פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת משנה לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים 18/10/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 10 מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים יום רביעי, ג' בחשון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הערכות משרדי הממשלה לפינוי עולים חדשים ממרכזי קליטה, פינוי מקבצי דיור של משרד העלייה והקליטה ובתי גיל הזהב בצפון ובדרום בתקופת 'חרבות ברזל' << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר מוזמנים: אולגה דדון – סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה רעות פוגל – מנהלת תחום חירום, משרד העלייה והקליטה מלי פינקלשטיין – מנהלת תחום תפעול, משרד הבינוי והשיכון מיכאל סוטובסקי – סגן ראש העיר ומחזיק תיק קליטה, עיריית חולון דוד בן אברהם – חבר מועצה, עיריית אשקלון מרדכי אסקין – מ"מ מנהל תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון משתתפים באמצעים מקוונים: נתנאל לפידות – מנהל אגף בכיר נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון חמה ישראלי שמייסר – מנהלת שירות (השמות מיוחדות, מצבי חירום ומשבר), משרד הרווחה והביטחון החברתי וורקי קסאי – מנהלת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי שאולי סרוסי – מ' מאמ"פ, פיקוד העורף, צה"ל אורטל בן נעים – מ"מ רח"ל, פיקוד העורף, צה"ל סופיה ביילין – סגנית וממלא מקום ראש עיריית אשקלון שי פלבר – מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית ארז שני – מנכ"ל חברת עמיגור ניהול נכסים בע"מ משה שלו – יו"ר שלו ניהול והשקעות ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הערכות משרדי הממשלה לפינוי עולים חדשים ממרכזי קליטה, פינוי מקבצי דיור של משרד העלייה והקליטה ובתי גיל הזהב בצפון ובדרום בתקופת 'חרבות ברזל' << נושא >> << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בוקר טוב. אנחנו מתחילים בדיון של ועדת המשנה שלנו כאשר מטבע הדברים הנושא המרכזי על סדר היום זה בתי גיל הזהב ומקבצי דיור של משרד השיכון ומשרד הקליטה במציאות הזאת. השאלות שיעניינו אותנו, אני כבר ממקד את נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, זה קודם כל מה פונה כבר, כל משרד לפי תחומי אחריותו. דבר שני, מה כרגע נמצא בהיערכות ובתהליך לפינוי מעשי עם עין מיוחדת לכיוון אשקלון, כי שם כן הייתה החלטה על פינוי חלקי והשאלה מה זה אומר על בתים מהסוג הזה שיש שם הרבה. הסוגיה השלישית זה היערכות לפינוי הרבה יותר משמעותי במקרה של התפתחות מערכה לצפון הארץ, מה התכנית של כל אחד מהמשרדים, והאם ולאן אמורים להיות מפונים ומאיפה. שאלה נוספת בנוסף לסוגיות פינוי זה חיים בתנאי חירום, אותם בתים שלא מתפנים, ויש לזה כל מיני השלכות, אחת, מצב מרחבים מוגנים, איפה יש, איפה אין, עד כמה זה מספיק מה שיש לאוכלוסייה מסוג כזה. סוגיה שנייה, אספקת אוכל ותרופות במידה ששגרת החיים משתבשת, זה אנשים קשישים, הרבה יותר קשה להם לצאת מהבית ולדאוג לעצמם, זה דורש גם איזה שהיא היערכות לאספקת חירום. סוגיה שלישית, אבטחה מהסוג שהיה בתקופת הקורונה, שם זה היה מסיבות אחרות, כאן זה מסיבות ביטחוניות, בטח במקומות שזה רלוונטי. אלה מכלול השאלות שאני מבקש שתתייחסו. אני אתחיל עם משרד השיכון, ברשותכם משרד הקליטה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בזום לא שמעו אותנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני עושה חזרה קצרה לכל מי שלא שמע אותנו בזום. מה השאלות שבהן אנחנו מתמקדים ואני אבקש ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, בראשם שיכון וקליטה, לתת תשובה ואחר כך נעבור לפיקוד העורף ולגורמים האחרים. אחת, מה פונה ולאן ולכמה זמן ומה ההיערכות שם במקומות האלה כדי לתת את כל המענים. שתיים, מה נמצא בתהליכי פינוי כרגע, היערכות לפינוי או פינוי, עם דגש מיוחד על אשקלון שהייתה כבר החלטה על פינוי של אוכלוסיות חלשות, קשישים, וגם אוכלוסייה שאין לה מרחבים מוגנים בהישג יד. יש הרבה מאוד בתים כאלה באשקלון וחלקם עונים על ההגדרה הזאת, וקשישים זה קשישים, ברור שזה עונה על ההגדרה. שלוש, תכנית פינוי למקרה של מערכה מלאה בצפון, מאיזה מקומות ולאן ובאיזה דרך ומי אחראי על זה ומה ההיערכות. ארבע, חיים בחירום, בזמן מלחמה, עם כל מיני השלכות, מצב מוכנות של מרחבים מוגנים ועד כמה הם מספיקים בבתים הרלוונטיים, שתיים, אספקת אוכל ותרופות למצבי חירום שבהם משתבשת שגרת חיים. בבתים כאלה זו אוכלוסייה חלשה, היא לא תוכל לדאוג לעצמה. אבטחה. אלה הם הנושאים שאליהם צריך להתייחס. אנחנו נתחיל עם משרד השיכון, אחר כך נעבור למשרד הקליטה. בבקשה, נתנאל לפידות ממשרד השיכון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> שלום. אני אתחיל בתחילת האירוע ב-7 באוקטובר. מהרגע שפרצה המלחמה התחלנו לטפל באזור הלחימה כשמבחינתנו יש לנו דיירי גיל זהב באופקים ובנתיבות ויש לנו דיור ציבורי בשדרות. זה המרחב המרכזי שלנו. בשעות הבוקר המאוחרות כבר הבנו שאנחנו צריכים להיערך לפינוי וככל שהתאפשר התחלנו את הפינוי כאשר סיימנו לפנות את הבתים רק ביום שני. כרגע בתי גיל הזהב שלנו, כל הדיירים, או שהתפנו למשפחות שלהם, לפי בחירתם, או שהם נמצאים במלון בים המלח וכרגע אין לנו צפי לחזרה שלהם לבתים שם מכיוון שרמת המיגון בבתים בנתיבות ובאופקים היא נמוכה מאוד. אלה מקלטים ציבוריים מחוץ לבתים, אין להם ממ"דים וגם לא ממ"קים וכרגע אנחנו לא מחזירים אותם פנימה. צריך להגיד שיש כמה דיירים, מיעוט שביקש להישאר. זה מבחירתם, הם רוצים להישאר בבית שלהם, לא המלצנו ואנחנו גם לא מונעים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שאלה בהקשר הזה, באיזה מסגרת תקציבית זה קרה, החלטה פנימית של משרד השיכון מתקציבו? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לא קשור לכסף שקיבלו רשויות לטובת פינוי ב-4 עד 7 לשבוע? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ולכן זה לא מוגבל בזמן, בשונה ממה שקורה שם. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. אנחנו עשינו את זה על חשבוננו, עשינו גם לפני שהחליטו את זה. אתה מכיר את מצב המיגון שם, זה בתים מאוד מאוד ישנים ברמת בנייה של עץ ולא של בטון ולכן פינינו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נסיים עם אלה שפיניתם, שני הבתים רוכזו במקום אחד, במלון אחד בים המלח, נכון? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> בשני מלונות, אבל כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואתם מנהלים את החיים שם כאילו הם בבית, זאת אומרת שהצוות איתם ופעילויות מהסוג שהיו עד כמה שאפשר שם ואיזה שהוא ליווי של אם בית קורה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן, אם הבית איתם, עשו להם פעילויות, הם יצאו לטיול לפני כמה ימים. שוב, בהינתן המציאות. זה לא שזה מתקיים כמו שזה מתקיים בבית עצמו, אבל מנסים לתת כמה שיותר שגרה ככל שניתן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה אנשים נשארו בשני הבתים שסירבו להתפנות? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> חצי בערך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> חצי? זה הרבה. ומי דואג לשגרת החיים שלהם? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> בבתי גיל הזהב האלה, בגלל שהם צמודי קרקע, יש לנו גם אם בית וגם מט"זיות, מטפלות שמסייעות לאם בית, אז או אם הבית או המטפלת נוסעת למלון והשנייה דואגת למהלך השוטף בבתים האלה שנשארו. ניסינו לשכנע אותם בכל דרך, הזהרנו, אבל – << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בנתיבות ואופקים כרגע? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> כן. באופקים היו אפילו שני סבבים, היה פעם אחת שרצו חלק, רצו להצטרף, וכמובן שאישרנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני חושב שחשוב, רק כדי לסיים עם העניין הזה, להמשיך להציע לאנשים להצטרף, לא להניח למי שנשאר, אלא לנקוט באיזה שהיא פעולה אקטיבית של הסברה, כמובן בשפה הרוסית, כי אני מניח ש-90% שם, אם לא יותר, בטח בנתיבות ואופקים, זה – וכל הזמן לנסות לשבת לאנשים על הווריד כמה שאפשר כדי לפנות משם. 50% זה בעיה. << אורח >> מרדכי אסקין: << אורח >> רק שאלת הבנה, במלונות יש לכם גם מלווים? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, הם אמרו שכן, זה בדיוק מה ששאלתי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. << אורח >> מרדכי אסקין: << אורח >> לא רק אלה שנשארו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הם חילקו את הצוותים עם כל ההשלכות. מבחינת שגרת החיים בנתיבות ואופקים, לפי מיטב הבנתי היא סבירה אז לכן אין כרגע צורך בפעולות. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> כן, גם חילקנו שם סלי מזון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה לגבי אבטחה בשני הבתים האלה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא העלינו אבטחה. בכל הארץ לא העלינו אבטחה צמודה, כמו שאתה מכיר שנעשה בתקופת הקורונה. אנחנו כן עשינו תיאום מול הרשויות המקומיות ואני אגיד שזה יותר בדגש על הערים המעורבות כדי להגביר את הנושא של האבטחה הפריפריאלית. ביחס לנתיבות ואופקים, הם בתים שונים, יש לנו שני סוגי בתי גיל זהב. יש לנו בתי גיל זהב שהם בניינים, זאת אומרת זה בניין שיש לו כניסה אחת או שתיים, שאפשר לשמור, ויש לנו מספר בתי גיל זהב שזו שכונה צמודת קרקע שהיא פרוסה. יש לנו את זה בנתיבות ואופקים, בערד ובצפת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואין גידור משותף לשכונה הזו? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. לכן גם להעמיד שמירה זה לשים בעצם שומר בכניסה לכל בית, זה לא רלוונטי באירוע הזה, לכן אנחנו עושים את זה בתיאום עם הרשויות המקומיות. החשש יותר של הדיירים הוא באזור של הערים המעורבות ושם אגף הביטחון שלנו בתיאום עם הרשויות המקומיות מבצע פעולות של אבטחה פריפריאלית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נתנאל, בתקופת הקורונה ידעתם לשים אבטחה בכל בית, אמנם הייתה לה מטרה אחרת, לא משנה, אבל זה כן בוצע. אני מציע כאן לפחות בערים שהן מסומנות כסיכון פוטנציאלי, בוודאי ערים מעורבות, אשקלון כנראה לצורך העניין, איפה שזה אפשרי, אני לא מציע לך במצב כזה שבסוף המתכונת זה שכונה, אז בוודאי אין דרך לשים אבטחה, אבל כשזה בית אחד מרוכז זה לא סיפור כל כך גדול. אני חושב שכן נכון לעשות בנסיבות האלה אבטחה צמודה. אני יודע שבדרך כלל אין, אני יודע שזה לא מתוקצב, אבל גם פינוי לא מתוקצב. זה בסופו של דבר יהיה יחסית כסף קטן, אין הרבה מקומות כאלה, אבל איפה שיש אני חושב שזה נכון לעשות ואני מציע לכם לשקול את זה. אני יודע שאתם יודעים לעשות את זה, בקורונה עשו את זה על כל הארץ. לא אומר לך לעשות את זה בכל הארץ, אבל במקומות הרלוונטיים זה חשוב כי זה יכול להיות יעד מאוד מאוד נוח, לצערי, לכל דבר. אגב לא רק לאירוע נורא מהסוג הזה שקרה בדרום, אלא פשוט יעד לפיגוע, כי מי שירצה חס וחלילה להיכנס לכזה בית אתה יודע שיחסית לא קשה להיכנס ואין שם אף אחד. בשונה משכונת מגורים רגילה, שם אף אחד לא יוכל להגיב. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני רוצה להתייחס לצפון ברשותך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לפני זה אשקלון ואז צפון. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לגבי אשקלון. אנחנו קיבלנו החלטה לפנות את אשקלון. את ההחלטות של הפינויים אנחנו עושים בתיאום עם משרד הקליטה כדי לשמור על איזה שהוא קו אחיד ממשלתי בנושא והדיירים לא רצו להתפנות. עברנו דייר דייר, כמו שעשינו בנתיבות ואופקים, והדיירים פשוט לא הסכימו להתפנות, הם רצו להישאר. אני אגיד גם ספציפית לגבי אשקלון, אנחנו מחזיקים שם 980 יחידות דיור, 471 מתוכם זה דירות עם ממ"ד, הדיירים מרגישים שם ככל הנראה בטוחים יותר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה שעם ממ"ד זה ספרא? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. הם לא רצו להתפנות. וגם הבתים האחרים שלנו, יש להם ממ"קים וזה ממ"קים טובים, רחבים, והמיקום שלהם מבחינת המבנה של הבית הוא טוב, הם מגיעים בקלות ובמהירות למרחבים המוגנים והם פשוט סירבו להתפנות למרות שהצענו להם את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה אני לא מבין, איך יכול להיות מיקום טוב? איך קשיש מבית כזה שהוא של כמה קומות יודע בזמן התראה לצאת מחוץ לבית? כשחלק מהקשישים, כמו שאתה זוכר ואתה מכיר את זה מצוין, הם מוגבלי תנועה ועם הליכונים וכו' וכו'. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני יודע. אני אגיד שגם האינסטינקט הראשוני שלי היה שכנראה בבתים האלה יהיה רישום - - - (נתק בזום). << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אני אשלים. אנחנו נערכנו עם בית מלון להרבה מפונים ולצערנו, ממש ניסינו, לא רצו. עשינו כבר הזמנת אוטובוס והכול. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כמו שמלי אמרה, אנחנו היינו בטוחים שלפחות 50% מהדיירים של הבתים עם הממ"קים ירצו להתפנות, אף אחד לא נרשם. היו שני אנשים שנרשמו, זה הכול. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> פה אני חושב שדווקא לאור האינטנסיביות של הירי על אשקלון כדאי להמשיך במאמצי ההסברה האלה. ספרא אני מבין, אני גם הנחתי שרוב תושבי ספרא לא ירצו להתפנות כי יש ממ"דים, הוא בית טוב וסך הכול הוא לא שונה מבית מודרני רגיל שיש היום באשקלון, לכן ברור שזה גם אחרון בסדר עדיפויות. אבל הבתים האחרים, אני לא מכיר שיש שם תנאי מיגון טובים, ביקרתי בחלקם, גם של קליטה וגם של שיכון, ולכן אני חושב שצריך להמשיך במאמצי ההסברה בניסיון לשכנע. כל עוד שהם לא מתפנים, פה השאלות ששאלתי על שגרת החירום הן עוד יותר רלוונטיות, גם אבטחה בבתים האלה וגם איזה שהוא סיוע באספקת אוכל ותרופות ומצרכים כי לטייל היום ברחובות אשקלון, בטח לקשיש ובטח עוד כזה שהוא מוגבל תנועה, זה לא אירוע מלבב. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> היושב ראש, ברשותך, אני ארד ומלי וגם מיכל פה, אז הן ימשיכו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה רוצה להגיד משפט על צפון לפני שאתה יורד? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> כן. עם פרוץ המלחמה גם התחלנו להיערך לפינוי של הצפון. יש לנו תכנית פינוי סדורה, לצד זאת אנחנו גם עשינו השמשת מקלטים וציידנו בכל הארץ, לא רק בצפון, את כל המקלטים בדברים שנדרשים, כל המוצרים שנדרשים לשהייה מיידית. יש שם מים, יש שם שירותים כימיים במקום שאין. כל הנושא של האוורור, הדברים האלה נבדקו שהכול תקין ועובד. אנחנו כרגע נערכים שיהיה מזון יבש מוכן ככל שיהיה מצב של שהייה ארוכה בבתים הצפוניים שלנו, ששם החשש היותר גדול שהם כנראה יידרשו לשהייה ארוכה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תגדיר צפוני, מאיזה קו? חיפה והקריות בפנים או לא? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, מעלות ונהריה, בקו הצפוני. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ומה עם חיפה והקריות, שזה עיקר הכובד? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> האתגר הגדול של הצפון זה המסה הגדולה. בסוף היום בתי המלון מלאים, זה לא שיש לנו הרבה אפשרויות לאן להעביר אותם וזה אתגר, ולכן כשאנחנו צריכים לתעדף אז הקו הראשון, הקו הצפוני יותר הוא המועמד לפינוי לפני השני. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה ברור, אבל המציאות יכולה להשתנות בן רגע ולכן אתם צריכים להיות ערוכים עם תכנית, וזה גם מה שביקש יושב ראש הוועדה בדיון הקודם. אז זה נכון שיש נניח קו עד 10 קילומטר בערך שהוא הקו הראשון שצריך לתת לו מענה ושם אגב יכול להיות שצריך כבר ללכת על פינוי, או לפחות להיות ממש ערוכים לזה כי חלק גדול מהיישובים בתוך הקו הזה כבר מפונים, בטח עד 5-0, אבל ב-5-0 לדעתי אין לכם. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא, אין לי, אני ב-7-0, מעלות ונהריה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שם אני חושב שצריכים להיות ממש ערוכים לפינוי, וגם הקו הצפוני השני שיכול לכלול גם מקומות כמו כרמיאל ונוף הגליל וחיפה וקריות, שזה האירוע הגדול. האירוע הגדול זה בטח יהיה חיפה והקריות במספרים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. אנחנו ערוכים. כמו שיושב ראש הוועדה ביקש יש לנו, וכבר לפני זה הייתה לנו תכנית מוכנה לפינוי לפי תעדוף במקומות איפה שיש מקלט לעומת ממ"ק, ממש מיפינו את הכול בצורה מסודרת ויש לנו תכנית מסודרת לדבר הזה בהתאם להתפתחויות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל יש תכנית לאן לפנות במידה שיש צורך? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה האתגר הגדול. בסוף כולנו הולכים לאותם מקומות, כל הממשלה מפנה והאזרחים מתפנים לאותם בתי מלון, לאותם אזורים, זה מה שזמין באותו רגע. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל מה זה מה שזמין, נתנאל? זו לא תשובה. כרגע אנחנו כבר יודעים שאין זמינות בבתי מלון, אין סיבה שתיפתח. אני לא צופה שמישהו שנכנס לבית מלון הולך לפנות אותו, בטח מהמפונים, וכמעט כל הפוטנציאל של בתי המלון הלך למקומות האלה. לכן צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שאחת משתיים, או שאתם יודעים לפנות בית מלון לטובת מתקן אחר, למי שמעדיף מבית מלון, ותופסים את זה לקשישים כי זה יותר מתאים להם, זו אופציה אחת, כולל גם במשאבים הפנימיים של המשרד בכמויות מסוימות. לדעתי למשל, סתם מזיכרוני, יש פרויקטים ש - - - << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> ערד. זו כרגע תכנית המגרה שלנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ערד ויש גם פרויקטים של דירה להשכיר שריקים ומוכנים למסירה. יש מאות יחידות בירושלים. אתה יכול כמשרד ליזום מול קהילה כזאת או אחרת שמעוניינת דווקא בדירות ולא בבית מלון לפנות לך מלון דרך השימוש בפרויקט הזה ותקבל יכולת של המלון. יש מאות דירות. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> מה שאדוני אומר זה נכון, אבל בסוף הפתרונות האלה, זה לא שרק אנחנו בעולם בתי גיל הזהב שמים על זה את העין או את היד. יש את החברה האזרחית שהיא בקשר עם כל הגורמים האלה כדי לקבל את הדירות, יש גם אותנו ביחס למפונים של עוטף עזה שכבר נעשו פניות לבדוק על אותן דירות של דירה להשכיר, או פרויקטים אחרים. יש מגוון רחב של רעיונות שבודקים אותם עכשיו, אבל בסוף מה שניסיתי להגיד זה שמרחב הפתרונות הקיים הוא קיים בשביל כולם ובנקודת הזמן שאנחנו מחליטים לפנות אנחנו בוחנים מה קיים ולשם הולכים. אני לא יכול להחזיק את זה באוויר, אני לא יכול להחזיק עכשיו פתרון ואז להגיד - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה נכון, אבל אתה כבר מבין מה המצב, אין פה מה לחכות לאיזה שהוא נס משמים שיתפנו מקומות בבתי מלון, לא יקרה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון, בגלל זה אנחנו נערכים עם ערד, שזה פנימי שלנו שאנחנו יכולים ל - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל כמה אנשים ערד יכולה לקלוט? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> 52 דירות, זה עד 100. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נו, בסדר, זה אפילו לא מכסה את נהריה ומעלות, אני לא מדבר על הקו הצפוני השני. בוא נגיד פשוט, תכנית המדינה לפינוי מאזור הצפון במידת הצורך זה בתי ספר. לפנות אוכלוסייה של קשישים לבתי ספר זה ברמת כמעט בלתי אפשרי ולכן אתם חייבים לבוא היום לפיקוד העורף, לרח"ל, לגופים הרלוונטיים ולהגיד: יש לנו כך וכך אנשים בקו כזה, כך וכך אנשים במידה שהקו זז, אם הולכים לתכנית פינוי בואו נשב ביחד ונחשוב מה הפתרון תוך איזה שהוא שינוי של המציאות שקיימת כרגע כדי לפנות מקומות או לשמור אותם, אחרת אתם תהיו פה במצב זוועתי, אתם תהיו עם קשישים שכן צריך לפנות ותצטרכו לפנות אותם לבתי ספר שלא ערוכים לזה. אסור להגיע למצב הזה, צריך להיות פק"ל מיוחד לבתים האלה בתיאום עם רח"ל ופיקוד העורף, זה לא רק בעיה של משרד השיכון, אנחנו תיכף נדבר איתם. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אז קודם כל אנחנו עושים הערכות מצב עם פיקוד העורף כמעט כל יום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני לא מדבר על הערכת מצב, אני מדבר על תכנית. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> זה ביחס לנושא הספציפי הזה. בסוף אנחנו כן רוצים לפנות בזמן הנכון ביותר כדי שלא לסכן את הדיירים שלנו בקו הצפוני. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זמן זה נכון, אבל לאן? אני לא מצליח לקבל תשובה מה תכנית הפינוי. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> מה שאנחנו עושים היום זה כמעט כל יום אנחנו עוברים בתי מלון, יש לי כבר את הטלפונים של מנהלי ישרוטל ופטאל וכל החברות ואנחנו מתקשרים לראות איפה יש להם חדרים פנויים. עוד פעם, אני יודעת נקודת מצב של אתמול, זה לא נכון לגבי היום, הם לא יכולים לשריין לי משהו לשבוע כשאני לא יודעת מתי אני אפנה אותם. אז אנחנו עושים את זה כמעט על בסיס יומי, לבדוק איפה יש, ובמקרה הצורך אנחנו נפנה. אנחנו גם לוקחים בחשבון, אנחנו יודעים את זה לצערי, שלא כולם רוצים להתפנות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה תלוי מה עוצמת ה – << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> גם אופקים, שהיה קשה, בסוף שם - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר, אבל זה היה קשה יום אחד ואחר כך דווקא יחסית רגוע. יש היום הרבה יותר ירי על אשקלון מאשר על נתיבות ואופקים. זה שדווקא באשקלון אף אחד לא רוצה להתפנות זה מפתיע, אבל צפון זה סיפור אחר. נתנאל, אנחנו מצפים מכם לתכנית מסודרת שכוללת יעדי פינוי. אני כבר אומר לך, התשובה כשיגיע הרגע נראה ממה שיש ונבחר היא לא תשובה כי אני יודע מה יהיה, יהיו בתי ספר, ובתים כאלה אי אפשר לפנות לבתי ספר. משפחות אפשר, אבל בתים כאלה זה בלתי אפשרי ולכן חייב להיות פק"ל מיוחד לפינוי של הבתים האלה, אין מה לעשות. גם אם המשמעות היא אולי להחזיק איזה שהיא תקופה בתי מלון בהולד או להתחיל לפנות לפני, כמו שעשיתם בנתיבות ואופקים, יכול להיות שמעלות ונהריה, כל מה שבקו עד 10-7 קילומטר, יכול להיות שנכון לפנות כבר עכשיו, או לפחות להתחיל את התהליך הזה ולשריין מקומות כי אחרת אנחנו נהיה פה בדרמה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אני אשב עם המנכ"ל ונעדכן. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> עשינו מיפוי של הדיירים שרוצים להתפנות. סתם לצורך העניין דווקא בבית שהכי בעייתי אצלנו, במעלות הרצל, רוצים להתפנות רק שניים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עוד פעם, זה ממש לא אומר כלום ביחס למה שעלול לקרות במציאות של מערכה בצפון בעוצמות שהיא יכולה להיות. אגב, זה לא דומה למה שיש היום בדרום, צריך להבין, אנשים לא מבינים את זה. העורף הישראלי לא מבין מה המשמעות של לבנון השלישית במידה שחס וחלילה תיפתח, אבל ברגע שאנשים יפנימו את זה בעוצמת האש שתהיה אז התגובה של אנשים תהיה אחרת לגמרי. כמו שהשתנתה במהלך לבנון השנייה, בהתחלה אף אחד לא רצה להתפנות ואחר כך כולם רצו להתפנות והמדינה לא הייתה ערוכה. רק לסיים עם משרד השיכון לגבי הבתים שלו, למעשה מה שאת אומרת שגם לאשקלון אין לך כרגע פתרון, אם אנשים ירצו. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> נכון. אשקלון, מה שקורה זה, אנחנו עושים מיפוי של הדיירים שרוצים להתפנות ואז במקביל מתחילים בחיפוש בתי מלון עם כל הרשתות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל לא יהיו בתי מלון. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אני מסכימה איתך שכל המדינה באותו מצב. אלה הכלים כרגע שעומדים לרשותנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, יש פתרון. לנסות, כמו שאמרתי, לשריין כמות מסוימת של פסיליטיז. עוד פעם, אני מציע לכם לשקול כן לשריין כמות מסוימת של מקומות כבר עכשיו כי לא יהיה אחר כך. פשוט לא יהיה. עדיף לשלם על ריק שבוע-שבועיים ולא למצוא את עצמנו במצב שאנחנו מפנים אנשים לבתי ספר. בית כזה לא יכול לתפקד בבית ספר. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> הם לא יתפנו לבית ספר, נקודה, זה לא פתרון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נכון. אגב, אתם מדברים עם מערכות מקבילות עם משרד הקליטה מבחינת זיהוי של כל המקומות הפנויים באזורים שנחשבים בטוחים יותר במרכז הארץ כדי לדעת מה המשאבים הפנימיים של פינוי, אמנם לא כקהילה, אלא פשוט ציפוף בבתים קיימים? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, יש מאמץ משותף של המשרדים. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> כן, שיתוף פעולה מלא. באשקלון ביחד עבדנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקיי, כי יש פוטנציאל, אני יודע שתמיד יש מקומות פנויים, זה לא אלפי מקומות, אבל – אגב, משרד השיכון, מבחינת כמות האנשים, אם אני חותך את זה בקווים, באשקלון כמה יש לכם? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> יש 900 דיירים, אבל כ-420, כמו שנתנאל אמר, משהו כזה, שהם לפינוי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקיי, אז יש לכם כ-400 שזה דורש פינוי. בקו עד 10 קילומטר בצפון כמה יש לכם? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אני לא זוכרת מספרים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> סדר גודל. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> כ-1,000. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואם אני מרחיב את הקו לחיפה, קריות, עד לקו הזה? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> זה כמויות, כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה? סדרי גודל. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> זה 14,000 בכל המדינה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יודע, לכן אני שואל, אבל זה לא לינארי בכל המדינה. למשל חיפה וקריות זה ריכוז ענק, אני יודע למה אני שואל על זה. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> יש לדעתי איזה 4,000, פלוס מינוס. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> צריך להבין מה סדרי הגודל. איך יכולה להיות לכם תכנית פינוי אם אתם לא יודעים להעריך כמותית על מה מדובר? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> עוד פעם, אנחנו עבדנו על מעלות ונהריה, זה מה שהתבקשנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כרגע זה נכון, מעלות ונהריה יכול בצ'יק להיכנס, ואם זה חיפה וקריות בעוד יומיים? אתם צריכים תכנית מסודרת לזה, אי אפשר להתחיל לעבוד על זה כשזה יתחיל. אפשר לקבל החלטה שאנחנו משאירים חיפה וקריות ויהי מה, אבל זו החלטה, אז תהיו אמיצים לבוא לפה ולהגיד: זה מה שאנחנו החלטנו, לאור הנסיבות, לא רואים פתרונות, זה מה שהולך לקרות. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> אני רעות, מנהלת תחום החירום של משרד העלייה והקליטה. אני אתייחס לנקודות שהעלית, אני מקווה לפי הסדר שציינת. התחלת בנושא איזה פינויים עשינו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה פונה, כי אתם פיניתם את שדרות. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> נתחיל מהפינוי. היה ממש פינוי הרואי תחת אש של מקבץ בשדרות של כ-55 דיירים. לא נעזרנו באף אחד, למרות שביקשנו סיוע לא התקבלה בקשת הסיוע, זה בהמשך להערה שלך של לפנות לפיקוד העורף ולרח"ל, אנחנו מבצעים תהליכים מבצעיים, תמונות מצב, הערכת מצב. פתחנו מרכז הפעלה במשרד, כל הזמן בשותפות עם משרד הבינוי מול פיקוד העורף, מול רח"ל, אבל לצערי יש הרבה בקשות שנענות בשלילה כוללה אבטחה, כולל נושאים אחרים. אני כן אגיד שפינינו את המקבץ בשדרות למלון בנתניה, כמובן שמטפלים בהם שם, יש השלמה של המעגל, מחוז המרכז שלנו, אולגה תתייחס. אני כן אגע בשנייה במקבצים באשקלון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בשדרות ריק לגמרי אני מקווה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> לא, בשדרות לא ריק. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> לא, נשארו שם 14 איש שמסרבים להתפנות, הם פשוט מסרבים. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אני אתייחס בכמה שלבים. קודם כל כבר ביום ראשון, ב-8 באוקטובר, אנחנו רצינו לפנות את שדרות, לא הצלחנו בגלל המצב שהיה ביישוב באותה תקופה, אתם יודעים. ניסינו עד כמעט הלילה. כבר למחרת בבוקר פינינו ופינינו בכמה שלבים. בבוקר, אחר כך בערב, אחרי כמה ימים עוד פעם, כי לא כל האנשים רצו להתפנות. עם כל המצב בשדרות. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> הם היו בלי חשמל, בלי מים, בלי תקשורת ולא רצו. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> ולא רצו להתפנות. נשארו כרגע 14, היו 13, אחד חזר מרצונו החופשי, אנחנו רוצים את הבית שלנו ואין מה לעשות. כל הזמן מנסים, אנחנו פנינו כמה פעמים מיוזמתנו, שלחנו פינויים מעצמנו אנחנו, לא רצו להתפנות. 56 התפנו למלון בנתניה. חלק התפנו למשפחות באופן עצמאי, 56 נמצאים כרגע במלון בנתניה יחד עם אם בית, מקבלים טיפול בכל מה שנדרש, בשיתוף פעולה עם הרווחה המקומית, מענים בנושא בריאות, תרופות, כל מה שנדרש. אנחנו נמצאים שם כל הזמן, הנציגים שלנו נמצאים שם כל הזמן ואנחנו כל הזמן בקשר עם מי שנשאר בשדרות, כל הזמן מנסים לשכנע. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש מישהו שם שנשאר? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> מהצוות? לא. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> זה בעיקר מול הרשות המקומית. יש שם נציגה של העירייה שמגיעה לביקור יומי ואנחנו בקשר יום יומי איתה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> עם היזם. אנחנו בקשר עם היזם כל הזמן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל גם היזם לא מחזיק שם אנשים מן הסתם. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אם הבית עברה יחד עם האנשים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל חייבים לזה פתרון. אם נשארו 14 איש אי אפשר להשאיר אותם לבד. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> אבל אנחנו לא יכולים לפנות אותם בכוח, הם לא מסכימים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מבין, אז צריך שמישהו יהיה איתם בצורה - - - << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> אני כן אגיד, אולי בהקשר הזה, אני מחברת את זה לנקודה של אשקלון, יש לנו שלושה מקבצים באשקלון, כולם אגב ממוגנים, אבל באחד מהם יש מיגוניות פזורות ומקלט וכמו שאמרת, לאור גילם המופלג - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה הכפר הצרפתי? << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> נכון. לאור גילם המופלג להגיע לשם בפרק הזמן שעומד לרשותם גבולי בהחלט. ביקשנו מהם, אנחנו מבקשים מהם שנפנה אותם, הם אומרים: אם הצבא יגיד לנו להתפנות אנחנו נתפנה. אז פנינו לפיקוד העורף, ביקשנו סיוע שלהם, רק תגידו להם, הם צריכים לראות איש על מדים שבא ואומר להם: חברים, אתם צריכים להתפנות, זה לא מספיק ממוגן. לצערי הם אמרו שהם לא יכולים לתת הנחיה כזאת. אז זו אותה תשובה לגבי הדיירים בשדרות, הם רוצים שרק איש על מדים יבוא ויגיד להם שהם חייבים להתפנות מכאן. אנחנו מכירים את תכניות הפינוי של 'מרחק בטוח' ו'משב רוח' של הרשות המקומית. יש תכניות כתובות, אנחנו לא יכולים לבקש מהצבא שיבוא ויוציא הנחיה יש מאין. ביקשנו, אבל נענינו בשלילה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> איתרנו מקום לפינוי אשקלון יחד עם משרד השיכון, עשינו רשימות, עשינו מיפוי ואנחנו בקשר. אני רוצה גם להקדים ולומר שכל בוקר אנחנו עושים הערכת מצב עם כל אימהות הבית של כל המקבצים בכל הארץ, לא רק במוקדים בעייתיים. יש ערים מעורבות, יש פחדים, יש חששות, אנחנו רוצים להבין את התמונה הכוללת של כלל המקבצים, מאשקלון אף אחד לא היה מוכן להתפנות. מתוך 640 דיירים, חלקם התפנו עצמאית למשפחות, נשארו 609 נכון למיפוי האחרון, לא היו מוכנים להתפנות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 609 בכפר הצרפתי? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> לא, בכפר הצרפתי נשארו נכון להיום בין 120 ל-130. נכון לאתמול. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ובכל שאר הבתים שלכם באשקלון? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> ממ"קים וממ"דים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> והממ"קים נגישים? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> קומתי. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> כן, הם מגיעים בפרק הזמן. אנחנו גם עושים ביקורות. כל חצי שנה מגיע קב"ט מחוזי שלנו, בודק שהכול ריק, שיכולים להגיע. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> גם בשגרה, לא רק בחירום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקיי. אז הבעיה האקוטית במשרד הקליטה זה כרגע הכפר הצרפתי, כי מיגוניות זה לא פתרון. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> והנותרים בשדרות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> והנותרים בשדרות. תיכף נדבר עם פיקוד העורף. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אבל אני רוצה כן להוסיף לגבי אשקלון. זיהינו את הבעיה עוד לפני. מאחר שאנחנו עושים כל הזמן הערכות מצב ידענו שאנחנו צריכים לספק בזמן, הייתה בעיה בשבוע שעבר עם האספקות, עם האפשרות לצאת החוצה. סיפקנו חבילות מזון, לא מנות, חבילות מזון שמספיקות לתקופה, עשינו את זה בשיתוף עם משרד השיכון, בכל הבתים שלהם ושלנו ואנחנו כל הזמן בקשר איתם, אם חסר משהו, סיפקנו מים למקלטים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה עם תרופות? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> ביקשנו לבדוק פערים גם בנושא הזה, לא עלו פערים כאלה. אנחנו יודעים שיש גם משלוחים של קופות חולים וביקשנו בכל זאת לוודא, גם בבאר שבע כשהיו יותר הפגזות, גם באשקלון, גם במקומות אחרים, לא קיבלנו תלונות. כל נקודה שעולה אנחנו מבררים, אנחנו לא מחכים שיבואו, כל בוקר אנחנו בודקים, אבל אם תעלה בעיה כזאת אנחנו נדע איך לפתור אותה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> צפון. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> לפני הצפון אני רוצה לגעת בשגרת החיים בנושא אותם מקבצים, ערים מעורבות ואשקלון. אנחנו בשגרה לא מאבטחים את המקומות האלה, ככה שבמשרד, לאור פערי כוח אדם שאתם מכירים במשק של מאבטחים שגויסו לגיוס מילואים קשה לנו, אנחנו במשרד בפערים של 60%-70% של מאבטחים. ביקשנו סיוע כמה פעמים, למעלה משבוע, מפיקוד העורף ורח"ל בהקשר של האבטחה, שוב נענינו בשלילה, שוב כי אין להם את האנשים. אני רק אומרת שזה על הפרק, אנחנו מכירים, מנסים, אבל זה ללא ההצלחה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זו בעיית תקציב או בעיית כוח אדם? << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> כוח אדם, אין אנשים. המאבטחים של המשרד, הרבה בצו 8. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל יש לכם אבטחה ברגיל בסניפים, במחוזות וכו' וכו'? << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> יש, אבל אני יכולה לתת דוגמה מ - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אפשר לשנע אותם. נראה לי יותר חשוב לאבטח בית כזה מאשר סניף של משרד באותה עיר. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> חשבנו בדיוק על זה, על שינוע. יש לנו סניף באשקלון שספג פגיעה ישירה, אז אמרנו אוקיי, לא צריך שם את המאבטחים, בוא נעשה שינוע, אבל העניין הוא שהיחס הוא מתוך משימה של שישה מאבטחים חמישה גויסו בצו מילואים, זאת אומרת יש לי אחד לאותה משימה, אפילו אין לי מי שיחליף אותו. אנחנו באמת במצוקת כוח אדם בנושא אבטחה ברמת הסניפים ועוד יש סניפים שעובדים מהבית ועדיין המצוקה קיימת. אז זה המצב. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואתם מנסים להמשיך לחפש? << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> כל הזמן, אבל בעיקר מבקשים סיוע מרח"ל, מפיקוד העורף, בהקשר הזה, אם ניתן. התשובה הייתה שהמתקנים האסטרטגיים קודמים לנו. בסדר, לא מתווכחים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, דווקא אפשר להתווכח. צפון. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> לנו בגזרה הצפונית יש את נהריה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה אנשים? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> 150, בית אחד, עם ממ"קים. ויש את קצרין, שכרגע אנחנו לא יודעים מהי, זה כיוון אחר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> שמה קורה שם? איך הוא בנוי, זה בניין אחד עם ממ"קים? מה יש שם? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> זה שני בניינים מחוברים, יש עוד שניים שהם בהסכם אחר. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> יש להם מיגון ממ"קי, בכל קומה מרחב מוגן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה בקו שבעה או עשרה קילומטר. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואם זה מגיע לקו מחיפה והקריות צפונה, כמה אנשים יש? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אם אנחנו מדברים על חיפה והקריות וכל הסביבה, עכו, אנחנו נגיע לאלפים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני יודע, כמה? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> מנהריה עד חדרה – << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא עד חדרה, עד חיפה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> עשינו בדיקה עד חדרה, זה בסביבות 4,000 איש. אם אנחנו נוריד אז 3,000, משהו כזה. אלפים. ברור שזה לא משהו שאפשר לתת לו פתרון במצב של היום וגם אנחנו לא שריינו מבעוד מועד מלון שאפשר לשמור אותו כי אנחנו לא יודעים מה קורה. אנחנו פועלים לפי ההנחיות של משרד הביטחון. יש 'מרחק בטוח', יש 'משב רוח', אנחנו כל הזמן מתעדכנים לפי המצב. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> יש לנו תכנית כתובה ברמת איך מפנים, מי מפנה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לאן מפנים. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> נכון, הפער היחידי הוא לאן ואני אסביר. לנו, בגלל שאנחנו בסופו של יום הולכים עם משרד הביטחון לגבי התכניות שהיא ציינה, 'מרחק בטוח' ו'משב רוח', אז אנחנו גם, בדיוק כמו שאמרו החברים שלנו פה, אנחנו לא יכולים לשריין מלונות, בוודאי שלא - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אבל אני אגיד לכם מה אתם יכולים בצפי לסיטואציה שיש. כמו שמשרד השיכון פינה את נתיבות ואופקים בלי לחכות שיהיה 'משב רוח' בנתיבות ואופקים, אלא קיבל החלטה שלו ואגב עשה את זה תקציבית לא במסגרת של 'משב רוח', אותו דבר אפשר לעשות, לצורך העניין אם אנחנו מדברים על צפון, עם נהריה. לא יודע מה לגבי קצרין, זה באמת כרגע גבול טיפה יותר שקט, אבל בנהריה אפשר לנקוט יוזמה, ואני אומר את זה גם למשרד השיכון, ששם זה גם מעלות, זה לא רק נהריה, וגם לכם, ולנסות להתחיל את התהליך. יכול להיות שכרגע מעטים ממש ירצו כי הם עוד לא מרגישים את עוצמת האיום, כי הרי עד שזה לא מתחיל להתפוצץ בחצר האחורית - - - << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> בדיוק הבוקר ביקשנו לעשות עוד פעם מיפוי נוסף בשביל להבין על מה אנחנו מדברים, כי אם בסוף נגיע לשני אנשים שהם כרגע - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר, אז קודם כל צריך לבדוק כבר עכשיו בנהריה ובמעלות, ומי שמעוניין אני כן הייתי מפנה כבר עכשיו, והייתי מייצר אם יש מסה קריטית של אנשים. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אנחנו בודקים כל הזמן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בהנחה שעדיין אין, שוב, חייבת להיות איזה שהיא תכנית חירום מתואמת עם רח"ל ופיקוד העורף שהיא לא בתי ספר. זה חייב להיות. עוד פעם, מישהו חייב לתת לזה מענה אחרת אנחנו משאירים את האוכלוסייה הזאת בלי פתרון. בית ספר הוא לא פתרון לאוכלוסייה הזאת. הוא פתרון לא טוב למשפחה רגילה, אין מה לעשות, זה מה שיקרה פה, אבל אי אפשר בית כזה לפנות. אז כל כלי הוא לגיטימי בסיטואציה הזאת עד להחלטה נצורה של פינוי בתי מלון מאלה שכבר פונו לבתי מלון לבתי ספר ושחרור בתי מלון לאוכלוסיית קשישים. זה לא נעים, זה יהיה צעקות עד השמים, אנשים שכבר התמקמו בבתי מלון, מפונים ממקומות אחרים, אבל בסוף מדינת ישראל חייבת לנהל את זה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> לנו כרגע אין מצב לפנות את אלה שפינינו משדרות כי אנחנו לא יודעים מה קורה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אלה שפיניתם משדרות זה גם קשישים, זה לא יעזור שתפנו אותם. אני מדבר עכשיו בעיקר לפיקוד העורף ולרח"ל ולדרישה שלכם מהם. כולם צריכים לדעת שכשמגיע פינוי של בתים כאלה של קשישים הם צריכים להיות קודמים לאוכלוסייה אחרת מול בתי מלון ואם למדינת ישראל אזלו מקומות בבתי מלון או בתי הארחה או מה שזה לא יהיה אז היא צריכה לנייד אוכלוסייה שהיא פינתה. זה לא נעים, אבל צריכים להיות ערוכים לזה. בסוף יש פה אלפי אנשים שיכולים בהדרגה להיכנס למעגל של צורך בפינוי וחייב להיות לזה פתרון והפתרון צריך להיות מוכן מראש ומתואם ונצור, כך שבלחיצת כפתור מפעילים אותו. אין ברירה אחרת. בסוף יש למדינת ישראל מה שיש לה, היא צריכה לנהל את המשאב הזה לפי הצורך, עם כל אי הנעימות לקחת מישהו, לפנות אותו ואז לפנות אותו פעם שנייה למקום אחר. אבל אין מה לעשות. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> רק ברשותך, מיכל היא אצלנו האחראית על הצפון. היא ביקשה להתייחס לגבי ההיערכות בצפון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה התפקיד שלה? << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> היא הסגנית של נתנאל. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל יש אנשים שרוצים לדבר ואנחנו צריכים להתקדם בדיון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר, בהמשך, אם יהיו שאלות אז ניתן. עוד משהו, משרד הקליטה? << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> שוב, אני מתנצלת שאני חוזרת על דבריי, מבחינתנו זה באמת קריטי, אם ניתן, הנושא של איזה שהוא גוף גורם צבאי שיכול לסייע לנו בלשכנע את הדיירים כדי שנוכל להוציא אותם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מבין את זה, אנחנו תיכף נדבר עם פיקוד העורף, רשמתי לעצמי. בשלב הזה אם רוצים לדבר נציגי החברות. עמיגור, ארז שני. << אורח >> ארז שני: << אורח >> שלום לכולם. אני שומע את כולכם, כולכם חברים שלי, כל הפקידות פה חברה שלי, אבל אני שומע וטון הדיבור אפילו מעצבן אותי, הוא מעצבן אותי כי אני אומר לכם שלא נעשים מספיק דברים. להגיד לי בנושא הביטחון כי המאבטחים של משרד הקליטה או של השיכון גייסו אותם למילואים זו לא תשובה. יש אלפי קשישים, עשרות אלפי קשישים, שנמצאים עכשיו בבתי גיל הזהב ללא אבטחה. אז שמישהו יגיד לי עם יד על הלב שפנו לאלוף פיקוד העורף, שפנו לפנסיונרים של הצבא נושאים נשק, שפנו לאזרחים נושאים נשק באזורים האלה, שעשו את המקסימום כדי לוודא שיש אבטחה. ואני אומר לכם, לא עשו את זה. אני לא מאמין שעשו את זה. אם אנחנו, עמיגור הקטנה, הצלחנו לאתר עד עכשיו חמישה שומרים שיבואו לבתים באשקלון בעלות של פי שניים מהרגיל, אבל הצלחנו, אני בטוח שמשרד השיכון, משרד הקליטה ופיקוד העורף הגדולים יכלו למצוא את זה. זו לא יכולה להיות הסיטואציה, לא יכול להיות שקשישים יעמדו עם סכינים בכניסה לבתים, עם מצ'טות, כשבני מיעוטים בלוד – אומרים לי תשובה שבערים מעורבות מערבים את העירייה. חבר'ה, בואו, בואו לא רק נכניס את הידיים מתחת למים, צריך גם לסבן אותן. זה לא עובד ככה. מה זה עוזר לי שהרשות המקומית, שמחלקת הביטחון תעשה סיורים שם? אין לזה שום משמעות. בקורונה זה היה, היה אפשר לעשות את זה ככה. אני אומר לכם, לכו להביא טירונים רובאי 02 שהפסיקו פעילויות עכשיו, קורסים של הצבא שהפסיקו. אם אני רואה פה היום בנס ציונה בשבע בבוקר חיילי פיקוד העורף שמסתובבים ליד בתי הספר יכלו גם להיות עם קשישים, אנשים שאין להם עורף משפחתי, חלקם בודדים, אנשים שבאמת באמת אין מי שיגן עליהם. אני לא חושב שנעשה הכול, אני חושב שיש קצת אדישות ולא אכפת לי שייעלבו פה אנשים עכשיו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> חוץ מאבטחה, ארז, איזה עוד בעיות שאתה מזהה? << אורח >> ארז שני: << אורח >> אנחנו מדברים על תרופות. אני קושר את זה לתרופות. אני שומע פה תשובה שאומרים, לא עלה. אני אומר לכם שעולה. חבל שמי שאמר שזה לא עלה לא שאל אותנו קודם. אז זה עולה וזה עולה כל יום בבתים אצלנו. כרגע הצוות שלנו, או מתנדבים שאנחנו מפעילים, אנחנו שולחים אותו לקנות. אבל מה? בטח שזה לא עולה, אם הם לא רואים שיש מישהו שיכול לעשות את זה אז בטח שזה לא קורה. אני אומר לכם, לא רק זה, באשקלון ספציפית קשיש בדיור הציבורי שהבית שלו נהרס, אם אנחנו לא, מנהל הסניף שאשתו עובדת בבית חולים הצליח להיכנס למחשב להוציא את הרשימה גם אף אחד לא עזר לו ממש להוציא את התרופות שלו שהוא היה צריך, אנחנו הלכנו עמדנו שעתיים, מנהל הסניף אצלי בעצמו הלך עמד שעתיים בבית מרקחת. אנחנו לבד שם. זה לא מספיק הטלפונים, זה לא מספיק הישיבות של הבוקר. זה לא מספיק, זה פשוט לא מספיק, שלא לדבר על כספים שכרגע אנחנו מוציאים במיליונים ואנחנו שומעים שאחרי המלחמה ידברו, יהיה בסדר אומרים לי, יהיה בסדר אחרי המלחמה. אז לי יש מזל שיש לי עורף גם של הסוכנות היהודית, אבל זה לא מספיק. זה פשוט לא מספיק. בוא נדבר על עוד דברים. תכנית פינוי. לעמיגור יש תכנית פינוי, אדוני היושב ראש, מוכנה לכל הבתים שלה, לכל ה-50 וכמה בתים שלה ברחבי הארץ. תכנית הפינוי, יש לכל בית. מנהלת האגף שנמצאת פה גם, כרמית סביון, הולכת הביתה כל יום עם קלסר לפי כל אזור, לכל בית אנחנו בדקנו קודם כל מה רשימת בתי המלון שנמצאים באזור, דבר שני איפה יש לנו דירות ריקות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל בדקתם אם יש מקומות פנויים בבתי המלון האלה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> כן. חלק יש בתי מלון, חלק יש בתים פנויים. לא כל בתי המלון בארץ, דרך אגב, הסכימו להשכיר דירות היום ליישובים, אז כן, יש, אבל יתרה מזאת, אנחנו עשינו מבצע מיוחד ביום שישי האחרון, עוד פעם, דרך קשרים, דרך קשרים הצלחנו לרכוש למעלה מ-300 מזרונים נוסף על מה שיש לנו, אנחנו מחלקים אותם במקבצים לפי האזורים השונים וכן תכנית פינוי זה שאם נפגע לי בית בפגיעה ישירה או בית ליד או יש פגיעה ליד וצריך להוציא את הדיירים, אני גם יכול לקחת אותם לבית ליד ולפרוס מיד מזרונים. בשעת חירום זה יקרה, לא תהיה ברירה אחרת, לפרוס מזרונים על הרצפה ודבר ראשון לתת את הפתרון ליום-יומיים עד שנמצא משהו אחר. אם יהיה משהו אחר, כי כמו שאמר היושב ראש, יהיה ירי מחיזבאללה והסיפור - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל זו לא תכנית פינוי, ארז, זו היערכות לחירום לסיטואציה שחס וחלילה שיכולה לקרות, אבל אני לא מבין איך יש לכם תכנית פינוי לכל ה-50 בתים של עמיגור, לאן? << אורח >> ארז שני: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם יהיה פה אירוע חירום כמו שאתה דיברת, עם חיזבאללה, לא יהיו בתי מלון. אם לא יהיו מקומות אנחנו נעביר למה שיש פנוי, נעביר למרכזי קליטה של הסוכנות היהודית, שיש לנו רישום גם שלהם איפה יש לנו חדרים, אבל זה יהיה בכל הארץ. ואם צריך יהיו בשלב הראשון, כמו הרבה מאוד מעם ישראל, פתרונות זמניים, בבתי ספר ובמקומות אחרים. אצלנו זה יהיה בבתים אחרים ליד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל מה זה בתים ליד? בתים ליד גם יתפנו בכזה מצב. << אורח >> ארז שני: << אורח >> איפה יתפנו כולם? בקריות לא יפנו את הבתים כולם, או באשקלון, אפילו בבית ספרא, תהיה פגיעה בבית, נצטרך להעביר את הדיירים לבית אחר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה אני מבין, אבל אני לא מדבר על אירוע מהסוג הזה. אם חס וחלילה תהיה פגיעה ישירה אז ברור, אנחנו במציאות אחרת עם בית מסוים, אבל אני מדבר על מצב אחר, אני מדבר על מצב שמדינת ישראל מכריזה על 'מלון אורחים'. אתה מכיר את שם הקוד הזה, תכנית פינוי רחבה בצפון, לא משנה איפה יעבור קו הפינוי שלה ואז לכאורה זה אמור לכלול בראש ובראשונה אפילו את אוכלוסיית הקשישים. 'מלון אורחים' בנוי על בתי ספר, בית כזה של קשישים אי אפשר לפנות לבתי ספר, הם גם לא יתפנו לבתי ספר, הם יעדיפו להישאר תחת טילים, הם לא יילכו לישון בבית ספר. אני אומר את זה, אגב, לא לך, זה לא כאב הראש שלך, זה כאב הראש שצריך להיות של משרד השיכון, משרד הקליטה, פיקוד העורף ורח"ל. אלה הגופים שצריכים לשבור את הראש על העניין הזה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> כן, אני אמרתי מה הפתרון שאני כרגע יכול להעמיד לקשישים אצלנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הבנתי. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני רוצה להתייחס, דיברו פה על ערד. משרד הקליטה ומשרד השיכון יודעים שיש היום 50 דירות ריקות בערד לעמיגור. אנחנו נתנו רשימה של ציוד לרהט את הדירות האלה, חבל, היה אפשר כבר היום בעלות יחסית שולית להכניס קשישים לדירות האלה, גם אם זה לחודש, גם אם זה לחודשיים ולחסוך את בתי המלון ובטח ובטח להכין את זה לחירום אם יצטרכו פינוי רחב יותר. עד עכשיו זה לא נעשה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למה זה לא נעשה? << אורח >> ארז שני: << אורח >> צריך לשאול את המשרדים עצמם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור שצריך לעשות את זה, זה באמת עלות גרושים יחסית לכל שאר הדברים. זה 50 מקומות נצורים. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אני מסכימה איתך וזה בדיוק מכאן הישיבה הבאה, לשם אנחנו הולכים, זה הכיוון. נעדכן. << אורח >> ארז שני: << אורח >> עוד משהו אחד שאני רוצה להעלות פה. בשבוע האחרון הגיעו אלינו לא מעט פניות מדיירים עם בעיות בתחום הנפשי, עם חרדות, עם בקשות לסיוע בטיפול נפשי. ביום שבת בביקור שלי בעיר אשדוד הגעתי מספר דקות לאחר שקשיש תלה את עצמו בממ"ק. הוא היה מאוד חולה. אני לא יודע להגיד ממה, אם זה חרדות או משהו אחר, אבל זה הדליק בהחלט נורה אדומה. אנחנו בעמיגור הקצינו כרגע סכום של עשרות אלפי שקלים מתקציב החברה לטובת טיפול נפשי בדיירים. העובדות הסוציאליות הונחו לשוחח עם הדיירים, תלינו בכל הבתים שלטים ואיתרנו חברה שתיתן שירות גם בעברית, גם ברוסית, גם באמהרית, גם סיוע בטלפון, אבל הנושא צובר תאוצה. זה נכון שבאשקלון לא רוצים להתפנות, אבל דווקא באשקלון אנחנו רואים יותר פניות ואני חושב שגם המשרדים פה צריכים להתייחס לזה, אולי משרד הרווחה שלא מעורב בבתי גיל הזהב של משרד השיכון או הקליטה, אבל מישהו צריך לתת את הדעת על זה. ברור שהרשויות המקומיות לא מסוגלות בתקופה הזאת. עוד פעם, אנחנו העמדנו תקציב כרגע, אבל זה יכול להגיע לסכומי עתק והסיוע נדרש וצריך לשים לב לזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור, אנחנו ננסה לשמוע התייחסות לזה ממשרד הרווחה שכאן איתנו בשיחה. עוד נציגי חברות רוצים להעיר משהו? רק אם רוצים. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> ארז, אני רק אשמח להגיד, אני בשיתוף פעולה מלא עם העובדים שלך, כמו שאתה יודע, וכל מקרה חריג, גם אם זה לא בית גיל זהב, אנחנו בוחנים לגופו. רחל פנתה אליי לגבי פינוי של דיור ציבורי וכמובן שנתנו מענה. אז אנחנו בשיתוף פעולה מלא. אני מבינה את הכאוס, זו התקופה שאנחנו נמצאים וחוסר הפתרונות, אבל יחד עם זאת אני חושבת שאנחנו לרשותכם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מלי, אני לא מבין את הכאוס, לא חושב שצריך להיות כאוס בנושא הזה ולא חושב שיש לזה הצדקה. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> לא, התקופה היא תקופה קשה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> התקופה היא תקופה קשה, מדינת ישראל הייתה צריכה להיות מוכנה לזה ובטח ובטח בנקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים, אנחנו יותר משבועיים מהאירוע. << אורח >> משה שלו: << אורח >> בוקר טוב לכולם. כל מה שארז אמר, ידידי ארז, אני חושב מילה במילה ואני עומד מאחוריו במאה אחוז. אני אתן לכם דוגמה אחרת, ביטוח לאומי עכשיו פרסם קול קורא לטיפול נפשי ורק לעמותות, שחברת 'שלו' שיש לה בערך 750 עובדים והיא מטפלת בכל הארץ בדיוק התחום הנפשי ובטראומה לא נכללת בכלל בקול קורא הזה. לא רק חברת 'שלו', יש עוד כמה חברות פרטיות בתחום הזה. לא ברור בכלל מי מקבל החלטות מסוג כזה במצב החירום. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה פחות רלוונטי לשולחן הזה. אתה לא מדבר עכשיו על סיוע בתוך הבתים שלכם, אלא אתה מדבר על זה שיש לכם כוח מקצועי שיכול לתת סיוע. << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא, אני מדבר על זה שאנחנו יכולים לעזור גם לעמיגור ועוד אלפי אנשים אחרים. אנחנו יכולים לעזור גם בתוך המערכות שלנו וגם לנו יש את הכלים האלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מלי, זו הערה לכם כמשרד השיכון, לכם יש הסכם עם חברת 'שלו', אמנם על משהו אחר, אבל תמיד כשיש הסכם בבירוקרטיה הממשלתית הרבה יותר קל להתנהל. << אורח >> משה שלו: << אורח >> צריך לפנות, אני פונה מפה, מהבמה הזאת, לביטוח לאומי שמתנהג כאילו לא קרה כלום. יש אירוע, יש אירוע מלחמה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, ביטוח לאומי זה אירוע נפרד, לא נוגע לשולחננו כרגע, אבל מה שכן נוגע לשולחננו כרגע, אם לחברת 'שלו' יש יכולות להעמיד צוותים מטפלים בשפות הרלוונטיות לאוכלוסיית הבתים, אני לא יודע אם יש, זה שווה בדיקה, אבל אם יש אז למעשה הרבה יותר קל - - - << אורח >> משה שלו: << אורח >> ברובם יש לנו את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הרבה יותר קל במקום לחפש התקשרות חדשה פשוט לעשות איזה שהיא התחשבנות פנימית, הרחבה, עם חברת 'שלו' שגם ככה יש לכם הסכם איתם, הסכם מסגרת רחב, ולתת מענה לכל הבתים הרלוונטיים, אולי אפילו גם של משרד הקליטה באיזה שהוא מהלך משותף. כי לך תחפש עכשיו מטפלים של חוסן ועוד בשפות הרלוונטיות מאפס, קשה, ולך תחתום איתם הסכם ועם כל הסיטואציה שיש והבירוקרטיה שזה לוקח. פה זה יכול להיות פתרון בירוקרטי מהיר. אני מציע לכם לשקול את זה, לבדוק מה הצורך. אני לא בטוח שבכוחות עצמאיים שיש כרגע לבתים - - - << אורח >> משה שלו: << אורח >> כולל סיוע נפשי. אני גם פרסמתי את זה, יש לנו את הקבוצה של החירום, אני פרסמתי שיש לנו צוות שאפשר להתקשר אליהם, אפשר לדבר איתם ואם צריך אנחנו נשלח – אנחנו מעסיקים קרוב ל-100 עובדים סוציאליים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל, משה, אנחנו לא על זה, אנחנו כרגע על הבתים שבאחריות שלכם. יש לכם עוד מה להוסיף למה שאמרו משרד השיכון ומה שארז אמר? << אורח >> משה שלו: << אורח >> לא, אנחנו אתמול היינו בסיור עם שר השיכון החדש, היינו בסיור במעלות וגם היינו בנהריה, כרגע תכנית הפינוי היא לא באחריותנו, היא באחריות החברה. אני חושב שזו גם טעות, אני חושב שבדברים האלה, כשמדינה לא מסוגלת לנהל את הפינוי ברמה שצריך, שהיא לקחה על עצמה משהו שהיא לא מסוגלת לעשות, אני חושב שהיה צריך להעביר לחברות פרטיות שאחראיות על זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אם אתה יכול להציע למשרד השיכון תכנית פינוי הם ישמחו. תציע. רק הם לא מוצאים לאן לפנות, אם אתה יודע לאן תציע. << אורח >> משה שלו: << אורח >> צריך שתהיה לי סמכות לעשות את זה. אני לא אלך עכשיו לחפש בתי מלון כשאין לי שום סמכות בדברים האלה. אותו דבר גם אמרתי, שאם היו בזמן פונים גם אלינו ומעבירים את האחריות למצוא אנשים עם נשק שיכולים לשמור על הבתים בערים מעורבות, היינו עושים את זה בשמחה. וכבר אמרתי את זה גם לשר אתמול. אבל מישהו לקח את המושכות האלה לידיים ולא נעשה כלום. זה מה שאני רוצה להגיד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אם היום יבוא אליך משרד השיכון ויגיד בכל הבתים שלך, הרלוונטיים, איפה שהם רוצים להעמיד אבטחה, הנה תקציב, קח, אתה יודע למצוא מאבטחים? << אורח >> משה שלו: << אורח >> בוודאות גדולה כן. למרות שחסר. אתמול פניתי למנכ"ל של עיריית נהריה, בדיוק במה שאתה אמרת, אמרתי לו: תגיד לי, אני צריך לשים שומרים, אתה יכול למצוא לי? הוא אמר לי: קח טלפון, הוא ייתן לך. בשתי דקות. בשתי דקות אנחנו פתרנו את הבעיה, מנכ"ל העירייה יודע, הרשות המקומית יודעת איפה יש ומה יש, מה פנוי ומה לא פנוי. ומיד אנחנו יצרנו איתם קשר ואפשר למצוא את האנשים האלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מלי, שווה בדיקה. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> אני יודעת שגם אבי וסרמן איתכם בקשר והוא מלווה אתכם בנושא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל הוא לא צריך ליווי, צריך מאבטחים. אם אתם לא יודעים למצוא מאבטחים והוא יודע למצוא מאבטחים תעבירו אליו כסף והוא ימצא מאבטחים במקום שתספרו לנו שקשה למצוא מאבטחים. << אורח >> משה שלו: << אורח >> יש להם קושי להתנהל במצבים כאלה ולכן צריך להעביר את ה – זאת אמירה מדויקת, מה שאני רוצה להגיד, להעביר לאנשים שיש להם יותר גמישות, החלטות יותר מהירות. גם ארז דיבר על זה וגם אני מדבר על זה, אני חושב שאנחנו צריכים, החשיבה צריכה להיות שהמדינה צריכה להעביר לנו את המושכות ואנחנו נטפל בכל מה שצריך. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יכול להיות שלא כל חברה תסכים לקחת כי זה לא תחום אחריותה. << אורח >> משה שלו: << אורח >> בסדר, אבל מי שיכול, אנחנו יכולים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מי שמוכן לקחת, תעבירו כסף, תנו להם לעשות את זה. אני מציע, תבדקו את זה גם עם החברות האחרות. הוא שליש הארץ כמעט. בלי עמיגור הוא רבע לצורך העניין. עוד מישהו מהחברות רצה? אם לא, אני עובר הלאה. אני עובר לפיקוד העורף. סגן אלוף שאול סרוסי. << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> בוקר טוב. אני אתייחס למה שעלה כאן. אחת, למול פינוי של אזרחים או בכלל הנחיה אנחנו פועלים בהתאם למדיניות ההתגוננות שמגדירה מדיניות 48 שעות קדימה. נקודתית לגבי העיר שדרות אז יש הגדרות ברורות של עד עשרה בשטח פתוח, עד 50 במבנה - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני אעצור אותך, שאול, יש לי מעט סבלנות לזה שתחזור אליי לכל דבר שילד היום בכיתה א' יודע לדקלם כי אתם אומרים את זה מהטלוויזיה. לא לשם זה התכנסנו. יש פה שאלות קונקרטיות, לא מה מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף. אני מכיר, ברוך ה' אני יושב מולכם ברמה יום יומית בוועדת חוץ וביטחון, לא צריך חזרה על זה כאן. יש פה שאלות קונקרטיות שעלו במהלך הדיון. שאלה אחת, סיוע בשכנוע של אנשים, אתם לא יכולים לתת פקודה כי זה לא הוכרז ככה ולא הוגדר ככה, אבל בהחלט יכולים לתת כתף לביקור חד פעמי של איש לובש מדים דובר השפה הרוסית במעט המקומות הרלוונטיים כרגע שייתן לאנשים מה שנקרא עצה ידידותית כן להתפנות כנציג צבא לאור המצב. אני חושב שבשדרות זה קריטי, אין שום היגיון שיישארו 14 קשישים בבית בשדרות כשהם אומרים שיבוא בן אדם לבוש מדים יגיד לנו שזה מה שצריך לעשות. אז אפשר לשלוח בן אדם לבוש מדים. אותו דבר אם יש קושי כרגע לייצר פינוי באשקלון, במקומות שהמיגון שלהם הוא לא עונה על הדרישות ומדינת ישראל כבר החליטה שהיא מעודדת פינוי מאשקלון בקריטריונים הרלוונטיים שהאנשים האלה נופלים וזה אפילו נופל על התקציבים של משרדי הממשלה שמוכנים לטפל בזה תקציבית, כל מה שצריך זה לעודד אנשים. אז אפשר להוציא מישהו לסיבוב בבתים רלוונטיים באשקלון. אני לא אומר לספרא של משרד השיכון, שיש שם ממ"ד. בסדר, מקומות כאלה אולי לא צריך לעודד אלא רק מי שממש רוצה, אבל הכפר הצרפתי באשקלון, ברור שצריך. למה יש בעיה לשלוח בן אדם שהוא לא יבוא עם צו פינוי ביד, אבל יבוא עם שיחה של רבע שעה, יכנסו את כל הדיירים והוא יסביר להם שזה רצוי וזה מה שנכון לעשות. << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> אני אענה, אדוני היושב ראש. אני ציינתי את זה בהתחלה כדי שנגדיר רגע מה מותר ומה אנחנו לא עושים. לשלוח מישהו כדי שידבר ויעודד למול המצב זה בוודאי שאפשר לעשות, אני אשמח לקבל רשימה כזו, בטח ובטח במקומות ש – אני מניח שבחלקם אנחנו לא מכירים, אבל אם אפשר לשלוח נציג צבא לעודד פינוי במקומות שצריך ניתן לעשות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה מה שצריך, רק שהוא יהיה דובר השפה הרוסית כי זו האוכלוסייה. יש לכם גם כאלה, אני פוגש אותם בכל מקום בארץ. אז אנחנו יוצאים עם זה שיהיו איתך אישית בקשר. << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> כן, לגבי מקום אחד בשדרות אפשר למול המחוז הרלוונטי ואם יש עוד - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתה תחבר אותם למחוז הרלוונטי. יהיו איתכם בקשר נציגי משרד השיכון ומשרד הקליטה, כל אחד על הבתים שלו לגבי שדרות ואשקלון. אלה כרגע שני המקומות שזה רלוונטי להשלמת הפינוי. אפשר גם ללכת לאופקים ונתיבות, רצוי אולי גם, כי זה מקומות לא מוגנים ואנחנו לא יודעים מה יתפתח שם. אז יש לנו ארבעה יעדים כרגע, שדרות, אופקים, נתיבות ואשקלון, ששם צריך ביקור של לובש מדים מפיקוד העורף, דובר רוסית רהוטה, שמסוגל לדבר עם אנשים ולעודד אותם למה זה חשוב להתפנות בסיטואציית המיגון שיש להם. הוא לא מחייב אותם להתפנות, הוא לא מביא להם צו מטעם צה"ל, אבל הוא מסביר להם כאיש צבא שהם סומכים עליו שזה הדבר הנכון לביטחונם וזה כרגע המדיניות של מדינת ישראל לעודד פינוי כזה. יכול להיות שתהיה עוד כמות מסוימת של אנשים שיזוזו בעקבות זה. אז סיכמנו שעושים את זה. זאת הייתה שאלה אחת. השאלה השנייה שעלתה פה, אני הולך מהקל אל הכבד, זה סיוע בפתרון בעיות אבטחה למקומות כאלה. הרי אני יודע שיש מקומות שבהם פיזרתם אפילו כוחות מפיקוד העורף ברחובות הערים כדי לייצר תחושת ביטחון. יש פה מקומות שהם מועדים לפורענות, במקומות שהם כן נמצאים באזורים מסוכנים מבחינה זאת, גם ערים מעורבות וגם ערים שכרגע סוג של קו החזית. שוב אני חוזר, כל עוד שבשדרות יש אנשים אז צריך גם אבטחה. כל עוד שבאופקים ובנתיבות בבתים האלה יש אנשים צריך סיוע של אבטחה. כל עוד שבאשקלון לא פונו הבתים רצוי שתהיה שם אבטחה. יש כל מיני דרכים, או לעזור להם למצוא מאבטחים, אם אתם יודעים לעשות את זה, או לתת מהכוחות של פיקוד העורף שממילא שמים בכל מיני מקומות לצורך יצירת תחושת הביטחון. אני פשוט מכיר את זה, אני שומע את זה מכם במקומות אחרים. זה לא כמות גדולה של מקומות, מה שאני מדבר עליו, לא משהו בלתי ניתן. << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> לגבי החלק הראשון, אל מול משהו נקודתי שציינתם, שדרות, אז כמו שציינתי, אין מה לשלוח - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אני ציינתי ארבעה מקומות, שדרות, אופקים, נתיבות ואשקלון. << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> נכון. אז למול מספר מקומות רב אני אעביר לדירקטיבה פיקודית, אני שם את זה למול רגע החלטה ואת שלומית אני אעדכן בחצי השעה הקרובה מיד לאחר הדיון. לגבי הסיפור של אבטחה. צריך לציין, זה לא משימת פיקוד העורף לאבטח את אותם מקומות. צריך גם להגיד, הפיקוד עצמו מגויס בהיקפים מאוד מאוד גדולים עם משימות של הצלת חיים, עם משימות של היערכות לחירום. צריך גם להגיד שאנחנו מקבלים לא מעט פניות, לאו דווקא ממשרד העלייה והקליטה, אלא בכלל, לתגבר. זה לא משימה ראשית של פיקוד העורף בהגדרה ולכן למול הדירקטיבה הפיקודית אנחנו לא מאבטחים מקומות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אין לכם כוחות היום באופקים לצורך הגברת הביטחון ברחובות? << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> יש הרבה מאוד אנשי צבא שמגויסים למחוזות ופרוסים בשטח למשימות של הצלת חיים, למשימות חילוץ והצלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לא נכון. היות שאני ביקרתי בפיקוד העורף לפני שבוע, פגשתי את אנשי פיקוד העורף על בסיס קבוע, הם מספרים בגאווה שיש כוחות שהמשימה המקורית שלהם הייתה פתיחת צירים ודברים מהסוג הזה, כמו שאתה מכיר, אחת מהמשימות של פיקוד העורף בחירום, היות שכרגע אין צורך בזה הכוחות האלה מוזרמים למקומות הרלוונטיים, ואופקים דוגמה קלאסית לזה, כדי להגביר את תחושת הביטחון של האזרחים, זאת המטרה, עד שאם חס וחלילה יצטרכו אותם לפתיחת צירים במידה שייחסמו. אני לא צודק? << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> אותם חיילים שמצויים ופזורים ברחבי הערים השונות הם פרוסים שם למשימות חילוץ והצלה, למשימות סיוע אזרחי כזה או אחר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לא מה שפיקוד העורף הציג לי כחבר ועדת חוץ וביטחון כבר בשלושה דיונים שונים שהיו. << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> אז לא למשימות האבטחה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למשימות, הגדרתי אותן, הגברת ביטחון הציבור ותחושת הביטחון. ככה זה הוגדר בגאווה גדולה על ידי אלוף פיקוד העורף, על ידי ראש מטה של פיקוד העורף וכל שאר שרשרת הפיקוד, כולל ציון מספרים של פלוגות ואיפה וכו'. לכן אני לא מבין, אם זאת המשימה למה בתי קשישים לא יכולים להיכנס כחלק מהמשימה הזו? << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> קודם כל זו לא משימה שהכרנו, צריך להגיד גם את זה. זו משימה שהועברה היום בבוקר, או בקשה שהועברה היום בבוקר, אחרי שיחה שלי עם שלומית, לא הכרנו את זה כפיקוד, צריך להגיד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בשביל זה אנחנו מתכנסים. << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> לא, בסדר גמור. פה נדרשת דירקטיבה פיקודית של מפקד הפיקוד שאני אוכל אחרי הדיון לקבל את הדירקטיבה, אני אבדוק ואני אקבל את הדירקטיבה. אני לא יכול לתת דירקטיבה פיקודית בהקשר הזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור, אז אנחנו מציבים בפניך את הבעיה בהקשר הזה. אגב, יכול להיות, במסגרת הקשרים שיש לפיקוד העורף מול העיריות ומול הגורמים הרלוונטיים אתם יכולים לעזור להם. יש להם כסף, הם רק לא מוצאים מאבטחים, אתם יכולים לעזור להם למצוא גורמים שיתנו להם פתרון ואז בא לציון גואל, לא צריך חיילים. כרגע התוצאה היא שבתי אבות מהסוג הזה, של המדינה, של דיור ציבורי, גם של משרד השיכון וגם של משרד הקליטה, במקומות שנחשבים יחסית מאוימים נשארים פרוצים כאשר זה מקומות שאין שם בן אדם אחד עם נשק. << אורח >> שאולי סרוסי: << אורח >> ברור לי, הפער גם הובן לחלוטין, אני רק אומר שכאן נדרשת דירקטיבה פיקודית. קיבלתי את המסר, קיבלתי את הבקשה ואני מיד אחרי אעדכן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נשמח להתייחסות לבקשה הזאת. ועכשיו אני מגיע לעיקר, וזו פנייה גם אליכם וגם לרח"ל, וזה הסיפור הגדול של הצפון, למרות שזה אולי כבר סיפור של אשקלון, אני לא פוסל שאנחנו כבר במצב שאם תהיה היענות יותר גדולה אחרי הביקור של נציג שלכם באשקלון זה יהפוך לבעיה גם של אשקלון. אנחנו נמצאים במצב שכולנו מבינים שמקומות בבתי המלון פחות או יותר אוזלים או אזלו, קצת לפה, קצת לשם. 'מלון אורחים', שאתה מכיר היטב את התכנית, בנוי על בתי ספר. פה מדובר על אוכלוסייה ממוקדת של קשישים שברור שאי אפשר לפנות אותה לבית ספר, היא לא תוכל לתפקד שם. מה הפתרון בתוך המסגרת הגדולה של 'מלון אורחים' לבתים מהסוג הזה, גם אם זה יהיה באשקלון מחר בבוקר וגם אם חס וחלילה זה יהיה בצפון בעוד יומיים או בעוד שלושה ימים? מה הפתרון שאתם עובדים עליו עם משרד הקליטה והשיכון? מה הכיוונים? מדובר על אלפי אנשים אם אנחנו מדברים על הזירה הצפונית שיכולים להיכנס לקו ההפעלה של 'מלון אורחים', איך אתם נערכים לזה? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב ראש, אני אתייחס לכמה נקודות. לגבי מה שהעלית כרגע, אנחנו עובדים על פי החלטות פינוי. אני לא אומרת שזו לא תכנית שאנחנו מדברים עליה, זה לא משהו שהוא לא נמצא כרגע בקנה. אנחנו כרגע רוצים ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה כמובן גם עם משרדי הממשלה, בעיקר מי שנמצא וגם - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא מעניין אותי תשומות, אני שואל על תפוקות. אני שואל מה התכנית שיש, לא מעניין אותי עם מי הייתם בקשר ומה רמת שיתוף הפעולה, לא רלוונטי כרגע. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> אז אני מתייחסת כרגע לשאלה שלך האם אנחנו לוקחים בחשבון את הניוד של האזרחים לטובת בתי ספר. יש תכנית כזו, יש תכנית כתובה, היא בנויה, אבל היא כרגע לא מופצת, לאיזה בתי ספר אנחנו מפנים את האוכלוסייה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא זה מה ששאלתי, תהיי איתי רגע. אני שוב חוזר ואומר, יש תכנית כזאת, היא תכנית ראשית של מדינת ישראל, זה לא איזה שהיא תכנית בשוליים, זו תכנית הפינוי של מדינת ישראל לאזור הצפון ולא תהיה אחרת כי אין לאן. את קרית שמונה עוד הצליחו איכשהו להכניס לבתי מלון וגם זה כבר עבד בקרכץ' כי היו בעיות, אבל איכשהו זה עבד. ברגע שיהיה פינוי בקו רחב יותר זה יגיע לביצוע של 'מלון אורחים', אף אחד לא ימציא עכשיו משהו אחר, זו גם תכנית שמוכנה ומדינת ישראל, אני מקווה, נערכת לזה. במסגרת 'מלון אורחים' כולל לכלל האוכלוסייה יש אוכלוסיות מיוחדות, קשישים, בטח כאלה שנמצאים בלי עורף משפחתי בבתים מהסוג הזה, הם בהחלט אוכלוסייה מיוחדת ולכן אני שואל האם יש במסגרת 'מלון אורחים', לא במסגרת מה שקורה היום, מה שקורה היום אני יודע, זה פחות רלוונטי כי אין פינוי במקומות שיש בתים כאלה, האם בהפעלה המסיבית של 'מלון אורחים' בקו עד 10 קילומטר, שלב שני בקו עד חיפה והקריות, האם יש פתרון ייעודי מיוחד שחשבתם עליו לבתי אבות של קשישים שלא יכולים להתפנות לבית ספר, ומהו. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> אני אצטרך לבדוק את זה ואני אשיב על השאלה הזו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל היה דיון בוועדה בשבוע שעבר, כבר נשאלה השאלה הזאת, זו לא שאלה חדשה. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> לא, היה דיון בשבוע שעבר וכבר בשבוע שעבר אנחנו בשיח מול המשרדים כמו במשרד העלייה והקליטה, גם משרד הרווחה וגם משרד הבריאות וגם משרד הבינוי והשיכון, שביקשנו מהם כבר לפנות את האוכלוסייה שלהם. מי שנותר - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מאיפה ביקשתם לפנות? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> גם משדרות כמובן ששם סייענו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני שואל על הצפון, מה קשור שדרות עכשיו? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> גם מהצפון 0 עד 2. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל אין להם בתים מ-0 עד 2. אורטל, אין להם בתים, לא ב-0 עד 2 ולא ב-0 עד 5. יש להם בתים ב-7 ויש להם בתים כמובן ב-10 ובחיפה קריות יש להם המון. זו המציאות. עד עכשיו זה לא רלוונטי. אני לא מכיר אגב שביקשתם ממשרד השיכון וממשרד הקליטה לפנות בקו עד 7, או לפנות את נהריה ומעלות. הייתה בקשה כזאת של רח"ל? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> לא, אנחנו דיברנו על 2-0. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל אין להם 2-0, למה להכניס לי פה מידע שהוא לא רלוונטי? אין להם, מה שביקשתם מכל הארץ אנחנו יודעים, אנחנו ממוקדים בבתים האלה, לא ביקשתם מהם כרגע שום דבר. אגב, בעיניי טעות כי אני חושב שהיה כדאי להקדים תרופה למכה ולפנות במקרה הספציפי הזה, כמו שמקרית שמונה אוכלוסיות מיוחדות פיניתם לפני הפינוי הכללי של קרית שמונה, כך נכון לגבי בתים מהסוג הזה, ממעלות ומנהריה, לפנות כבר עכשיו ולא לחכות שתרחיבו את זה ל-10 קילומטר, כי תרחיבו. אני אומר לך שתרחיבו. תרשמי מה שאמרתי, השאלה רק כמה ימים זה ייקח, ועדיף שיתחילו להתעסק עם זה עכשיו. אבל אני שם את זה בצד, אני שואל לא מה ביקשתם מהם אלא מה הפתרון לאן מפנים, שזה בסוף אחריות שלכם, זה לא בדיוק אחריות רק של המשרדים עצמם, שאתם יכולים להציע להם לפינוי של אוכלוסייה קשישה בהינתן שאין מקומות יותר בבתי מלון ובבתי הארחה. מה הפתרון? << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> אני רשמתי את זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל רשמתם את זה לפני שבוע, אנחנו מתכנסים אחרי שבוע, אנחנו נשאיר הרבה רישומים, רק בסוף כשזה יגיע לא יהיה לאן לפנות. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> זאת לא הייתה השאלה בפנייה בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בוודאי שזאת הייתה השאלה. יושב ראש הוועדה ביקש להציג תכנית פינוי ואנחנו מתכנסים פה שבוע אחרי ואין תכנית פינוי. לטענה של משרד הקליטה ומשרד השיכון אין תכנית פינוי כי כרגע אין מקומות בכאלה היקפים שהם יודעים שאפשר לפנות אנשים. לכן אני מציף את זה בפני רח"ל. בפני מי את רוצה שאני אציף את זה? אתם הכתובת. ואני חוזר ואומר, אורטל, שיכול להיות, אני גם מסמן לכם כיוון אפשרי של פתרון, שהוא מאוד לא נוח, מאוד כואב, אבל יכול להיות שאין ברירה, שאתם צריכים להיערך, וזה לא בתי אבות, יש גם משרד בריאות ומשרד הרווחה, אמרת בצדק, שאתם צריכים להיערך במצבים מסוימים לפנות בתי מלון מאוכלוסייה שכבר פונתה לשם לבתי ספר במסגרת 'מלון אורחים' רגיל כדי לפנות מלונות לאוכלוסייה מיוחדת שאי אפשר לפנות אותה לבתי ספר. אני לא מציע שתבנו בתי מלון יש מאין תוך שבוע, זה לא יקרה. לכן צריך להבין שבמציאות הזאת אנחנו צריכים להתארגן גם עם ניוד המשאבים שיש לנו, עם כל אי הנעימות שבדבר והביקורת שתהיה ואנשים ייפגעו ויכעסו, אבל אין מה לעשות, זו בסוף סמכות של מדינת ישראל, מה היא עושה עם מעט המשאבים שיש לה. << אורח >> אורטל בן נעים: << אורח >> אני רשמתי ואני אחזיר - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני מבקש, וזו הנקודה הכי מרכזית מכל הדיון הזה, אנחנו תיכף גם נשמע כמה נציגים מהשלטון המוניציפלי לפני סיום, אבל הנקודה הכי מרכזית מהדיון הזה, והמשימה הכי מרכזית בנוסף לכל הדברים שדיברנו עליהם השוטפים, זה עוד השבוע להכין תכנית פינוי מסודרת מדורגת, כמו שגם 'מלון אורחים' בנוי על מדרגות שונות של פינוי, לאוכלוסייה הזאת שלוקחת בחשבון את מאפייני האוכלוסייה ושאי אפשר להשתמש ב'מלון אורחים' הכולל אלא צריך להכין להם פתרון ייעודי. גם אם לא מפעילים אותו כרגע וכו' הוא צריך להיות נצור, הוא צריך להיות מוכן, צריך להיות ברור מהו. זה לא דיון שצריך להתקיים. אם חס וחלילה נפתחת מערכה קשה בצפון אנחנו נתכנס שלושה ימים אחרי זה כבר כשהכול מופגז לדיון של רגע, אז לאן לפנות את הבית שיש בנהריה או הבית שיש במעלות, או חס וחלילה, 20 בתים במצטבר בחיפה וקריות, משהו כזה, אם לא יותר, של משרד השיכון ומשרד הקליטה. זה אלפי אנשים. התייחסות של הסוכנות, שי, אתם רוצים להתייחס או שלמעשה ארז כיסה את העיקר? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> ארז דיבר על עמיגור, אני אגיד שתי מילים על מרכזי הקליטה, ברשותך. אנחנו כבר מיום שני הראשון אחרי המלחמה בכל מה שקשור למרכזי הקליטה בדרום, איבים, אשקלון ואשדוד, הם כבר פונו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא עוסקים בזה כרגע, עוסקים רק בבתי אבות. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> מאה אחוז, אז ארז דיווח בשמנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור, תודה. וורקי, משרד הרווחה, בבקשה. הבקשה היא מאוד פרטנית, עלה פה צורך מיוחד שהעלו משרדי הממשלה בפעילות מיוחדת לחיזוק החוסן לאוכלוסייה גם בתוך הבתים, במיוחד אלה שנמצאים במקומות המופגזים, כמו באשקלון, כמו באשדוד וכו', ואולי גם כאלה שפונו, המעטים שכן פונו, האם משרד הרווחה יודע לתת לזה מענה ממוקד לתוך הבתים האלה שהם באחריות של מדינת ישראל למרות שבשוטף אתם לא עוסקים בזה? צריך גם לשים לב שצריך פה שפות ובעיקר רוסית ואמהרית, עברית לא עוזרת שם בדרך כלל. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> מה שאני יכולה להגיד, שמשרד הרווחה נותן באמצעות העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים לכל הפניות שמתקבלות, הם לא מגיעים פיזית למקבצים הללו, צריך לומר שאנחנו מדברים פה רק על מקבצי דיור, למשרד השיכון יש את העובדים הסוציאליים שלהם ולכן הפניות צריכות להיות יזומות על ידי הצוותים שעובדים עם האזרחים הוותיקים במקבצי הדיור. כשנדע גם איפה יהיו הפינויים אז אנחנו נצטרך לראות איך באותן רשויות מקומיות עובדים סוציאליים נערכים כדי לסייע. צריך לומר שזה כמויות מאוד גדולות שנדרשת גם איזה שהיא חשיבה סביב הנושא הזה של הגדלה, ואמרתי את זה גם בוועדה הקודמת, להגדיל את מספר העובדים הסוציאליים או בכלל שיהיו במקבצי דיור עובדים סוציאליים גם בשגרה על מנת שהם - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש ברמה מסוימת, אבל זה כנראה לא מספיק לסיטואציה שיש עכשיו. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אין במקבצי הדיור היום עובדים סוציאליים שהם ייעודיים לטובת העניין הזה וכן חשוב שיהיו כאלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה זאת אומרת? במקבצי הדיור של קליטה אין, בשיכון יש. בשיכון בהסכם עם החברות יש. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> בשיכון כן, אני מדברת על משרד הקליטה כרגע. אנחנו גם נותנים מענה להם, זאת אומרת ברשויות המקומיות העובדים הסוציאליים נותנים למקבצי הדיור של משרד הקליטה בלבד. עדיין שם חסר כוח אדם וצריך כן לחשוב על איך נותנים עובדים סוציאליים לטובת העניין הזה כדי שניתן יהיה לתת מענה לצרכים שצריכים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל כמשרד הרווחה בסוף אתם ערוכים להיכנס פה להציף את הצורך הזה? הרי זה בסוף שאלה של כוח אדם ומימון, האם משרד הרווחה, דווקא במקרה של משרד הקליטה, ששם באמת, בצדק את אומרת, במקבצי דיור לא מתוכנן עובד סוציאלי, בשונה ממשרד השיכון ששם יש כמות מסוימת של שעות, האם אתם מוכנים להיכנס להציף צורך וגם למצוא לו משאבים, או מתקציב משרד הרווחה או ששר הרווחה יפנה לאוצר ויבקש את זה, וגם למצוא אנשים רלוונטיים בשפות רלוונטיות כדי לתת כרגע, אני לא מדבר עכשיו על פתרון ארוך טווח שנכון שבמקבצי דיור יהיו עובדים סוציאליים, זה נחמד, אבל זה לא יקרה, לפחות בשלב הזה, אבל כרגע, בתנאי המלחמה שיש, לתת סיוע חירום לבתים הרלוונטיים כמובן עם תעדוף לבתים שנמצאים באזורים המותקפים יותר. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> אני אומרת שוב, במקומות שאליהם יפנו את - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא יפנו, במקומות שהם יושבים כרגע. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> איפה שהם נמצאים כרגע, זה משהו שדורש בדיקה עם המחלקות עצמן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז תעשו את הבדיקה. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> וגם באזורי לחימה זה הרבה יותר מורכב מאחר שהם באמת מתמודדים עם - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל שם זה יותר נדרש. יש כמה מקבצי דיור של משרד הקליטה ב – << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בשדרות 14 אנשים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בשדרות זה יותר מורכב, אני לא חושב שצריך עזרה של עובד סוציאלי בשדרות, צריך עזרה לשכנע אנשים לצאת. אי אפשר לתת מעטפת למי שמתעקש. אבטחה צריך, אבל עובד סוציאלי, צריך מישהו שידבר איתם על לצאת, זה הסיוע הסוציאלי שצריך. אבל אשקלון שכרגע אין יציאה זה מאוד משמעותי ויש שם כמה מקבצי דיור, אשדוד שהיא יחסית מופגזת וזה משמעותי. במקומות כאלה יש צורך. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> צריך לבדוק את זה מול המחלקות עצמן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז תבדקו את זה ותדווחו לנו תוך כמה ימים, עד סוף השבוע הזה מה נעשה בעניין הזה. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> אני רוצה להגיד ששירות הרווחה שלנו, של המשרד, הוא בקשר הדוק גם ברמת המחוזות והם בקשר מול אימהות הבית. גם יש לנו נציגים שיושבים בתוך מרכז ההפעלה שלנו של המשרד, איפה שנדרש שיח כזה אנחנו עושים כמה שאפשר, אבל לפעמים, כמו שאמרת, הם לא רוצים לצאת אז גם השיח הזה הוא פחות רלוונטי. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אבל שיתופי פעולה קיימים, כל הזמן אנחנו נמצאים בשיח. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור. סופה ביילין. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> אתם דיברתם קודם על הוסטלים ומקבצי דיור. נכון לעכשיו רוב האנשים לא רוצים שיפנו אותם וצריך באמת לדבר איתם ברוסית. כמו שאתה אמרת, זאב, לגבי כפר הנופש הצרפתי, צריך כן לדבר איתם, להסביר ולהוציא את האנשים, זה מה שאני מבינה, אם המצב כל כך רציני. זה דבר אחד. דבר שני, חלק מההוסטלים והמקבצים, כבר יצאו אנשים, מי שקרובי משפחה לקחו אותם לכמה מקומות, גם בחו"ל, יש גם כאלה, אנחנו כל הזמן במעקב מדברים איתם. בגלל שהעירייה לא יכולה לקבל את השיחות יותר מעשרות אנחנו גם פתחנו בנפרד קו-סנטר ויש לנו המון פניות ואנחנו מקבלים, בנינו גם אוכל מוכן ומוצרים יבשים בשביל האנשים וכל הזמן מפזרים בתוך העיר. זה לא פשוט בגלל שזה צבא מתנדבים ואנחנו צריכים תקציב לזה. אנשים לא יכולים להתנדב שבועיים, כל האנשים האלה מתנדבים, הם כבר לא יכולים, לא מסוגלים יותר להתמודד מול הלחץ הזה ואני לא יכולה לדרוש, סך הכול זה מתנדבים, הם צריכים גם לפרנס משפחות. בשביל להשיג את הדלק למתנדבים נהגים שבוע עבר, אני צריכה עכשיו עזרה, סיוע. אם המדינה רוצה שהמתנדבים האלה יעבדו אנחנו צריכים גם לתת להם מענה. זו בעיה גדולה מאוד. יש מתנדבים שנים, אחר כך הם אומרים שיש להם משפחות, נכדה, ילדה וכו' וכו'. זה דבר אחד שצריך לחשוב עליו. לגבי התרופות, יש לנו בעיה גדולה מאוד, אנחנו חלק הצלחנו לעזור, חלק לא, בגלל שזה קשישים, הם מפחדים לתת את הכרטיס שלהם של מכבי. אנחנו עומדים בתורים מדי פעם עד ארבע שעות ומקבלים בשבילם תרופות. אולי גם על זה צריך לחשוב, מה אנחנו עושים למצוא פתרון איך אנחנו נותנים את המענה הזה לגבי תרופות, לגבי הבריאות שלהם. אתה דיברת על פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. כן, לא מספיק דוברי רוסית. אני בטוחה שהמון אנשים, אני כל הזמן מול האנשים, המון אנשים נזקקים עכשיו לעזרה, לסיוע, לדבר עם פסיכולוג. מה שיכולנו אנחנו פתחנו כל מיני תחומים אלה, אבל שוב אני אומרת, כמה אני יכולה לעבוד עם מתנדבים, אני לא יודעת. אנחנו עושים את המקסימום. אתמול עשינו 1,400 כתובות ולא היה מספיק ולא הגענו לכולם, יש אנשים שנמצאים בלי מענה. אנחנו משמונה בבוקר עושים שוב עם המתנדבים, לוקחים, קונים ותאמינו שאנחנו עכשיו עובדים בלחץ בלתי נורמלי ואני כן צריכה סיוע. אני צריכה סיוע ממשרד הקליטה, מה שאני אמרתי מהימים הראשונים, שאני ביקשתי אוכל בשבילם, לא היה גם זה עד שהפכתי שם שולחן. שתדעו, גם בהוסטל לא תמיד מספיק ואנחנו גם בנוסף נותנים להם. לגבי פינוי, יש לנו כמה מקומות ספונטניים שאנחנו לוקחים אנשים, פונים לשם, מוציאים אותם למקומות יותר – לא באשקלון, בוא נגיד ככה. אבל באמת יש הרבה אנשים שלא רוצים לעזוב ויש סיבות לזה. למשל קשיש, הוא לא יודע מה יהיה עם התרופות שלו, הוא לא יודע איך הוא שם יקבל דוש, הוא לא יודע, הוא רגיל להיות בחדר שלו. אם יש לנו באמת צורך להוציא את האנשים מהבתים שלהם אנחנו צריכים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, לדבר עם האנשים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל אתם כעירייה לא יכולים לדחוף לזה? אתם כעירייה יש לכם כלים, יש לכם שירות רווחה, יש לכם קשר לאנשים האלה, אתם גם מכירים אותם והם מכירים אתכם כהנהגה מקומית, למה שלא תלכו לתושבים ולא תנסו לשכנע אותם, גם דרך שירות הרווחה וגם דרך נציגי העירייה? << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> אין לנו הרבה דוברי רוסית, מה העירייה אשמה שהיא לא מספיקה לתת לכולם - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אף אחד לא אשם, אני לא מדבר על זה שמישהו אשם, אני מדבר על מה שצריך לעשות. העירייה פה יכולה - - - << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> אז אני אומרת שאנחנו צריכים עכשיו תקציבי חירום ממשרד הקליטה, שאני אקח גם פרויקטים, שמישהו יעבוד בטלפונים 24/7, אני לא יכולה - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא צריך פה טלפונים כרגע. סופה, ברור שבמציאות כרגע יש המון משימות לעירייה שלא היו מתוכננות והיא צריכה סיוע, בזה מטפלים בכלים אחרים, אני כרגע מדבר על המטרה הקונקרטית של מקבצי דיור של משרד הקליטה ובתי גיל הזהב של משרד השיכון באשקלון. לא צריך פה לעשות טלפונים, מה שצריך פה זה לתת סיוע של מעטפת מכל מיני סוגים. אני מתרשם ממשרד הקליטה שלא הכסף הוא הבעיה כרגע, אלא הבעיה זה - - - << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> זה רק השיח למול התושבים. הדיירים האלה הם תושבים לכל דבר ואנחנו מצפים שהעירייה תסייע לנו. << אורח >> סופיה ביילין: << אורח >> זאב, חסר לנו כוח אדם. גם העירייה רשמי וגם מרכז המתנדבים, חסר לנו, אין מה לעשות. אין כוח אדם. << אורח >> רעות פוגל: << אורח >> דיירי הבתים האלה הם לא תושבים נפרדים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור. עוד פעם, מה שצריך זה שני דברים, בעיניי. האחד, לשלוח אנשים. לא צריך פה הרבה כוח אדם, זה בן אדם שיכול לעשות את זה, אגב יכול להיות שיש משמעות לזה שאת כסגן ראש עיר תיכנסי לבתים ותקראי לאנשים להתפנות, במיוחד בכפר הצרפתי, שישמעו את זה ממך כמי שהיא סגן ראש עיר, ממלא מקום ראש עיר וסמכות ויודעת לדבר איתם באותה שפה. זה מה שצריך לעשות, לא צריך בשביל זה אפילו עובדים אלא עדיף שייכנס מישהו, דמות שהם מכירים ובעלת מעמד. אולי גם בבתים אחרים. זה דבר אחד. דבר שני, אם יש לעירייה עובדי רווחה או עובדים סוציאליים דוברי רוסית, סך הכול זה המקומות הראשונים שנדרשת ההתערבות שלהם, לא צריך פה המוני עובדים, סך הכול אנחנו מדברים על כמה בתים, לתת כמה שעות בכל בית. עובד אחד יכול לעשות את זה בעיר אם הוא דובר את השפה. אנחנו צריכים להתקדם, בינתיים הצטרף דוד בן אברהם, חבר מועצת העיר אשקלון. אתה רוצה להעיר משהו? << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> שלום לכולם. זה לא הזמן אולי להעביר ביקורת. אני כחבר מועצה, כמתנדב לכל דבר, לומר שחסרים לנו מתנדבים, בעיריית אשקלון יש מספיק עובדים, גם כולל אצל ממלאת מקום, העוזרים שלה, מזכירות, במשרד הקליטה יש לפחות חמישה-שישה רכזים. להגיד שאין כוח אדם זה בעיניי בנאלי. אני הקמתי חמ"ל בעצמי, כולם מתנדבים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, דוד, אנחנו בדיון אך ורק על בתי אבות. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> אני באתי כדי לתת כתף, לעזור. גם גב' סופה ביילין יודעת את המספר שלי, יש לי מספיק מתנדבים שיתגייסו לעזור גם לקשישים ולעולים במיוחד. ואנחנו ראינו, הם לא פונים לעירייה, הם פונים לחברי מועצה דוברי רוסית ואנחנו פה בשבילם, גם סופה ביילין יכולה להרים טלפון. אם היא צריכה אנחנו כולנו נבוא ונעזור. לפחות לסופה ביילין יש מבנים ציבוריים שאפשר לפתוח את ה - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתם יכולים באמצעות מתנדבים לעזור ברכישת התרופות לאנשים? << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> זה מה שאנחנו עושים. בלי פחד, בלי פניקה. << אורח >> מיכאל סוטובסקי: << אורח >> זאב, את רכישת התרופות אפשר לעשות היום באון ליין. יש מרשם אלקטרוני ולא צריך שום דבר והרכישה הולכת דרך האתר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא, אבל מי יביא את התרופה? << אורח >> מיכאל סוטובסקי: << אורח >> בקופות החולים מביאים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> גם באשקלון נותנים את השירות? << אורח >> מיכאל סוטובסקי: << אורח >> קופות חולים עושים את זה, זה לא בעיה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז מה שצריך, צריך להסביר בבתים, לא כולם יודעים, צריך להסביר לכולם שיש דרך כזאת. מישהו אחד שיודע איך עושים את זה והוא יעזור. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> זו עבודה של לוגיסטיקה נכונה, המתנדבים שלי עובדים ועושים את העבודה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז אני מציע שתייצר פה קשר מול המשרדים, משרד הקליטה ומשרד השיכון, ותציעו עזרה של מתנדבים איפה שיש צורך. << אורח >> דוד בן אברהם: << אורח >> בשמחה, יש לנו לפחות 20 מתנדבים. << אורח >> מיכאל סוטובסקי: << אורח >> לא צריך בשביל זה מתנדבים. קופת חולים שולחת. << אורח >> מלי פינקלשטיין: << אורח >> הם הגיעו גם למלונות בים המלח, הם באמת עושים שירות, משרד הבריאות עושה שירות מאוד יפה. << אורח >> מיכאל סוטובסקי: << אורח >> בכל קופת חולים יש שירות כזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור, אנחנו חייבים לסיים. תודה רבה לכולם. אני יוצא מפה מאוד מודאג, במיוחד לגבי הצפון, אני חייב להגיד, כי אני לא רואה תכנית מסודרת למרות הבקשה של יושב ראש הוועדה בדיון בשבוע שעבר. לכן אנחנו נעשה או בסוף השבוע הזה או בתחילת השבוע הבא - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> חמה ממשרד הרווחה רוצה לדבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> חמה, ממש משפט לפני שאני מסכם. << אורח >> חמה ישראלי שמייסר: << אורח >> אני מנהלת את אגף מערכי דיור לאזרחים ותיקים של משרד הרווחה שבעצם אחראי על בתי אבות ועל דיור מוגן. אני כן רוצה להגיד שתי מילים. המשרד שלנו כן שומר מקומות מה שנקרא לאנשים ועושה חלוקה בהקשר הזה של פינויים בין אנשים עצמאיים ואנשים תשושים. זה נכון, היושב ראש, מה שאמרת, שאנשים מבוגרים לא יוכלו להסתדר בתוך 'מלון אורחים' ולכן אנחנו עושים כבר עכשיו, גם בפינויים שנעשים באשקלון - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני אעצור אותך. לפי ההגדרה בתי גיל הזהב וגם מקבצי דיור זה לקשישים עצמאיים, הם לא מוגדרים כתשושים. << אורח >> חמה ישראלי שמייסר: << אורח >> אני יודעת, אבל גם שם כשיש פניות לאנשים כרגע בתוך הקהילה והם חלק מהקהילה, אני מסכימה איתך שצריך לחזור ולדבר - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני לא שואל בבודדת פתרונות. אגב, גם אתם, כשאתם מסבים סביב השולחן של רח"ל, צריכים להעלות את הסוגיה שיהיה מענה מסודר מבני, לא לקשיש פה, קשיש שם, אלא ברגע שיהיה פינוי המוני בצפון אם וכאשר במסגרת 'מלון אורחים' חייב להיות פתרון ייחודי לבתי אבות מהסוג הזה. << אורח >> חמה ישראלי שמייסר: << אורח >> אליו בדיוק אנחנו נערכים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש לכם מקומות לשכן אלפי אנשים שיבואו מבתים של משרד הקליטה ומשרד השיכון שלא בבתי ספר? אלפי אנשים, כי זה המספרים. יכול להיות שביחד זה מגיע לסדר גודל של כ-8,000 איש או משהו כזה, אם זה קו חיפה- קריות. << אורח >> חמה ישראלי שמייסר: << אורח >> לאלפי אנשים אין מענה בסדר גודל כזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז חייב להיות, בזה אני רוצה לסכם את הדיון. בדיון משותף של פיקוד העורף, רח"ל, משרד השיכון, משרד הקליטה ומשרד הרווחה, אלה חמשת הגורמים הרלוונטיים, חייבים לבנות תכנית שתיתן מענה במידת הצורך, והלוואי שלא נצטרך. אבל חייבים, כי בסוף אנחנו ניתקע ולא יהיה דרך לבצע את הפינוי לאוכלוסייה הכי חלשה והכי פגיעה כאשר חלק מהבתים אני מכיר אותם, הם בתים ישנים, אין שם פתרונות מיגון, כולל אפילו בתוך חיפה והקריות, יש בתים שאין שם פתרונות מיגון. לא נכנסנו כאן לפירוט. זאת הבקשה העיקרית שלי מכולם. היו פה עוד הרבה בקשות ומשימות שעלו תוך כדי דיון. בצפון יכול להיות שלמשרד השיכון החברה עצמה יודעת לתת מענה אם היא תקבל משאבים. דיברנו גם על סיוע דרך פיקוד העורף בדרום באותם מקומות שזה רלוונטי. היו פה עוד משימות נוספות, אני לא רוצה עכשיו לחזור עליהן. אני אציע גם לחבריי בוועדה, כי אנחנו לא נצא עכשיו לסיור כוועדה, זה מורכב וכו', אבל אני פונה פה דווקא למשרד השיכון, למשרד הקליטה ולחברות, אני אציע גם לחבריי לוועדה וגם אני במידת הצורך אמליץ לצאת למקומות כאלה, בוודאי במקומות הרלוונטיים, אלה שפונו או אלה שצריכים להתפנות, לראות בעיניים וגם לדבר עם האנשים, גם לנסות לעודד אותם איפה שצריך להתפנות. זו פנייה לא רק לעירייה, גם אלינו. לכן רק תהיו ערוכים לפניות כאלה. אנחנו היינו במציאות אחרת לגמרי בחודשים שקדמו לאירוע הזה, דווקא המעטנו בביקורים, היו גם קמפיינים מוניציפליים וכו', לא רצינו לערבב את זה, אבל אנחנו עכשיו במציאות אחרת ואני חושב שחשוב שחברי ועדת המשנה יתרשמו באופן ישיר מהאנשים מה קורה וגם יצופו עוד בעיות. אני לא רוצה לעשות את זה רק כסיורים רשמיים של ועדה, כי לוועדה יש משאבים מוגבלים לדבר כזה, אבל אני אגיד לכם שאני אפנה לחברי הוועדה וגם לעצמי ותקבלו פניות בהתאם לזמינות של ח"כ כזה או אחר לבוא למקום כזה או אחר, אז רק תעזרו לו ליצור קשר. אני חושב שגם זה חשוב וגם אנשים ירגישו שמישהו דואג להם ולא שכחו אותם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ומעקב? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אמרתי, אני לא יודע להתחייב על השבוע, זה יהיה או לקראת סוף השבוע הזה או תחילת שבוע הבא, לכן יש לכם עד סוף השבוע הזה בכל מקרה להעביר אלינו את התכנית מסודרת, כשעיקר השאלה זה לאן. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>