הילד במצוקה, רוצים לקחת אותו לטיפול - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז אפשר לעשות בקשות לסעד דחוף בנושאים המנויים - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות וכל זה ונושאים המנויים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ונושאים המנויים בתקנות שהותקנו, שנייה, ונושאים המנויים בתקנות שהותקנו לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה פשוט לא בקשות לסעד דחוף?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בלי להוסיף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

ואז לא צריך, אז אתה לא צריך את החלק הראשון.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה לא בקשות לסעד דחוף נקודה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה. בקשות לסעד - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה שלא נשאיר את זה, גבירתי, עורכת הדין מהלשכה, פשוט לא רואים אותך, את שומעת אותי?

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני שומעת אותך, כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כי בקשות סעד דחוף בכל נושא שהוא - - - 

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה שלא נעשה בקשות לסעד דחוף? כן.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כי אז זה ייצא רחב.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה יוצא רחב. כל בן אדם מגדיר, כל מה שעורך דין צריך זה להוסיף כותרת "דחוף" ובית משפט צריך לדון. 

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

את קודם דיברת על סעיפי סל, זה בדיוק סעיף סל שיכול להתפרש.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה סעיף סל הכי גרוע שנתת לכל - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל אני פה לא רוצה שיהיה מצב שיש לך בקשה שקשורה להסדרי שהות שלא יהיה לך פנייה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז להסדרי שהות אנחנו נותנים מענה. נותנים מענה. אפשרות אחת היא לעשות את זה כמו שהיה בתקנות הקורונה, זו ההצעה של גור. אפשרות שנייה שהעלתה אהובה, של להפנות, לדעתי יותר זה, שלסעיף, שיהיה כתוב בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות – במקום שיהיה כתוב "לפי סעיף 5(א)(3)", אלא "בנושאים המנויים בסעיף 5(א)(3) ובתקנות - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אבל זה לא, זה בתקנות שהותקנו מכוח סעיף. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מה?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אבל אז זה רק העברת ילד.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, 5(א)(3) אמרתם שיש שם רשימה של - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אמרתם שהעברת ילד - - -

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

שמה זה רק דחוף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רגע, יעל רוצה להתייחס. אולי היא תתייחס?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא דחוף? לא הבנתי. אם זה לא דחוף אל תדון בזה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

בסדר, אוקיי.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רגע, יעל רוצה להתייחס. אולי, יעל ממשרד המשפטים.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

טוב, בסדר. מה שחשוב להוסיף את זה, כי יש פה לקונה רצינית אם אנחנו לא מוסיפים את זה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, צריך לקחת בחשבון, אני מבין שיעל בלונדהיים ממשרד המשפטים רוצה להתייחס אבל צריך לקחת בחשבון, אהובה, שאם מוסיפים את התוספת לאחת ומחזירים את זה למצב של הקורונה, השאלה אם הייתה בעיה. זאת אומרת, שוב, אותו דבר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כן.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

זאת אומרת, אם הסתדרו בתקופת הקורונה, אם באמת התוספת של הסעד הדחוף - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז גם פה אני מקבל את האמירה ש"אמת ויציב – יציב עדיף". אני מעדיף להשאיר משהו מוכר.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אבל שוב, אני אשמח לשמוע התייחסות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אבל בואו נשמע את יעל.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אבל תקריא לי עוד פעם, סליחה, תקריא לי עוד פעם את הנוסח של תקופת הקורונה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

לא, תקופת הקורונה, 3 היה כפי שהוא. זאת אומרת הוא למעשה היה כן בתקופת עיכוב ההליכים נותר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, אבל ב-1 היה כתוב בקשות לסעדים זמניים - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

ב-1 היה "בקשות לסעדים זמניים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר".

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

טוב, אם זה "לרבות" אז אתה יכול להכניס גם, אני הייתי כותבת גם "טיפול נפשי בקטין". טיפול פסיכולוגי בקטין מוסיפה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

השאלה היא כזאת, שנייה, טיפול פסיכולוגי זה כבר ב-3(ב). חברים, חברים.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אלה הבעיות - - -

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

יש לך את זה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה. רק, הדבר היחיד, הניסוח של סעיף 3, להבנתי, עוסק בנושאים. הוא לא אומר, הוא לא מחייב שתהיה, סעיף 3 מדבר על בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותן בסעיף 3(ה) לחוק הסדר התדיינויות בעניינים האלו: העברת ילד למסגרת חינוכית, טיפול פסיכולוגי בקטין וכו'. אבל שנייה, יש ב-12, הסעדים הדחופים שיש לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות בתקנה 12, זה "בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקת, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים, הנפקת דרכון ואישור יציאה, סעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, ותובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים יכולה למנוע את התרת הנישואין". 

אני אומר, חלק מהם מכוסים כבר בסעיפים אחרים, אבל עדיין, מאחר ויש דברים שלא, אפשר פשוט לכתוב, בעיני, במקום בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות, אלא בקשות לסעד דחוף בנושאים לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הסדר התדיינויות. ואז, גם אם אתה לא נמצא בתקופת עיכוב ההליכים של הסדר התדיינויות אתה יכול לדון בנושאים האלו בסעד דחוף.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

נכון.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אה, לא, זה נראה לי הפרשנות הסבירה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה לא, אז זה השאלה, אם זה הפרשנות. היא טוענת שלא, אהובה טוענת שלא.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אז בואו נשמע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

יעל, בבקשה.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

אני אשמח פשוט, תראו המחשבה סביב התקנות האלה זה במצב חירום, וההנחה היא שככל שיש הסדר קיים בין בני זוג שכבר מתקיים תקופה אנחנו לא במצב חירום עכשיו נשנה אותו. ולכן, כשאנחנו במצב של התחלת תהליך וצריך לפתור את העניין בתוך תקופת עיכוב ההליכים, אז אנחנו נותנים את הפתח אז שממילא נמצא בחוק להסדר התדיינויות ובתקנות. אם יש בני זוג שכבר יש להם הסכם או הסדר או פסק דין וכולי, והם מתנהלים לפיו, ועכשיו הם רוצים לשנות אותו, אז שיגישו בקשה חדשה ליישוב סכסוך ובמסגרתה יגישו בקשה לסעד דחוף.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

סליחה, סליחה. את פשוט, אני, סליחה, אני רוצה להסביר את המצב המשפטי. ישנן שתי אפשרויות, ישנם שני סוגי של הליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. הליך נפתח קודם כל עם בקשה להסדר התדיינויות, מה שנקרא בקשה ליישוב סכסוך. במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך חלים התקנות האלה, וזה בסדר, זה מכוסה, זה מכוסה גם לתקופת חירום. אבל, רוב התביעות, רוב התיקים מתנהלים כבר לא במסגרת החוק להסדר התדיינויות, אלא אנחנו כבר נמצאים בניהול הליכים משפטיים. אנחנו בתוך המאבק המשפחתי. הוגשה תביעה, כבר לא הצליחו להגיע להסדר במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך, במסגרת הסדר התדיינויות, והיום הם מנהלים הליכים. 

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

כן, אבל יש כבר - - -

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

במסגרת, סליחה, והרבה פעמים במסגרת הזאת אנחנו נדרשים לסעדים דחופים בדיוק מהסוג הזה שמופיע בחוק להסדר התדיינויות. יש פה לקונה בסעיף 3(א).

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אתם נתקלתם בזה בתקופת הקורונה? בלקונה הזאת? 

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני כבר עכשיו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, בתקופת הקורונה, כשהנוסח היה כמו קודם, האם נתקלתם בסיטואציה?

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

בתקופת הקורונה לא הייתה בעיה כי היה את הנוסח של עורך דין - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אז לכן אני מציע שנעשה את הנוסח כמו שהיה בתקופת הקורונה, ואם יהיו בעיות אחרות יציפו אותן למעלה. אני מעדיף בנושא הזה לעבוד עם המוכר והקיים גם על חשבון הרבה מאוד דברים אחרים שאני חושב שהם יכולים להיות יותר טובים.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

לי אין בעיה, אני אגיד מה, אפשר להוסיף את הנוסח, להשאיר את הנוסח שהיה בתקופת הקורונה, ומה שנותן את הפתרון זה המילה "לרבות". אם באמת תהיה איזושהי בקשה דחופה בעניין של קטין זה לא מוגבל רק לעניין של הסדרי שהות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מה שהיה כתוב יהיה, בעזרת השם. זה נראה לי, אני לא מתכנן עכשיו, אם אני חוזר לנוסח של ימי קורונה אני משאיר את נוסח ימי הקורונה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

ואז אתה לא משנה את 3?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא משנה את 3.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

אני מעדיפה שנחזור לנוסח ההוא ולא שנרחיב יותר.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אוקיי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני משאיר את הנוסח כמו שהוא היה, יעל. אני לא אפתח עכשיו.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

שוב, אז אני אבהיר לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

כי כולם יודעים לעבוד איתו.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

ברור שאי אפשר להשאיר את הנוסח כמו שהוא עכשיו.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, כמו שהיה בקורונה.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אז אני אבהיר לפרוטוקול, פשוט שיהיה ברור לכולם ולעשות יישור קו – זה אומר שבמקום מה שכתוב עכשיו ב-(1) יהיה כתוב "בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף לעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר". בדיוק מה שהיה.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

אני רק בהקשר הזה תוהה אם לא נכון לעשות - - -

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

רק אין יותר את המושג של החזקת ילדים. אין יותר, זה נמחק מהלקסיקון "החזקה". "אחריות הורית" אתה צריך לקרוא לזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר, אני לא, שוב, מה שעבד בתקופת הקורונה יעבוד.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

רגע, יעל, מה ההסתייגות שלך?

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

לא, אני רק אומרת שבנוסח הזה אנחנו לא כוללים בעצם ענייני מזונות, שגם הם יכולים להיות במקרים מסוימים חריגים ודחופים. אבל אם, זאת אומרת, אני יכולה לחיות עם הרצון לדבוק בנוסח שהיה בקודם. אפשר גם להוסיף את המילה "לרבות מזונות", ואז אנחנו - - -

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

איזו מילה?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

מזונות.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

נכון. נכון, גם מזונות.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לא, רק הסדרי שהות או החזקה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מזונות קטין, הכוונה?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

מזונות. גם אישה.

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

לכתוב, מזונות קטין.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

לא. למה?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

גם מזונות אישה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למה מזונות, זה יותר מידי גורף.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני שואל. אני שואל, מה?

 << אורח >> רפי רכס: << אורח >>  

אז עכשיו אתה מעורר גם את הנושא של מזונות אישה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זהו, לכן אני אומר, באמת, חברים, אם יתעוררו בעיות תציפו אותן למעלה, או אם יתעוררו מקרים חריגים, ישתמשו בבקשה של סעיף הסל של (ד).

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אבל אם אנחנו יכולים למנוע בעיות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני אומר שוב, אנחנו חושבים שאנחנו פותרים בעיה ואנחנו יכולים לעורר 15 בעיות אחרות שלא חשבנו עליהן.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני רוצה, עוד דבר אחד, אני בכל זאת רוצה לשכנע.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בוא, קיבלנו הרבה בקשות שלך היום. כמה? בוא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, שנייה.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אם אנחנו סבורים שהסעדים המפורטים, כל הסעדים המפורטים בסעיף 5(א)(3) יידונו בתקופת החירום כאשר מתנהלת בקשה להסדר התדיינויות, מדוע שזה לא יקרה אם יש כבר תביעה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

הכל טוב, אהובה. ההערות שלך הן נכונות מדויקות, כמו של הרבה מאוד אנשים. אנחנו נמצאים במצב חירום, אני לא ממציא עכשיו את הגלגל. יש פה, בניגוד, במקומות, דיברנו על ההבדלים קודם בין בתי הדין לבתי המשפט, יש פה סעיף סל מאוד-מאוד רחב שמאפשר בשיקול דעת לתת מענה למקרים הקשים שאת יכולה לדבר עליהם – סעיף (ד) – אני לא פותח את זה עכשיו לשום נוסח שבתי הדין לא יודעים לעבוד איתו. אנחנו עכשיו צריכים לייצר ודאות. אנחנו בתקופת חירום, אנחנו מנסים לייצר וודאות ולא בלגן. 

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אבל מזונות אנחנו מוסיפים?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אהובה, לא, הנוסח יהיה בדיוק מה שהקריא גור, הנוסח כפי שהוא היה בתקנות בזמן הקורונה, אפילו לא מילה אחת יותר. יהיה, אנחנו נתקן בתקנות האלו שני דברים. אחד, אנחנו נתקן את סעיף 3(א)(1) כפי שהקריא גור קודם לכן לפי הנוסח שהיה, הסעיף הזה היה מנוסח בתקופת הקורונה. ושתיים, אנחנו מתקנים, מוסיפים סעיף תחילה שמדבר על כך שתחילת התקנות הללו תהיה מיום 8 באוקטובר.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

זה אומר, רגע, סליחה, זה אומר שאם הוגשה תביעת מזונות ולא נפסקו מזונות - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

זה אומר, אהובה, זה אומר שמה שמדינת ישראל שרדה איתו וחיה איתו במשך תקופה, שאנשים לא יכלו לצאת מהבתים אפילו ללכת לשירותים, סליחה, היא תשרוד גם בתקופת החירום. אני לא מתקן את התקנות עכשיו. פשוט.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני את שלי אמרתי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר גמור, תודה.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

אני רק מבקשת להעיר שאפשר פשוט לקחת את תקנה 12(א)(3) לתקנות להסדר התדיינויות, שהיא ממש סגורה. זאת אומרת, זה לא דורש פה איזה תיקון, זה רק להגיד שמה שכתוב כרגע שם זה בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו. אנחנו לא צריכים לפתוח שום דבר, רק פשוט אני מסכימה שהסוגייה של מזונות אותי קצת מטרידה, לאורך תקופה כאן שבתי הדין יגידו שאין להם - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא, אבל את אומרת, יש פה שני מנגנונים, את בעצמך הצעת שני מנגנונים לפתור את הבעיה הזאת.

 << אורח >> יעל בלונדהיים: << אורח >>  

לא, האמת היא שעכשיו שאני חושבת על זה בכלל יש לנו את הסוגייה של סמכות מזונות בבתי הדין, אז אולי - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

עזבי, בחייאת, בבקשה. לא. לא, לא משנה נוסח. בטח לא בסוף דיון שאני מבחינתי חשבתי שהוא ייקח חצי שעה והוא כבר לוקח כמעט שעתיים.

 << אורח >> אהובה יששכר: << אורח >>  

אני אומרת שזה בעייתי, אבל אני לא קובעת. זה בעייתי הנוסח.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

אתה יורד מההצעה של להפנות?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

לא מפנים כלום. הנוסח, אמרתי בדיוק איזה, חברים, הדיון הסתיים בנושא זה. יעל, טלי, כולם. הדיון בנושא הזה הסתיים. הנוסח של התקנות שאני אעלה להצבעה זה כמו שאמרנו – סעיף 3(א)(1) בנוסח שהיה בתקופת הקורונה, שהקריא אותו גור קודם לכן, ותוספת של סעיף תחילה שמדבר על ה-8 באוקטובר. 

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

כן, שכמו שאמרנו, באמת תחילה מהסוג הזה אחורה היא כמובן דבר חריג, אני חייב להגיד כמובן לפרוטוקול, אבל פה בסיטואציה שפועלים בפועל כך ושזה מתאים לשאר הערכאות ואנחנו בסיטואציה מאוד חריגה של מלחמה, אני חושב שביומיים האלה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר גמור.

 << אורח >> גור בליי: << אורח >>  

וממילא גם התקנות אפשרו גם קודם, ובכלל, החלת תודעה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

זה הרעיון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר גמור, תודה.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אם כבר, אם מישהו צריך חקיקה מהסוג הזה זה דווקא רטרואקטיבית, זה בשעת חירום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

בסדר גמור. תודה רבה. רבותיי, אני מודה לכל המשתתפים. לפני זה, אני מעלה להצבעה. מי בעד התקנות בנוסח עם השינויים שדיברנו עליו, ירים את ידו?

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

אני רק אומרת לפרוטוקול, אם אפשר עוד קודם, למרות ההסתייגויות שלי, אם אפשר לפני ההצבעה בבקשה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

שנייה, רגע. כן.

 << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >>  

למרות ההסתייגויות שלי ומששמעתי את עמדות עורכות הדין, נציגות הלשכה ונציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, אף שדעתי הייתה ככה אני מצביעה לנוסח הקיים. תודה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

מעריך זאת מאוד, תודה רבה. מי בעד התקנות, ירים את ידו? מי נגד? אין. מי נמנעים? אין.

הצבעה

בעד – 3
נגד – 0
נמנעים – 0
אושר.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>  

אני קובע כי התקנות אושרו בשינויים המחויבים שהוקראו פה אחד. תודה רבה לכל המשתתפים, ואני מקווה שניפגש בנסיבות הרבה-הרבה-הרבה יותר שמחות ואופטימיות. 

תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:43. << סיום >>