פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 13 ועדת הכנסת 06/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 92 מישיבת ועדת הכנסת יום שני, כ"ב בחשון התשפ"ד (06 בנובמבר 2023), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> 1. חילופי אישים בוועדות משותפות << נושא >> << נושא >> 2. הצעה להגדלת מספר החברים בוועדת הבריאות << נושא >> << הצח >> 3. הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד-2023 (מ/1671), בכל הקריאות << הצח >> << הצח >> 4. הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (מ/1672), לפני הקריאה הראשונה << הצח >> << הצח >> 5. הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023 (מ/1673), בכל הקריאות << הצח >> << הצח >> 6. הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (מ/1674), בכל הקריאות << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר מירב בן ארי עמית הלוי אריאל קלנר משה רוט שמחה רוטמן חבר הכנסת: יואב סגלוביץ' מוזמנים: מזכיר הכנסת דן מרזוק יפעת רווה – עו"ד המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גאולה צמח – לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה משתתפים באמצעים מקוונים: שרה גולד – עו"ד, ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים אילן שי – ממונה ייעוץ משפטי מכרזים ורכישות, משרד החינוך ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: נועה בירן - דדון רישום פרלמנטרי: א.ב.; חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה להגדלת מספר החברים בוועדת הבריאות << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני, כ"ב בחשון התשפ"ד, 6 בנובמבר 2023. נתחיל מסעיף ב', הצעה להגדלת מספר החברים בוועדת הבריאות. מוצע להגדיל את מספר חברי ועדת הבריאות מ-12 ל-14 חברים. כיום יש 12 חברים בוועדת הבריאות, שמונה חברים לקואליציה וארבעה לאופוזיציה. מוצע להוסיף לוועדת הבריאות חברה אחת לסיעת הליכוד, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, וחברה אחת לסיעת יש עתיד, חברת הכנסת מירב בן ארי. מי בעד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ההצבעה בדיון אישי גם? << דובר >> נועה בירן - דדון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אפשר להוסיף את זה? << דובר >> נועה בירן - דדון: << דובר >> שינוי הרכב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הוספתי, אוקיי. << נושא >> חילופי אישים בוועדות משותפות << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הנושא הבא הוא חילופי אישים. בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום: מטעם ועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת גדעון סער שהתמנה לשר יכהן חבר הכנסת זאב אלקין. מטעם ועדת חוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת יונתן מישרקי יכהן חבר הכנסת אברהם בצלאל. בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת כספים לתקציב הביטחון לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מטעם ועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת גדי איזנקוט שהתמנה לשר יכהן חבר הכנסת מיכאל ביטון. כמו כן חבר הכנסת זאב אלקין יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה המשותפת במקום חבר הכנסת גדעון סער שהתמנה לשר. בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת החוץ והביטחון לפי חוק האזנות סתר, ובוועדה המשותפת של הוועד לביטחון לאומי וועדת חוקה, חוק ומשפט לפי חוק האזנות סתר, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת יונתן מישרקי יכהן חבר הכנסת ארז מלול. בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה, במקום חבר הכנסת אוהד טל תכהן חברת הכנסת מיכל וולדיגר. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד-2023, מ/1671 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, מ/1672 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הנושא הבא הוא בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות: 1. הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד-2023 (מ/1671), בכל הקריאות. ינמק עו"ד אילן שי בזום. << אורח >> אילן שי: << אורח >> שלום, נעים מאוד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלום, בבקשה. << אורח >> אילן שי: << אורח >> אנחנו רוצים לתקן את חוק החינוך המיוחד כדי שבשנה הקרובה לא ידרשו לקיים דיון בוועדות זכאות ויפנו למחדשי זכאות. בהתאם לחוק החינוך המיוחד תלמיד שקיבל זכאות לשירותי - - - צריך פעם בשלוש שנים לקיים דיון חוזר - - - . מדובר בכ-50,000 ועדות למחדשים כאשר מבחינת גם המצב של עשרות אלפי מפונים, גם עשרות אלפי מגויסים למילואים יש קושי לקיים את הוועדות, כאשר בנוסף לחלק גדול מחברי ועדות זכאות ואפיון יש משימות נוספות, גם מפקחים, בעיקר פסיכולוגים בשירות החינוכי שצריכים לתת מענה לצרכים אקוטיים של תלמידים, כאשר ברוב הוועדות האלה אין שינוי בתנאי הזכאות. עדיין מבחינת הצעת החוק אין כל מניעה שתלמיד שההורים שלו או מוסד חינוך חושבים שצריך לשנות את ההחלטה לגביו או לעניין מוגבלות או לעניין רמת תפקוד, יש אפשרות והזכות לפנות לוועדת זכאות ואפיון לקיים דיון משמרת. מבחינת הדחיפות לקיים את הדיון בהצעת החוק, המועד לתחילת הדיונים של ועדות זכאויות ואפיון בצרכים בדיונים של מחדשי זכאות זה החל מה-1 בנובמבר, כך שאנחנו כבר נמצאים בתוך המועד שצריכים לקיים את הוועדות ולכן הדחיפות לקיים דיון בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה רבה. נעבור לסעיף 2. הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (מ/1672), לפני הקריאה הראשונה. תנמק נציגת משרד העבודה, גאולה צמח. שלום. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> אנחנו מבקשים לקצר את זמן ההנחה לצורך הקדמת הדיון בוועדת הכנסת לאור הדחיפות בתיקון. המטרה בעצם של התיקון היא להחיל את חוק הגנה על עובדים גם - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם אני לא מבינה מילה וגם את תדברי למיקרופון. אנחנו רוצים להבין למה את צריכה פטורים. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> חוק הגנה על עובדים קובע הגנה על עובדים מסיומים מפני פיטורים בשעת חירום ככל והייתה הוראה של פיקוד העורף להתגוננות מכוח חוק ההתגוננות האזרחית. מכיוון שהפינויים של האנשים גם בצפון וגם בדרום הם לא מכוח ההתגוננות האזרחית אלא מכוח החלטות ממשלה ומדיניות הממשלה, אז נמצא שבעצם כל המפונים לא מוגנים מפני פיטורים על אף שהסיטואציה והמצב לא מאפשרים להם להגיע לעבודה, לכן אנחנו מבקשים לתקן את חוק הגנה על עובדים כך שהגנה מפני פיטורים תחול על מפונים כפי שקבעו החלטות הממשלה בין היתר והחלטות של משרד הביטחון. יש רשימה בתוספת של כל היישובים. זה רשימה שכרגע מותאמת גם לרשימה של רשות המיסים. מבוקש להגן גם מפני פיטורים על נעדרים וחטופים שהם עובדים ועל הורים ובני זוג ועוד בן משפחה נוסף של אחד החטופים והנעדרים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אגב, אתם צריכים להוסיף גם אחים חורגים. אנחנו בדיונים בוועדת העבודה והרווחה על הפיצויים של החטופים. תוסיפו גם אחים חורגים כי יש מקרים כאלו שם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> זה ייבחן במסגרת הוועדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, אני רק מעלה את זה כי קראתי את מה ששלחתם ויש שם את העניין של החיים במשותף ואחים חורגים. צריך להוסיף אותם גם. מעסיק שבעצם העסק לא עובד אבל הוא לא יכול לפטר אותו, המדינה משתתפת או שפשוט אומרים לו, אתה לא יכול לפטר אותו? << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> זה אמור להיות מוסדר במסגרת המתווים השונים של משרד האוצר והפיצויים שמעניקים למעסיקים, אז עובד שלא מגיע לעבודה והוא מוגן מפני פיטורים, הוא צריך לבדוק לאיזה קטגוריה הוא נכנס במסגרת מתווה הפיצויים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה היא האם לא מתאים למקרה הזה דווקא המתווה של החל"ת? הרי יש מתווה חל"ת שנועד לתת הגנה למעסיק ולעובד ביחד. צריך לוודא שלא חוסמים את זה דווקא למפונים. יכול להיות שגם המפונה יעדיף את זה, כי הגנה על פיטורים, אני עדיין יכול לדרוש ממך לבוא לעבודה. אני עדיין יכול לדרוש ממך תוצר, ואם אני לא יכול להוציא אותו לחל"ת, אז זה בעיה. יכול להיות שהמתווה של החל"ת יותר מתאים להם. << אורח >> גאולה צמח: << אורח >> נכון, אבל אף אחד לא מונע מהעובד והמעסיק להגיע להסכמה ליציאה מחל"ת, כי כדי לצאת מחל"ת לפי הפסיקה צריך הסכמה של שני הצדדים. זה שיש הגנה זה לא מונע מהם להגיע להסכמה לצאת לחל"ת. זה פשוט מגן עליהם מפני פיטורים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. אני חוזר לסעיף 1. מישהו רוצה להתייחס לסעיף הראשון של חוק חינוך מיוחד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד פטור בכל הקריאות? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. סעיף 2, מישהו רוצה להתייחס? אמרנו שנדון בוועדה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד פטור מחובת הנחה לקריאה הראשונה? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023, מ/1673 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 3, הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023 (מ/1673), בכל הקריאות. מי ממשרד המשפטים? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> תנמק שרה גולד שהובילה את הטיפול בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, שלום שרה, בבקשה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> שלום אדוני. אנחנו נבקש לקצר את תקופת ההנחה לאורך כל הקריאות ביחס להצעת החוק. הצעת החוק בעצם נועדה לסייע הן לציבור והן לרשויות הציבוריות שנתקלים בקשיים בעמידה בלוחות זמנים קשיחים שקבועים בחיקוקים, בחקיקה ראשית וחקיקה משנית גם בעקבות גיוס המילואים הנרחב וגם בעקבות כל יתר ההשלכות על מערכת החינוך וכמובן אנשים - - - וכו' בעקבות הלחימה, לכן הצעת החוק בחלק הכללי שלה מציעה להאריך מועדים לתקופות שחלים במהלך מה שמוגדר התקופה הקובעת שהיא בעצם מוגדרת רטרואקטיבית כבר מתחילת הלחימה, מיום ה-7 באוקטובר ולשלושה חודשים מאותו יום עם אפשרות להארכה. הצעת החוק גם כוללת הארכת מועדים ובעצם הסדרים ייעודיים לתחומים שדורשים איזושהי התייחסות ייחודית למשל בתחום המינויים, תחום אומנת חירום לילדים, ענייני חופש ומידע שנוצר הסדר רישוי יותר מקוצר, תכנון ובנייה ודיני תאגידים. גם כל מיני היבטים שדורשים בעצם הארכת תקופות והתאמות בפעילות של חברה או של אגודה שיתופית או שותפות. לאור הדחיפות בעצם בהצעת החוק בשביל לייצר איזושהי ודאות בשטח ושהציבור והרשויות הציבוריות ידעו מה הוא לוח הזמנים שעומד בפניהם וכיצד להתנהל, אנחנו נבקש לקצר את המועדים ביחס להצעה הזאת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך לגבי סעיף 3(א) של חוק חופש המידע. בעצם הגבלתם את התקופה מה-7 באוקטובר עד ה-5 בנובמבר שזה היום, שלא תובא במניין התקופות הקבועות בחוק חופש המידע. תסבירי לי את סעיף 3(א). << אורח >> שרה גולד: << אורח >> בעקבות גם הערות ציבור שקיבלנו וגם החשיבות שאנחנו רואים בחוק חופש המידע במיוחד בתקופת לחימה ובכלל, אנחנו חשבנו שנכון לייצר הסדר יותר מתוחם ומצומצם ביחס לחוק חופש המידע, ככה שלא כל מועד שקבוע בחוק חופש המידע יידחה בחודשיים שגם יכולים להיות מוארכים בחודשיים נוספים, אלא רק התקופה הראשונית, החודש הראשון של הלחימה שהוא איזושהי תקופת הלם ראשוני או בעקבות ההפתעה של המשרדים וההתארגנות הראשונית, זה יצר איזשהו עיכוב ולכן לחודש הזה אנחנו מאפשרים לא להביא במניין הימים, כך שאם למשל רשות ציבורית צריכה להשיב בתוך 30 יום לבקשת חופש מידע, בעצם את החודש הזה לא סופרים בתוך החודש. החל מה-7 בנובמבר, החל ממחר הכול חוזר לשגרה והרשויות נדרשות לפעול בהתאם לחוק חופש המידע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת למה כל משרדי הממשלה צריכים להיות מוחרגים? עם כל הכבוד, מה הקשר של משרד המודיעין או משרד מורשת? אני חושבת שהמשרדים, וגם דיברתי על זה איתך, ביטחון, רווחה, חינוך, אין בעיה, נציין אותם, אבל למה כל המשרדים, שעם כל הכבוד עזבי שהם משותקים בעיניי, רק אחרי שבועיים יצאו מההלם נגיד. את דעתי והביקורת שלי אני אגיד במקום אחר, אבל יש כאן באמת משרדים שלא קשורים בכלל למלחמה, אז למה הם צריכים לקבל את ההגנה? אני חושבת שגם חברי כנסת מהקואליציה צריכים לבוא ולהגיד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> השאלה ברורה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> לגבי המשרדים שיותר עוסקים במלחמה באופן ישיר אז כמובן שהם עומדים בפני עומס גדול יותר. מצד שני גם המידע שנמצא אצלם הוא חשוב יותר, לכן האיזון הזה קצת רגיש. לגבי יתר המשרדים, אנחנו פנינו לכל המשרדים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> לא, אבל סליחה רגע. לפי מה שאת אומרת לא עשיתם איזון. עשיתם גורף לכולם. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> ההבחנה בין משרדים לפי המשרדים שעוסקים בלחימה למשרדים שלא עוסקים בלחימה היא לא בהכרח מדויקת בגלל שגם המשרדים האלה, המידע שלהם יותר חשוב. אני אגיד שהמחשבה שלנו הייתה דווקא לאור גם המחסור המהותי בכוח אדם, כלומר המשרדים שהרבה מאוד מהעובדים שלהם מגויסים למילואים וגם לא רק משרדים שעוסקים בלחימה באופן שוטף, דרך היחידה לחופש מידע נערכו פניות למשרדים. אנחנו מבינים שכן יש קושי מסוים בעניין הזה ולכן אנחנו רוצים לאפשר - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מצטערת אבל עם הכבוד, אני אומרת לך את זה גם. זה חוק חופש המידע. האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין זה שיש כמה חבר'ה שהלכו למילואים, כולנו סופגים את זה. אני אעבוד פחות בגלל שהיועצים שלי במילואים? יש לנו פה חברי כנסת בלי עוזרים בכלל, ועומדים בכל מה שמבקשים מהם. להיפך, מתפקדים פי עשר יותר טוב אפילו ממשרדי הממשלה. אין לי בעיה ואמרתי את זה גם לאופיר כץ, באמת משרד הביטחון, משרד הרווחה. ואלה, אתה נכנס למלון, אתה רואה אותם. האם אנחנו כחברי כנסת קיבלנו איזושהי הקלה? אפילו שפטרנו כאן את חברי הכנסת מיום שלישי, מה עשינו? שלחנו אותם למפונים, שלחנו אותם לפצועים, אז עם כל הכבוד, לבוא ולהגיד לי תיתני עוד פטור? אני גם צריכה להוציא לכם את הערמונים מהאש? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> גבירתי, חשוב להגיד, זה לא פטור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מתאים. אתמול דיברתי כאן עם חבר כנסת מהסיעה שלי ששלושת היועצים שלו במילואים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה נותן הארכה לחודש? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> הארכה לחודש למועדים שחלקם חפפו לתקופה של החודש הראשון ללחימה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הם לא צריכים לקבל את הפטור הזה בעיניי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, יש היגיון במה שאת אומרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רק חייבת להגיד לך מספסלי האופוזיציה רק לחזק את חברי הכנסת, שכולם פה משבת עובדים כולל ח"כים דתיים שהלכו בשבת לשורה, שהיה צריך בקשות. אף אחד לא ביקש מחברי הכנסת שנייה להקל, אז ואלה, לא מגיע לכם. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, בסדר. אני חושב שיש משהו בדברים שאת אומרת וכן צריך לבדוק. אי אפשר להגיד לחברי הכנסת, יש מילואים. זה בסדר, אבל אם יש כאלה שאין, אז למה לתת להם את האפשרות הזאת? צריך לעשות הבחנה בין משרדים שבאמת עובדים בממשלה. שמחה, בהנחה שזה יגיע אליך, אתה גם מהנהן ומסכים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שצריך לתת לדברים האלו מענה. אני בתחום חופש המידע עוסק הרבה לפני בכנסת. לפעמים בתחום חופש המידע לצערנו יש במשרדים, בוודאי במשרדים הקטנים בן אדם אחד שהוא אחראי גם על העמדת מידע לציבור. צריך לפתור את זה נקודתית. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> נכון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ניתן לזה מענה בעזרת השם במסגרת החקיקה. צריך להיות גם ריאליים. זה לא בן אדם עם עוזרים. זה לא צוות. דווקא במשרדים הגדולים יש מחלקות שלמות לפעמים שעושים את זה. יש משרדים שבהם הדבר הזה לא קיים. צריך לתת לזה איזה מענה וננסה לתפור את זה בדיוני הוועדה בצורה המיטבית בעזרת השם ככל שזה יגיע אליי כמובן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שהחוק הזה בכלל לא צריך לקבל פטור מחובת הנחה. זה חוק מאוד בעייתי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל את מתעסקת רק בנושא אחד פה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> את בעצמך אומרת שיש משרדים שכן צריך לתת להם. עכשיו להגיד שהחוק הזה לא צריך לקבל פטור - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שלי עם החוק הזה, אני גם אומר שסעיף 1 ו-2 הם בסדר אבל אני חושבת שסעיף 3(א) הזה הוא בעייתי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מירב, בשביל זה יש ועדה ואת רואה שיש פה חברי קואליציה שמסכימים עם הטענה שלך. תעבדו על זה בוועדה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד מתן פטור בכל הקריאות? חמישה בעד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני לא אתנגד בגלל 1 ו-2 אבל אני לא חושבת שצריך להוציא - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, אם כך אושר וקיבל פטור. << נושא >> הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, מ/1674 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 4, הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (מ/1674), בכל הקריאות. עו"ד יפעת רווה, שלום לך, בבקשה. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> שלום, תודה רבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תגידי גם מה ההבדל בין הקודם שעשינו כאן. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> אני אגיד. הנושא מוסדר כרגע בחלקו בתקנות שעת חירום שהותקנו מייד עם תחילת המלחמה בנושא המעצרים, ונעשו מאוד במהירות ובאיזונים שהתאימו לתחילת מלחמה. חלק נוסף בנושא של הקראות ודיונים מסיימי הליך נעשה בחקיקה לפני שבועיים, ב-18 בחודש אושר בוועדת החוקה. החוק הזה הוא חוק מתכלל שכולל את כל הנושא, קודם כל הנושא של הטלפונים. אני זוכרת שאת הזכרת את זה גם בפעם הקודמת ובצדק. זה אכן נושא בעייתי. אנחנו בדין ודברים עם האוצר ולא סתם באמת ההצעה הזאת במקביל נעשתה ביחד ובשיתוף של משרד האוצר שעדיין בדין ודברים עם המשרד לביטחון פנים, אבל כדי למתקן גם את תחנות המשטרה, כדי להוסיף מתקונים בגלל הכמויות הגדולות וההיקפים הגדולים של דיונים בהיוועדות חזותית. זה עדיין בתהליך. אנחנו נפרט בעניין הזה בדיון עם ועדת חוקה, אבל נעשה ניסיון לשפר את הדבר הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה בעצם ההבדל בין ה-VC הזה ל-VC שעשו כבר בחוקה? עכשיו את נכנסת לתקופה כמו בקורונה? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה לא בדיוק הסדר כמו בקורונה בגלל שהנסיבות פה שונות. גם בקורונה נכון שזה היה חירום אבל שם הדבר המרכזי היה הנושא של חשש להידבקות. פה זה קצת שונה אבל כן הכנסנו דברים מסוימים שהיו גם שם, למשל סעיף של חיוניות מעצר, לעשות איזשהו איזון בין ההסדר הזה שברור לנו שהוא הסדר שבתקופה רגילה האיזונים בו שונים. אנחנו גם נגיע לוועדה עם הארכה של ההסדר בתקופה הרגילה, בתקופה אני מדברת מלפני המלחמה שגם הוא הסדר של הוראת שעה, אבל שם האיזונים שונים בגלל שפה אנחנו עושים הרבה יותר דיונים בהיוועדות חזותית ולפעמים גם עדיין בטלפונים עד שהדברים יפתרו לחלוטין. עשינו במקביל סעיף גם של חיוניות מעצר חוץ מדברים שקשורים למלחמה כדי שגם יהיה איזון בעניין של עצם המעצרים. נכנס כאן שלפני שהשר מכריז על המצב שמצדיק את השימוש בכל ההסדר, הוא גם ייוועץ בסניגוריה הציבורית. הוא ישמע את עמדת הסניגור הציבורי הארצי, זאת אומרת ניתן מעמד רשמי לעמדת הסניגוריה. היה פה ניסיון, שוב, אנחנו נרחיב כמובן בוועדה, זה הצעה של 50 סעיפים וניכנס לפרטים, אבל נעשה פה באמת ניסיון בזמן יותר רב מאשר ההסדר הראשוני. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם זה מתייחס לכל האסירים או שיש הבדל בין אסירים ביטחוניים או עצורים רגילים? כי זה חייב להיות. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> יש הבדל. חיוניות מעצר, אני אקריא ממש את הסעיף כדי לדייק. סעיף חיוניות המעצר, סעיף 9 אומר ש"כשבית המשפט בא לצוות על מעצרו של אדם, בין אם זה מעצר ימים או עד תום ההליכים, הוא ישקול את חיוניות המעצר בין השאר בהתחשב במצב הכליאה באותה עת ובהתחשב בפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון שלא בנוכחותו של העצור אלא בהיוועדות חזותית לפי הוראות פרק זה. הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מעצרים בשל חשד לביצוע עבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בעת ששורר המצב הביטחוני שבשלו ניתנה הכרזה על מצב מיוחד בעורף", אז בפירוש יש הפרדה. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. עוד מישהו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לכמה זמן זה? << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כל הקריאות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה הוראת שעה, לא? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> זה הוראת שעה שמותנית בהכרזות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כל עוד זמן המלחמה? << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> כרגע אנחנו נמצאים במצב שיש תקנות שעת חירום. כרגע יש הכרזה עד ה-8 בחודש. יש תקש"ח שהוארכו אתמול עד ה-15 בחודש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לנובמבר. << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> לנובמבר, כן. אנחנו נעשה אמנם בצורה מהירה אבל צריך בכל זאת דיונים. זה חוק מורכב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מי בעד מתן הפטור בכל הקריאות? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. תודה. אני מבין שיש עוד הצעת חוק מהממשלה שעדיין לא הגיעה, אז אנחנו כנראה נתכנס שוב למתן פטור. הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:24. << סיום >>