פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 54 ועדת הפנים והגנת הסביבה 17/10/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 126 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ב' בחשון התשפ"ד (17 באוקטובר 2023), שעה 12:21 סדר-היום: << נושא >> הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות, התשפ"ד–2023 – מ/1657 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית‏ << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר זאב אלקין חנוך דב מלביצקי ארז מלול יוסף עטאונה חוה אתי עטייה חברי הכנסת: דוד ביטן אליהו רביבו קטי שטרית מוזמנים: מאיה שרון כהן – סגנית מנהל אגף בכיר בחירות, משרד הפנים דורון רנדליך – מרכז בכיר תקציב, משרד הפנים עדי כהן – מנהל תחום תקציב, מימון ורכש – בחירות, משרד הפנים אסתר אברג – ראש תחום בחירות, משרד הפנים רון אלמוג – ממונה בכיר, לשכה משפטית, משרד הפנים טל ישראלי – רפרנטית שלטון מקומי באג"ת, משרד האוצר עמי ברקוביץ – ממונה חקיקה, משרד המשפטים יוסף פולסקי – המוסד לביטוח לאומי חנה רותם – מנהלת אגף מימון מפלגות, משרד מבקר המדינה יואל הדר – יועמ"ש למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה דין ליבנה אנצויג – היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת איתן גינזבורג – חבר כנסת לשעבר אינה זילברגרץ – מנכ״ל ישראל ביתנו, נציגי המפלגות איתן הברמן – יועץ משפטי, מפלגת ישראל ביתנו, נציגי המפלגות משה מלול – מנהל כספים של מפלגת ישראל ביתנו, נציגי המפלגות ירון סבאן – מנכ״ל מפלגת תקווה חדשה, נציגי המפלגות עומרי שגב – בא כוח מפלגת העבודה, נציגי המפלגות מאור חמו – רו"ח, הליכוד משה שיפמן – יהדות התורה יוסף תורג'מן – סיעת ש"ס ראדי נג'ם – ראש רשות, מועצה מקומית בית ג'אן מנחם שפירא – ס' ר' העיר, עיריית בני ברק אדיר שורץ – חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים מתן גוטמן – עו"ד מומחה בדיני בחירות יובל צלנר – ח"כ לשעבר, מועמד לראשות עיריית ת"א-יפו גיא יפרח – סגן ראש עיר מעלה אדומים, מועמד לראשה יורם מרציאנו – לוד, מועמד לראשות העיר רחל הר-זהב – מועמדת בסיעת לב למועצת העיר מעלה אדומים משתתפים באמצעים מקוונים: אפרת ריץ – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי ברשות המיסים, משרד האוצר דקלה חורש – לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה הילה בוסקילה – עורכת דין בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט עליזה אבן – ממונה ייעוץ משפטי, נציבות שירות המדינה שלמה דולברג – מנכ"ל מש"מ, מרכז השלטון המקומי מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי מאמון עבד אל חי – ראש עיריית טירה, מרכז השלטון המקומי שלום בן משה – ראש עיריית ראש העין, מרכז השלטון המקומי בני ביטון – ראש עיריית דימונה, מרכז השלטון המקומי ואיל מוגרבי – ראש מועצת עין מאהל, מרכז השלטון המקומי זכריא נאבסו – ראש מועצת כפר כמא, מרכז השלטון המקומי ג'בר חמוד – ראש מועצת סאגור, מרכז השלטון המקומי יאיר רביבו – ראש העיר, עיריית לוד איתיאל ניימן – מנהל עוצמה יהודית, נציגי המפלגות לביא גוטקינד – מועצת העיר באר שבע סלים גומיד – רל"ש עיריית נצרת עדי סדינסקי – עו"ד בתחום המוניציפלי בתחום הבחירות הדס שקד – מתמודדת למועצה אזורית גלבוע תמר קידר – מתמודדת לראשות עיריית אשקלון ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: הדס כהן סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות, התשפ"ד–2023 – מ/1657 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית‏ << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. סדר-היום: הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות, התשפ"ד–2023 – מ/1657 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אמש במליאה אושרה הצעת החוק שמונחת לפניכם. אגב, יש גם באייפדים כל מיני פניות של חברי הכנסת, כל מיני פניות שהיו בעניין הזה מפורומים שונים, מועמדים, מפלגות וכו'. אני קודם כול רוצה בתחילת הישיבה לאחל החלמה מהירה לפצועים וניחומים למשפחות הנופלים, וכמובן תפילה לשחרור כלל בני עמנו שנמצאים בשבייה, ושבעזרת השם נזכה לקבל בשורות טובות בקרוב. לגבי הצעת החוק שמונחת לפנינו, קודם כול אני רוצה לומר דבר אחד כדי שתהיה ודאות. אנחנו יכולים להביא את הצעת החוק היום, לאשר אותה כמו שהיא בלי להתייחס להשלכות ובלי להתייחס לבעיות שנוצרות, וזו לא כוונתי. כוונתי היא באמת לבדוק את ההשלכות. יש הרבה מאוד השלכות שהן חשובות מאוד, שהן אנושיות מאוד. במקומות מסוימים אנחנו יודעים על מועמדים שנרצחו – לפחות שניים שאנחנו יודעים, חלק אולי אנחנו לא יודעים – או אנשים שנפצעו. יש הרבה מאוד סוגיות שעולות מהעניין הזה. יש לי רשימה ארוכה ואני לא אתחיל איתה. אני רוצה לשמוע קודם כול אתכם. אבל אני אומר עוד פעם – סליחה, אני מבקש לא להפריע – אין בכוונתי לאשר את הצעת החוק כמו שהיא. הצעת החוק כמו שהיא בעצם החלטה של הממשלה, הצהרת כוונות, שזה מה שצריך לעשות, ולדעתי זה מה שצריך לעשות. אני לא חושב שיש אחד שחושב אחרת שצריך לדחות את הבחירות. אנחנו כאן בוועדה נעשה את מיטב היכולת שלנו, כמובן בהסכמה עם הממשלה ככל הניתן, להגיע להסכמות גם על ההשלכות של זה בכל מיני סוגי השלכות ויש המון המון השלכות. אבל אני רוצה לומר דבר אחד, אין לזה תוקף סטטוטורי למה שאני אומר, אבל ידע כל מועמד ותדע כל רשימה ותדע כל מפלגה שהבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות המקומיות נדחות לשלושה חודשים לפחות – תכף נגיע גם לעניין השני שאני גם אפתח בו – כדי שכולם יכלכלו. ברור לי שכבר כולם כלכלו את מעשיהם גם קודם. ברור לי שברגע שנודע לכל אחד מה שקורה פה במדינה, הוא זרק את כל מה שנקרא מטה הבחירות והלך למילואים או הלך לשירות או הלך לעזרה או להתנדבות או לכל דבר אחר. אבל אני אומר את זה וחשוב לי שזה יהדהד בצורה ברורה, כדי שלא יבואו אנשים ויגידו: לא ידענו, כן ידענו אם ידחו או לא ידחו. הממשלה אישרה דחייה של שלושה חודשים, אנחנו נגיע להחלטה שלנו בכמה זמן. זה לא יהיה פחות משלושה חודשים מיום הבחירות שהיה אמור להיות, זה ברור שלא. לכן חשוב לי שהדבר הזה יהדהד ויצא מכאן, מהוועדה. דבר שני, לא מדובר פה בהליך טכני. זאת אומרת, אנחנו לא הולכים פה רק לתקן בעיות טכניות שיקרו בגלל הדחייה הזאת. יש פה הליך דמוקרטי אמיתי. אם זו דמוקרטיה, זאת הדמוקרטיה במיטבה. אנחנו צריכים לדאוג שלא יהיו דברים שבגינם אנשים שהחליטו להקדיש את חייהם לציבור ולהתמודד לרשויות או לראש רשות או כחבר מועצה ובאים מאידאולוגיות מסוימות ומהחלטות מסוימות, שיקרה מצב שלא ניתן פתרונות לדברים האלה, כדי שלא יהיה מצב שתהיה המשכיות בערים מסוימות שבהן רוב הציבור אולי חושב שהיה צריך לעשות החלפה כזאת או אחרת. אם מועמדים ירגישו שהם לא מסוגלים לעמוד בחלק מההשלכות של הדחייה של הבחירות, אנחנו פוגעים פגיעה אנושה בהליך הדמוקרטי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בזכות להיבחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא רק בזכות להיבחר. אני גם לא מדבר רק על הזכות לבחור. במילים הזכות לבחור ולהיבחר מונח בעצם טובת הציבור, כל אחד לפי השקפת עולמו, כל אחד לפי הראייה שלו. אבל בסוף מדובר כאן בדבר שאנחנו צריכים לשמר אותו, לשמור עליו. אנחנו צריכים גם לדעת עוד דבר, שאנחנו בעת מלחמה ויש הרבה מאוד מטלות על מדינת ישראל ויש לנו הרבה בעיות, אבל אנחנו צריכים לדון בדברים הללו ולהגיע בסופו של דבר להצעת חוק מיטבית, מטויבת נכון, לטובת עם ישראל בכלל ולטובת ההליך הדמוקרטי הזה. בישיבה היום לא יהיו הצבעות וגם לא יהיו החלטות. חשוב לנו היום לשמוע את כל ההיבטים של כל מי שיש לו מה לומר בעניין הזה. אני אבקש, גם אם אין הסכמה ומשרדי ממשלה יגידו את דעתם, מותר להם וזו החובה שלהם להגיד את דעתם ואנחנו נשמע. היום לא יהיו החלטות. אני לא רוצה לגרור את ההליך הזה אבל להערכתי לא נוכל להצביע היום, ודאי שלא. אני חושב שעד תחילת השבוע הבא אנחנו צריכים להתכוונן, כדי שביום שני נוכל בצורה כזו או אחרת במליאה לאשר את זה סופית, לכן הוועדה תצטרך להתכנס שוב. נתכנס כמה שנצטרך ונעשה פגישות ביחד עם משרדי הממשלה ובשיתוף פעולה מלא עם כלל מפלגות הבית. אנחנו מדברים על חקיקה בזמן בחירות, אנחנו מדברים על חקיקה שנוגעת לכולם, ואני מודיע לכם שהכול יהיה בצורה מתואמת ובצורה מאוחדת. אלה ההקדמות שלי. עכשיו נפתח את הדיון. אני רוצה להתחיל את הדיון בדבר המרכזי שלו כרגע וזה הנושא של התאריך. כרגע בהחלטת הממשלה התאריך הוא שלושה חודשים מיום הבחירות הקודמות, דהיינו 30 בינואר 2024. הלוואי שזה יקרה. כולנו תפילה שזה יקרה וכולנו תפילה שאפשר יהיה לעשות את זה גם קודם, אבל גם קודם לא ניכנס להליך כזה. לכן מבחינתי אני רוצה להציע – ואני רוצה בהתייחסות שלכם שתגידו את דעתכם – לדעתי, הדבר הנכון שאנחנו צריכים לעשות זה לאמץ את החלטת הממשלה לגבי המועד של שלושת החודשים כמועד אחד ולהטמיע בתוך הצעת החוק, בתיקונים הנדרשים כמובן, אפשרות להחלטה נוספת של ארבעה חודשים. זאת אומרת, או שלושה או ארבעה. אני אומר את זה עוד פעם, אני אומר את זה על דעתי. לא קיימתי התייעצויות עם משרד הביטחון, אין לי מידע מודיעיני שיש למישהו אחר, ואני מדבר רק מהפרקטיקה של החיים, כי בלחימה יש גם אפקט של אחרי לחימה, צריך את הזמן. אני חושב שלא יהיה נכון שנקבל היום רק החלטה אחת, ואם חלילה נתבדה בהחלטה הזאת אז צריך עוד פעם חקיקה מחדש. לכן אני מציע, ואני רוצה לשמוע את ההתייחסות שלכם וגם התייחסויות של משרדי ממשלה, שהתאריך הראשון יהיה ה-30 בינואר והתאריך השני יהיה עד 28 בפברואר. אבל כמובן שנצטרך ליצור הליך בתוך החקיקה, הליך של החלטה, או החלטת ממשלה או החלטה של משרד הפנים, שתצטרך להגיע לאישור הוועדה, ושהיא תגיע לאישור הוועדה רק בשלושת רבעי קולות של הוועדה כדי שזה יהיה קואליציה ואופוזיציה כאחד – יש תקדימים לשלושת רבעי, נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש שני שלישים, יש שלושת רבעי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמובן נשאיר את זה למשפטנים אחר כך. ההצעה שלי היא שלושה ולחילופין ארבעה, אבל כשנצטרך לקבוע עד ארבעה – אני לא בטוח עד ארבעה, אני חושב שאני רוצה שני תאריכים ברורים. אם תהיה הכרזה על תאריך אחד בהליך שניצור אותם, יהיה פה עוד דבר שנצטרך להכניס בתיקון הזה שההכרזה צריכה להיות מינימום זמן קודם. זאת אומרת, יכול להיות שיגידו שזה מאוחר מדיי כבר 30 יום, אולי 45 יום, שהממשלה או משרד הפנים, בהמלצה של משרד הפנים, של שר הפנים והממשלה יצטרכו להודיע, ואז אנחנו ידעים כולם שכל המועדים וכל מה שנחליט עכשיו עוברים אוטומטית בהתאמה לארבעה חודשים. זאת הצעה שלי. אני לא מגייס לרוב, אני רוצה לשמוע כמובן גם את השולחן הזה. רצית להעיר משהו בהקשר הזה, אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב את זה על שלושה חודשים אבל עוד יותר מזה על מה שהצעת, מאוד קשה להיתפס פה על תאריך קשיח כי אנחנו באמת לא יודעים מה יקרה ובטח זה יהיה לא נכון לחזור לכל תהליך החקיקה בכל הקריאות. לכן אני מציע שתי אופציות – אתה יכול להיתפס על הפסקת מצב מיוחד בעורף כאיזושהי נקודת התייחסות ולהוסיף אליה X זמן שיכול להיות שונה, הוא יכול להיות הזמן שנשאר מתחילת המלחמה עד לבחירות, אנחנו יודעים באיזו נקודת זמן נכנסה המלחמה. זה יכול להיות יותר מזה, כי צריך איזשהו תהליך של חזרה לשגרה והתנעה מחודשת של תהליך הבחירות. אפשר לחשוב מהו, אבל אז אתה לא בן ערובה של תאריך, כי המלחמה הזאת לא מתנהלת לפי תאריכים קלנדריים. הפוך, זה דווקא יוצר יותר - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה יוצר חוסר ודאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הממשלה עוד לא הציגה את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני מתייחס לסוגיה המרכזית של התאריך. זאת אופציה אחת. האופציה השנייה היא לא לקבוע ארבעה חודשים אלא להגיד: יש איזשהו תאריך מינימלי, לצורך העניין שלושה חודשים שנקט בו משרד הפנים, למרות שצריך להבין שזה יכול פתאום להביא אותנו לסיטואציה הפוכה של מערך בחירות שהיה כמעט בסופו ופתאום יישאר לך חודשיים לנהל אותו. אם פתאום יקרה פה נס והאירוע יסתיים תוך חודש, אתה יכול למצוא את עצמך בכזה מצב. תסריט לא כל כך סביר אבל תיאורטית יכול לקרות. אבל מה שמעבר לשלושה חודשים אתה יכול להשאיר מנגנון מהסוג שדיברת, אישור הממשלה ואישור ועדה בקונצנזוס מאוד רחב עם תאריך פתוח, כי מאוד קשה פה לקלוע, זה לא מתנהל קלנדרית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת לא שאלה של לקלוע. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואם זה יהיה יותר מארבעה חודשים? אם זה יהיה שלושה חודשים וקצת ואתה תבין שגם לחודש רביעי אתה לא תתארגן, מה תעשה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי אחר כך ידברו גם נציגי משרד הפנים ונציגים אחרים. אנחנו מדברים כרגע על בחירות של הקפאת התהליך. זאת אומרת, אנחנו לא פותחים את הרשימות מחדש ופנקס הבוחרים וכו'. אתה לא יכול לשייט עם דבר כזה מעבר לתקופה מסוימת. אתה לא יכול לשייט ולהשאיר את זה - - - << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תקבע מלמעלה. להפך, תחליט מה התקופה המקסימלית ותגיד שבתוכה אפשר לאשר תאריך. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לזה הוא התכוון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ארבעה חודשים זה מקסימלי? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ארבעה חודשים זה המקסימלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע אם ארבעה חודשים הוא המקסימלי לגמרי. יכול להיות שיכולנו להגיע לארבעה וחצי או חמישה חודשים, אבל זה פחות או יותר מהשיחות שאני עשיתי עם משרד המשפטים קודם, מבחינתם זה הגבול, ארבעה-חמישה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מקווה שהם תיאמו את זה עם החמאס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני אומר שבדרך כלל אני מקבל את הרעיונות שלך כשהם באים בעניינים מקצועיים, עכשיו אני מקבל גם בעניינים אחרים. אני אומר את דעתי אבל עכשיו נפתח את זה לשולחן, את כל החוק כמובן, ומשרד הפנים יציג אותו ונתחיל לדבר עליו. אני חושב שיש פה אנשים שהתכוננו לדבר הזה הרבה זמן, קרב חייהם בחלק האזרחי או הפוליטי, ואם אתה משאיר דברים להחלטות כאלה ואחרות ואם יהיה עיכוב בהכרזה וההכרזה תתעכב בגלל שיש בעיה כלכלית שצריך לפתור אותה או משהו אחר שלא קשור לעניין עצמו, זו תהיה בעיה. בעניין הבחירות זה ברור שאם אנחנו חלילה נהיה במצב שזה לא יהיה לא בשלושה ולא בארבעה, אנחנו בבעיה אחרת לגמרי ושם יצטרכו להתחיל מחדש את החקיקה כי אז התאריכים יהיו גם אחרים. אנחנו מנסים למצות, לקחת את התהליך שהיה אמור להתבצע בעוד שבועיים מעכשיו ולגרור אותו בתחומי השכל הסביר מבלי להרוג גם את כל מה שעומד מאחורי העניין הזה. אם חלילה ניקלע לדברים אחרים, אז הסיפור הוא כבר סיפור אחר לגמרי. אתה לא יכול להחזיק הקפאה לאורך זמן. אל תשכח, אנשים נהיים בני 17 ו-21, ואתה גם לא יכול למשוך את כל ההליכים עם הערבויות והסיפורים והבעיות והדברים. הצעת הממשלה הייתה ודאות אחת, והיו הרבה שהתייעצתי איתם ואמרו: עזוב, אל תתחיל שניים – אחד. אני חושב שנכון ליצור עוד מדרגה אחת בצורה מסודרת בתוך החקיקה הזאת עם מנגנון נכון ולא לחכות להחלטות על מצב סיום מלחמה, לא סיום מלחמה וכו'. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> שאלה טכנית, יש הרבה נקודות כמו שהיושב-ראש אמר, איך יהיה סדר הדיון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נשמע עכשיו את משרד הפנים, נשמע את משרד המשפטים על הצעת החוק שלהם. לאחר מכן נפתח דיון, נשמע את כולם. בדיון הזה לא נתחיל עם חברי הכנסת, אלא אם אתם מאוד רוצים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אולי הם יענו לסוגיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נתחיל לשמוע את כולם וכמובן בדיון כל אחד יצטרף ויאמר. בסוף הדיון כמובן הממשלה תתייחס להערות ולנקודות שעלו כאן. אוקיי. משרד הפנים, בבקשה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> תודה. אני מהלשכה המשפטית, משרד המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, המפקח על הבחירות, ריאן, נמצא במילואים, ומייצגים אותו כאן מהמשרד, כך שמישהו לא יחשוב שהוא לא הגיע לדיון. אנחנו נמצאים בקשר הדוק, והוא שחקן ראשי פה בעניין מבחינת ההתארגנויות והכול. בבקשה, רון. סליחה שהפרעתי. << דובר_המשך >> רון אלמוג: << דובר_המשך >> תודה. המועד המקורי אמור להיות בעוד שבועיים, ב-30 באוקטובר, בחירות לכל הרשויות המקומיות, למועצות, לראשי הרשויות, למועצות האזוריות, לראשי המוצעות האזוריות ולוועדים המקומיים. בגלל מצב המלחמה כמובן שיש קושי משמעותי לקיים את הבחירות גם מבחינת התושבים, הבוחרים עצמם, מבחינת המועמדים והיכולת שלהם לנהל בחירות בתקופה הזאת, מבחינת הרשויות המקומיות שיש להן מעורבות מאוד גדולה בבחירות וכמובן מגויסות כעת לעת החירום וגם למדינה, לגורמי הממשלה שמגויסים כעת למצב המלחמה והחירום. לכן לדעתנו לא ניתן לקיים את הבחירות במועדן, ואנחנו מציעים לדחות את הבחירות בשלושה חודשים ל-30 בינואר. כמו שהיושב-ראש אמר בהתחלה אין לנו מידע מסוים מתי המצב ייגמר, וכמובן התאריך פתוח כאן לדיון ציבורי בוועדה שתחליט מה לדעתה המועד הנכון לקבוע את מועד הבחירות. החלק השני של הצעת החוק זה להקפיא מצב. אנחנו לקראת סיום הליך הבחירות, הרבה מאוד מהפעולות של תהליך הבחירות כבר הסתיימו לפני שפרצה המלחמה ולפני שהוצעה הצעת החוק. הוזכר כאן פנקס הבוחרים אבל גם הגשת הרשימות, ויש עוד הרבה הליכים קודמים של ועדות בחירות, של ישיבת הזדהות, הרבה מאוד הליכים שנעשו במשרד הפנים, ברשויות המקומיות, לקראת הבחירות, וכמובן אנחנו לא יכולים לחזור עליהם עכשיו מהתחלה, בוודאי לא באמצע לחימה. לכן אנחנו מציעים שכל המועדים שכבר חלפו יעמדו בתוקפן, כל הפעולות שנעשו קודם לכן ימשיכו לעמוד בתוקפן, ורק פעולות שעוד לא הגיע המועד שלהן יידחו לפי מועד הבחירות החדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. משרד המשפטים. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> אני מהמחלקה למשפט ציבורי חוקתי, ייעוץ חקיקה, משרד המשפטים. הצעת החוק היא ממשלתית וכמובן שאנחנו תומכים בה וגם עומדים מאחוריה. אני אגיד כתוספת וגם כהמשך להערה של יושב-ראש הוועדה, הצעת החוק הממשלתית הציעה את התקופה של שלושת החודשים, והמרכיב השני שלה, של הקפאת המצב, מבחינתנו כרוך בה במובן הזה שתקופה כזאת שהיא תקופה יחסית קצרה מאפשרת מבחינתנו להחזיק את הדבר הזה. בשיחה שקיימנו אתמול דיברתי על ארבעה חודשים. אני חושב שמעבר לזה ההצדקה, במיוחד של התקופה של 150 היום היא תקופת מערכת הבחירות, כאשר דוחים באזור של חמישה חודשים היא פחות חזקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, אם אני מבין אותך נכון ההצעה שלי כרגע של ארבעה – שהיא לא הצעה סופית אבל היא ההצעה שלי כרגע וכמובן שנשמע את מי שצריך לשמוע – מקובל עליכם מההיבט הזה. << דובר_המשך >> עמי ברקוביץ: << דובר_המשך >> כן. מבחינתנו, להבנתנו בגלל כל המרכיב הזה של חוסר ודאות בכל זאת עדיפה תקופה אחת. גם אם נניח זה לא יהיה שלושה חודשים, זה יהיה ארבעה חודשים בלי תקופת הארכה, ואז אחת משתיים – או שיתברר לקראת סוף התקופה שאי-אפשר לקיים בחירות ותידרש דחייה ארוכה ואז ממילא הכול ייפתח מחדש, או שאם יהיה צורך בדחייה קצרה של שבוע-שבועיים, אפשר יהיה לעשות עוד תיקון חקיקה מהיר. אנחנו יודעים שהמנגנון הזה של ההארכה הוא לא בלתי אפשרי אבל כרוכה בו אי ודאות שבעינינו עדיפה תקופה אחת גם אם מעט יותר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אמרתי את ההתלבטות הזאת. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> כן, בדיוק. יהיו לנו כמובן הערות פרטניות בהמשך הדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני עדיין חושב שנכון לתת את זה, אבל נשמע כמובן את האחרים. אוקיי. אני מבקש שמי שרוצה לדבר שיירשם אצל מנהלת הוועדה. גיא יפרח, ממלא מקום ראש עיריית מעלה אדומים. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> שלום לכולם, כמו שאתם רואים באתי היום במזל כי יצאתי ל-24 שעות לבית ואני גר במעלה אדומים כאן קרוב לכנסת, אז באתי לכאן לפני שאני חוזר. ביום שבת לפני שבוע וחצי כל הגדוד שלנו קפץ למילואים, אנחנו תופסים גזרה בחלק הצפוני של מדינת ישראל, ואני מועמד לראשות העיר מעלה אדומים. מבחינתנו זה טבעי ואולי הכרחי לדחות את הבחירות, אבל החוק חייב לכלול בתוכו בעיניי גם את הסוגיות של המועמדים ולא רק את התאריך ואת חשיבות השמירה על הדמוקרטיה – אני אסביר. אבל אולי מילה רגע על התאריך, ואחר כך אני אסביר למה חייב לחשוב גם על המועמדים ועל מה שקרה פה, איך זה טרף את הקלפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. אמרתי בתחילת הדיון. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> אני חושב שהחוק חייב לכלול את זה. החוק לא יכול להשאיר איזושהי אמירת אגב שאומרת: ידברו בעניין הזה בין השרים ונראה מה יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני הייתי רוצה לשמוע את הפירוט. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> הינה אני אומר. קודם כול, לגבי התאריך אני חושב ששלושה חודשים זה נכון, לא צריך להאריך את זה לארבעה חודשים אבל זה לא קריטי. זאת אומרת, שלושה-ארבעה זה בסדר. אני ממליץ לחשוב על אופציה לייצר משהו דיפרנציאלי. אני לא איזה איש מודיעין, אבל אני משער שבעוד שלושה חודשים יהיה מאוד ברור פחות או יותר איפה זה מתכנס ו-80%-85% מהרשויות המקומיות בישראל יוכלו לקיים בחירות כסדרן. יכול להיות שמה שצריך לעשות זה להחריג רשויות ספציפיות שיש איתן בעיה ולאפשר לרוב הגדול והמשמעותי של מדינת ישראל לקיים בחירות ולייצר איזושהי דיפרנציאציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אעצור אותך פה כי יש דבר אחד שלא אמרתי, אולי היועץ המשפטי ירחיב. יש היום סמכות בחוק הקיים – לא בחוק שלנו – לקבל החלטה ספציפית לגבי רשויות מקומיות. היועץ המשפטי, אולי תגיד את ההגדרה באילו תנאים. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> לצורך העניין, כבר עכשיו במעלה אדומים התחילו ללמוד בכל בתי הספר, בכל גני הילדים וכו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. אני מדבר הפוך. תקשיב. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> אני מבין. אפשר ששר הפנים ידחה לרשות ספציפית את המועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר, אם יש רשויות שבהן צריך לשנות את כל מערך הקלפיות בגלל בניינים שנהרסו או דברים מהסוג הזה, אם יש רשויות שבהן היו דברים אנושיים כמו שקרה פה ויצטרכו לחשוב עליהם, אם אלה דברים שתושבים עוד לא חזרו לבתים ועוד לא נגמר השיקום שלהם - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש גם מועמדים שנרצחו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, דיברנו על זה, בתחילת הישיבה דיברנו על זה. אין אפשרות לשר הפנים להחליט שבאלה יהיו. הדבר היחיד שאפשר, כדי שנוכל להיות רגועים ושלא יהיה מצב שיהיו בחירות בעיר מסוימת – כי ההחלטה שלנו היא גורפת – שבה לא צריך לעשות את הבחירות, יש בסמכות משרד הפנים, והיועץ המשפטי עכשיו יסביר את הסמכות הזאת. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> ברשותך, היושב-ראש, בקצרה שלושה נושאים שהם בעיניי אקוטיים מאוד. יצא גם מכתב, חתמו עליו 165 מועמדים ויש יותר ויותר. הנושא הראשון הוא נושא של תזרים מזומנים. היום אנחנו, כל המועמדים, נמצאים בסיטואציה שרוב הצ'קים וההמחאות שנתנו לספקים היו ל-1 בדצמבר מתוך הנחה ש-80% מהמימון אחרי הבחירות יעברו לחשבון הסיעה. הספקים לא מוכנים לתת יותר אשראי לאף מועמד. הם נתנו גם ככה אשראי גדול, כי אתם יודעים שברשויות המקומיות המימון הוא רק אחרי הבחירות ולא לפני הבחירות, ולכן חייבת להיות איזושהי התייחסות של מקדמה עבור הסיעות, כי אחרת זה משבר אישי להמון מועמדים ברשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל קיימת מקדמה. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> לא. קיימת מקדמה כנגד ערבות בנקאית שזה בעצם להעמיד כסף הלכה למעשה. זה לא מאפשר באמת סיוע כלכלי. זה נותן עזרה איך אתה מתגבר על החוק שמותר לך לתרום לעצמך 5,000 שקל, אבל זה לא באמת נותן מענה. זה דבר אחד בהקשר של תזרים המזומנים. הדבר השני הוא יחידת המימון. חברי הכנסת שיושבים כאן מכירים בחירות, ברור לכם שהקלפים נטרפו מחדש. זו תהיה מערכת בחירות חדשה, זה מטה חדש, מתנדבים חדשים, מסרים חדשים. הכול משתנה. אנחנו צריכים עכשיו לצאת למערכת בחירות חדשה לגמרי – ייעוץ אסטרטגי חדש, הכול חדש. אם נישאר עם יחידת המימון כמו שהיא קיימת היום ולא נקבל שיפוי על הדבר הזה ונגדיל אותה פי שניים – זה לא כסף גדול למדינת ישראל, סלחו לי שאני מדבר ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כן. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> אני מבין את החשיבות הציבורית היום. אני גם נבחר ציבור, אני עשר שנים סגן ראש עיר, אני מבין את החשיבות הציבורית ועדיין אני אומר, אם לא יהיה שינוי ביחידת המימון באופן משמעותי, זו פגיעה בהליך הדמוקרטי, זו פגיעה במועמדים, וזה לא באמת מאפשר לעשות בחירות כנדרש. הדבר האחרון הוא סוגיית החל"ת. יש הרבה מועמדים שנדרשו לצאת לחל"ת או להתפטר כדי להיות מועמדים. הם עכשיו נשארים ללא פרנסה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> 60 יום הם היו צריכים. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> 60 יום, אבל יש כאלה שגם עשו את זה לפני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, יש כאלה 45, 90. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא משנה, אבל הם בחל"ת. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אגב, זה לא המקרה שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש 90, יש 45 אם אני זוכר לעובדי מדינה, ויש גם 60? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. זה עובד הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 60 עם חבר מועצה. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על עצמי. אני סגן ראש עיר בשכר ולא הייתי צריך להתפטר, אבל אני יודע שמועמדים רבים נאלצו להתפטר או לצאת לחל"ת וצריך למצוא לזה פתרון, או לאפשר רטרואקטיבי לשלם את שכרם אחורנית בתקופת החל"ת, כי הרי ברור שרובם ככולם עבדו והמשיכו לעסוק בצורה כזו או אחרת במה שהם עשו, או למצוא פתרון אחר כי זה אירוע מכונן. הם נכנסים עכשיו לתהליך שבו חצי שנה הם פשוט לא עובדים, אין להם פרנסה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל תחלק בין מי שהתפטר מהעבודה לחל"ת. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> אני מסכים. אתה צודק מאה אחוז. שיעשה הפרדה בין מי שיצא לחל"ת למי שהתפטר. צודק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ארז, יש לך עובדי הוראה, עובדי רשויות מקומיות שיצאו לחל"תים, וצריך לדעת מה לעשות איתם כי אין לזה שום תשובה בחוק. << אורח >> גיא יפרח: << אורח >> תודה רבה שקיבלתי את רשות הדיבור, ואני מתנצל שאני צריך לצאת ולא לחכות לסיכום כי אני צריך לחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהצלחה. << דובר_המשך >> גיא יפרח: << דובר_המשך >> תודה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תשמור על עצמך, גיא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יורם מרציאנו. << אורח >> יורם מרציאנו: << אורח >> שלום, צוהריים טובים, יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת. קודם כול, אני חושב שמה-7 באוקטובר אנחנו חיים במדינה אחרת. אני חושב שכל המועמדים, ראשי הרשויות, כל מי שמתמודד נמצא בשעה זו עם הלוחמים גם בדרום, גם בצפון. אני חושב שקורה פה משהו מדהים. אני מדבר עם מועמדים מכל מיני מקומות בארץ, יש אחדות, סולידריות, כולם ביחד. ברגעים אלה כל מטות הבחירות הפכו להיות מוקדים לחלוקה לחיילי צה"ל, וזו ארץ ישראל היפה בעיניי. אבל אמר יושב-ראש הוועדה בתחילת דבריו: אומרים ששכרו של עובד ציבור משולם רק על ידי שמיים, אז אנחנו נאמין בזה. בסופו של דבר אנשי ציבור שבחרו לשרת את הציבור הלכו למערכת בחירות לרשות המקומית כל אחד בדרכו שלו. אני לא מייצג אף מפלגה, אני רשימה עצמאית שמביא בסופו של דבר כסף מהלוואות, מתורמים וכסף מהבית. אני התבססתי על סקרים מה אני יכול לקבל. בסופו של דבר, על פי הסקרים שיש לי אני רואה שאני מקבל יותר מ-30%, כשני מנדטים, שתי יחידות מימון. עם אישה מס' 2 זה 450,000 שקל, עוד 400,000 שקל לראשות המקומית זה 850,000 שקל. איך אנחנו עובדים? לוקחים הלוואות, מתחייבים ומשלמים לספקים בצ'קים ל-30 בדצמבר שזה תאריך שבסופו של דבר אתה יודע שתקבל את הכסף מהמדינה. לצערי הרב אנחנו נמצאים באירוע אחר. אין פה אשמים, כולנו תחת אותה אלונקה, מסתכלים על המציאות הקשה, וכולנו רוצים בסופו של דבר לדאוג לאזרחי מדינת ישראל. אבל כל אחד הוא גם בן אדם, יש לנו משפחות. כמו שאמר גיא אנחנו חודשים ארוכים לא עובדים, לא מתפרנסים. אנחנו נמצאים בתוך המערכה הזאת – אדוני היושב-ראש, אני מפריע לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. הכול בסדר. << אורח >> יורם מרציאנו: << אורח >> אוקיי. אני מתסכל על עצמי ומדבר בשמם של הרבה מאוד אחרים. אני סיעה חדשה, שמתי עשרות אלפי שקלים ערבות ששוכבים היום במדינה. אני צריך לשלם משכורות. קודם כול, המועמדים ששמו ערבויות, תחזירו להם את הכסף הזה עם כל הכבוד, כדי שנוכל לשלם משכורות לאנשים שעבדו. אנשים עבדו. המלין שכרו של אדם – אני לא ישן בלילה מזה שאני לא משלם משכורות כשיש לי עשרות אלפי שקלים בקופת משרד הפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע. מר מרציאנו, אתה מתכוון לערבות לרשימה או ערבות למקדמה? << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> גם וגם, לרשימה ולרשות. אלה עשרות אלפי שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על שתי הערבויות אתה מדבר? << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> ברור. כסף ששמתי, שלי, הבאתי אותו מהבית. זה קרוב ל-100,000 שקל. אלה ערבויות בנקאיות שלי, מהבית שלי, מהחשבון הפרטי שלי, כי אתה לא יכול להביא את זה ממקום אחר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> זה צ'ק בנקאי. << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, צ'ק בנקאי זה כסף. לקחו לי כסף מהחשבון. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> נכון, זה מזומן. << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> אני אומר, צריך להגדיל את יחידות המימון, כי אני גם מדבר עם המפלגות. בסופו של דבר כולם בנו פה קמפיינים. הקמפיין יהיה אחרת, יהיו פה הרבה מועמדים שלא בטוח שיתמודדו גם לרשות. אני מדבר עם מועמדים, אנשים נשברו בדרך. אנחנו נמצאים תחת מציאות אחרת, פעילים שיושבים בבית. אני ביום הזה, ברגע הזה אני קודם כול מבקש מכם, חבר'ה הכסף שוכב במשרד הפנים, תחזירו לנו את הכסף הזה. מי שירצה להתמודד חודש לפני יפקיד שוב את הכסף. אני לא יודע אם זה יהיה בעוד שלושה חודשים. אמר אדוני בצדק, יכול מאוד להיות שזה גם יהיה בעוד חצי שנה. אנחנו כולנו כפופים למציאות שלאף אחד אין אחריות עליה. בראש ובראשונה אני מבקש מכם חברי הכנסת, תחזירו לאנשים האלה את הכסף. הכסף הזה חשוב כדי לשלם משכורות, לשלם לספקים ושהפגיעה תהיה יותר קטנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על החזרת הערבויות. << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> ברור. חד-משמעית. אתמול התקשרתי לחן מיחידות המימון, איש מקסים, אומר: אני מוכן לתת לך כסף, להעביר לך, אבל תביא לי ערבות. אם אני צריך להביא לך ערבות, אני אקח את הכסף הזה ואשתמש בכסף. חבר'ה, אנחנו נמצאים היום בבורות של 900,000-800,000 שקל. אני מסתכל על הבור האישי שלי, כי זה הבור האישי שלי של מחויבות לספקים, למשכורות, לשלטים, לעיתונות מקומית, ליועצים. אני לא מדבר על המפלגות שנמצאות בבור של 1.5 מיליון שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רהוט וזה טוב, אני רק רוצה שנבין כולנו כי בסוף מתוך זה נצטרך להגיע למסקנות. אתה מדבר על הערבות של הרשימות, לא הערבות על המימון. << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> כשאני מגיש רשימה ומעמדות לראשות העיר אני אמור לשים צ'קים בנקאיים, לא ערבות – צ'קים בנקאיים, זה כסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שני סוגים. << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על הערבויות, אני מדבר על הכסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נקודה מצוינת. אנחנו חפרנו כמה ימים ועל זה לא חשבנו. << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אני מאוד שמח שהארתי את עיניכם. אתה יודע, בסוף אדם קרוב לעצמו. מה שאתה לא רואה בלילה כשאתה הולך לישון, על זה אני מסתכל. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> רגע. שאלה בנקודה הזאת. עזוב את המלחמה, אם אתה לא נבחר, הצ'קים האלה גם חוזרים אליך בכל מקרה? << אורח >> יורם מרציאנו: << אורח >> לא. תלוי כמה קיבלת. מנדט אנחנו נקבל. אנחנו נקבל את הכסף הזה חזרה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל אם יש אחד שלא נבחר בכלל? << אורח >> יורם מרציאנו: << אורח >> יש תנאים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הוועדה צריכה להתייחס לזה, בקיצור. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> נכון. אבל בסוף מה שאני אומר, אני לא מתייחס עכשיו אם נבחרת או לא. חודש לפני הבחירות, כשייקבעו הבחירות על פי התאריך הקבוע, תחזיר לי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צודק לחלוטין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נחדש אותם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צודק לחלוטין, זה מתבקש. חד-משמעית. << אורח >> יורם מרציאנו: << אורח >> זה מה שאני אומר. תן לי את הכסף הזה. בינתיים הוא שוכב במשרד, תן לי אותו להשתמש בו. אני ארצה להתמודד, אני אפקיד שוב. אני גם אומר דבר נוסף. כמו שאמר פה גיא, חבר'ה, אלה קמפיינים אחרים, אלה יועצים אחרים, אלה משכורות אחרות. אתה יודע, אני הייתי הולך לאדם, כל יום לוקח 5,000 שקל תרומה מהחבר הזה, 5,000 שקל. היום אתה לא יכול לקחת תרומה מאף אחד, אתה לא יכול לדבר איתו על בחירות. אני אומר לכם, חבר'ה, אני מסתכל על המועמדים, אנשים נוהגים פה בצורה מופתית יוצאת מן הכלל. שמנו את הפוליטיקה בצד, כולם, כי כולנו סביב העניין הזה של צה"ל, של לנצח ולתת את הגיבוי בכל מקום. אני גם מסתכל על עצמי. ביום שישי האחרון הלכתי לראש עיריית לוד – אחיו יושב כאן – נכנסתי מתחת לאלונקה, אמרתי לו: בעת הזאת אני איתך. פרסמתי שלטי חוצות שלו ושלי: אנחנו ביחד. כרגע אין לנו משהו אחר. אבל יחד עם זאת, חברים, יש לנו משפחות, יש לנו ילדים, ואנחנו לא רוצים לפשוט את הרגל. תעזרו לנו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני אתחיל עם אלה שנמצאים כאן אצלנו. אחר כך נעבור גם לזום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הצעת ייעול, אדוני היושב-ראש. מרכז השלטון המקומי שהוא בעצם מתכלל את כל הנושא הזה של ראשי הערים, אני חושבת שכדאי לתת לו לדבר לפני שאנחנו נדבר. אם חיים ביבס נמצא בזום זה מצוין. אני חושבת שכדאי לשמוע אותו כי הוא מתכלל את כל הפניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כול, נתחיל עם זה. מרכז השלטון המקומי מייצג כרגע את השלטון המקומי הקיים. זאת אומרת, הוא לא תמיד מודע למועמדים העצמאיים. יש פה מועמדים עצמאיים שהם לא במפלגות. יש מועמדים של מפלגות שהם עוד לא בשלטון המקומי, זאת פעם ראשונה שהם ייכנסו לשלטון המקומי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ולשחרר את המצב הקיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רציתי להגיד את זה. אני עצרתי על העניין הזה, ולכן אני כרגע לא מקבל את ההצעה הזאת. אנחנו כמובן נשמע אותם בהמשך אבל לא בהתחלה. הם לא יכולים לייצג את כולם. עומרי שגב, שם ותפקיד. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> אני בא כוח מפלגת העבודה ועורך דין בתחום הרשויות המקומיות. אדוני, אני לא אחזור על הדברים שנאמרו, וכמובן שכל מה שאנחנו מדברים כאן מתגמד לעומת האסון שפקד אותנו בשבת שעברה. יחד עם זאת, יש מספר נושאים שחשוב להדגיש. ראשית, נשלח מכתב מטעם מנכ"לי המפלגות לאדוני – חלקם גם יושבים כאן איתנו – שיתייחס למספר נושאים. על כמה מהם אני ארצה להתמקד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנכ"לי מפלגות? לא ראיתי מכתב. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> אני אעביר את זה לאדוני דרך מזכירות הוועדה. << אורח >> מאור חמו: << אורח >> זה לא מכתב שנשלח, זה היה רק אוסף של הערות להעלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא היה מכתב. היו הרבה מכתבים אבל לא זה. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> בכל מקרה אני אדבר על הנושאים שבהם התמקד המכתב מבלי לחזור על הדברים הנכונים שגם אמר יורם מרציאנו. בסוגיית המימון כמובן יש את שאלת הקדמת המימון, או לחילופין הסדרה חוקית של דחיית ההתחייבויות לספקים. זה יכול להיות שני הדברים. כמובן שהקדמת המימון היא התוצאה המועדפת כדי שלא נפגע חלילה בספקים עצמאיים, אבל זה בוודאי דבר שנדרש לתת עליו את הדעת כבר עכשיו, ואם לא עכשיו, שתצא מהוועדה הזאת קריאה או קריאת כיוון למשרד הפנים כדי שיתייחס לזה בתזכיר חוק חדש שיצא בימים הקרובים, כך אנחנו מציעים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע. מר שגב, למה אתה מתכוון הקדמת המימון? מה אתם מציעים, מה אתם מבקשים? << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> אני אסביר. מימון הבחירות כידוע היה אמור להתקבל כשבועיים לאחר מועד הבחירות שנקבע. עכשיו אם אנחנו מדברים על מועד הבחירות הנדחה, צריך לתת את הדעת מה קורה לגבי המימון שגם הוא נדחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתם מבקשים? << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> אני אומר, הקדמת המימון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה הקדמת המימון? המימון נגזר מהתוצאות של הבחירות. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> אני מבין. ברור שהמימון נגזר מהתוצאות. אנחנו יודעים שבדצמבר לא יהיו לנו תוצאות בחירות, ולכן צריך לתת את הדעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה אתם מבקשים? הבנו. אנחנו עכשיו צריכים לכתוב את הצעת החוק. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> מה שאנחנו מבקשים דה-פקטו זה שנניח מקדמות ללא ערבויות שמתבקשות כרגע יינתנו כבר בחודש דצמבר באותו מועד שהיה אמור להינתן המימון לאחר הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר, עבור החלק הבא. << דובר_המשך >> עומרי שגב: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מקדמות אנשים יכולים לקחת כבר עכשיו. אנשים לקחו. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> ברור, אבל בתמורה לערבות בגובה 110%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתה לא ממקד את מה שאתה אומר. אם הבעיה היא ב-110% – זאת השאלה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> או שתסביר מה הערבויות החלופיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין אפשרות תיאורטית באמת לקבל ערבות כזאת. זה כתוב בחוק. אין אפשרות תיאורטית. זה לא קיים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה מתכוון אפשרות מעשית, לא תיאורטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעשית. אין. לא קיים. לא משנה איפה, לא קיים. אי-אפשר. מי ייתן לי ערבות בנקאית? << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> חבר'ה, אני לא בטוח שחברי הכנסת מבינים מה אתה אומר. סליחה שאני מתפרץ. חבר'ה, יש אפשרות לקבל מימון. אני מועמד לראשות עיריית תל אביב, חבר כנסת לשעבר. יש אפשרות חוקית לקבל מימון מהמדינה, מקדמות. אבל רשימות עצמאיות בניגוד למפלגות על מנת לממש את הזכות הזאת צריך להפקיד ערבות בנקאית בגובה 110%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וגם ככה הבנקים לא - - - << דובר_המשך >> יובל צלנר: << דובר_המשך >> לא. אדוני, זה עוד יותר מורכב. מדוע? ערבות בנקאית, מאחוריה יש כסף. כלומר, כשאני ניגש לבנק פלוני אלמוני ומבקש: תנו לי צ'ק בנקאי, ערבות בנקאית, על סך 100,000 שקלים, הם לוקחים 100,000 שקלים חי, כסף חי, ושמים אותו בפיקדון. כלומר, על מנת לקבל מהמדינה 100,000 שקלים מקדמה אני צריך לקחת 110,000 שקלים שלי אישיים או שגייסתי, לשים בבנק, ותמורת זה לקבל ערבות בנקאית, לגשת למדינה ולקבל את אותם 100,000 שקלים. עכשיו, אם כבר גייסתי 110,000 שקלים כסף חי, מדוע שאני אלך לבנק ואשים את זה בפיקדון? אני אשתמש בזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, אתם חוזרים על מה שאמר הדובר הקודם המועמד יורם מרציאנו. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> לא, לא. יורם מרציאנו דיבר על דבר אחר. יורם מרציאנו דיבר על כך שכאשר מועמד עצמאי מגיש מועמדות, הוא נדרש לשים ערבות לצורך ההגשה, כמו ערבות מכרז לצורך העניין. אולי זה יותר קל להבין, כמו ערבות מכרז. על זה יורם דיבר, ויורם צודק. "ערבות המכרז" נמצאת כרגע בידי משרד הפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, יורם דיבר על הערבויות של הרשימות, והוא העלה נקודה מצוינת שצריך לתת עליה את הדעת ואני חושב שזה די ברור. לגבי העניין של המימון, גם זו סוגיה שאנחנו צריכים למצוא לה פתרון, אבל אנחנו רוצים להבין את הבקשה. << דובר_המשך >> יובל צלנר: << דובר_המשך >> הם מבקשים שלמעשה עבור מועמדים עצמאיים הדין שיחול יהיה כמו עבור מפלגות. כלומר, על מנת לקבל את המימון לא נדרשת ערבות בנקאית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכלל. << דובר_המשך >> יובל צלנר: << דובר_המשך >> בכלל. כמו מפלגות דרך אגב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד האוצר ומבקר המדינה, אתם צריכים להיות קשובים כי אנחנו פה בנקודות – אם אני מבין נכון את הבקשה שלהם, ואני חושב שאני מבין נכון, הם מדברים על כך שכמו שמפלגות היום לא צריכות לתת ערבות על המימון – יש בזה גם היגיון בגלל שמפלגות ממומנות באופן רגיל, תמיד אפשר להיפרע מהם מה שנקרא. אבל הוא אומר שבמקרה דנן, לאור מה שקרה עכשיו הם לא מגיעים דה פקטו למצב שהם יוכלו לקבל את המקדמות האלה עם הערבויות שהושטו עליהם, ובעצם הבקשה שלהם זה לקבל את המקדמה ללא ערבויות. אפשר לחשוב על דרכים נוספות, אולי על הקטנת הערבות באופן דרמטי יותר או פחות דרמטי. << דובר_המשך >> יובל צלנר: << דובר_המשך >> אדוני צודק, זה בהחלט יכול להיות גם פתרון. במקום 110% שיהיה 20%, משהו סמלי, זה גם משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אני אשאיר את זה לדיון. בוא נחזור לרשות הדיבור. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> מה שאמר צלנר זה נכון ביחס למועמדים עצמאיים, כלומר כאלה שלא מתמודדים מטעם מפלגות או סיעות בכנסת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שזה הרבה. זה הרוב ולכן צריך לתת לזה פתרון. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> נכון. צריך כמובן גם להתייחס לשאלת המימון שמקבלות הסיעות מהכנסת, שגם הן, הן אומנם לא נדרשות להעמיד ערבויות אבל הן כן התקשרו עם ספקים שמצפים לקבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר בעצם על המימון. על זה אתה מדבר, לא על הערבויות. הנגזרות אלה הדחייה של הבחירות ומשימוש בחלק מהכספים שהשתמשו. אתה מדבר על זה. לא הובנת מקודם. << דובר_המשך >> עומרי שגב: << דובר_המשך >> אני פשוט לא רציתי לגזול מהזמן. כמובן שאם יש נושא שאני אתבקש להרחיב בו אני ארחיב, אבל אני מתייחס כי יש איזשהו בסיס לדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נדבר על גובה המימון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לדעת מה הוא מבקש, אני עוד לא שמעתי מה הוא מבקש. הוא רוצה לתת את הדעת, אנחנו מבינים שצריך לתת את הדעת. מה הבקשה? << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> הבקשה היא שהמימון שהיה אמור להתקבל עבור הסיעות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים מהו. מה אתה מציע פרקטית? << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> להגדיל את המקדמות כך שהמפלגות תוכלנה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא יכול להגדיל מקדמות כשאתה נשאר באותו סכום מימון. אתה מדבר על המקדמות של המימון. << דובר_המשך >> עומרי שגב: << דובר_המשך >> מטעם המפלגות הועברה הצעה מפורטת, אני לא אעבור עליה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הועברה שום הצעה. זה מה שאני מנסה להגיד עכשיו. << אורח >> עומרי שגב: << אורח >> בגלל זה אנחנו נמצאים פה. אנחנו נעביר למזכירות הוועדה את ההצעה המפורטת עם התחשיבים של המפלגות בצורה מפורטת, שנעשו על ידי רואי החשבון שלהן, כי כרגע יש גם מפלגות בתוך הכנסת שהמצב התזרימי שלהן הוא לא כזה שמאפשר דחייה או הקדמה של התשלומים מבלי שהם קיבלו את המימון שעליו הם הסתמכו בחודש דצמבר. ברשותך, נושא אחד נוסף לגבי כל מה שקשור ליציאה לחופשה או לחל"ת. אנחנו מדברים פה על שלוש הוראות חוק שונות. יש חובה של יציאה לחל"ת גם לפי חוק דרכי תעמולה, גם לפי חוק הבחירות לרשויות המקומיות וגם לפי חוק נוסף שמדבר על הזכות להיבחר. שימו לב, יש לנו הרבה מאוד מועמדים, שהם גם עובדי מדינה, תאגידים עירוניים, רשויות מקומיות, ולפי ההסדר הנוכחי של החוק אמורים להישאר מעתה ועד מועד הבחירות הנדחה בחל"ת. הדבר הזה כמובן לא מתקבל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לא, דיברנו על זה. סליחה, רגע, אחד שמועמד לחבר מועצת העיר צריך לחכות עד 60 יום כדי לחזור למקום העבודה. אני מציעה מיום פרוץ המלחמה לתת לו רטרו, להחזיר אותו כבר. למה הוא צריך לחכות, השלמה ל-60 יום, וכשיכריזו על מועד נוסף חדש של בחירות הוא צריך עוד הפעם לצאת ל-60 יום? זה אבסורד. אלה שתי תקופות שהוא צריך לצאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. אני רוצה רגע לעצור פה בנושא החל"ת, כי אנחנו לאט לאט מתכנסים לכמה נושאים שהם הנקודות שנצטרך לדון בהרחבה. אני רוצה כרגע לגבי החל"ת, אני רוצה את זה ממשרד הפנים, מהייעוץ המשפטי וממשרד המשפטים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש גם מושג של חופשה ותשלום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו ביקשנו גם את עמדת משרד העבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם את עמדת משרד העבודה. אני רוצה לשמוע מכם איך אתם רואים. זאת אומרת, על פי הצעת החוק שכרגע מונחת בלי שהתייחסנו לנקודות הללו איך אתם רואים – חברים, קשה לי ככה לנהל דיון – זאת אומרת, מישהו שיצא לחל"ת כי הוא מחויב על פי חוק לצאת לחל"ת או בגלל שהוא עובד מדינה - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא גם אומר לך כמה זמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, יש פה דוגמה חיה של מישהי שיצאה לחל"ת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נדבר כרגע על עוד שלושה חודשים בחירות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> חבל, אפשר להחזיר אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דקה, אני רוצה קודם כול לדעת איך הם מסתכלים כרגע, מה צריך לעשות מבחינתם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יעקב, אתה מתחיל לכעוס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו רשימה של עשרות נושאים, אני לא רציתי להקריא אותה. אני מבקש שתהיה סבלנות לכולם כי אנחנו נבלה פה הרבה עד שנוציא הצעת חוק טובה. אני הודעתי בהתחלה, אני לא אלך להוציא חוק שרק אומר שהבחירות נדחו ואללה אכבר מה שנקרא, סליחה שאני אומר את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל סוגיית החל"ת היא הכי הכי דחופה. בוא נחזיר אותם לעבודה, שלפחות תהיה להם פרנסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דקה. אגב, כולנו רוצים שתהיה פרנסה לכולם אבל אני רוצה שנבין על מה אנחנו מדברים. << אורח >> רחל הר-זהב: << אורח >> סליחה שאני מתפרצת. אני רצה עם גיא כמס' 2 שלו. הייתי מנהלת היכל התרבות במעלה אדומים, יצאתי לחל"ת כדי להתמודד בבחירות. אני נמצאת בחל"ת כי הייתי צריכה 60 יום לפני הבחירות, כמעט 60 יום. אנחנו נמצאים באי ודאות מאוד גדולה. אני מייצגת פה הרבה מאוד אנשים כשהדרך לפתרון – אני מסכימה – היא בעיניי להחזיר אותנו מיידית לעבודה, ואז אפשר להסתכל ולראות איך לפתור את הבעיה. ברור לי שאנחנו לא יכולים להיות בזמן שאנחנו מתמודדים בתוך העבודה שלנו אבל זה לא המצב כרגע. דבר נוסף שזה משהו שהגשנו במכתב וחתמו עליו מעל 165 מועמדים לבחירות לפצות את האנשים באיזושהי צורה רטרואקטיבית על המצב הזה, אבל להישאר פה זה יפגע כל כך בהליך הדמוקרטי כי אנשים לא יוכלו, הם יישברו והם לא יוכלו, וחבל, יש מועמדים כל כך טובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. זה יגרום לכך שאנשים יורידו מועמדויות. << אורח >> רחל הר-זהב: << אורח >> לגמרי. והם כל כך טובים, אלה אנשים אחד-אחד. חבל מאוד שהם לא יוכלו להיות בתהליך הזה. זה לתושבים להם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אז עכשיו אני מבקש שתתייחסו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אגב, היושב-ראש, הערה מאוד חשובה. גם ככה בעזרת השם כל מי שייבחר בהתנדבות. אתה מבין? הוא לא מקבל שכר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא בהכרח. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא. חוץ מזקנים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> רוב המועמדים שמתמודדים, לא לראשי רשויות ולא לסגנים, בסוף יהיו חברי מועצה. זאת פעילות התנדבותית. הם יוצאים גם לחל"ת וגם לא מקבלים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז היא גם בהתנדבות, גם משלמת, גם לא מקבלת שכר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדרך כלל מי שנכנס לזירה הזאת או מתפרנס מזה או פחות זקוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> על מה אתה מדבר? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אוי ואבוי למה שאתה אומר. מה זה פחות זקוק? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עצרו רגע. קטי, זה דיון אחר לחלוטין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה דיון מיותר. אליהו וקטי, תעשו לי טובה. את אמרת נקודה נכונה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדרך כלל מי שמתמודד, טבעי שהוא שואף להיות סגן בשכר. טבעי. לא כולם יהיו, רובם לא יהיו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל הם בחל"ת. לא רק שהם בחל"ת, גם לא משלמים להם שכר והם לא חוזרים כי החוק לא מאפשר להם לחזור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין ספק שצריך לאפשר להם להמשיך את מסלול חייהם טרם התחילו את ההתמודדות. אין ספק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה שאני אומרת זה הדבר הכי חשוב. הם יפרשו. יש להם משפחות לפרנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני חושב שמה שקטי העירה זה דבר נכון, כי צריך לקחת בחשבון שאנשים נכנסים לפוליטיקה לא בשביל – יש כאלה שנכנסים לשירות הציבורי לשרת את הציבור וזה בלי שכר, וברור שאנחנו לא יכולים להביא עוד גיבנת על הגב שלהם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון. אני וחבריי פה מצדיעים לכל מי שעובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בואו נפסיק להצדיע ונתחיל לטפל בדברים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לי יש בעיה. אני אומנם פוליטיקאי, אני חבר כנסת, אבל אני חצי פקיד כי הייתי ראש עיר לשעבר והייתי פקיד הרבה שנים בעירייה. אוקיי? פקיד קטן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בעיר קטנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להתקדם עם תשובות. אני חושב שהגדרנו את כל הבעיות – חלק מהבעיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכובדי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. אני לא יכול. יש הרבה דברי חוכמה שאפשר להוסיף, תרשמו לעצמכם, נוסיף אחר כך. דווקא ההתפרצות שלה כשהיא דיברה הייתה חשובה לקטע הזה, כי זה מה שנקרא עדות אישית של עובדת רשות שנמצאת שם. חשוב לי קודם כול לדעת את המבנה הבסיסי כרגע של ההסתכלות של משרדי הממשלה לעניין כדי שנוכל להגיע ביחד הלאה לפתרונות. בבקשה, משרד הפנים ואחר כך משרד המשפטים. << אורח >> יורם מרציאנו: << אורח >> מישהו כתב לי עכשיו דבר מאוד נכון, ואתה יודע מה? בסופו של דבר הוועדה הזאת נותנת גם פתרונות. אומר לי מישהו: סליחה, הם בכלל לא צריכים להחזיר לך את הכסף לחשבון. הצ'קים שנתתם נמצאים בוועדות הבחירות האזוריות. פשוט לקרוא למועמדים, להחזיר להם את הצ'קים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אנחנו בנושא אחר. << אורח >> יורם מרציאנו: << אורח >> הצ'קים הופקדו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מרציאנו, אני מבקש ממך לתת לי לנהל את הדיון. << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא נשכח שום דבר והדבר הזה הוא מצוין, אבל אני מדבר על דבר אחד ועכשיו אתה מזכיר לי משהו אחר שדיברנו עליו קודם ולא סיימנו, כי עוד לא סיימנו כלום. << דובר_המשך >> יורם מרציאנו: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לעבור נושא-נושא. אני מבקש שקט. עורך דין רון. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> דובר כאן בדיון על שני פתרונות שאחד מהם זה מסלול של פיצוי למי שיצא לחל"ת ולא מקבל משכורת, וזה באמת עניין תקציבי. אני אניח לדוברים האחרים להתייחס לזה. לגבי האפשרות של חזרה לעבודה, יש לנו כמה הוראות חוק שבסוף כולן מתכנסות לזה שיש קושי לכך שמועמדים ומועמדים פעילים יהיו בתוך השירות הציבורי, בתוך שירות המדינה, בתוך שירות של הרשויות המקומיות. הדרישה לחל"ת נועדה ליצור איזושהי הפרדה מרגע שמועמד כבר מודיע רשמית על המועמדות שלו, וחלק מהצעת החוק הזאת זה אומר שאנחנו לא מבטלים את המועמדים שכבר הוגשו, הם עדיין מועמדים, וחלק מזה זה אומר גם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אתה אומר: הם סוחבים את המגבלה הזאת הלאה. << דובר_המשך >> רון אלמוג: << דובר_המשך >> לכן מבחינת התכליות של השירות שהציבורי, של תעמולת בחירות, של ניגודי עניינים, אני חושב שחשוב לשמור על הרצף של החופשה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מה אתה מציע? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> זה על המסלול הזה. אני אומר, הוצע כאן גם את המסלול של פיצוי שהוא כבר לא בתוך דיני הבחירות אלא בעצם פיצוי כספי למועמדים, ועל זה צריך לשמוע את הגורמים הרלוונטיים. אבל אני חושב שהפתרון החלופי שהוצע, של חזרה לעבודה, הוא פתרון שלא תואם את הרציונלים של דיני הבחירות בהינתן זה - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מה הרציונל שאדם שעובד בראשות אחת ומתמודד בראשות אחרת, הכריחו אותו לצאת לחל"ת בעקבות פסיקה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאתה אמרת זה נכון על אותה ראשות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ... << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא, זה לא בחוק אדוני, זאת פסיקה. זאת אפילו לא פסיקה, זאת החלטה של יושב-ראש ועדת בחירות, מלצר. למה זה שהוא עובד בתל אביב לא יכול להתמודד בכפר סבא? תסביר לי. הוא גם לא יכול - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאומר בעצם ידידנו – אני מקווה שאיתן יהיה גם חבר כנסת בקרוב באיזושהי צורה – גם אם אתה אומר שצריך ללכת על פיצוי, שאנחנו חושבים שאולי צריך ללכת על פיצוי, שזו הדרך היחידה, יכול להיות שאתה יכול לצמצם את כמות האנשים. זאת אומרת, אם זו עובדת כמו העובדת שעובדת כאן באותה ראשות אני מבין שיש בעיה, כי בטח יש מתחים גם בתוכו, יש גם בעיה חוקית. זה גם לא יהיה פרקטי גם אם נגיד תחליטו שאין בעיה - - - << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> ואם זו ראשות סמוכה? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אם זו ראשות סמוכה – זה לא כתוב בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה אני אשמע אותך. עמי, אני אשמע אותך. עמי, אני ארצה לשמוע. לכן היה חשוב לי שתגידו עכשיו שאני אדע את הבסיס. אבל איתן מציע ואומר שיכול להיות שיש כמה החלטות שהן לא בחוק עצמו אלא החלטות שיפוטיות כאלה או אחרות, או של יושב-ראש ועדת בחירות או משהו, יכול להיות שאפשר לצמצם. אם נגיע בסוף לפיצוי, ויצטרכו להגיע לאיזה מנגנון פיצוי כזה או אחר, אתה פשוט מקטין אותו, אתה יכול להקטין אותו אולי אפילו באחוזים קבועים כי יש עובדים בראשות אחת שמתמודדים לראשות אחרת. דברים מהסוג הזה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי הצעת חוק שעשיתי בדיוק בנושא הזה והתעסקה גם בעובדי חינוך שצריכים לצאת וכו'. אני אומר לך כבר מהלך הרוח – זה היה כמובן לפני מצב מלחמה – שאם נלך בדרך הזאת של להתחיל כך יהיה לנו פה קושי עצום מצד כל היועצים המשפטיים במרבית האגפים. לכן נראה לי שאם אנחנו רוצים לעשות משהו קצר ומהיר, הדרך של לבוא ולקבוע פיצוי לכולם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא הדרך הקלה והמהירה, אבל היא גם דרך קשה מבחינה תקציבית. זה המון כסף. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בסדר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה יעלה לך הון. אדוני היושב-ראש, אומנם אני תכננתי להתייחס יותר מאוחר אבל רק בנקודה הזאת אני מניח שלא מדובר בכמות גדולה. אם אנחנו רגע מזקקים בעובדים אשר מתמודדים ועובדים באותה ראשות, שלא מגויסים לצבא כך שהם גם לא מקבלים תשלום בתקופה הזאת, צריך לצמצם את זה לשם. כל מי שעובד בעבודה שאין לה ממשק במעגל כזה או אחר עם המקום שבו הוא מתמודד, צריך לאפשר לו לחזור במהרה תוך כדי התחייבות שלו שהוא לא עוסק בפעילות ציבורית הקשורה להתמודדות שלו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה לא יעבוד, אלי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כי ניסיתי. << אורח >> רחל הר-זהב: << אורח >> אני רק אציין, אתם יכולים להיות רגועים שרובם של האנשים האלה לא מרוויחים משכורות כאלה גדולות. לא מדובר פה על סכומים אדירים של כסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. אפשרתי פעם אחת, לא פעם שנייה. אם יש נתונים במשרד הפנים או אפילו הערכות של כמה יצאו לחל"ת – << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> נציבות שירות המדינה נמצאים פה בזום ויכול להיות שלהם יש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדווח על זה כשאתה מגיש את המועמדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לא לדבר באמצע. חברי הכנסת הם בעיה אחרת. מי שרוצה רשות דיבור שיצביע אם זה לאותה נקודה. נציבות שירות המדינה נמצאת בזום, עורכת הדין עליזה אבן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בינתיים עד שמעלים אותה, היושב-ראש, יש מספר של מועמדים שיצאו לחל"ת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני מנסה עכשיו. שלום, יש לך איזה נתון אפילו לא מדויק לחלוטין אבל הערכות? << אורח >> עליזה אבן: << אורח >> שלום, אני מהלשכה המשפטית של נציבות שירות המדינה. אני מדברת רק על עובדי מדינה, אני לא יודעת לדבר על ראשי רשויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל כולל עובדי הוראה, כן? << אורח >> עליזה אבן: << אורח >> לא, לא כולל עובדי הוראה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עובדי הוראה זה הרוב הגדול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. כמה עובדי מדינה יש? << אורח >> עליזה אבן: << אורח >> גם הנתון הזה זה רק מי שפנה אלינו. מרבית עובדי המדינה, יועצים משפטיים בכל משרד יכולים להחליט אם הם צריכים להתפטר או לצאת לחל"ת. המספרים שהגיעו אלינו הם מספרים מאוד מצומצמים אז צריך לקחת את זה בחשבון. אנחנו יודעים על ארבעה שיצאו לחל"ת, על שישה נוספים שפנו להתייעצות איתנו ועוד שניים שהתפטרו. זאת אומרת, אלה מספרים מאוד קטנים, רק 12. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תודה רבה. את רוצה להוסיף משהו? << דובר_המשך >> רחל הר-זהב: << דובר_המשך >> אני רוצה להוסיף שבהיבט של השאלה האם אפשר להחזיר אותם או אי-אפשר להחזיר אותם, שוב אני מדברת על עובדי מדינה שיש הוראה מפורשת שמחייבת את הפסקת העבודה שלהם מרגע שהגישו את רשימות המועמדים עד לבחירות. אנחנו לא רואים איך אפשר להחזיר אותם לתפקיד מבלי שתהיה פגיעה בטוהר הבחירות, מבלי שיהיה כאן קושי של ניגוד עניינים, ולכן אנחנו סבורים יותר שצריך ללכת לכיוון של פיצוי כספי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גברתי, כשאת מתכוונת לפיצוי כספי את מתכוונת להגדלת ערך הכסף של כל מנדט? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, היא מתכוונת שהמדינה תפצה את המועמדים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כמו שהיה בקרונה. אותו מסלול של הקורונה את מתכוונת. << אורח >> עליזה אבן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תודה רבה לך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי מסלול הפיצוי רציתי לציין שיש לנו לצערנו מקרה קודם שבו קורה מה שקרה כאן וזה החל"ת הכפוי שנכפה על עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד האוצר, אני מבקש. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא, זה בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע שזה בעניין הזה, אבל היועץ המשפטי מדבר בעניין הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במסגרת חקיקת הקורונה, חקיקה שהייתה אז ובמהלך התקופה כפי שכולנו זוכרים הייתה הוצאה כפויה לחל"ת של עובדים, נקבעו שני מנגנונים. המנגנון העיקרי היה פיצוי שניתן באמצעות הביטוח הלאומי אם אני זוכר נכון לתקופה מוגדרת שנקבעה. ניתן פיצוי של עד 70% מהמשכורת הקובעת. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני היושב-ראש, רוב היוצאים לחל"ת אלה עובדי עיריות, עובדי רשויות, עובדי הוראה בעיקר. אלה המסות. עכשיו תחשבו שנייה בהגיון, כי הרי אין מספרים. משרד הפנים רק בחר - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> משרד הפנים חייב לדעת. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> רגע, אבל אני באמצע. ממשרד הפנים גם עד מחר לא תקבל תשובות. בסוף בהיגיון כמה עובדים בכל רשות מקומית? כמה? כמה? חמישה בכל ראשות? אין. נניח. מה הבעיה שאותם אנשים לא יצאו לחל"ת, יצאו לחופשה רגילה? על חשבון ימי חופשה, בתשלום. על מה מדובר פה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למעשה אתה לא רוצה שינכו להם את זה מהחופשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה פיצוי במילים אחרות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> בסדר. בסוף מי שמשלם את זה זו הרשות המקומית, לא המדינה, זה מקום העבודה שלהם. גם מורים שיצאו לחל"ת כי הם התמודדו, שיחזרו ללימודים ו-60 יום לפני הבחירות יצאו או לחל"ת או חודש לפני בחירות יצאו לחל"ת. אנחנו עובדים פה בחוק, חקיקה ראשית. אפשר ליצור מנגנונים למרות שהם לא קבועים היום בחוק, וגם אותם מועמדים שמתמודדים בראשות אחרת ולא בראשות שבה הם גרים ומתמודדים בה. יש ראשויות שהיועץ המשפטי אמר לאותו מועמד: אתה לא צריך לצאת לחל"ת, למרות שאתה מתמודד בראשות אחרת, כי זאת פרשנות. ויש יועצים משפטיים שאמרו: אתה חייב לצאת לחל"ת, כי כל אחד פירש את פסק הדין של מלצר אחרת, כי זו פסיקה של יושב-ראש ועדת בחירות מרכזית. זה לא חוק. מכיוון שעכשיו אנחנו עובדים בחקיקה ראשית, שאגב היא הוראת שעה וכו', צריך לשים גם פה את האמירה של המחוקק מה רוצים. האם אדם שעובד בראשות אחת אבל מתמודד בראשות אחרת חייב לצאת לחל"ת? באיזה קטע? למה? תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אמרתי את זה תחת הכותרת. בעצם כל הרעיון שלך הוא תחת הכותרת. בואו בבחירות הללו נהיה יותר מדויקים, במיוחד אם אנחנו מדברים על זה ויש הבנה סביב השולחן שיצטרכו להגיע לאיזה מנגנון פיצוי כזה או אחר, כמו בקורונה או לא כמו בקורונה, לאותם אנשים לפחות, ויהיו גם דברים אחרים במשק. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג: << דובר_המשך >> שום רשות מקומית לא תתמוטט אם היא תשלם לשניים-שלושה עובדים משכורת לעוד שלושה חודשים. אני לא מכיר ראשות מקומית שתתמוטט בגלל הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. משרד המשפטים, אתה עוד לא השלמת, ובהתייחס גם למה שהוא אמר, אם יש אפשרות להכניס בתוך החקיקה איזשהן הנחיות לפחות לבחירות הללו שיהיו הגיוניות. עובד בראשות מסוימת שמתמודד בראשות אחרת איפה יכולה להיות פה בעיית טוהר הבחירות? אני לא יודע. קשה לי להבין את זה. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> בסדר. צריך לחזור להחלטות של מלצר ולקרוא אותן. אין מניעה לעשות את זה באופן עקרוני בחוק, השאלה כמה מורכבות תהיה בזה, כמה זה יהיה ישים כמו שנאמר קודם. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מה ישים? לא הבנתי מה ישים. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> להתחיל לעשות - - - באותה ראשות, לא באותה ראשות. מישהו צריך לעשות את הבדיקה הזאת. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> למה צריך לבדוק את זה? אני לא מבין. יש פה אמירה עקרונית. כשהתקבלה הפסיקה היא הייתה פסיקה על אדם ספציפי בגין עתירה ספציפית, עכשיו יש יועצים משפטיים שפירשו את זה גורף. אני אומר לך, אני פשוט עובד עם הרבה מאוד ראשויות בארץ. יש יועצים משפטיים, אמרו: לא, זה היה רק עניין פרטני, אתה לא חייב לצאת לחל"ת. מה אתה עושה? אין לך מידע על זה. אני נותן לך את המידע הזה, פעם ראשונה שאתה שומע אותו. בוא נקבע את הכללים מההתחלה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לפני שנקבל החלטה, משרד הפנים חייב להביא לנו נתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. אני שאלתי אתמול ואמרו לי שאין. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> חייב להיות, כי בכתב ההסכמה של כל מועמד הוא חייב לצרף טופס של חל"ת. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> כן, יש כתב הסכמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. רגע, עמי אני חוזר אליך עוד דקה. משרד הפנים, אתם יודעים לתת לנו נתונים? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אין לנו נתונים על מי יצא בפועל לחל"ת. יש לנו נתונים על מי בכתב ההסכמה שלו הצהיר שהוא עובד ציבור. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה גם טוב. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> מדובר בסביבות 1,000, קצת פחות. אבל לא כל עובדי הציבור האלה הם באמת עובדי ציבור לפי הדין, הם לא תמיד יודעים בדיוק לסווג אבל יש לנו בערך 1,000 שהצהירו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כולל עובדי ראשויות? זה כולל עובדי מדינה? כולל עובדי הוראה? << דובר_המשך >> רון אלמוג: << דובר_המשך >> זה כולל את כל מי שהצהיר על כך בכתב ההסכמה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> תאגידים? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> גם תאגידים, אבל כל מי שהצהיר על כך בכתב ההסכמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדרך כלל מי שעובד הוא הצהיר. << דובר_המשך >> רון אלמוג: << דובר_המשך >> יש כאלה שאולי עובדים ולא הצהירו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, זה אירוע של 1,000 בגדול, אולי יותר. << דובר_המשך >> רון אלמוג: << דובר_המשך >> יש לנו גם כאלה מתוך ה-1,000 שלא באמת עובדי ציבור, שהם הצהירו ואחר כך ביררנו. הם לא הבינו בדיוק את ההגדרה, ולכן זה גם כולל אנשים שהם לא עובדי ציבור. מתוכם זה גם כולל אנשים שהתפטרו ולא יצאו לחל"ת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התפטרו זה לא רלוונטי אז תוריד אותם. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> בסדר, אבל מתוך ה-1,000 שהצהירו שהם עובדי ציבור יש גם כאלה שלא עובדי ציבור וגם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. עד 1,000. בקיצור, כמה מאות עד 1,000. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מדברים על חל"ת. << דובר_המשך >> רון אלמוג: << דובר_המשך >> כן, אין לנו את הפילוח בתוך זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. משרד המשפטים. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> ברמת העיקרון אנחנו מסכימים לגישה שבאה לידי ביטוי בעמדת משרד הפנים וגם בעמדת הייעוץ המשפטי, אם הבנתי אותה נכון, באשר לקושי שבהחזרת עובדים בגלל הרציונלים של הנטרליות של השירות הציבורי והעובדה שהם בעצם מתמודדים, נמצאים בקמפיין וכדומה. מצד שני, יש פה דילמה מאוד מורכבת לאור העובדה שאנשים יצאו לחל"ת לתקופה מוגדרת ומאריכים להם מאוד משמעותית את התקופה. לכן יש פה בהחלט מתח וצורך לאזן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הפתרון לדעתך? << דובר_המשך >> עמי ברקוביץ: << דובר_המשך >> אני חושב שהכיוון הכספי זה בהחלט פתרון שצריך לחשוב עליו, וגם ככל שניתן להקל מעבר לזה אפשר גם לחשוב לכיוון הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד העבודה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני צריכה לצאת לוועדה נוספת. זו הוועדה השלישית שלי ואני בדרך לוועדה הרביעית. אני רוצה לפנות לכל מי שנמצא פה כפקיד, וחס וחלילה אני לא פוגעת באף פקיד, אני בעצמי גם הייתי. אני מפנה אליכם, העובדים הנהדרים וכל המשרדים הממשלתיים. אין לנו בעיה שאנחנו חוטפים את האש, אם זו הממשלה, אם זו הכנסת, שאנחנו לא עובדים כשאנחנו בעצם הקמנו את החמ"ל הראשון במדינת ישראל. כנסת ישראל הקימה את החמ"ל הראשון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מצטער שפעם ראשונה אני מתקן אותך קטי, זה בסדר לתת קרדיט - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע, אלי, אני יכולה להמשיך רגע בלי שתפריע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תתקן אם אתה רוצה לדבר. תודה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אל תפריע. תן לי לסיים את מה שאני רוצה להגיד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> פשוט יש לך איזושהי התמכרות לנכס לעצמך הישגים של אחרים. בדרך כלל אני לא מדבר על זה אבל יש גבול. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מספיק עם האגו הנפוח שלך. זה לא הזמן. כל הקרדיט שלך, הכול שלך. הכול שלך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> טוב. אל תיקחי דברים שאחרים עושים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רק אתה. כל החוקים, השאילתות, הכול שלך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. קטי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ככה יהיה. ככה יהיה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מספיק עם האגו הזה שלך. לכל אורך הזמן שלך שאתה פה – רק אגו. רק אגו. זה מה שמעניין אותך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תפסיקי למכור לעצמך כתרים שהם לא שלך. תפסיקי, קטי, זה בסדר. לראשונה אני אומר לך את מה שכולם אומרים מאחורי הגב שלך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חצוף. לא לזה אני מתכוונת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני הראשון שאומר את מה שאומרים מאחורי הגב שלך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ביום ראשון התחילו כל חברי הכנסת לעבוד כדי לתת מענה ראשוני, בלי שהייתה לנו תוכנית מוגדרת. עבדנו. לא חשבנו הרבה. מה שקורה זה דבר מאוד פשוט. אני אתן לך דוגמה. כשאנחנו רצינו להתעסק בנושא הזה של התרומות באנו לוועדת אתיקה, ביקשנו מייד אישור. תוך שעתיים וחצי-שלוש היה לנו כבר אישור ביד, כשזה לכנס ועדה כדי לקבל את הנוהל, כדי לקבל את הכול. באמת מדהים. כי הייעוץ המשפטי שלנו פה בכנסת עובד באופן מהיר, אינטנסיבי, לא מחכה. בכל ועדה שהייתי, אם זה בוועדת כספים, אם זה בבריאות, אם זה בכלכלה, אנחנו שומעים את ההיסוס: רגע נתכנס, רגע נשב ורגע נדבר. אני באה לבקש מכם שתזדרזו. אנחנו בזמנים אחרים לגמרי. אנחנו באירוע אחר לגמרי שהמדינה הזו לא ידעה 75 שנה. לפקידות יש תפקיד מאוד מאוד חשוב, מאוד חשוב. לכן במושגים יש פה אנשים שיושבים ואין להם משכורות, אין להם איך להתקיים, הם לא יודעים מה קורה איתם, אז בבקשה תעשו את הכול באופן מהיר יותר ממה שבדרך כלל נעשה כי אין זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לומר דבר אחד, לפחות לצוות שיושב כאן. אנחנו בשיחות כבר כמה ימים עם מהירות תגובה והכול בסדר, אבל לקריאה שלך מצטרפים כולם. ידידיי חברי הכנסת, הדיון הזה הולך להיות ארוך. ביקש ממני חבר הכנסת – אתה גם מפריע לי לתת לך רשות דיבור. יש חברי כנסת שרוצים שאתן להם עכשיו רשות דיבור, ואחר כך ידברו מי שנשאר איתנו. אנחנו הולכים לבלות פה היום עוד יום ארוך. חבר הכנסת רביבו, בקצרה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שלוש נקודות ברשותכם. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על קיום הדיון המאוד-מאוד חשוב וההכרחי הזה. הצעת המתמודד יורם מרציאנו לעניין השבת סכום הערבות מקובלת ומתבקשת לחלוטין לגישתי. אני רק מבקש לתת איזושהי הסתייגות, הסכום המושב לגישתי – אדוני היושב-ראש, אני יודע שיש לך חלוקת קשב ועדיין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לאה מקשיבה לך, אני מקשיב לך. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> מי יכול להחליף את לאה, שתהיה בריאה? חשוב רגע שניקח בחשבון שההתחייבויות הכספיות המדוברות לעת הזו אינן שייכות לסכום הערבות העתידי, שכן מדובר בהתחייבויות שהיו אמורות בין כה וכה כבר לרדת ואין הסתמכות של המועמדים לגבי אותם כספים. אבל אין ספק שממועד הבחירות המקוריות שהיו אמורות להתקיים שאז היו אמורים להשתמש בכסף הזה נכון יהיה להחזיר את הכסף הזה בדיוק באותו רגע ולא לאחר לשנייה, כי אנשים פשוט בנו את התקציב שלהם בהתאם לזה. לא הוגן, לא מוסרי ולא דמוקרטי להשהות ולעכב אותם. יישר כוח למי שמבקש לעמוד בהתחייבויות שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק רוצה להבהיר כי אנחנו אומרים מייד ועכשיו. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אמרתי מייד ועכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. לא, זה בסדר. תן לי רגע. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים – דוד ברוך הבא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמי שלא מחפשת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני משאירה לכם את דוד ביטן – הכי טוב שבעולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה שאת משאירה לנו. תארזי אותו באריזת מתנה. נו, חבר'ה, מספיק. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> קטי, את הולכת לחמ"ל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז, אתה מהליכוד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא אחראית - - - אבל מי שמתפנה שילך לחמ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, קטי. אני אומר שהנושא שהעלה יורם לגבי הערבות של הרשימות, אנחנו עוד לא סיכמנו אותו אבל הוא יצטרך להיות מסוכם, כי אם כן הוא יצטרך לעבור בחוק, וזה לא משהו שאפשר לתת הנחיה. אם היה אפשר לתת הנחיה כרגע - - - << אורח >> יורם מרציאנו: << אורח >> אנחנו לא דיברנו על הנחיה. החוק לא הולך לבוא בעוד שלושה חודשים, הוא הולך לבוא מיידי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה לא שומע מה אני עונה לו. תנסו לשמוע ופחות להשמיע, אז יהיה יותר קל לכולנו. אני עניתי לו כי אם זה היה אפשרי מיידית, אז היינו מבקשים ממשרד הפנים שיטפל בזה מיידית או ממבקר המדינה או ממי שצריך לעשות את זה, אבל זה יהיה צריך להיות חלק מהצעת החוק וזה יהיה חלק מהצעת החוק. הלאה, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רגע להבהיר את הנקודה ואת גישתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה סגור כבר. הלאה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> מתקבל הרושם שגישתי לא הובנה והצעתי לא הובנה. אם היום אתה מתמודד והיום אתה אמור לשלם כסף לספק או לעובד שלך, אתה לא הסתמכת על אותו תשלום שהיית אמור לקבל בעקבות הבחירות. היית אמור לדאוג לתקציב שלו. אבל לצד זאת אני מניח שאתה כן בנית על אותו סכום שהפקדת להשתמש בו בעקבות הבחירות, ואני מבקש שיהיה מובן שבמועד שבו היו אמורות להתקיים הבחירות ולשחרר את אותן ערבויות, באותו רגע הסכום הזה ישוחרר ולא לעכב את אותם מתמודדים. לכך כיוונתי, ואני יודע למה אתה מתכוון, אני מדייק את דבריי. תומר הבין את דבריי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני לא הבנתי את דבריך? אותו דבר. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לחזור על זה עוד פעם? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. הנקודה שנייה מדברת על עניין היציאה לחל"ת. אני מבקש להציע שאנחנו נסכם שכל עובד מדינה שיצא לחל"ת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עוד לא מסכמים עכשיו. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להציע. כל מי שיצא לחל"ת בשל ניגוד עניינים, ואין ניגוד עניינים בעצם התמודדותו במקום עבודתו, לאפשר לו לחזור לעבודה ובלבד שיתחייב שבכל אותה תקופה של הקפאה שהוחזר לעבודה, שהוא לא יעסוק בפעילות הקשורה בעצם התמודדותו. הנקודה השלישית מבקשת לדבר על דחיית תאריך הבחירות ולמעשה היא מגלמת בתוכה, אדוני היושב-ראש, את כלל הנושאים המדוברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני לא היה בתחילת הדיון. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתחילת הדיון אני הצעתי, אז אני אעדכן אותך דקה ואולי כיוונתי לדעת גדולים. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אמרתי את דעתי. אמרתי שכמובן נדון בזה. אני חושב שיש די הסכמה על העניין הזה שאנחנו הולכים על שלושה חודשים מיום הבחירות שהיה אמור להיות. זאת אומרת, 30 בינואר. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק על זה אני רוצה לדבר, אדוני, ואני חולק על דעתך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל איך אתה יכול לחלוק אם עוד לא שמעת אותי? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הגעת באיחור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה המועד, מה שנקרא ברירת המחדל הראשונית. אני ביקשתי, אנחנו נעבוד על זה, להטמיע בתוך החוק אופציה לעוד חודש אחד דחייה - - - << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מכיר את ההצעה שלי? << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו תתייחס. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יופי. ברשותך, זה לא קורה בדרך כלל כי אני תלמידך בהמון המון מובנים וכאן אני חולק על מורי ורבי. הצעתי היא כזאת, כמו שאנחנו לא יודעים מה היעד הסופי של הדחייה, לא נכון יהיה שלא נדע מה המינימום, ולאור העובדה שאנשים כבר הגיעו לישורת האחרונה בהתמודדות שלהם ונמצאים באיזשהו דרייב מסוים, וברור שהישורת האחרונה של כ-28 יום זה מה שנותר מרגע פרוץ המלחמה עד לבחירות המקוריות נכון יהיה שנקבע שמרגע שהמדינה מכריזה במשק על סיום המלחמה, מאותו רגע 28 יום קדימה יתקיימו הבחירות. נכון, הוגן, שוויוני, דמוקרטי, מתבקש ומקצר את משך זמן ההתמודדות וההמשכיות של אותו קמפיין עם כל ההוצאות הנלוות. זוהי הצעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. דנו בהצעה הזאת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם זה כבר הוצע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הוצע. זאב הביא אותה. אוקיי, אנחנו נצטרך להחליט. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> זה לא ריאלי, זה לא פרקטי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה לא פרקטי? << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> זה לא פרקטי כי איך אני מזמין עכשיו מדיה? מתי אני מזמין את שילוט החוצות? לאיזה תאריך? אני צריך להזמין כמה שבועות מראש, לאיזה תאריך אני מזמין? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, סליחה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יובל, אבל גם ככה לא תהיה לך ודאות. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> לכן צריך מחשבה אחרת לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, ידידי, ידידי - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הבחירות לא בוטלו, הן הוקפאו. הקפאה משמע לא בהכרח דחייה בלתי מוגבלת. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> הבנתי את ההצעה. יש בה המון איכויות אבל היא לא באמת של החיים. באמת של החיים זה לא עובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, צלנר, קודם כול, שתהיה בריא וחזק. אני גם משתתף באבלכם, אחד מבני משפחתיכם נהרג. אני רק מבקש לא להפריע באמצע. אני שוב אומר, אנחנו לא נקבל את ההחלטה הסופית היום, תהיה ישיבה נוספת, אבל בתחילת הדיון דיברנו על זה והציע את זה חבר הכנסת אלקין בצורה כזו או אחרת. אנחנו יודעים איך זה הולך פה במדינה. אתה צריך תאריכים. אם אתה מדבר לא על תאריכים, יש כל כך הרבה אי ודאויות. אל תשכח שאתה מדבר על אם זה יוקדם, אבל לפעמים לוקח זמן עד שמכריזים על כל מיני הכרזות בגלל בעיות כלכליות אחרות שלא קשורות בהכרח. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה מצב מיוחד בעורף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. אני בוגר של מצבים מיוחדים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סליחה, זאב, אפשר? לא הבנתי. תחזור אם אפשר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש מדד לשאלה אם אנחנו נמצאים בפעילות מלחמתית או לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בדיוק. זאת הגדרה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע. זה קורה בדרך כלל דרך הכרזה של המצב המיוחד בעורף, זה המדד, שאגב רק בגלל זה גם אי-אפשר לקיים בחירות, כי אם אין מצב מיוחד בעורף והכול פתוח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאב, תודה רבה שהוא נתן לך רשות דיבור. אליהו, אני מודה לך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רק רציתי להבין מה הוא אמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל רגע, היית בישיבה אחרת, ניהלת ישיבה אחרת חשובה, אני מבין. אני רק אומר, דנו בזה. דעתי, ואני חושב שהייתה די תמימות דעים בעניין הזה, שעדיף ללכת בצורה הזאת. אבל אנחנו עדיין נדון בזה ויש לנו את התהליכים שלנו. אם תהיה פה בדיונים, נוכל לדבר על זה בהמשך, ואם לא אז אתה יודע להביע את דעתך. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני מודה לך. נקודה אחרונה וקצרה, אני מבקש רגע לדבר על הגדלת ערך הסכום המשולם למדד, יחידת המימון. מבדיקה שאני וצוות הלשכה שלי ערכנו כל אחוז בהגדלת יחידת מימון – באופן רוחבי אני מדבר, כלל ארצי – הוא כ-5 מיליון שקל. אנחנו מבינים שכמה שמטות בחירות הקפיאו את הקמפיין שלהם והוציאו עובדים לחל"ת, עדיין יש הוצאות שממשיכות להיות משולמות כל זמן שלא מתקיימות הבחירות, כדוגמת עובדים קבועים, שכירת מטה וכן הלאה. נכון יהיה בעיניי להגדיל את יחידת המימון באחוזים שנצטרך לדון לגביהם ולסכם אותם עם משרד האוצר כדי שניתן רשת ביטחון לכלל המועמדים בכל הארץ. תודה רבה. אני מתנצל מכבודך ומכבוד הנוכחים, אני חייב לרוץ ללוויה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חשוב מאוד להשתתף עם המשפחות כמה שאפשר. באמת יש המון חברי כנסת שעושים את זה וזה חשוב מאוד. אוקיי. מאור חמו. << אורח >> מאור חמו: << אורח >> אני רואה חשבון מהליכוד. חלק מהמועמדים, בעיקר של הסיעות העצמאיות, דיברו על הדברים החשובים. אני אסכם את זה ואולי אתן לוועדה כמה אפשרויות או כמה פתרונות מוצעים. לעניין החל"ת דיברתם. כן, צריך להיות איזה מנגנון של פיצוי אבל נדון בזה אחר כך. אני חושב שצריך לעשות עוד כמה תיקונים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דוד, אתה מפריע לליכוד לדבר. << דובר_המשך >> מאור חמו: << דובר_המשך >> אני חושב שצריך לתת התייחסות גם לחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות שכרגע עומד על 18,000 שקל 60 יום, וכיוון שמוארכת תקופת הבחירות וחלק מהתשלומים כבר התחלנו לשלם ושולמו, צריך לקבל עוד הארכה של עוד חודשיים לחודשיים האחרונים של הבחירות ולהוסיף עוד 18,000 שקל. זאת אומרת, צריך להיות 36,000 שקלים לדעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, לפי חשבון של 9,000. << דובר_המשך >> מאור חמו: << דובר_המשך >> 9,000 שקל לחודש, כמו שעשינו את זה בעבר. לחודשיים האחרונים זה צריך להיעשות. לגבי הרשימות העצמאיות בעיקר שנטלו הלוואות. הן נטלו הלוואות והסתמכו על כספים שיקבלו באזור ה-15-10 בנובמבר, את ה-85%, כדי שיוכלו לשלם לספקים. ההלוואות האלה הן הלוואות בריבית, והיום הריבית בשוק היא ריבית רעה. אותם ספקים – לא יעזור כרגע העניין של המקדמה שצריך לתת ערבות. גם אם הערבות תרד ל-80% אני לא חושב שזה ישים, וזה גם חושף את המדינה פה להוצאות גדולות, בהנחה שהרבה גם לא ייכנסו או שלא יצליחו להביא את מה שהביאו פעם קודמת. לכן אני חושב שצריכה להיות פה כמו שבזמנו המפגלות קיבלו הלוואות מכנסת ישראל בריבית שהיא ריבית מופחתת. צריך לחשוב על איזשהו מנגנון כדי לתת להם הלוואה לשלושת החודשים האלה של הדחייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על העצמאים? << דובר_המשך >> מאור חמו: << דובר_המשך >> כן. בריבית שהיא ריבית שפויה, 2%, 3%. בזה הם יוכלו לעמוד. תכף אני אגע בעוד דברים שצריך לתת אבל הם יוכלו לשלם לספקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם רושמים את הדברים האלה. אנחנו נבקש התייחסות – האוצר. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> נגיד בנק ישראל צריך. << אורח >> מאור חמו: << אורח >> ככה הם יוכלו לשלם לספקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהלוואת מדינה, לא קשור. << אורח >> מאור חמו: << אורח >> בסוף זה גם מניע את המשק, הכול קפוא פה. אני לא יודע כמה מכם שמים לב, אין תשלומים במשק. כל דבר יכול לגרום גם להנעה של המשק. לגבי גובה סכום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יחידת המימון. << אורח >> מאור חמו: << אורח >> כן. היו פה חברים שאמרו שצריך להכפיל. אני לא חושב שצריך להגיע למספרים האלה, אבל צריך לשים לב שיש פה מספר רב של הוצאות. הבטחתי לכבודו שאני אעשה על זה עבודה כללית לגבי בחירות 2018 כדי לראות כמה יחס ההוצאות של שכירות שצריך להעריך, של עובדים שצריך לשלם להם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האמת היא שהייתי שמח לו משרדי הממשלה היו יודעים להכין איזושהי טבלה כזאת, אבל מאחר שאני מבין שאין אינפורמציה מלאה בכל מקום אז נצטרך להשתמש בכם ולהעביר את זה למשרדים רלוונטיים כדי לראות על מה אנחנו מדברים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> איך הם יכולים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הם יודעים. אפשר להסתייע במשרד המבקר. << אורח >> מאור חמו: << אורח >> ברור. הדוחות מפורסמים. יש את זה, זה לא בעיה להגיע לזה. ההערכה היא שההוצאות שנכפו על כל המועמדים – לא רק מפלגות, אין קשר – הם לפחות של 25%, וזה עוד בלי להתייחס לקמפיין שלהערכתי האישית רובו ככולו הלך לפח ויהיה פה קמפיין חדש ואלה משמעויות הרבה יותר נרחבות, כלכליות. אנחנו מצידנו, אני אומר כנציגי מפלגות, נעשה עבודה זריזה היום כדי שנוכל להעביר לוועדה אפילו עד מחר לגבי היחסיות של ההוצאות שנכפו בעקבות הדחייה, ואז יהיה צריך להתייחס לעניין הקמפיינים והשעות של הקמפיינרים וכל יתר הדברים. זהו כרגע מבחינתי. על כל השאר החברים דיברו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד נושאים שנעלה אותם גם בהמשך. נציגי מפלגות כרגע. תכף נלך גם לעצמאים. בבקשה. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> אני מתקווה חדשה, מנכ"ל המפלגה. אני חושב שבכל החוק הזה צריכה להיות מידת גמישות. אנחנו לא יודעים את המועד והכול נגזר מהמועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. לפי ההצעה שלנו אנחנו נדע את המועד, בהנחה שהכול יהיה בסדר. << דובר_המשך >> ירון סבאן: << דובר_המשך >> אז בכל הפתרונות שנותנים לחל"ת צריך להיות פיצוי גמיש, אם זה מודל קורונה – לא משנה מה. זה לא יכול להיות: נשלם לכם משכורת על חודשיים ובזה זה ייגמר, כי הבחירות יכולות להידחות עוד. אז הפיצוי צריך להיות גמיש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה גמיש? << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> דבר נוסף, צריכים להיות כללים באילו ערים ניתן לעשות בחירות ובאיזה מצב. נגיד בבארי כנראה בעוד שלושה חודשים לא ניתן יהיה לעשות בחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא היית פה בהתחלה? << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> הייתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום בחוק יש חקיקה קיימת שנותנת סמכות לשר הפנים לדחות בנסיבות מיוחדות. יש תהליך שלם. זה לא בחוק הכללי. << דובר_המשך >> ירון סבאן: << דובר_המשך >> אוקיי. דבר שלישי, לדעתי צריכה לקום ועדת חריגים שמטפלת בבעיות ספציפיות של רשימות. לצורך העניין, יש רשימה עכשיו שהמועמד נפטר, צריך לפתור את זה; יש בעיה שמועמד החליט שהוא לא רץ כי קרה משהו לילד שלו לא עלינו – ויש מקרים כאלו. אצלנו במפלגה הבן של רפי בן שטרית מבית שאן נהרג בנחל עוז, אני לא יודע מה הוא יעשה עם העתיד הפוליטי שלו, יהיה בפוליטיקה או לא. אז צריך ועדת חריגים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> הוא רק נכנס מספר - - - << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> הוא נכנס מס' 2 של ז'קי, אבל יכול להיות שהוא יחליט: זה לא בשבילי יותר. צריך איזושהי ועדת חריגים שתדע לטפל במקרים הפרסונליים, אתה יודע "ברחל ביתך הקטנה", כי בסוף בסוף מדובר בדיני נפשות. אם אדם כזה שרץ עצמאית החליט להסיר מועמדות, הוא נשאר עם בור תקציבי ויש לו גם לשלם לכל המשפחה שלו עכשיו מאות אלפי שקלים. הגמישות היא החשובה בחוק הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסוגיה שאתה מעלה היא סוגיה נכונה, רגישה מאוד. היא הכי בולטת במקרה הטרגדי של ראש מועצת שער הנגב ששם - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> שם ברור שצריך לפתוח את - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. אבל הוא מדבר כרגע על - - - << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> על הרשימה עצמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קשה לי אפילו לדבר – על חובות שנשארו לו מהעניין הזה. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> בסוף את ההלוואות שהוא לקח מישהו יצטרך להחזיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כי אם הוא התמודד לבד, לא בתוך רשימה - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא. במועצות אזוריות זה שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זו מועמדות אישית. אבל אני יכול להגיד לכם דבר אחד, אנחנו נדבר על הנושאים ההומניטריים הללו. אני אומר לך שאפילו קשה לי להתבטא כאן כשאני מדבר על מישהו שגם היה איתנו בקשר. האמת היא שהוא נפטר במילוי תפקידו גם כראש מועצה וגם כחייל במילואים, כיתת כוננות, הוא קפץ להגן על היישוב שלו, אז לא יכול להיות שהוא יישאר עם - - - מה שנקרא בפשיטת רגל. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> ברור שהוא לא יישאר, אנחנו נסדר את העניין הזה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא חל בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני אומר שלא נעשה את כאן. אם זה יצטרך להיות בחקיקה, זה יהיה בחקיקה, אבל יכול להיות שנמצא דרכים אחרות למצוא את הפתרונות. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> דבר אחרון, יכול להיות שגם צריך לפתוח את ספר הבוחרים, לעשות עדכון נוסף לקראת מועד הבחירות. תראה, דברים קורים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ספר הבוחרים נסגר 47 יום ממועד הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. לגבי הנושא של עדכון של נפטרים או שנגיד נפלו במערכה או משהו כזה, אולי משרד הפנים יציג איך זה אמור להיות. על הספר הקיים יש נספח שנקרא – איך קוראים לזה? << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> ובני 17 שנכנסו - - - << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ואלה שעברו דירה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. אם אנחנו נכנסים לעניין הזה, פתחת את הכול. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> לא. למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל תקשיב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כי אחד שנהיה בן 21 ורוצה להגיש מועמדות, למה לזה אתה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה רגע להקשיב? אנחנו מדברים כרגע על חקיקה שאומרת: יש מצב חירום. אנחנו לוקחים משהו שצריך להיות במקום מסוים ומעבירים אותו לזמן אחר אבל הוא זמן שעדיין סמוך, למה? עוד חצי שנה כל ההוויה, אפילו הפוליטית, משתנה בצורה כזו או אחרת. אם אנחנו רוצים להגיד: בוא נבטל ונראה מתי כן, ונדבר על זה, הממשלה תדון והכול – סיפור אחר. אם אנחנו מדברים על לקחת תהליכים שכבר עברו את רוב המשוכות – עכשיו אנחנו מטפלים בבעיות שנוצרות תוך כדי. העמדה שלי, ולדעתי זו גם העמדה של רוב האנשים שדיברתי איתם, אם חלילה בתוך ארבעת-חמשת החודשים האלה זה לא יהיה, אז כבר נדבר על משהו אחר. בבקשה, הלאה. תסיים. << דובר_המשך >> ירון סבאן: << דובר_המשך >> ספר הבוחרים זה לא משחק סכום אפס, אפשר להכניס עוד מועד אחד של עדכון. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אז יתווספו כמה מאות אנשים. << דובר_המשך >> ירון סבאן: << דובר_המשך >> לא משנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, הוא יגיד את דעתו. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני שואל אותו מה זה נותן. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> ספר הבוחרים זה מהלך של משרד הפנים. הוא עושה את זה מאחורה, מעדכן את הספר לפי העדכונים של הכתובות. קרו פה הרבה שינויים, אני לא יודע כמה יהיו. אני חושב שזה לא משהו שהוא מהותי, זה לא משנה את כל הרשימות ופותח את כל הספרים. מעדכנים את הספר 47 יום לפני המועד שהוחלט ושולחים ספר חדש, ואז כאלה שהחליטו לעבור דירה, גילאי 17 – כולם נכנסו פנימה, זה נראה לי הרבה יותר דמוקרטי וזה לא מצריך הרבה עבודה מאף אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עניין של עבודה. << אורח >> רחל הר-זהב: << אורח >> רק לקבל את ספר הבוחרים זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. משרד הפנים, אתה רוצה לומר על מה שהוא העיר? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> זו לא שאלה של עבודה אלא שאלה של עיקרון. ההקדמה של ספר הבוחרים היא שלב אחד מתוך התהליך והיא באה גם בכוונה לפני רשימת המועמדים כי היא גם קשורה לרשימת המועמדים. גם המועמדים צריכים להיות בספר הבוחרים, גם להם יש מגבלת גיל, מקום מגורים, ולכן אנחנו לא יכולים לנתק את ספר הבוחרים מהגשת הרשימות. העיקרון המסדר כאן בהצעת החוק הוא שיש הקפאת מצב אחורה. אנחנו לא פותחים מחדש את הגשת הרשימות ולכן כרוך ביחד עם זה גם פנקס הבוחרים. אלה שני דברים שקשה להפריד מבחינה מהותית, לא מבחינת הטכניקה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ב-1982 במלחמת לבנון הראשונה דחו את הבחירות בשנה, ואז באמת כל המשחק התחיל מההתחלה. ב-1988 בגלל הבחירות הכלליות לכנסת דחו את הבחירות המקומיות בחצי שנה ואז גם הכול נפתח מחדש. ביום כיפור דחו את זה רק בחודשיים ואז הקפיאו מצב. פה אנחנו נמצאים במצב שאנחנו באמת בחוסר. אני חושב שהסיפור שלושת החודשים צריך להיות המקסימום, כי אם הולכים על יותר ממקסימום אז זה אירוע חדש. שלושה חודשים זה מאוד טריגי, זה באמת עולם אחר. משרד הפנים הביא פה חוק כאילו נורא טכני, אבל יש בו כל כך הרבה דברים – זה קמפיין חדש, זה מימון חדש, אלה מועמדים חדשים - - - טרגדיה נוראית של אלפים שהלכו לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתן, בדיוק מהסיבה הזאת אמרתי שאני לא רוצה לפתוח את ההצעה שהייתה של זאב, שהפעימה השנייה תהיה כבר לפי איזשהו צורך. לא. אני אומר שלושה עם אפשרות בתוך החוק הזה לארבעה וזהו. בזה נגמר הטקס של העניין. את רוצה לדבר? בבקשה. << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >> אני מנכ"לית של ישראל ביתנו. יש שני דברים שאני רוצה שתשימו לב עליהם. 1. אני מקבלת הרבה מאוד פניות מהרשימות שאנחנו מריצים מהרשויות שמנהלי בחירות בערים בעצם ממשיכים לפעול לפי הלו"ז של הבחירות – לדרוש אישור פתקים – לפי הלו"ז שהוא נבנה. אני חושבת שצריך להתייחס לזה וכרגע לפחות לשים על pause, כי שוב, אנשים קיבלו לו"ז והם עובדים לפיו, אז מתקשרים, דורשים אישור פתקים, הדפסת פתקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שנייה. יש מניעה שהמפקח על הבחירות יודיע? למרות שעדיין פורמלית עוד לא נדחו הבחירות ועוד לא נקבע מועד חדש, אבל זה מתחבר להצהרה שלי בהתחלה שיידעו כולם שזה מה שקורה. השאלה אם אפשר להעביר הנחיה למנהלי הבחירות, להגיד לאנשים: תירגעו? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אנחנו נבדוק את הדברים ונראה איך להעביר את הדברים בצורה נכונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתם יכולים, תעשו את זה. אל תעדכנו אותי. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הייתה הודעה של משרד הפנים על דחיית הבחירות בכפוף לתזכיר חוק, אבל לא קיבלו הודעות רשמיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו תראו איך אתם יכולים לחסוך באמת את העבודה הכפולה של האנשים בדברים. היא גם מיותרת כרגע. << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >> גם רוב המועמדים מטפלים עכשיו בסיוע למפונים או לחיילים. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. הלאה. << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >> דבר שני, אנחנו לא יודעים מתי יהיו בחירות ומה יקרה, אבל יש סבירות מאוד גבוהה שהרבה מאוד אנשים לא יהיו באותם מקומות איפה שהם רשומים היום במשרד הפנים בפנקס הבוחרים. לכן אני חושבת שצריך לתת את הדעת לכל מה שקורה בקלפיות נגישות ועל אפשרות להצביע לא במקום מגורים כפי שהוא מופיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא מדברת על משהו אחר, חוי. << דובר_המשך >> אינה זילברגרץ: << דובר_המשך >> הרבה אנשים לא יחזרו למקומות שפונו משם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשיחות המוקדמות שלנו מול המשרד העלנו את הנקודה הזאת. היא נקודה חשובה ותודה שהעלית אותה. היא רשומה גם אצלי כאן. אני אמרתי שאני אשלים אחר כך, ומה שאתם לא העליתם אני אעלה, אבל בכל מקרה ברור שאנחנו נצטרך לבנות איזה מנגנון שמסתמך על קלפיות נכים בשביל הצבעה, בלי לסתום אותם. ברור, צריך לראות את הכול. אבל ברור שהמפקח על הבחירות יצטרך להביא איזשהו פתרון לאנשים שנגיד שהבית שלהם בשיקום ועדיין לא גרים שם וגרים בעיר אחרת וכו'. ודאי שזה חלק מהדברים. אני לא יודע אם יצטרכו את זה בחקיקה או שהם יכולים להתמודד עם זה בדרכים אחרות. לגבי שאר הדברים מטעמכם, מישהו רוצה עוד להתייחס? << דובר_המשך >> אינה זילברגרץ: << דובר_המשך >> יש לנו עוד שני נציגים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם אנחנו צריכים את כולם? << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח > > כן, יש כספים ועורך דין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. נתחיל עם איש הכספים ונסיים בעורך הדין. << אורח >> משה מלול: << אורח >> שלום, ברשותך כבוד היושב-ראש, אני אומר דברים קצרים. אני רואה חשבון, מנהל כספים של ישראל ביתנו. מאור למעשה די הרחיב בנושא אז אני לא איכנס לפרטים האלו. אני אומר דבר אחד שלא קשור לעולם הכספי אלא בהמשך לדברים של אינה, אני מניח שגם אחרי שנסיים את תקופת החירום יהיו לא מעט חיילים שימשיכו לתת שירות, אז גם שם צריך לתת להם מענה להצביע במקום שבו הם ישרתו. דבר נוסף, היום כולם מגויסים אז כולם מבינים את הצורך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שקיימת היום הצבעת חיילים זה ברור, אבל יצטרכו להיערך יותר כי הכמויות יהיו יותר גדולות. זה מה שהוא אומר. << דובר_המשך >> משה מלול: << דובר_המשך >> לגבי העניין של מה עושים עם השימוש במשאבים של מטות הבחירות. למעשה ברגע שהתחילה המערכה המטות הפסיקו לתפקד כמטות בחירות והפכו להיות מטות סיוע. נכון להיום כולם מגויסים וכולם מבינים את זה. כשאנחנו נגיע להגשת הדוחות הכספיים למבקר המדינה, בעזרת השם אני מקווה ששם כבר השקט יחזור ויתרכך להם עניין הגיוס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שאולי צריכה לצאת הודעה למפלגות. זאת אומרת, עוד פעם, התנדבות זה דבר חשוב אבל פה זה כספים אחרים שצריך מאוד להיזהר מזה. אולי משרד מבקר המדינה צריך לחשוב על דרך להעביר את ההבהרה הזאת. << דובר_המשך >> משה מלול: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה שהדבר יבוא לידי ביטוי היום ולא כשאנחנו מתמודדים מול משרד מבקר המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במה יבוא לידי ביטוי? << דובר_המשך >> משה מלול: << דובר_המשך >> שיש אפשרות שברגע שהתחילה המערכה – אני אתן דוגמה מאוד פשוטה. שכרנו את המטה, הוא משולם כבר עד 31 באוקטובר. אני לא יודע מה נעשה עוד אחר כך, זו סוגיה בפני עצמה ועוד נדבר על זה. עד 31 באוקטובר הוא משולם. בחירות, אין מה לעשות, הכסף ירד לטמיון. זאת אומרת, מבחינתנו אנחנו כבר שילמנו את זה. מה עושים עם המטה? דבקים בכללים שהמשאבים האלה לא ישמשו לשום דבר חוץ מבחירות? אוקיי, אז אני סוגר את המטה וזהו, הכסף הגיע לבעל הנכס ונגמר הסיפור. או שאנשים עושים התנדבות – וזה מה שעושים בכל הארץ, יש התנדבות מדהימה בכל הארץ. אז לפחות לאפשר שההתנדבות הזאת לא תשמש כמשהו חריג. אבל להגדיר את זה היום ולא כשאנחנו מתמודדים בדיונים מול משרד מבקר המדינה ולא כל כך יכולים לענות על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כדוגמה חיה לדבר הזה זה חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נציג מבקר המדינה, אתה לא חייב לתת תשובה, אבל אני מבקש שתבחנו את העניין הזה ודחוף, כי זו לא חקיקה כרגע לכאורה אלא זו יותר הנחיה שלכם לאור המצב. צריך לתת פתרון לעניין הזה. יש פה משהו נכון, מצד שני צריך מאוד להיזהר שמשאבים לא יהיו - - - ואם צריך חקיקה אז תאמרו לנו, וכמובן בניסוח שנעשה ביחד נכניס את זה לתוך החקיקה. << דובר_המשך >> משה מלול: << דובר_המשך >> אני אוסיף שרשמת העמותות אישרה לעמותות שיש להם סעיף 46 לתחום מסוים לפעול גם לנושאים שקשורים למלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם פה יש היבטים אחרים, נאמר על השולחן. יש פה גם היבט שצריך להיזהר ממנו מאוד, שזה לא יהפוך לך לפעילות תחת משהו מסוים ותעמולת בחירות. << דובר_המשך >> משה מלול: << דובר_המשך >> נכון. אבל אני לא רוצה להיסחף עם העניין ולומר שיוציאו כספים נוספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, בלי כספים נוספים. << אורח >> משה מלול: << אורח >> אני אומר על סמך כספים שכבר יצאו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני אומר שגם לפעמים על הכותרת – הרי כשאתה הופך את זה לחמ"ל אתה משאיר את כל השלטים למה להצביע ולמי להצביע. << דובר_המשך >> משה מלול: << דובר_המשך >> נכון, יש עם זה בעיה ולכן אני חושב שצריך להסדיר את זה היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני מבקש שמשרד מבקר המדינה ייתן דעתו על זה, ומה שהם יקבלו ויאמרו אנחנו נשמע בעניין הזה. << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >> אני רוצה להוסיף בהמשך למה שמשה העלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם מסיימים את הדקות של ישראל ביתנו תכף. << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >> אנחנו נשאיר כמה דקות לעורך הדין. ברגע שקובעים את מועד הבחירות החדש צריך לקבוע מתי תקופת הבחירות, כלומר מתי מתחיל לפעול חוק תעמולה, כי יש לזה הרבה השלכות כולל מטות, כולל חומר פרסומי. חייבים לתת לזה את הדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי משרד הפנים יענה. << דובר_המשך >> אינה זילברגרץ: << דובר_המשך >> סליחה, אני אגיד את דעתי האישית. אני חושבת שתקופת הבחירות צריכה להיות מאוד קצרה, שבועיים-חודש גג, כי אנחנו נהיה אחרי מלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רון, אולי תגיד מה אנחנו חושבים – אנחנו קופצים מעניין לעניין אבל אין ברירה, ככה זה יתנהל עד שנגיע לכל הנקודות. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לגבי התקופות, יש בחקיקה כל מיני תקופות שכבר התחילו, גם התקופה לפי חוק התעמולה, התקופה לפי חוק המיסוי, התקופה לפי חוק המימון. יש לנו תקופות שנגזרות ממועד מסוים לפני הבחירות וממשיכות עד הבחירות או עד שבועיים אחרי הבחירות. הרעיון, בדומה לעיקרון של ההקפאה, שתקופות שכבר התחילו לפני החוק ימשיכו לחול ברצף עד החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד המועד החדש. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> כן. ומגבלות שכבר היו ופקעו לא יקומו מחדש. למשל, בתעמולה איסור על שימוש באותיות שכבר היה ונגמר, לא יקום עכשיו מחדש לתחייה. אבל התקופות עצמן, מה שהתחיל וכבר קיים ביום של אישור החוק ימשיך לחול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, שזה יהיה רצף אחד בעצם. << דובר_המשך >> רון אלמוג: << דובר_המשך >> רצף אחד של התקופות מהמועד שהם התחילו במקור ועד ליום הבחירות החדש. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> למה שעבר המועד, עבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. זה נראה לי הכיוון הנכון למעט אותם דברים שעבר. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> ושעדיין לא התחיל המועד שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. רצית לומר משהו? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> נקודה. יש נקודה אחת לגבי תאריך מועד סיום הקדנציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נצטרך לדון בזה, זה רשום. בוא רגע נסיים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לדעתי צריך לסיים במועד הקודם, לא חמש שנים מיום הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש דעות לכאן ולכאן. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אסביר למה, אני אסביר מה הרציונל. הרי למה נקבע התאריך הזה? 70 שנה זה נקבע, לא יודע ממתי, מאז בן גוריון זיכרונו לברכה נקבע התאריך הזה, כיוון שלדעתי ומה שהבנתי זה סוף סיום שנה הכנת תקציב. במקרה שראש עיר לא ייבחר או פורש, שלא יסנדל בתקציב עם אג'נדה מסוימת לראש העיר הבא. לראש העיר שאמור להיבחר בעוד שבועיים יש זמן להכין תקציב לשנה הבאה. ברגע שאתה עושה את זה ארבעה חודשים – ינואר – חודש עד שהוא ייכנס וירכיב קואליציה התקציב כבר קיים, הוא נעול. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הוא לא נעול. מועצה יכולה לשנות תקציב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בסדר, זה סיפור. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> זה לא סיפור, כי יש מועצה חדשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. יש הנחיות שמשרד הפנים נותן אפשרות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> גם הכנסת, אני לא זוכר - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא משנים תקציב. אנחנו לא שינינו עד מועד התקציב הזה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני, לא היה תקציב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> היה תקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך, ארז ידידי – אבל תקשיבו עד הסוף. העיקרון צריך להיות חמש שנים מלאות, אף אחד לא צריך להפסיד בגלל מה שקרה. איפה יותר הבעיה שלי? שזה אחר כך גורר ואני עכשיו צריך להתחיל לעשות את החישובים על אילו תאריכים זה נופל. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מה גורר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גורר את הבחירות הבאות אחר כך. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא. אז אנשים יתכנסו לארבע שנים ו-11 חודש, מה הבעיה? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בדיוק, מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו ההצעה שלו. אבל אומר איתן למשל – הפוך, נכון? אם אני הבנתי – שהקדנציה חמש שנים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> למה? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יש תאריך שהיה קיים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אז שהבחירות הבאות יהיו פחות זמן. זה הכול. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל למה? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כי יש תאריך. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מה זה נותן לך, עוד חודש, עוד חודשיים? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> ואם זה יהיה חצי שנה? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> עזוב. אם זה יהיה חצי שנה - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מה זה "עזוב"? זה שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חצי שנה אנחנו באירוע אחר. אנחנו בחוק אחר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל זה שלושה חודשים, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלושה או ארבעה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> בסדר, זה כבר כמעט חצי שנה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אז שלושה חודשים – להשאיר את המצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מרגיש נוח עם זה שקדנציה מקוצצת. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מרגיש נוח עם קדנציה שמוארכת. ראשי ערים עכשיו לא יקבלו משכורת? קיבלו בונוס, הם לא נבחרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה רק הוסיף לכמה שלא הרגשתי טוב על המוארכת. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן זו הוראת שעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. ארז, שנייה. העלית נושא, הוא נמצא פה בתוך הדף הזה מתחילת הבוקר או קצת קודם. אבל אני אומר עוד פעם, אני גם חשבתי במושכל הראשון שלי – אני חושף את דעתי, כיושב-ראש אין לי הצבעה כפולה, אני רק יכול לומר את דעתי. אני גם חשבתי כמו איתן ואני חושב שיש בזה חשיבות גדולה, קדנציה בכל זאת צריכה להיות מלאה והכול. אני רק חושב שאם ניכנס לדבר הזה אנחנו צריכים להתחיל לחשבן עכשיו, כי אתה מנציח גם תקופות של חורף, על אילו חגים זה ייפול או לא, חורף יכול להיות גם ימי שלג או דברים מהסוג הזה שתמיד היה שיקול בתוכו. לכן אני אשמח לשמוע עוד דעות בעניין, אבל אולי לא נבצע את הדיון עכשיו. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לכל מועד יש את הבעיות שלו - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> למועד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז, תן לו לדבר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מי שהגיש עכשיו מועמדות – המפקח על הבחירות לא פה, אבל אחד הסיוטים הכי גדולים שלהם אלה מועדים שהולכים על החגים, כי הם מנהלים בחירות בתקופות חגים, והקמפיין לא טוב, והמועדים של הגשת המועמדויות תמיד נופל על חול המועד או לפני חול המועד או יום כיפור. אין מועד שתגיד: ואללה, זה מועד קלאסי. לכן צריך לדבר פה על עקרונות דמוקרטיים בהקשר הזה ולא על מה נוח או לא נוח. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא. דיברתי מקצועי, הכנת תקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. זה גם חלק מהעניין כי הוא אומר שבתקציב אתה בעצם מסנדל ראשי ערים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> ראש עיר שנבחר בחודש דצמבר תוך שנייה צריך להכין תקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. כדי למצות, אם עוד מישהו רוצה שיאמר, אבל הייתי רוצה לשמוע את דעתכם, משרד הפנים והמשפטים. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אני רק אזכיר שבמסגרת הדיון בהצעת החוק הקודמת עלתה גם הסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקודמת זה מה שאושר פה לפני כמה חודשים. << דובר_המשך >> רון אלמוג: << דובר_המשך >> כן, התזכיר לקראת הבחירות שהיו אמורות להיות בסוף החודש. הנושא הזה עלה והתחיל איזשהו דיון ראשוני כאן בוועדה, ואנחנו הבנו שזה נושא שצריך לדון עליו. אני חושב שהוא פשוט פחות רלוונטי כרגע לתחילת הבחירות האלה ולמצב המלחמה, הוא בא על רקע מצב המלחמה. השאלה האם נכון לקיים את מועד הבחירות באוקטובר או בינואר או ביוני היא שאלה שבאמת יש לה הרבה משמעויות מבחינת ההתנהלות הכללית של הרשויות המקומיות לאורך השנה. אני חושב שנכון לדון בזה בנפרד באמת גם לטווח ארוך ולא אגב הצעת החוק הזאת שהיא באמת על רקע מצב מלחמה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני, אתה מביא הצעת חוק שהיא לא טכנית. הצעת החוק שאתה מביא היא לא טכנית. כמו שאתה רואה, סביב השולחן הזה יש הרבה סוגיות שלצערי משרד הפנים לא נתן עליהן את הדעת, הוא השאיר את כל הסוגיות הבוערות והקשות לוועדה הזאת. גם לסוגיה הזאת היה אולי צריך להיות פתרון ממשרד הפנים, אבל אם לא נתתם את הדעת על זה, תנו לוועדה לדון בזה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אני דווקא אומר שהיא מהותית. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא, לא מדויק מה שאתה אומר. אדם שנבחר, אחרי הבחירות תהיה לך בעיה לשנות את זה. היום אתה יכול לקבוע מראש שזה לתקופה של פחות מחמש שנים. אחרי הבחירות מי ייתן לך לעשות את זה? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אנחנו לא מדברים רק על הקדנציה הזאת. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא משנה. ברגע שאתה מתקן את זה לקדנציה הבאה נגמר הסיפור. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אנחנו מדברים באופן עקרוני על מה המועד הנכון של - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> ידידי, עוד סיטואציה שלא חשבתם עליה. ראש עיר צריך להרכיב קואליציה, וזו הדמוקרטיה שלא יאבד - - -. ברגע שיש תקציב הוא שנה יכול להיות בלי קואליציה, לעבוד לבד ולא להרכיב קואליציה, ואלו שנבחרו מסכנים, רוצים לדרוש את הדברים שהתחייבו עליהם – הוא שם עליהם פס. ברגע שיש לך את התקציב אתה צריך להרכיב קואליציה. הבנת, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי את הצד הזה כמו שהבנתי את הצד השני. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל חיזקתי. אתה נותן לראש העיר סמכות, זה לא דמוקרטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מאוד יכול להיות שאפשר גם לעכב אישורי תקציב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא, אבל הוא כבר - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא, לא. אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב, רשויות עצמאיות יכולות לעשות את זה. הן גם עושות את זה, הן לא מחכות לינואר בכל מקרה. הן עושות את זה כבר קודם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> רשויות חזקות עוד לא הרכיבו בגלל הבחירות. לא התחילו לעבוד. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל זה נכון תמיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וולונטרית הם עשו את זה, אבל הם יכולים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מלול, יש רשויות שלא העבירו תקציב, השנה הנוכחית, עד חודש יולי, ומשרד הפנים לא עשה עם זה כלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד מישהו שרוצה בעניין הזה, או משרד המשפטים, נשמע את דעתכם? האם יש עניין בקדנציה מלאה או לא? האם אתם רואים איזה משהו או שאין לכם דעה כאן? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> אין לנו דעה מפורשת. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אבל אם אתם רוצים זה לפני הבחירות, לא אחרי הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, זה ברור. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, כי הוא אמר אחרי זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. רגע, לא הבנתם. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אני מדבר על המועד הקבוע - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא, זה מה שהוא אמר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. תן לי רגע. היה כאן דיון בחוק הקודם, שאגב גם פיצלנו אותו בנושאים מסוימים ולכן אמרנו שגם נחזור לעניין הזה. הוא לא סתם אמר, וזה עלה גם בדיון ההוא, כי הגיעו בקשות בעניין הזה בגלל שזה נופל בין כסה לעשור, בהגשת הרשימות. יש דעות לכאן ולכאן. יש כאלה שחושבים שככה זה טוב, כאלה שלא. דיברנו אולי לעשות איזו עבודה, שוב אמרנו: אחרי הבחירות נשב ונחשוב קדימה ונתחיל לראות אופציות. זה מה שהוא אמר. כאן השאלה העקרונית לדעתי היא האם כשאתה דוחה בחירות בגלל מהלך מלחמה או דבר חירום, האם בגלל המהלך המלחמתי הזה הקדנציה צריכה להיות פגומה בכמה חודשים, כן או לא? יש צדדים לכאן ולכאן. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> יש רק בעיה אחת באמת שצריך – הוא כבר העלה את זה – הרי לפי החוק אתה חייב עד סוף דצמבר לאשר תקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז פה אפשר הנחיות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר שהבחירות יהיו ב-30 בינואר, אז את הנושא של אישור תקציב 2023 אתה צריך לדחות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, זה מסודר. 2023? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> 2024. אתה דוחה אותו נגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. בזה יש פתרון, אבל זה פתרון רק לערים שלא עצמאיות. << דובר_המשך >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? צריך לעשות את זה בחוק. מה זה רק פתרון? אתה עושה את זה בחוק, זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. היועץ המשפטי רוצה לדבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בשנה שלאחר שנת הבחירות החוק כבר כיום קובע שיש להם חצי שנה אחרי תחילת הכהונה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כן, אבל עדיין הוא חייב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חצי שנה יש לו. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אתה אומר אחרי הבחירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לראש העיר שנבחר יש חצי שנה להעביר תקציב. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אבל פה הוא לא נבחר. הוא צריך עד ה-31 בדצמבר להעביר תקציב, לפי החוק היום. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בטח שכן. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא. זה כמו בכנסת. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אבל למה מראש להיות עבריין? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> תקשיב רגע. הוא לא עבריין. כמו בכנסת - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> תקבע מראש שבמרץ - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל דוד, כמו בכנסת, אם הוא לא העביר את ה-31 בדצמבר, יש לו זמן עד ה-31 במרץ. הוא לא עבריין. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אבל אז הוא צריך אישור של משרד הפנים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא צריך אישור משרד הפנים. לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש בעיה אחרת שאנחנו נטפל בה והיא לגבי תקציב 2023. תקציב 2023 היה צריך להיות חצי שנה אחרי אישור תקציב הכנסת, זאת אומרת עד נובמבר 2023, ואם לא - - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> וזה אתה אומר: נדחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אנחנו נבטל את ההוראה האת כי אין בה שום טעם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> נכון. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> כי עבר הזמן. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> הבנתי. בסדר, אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נבטל את ההוראה הזאת, לגבי השנה הזאת כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אני אשמח לקבל התייחסויות בעניין הזה. עורך דין הברמן, בבקשה. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> תודה רבה. אני עורך דין של ישראל בתינו. אני רוצה לומר הערה אחת כללית וכמה הערות ממש קטנות. אני אגיד את הדברים ממש בקיצור. אני חושב ששלושה חודשים זו תקופת זמן ארוכה מדיי. כלומר, בשום אופן לא הייתי הולך על ארבעה חודשים בהתחשב בעובדה שכל מחזור בחירות שלם הוא 150 יום. אם הייתם לוקחים חצי תקופה, ניחא. אתם עוברים מעבר לחצי תקופה, שלושה חודשים זה כבר יותר מדיי, ארבעה חודשים זה ממש בלתי נסבל, ומבחינה חוקתית יש פה פגיעה באנשים – יש אנשים שהגיל שלהם בתוך התקופה הזאת מאפשר הצבעה וזה בעצם יישלל מהם, החוק הזה ישלול מהם. הדבר השני, יש מועמדים בגיל 21. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, שלוש ואפשרות לארבע. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> תודה רבה, אני סיימתי. אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין מה לעשות, תתרגל, גם אני התרגלתי. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> אני לא מצליח להתרגל לצורת ההתנהגות הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לחברי הכנסת יש את ה - - - << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> צריך להקשיב להם, אבל הם לא מוכנים להקשיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נעצור כאן. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> זה דבר חדש. פעם בוועדות היו מקשיבים לכולם, עכשיו יש שיטה חדשה. אוקיי, אני אסיים מיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אל תסיים מיד, תסיים כשתסיים. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> תודה. הפגיעה. שלושה חודשים זה ממש נראה לי מקסימום שבמקסימום שיעמוד במבחן חוקתי מפני שיש פה פגיעה באנשים שהם מגיעים לגיל 17 והם לא יכולים להצביע, יש פה פגיעה במועמדים שהיו יכולים להציג את המועמדות כי הם בני 21 והם לא יכולים להציג. יש פה גישה כוללת שהמלחמה הזאת תשנה בכל המקומות, בכל ההיבטים, גם בתכנים של תעמולת הבחירות, גם בתצורות, גם בשותפויות, גם ברשימות המשותפות, תהיה היערכות שלמה ולכן לדעתי, אני לא איש של מערכות ביטחוניות, אבל אני חושב שצריכים לחשוב גם על האפשרות שתהיינה בחירות ויידחה לתקופה ארוכה יותר ויצטרכו לעשות בחירות נוספות. זאת נראית בעיניי הלא מקצועיות כאפשרות היותר סבירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וזה לא פגיעה חוקתית שהנבחרים הנוכחיים ימשיכו לכהן? << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> זה בוודאי פגיעה, אבל היא פגיעה שאתה לא יכול להתמודד איתה כי היא חיצונית לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עורך דין הברמן, עדיין לא שמעתי ממך מה אתה מציע. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> אני מציע לא לדבר על ארבעה אלא להסתפק בשלושה ולראות בזה את המקסימום שבמקסימום ואם יהיה צורך לגלוש מעבר אני חושב שבלי שום פטנטים הפרלמנט, הכנסת, צריך להתיישב ולחשוב עוד פעם אם כן לדחות, לא לדחות, מה לעשות, איך לעשות ולא לעשות שום פטנטים אוטומטיים כי רק צרות יצמחו מפטנט אוטומטי כזה. זו ההערה הכללית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שאני נותן לך את ההמשך, אני מבקש, לא עכשיו, אבל אנחנו קיבלנו בתחילת הדיון את העמדה של משרד המשפטים בעניין הזה, אני מבקש שתתייחס גם לדברים הללו ולחשוב עליהם ולתת לנו את התשובות בעניין הזה. אני אגיד לך מה הרציונל שעומד מאחורי העניין, עו"ד הברמן. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> זה הולך באותו קו שאני חושב שאנחנו דיברנו. אמנם דיברנו על ארבעה, אבל מבחינת ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כי הוא עושה הבדל בין השלושה לארבעה. אני אגיד לך מה הרציונל ואני אשמח לשמוע את דעתך, אתה אחד מעורכי הדין המנוסים והוותיקים בנושא בחירות, כל אחד יודע, מי שנמצא בתחום. הרציונל היה שיש שתי תקופות, יש תקופה שבה אנחנו יכולים ללכת עם ההליך הקיים, על יתרונותיו וחסרונותיו, יש תקופה אחרת ששם הסיפור כבר אחר לגמרי, הכול צריך להיפתח. כשבאה הממשלה והחליטה על שלושה, הרי לא עברו חודשיים וחצי כי מישהו ישב וידע בדיוק, אמרו שלושה. כשבאה הממשלה וקבעה שלושה הם יכלו לקבוע גם חודשיים, אני מתייחס וגם בעקבות שיחות שהיו לנו לפני הוועדה, עם משרד המשפטים, עם משרד הפנים וכו', וכמו שאמר עכשיו עו"ד עמי ברקוביץ, זה עדיין נמצא תחת אותה תקופה שהיא התקופה שאתה עוד יכול למשוך. זה מה שאנחנו חשבנו. זה לא טריק או פטנט של התוספת של החודש זה פשוט למנוע חקיקה חדשה, כי אם פספסנו בשבוע-שבועיים שבאמת היה אפשר לעשות ובגלל זה דחית בחירות שלמות, תחשוב על ההשלכות שלהם, בגלל שהלכנו רק על שלושה ולא נתנו עוד איזה – השאלה אם הצר שווה בנזק המלך, כי אני לא רואה את ההבדל. מה שאתה אמרת, הדברים שיכולים להשתנות ועל ילדים שנהיים בני 17, זה קורה גם בתוך שלושה חודשים. לכן הרציונל היה בוא נחליט בערך מה גבול הביטחון של משהו שאתה יכול להמשיך איתו את הבחירות הקודמות, אז אמרנו בין שלושה לארבעה, משרד המשפטים דיבר על ארבעה, היו דעות לכאן ולכאן. זאת אומרת נקרא לזה שלב א' ואחר כך שלב ב' הוא השלב שבו הכול נפתח, הגשת רשימות, הכול נפתח וזה מתי שזה יהיה. יכול להיות שזה יהיה מהר ויכול להיות שזה יהיה לאט. זה היה הרציונל. אני מסביר, אולי זה ישנה את דעתך בעניין או שאולי ניתן לה זווית אחרת. אתה יכול להתייחס ואתה יכול להמשיך גם הלאה. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> כשלעצמי אני חושב ששלושה חודשים זה יותר מדי, אבל אני מבין שמצטבר איזה מין קונצנזוס סביב שלושה חודשים וזה לא סביר מפני שזה בדיוק סוף הגשת הרשימות והאישורים של הרשימות. כאילו זו נקודת זמן שאפשר לעצור את המהלך, אבל גם על פי תפיסת עולם משפטית וגם על פי תפיסת עולם של הגינות ציבורית זה צריך להיות מינימום שבמינימום. בסדר, שלושה חודשים, נניח שאפשר לחיות עם הדבר הזה, ארבעה נראה לי מוגזם כי כל מחזור הבחירות הוא חמישה חודשים, זאת אומרת אתה ממש מתקרב למצב של כל מחזור הבחירות. שלושה חודשים, אפשר לחיות עם זה, אבל תדעו שזה כבר בקצה. עזבו את כל מה שאחרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אצלך זה בקצה. להחליט איפה הקצה בהפרש של חודש זה צריך להיות שען מה שנקרא מאוד - - - << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> בסדר, אתה שומע את הגמגום שלי. אני, אם היית שואל אותי לפני הייתי אומר שתלכו על חודש, חודשיים, אל תלכו על יותר, חודשיים וחצי גג. הלכתם על שלושה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני גם קורא עיתונים, אז אחרי חודש אני - - - << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> בסדר, אז בשביל זה אמרתי ששלושה עובר אצלי בגרון, ארבעה פחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. הנושאים הנוספים שרצית לדבר. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> השאלה של מועד בחירות זו שאלה חוקתית ממדרגה ראשונה לכן אני חושב שצריכה הכנסת לדון ולהחליט. אם מחליטים עוד הארכה או משהו כזה זה עניין של חקיקה של הכנסת. אל תסתכלו על החוק הזה שהוא חוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על המדרגה הנוספת? << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אדוני ער להוראות חוק-יסוד: הכנסת שמאפשרות לדחות את הבחירות לכנסת ללא חקיקה. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> כן, אבל עדיין, זה נסיבות מיוחדות, מינימום הזמן וכל זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, לכאורה גם במקרה הזה מדובר בנסיבות מיוחדות. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה צריך מועד, אתה אומר שלושה ואולי יהיה עוד חודש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא אולי. לא היית פה בתחילת הדיון, אני אחזור שוב פעם על האופציה הזאת, כי אחר כך נצטער עליה, כי יכול להיות שהיה חסר לנו בדיוק שבוע בשביל לגמור את העניינים ולהחזיר מצב לקדמותו. אני אומר עוד פעם, הבחירות נקבעות עכשיו ל-30 בינואר, יש אפשרות לממשלה, שר הפנים, ממשלה, סלש לא יודע, איך שנחליט, מה שיגידו המשפטנים מבחינתי, להודיע, לקבל החלטה פורמלית, עד תאריך מסוים, עד נגיד 45 יום לפני הזה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אבל יש תאריך להחלטה הזו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אז אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, עורך דין הברמן, יש לך עוד נושאים? << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> כן, ממש קצר. חוק הבחירות הוא לא חוק יסוד, אבל הוא חוק בעל אופי חוקתי, אז באמת צריך להתייחס לעניין הזה. נושא שני, לגבי המימון. אני לא אדבר, דובר פה מספיק. מבחינת ההגינות ממשלת ישראל שהגישה את הצעת החוק הייתה צריכה לכלול גם פתרון מסוים בענייני מימון. להגיש את זה בלי זה חוסר הגינות ממש. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> הם רוצים שאנחנו - - - << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> כן, אבל זה בדיוק חלוקת התפקידים בין הכנסת לבין הממשלה. ההערה הבאה, יש הוראה בחוק, סעיף 42ב, שחיילי קבע משוחררים אוטומט. אני חושב שאם מזיזים את התקופה אז לשחרר את החיילים מהעניין, אני חושב שגם הצבא צריך אותם וגם הם רוצים ללכת, הם בעצם לא יכולים להשתחרר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנו, לא אני ולא היועץ המשפטי. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> סעיף 42ב לחוק אומר שמי שנכלל ברשימת מועמדים והוא איש צבא קבע הוא משתחרר, הוא יוצא לסוג של חל"ת. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> זה הסעיף של החל"ת. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> זה על חיילים, זה לא חל"ת. זה אנשים שמשרתים בקבע, אותם צריך לשחרר. את האנשים האלה צריך לשחרר מאימת הסעיף הזה, חבל, אין בו צורך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה דבר שצריך בחקיקה? אני רוצה להיות פרקטי. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> כן, בחקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, נא לרשום לכם את העניין או שאתה יודע להגיד לי מה עמדתכם. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל זה גם משטרה לדעתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, כבר הופסק שירותם, אין מה לעשות. אי אפשר להחזיר אותם עכשיו לשירות. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> למה אי אפשר להחזיר אותם לשירות? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה אותו עניין של עובדי מדינה, זה באותו סעיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר מאותו עניין של טוהר הבחירות. זה גם קשור לטוהר. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> הערה נוספת זה תקופה שנוגעת לתעמולת הבחירות. אם מפסיקים את כל העסק אני חושב שצריך לומר שבתקופת הביניים הזאת אין תעמולת בחירות, נקודה, מכל סוג שהוא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אין תקופת ביניים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אי אפשר. מה, תוריד שלטים עכשיו? מה תעשה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנו ליועץ המשפטי לענות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התפיסה העקרונית שעומדת ביסוד הצעת החוק, ככל שאנחנו מבינים אותה, מדברת על כך שמערכת הבחירות מוארכת, בגלל שהמועד נדחה מערכת הבחירות מוארכת, כך שכל המועמדים הם עדיין מועמדים, הם לא מפסיקים להיות מועמדים. מגבלות התעמולה ימשיכו להיות מגבלות התעמולה. אנחנו מניחים ומקווים שיושב ראש ו עדת הבחירות המרכזית, בבואו לקבל החלטות בענייני מהי תעמולה מותרת ומהי תעמולה אסורה בהקשר של מצב החירום המיוחד יביא זאת בחשבון. במסגרת החלטות שונות שניתנו על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית הוא התייחס למצבים כאלה ואמר שיש עניינים שברגיל הם תעמולה, אבל בנסיבות מיוחדות וחריגות הם לא ייחשבו תעמולה. אני לא אכנס לפרטים, אבל יש כאלה החלטות שניתנו. לכן אנחנו מניחים ומקווים שגם במצב הזה שאנחנו נמצאים בו היום, אגב נושא למשל מטרות הבחירות ודברים אחרים, יובא בחשבון המצב המיוחד על ידי יושב ראש הוועדה המרכזית בבואו לפרש את החוק. << אורח >> איתן הברמן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היינו באמצע לקבל תשובה ממשרד העבודה לגבי הנושא של החל"תים, התייחסות שלכם. בבקשה, דקלה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני אשמח להתייחס. כמו שאמרו החברים שלי מהמשרדים האחרים, ממשרד המשפטים ומשרד הפנים וגם של הנציבות, בשל תכלית ההגבלות של דיני הבחירות יש קושי להחזיר את העובדים למקום העבודה. בנסיבות האלה שלא היו צפויות, גם מבחינת המדינה בכובע שלה כמעסיק וגם מבחינת העובדים, צריך לחשוב על מנגנון של שיפוי. אני לא בטוחה שהמנגנון של שיפוי קורונה הוא המנגנון המתאים, אבל חשוב מאוד לשמוע את נציג משרד האוצר, שכבר היום יש עבודת חשיבה על מנגנון שיפוי באופן כללי על כל העסקים שלא יכולים לעבוד, עובדים שלא יכולים להגיע, אני חושבת שצריך לשמוע את העמדה שלהם בעניין הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, גברתי. אנחנו מדברים על המעסיקים הציבוריים. אנשים שצריכים לצאת לחל"ת הם עובדים של המעסיקים הציבוריים, המדינה, רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וכו'. אין פה שאלה שקשורה למעסיקים. דבר שני, השאלה היא שאלה עקרונית לגבי עמדתכם המקצועית. נכפה פה תקופת חל"ת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אמרה ש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שצריך מנגנון שיפוי, ולכן אנחנו רוצים לקבל את עמדתכם המקצועית מה מנגנון השיפוי הנכון. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> שמעתי ואני חושבת שהתייחסתי למה שהיועץ המשפטי לוועדה כיוון. המצב הזה הוא בלתי צפוי, גם מבחינת המדינה בכובע שלה כמעסיק וגם מבחינת העובדים שלא לקחו בחשבון כשהם יצאו לתקופה הזאת את התקופה הנדחית שהיא כמעט כפולה וצריך להביא את זה בחשבון ולחשוב על מנגנון שיפוי. אני חושבת שמי שצריך להיות בשיח הזה על איך לעשות את מנגנון השיפוי, איך לעשות אותו נכון, בשים לב לשני האילוצים, שיש גם את המדינה בכובע שלה כמעסיק וגם את העובדים שזה נכפה עליהם, צריך לחשוב איך עושים את זה נכון. אמרתי שאני לא בטוחה שהמנגנון של הקורונה נכון כי במנגנון של קורונה זה היה בידוד ולקחו חלק מימי החופשה והמחלה של העובדים, אני לא בטוחה שזה המקום הנכון. אולי המקום הנכון הוא ללכת באמת על איזה שהוא מנגנון שיפוי כמו שעושים למעסיקים ועסקים לפי תקנות מס רכוש, אבל באמת צריך פה את האוצר שיגידו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האוצר, בבקשה, לעניין הזה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לעניין הזה, צריך לפנות לאגף שכר, שפניתי אליהם ואנחנו כרגע איתם בקשר כדי שהם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת אתם מגבשים משהו? מגבשים עמדה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שסביב כל השולחן מובן שזה דבר שצריך לתת לו את השיפוי, צריך להחליט באיזה גובה, איך ומי מממן בסופו של דבר. אני מבקש שכשתבואו תבואו עם כל התשובות לעניין הזה או כמה אופציות להחלטה של הוועדה. מבחינתי יש לנו עוד נושאים ויש גם נושאים שלא שמענו אתכם ויש עוד חלק בזום, אני מציע שנעשה הפסקה. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני חייב לצאת, אני פה כבר שלוש שעות, באתי במיוחד, אתה מבין באיזה תנאים, אני מבקש את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. דיברת חלק, אני אתן לך לסיים. בבקשה, שם ותפקיד. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> יובל צלנר, חבר כנסת לשעבר, מועמד לראשות עיריית תל אביב היום. אדוני היושב ראש, אני רוצה להתחיל בלהגיד לך מילה טובה, ולכולכם חברי הכנסת, כמי שהיה חבר הבית הזה בשתי כנסות. ראיתי את הצעת החוק של משרד הפנים, שטחית לחלוטין, ואני רואה את עומק הדיון ואני מעריך אתכם מאוד ושאפו גדול על עומק הדיון ועל היכולת לרדת פה לדברים. אני רוצה לפתוח סוגריים לפני שאני צולל לנושא העצמאים, כי אמר נכון עורך דין איתן הברמן, התחושה פה בחדר שההחלטה המהותית ביותר התקבלה ולדעתי ההחלטה הטכנית שמביא משרד הפנים, ואמר נכון חבר הכנסת גינזבורג, זה ממש לא עניינים טכניים, חברים, אנחנו בזמן מלחמה, לקיים בחירות לרשות מקומית לא לוקח שבועיים ושלושה. על מנת להתניע קמפיין איכותי אמיתי כדי לאפשר לבוחר את היום שלו, על מנת לאפשר לבוחר להביא לנו, המועמדים, להביא אליו את המסר, את הדעה, את הדברים הנכונים, לא לוקח לא שבועיים ולא שלושה, לוקח חודשיים ושלושה. כאשר אנחנו מדברים על דחייה של שלושה חודשים, כלומר הבחירות תתקיימנה בעוד שלושה חודשים ושבועיים יש פה הנחה סמויה שמצב הלחימה יסתיים בטווח של חודש ימים. אומרים חברים בקבינט, אומר דובר צה"ל, אומר ראש הממשלה שזו תהיה מערכה ארוכה, זה אומר שההנחה הסמויה שהאירוע הביטחוני הזה עומד להסתיים בתוך גג חודש, שמשתקפת בהצעת החוק הזאת, סותרת את החיים המהותיים. אם המצב הביטחוני לא מסתיים בטווח של חודש, וזה לא משנה אם המועמד הוא מטעם מפלגה, מטעם רשימה יוצאת או מטעם עצמאי, אין יכולת לקיים קמפיין מהותי שבו אנחנו יכולים להביא לציבור את עצמנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן מה? << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> ולכן הדבר הנכון היה לקבוע שלאור המצב החד פעמי, פעם ב-50 שנה קורה אירוע כזה, לקבוע מועד ודאי, בעוד חצי שנה בחירות חדשות עם כל המשתמע מכך, ולא בגלל שלמשרד הפנים לא נוח לעשות את כל התהליכים מהתחלה אז עכשיו לכפות עלינו קמפיין שהוא לא איכותי והוא לא פרקטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא רק למשרד הפנים לא נוח. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אתה בתוך קמפיין. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> חבר הכנסת ביטן, אנחנו לא בתוך קמפיין, הקמפיינים נעצרו לחלוטין, הם יתחילו מהתחלה. אמר פה נציג המפלגה שלך שכל מה שהוא עשה ירד לטמיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעבור לנושאים, מה רצית עוד? << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> שלוש נקודות שרלוונטיות לעצמאים. אני לא רוצה לחזור על נקודות שכבר עלו. הנקודה הראשונה, על מנת לאפשר לעצמאים וגם למפלגות לממן, כי הסיפור פה הולך להיות מימון, אנחנו נזדקק להמון כסף לקיים את הקמפיין הזה מהתחלה, אז הדבר הראשון והפשוט שאין לו עלות תקציבית הוא להכפיל את התרומה המותרת על פי חוק. להכפיל. במקום 2,500 למפלגה ל-5,000, במקום 5,000 למועמד עצמאי ל-10,000. אין לזה נפקות לקופת המדינה וזה נכון וזה צודק בתנאים שנוצרו. זה פעם אחת. הנקודה השנייה. לא רוצה משרד הפנים לפתוח את כל ההליך מחדש, כן לאפשר חבירות לרשימות שכבר הוגשו. כלומר רשימה הוגשה, החליטה שהיא רוצה לחבור לרשימה אחרת, כי אנחנו חייבים לאגם משאבים, לא יהיה לנו את המשאבים הכספיים, הנפשיים, האיכותיים, כוח האדם, לנהל עוד קמפיין מהתחלה. לכן על מנת לא לייצר עלות תקציבית ולאפשר בחירות אמיתיות שבהן הציבור יוכל להביא את דעתו האמיתית לקלפי, לאפשר לרשימות לחבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה לחבור, בהתמודדות? << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתה פותח הגשת מועמדויות. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> לא פותח, רק הקבוצה שהגישה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הוא אומר שהשחקנים הקיימים יישארו, אבל תנו להם לעשות פריש-מיש בתוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שחקן קיים שהיה מקום שני עובר למקום חמישי והוא קיים כאילו. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> נכון, אבל בהסכמה. אם הוא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהסכמה של כולם. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> לא, לא, אדוני היושב ראש. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הוא אומר, מי שהגיש מועמדות. המועמדים הם המועמדים, אבל אם יש מבין המועמדים עכשיו שרצו לעשות שינויים וחבירה של רשימות לרשימה אחת צריך לאפשר. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> אין לזה שום עלות תקציבית, אבל זה מאפשר לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו, נדון בזה. הלאה. << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> והדבר השלישי, פה זה מתייחס אך ורק לרשימות עצמאיות. רשימות עצמאיות, כידוע, לא יכולות לקיים שיתוף פעולה עם מפלגות ועם סיעות בכנסת הקיימת, בניגוד לסיעות במועצה היוצאת. אני רוצה שאת הסעיף הזה נפתח וכן נאפשר מימון של המפלגות. עוד פעם, זה חלק מהחבירה וסדר היום משתנה והמציאות משתנה, אנחנו רואים שכבר הקואליציה השתנתה ולכן כן לאפשר למפלגות הקיימות שמיוצגות בכנסת לחבור לסיעות עצמאיות. זה גם יעזור לנו מבחינה מימונית, זה גם יותר נכון לעשות את זה מבחינה ציבורית וזה גם משדר את אותה אחדות בעם שאנחנו כל כך זקוקים לה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. כן, בבקשה. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> ד"ר מתן גוטמן, אני עוסק הרבה בתחום הבחירות ומלווה הרבה רשימות עצמאיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, ראיתי גם את המכתב שלך. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> כן, כתבתי את הדברים, אני אגיד אותם באמת בקצרה. אחת, תקרת ההוצאות. יש מגבלה בחוק של תקרת ההוצאות, קמפיין נבנה בסופו של דבר לתקופה של 12 חודשים, תשעה חודשים, הגענו כמעט ל-90%, אין שאלה בכלל שרשימות רבות יחרגו מתקרת ההוצאות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מבקר המדינה צריך. איפה מבקר המדינה? << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> כן, אבל זה קבוע בחוק. אין לו שיקול דעת. תקרת ההוצאות, צריך להגדיל אותה. זה אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זו נגזרת של המימון. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה פשוט בוחר בשם יותר אסתטי להגיד את זה? בסוף אתה עורך דין אתה אומר. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> לא. יש בחוק - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא, יש לך גם מקסימום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שזה עובד ביחד. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> נכון. שתיים, הגדלת יחידת המימון, שכבר נאמר פה שאין דרך אחרת אלא לעזור. הדבר השלישי, הסיעות העצמאיות, צריך לזכור, הן חיות בסופו של דבר על הלוואות למימון ביניים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה דיברת על 1.25, 25% או 50%, אם אני מבין נכון. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> צריך להגדיל, אני חושב, ל-300%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על מה שכתבת במכתב אני שואל. אתה כתבת בין 25% ל-50%. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> כן, כמה הקמפיין יעלה יותר, אכן, זה יעלה בין 25% ל-50% יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש תחשיב שאתם בניתם אותו? << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> לא, אין לנו, אבל אנחנו נוכל ל - - - << אורח >> יובל צלנר: << אורח >> אבל זה קל, אם הקמפיין היה חמישה חודשים קודם ועכשיו הוא מתארך בשלושה חודשים זה אומר שהוא יהיה לפחות 50% יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בדיוק. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> נקודה חשובה, הסיעות העצמאיות חיות על הלוואות למימון ביניים, זו הדרך שלהם. יש המון אנשים טובים שפשוט נתנו כסף ויש חוזים שכתוב, יש מועמדים שנתנו צ'קים, אני מדבר על הלוואות מימון לא רק לספקים, אלא לאנשים פרטיים, נתנו צ'קים לדצמבר, לינואר, הצ'קים האלה ייפרעו, הם הרי לא יעזבו את הצ'קים, הצ'קים הללו יירדו ולא יהיה כסף בחשבון כי אין בחירות. אין שום דרך לדחות את הבחירות האלה אם הממשלה ומשרד האוצר לא ייתנו מענה תזרימי. אין שום דרך כי המועמדים יקרסו. הדרך לעשות את זה היא אחת משתיים, עלה פה רעיון מעניין מצד חשב הליכוד, שמי שייתן את ההלוואות זה הכנסת, המדינה תיתן איזה שהיא הלוואה בריבית מאוד נמוכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הכנסת, המדינה. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> בסדר, האוצר ייתן. או דרך שנייה, לתת את המקדמות, אבל להוריד את הסוגיה של הערבות הבנקאית. המצב היום, כפי שמבקר המדינה כתב בכל הדוחות שלו, זה אות מתה בחוק, אין שום יכולת לקחת ערבות בנקאית ולכן אתם חייבים פה, הוועדה הזאת, לתת תשובה לתזרים המזומנים עד למועד הנדחה. אני מודה לכם על הדיון המעמיק, אכן אנחנו נמצאים בתקופה קשה וזה באמת אולי לדבר כביכול בדברים של זוטות אבל זו המהות של הדמוקרטיה ובסוף זה אנשים טובים שרוצים לתרום לציבור ולקחו על עצמם מחויבויות אדירות שהם פשוט יקרסו כי הצ'קים ירדו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, חד משמעי. << אורח >> מתן גוטמן: << אורח >> זה החיים האמיתיים, הצ'קים יירדו ואף אחד לא יוותר בסוף על הצ'ק, אלה החיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. משרד האוצר. את הנושאים האלה של הערבות, תצטרכו גם לקבל תשובות על העניין הזה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> רשמתי לפניי את כל הנושאים שעלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אנחנו נצא להפסקה, ניפגש פה ב-15:15. מי שבזום, אנחנו נשתדל להעלות את כולם, אנחנו נמצה היום את הנקודות ואחר כך נראה הלאה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:51 ונתחדשה בשעה 15:32.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מתחילים. אני מחדש את הישיבה, על סדר היום הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות. לפני שנמשיך הלאה, מהאנשים שנמצאים כאן, לא משרדי ממשלה, דין, אולי יש לך משהו להוסיף לנו, להאיר לנו נקודות נוספות שאולי עוד לא דיברנו? כי תיכף אני אשלים עוד נקודות שלא עלו כאן. << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> ככלל אנחנו לא מביעים עמדה באשר להצעה עצמה, יש לנו בקשה שנוגעת לדיני התעמולה, בקשה טכנית קטנה, מי שנותן החלטות בסוגיות של דיני תעמולה זה יושבי ראש ועדות הבחירות האזוריות, שהם שופטים מחוזיים מכהנים. היום לפי החוק רק יו"ר ועדת בחירות מכהן שהוא שופט מחוזי אחד בכל מחוז שיפוט יכול לדון בתיקים. נוכח הדחייה אנחנו מבקשים שאפשר יהיה לחלק את התיקים בין כל יו"ר לממלא מקומו שהוא גם שופט מחוזי מכהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סוכם וטופל או שצריך את זה לחוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק רוצה להבין, אם יש ממלא מקום תפקידו למלא את המקום כשהשופט לא יכול למלא. << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> לפי החוק, זה כתוב במפורש, רק כאשר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שנבצר מאותו שופט לדון. לכן כל החלטה צריך להעביר לסולברג שייתן החלטה שאותו שופט נבצר ממנו, ולתת החלטה שנבצר ממנו בגלל עומס זה מורכב ואני לא בטוח משפטית שזה עומד. אנחנו לא צריכים להידרש לזה ואנחנו פשוט רוצים לחלק בין שני שופטים מחוזיים באותו מחוז שיפוט במקום אחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא רואה בעיה עם זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צריך בחקיקה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, יש לנו כבר נוסח. << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> זה בהוראת שעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז יש נוסח שהוא מוסכם? << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> כן, אני העברתי לגלעד נוסח אתמול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. העלית מקודם נושא, לגבי החלטות של שופטים, בגלל שאין עדיין החלטה על ה - - - << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> זו לא סוגיה שנוגעת אליי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אליך, אתה יועץ שיושב פה כשלושת רבעי יועץ, גם מהחוק הקודם. ללא תשלום כמובן, מיוחד לעניין הזה. << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> משכורת אני מקבל. בשלב זה איני בחל"ת עדיין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אמרתי מיוחד. << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> בחוק הבחירות לרשויות המקומיות יש מועדים מסוימים להגשת עתירות על סוגיות מסוימות שהם נגזרים ממועד הבחירות. חלק מהמועדים חלף לאחר פתיחת המבצע, אנשים גויסו למילואים, לא היו יכולים להגיש עתירה בזמן, או הגישו באיחור מאוד מאוד קצר נוכח המילואים כאשר לשופטים אין סמכות להאריך להם מועד כי המועד נקבע בחוק. נדמה לי שכדאי לאפשר חלון זמנים להגשת עתירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. הסוגיה הזאת עלתה ואנחנו שוקלים שני פתרונות אפשריים, או לתת חלון זמן נוסף להגשת עתירות או אפשרות לתת סמכות להארכת מועד אם יראו נסיבות שבשלן לא יכלו להגיש במועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוב, זה בחקיקה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, בהחלט. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> נתבקשתי לשקול אפשרות לתת את האפשרות הזאת גם לגבי בקשות רשות ערעור שהדיון בהן, שהאפשרות היא להגיש תוך יומיים כשפסקי הדין ניתנים היום. נדבר על זה במסגרת ה – זה באותה רוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעצם זו תהיה חקיקה לאחור. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> גם לגבי הערעורים אתה באותו מצב. זה איזה שהיא בקשה להרחיב שאני התבקשתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני שנמשיך הלאה את הדיון אני אקריא מי שמופיע אצלנו שנמצא על הזום, מי ששרד על הזום, בוא נקרא לזה ככה, ומי שנמצא שיעלה. הדס שקד, מתמודדת למועצה אזורית גלבוע, שלום, בבקשה. << אורח >> הדס שקד: << אורח >> קודם כל תודה, אני אנסה לא לחזור על דברים שנאמרו. אני רוצה להתייחס לכמה נושאים שקשורים לעניין המימון כמועמדת ומזווית הראייה הזאת. קודם כל ברור לכולנו שמדובר עכשיו בקמפיינים שיעלו לפחות 50% יותר ממה שתכננו כולנו בעקבות ההארכה הזאת. אמרו כאן כבר קודם, שזה כמעט התחלה מחדש של הקמפיין, הקמה של מסרים, של מטות וכו', הכול בעצם מחדש. אני יכולה להעריך שגם הנושא של גיוס מתנדבים וגם הנושא של קבלת תרומות יהיו קשים יותר נוכח הסיטואציה שנקלענו אליה כולנו. לכן אנחנו כמועמדים מוצאים את עצמנו היום בסיטואציה שהוצאנו כבר מאות אלפי שקלים, לרובנו תזרים המזומנים, כמו שנאמר כאן, כבר כמעט איננו, רובנו לא עובדים כבר כמה חודשים, מי שמכיר את הסיטואציה יודע שאי אפשר להתמודד בקמפיין לראשות רשות תוך כדי עבודה במשרה כזו או אחרת. לכן אני חושבת שלמרות מה שנאמר כאן קודם צריך כן לתת התייחסות גם למועמדים לראש רשות שהתפטרו מעבודתם ולא רק לכאלה שיצאו לחל"ת. זה נכון שלקחנו סיכון, וזה בסדר, אבל אנחנו לקחנו סיכון ל-X חודשים ולא ל-X כפול שתיים או יותר מזה. זה דבר אחד שחשוב לי להגיד. דבר נוסף, אני מועמדת במועצה אזורית, לא כל כך הייתה כאן התייחסות למועצות האזוריות. במועצות האזוריות אנחנו מתמודדים בבחירה אישית, אין לנו מפלגות שעומדות מאחורינו, אין לנו רשימות או מנדטים או הסכמי עודפים או כל מה שקשור בזה. בעצם כל אחד לעצמו ורובנו מביאים את הכסף מהבית לקמפיינים האלה. לכן יש פה שני דברים במועצות אזוריות ספציפית שצריך בעיניי להתייחס אליהם, אחת, דובר על יחידות מימון למנדטים בערים ובמועצות מקומיות, אצלנו זה יחידת מימון לפי בעל זכות בחירה. בעצם בגלל שאנחנו לא עובדים בשיטה של מנדטים או רשימות וכו' מספיק שיהיו חסרים לי אחד או שניים ל-20% ואני לא זכאית בכלל למימון. אז צריך להתייחס גם לנושא של יחידת המימון עצמה ולהגדיל אותה בהתאמה למה שיעשו בערים ובמועצות מקומיות. ודבר נוסף, הנושא הזה של אחוז המינימום, שרק ממנו והלאה אנחנו יכולים לקבל את המימון. בעיניי צריכה גם לזה להיות התייחסות, יכול להיות שצריך לעשות את זה מדורג, למשל שעד 10% תמיכה נקבל 50%, עד 20% 75%, אבל צריך למצוא לזה פתרון, כי אם אין לי שום דרך לדעת אם יהיה חסר לי את הקול האחד הזה של 20% ואני עכשיו מגדילה את הסיכון הכספי שלי פי כמה, אני חושבת שרבים מאיתנו לא יוכלו להמשיך בהתמודדות וזה, כמו שאמרתם בתחילת השיחה לפני שלוש שעות, פגיעה בהליך הדמוקרטי. לכן חשוב לפחות במועצות האזוריות שתהיה התייחסות גם לדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה זה דווקא במועצות אזוריות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אחדד את מה שאמרה גב' שקד. שיטת המימון במועצות האזוריות היא שונה מהשיטה ברשויות המקומיות האחרות, שם תוצאות הבחירות מנותחות לעניין המימון לפי המנדטים שבהם זכתה כל רשימה, לעומת זאת במועצות האזוריות, מכיוון שאין רשימות מועמדים ואין מנדטים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מנדטים זה גם נגזרת של מספר קולות, אם יהיו חסרים קולות אז ייפול מנדט. זה אותו דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל המנדטים מחושבים, הסיכון הוא לכאורה, אני מנסה לחדד את דבריה, לכאורה יותר גדול כי די בכך שחסר קול אחד שהם צריכים לקבל מינימום 20% מקולות הבוחרים כדי לזכות במימון כלשהו. אבל זו בעיה שקיימת בכל בחירות. לא בעיה, זאת השיטה שנקבעה. אם היא טובה או לא טובה זו שאלה אחרת. << אורח >> הדס שקד: << אורח >> זה נכון, פשוט עכשיו אנחנו צריכים לסכן הרבה יותר כסף ולכן אם נגיד, לצורך העניין, אני יכולה להגיד על עצמי, שתקצבתי קמפיין במשהו כמו 300,000 שקל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, תקרת ההוצאות לא השתנתה. << אורח >> הדס שקד: << אורח >> נכון, אבל התקציב שלי מוצה עד תום, עכשיו אני צריכה להוציא עליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה התייחסת בחלק של יחידת המימון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שזה כמובן גוזר גם את תקרת ההוצאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הדבר הראשון שדיברת עליו הוא כמובן נמצא על השולחן, העלינו את זה מכל הכיוונים. כמו שאמרנו, אנחנו מחכים להצעות של האוצר בעניין הזה ואנחנו נקיים על זה כמובן את השיח ונמצא את הפתרון. לגבי הדבר השני, אני חושב שזה נוגע בשיטה עצמה, בשיטת המימון עצמה. אני לא אגיד שזה מופרך לגמרי מה שאמרת, אני אבקש מאנשי המקצוע לחשוב על זה. << אורח >> הדס שקד: << אורח >> מה שאני אומרת, אם יורשה לי עוד משפט אחד, כשיצאנו לדרך תכננו את הקמפיין שלנו על בסיס הערכה מסוימת לתקציב וידענו שאם לא נגיע למספר הקולות הנדרש זה כסף שאנחנו מסכנים וזה בסדר, זאת הייתה הבחירה של כל אחד מאיתנו, אבל היום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, את אומרת ברגע שהגדילו לך את הסכום אז גם הגודל של הסיכון שלך גדל. << אורח >> הדס שקד: << אורח >> בדיוק, ולהבדיל מעיר או מועצה מקומית אין לי אפשרות לעשות הסכם עודפים או לוודא שאני מקבלת מנדט כזה או אחר. גם היכולת להעריך מנדטים היא הרבה יותר גבוהה מאשר היכולת להעריך קולות בודדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תודה רבה לך. אני אומר לאנשי משרד הפנים, תחשבו, אל תיתנו לי תשובה עכשיו, אם יש אפשרות לגעת בדבר כזה או שזה ממש בסיס החישוב של הדברים. אני לא יודע. אני מבקש שתחשבו ובהמשך נדבר על זה. מר יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, בבקשה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני הייתי ברוב הזום בשעות האחרונות, עכשיו נכנסנו לזום של השלטון המקומי, אבל באופן כללי אני מבין שהדיון התמקד בשלושה פרקים, האחד זה הנושא של מועד הבחירות, השני זה הנושא של סדרי הבחירות והשלישי זה הנושא הכספי והמימון. אני רוצה להתמקד בנקודה הראשונה, כי לדעתי בסוף אני מכיר את עמדתך ושמעתי גם את אחי ואחרים וגם את חבר הכנסת אלקין, אני באמת חושב שזה המפתח להכול. ברגע שיוגדר מה משך הקמפיין החדש ייגזרו גם היכולת והצורך לעזור למועמדים גם בהיבט הכספי. נכון לעכשיו לכאורה, אם זה 30 בינואר, יש לנו קרוב ל-100 ימים של קמפיין גם אם לא תגדיר שהוא קמפיין, שאנשים צריכים לשמר מטות ועובדים ושלטי חוצות כן להוריד, לא להוריד. יש פה מערך שכביכול הקמפיין רק נדחה בתאריך שלו. אני כן חושב שצריך כרגע לעצור את מערכת הבחירות הזאת, להגיד שהסתיימה, לצערנו באי מימוש יום הבוחר, אבל סך הכול הסתיימה, לנסות להגיע לסיכום הכספי מה משלמים לכל אחד ואז כן לקבוע תאריך שהוא תאריך שהוא נגזרת של יום מסיום המלחמה. אני יודע, אני שמעתי את ההערות שלכם, אבל בעיקר בעיקר כולנו מבינים שאם מחר ביידן יבוא ויגיד שהמלחמה חייבת להסתיים בצורה כזו או אחרת אז יש לנו סתם שלושה חודשים ארוכים של קמפיין מיותר. אם המלחמה לצערנו תיארך ותסתיים למשל ב-15 בינואר אז ממילא תצטרכו להתכנס כי אפשר יהיה לעשות בחירות תוך שבועיים, שלא לדבר מה יקרה אם המלחמה תסתיים בפברואר או במרץ. נשארו 23 ימים ממועד פרוץ המלחמה לבחירות, את רוב הדברים הפרוצדורליים עברנו, נשארו רק הסכם עודפים, שזה משהו טכני, ויום הבחירות עצמו. יום הבחירות עצמו, למעשה המדינה סיימה את כל המשימה והעיריות שאחראיות על הצד הלוגיסטי סיימו את כל ההכנות, נבחרו המזכירים, ראיינו את כולם, נקנה הציוד, כלומר אנחנו בשלב שבו הצד הפיזי הוא רק ברגע שכולם חוזרים מהחזית, כל מזכירי הקלפיות וכו', ואפשר לעשות את הבחירות. אני כן מציע שהקמפיין יהיה קצר מאוד. לדעתי זה גם יעזור בין היריבים. כשבן אדם יודע שגם היריב שלו קיפל את הבסטה ויודע שיהיה קמפיין קצר של 28 או 35 ימים או 40 ימים. התאריך הכי מאוחר שאני מציע הוא 40 יום, שזה היום שבו מגישים מחדש את הרשימות. אפשר להגיד מיום המלחמה X ימים, נותנים כמה ימים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת אתה מדבר על הגשת רשימות חדשות? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני חושב שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה מה שאמרת. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני חושב שצריך לקבוע ועדת חריגים במשרד הפנים שבה רק אם יהיו נסיבות מיוחדות, כמו חלילה מועמד שנפטר או קרוב מקרבה ראשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, זה יטופל, החלק ההומניטרי הזה שהוא ברור. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני מסתכל בעיר שלי, כולם בריאים, כולם שלמים, ברוך ה', אז אי אפשר להגיד: תשמע, נראה לי שאני רוצה להחליף את מקום 3 ברשימה זו וזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ברור. היה נשמע מדבריך כאילו אתה אומר - - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> לא, רק במקרים חריגים שבהם לצערנו אנחנו יודעים שיש מועמדים שנרצחו או מקרבה ראשונה אפשר לאפשר החלפה, אבל לא לעשות את זה גורף. לעשות ועדה בכל מחוז, מחוז מרכז, מחוז דרום, אני מניח שיש הרבה במחוז דרום שלצערנו – אבל אני כן חושב, אני עוד פעם שם את הדגש, אני רואה שאתם כבר נכנסתם לרזולוציה של חל"ת וכאלה, זה לא השלב הזה, בשלב הזה צריך לקבוע את הנוסחה של מתי יהיו הבחירות. ברגע שאתם תדעו מתי יהיו הבחירות אז יהיה אפשר לדון על הכסף, לסגור את המערכה הראשונה. אין מנוס מלהגדיר את זה כשתי מערכות בחירות. מערכת בחירות שאמורה הייתה להיות בעוד שבועיים, לסגור אותה, להחליט מה מפצים את מי שהוציא כסף. אני יכול להגיד שבאופן כללי רוב המועמדים הוציאו 70% או 75% מהתקציב שהם תכננו לעצמם והשאירו כמו כל מערכת בחירות 25% ליום הבחירות עצמו. זה פחות או יותר סדרי הגודל. צריך להחליט מה עושים עם הפיצוי, מה שהיה בעבר, ואז את הקמפיין הבא, אם קובעים שהוא מאוד קצר, אפשר לתת סכום מסוים ומוגדר שהוא למעשה 25% שהיה צריך להוציא ממילא ועוד איזה שהיא תוספת קטנה, כי כמו שאתם אומרים המערכת בכל זאת קצת נכנסת פה לאיזה שהוא ארגון מחדש, מסרים חדשים, שלטים חדשים וכו'. ואז לדעתי גם למדינה זה לא יעלה הרבה. ברגע שאנחנו מאריכים את זה לשלושה חודשים, הרי בינינו שלושה חודשים זה קמפיין חדש מהתחלה, לכן אני חושב שצריך להגיד שאנחנו משלימים את משך הזמן פחות או יותר שבו הופסקה מערכת הבחירות ולדעתי במצב כזה זה יפתור לך את כל השאלות ואז גם הפיצוי שהמדינה תצטרך לשלם יהיה יחסית מאוד סביר מאשר לקבוע תאריך. אגב, יש דעה של השלטון המקומי, שאני לא שותף לה, לדחות את הבחירות בשנה. אני לא שותף לזה, כי זה אז מכניס אותנו לקמפיין שלם, שנת בחירות עם כל ההגבלות של ועדות הקצאות ומינויים לעירייה. אני מזכיר לכולם שיש פה נושא שלא דיברנו עליו, שיש הגבלות מאוד קשות שאנחנו נמצאים תחתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לחלוטין. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אז אני הייתי מצפה משר הפנים להודיע מיידית שכל ההגבלות של שנת בחירות בטלות. אנחנו צריכים לקלוט עובדים עכשיו, אנחנו צריכים עכשיו לתת הקצאות שאנשים ילמדו במקומות זמניים. צריך פשוט להגיד, חבר'ה, מלחמה מבטלת הגבלות. יותר מזה, לכאורה כל אחד מראשי הערים עובר על חוק התעמולה כי הוא מפרסם בקולו עכשיו להרגיע את התושבים שלו ואת התמונה שלו. צריך להודיע, בלי קשר לדיון הזה, שההגבלות של שנת בחירות כרגע שמים אותן בצד. אין פוליטיקה, אין תעמולה, אין כלום, יש עבודה מסביב לשעון. אז אני רק מסכם את הנקודה הזאת. אני יודע שכסף זה חשוב ואני יודע שסדרי בחירות זה חשוב, מועד הבחירות הוא הדבר שאתם צריכים להקדיש לו קצת יותר מחשבה. אני כן חושב, ככה הסימנים מראים, ששבוע מהיום נהיה יותר חכמים, עם הכניסה הקרקעית ועם הלחץ האמריקאי, צריכים להתכנס בעוד שבוע ולהבין לאן זה הולך. אם זה הולך למשהו ארוך או קצר, אנחנו נדע לדעתי בעוד כמה ימים ואז תחשבו. המלצתי, אני מסכם את המלצתי, לקבוע מספר ימים שהוא נע בין 28 ל-35 ימים שממנו מתחיל הקמפיין. אני אומר לכם, אם אתם עושים את זה כל הקמפיינים נסגרים, מפזרים את העובדים, סוגרים את כל השכירויות היקרות של המטות השונות, אומרים חבר'ה, אין בחירות, לא לי ולא ליריב שלי, אז כולם נרגעים. סוגרים את הקמפיין ואז מתחילים לדון בשאר הסוגיות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. תמר קידר, מתמודדת לראשות עיריית אשקלון. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> שלום לכולכם. אני מודה לכם שקיבלתם אותי בזום כי אנחנו באשקלון עכשיו עם הילדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, מחזקים את ידיכם. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> הייתה לנו פה אזעקה, אני מאחלת כמובן לכל הפצועים שלנו שיבריאו ואני משתתפת בצער כל המשפחות והלוואי הלוואי נחזיר את כל החטופים שלנו בשלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמן. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אני מודה לך, כבוד היושב ראש. אני אתן כמה עצות מעשיות. לגבי הנושא של מועד הבחירות, יש אפשרות לקבוע מנגנון, בהמשך לדברים של הדובר הקודם, אולי לחשוב על חודש וחצי-חודשיים מיום סיום המלחמה. שזה יהיה מועד הבחירות, כי אתה חייב לנהל איזה שהוא קמפיין כלשהו, בוודאי לראשות העיר, שלא לדבר על המועצה, וגם יש פה הרבה חברי מועצה שהם בבעיה דומה לשלי ושל כולנו. אני מדברת בתור מועמדת חדשה וגם מועמדת חדשה למועצה. חוץ מהנושא של יום הבחירות, שהוא לא ודאי, כי אתם אמרתם שאתם אולי תיתנו לעצמכם גם גרייס של חודש, אז או שתקבעו אותו כמועד קשיח וגם אם נקיים בחירות תחת מלחמה, לא נראה לי שזה כדאי, אז לחשוב על איזה שהוא מנגנון של הכרזה שאומר שמועד הבחירות יידחה תוך 60 יום מיום סיום המלחמה כפי שיוכרז על ידי הממשלה, כמו שמכריזים על יציאה למלחמה ככה יסיימו את זה, אז יתקיימו הבחירות. ואז יש לנו 60 יום, זה מספיק זמן להתארגן והכול. אני רוצה שתבינו, אנחנו כבר הוצאנו הוצאות, מנהל קמפיין, מטה, הוצאות בעיתונים, הוצאות בשלטי חוצות, הוצאות בלתי נגמרות, במאות אלפי שקלים. אצלנו למשל ראש העיר קיבל 2.5 מיליון שקל ממפלגת הליכוד, לדעתי הוא הוציא את הכול כמעט, אולי הוא השאיר קצת ליום הבחירות, אבל באמת כמו שאמר הדובר הקודם, הוא בטח מן הסתם עושה המון תעמולה ומקבל זמן מסך חופשי, מה שאנחנו לא מקבלים. אבל זאת לא הטענה, הטענה היא שבאמת כדי לנהל תעמולה אפקטיבית גם צריך זמן וגם צריך כסף. אנחנו היום באי ודאות מאוד מאוד גדולה, אז אנחנו צריכים לחשוב על מנגנון של יום בחירות שהוא ייתן לנו ודאות ויאפשר לנו להספיק לעשות קמפיין מספיק זמן. זה אחת. שתיים, לגבי הנושא של ההוצאות. יש כבר הוצאות שהוצאנו, צריך לחשוב על מנגנון של להחזיר לנו כבר עכשיו, כבר, לחשוב על זה, אנחנו נגיש את הקבלות, נגיש את ההוצאות, תחילת נובמבר תשפו אותנו כבר על מה שהוצאנו, בלי קשר כן נבחרנו, לא נבחרנו. אני הרי שמה ערבות כדי לראות אם נבחרתי, אם עברתי איזה שהוא רף של 60%-65% מהקולות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אנחנו דיברנו על הערבות, בנושא הזה של להוריד את זה. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> אז אני אומרת, מבחינתי יש דרך מהר מאוד לשפות אותי, זה קודם כל להחזיר לי את הערבות ולא לבקש ממני לשים אותה מחדש כשאני אהיה מועמדת מתי שזה יהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> זה משהו שמאוד יכול להקל עלינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה עוד נושא לסיום? << אורח >> תמר קידר: << אורח >> נושא נוסף לסיום, אני חושבת שזה גם הוגן, וגם דיברתי על זה לפני הבחירות וגם עכשיו אני מדברת וגם בכלל באופן כללי, אם יש רשימה חדשה שהגישה 200 קולות של בוחרים ואני כראש עיר רוצה להתמודד ומביאה 750, אני באופן אישי הבאתי יותר מ-800 קולות תומכים, בבקשה תנו לנו לפחות את המודד בלי לשים ערבות. תנו לנו לפחות מנדט אחד מימון. אנחנו לא יכולים להביא את הכסף הזה מהבית. זה נותן יתרון לכל המפלגות, לכל הסיעות הקיימות, משהו שאין. אם כבר עמדנו בתנאים של החוק בואו תעזרו לנו, אל תגידו לנו להביא כסף מהבית ועוד ערבויות ועוד הוצאות ועוד בכלל. יש לכם מנגנון מאוד פשוט, הרשימות כבר קיימות, הן הוגשו, הן אושרו, כבר עברנו את הרף הזה, בואו תעזרו לנו, תנו לנו לפחות, אתה יודע מה? חצי מודד. תנו לנו חצי מנדט, סכום מסוים, במקום 300,000 שקל תנו לנו 150,000 שקל, נוכל לעשות איזה שהוא קמפיין צנוע. אני לא מדברת על משהו ראוותני, צנוע. ואז זה מאוד יקל עלינו. תנו לנו את הוודאות הכלכלית הזאת במצב של אי ודאות טוטאלי. אנחנו הרי רוצים שאנחנו נהיה מדינה דמוקרטית, שאנשים שבאמת יש להם תמיכה מהציבור יוכלו להיבחר ולהתמודד בתנאים שוויוניים. אני מאוד מודה לכם, תודה לכם, לכל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה ושיהיה אצלכם שקט בעזרת ה'. << אורח >> תמר קידר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראדי נג'ם, ראש הרשות. הוא יצא. רחל הר-זהב. דיברה. לביא גוטקינד. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> אני במועצת העיר באר שבע, אני גם בחל"ת מתוקף תפקידי בתור רפרנט שימור מבנים וגם רץ בראש רשימה שנקראת מפלגת 'עיר האבות' בבאר שבע. יש לי שני דברים. קודם כל כל הכבוד על הרזולוציה, לא ציפיתי שיהיו כל כך הרבה אנשים בחל"ת, חשבתי שאני בין המקרים הבודדים, אבל באמת אתם נכנסים לרזולוציות ורואים שאתם קשובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככה זה אצלנו בוועדה. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> יישר כוח. לגבי החל"ת, אני חושב שהסיפור הזה של המקום התקציבי, צריך להבין שבתכלס אף אחד לא החליף אותנו, אז זה סוג של חסכנו למדינה ולרשויות המקומיות. אז זה פשוט לשחרר את הנצרה ולתת לנו את הכסף שלא משולם לנו כרגע. או לפחות מה שהיה בקורונה, שייתנו לנו אופציה ל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האוצר, אולי לא הקשבתם פה, אבל הוא אמר טיעון מעניין. הוא לא טיעון גורף, אבל הוא אומר שבדרך כלל מי שיוצא לחל"ת – אתה צריך לדעת את זה, חבר הכנסת לשעבר גינזבורג, לצערי. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מישהו אמר שחכ"ל זה חבר כנסת לעתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמי שיצא לחל"ת בדרך כלל מעובדי רשויות לא מינו מישהו במקומו, זאת אומרת אותו גוף לא הפסיד כסף בהליך הזה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> חד משמעית, בגלל זה אמרתי ששום רשות מקומית, והיא משלמת את כספים האלה, לא תיפגע מזה, וגם אם היא תשלם עוד שלושה חודשים משכורת לבן אדם שכאילו לא עובד לא יקרה שום דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיכף נשמע את השלטון המקומי בעניין. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> אני אומר לעניין החל"ת, לפחות שתהיה האופציה, אם זה מסובך, לחתום בלשכה כמו בקורונה, שנקבל דמי אבטלה מופחתים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה על השולחן. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> מעולה. ורציתי קודם כל להגיד מהצד, אני מדבר בתור תושב, אני מרגיש שיש פה חוסר סולידריות, על המכתב הזה שמבקש הכפלה של המימון. אני מתנגד לזה בכל תוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא ראיתי מכתב על הכפלה. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> אני ראיתי מכתב שהגיע אליי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וגם אם יש, אני מודיע כבר עכשיו, לא תהיה הכפלה, גם מי שמבקש הכפלה הגזים. אנחנו נעשה את הדיון. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> אני מתנגד לזה בכל תוקף, אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז קודם כל אני מצטרף להתנגדותך. אחרי שהתנגדת מה אתה חושב שכן צריך להיות? << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> אני חושב לגבי המימון שאנחנו צריכים מה שנקרא להיכנס מתחת לאלונקה, שיהיה מצב שיכריזו על – מה-7.10 אף אחד לא המשיך בתעמולה, כולם זזו הצידה. אז אני אומר שיש פה 23 יום שאף אחד פה לא התעסק בתעמולה, למרות שלצערי כמה בהתחלה כן המשיכו, אבל כרגע כולם מיישרים קו, אף אחד לא עם תעמולה, 23 יום יכריזו על תעמולה, כולם יכבדו את זה שעד 23 יום לפני מועד הבחירות אף אחד לא יתלה שלטים ואף אחד לא ייצא בהצהרות ופה נגמר הסיפור. אני לא מבין למה צריך עוד כסף למימון. אנחנו גם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא אומר תקפיא את הזמן. שהבחירות הבאות יתחילו 23 יום לפני הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האמת היא, בלי קשר ליחידת המימון, בלי קשר לדיון שלנו על יחידת המימון, אני חושב שאולי באמת, אני לא יודע אם זה אפשרי - - - << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> זה לא באמת ישים, כי יש לך פרסומי חוצות ומטה שאתה מחזיק ועובדים שעובדים לך על הפיירול. זה לא באמת אחד לאחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא מדבר על הקמפיין החיצוני, נקרא לזה ככה, לא על ההחזקה של משרד או טלפון. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> צריכים להסתכל על כל ההוצאות, ההוצאות עולות. בכמה? על זה צריך לנהל דיון. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> איזה מין צורה זאת שלאנשים בעוטף עזה אין שלוש ארוחות ביום לשלם להם בים המלח ואנחנו מבקשים הכפלה של מימון הבחירות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אין הכפלה, תפסיק לחזור על זה. בגלל שאדם אחד כתב את זה, ואני לא יודע אפילו מי זה כרגע, אתה לא צריך לחזור על זה מאה פעמים. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> 165 אנשים חתומים על זה, כולל ראשי רשויות. זה פשוט ביזיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בטוח שמה-165 האלה לא יהיה מניין שיישארו במספר כזה. בישראל אתה יודע מה עושים כשרוצים לתבוע משהו צודק? מתחילים לתבוע משהו לא צודק ואז מגיעים בסוף לצודק, לצערי הרב. אבל אני אומר במפורש, זה לא על השולחן, לא הכפלה ולא קרוב להכפלה, נקודה. תודה רבה לך. << אורח >> לביא גוטקינד: << אורח >> אנחנו בתור נציגי ציבור לעתיד, בעזרת ה', אלוהים יודע מה המצב שלי, אבל צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולא צריך לחלוב את קופת המדינה עוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני חושב שבאמת צריך להעריך את מה שאתה אומר, תודה רבה לך. עורך דין עדי סדינסקי. בזום, שלום. מה תפקידך, מה אתה מייצג, את מי אתה מייצג? << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> אני עורך בתחום המוניציפלי, בתחום הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מייצג מישהו, מפלגות או עצמאים? << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> אני מייצג 27 מועמדים בכל רחבי הארץ, גם עצמאים וגם עובדים מטעם מפלגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם וגם, מצוין, אז יש לך פרספקטיבה רחבה על כל העניין. בבקשה. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> כן, בדומה לעורך דין הברמן ועורך דין גוטמן שדיברו לפניי ואמרו דברי טעם רבים. אני, ברשותך, אתייחס בקצרה ואני אשתדל מאוד לא לחזור על דברים שנאמרו לפני כן. ראשית כל לעניין מועד תחולת החוק. יש במסגרת החוק הגדרה של הקפאת לוחות הזמנים ומה שכתוב זה לגבי מועדים שקדמו למועד תחילת החוק. מועד תחילת החוק יהיה מועד החקיקה בפועל. בתחילת הדיון אתה הבהרת שהדיון הזה יימשך לשבוע הבא, כלומר מועד תחילת החוק יהיה רק בשבוע הבא. המשמעות האופרטיבית זה שכל מועד שהיה מאז פרוץ המלחמה הארורה הזאת ביום שבת שעבר ועד למועד חקיקת החוק, כל המועדים שהיו באמצע עברו. בתוך המועדים האלה יש מועד אישור רשימות, ביום ראשון ה-8 לחודש ויש מועד ערעור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אעצור אותך. אני לא יודע אם הצלחת להחזיק מעמד בכל הדיון פה, כמו שאני הצלחתי לפחות עד עכשיו, דיברנו על זה בהתחלה ואנחנו מדברים לא על המועד שמופיע בהצעת החוק. אולי היועץ המשפטי יגדיר את זה עוד פעם כדי שתדע. אם יהיו לך עדיין הערות תגיד אותן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המועד שעליו דיברנו, אני לא חושב שזה עלה כאן בוועדה, אבל אנחנו אמרנו שמועד ההקפאה יהיה ה-16 באוקטובר, בפרק הזמן שבין ה-7 באוקטובר ל-16 באוקטובר יש את העניין של העתירות המנהליות. לגבי זה, כפי שאמרתי בחלק קודם של הדיון, אנחנו שוקלים שתי אפשרויות, אנחנו נציע לוועדה לשקול שתי אפשרויות, או הארכת מועד באישור בית המשפט, אם העותר יראה שנבצר ממנו להגיש במועד מסיבה שקשורה למערכה, או לקבוע חלון זמנים חדש שבמסגרתו אפשר יהיה להגיש עתירות. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> אז ברשותך אני רק אמליץ ליצור הקפאת מועד ליום שבו היה זה, זה יוצא לך היום ה-24 לפני הבחירות, בגלל שהיו גם מועמדים שלא קיבלו את האישורים כי מנהלי הבחירות התעכבו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי המידע שאנחנו קיבלנו ממשרד הפנים מנהלי הבחירות השלימו את התהליך שהם היו צריכים להשלים. אם אתה אומר שזה לא נכון זה חשוב לדעת. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> אני יודע שיש רשות אחת שקיבלה ביום איחור. אני לא מעודכן מכל המועמדים שאני עובד איתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע את משרד הפנים. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אם היה פגם מסוים זה ייבחן לפי הכללים הרגילים של בטלות יחסית. אין כאן מה להתייחס בחוק למועדים שחלפו ואם נפל פגם. גם אם זה היה במועד ונפל פגם אז זה ייבחן לפי זה, אבל הרעיון הוא שבאמת ההליך הזה כבר הסתיים ואנחנו לא רוצים לחזור מחדש. אם אנחנו חוזרים מחדש ליום של האישור זה פותח מול מנהלי הבחירות שוב בחינה של האישור, של הפסילה, לבחון את כל הדברים ולכן הרעיון הוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, קודם כל זה לא מדויק מה שאדוני אומר. החוק אומר שעליהם לקבל החלטה עד היום ה-24 לפני הבחירות, מי שיחשוב שהוא קיבל הוא קיבל, הוא לא חייב לחזור ולדון בעניין. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא, אם עדיין לא חלף המועד אז אני חושב ש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, המועד הוא עד היום ה-24. המועד האחרון. אם יש לנו מנהל בחירות חרוץ שקיבל את זה ביום ה-26, הוא מאוד חרוץ, הוא השלים את העבודה יומיים לפני הזמן, זו לא פעולה שלא כדין. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> ואם הגיעה אליו פנייה או מידע אחרי זה ולפני המועד האחרון הוא צריך לבחון את זה מחדש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זאת אומרת הגיע אליו מידע? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> הגיע אליו מידע לגבי מועמד שטוענים שהוא כן כשיר, שהוא לא כשיר, הוא צריך לבחון את הדברים, הוא צריך להתייעץ עם ועדת הבחירות, זה הליך שלם. זה שהוא הקדים את המועד זה לא בהכרח סוף פסוק, הוא יכול לחזור ולבחון עד המועד האחרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יכול, לא חייב. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> הוא יכול ובמקרים מסוימים הוא חייב, תלוי לפי הפניות והמידע שמתקבלים אצלו. לכן אני אומר לפתוח דווקא את המועד הזה מחדש זה יוצר, שוב, עוד הליך ועוד חוסר יציבות וחוסר ודאות בתהליך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוא נגיד כך, השאלה היא שאלה עובדתית, אומר עורך הדין המכובד - - - << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לפי מה שאנחנו יודעים ניתנו כל האישורים והפסילות ואם הוא אומר שברשות אחת היה באיחור של יום, גם בלי המלחמה יכול להיות איחור וזה צריך להיבחן. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אתה יודע שניתן באיחור של יום? אתה מכיר את הפגם הזה? << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> אפשר להציע הצעה אופרטיבית בהקשר הזה? אולי אם הבעיה שלנו זה ה-8 לחודש, היום שבו מאושרות המועמדויות, תקפיא את המצב ב-9 לחודש כדי שלא יהיה את הסיפור של לבוא לבקש הארכות, כדי שלא יהיה את לחץ הזמנים בהקשר של הערעור ולא נידרש להגיש בקשות לגבי מועמדים שנפסלו. אני לא חושב שהיה קשב ציבורי וקשב של המועמדים לקבלת האישור. אני יכול להגיד לכם שבסוף השבוע אני קיבלתי הודעות ממועמדים שקיבלו את זה בתחילת השבוע כי הם לא ראו את זה אפילו. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> בסדר, זה לא מעלה ולא מוריד, מה הבעיה עם זה? << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> אוקיי, אני מציע הצעה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> תומר, יש עם זה בעיה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה מה שאנחנו הצענו. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> משרד הפנים, יש בעיה עם זה? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> מה, לפתוח מחדש את כל הדברים? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> זה לא פותח מחדש, זה לקבוע שמה-9 ולא מה-7. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לפתוח מה-9 זה אומר שיש עכשיו זמן של עוד חודשיים-שלושה שאפשר להגיש עתירות גם נגד מועמדים שאושרו, גם נגד מועמדים שנפסלו, בלי שום מגבלה. זה יוצר עוד לכל המועמדים פרק זמן ארוך של סימן שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לכם את נטיית ליבי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> תומר הציע שתי אפשרויות יותר מרוככות, אבל ההצעה כאן של לפתוח לחלוטין זה אומר פרק זמן מאוד ארוך שכולם בסימן שאלה, כל מי שנפסל וכל מי שמאושר יודע שאפשר עוד להגיש עליו עתירה ואפשר לדון וכל הרשימות פתוחות. אני חושב שזה מצב לא נכון. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל אי אפשר להגיש עוד מועמדים. במקרה הכי טוב על פגם אפשר להסיר, אבל אי אפשר להוסיף. ממילא גם אם תמצא עכשיו פגם, גם אם עבר המועד אתה יכול לעשות את זה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> זה משאיר את כולם באוויר, בגלל זה הוצעו כאן שתי הצעות מצומצמות יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו שתי הצעות שהוצעו על ידי הייעוץ המשפטי, אנחנו צריכים לבחור ביניהן. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> מבחינת שתי ההצעות, לפי הבירור שאני עשיתי גם מבחינת הנהלת בתי המשפט וגם התייעצות פנימית שעשיתי אצלנו במשרד ההעדפה היא בצורה ברורה לאפשרות של חלון זמן שמאפשר לכולם מבלי הדרישה להארכת מועד, כי זה עלול להביא למצב של סרבול ויותר דיון בעצם הזכאות מאשר בדבר עצמו, וגם מבחינה זו שבכל זאת היה מצב כאוטי במדינה ולכן נכון לא לבוא חשבון עם אנשים ספציפיים אלא לאפשר את הפתיחה הזאת באופן כללי לזמן - - - זאת העמדה שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני אומר סתם, כהנחיה, אתה אמרת, רון, שגם בימים כתיקונם אם יש ערעור או בקשה על תהליך פגום או משהו כזה, פה צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שבאמת נפלו בין הכיסאות עקב צוק העיתים הזה כמה, למרות שאתם לא יודעים על זה כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש להניח שלא מעטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש להם נתונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אלה שנקראו למילואים ב-7 לחודש והם עד היום בשירות מילואים אז הם אפילו לא ראו את ההודעה, יש להניח. הם לא יודעים באמת. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> עם מקרים חריגים אפשר להתמודד. התנהלו כמה עשרות עתירות ביניים, בערך 70-60 עתירות, כך שגם לפתוח מחדש את הכול - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמה היו ב-2018, כמות העתירות? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> 80. אז יש פחות, אבל לא בצורה דרמטית, וגם אני חושב שאולי חלק בעקבות התיקון שנעשה כאן לקראת הבחירות שהסדיר קצת את עניין הליקויים, ולכן צריך לחשוב על המשמעויות של המסלולים השונים, גם מבחינת מי שכבר הגיש ומי שעוד לא הגיש. זו סוגיה שצריך לחשוב עליה. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> ברשותך, יש לי מספר נקודות קטנות. הדבר השני, פנקס הבוחרים. כן דיברתם עליו, אני רוצה בשתי מילים להגיד איפה הבעיה בלא לפתוח את פנקס הבוחרים. פעם אחת הבעיה היא שיש לנו סיכון לגבי מעל 1,300 איש נכון לעכשיו שכרגע נמצאים בפנקס הבוחרים ואינם בין החיים. המשמעות זה שיש כאן חשש לזיופים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פתרון לזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו שוקלים פתרון לעניין הזה בדומה להסדר שנהוג בבחירות הכלליות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הפנים יצטרך להציג לנו פתרון בעניין הזה. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> האם בנספח רק ייגרעו אנשים או שגם יתווספו מאות ואלפי בעלי זכות בחירה בני 17? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק ייגרעו. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> לו תישמע עצתי, לאפשר לאנשים לבחור כי עדיין זכות הבחירה היא זכות יסוד, ואנחנו לא מאפשרים לאנשים אפילו שדחינו את המועד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו, העלו את זה כאן, הנושא מוצה. לא מוצה עד הסוף, נקבל את ההחלטות שלנו. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> החלפת מועמדים שנפגעו. יש במסגרת הוראות החוק התייחסות אך ורק למועמדים לרשות שנפטרו, אין התייחסות למועמדים ברשימות ואין התייחסות לפגיעה שהיא לא פתירה. אני מציע לפתוח את האפשרות בבקשה של מועמד מטעם עצמו שאם הוא מבקש להיגרע כן אפשרות להחליף אותו, במקרה כזה גם להחזיר את הערבונות. אתם דיברתם על החזרת הערבונות מקודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרדי הממשלה, רשמתם את זה? כי אני רוצה התייחסות לזה אחר כך בהמשך הדיונים. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> דיברתם על הנושא של עובדי ציבור שיצאו לחל"ת, עובדי מדינה ועובדי ציבור שהתפטרו. אני חושב שמנגנון השיפוי הוא מנגנון מאוד נכון לגבי העובדים שהתפטרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הפוך, המנגנון שהוצע הוא לגבי עובדים בחל"ת, לא מוצע מנגנון שיפוי לעובדים שהתפטרו. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> אז אני אחדד. אני חושב שצריך גם לבחון אפשרות לגבי עובדים שהתפטרו, אני מכיר לפחות חמישה מועמדים כאלה שהתפטרו ועכשיו יש להם עוד שלושה חודשים שהם צריכים לממן את עצמם. כמו שנציגי מבקר המדינה בחדר יודעים, המועמד לא יכול לשלם לעצמו מכספי הקמפיין אז הוא מובטל כרגע. לגבי מימון, דיברתם, אני אנסה לגעת רק בנקודות. הסוגיה של מגבלת הוצאות, זה לא יפגע במדינה להגדיל את מגבלת ההוצאות אם זה בסוף נופל על המועמדים עצמם. כן דיברתם גם על הגדלת יחידת המימון. הקלה על מקדמות, להקטין את הערבויות שנדרשות למקדמות ודיברתם על חזרת עירבון, זה בסוגיית המימון. והדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו, ברשותך, אדוני היושב ראש, זה יישובי העוטף, עוטף ישראל. אני חושב שעוד במסגרת החוק ולא להמתין, לא לעשות את זה בנפרד, לא להמתין לסמכות שר הפנים, אלא להגדיר יישובים שהם צמודי הגדר, אותן מועצות אזוריות שהבחירות בהן יידחו במסגרת החוק, יידחו לתקופה הרבה יותר ארוכה. אנחנו מדברים ברשויות האלה גם על ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין ז"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אעצור אותך, חברי. אני חושב שלבוא ולהגיד מראש שבאזור מסוים לא יהיו בחירות בכלל, ואתה לא יכול לנקוב גם מתי יהיה, לדעתי זה לא נכון לעשות את זה. כל דבר וכל יישוב לגופו. אני חושב שהחוק הקיים היום, סעיף 5 לחוק הבחירות, בדיוק מדבר על דברים כאלה. אז יכול להיות שבימים כתיקונם היו משתמשים בזה אולי לרשות אחת או שתיים ויכול להיות שיצטרכו לעשרה או 12 או 50, אני לא יודע. אני חושב שזה יותר נכון, זו גם פגיעה מורלית, הרי יש גם יישובים שפיזית יכולים אולי לחזור, ויש כאלה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שרוצים להראות שהם חוזרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה לוקח חבל ארץ מסוים וצובע אותו בזה, אני אומר לך שההרגשה, גם המורלית, היא בעייתית ולכן אני לא אוהב את זה. ברגע שיש לי את הכלי הזה, שהכלי הזה נותן שיקול דעת ויש לו מסננות איך זה צריך לעבוד ועם כללים וכו', ואני בטוח שבימים כאלה, כך בכל מקום הם יעברו את ההלם, יחזרו חלק, יגבשו לעצמם, ירצו יצטרפו, לא ירצו הם יחליטו. לא יחליטו בשבילם שאצלם לא יהיו בחירות. אני יכול להחליט החלטה כמדינה, כמערכת שצריכה לעשות את הבחירות, אני יודע להחליט מתי אני יכול לעשות ומתי לא, ספציפית לקבוע מי הולך לדיכאון ומי הולך לזה, אני לא אעשה את זה. זה ההבדל בין המקצוע שלך למקצוע שלי. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> למרות שכבודו היה ראש עיר אז הוא מכיר גם מכיוון אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> שתי נקודות אחרונות בהקשר הזה של העוטף. אחת, זכות הצבעה מרחוק, אני חושב שחייבת להיסגר כבר במסגרת התיקון הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לכתוב את החוק מחדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אנחנו דיברנו על זה שאנשים גם אם הם לא יהיו במקומותיהם, קודם כל אם לא יהיו בכלל אז לא יהיו בחירות, אבל גם אם עדיין יהיו כאלה שיגורו באופן זמני מחוץ לאזורים שלהם, מאותם אזורים אנחנו נצטרך למפות את זה, תהיה אפשרות לעשות הצבעה במעטפות כפולות ואנחנו נצטרך לתגבר את המערך הזה של הקלפיות המיוחדות. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> לא רק לתגבר, זה יצטרך להיות בתיקון החוק הזה כי כרגע למיטב הבנתי אין בחוק אפשרות כזאת בכלל להצביע מחוץ לרשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו בדיוק כוונתנו ובזה עסוק הצוות המקצועי שיעבוד גם על הניסוח בימים הקרובים. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> והדבר האחרון, דיברת על זה בעצמך, אדוני היושב ראש, לנושא של מקרים ייחודיים של אופיר ליבשטיין ותמר קדם זיכרונם לברכה שצריך לבדוק איך אפשר לשפות אותם בהוצאות שלהם, המשפחות שלהם לא צריכות לספוג את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה ונצטרך למצוא לזה פתרון. << אורח >> עדי סדינסקי: << אורח >> חשוב למצוא לעניין זה פתרון, המשפחות שלהם לא צריכות לשאת בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד משמעית. אני מודה לך. גומיד סלים, בבקשה. שלום לך, אדוני. תפקידך בכוח. << אורח >> סלים גומיד: << אורח >> אני רל"ש עיריית נצרת ויושב ראש ועד הבחירות בנצרת. קודם כל ערב טוב לכולם בתקווה שכל המלחמה הזאת תעבור וישכון שלום בתוכנו ואיך אומרים? עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. מה לעשות, אנחנו במלחמה, אבל יחד עם זאת חובה לדבר בנושא הבחירות. החבר'ה לפניי, ואני שותף לכל מה שאמרו, מאז שהתחיל הזום אני איתכם, אבל יש כמה סוגיות שאני רציתי להעלות, אני לא רוצה לקחת את זמנכם, הרבה חבר'ה העלו אותן אז אני לא אחזור על עצמי, אבל אני כעובד עירייה בעיר הכי גדולה בסקטור הערבי, 100,000 תושבים, ואני אישית באתי ויזמתי לצאת לחל"ת. עצם העובדה שאני עובד במשרת אמון ויצאתי מ-17 באוגוסט, מלאו לי חודשיים עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מתמודד? << אורח >> סלים גומיד: << אורח >> אני לא מתמודד, חלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז למה יצאת לחל"ת? << אורח >> סלים גומיד: << אורח >> אני במשרת אמון ואני יצאתי לבחירות לא כמועמד, כבן אדם ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לעזור לאחד המתמודדים. << אורח >> סלים גומיד: << אורח >> ודאי, עבודה בבחירות ולכן יזמתי אני ועוד חבר לצאת לחל"ת, כמו שהחוק אומר. נעתרתי לבקשת החוק. אני לא המשכתי בעבודתי ועבדתי בבחירות, אני יודע שזה נוגד לחוק ואני הייתי מוכן לספוג שבועיים עד הבחירות ויצאתי לחל"ת. עכשיו אני מבין שמי שיצא לחל"ת לא יכול לחזור כרגע, אני בלי הכנסה מזה חודשיים ואב למשפחה שאני המועיל היחיד שלה, האם אני צריך להיות מקורקע בבית? מה דיני, מה אני אמור לעשות עכשיו? איך אני יכול לנהל את חיי? מה עוד שתפקידי בעירייה הוא חשוב מאוד, אני עובד ועוגן חשוב ביותר לראש העיר וגם לתושבי העיר. מה עושים במקרה כזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מכובדי, קודם כל אני מעריך את ניקיון כפיים הציבורי שלך בעניין. אנחנו פשוט קצרים בזמן, אני רוצה לדעת מה אדוני מציע. יש כמה נקודות שרצית להציע, אז בבקשה להתמקד עליהן. << אורח >> סלים גומיד: << אורח >> האמת היא שהצעתי היא, האם ניתן לאותו אדם שיצא לחל"ת ומלאו לו חודשיים לחזור מיידית לעבודה, האם זה ניתן, ואם לא, אז זאת ההצעה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה לא מחויב אז ודאי שאתה יכול לחזור. אתה לא מחויב, אתה תחזור ותפסיק לעשות דברים שאתה חושב שאולי הם עומדים בסתירה עם מה שחשבת קודם. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא יצטרך לצאת לתקופה נוספת של עוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא יצטרך כי הוא לא חייב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא לא מתמודד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא עשה מעשה אזרחי שהוא אמר, מאחר שאני בתפקיד אמון – יפה, אבל מבחינה חוקית אין לך בעיה. אם אני טועה, יש פה כמה עורכי דין, תקפצו עליי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אני לא בטוח שזה תואם את הוראות הדין בכלל לצאת לחל"ת כדי לעשות תעמולה עבור אדם אחר, זה נראה לי כאן עניין מאוד פרטני שהוא בטח לא עניין ל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מכובדי, תתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות שלכם. עוד פעם, אחד שלא מחויב, כמו אדם רגיל שיוצא לחל"ת הוא יכול לחזור מחל"ת. << אורח >> סלים גומיד: << אורח >> הדבר השני, היה והוחלט על הזמן של עבודה בתעמולה וחזרה לעבודה, האם ניתן לצאת לחל"ת עוד פעם או לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעניין הזה, אנחנו ועדה, תוציא מכתב למשרד הפנים, לייעוץ המשפטי של הרשות המקומית, הוא ישאל את משרד הפנים ויקבל את התשובה. תודה רבה לך, שיהיה בהצלחה. << אורח >> סלים גומיד: << אורח >> עוד שאלה קטנה, כבודו. הרבה גופים שאנחנו יודעים במדינה שהוציאו הרבה כסף על תעמולה וכל הכסף הזה נשרף, מה דינו של גוף שיש לו שני שליש מתוך המועצה והוא לא חדש, זאת הקדנציה השלישית, איך הוא יממן את עצמו עכשיו לעוד תעמולה שתבוא עלינו בעתיד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו, הנושא הזה של הגדלת יחידת מימון נמצא על השולחן, אנחנו צריכים לבסס אותו על המציאות, לדעת להעריך אותה בצורה נכונה, כמובן בהסתכלות על המצב הכלכלי והמשאבים שהמדינה צריכה להשקיע היום בדברים אחרים. הנושא על השולחן, אנחנו נחכה לתשובות של האוצר ואנחנו ניתן לזה את המענה בחקיקה. תודה רבה לך. שלמה דולברג, מנכ"ל השלטון המקומי. אם לא, מירה סלומון. מבחינתי יכול גם שניכם וקיבלנו גם את המכתב באתר. << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום, שלמה, מה שלומך קודם כל? << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> תודה רבה. בימים אלה אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לך על הדיון וכמובן להודות לכל מי שהייתה לו סבלנות להישאר כל כך הרבה שעות ולהאזין לכל מה שנאמר וזה היה חשוב. אנחנו הוצאנו מכתב מסודר שגם פורסם באתר הוועדה כחומר לדיון כעמדה מאוד מפורטת. אני אדגיש רק את הנושאים העיקריים ברשותך ואגיד ככה, אין ויכוח ששלושת החודשים הבסיסיים בתקופה הראשונה נחוצים, אנחנו תומכים בהחלטת הממשלה, כמו רוב האנשים, שהתקופה הראשונה אכן צריכה להיות שלושה חודשים, דהיינו בחירות ב-30 בינואר 2024. אנחנו חושבים שבמידה שנגיע למצב שבו לא נוכל לקיים את הבחירות במועד הזה צריך לעשות פה מחשבה חדשה ודחייה לשנה מיום הבחירות המקורי, זאת אומרת עוד תשעה חודשים, אני אסביר תיכף למה, מ-30 בינואר אל 31 באוקטובר 2024. יש פה שלוש נקודות שצריך לקחת בחשבון. נקודה אחת, אנחנו אחרי מלחמה ואנחנו במהלך מלחמה מאוד קשה, יש לנו חצי מכמות החללים של מלחמת יום כיפור ביומיים ומלחמת יום כיפור הייתה בפועל 20 יום. אנחנו מחויבים וראש רשות מחויב לשקם את הרשות המקומית, את התשתיות העירוניות. השיקום הזה, בייחוד בקדנציה של ראש עיר חדש והנהלה חדשה, לא יוכל להיעשות בתקופה קצרה, לכן צריך לתת את הזמן הזה ולעשות כאן דחייה הרבה יותר משמעותית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל לפי מה שאתה אומר, שלמה, הייתם צריכים לבוא כמרכז שלטון מקומי ולהגיד: תקשיבו, אם יבואו ראשי עיר חדשים הם לא יתמודדו עם המאמץ הזה, עם העומס הזה, ולכן בוא נבטל כרגע את הבחירות ונקבע לעוד שנה עד שישוקם הכול, הוותיקים ישקמו והחדשים יבואו אחר כך. זה לא מסתדר עם השלושה חודשים שאתה כן חושב שזה נכון, אלא אם כן יש לכם ידיעות שבשלושה חודשים זה לא יסתדר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל במכתב שלהם הם כתבו שהם רוצים לדחות בשנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא אמר, אתה לא שמעת. הוא אמר או שלושה חודשים, ואם לא, שנה. << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> לא, אז אני אדייק. אני אומר גם את דעתו של יושב ראש המרכז, שלא יכול היה לבוא לצערו לדיון הזה. אנחנו מתיישרים מתוך כיבוד החלטת הממשלה וההמלצה של הממשלה על השלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין פה ענייני כבוד, עזוב. << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> אם היו שואלים אותנו מראש היינו מציעים את השנה הזאת מלכתחילה. אבל יש עוד כמה נימוקים שכדאי לקחת בחשבון. מעבר למה שאמרתי, שיקום תשתיות, מלחמה קשה, יש פה משפחות, אתם יודעים שמחלקות הרווחה עסוקות בזה, זה דבר אחד שצריך לקחת בחשבון. דבר שני, קחו עכשיו את ההקלטה של הדיון שלכם משעה 12:00 ועד עכשיו, שלושת רבעי מהדיון דיבר על איך מתאמים ועושים תיקונים טכניים כאלה להליך הדמוקרטי שכבר נעשה. תבדוק אותי, שלושת רבעי מהדיון דיבר על איך לתקן - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה גאוותנו. << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> - - להתאים את ההליך הדמוקרטי שכבר נעשה, בחירת מועמדים, כל התאריכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה פירוש שכבר נעשה? מה ציפית, שאני אעביר את החוק ככה? מתוך כבוד לממשלה שהביאה אותו בארבע שורות? אני עושה עכשיו פעולות מנע כדי שלא ייפלו דברים בין הכיסאות, שלא יהיו דברים שלא נכונים ואני מבטיח לך שכשהצעת החוק תצא מכאן, עוד יום, או יומיים או שלושה או ארבעה, היא תצא מטויבת, כשהכול מתואם ומסונכרן. ברור, מה שאתה אומר זה נכון, ודאי שהיה פה דיון, טוב מאוד שהיה פה דיון חמש שעות על זה. << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> נכון, אבל אם נגיע, חס וחלילה, למצב שלא נוכל לקיים את ה-30 בינואר ונצטרך תאריך נוסף נראה לי שעדיף שנדבר על תאריך בסיסי נוח וטוב ולא הארכה של עוד חודש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק רוצה לומר, מאחר שאני מכיר אותך, אני יודע שאתה גם מקצועי וגם הגון, אתה מדבר בשם מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון המקומי לא מונה כרגע את אותם אנשים שמתמודדים כי חלקם אנשים אלמונים שאתה לא הכרת ולא מכיר ולא המנגנון ולכן אני מנסה לעשות את האיזון בין שני הדברים, בין מה שאתה מייצג, ובצדק, לבין מה שאני מנסה להסתכל באופן רחב יותר כלפי אלה שמתמודדים לרשויות או לרשות עיר. לכן אנחנו הצענו, וכרגע ההצעה שלנו, אנחנו נבחן אותה כי נשמע גם את הביקורת ואני שומע גם מה שאתה אומר, אבל אני חושב שאם אנחנו הולכים על שלושה בהליך מאוד ברור עם זמן מאוד ברור קודם שאומר בעצם ש-45 יום לפני ה-30 בינואר, אם הממשלה החליטה להאריך את החודש הנוסף שנתנו, את הגרייס הזה, כבר כולם יודעים את זה הרבה קודם, זאת אומרת יש מספיק זמן עוד לא להיכנס אפילו לקמפיין בחירות, כי יודעים, ואז אם עברנו בסוף את המצב שלא הצלחנו, לא בשלושה חודשים, אני מתפלל שזה לא יקרה ככה, ולא בארבעה חודשים, אז כבר הגענו, שנה יכול להיות שזה כבר פיס אוף קייק, אני לא יודע. לכן אני אומר שאנחנו צריכים להסתכל על זה כשתי תקופות, בכותרת, תקופה אחת שהרמנו את הראש ויצאנו להליך דמוקרטי אחרי כל מה שקרה, ובתקופה הזאת אני אומר למה להיות דווקני על תאריך אחד, בוא ניתן עוד גרייס של חודש עם זמן מתאים קודם. אם זה לא יילך אז הלכנו לדבר היותר קשה, שזה בא ואומר דחייה של הרבה זמן כנראה למערכת הבחירות הזאת. << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> אני מבין, אני רק אומר שבפאזה השנייה כדאי לשקול את הדברים שדיברנו עליהם עכשיו, מה עוד שזה כבר נעשה בפועל במלחמה שהייתה פה, מלחמת לבנון הראשונה, זה בדיוק נעשה בשיטה הזאת. ולכן ההצעה שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם הייתה מערכת בחירות חדשה לגמרי, שם פתחו את הכול ופה אנחנו מנסים לדבר עדיין על אוקיי, אנחנו כרגע במצב זה, נוריד קצת את הראש, נגמור, ננצח ונרוץ חזרה לבוא עם בשורה, הנה, עם ישראל חזר, הוא הולך להצביע. אם חלילה נתבדה אז נעבור לחזון הפחות טוב. << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> אוקיי, אלה הדברים שרציתי להגיד ואני גם רוצה להודות לך כמובן על הדיון המאוד מעמיק ועל הסבלנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד נושאים שלדעתך היו צריכים? << אורח >> שלמה דולברג: << אורח >> במכתב שלי התייחסתי לעוד כמה דברים, אתם דיברתם על רובם ואני לא רוצה לחזור על הדברים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו עוד נקודות שלא העלינו? אולי הייעוץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו צריכים לקבל את עמדת רשות המיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה רוצה להשלים, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להתייחס לשאלה של יושב ראש הוועדה בהמשך לדברים שנאמרו על ידי מנכ"ל מש"מ. כאשר אנחנו מדברים על 30 ימים, שזה חלק נכבד, כפי שנאמר בדיון לפני כן, ממה שנקרא על ידי הפסיקה או בחוק תקופת בחירות עדיין אנחנו נמצאים במצב של איזון שבו אפשר לשמר את ההקפאה של רשימת מועמדים, רשימת בוחרים, הדברים הם עדיין איכשהו מאוזנים גם אם על הצד החמור. הרי בעבר הקפאה כזו נעשתה לחודשיים, לא לשלושה חודשים. כאשר אנחנו מדברים על חודש נוסף, שזה כבר 120 ימים מתוך 150 הימים שבלאו הכי הם מהווים מחזור של בחירות האיזון הזה הוא איזון יותר נוקשה, יותר נכון להבין שצריך להיערך למסלול של בחירות מחדש, כמו שאמר המנכ"ל שלנו, כמו שנעשה במלחמת לבנון הראשונה, מחדש. אנחנו לא מקלים ראש, לא בתפיסה של המועמדים ולא ברצון שלהם להביא את המועמדות שלהם, אנחנו לא מקלים ראש גם במצב המאוד חמור שהמדינה נקלעה אליו ובאיזון בין הדברים אם אנחנו לא נמצאים על רף של שלושה חודשים אז כבר באמת נכון יהיה, כפי שאמר גם יושב ראש הוועדה, לתת לדור הישן לשמר ולסדר ולהכין את המערכת מחדש למערכת בחירות חדשה. רק רציתי להשלים את הדברים שנאמרו על ידי המנכ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. הרבה פעמים את משכנעת אותי, הפעם קצת פחות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא תמיד מצליח. תודה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הפעם אני השתכנעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצלחת אחד לשכנע. תודה, מירה. איתן, אתה רוצה לומר משהו? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נתכנס כרגע לנקודות שכבר עברנו, נקודות שצריך להעלות אותן שעוד לא עברנו עליהן באופן מלא כדי שנתחיל להכין את הישיבה הבאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה שנסכם את הנקודות שעלו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נתחיל ונראה מה חסר, כל אחד שיגיד מה הוא חושב שחסר בנקודות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הנושא הראשון זה עניין של מועד הבחירות, האם הולכים לכיוון של שלושה חודשים ומועד אחד, או הולכים לכיוון של אפשרות הארכה בחודש נוסף. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> היו פה למעשה שלוש הצעות. אולי לא כולן התקבלו, אבל היו שלוש הצעות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היו גם יותר, יש כאלה שהציעו לדחות מראש לתקופה ארוכה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה עלה הרבה, הייתה הצעה שעלתה לדחות מראש לתקופה ארוכה יותר ולפתוח את כל המערכת מחדש. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הצעות של חבר הכנסת אלקין ושל חבר הכנסת רביבו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו שלוש הצעות. היושב ראש מה שנקרא, הצעה שנייה היא שלושה וזהו, הצעת הממשלה, הצעה שלישית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לקבוע מועד או שקשור למועד תום המלחמה או ל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקשור את זה למועד תום המלחמה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> שזה כאילו בחירות חדשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואז זה בחירות חדשות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עניינים של מימון, גם עניינים של מקדמות, לאפשר לקבל מקדמות ללא ערבות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שמענו על העניין הזה של הערבויות את עמדת משרד מבקר המדינה. עמדת משרד מבקר המדינה לגבי הנושא של ויתור או הפחתה של הערבויות של מועמדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על שני סוגי הערבויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הערבות הראשונה לא קשורה אליהם, ערבות הרשימות לא קשורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז על עירבון מי צריך לתת לי תשובה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> משרד הפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הפנים, הנושא של עירבון, אתם מגובשים עם דעה בעניין או שאתה רוצה להשאיר את זה להמשך? זה מה שהעלה מרציאנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שנקרא ערבות רשימה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני היושב ראש, יש ערבות אחת של עצם זה שאתה רוצה להתמודד והערבות השנייה זה למקדמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נדבר על שני סוגי ערבות על רשימה, אולי גם על רשימה וגם על מועמד לראשות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אז זה כאילו שלוש. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> כל רשימה חדשה, לא סיעה יוצאת ולא סיעה של הכנסת אלא רשימה חדשה צריכה להגיש גם תומכים וגם עירבון, העירבון נע בין 5,000 ברשות קטנה עד 28,000 שקל ברשויות הכי גדולות. זה דיפרנציאלי לפי גודל הרשות כך שאלה לא סכומים מאוד גדולים ומשמעותיים. זה כן חל על רשימות חדשות כדי להראות באמת שהרשימה, בגלל שהיא לא זכתה במנדטים בבחירות הקודמות, בגלל שהיא באמת חדשה לגמרי, היא גם לא סיעה מקומית של המועצה היוצאת, להראות שהיא סיעה רצינית ושיש לה משמעות להתמודד. ברגע שהיא מקבלת לפחות חצי מנדט היא מקבלת את העירבון בחזרה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> העירבון הזה הוא צ'ק בנקאי, נכון? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אם היא לא אושרה בכלל מחלטים 20%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא שואל אם זה כסף מזומן, זה ערבות בנקאית. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא, זה צ'ק שכבר מופקד בחשבון של המדינה והוא חוזר למועמד אחרי הבחירות. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> אם הוא הגיש את הרשימה הוא מספיק רציני, לא? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> זה רק למי שמגיש רשימה, מי שלא מגיש רשימה לא צריך לתת עירבון. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> לא, אבל יכול להיות שבסוף בסוף, הגעת לקו הסיום, נכון? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> החוק עושה את ההבחנה, מי שבכלל לא אושר מחלטים לו 20% מהעירבון. ומי ש – אחר כך זה הולך לפי התקופה, הוא צריך בסך הכול לקבל חצי מנדט והוא מקבל את העירבון. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אנחנו עכשיו עוד לא בתוצאות, אנחנו באים לראות איך מוצאים פתרונות. כל השאלה היא, זה מה שהוועדה שואלת, האם יש למשרד הפנים עמדה ביחס להחזרת הערבות או הפחתת הערבות בתקופה הזאת. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אלה ערבויות שכבר ניתנו וזה חלק מהתנאי הבסיסי. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אנחנו מבינים שזה ניתן, אדוני, אנחנו משנים את החוק עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משהו פה לא ברור לי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> זה כבר כספים שהופקדו, זה חלק מהתנאי הבסיסי להגיש עירבון. החוק אומר שמי שלא הפקיד עירבון רואים את הרשימה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה דמי רצינות מה שנקרא, שלא יציפו את המערכת בבקשות. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> אבל מי שרשימתו אושרה הוא כבר רציני, למה להחזיק לו את הכסף הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כי הוא רוצה לקנוס אותו אחר כך אם יתברר שהוא לא היה רציני. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> סבבה, ואם מישהו בעקבות המלחמה לא היה רציני? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק שנייה, תנו ליועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההצעה שהייתה, להחזיר את הערבונות שהופקדו, זה בעצם כסף מזומן שנמשך על ידי המדינה ונמצא בחשבונה של המדינה, ולהורות לרשימות שיפקידו אותו מחדש נאמר עשרה ימים לפני הבחירות. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא עשרה ימים, זה צריך להיות 40 ימים לפני הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל הוא לא מגיש עוד פעם. חברים, הרי מה קרה עכשיו? אתה עכשיו מכפיל את הזמן, זה כסף חי שיושב היום ותצרף לזה את כל הבעיות האחרות שיש לו כרגע ויכול להיות שהוא לא עובד כרגע מעוד סיבות ויכול להיות שגם יש לו עוד – הוא כבר הראה את הרצינות, זאת אומרת כל זה הוא מחסום בשביל להראות רצינות, הוא הראה רצינות, שם את הכסף. מה אנחנו באים ואומרים עכשיו? תמצאו פתרון בשביל להחזיר לו כרגע, כי אנחנו מאריכים את התקופה עכשיו לשלושה או ארבעה חודשים ונקבע שנגיד 30 יום, 20 יום לפני - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא 40, לא צריך 40. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם לא הוא יכול להיפסל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא נפסל. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אבל הרשימה שנפסלת או רשימה שמתפטרת לפני הזמן מחלטים לה את העירבון. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> 20%. << אורח >> ירון סבאן: << אורח >> בסדר, זה בעולם הישן, אנחנו בעולם חדש, אחי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לפני האישור זה 20% ואחרי האישור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, רון - - - << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> רשימה כזאת צריך לחלט לה. אם עכשיו אנחנו מחזירים זה כבר - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אז לא יחלטו, אז המדינה הפסידה כסף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא לא מפסידה כלום אגב. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> המדינה לא מפסידה כלום, מחלטים את זה לטובת הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רון, דקה. מהניסיון שלי גם כאן וגם איתכם, אני מבקש, תדונו בעניין הזה כי יש פה עניין מאוד נכון. הוכפל הזמן, תצרף את כל הבעיות האחרות שיש למועמד עצמאי עם כל הדברים האלה, תצרף את הכול זה מאות אלפי שקלים מכל הכיוונים. הרי האקט הזה של האזהרה, לשים את הכסף זה להראות את הרצינות, הרי אדם לא היה שם אם היה לו אחוזים ממש ברורים שהוא לא עובר, זה הוא כבר עשה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> גם בדרך כלל זה לאנשים עצמאיים, הרי מפלגות לא צריכות את זה, אז אנשים חדשים בתוך האירוע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, בוא נעצור את הדיון של העניין הזה, תשבו, תגבשו, נהיה בקשר ונראה איך להביא את זה לידי פתרון, אבל צריך פתרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנדע על מה אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על ערבות למי שרוצה לקבל מקדמה מהמימון. זה לא חובה, רק מועמד שרוצה יכול לקבל מקדמה. התנאי לגבי מועמדים חדשים בלבד, לא לגבי מפלגות, הוא - - - << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא, גם לגבי סיעות יוצאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אומר, מועמדים חדשים וסיעות שלא קשורות לסיעות הכנסת צריכים להפקיד ערבות בנקאית של 110% מהסכום שהם מקבלים. אנחנו רוצים לשמוע את עמדת מבקר המדינה, הבקשה פה או להפקיד את הערבות או לבטל אותה. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> קודם כל נושא של מקדמות והביטחונות כנגדן זה גם נושא שנקבע על ידי משרד הפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל היועץ המשפטי רוצה לשמוע את עמדתכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי אנחנו יודעים שהמבקרים לדורותיהם התבטאו לגבי הנושא. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> המבקרים לדורותיהם התבטאו לגבי ביטחונות לגבי כל מיני סוגים, גם בבחירות לכנסת והלוואות, אבל בוא נגיד שלתת מקדמות לכל מי שמצהיר שבכוונתו להתמודד בבחירות מבלי שלמדינה יש ביטחון שהכסף חוזר במידה והוא לא זכאי למימון, אני חושבת, והמבקר גם הביע את זה בדוחות, שזה בעייתי. האם צריך ערבות בנקאית של 110%? זה כבר שיקול אחר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מה דעתך ביחס לזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רוצים לגבש את העמדה שלכם? אני לא רוצה לאלץ אתכם להוציא עכשיו משפטים ש - - - << אורח >> חנה רותם: << אורח >> לא, שוב, אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הבנתי את העיקרון, את באה ואומרת שמדינה לא יכולה לתת כסף בלי שיש לה משהו בזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק להשלים, מבקרים לדורותיהם כתבו, לפחות למיטב זיכרוני, הם ביקרו את הנקודה שהדרישה לערבות בנקאית בגובה של 110% יוצרת מצב שהמרבית המכרעת של המועמדים נמנעים מלבקש את המקדמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו תוסיפי את דורותיהם ובואי נעבור לדור שלנו, שאנחנו נמצאים גם במצב של מלחמה, תיכף נשמע את עמדת האוצר, אבל אני חושב שצריך למצוא פה איזה שהוא מנגנון, או נמוך באופן משמעותי בעניין הזה של הערבות, ודאי לא 110%, ודאי לא קרוב לזה, או מנגנון אחר של ערבות מדינה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> יש פה שני טאקטים, אדוני היושב ראש, יש את החלק של להחזיר להם כרגע ולדרוש את זה מהם אחר כך וגם את העלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. לעשות עצירה של עכשיו, אפשרות לחידוש והחידוש יהיה בתנאים הרבה יותר טובים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> כן, בדיוק. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה, גם כי יש לזה משמעויות תקציביות, בטח תשמח לשמוע שאני מסכימה שצריך לבחון איזה שהוא מנגנון קצת מוקל לאור המלחמה, אבל אני כן רוצה לציין שהיות שמדובר בתקציב המדינה אז אנחנו כן צריכים לשמר איזה שהוא מנגנון שמייצר בכל זאת תמריץ להחזיר ובכל זאת איזה שהוא בטוחה לתקציב המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, שיעורי בית שלכם ושלנו. משרד הפנים, זה שיעורי בית גם שלכם. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל יש לכם עמדה לגבי החזרה עכשיו? או שיחזירו את ה-100,000 שקל וידרשו את זה מהם 20 יום לפני הבחירות. זה כסף מזומן שלהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא אנחנו מדברים על ערבות מימון עכשיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש בטוחה עכשיו שזה יחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל אם הוא קיבל את המקדמה? אתה רוצה להחזיר לו עכשיו את העירבון? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> חברים, יש אנשים שהוציאו, היה פה עכשיו יורם מרציאנו שדיבר על זה, גם צלנר דיבר על זה, הם הוציאו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא דיבר על ערבות רשימה, לא על ערבות מימון. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> העירבון זה 28,000 שקלים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על זה הוא מדבר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מרציאנו דיבר על 100,000 שקל, מה קרה לכם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב מרציאנו, לא משנה. גינזבורג, מה זה משנה? מה שאתה אומר בעצם, אני אומר דבר כזה, שאם הם יביאו מנגנון יותר רך כמובן שנתאים את זה תוך כדי תנועה מיידית. זאת אומרת אם יגידו שעל אותה מקדמה שהוא לקח ושהוא שילם 110%, ברגע שבחוק נשנה את מה שצריך לשנות אז הוא יקבל מיד את ההחזר, את החלק היחסי מהמנגנון שייווצר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> כן ולא, מכיוון שהשאלה היא, נניח אתה תגבה ממנו שוב או תפחית לו בשיעור מסוים לקראת הבחירות, הם מבקשים עכשיו: שחררו לנו את הכסף הזה. זה מה שהם מבקשים. עד שנדע מתי הבחירות או תקופה לפני הבחירות תשחררו את הכסף. העצמאים פה, וזה תמיד עצמאים, אומרים שהם שמו ערבות של 110%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל הוא כבר קיבל מקדמה. אם היית בא ואומר לי: תקשיב, הם יחזירו את הכסף ותחזיר להם את הערבות, אוקיי, אחד לאחד. אבל לא זה מה שאנחנו אומרים, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להפחית משמעותית את הדבר הזה, להשאיר משהו בידי המדינה כי גם בזמן מלחמה אנחנו לא רוצים שתהיה הפקרות, וזה ברגע שיוחלט יתבצע מיידית. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד נושאים? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הנושא הבא זה גובה יחידת המימון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנסו לכוון לכיוון הכספי כרגע כי אני רוצה לשחרר את נציגת האוצר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גובה יחידת המימון, זה גם משפיע כמובן על תקרת ההוצאות וגם על גובה המקדמות, כביכול שנקבע שכשיחידת המימון גדולה יותר אז גם המקדמות שמגיעות לכולם, גם למפלגות, הן יתעדכנו בהתאם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כאשר המנעד שעלה בוועדה הוא בין תוספת של 20%, שאחד הדוברים דיבר עליו, לתוספת של עד 50%, שדיברו אחרים והיושב ראש אמר שתוספת של 100% היא לא – << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> רביבו הציע 100%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הציעו במכתבים ובפקסים ובמיילים ואני לא קובע, אנחנו נבסס את הדבר הזה. שוב, אני אומר עוד פעם, שזה יהיה בהסכמה של כולם, עם היגיון. אין פה אנשים טובים, אנשים רעים, אלה שיושבים בצד הזה של השולחן מהממשלה הם לא אנשים רעים ואנחנו לא יותר טובים מהם. צריך לבסס את זה באמת על דברים. הציעו פה מכמה מפלגות שהם יעשו, שוב, על סמך דברים, שכבר עברו דוחות מבקר המדינה, לעשות את הזה. יהיו כמה רעיונות בעניין הזה, נגיע בסוף למשהו. משהו צריך להיות פה ויהיה, איך, מה, כמה, ימים קרובים מאוד יגידו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני יכולה להציע הצעה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תציעי קודם, אני אגיד לך אחר כך אם כן או לא. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אוקיי, אני מציעה, בסימן שאלה. בגלל שאנחנו מדברים על כל מיני מנגנונים שצריכים להיקבע בהמשך ברור לנו שנצטרך לבצע פה איזה שהוא סיוע, אבל אתה מציין איזה שהיא בדיקה. אולי נייצר תיקון חקיקה שמפנה לתקנות או לאיזה שהיא חקיקת משנה שתקבע את הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבי לי, מה שלא נעשה עכשיו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מסרבל. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא, תקנות תוך – תקבע בחוק כמה זמן שאתה צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמת סימן שאלה, תהפכי את זה לסימן קריאה הפוך. גם אם זה ניתן וגם אם זה לא ניתן, יש פה ודאות של אנשים, טל, וגם הכול וגם הזקן הלבן שלי, האמיני לי, מה שנעשה בזריזות, לא בפזיזות, ייעשה, מה שלא נעשה בזריזות לא ייעשה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אז אני אשמח לקבל את החומרים שהוועדה מקבלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. מנהלת הוועדה, כל חומר שנקבל, שיטת חישוב מהמפלגות או מה, להעביר אליהם. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הנושא הבא זה הנושא של האנשים שיצאו לחופשות ללא תשלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נציג הביטוח הלאומי עדיין כאן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לשמוע את דולברג, כי הם יצטרכו לשלם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וגם נציגת השלטון המקומי. אני עוד פעם אעלה את הסוגיה, הסוגיה היא הנושא של החל"תים שמחויבים על פי חוק, יש הסכמה סביב השולחן שצריך למצוא מנגנון שיפוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פיצוי, לא שיפוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פיצוי או שיפוי, או איך שנקרא לזה. פיצוי. השאלה בסוף על מי זה נוחת ומה המנגנון כמובן. מנגנון אנחנו מקווים שאנחנו נמצא, יש לנו מקומות להעתיק מהם מהקורונה או אפילו להעתיק ממה שיהיה עכשיו לגבי החלטות על המשק. יש פה כמה אפשרויות, אפשרות אחת, המדינה, להלן המדינה באופן כללי, משרד האוצר. יש אפשרות שנייה, תיכף נשמע את עמדת הביטוח הלאומי בעניין הזה. שוב, זה כמו דמי אבטלה שהיו בתקופת הקורונה. יש דבר נוסף, שוב אני אומר, גם בכובעי בעבר ברשות מקומית, אני חושב שאם מדובר במשרדי ממשלה וברשויות מקומיות או בגופים ממשלתיים מתוקצבים בצורה כזו או אחרת, ומאחר שהעובדים שיצאו לחל"ת של שלושה חודשים בוודאי לא היו צריכים, אלא במקרים בודדים, להביא ממלא מקום, אלא אם כן כן אז זה סיפור אחר, אז יכול להיות שזה יהיה על הרשויות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> על המעסיק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להלן המעסיק, או המדינה, או הרשויות המקומיות או חברות עירוניות או תאגידים וכו'. אז המדינה שמעה ואמרה לנו נציגת האוצר מקודם שידברו על מנגנון והם כבר יעשו את התכלול מול כולם. שתיים, הביטוח הלאומי, את עמדתך אם אפשר לשמוע. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני חושב שעוד מוקדם להגיד. אני בא גם מדיון קודם ששם הייתה בעיה אפילו אקוטית יותר, שכל העובדים שיצאו כרגע לחל"ת עוד לא יודעים מה מצבם כרגע. המנגנון עוד לא גובש בינינו לבין משרד האוצר. צריך לומר גם שהמנגנון הקודם של חל"ת, היו בו אי אילו חורים, לא בטוח שצריך להעתיק אותו לפה, אנחנו נשב ביחד עם משרד האוצר ונגבש מנגנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. מרכז שלטון מקומי, מירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם אנחנו נצטרך לחזור עם תשובות. אני מזכירה לאדוני שאנחנו במצוקה תקציבית בזמן האחרון בגלל הוצאות שלא לקחנו בחשבון כתוצאה מהמלחמה, יש לנו המון עובדים שכרגע אנחנו מנסים באופן כללי להבין את ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, אני רק רוצה לומר לך שאני מהבוקר, אתמול בוועדה ביקשתי מהחשב הכללי תשובה בערב לגבי הנושא הזה של העברת כספים לרשויות על חשבון מה שמגיע להם, כולל מענקים, כולל דברים אחרים, לא קיבלתי תשובה בערב והתקשרתי בבוקר. אתם מכירים אותי, נכון? נודניק. התקשרתי בבוקר וקיבלתי תשובה שהנושא נמצא כרגע – ביקש מהם החשב הכללי כמה טבלאות מכל מיני סוגים. התקשרתי לחשב הכללי, הוא אמר לי שהוא על זה עכשיו, הוא נתן לי את מילתו שהיום הם יקבלו את ההחלטה ואנחנו יושבים על זה מכל הכיוונים. אני יודע שהרשויות עכשיו – אבל בסופו של יום יש פה היגיון, כי אם תבואי ותגידי רשות שהיו צריכים למלא את המקום של אותו אחד, כשהיה עוד שקט, לא בזמן המלחמה, זה משהו אחד, אבל אוקיי, תגבשו את החלטתם ונחכה בסבלנות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קודם כל תודה לאדוני על ההשתדלויות ובאמת ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וההתעקשויות, כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> וההתייחסות המאוד רצינית לדיון שהתקיים אתמול, אנחנו בהחלט נעשה את זה. ההיגיון המסדר של פיזור הסיכונים שהוצע הוא ברור, אנחנו נבדוק ונחזור עם תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני באמת חושב, אמיתי, שהרשויות המקומיות יכולות לשאת את החודשיים-שלושה האלה, תשלום של כמה עובדים. אגב, זה מקרים בודדים בכל רשות מקומיות, ככל שיש, אין בכל הרשויות המקומיות. וגם משרד האוצר וגם משרד החינוך וגם כב"ה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אפילו אהיה יותר הוגן קצת, לא יודע אם זה אפשרי מבחינת חוקי עבודה, אבל אם נקבע בכל הדברים האחרים שזה יהיה 70%, אז גם זה יהיה 70%. בואו נלך עם איזה שהוא קו אחיד. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אגב, הייתי גם מצפה ממשרד הפנים שעד הישיבה הבאה תגיד לנו כמה יצאו לחל"ת, זה כתוב לכל מנהל בחירות. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> נשאלתי קודם על כתבי ההסכמה והסברתי אני חושב בצורה ברורה. אם צריך עוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם תוכלו להביא אנחנו נשמח. מה עוד נשאר לנו? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות. חוק שתיקנו אותו לאחרונה בהוראת שעה לבחירות הקרובות שהוא קובע הסדרי מיסוי מיוחדים לעובדים שמועסקים רק בתקופת הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם הגבלה של תקרת סכום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תקרת סכום ושיעור מס אחיד וקבוע לכל העובדים האלה, והשאלה האם לעשות שתי תקופות או לעשות תקופה אחת רצופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ההצעות שהיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היו שתי הצעות. הצעה אחת הייתה לקבוע שתי תקופות, התקופה הקודמת, כפי שהייתה לפי מועד הבחירות הקיים, ותקופה שנייה לפי מועד הבחירות החדש, שתי תקופות של 60 יום כאשר יש פער ביניהן ואז להכפיל את סכום התקרה ל-36,000 שקלים. ההצעה השנייה הייתה לקבוע תקופה רצופה לכל פרק הזמן שמהמועד הקודם ועד לאחר הבחירות החדשות ולהגדיל את הסכום ל-45,000 שקלים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה סכום התקרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה עושה את זה תקופה אחת אז הנגזרת שלה היא 45? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו הייתה ההצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, יכול להיות שאתה עושה אותה תקופה אחת ונשארת 36. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם זה אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 45 הגיע מאיזה שהוא כיוון - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> החישוב הוא כרגע שזה בערך 10,000 לחודש כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא משהו שקבוע בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נבקש את עמדת הממשלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהחלט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשות המיסים, בבקשה. אפרת, בבקשה. << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> בהתייחס להצעות שהעלה היועץ המשפטי הנטייה שלנו הייתה ללכת לתקופה שהיא בהלימה כמה שיותר לתקופת הבחירות, דהיינו עם איזה שהיא עצירה באמצע של הקפאה של התקופה שנקראת תקופת הבחירות, אבל כיוון שאנחנו חושבים שזה יהיה אולי יותר קשה מבחינת כל ההתנהלות התפעולית שסביב זה אז אנחנו נסכים לתקופה שהיא רציפה שהיא באמת מאוד ארוכה, היא למעשה יוצאת כחמישה חודשים מבחינת תקופת הבחירות, כדי להקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> מדובר בחודש עצירה באמצע אז אנחנו נסתדר עם זה, אבל אנחנו נבקש שמבחינת הסכומים, כיוון שהם גדלים באופן משמעותי אז לכל היותר שהתקרה תגדל, למעשה פי שניים ממה שקיים היום, שזה יהיה 36,000 שקלים. זאת העמדה שלנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש בה היגיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני יכול לשחרר את האוצר? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הייתה עוד שאלה כספית, דיברו פה, זה לא עמדה שלי, אני רק מזכיר שהיו פה הצעות להעלות את עלות התרומות, היו פה מועמדים שביקשו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מופיע ברשימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא משרד האוצר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל זה חלק מהכסף, ביקשת דברים כספיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה יכולה להיות מחלוקת בין האוצר לבין משרד המשפטים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> ומבקר המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני העליתי את זה גם בשיחות שהיו לנו וזה עלה היום גם על ידי מישהו מהחברים, אני לא זוכר, אבל אני חושב שכשנראה את מנעד הסיוע אז נראה אולי צריך גם לגעת בעניין הזה באופן חד פעמי. אף אחד לא מת לעשות את זה, זה לא פופולרי ולא נכון ואולי קצת מסוכן, למרות שאני חושב שלא, אם מדובר בתקופה חד פעמית וכו'. אני מבקש ממשרד המשפטים, לא יודע מי – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדרך כלל זה גם – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבקר המדינה. בכל מקרה, אתם מדברים גם ביניכם, נכון? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> כן. << אורח >> חנה רותם: << אורח >> מדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תנסו להגיע מגובשים לסיבוב הבא שלנו בעניין הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הייתה נקודה לגבי טיפול במועמדים שלצערנו נרצחו במהלך המלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה אני אומר עוד פעם, אני לא רוצה לפתח את זה, אני יכול לעשות מזה שעה וישדרו אותי בכל הערוצים, אני לא שם, באופי שלי אני לא הטיפוס הזה, חייבים למצוא פתרון לאחד, שניים או שלושה האלה שקיימים. איך? אני לא רוצה לדבר על זה כאן, נחשוב ונדבר. אני אומר לכם, מבחינתי אני לא אתן לזה לברוח לנו מהרדאר, אני מצפה מכם, כי אני לא יותר נחמד ממכם ולא יותר טוב ממכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נקודה שעלתה על ידי מועמדת לגבי שינוי שיטת החישוב של המימון לגבי מועמדים במועצות האזוריות. אמרנו שזה משהו שקשור לשיטת המימון עצמה, אני לא יודע אם הוועדה רוצה לטפל בזה או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשתי ממשרד הפנים שיחשבו על זה עוד פעם למרות שאני מבין שזה נוגע ממש ביסודות של העניין. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> בסוף כל גבול שנקבע מישהו אחד יהיה מעליו ומישהו אחד יהיה מתחתיו. גם לרשימות, דווקא למועמדים, בגלל שיש פחות מועמדים בבחירות, קל יותר להעריך. ברשימות עם מנדטים הרבה יותר קשה דווקא לנחש בדיוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה בא ואומר שב ואל תעשה עדיף כי מה שתעשה זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נקודה שעלתה לגבי הקושי בתזרים המזומנים והמועדים שהמועמדים והרשימות התחייבו אליהם. עלתה הצעה לשקול אפשרות של הלוואות בערבות מדינה לתקופת הביניים בלי קשר לשאלת יחידת המימון או לא, אלא כדי לאפשר את תזרים המזומנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שהוא יכול להיות חלק מחבילה כוללת. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה מול החשב הכללי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תשכחי את הפרט הזה. שאני לא אשכח, אבל דבר אחד שלא עלה פה היום, משרד הפנים יצטרך אם יש שתי עמדות לגבי תקופת הקדנציה - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זה הנושא הבא. מועד סיום הקדנציה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היו שתי הצעות. אחת, לקבוע קדנציה מלאה של חמש שנים מהמועד החדש שנקבע והאפשרות השנייה היא להשאיר את המועד החוקי הקיים כך שתקופת הכהונה הקרובה תהיה פחותה בארבעה חודשים או שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נצטרך לעשות על זה סיעור מוחות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אני השתכנעתי שצריך להשאיר שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלושה חודשים או ארבעה? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אני נגד ארבעה. הגעתי למסקנה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> עשיתי משהו היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בכל מקרה רוצה את העמדה של משרד הפנים. שכנעת אותו, בוא נראה שאתה משכנע את משרד הפנים בעניין הזה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> זאת הייתה גם העמדה שלנו שלא צריך להזיז את מועד הבחירות הבא במסגרת הצעת החוק הזאת. ושוב אמרתי, את הדיון הקודם שעשינו, הכללי, הארוך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר יהיה להמשיך אותו. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אבל אנחנו חשבנו שצריך להשאיר את מועד הבחירות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, משרד המשפטים, תבדקו גם אתם. השאלה אם אין פה משהו שפוגע באיזה שהיא זכות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הבחירות עוד לא היו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. עכשיו, גלעד, זה מה שהתכוונתי והפרעתי לך מקודם, אחרי שדיברנו על זה אני אומר, אם זה יהיה באמת תקופה שהיא פחותה מחמש שנים אז צריך לעשות שינוי בנושא הזה של הסכמי רוטציה, כי הסכמי רוטציה זה 28 ל-28 וצריך יהיה להתאים את זה, אם וכאשר. העמדה שלכם, אני מבין שהיא בסדר בעניין הזה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> עוד נקודה שכבר דובר עליה קודם זה העניין של סכום התרומות. הייתה פה הצעה להגדיל את סכום התרומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו. אנחנו נחכה לעמדת משרד האוצר ביחד עם מבקר המדינה. בנפרד. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מבקר המדינה הוא גוף סטטוטורי עצמאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל משרד המשפטים גם צריך להיות בתמונה הזאת. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> לא איתנו. הם יגבשו בעצמם ואנחנו נגבש עצמאית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, מאחר שאנחנו מדברים על ימים שעובדים ביחד כולם אז אני מבקש - - - << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> כולם עובדים ביחד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, כולם ביחד וכל אחד יוציא חוות דעת לחוד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> יש כמה דברים שבגלל שהייתה הסכמה לגביהם אני רק אחזור עליהם. דבר ראשון, יש לפחות שלוש תקופות קבועות שנקראות תקופת בחירות גם לגבי מימון, גם לגבי חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות וגם לגבי תעמולה. הכוונה היא שזה יהיה בכל המקרים תקופה אחת רצופה, תקופה שהתחילה כבר בעבר והיא בעצם תימשך לפי מועד הבחירות החדש. יש את הנושא שדיבר עליו עורך דין ליבנה, תיקון בחוק דרכי תעמולה. העניין של לאפשר גם לממלא מקום השופט להתחלק בעומס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בעד, מאוד בעד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מועד אישור התקציב לשנת 23'. דיברנו על זה בהקשר של הבחירות האלה, נקבע שלא צריך לפזר את המועצה אם היא לא קבעה תקציב ל-2023 בעקבות השינוי במועד הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש את ההסמכה לשר הפנים לקבוע הצבעה על אזור קלפי ומעטפות כפולות בדומה לבתי חולים? יש את הנקודה הזאת של ההודעה לבוחר. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא דנו בתוכן שלה. העלינו את זה ככותרת אבל לא הכרענו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הכרענו, אז בואו נדבר על זה עכשיו. אני אומר שיצטרכו פה, השאלה אם צריך את זה בחוק, יכול להיות שלא צריך את זה בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אתם רוצים איזה שהוא הסדר של קלפי עם מעטפות כפולות צריך אותו בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אנחנו מדברים על הסדר של מעטפות כפולות ואנחנו חייבים לדבר על זה, אז אני לא יודע אם אנחנו נוכל עכשיו לכתוב בחוק מה בדיוק, אבל להסמיך את שר הפנים שהוא יכול - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה משהו שצריך להיות בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתוך החוק הסמכה של שר הפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו לא מסמיכים את שר הפנים לקבוע הסדרי בחירות מהסוג הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אז תנסחו את זה כשהרעיון הוא, כמו שיצרנו להזכירך בחוק הקודם, יצרנו פלטפורמה לבעלי תפקידים בקלפי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> נכון, אבל הגדרנו מי הם בעלי התפקידים, וגם כאן אם רוצים להרחיב את האוכלוסייה צריך שיהיה ברור מי האוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, איזה עיר? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> היישובים המפונים אולי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> מה המאפיינים. אני חושב שזה לא נכון לתת שיקול דעת רחב שנחליט למי לתת ולמי לא. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני היושב ראש, הוא צודק, אנחנו צריכים לעשות את זה. לקבוע עקרונות כאן, למשל יישובים מפונים, או אנשים בבתי חולים. צריך לקבוע את זה בחוק. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אולי לא את השמות הפרטניים, אבל להבין מה הסיווג שלפיו אנחנו - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא, ביישובים המפונים שייקבעו על ידי החלטת ממשלה שבעה קילומטר עד למועד כך וכך. עשינו את זה איתך בקורונה עם חוקי הבחירות, בתקופת הקורונה. << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> שם עשינו רשימות, פה אפשר לעשות את זה יותר כללי. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> יותר כללי, אבל זה אותו עיקרון. << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> משרד המשפטים עכשיו הפיץ תזכיר להארכת מועדים לאנשים שפונו ממקום מגוריהם, תשתמשו באותה רשימה. תגידו מי שכתובתו הרשומה הייתה באחד היישובים שמצויים בתוספת לחוק ההוא יוכל להצביע בכל קלפי לבעלי תפקידים. או תעתיקו את הרשימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני לא יכול לעשות רשימה היום בחוק, היא תשתנה. עוד שבוע חלילה היא יכולה להשתנות, או לרעה או לטובה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני היושב ראש, תקבע רשימה שתקבע הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש שני קילומטרים בצפון, אז היא כבר לא מעודכנת. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> חברים, תקבעו בחוק רשימה שתהיה קבועה עד שבוע לפני הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן אני שואל ומציע, אם אפשר להבנות את הקריטריונים בגדול ולומר ששר הפנים באישור ועדה אולי, לא יודע מה – זה לא שר הפנים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> זה החלטת ממשלה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא בעצמו, זה המפקח בודק את הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה אומר לי שאני צריך לתת אפשרות שאנשים יוכלו להצביע במקומות שיש בהם כך או כך. << דובר >> קריאה: << דובר >> איפה הם יוכלו להצביע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם יכולים, מה שדיברנו, או בבתי חולים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא רק בבתי חולים, מעטפות כפולות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש שני סוגים של קלפיות של מעטפות כפולות, יש קלפיות כמו הקלפיות הנגישות. זה לא כמו בבחירות לכנסת, הבחירות בקלפיות הנגישות הן רק באותה רשות מקומית, אתה לא יכול ללכת לקלפי נגישה ברשות אחרת. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> זה לא מדויק, מכיוון שברשויות מקומיות גם אפשר להצביע בצבא למשל, אבל אז הנה דוגמה, שבסיס מאן דהו במקום מסוים בארץ הוא מצביע לרשות מקומית ושולחים את זה לרשות המקומית. זה אותו דבר, זה אותו עיקרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרתי, יש שני סוגים של מעטפות כפולות. יש את הקלפיות הנגישות וקלפיות בעלי תפקידים שזה בתחום רשות מקומית ספציפית, יש סוג שני, כפי שאמר מר גינזבורג, לגבי מעטפות כפולות ארציות, אנחנו קוראים לזה, בתי חולים, אסירים, חיילים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוטרים. שוטרים גם פתרנו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה קלפיות בעלי תפקידים. זה הסוג השני של מעטפות כפולות. עכשיו אתה צריך להגיד האם אתה רוצה שהמנגנון יהיה במקומות שאליהם הם התפנו, יש כאלה שפוזרו בכל רחבי הארץ, מה אתה רוצה לעשות איתם? יש תושבי שדרות שהתפנו לירושלים, יש לטבריה, יש לאילת וכו' וכו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רואה לנגד רוחי נגיד יישוב מסוים כזה או אחר, או כמות של אנשים ביישוב מסוים, שהבית שלהם כרגע בשיפוץ שזה ייקח כמה חודשים והם גרים כרגע באזור קולט שקלט אותם, לא משנה אם הוא קלט אותם מתחילת המלחמה או חודש אחרי המלחמה. כי אם אנחנו הולכים לבחירות אנחנו כבר נהיה אחרי המלחמה בעזרת ה', אחרי ניצחון בעזרת ה'. אני רוצה לבנות איזה שהוא מנגנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז תגיד מהו המנגנון. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני היושב ראש, יש לי הצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, הוא שואל אותי מה המנגנון, אז אני אומר, אדם שהיה גר עד ליום מסוים, אני לא רוצה להיכנס כרגע לכל הפרטים, אתם תעשו את זה יותר טוב ממני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני צריך את העיקרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שעד פרוץ הקרבות היה גר במקום מסוים ופונה, או שהוא היה במסגרת ההחלטות, לא יודע. שאני לא אצטרך להביא אותו למשל מהצפון לקיבוץ בארי להצביע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה בסדר, איפה אתה רוצה שהוא יוכל להצביע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שיעשו קלפיות מיוחדות לעניין הזה או שנצרף אותם לבעלי התפקידים. זה אפשרי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם משרד הפנים יכול לעמוד בזה בבקשה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הכי פשוט, בכל הכבוד למשרד הפנים, והייתי מצפה שהוא יציע, לא משרד הפנים, המפקח הארצי על הבחירות, אבל הוא לא פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא פה, הוא במילואים. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> הוא לא עובד לבד, אדוני. הייתי מצפה שהם יבואו עם ההצעה הזאת. הצעתי היא שבסוף כל תושב שגר באותם יישובים מפונים, על פי החלטת הממשלה, והיישובים האלה נקבעים כל פעם בהחלטות ממשלה, עד ליום מסוים, יוכל להצביע בכל קלפי נגישה בכל מקום בארץ ויהיה כתוב באיזה יישוב, כי זה כתוב בתעודת זהות, ביום פרוץ הקרבות וזה ישוגר לוועדת בחירות אזורית שהם יספרו את הקולות בסוף. כמו מעטפות של חיילים, בדיוק אותו דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה מה שהסברתי קודם, קלפיות נגישות הן קלפיות באותה רשות מקומית. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אדוני, אני מבין מה אתה אומר, אבל מכיוון שאני ניהלתי ועדת בחירות מקומית, הייתי יושב ראש ועדת בחירות מקומית, ניהלתי את זה גם בעירייה, זה יותר קל ממה שאתם חושבים, זה לוגיסטיקה, אבל זה קל. בסוף מדובר כרגע ביישובים די קטנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה גם שדרות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אם הייתי משלים משפט הייתי מגיע גם לשדרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא דיבר עד תאריך מסוים. לא יהיו בחירות כשיהיו ערים שלמות מפונות. יישארו אנשים - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא, כן יהיו, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא יהיו בחירות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> קיבוצים בעוטף, יש מצב שעוד יהיו מפונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי, הוא אמר שדרות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> ערים שלמות לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> נכון שזה סרבול, אבל כולם פה מה שנקרא מתאמצים, אז כל אדם ביישוב כזה מפונה יגיע לקלפי נגישה, תהיה למזכירי הקלפי רשימה של אותם יישובים שאפשר יהיה להצביע במעטפה כפולה, נרשום את זה, תהיה מעטפה כפולה, זה יגיע לוועדת בחירות מקומית, זה ייערם בערמה, יביאו לוועדת בחירות מחוזית שהם יעשו את החלוקה. כמו שוועדת בחירות מרכזית עושה את זה המפקח הארצי על הבחירות יצטרך ללמוד משהו שהוא לא למד עד היום ולעשות את זה גם. ואולי ועדת בחירות מרכזית יכולה לסייע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני רוצה לסכם את זה ככה. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אנחנו צריכים לבחון את זה. אני מזכיר, אנחנו בפעם הראשונה בבחירות האלה נעשה את הבחירות גם בבתי חולים וגם בקלפיות ארציות לבעלי תפקידים, לשוטרים, וגם יהיה לנו כנראה גידול בכמות המעטפות הכפולות, גם בצה"ל בגלל המצב, ואנחנו צריכים לראות איך אפשר להיערך לכמות מסוימת. וכמו שאמרנו, יש יישובים שלמים שאם לא יהיו שם אז לא נעשה בחירות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מה זאת אומרת? << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לכן אנחנו צריכים לבדוק את ההיערכות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איתן, אני למדתי שיש דברים שאני לא סוגר תוך כדי דיון כי הם עוד לא מוכנים עד הסוף לעניין הזה. אנחנו צריכים פתרון לזה. נכון מה שאמרת, שאם יש יישובים שהיום אנחנו מכירים את שמותיהם בעל פה, נתנו פה דוגמה, כמעט אין לי ספק שלא יהיו שם בחירות, שהם יבקשו שלא יהיו שם בחירות, הם יהיו בחריגים. אבל אני בכל זאת אומר, תתחילו להריץ מבחינתכם במהירות, לא כפיילוט, כרעיון, יש שתי אפשרויות, חוץ מביטול בחירות באותם מקומות, אפשרות אחת שהיא יותר קלה, יכול להיות שבגינה נרחיב קצת יותר את הקלפיות של בעלי התפקידים. דיברנו אז על – על כמה דיברנו? כי זו המצאה חדשה שלנו לבחירות האלה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> למה שהמדינה לא תדאג להסעה של כל האנשים האלה? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> לא, אי אפשר, ארז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי הם לא יגיעו לזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש בערך 200. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש בערך 200 קלפיות חדשות שאנחנו עשינו בתיקון האחרון, ותודה רבה על הברכות שאתם מאחלים לי על זה, האוצר תקצב את זה ומשרד הפנים הרים את זה ובאמת צריך להגיד תודה על העניין הזה. 200 זה מכסה לנו חלק גדול מהארץ. יכול להיות שכדי לתת אפשרויות לאותם אנשים אז נגדיל את זה ל-250, ואז זה יהיה גם יותר קל כי יהיו שוטרים שלא יצטרכו ללכת מעיר אחרת, אם הוא מוצב בעיר רחוק מהעיר שלו. אני הייתי אפילו נותן למקומות האלה מעטפות בצבע כתום ורוד, לא יודע מה. אם יש לי פריסה טיפה יותר גדולה יש לי בכל עיר לפחות קלפי אחת כזאת או באזורים מסוימים, דיברנו אז על ערים גדולות שיהיו בכמה שכונות ובכמה אזורים, אז יכול להיות שזה יהיה יותר קל להם, למה? כי שם אין הגבלה לאיזה עיר, שם זה הקלפי הארצי. בבתי חולים ובבתי אבות - - - << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> בבתי אבות זה השלטון המקומי, הוא לא ארצי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאותה רשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל גם בתי חולים הוא מקומי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא, בתי חולים זה ארצי, בתי אבות זה מקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתי חולים זה לכל הארץ? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הם יכולים להשתלב בזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בבתי חולים הם יכולים, נכון. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אני אומר לך, יעקב, אורלי עדס וצוותה מומחים בנושא הזה, אם המפקח הארצי על הבחירות ייעזר במנגנון שאורלי עדס עושה את זה הכול ייפתר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה אני עוצר, אנחנו צריכים פתרון לזה. יש שתי אפשרויות לפתרון, זה או זה, תריצו אצלכם ותחזרו אלינו עם תשובה בעניין, נקודה. יש מספיק זמן להיערך כי אנחנו עכשיו דוחים את הבחירות, להזכירכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שני נושאים נוספים. לגבי יום ההקפאה. היום שבו מוקפאים ההליכים שכבר נעשו לעומת ההליכים שעדיין לא הגיע מועדם. המועד שהוצע הוא ה-9 או ה-16 באוקטובר. ההצעה שגיבשנו יחד עם נציגי הממשלה היא ה-16 באוקטובר. המשמעות המעשית היא שההליכים שהיו צריכים להסתיים היום, קרי איוש ועדות הקלפי וקביעת צורות הפתקים וכן הליכים שצריכים להתקיים במועדים מאוחרים יותר, כמו הסכמי עודפים וכו', הם נדחים למועד החדש. לעומת זאת יש את הנושא של עתירות וערעורי בחירות, כאן מה שהוצע הוא לקבוע חלון חדש להגשת ערעורים. מתוך שתי הצעות שעלו זאת ההצעה שהוועדה נוטה לכיוונה, אם אני מבין נכון, לקבוע חלון זמן אחד חדש שבו ניתן יהיה להגיש עתירות בנושא המועמדים ורשימות המועמדים כאשר המועדים האחרים ייגזרו מהמועד החדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד משהו ששכחנו? מישהו רוצה להעיר עוד משהו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הודעה לבוחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הודעה לבוחר, דיברנו על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא דיברנו על זה פה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> משהו קטן, יש הרבה מקומות שנפגעו, לגבי להוסיף מבני ציבור למקומות קלפי. בדרך כלל הקלפי בבתי ספר. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מה זה הרבה מקומות שנפגעו? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> נפגעו בדרום ולא שיפצו אותם. בתי ספר שנפגעו. לא יודע אם כן או לא, ייפגעו. << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >> הוא מתכוון שביום הבחירות הם יגיעו ולא יהיה בניין לעשות את הבחירות. זה מנהלי הבחירות. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מנהל בחירות עושה את זה בכל יישוב. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל אני רוצה להוסיף בחוק שיהיו עוד אופציות לקיים - - - << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> אבל, ארז, זה לא בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לשקם אותם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא רוצה לקבוע מקום אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ודאי. את רוצה לענות? << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> מפקח הבחירות בודק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חלק מההיערכות שלו זה יהיה זה. השאלה הזאת מובילה אותנו לנקודה נוספת שהיא לא צריכה להיות בחקיקה, אבל הנושא של ההודעה לבוחר. יש דבר שנקרא הודעה לבוחר שכולנו מקבלים הביתה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> קיבלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הרבה שזורקים את זה לפח, יש הרבה, אנשים מבוגרים הולכים עם זה לקלפי. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> אנחנו צריכים לבדוק את העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשנו ממשרד הפנים לבדוק, כי אם השתנה מקום אז צריך – זו היערכות גדולה. אם זה יילך בכיוון שדיברנו בוועדה של שלושה או ארבעה חודשים אז השאלה – אבל האמת היא שאם אנחנו אומרים שההחלטה של הממשלה צריכה להיות 45 יום לפני אז אתה מצרף את הכול ביחד, יכול להיות שאתה יכול לעשות את זה ביחד ואז אתה תדע, אתה תדע אם זה ככה או ככה. כשתשלח את ההודעות לבוחר תדע אם זה ככה או ככה, או גם תדע אז איזה בתי ספר השתנו לך ומה ריאן – אבל תבדקו, לא נחתך כלום בעניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו גם ביקשנו לבדוק באותה הזדמנות את משלוח ההודעות לבוחר באמצעים אלקטרוניים סוף סוף, לפי החוק החדש של מסירת הודעות אלקטרוניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אס.אמ.אס. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> לא, על זה דיברנו כשיש שינוי ספציפי אחרי ההודעה לבוחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להיפך, זה כלי לייעל את הנושא של הודעה לבוחר. תבדקו את האפשרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה בסעיף המפוצל על המחשוב. << אורח >> רון אלמוג: << אורח >> הכוונה היא בנוסף או במקום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקום. ברור שבמקום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> השאלה היא עובדתית כמה אנשים רשמו כתובת אלקטרונית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי שרשם יקבל, מי שלא רשם לא יקבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אדוני היועץ המשפטי, נראה לי שהם לא ערוכים לזה, אנחנו נעשה את זה בעזרת ה' כשנחזור לרגיעה, בפיצול אולי שמחכה לנו. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> כבר עשינו את זה בחוק קודם. באיזה חוק עשינו את זה עם הודעות אלקטרוניות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברת גבייה. << אורח >> איתן גינזבורג: << אורח >> זה שפרץ את הסכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, תודה רבה לכם, תודה רבה לצוות ולכל המסייעים. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:30. << סיום >>