פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 23/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 222 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), שעה 13:15 סדר-היום: << נושא >> דיון בנושא: "חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצויים בחקלאות בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר האוצר החקלאות ופיתוח הכפר, מר אבי דיכטר'" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק שרן מרים השכל אופיר כץ נעמה לזימי סימון מושיאשוילי משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס אליהו רביבו מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: קארין אלהרר ששון ששי גואטה טלי גוטליב סימון דוידסון שלום דנינו שרון ניר יוסף עטאונה מטי צרפתי הרכבי גלעד קריב מוזמנים: אבי דיכטר – שר החקלאות ופיתוח הכפר גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר אורן לביא – מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר צביקה כהן – סמנכ"ל בכיר מימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר סיון ינקוביץ – מנהלת אגף תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מירי סביון – עו"ד, משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים הילה אקרמן – ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי מבשרת נבו – שדלן, מרכז השלטון האזורי ניצן אבירן – מנהל אגף כלכלה, הקיבוץ הדתי בני עמר – חקלאי, ארגון מגדלי הירקות אליהו כהן – רכז חקלאי אזורי, ארגון מגדלי הירקות ראובן טרבלסי – חקלאי, ארגון מגדלי הירקות מוטי אלקבץ – מנכ"ל, ארגון מגדלי העופות ירון בלחסן – מנכ"ל, ארגון מגדלי הפירות איציק שניידר – מנכ"ל, מועצת החלב אלי גורנו – סמנכ"ל, מועצת החלב מולי לויט – מנכ"ל מועצת הלול עזרא בכר – סמנכ"ל, מועצת הצמחים צבי אלון – מנכ"ל, מועצת הצמחים דובי אמיתי – יו"ר, התאחדות האיכרים והחקלאים ציון אבונה – דוברות ויחסי ציבור, התאחדות האיכרים והחקלאים אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל, התאחדות החקלאים החדשה בישראל גדי ירקוני – ראש המועצה האזורית אשכול אורי לוטן – רל"ש ראש המועצה האזורית אשכול רונן כהן – יו״ר מושב אוהד וחקלאי, מועצה אזורית אשכול תמיר עידאן – ראש המועצה האזורית שדות נגב עמית יפרח – מזכ"ל תנועת המושבים רותם אוביץ – חקלאי, עוטף עזה, תנועת המושבים גיא דוד – חקלאי יוני דמרי – חקלאי, תנועת המושבים דרור חביביאן – חקלאי, עוטף עזה, תנועת המושבים אסור עידן – חקלאי, עוטף עזה, תנועת המושבים אילן עמר – חקלאי, עוטף עזה, תנועת המושבים אורן בוטא – מייסד, תנועת העצמאים משתתפים באמצעים מקוונים: אופי רייך – מנכ"ל, מועצת הדבש לירון תמיר – כלכלן ראשי, מועצת החלב דודו קוכמן – מזכ"ל האיחוד החקלאי, התאחדות חקלאי ישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן ליאת קרפטי (ראש תחום פרלמנטרי) רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא:"חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצויים בחקלאות בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר, מר אבי דיכטר" << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. נמצא כאן שר החקלאות, מר אבי דיכטר. אני מבקש, אנחנו נמצאים ביום קשה, גם החקלאים, גם היישובים בעוטף עזה וגם החיילים, אני מבקש שאנחנו נעמוד דקת דומיה לזכר הנופלים. אדוני השר, חברי הכנסת, הרבה שנים לא היה לי יום כזה. באמת, באתי לפה עם רצון כן, כדי - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גפני, אנחנו באמת מצטערים שעברנו שואה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - לפתור בעיות. ולצערי הרב, לא התקדמנו עדיין אבל אני אבקש שהיום בערב ינסו להגיע לאיזשהו מתווה. אנחנו עכשיו מדברים על החקלאות, כל הפתרונות שיש לגבי הדברים האחרים לא פותרים את בעיית החקלאות אלא אם כן היו הולכים – אתה יודע מה, למה אני צריך להגיד אלא אם כן? אדוני השר, הבמה לרשותך. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> שלום לכולם. אני מניח שכל אחת ואחד מאיתנו, כשעמדנו פה בדקת הדומייה, שאלנו את עצמנו מי היה אמור לעמוד איתנו בדקת הדומייה, ואנחנו עומדים לזכרו. הרבה שמות רצים בראש של כל אחד מאיתנו, לצערי, הרבה מאוד שמות. שמות של אנשים שהכרנו, אדוני, חלק אפילו הכרנו בהקשר של הוועדה הזו, ראש מועצה, פעילים אחרים. ואני אומר את זה מפני שעכשיו אנחנו עוסקים בדיונים שבניגוד למה שאנשים אולי חושבים, שאנחנו בהתחלת הסוף, תרשו לי לתקן אתכם: אנחנו בסוף ההתחלה. ולכן, הצורך להגיע לפתרונות מהירים, אמיתיים. אגב, יכול להיות שהם לא יהיו לשביעות רצונם של כולם – לא שלנו, לא של האוצר, לא של החקלאים, לא של ראשי המועצות, לא של אחרים – אבל צריך להגיע לפתרונות מהירים ולתקן אחרי זה במעלה הדרך. ולצערי, יהיה מעלה לדרך הזו ועוד יהיה זמן לתקן ויהיה צורך לתקן. ולכן, כשהתחלנו לעסוק ב-7 באוקטובר בבעיות החקלאים, היה ברור שמדובר באירוע שלא חווינו כמותו. זה לא רק שהחקלאות הושבתה בחלקים גדולים מאוד של מדינת ישראל וזמן די קצר אחרי זה היא גם התחילה להיות מושבתת לא רק בדרום – ששם ההשבתה הייתה כואבת, מדממת, עם הרבה מאוד דברים שלא חווינו מאז הקמת המדינה – זמן קצר מאוד לאחר מכן היא גם הושבתה בצפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, גם במרכז, בכל הארץ. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> העובדה הזו, שפונו מהדרום ופונו מהצפון, ומי שנשאר, נשאר עם מעט מאוד ידיים עובדות או בלי ידיים עובדות, בין אם ישראלים ובין אם עובדים זרים – אנחנו יודעים להגדיר לעצמנו שסוגיית העובדים הזרים הייתה במשבר עוד לפני ה-7 באוקטובר, וזו הייתה הסיבה שדרשנו ולאחר מאמצים של חודשים הגענו ליכולת להגדיל את מספר העובדים הזרים ב-9,000 עובדים. קבענו אפילו מתכונת איך לממש את זה, ואז קרה האסון של ה-7 באוקטובר שפגע גם בעובדים הזרים ויצר אפקט בומרנג קשה מאוד. ואני אומר לכם: אי-אפשר להגיד שאנחנו מופתעים שהיקף כזה של עובדים זרים עזבו את השטחים החקלאיים, חלק קטן גם עזב את המדינה. לכן, המאבק שלנו היום הוא קודם כול, לאפשר לחקלאי שרוצה להמשיך לעבוד – לעבוד. זה בסדרי העדיפויות הלאומיים, אבל אני מרשה לעצמי לומר: זה גם בסדרי העדיפויות של החקלאים. מי שרוצה לעבוד – צריך שיוכל לעבוד. ישנם כאלה שהמבחן הזה אפילו לא קיים לגביהם, הם פשוט נרצחו ונהרגו במהלך ה-7 באוקטובר וגם כמה ימים לאחר מכן. ישנם כאלה שמבחינות אחרות, פציעות או קושי אחר, לא מסוגלים להמשיך לעבוד בחקלאות, לאלה אנחנו צריכים להבטיח ולוודא שהם יפוצו עד השקל האחרון. אי-אפשר, בנוסף לכל מה שהם סובלים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר, איפה אתה עד היום? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> - - לתת להם סבל נוסף. העובדה היא שישנם לא מעט חקלאים שרוצים לעבוד בחקלאות, ועכשיו האחריות היא שלנו: איך לאפשר להם לעבוד בחקלאות. הנושא הכואב ביותר מבחינת היכולת הפך להיות העובדים הזרים. אני אומר את המספרים בהערכות כי אף אחד לא יודע לומר את המספרים המדויקים. אבל מתוך סדר גודל, אם אני לוקח את הדרום ואת הצפון, אזורים שהמצוקה שם היא הכי חזקה, להערכתי, אנחנו מדברים על סדרי גודל של 10,000 או קרוב למספר הזה, שנטשו את האזורים בין בכורח – כי הם לא יכולים לעבוד, ובין מההחלטה שלהם – לא לעבוד שם. אבל התופעה הזו קיימת לכל אורך המדינה, אגב, גם במרכז, גם במעלה ההר, גם באזור ירושלים וגם בערבה. בהיקפים אחרים אבל זה קיים גם שם. ואנחנו חייבים לתת את הדעת על הנושא הזה, אבל בראש ובראשונה לפתור את הבעיות הבוערות. והבעיות הבוערות הן איך במקביל למסלול הפיצויים לחקלאים שלא יכולים לעשות חקלאות מכל הסיבות שמניתי ומסיבות נוספות שאני מניח שגם ישנן, אלה שרוצים לעשות חקלאות יוכלו לעשות את זה באופן שהמדינה תעזור להם ותערוב להם. אגב, חלק מזה לא נמצא פה אלא נמצא במגעים שלנו מול משרד האוצר. ישבנו היום עם שר האוצר ואני חייב להודות שיחסית, אני מזהה התקדמות בנושא הזה מולם, כדי לאפשר - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> התקדמות לְמָה? אין פתרון? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> בהרבה מאוד דברים שהיו תקועים מבחינת ההקצאות התקציביות ושר האוצר פועל לשחרר את זה היום, אני מדבר על ממש ביום הזה, כדי לאפשר לחקלאים ללכת הלאה. ואני לא רוצה להיכנס לפירוט של עבודות חקלאיות, זה לא מעניינו של הדיון. אנחנו חייבים לתת את הביטחון. אדוני היושב-ראש, אם יש סוגיה שהיא הסוגיה המרכזית, גם של הדיון הזה וגם של הדיונים האחרים, היא: איך אנחנו נותנים לחקלאים תחושת ביטחון חקלאית – מעבר לתחושת הביטחון האישית, המשפחתית, האחרת – שהם יכולים לדעת שהמשך העבודה, בין אם זה הקטיף או בין אם זו הזריעה או בין אם זו ההכשרה או בין אם אלה ההכנות להמשך, באזור שלהם או באזורים אחרים - - - ישנם אזורים שאי-אפשר לעשות בהם חקלאות מסיבות ביטחוניות, יש פה את גדי, תמיר – הם יכולים להעיד על זה טוב ממני. בגדול, כל מה שמערבית לכביש 232 – אי-אפשר לעשות בו חקלאות היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד עכשיו זה היה מזרחית, עד היום זה היה גם מזרחית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד השר, מה שאתה אומר לא נכון. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> חבר'ה. אני מבטיח לך שאני אנסה לכסות, ואם לא אכסה את הדברים, תוכלו להשלים את זה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה ההצעה? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אי-אפשר לעשות חקלאות מערבית ל-232 ואני לא יודע לכמה זמן. האם אפשר יהיה לעשות את החקלאות שהייתה שם במקום אחר? זו סוגיה שאנחנו בודקים אותה ונצטרך גם את העזרה של הוועדה הזו. כדי שחקלאי מאזור שאי-אפשר לעשות בו חקלאות יוכל לעשות חקלאות במקום אחר, היא צריכה להיות חקלאות שכדאי יהיה לו לעשות אותה, שישתלם לו לעשות אותה לא רק מבחינה חקלאית אלא גם מבחינת ההוצאות וההכנסות ובעיקר היציבות ותחושת הביטחון שלו בהקשר הזה. מעבר לזה, אנחנו חייבים לתת, ומהר ומייד, את הביטחון לחקלאים שמגדלים עד טווח של 20 קילומטרים מהרצועה. בניגוד למה שעד היום עסקנו בו – 0 עד 7 קילומטרים, 0 עד 14 קילומטרים – כל המספרים האלה שייכים להיסטוריה. נכון שהם עדיין מעוגנים בחוק, אבל את החוק נתקן. ואם צריך לתקן אותו למספרים אחרים – אנחנו נתקן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה המספרים האחרים? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר: הסיפור של 0 עד 20 קילומטרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> זה הטווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא פותר את הבעיה? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> תכף יתייחסו האנשים פה. אני אומר ברמה העקרונית, ותכף אבקש מצביקה שהוא האיש שמדבר את שפת המספרים והנתונים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אבל אנחנו רוצים לפניו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אין בעיה חבר'ה, יש יושב-ראש. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אנחנו רוצים לדבר אחרי השר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> גדי, יש פה יושב-ראש ועדה, הוא ייתן את רשות הדיבור. מבחינתי, מנציגי משרד החקלאות, כשמשרד החקלאות יקבל אחרי את רשות הדיבור, הבא בתור יהיה המנכ"ל צביקה – או מי שהמנכ"ל יחליט – להציג את הנתונים, כי הם משמעותיים מאוד. אבל אני אומר לעצמנו, זה לא דיון אחרון שאחריו אין יותר דיונים לגבי איך אנחנו נותנים לחקלאים את תחושת הביטחון בחקלאות, לא בדרום ולא בצפון. אני לא מזהה פה אנשים מהצפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש, אנחנו כאן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> יש, מאה אחוז. תודה, לא זיהיתי, אתם דומים לדרומיים. אני אומר עניינית: אתמול הייתי יום שלם בצפון אצל ראשי המועצות – יושב פה חבר כנסת מהצפון – והחקלאים. אדוני היושב-ראש, הבעיה שם זהה לבעיה בדרום, לשמחתנו, בנסיבות אחרות. אבל בסופו של דבר, בהיבט החקלאי, הבעיה היא אותה בעיה. פה אלה פחות מטעים – שם אלה יותר מטעים, פה אלה פחות לולים – שם אלה יותר לולים, אבל הבעיה קיימת והפגיעה שם בחקלאים היא פגיעה אמיתית, יומיומית. לצערי, כשאני אומר הפגיעה, הפגיעה היא גם פיזית, לא רק עניין של שטחים, לולים או רכוש. לצערי, גם פגיעה פיזית, גם בישראלים וגם בעובדים הזרים. ולכן, כשאני מדבר על העובדים הזרים צריך להבין שכל אימת שעוד עובד זר נפגע, זה מיד משפיע על השרשרת שממילא נמצאת בבעיה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> השר דיכטר, מה המענה? מה המתווה? מה ההצעה? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אנחנו לא שמענו כאן – אנחנו יודעים על הבעיה שיש לנו עכשיו עם העובדים הזרים, אנחנו יודעים מה הבעיה עם העובדים ה - - - אנחנו יודעים על הבעיה של המחסור בעובדים, אנחנו יודעים על הבעיה שאנשים לא יכולים להגיע לשדות שלהם ולעבד אותם, אנחנו יודעים. אבל אנחנו לא שמענו מהשר מה הפתרון שהשר והמשרד שלו מציעים לנו עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אבל זה בדיוק מה שאמרתי, שאת הפירוט יעשה איש משרד החקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני השר, ברשותך, אם תהיה מעניין אוכל לפרט מעט מהתוכניות שאנחנו עובדים עליהן בוועדה לעובדים הזרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. צביקה כהן, אני מבקש: אני רוצה לדעת מה היעד של הדיון הזה, לאן אנחנו צריכים להגיע כדי לפתור את הבעיה? אני רק רוצה להגיד שבעוד חמש דקות אנחנו נאלץ לעבור לחדר הוועדה, מכיוון שלכאן באים דיפלומטים. בבקשה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> צוהריים טובים, הדיון, כמו שכתוב, הוא דיון על הפיצויים לחקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> אני מדבר רק על הפיצויים לחקלאות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היערכות הממשלה. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כתוב: היערכות הממשלה, זה צריך להיות מוסכם על הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, זה היה הדיון ב-10:00, בדיון ב-12:00 דיברו – חבר'ה, זה לא משנה. אם שאלת אותי, אני חושב שהדיון הזה צריך לדבר על פיצויים לחקלאות. מה שאמרתי, גם בדיון הקודם: שני המתווים, גם של שר הכלכלה וגם של משרד האוצר, לא מתאימים לחקלאות, חד וחלק. צריך לעשות משהו חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> שר החקלאות אמר קודם: מכיוון שמדובר פה על אירוע אחר לחלוטין, אנחנו לא יכולים להישאר בסטיגמה הזאת שהמסלול האדום הוא רק בין 0 ל-7 קילומטרים. חבר'ה, אתם צריכים להבין שחקלאי שנמצא ב-10 ו-15 קילומטרים – הוא גמור לחלוטין, אין לו עובדים, אין לו כלום. הוא לא יכול לקבל פיצוי נורמטיבי שצביקה כהן ימציא, ביחד, איזה מסלול של 5X6, זה לא יכול לעבוד. יש חקלאים שחייבים לקבל שומה מסודרת, גם אם הם אחרי 7 קילומטרים. עוד הערה אחת. יש לנו רעיון למסלול נורמטיבי, רעיון שמס רכוש אולי גם יקבל אותו אבל אנחנו צריכים שיהיה גיבוי, שחקלאים בין 0 ל-20 קילומטרים יידעו לתבוע באדום. כי יש חקלאים שלא יעזור להם שום מסלול נורמטיבי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היושב-ראש שאל, הוא רוצה שתגיד לנו מה מטרת הדיון ולא מהן הבעיות. מה מטרת הדיון? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כולנו מכירים את הבעיות. אתה בא להציג לנו בעיה – אנחנו רוצים לשמוע פתרונות. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> לא, לא, סליחה. אני - - - << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> חכה רגע צביקה. זה נושא שכשהיושב-ראש בקשב – אתה יכול לדבר, כשהוא לא בקשב, מסיבות - - - תמתין. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> אני מכיר אותו, לכן עצרתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> אני אומר: אנחנו רוצים ויש לנו הרבה מאוד הצעות לפתרון הבעיה בנושא הפיצויים. אני מדבר כרגע רק על נושא הפיצויים. אתן לכם דוגמה בנושא הפיצויים: אתמול ישבנו עם מס רכוש ומצאנו פתרון למקדמות לחקלאים שנמצאים בין 0 ל-7 קילומטרים. לחקלאי ב-7.5 קילומטרים אין מקדמה, למה אין לו מקדמה? << קריאה >> ששון גואטה (הליכוד ): << קריאה >> אבל העניין הזה כבר סודר עם שר האוצר. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> רגע. כי אין חקיקה מ-7 עד 20 קילומטרים. ואם לא תהיה חקיקה מ-7 ועד 20 קילומטרים, אז גם לא יהיו מקדמות מ-7 ועד 20 קילומטרים מחר בבוקר. אני מודיע לחקלאים שיושבים פה: מס רכוש הודיע לי שהם הולכים איתנו על חודש וחצי מקדמה, אתם מבינים מה אני אומר, כבר מחר בבוקר. אבל מ-7 קילומטרים – אין מקדמות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמיר, אני לא מצליח להבין, אם אמרת שהשר נתן לך מילה – איפה זה כתוב? איך אנחנו יודעים שאנחנו מקבלים? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> השר הודיע לי הבוקר כשהיינו בטלפון, שמבחינתו יש הארכה ל-20 קילומטרים. תרימו לו טלפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יפה, איך אנחנו יודעים? שזה יהיה מגובה. אם השר נתן מילה – שזה יהיה מגובה. << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >> תרימו לו טלפון או שיביאו אותו לפה. מה, זה נראה לכם משחק? תרימו לו טלפון עכשיו. אני יודע להביא אותו? אתם יודעים להביא אותו. הוא אמר לי להודיע בשמו לוועדה ש - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני שואל: האם אתה לא מכיר את מה שתמיר מדבר עליו? אתה גם מכיר איך זה מתנהל, זה ההבדל. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני מכיר חקיקה. אני אומר: אם יהיה פתרון - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אבל אתה צריך להביא את הפתרון, אתה הממשלה. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> לא נכון. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> התבלבלתם. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> גדי, גדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פתרון, רק רוצים שיסכימו שהאוצר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הרב גפני, לא הבנתי, אנחנו שדולה? הקמנו פה שדולה למען החקלאות? אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, תודה. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> הפתרון הראשון, הראשון, זה לא סוף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. הפתרון של 0 עד 20 קילומטרים הוא פתרון שפותר את - - - הוא לא קיים בדברים האחרים, הוא צריך להיות קיים כאן. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> 0 עד 20 קילומטרים בדרום, 0 עד 20 קילומטרים בצפון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. שר האוצר אמר שהולכים על זה, ככה אמרו גם לי. מה שתמיר אמר נאמר גם לי. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> יש פה מישהו מהאוצר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> גל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה היא לא. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> הינה, הוא יושב פה, גל. גל שב קדימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אומר לכם שהאוצר אמר שאין דבר כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מקווה שעוד הערב אנחנו נדבר עם השר, אולי גם נעשה פה איזשהו צוות. אני עדיין לא יודע בדיוק איך אני עושה את זה אבל אני רוצה תשובה מהשר. אם התשובה תהיה שאין את זה, אבוא לכאן לוועדה - - - << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני לא מייצג את השר ואני לא יכול לדבר בשמו, אני לא יודע אם גל יכול לדבר בשמו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, איזו ממשלה זו? מה זה הדבר הזה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין לתאר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> סליחה, שוחחתי עם השר לפני הדיון הזה, אמרתי לו שהנושא של 0 עד 20 קילומטרים הוא הכיוון שאנחנו מבקשים ודורשים אותו. השר אמר לי: זה גם הכיוון שלי. זה נכון ללפני חצי שעה. << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לי הוא אמר: תודיע לוועדה שזו ההחלטה שלי, לא הכיוון שלי. הוא אמר לי: תודיע לוועדה – אני מודיע לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין בעיה, הכול בסדר. אני אביא את זה להצבעה על 0 עד 20 קילומטרים. לא היום, אביא את זה להצבעה השבוע. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אחלה תיאומים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו חקיקה ראשית. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> חברים, זו חקיקה ראשית. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אבל הוועדה יכול לעשות הצעות חוק. אם לא, תשאל את רוטמן, הוא יגלה לך. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> חברים, לא עשו את זה 75 שנים, אני מקווה שיעשו את זה בפעם הראשונה. זו חקיקה ראשית. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, לרפורמה זה טוב ופה לא? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> בדיוק. אמרתי: רוטמן סלל לנו את הדרך. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> הוא לימד אותנו. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, האם אפשר שמשרד החקלאות יסיים את הדברים שלו ולאחר מכן ייכנסו, לפי מה שתחליט, אנשים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> חשבנו שאם נצליח לתת לחקלאים עד 20 קילומטרים פתרון – אגיד בעברית, לחקלאים שמתים, שיש להם נזק של 100% ושום פיצוי נורמטיבי לא ייתן להם – על זה נייצר מתווה נורמטיבי שייקח אותי אפילו עד 40 קילומטרים, עם כל ההגדרות שעשינו כל החיים, הגדרות של 0 עד 7 קילומטרים ו-7 עד 14 קילומטרים והכול. אבל נורמטיבי, שייתן פתרון לכל שאר החקלאים. חקלאי שנמצא ב-14 קילומטרים ויחליט שהוא רוצה נורמטיבי ולא באדום יכול לבחור, אבל תהיה לו גם את האופציה באדום. באדום קשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם נייר כזה? << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> יש לנו נייר ראשוני שמבוסס - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש את זה. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> אסביר לכולם. נייר ראשוני, בנורמטיבי, שלא מתאים לחברה שיושבים פה באדום. אל תתבלבלו, זה לא לכם. נייר שמבוסס על תשלומי שכר כפול מקדם גבוה מאוד, לפי הגידולים ולפי האזורים. המקדם יהיה גבוה מאוד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> מתי נייר כזה יכול להיות בוועדה? צביקה, מתי נייר כזה יכול להיות מוגש לוועדה? << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> מחר בבוקר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, עד מחר בבוקר ועדת הכספים תקבל ממשרד החקלאות נייר בנושא זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מצוין. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא מתואם עם משרד האוצר? שלא יביאו לנו נייר כמו המתווה שהביאו לנו עכשיו, המתווה של משרד הכלכלה שלא דנו בו בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, מספיק. חמד, מספיק נהנינו היום - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה להמשיך ליהנות? לי כבר נמאס ליהנות מהדברים האלה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> הרב גפני, אני איתו. מה לעשות, אבל הוא צודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, צביקה. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> אני מסביר לגדי. גדי, אם המסלול האדום יהיה עד 20 קילומטרים, זאת אומרת שמי שרוצה לבחור ילך לשמאות ויתנו לו את הנזק שלו, האמיתי. רק מה שכן, זה ייקח הרבה זמן כי זה - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> 32.5 שנים. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> ולכן, אני אומר: אני רוצה לשים גם אדום וגם נורמטיבי, שהבן-אדם ידע להחליט. מבחינתי, אלה הפיצויים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה צריך לקצר את הזמנים במקום להגיד לו: תלך לאדום, זה אפשרי. << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> אבל, אני כבר מודיע שיש לנו גם בעיה במרכז הארץ, במקומות שבהם לא קוטפים הדרים ולא קוטפים זיתים ולא קוטפים בטטות, בגלל שחסרים פועלים מהגדה. צריך לחשוב על פתרון גם לזה, בנושא של הפיצויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רבותיי, אנחנו עושים חמש דקות הפסקה, אנחנו עוברים לחדר הוועדה. גדי, אתה תקבל רשות דיבור, אבל לפני זה - - - << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> המנכ"ל יאמר מילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המנכ"ל. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:40 ונתחדשה בשעה 13:53.) << הפסקה >> << מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 13:53) << מנהל >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה, אני מחדש את הישיבה. אדוני, מנכ"ל משרד החקלאות, תמשיך להציג את עמדת המשרד. ומיד אחריך, גדי, רשות הדיבור תהיה שלך. << דובר >> אורן לביא: << דובר >> תודה רבה. יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה – היינו בדיון אצלך גם בעבר – לכך שהחקלאים מתמודדים משנת 2021 עם רפורמה חקלאית שנכפתה עליהם. בעשרת החודשים האחרונים שאנחנו במשרד, לא הגענו להסכמה עם האוצר על חישוב הפיצוי כנגד פעימות המכס. שתי פעימות ירדו כבר, הפעימה השלישית תהיה בינואר. כרגע יש 270 מיליון שקלים בתקנה באוצר, הכסף הזה הוא כסף של החקלאים, הוא אמור להגיע לחקלאים כנגד הפעימות שירדו בעבר. ממה שאנחנו מבינים, כרגע האוצר מעוניין לקחת את הכסף הזה לטובת חירום. אנחנו רוצים להבטיח שהכסף הזה לא יעבור לטובת חירום אלא לטובת חירום של חקלאות בלבד. הכסף הזה – 270 מיליון השקלים – שייך לחקלאים, הוא לא שייך לאף אחד אחר. זאת העמדה של משרד החקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ושלא תתבצע הפעימה השלישית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. אני מבקש לא להתפרץ, לשמור על תרבות הדיון ולא להתפרץ כשדובר מדבר, עם כל הכאב. ראש המועצה גדי ירקוני, בבקשה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, השר שאני מעריך מאוד וגם המנכ"ל וכל המשרד שאנחנו מכירים, אני חושב שאחד הדברים שמכעיסים אותנו – אתחיל מהדבר הראשון. צריך להבין שלפחות לאשכול, גם בפיצויים האלה וגם בפיצויים בכלל, אין יותר את ה-7 קילומטרים. אני לא יודע: 20 קילומטרים, 7 קילומטרים, 22 קילומטרים – אצלי כל הישובים של אשכול יהיו בתוך הסיפור. אם לא, אנחנו נתנתק, אני אומר את זה חד-משמעית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני חוזר על השאלה ששאל אותך גפני קודם, בקריאת הביניים: האם הפתרון 20 קילומטרים, נותן לך פתרון? << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אני אומר לך: עכשיו הוא נותן. אבל מה שיותר חשוב הוא שתעבירו בממשלה החלטה שכל תושבי אשכול, כל יישובי אשכול, הם בתוך כל הפיצויים. אם אחרי זה יהיה לנו משהו אחר – לא חקלאות – אז - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק אשכול, כל המועצות האזוריות של העוטף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מי שיתפרץ ימצא את עצמו בחוץ. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אם אני יכול, רק לעדכן את גדי, את הפורום ואותך: העליתי בקבינט הכלכלי את הסוגיה של אשכול, שיש בה יישובים שהם מעל ל-7 קילומטרים אבל עורק החיים שלהם הוא כביש 232. << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >> אבל זו לא רק אשכול, השר, זו לא רק אשכול. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אצל תמיר גם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה יודע שאני אתן לך לדבר, לא להתפרץ באמצע, בשביל שנוכל לנהל דיון מתורבת. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> לכביש 232 אין ציר אחורי ומאחר וכך אין שום הגיון בכך שיישובים – אם אני זוכר נכון, נדמה לי ששלושה או יותר, למטה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרבה יותר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אתה צודק, הדרומיות. אין שום הגיון שיישובים שהם 7 קילומטרים, 7.5 קילומטרים, נדמה לי שהרחוק ביותר – 8 קילומטרים, שנמצאים מזרחית ל-232 אבל ציר החיים היחיד שלהם זה ציר 232, יהיו במתכונת שונה. מאחר וזה מחייב שינוי של החלטת ממשלה והקבינט הכלכלי לא הוסמך לשנות, זה נקבע כנושא לישיבת הממשלה הקרובה. זה מופיע בפרוטוקול הישיבה של הקבינט הכלכלי ושר האוצר, אנוכי, שר הכלכלה וגם השרים האחרים שהיו בישיבה, תמכו בזה. לכן, אני אומר: זה הכיוון. אם חס וחלילה זה לא יקרה, אז יש לך צדק בטיעון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גדי, מה שאתה ותמיר אומרים הוא בעצם: תקשיבו, תפסיקו להסתובב עם המטר ולבדוק איפה הישובים שלנו, עד איפה הם בדיוק. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בדיוק כך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ינון. סליחה רבותי, הוא התפרץ וזה גרם להתפרצות של כולם. אני רוצה לומר את מה שהרב גפני וכלל חברי הוועדה, מכל הסיעות, אמרו קודם: אדוני השר, יש שתי אפשרויות ואמרנו את זה גם בדיון הקודם – או שהממשלה תקבל החלטה, עכשיו, ב-48 שעות הקרובות. החלטה עקרונית שגומרת את המשחק הזה של 0 עד 7 קילומטרים. הדבר הזה צריך להימחק ואנחנו מדברים על 0 עד 20 קילומטרים; או שהוועדה תאלץ למצוא דרך לעשות את זה. אנסה לשכנע את היושב-ראש לעשות את זה באמצעות הוועדה, אני מקווה שהוא ישתכנע. אבל זה מוסכם על כלל חברי הוועדה. היינו בשבוע שעבר באותו סיפור עם אשקלון ובסוף הממשלה קיבלה את עמדתנו וקיבלה החלטה על אשקלון. כלל חברי הוועדה – קואליציה ואופוזיציה – אומרים: לא יגיע לפה דיון שעוד פעם יתחיל עם המשחק הזה של 0 עד 7 קילומטרים. יגיע? – חקיקה, הוא יהיה 0 עד 20 קילומטרים, ו-0 עד 9 קילומטרים בצפון. << קריאה >> ששון גואטה (הליכוד ): << קריאה >> בחקלאות אפילו 25 קילומטרים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה להתעסק ב-20 קילומטרים אם זה לא נותן מענה? חוזרים על אותה טעות כמו במיגון. גם 0 עד 20 קילומטרים לא נותן מענה. << קריאה >> ששון גואטה (הליכוד ): << קריאה >> אני קיבלתי כרגע טלפון שרואים אותנו בוועדה חקלאים, וכאן נמצאים, שלא יכולים לטפל במטעים שלהם וב - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר, אבל כבר דיברו על זה שזה מדורג, יש הבדל. << קריאה >> ששון גואטה (הליכוד ): << קריאה >> על שני קילומטרים, אם זה 0 עד 22 קילומטרים או 0 עד 20 קילומטרים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל יש הבדל בין מי שנמצא ב-0 עד 20 קילומטרים, לבין מי שנמצא אחרי 0 עד 20 קילומטרים – יש לו עוד התמודדויות. אמרנו שזה עוד חלק, חילקנו בין שניים. אתה יכול להגיד שכל מדינת ישראל בקו העימות, ובצדק. << קריאה >> ששון גואטה (הליכוד ): << קריאה >> לא, לא קו העימות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 0 עד 20 קילומטרים. לכן, שאלנו את השאלה הזאת. נמשיך הלאה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני רוצה לעזור לשר. יש דבר פשוט מאוד, הרי גם לשער הנגב וגם לשדות נגב יש את אותה הבעיה. אנחנו שלוש מועצות שקרועות מזה נפשית. כבוד השר, זה פשוט, הניסוח צריך להיות שכל המועצות בעוטף עזה שיש להן יותר מ-50% מהיישובים בתוך ההחלטה של 7 הקילומטרים, כולן תהיינה עכשיו, כל היישובים שלהן יהיו בתוך זה. זה פותר גם לפיצוי של החקלאות וגם לכל ההטבות אחרי זה, להכול. וזו ההחלטה שצריכה לעבור בממשלה בימים הקרובים, אחרת התושבים שלנו, אנחנו לא נוכל להמשיך לייצג אותם פה בכנסת. תבינו, זה קורע את האנשים מבפנים. ויש פתרון, הוא כתוב. תדברו איתנו, הוא ידוע כבר הרבה שנים. עכשיו ראו כמה הוא היה נכון באירוע הזה, בואו נגמור את זה, בגלל שזה לא רק בחקלאות, פעם אחת זה בחקלאות ופעם אחת זה בהכול. ואם עכשיו יעשו – דרך אגב, אני אומר את זה – יכניסו עיר אחת או מישהו אחר – אני לא רוצה שמות – לפני שיגמרו את הדבר הזה, יהיה – במילה הזאת – תוהו ובוהו. בגלל שהולכים לקרוע לנו את המועצות בתוכו ובחיים לא נוכל להחזיר אותם להיות תושבי אשכול או שדות נגב או שער הנגב. אני מתחנן בנושא הזה לממשלה, תקבלו החלטה כזאת כעת. ועכשיו, רגע לפיצויים ולחקלאות. זה הדבר הראשון, הכי חשוב לנו פיצויים בחקלאות מכיוון ששם זה קריטי עד הסיפור הזה. לא יכול להיות שהחקלאים האלה לא יקבלו, גם מקדמות וגם פיצוי. אנחנו, כמו שאמר השר, נתחיל כמה שיותר מהר עם החקלאות. היכן שיש פועלים, יש לנו בעיה גדולה עם הפועלים התאילנדים ואנחנו לא יודעים איך לפתור אותה. אני הייתי דווקא מצפה שנבדוק איך נפתור אותה, ואנחנו עוד לא יודעים איך לפתור אותה. דרך אגב, אישרו לנו להיכנס לעבודה מזרחית ל-232 רק לפני יומיים. כבוד השר, צריך לזכור שכשהיית אצלי אז, אתה זוכר שעוד לא היה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גדי, רק בלי עובדים. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אמרתי שאין עובדים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מי מתפרץ שם? אני אוציא. אני פחות סבלני מהיושב-ראש, אני אומר את האמת, מי שיפריע – בחוץ, לא משנה מי זה. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> נכון, יש עבודות שאפשר בלי עובדים ויש עבודות שאי-אפשר בכלל בלי עובדים, כבוד השר, שתדעו, יש כאלה שגם אם הם רוצים לעבוד, הם התחילו לעבוד – יש להם הוצאות עודפות אדירות עכשיו, ואת הדבר הזה צריכים לקחת בחשבון עם מס רכוש. הקמנו צוות מיוחד שכולל את כל המועצות שלנו, יש לנו שם נציגים. זה הצוות שצריך לייצג אותנו מול מס רכוש, יחד איתכם משרד החקלאות, אתם יודעים לעבוד איתנו, עם הצוות הזה. אני רק אומר עכשיו למס רכוש – לא ראיתי אותם – הם חייבים להבין שזה משהו אחר, הם חייבים להבין שחקלאים התמוטטו, אלה לא סיפורים. אם לא יפתחו עכשיו ברזים מהר – לתת להם מקדמות, ואחרי זה שיתחשבנו איתם. פעם אלה היו רק החקלאים הבינוניים, עכשיו אלה גם החקלאים הגדולים, גם החקלאים הקטנים וגם הבינוניים. הם התמוטטו. בגלל שחלקם היו באמצע העונה וחלקם היום בהתחלת העונה. בסוף עונה לא היה אף אחד, מי שהיה – כבר קטף, זה בסדר. אבל אני אומר לכם: הייתם צריכים לראות את החממות האלה לפני האירוע הזה. כבוד השר, אתה ראית, יצא לך, מלאות פרי. תודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. דובי אמיתי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להיות פרקטי. מה שאנחנו דורשים כרגע, בגדול, זה 0 עד 20 קילומטרים בדרום ו-0 עד 9 קילומטרים בצפון. בתוספת אחת, שכל מועצה אזורית שיש לה 75% בתוך 20 הקילומטרים והחלק האחר שלה מחוץ ל-20 הקילומטרים – החלק האחר ייכנס, ולא יותר מ-25 קילומטרים. זה הדבר הראשון, הדבר המרכזי. הדבר השני, אדוני היושב-ראש, כבוד שר החקלאות, אלה המקדמות. אני מבקש, ואני עושה את זה בעדינות ואני מנסה להבהיר לכם, לתת מקדמה עכשיו לכל היישובים האלה שציינתי, של חודשיים של מחזור שנתי, כמקדמה. אם לאחר הבדיקה של המסלול האדום יתברר שאנחנו צריכים להחזיר – אז נחזיר, אין שום בעיה. אבל עכשיו אנחנו צריכים את הדלק הזה כדי להיכנס לשטחים. הדבר השלישי שאני אומר הוא: צריך לחשוב – הרי המטרה שלנו היא להחזיר את כולם – לפטור כרגע את החקלאים מתשלום מס הכנסה, לתקופה של לא יותר משנתיים – זה יחזיר את החקלאים – שיוכלו לקבל, לקחת ריזיקה. הדבר הרביעי. יש פה מצב אבסורדי כשהקמעונאים לא לוקחים את הסחורה של החקלאים, הם מעדיפים סחורה מייבוא. אני מציע לכנס את אותם קמעונאים, שיגלו סולידריות קודם כול, לסחורה של החקלאים, לאחר מכן אפשר ייבוא אם חסר. אני חושב ששר החקלאות מנהל את זה מצוין. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אדוני, אבל יש מענה? כי אין עובדים, זה מה שנאמר. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> רגע, תכף נדבר על סוגיית העובדים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל תנסה לתמצת כי יש לנו עוד כמה דוברים ויש לנו ישיבות סיעה היום, אנחנו מוגבלים בזמן. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר החקלאות, שתי נקודות קריטיות. אחת, הנזק. אם הוא לא יימדד עכשיו – יהיה קשה למדוד אותו. אני מבקש מהשר, מהיושב-ראש, עכשיו, מייד. השמאים הכי טובים במדינת ישראל אלה השמאים של הקרן לנזקי טבע, זו קרן ממשלתית. למס רכוש אין שמאים. עכשיו השמאים של הקרן לנזקי טבע חסרי תעסוקה, יש שם עשרות. קרוב ל-100 שמאים שייצאו לשטחים, לאמוד את הנזקים. כך נוכל לקדם את זה בצורה הכי מהירה. מירי, את בטח שומעת אותי. תקשיבי, זו ההזדמנות לקבל החלטה מנהיגותית: שמאי מס רכוש – מייד לשטח. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דובי, תנסה לקצר. תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי ולאחריה ראש מועצת שדות נגב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני. ראשית, אני רוצה לחזק את כל החקלאים והארגונים שכאן. נראה לי שהייתה לנו הוכחה עד כמה החקלאות שומרת על גבולות המדינה וכמה אנחנו כמדינה חבים לחקלאות. כבוד השר, הייתי שמחה לוודא שכל פורום שמקבל החלטות יהיה מוסכם גם על משרד האוצר, כי אנחנו באים מישיבה קודמת, כשכל משרד חושב או מפתח מתווה אחר, שבעצם לא מוסכם על המשרד האחר. באמת כדאי שזה יהיה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> גברתי, אני עדכנתי שאמרתי את מה שאמרתי אחרי ששר האוצר עדכן אותי בעמדתו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הקבינט כולו. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצוין, זה לטובה. צריך לתת את הדעת על נושא הפגיעה העונתית, ונושא הפגיעה בשנה הבאה – לחלק מהגידולים שנפגעו עכשיו תהיה השלכה גם על החקלאות של השנה הבאה. אני מסכימה עם מה שנאמר כאן לגבי 20 עד 25 הקילומטרים, לפי איזשהו תמהיל של היקף. יש בעיה למשתלות, יש בעיה למדגרות. עם השלכת עומק, יותר מאשר רק בעוטף. צריך כתובת אחת מתכללת של משרד החקלאות כדי שלא ייפלו דברים בין הכיסאות. גם אני קראתי על הנושא של הייבוא ושחרור בייבוא מעבר למכסות – אסור לנו לתת לזה לקרות. לא יכול להיות שבאים לקטוף עגבניות ובסוף אומרים: אין צורך כי הבאנו בשלושה שקלים מטורקיה. צריך לתת את הדעת על הנושא של המשק החי, גם זה בבעיה. לחקלאים שבאמת מאבדים שנה, גם לא קוטפים השנה וגם לא משקיעים בזמן, תפגע הפוריות גם בשנה הבאה. נושא המיגוניות. גם בעוטף – מזרחית, מערבית ל-232 – אין מיגון וחלק מהעובדים יסרבו להגיע לעבוד אם לא יהיה מיגון. גם פה, מי שקנה מיגוניות – צריך לשפות אותו, מי שעוד לא קנה – צריך לתת תקציבים למיגון העובדים בחקלאות. יש את נושא שיפוי חקלאים לגבי תביעות של עובדים זרים. קראנו לאחרונה בתקשורת שצפוי בליץ של תביעות של עובדים זרים. גם פה המדינה צריכה להיכנס לנעליים של שיפוי התביעות של העובדים. << קריאה >> ששון גואטה (הליכוד ): << קריאה >> יש פתרון לזה, הרי העובדים הזרים לא משלמים אגרת בית משפט - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גואטה, אתה מדבר מיד אחריה, אתה לא רוצה לוותר על זכות הדיבור. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר עוד ממה ששמעתי כשביקרתי מפונים וחקלאים. יש הרבה מאוד פגיעות בתשתיות על: של השקיה, של חשמל. זה לא החקלאי הבודד אלא באמת ברמת הקיבוץ. צריך לתת את הדעת גם לפגיעה שהיא לא רק של חקלאים אלא גם של אגודות חקלאיות, ארגוני קניות, משקי הנגב. נפגעו תשתיות של מים וחשמל שנופלות על האגודות החקלאיות ולא על החקלאים. צריך לדעת לתת את הדעת גם על פגיעה היקפית יותר מבחינת תשתיות, כי אני יודעת שנפגעו תשתיות מים, חשמל, דרכים. גם על זה צריך לתת את הדעת. אלה הדברים, בגדול. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה, ראש מועצת שדות נגב, בבקשה. << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >> שלום, סליחה שאנחנו לא סבלניים אבל אני מודיע מראש שכנראה לא נהיה כאלה גם בתקופה הקרובה. יש לנו מטרה אחת ויחידה: לשקם את האזור הזה, ולא משנה מי יעמוד בדרך. אני בדרך כלל לא מדבר ככה אבל אנחנו רוצים להיות ממוקדים מאוד. לדעת שאנחנו עושים את הפעילות שצריך לעשות כדי להחזיר את האנשים חזרה למקום שלהם בבטחה, אבל גם לשמור על ההתיישבות שכל כך חשובה לנו. עד לפני כמה שנים עוד היינו יוצאים לשטח עם, היינו אומרים, שני כלים מארצות הברית: הג'ון-דיר והטנק. יש תמונות כאלה. הגידול עד התלם האחרון זו לא סיסמה, אתה תלך ותראה שעד התלם האחרון הכול ירוק. אולי עכשיו שחור, אבל צריך להחזיר את זה להיות ירוק. ולכן, האמירות והמשחקים שמתעסקים איתם מסביב אמורים להיגמר היום. לא מחר, הם אמורים להיגמר היום. כל המועצות בעוטף עזה, אבל כולן, גם אלה שמעל ה-7 קילומטרים – מקבלות הנחיה אחת, מאוגדת עזה, לא מפיקוד העורף. לכולן היה אסור להיכנס, ולא משנה אם זה מעבר ל-7 קילומטרים או מתחת ל-7 קילומטרים. והחקלאות, אדוני היושב-ראש, החקלאות לא תקרוס. אדוני השר, החקלאות לא תקרוס, היא קרסה. אם לא נציל אותה היום – לא תהיה חקלאות באזור הזה. ואם לא תהיה חקלאות או התיישבות – אף אחד לא יבוא לעבוד פה. יש בחוץ שיח לגבי הבאת עובדים ממיאנמר, מהודו, ושאלו אותי: מי צריך להחליט על זה? אני לא יודע. משרד הפנים אומר: משרד האוצר, משרד האוצר אומר: משרד החוץ, משרד החוץ אומר: משרד החקלאות. אני לא יודע. יש עובדים שרוצים לבוא היום? להוציא רכבת אווירית, להביא אותם היום. לפחות נציל את מה שעוד אפשר להציל היום. אני מצטרף לחברי, קנט (קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות) מחכים בחוץ. בדקנו איתם, השמאים שלהם מחכים, הם יכולים להיכנס מחר בבוקר ולעשות שומות, שהדברים יהיו לנו בזמן. שלא נבוא אחרי זה, בעוד חודשיים, ונגיד: מה קרה פה? בשורה התחתונה – לא אאריך וגם אמרתי את זה בוועדה הקודמת – יש בחוץ מלחמה, מלחמה אמיתית, ואם רוצים לנצח בה זה לא רק ניצחון צבאי, זה גם ניצחון אזרחי. אם החקלאים והחקלאות וההתיישבות לא יחזיקו מעמד – אז הפסדנו מראש את המלחמה הזאת. תודה, ואני מקווה שנקבל פה החלטות טובות שיתנו לאנשים להרים את הראש מעט. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חבר הכנסת גואטה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> שלום לכולם ולחקלאים שבאו לפה. לחקלאות יש כמה בעיות, באמת לא באתי עם דף מוכן של מסרים אבל אגיד ממה שעולה לי עכשיו. קודם כול, בעניין של הורדת מכסים. היו כבר שתי פעימות של הורדת מכסים כי הממשלה החליטה לעודד את היבוא והכול. אבל על שתי הפעימות האלה הם חייבים לנו 270 מיליון שקלים, שהם היו אמורים להעביר לנו בהסכם שיש לנו. הם לא העבירו את 270 מיליון השקלים עד היום, אבל את המכסים ואת הבעיות בתוך החקלאות הם כבר יצרו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני כבר אומר לחבר'ה מהאוצר, גם השר העלה את זה, אנחנו נדרוש תשובות על 270 מיליון השקלים – זה יגיע לחקלאים בלי קשר למלחמה. תמשיך. << דובר_המשך >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר_המשך >> על 270 מיליון השקלים – לא הגיוני שהם מורידים. הם פתחו אותנו לתחרות שזו לא תחרות, אין לנו יכולת להתמודד. הם אמרו: נעשה לכם הורדת מכסים. אתם רוצים לטפל בענייני יוקר המחיה? נוריד את התשומות, נטפל במחירי המים, נשקיע ב - - - יש הרבה דברים שכן אפשר לעשות, לא הורדת מכסים בצורה אגרסיבית ובריונית, כשהחקלאים לא יודעים להתמודד איתה אחרי זה. ולא רק שאנחנו לא יכולים להתמודד איתה וכופים עלינו את זה בכוח, הם גם לא משלמים על זה את הגרוש ורבע, כדי שהחקלאי ירים את הראש איכשהו. החקלאי גם לא יכול להרים את הראש, החקלאים לא שורדים. חקלאי זה בן אדם מאמין. כל חקלאי זה בן אדם מאמין, כמוך. אין חקלאי שהוא לא בן אדם מאמין. מה קורה לחקלאי? אתמול היינו באיזו ישיבה וסיפרו לנו סיפור: חקלאי גם כשהתקופה רעה, הוא אומר: וואלה, בשנה הבאה המחיר יהיה יותר טוב, אני אטע, יהיה יותר גשם. כל חקלאי הוא בן אדם מאמין, אבל בינתיים החקלאים הם שק החבטות הכי קשה. קודם כול, אני מבקש שהכסף יועבר במיידי. זה גם יכול לעזור עכשיו לחקלאים וזה גם כסף שמגיע לחקלאים. שתיים, במצב של המלחמה וכל הבלגן, כדי שנעודד את הייצור המקומי – הבנו במלחמה הזאת וגם במה שעברנו בקורונה, שהייצור המקומי זה הדבר הכי הכי חשוב שיש – נעצור את הפעימה השלישית. לעצור את הפעימה השלישית בהורדת המכסים. נעצור את הפעימה השלישית, לא נשחט אותם. הפעימה השלישית היא בינואר הקרוב, היא לא רחוקה יותר מדי. נעצור את הפעימה השלישית, ניתן לחקלאים לנשום מעט, לנפח מעט את החזה, נעזור להם להשתקם. שלוש, נושא העובדים הזרים. יש בעיה גדולה מאוד בנושא העובדים הזרים. קודם כול, ברחו לנו עובדים זרים. רץ סרטון של עריפת ראש של עובד תאילנדי והעובדים הזרים בורחים, בורחים בהמוניהם. אין לנו ידיים עובדות, אנשים רוצים לעבוד – אין מי שיעבוד. אתה יודע מה ההבדל? לא שאני אומר, חלילה, שאני טוב יותר מההוא במפעל. אתה צריך להבין שהחקלאי הזה – זה, אתה רואה את השלישייה פה? – כשיש מלחמה: ההוא שיש לו מפעל סוגר, הוא יכול לקחת את הילדים שלו לאילת; החקלאי לא יכול לברוח, הוא צריך להאכיל את החיות בבוקר. אין לנו לאן לברוח. במעלה יוסף בגליל – פינינו יישובים, אין מושב שלא נשארו בו 20 חקלאים. צריך להאכיל את העופות, את הצאן, את הבקר. יש לנו במי לטפל, אין לנו יכולת לברוח. בעל המפעל, אם קרה משהו בשדרות – כמו שאמר קודם אחד מחברי כנסת – הוא סוגר את המפעל, יושב בממ"ד ושומר על אשתו ועל הילדים. לחקלאי אין מישהו שישמור על אשתו ועל הילדים, הוא צריך ללכת להאכיל, לטפל בהם, ללכת לקטוף – העגבנייה גדלה. אתם צריכים להבין, חקלאות זה אירוע מתגלגל. אנחנו מדברים פה על 20 קילומטרים או על 22 קילומטרים או על 25 הקילומטרים – זה חרטא, יש אירוע מתגלגל. זה עם המדגרה, הלולים – הינה פה, אצל גדי, קודם הוא סיפר לי שתרנגולי הודו מסתובבים במושבים, אין מי שייקח אותם עכשיו. המדגרה צריכה לספק לו את אפרוחים – אין מי שייקח את האפרוחים. זה אירוע, גם המדגרות. גם במרכז הארץ החקלאות נפגעה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> פשוט הגיע הביבי שלי. << דובר_המשך >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר_המשך >> זה בסדר, הוא גם הרב שלנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא ביבי, אפילו בצחוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מקווה שפינדרוס לא אומר שאתה לא שלו, אפילו בצחוק. << דובר_המשך >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר_המשך >> אני אדבר רק על עוד דבר אחד, וזה דבר שגם הייתי אצל ראש הממשלה לגביו ודיברתי איתו על זה. לא הגיוני שעובד תאילנדי עוזב את הארץ, ומחתימים לי אותו כמה עורכי דין והוא תובע אותי על סכום. אתה יודע מה ההבדל ביני לבין כל רשת או חברה גדולה? הם מחזיקים צבא של יועצים משפטיים, הבחורצ'יק הזה מקבל תביעה מעורך דין והוא משקשק, הוא לא יודע מה לעשות. הוא הולך לעורך דין שלו – לא יכול להיות שכל עובד זר שרוצה לתבוע אותי לא משלם אגרת בית משפט, שיהיה שווה כמונו. ברגע שהם לא משלמים את אגרת בית המשפט, מה איכפת להם לדחוף לי תביעה? מה קורה עכשיו? שילמתי לו את הכסף – נתתי לו, אבל עצם ההתעסקות שלי והפחד שאולי אפסיד, בסוף אני מוצא את עצמי אומר לו: אולי נגיע להסדר? קח 10,000 שקלים, קח 15,000 שקלים, שלא מגיעים לו. כי אין לי יכולת להתמודד. אין לנו יכולת. קח כל חברה גדולה אחרת, יש לה צוות שלם של יועצים משפטיים – הם מטפלים בזה. הוא שם או כל אחד מהחבר'ה שיושבים פה – אין להם יכולת. יש לך יכולת? אין לו יכולת. מה הוא עושה? הוא הולך לעורך דין: קח 10,000 שקלים ותסגור לי את הסיפור. אלה 10,000 שקלים שבסוף מתגלגלים עליהם, מהרווחים שלהם, 10,000 שקלים שבסוף מתגלגלים לאזרח בתוך יוקר המחיה. מה שאני אומר, והינה הרב פה, הוא שאנחנו צריכים להתייחס למלחמה. ואנחנו נמצאים בשעת מלחמה, בצפון ובדרום. בדרום יישובים מפונים. אתמול היו השר והמנכ"ל, היו חיסולים של מחבלים, הצפון כבר נמצא במלחמה. את הדרום כבר הרסו, זו לא מלחמה, כבר אין דרום. מה שאנחנו צריכים זה לא להסתכל קילומטר אחד, קילומטר שני. כלום. אנחנו צריכים לשלוח את החבר'ה ממשרד האוצר, קודם כול, שיבואו לראות את הבלגן. צריך להתחיל להזרים כסף כי אני אומר לך, הייתי חקלאי: אם לא תטפלו בחבר'ה האלה היום – בשנה הבאה לא יהיה לכם מה לאכול ואל תבואו להאשים אותו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה ביטחון מזון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 30 שנה לא יהיה מה לאכול. << דובר_המשך >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר_המשך >> לא יהיה במדינה מה לאכול. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה ביטחון המזון. << דובר_המשך >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר_המשך >> אם לא נתחיל לטפל היום בחקלאות ולשקם אותה, לתושבי מדינת ישראל לא יהיה מה לאכול ואי-אפשר להאשים אף אחד. אני מבקש: לא להסתכל על קילומטר ולא על שני קילומטרים. הפעימה, החלום הגדול של כל הליברלים או האוצר או לא יודע מי, להוריד את המכסים – לעצור אותו. ברנס, תקשיב. כולנו ניכנס מתחת לאלונקה ונציל את החקלאים. צריך לעצור את הפעימה השלישית הזאת, להזרים את 270 מיליון השקלים. אורן, להתחיל להזרים לחקלאים. אנחנו ביחד, יש פה שותפים. יש פה אחלה אנשים, אני גם מכיר את החקלאים ואת ראשי המועצות, את דובי. יש פה חבר'ה שמוכנים להירתם, להיכנס מתחת לאלונקה. אני אישית מוכן, מהבוקר עד הערב, להתנדב בחמ"ל של משרד החקלאות – יש חמ"ל שפתוח 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. אני מוכן להיכנס, להיות חבר כנסת שם איתם, להתנדב כדי לעזור לשקם, כי אני מבין את חשיבות החקלאות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני רק רוצה להגיד שביטחון מזון זה החוסן לאומי. << דובר_המשך >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר_המשך >> ברור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אילן עמר, חקלאי מעוטף עזה, בבקשה. << אורח >> אילן עמר: << אורח >> שלום לכולם. אני לא מורגל בישיבות כאלה, אנחנו חקלאים, אנחנו יודעים רק לגדל ולייצר, כל הזמן מתחת לרדאר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אומר לך: לא הפסדת כלום. << דובר_המשך >> אילן עמר: << דובר_המשך >> אני רואה. באמת קשה לי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מגדל? << דובר_המשך >> אילן עמר: << דובר_המשך >> אנחנו משק שמגדל ירקות, בעיקר עגבניות. מספר הדונמים הלך וירד משנה לשנה בעקבות היבוא הפרוע, החלישו אותנו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מאיפה אתם? << דובר_המשך >> אילן עמר: << דובר_המשך >> אני ממושב מבטחים, מועצה אזורית אשכול. החלישו אותנו לאורך השנים. בא לי לצעוק פה: אמרנו לכם. זה מה שבא לי לצעוק, כל השאר נאמר פה. אני לא רוצה לבוא ולהגיד לכם בעוד עשר שנים: אמרנו לכם. על כל שקל שלא ייתנו היום – ייתנו בעוד עשר שנים 100 שקלים. תצילו את האזור. אם האזור שלנו ימות – אומרים עלינו שאנחנו השכפ"צ של מדינת ישראל, זו לא סתם קלישאה, זו האמת לאמיתה. ספגנו בחיי אדם, אצלנו במושב נהרגו חמישה. תצילו את המושב. אם לא, היינו עכשיו כמו בארי, כמו כפר עזה, כמו שאר הקיבוצים שסבלו קצת יותר מאיתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. אסור עידן, גם חקלאי מעוטף עזה. << אורח >> אסור עידן: << אורח >> אני מעביר את זכות הדיבור לרונן. << אורח >> רונן כהן: << אורח >> אני רונן, חקלאי ממושב אוהד. קודם כול, אני באמת רוצה להביע צער על כל החברים, הילדים, האנשים המבוגרים שבנו את המועצה הזאת, מועצה אזורית אשכול, ואני רוצה להביע את תנחומיי. הפצועים – שיחזרו אלינו במהרה בריאים; החטופים – שיחזרו אלינו במהרה, בריאים ושלמים. לפני הכול. שמעתי, אני יושב פה כבר ארבע שעות, היינו עוד במבנה הקודם. אני רוצה להגיד לכם שאני מזועזע, אני רוצה להגיד לכם שכנראה אף אחד לא הבין את האירוע בכלל. יש פה מלחמה, חברים, אנחנו במלחמה. בכל מושב במועצה האזורית, מושב וקיבוץ של מועצה אזורית אשכול – אני כרגע מדבר על מועצה אזורית אשכול, אני יודע שיש פה את כל ראשי המועצות – במועצה אזורית אשכול היחידים שנשארו בתוך היישובים זה רק החקלאים. אזור מועצה אזורית אשכול הוא עזובה אחת גדולה. עזובה אחת גדולה, אין שם אף אחד. והביזיון של הביטחון, להשאיר את כיתות הכוננות בלי נשקים. בלי נשקים, חברים. הרבש"צים (רכזי ביטחון שוטף צבאי) הגנו על היישובים בלי נשקים, יותר מ-15 – אני לא יודע בדיוק את המספר, פשוט הפסקתי לספור – רבש"צים נהרגו, חברים של כיתות הכוננות שנהרגו כדי להגן על המועצה הזאת, על החברים שלהם, על השכנים שלהם. עכשיו אדבר על החקלאות. אני יושב-ראש ועד של מושב כבר 23 שנים, עם כל הקושי של החקלאות הזאת, כל הקושי שמתמודדים איתו יום-יום, מצרה לצרה, ממבצע למבצע, מבעיה לבעיה, יש עובדים-אין עובדים, תביעות, יש מים-אין מים, מקורות, אין כסף לצינור מים. לפני חודש ימים סגרו למועצה האזורית את המים לכמעט שלושה שבועות – שלוש שעות מים ביום. הנזק התחיל כבר אז. אחרי זה הגיע ה-7 באוקטובר, ה-7 באוקטובר שריסק את כל המועצה הזאת, ריסק את כל החברים במועצה הזאת. תקשיבו, אני אומר לכם: אתם חושבים שחקלאות זה דבר פשוט. זה לא דבר פשוט, חקלאים הם גם לא עם פשוט. החקלאים לא יוותרו לכם. אני אומר לכם שאנשי האדמה האלה הם אנשים חזקים והם יתנקמו בכם כל החיים. אני אומר לכם: אם אתם לא תדאגו היום שהאנשים האלה יוכלו לחזור הביתה ולתת עתיד לילדים שלהם, ולתת תבואה למדינת ישראל – במועצה האזורית אשכול מגדלים 70% מהתוצרת החקלאית במדינה הזאת. היום החקלאות מתה במועצה האזורית אשכול. כבוד השר, שאף אחד לא יפנטז, אין מה להציל. אנחנו כבר יותר משבועיים באירוע הזה, אין עובדים, אין מי שיטפל בגידולים, הגידולים כבר הרוסים. והמעט של המעט שמנסים לקטוף – גם אותם לא מקבלים כי יש ייבוא פרוע במדינה הזאת. אני כל יום מקבל אלפי טלפונים. נפשית – אף אחד לא שמע ממני את זה בחיים – נפשית קשה לי כבר. קשה לנו להתמודד אבל אנחנו נמשיך ונשמור על הקרקעות של המדינה הזאת בכל הכוח, בשביל כולכם. בשביל כולכם אנחנו נשמור על זה. אתם צריכים להכניס היום יד לכיס ולהגיד לחקלאים האלה – אף אחד פה לא עושה להם טובה, החקלאים עושים לכם טובה שהם נשארים בתוך המדינה הזאת. שמעתי גם על כל החבר'ה התעשיינים, אני לא אדבר אבל יש כאלה שיש להם כיס עמוק. לחקלאים אין כיס עמוק חברים, הם חיים מהיום להיום. גם לא למחר, הם חיים מהיום להיום. החקלאים האלה צריכים ב-30 בחודש לפרוע צ'קים על סמך הגידולים שהם היו צריכים לקטוף, והם לא קטפו אותם. אני אומר לכם: החקלאים האלה הולכים לפשוט רגל, החקלאים האלה יפשטו רגל ב-30 בחודש אם הם לא יקבלו כסף ומייד, ואני לא יודע מה זה: חודשיים מ-10% מחזור. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא 10%. << דובר_המשך >> רונן כהן: << דובר_המשך >> סליחה, חודשיים מהמחזור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חלקי 10. << דובר_המשך >> רונן כהן: << דובר_המשך >> חלקי 10. טוב, לא אכנס לזה. אבל אני אומר לכם שתקשיבו טוב, אנחנו נעשה כחקלאים הכול, בכל הכוח, כדי להמשיך את החקלאות הזאת. אבל אם אתם לא תתנו לנו ולא תהיו הגב שלנו, הינה אני אומר לכם: תסגרו את המדינה. תסגרו את המדינה, המדינה הזאת כבר נגמרה ואין לי כבר כוח יותר. בבקשה מכם, תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, היא לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה, מילים כדורבנות. משרד האוצר, 270 מיליון השקלים. << דובר >> אורן לביא: << דובר >> אם אפשר לפני כן, סיון, זה 270 מיליון שקלים? לא 300 מיליון שקלים, לא 320 מיליון שקלים. אני רק רוצה לדעת שזה בדיוק 270 מיליון שקלים, שזה לא יהיה פתאום 350 מיליון שקלים או 400 מיליון שקלים. האם זה הסכום? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אדוני המנכ"ל, אבל אמרו את זה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> היא התקציבאית של המשרד. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני גל ברנס, רכז כלכלה וחקלאות באגף תקציבים. כמו שגם פורסם, כל תקציבי המדינה שלא חויבו, נעצרו כרגע והושהו לטובת סדר עדיפויות חדש לטובת המלחמה. כשיוחלט עליו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רגע, אני רוצה לשאול אותך שאלה: את היבוא גם עצרתם? הרי זה היה אחד מול השני, זה הסכם. ההסכם הוא הדדי, עצרת את היבוא? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> גם הפעימה השלישית - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, לא. אני שואל: האם עצרתם – לא השלישית, האם עצרתם את הפעימה השנייה? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> השנייה כבר - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתם משתמשים במלחמה כדי לחסל את החקלאות? זה נשמע לך הגיוני? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל הכסף מול זה, זה פיצוי על זה. הרי זה היה ההסכם והיה פיצוי מול זה. אני שואל האם עצרתם את הפעימה השנייה, לא את השלישית. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> הפעימה השנייה קרסה בינואר האחרון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל אתם צריכים להוריד את זה עכשיו. << דובר >> גיא דוד: << דובר >> אחי, אתה תותח, אנחנו באותה מדינה? נראה לי שאתה לא מבין מה קורה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סליחה. עוד מילה אחת ואתה בחוץ. לא משנה, לא מתפרצים באמצע. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> הפעימה שביקשו כאן, שהייתה אמורה לרדת בינואר, עוד הורדת מכסים – זה נעצר. צריך לעשות את זה, אבל העמדה הרשמית היא שזה נעצר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני שואל על הפעימה הקודמת, 270 מיליון השקלים זה על הפעימה הקודמת. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא, 270 מיליון השקלים זה שיח שהיה פה. לא אכנס אליו עכשיו, היו דיונים ארוכים מאוד בין משרד האוצר לחקלאים, למשרד החקלאות. כרגע נראה לי שאין טעם לפתוח פה את הדיון, זו לא ליבת הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא תקבל תשובה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> ביקשו פה עצירה של הפעימה שלישית. לגבי זה, התשובה היא כן. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> רגע, תחזור כדי שנשמע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנו מה אתה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סליחה, אף אחד לא מתפרץ. דובי, אני אומר: תרשום לך על פתק ותשאל אחר כך. זה הכול. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לגבי הטווח המיידי, לגבי הפיצויים שעלו פה: נמצאים פה גם מרשות המיסים. כמובן שכרגע כל החקלאים יקבלו פיצוי מלא, כל מי שדיבר כאן, אם הוא עובד ואם הוא לא עובד. לפי שיקול דעתם – הם יגיעו למס רכוש והם יקבלו את הפיצוי שהם צריכים לקבל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למה שלא יגיעו אליהם? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> גם מקדמות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, למה שלא יגיעו? זה לרשות המיסים, זו הייתה השאלה שעלתה: למה שלא תשתמשו בשמאים של הקרן לנזקי טבע? אנחנו הרי באמת באירוע בסדר גודל אחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חבר'ה, ביקשתי בלי לקפוץ. כן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שוב, אני אומרת שכרגע אנחנו באמת נבדוק את החלופה הזאת, כי נעשה את המיטב כדי לשלם בהקדם. מה שמוסדר כרגע – וגם נעשו על זה אתמול ישיבות ושיחות ביחד עם משרד החקלאות – זה לגבי החקלאים שנמצאים בתוך הטווח של ה-0 עד 7 קילומטרים, כדי לשלם להם בהקדם את המקדמה. ואנחנו נעשה את זה הכי מהר. לגבי האפשרות להיעזר בשמאים של הקרן לנזקי טבע, אנחנו נבדוק את האפשרות ואם נראה שזה באמת - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אתם עדיין מתעקשים על 7 קילומטרים? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר, אנחנו נמתין לתשובה מהם, הם הולכים לבדוק. על זה דיברנו קודם כשלא היית. מבחינת הוועדה זה נגמר, הוא אומר שיעבירו את זה בהחלטת ממשלה. אם לא – נצטרך, אני אדבר עם הרב גפני, לראות איך הוועדה מכניסה את זה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, אם נותנים רק ל-0 עד 7 קילומטרים – שלא ייתנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סליחה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אבל יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין 0 עד 7 קילומטרים, כבר דיברנו על זה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, היא אמרה עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שמענו, אבל יש החלטת ממשלה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> תגיד לשר האוצר שלא יעביר את הכסף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היא מרשות המיסים. גדי, מתנהל דיון נורמלי, אמרנו את זה. אמרתי שאם הממשלה לא תביא החלטה, אפנה ליושב-ראש, שהוועדה תביא החלטה. דיברנו על זה, אנחנו לא חוזרים על זה. אבל אני אשמח מאוד לקבל תשובה לגבי הבדיקה של הקרן לנזקי טבע. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד היושב-ראש. האמת שמתחילת הדיון התאפקתי, לאורך כל מה שקורה: 0 עד 7 קילומטרים, 0 עד 20 קילומטרים, גם בדיונים אחרים היום בכל מיני ועדות. אני רוצה לגלות לכם סוד, גם בעת מלחמה יש ערבים-בדואים בנגב. משום מה, בכל הדיונים, בכל הקשר אפשרי, עד לרגע הזה הנושא הזה לא עלה, אפילו בהקשר הזה. היום, בדרך לכאן, התקשרו אלי ושאלו על יישובי ספר. יש רשימה שיצאה מרשות המיסים ובכל היישובים שנמצאים שם, אין יישוב ערבי-בדואי אחד. אני מגיע לדיונים ומתדיינים על 0 עד 7 קילומטרים, 0 עד 20 קילומטרים, נראה לי שידברו גם על 0 עד 200 קילומטרים, ולא מדברים על האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב, שבאירוע הזה שילמה מחיר כבד מאוד, גם הרוגים וגם נעדרים. גם ברגע זה כשמתקיים הדיון, טילים נופלים בלקיה או ביישובים בדואים אחרים בנגב. משום מה זה לא קיים. כשבאים לתקן ובאים לעזור לאנשים, וצריך לעזור, למה לא להסתכל על כל האזרחים באופן שווה? כשבאים לעשות תיקון על הקלות במיגון – חברתי מדברת על מיגון לעובדים, ל-120,000 תושבים בדואים ב-35 ישובים, אין שום מיגון. כשהמדינה באה עכשיו לתקן, מביאים הצעת חוק וגם החלטה בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. למרות שהגשנו הסתייגויות כדי שייתנו הקלות, ייתנו פטור לאנשים כדי לשים מקלטים או מיגוניות, לפחות באופן זמני – משום מה, אף אחד לא מתייחס. אני אומר שהמדינה לא מכירה ביישובים הלא מוכרים בנגב במשך 75 שנים. הם שקופים, אף אחד לא ראה אותם, בשום תחום. והיום, במלחמה, 120,000 תושבי הכפרים הלא מוכרים, כבוד השר, מופקרים, ברגע זה. כן, המדינה מפקירה אותם, בכל התחומים ובעיקר במיגון. אפילו התרעה – מגדירים אותם כשטח פתוח. 120,000 אזרחים – המדינה מגדירה אותם כשטח פתוח, הם לא זכאים אפילו לאזעקת התרעה. תזהיר אותם, אנשים שילמו במלחמה הזו את המחיר. עד מתי אפשר להמשיך? ואם הדיון לגופו של עניין, לחקלאות, הרי בחברה הערבית-בדואית בנגב יש מגדלי עדרים וצאן והם נמצאים בעוטף באישור ובהיתר, גם בעת הזו. גם ב-7 באוקטובר הם היו שם וכמעט כל העדרים שלהם הושמדו ולא נמצאים. כשבאים היום בהגדרות שאתם מביאים לוועדה, 0 עד 7 קילומטרים, 0 עד 20 קילומטרים, יגידו: אתה - - - נמצא ליד ערערה בנגב, כפר לא מוכר, לא חל עליך פיצוי. אתה יצאת רק למרעה, לתקופה. לכן, אני מבקש לגבי החקלאות: כל מה שחל על החקלאים בעוטף יחול על החברה הבדואית. במיוחד על אנשים שנמצאו בהיתר, כבוד השר, באישור משרד החקלאות, רשות המרעה, הסיירת, קרן, קיימת. נמצאו במקום הזה ושילמו מחיר. צריך להתייחס אליהם כמו כל החקלאים ולפצות אותם כמו כולם. תודה רבה. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> רק בהערה, אדוני היושב-ראש, אין שום הבחנה בין יישוב יהודי ליישוב אחר בטווחים שאנחנו מדברים עליהם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 0 עד 20 קילומטרים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> הראיה, בצפון, ערב עראמשה נכלל כמו כל יישוב אחר, והוא לא יישוב יהודי. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל בטווחים שאתם מדברים עליהם בדרום לא נופל אף יישוב ערבי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ב-0 עד 20 קילומטרים אין אף יישוב ערבי? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין אף יישוב, גם ב-20 קילומטרים לא נופל אף יישוב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה רוצה שנשנה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אנסה לתעל את הזמן וגם לא לחזור על דברים שנאמרו לפני כן. בסוף, אנחנו רואים שהממשלה מתעכבת, ההחלטות מתעכבות בגלל כל מיני משחקים פוליטיים כאלו ואחרים. אנחנו צריכים לפעול כאן בוועדת הכספים ולדחוף לתוצאה, האזרחים סומכים עלינו. אנחנו עומדים לקראת משבר אדיר. הציבור מצפה מאיתנו לתשובות ואם הממשלה לא תביא אותן, את התשובות האלו, אנחנו חייבים כאן בוועדה, לקחת את המושכות לידיים ולחוקק מטעם הוועדה. אופיר, אני יודעת שאתה על זה, אני יודעת שאתה נלחם בזה יום ולילה, אבל אנחנו חייבים לקחת אחריות. היום הייתה לנו ישיבה, כשאני אומרת לך: ראשי מועצות בכו בחוץ. אנשים, בעלי מקצוע שמגלגלים מאות מיליונים, ישבו בחוץ מתחבקים ובוכים. החקלאים לקראת קריסה מוחלטת, הם לא יכולים להיכנס להשקות את המשק שלהם, המשק שלהם גוסס. גנבו להם קומביינים, אין להם ציוד. אנשים מתנדבים, איזה עם מדהים יש לנו. היכן שהממשלה לא נכנסה – אנשים נוסעים מהצפון להביא קומביינים לדרום, מביאים, עוזרים, פועלים, מחליפים, כך, יד ביד. מטורף. אנחנו חייבים לעזור להם. אנחנו חייבים לעשות את זה היום, אי-אפשר לחכות יום-יומיים. סמוטריץ' בא לפה ואמר לנו: 48 שעות. כבר עבר יותר משבוע, כמעט עשרה ימים. יש כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות. הדבר הראשון, האוצר לא רוצה להכניס יד לכיס? אוקיי, פטור ממס הכנסה – שנה אחורה ושנתיים קדימה. עכשיו אנחנו ביחד, תמיכה מקיר לקיר, תובילו את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לגמרי. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין אחד שיתנגד לדבר הזה. זה יחזיר להם פיצויים על מה שהיה, ייתן להם ביטחון להתאושש, לקום על הרגליים, לקנות ציוד, להביא פועלים, הכול. ניתן להם לשים את הראש מעל המים, הם ידעו ששנתיים קדימה – פותחים את הייבוא? סבבה, הם לא יצטרכו לשלם מס הכנסה, כמו שאחרים לא משלמים מס על התוצרת שנכנסת. נשווה את התנאים. זו הגינות, זה הכול. הדבר השני הוא בעצם העובדים, שזו בעיה קריטית. שני דברים בעניין העובדים – אופיר, דיברנו על זה, אני יודעת שאתה מנסה להילחם גם על הדבר הזה – דבר אחד: יש עכשיו חקיקה שהנחתי על השולחן ויכולה לפתור את זה, וזה מתווה הפיצויים. חבורה של כמה עורכי דין הולכת עכשיו ומנסה לקושש כמה אנשים כדי לבוא ולתבוע פיצויים, רק בעוטף זה איזה 160 מיליון שקלים. מאיפה הם יביאו 160 מיליון שקלים? מאיפה יהיה להם עכשיו כסף לשלם את זה? פיצויים על מה? על זה שהם ברחו למדינה אחרת כדי לעבוד? הם יעבדו, הם יחיו את החיים שלהם בשלום, הפיצויים האלה אמורים ללכת לאנשים שאמורים לחיות בסוג של שגרה או תחת אש, כאן במדינת ישראל. החוק הזה מבטל למעשה את הפיצויים. אנחנו חייבים להעביר את זה ביום רביעי, וחייבים לשים על זה את הגז לפני שיתחילו להגיע תביעות לאנשי העוטף. הדבר השני: איך אנחנו מוצאים עכשיו עובדים. יש כמה מדינות שכבר מוכנות להביא: הודו, אוזבקיסטאן, בגאנה באפריקה, אני לא יודעת. תתחילו לעבוד על זה היום, יש עובדים שרוצים להגיע, תעשו את זה. דבר נוסף: יש עובדים שהם ללא אישור, תאילנדים שברחו – הם רק מחכים לקבל אישור. ניתן להם עכשיו, לכל עובד תאילנדי שברח ניתן ויזה לכמה שנים אם הוא מוכן להישאר פה בארץ לעבוד. מה הבעיה? אחר כך גם כך הם יחזרו לתאילנד. יותר מזה, יש פה אנשים ששמרו על קשר עם חלק מהפועלים התאילנדים שלהם שעבדו פה איזה עשר שנים, הם מתקשרים אליהם ומוכנים לבוא לעבוד אבל אסור להם כי מבחינת החוק אסור להאריך מעבר לשהות שמותרת בחוק. נאריך את זה, מי שרוצה להגיע עכשיו, בשעת חירום – תאריכו להם את הוויזה, תנו להם אישור מיוחד. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> חברת הכנסת השכל – זה בוצע, גם לגבי מי שנמצא כאן. יש תקנה חדשה, מוסכמת עם משרד הפנים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מתי זה נכנס לתוקף? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> הם יכולים מעכשיו, לאלתר. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נהדר. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> מעבר לזה, אנחנו גם מקדמים: מי שהיה כאן קדנציה אחת, סיים אותה וחזר לארצו - - << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הם עדיין נמצאים שם. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> - - יוכל לבוא לכאן לקדנציה נוספת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מתי זה נכנס לתוקף? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> לאלתר. דיברנו - - - << דובר >> גיא דוד: << דובר >> הבעיה היא שבתאילנד לא מאשרים להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי ביטחון זה לא יקרה, העובדים האלה לא יגיעו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא נעים לי שאצטרך להוציא אותך. אני אומר את זה במפורש: מי שיתפרץ יצא ולא משנה מי זה. תנסי לתמצת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אייל סיסו התחייב עכשיו שכבר אפשר להביא פועלים ולאשר את זה, אני אומרת: חבר'ה, בואו נקיים עוד דיון קצרצר, עוד יומיים. תנסו עכשיו להביא את האנשים האלה, מי שנתקל בבעיות – תביאו את אייל סיסו לפה, לוועדה, כדי לפתור את זה. דבר אחרון וקצרצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תאילנד לא מאשרת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סליחה, מי דיבר שם? אפשר להוציא אותו בבקשה? בבקשה לצאת. בבקשה להוציא אותו, להוציא אותו, בבקשה לצאת. בבקשה לצאת, תודה. (הדובר מוצא מחדר הישיבות) << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בבקשה, תפנה אליי את הפנייה הזאת, אשמח לטפל בה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חברת הכנסת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חצי משפט. אני יודעת, אבל אני באמת נמצאת פה מהבוקר ואתה רואה שאני לא מתפרצת ולא כלום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם אני פה מ-10:00. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודעת, אבל אני לא מתפרצת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל יש עוד אנשים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אלה דברים חשובים ואני מוסיפה, אמרתי: אני לא חוזרת על דבר אחד שכבר נאמר. הדבר האחרון. יש פה עניין: החלטה של הממשלה שלא מקדמים חקיקה פרטית. אני מבקשת גם את החוק הזה, בכל מקרה אנסה בכל הכוח לדחוף אותו ביום רביעי – סליחה, אופיר, אשב לך על הראש – אבל אם אתם יכולים כבר מחר להגיש את ההחלטה הזאת, את החקיקה הזאת, מטעם משרד החקלאות – תעשו את זה. אנחנו חייבים להציל אותם, זה מאות מיליונים של פיצויים שדורשים מהם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק אוסיף לגבי מה ששרן אמרה. פינדרוס, סליחה. כרגע אנחנו במוד של הצעות מטעם הממשלה. אבי, אני באמת חושב שכדאי שתבחן את העניין הזה – את הבקשה של שרן לגבי התביעות – להביא הצעת חוק ממשלתית עד שאנחנו ניכנס ונתחיל לחוקק פה בכנסת חקיקה פרטיות. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אני אומר רק בהערה: מי שחושב שאנחנו נשאיר או נצליח להביא עובדים זרים על ידי סנקציות – חי בסרט. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, זה לא להביא עובדים זרים בגלל סנקציה, זה להציל אותם מפשיטת רגל. אין להם 160 מיליון שקלים לשלם עכשיו, הם צריכים לקנות: קומביינים - - - << דובר >> אורן לביא: << דובר >> עדכנתי את השר. אנחנו רק רוצים לבדוק חלופות, את החלופות הכי טובות לטובת החקלאים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שנלך עם איזושהי חלופה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חבר'ה, תנו למנכ"ל מועצת החלב את רשות הדיבור. << אורח >> איציק שניידר: << אורח >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, יש לנו בעוטף, ב-0 עד 4 קילומטרים, 16 רפתות קיבוציות ועוד רפתות במושב יכיני. יש לנו ב-0 עד 7 קילומטרים עוד רפתות. הרפתות שלנו ספגו מכה איומה, כמו כל הקיבוצים. רפתנים נהרגו בחליבות, רפתנים נרצחו, רפתנים נחטפו. לא היה לנו זמן להתאבל, הרפתות, כמעט כולן, חזרו לפעילות, אם כי לא פעילות מלאה. תחת הרבה מאוד אילוצים, קשיים והתמודדות. אדוני היושב-ראש, אנחנו מטפלים עכשיו גם ברפתות בצפון, בקו 0 עד 2 קילומטרים, וגם בדירים שלנו בצפון – מפנים דירים ורפתות. אנחנו מבינים שהמצב הולך להיות הרבה יותר קשה. כפי שנאמר פה, במשקי בעלי החיים הסיפור הוא שונה לגמרי. אנחנו חייבים להבטיח שהמשקים בהם מגדלים החקלאים, גם בעלי חיים וגם צומח, יקבלו את המקדמות – כמו שנאמר פה, לפחות שני מחזורים של חודשיים – על מנת שיוכלו להרים את הראש איכשהו ולתפקד. יש תשלומים שצריך עדיין לשלם, יש הוצאות גדולות מאוד שעדיין נדרשות. חייבים להבטיח שהדבר הזה יקרה במינימום בירוקרטיה, על זה אפשר לקבל החלטה כבר עכשיו. אם גם זה מה שיצא מהישיבה הזאת, זה חשוב מאוד וצריך לתת על זה את כל הדגש כי זה ממש דחוף וחיוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מולי לוויט, מועצת הלול. יצא. חברת הכנסת נעמה לזימי ויש לי עוד דובר מהחקלאים. אבל תנסי בקצרה, לא שאני מנסה ל - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> יש לה רק ארבעה עמודים, זה יהיה זריז. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התכוננתי, אבל הכול בסדר. האמת שהרבה כבר נאמר. כן אגיד, חבר הכנסת פינדרוס, שפשוט עצוב לי להכיר בכך שלצד הדיון החשוב שמתקיים כאן יש מגמה נוספת של מדיניות, כאילו אחורית, והיא בעצם הגשמת הפנטזיה של – סליחה שאני מדברת כך – חיסול החקלאות ופתיחת מכסים טוטאלית, הקרסת הענף. אני אומרת את זה כי צריך להגיד את הדברים האלה אם אנחנו מרגישים אותם, שזה חלק מאיזו מגמה ארוכה יותר, בעיקר של השנים האחרונות, שפוגשת את המשבר הזה כשכולם פה עסוקים. ביטחון מזון זה חוסן לאומי, חד-משמעית. ביטחון מזון זו הידיעה שלנו שאנחנו לא תלויים במזון באף אחד ובאף גורם חיצוני, בטח בעת משבר. היעדר התלות הזו שלנו היא גם משהו שצריך להשקיע בו משאבים: בפיתוח, בפיצוי, בטיפול, בהכול. אני מסכימה עם מה שאורן אמר לגבי מציאת חלופות לשלילת פיצויים, כי אנחנו לא רוצים להבריח עובדים ולא רוצים לעשות משהו שהוא לא נכון אבל כן למצוא פתרון אחר לפיצויים, בדרכים אחרות. זה לא צריך להיות נטל על החקלאים, יש גם דרכים אחרות לשמירה על עובדים שזה ביטול אגרות וסיוע כללי: ביטול האגרות לחקלאים, מתן מענק לעובדים זרים שיבחרו להישאר בארץ, הקלת נוהל תגמול לעובדים ישראלים וגם הפשרת שטחים חלופיים לחקלאות כרגע. זאת אומרת, אם רוצים להציל את החקלאות – יש מתווים, יש פתרונות. אני רואה פה שר חקלאות מחויב. הדבר הזה לא יכול להיות בהתנגשות עם האוצר יותר, זה לא מקובל, שרן גם אמרה את זה כמו שצריך. הסיפור הזה של כמה קולות בעת מלחמה לא מקובל. אם אנחנו פה מבינים שיש מצוקה, אני אתעקש ואומר: הוועדה הזו סטטוטורית, היא ועדה מחוקקת. אני ראש ועדה מיוחדת, יכולתי לכנס עכשיו את הוועדה כל השבוע, להגיד לכולם: בואו נדבר אצלי בוועדה, פתחון פה לכולם – זה לא רלוונטי כי היא לא מחוקקת, היא לא זו שעושה את זה. זאת ועדה שיש לה סמכות מול הממשלה. מעמד הכנסת נשחק ב-15 השנים האחרונות, הוא הפך להיות תחתית, הגיע הזמן שבשיקום שאנחנו עושים נשקם גם את זה. תודה. יש לי עוד דברים להגיד אבל אין - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. גיא דוד, חקלאי. << דובר >> גיא דוד: << דובר >> קטונתי מלהבין בביטחון, אבל לא צריך להיות גאון בשביל להבין שהעסק הזה אפילו עוד לא התחיל. יש פה את הגיבורים שלנו מהדרום, שניצבים עכשיו בפני אתגר שאני בכלל לא יודע אם יש סיכוי לעמוד בו. קודם כל, זה באמת מעורר - - - עכשיו אתייחס עניינית למספר דברים. דבר ראשון. ביממה האחרונה אני עובד מול שגרירות תאילנד כדי להבין מה קורה פה. נמצאים עורכי דין שעושים פעולה שגובלת באתיקה או בפלילי – אני אפילו לא יודע איך להגדיר אותה, קטונתי – הם פשוט עושים שידול לתאילנדים ומחתימים אותם על תביעה שבלונית. התביעה הזאת מופנית, על המקום, לאנשים שהעובדים עזבו אותם. בין אם על פי חקיקה – כפי ששרן העלתה, ובין אם על פי Guarantee של המדינה, אין שום סיכוי שבעולם שהחקלאי יספוג את זה. זה דבר שהוא מאסט. קודם כול, נתחיל מזה. דבר שני. הרבה מאוד חקלאים מאזור העוטף שלא יכולים כרגע לתפקד, רוצים לבוא ולשתף איתנו, חקלאים בשרון, פעולה. נשמח לעשות את זה. צריך להבין שהם לוקחים על עצמם סיכון מטורף, כשאף אחד לא יודע מה הולך להיות פה. התמריץ היחידי שהמדינה יכולה לתת, מבלי להכניס את היד לכיס, הוא פשוט לא להכניס אותו לכיס שלנו. בשנתיים הקרובות – אפס מס הכנסה. אנחנו ב-Ground Zero עכשיו, אין לנו כלום, פגעו לנו בנקודה הכי רגישה. אני חקלאי בשרון שמתבסס על פלשתינאים, נשארתי כבול. אני בעצמי עובד – אני כבר לא יודע מה לעשות, אני קם בבוקר ולא יודע מי קודם, הכניסו לי בנקודה הכי רגישה. התאילנדים שלנו ראו מה קרה אצלם, עלו על מטוסים, יושבים בבתי מלון, צוחקים וסופרים את הכסף. המלך שולח מטוסים. אני מבין הכול, אני גם מכבד את התאילנדים. אם אני הייתי תאילנדי יכול להיות שהייתי שוחה מפה החוצה, אני לא מאשים אף אחד. אין לנו מי שיבוא. לגבי עובדים חלופיים. יש את הסיפור, היושב-ראש, של מש"ב (משתלמים בחקלאות). בשנים האחרונות היו פה אלפי משתלמים שהגיעו אלינו ממדינות אחרות. אותם אנשים רוצים לבוא, למרות המצב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם המשרד אמר. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> כן. דיברתי עכשיו עם אלי כהן, הוא תכף צריך לאשר את זה. יפתחו את זה – יגיעו 12,000 אנשים, 14,000 אנשים. זה ייתן מענה מיידי. לאף חקלאי אין כרגע יכולת לממן שום דבר מהפעולות האלה, אם המדינה לא שמה את היד בכיס בקטע הזה של הפיצויים – זה ברוך. דבר נוסף, אני חושב שלכל התקופה הקרובה, כל תשלום מים שהוא – שהמדינה לא תיקח ממים לחקלאות, למעט היטל ההפקה שזה גרוש וחצי. שלא תיקח כסף, אין. מאיפה האנשים האלה ישלמו את הכסף הזה? מאיפה אנחנו נשלם את הכסף? אתם חושבים שאנחנו מיליארדרים? דבר אחרון. ישבתי פה לפני שלוש שנים, ליוויתי ועדות, ממשלות התחלפו. לא אכנס לענייני המדינה. איפה צביקה כהן? הבאנו 25 מיליון שקלים פיצוי לקורונה, על בטטות, עד היום לא קיבלו את זה. לקחנו הלוואות – הינה: תקליטי אותי ותראי – לקחו הלוואות, באנו לבנק כי הבטחנו שהמדינה תעזור. הכסף כבר היה, הנוהל היה – אלוהים יודע מה קרה. עכשיו, מיידי, כל מי שצריך לקבל משהו מהמדינה – שיקבלו עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> - - - 270 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> יש את 270 מיליון השקלים, 200 מיליון השקלים, זה לא משנה. תשחררו מה שיש. עכשיו לגבי החבר'ה באוצר. אחי, אתה שומע? הכול טוב ויפה. אנחנו פה בלהיות או לחדול, ואני אסביר לכם וגם תבינו למה. כל הקונספציה המדהימה של הייבוא שלכם זה אחלה, אני לא נכנס לשם. המדינות מהן מגיע כרגע הייבוא הן אלה שיעצרו אותך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> טורקיה, ירדן, כל החבר'ה האלה – הם לא רוצים להביא לך כלום לפה עכשיו, בגלל מה שקורה פה, זה קרס. זה מה שאני אומר: אתם צריכים להבין שאם אנחנו עכשיו לא הולכים לשתול, אם הם לא הולכים לזרוע, חודשיים או חודש מהיום – אין פה מה לאכול. זה לא גדל בסופר. אלה שעכשיו פה הם צדיקים קדושים שצריך לתת להם כל מה שיכולים, כדי בכלל להגיד להם תודה שהם מוכנים להמשיך לעבוד. כי אחד כמוני, אני כבר מתחיל להרים ידיים. אני מגדל רק 2,500 דונם בטטה. יש לי גם בנגב, שאני לא יודע איך אני אוציא את זה, אני לא אקבל על זה פיצוי כי עובדה שבקורונה לא קיבלתי. אם אתם לא עוצרים את זה עכשיו אז אין מה לעשות. אתה מבין את מה שאני מסביר לך? אתה מתחבר לסיטואציה שאין לי פועלים? אני קם בבוקר – כל יום מישהו אחר עוזב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גיא אני צריך לתת לעוד אנשים לדבר, תודה רבה. << דובר_המשך >> גיא דוד: << דובר_המשך >> מס הכנסה, זאת הדרך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גיא, תודה. אורי דורמן, מזכ"ל חקלאי ישראל. << דובר >> אורי דורמן: << דובר >> אני רוצה להגיד כמה מילים. כמה משפטים ספורים בנושא הדיון, שהוא הפיצויים. אנשים כאן חקלאים וחקלאים לא מעטים איבדו את מפעל החיים שלהם, וזה מפעל אדיר שנבנה במשך שנים רבות. באמת, מי שלא ראה אותו פעם בעיניים – חבל שעכשיו קרה לו מה שקרה. לכן, חייבים להתנהג לאנשים האלה בחפץ לב ובנדיבות. אני פונה אל הוועדה ולכל חברי הכנסת המכובדים וכמובן שלשרים ולשר דיכטר שנמצא פה ומלווה את החקלאות ונותן את נשמתו בשביל החקלאות. כל חברי הכנסת שנמצאים כאן – אשרו מתווה פיצויים לחקלאות. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לפרטים, אחר כך ניכנס לפרטים. נשב ביחד, אנשי המקצוע, ונכנס לפרטים. אני רוצה להגיד עוד שני משפטים. התזרים זה החמצן של האנשים האלה. הם משלמים, הם צריכים. אין ספק אחד שעצר. חברת מקורות – לא עצרה; ספקי הדשן, ספקי חומרי ההדברה – אף אחד לא עצר, כולם רוצים את הכסף מחר בבוקר. לכן, התזרים הוא החמצן של הנושא הזה. דבר נוסף, כבוד היושב-ראש, ודאות. נושא הוודאות הוא חשוב מאוד, כדי שהאנשים האלה יחזרו לייצר. הם מייצרים 70% מהעגבניות של מדינת ישראל, ואנחנו צריכים, לביטחון המזון. והדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה נושא ההתאוששות. יש פה מקדם התאוששות שצריך לקחת אותו בחשבון. במקדם ההתאוששות יש את נושא המכס שהוזכר פה. אני מודה מאוד אם נתקבלה החלטה על ידי השרים, על ידי אנשי אגף התקציבים, לעצור את הפעימה. בנושא הזה, אנחנו מודים על כך. יש פה דבר אחד שלא הוזכר, זה מחיר המים של השפדן. צריך לקחת את זה בחשבון. פנינו בימים האחרונים, עכשיו, היום, לרשות המים – להוריד את מחיר השפדן לשקל, כי זה מה שהיה. זה מה שהיה וזה גם מה שנכון מבחינה מקצועית, שמחיר השפדן יהיה שקל. לא ההפחתה שמועצת רשות המים רוצה לאשר – של 11 אגורות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורי דורמן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עמית יפרח, בקצרה. מיד אחריו, יושב-ראש ועדת הכנסת, יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עמית בחוץ. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עמית בחוץ. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש. אני עושה מעט פאוזה מהדיון עצמו, יש פשוט משהו שאני צריך להתייחס אליו, שעולה בימים האחרונים. כפי שהכנסת עובדת במתכונת של – באמת, אנחנו בדיונים והכול פה מתנקז ללחימה, המאמצים ללחימה ולעורף. החלטתי שגם בכל נושא ההעברות התקציביות, יאושרו בוועדה רק העברות שקשורות לפעילות השוטפת של המשרדים וקשורות ללחימה. אותו הדבר לגבי הכספים הקואליציוניים. כספים קואליציוניים שלא קשורים לפעילות השוטפת ולמלחמה שאנחנו נמצאים בה היום, לא יועברו בוועדה. יחד עם זאת, יש כספים קואליציוניים שהם נחוצים מאוד. לי למשל, יש כספים קואליציוניים בנושא הבריאות: חדר מיון בשדרות ובקריית שמונה. כל כסף קואליציוני שמסייע ללחימה – אני פונה לאוצר: תביאו ותביאו את זה במהרה, אנחנו נאשר את זה. כל מה שלא קשור ללחימה לא יגיע לוועדה ואנחנו לא נאשר את זה, אך ורק דברים שקשורים למלחמה. אני רוצה להוסיף. כל מה שקשור בכספים הקואליציוניים שלי, שהם בעיקר בנושא בריאות, ימשיך לעבור לבתי החולים ולכל מה שצריך, חדרי מיון בצפון ובדרום. יחד עם זאת, יש לי עוד 23 מיליון שקלים שלא קשורים כרגע למלחמה ואני רואה אותם דחופים פחות. לכן, אני מעביר את 23 מיליון השקלים לאותן רשויות שיש להן מפונים והן צריכות לדאוג להן: אם זה פעילויות פנאי, אם זה חינוך לילדים, אם זה לתחזוק עובדות סוציאליות. כל מה שהרשויות האלה צריכות בשביל המפונים. אני מעביר את 23 מיליון השקלים שלי לטובת הדבר הזה כי אני חושב שזה הדבר שחשוב לעשות כרגע בכספים הקואליציוניים. דבר אחרון. היו ברשתות כל מיני האשמות לגבי היושב-ראש גפני, כאילו הוא עוצר פה את הכספים בשביל לא יודע, איזה משהו, איזה חשבון שיש לו עם האוצר. זה פשוט לא נכון. העצירה הזאת הייתה בשביל שאנחנו נעצור לרגע ונבדוק את כל ההעברות, נבדוק איך אנחנו בונים מנגנון שמתנקז באמת אך ורק למלחמה. זו לא הייתה החלטה שלו בגלל איזה ויכוח אישי עם האוצר. לא, אנחנו עצרנו, בשביל לבדוק ולנתב את הכספים, שיגיעו אך ורק למלחמה ולפעילות ההכרחית לכך של משרדי הממשלה. תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אופיר כל הכבוד, באמת כל הכבוד. יש גם מספרים? שנדע את הסכומים של מה שבעצם - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא אמר: 23 מיליון שקלים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, זה שלו וכל הכבוד, אמרתי לו. האם אפשר לדעת את הסכומים של הכספים הקואליציוניים שנעצרים כרגע? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הכול, הכול נעצר. כל מה ש - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, פינדרוס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני עניתי לה. אני אענה לה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נעמה, הבנתי את השאלה. אני באמת לא יודע לענות לך כרגע על המספר, כל מה ש - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 100%. לא רק מהכספים הקואליציוניים, גם מתקציבי פעילות. דרך אגב, כולל 270 מיליון השקלים, שאני לא אוהב את זה. כל פעילות שלא קשורה למלחמה – הכול. ולא יצא, נעצר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אחדד רגע את השאלה. אם אמרנו שמה שכתוב - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה שהאופוזיציה משתמשת בזה כל היום ואומרת: כספים קואליציוניים, פעם אחר פעם - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אחדד את השאלה. אנחנו לא ב-debate, שאלתי שאלה. אני לא נגד עכשיו. קודם כול, אמרתי לו: כל הכבוד. אם אופיר אמר, ובצדק, שיש גם את השוטף כי אי-אפשר שלא לתחזק את המערכות הקיימות לצד הלחימה - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - אז אנחנו גם צריכים להסכים, פינדרוס, שהחקלאות היא גם השוטף, כי זה ביטחון המזון שלנו. אבל רגע, השאלה שלי היא: אני יודעת שמתוך - - - << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כמובן שאם תבוא פנייה של משרד החקלאות – בוודאי שנאשר, פנייה של משרד הבריאות – בוודאי שנאשר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, רק אסיים את השאלה. - - 14 מיליארד השקלים – אמרתי גם בדיון היום, מהבירור שלי עם אגף תקציבים ועם עוד גורמים, ניתן להציל בין שבעה לשמונה מיליארד שקלים מהכספים, כי השאר זה התחייבויות. אני מבינה מה זה התחייבויות, אני מבינה מה זה מערכות שקואליציונית משפים אותן יותר בגלל שאין מספיק בבסיס התקציב. אני לא באה לפגוע במערכות הבריאות, הרווחה ומי שהקואליציה נותנת לו. אבל בין שבעה לשמונה מיליארד שקלים קואליציוניים יכולים לעבור. לכן, מספרים בוועדת הכספים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ובחינוך כן? בחינוך את כן מוכנה לפגוע? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה קרה פינדרוס? זו הסיבה לשאלה, בדיוק בגלל זה השאלה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מאיפה הגעת לשמונה מיליארד שקלים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ועצרנו לכם 2.5 מיליארד שקלים בגלל ששלחתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה והחשכ"ל, עם זה, הסתייע לו לעצור את זה. אל תגידו לנו מה אנחנו אומרים או לא עושים, אנחנו בוועדת הכספים צריכים לדעת מה המספרים. אני אומרת: כל הכבוד על ההכרזה הזו, לצידה הייתי רוצה לראות נתונים ומספרים. זה מה שאני אומרת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר, נעמה, כל מה שקשור למלחמה – ואני שוב פונה לאוצר: יש דברים הכרחיים, יש חדרי מיון בדרום ובצפון, יש כסף לשיקום ועכשיו אנחנו נצטרך לשקם הרבה אנשים, תביאו כבר את הדברים האלה, הדברים האלה תקועים ממאי או יוני. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אופיר, פה כולנו איתך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תביאו אותם, אנחנו נאשר אותם במהירות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> פה כולנו איתך. אבל זה לא הכסף הקואליציוני הגדול, לצערי הרב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מה שלא קשור לא יבוא ולא יעבור. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מורידה בפניך את הכובע על זה שהכרזת את זה, אבל זה לא הכסף הקואליציוני הגדול. דיברנו על בין שבעה לשמונה מיליארד שקלים. אני הולכת להתעקש על זה בכל דיון, להבין את המספרים, מה נעצר. בעת לחימה הצהרה לא מספיקה. מעשים ונתונים, זה מה שאנחנו רוצות לראות פה בוועדת כספים. אני מבקשת את זה, תודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש בפועל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היושב-ראש נמצא כאן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> כן, שני יושבי-הראש. אמר כאן קודם – נדמה לי, רונן – חבר'ה, אתם לא מכירים את החקלאים. אפילו אני, עד שהגעתי לתפקיד, לא באמת הכרתי את החקלאים. כשפרצה המלחמה, כשנכפתה עלינו המלחמה ב-7 באוקטובר, אני זוכר שאחרי יומיים הייתה תמונה קשה מאוד, בדברים הכי קריטיים של כל הרפתות. אני לוקח את זה כמשל. בכל הרפתות היה ברור שאין פרות לחליבה, אין מזון לפרות. ואני מודה שנדהמתי באיזו מהירות החקלאים קמו על הרגליים, פתחו רפתות והשמישו מכוני חליבה. מועצת החלב, תקן אותי אם אני טועה, שש משבע רפתות – עובדות, אפילו בנחל עוז, שזה קילומטר מ - - - << אורח >> איציק שניידר: << אורח >> השר, 15 מתוך 16 רפתות עובדות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> לא, אני אומר: ממש צמוד לקו. << אורח >> איציק שניידר: << אורח >> כן, כן, צמוד לקו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר את זה מפני שהעובדה הזו – אני משוכנע ואני חושב שיש פה חקלאים שיכולים להעיד על זה טוב ממני, החקלאות בדרום תשתקם בגלל האנשים, לפני ויותר מכל דבר אחר. אנחנו, ואני אומר את זה, אנחנו, משרד החקלאות בראש ובראשונה, ושאר משרדי הממשלה, חייבים לתמוך במועצות האזוריות, ברשויות, בחקלאים, במועצות החקלאים. יש הרבה מאוד השמצות, כשהגעתי לקח לי זמן להבין שהמועצות אלה קופות החולים של החקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד השר, מועצות הייצור. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> כן, מועצות הייצור אלה קופות החולים של החקלאות. לקח לי זמן להבין את זה, אבל באנלוגיה לקורונה אתה מבין מה התפקיד שלהן ומה המשמעות שלהן. לעצם העניין, אני חושב שאנחנו כאן בדיון הזה, אני לא יודע אם אתם עושים הצבעה עכשיו. הסיפור של הפיצויים ל-0 עד 20 קילומטרים, לנושא מסלולי הפיצויים, בשונה מהקיים היום: 0 עד 14 קילומטרים – זה צריך להיות מוחלט, מוצבע, לאלתר. מוסכם עם האוצר, זה חלוט ונדמה לי שאפשר לחתוך כאן בוועדה את חבל הטבור ואני מקווה שאפילו היום. אדוני היושב-ראש, זה עניין של הצבעה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, עוד מעט אסביר את זה בדיוק. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> זה צריך להיות מהיר מאוד. הדבר השני, סוגיית המקדמות. נאמר כאן, ובצדק, החקלאים לא יוכלו לצאת לדרך כשמצד אחד יש את ההמחאות שחוזרות ומצד שני הם צריכים להשקיע כדי לעשות דברים על מנת שתהיה לנו תוצרת חקלאית בעוד שלושה חודשים. אני אומר לכם, כשר החקלאות הבהרתי בתחילת הדרך: את יוקר המחיה בחקלאות נשפר על ידי הגדלת הייצור המקומי. האבסורד שעשר שנים הייצור המקומי של החקלאות, פירות וירקות, הוא שני מיליון טון לשנה בכל שנה – לא יכול להימשך. זה לא יכול היה להימשך לפני ה-7 באוקטובר, קל וחומר שזה לא יכול להימשך אחרי ה-7 באוקטובר. ובצדק נאמר כאן – אני אומר לכם, רק לזרוק תרחישים פשוטים – נפתחת חזית נוספת. אני לא בטוח שאנחנו מסוגלים להכניס את הייבוא וחקלאות זה לא מוצרים אחרים. בחקלאות אתה יכול להיתקע בים עם סחורה לשבועיים ואתה יכול לזרוק אותה לים, הדגים ייהנו, אנחנו כבר לא נוכל ליהנות מזה. מישהו צריך לייצר כאן את הדברים האלה ואסור לנו לחשוב רק במונחים של: מה יהיה פה בחודש הקרוב. כל חשיבה שלנו היא הרבה מעבר לזה, ובוודאי לחודשים הקרובים כדי לייצב את הסיפור הזה. ואמרתי ואני אומר לעצמנו פעם נוספת: אנחנו לא בהתחלת הסוף, אנחנו בסוף ההתחלה. כך צריך להסתכל על זה. הסיפור הבא זה הסיפור של המקדמות. צריך לקחת את החישוב של חודשיים מחזור של שנה ולתת את זה לאלתר. ואני אומר לך, גל מהאוצר – אני אומר לזכותכם, באמת הצלחתם להתעשת מהר יותר מכפי שסברתי. אני אומר את זה באמת מהשר ומטה. אני רואה את רוח המפקד, אני רואה את השינוי. אני מברך על זה, אני רק אומר שהקו הזה צריך לעטוף את כולנו, את כולנו. יושבים כאן התקציבאית שלנו סיון וכמובן צביקה המנכ"ל, אנשים שעובדים איתכם בשוטף. חבר'ה, צריך לעבור לשפה אחרת. אנחנו חירומית-ספרותית. מוכרחים לעבור לשפה אחרת, אחרת אנחנו – בצדק נאמר כאן: מה שאנחנו יכולים לפתור היום ב-X, מחר נצטרך X2 כדי לפתור. הסיפור של המקדמות הוא קריטי, בין היתר כדי לתת את הביטחון האמיתי לחקלאי, אבל גם את תחושת הביטחון. הסיפור השלישי זה מה שנאמר פה, 270 מיליון השקלים. הם לא כספים שממתינים, אלה כספים של החקלאים. בפעימות, בשתי הפעימות שהיו עוד בעידן הממשלה הקודמת, לא נתנו את התמיכה שהיינו צריכים לתת לחקלאים בגלל מחלוקת על נוסחה. המחלוקת טרם נפתרה. אם אני מבין נכון, הפעימה השלישית שצפויה בינואר לא מתקיימת. גל, לא הבנתי. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נכון. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אין פעימה שלישית. האמירה הזו חשובה מאוד, גם עבורנו אבל גם עבור החקלאים. הבעיה היא ששתי הפעימות שהיו, מולן יש 270 מיליון שקל שלא הצלחנו לחלק לחקלאים. זה סכום שהוועדה הזו, בראשותך אדוני היושב-ראש, צריכה לקבל החלטה ש-270 מיליון השקלים האלה הם כסף של החקלאים. מה תהיה המתכונת שבה ניתן את זה לחקלאים על המכסים שירדו? זה יצטרך להיות בדיון אצלנו. אבל ההחלטה צריכה להיות כאן, מפני ש - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איפה הכסף? << דובר >> אורן לביא: << דובר >> סליחה, איפה הכסף? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא אמר: כל הכספים שהם לא מלחמה – נעצרו, כולל הכסף הזה. הרב גפני, לא היית פה, היית במנחה, זה מה שאמרו פה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא הייתי במנחה, הייתי פה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא אמר את זה, ש-270 מיליון השקלים – אמרנו שכל הכספים שלא שייכים למלחמה נעצרו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה: לא מלחמה? אבל אלה חקלאים. לא הבנתי, אתם לא מתכוונים לתת כסף לחקלאים בגלל שזה לא מלחמה? שנבין. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> הוקצו בימים האחרונים כבר הרבה מאוד כספים לחקלאות. הוקצו 20 מיליון שקלים עבור - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יותר מדיי. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לא יותר מדיי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 20 מיליון שקלים. מוישה, אתה מבין? הם עצרו 270 מיליון שקלים ונתנו 20 מיליון שקלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם דווקא בסדר, אתם לוקחים 270 מיליון שקלים ונותנים 20 מיליון שקלים. << דובר >> אורן לביא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה לא כסף של האוצר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול לקחת אותך מהאוצר לעבוד אצלי? << דובר >> אורן לביא: << דובר >> אדוני היושב-ראש, סליחה, אני רוצה לחדד. זה לא כסף של האוצר, זה כסף של החקלאים. הפעימות כבר ירדו, זה לא כסף של האוצר זה כסף של החקלאים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אנחנו כוועדה, אני לא שואל אותך בגלל שאתה לא – מה אנחנו כוועדה צריכים לעשות על מנת שהכסף הזה יגיע לחקלאים? מה צריך לעשות? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר >> קודם כול, צריך להחליט שהכסף הזה הוא לא כסף שהאוצר יכול למשוך אותו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, החלטנו. עכשיו - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גפני, אני יכול להיות קצת קופץ בראש? להציע לך כקטן שבחבורה הצעה מה צריך לעשות? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מכיוון שכמו בדיון הקודם איתו, האוצר מתנהל באיזושהי בועה – שהאוצר יבוא לוועדת כספים, כמו שהוא מתנהל באופן נורמלי. שיבוא ויגיד לנו על מה הוא מדבר כשהוא נותן מכתב כללי: עצרתי את כל התקציבים – מה המשמעות? פתאום אתה מגלה שהחקלאים, שהם הכי - - - גם להם עצרו את הכסף. למה? כובע, בגלל מכתב של החשב הכללי. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני מציע שכרגע נסתפק בהחלטה הזו של הוועדה ואת שאר העבודה נעשה בתיאום מלא עם האוצר. בנושא הזה האוצר שותף איתנו, אין מחלוקת עם האוצר על זה שלא הגענו להסכמה על ה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל האוצר אמר לך משפט שאתה לא שמעת, אדוני השר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא רלוונטי. השר אומר: נכון, אנחנו מקבלים החלטה שהכסף הזה שייך לחקלאים. איך אנחנו מבצעים את זה? שהם יבואו אלינו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, את זה אמרנו, שהם יעשו את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שהם יבואו ויגידו לנו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> חבר'ה, אנחנו נבוא עם תוכנית מתואמת. האוצר יכיר אותה, החקלאים יכירו אותה. אנחנו נשתמש בכסף הזה כדי לשקם את החקלאים בצורה הכי אפקטיבית שאפשר להעלות על הדעת. הלאה. ברשותכם, אני רוצה - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מאה אחוז. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> סליחה, אבל יש לי שאלה. כשהייתה פעימה ולקחו את הכסף - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גדי, שאלתי את השאלה הזאת. כיוונתי לדעת גדולים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שמה? << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> כשלקחו את הכסף לפני המלחמה - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> - - לא הייתה החלטה איך החקלאים מקבלים אותו בחזרה? << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> גדי, לא הגיעו להסכמה על נוסחה שתחולק בה התמיכה ולכן, זה נמשך. הפעימה השנייה הייתה בעצם ביום הראשון של הממשלה הזו ושר האוצר ואני החלטנו שמאחר ואנחנו לא מכירים את המָטֶרְיָה, נמשיך את הרציפות השלטונית מתוך תקוה ש - - - לצערי, התקווה הזו לא התממשה ולא הגענו להסכמה עם האוצר עד עצם היום הזה. אני אומר שוב ואמרתי גם לגל, אני חושב שגם מכיר את זה - - - עשינו ריסטארט בהרבה מאוד דברים. חבר'ה, אנחנו בשינוי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אנחנו מפלגת השלטון, לא הגענו להסכמה על הנוסחה של התמיכות ל-2023. לא הגענו, היו הרבה מאוד מחלוקות. לקח זמן עד שבאנו עם נוסחה אחרת. המלחמה הזו תפסה אותנו לקראת הגעה להסכמה, במתכונת כזו או במתכונת אחרת, על השנתיים הבאות. היינו בוועדת הכלכלה בסוגיה הזו. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אני ממש מופתע שזה לא נסגר, הייתה לי הרגשה שהעניין הזה כבר מאחורינו. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> גם לנו, אתה הייתה בוועדת הכלכלה ואתה מכיר את זה. הלאה. קודם כול, אני שמח שהאוצר הודיע פה על עצירת הפעימה, זה מהלך משמעותי מאוד עבור כולנו. הערה לפני אחרונה. נאמר כאן בצדק, הסיפור של הוצאות הייצור. החקלאים, במשבר החקלאות שמתהווה כאן, נוכח העובדים הזרים – שאני תכף אגע בזה וזו הנקודה האחרונה – הסיפור של הוצאות הייצור לחקלאים הופך להיות מרכיב משמעותי מאוד בנסיבות האלה. דורמן אמר כאן בצדק, ההחלטה של רשות המים – ראיתי אותה היום ובאמת לקחתי זכוכית מגדלת כדי לוודא שאני קורא נכון – להוזיל את המים המושבים ב-11 אגורות מ-1.67 שקלים ל-1.56 שקלים - - - אני אומר: אלה מים מושבים שהחקלאים מצילים את המדינה בשימוש בהם, אחרת היו צריכים לשפוך את זה לים, לטהר ולשפוך את זה לים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה גם עולה יקר יותר. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> חבר'ה, אני טוען שהעלות של מים מושבים לחקלאי בשום פנים ואופן אסור שהיא תהיה מעל שקל - - - << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבל אבי, זה לא מרשות המים. אבי, רשות המים היא משק סגור, האוצר צריך לתת כסף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא נעים לי להגיד לך, אבל יש שם מספיק כסף. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, תאמין לי, אני מכירה את האירוע היטב. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> רק לעדכן אותך. בעולם הנורמלי חקלאים לא משלמים על מים, יש מעט מדינות בהן הם משלמים תשלום סמלי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> אבי אתה צודק אבל צריך לזכור גם את האמת. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> התל אביבים צריכים לשלם על זה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> צריך לזכור את האמת, שהאוצר עשה הכול כדי שתהיה רשות מים עם תקציב סגור. אתם רוצים לתת עוד? בעיניי, אני אומרת לך למען כל אזרחי מדינת ישראל: האוצר צריך להוסיף כסף. אגב, זה באופן כללי, כל צורכי העורף. בא שר האוצר ואומר: יש קופה מליאה, אין בעיית תקציב. וכשבאים ליום האמת, יום הדין – איפה התקציב הזה? איפה הוא? איפה שר האוצר מהשבוע שעבר? עכשיו אני אומרת לכם: אתם הקואליציה ויהיה לכם גיבוי מלא מהאופוזיציה. אבי, אתם מפלגת השלטון, אם אתם לא מסוגלים לעמוד מול האוצר, מול שר האוצר, ולהביא את הכסף לאזרחים האלה – אז אתם יודעים מה הברירה שלכם. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, לכם, הסיפור הזה של המים כאמצעי ייצור הוא דבר – ההחלטה להקפיא את מחיר המים השפירים היא החלטה סבירה. אני אומר: בזמן הזה אי-אפשר להתחיל לעשות דיונים על המים השפירים, אלה מים מותפלים, משקיעים בהם וכו'. על המים המושבים, לא יעלה על הדעת שהסיפור הזה ייגמר ב-11 אגורות. ועל זה אני אומר, גם לוועדה וזה קשור גם לוועדת הכלכלה, שם לא ניתן יהיה להמשיך במתוכנת הזו, אנחנו בעידן אחד, זה אמצעי ייצור משמעותי מאוד. ההצעה השנייה שעלתה כאן, נדמה לי שהציע אותה דובי אמיתי, וגל, אני אומר את זה גם לאוצר: חבר'ה, אנחנו צריכים להסתכל על החקלאות בשנתיים הקרובות בעיניים אחרות לגמרי בהיבטי השיקום. הסיפור של פטור ממס הכנסה הוא דבר שצריך לבדוק אותו מהר ולהוציא שדר ברור לחקלאים על התקופה הקרובה. אם אנחנו לא נוזיל את עלויות הייצור לחקלאות אנחנו עלולים להיות במצב משברי, אני אומר לכם, לא תהיה מוטיבציה. היום אנחנו מנסים לשכנע מגדלים שלא יכולים לגדל קרוב לעזה, לעבור לגדל בשטחים אחרים – קודם היה כאן גיא דוד, אני לא יודע אם הוא פה – ישנם שטחים אלטרנטיביים. בשביל להתחיל לעשות את המהלכים האלה אתה רוצה שתהיה מוטיבציה, אדם צריך לגדל יותר עבור מישהו אחר. זה מהלך שאתה צריך לעודד אותו כדי שהמדינה באמת תייצר יותר. אמרתי קודם לכן ואני חוזר ואומר: העובדים הזרים, נרצה או לא נרצה, זה אמצעי ייצור מוביל ודומיננטי מאוד בעולם החקלאות. אין לו תחליפים. אנחנו באמת רואים את המתנדבים שבאים ואתה שומע מהחקלאים רק מילים טובות. רק שהם אומרים: חסרים לנו 4,000 עובדים זרים, אנחנו מביאים מתנדבים. צריך להבין שעובד תאילנדי עושה פי שניים ממתנדב, זאת אומרת שבהיבט הזה חסרים לך 8,000 מתנדבים. << אורח >> אילן עמר: << אורח >> אדוני השר, פי עשרה. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אני אומר שאנחנו פה במאמץ עליון של משרד החקלאות לגבי העובדים הזרים. אנחנו עוסקים בנושא יום-יום, עם רשות האוכלוסין, עם משרד החוץ, כדי להביא מכל מקום שאתם מעלים בדעתכם: מסרי לנקה, מוייטנאם, מאזרבייג'ן, מאוזבקיסטן, ממדינות באפריקה, משתלמים שהיו כאן ורוצים לחזור, תאילנדים שהיו כאן ורוצים לחזור. כל אפשרות נבדקת. אני אומר לעצמנו, כל מי שיש לו חשיבה, רעיון, הצעה, בין אם הוא חקלאי ובין אם לאו – מוזמן להציף את זה. אנחנו לא חושבים שנצליח להביא בבת אחרת עשרות אלפים. אנחנו משוכנעים שאם נצליח לצבור הרבה מעטים, בסוף תהיה יכולת לצאת לדרך עם מספר של עובדים זרים שבאמת יוכלו לשקם את החקלאות. למתנדבים יש גם כן משקל בטווח הזמן המיידי, אפילו הלכנו לתמריץ כספי לעובדים זרים וגם לישראלים, שיבואו לעבוד בחקלאות. כל מהלך שיכול לעזור בנושא הזה. אנחנו לא מוותרים, לא על מאות וקל וחומר לא על אלפים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לסכם ולסיים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני מבקשת להציע לך משפט אחד, לגבי סטודנטים. אין שנת לימודים, אולי - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> הם לא יבואו לעבוד - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רבותיי, אני רוצה לסכם את הדיון. ברשותך, היושב-ראש הקבוע. אני חושב שהדיון הזה הוא בדיוק כמו הדיון הקודם. הכתובת הנורמלית והנורמטיבית – אלה דברים שצריכים לבוא בהחלטת ממשלה ובחקיקה ממשלתית. הנושא של 7 עד 20 קילומטרים, הנושא של 0 עד 20 קילומטרים, צריך לבוא בחקיקה ממשלתית. הנושא של ההסטות התקציביות צריך לבוא בחקיקה ממשלתית. אני אבקש מהיושב-ראש ואנסה לשכנע אותו שאם הממשלה לא מביאה ב-48 השעות הקרובות החלטות ברורות, גם בנושא של עד 20 קילומטרים, והרב גפני, אני חושב גם בנושא של 270 מיליון השקלים – שזה פשוט שוד לאור היום ואתה יודע, זה משחק, תרגיל של תקציבים שעוד לא הוסטו. הרי הפעימות מול החקלאות נעשו, זה היה במסגרת הסכם. הם אומרים: זה לא הסכם דו-צדדי. אם הדברים האלה לא ייעשו, אנחנו כוועדה נצטרך להתעסק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אני צריך לעשות? << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה כתוב בתקציב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוועדה צריכה לחוקק את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. אני לא יודע האם היית בישיבה, ביקשתי שמשרד החקלאות - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל אם הוא לא עושה את זה, אם הממשלה לא יודעת לעשות את זה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל משרד החקלאות מסכים, הם אמרו שהם מכינים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא משרד החקלאות, הממשלה צריכה להביא נייר, ביידיש קוראים לזה פּאַפּיר. משרד ממשלתי – ממשלה צריכה להביא נייר. אם היא לא מביאה נייר, אז אנחנו נצטרך. אני אנסה לשכנע אותך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הם צריכים ללכת למשרד האוצר ולהגיד למשרד האוצר שהיה כאן סיכום שאם הם לא מביאים את החקיקה – אנחנו מביאים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, זה הסיכום של הוועדה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:19. << סיום >>