פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 116 ועדת הכספים 06/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 235 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב בחשון התשפ"ד (06 בנובמבר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אחמד טיבי נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר עודד פורר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו מיכל שיר סגמן עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה פנינה תמנו – יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי סימון דוידסון שלום דנינו שלי טל מירון טטיאנה מזרסקי לימור סון הר מלך יוסף עטאונה מוזמנים: כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רכז כלכלה, תעשייה ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר נועה שוקרון – רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר ינון גוטגליק – סגן ליועץ המשפטי, משרד האוצר שחר גינת – ייעוץ כלכלי, לשכת השר, משרד האוצר עומר רחמים – יועץ לשר האוצר שרית פלבר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ליהי קושנר גינוסר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עילם שניר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים לילי אור – עו"ד, לשכה משפטית, רשות המסים ישי פרלמן – עו"ד, לשכה משפטית, רשות המסים אורלי שיף – עוזרת, ייעוץ משפטי, חקיקה, רשות המסים יגאל גואטה – חכ"ל, כאן 11 יובל פליסקין – סגן פ"ש גוש דן, רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים יעל אסיף – ממונה אזורית מע"מ חיפה, רשות המסים גיא ג'ורנו – סגן בכיר לממונה אזורי מע"מ, רשות המסים אפרת אורן – עוזרת ראשית, ייעוץ משפטי, רשות המסים שרית דמרי – עו"ד, ס. יועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי אוריאל כזום – סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי גדי ירקוני – ראש המועצה, מ.א. אשכול אייל שמואלי – ראש המועצה, מועצה מקומית כפר ורדים רועי יעקב – מ"מ יו"ר ההסתדרות, ההסתדרות החדשה אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד, ההסתדרות החדשה אלכס מילר – יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה ורד וייץ – עו"ד, הלשכה המשפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה שחר סומך – צוות, פורום העצמאים מבית ההסתדרות שחר תורגמן – יו"ר התאגדות רשתות המסחר, איגוד לשכות המסחר ישראלה מני – סמנכ"ל כלכלה, איגוד לשכות המסחר רויטל סיטון בן ארי – ראש מחלקת מיסוי, התאחדות המלאכה והתעשייה דולב תורגמן – שדלן, התאחדות המלאכה והתעשייה ירון גינדי – נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס אמיר קינן – סגן נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס רועי כהן – עו"ד ונשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל צמרת אביבי – סגנית נשיא לה"ב, מנכ"לית, העמותה לקידום מורי תל"ן סיגל אבירם – לשכת היועצים העסקיים, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יוסף פתאל – מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות הנכנסת עמית בכר – עו"ד, ראש הלשכה, לשכת עורכי הדין יוסי אלישע – עו"ד, יו"ר ועדה מקרקעין, לשכת עורכי הדין אבי נוימן – יו"ר משותף ועדת מסים לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל אורנה צח – יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל דובי אמיתי – יו"ר, נשיאות המגזר העסקי הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי לירון בנדק – יועמ"ש, נשיאות המגזר העסקי ציון אבונה – דוברת, נשיאות המגזר העסקי דוד ויינשטיין – עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים נתנאל היימן – מנהל אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל יניב בר אור – מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים נטע חזן – נציג, התאחדות מעונות היום הפרטיים טלי לאופר – מנכ"ל, התאחדות משרדי הנסיעות ראול סרוגו – נשיא, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ניר ינושבסקי – יו"ר אגף הבנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ירון רייכמן – רו"ח, ברית פיקוח, התנועה הקיבוצית קרן אוחנה איוס – עו"ד, מנכ"לית, חיב"ה - איגוד הגנים הפרטיים הארצי אריה אשד – מנכ"ל, איגוד המוסכים רונן לוי – יו"ר, איגוד המוסכים שי ברמן – יו"ר, איגוד המסעדות, הברים ובתי קפה רונן דגן – איחוד גני הילדים יקיר ליסיצקי – סמנכ"ל רגולציה, איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה גיורא ואלה – מנכ״ל אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה ורוניקה רוזנברג – מנכל"ית, ארגון חברות הניקיון בישראל בועז מולדבסקי – נשיא, בורסת היהלומים הישראלית ערן זיני – מנכ"ל, בורסת היהלומים הישראלית לינור דויטש – מנכל"ית, לובי 99 - חברה לתועלת הציבור שמעון סיאני – מנכ"ל, ארגון ידידים למען הנוער והחברה רון ברקאי – מנכ"ל, ארגון מנהיגות אזרחית יובל בן ארי – רכז קשרי ממשל ועמותות, ארגון מנהיגות אזרחית טלי ניר – מנכ״לית, עמותת 121 לשינוי חברתי יקותיאל משי – מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, עמותת 121 לשינוי חברתי הדס ארנון שרעבי – מנהלת קשרי ממשל', אותי- עמותה ישראלית לאוטיזם דיאנה בארון – עמותת קו לעובד תמר בן דרור – עו"ד, מנהלת הקו החם, איתך - משפטניות למען צדק חברתי טל הוכמן – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל אורן בוטא – יו"ר, תנועת העצמאים יסמין מזרחי – עו"ד, תנועת העצמאים יעקב אבוטבול – ממייסדי, תנועת העצמאים שלומי בן גור – מנהל מטה העצמאיים, הליכוד גיא גולן – נציג העצמאים, המחנה הממלכתי, מסעדנים חזקים ביחד אורי אביגדור – סמנכ"ל, אמסלם טורס דריה כנף – בעלת משרד דיני עבודה רו"ח איתי פלב – שותף, KPMG תומר לוי – סמנכ"ל פיתוח עסקי, גלובל אוטומקס-יבואני רכב דורון שורר – יו"ר, גלובל אוטומקס-יבואני רכב חיים לוי – סמנכ"ל , גלובל אוטומקס-יבואני רכב תמנע מלכיאלי – נציגת משרתי המילואים שרית אשרובסקי – נציגת משרתי המילואים סאקה חבקה – תושב, יאנוח-ג'ת זיאד ברכאת – תושב, יאנוח-ג'ת סייף סיף – תושב, יאנוח-ג'ת עימאד סיף – תושב, יאנוח-ג'ת שרה שירי הראל – עובדת שעברה את גיל הפרישה חמדת סלאי – תושבת, כפר סאלד שלומית שיחור רייכמן – רשמת אגודות הקודמת, תושבת, עמק יזרעאל משתתפים באופן מקוון: אילן רויזמן – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון איברהים כילאני – סגן הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה מיכל רשף – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים הדיל יונס – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים איתמר מילרד – ראש אגף בכיר אסטרטגיה במינוי במועצה הלאומית, משרד ראש הממשלה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, מ/1670 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, אנחנו נמשיך בהקראת החוק. גואטה - - - << דובר >> יגאל גואטה: << דובר >> שלום אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום. חבר הכנסת לשעבר, אנחנו דיברנו כאן, אתה גם דיברת איתי, על הנושא של אנשים שעברו את גיל הפנסיה ויכולים להישאר – זה גם נשים לאחר לידה, אבל יותר הם האנשים שהם בגיל מבוגר – העלינו את הנושא הזה, חברים בוועדה כאן העלו את הנושא הזה במהלך הדיונים. התהליך הוא כזה: עכשיו אנחנו מחכים לתשובות ממשרד האוצר, אנחנו לא מצביעים. היום אנחנו ממשיכים את הקראת החוק. להקריא את החוק אצלי זה דיון, מה זה להקריא את החוק? כשאני קורא בתורה, אני קורא בתורה ככה? גואטה, תגיד להם. << דובר >> יגאל גואטה: << דובר >> כשהרב גפני קורא בתורה הוא כבר אומר גם את הפירושים של התורה באותה הזדמנות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל כאן זה אחרת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פה הוא מתחיל מהפירושים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נקיים דיון על סעיפי החוק שעדיין לא הקראנו. אחרי זה, יש לנו גם תקנות שאנחנו צריכים לדון עליהן. אני מחכה לתשובה ממשרד האוצר לגבי אנשים מבוגרים שהם לאחר גיל הפנסיה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אזרחים ותיקים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתמול היה דיון במועצת המוסד לביטוח הלאומי והם ערוכים לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל למה אתה אומר המוסד לביטוח לאומי? הוא ילך למוסד לביטוח הלאומי, למה הוא צריך לבוא לפה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל הביטוח הלאומי עושה את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל פה יהיה הדיון. פה אני צריך לקבל תשובה ואני מקווה שהתשובה תהיה חיובית. תודה רבה שאתם נכנסים לעניין הזה, תודה רבה. סעיף 38ד. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אתמול עצרנו בעמוד 94. סיימנו את חלק ההגדרות ועכשיו אנחנו בסעיף 38ד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> לילי אור: << דובר >> אני לילי אור, מרשות המיסים. סעיף 38ד: פיצויים בשל נזקים בתקופה הקובעת. "(א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, אם מתקיימים לגביו כל אלה: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית - על 12.5%; (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023); (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן:" << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מדובר פה בהיקף של 400 מיליון שקלים. העסקים שזכאים להיכנס הם עסקים עד 400 מיליון שקלים. שיעור הירידה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בעצם, מ-300 עד 400. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מ-300,000 שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> הוא מדבר עד 400 מיליון שקלים. הסעיף השני מדבר על ירידה מינימלית, בדו-חודשי – 12.5% ובחד-חודשי – 25%. כמובן, הירידה צריכה לנבוע מהמלחמה, והוא פתח את עסקו לפני ה-1 לספטמבר 2023. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל דיברנו על ההשפעה של חגי תשרי ואמרתם שאתם בכל זאת תביאו בחשבון - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> כי זה לא הגיוני, נניח שמישהו פתח עסק – הכול נהרס לו? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש בעיה, היו פחות ימים בחודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסביר. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> לגבי מה שאמרתם על עסקים שפתחו אחרי זה, אנחנו עדיין צריכים לתת תשובה ובוחנים את הנושא. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> מה זה לתת תשובה? אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לקבל תשובה היום, זה לא הגיוני. בן אדם שפתח את העסק שלו לפני החודש האחרון, בספטמבר, לא יכול להיות שלא יוכר בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא רוצה שהם ייתנו תשובה? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה, אבל למה זה לוקח 24 שעות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלה טובה, זו שאלה שאני שואל אותה כבר 30 שנה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> נחכה עוד 24 שעות ובסוף יאשימו את ועדת הכספים שהיא לא נותנת תשובות בזמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ברור. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> נקבע שכל חודש ספטמבר מוכר וזהו, אלא אם כן תהיה תשובה אחרת. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כאן אפשר גם לפתור את חגי תשרי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אם נבוא ונגיד שרק לעניין החד-חודשי של חודש אוקטובר, רק למועד הזה בלבד, שיעור הירידה שיידרש הוא לא 25% אלא 20% – אנחנו יכולים לפתור את חגי תשרי. במקום לתת מקדם על המחזור של 13% – שזה ארבעה ימים מתוך 22, ועוד המדד – שזה 15%, אפשר לתת כאן. להגיד: נכניס אתכם פנימה לתוך תכולת החוק ב-20%, ופתרנו את חגי תשרי. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אבל להקים ועדה של חריגים בנושא הזה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה רק לגבי ההיקף הכספי שהסעיף הזה מדבר עליו, לא פתרת את חגי תשרי לגבי כל האירוע. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> היושב-ראש, אנחנו מתנגדים לדבר הזה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לדו-חודשי יש פחות בעיה, כי בספטמבר-אוקטובר יש הלימה בין השנים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מדברת על: כאן נדבר על מי שמחזור עסקאותיו לא עולה על 400 מיליון שקלים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי בחודשיים ההשפעה היא פחותה. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> בדיוק, בדו-חודשי - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בחודשיים ההשפעה היא פחותה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדו-חודשי אין השפעה בכלל. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני רוצה להבין על מה את מדברת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כשיש כמה קבוצות עסקים. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> אבל הם בדו-חודשי. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ההערה שלכם רוחבית? << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> היא בדו-חודשי ולכן, ההשפעה של חגי תשרי על הדו-חודשי היא קטנה. בחד-חודשי היא מושפעת באופן מהותי וזה, לדעתנו, פתרון ראוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ירון, אמרת. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ירון, אתה רענן מאוד בשביל מי שעבד כל הלילה עם נציגי האוצר, שגם להם מגיעה מילה טובה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו מתנגדים לעניין הזה. אגב, בספטמבר, השנה ראש השנה נפל על סוף שבוע, בשנה שעברה הוא היה על אמצע השבוע. יש פה יותר מדי משחקים עם הדבר הזה. בסופו של דבר, שמנו את ה-25%, שהוא מעט יחסית. גם בקורונה התחלנו מירידה של 40%. אנחנו חושבים שכל המשחקים – ויש כאלה שגם עובדים יותר בחול המועד, יש כאלה שדווקא חול המועד הוא הזמן בו יש להם פיק. ולכן, לנסות לעשות את המשחקים האלה על כל יום שלא מסתדר עכשיו - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אלה לא משחקים, אלה חיי אדם. משחקים? לך הורידו 25% מהמשכורת? לך הורידו? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> רועי, די - - - 25% - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> למה אתה מזלזל בזה? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> אני לא מזלזל בזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נראה - - - כשצריך לשלם את ההוצאות. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> רועי, לא כל דבר - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> "לא כל דבר". תוריד שקל מהמשכורת שלך, מישהו מעובדי המדינה הוריד שקל מהמשכורת? לעצמאים: תורידו 25%., תורידו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, מספיק. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מה זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה המצב. אני מבקש לא - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל גם אי-אפשר שכל קטגוריה תהיה במקרו, אנחנו אמורים לבחון את כל הסצנריו שיש. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> גפני, סליחה, הוא צודק. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בטט, שאלתי אותך אתמול כמה פעמים: מה הסיבה לזה שהממוצע לא יהיה תלת-חודשי? למה אתה מתעקש על זה? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> אמרנו, אפשר לקחת. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תגיד שאתה מסכים. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> אמרתי את מה שאמרנו אתמול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא עונה עכשיו. אני רוצה תשובה על העניין הזה, אני רוצה לדעת - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אולי זה יפתור את השיח הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. לגבי 400 מיליון השקלים, אני רוצה לדעת. היה פה בדיונים מישהו ששמע 400 מיליון שקלים. הוא מעביר את זה לאחרים, זה לא שהוא מרוויח את זה, ובסוף הוא מפסיד הכול. אני מבקש תשובה על זה. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> אתה רוצה עכשיו תשובה על 400 מיליון השקלים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, על 400 מיליון השקלים. אבל לא רק על 400 מיליון השקלים, גם על הנושא של חגי תשרי. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> אני אומר, שוב, לעניין התקופות הקובעות. בסוף, מה שחבר הכנסת רביבו אמר עכשיו זה מה שאמרנו מלכתחילה, גם בדיונים שהיינו בהם. רוצים לקבוע תקופה אחת? נקבע תקופה אחת. מכל הבדיקות שעשינו, התקופה הכי טובה לעסקים זה לקחת להם את חודש אוקטובר מול חודש אוקטובר, ואיפה שאנחנו יכולים לעשות דו-חודשי נעשה דו-חודשי. כל דבר אחר שנעשה: שלושה חודשים, חצי שנה, שנה – יהיו גם הרבה עסקים שיפגעו מהדבר הזה. כי עכשיו הם היו - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בונים כמה מסלולים. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> תן להם לבחור: 2019, 2020, 2021, 2022. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> להושיב אותו. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> תן להם לבחור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אי-אפשר ככה, אני מבקש לצאת החוצה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לצאת החוצה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> סליחה, אני לא יוצא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לצאת החוצה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אני לא יוצא. עם כל הכבוד, בכוונה לא הושבת אותי ליד מיקרופון כי אתה יודע איזה דברים אנחנו נגיד בשם - - - עצמאים. סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לצאת החוצה. (אורן בוטא מוצא מחדר הישיבות) << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> לא באלימות. ותדע לך, משה גפני היקר - - - << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> לכן, אמרנו וזה גם מה שדיברנו עליו כל הזמן: צריך תקופה אחת. רוצים להחליט שהיא תהיה שלושה חודשים? נעשה שלושה חודשים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה? למה צריך אחת? למה שלא יהיו קטגוריות לבחור מהן? למה אחת? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שלושה חודשים, אנחנו רוצים לדעת - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה שלושה חודשים? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רביבו, אני אומר לך: יהיו הרבה מאוד עסקים שייפגעו מהדבר הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל ירון הביא דבר שהוא נכון. באחוזים תעשה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל אתה מחליט על אחת שממנה נבחר. לא, תכינו עוד כמה מסלולים, שלא ייפלו בהם. למה? למה - - - << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> למה? אסביר למה. כי בסופו של דבר - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כאילו שאי-אפשר לעשות חלופות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם היה בחלק מהזמן – אבל תענה על מה שהוא אומר לך: לתת פחות אחוזים, כי הייתה לך גם תקופה של חגים והיית בפחות זמן עבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוד נדבר על זה, אני מבקש להמשיך הלאה. עוד נדבר על זה, לא סיימנו את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה הקיבעון הזה על תקופה אחת? קיבעון על תקופה אחת וממנה בוחרים. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> כדי לא לתת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה אומר 25% כאילו זו ירידה. עשינו לכם טובה, הורדנו מ-40% ל-25% – אתם עושים טובה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יושב-ראש הוועדה, האם זה קדוש שתהיה תקופה אחת, שאי-אפשר לבחור בין שתי חלופות? למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, הלאה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, כאן זה עד 400 מיליון שקלים, דיברנו גם על מעל 400 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, העליתי את זה. למה אתה חוזר על זה עכשיו? העליתי את זה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה העלית? אנחנו רוצים להכניס את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, נצטרך לקבל החלטה. בינתיים שייתנו תשובות. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בינתיים הוא לא נותן תשובות, הוא רק מסביר לך את החוק. מעבר לזה הוא לא נותן תשובות, הוא לא נותן פתרונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמשיכי. << דובר >> לילי אור: << דובר >> היינו ברשימת הקריטריונים: "(א) דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א, או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים ספטמבר ואוקטובר בשנים 2022 ו־2023, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976 לשנת 2022, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף; (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש אוקטובר 2023, הכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;" זאת בעצם הדרישה שכל הדוחות שהיה צריך להגיש לפי חוק מע"מ ולפי ניכוי מס הכנסה משכר – הוגשו. "(6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2022 או 2023 ולא ניהלם; (ב) פנקסיו לשנת המס 2022 או 2023 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, אני רוצה שתיתן את ההצעות שלך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לגבי מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי שני הדברים, גם על 400 מיליון השקלים וגם על חגי תשרי. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי העסקים הגדולים – אני מציע להכניס אותם למסגרת הלוואות בערבות מדינה. אני חושב שברמה המהותית זה יפתור לפחות חלק גדול מהבעיה. לגבי 25% – תבחנו את מה שירון אמר לגבי 20%, לא הייתי פוסל את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ולדימיר, רק לגבי מה שאתה אומר לגבי ערבות מדינה. קודם כול, צריך לזכור שני דברים: הלוואות מחזירים, זה דבר אחד. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דבר שני, הם צריכים לחזור לפה עם תשובות על ערבות מדינה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ברור, לגבי הסבסוד ולגבי - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ואתה יודע שהם עשו שוק אפור בריביות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, אני זוכר את זה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ולדימיר, אני לא יודע למה אתה רוצה להכניס ערבות מדינה. למה לא להכניס אותם פנימה? למה אנחנו צריכים לתת להם הלוואות? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מחפש פתרון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא אומר: כרגע, זה הפתרון שמונח. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אבל אתה יודע מה זו ערבות מדינה ומה זה לקחת הלוואה, וכמה זמן ייקח להם לקחת הלוואה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר: ערבות מדינה – הם חייבים להביא לנו - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה ייקח להם הרבה זמן, למה להכניס אותם? נעלה את הסכום מ-400 מיליון שקלים. נעלה את הסכום, למשל: למיליארד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להעלות את הסכום גם לשלושה מיליארד שקלים, אין בעיה, אני בעד. אני מחפש פתרון ריאלי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ולדימיר, בדקנו - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם נפריד בין מי שהמחזור שלו, כמו בתיירות – שיש לו בסך הכול - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על תיירות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תיירות זה משהו אחר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לתיירות יהיה מתווה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יהיה מתווה אחר, הוא צודק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדבר על המסחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להצטרף לנושא של החברות שהן מעל 400 מיליון שקלים ולגבי הנושא, לתת להן איזושהי הקלה תזרימית בזה שהן תוכלנה לקבל הלוואות בערבות מדינה. אבל אני רוצה לעדכן אותך, הרב גפני, ששוחחתי גם עם אנשים בחשב הכללי וגם בנושא הזה, כי אנחנו ואתה כראש ועדה, לא נחה דעתנו מבחינת הריביות שהמדינה נותנת, כסף בערבות מדינה. ואנשים שפוגשים את ההלוואה הזו בקצה משלמים עליה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ריבית של 7.7%. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמה? 7.6% ריבית. זה לא מתקדם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש סוגיה של ריביות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זאת ריבית משוגעת. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ההצעה שלך תהיה טובה, אם גם נגביל את הריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל היא מדברת. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רציתי לעדכן אותך שנכון לאתמול, זה לא מתקדם כראוי. כלומר, המפקח על הבנקים מנהל מעין משא ומתן מול הבנקים שיואילו בטובם לתת את האשראי. הם לא יואילו בטובם לתת את האשראי אם הריבית תהיה נמוכה מדי. נהיה על הדבר הזה, כי הוא לא פחות חשוב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נתנו להם חמישה ימים לתשובות, הם אמורים לחזור אלינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> לילי אור: << דובר >> ב. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רגע, לעניין הסעיף הזה. קודם כול, תמיד אמרו מ-0 עד 300,000 שקלים, והחליטו: 18,000 שקלים – למה? מאיפה הגיע ה-18? לבן אדם שיש לו הכנסה של 1,500 שקלים לא מגיע פיצוי? למה? תסבירו, רק תסבירו למה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איפה אתה? על מה אתה מעיר עכשיו? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הם תמיד פרסמו בכל מקום: מ-0 עד 300,000 שקלים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי שיש לו מחזור של עד 18,000 שקלים לא זכאי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עכשיו הם אומרים: מ-18,000 שקלים. גם למסכנים האלה, שיש להם 1,500 שקלים – לא לתת פיצוי. למה? תסביר את ההיגיון המשפטי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> יש היגיון בדבריך אבל אין מנוס מליצור בידול בין עוסקים שהם עוסקים בלבד או עוסקים שהם גם שכירים. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> איך זה קשור? פרסמת מ-0 עד 300,000 שקלים, ופתאום נכנס: 18,000 שקלים. אין שום הבדל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, די, תן להתקדם. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני מסביר לך: אם יש עובד שהוא גם שכיר וגם עצמאי, זה לא כמו מי שזו יכולת ההכנסה היחידה שלו. אם אנחנו לא נבדל את זה, אלה שזה מקור ההכנסה יחיד שלהם – נרמסים באמת. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> לא נרמס שום דבר, בסך הכול הכנסת כמה אנשים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לעניין הסעיף הזה, אנחנו עדיין צריכים לקבל תשובה מרשות המסים. יש כאן בסעיף סייג שאם הספרים שלו נמצאו לא קבילים בשנת 2022 ובשנת 2023, הוא לא נכנס לתחולת החוק. אנחנו ביקשנו להוריד את שנת 2022 ולהשאיר רק את שנת 2023. שימו לב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם נתנו תשובה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני עדיין ממתין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי האזרחים הוותיקים, יש לכם תשובה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כפיר, אנחנו מדברים על אלה שדיברנו עליהם, שהם לא יכולים לצאת לחל"ת. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כן. בעזרת השם, נביא כבר היום את תיקון החקיקה. בביטוח הלאומי עובדים על זה ברגעים אלה, כדי לעשות מתווה בדומה לקורונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ויהיה להם מענק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולאזרחים ותיקים יהיה - - - << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לאזרחים ותיקים, בדומה לקורונה. לפי בקשות חברי הכנסת הרבים בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גואטה, אתה יכול ללכת. << דובר >> יגאל גואטה: << דובר >> הרב גפני, אתה יודע שאנחנו אף פעם לא הולכים. יש לי עוד עניינים כאן איתך, יש הרבה כסף שצריך להשיג לאזרחים. אבל זה ממש "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה", באמת. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חזק וברוך. << דובר_המשך >> יגאל גואטה: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, איפה אני מקבל את הכסף? פה בחוץ? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא מקבל את הכסף, אנחנו נותנים את זה בתלושי מזון. << דובר_המשך >> יגאל גואטה: << דובר_המשך >> תלושי מזון זה של דרעי, אני מבקש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יגאל, אתה רוצה את הכסף בתור אזרח או בתור ותיק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חבר הכנסת גפני, ברשותך, הערה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתמול העלינו את נושא ענף הבנייה. אתמול התקיימה פגישה בין יו"ר התאחדות הקבלנים לבין אגף ה - - - אני מבקש שהוועדה תשמע עדכון בנושא הזה, איפה הוא עומד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, בהמשך בוודאי, אנחנו לא עוזבים את זה. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> באוצר. זה עומד באוצר, אנחנו ממתינים ל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> לילי אור: << דובר >> ניזוק - - - << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> רגע, אבל עלתה שאלה, לגבי פסקה (6). לגבי 2022 – לילי, את זה אתם בוחנים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> לילי אור: << דובר >> "(ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 18 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א):" זה מה שקראנו קודם, לגבי הגשת דוחות וכו'. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בסעיף הזה, אנחנו ביקשנו מרשות המסים שהמענק הזה יהיה מוחלט. לדעתי הם הסכימו – יושב פה אמיר דהן – זאת אומרת שלעסקים עד 300,000 שקלים, הוא לא יפנה ויגיד: תראו לי שבאמת יש לכם קבועות, ואם אין להם הוא יוריד להם. אלא זה סופי ומוחלט. אמיר פה לשמאלי, או לפרוטוקול או לחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אמיר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא רק מ-18,000 שקלים, לא מ-18,000 שקלים. למה מ-18,000 שקלים? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> עד 300,000 שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מ-0, אוקיי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, למה זה מתחיל מ-18,000 שקלים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא זה לא יתחיל מ-18,000 שקלים, זה יתחיל מ-0, לא ב-18,000 שקלים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יפה מאוד, זה גם מה שהם פרסמו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה הרציונל? למה זה מתחיל ב-18,000 שקלים? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אין רציונל. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרציונל הוא מה שהיה תמיד, גם בקורונה, בסוף זה מראה שזה עסק שהיה, זה חי. הוא לא עסק פיקטיבי שהיה סגור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה 18,000 שקלים זה היה חי ו-12,000 שקלים זה לא היה חי? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> שמנו 1,500 שקלים בחודש, זה גם בדיוק מה שהיה בקורונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני יכול להגיד לך בעניין הזה משהו? אנחנו מדברים פה על חלשים. אדם שעובד על 18,000 שקלים בשנה, עושה את זה כאיזושהי הכנסה נוספת. הוא צריך את 1,000 השקלים האלה, את 1,200 השקלים האלה. זה דבר שהוא הגיוני, זו בדיוק השלמת הכנסה. כרגע דיברת על אזרחים ותיקים, מה הם הלכו לעשות? הרי יש להם קצבה. מה הם הלכו לעשות? להביא לעצמם עוד לחם וחלב, זה מה שהם עשו. אם אתה עכשיו מגיע לפה ואומר לבן אדם: תשמע, אתה עובד - - - אבל למה הוא עשה את זה? הוא עשה את זה סתם? הוא עשה את זה כי הוא רוצה שתסתכלו עליו בכל חודש? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> ינון, זה באמת לא עניין של חלשים או לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תסביר לי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אסביר שוב, יש בערך מיליון עסקים רשומים כאלה, שאין להם הכנסה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה נתון מספרי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אין להם הכנסה, אז הכול בסדר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לו הכנסה – הוא לא יקבל. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, זה בדיוק ההבדל. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תנו לו להסביר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כפיר, זה נתון מספרי או הערכה? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עסק שאין לו הכנסה – לא מקבל. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני שואל: האם זו נגזרת של נתון מספרי או הערכה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כול, זו הערכה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני לא יודע אם יש מיליון אנשים שיש להם עבודה נוספת שהיא 1,500 שקלים בחודש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש הרבה כאלה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאני מנסה לדעת כרגע, האם זה נתון מספרי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתם צריכים להבין שיכול להיות שההכנסה שלו תהיה בינואר, ובגלל שזה עוסק - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על מצרפי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ההכנסה של כל 18,000 השקלים יכולה להיות בחודש אחד. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על הכנסה מצרפית, אני מבין. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היא יכולה להיות בחודש אחד, בחודשיים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ויש מיליון כאלה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק כמה יש. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לדעת, בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסדר. אבל עדיין, בסופו של דבר, בגלל שהוא רק מצהיר, יכול להיות שהוא בכלל לא תכנן לקבל כסף באוקטובר. זו רק הצהרה, אין לנו דרך לבדוק את האנשים האלה לחלוטין. ככה זה היה בקורונה. גם הסכום יוצא גבוה יותר מהממוצע החודשי שלו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל אם זה פחות מ-18,000 שקלים אז אין לו כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, אנחנו רוצים לגמור את החוק, אם נתחיל עכשיו להתווכח כאילו אנחנו נמצאים פה בפילוסופיה באקדמיה לא נגיע לשום מקום. לכן, אני מציע שבמקום 18,000 שקלים זה יהיה 12,000 שקלים. ממשיכים הלאה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין בזה שום דבר - - - << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> יש לכם נתונים לגבי עסקים, כמה - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שלומית, אבל זה מה ששאלתי. אין להם, הוא הולך להביא. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בסדר גמור. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 12,000 שקלים זה 1,000 שקלים בחודש, אני חושב שזה לא - - - << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרב גפני, תן לנו רק לעשות בדיקה על העלויות של זה, נבין את המשמעות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הלאה. בסוף אצביע, איתכם או בלעדיכם. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לכן, רק ביקשתי לבדוק את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע, אמיר לא ענה על הדבר השני, על המוחלט, להכניס את זה לחוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין בעיה בנושא של עסקים עד 300,000 שקלים, בגלל שזה סכום קבוע ואנחנו בכלל לא מתייחסים לתשומות בחישוב. זה יהיה סכום פיקס, אנחנו לא - - - לא נעשה בדיקה האם לאותו עסק אין או יש הוצאות קבועות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה בסדר, הוגן, יפה מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יהיה אוטומטי? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לילי, אפשר להוסיף את זה בהגדרת מקדם: סמכות להגדיל ולהקטין, שעד 300,000 שקלים אין ל - - - סמכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרה לכם משהו בלילה, חזרתם עם תשובות חיוביות. אבל כך זה באמת צריך להיות. << דובר >> לילי אור: << דובר >> "(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,750 שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים - סכום של 3,300 שקלים חדשים;" << אורח >> רועי כהן: << אורח >> פה יש תיקון, סוכם שזה עד 107,000 שקלים וכולל עוסק מורשה, שיוכל להיכנס. גם עוסק מורשה יוכל להיכנס לזה, לפי המקדמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בסדר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, 107,000 השקלים. עוסק פטור זה 120,000 שקלים רק משנת 2024. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מעבר לעובדה שאנחנו מורידים את 120,000 השקלים ל-107,000 שקלים, בהתאם למה שנאמר כאן בוועדה, סיכמנו שגם העוסקים הפטורים והמורשים יוכלו לקבל את הפיצוי שלהם כפיצוי דיפרנציאלי ולא אחיד. זאת אומרת ש-1,750 השקלים ו-3,300 השקלים, לא יהיו אחידים, אלא – אמיר הסכים שזה יהיה על פי הצהרה. זאת אומרת, העוסק הפטור יצהיר מה היה המחזור שלו – לא אמרתי סכומים, העיקרון – הוא יצהיר מה היה המחזור שלו ב-2022 ומה היה המחזור שלו ב-2023, ולפי זה נראה את ירידת המחזורים ואפשר יהיה לתת להם פיצוי דיפרנציאלי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זה בדיוק מה שהיה בקורונה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הרב גפני, זה מה שהיה בקורונה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא. חבר'ה, בקורונה היה סכום קבוע, עכשיו אנחנו עושים להם את זה יותר נכון, דיפרנציאלי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הרב גפני, זה תוקן בעקבות הגברת שהייתה פה אתמול, שייצגה את כל השחקנים והתרבות והציגה סוגיה: לא יכול להיות שמישהו שירד ב-100% יקבל 3,300 שקלים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש שם בעיה עם 3,300 השקלים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הרב גפני, זה תוקן וחשוב שזה ייכנס. זו הגברת שהייתה פה אתמול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. הלאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, עם כל הכבוד, לא ממשיכים פה את הדיונים. מגיעים להסכמה – טוב, לא מגיעים להסכמה – אנחנו ממשיכים. אחר כך נצביע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם צריכים להציג את מה שסוכם אתמול, שהם יציגו את הנתון לפני הדיון ואנחנו נאשר את זה ונבחן את זה. הם יציגו את זה מיד אחרי הדיון. << דובר >> לילי אור: << דובר >> בפסקה (2) ובפסקה (3) אנחנו מחליפים את הסכום 120,000 שקלים שהיה בהצעת החוק, ב-107,000 שקלים. כמו שנאמר עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> לילי אור: << דובר >> "(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 107 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,650 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (4) לעניין ניזוק מחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,125 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,000 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,675 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר לי למה רק בחלק מהפסקאות יש הכפלה של מקדם הנזק ולמה בחלק לא, ובכלל, את ההבחנה בין המחזורים והפיתוח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסכומים הראשונים של עוסק פטור, שזה מה שירון דיבר עליו עד עכשיו, אין הכפלה של מקדם הנזק כי אין לנו נתונים שלהם. מה שהוצג בישיבה עם ירון אתמול, זה הוצג בכנסת, הוא שיש כאלה – עוסק פטור שיש לו 26% ירידה ועוסק פטור שיש לו 90% ירידה, מקבלים אותו סכום. מה שסוכם אתמול בערב הוא שהם יציגו טבלה שמנתחת את זה. אבל מה שזה אומר – שיהיה ברור כאן לכולם כי ביקשו שהכול יהיה אוטומטי – זה שאותו עוסק פטור יצטרך להגיד מה היה המחזור שלו בתקופת הבסיס, ולא רק להצהיר שיש לו ירידה של מעל 80%. הוא יצטרך להגיד מה המחזור שלו בתקופת הבסיס ומה המחזור שלו בתקופת הזכאות. זאת אומרת, תהיה לו עבודה לעשות כדי לשכנע שהוא בדרגה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הוגן לחלוטין, לא צריך להתעכב על זה. אנחנו לא באים לשדוד קופה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> כי אתמול ביקשתם שזה יהיה אוטומטית. ירון יגיש את הטבלה שהוא חושב עליה ואנחנו נבחן את זה בסכומים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אף אחד לא שודד, אי-אפשר לדבר במונחים האלה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אוקיי, אני לא רוצה לצלול לזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי אתמול הוצג כאן – אני חייב להגיד – אל תתנו לעוסקים פטורים להגיש שום דבר, תנו להם סכום קבוע שלא יצטרכו להכניס סכומים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, מי שהוציא מעל 80% - שיגיד. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> הדבר הזה מחייב אותו להכניס סכומים פנימה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אמיר, שאלה טכנית, הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי מייצג? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, שאלה: יהיה גם אזור אישי וגם מייצג? כלומר - - - << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> כן, בכל התיקים זה אזור אישי ומייצג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כי בשני המענקים הסוציאליים זה לא היה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ולדימיר, מה זה מייצג? רואה החשבון שלו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, רואה חשבון, יועץ מס. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, ברור שכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. הלאה. << דובר >> לילי אור: << דובר >> "(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שזכאי לו ניזוק כאמור באותו סעיף קטן, נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(6), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן." << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גפני, זה הסעיף הכי חשוב בכל המתווה הזה. זה מדבר על אלה שהם מעל 300,000 שקלים, זה הסעיף הכי חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, קודם שהיא תסביר, יש סדר. אולי אתה רוצה להחליף אותה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, אבל אני יודע להסביר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחליף אותי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, חס וחלילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תסבירי. כן, אמיר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> המקסימום של 300,000 השקלים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא רועי, אמיר << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שיסביר, אולי קשה להם כי זה משהו חשוב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פשוט שאלו אותי לפני כן שאלה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הוא יודע עשר, הוא כתב את זה, הכול לטוב. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> לילי, על איזה סעיף את מדברת? שאלו אותי שאלה אחרת, אני רוצה לדעת. << דובר >> לילי אור: << דובר >> על היחס בין פיצוי של עד 300,000 שקלים לבין פיצוי שמעל 300,000 שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המינימום לאלה שמעל 300,000 שקלים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> (ג). << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אם עושים לעסק מעל 300,000 שקלים נוסחת מחזורים עם מקדם והוא יוצא, למשל, בדרגה של 80% ירידה, יוצא לו סכום נמוך יותר מהתקרה הבסיסית של עסק עד 300,000 שקלים – אז זאת תהיה התקרה הבסיסית שלו, הוא לא יקבל פחות. זה מינימום. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הכול בהתאם לאחוז הפגיעה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בדיוק, הכול בהתאם לאחוז הפגיעה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רועי, אין לך השגות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זאת אומרת שאתם מגינים פה על רצפת פיצוי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בדיוק והיא מוחלטת, סופית. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני רק רוצה לוודא שהוא אומר את זה. רועי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בסדר גמור. אמרתי: זה הכי חשוב לגבי אנשים שאין להם הרבה הוצאות קבועות, שהמינימום זה המקסימום של 300,000 שקלים. כל הכבוד לרשות המסים – אם אפשר להגיד משהו – חשיבה של - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתם למעשה, מגינים פה על רצפת הפיצוי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על אלו שאין להם הוצאות קבועות ואין להם שכר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש כאן נוסחה, כמובן, בהתאם לאחוז הפגיעה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כן, כמובן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אגב, קיבלתי לגבי זה הרבה מאוד השגות אבל זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רשות המיסים מקבלת את השבחים של הוועדה על העניין הזה, אבל לא גמרתם את העניין של הקבלנים והדירות, אנחנו עוד מסתייגים. משי, בבקשה, אתה רוצה להגיד משפט? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> כן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> זה לא משפט, אלו שתי דקות אם אפשר. אני פשוט רוצה קצת הקדמה וכמובן, להתייחס, בפרט לנושא של 67 ומעלה, הרי אלו האוכלוסיות החלשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> ביום-יום, אנחנו מתעסקים בעמותה בחיזוק התשתיות החברתיות. כשהתחילו הפרסומים על המתווה שמתגבש ועל ההוצאות לחל"ת, דובר על מתווה עם חורים. דיברו על מתווה עם חורים. אנחנו מתרגמים בעמותה שלנו, עם השותפים, את החורים לאנשים. יש חור מסוים, מישהו בגיל 75 שעובד כפועל ניקיון ואין לו פנסיה ופוטר – אין לו מאיפה לאכול, הוא חוזר לקצבת הזקנה שלו; החור השני זה העובדים השעתיים; החור השלישי זה אנשים שהם מובטלים חוזרים. וכן הלאה. אני רואה שכול השדרה פה היא של בעלי עסקים, ואני אומר: אולי פעם אחת אפשר להתחיל מאנשים מהאוכלוסיות המוחלשות, שגם הם נפגעים והם נפגעים הרבה יותר ומרגישים את זה בכיס מהדקה הראשונה. עכשיו הזמן גם להגיד תודה. אני אומר: גיבשנו מתווה בנושא הקשישים, גילאי 67 ומעלה. פניתי לכמה גורמים, גם בקבינט הכלכלי-חברתי, השר גולדקנופף חזר אליי. שוחחנו בטלפון חצי שעה, עברנו סעיף-סעיף וכל הכבוד. פניתי אליך ללשכה, אדוני היושב-ראש, וההיענות הייתה מלאה ומהירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אין לי פריימריז, מה זה יעזור עכשיו? << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> חשוב לדעת, גם תודות צריך להגיד. ינון אזולאי, הראש והראשון לכל דבר שברווחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לי אין פריימריז, זה בסדר. << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> ותודה ליגאל גואטה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל אמרת גולדקנופף לפני שאמרת גפני, הפסדת אותו. << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> אני אומר את הדברים. וכמובן, השר וסרלאוף, שנושא האזרחים הוותיקים באחריותו, שפעל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> תודה אדוני היושב-ראש, ואני מבקש, אם אפשר, באמת להתייחס גם לשאר הדברים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דיברנו על - - - וגם על השעתי. << דובר_המשך >> יקותיאל משי: << דובר_המשך >> לא, חמשת הימים שמקצצים לאנשים מימי האבטלה, הימים הראשונים. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה לכם. << דובר >> יגאל גואטה: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכיוון שלימדו אותנו כל החיים שאין כמראה עיניים, אני יודע שהזמן לחוץ - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאוד. << דובר_המשך >> יגאל גואטה: << דובר_המשך >> - - אני יודע שיש עוד מיליון סעיפים, אני רק רוצה שתשמעו חצי דקה: אישה פנסיונרית - כמה היא לא ישנה בלילה. חצי דקה, בבקשה, אני מפנה את מקומי בשבילה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אלוף בפינוי מקומות, רק שתדע יגאל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גברת שירי, חצי דקה. << דובר >> שרה שירי הראל: << דובר >> חצי דקה. אני פנסיונרית, אני אישה חרוצה שרוצה לעבוד, אני עובדת. לבוס שלי אין ברירה, הוא רוצה להוציא אותנו לחל"ת כי החנות לא עובדת. אני לא ישנה בלילה כי אני צריכה לשלם ב-10 בחודש שכירות. אין לי פנסיה ויש כמוני הרבה מאוד אנשים שאין להם פנסיה, כל מיני גמלאים שלא היה להם שכל לחסוך לפנסיה ואני אחת מהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא היה חוק פנסיה חובה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רק מ-2008. << דובר_המשך >> שרה שירי הראל: << דובר_המשך >> אני בת 73, לא אגיד שאין לי פנסיה אבל היא 300 שקלים. מה אעשה עם 300 שקלים? עכשיו אני לא יכול לעבוד כי פשוט אין עבודה בחנות. אני רוצה שתעזרו לי, לא רק לי אלא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. כל הכבוד ליגאל ולמשי שהביאו אותך, שאמרת פה את הדברים. << דובר_המשך >> שרה שירי הראל: << דובר_המשך >> תודה רבה, תודה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו צריכים לדעת. כל החלטה שתתקבל, בסופו של דבר כל חברי הוועדה רוצים לעזור למקרים האלה. לא תמיד זה הולך, לא תמיד זה מסתדר, אבל אנחנו עושים כל מאמץ על מנת שזה יסתדר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הרב גפני, אלו אותן בעיות שהיו בתקופות הקורונה. אני לא מבינה למה צריך לחזור בכל פעם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לומדים מהקורונה - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, גם עם השעתיים הייתה בעיה, גם עם הגמלאים הייתה בעיה. למה לחזור על הכול מההתחלה? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אני רוצה ללכת על אותו מהלך. כשמדברים כאן על הגמלאים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם אני רק רוצה להגיד מילה קטנה. אני חושב שהאוצר, מהרגע הראשון שבאנו אליהם, והשר – יאמר לזכותו – כשדיברנו איתם על הנושא הזה, הם הבינו. הם הבינו שדווקא אותם אלה שהחליטו שהם הולכים לעבוד גם אחרי שהם יצאו לפנסיה, אזרחים ותיקים – האוצר החליט שצריך לתת להם מענה. נכון, למה זה לא הגיע מההתחלה? יש עוד הרבה דברים שאפשר לשאול עליהם למה. עצם העובדה שהסכימו לעניין הזה והעלו את המודעות - - - והעלו את זה גם יקותיאלי וגם יגאל. יגאל, באמת שמעתי אותך בשבוע שעבר - - יישר כוח. << דובר >> יגאל גואטה: << דובר >> אגב, הרב גפני, אם יש לך איזשהם קשיים עם סמוטריץ – תדבר איתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך קשרים עם סמוטריץ'? << דובר_המשך >> יגאל גואטה: << דובר_המשך >> קשיים, לא אמרתי קשרים. אם יש לך קשיים עם סמוטריץ, תדבר איתי. ובבקשה, בתחנונים, הם, כולם, לא ישנים בלילה מהראשון לחודש, השכירות ב-10 בחודש. תודה לכולכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> הרב גפני, הפתרון הזה לקשישים הוא מצוין וחשוב, אבל צריך לקחת בחשבון שיש עוד אוכלוסיות שהן אולי חזקות מבחינה חברתית, אך חלשות מבחינה כלכלית. האוכלוסייה של העובדים בעמותות בחברה האזרחית, אסור שנשכח את הנושא הזה, צריך לראות איך אנחנו מניחים גם את זה, כמו שצריך, במתווה הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא נוותר על נושא העמותות, לא נוותר. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אני יודע. לכן, אנחנו צריכים לשים לב שהדבר הזה לא יורד מהפרק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בעיניי, לא יכול להיות שאנחנו נפגע בעמותות עכשיו, בטח בתקופה הזאת. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> במיוחד כשהם פעילים מאוד בחוסן הקהילתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> לילי אור: << דובר >> "(ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו לעניין חישוב מחזור העסקאות בתקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית." << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> איזה סעיף זה היה? << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >> זה היה סעיף קטן (ד), לגבי מי ששינה משיטת דיווח חד-חודשית לדו-חודשית או להפך. "(ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" - אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% - 1; (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% - 1.5; (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% - 2.4; (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% - 3." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מסביר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אסביר. קודם כול, סעיף (ד). ניזוק שדיווח בתקופת הבסיס דו-חודשי ובזכאות הוא הפך לחד-חודשי, יראו אותו כאילו הוא דיווח דו-חודשי בשניהם, כי אין לנו דרך לפצל. זה מה שהיה כל הזמן. ומקדמי הפיצוי – זה לעסקים הקטנים, עד 300,000 שקלים – זה בעצם, לפי גובה הפגיעה. זה שונה ממה שהיה בקורונה, כשכולם קיבלו סכום - - - פה זה לפי שיעור הפגיעה. עסק שהפגיעה שלו היא 25% – יש לו מקדם, עסק שהפגיעה שלו היא בין 40% ל-60% – יש לו מקדם. וכך הסכום גדל עד 14,000 שקלים בערך, אני חושב, בסכום הגבוה ביותר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זו הטבלה שהצגנו במצגת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שהנושא של המקדמים זה אחד ההישגים הגדולים בשיפור המתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה בעצם מגלם את העלויות הנוספות, נכון? את כל העלות, לפי שיעורי המס ו - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נותנים לו השוואה לנזק שנגרם לו, ככל שהנזק גדול יותר מסכום הפיקס נותנים לו עוד מקדם כדי שזה יהיה סכום גדול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה באמת הישג גדול. הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "38ה. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל נזקים שנגרמו לו בתקופה הקובעת, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם." כמו שאמרנו, יש גם מתווה פיצויים לניזוקים ביישובי ספר. פה אנחנו מבהירים שהניזוק יכול לבחור בגבוה מבניהם ושהוא מקבל רק אחד מהם. פה אמרו לנו בהערות, ואני אבהיר לפרוטוקול, שאם יש ניזוק שיש לו שני סניפים, אחד פה ואחד פה, זה לא אומר שהוא לא יכול – זה לא של הניזוק אלא מדובר על הנזק. אם יש נזק פה ונזק פה, אז אתה יכול לקבל את שניהם. לפי כל סניף. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> סליחה, למה זה ליישובי ספר? זה צריך להיות לכל יישובי אשכול, יש שם כאלה שלא נחשבים יישובי ספר. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> לכל היישובים שיהיו להם תקנות מיוחדות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> יש יישובים שיהיו להם תקנות מיוחדות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נדבר על זה בתקנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם ה-0 עד 7 קילומטרים וגם עד ה-14 קילומטרים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני מבקש מהוועדה, אם לא תהיינה תקנות מיוחדות לכל אשכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקנות על השולחן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, גדי, יהיו תקנות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הרב גפני, אפשר לשאול - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הן לא על השולחן, יש תקנות שאמורות להגיע לכאן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גדי, ונדבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - בעניין יישובי ספר? אפשר להבין למה מעיליא ופסוטה לא נכנסו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא נכנס לזה עכשיו, זה לא עכשיו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל אם כבר מדברים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא עכשיו, אנחנו לא נגיע לשום מקום. הלאה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רק רגע, כבוד הרב. כאן חשוב מאוד, על הסניפים בשני המקומות, שיאמר לפרוטוקול: זה מחזורים נפרדים ותקרות נפרדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אמר את זה. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> לא, הוא לא אמר מחזורים נפרדים ותקרות נפרדות. שיאמר לפרוטוקול. זה הדבר הכי חשוב ל-0 עד 40 קילומטרים, כל ראשי המועצות פה. שימו לב, זה הדבר הכי חשוב לכם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה צריך להיאמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ישי, תשובה. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> אני אומר: לעניין הסעיף שהוא קרא עכשיו, כשיש לך סניף ב-0 עד 40 קילומטרים וסניף במקום אחר, זה אומר שאלה תקרות נפרדות של מחזורים ותקרות נפרדות של פיצוי, גם אם זה אותו ח.פ. שימו לב. כי אם יאחדו את זה, לא עשינו כלום. אני אומר את זה לפרוטוקול, שיהיה ברור. ושאמיר דהן בבקשה יאשר את זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש עסקים עם שדרות – נתיבות. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> צריך להגדיר את זה ניזוק נפרד וזה פותר את הבעיה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שיגדירו את זה או שהוא יגיד את זה לפרוטוקול. מה שאתם רוצים, אתם הכנסת. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא, אבל זה לא לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אסביר. ניקח דוגמה של חברה אחת שיש לה שני סניפים, אחד באשקלון ואחד בתל אביב. לגבי תל אביב הם יגישו לפי המתווה הזה, התקרה של 400 מיליון השקלים או 600,000 השקלים לא תיכנס לתקרה של הסניף באשקלון. כלומר, אם מחזור החברה הוא 450 מיליון שקלים ובסניף באשקלון המחזור של אותה שנה הוא 60 מיליון שקלים, זאת אומרת שהם ייכנסו גם פה כי הם יהיו פחות מ-400 מיליון שקלים, ולתקרת הפיצוי עצמה זה יהיה כל עסק בנפרד. פה זה יהיה עד 600,000 שקלים – על הסניפים שבמרכז, ושם אין להם תקרה בכלל – כי זה החוק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה דרמטי. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אמיר, אבל אולי צריך להגדיר את זה גם בחוק, כי אלו בעצם שני ניזוקים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש לדעת: אם זה עסק אחד ושני סניפים, אתה מפצל אותם לשני עסקים? כי אתמול היה שיח שהוא שונה לגמרי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, זה דווקא טוב. אלי, זה טוב. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה היה על איחוד עוסקים, זה היה דיון אחר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לעניין מע"מ. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל זה לא על איחוד עוסקים, מדובר על עסק אחד שיש לו כמה סניפים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שהוא עסק אחד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא על איחוד עוסקים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא איחוד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המורכבות אפילו יותר גדולה כי אף פעם לא התעסקנו בקרן פיצויים. יכול להיות פיצוי אחד לפי החוק הזה, פיצוי אחד לפי 7 עד 40 קילומטרים ופיצוי אחד לפי יישוב ספר. זאת אומרת שלאותו עסק יכולים להיות - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כמה מרכיבים לשיפוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "38ו. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה לתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור." << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תסביר. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כל הפיצוי הזה מבוסס על נתונים שיש לפי מס ערך מוסף, שזה מוגש החל מה-16 בחודש העוקב לתקופת הדיווח. אם זה מדווח חד-חודשי – אז זה בסוף אותו חודש, ואם דו-חודשי – אז בסוף החודשיים. מהמועד הזה אפשר יהיה להגיש את התביעה, כשיש למנהל רשות המסים אפשרות לדחות את מועד התחילה אם המערכות עוד לא מוכנות לקלוט, לתקופה של עד 15 ימים. הנוסח של כל הסעיף הזה בכלל, זה נוסח שמועתק כמעט מילה במילה מחוק הקורונה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אבל בתביעה לפיצויים, פה, בחישוב האוטומטי – אמיר הסכים ואני מברך על זה מאוד – צריך להגדיר מה זו התביעה לפיצויי, כי החישוב האוטומטי הוא על בסיס שהוא הצהרתי יותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה זה אוטומטי? לא הבנתי מתי הצענו שזה יהיה אוטומטי. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא, אמרת קודם שהחישוב לגבי העוסקים עד 300,000 - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הפוך, מה שביקשו לעשות בעוסקים הפטורים, ואנחנו בוחנים את זה, הוא שהם כן יכניסו נתונים. זה לא יהיה - - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> יכניסו נתונים – כן, אנחנו מדברים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הם יחזרו עם תשובה. הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. זאת, אפשרות לדחות את סוף התקופה, כלומר, לאפשר יותר זמן להגיש בקשות. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> מה זה: "ישנה סיבה מספקת לכך"? מהי סיבה מספקת לכך? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> זה מושאר לשיקול הדעת של הגורם המנהלי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דוגמה לסיבה מספקת. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הוא נתן דוגמה, אם המערכות לא זמינות אז הוא יכול עד 15 ימים, אם הבעיה טכנית – אבל פה אתם נתתם את זה פרוץ לגמרי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה משהו אחר לגמרי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> פה לא, נתתם את זה פה פרוץ לגמרי. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> פה יהיו דברים - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המועד זה בחוק. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כי אלה דברים ספציפיים יותר פה, זה יכול להיות: הניזוק היה חולה, היה בבית חולים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם יכול היה להיות במילואים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> רגע, נצמצם את האפשרויות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל סיבה מספקת זה בסדר גמור. אלה לא נסיבות חריגות, פשוט יש לו סיבה. מה הבעיה? למה לא מגדירים? למה אנחנו צריכים להעיר על כל זה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה לא מגדירים? למשל, צו 8. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אבל זה סובייקטיבי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא כתוב. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אבל למה כולם מדברים ביחד? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> רשות המסים, תענו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סיבה מספקת זה אם הוא קיבל צו 8 - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה בסדר גמור וזו כל סיבה. אם אומרים שזה מוצדק, אז זהו. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> השאלה היא מה שיקול הדעת שם, מה זה אומר: "סיבה מספקת"? יש מנעד רחב מדי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק מדבר - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לו שיקול דעת, הוא צריך לנהוג בסבירות. ברוך השם, אפשר גם להגיד את המילה הזאת. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל אין סבירות עדיין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החוק מדבר על סיבה מספקת. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל מה זה אומר? אבל בשביל זה שאלנו האם יש דוגמה, כדי שנבין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, הוא נתן את הדוגמאות. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> מה? לא שמעתי. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> יש הרבה דוגמאות: אם מישהו חולה - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא אם מישהו חולה, אם מישהי הלכה ללדת. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> גם, יכול להיות. אני לא יודע, בגלל זה, זה רחב, כדי שלמנהל רשות המסים תהיה אפשרות לשקול את השיקולים הרלוונטיים ולהאריך. ואני מניח שהם לא קמצנים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> "(ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה." גם פה, כמו בקורונה, יש כמויות גדולות מאוד של ניזוקים. כדי שהמערכת תתנהל בצורה יעילה יותר, ההגשה פה תעשה באופן מקוון. "38ז. תביעת הזכאות לפיצויים ותשלום מקדמה" "(א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ו, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך 150 ימים ממועד הגשת התביעה" << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> למה 150? זה הרבה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> גם אם משווים לקורונה, בקורונה היו 100. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> 150 ימים? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> 150 יום זה הרבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועוד 30 יום אחר כך, עד שאתה מקבל. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> ועוד 30 יום, זו חצי שנה. חברים, חצי שנה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן זה היה בקורונה? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בקורונה זה היה 100 ימים. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני מציע שתורידו ל- 120 ימים, ותוסיפו עוד כ-30 ימים, זה יותר הגיוני. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 120 ו -20. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> לא, בקורונה זה היה 100 ימים. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> שימו 120 ימים ועוד 30 ימים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, 100 ימים זה בהשגה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> 150 ימים זה לא הגיוני. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, ירון, 150 ימים לא מכילים גם את - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי שאלה: האם בכוונה עשיתם את זה פחות ממה שהיה בחוק הקורונה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יותר, לא פחות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יותר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הרב גפני, זה יותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יותר, יש הסבר גם למה. אזכיר, בקורונה התנהל אירוע אחד בכל מדינת ישראל שנקרא קורונה. פה אנחנו נמצאים – כמו שאמרתי לפני רגע – בשלושה מסלולים: אדום, 0 עד 40 קילומטרים, המענק הזה. אנחנו מטפלים במעל 25,000 תביעות בנזק הישיר. בסופו של דבר, זה לא אירוע כמו הקורונה, זה אירוע מורכב . אני רק חייב להגיד משהו שיהיה כאן לפרוטוקול, בקורונה 85% מהתיקים שולמו בין שלושה לחמישה ימים, הם לא עולים לתוכנית העבודה בכלל. 85% מהתיקים משולמים אוטומטית. כלומר, בתיקים שנגיע בהם לזמנים ארוכים יותר הוא יקבל מקדמה. זה מה שיש בהמשך. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תגדיל את המקדמה ל-60% במקום 50%, וניתן לך עוד ימים. תגדיל את המקדמה ל-60%. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תכף נדבר על זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גפני, יש לי רק שאלה. שתי המדרגות הראשונות של המקדמה הן קבועות, למה לא נתנו אוטומטית כבר את 100%? זו כבר שאלה, למה לשחק עם זה? הרי גם בין 60% ל-40%, בין 60% ל-80%, זה אותו סכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה השאלה השנייה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> והשאלה השנייה, למה, למשל, המקדמה השלישית מתחילה נמוך יותר מהמקדמה השנייה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 2,650 שקלים מול 3,300 שקלים, נכון? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, יש פה הסכמה שאם מגדילים את המקדמה ל-60%, אז מדברים על - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נעמה, אני צודק? 2,650 שקלים מול 3,300 שקלים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן. זאת אומרת, למה הרף הסופי לא נכנס גם לרף - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אתם מסכימים לזה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי אלה עוסקים פטורים. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> רגע, נסגור נקודה אחת, חברים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אם יש 150 יום, יש מקדמה של 60% ולא 50%. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רועי, יש יותר מ-60%, יש יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אפשר לקבל תשובה ומהר? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בכל מקרה, הייתה גם השאלה הראשונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, הוא עונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כול, דיברנו על נושא 150 הימים, הסברתי למה הגדלנו את זה. רועי ביקש להגדיל את המקדמה, במקום 50% ל-60%, והם ייתנו את הדבר הזה. זה אפשרי מבחינתנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מקובל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל הזמנים הם - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם דיברנו על זה שהמקדמה הראשונה תעלה ל-60%,. אבל אם הוא לא שילם לו מקדמה בתוך 150 יום – הוא נותן לו עוד 20%, הוא עולה ל 80%. בן אדם שלא קיבל מקדמה בתוך 150 יום – מגדילים לו ל-80%. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> את המקדמה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל מגדילים לו רק אחרי 150 יום, הוא כבר יהיה תלוי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ירון, השאלה היא על שתי המדרגות הראשונות, שהן קבועות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, מה זה הדיאלוג הזה? ירון? מה זה? הלאה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הם לא ענו על זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רק אסביר את הבעייתיות שיש בנושא שירון הציג עכשיו. תזכרו שכמו שאמרתי, 85% מהתיקים משולמים בצורה אוטומטית, 15% עולים לתוכנית העבודה. בנינו מערכת שיודעת לזהות כל מיני דברים שקורים בתוך התיקים. זאת אומרת, יש סיכוי גבוה מאוד שאותו תיק יצטרך להחזיר כסף או שלא יקבל את המענק המלא. ביד אחת נגדיל לו את המקדמה ואחרי זה, ביד שניה נדרוש ממנו כסף בחזרה. תיק לא עולה סתם, רנדומלית, לתוכנית העבודה, הוא עולה לתוכנית העבודה כי יש ממצאים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בסדר גמור, אנחנו נגיע לזה גם ב-38ח, בדיוק לשם נגיע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, נבין, עסק שקיבל בסך הכול 60% בתוך 150 יום מיום התביעה שלו – לא שילמת לו עד 150 יום וגם לא קבעת לו מה יהיה, הוא בחוסר ודאות. תשלים לו עוד 20%. נראה לכם הגיוני שעסק יגיש תביעה ובמשך 150 יום הוא יקבל רק 60%? הוא כבר עבר את 150 הימים והוא יישאר עד עוד שלוש שנים רק עם 60%. אין לזה הגבלה חברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, להמשיך הלאה, ב-38ח נדבר על זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, אם הבנתי נכון, השאלה הראשונה שהייתה – זה כבר מטופל בהמשך, לגבי שתי המדרגות. בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ירון, אוודא את זה ב-38ח. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> שאלה: למה שהזמן שאחרי 150 הימים לא ירד? כלומר, למה צריך שלוש שנים או תקופה ארוכה כל כך? למה אי-אפשר להגביל את המענה? אחרי 150 יום – קבעת 60%. אתה מחכה זמן מסוים, תיתן זמן מוגבל כלשהו – חודשיים-שלושה-ארבעה – עד שהוא יקבל תשובה סופית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אגיד כך: אתמול התחלנו את הדיון בסעיף השלישי, הוספנו – ואני מבין את הבעיות שיש, כי בסוף זו חליפה אחת שמתאימה לכולם וצריך להתאים אותה לכולם. כל כך הרבה פינות ידניות, כשאנחנו צריכים לבדוק את התיקים, זה בלתי אפשרי. מצד אחד – אתם מבקשים שנכניס כל כך הרבה דברים, מצד שני – אתם מצפים שהמערכת שלנו תהיה אוטומטית ונוכל לעשות דברים במהירות. זה בלתי אפשרי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מצד שלישי, גם נוסיף לזה את העובדה שזה לא כמו הקורונה, והחבר'ה של אמיר כל היום נמצאים בשטח כדי לבדוק שמאות על כל הנזק שנקרא נזק ישיר. בסופו של דבר, זה מעגל שצריך לרבע אותו, אי-אפשר הכול מהכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין בעיה, אבל הבדיקה היא בדיקה רנדומלית - - - << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אמשיך. אם כך, מהו הזמן המוגבל? בסוף, מה שירון אומר כאן זה שאם אתה לא נותן לי תשובה אחרי 150 יום אני צריך איזשהו כסף כדי שאוכל להמשיך לשרוד. תיתן לי פרק זמן, תגיד: אחרי חודשיים שלא נתתי לך תשובה – תקבל עוד 10%, אחרי ארבעה חודשים – עוד 10%. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה מה שירון הציע. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> שוב, גם במקרה הזה, בסופו של דבר נגיע לוועדה ואתם תגידו - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> רק הערה, בשביל שנבין. בעצם, מסגרת הזמנים בכלל, בחקיקה פה, היא לא באמת מסגרת זמנים. אין שום סנקציה אם אין עמידה בזמנים. זאת אומרת – אם אנחנו נראה את הסעיף הבא – יש גם סמכות לתקן אחר כך, למנהל מס רכוש יש סמכות לתקן ללא הגבלת זמן. אם נשווה את זה למערכי מס אחרים, אין דבר כזה. בכל מערך מס אחר שנסתכל: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין וכדומה, יש מסגרת זמן לבדוק משהו. לא עמדתם במסגרת הזמנים? רואים את הבקשה כאילו התקבלה. לא עמדתם במסגרת הזמנים לבדיקת ההשגה? רואים את הבקשה כאילו התקבלה. לא אכפת לי שייקחו עוד זמן, כמה זמן שהם רוצים, אבל לא יכול להיות שהמתווה הזה – נחזור לקורונה - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נאשר את זה, אבל אנחנו תכף נתייחס. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אתמול דיברנו על זה שהוא אמר: רבבות אנשים היו צריכים להחזיר את הכסף, כי הסתבר שהם תבעו ביתר. הסתבר שתבעו ביתר מפני שלא הייתה מסגרת זמנים, פנו לאנשים אחרי שנתיים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, לא, אתה מטעה את כולם, שוב פעם אתם מטעים את כולם. זה לא נכון, זה מענק סוציאלי. אתה מדבר על דברים שונים לחלוטין, אל תטעה את כל האנשים, זה לא הוגן. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> תן לי רגע, אני יודע מה אני אומר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, אתה לא יודע, אני מתנצל. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. תכף נראה פה, בזמנים, מה הסנקציה אם אתם לא עומדים בזמנים. אנחנו נגלה שאין כזאת, זאת אומרת, אחרי שנתיים אפשר לבוא אליך ולהגיד לך: הלו, אתה זוכר מה שהגשת אז וכבר זה נגמר? אתה לא זכאי, תחזיר לי. דרך אגב, מקשר סיבתי, למשל, שאת זה אי-אפשר להוכיח. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> רגע, אני רוצה להסביר לך משהו. אנחנו יכולים רק אחד משניים - - << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> מה התפקיד שלך? << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אני מלשכת עורכי הדין. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> - - או להגיד: ייקוב הדין את ההר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אבל למה אנחנו צריכים להגיד? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, עדיין, זה לא משנה. או שאתה רוצה by the book או שאתה אומר: תן לי למפרע ואם זה יותר מדי אחזיר. אבל אז אתה אומר: אני אטיל עליך סנקציות. אם היה לך עומס עבודה ולא הספקת, אז תוותר לי. לא, לא. מצופה מאיתנו שננהג באחריות. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אבל אתה לא יכול להוציא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שהאוצר יענה. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אמיר, תן תשובה. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> איך יכול להיות שיחזרו אליך אחרי שנתיים? - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אמיר, יש אפשרות לקצוב זמן מסוים? אני מבין את מה שאמרת קודם, עדיין, צריך איזשהו ביטחון לגוף שלא קיבל תשובה אחרי 150 יום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> סתם דוגמה: במיסוי מקרקעין, כשעורכי דין מטפלים, החלטה בהשגה זה שמונה חודשים. אין בעיה, שמונה חודשים זה משהו שהוא הגיוני, אבל לא 150 יום. בסוף, אתם צריכים לזכור משהו אחד מאוד חשוב, מאוד קשה לי עם סנקציות מסיבה אחת, אנחנו לא יודעים איך האירוע הזה יתפתח. אם האירוע הזה יתפתח גם מהצפון, אנחנו לא נעמוד בזמנים האלה. אני מעדיף להגדיל, להגיד: אחרי 150 יום עוד 10% במקדמה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 20%. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני לא רוצה 20%. הסיבה שאנחנו לא רוצים - - - << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> כל חודשיים – 10%, עד שנה – 100%. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אלה לא תיקים שעולים רנדומלית לתוכנית, אלה תיקים – יש מערכת חכמה מאוד שמעלה תיקים. בדקנו את זה אחרי הקורונה, ב-90% מהתיקים שעלו לתוכנית לא הייתה זכאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן, מה התשובה שלך? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> הרב גפני, אפשר להציע הצעה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> עוד 10% אחרי 150 הימים שיש, להוסיף עוד מקדמה נוספת מעל ה-60%. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אמיר, אני מציע: בכל חודשיים – 10%, עד שנה – 100%. נעצור את זה, 70%. - - - << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> ואתה יודע להגיד שאחרי שנה, שזה הזמן המדובר, סיימת את התהליך הזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו באמת לא יודעים איך האירוע הזה יתפתח, המלחמה עוד לא הסתיימה. אם המלחמה הייתה מסתיימת, היה לי הרבה יותר קל להגיד: היא הסתיימה, אני יכול לקבוע זמנים ואנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים. אם המלחמה הזאת עכשיו תתרחב לאזור הצפון, איך נעמוד בזמנים בכל הדברים, בכל המשימות שיש לעשות ביחד? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן, מה אתה עונה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני מוסיף, אני חושב, עוד מקדמה אחרי 150 יום. זו הסנקציה, אנחנו נשלם עוד 10% כמקדמה, מעל. זה כבר 70% מקדמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 20%. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני חושב שברמה המקצועית - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה דואג למישהו שצריך להחזיר? אל תדאג, הוא לא היה פונה אם לא היה מגיע לו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אמרנו את שלנו, יש פה 1,001 מורכבויות שהם צריכים להתמודד איתן. אתם תקבלו את ההחלטה, מה שאתם חושבים. זה מה שהאיש המקצועי ברשות המסים אומר לגבי היכולות של רשות המסים. אפשר גם להחליט שנותנים 200%, תחליטו מה שאתם רוצים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלי, תרשום לעצמך 20%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע, עם כל הכבוד, אנחנו בסוף נחליט. אנחנו נשב איתם ונחליט מה אנחנו עושים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הייתי ב- 38ז, באמצע (א). "(א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ו, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך 150 ימים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים." << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אני אומרת: בקורונה, בסייפה, הייתה תקופה נוספת אחת בלבד, של 20 ימים. פה אתם מבקשים תקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שבכל מקרה לא יעלו על 30 יום. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> כן, אלה תקופות נוספות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל רשום פה: תקופות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הם יכולים להגיד: עשרה ימים, ועוד עשרה ימים ועוד עשרה ימים. מצרפי, זה לא יכול לעבור את ה-30 יום. יש מסגרת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, שלא יעלו יחד. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הפרשנות הנכונה זה מה שחבר הכנסת אמר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית, זה גם לא נתון לפרשנות, תקופות שיסתכמו באופן מצרפי במקסימום 30 יום. זה פשוט. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> מה שכתוב – זה ברור. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אוקיי, (ב). << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו." << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אבל זה בכפוף ל-38ז(א), זה המשך שלו. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> לא, זה מקרה אחר, זה תיקון. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> למה? בתוך אותה מסגרת. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תבהיר. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אלה מקרים חריגים. מקרים חריגים שבהם קיבלתי החלטה והתגלו עובדות חדשות: משהו פתאום נעלם, לא יודע, מישהו העלים חלק מההכנסות שלו. אחרי שנה עשו תיקון שומה במס ערך מוסף ואנחנו מגלים שהייתה איזושהי בעיה בפיצוי המקורי ועושים תיקון. אלה המקרים החריגים האלה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, תקצוב את זה. תקצוב את זה בשבע. קודם כול, תקצוב, ונדבר על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, תשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחר יהיה לו דיון שומות, יגלו משהו – ילכו לקרן הפיצויים לתקן לו את הפיצוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, תשובה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני מבקש, אתן תשובה אחר כך. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד הרב, אני רק מזכיר לך דבר אחד, ולכולם פה, כל מה שאנחנו מדברים פה: 150 יום, 180 יום, זה עוד בלי השגה. תחשוב שבן אדם הגיש השגה, שימו לב כמה ימים עוד יש לו – עוד 120. בחוק הרגיל, בלי שום מגבלות עליו, יש שנה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כבוד הרב, עד עכשיו נצמדתי למה שדיברנו עליו אצל שר האוצר, אבל יש דברים שאי-אפשר לעבור עליהם לסדר היום ויש לי רשימה. אבל לעניין הזה, צריכה להיות פה הגבלה למה שניתן למס הכנסה. זה הזמן לקבל את ההחלטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הוא אומר שהוא יחזור אלינו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, הוא אמר שהוא יחזור אלינו. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> בסדר, יחזור. אני אומר לך: אנחנו צריכים לקבל החלטה ברורה. זה הכול, פשוט. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שזה לא פרוץ. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> (ג). << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור." << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> למה? לשם מה זה נדרש? זה גם לא היה בחוק הקורונה, זה חדש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך לזכור שלא הכול זה חוק הקורונה, זה חוק מס רכוש. ככה זה היה קיים בחוק מס רכוש ובתקנות - - - << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בסדר, אבל רוב הסעיפים פה מוקבלים אחד לאחד לחוק הקורונה, למעט - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אבל זה סעיף סביר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל גם הפקנו הרבה מאוד לקחים לטובה. ומצד שני, לקחים, כשאנחנו דורשים מהעסקים מסמכים – אני מתנצל – הם לא מגישים, הזמן עובר והם אומרים לנו: למה אתם לא מקבלים החלטה? אנחנו רוצים לקבל החלטה לפי המסמכים ולא לדחות סתם, ואנחנו רוצים שזה לא ייספר בזמנים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל אתה מבין שיכול להיות – לא שחלילה אנחנו מטילים בכם דופי או חשד – שאתם תמצו את רוב הזמן המוקנה לכם, תבקשו נתון ועשינו פריש-מיש וחזרנו לנקודת ההתחלה. גם פה אנחנו צריכים להפעיל שיקול דעת ואנחנו צריכים לגדור את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאני מבקש: הנושאים שנשארים פתוחים, שהם בוויכוח, אני מבקש שאחרי שתסתיים הישיבה, הם ישבו ביחד אִתָּךְ. אני רוצה לדעת האם נשארים ויכוחים, ואם נשארים ויכוחים נכריע את זה בהצבעה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תרשום לך שאנחנו צריכים לדבר על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי ממנו שירשום שצריך לדבר על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים, שתי דקות. אתה צריך לנסוע בחזרה, בבקשה. << דובר >> אייל שמואלי: << דובר >> בשנת 2000 צה"ל נסוג מרצועת הביטחון, כנראה שהם לא ידעו שהיום הם ירדו עוד חמישה קילומטרים דרומה מתחת לקו הלבנון. ולכן, מדינת ישראל נסוגה כרגע 5 קילומטרים דרומה. מה שקרה בשנת 2000 הוא שכפר ורדים נכנס לקו העימות מטעם משרד הביטחון ומשרד הביטחון הכריז על כפר ורדים כיישוב קו עימות. היום מי שמנהל את המערכה על כפר ורדים זה לא פיקוד העורף, זה פיקוד צפון. לכן, כפר ורדים משותק. אנחנו 9 קילומטרים ו-40 מטרים, ולכן, כפר ורדים כרגע משותק: אין חינוך, אין עסקים – כמה עסקים שיש, כן? אבל אנחנו לא ביישובי הספר מכיוון שבשנת 1961 כשקמה הרשימה הזאת, שעכשיו מאשרים עליה ומשלמים עליה הרבה מאוד כסף – כפר ורדים לא הייתה. בשנת 1992 כשהוספו יישובי ספר – כפר ורדים לא הייתה. המועצה קמה בשנת 1993 ובבג"ץ 2006 אנחנו לא היינו ולא נכנסנו, עם 23 רשויות נוספות. מה שקורה היום, הרב גפני – אנחנו לא רוצים כסף. אני לא רוצה כסף, אני לא רוצה עזרה לעסקים. אני רוצה שאם משרד הביטחון החליט שאני קו עימות ושיתק את כפר ורדים, אז שיחזור בו ויגיד שכפר ורדים הוא מקום טוב לישון בו, ומחר אנחנו נחזיר את כל החינוך ונחזיר את כל העסקים לעבוד, ונזמין את כל המפונים לשתות קפה בבית הקפה בכפר ורדים. אבל זה לא כך כי משרד הביטחון לא מאפשר ומשרד החינוך אימץ את ההחלטה שלו, אבל משרד האוצר לא מוכן לאמץ את החלטת משרד הביטחון. מה אני צריך לעשות? זו השאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. זה לא נוגע לחוק הזה זה נגוע לתקנות, כשנדון עליהן - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא צריך תשובה עכשיו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הרב גפני, ברשותך, רק בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בחוק, הוא פשוט צריך לנסוע בחזרה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין, אבל מכיוון שהעלו את כפר ורדים חשוב להעלות פה שיש יישוב נוסף שנקרא קיס רסמיה ויש לו בדיוק את אותו אירוע. באותו בג"ץ הוא כן היה ברשימה והוגדר כיישוב כזה, הוא גם יישוב קו עימות ומשום מה יש איזו התעקשות – עכשיו, אני לא רוצה להוציא - - - החבר'ה של האוצר, חשוב שתדעו, כי אני יכול להוציא עכשיו את הרשימה ולהראות להם איזה יישובי ספר כן נכנסים, שהם הרבה מעל לקו שאתם קבעתם. << דובר >> אייל שמואלי: << דובר >> אעזור לך: להבות הבשן, עברון, יחיעם - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה לעשות את זה, אבל חבר'ה, תתאפסו. את היישובים האלה שהם 9 קילומטרים, 9 עד 40 קילומטרים, 8.900 קילומטרים – כל הדברים האלה – תתאפסו, תעשו איזשהו קו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אליהו רביבו ביקש ממני להעלות את העניין הזה וביקשתי ממנו שימתין. זה לא הדיון פה, זה בדיון בתקנות. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נחזור לזה בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בכר, שתי דקות. מלשכת עורכי הדין. << אורח >> עמית בכר: << אורח >> תודה רבה, אפילו פחות. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני רוצה בדקה וחצי להזכיר את הנושא של הסקטור המשפטי. תבינו, בתי המשפט סגורים בצו, עשרות אלפי עורכי דין כמעט סגרו את המשרדים. עלויות השכר הן מאוד מאוד מכריעות כי מדובר בכוח עובדים מיומן, שגם בגלל האופי המיוחד של עורך דין-לקוח והאופי המיוחד של הטיפול, אי-אפשר להחליף, לפטר ולהזיז. המגבלה של 75% מהשכר הממוצע במשק היא למעשה, גזירת מוות על אותם משרדים שצריכים להחליט בין שתי ברירות בלתי אפשריות: או להוציא חל"ת – שבגלל שהשכירים, שזה כוח עבודה, מרוויחים לא פעם שכר גבוה יותר, הפיצוי הוא לא מספק, הוא אפילו קטן מאוד. זה או גזירת מוות על עורך הדין שמוציאים לחל"ת, שיש גם סיכוי גבוה שהוא לא יחזור לאותו משרד ויגרום נזק עצום למשרד וללקוחות או, מה שקורה – שרוב עורכי הדין לוקחים על עצמם את הדבר הזה וגורמים לעצמם נזק כלכלי עצום, כי יש לנו גם אחריות למשפחות שאנחנו מפרנסים ולכוח האדם. אתה לא זורק - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> עמית היקר, חל"ת גמיש היה מסייע למעסיק - - - << דובר_המשך >> עמית בכר: << דובר_המשך >> חל"ת גמיש הוא פתרון. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש שתבטא את זה. << דובר_המשך >> עמית בכר: << דובר_המשך >> קודם כול, יש שתי אפשרויות שאנחנו מבקשים להעלות במקביל: אחת – החל"ת הגמיש, כן, צריך את החל"ת הגמיש בצורה ברורה. השנייה – לסייג, לתת אפשרות לבטל על הסקטור המשפטי, בגלל שבתי המשפט סגורים, את המגבלה של 75% מהשכר הממוצע במשק. זה לא תיקון גדול. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא 75%, זה או זה או הממוצע הנמוך מביניהם. כלומר, זה יהיה השכר הממוצע במשק. << דובר_המשך >> עמית בכר: << דובר_המשך >> נכון, אבל גם הירידה במחזורים היא בעייתית כי אנחנו לא רואים היום את הירידה. משרדי עורכי הדין גובים היום על עבודה של לפני חודשיים, בעוד חודש-חודשיים תתחיל הבעיה הגדולה. תודה לכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יש לכם תשובה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני חושב ששוחחנו על זה אתמול מספר פעמים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עם מי? שוחחת עם עמית בכר? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> לא, לא, נתתי תשובות בוועדה. דיברנו על זה בוועדה, לא שוחחנו ספציפית עם עורכי הדין או ספציפית עם סקטור אחר, אנחנו גם לא חושבים שיש הבדל גדול בין סקטור עורכי הדין לסקטור אחר. << דובר_המשך >> עמית בכר: << דובר_המשך >> הסברנו לכם שזה סקטור סגור לחלוטין, הסברתי במפורש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> לגבי השוטף פלוס, אמיר דהן עובד על פתרון ביחד עם ירון גינדי, איך נעשה חישוב שייתן את המענה למי שהפגיעה שלו תתבטא יותר מאוחר בגלל שהוא עובד על בסיס מזומן. בזה יש עבודה ביחד איתם כדי לייצר את הפתרון. לגבי הסיפור של השכר הממוצע, כבר הסברנו, זה הרבה יותר ממה שיש בדמי אבטלה. כי בדמי אבטלה אנחנו מדברים על סדר גודל של 54% מהשכר הממוצע והתקרה המקסימלית היא בסדר גודל של 11,000 שקלים ולא כפול הוצאות השכר. כמו שגם בדמי אבטלה זו הגישה של המדינה, גם פה אנחנו לא באים לסבסד משכורות של אנשים ב-30,000 שקלים וב-40,000 שקלים. ולכן, אמרנו: ה-75% זה הכלל או השכר הממוצע כפול מספר - - - הנמוך מביניהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוד נדבר על זה, תודה רבה. << אורח >> עמית בכר: << אורח >> החל"ת הגמיש, כמו שאמר חבר הכנסת רביבו, הוא פתרון טוב והוא לא רק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאוד על אפשרות החריגה מנושא הדיון. אני שולח לכם את החיזוקים שלי ואני מצפה מכם, עם ישראל, להמשיך להיות מאוחדים, להמשיך להיות חסונים, כי רק ביחד ננצח. כי כוחנו באחדותנו, כי אין לנו ברירה אחרת. זו העת להיות ביחד, זו העת להתאחד, זו העת לתמוך אחד בשני ולהוביל למטרה אחת: ניצחון. את האִמְרָה הזאת קבע ואמר גיבור ישראל, סגן אלוף סלמאן חבקה, שכל מדינת ישראל שכלה ביום שישי האחרון. לצערי ולתסכולי, יש אוכלוסיות שלמות שאנחנו מכירים אותן – נעמה, תודה, אני מסתדר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני מדברת עם ראש רשות בצד, דקה. בבקשה, אל תעיר לי. תודה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> את יכולה להמתין איתו. את רוצה לדבר איתו? תדברי איתו בחוץ, אני מדבר על נושאים מספיק חשובים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה? הפרעתי? זה הפריע? סליחה שאני לא מקשיבה להוד רוממותו. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יופי. תכניסו אותם ללשכה, לתקנות. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש אוכלוסיות שלמות שאנחנו מקשיבים להן, נחשפים אליהן, שומעים את זעקתן החלושה – רק בעת צרה. סגן אלוף סלמאן, השם ייקום דמו, שש אלי קרב לא כי הוא ציפה שמישהו יעריך את זה. הוא מהראשונים ששעטו ביום שבת השחורה מוקדם בבוקר – כשעזב את אשתו ואת בנו יחידו – מהצפון הרחוק ביאנוח-ג'ת. הוא שאל: מה המקום המורכב ביותר להילחם בו? זו הייתה בארי, שם הוא נלחם והציל עשרות רבות של נפשות. כעבור 30 יום שבהם הוא לא הגיע הביתה, הוא נפל בעת מילוי תפקידו. אתמול, אחרי סיום הדיון כאן, נסעתי לנחם את משפחתו. כשאני שומע את אמא שלו, שתבדל לחיים טובים וארוכים, אומרת לי שגם עימאד, הילד שלו שהוא בן שנתיים וחצי, יגדל להיות גיבור כמו אבא שלו וזה מה שהוא ידע, היא לא אומרת את זה כי היא מצפה לקבל בחזרה את ההכרה כיישוב מזכה. אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי מהאוצר, היישובים שאנחנו מדברים עליהם, בסך הכול כמה בודדים, נמצאים בהחרגה של מאות מטרים מיישובים סמוכי גדר. אני מבקש מכם להקשיב לנציגים שלהם שהטריחו את עצמם ביום סיום האבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נציג אחד. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיעו נציגים, נציג אחד יבטא את כאבם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נציג אחד, בקצרה, מכיוון שזה לא הדיון. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> בתקווה שלאחר מכן נקיים את הדיון שקבעתי איתך, כפיר, כדי להפעיל שיקול דעת ולראות איך אנחנו מגמישים לא רק בדרום אלא גם בצפון שנחלש, ובתוך זה נצטרף לנושא שיושב-ראש כפר ורדים דיבר עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי מדבר? << דובר >> סאקה חבקה: << דובר >> בוקר טוב לכולם, קוראים לי סאקה חבקה, אני וסלמאן בני דודים. עזבתי את המשפחה, את המנחמים. חבר הכנסת אלי הגיע אתמול לנחם. אלי תודה רבה שבאת אתמול ושתפסנו פינה ודיברנו, כי הנושא הזה כל כך חשוב לנו ככפר, כל הנושא של ההחרגה של תורת המספרים, אקרא לזה כך. כשהיינו 12% במס וירדנו ל-7%, כי יאנוח-ג'ת באמת – חלק אני מאמין שביקרו אצלנו וחמד עמאר גם מכיר את זה מקרוב. בשבת הארורה, סלמאן דהר לצאלים להציל אנשים. לצערי, הוא נפל ב-2 בנובמבר והציל גם עוד הרבה מאוד אנשים במותו. כשאלי דיבר איתי אתמול, הוא אמר לי: סאקה, מחר יש ועדה. אני גם דהרתי להגיע לפה, כי באמת הכפר חשוב לנו. זה כפר עני, אין לנו אזורי תעשייה, אין לנו עסקים – אולי ירקן אחד או שניים, או מכולת אחת או שתיים. 80% מהחברים שלי הם אנשי קבע או משרתים בכל מיני משרדים. חברים, אין לנו עסקים, אין לנו מנכ"לים של חברות הייטק שמרוויחים הרבה מאוד כסף. די, אנחנו באמת – אני לא רוצה לפתוח לכם את תלוש השכר שלי, מאות השקלים שמס הכנסה לוקח מאיתנו זה החלב שאנחנו צריכים לקנות לילדים שלנו. אני כבר חושב על הבן של סלמאן, כי כל מי שבא אתמול וכל מי שעכשיו בבית העם, שבא לנחם, ועוד הרבה מאוד אנשים יבואו לבית העם – באמת, כל עם ישראל מגיע, בית העם לא ריק לרגע. אנחנו בדרך כלל פותחים את התנחומים מהשעה 16:00 עד השעה 20:00 בערב, אבל נאלצים לפתוח את זה מהשעה 09:00 כי אנשים רק רצים, מאילת ועד מטולה, להגיע לנחם. אבל אני רוצה את החיבוק גם אחר כך ואני רוצה את החיבוק ביום-ביום. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> סאקה חבקה: << דובר_המשך >> ביום-יום. זה כואב לנו מאוד. חברים, עוד פעם, אני לא רוצה, כי יש הרבה מאוד יישובים שנופלים בתורת המספרים הזאת, האומללה. אי-אפשר. דיבר פה חברי, אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים, אנחנו בדיוק על אותו קו. הוא מדבר על 9 קילומטרים ואנחנו עוד 100 מטרים, אולי יותר, אולי פחות. די. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> חבקה, לא ניתן בשום פנים ואופן לעזוב אתכם, אנחנו מאחוריכם. אני מדבר כמעט בשם כל חברי הכנסת. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כל הקואליציה, בוודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בעיקר, צריך לעשות סדר בקריטריונים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו משתתפים בצערכם, נעשה כל מאמץ, אבל צריך לראות את תמונת המצב כולה. זה לא החוק הזה, זה בתקנות וזה סיפור - - - חמד עמאר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הרב גפני, כבר קבענו פגישת המשך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כול, אני באמת רוצה להודות לאלי שמעלה את הנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקצרה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בקצרה מאוד. אבל מה שכואב לי הוא שנזכרים בנו, בעדה הדרוזית, רק במקרים האלה. סלמאן חבקה הוא גיבור. אגיד לכם: כל דרוזי הוא גיבור. כל אחד על מדים הוא גיבור, דרוזי ולא דרוזי, כשהוא נלחם עכשיו. אנחנו נזכרים בדברים האלה רק בשעת צרה, בשעות קשות, בשעות שבהן אנחנו מאבדים אנשים. אני לא רוצה להעלות עכשיו את הנושא של היישובים הדרוזים, את המצב של היישובים הדרוזים, כי אני אומר לכם: אנחנו נלחמים עכשיו, ובמלחמה צריך להתרכז במלחמה ולנצח. אבל אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש: 100 מטרים, 200 מטרים, אמרתי את זה אתמול, 7 קילומטרים ו-9 קילומטרים – זה לא דבר קדוש. אנחנו, המחוקק, יכולים לשנות. ואנחנו יכולים לשנות ולעשות את זה. כשמדברים על קואליציה-אופוזיציה, במלחמה – כולנו מתאחדים. גם אחרי המלחמה אנחנו צריכים להתאחד – קואליציה-אופוזיציה, לא נהיה שפוטים של ההחלטות של פקידי האוצר. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר לסעיף 38ח. בבקשה. אגב, שתדעו, המערכת היא מערכת מורכבת. היא מורכבת מהרבה מאוד פרטים, יש גם את הנושא של הטבות המס, את הנושא של קרבה לגבול. זו מערכת שהיא מורכבת מאוד ולכל דבר יש השלכה. אני מסכים עם מה שאתה אומר - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, היום הטיל לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא הפקידים, זה אנחנו. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בדיוק. שלא נהיה שפוטים שלהם אחרי ה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא שפוטים, זו החלטה שלנו. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחרי זה נהיה שפוטים, אם שר האוצר אמר לא – כל הקואליציה תתאחד מאחורי שר האוצר. זה מה שחשוב לי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עימאד, בבקשה. << דובר >> עימאד סיף: << דובר >> רק דקה אחת. שמי עימאד, אני גם תושב היישוב, הכפר יאנוח-ג'ת, היישוב שנפלו בו שני סגני אלופים במלחמה הזאת. הראשון: סמח"ט 300 – סגן אלוף עלים סעד, והשני: סגן אלוף סלמאן חבקה. זיכרונם לברכה. צורם לי מאוד שהייתי צריך לעזוב את הלחימה היום בבוקר, לאחר שאלי בא לנחם אתמול וביקש מאיתנו להגיע. ביקש מאיתנו להגיע למלחמה, כשלכאורה טריוויאלי מבחינתי שאתם כנציגי ציבור צריכים להילחם למעננו. אני צריך לעזוב את המלחמה האמיתית. << קריאה >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> עשר דקות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> סליחה, זה לא מכובד, עד שהוא יסיים לדבר. תאפשר לו לסיים לדבר. << דובר_המשך >> עימאד סיף: << דובר_המשך >> המלחמה שלנו לא התחילה ב-7 באוקטובר, היא התחילה עוד הרבה לפני. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ב-1948, שם התחילה המלחמה. << דובר_המשך >> עימאד סיף: << דובר_המשך >> היא התחילה ב-1948. אנחנו נלחמים יום-יום, לצערי, בכל מיני חוקים. אני לא רוצה להתבטא בצורה קשה, אבל חוק הלאום וחוק קמיניץ הם שני חוקים ממש קשים, קשים מנשוא. אני מבקש להתייחס גם לזה. תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ולבטל אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אני מודה לך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נתייחס לזה בעיתוי ובמקום הנכון. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לי שאלה: מה נגמר עם שכיר בעל שליטה? אמיר, שכיר בעל שליטה בפנים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא מקבל תלוש שכר והוא בתוך 75% ההשתתפות של המדינה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 38ח. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "38ח. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ז(א), ישולמו לו הפיצויים לא יאוחר מתום שלושים ימים מיום קביעת הזכאות." << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תעצור, אתה מקריא את זה כאילו לא אמרת כלום עכשיו. מה זה (ב)? למה אנחנו צריכים כל כך הרבה זמן? כפיר, השאלה היא אליכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ירדנו ל-14. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, למה ל-14? תשלם , אחרי זה תברר ואם צריך, בדיעבד, תחזיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא תברר, זה כבר אחרי שביררנו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> נקלטה, נכון? נקלטה. למה צריך 30 יום? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דקה, תן להם להסביר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הוא הגדיר את זה כ-30 יום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, כי זה מופיע בנוסח. מה אתה רוצה? דיברנו על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל תן להם להסביר, בשביל מה הבאנו אותם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ככלל, ברגע שהוחלט זה משולם תוך 72-24 שעות. זה בסך הכול טכני, אם תהיה תקלה במערכת ולא נצליח לחייב, זה בגלל זה. אפשר להוריד זה ל 14 יום, אבל בפועל זה משולם תוך שלושה ימים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תוריד את זה בבקשה ל-14 יום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נוריד את זה ל-14 יום. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> סוכם על 14 יום, אי-אפשר פחות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, תגביל את זה עד ל-14 יום. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> קודם כול, בעבר זה היה פחות, היו חמישה ימים. אבל גם נכתב: ישולמו לו הפיצויים בהקדם, ולא: לא יאוחר מתום. המילה בהקדם גם הייתה, אולי כדאי להחזיר גם אותה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נחזיר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> או: לאלתר ולא יאוחר מ-14 יום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בהקדם ולא יאוחר מ-14 יום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, כן, בהקדם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בהקדם ולא יאוחר מ-14 ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 50% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל,ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38ז(ג)." << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 60%. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> קודם סוכם על 60%, נכון? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ופה מוסיפים את עוד 20%. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> בעצם, זה יהיה: אם לא הודיע המנהל לעוסק בתוך - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> 60%, ולדימיר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 60% ועוד 20% אחרי 150 ימים, נכון? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה יהיה: אם לא הודיע המנהל לעוסק בתוך 150 ימים, ישלם מקדמה נוספת של 20% - - - << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אמרנו שנבחן את זה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אתם בוחנים את זה? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כן, זה לא נסגר עדיין. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נבחן גם את 150 הימים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ההצעה שלנו היא: 20%. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שאלה, אמיר, האם אתם לא רוצים לקחת על עצמכם זמן מוחלט, מוגדר, כמו שנאמר כאן? בסוף צריך להשיב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הרי המטרה היא לא שאנשים ייתקעו עם מקדמות של 80%. להגיד: הוא יענה להם - - - בעצם, מתי צריך לסיים את הטיפול בתיק? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמרנו שבסוף הדיון נחזיר תשובה על כול הדברים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי כרגע יש פה רק לוחות זמנים למקדמה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נשב על כל הדברים ונחזיר תשובה על הכול. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> שוב, צריך להבין, זה עניין של מכלול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא מתחילים את הדיון מחדש. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל דיברנו על הדיון, ואמרנו: מ-60%, ו-20%. למה לחזור על זה עוד הפעם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, הרוב יקבע ונכריע את זה בהצבעה. אם יהיה ויכוח, אני מקווה שלא יהיה ויכוח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל חמד, הם לא מסכימים ל-20%. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גפני, אבל סיכמנו, למה לחזור על זה עוד פעם? אמרנו 60% ו-20%. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חמד, הם לא מסכימים ל-20%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם לא מסכימים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא אמרנו: לא מסכימים, אמרנו: נבחן את זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נבחן ונחזור לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אנחנו ביקשנו 20%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרנו שאם אתם לא תחליטו, אנחנו נחליט כאן ונצביע. בסדר, נתקדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אני חבר שלכם עד שאנחנו נפסיק להיות חברים ונתחיל לדבר בהצבעות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> חבל, כי התחלתם טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע. חמד, אני אומר לך ו - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> דרך אגב, אם תתחייבו לתאריך מוגדר בטיפול, זה יוכל לעזור גם בבקשה להוסיף את 20%. אתה מבין מה אני אומרת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את עושה לי את זה בכוונה כדי שאתבלבל בזמן שאני מדבר? אני רוצה להגיד לכולם: אם נחזור על עצמנו לא נגיע לשום מקום. בסוף הישיבה אבקש שישבו על מה שנשארו ויכוחים לגביו, שיגידו על מה הוויכוח. אני מקווה שיגיעו להסכמות ואנחנו נהיה פטורים מלהכריע בעניין הזה, אלא אם כן יש משהו חריג. במידה ויהיו דברים שלא יגיעו להסכמות עליהם, נניח, הם לא יסכימו על ה-20 יום – נכריע את זה את זה כאן בהצבעה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 20%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכריע את זה כאן בהצבעה, זה מה שאמרתי. אני מקווה שנוכל להתקדם, אני רוצה לסיים ואני רוצה לסיים בהסכמה. הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים." כמו שאמיר אמר: בעצם, אף אחד לא בודק את הדוח כמו שצריך לפני תשלום המקדמה, רק במקרים הכי חריגים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כלומר, זה בעצם אומר ש-60% זה לא אומר שהם 60% מ-100%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. המערכת עושה את זה אוטומטית, התיק לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ד) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." פה יש שוני מחוק הקורונה, נותנים פיצויים, פיצויי הצמדה וריבית, ולא דוחים את זה ב-30 ימים כמו שהיה בקורונה. בגדול, בגלל שהלכנו לכיוון של חוק מס רכוש וקרן פיצויים, שם המתווה הוא של תשלום מיום הגשת התביעה ולא מתקופה מאוחרת יותר. עשינו את זה גם במקומות אחרים, ועשינו את זה גם פה. "38ט. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או חברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך תשעים ימים מיום ששולמו כאמור." פה יש סעיף של הגנה מעיקול, זה בדיוק אותו סעיף שהיה בחוק הקורונה, למרות שכמו שאמרנו: זה נזק עקיף. בגדול, אנחנו חושבים שזה נזק שלא אמור להיות מוגן מעיקול. פה, בגלל נזקי המלחמה ובגלל שיש פה משהו שמקשה יותר על העוסקים, אנחנו נותנים לעוסקים קטנים הגנה מעיקול אפילו כשזה משקף רווח. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> מה שקראנו בתחילת הצעת החוק היה סעיף שהתייחס להגנות, ככל שמדובר בנזק ישיר. שם לא הייתה הגנה קבועה גם לנזק עקיף מכוח התקנות, זאת אומרת, רק נזק ישיר. ופה, אתם קובעים את הנזק העקיף רק לפי הפרק הזה. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כן, רק לפי הפרק הזה. יש פה מענק שונה לעוסקים שהם מתחת ל-300,000 שקלים ולעוסקים שהם מעל. יש לנו אפשרות תפעולית לתת חיווי לבנקים, שהם ידעו מה הם צריכים ומה הם לא צריכים לעקל. זה לעומת מקרים אחרים בהם הבנק לא יכול לדעת מה גובה המחזור של העוסק ולכן, זה מייצר קשיים הרבה יותר גדולים. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> האם ייתכן שמישהו שזכאי פה בכל זאת ייצא מוטב לפי נזק עקיף במסלול הרגיל? בפרק השמיני, לא שמונה 1. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> בדרך כלל, הפיצוי לפי התקנות יהיה גבוה יותר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> שוב, למה לא להכניס גם ביחס אליו? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> בעיקר בגלל הקושי התפעולי. אנחנו לא יכולים לתת את החיווי שלגבי עוסק שהוא מתחת ל-300,000 שקלים, לעוסק שהוא מעל ל-300,000 שקלים. זה בגדול. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אפשר להעיר על הסעיף הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> נשים לב מה יש בסעיף כאן. יש כאן הגנה, בצדק, מעיקול ושעבוד על עסק שהמחזור שלו 25,000 שקלים לשנה, אבל על עסק שהמחזור שלו הוא 30,000 שקלים בשנה אין הגנה. אדוני היושב ראש, אנחנו קובעים פה פיצוי לעסק שנפגע ממלחמה. עסק שנפגע במלחמה והמחזור שלו 25,000 שקלים ויש לידו עסק עם מחזור של 30,000 שקלים – זה מוגן מפני עיקול וזה לא מוגן. אני לא מבין למה. אתה נותן לעסק פיצוי בשביל לפצות אותו על הנזקים שלו מהמלחמה, להחזיר את המצב לקדמותו. למה אנחנו לא מגנים על העסקים? זה שיש לו מחזור של 30,000 שקלים – מה קורה איתו לעומת אותו אחד שיש לו מחזור של 25,000 שקלים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה התשובה? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> פשוט, יש לו פחות עורכי דין ורואי חשבון שיכולים אחר כך ללכת לרדוף אחרי המדינה. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> לא הבנתי, לא הבנתי למה, מה ההבדל ביניהם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה מה שדבירנו עליו אתמול. בסוף, יש נושה של העסק הזה. הוא יכול להיות העובד של העסק הזה שרוצה את הכסף שלו, של שכר העבודה שלו, והעסק לא משלם לו את שכר העבודה והוא לא יקבל את שכר העבודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה ההיגיון פה? אני לא מבין מה ההיגיון. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לעסק עם מחזור של עד 25,000 שקלים גם יש עובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דקה, חמד, אני גם רוצה להבין. כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חייב להסביר משהו, תזכרו שיש כאן פיצוי שקשור לשכר. באמת יכול להיות שיש עובד שעזב ותבע ולא יקבל את - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההבדל בין שני המקרים? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תחריג שכר עבודה ומזונות, כמו תמיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההבדל? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תחריג את שני הדברים האלה וכל השאר מוגן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההבדל בין שני המקרים? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> קודם כול, סביר שלעוסק קטן לא יהיה - - - מעל 300,000 שקלים - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הייתה הצעה טובה, ששמעתי עכשיו, שכר - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שכר עבודה ומזונות – תחריג, כל השאר מוגן. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחריג שכר עבודה ומזונות, וכל השאר - - - כי אתה מדבר על נזק ישיר, כשהבן אדם רוצה לשקם את עצמו ולצאת בחזרה לעבודה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הנזק פה עקיף, זה לא ישיר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא חשוב, אני מכליל גם נזק עקיף. הוא רוצה לשפר את עצמו ולצאת בחזרה לעבודה, והוא יכול לשלם את העיקול. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה לא מאפשר לו את זה אז - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שלא יהיה הבדל. אי-אפשר להקל אם מקבלים את התשלומים האלה? מה זאת אומרת: אין לו עובדים-יש לו עובדים, אין לו מזונות-יש לו מזונות? פשוט אי-אפשר שיחול על זה שעבוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חד-משמעית. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתמול הוועדה הסכימה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ההשלכה היא שאם יש לו עסק אחר – לא יודע, מהעוטף – שמכר לו דברים, הוא לא יוכל לקבל - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, אבל אנחנו מדברם על משהו זמני זה משהו שיהיה לכל החיים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה מחליף רווחים, נכון? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה פתאום, זה לא מחליף רווחים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה חודשים זה יכול להיות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו לא מדברים על רווחים. אנחנו מדברים על פיצויים, לא רווחים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה משתתף בהוצאות שהוצאתי, זה לא מחליף רווחים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יודע, לא רווחיות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> דרך אגב, זה טיעון מנצח, תודה שעזרת לנו. זה לא מחליף רווחים, זה משתתף בהוצאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ירון, אתה רוצה לנהל את הישיבה? תנהל את הישיבה. אולי תהיה יותר מוצלח מאשר כשאתה מתווכח איתם. לי לא נראה, בעיני בשר ודם, שיש הבדל בין שני המקרים. זה יותר כסף וזה פחות כסף. אני מבקש שבזמן הזמני הזה, כשהוא מקבל את הכסף הזה, לא יחול על זה שעבוד. הסברתם לי מההתחלה למה לא צריך שיהיה שעבוד. לכן, העברנו את החוק ולכן, אנחנו מעבירים גם את זה. אתם לא רוצים להכריע עכשיו? בסדר, תבדקו את זה ותגידו בדיון שיהיה בסוף - - - תגידו האם אתם מסכימים או לא. ואם יישאר הוויכוח – נכריע בהצבעה. הלאה, 38י. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> 38י: תשלום ביתר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כאן נכנס לכם משהו - - - << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> זה אפילו לא מגן על האוצר, זה מגן על - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, נכנס לכם - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תראה, מזונות גם ככה מוחרגים, תחריג גם שכר עבודה והכול בסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל ההצעה של גפני היא הנכונה, לא צריך להחריג. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שכר עבודה אתה צריך להחריג, לדעתי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צריך להחריג מזונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 38י, הלאה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מזונות חייבים להחריג. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> "(א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה - סכום היתר) בתוך תשעים ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר." << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בקורונה ביטלתם את הריבית. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> למה? הוא לא ביקש ממך - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> למה להעניש את בעלי העסקים? הרי יש קנס, מי שיש לו - - - יש קנס, הוא נקנס על זה. למה להוסיף כאן ריבית והצמדה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואני רוצה הסבר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה ב-(ג), זה לא שם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא גם מקבל את הכסף עם ריבית והצמדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע שתתחילו - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נכון, אבל בקורונה ביטלתם את הריבית על ההחזר והשארתם רק את ההצמדה. תשאירו את הצמדה. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אבל גם לא נתנו ריבית מההתחלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לקבל הסבר על זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כול, הכסף המשולם כולל ריבית והצמדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> הוא צריך להחזיר. הכסף היה אצלו, הוא נהנה מאותו כסף והוא צריך להחזיר אותו אלינו עם ריבית והצמדה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> קח אותו בערכים נומינליים, הוא לא ביקש את הכסף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אליהו, אני רוצה להבין. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה מצד אחד. בקורונה הייתה שאלה: למה ביטלנו את ההצמדה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא ביטלתם את ההצמדה, ביטלתם את הריבית. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> מראש, גם בתשלום לא הייתה הריבית. החלטנו בסוף, לאור פנייה שהייתה, כן לשלם לכולם ריבית ולקחנו עלינו סיכון גדול מאוד. לא רצינו להגיע עם זה לבית המשפט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מציעים כאן? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה חוק מס רכוש, הוא תמיד היה ככה, בכל התקנות, ריבית והצמדה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אחרי 150 יום אתה תיתן לי ריבית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מציעים כאן? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> מה זה: עם ריבית? כל תשלום שלנו הוא עם ריבית והצמדה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> רועי, זה כן, ואנחנו עדיין לא מסכימים לזה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> כל תשלום שלנו הוא עם ריבית והצמדה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אחר כך אתם לא מבינים למה בעלי עסקים פוחדים מכם ופוחדים לקחת מענקים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עדיין לא מסכימים לזה. שילמת לבן-אדם בגלל טעות שלך – הוא לא ביקש את הכסף – הוא צריך לשפות אותך בהצמדה וריבית? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אנשים עדיין מחזירים את החובות שלהם מהקורונה. אנשים עדיין נמצאים במצוקה, הם פוחדים מכם. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, שנייה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אסביר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמיר, הגענו לסיכומים בקורונה – הורדנו את הריבית. גם כאן נוריד את הריבית, וזהו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בהחזר המענקים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על שיפוי ששילמת על פי דרישה של מבקש? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אסביר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תדייק את זה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> דיברנו על מקדמה של 60% כי לא הסתיים הטיפול בתיק – לפי הנתונים שהוא כתב – אחרי זה שילמנו לו. עכשיו ביקשתם מקדמה נוספת של 20%, שאנחנו נבחן אותה. נניח ששילמנו 80% אבל בסוף הסתבר לנו שהעסק הזה נסגר, אתה רוצה שהוא יחזיר את הכסף בלי ריבית והצמדה? זה נראה הגיוני? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא, זה בכוונת מכוון. זה כשבן אדם דורש כסף כשהוא יודע שהוא מטעה והוא אומר: אולי זה ייפול בין הכיסאות במערכות. הוא צריך לשלם בריבית דריבית. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה המקרה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל החוק עושה את ההבחנה הזאת מלכתחילה. החוק עושה את ההבחנה בין כוונה תחילה לתום לב. החוק יודע להבחין, זה בנוסף. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה ב-(ג). << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> רביבו, זה בנוסף. יש קנס על כוונה תחילה, החוק יודע לעשות את ההבחנה הזאת. מוסיפים פה לכולם. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אבל בי"א(ג) יש לנו - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת: למה אתה צריך לעשות גם את זה? למה גם וגם? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אנחנו לוקחים את המקרה בו מישהו בא לרמות? אנחנו לוקחים את המקרה בו בן אדם לא ידע. למה לקחת את המקרה החריג, כשבן אדם בא לרמות? מי שבא לרמות, אנחנו יודעים שהוא בא לרמות. אני מדבר על בן אדם נורמטיבי שהגיש לא בכוונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הוא בן אדם נורמטיבי הוא יצטרך להחזיר ריבית והצמדה ולא יהיה לו קנס. כאן אנחנו בסעיף הבא. נדבר על הסעיף הבא, של קנס - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן לי קנס וכאן תוריד את הריבית. אם מישהו בא לרמות - - - << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אבל - - - ריבית והצמדה, הכסף - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בסדר, אבל חמד, פה הם משלמים - - - << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הבן-אדם במילואים והפקידה עושה לו את החשבונאות. הוא יחזור מהמילואים ויגלה שהוא חייב הרבה מאוד כסף למדינה, אבל הוא עדיין לא החזיר מהקורונה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסעיף הבא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היה מס וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס." << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תסביר. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> זה פשוט מאפשר גבייה. כשרשות המיסים גובה סכומים ביתר, היא צריכה לפעול באמצעים הרגילים שדרכם היא גובה מס. זה מאפשר לה לעשות את זה באמצעים המינהליים של פקודת המסים (גביה), ושל קיזוז מסים. רק אגיד שזה תלוי בהחלטה בקשר לסעיף הקודם, אבל אם יוחלט פה על ריבית אז צריכים להיות פה גם הפרשי הצמדה וריבית. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> מה לגבי סעיף תשלום בחסר, כשמשולם לעוסק פיצוי בסכום נמוך ממה שהוא זכאי לו. זה גם משולם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> על זה המדינה לא משלמת ריבית והצמדה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שכן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עם הבירוקרטיה, אתה ידע מה קורה לבן אדם בדרך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אל תכניסי להם שטויות לראש, בוודאי שכן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> כאן רק צריך להיות מצוין שהפיצויים האלה פטורים ממע"מ, זה לא מופיע בחוק. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אבל זה מופיע בחוק. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> מופיע? איפה? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תרשמו לכם שנתייחס לזה אחר כך, נתקדם בהקראה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ישי, תרשום. גם אני זוכר שזה מופיע איפשהו אבל - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בסדר? חבל. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> על מה אתה מדבר? על סעיף - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פטור ממע"מ. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> לא, אתה מדבר על פטור ממע"מ, הוא מדבר על תשלום בחסר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נבהיר. אם זה לא כתוב אנחנו - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, נטפל בזה אחר כך. נתקדם. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> רגע, אבל ישי מדבר על תשלום בחסר. ישי, אתה מדבר על תשלום בחסר, זה אומר שאם הסעיף חסר – נראה לי שחסר – אתם תוסיפו סעיף שאומר שאם שולם לעוסק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. כן? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כן, אם זה חסר, אני לא בטוח שזה חסר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זה חסר. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אבל זה יהיה ההסדר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אוקיי. עכשיו לגבי המע"מ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי המע"מ. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בגלל שאנחנו בחוק מס רכוש, יש בתקנות מע"מ פטור שכבר קיים ולא צריך להוסיף את זה פה, בניגוד לחוק הקורונה שהיה חוק חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להפנות לסעיף הזה? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אין צורך, זה פשוט קיים. בניגוד לחוק הקורונה, שהיה חוק חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> 38יא, קנס בשל הגשת תביעה ביתר. "(א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38ז(א)." << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תסביר. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> קודם כול, 38יא זה גם סעיף שהיה בחוק הקורונה. הוא מאפשר קנס בשל הגשת תביעה ביתר, כמו שאמרו פה שצריך להיות, אם יש רשלנות של העוסק, ובלבד שסכום ההפרש – כלומר, ההפרש בין מה שהנישום ביקש לבין מה שמגיע לו – עולה על סכום מסוים, על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני, רק צריך להוסיף פה את המילים: כוונה תחילה, כי רשלנות יכולה להיות גם מעצם המעשה, או שהיא נתנה תיאור של פקידה שטעתה והמשמעות מיוחסת לו. צריכות להיות פה המילים: כוונת מכוון, ולא קנס - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כוונת מכוון זה ב-(ג), רגע. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> לא, לא, גם כאן, יש לך קנס, זה קנס גירעון לכל דבר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה קנס גירעון אבל לא בכוונת מכוון. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אבל כאן לא צריך להיות קנס אם הנישום פעל לפי ההבנה, בתום לב – הוא לא צריך לקבל קנס. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אם זה תום לב, אז זו לא רשלנות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> לא, לא, רשלנות יכולה להיות, לפי הפסיקה, אם הפער הוא - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, לא נערבב ונחבר בין רשלנות לחוסר תום לב. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> התרשל בעריכת הדוח – יש המון פסיקה על זה במס הכנסה. זו בהחלט יכול להיות סיטואציה בה פקיד מילא את הדוח ולא פעל כמו שצריך, לא בכוונת מכוון אבל כן מיוחסת לו רשלנות. לכן, כן צריכים לחדד את המקרים האלה לכוונת מכוון, זה הכול. אם מישהו פעל בתום לב לא צריך להיות לו – אם הוא, הפקיד שלו, מנהל החשבונות - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שההתפלפלויות האלו רק יכבידו על כל הסיסטם. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> יש לך רואי חשבון שימלאו עשרות אלפי תביעות, אם הם טעו פה ושם - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא, אין מנוס, אתם רוצים להקריס את המערכת – תקריסו. מה זה: ימלאו עשרות אלפי תביעות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה היה בדיוק אותו דבר בקורונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> ויש הבדל בין עסקים גדולים שיש להם צי של אנשים שיודע לטפל להם בדברים האלה, לבין עסקים קטנים יותר שמתחילים להסתבך. ראינו את זה בקורונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בקורונה הוגשו לנו 600,000 תביעות, הגענו בסך הכול ל-300 קנסות גרעון. אנחנו הולכים למקרים הקיצוניים ביותר, כשאנשים ממש מרמים – אגיד את זה בעדינות – ואלה המקרים שמגיעים אליהם. זה לא מה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, מספיק, בשבילכם כל העצמאים רמאים. די, מספיק, אתם מתחילים להגזים עם זה. מספיק, עבורכם כל העצמאים רמאים? די, מספיק, בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע ,מה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העצמאים מרמים, העצמאים רמאים. אני שומע את זה כל הזמן, די, מספיק. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר את זה, בבקשה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה הדבר הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו רמאים בשבילם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, רמאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא רמאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי שאתם רמאים? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעתי אף אחד שאמר שאתם רמאים, לא שמעתי אדם אחד שאמר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אף אחד לא אמר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, הוא אמר את זה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה לא מה שהוא אמר, זה לא בסדר שאתה אומר את זה עליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, זה הוא אמר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה לא מה שהוא אמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הוא אמר: מרמים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אף אחד לא אמר את זה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא שמעתי מילה כזאת, אדוני היושב-ראש, סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא לא אמר כזה דבר, נאמר את האמת. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> 38יא: "(ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש - - -". << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לפני סעיף 38ז. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> התביעה היא לפני סעיף 38ו וההחלטה היא לפי סעיף 38ז. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תבהיר את זה, כי זה לא מובהר פה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אני חושב שזה בסדר אבל אסתכל עוד פעם: "(ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ולא הוכיח להנחת דעתו - - -". << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הינה, גם פה מופיע: שהגיש לפי 38ז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה בתזכיר הקודם, גם אצלי זה מופיע, יש תזכיר חדש. אתה בתזכיר הקודם שדומה ב-99%. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אנחנו לא בתזכיר, אנחנו בהצעת החוק. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> נקווה שמדובר ב - - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> חבר הכנסת רביבו, בהצעת החוק זה תוקן. כתוב ו' בהצעת החוק. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אוקיי. לנו מופיע ז', נתקדם. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש." << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תסביר. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> ההפרש זה ההפרש שבין הסכום שתבעת לבין הסכום שאתה זכאי לו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> למה? למה רק 50%? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> זה יהיה פחות? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> לא, רגע. אתה מגדיר אותה כעסקה מלאכותית? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא, פה אנחנו לפני העסקה המלאכותית, פה זו התרשלות. זה מה שיוסי דיבר עליו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש שכשמדובר בעסקה מלאכותית, כולנו מבינים שמדובר בחשבונות פיקטיביות – למה לא 200%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה בסעיף הבא. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> אתה מדבר על הסעיף הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה אתה מדבר? על איזה סעיף? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> 38יא(ג). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עוד לא הגענו לזה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו ב-(ב) לא ב-(ג). << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כבר עברנו ל-(ג). << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עברת ל-(ג)? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד לא עברנו. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> ישי, אתה ב-(ב). << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אני ב-(ב). << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> תסביר את (ב). << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו ב-(ב), לא ב-(ג). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כדאי להעביר לחבר הכנסת רביבו את הנוסח של הצעת החוק. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> יש סעיפים שקופצים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תעבירו. הלאה. מה אתה קורא עכשיו? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> עכשיו אני ב-(ג). << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> לא, תסביר את (ב), לא הסברת את (ב). << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (ב) מתייחס לרשלנות, וכמו שיוסי אמר: אנחנו בעצם, עושים עוד שכבה של הגנה. כששכבת ההגנה הנוספת היא שיש הפרש של 50% מסכום הפיצויים שתבעת לסכום הפיצויים שהיית אמור לקבל. במקרה כזה הוא צריך לשלם קנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. אם היית אמור לקבל 50 ותבעת 200, אז תצטרך לשלם 25% מ-150. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> לגבי סעיף (ג). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, מה הוא קרא? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> הוא הסביר את סעיף קטן (ב), עכשיו אנחנו עוברים לסעיף קטן (ג). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את סעיף קטן (ג) ואת 38יב – אני מבקש להוריד. הורדנו את זה בקורונה ותפסיקו לעשות מאיתנו צחוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את מה הורדנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הורדתם את זה בקורונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קנס גירעון היה קיים בקורונה, הוא נוצר בקורונה. הייתה שיחה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר להוריד את זה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הוא רוצה את העסקה המלאכותית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העסקה המלאכותית, אני לא מבין מאיפה הבאתם את זה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בדיוק עכשיו חבר הכנסת רביבו אמר שצריך את זה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> חד-משמעית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה בדיוק מה שדיברנו עליו פה, גם עם חלק מחברי הכנסת: אנשים שיירשמו חשבוניות פיקטיביות, יידחו חשבוניות, כל הדברים האלה. הרי אתם כל הזמן אומרים: אנחנו צריכים ללכת בדרך הישר, לתת כאילו כולם הוגנים. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> הוגנים, תתנו סכומים הוגנים, לא 1,750 שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה רוצה להסביר לי? בסוף אני מצביע ואני מוריד את זה ובכלל לא מעניין אותי מה שתגיד. הרי הורדנו את זה, שנה אחרי שנה אנחנו - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא ירד בקורונה. אזכיר שוב, בקורונה, בחקיקה הראשונה, זה לא ירד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. תעברו לסעיף הבא, 38יב. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה בסך הכול מתקן מצבים שבהם עושים דברים לא תקינים, אני לא מבינה את הכעס שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם מורידים את זה בכל שנה, מה הם - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל עכשיו הם אומרים לך שלא, עסקה מלאכותית זה סמכות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל עסקה מלאכותית זה בסעיף שאחרי, פה מדובר על 50%. טעה, סיכול ספרות. שני דברים שונים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרב גפני, אני חייב להגיד שלא הבנתי מה אתה אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מדבר על 50%, אני לא מדבר על עסקה מלאכותית, אני לא מדבר על 38יג. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרב גפני, לא הבנתי למה התייחסת. את מה? אני כבר באמת לא יודע על מה מדברים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> על (ב) ו-(ג). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על 38 - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 38יד, אתה אולי מדבר על 38יד לא על 38יב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 38יא(ב)(ג). << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ב-38יא(ב) מדובר על - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לדעת מתי היה סעיף כזה בקורונה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בקורונה, בכל מהלך הקורונה, היה סעיף כזה. הייתה שיחה בינך לבין מנהל רשות המסים. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> באומיקרון הסעיף הזה ירד, גם לגבי העסקה המלאכותית וגם לגבי סעיף קטן - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא הייתה עסקה מלאכותית, לא הייתה באומיקרון בכלל ולא הייתה בכל הקורונה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> נכון. סעיף קטן (ג) - - - << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה משהו חדש, זה חדש. רגע, והסעיף השני היה בכל הקורונה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> של ה-50%? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> כן. של הרשלנות, היה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הסעיף של ה-25% היה - - - << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> הסעיף של ה-25% היה, הסעיף של ה-50% לא היה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שלומית, אבל מה הבעיה בעסקה המלאכותית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא שואל אותך: מה הבעיה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שלומית, מה הבעיה בעסקה המלאכותית? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שלומית, הרי אנחנו גם לא רוצים רמאות, נכון? אלה כספי המיסים שלנו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני מאוד רוצה להרתיע, שמי שחושב לעשות עסקאות מלאכותיות יהיה מורתע מאוד. זה אינטרס ישיר, מה הבעיה בזה? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> היו פה טענות בעבר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה משהו אחר. אני מדבר עכשיו על העסקה המלאכותית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתם מבקשים שנבטל את פסילת הספרים, שעסקים שפסלו להם בשנת 2022 ייכנסו לזכאות. בקורונה, בשנת 2020, זה היה בפנים. רק ב-2021 ביקשו מאיתנו להוריד את זה, והסכמנו כי זה כבר היה אירוע ארוך. היום אתם מבקשים לבטל את פסילת הספרים, אתם מבקשים לבטל את הקנס גירעון – זאת אומרת, שאין שום הרתעה לאף אחד, שיעשו מה - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להסביר לך מה המקור של כל החשש הזה. יכול להיות שמערכת הטרנספורמציה שלכם לא מספיק מכוילת. מניסיון העבר, אתם מכלילים אוכלוסיות שלמות שפועלות בתום לב, כאילו שמדובר בכאלו שמייצרות בכוונה חשבוניות מלאכותית. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני לא מכיר מקרה אחד בקורונה בו פנינו למישהו - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> עזוב, אל תיתן לי כל דבר על הקורונה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אבל אתה נותן דוגמה על היחידה שלי, שמטפלת, וזה מהקורונה. אני לא מכיר מקרה אחד בו מישהו אמר - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש שתהיה חדות. מצד אחד, שלא יחנקו לנו את מי שמנסה לעשות עושר, שלא באמצעות משפט. מצד שני, את מי ששגה בתום לב, לא צריך לפסול ולהגדיר מראש כמי שייצר חשבונית מלאכותית בכוונת מכוון. אם נהיה מספיק ברורים וחדים בהבחנה, לא נאפשר לכאלה לחגוג רק בגלל שאנחנו רגישים כלפי אלה שהם קורבנות של פירוש לא נכון שלכם. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> תסתכל על 38יב, איך זה מנוסח? כתוב שהמנהל סבור כי - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק מה שאני מנסה להבין: היכן נכנס שיקול הדעת שמפעיל את הסבירות של אותו מנהל, שעל בסיס אותם נתונים הוא מחליט האם היא מלאכותית או לא? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה שאמיר אמר קודם, הוא נתן לכם נתון חשוב מאוד: מתוך 600,000 תביעות הוא פנה באופן יזום ל-300. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שלומית, תקשיבי לזה, היועצת, בבקשה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני אומר: מתוך 600,000 תביעות, הוא פנה באופן יזום על 300. 300 מתוך 600,000 תביעות זה פחות מ-0.05% מהתביעות. 0.05% מהתביעות זה מזערי וזה כנראה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה לא 0.05% זה 0.5%. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה 0.05%, אתה מדבר על 600,000, הוא צודק. תמשיך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> 600,000. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כן. אני אומר: זה כל כך מזערי שהוא כנראה לא פנה סתם, הוא באמת פנה במקומות בהם הדברים זעקו לשמיים. וקורונה זה ניסיון של שנתיים, לא של חודש. אני חושב שאפשר ללמוד מהנתון הזה כדי להבין שאף אחד לא - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מתוך אותן 300 פניות, כמה פניות היו מוצדקות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בתיקים שלנו? בודדים. אנחנו עושים שימוע לפני כל פנייה כזו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, בכמה מתוך 300 הפניות לא צדקת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בכל הקנסות גירעון, אולי שניים הצליחו לשכנע אותנו שזה באמת נכון. שלחנו להם קנסות, עשינו איתם שימוע, התנהלו איתם. אתם צריכים להבין, מצד אחד, אתם מבקשים שהמסלול יהיה אוטומטי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שלומית, סליחה, הם שכנעו אותי. אני מצטער. שכנעו אותי, נגמר. אני מקבל את הסקירה שלהם כרְאֵה וְקַדֵּשׁ. לא את הפרשנות, את הסקירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, אני לא. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, אני מחווה את דעתי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם אני לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אלי, אנחנו נמצאים בזה פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת מה היה בפעמים הקודמות. אם זה היה בפעמים הקודמות, אז אני מסכים שזה יהיה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למעט סעיף (ג). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה לא היה, אני מבקש שזה לא יהיה כאן. זה נראה כאילו אתם עולים על איזושהי הזדמנות להעביר את זה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> היושב-ראש, זה לא ירד בוועדה, זה פשוט לא היה מראש בפעם שעברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז זה לא היה והסתדרותם. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> בסדר, זה לא שאנחנו מביאים משהו שכבר התנגדתם אליו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרציונל פה הוא שבסוף יש עסקים - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רגע, בפעם הקודמת, בקורונה, זה היה או לא היה? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא היה. עליתם על מקרים? היו הרבה מקרים בקורונה? הרי שרדנו את הקורונה בלי זה, אני באמת רוצה להבין, זה לא נאמר בהתרסה. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> המטרה שלנו היא באמת לשלם כסף כאילו כולם הוגנים. אני אומר לכם: אני כבר ראיתי בעיניים, אחרי שאנחנו יצאנו ממתווה הפיצוי, ששולחים מיילים על: מי שרוצה שנדחה לו חשבוניות בעקבות מתווה האוצר – שיגיד. אנחנו לא רוצים להתייחס לכולם כאילו הם רמאים. לכן, יש פה סעיף שאומר במפורש: אם הוא סבור שיש פה כוונה לבוא ולעשות משהו כדי להגדיל את סכום הפיצוי, אז באים ומטפלים. אם אנחנו לא נעשה את זה, אז באמת אין אפילו שום דבר שמרתיע אנשים מלא לעשות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אני מבקש להגיד לכם – אתם לא יודעים את זה, אבל אנחנו כן יודעים – אנחנו לא עובדים של רשות המסים ואנחנו לא עובדים של משרד האוצר. כאשר יש חקיקה כזאת, יש עול על אזרח שהוא אזרח כשר וישר והכל בסדר. יש לו עול ופקיד יכול לקחת סעיף כזה בחוק ולעשות לו את המוות, הכוונה: לטרטר אותו. אנחנו מבקשים: מה שלא היה והסתדרתם – שלא יהיה עכשיו. כל המוסיף גורע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אפשר לבקש מאדוני שההצעה בנושא הזה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> שהסעיף הזה יהיה לעסקים עם מחזור שמעל 50 מיליון שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> כי יש להם חשבים ויש להם משרד גדול ואין טעות, כמו שאתם אומרים: פקידה הקלידה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש גפני, לי יש עוד הצעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תסתכל בסעיף 38יב. אמיר, יש לי עוד הצעה: תסתכלו על סעיף 38יב - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גפני, זה בסדר, מעל 50 מיליון שקלים זה בסדר. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> שיכינו את זה גם על סעיף (ב). << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע. הרב גפני, יש עוד הצעה. בסעיף 38יב סעיף קטן (1) כתוב על הסמכות של הפקיד לראות עסקה כעסקה מלאכותית: "ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;". אולי את זה תמחקו. אמיר, את זה תמחקו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אסביר: מותר לדחות חשבונית. חברת הכנסת פרקש, מותר לדחות חשבונית, זה חוקי, הכול בסדר, זה רק מגביל את המענק. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, אבל אני רוצה להשלים. גם אם זה נמחק, זה לא אומר שזה הסדר שלילי. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא, זה מרוקן את הסעיף מתוכן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה? זה לא אומר בהגדרה - - - << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> מותר לבקש תשלום על חשבונית בחודש הבא, אף אחד לא מכריח מישהו מתי לעשות את הדבר הזה. הכוונה בלא נוגד את החוק, שיכול להיות שזו פעולה חוקית אבל שעשית אותה במטרה להגדיל את המענק שלא בצדק. בגלל זה, זה נכתב. אבל ברור שהפעולה היא חוקית, אנחנו לא רוצים להגיד שהיא לא חוקית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אורית, אתם צריכים לשאול את עצמכם מה אתם רוצים. האם אתם רוצים שעכשיו, בעקבות המתווה, אנשים ידחו חשבוניות לעוד חודשיים ויקבלו את הסכום? האם זה מה שאתם רוצים? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא. הרב גפני, מה עם ההצעה? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> כבוד היושב-ראש, נבין על מה אנחנו מדברים. ניקח מקרה פשוט. נניח שלאדם נשאר שלב כדי לסיים את העבודה. בסוף החודש הוא צריך להוציא חשבונית, והוא אומר: לא יכולתי להגיע כדי לסיים – אוציא את החשבונית בעוד יומיים. ברשות המסים יגידו לו: פעלת בצורה מלאכותית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה לא המקרה, זו לא עסקה מלאכותית. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> שלא ניפול בפינות האלה. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> צריך להבין על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על עסקה מלאכותית. עסקה מלאכותית זה לא משהו חדש, אנחנו מדברים על זה בפסיקה כבר עשרות שנים. הנושא הזה פרוץ לחלוטין. אפשר לטעון כמעט לגבי כל פעולה שביצעת, שהיא פעולה שהטעם שלה הוא להגדיל את היקף הכספים שאתה רוצה לקבל. יכולת ההוכחה – בטח כאן, בוועדת ערר – היא אפס. אתה לא באמת יכול להוכיח אחרת. ולכן: לא היה בקורונה? – לא צריך להיות גם עכשיו. למה אנחנו מכניסים את כל את כל הנישומים לחוסר ודאות מוחלט? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תסביר את זה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אסביר למה אני לא מסכים. מכיוון שכשאנחנו נותנים פה סיוע, אלה בכל זאת כספי ציבור וצריך לנהוג במשנה זהירות. ואני בטוח – בהתאם לנתונים שהם נתנו – שעל חשבונית אחת שבן אדם לא הוציא בדצמבר אלא הוציא בתחילת ינואר, לא על זה תהיה עסקה מלאכותית. זה לא מעניין אותם ולא לשם הם הולכים. אבל בן אדם שהולך ועושה עכשיו מפעל כדי לבוא ולהרוויח, צריך לחטוף בראש. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, יישר כוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה צועק? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה צועק? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כי לא צריך להשמיע את זה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא התלהב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה צועק? אביא לך את זה שיושב מול הפקיד ברשות המסים, שהורגים אותו לגמרי והוא לא - - - << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרב גפני, לא על זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תן לי רגע להגיד מילה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר: אני לא ראש רשות המיסים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מבין, אבל אתה מניח פה הנחה שלא בטוח שהיא נכונה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> איזו הנחה? שהם פועלים בתום לב? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> זה 0.5%, באמת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ולדימיר, 300 מתוך 600,000, זה מדבר בעד עצמו. 300 מתוך 600,000. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רק אסביר את מה שנאמר פה: חשבונית נדחית זה אפילו לא רשלנות זה בסך הכול קשר סיבתי, אנחנו מחזירים את החשבונית ומקטינים את ירידת המחזורים. אני מדבר על עסק ש - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה גם יכול להיות לא 300 מתוך 600, אלא 15 מתוך 30. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל זו בדיוק הנקודה, מה זה קשר סיבתי? תחדדו מתי מתקיים קשר סיבתי ומתי לא. אני עסק פתוח, העובדים מגיעים, הלקוחות לא. אומרים לי: אין קשר סיבתי למלחמה כי היית פתוח, אתה לא סגור, העובדים נמצאים. עכשיו נתחיל להתווכח על החשבוניות: מה יצא לפני, מה יצא אחרי. צריך לחדד את הדברים. חוסר הוודאות בקורונה - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור לחוסר ודאות. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אני אומר לכם: נתנו כסף. זה נכון, אבל תשאלו אותם כמה כסף יצא. יצא המון כסף - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> סליחה שאני אומר את זה, אבל מי שדואג למה שיקרה עם הרמאים זה לא בסדר. זה לא יוצר חוסר ודאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתן דוגמה אחרונה ותקבלו את ההחלטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני לא רוצה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמיר, כמה קשר סיבתי פסלתם בקורונה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> הרבה מאוד קשר סיבתי, אבל זו לא רשלנות. אתן לך דוגמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? כולם רמאים? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הרבה מאוד קשר סיבתי, הרבה מאוד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. תסביר לי גם מה הסיבה. כי אם הוא אומר לך: אני הייתי פתוח אבל לא באו אלי לקוחות – מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה לא קשור לזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל הוא אומר לך: אלה הדברים שבהם - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אבל זו לא עסקה מלאכותית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תגידו מה הנתונים, כמה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ינון, זו לא עסקה מלאכותית. קשר סיבתי זו לא עסקה מלאכותית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל על זה הם החזירו - - - למה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> ינון, הוא מבלבל אותכם לחלוטין, הוא מציג נתונים הפוכים. אני מתנצל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בגלל זה אני מבקש את הנתונים ממך, אני לא מבקש ממנו. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אסביר. קשר סיבתי לא קשור לקנס גירעון, ולא קשור להתרשלות ולא קשור לעסקה מלאכותית. אין להם קשר אחד עם השני. אתן דוגמה לקשר סיבתי דווקא ממשרד עורכי דין ואחר כך אתן דוגמה ממסעדה. בתקופת הבסיס היו לי ארבעה סניפים. לפני תקופת המלחמה סגרתי שלשוה סניפים והמחזורים ירדו מ-4 מיליון ל-500,000 שקלים. כולם מסכימים שזו לא ירידה אמיתית. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> בסדר, זה צמצום עסקים. זה לא קשר סיבתי. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה קשר סיבתי. אני מקטין לך את תקופת הבסיס כי אין קשר סיבתי. לא כל הירידה נבעה מהמלחמה, היא נבעה מזה שסגרת סניפים. משרד עורכי דין מקבל מחזורים של ½ מיליון שקלים בכל חודש. הייתה לו עסקה חד-פעמית שהוא ניהל במשך עשר שנים והוא קיבל שכר טרחה מטורף של 10 מיליון שקלים בתקופת הבסיס. זו עסקה חד-פעמית, היא לא רגילה לפעילות השוטפת והוא לא תכנן לקבל אותה באירוע הזה. זה קשר סיבתי, זה לא קשור לאירוע. אנחנו מחפשים לזקק ולהגיע לאותו אירוע. אם אנחנו לא נעשה את הדברים האלה – כסף מיותר ישולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> נתתי את הדוגמה הזאת בשנת 2009. תפתחו את הפרוטוקול, עם גפני וליצמן, נתתי להם דוגמה על הדבר הזה. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא ניקח את יוצאי הדופן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. להמשיך הלאה, נדבר על זה בסוף הישיבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה כאלה יש? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> קשר סיבתי – יש הרבה, העסקים משתנים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> יש הרבה, לעסקים שפתוחים ועובדים יש בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא רוצה לשמוע. הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים - - -" << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מקריא? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אני קורא את סעיף קטן (ג). "וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא מהווה עסקה מלאכותית לפי סעיף 38יב, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש." זה מה שדיברנו עליו עכשיו. "(ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38י(ב)." זו אותה הוראה שאומרת שאפשר לגבות את זה באמצעים בהם רשות המסים גובה חובות. 38"יב. היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; (2) "עסקה" - לרבות פעולה." זה בעצם, סעיף שלקוח מפקודת מס הכנסה ודיברנו על זה עכשיו. 38יג: השגה וערר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> רגע לפני שאתה מתחיל. הרב גפני, אפשר להעלות את מה שביקשתי ממך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד מעט. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אני פשוט צריך לגשת לוועדת הפנים. זה נקודתי, בסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, תעלה. תגיד בדיוק על מה זה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אפשר לחזור לעמוד 86 סעיף קטן (2). דיברתי על זה אתמול ולא הייתה התייחסות: "לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על מעל 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600,000 שקלים חדשים בתוספת 0.3% ". ואני שואל: למה 0.3%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה פשוט קו ישר בין 100 מיליון שקלים ל-300 מיליון שקלים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי את זה אתמול. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אסביר: יש חברה עם מחזור של 270 מיליון שקלים, שההפסד שלה הוא בגבוה, 70%, 80%. למה אתה מגדר אותה ב-0.3%? הרי יש לך את הקו של 1%-2% שאותו אתה לא רוצה לעבור. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> עשינו קו לינארי. פה גדלנו מהקאפים. היינו במחזור של 300,000 שקלים בקורונה וגדלנו למחזור של 600,000 שקלים בבסיס. רצו עוד יותר בשביל עסקים גדולים, שיהיה כ-1% מה - - - יותר גבוה, ושזה ילך באופן לינארי. אם אתה במחזור של 100 מיליון שקלים, זה לא קופץ לך ברגע אחד מ-600,000 שקלים ל-1.2. מיליון שקלים, זה הולך באופן לינארי עד שאתה מגיע ל-1.2 מיליון שקלים בקצה. ה-0.3% פשוט מייצג את הקו הליניארי שבו זה מתקדם. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר איתי בכסף, קו ליניארי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> 270 מיליון שקלים – כמה זה יוצא? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה יוצא 650,000 שקלים בערך. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בין 100 מיליון שקלים ל-280 מיליון שקלים, יש הפרש של 180 מיליון שקלים. את 180 מיליון השקלים תכפילו 0.003 וזו התוספת ל-600,000. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יפה. למה אתה נותן 0.3%? למה אתה לא נותן 1%? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה הקו הישר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם אמרנו של-300 מיליון שקלים העתודה היא 1.2 מיליון שקלים, עכשיו אני צריך לדעת איך אני מגיע מ-600,000 שקלים עד 300 מיליון שקלים בקו ישיר. איך אני עושה את זה? זו המדרגה. אם תעשה 600,000 שקלים ל-1.2 מיליון שקלים’ חסרים לנו כאן 600,000 שקלים נוספים. נכון? תעשה בקו ישיר ותגיע בדיוק ל-1.2 מיליון שקלים. הסברנו את זה אתמול, אראה לך גם דוגמה. זה הכי מדויק שיכול להיות. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל, שוב, למה אתה לא קובע לו 1% במקום 0.3%, עם תקרה של 1.2 מיליון שקלים שאתה לא רוצה לעבור? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי נגיע ל-1.2 מיליון שקלים הרבה לפני 300 מיליון השקלים. נגיע ל-1.2 מיליון שקלים ב-150 מיליון שקלים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> או שמה שאתה אומר זה אותו דבר. חנוך, אם תרצה, נשב איתך על זה. רק כדי להראות לך את הנוסחה, איך זה מתקדם. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא מקבלים פחות כסף כתוצאה מזה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> התקרה שלהם יותר נמוכה מ-1.2 מיליון שקלים, היא בסדר גודל של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חנוך, שב איתם. או שהם ישכנעו אותך - - - אם אתה משכנע אותם, אז אנחנו - - - אם תישאר מחלוקת, תעלה את זה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> דרך אגב, אותי הם שכנעו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> השגה וערר, 38יג: "(א) (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך45 ימים מיום קבלת ההחלטה;החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 150 ימים." גם פה זה סעיף שהיה קיים בקורונה, אני חושב שהארכנו את התקופה בכמה ימים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אנחנו מבקשים להגדיל את הזמנים ל-60 יום, ואמיר הסכים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא רואים בעיה עם זה. הם רוצים שהזמן להגיש השגה יהיה במקום 45 יום - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> 60 יום. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אמיר, אין בעיה שתיקחו גם 180 ימים, אבל לאחר מכן זו החלטה, יש קביעה פוזיטיבית מהי המשמעות. קחו גם 200 ימים, אבל הנישום צריך לדעת – הוא הגיש השגה – שיש סופיות להליך הזה. לכאורה היום, בקורונה, גם אחרי שנתיים עדיין לא הייתה סופיות, הם היו יכולים לקבל החלטה. לכן, למסגרת הזמנים הזאת צריכה להיות משמעות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היה בית משפט עליון שדן בנושא הזה ואמר שיש בזה הגיון, באירוע כזה גדול. הייתה החלטה של בית משפט עליון. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> למה מעניינים אותי 150 הימים? תכתוב גם 0, הרי אתה יכול להוציא מתי שאתה רוצה, אתה לא מוגבל בזמן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא, זה הזמן שאתה מתכוון אליו. בסופו של דבר – אני חוזר שוב פעם – אם האירוע הזה - - - לא נכון, אני לא יודע איך אנחנו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אמיר, זה לא נכון, אנחנו בהליך השגה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח > > אתן לך דוגמה: רמי לוי – אני סתם אומר רמי לוי, טעיתי בשם. סופר גדול מאוד שהמחזורים שלו עלו. אתן דוגמה: המחזורים שלו עלו, הוא הגיש תביעה ונדחה אוטומטית. הוא הגיש השגה, אנחנו לא עמדנו בזמן של 150 הימים – הוא יקבל את הפיצוי שאתה אומר, למרות שהיינו - - - << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אני אומר לך: קח 200 ימים, קח כמה שאתה רוצה, רק שנישום שהגיש השגה - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למס הכנסה יש שנה. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> - - מתקשר לנציג שלו - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני אתן לך דוגמה אחרת, מסעדה בשם: משה וחצי. הוא הגיש השגה וצריך לקבל ממך את ה - - -הוא יחכה שנה וחצי כדי לקבל את הכסף? אל תלך על רמי לוי, תלך על משה וחצי שהוא מסעדה קטנה. למה אתה נותן לי דוגמאות של רמי לוי? תן לי את העסקים הקטנים, למה אתה נותן לי דוגמאות - - - << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> אין מערך מס אחד, אין חקיקה אחת שזה לא קבוע בה בצורה מפורשת. ניתן לך זמן להחליט? בתום הזמן הזה רואים את הבקשה כנתקבלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו באמת מנסים להסביר את זה בכל פעם מחדש: מעולם לא היינו באירוע כזה. אנחנו עושים פה שלושה מסלולי פיצויים: אחד – אדום, אחד – תקנות, ואחד – כל הארץ. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> לא, הקורונה דומה מאוד בהקשר הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו עושים נזק ישיר כשאנחנו נכנסים היום עם הצבא לתוך הקיבוצים, כדי להצליח לרשום מספרי רכב. אנחנו מטפלים בפגיעות – 22,000 תביעות, רק של פגיעות ישירות. אי-אפשר לדעת כמה זמן הדברים האלה ייקחו, במיוחד כשהרבה דברים פה גם עברו מאוטומטי ללא אוטומטי. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> למה קובעים זמן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הבעיה? תגייס כוח אדם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל מי שיכול היה – גויס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, הבנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רשות המסים באה ואומרת: 85% מההגשות, אנחנו משחררים אוטומטית. זה נתון שאמר מנהל מוקד הפיצויים לא אני. זאת אומרת, אנחנו מדברים על אותם 15%. אנחנו לא מדברים על כל האירוע הגדול, אלא על 15%. כל מה שאנחנו אומרים הוא: שכנסת ישראל תחליט שראוי ששנה מהיום בו בן אדם הגיש תביעה, הוא ידע איפה הוא עומד. ואם הוא הגיש השגה, יש לו 150 יום ואחרי זה יש לו עוד 120 יום להשגה – אני ב-270 יום. ניתן להם, לא 270 יום ,ניתן עוד 90 יום, רק סופי. זהו, זה מה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא סופי, מבקשים לתת כסף אם לא ענו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא אומר לך: אם אתה לא מגיע עד אז – תיתן את הכסף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> השגה זה אחרי שהכריעו בבקשה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> פה, ברשות המסים יש שנה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> - - - במציאות זה לא מוצדק, ואתה רוצה להגיש השגה ולקבל את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די, מספיק. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, לא לקבל. תקבל החלטה. תגיד כן – כן, לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי. זו ההצעה שלנו, תבדקו אותה ותיתנו תשובה על זה. אנחנו נצביע על זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הרב גפני, סליחה שאני אומר: מה זה תבדקו? כבר בדקו אותה והם אמרו שלא, צריך להחליט שכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני נותן להם את האופציה לשנות את דעתם, ואם לא אז נצביע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, לא הבנתי, שנה מיום התביעה או מיום ההשגה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מיום ההשגה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נבדוק את זה ונחזור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. ברור שזה סביר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה סביר לחלוטין. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ההצעה של ה-50 מיליון שקלים? מה סביר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה מיום ההשגה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שנה אחרי ההשגה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה מיום ההשגה? זה כבר לוקח לך שנתיים, איפה אתה חי? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מיום ההגשה של הבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיום ההגשה של הבקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> דחיתם אותו -- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אבל מה זה עכשיו? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הם דחו, הם קיבלו עכשיו עוד שנה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני לא מבין, אתה לוקח אותו לשנתיים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגדול, ההצעה של ירון היא כבר בתוך החקיקה. בלתי אפשרי שנעמוד בזה, אנחנו לא נצליח לעמוד, אני אומר את זה מראש. אתם רוצים לשלם כסף למי שלא מגיע? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מי לא יכול לעמוד? למה אתם לא יכולים לעמוד בזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה אנחנו לא יכולים לעמוד בזה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> חזרנו על זה כמה פעמים: יש 25,000 נזקים ישירים במלחמה – היא עוד לא הסתיימה; אם האירוע בצפון יתגבר זה יגדל הרבה יותר; בדרום, ביקשתם להכניס ב-0 עד 40 קילומטרים מסלולים אדומים לחקלאות, שמעולם לא היו. יש היקף עצום כל כך, זה לא מתקרב לקורונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמיר. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אסביר: מקטע אחד של המלחמה זה כמו שמונה מקטעים של הקורונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמו שאתם יודעים לבדוק תיקים של מיליוני לקוחות ומיליוני העסקים, תעשו גם את זה, תשלמו. לקחת כסף אתם יודעים מהר, גם תיתנו מהר יותר. לא אמרנו לצמצם את זה עד כדי כך - - - << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> רוב התשלומים במס הכנסה הם בכלל אוטומטיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שגם זה יהיה אוטומטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 200,000 העוסקים הפטורים – תנו להם אוטומטית סכומים לא מגוחכים. תאמין לי, לא צריך כוח אדם בשביל זה, זה לשנות את הסכום מ-1,750 שקלים לפי שניים, מ-3,300 שקלים ל-5,300 שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה כבר בהיסטוריה, זה כבר הוחלט. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> 1,750 השקלים, באמת חייבים לתקן את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא מבקש רשות? << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> ביקשתי זכות דיבור, אני מחכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא ביקשת. הלאה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, גפני, עם 1,750 השקלים, אנחנו רוצים לעשות תיקון של הסכום הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38יד, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו." << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם פה אנחנו רוצים 60 יום, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> קיבלתם, 60 יום. הרב גפני, 60 יום. << דובר >> חמדת סלאי: << דובר >> סליחה, כבוד הרב גפני, שלום. שמי חמדת, אני נמצאת ברשימת הדוברים, כנראה לקראת הסוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זו רשימת הדוברים? << דובר_המשך >> חמדת סלאי: << דובר_המשך >> נרשמתי כדי לקבל זכות דיבור. אני מבקשת ממש דקה מזמנכם. אני חברת קיבוץ כפר סאלד, אני מגיעה אליכם מגבול הצפון. הגעתי לכאן כדי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו באמצע הקראה, בדיון על סעיפים בחוק. << דובר_המשך >> חמדת סלאי: << דובר_המשך >> נכון, אני מבינה את זה. אני גם מבינה שכנראה תורי לדבר לא יגיע ואני ממש מבקשת אותו. אני מגיעה אליכם כאימא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תמתיני, אתן לך. אבל אני ממש באמצע. << דובר_המשך >> חמדת סלאי: << דובר_המשך >> אני מודה לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע מי אמר לך לבוא. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> פשוט פינו אותם ולא מממנים את זה, זה סיפור - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את הבאת אותה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא. דיברתי עם אנשים, אני מכירה את זה. גם אלי פונים מכפר בלום, מכפר סאלד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אאפשר לך אבל כשנהיה בהפסקה כאן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מזל שלא אני הבאתי אותך כי הוא לא היה נותן לך לדבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, נעמה, את לא יכולה להגיד את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני בטוחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה 45 ימים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 60 ימים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תמיד זה היה ככה, זה לא משהו חדש שהמצאנו. ככה זה היה לכל אורך הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הסכמנו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל הסכמנו ל-60 ימים, לא? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד שלכל אורך הישיבה פה הוא ביקש וכבר הסכמנו, לפני שאפילו אמרנו את התשובה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה, 60 ימים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> רוצים? אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. ישי, תמשיך. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "38יד. ועדת הערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38יג(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת הערר ההוראות לפי הסעיף האמור." אנחנו מציעים להסמיך, למרות שאנחנו בתוך מס רכוש ויש ועדות ערר מיוחדות לעניין תקנות מס רכוש. בגלל שוועדות הערר של הקורונה עובדות בצורה טובה יותר, יש בהן יותר - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, רשות המסים, סיימתם את כל ההשגות שהיו בקורונה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, יש השגות של האומיקרון שהארכנו להן תקופות, ועד לא מזמן הגישו תביעות. עכשיו ההשגות תקועות. בחודש הזה אנחנו גם לא מוציאים החלטות, לא להוציא תוך כדי הלחימה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה רק של האומיקרון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מסתכל כמה שנים כבר עברו מאז הקורונה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אבל לאומיקרון אפשרנו להגיש תביעות עד סוף שנת 2023. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר, גם על ההשגות של הקורונה. אראה לך. אגב, שם גם לא פתחתם השגה למה שאנחנו ביקשנו בוועדה, אביא לך את המכתב שהעברתי אז גם למנהל רשות המסים. אבל העניין הוא שלפי דעתי לפעמים אתם מושכים את העניין של הכספים יותר מדי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ינון, מה עם ועדת חריגים שתהיה תחת ועדת הכספים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עוד פעם, אני אומר לך אמיר, זה לא אתה. אתה יודע שאנחנו מעריכים אותך, אתה זמין לנו 24 שעות. אני אומר לך את זה, אתה באופן אישי זמין אבל יכול להיות שבמערכת צריך איזשהו שינוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתם לא מסתכלים גם על הצד ההפוך, זה כאילו יש רק צד אחד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הינה, אני אומר לך: אולי צריכים עוד תקנים לרשות המסים. תביאו הצעה, תבקשו מהנציבות, זה יעבור. אם צריך תקציב בשביל זה, שווה להעביר תקציב. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אבל ינון, צריך להבין, הצד השני של הדבר הזה, זה כל אופציה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתן לך מהאוצר, יש להם הרבה. << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> כל דבר קטן שאנחנו פותחים פה עכשיו: עוד השגה פה ועוד השגה שם, ועוד אופציה שנהיה מבחינה פרטנית, וכל הדברים שכבר נידונו אתמול – את כל הדברים האלה, הם עושים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתם צריכים להבין שכל דבר קטן - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל בגלל שיש חוסר בכוח אדם נתעלם מהאדם עצמו? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> זה אילוצים של החיים, אין מה לעשות, יש פה איזון. עכשיו אנחנו עם עוד ועוד מקרים קטנים, הם לא יכולים לעמוד בזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה זה: אילוצים של החיים? אלה חיים של אנשים, אלה האילוצים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא נפתח את המקרים הקטנים האלה? דווקא למקרים הקטנים האלה לא ניתן את המענה? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> יש את הסך הכול. כן, אם יש מקרה פרטני אחד, הוא לא צריך לשבת עליו שנה עכשיו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ינון, למה שלא תהיה ועדת חריגים תחת ועדת הכספים? שנוכל להביא כל מיני סוגיות חריגות תוך פרק זמן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את יכולה. אבל כספים - - - את מטפלת בהשגות? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אולי שתקום ועדת חריגים ברשות המסים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש להם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה יודע כמה פנו אלינו אחרי הקורונה, וזה נגרר ונגרר. אמרת את זה בעצמך: זה נגרר וגם הרבה מהדברים לא נפתרו. אי-אפשר לחזור לאותה סאגה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> השגה על כל הסיפור של המענקים של ההחזרים, אמרו שיפתחו השגות – לא נפתחו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חייבים לתת איזשהו פתרון הוליסטי כי אי-אפשר להתייחס לזה כאל איזה נזק משני לעסקים ואנשים. זה לא נזק משני. אני לא מבינה את הגישה הזאת: מי שנופל בן הכיסאות – קורה. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "38טו. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים." זה הסעיף שמאפשר גם לרואי חשבון וגם ליועצי מס, ואולי לעוד מישהו, לייצג בהליכים מול רשות המיסים. כאשר הם אלה שמכירים בפועל את החשבונות של העוסקים, ויש גם היגיון לתת להם לייצג אל מול ועדות הערר. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> החלה של סעיף 238 על הודעות, אתם צריכים את זה פה? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> לא, בגלל שיש סעיף של הודעות בסוף ה - - - " 38טז. שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת – (1) להאריך את התקופה הקובעת, בתקופה נוספת, כך שפיצויים לפי פרק זה יינתנו לגבי נזקים שאירעו בתקופה הנוספת כאמור, שתסתיים לא יאוחר מיום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), וכן לקבוע את התיאומים הנדרשים בשל הארכה כאמור, ובלבד שאם האריך את התקופה כאמור, תקופת הזכאות של כלל הניזוקים תהיה חודשים נובמבר ודצמבר 2023, וכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם ההוצאות הקבועות" בסעיף 38ג לגבי עוסק המדווח בשיטה דו–חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38ד(א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" בסעיף 38ד(ה); אם הנזקים ימשיכו גם בחודש דצמבר, זה סעיף שמאפשר להאריך את התקופה גם לחודש דצמבר. ובמקרה שעושים את זה, יראו את תקופת הזכאות לכל הניזוקים – גם מי שמדווח חד-חודשי וגם מי שמדווח דו-חודשי – כחודשים נובמבר-דצמבר. כי בעצם יש נזקים בשני החודשים ועושים השוואה של החודשים נובמבר-דצמבר אל מול חודשיים בתקופת הבסיס. אם זה קורה אז יהיו תיאומים שיידרשו, כמובן. בעיקר תיאומים מבחינת תאריכים של הגשה וכל מיני דברים כאלה שצריכים להתעדכן. וגם צריך לקדם את כל המקדמים ואת כל השיעורים, כך שהם יותאמו לכך שיש נזק בשני החודשים. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> שאלה: מה אתה חושב שהצפי של המלחמה, שהיא לא תהייה עד סוף דצמבר? נניח שהצפי עד סוף דצמבר. תכינו את החוק הזה עד סוף דצמבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אבל לא ביקשת. << דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >> אני מחכה ברשימת הדוברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תחכה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בוטא, אחר כך תגיד שאני לא מגן עליך. אתה מבין את הבעיה שלך? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> מה לגבי המוסד לביטוח לאומי, לסעיפים שמתייחסים לתיקון של חוק הביטוח הלאומי, הם גם נכללים בהארכה פה? הוא רשאי להאריך את התקופה הקובעת. אפשר לדבר על זה גם אחר כך, בהמשך, כשנגיע לחוק הביטוח הלאומי. רק צריך לשים לב ששם מוגדרת תקופה קובעת כהגדרה נפרדת וצריך לראות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> נכון, בגלל זה, זה לא מוארך. זאת הארכה רק - - - << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> השאלה היא: האם לא רוצים להאריך גם שם? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אני מציע שתגיעו לזה ותשאלו את - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עוד פעם, על מה מדובר? << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> שאלתי לגבי התיקון של החוק. בעצם הסמכות פה היא סמכות להאריך בחודש נוסף, וצריך לשים לב. אולי נשים לב אחר כך, כשנגיע לתיקון חוק הביטוח הלאומי - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שזה יחול גם שם. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> שזה צריך לחול גם שם. לגבי ההיבטים של האבטלה, החל"ת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(2) לקבוע, לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים, דרך שונה לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות או מחזור העסקאות בתקופת הבסיס.";" << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> למה צריך את זה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> פה יש סמכות לכל מיני דברים שגם עלו בדיון הזה – נשים בהריון, אנשים במילואים – בהם תקופת הזכאות לא באמת מייצגת. יכול להיות שיש מקרים נוספים, בהם המחזור בתקופת הזכאות והמחזור בתקופת הבסיס לא מייצגים את ההכנסה העסקית השוטפת שלהם. לקבוע כל מיני תיאומים למקרים כאלה. חשבנו לעשות את זה באמצעות תקנות באישור ועדת הכספים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו מגמה, כשדיברו על נשים לאחר חופשת לידה כשבעצם המחזורים שלהן - - - << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> זאת הדוגמה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עוד פעם, איך זה נותן להם את המענה? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אנחנו קובעים, כשאתה בודק מה המחזור בתקופת הזכאות ומה תקופת הבסיס, בתקופה אחרת. לדוגמה: לגבי חופשת הלידה, אפשר לקבוע שיראו, במקום לקחת את החודשים אוקטובר 2022 - - - ייקחו את כל התקופה לפני שהיא נכנסה לתקופת הלידה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמו בחישוב דמי לידה לעצמאים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן, בסדר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל ינון, צריך לדייק מה התקופה החלופית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עכשיו צריך להגיד את זה. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> גם צריך לתקן שזו לא תקופת הבסיס אלא זה לעניין תקופת הבסיס. ישי, שוב, השאלה היא: האם זו תקופת בסיס או לעניין תקופת הבסיס? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> לעניין תקופת הבסיס. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> צריך לתקן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יהיו תקנות ואנחנו נקבע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בתקנות צריך לזכור לקבוע את התקופה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. המנגנון קיים, פשוט צריך ליישם אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> "(3) בסעיף 61 לחוק העיקרי - (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני"." סעיף 61 מסמיך את שר המשפטים לקבוע תקנות על סדרי דין. פה, בגלל שיש לנו הוראות נפרדות לסדרי דין, זה לפי חוק הקורונה ולא לפי חוק מס רכוש. פשוט מחריגים את הסמכות הזאת, זה עדכון טכני יחסית. << קריאה >> שלומית ארליך: << קריאה >> זאת אומרת, אתם מייחדים את הסמכות של שר המשפטים לפרק הרגיל של החוק ולא לפרק שמיני 1. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> נכון. "2. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38ו לחוק מס רכוש, כנוסחו בסעיף (21) לחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 1 לחוק האמור, כנוסחו בסעיף (21) לחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה." אמרנו: בהתחלה, עד סוף 2024, יראו את הנוסח בתוך החוק. אחרי זה, כשנפתח את חוק מס רכוש, זה כבר לא יהיה שם. אבל ההוראות עדיין צריכות לחול לגבי מי שהגיש תביעה. זה הוראה שכבר אפשר ללמוד אותה גם מחוק - - - אבל רצינו להבהיר את זה גם פה לאור חוסר הבנה שהיה בתקופת הקורונה. "3. בתקופת הוראת השעה, יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38יג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961"." זה סעיף שמאפשר ערעור על החלטות של ועדת ערר, לבית משפט לעניינים מנהליים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> יש לנו כאן בעיה, זה יוצר מצב שבו אם אני רוצה להגיש ערר על אותו עסק: פעם אחת – אני הולך לוועדת הערר של הקורונה, בפעם השנייה, ב-0 עד 40 קילומטרים – אני צריך ללכת לוועדת הערר הרגילה. אני מנהל על אותו ח.פ. שני תיקים, כפול שכר טרחה, כפול התעסקות. רק בגלל שמשרד המשפטים לא רצה לקחת על עצמו גם את הסיפור הזה. באותו חוק אנחנו צריכים לערער לשני גופים שונים, זה לא נשמע לי הגיוני. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אסביר. כאן, בחוק הזה, רשום שוועדת הערר פועלת לפי ועדת הערר של הקורונה, שיחסית עבדה בסד זמנים מהיר מאוד. אנחנו בבקשה מולם, כדי לנסות שייקחו גם את מה שאנחנו מתקינים עכשיו – התקנות של המחזורים ב-0 עד 40 קילומטרים או את המסלולים האדומים – כי הם יעילים מאוד. הם היו יעילים מאוד בקורונה. כרגע הם עוד לא - - - יש ישיבות איתם. אבל זה כן ייצור מצב אבסורדי, כשאותו ניזוק יצטרך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים לפתור את הבעיה הזאת? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אנחנו מנסים לפתור את זה איתם, אני לא יכול להתחייב כי אני לא משרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשבו ותנסו לפתור את זה. איפה משרד המשפטים? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל זה לא התיקון פה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> מחר גם עולים לתקנות. << דובר_המשך >> יוסי אלישע: << דובר_המשך >> לא משנה, תעלה את זה מחר. זה החוק - - - << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה מה שהוא העלה, לא מעניין אותי. << קריאה >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ירדנו לכאן, ועדה שלמה. ירדתי עם ועדה שלמה. אם אתה תבוא אלי לוועדה, אני מבטיחה לך שניתן לך התייחסות. אבל בגלל שזו סוגיה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני מצטער, אני באמצע הדיבורים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אני גם מצטערת שנאלצתי לרדת ולהפסיק את הדיון אצלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את רוצה שאעשה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> ברשותך, שתיתן לנו לדבר בעוד כמה דקות. יש פה גם מילואימניקיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אבל עם כל הכבוד, אנחנו באמצע הדיון בחוק. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אבל באמצע הדיון כשהם לא מתייחסים לנשות המילואימניקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את רוצה ממני? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> לא אתן יד לזה ש-100,000 נשים יופקרו כשהבעלים שלהן בחזית. מה זה צריך להיות? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> למה אנחנו מפקירים? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> כי הם לא במתווה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אני לא יודעת מי אדוני. אני לא יודעת מי זה בטט, לא יכול להיות שבטט לא עונה שבוע לטלפון. יש לך 100,000 נשים שנמצאות בבית וכבר עם חובות ופיטורים שקטים, ויש פה מילואימניקיות ויש פה את כל ארגוני הנשים. אנחנו לא נוותר על הדבר הזה, אין התייחסות בכלל. הקבוצה הזאת שכל כך מגויסת - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - מענק לנשות המילואים, היא צודקת. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אני רק התחלתי עם זה, אתם צריכים לעזור בדבר הזה. שרן, תשמיעי את הקול שלך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה עלה כאן. גפני, זה עלה כאן אתמול. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> לא יהיה במדינת ישראל מתווה שלא מתייחס למילואימניקים שלנו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גפני, אתמול אמרת שתהיה על זה תשובה. זה עלה אתמול, אתמול אמרת שתהיה על זה תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, רק תגיד. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה תשובות. הוא עושה טובה, גם בטט, לא מתייחס לנשים ולמילואימניקים. אני לא אוותר על הדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העליתי את זה אתמול. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא מספיק להעלות את זה, צריך להבין שמדובר בלא מעט אנשים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> תקשיבו לי טוב, אין פה התייחסות לדבר הזה. נשים שהבעלים שלהן בחזית חודש ימים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את צועקת ולא מבינים על מה את צועקת, רגע. יש סיפור של המענק, שנמצא - - - << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> עזוב, מענק של 1,000 שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ויש את הסיפור של נשות המילואים שרוצים לפטר אותן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אתם מבלבלים את המוח במקום לעזור לנשים האלו שהבעלים שלהן בחזית. בינתיים מפטרים אותן והן לא יכולות לחתום חל"ת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על זה את מדברת, על הפיטורים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> נכון, אני רוצה שיהיה להן חל"ת קבוע. כל מי שהבעל שלה וכל מי שבת הזוג שלו מגויסים, והם נאלצים להיות בבית – הם יחתמו חל"ת ויקבלו את התשלום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - הגנה מפני פיטורים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> והגנה מפיטורים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל פגעו בהגנה הזאת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> שאסור יהיה לפטר אותם. כמו שאי-אפשר לפטר מילואימניק, אי-אפשר יהיה לפטר אשת מילואימניק. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זה הרבה מעבר לחל"ת, זה גם הגנה מפיטורים באופן מלא. כמו שחייל מילואים מוגן מפיטורים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קידום מעמד האישה, זה משק בית במדינת ישראל. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> הגנה מפני פיטורים זה של מילואימניק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מיכל, פנינה, ההגנה מפני פיטורים הולכת לעלות היום בוועדת העבודה והרווחה. ראיתי את תזכיר החוק הראשון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, באיזו ועדה את? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנחנו מדברים על המענק, פה זה המענק. ההגנה תעלה בוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ההגנה זה שם, בוועדת העבודה והרווחה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אני רוצה חל"ת. נעמה, די, אל תזרקי אותנו לשם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה את דואגת? אני אומרת לך להפך: יש תזכיר חוק שעומד לעלות בוועדת העבודה והרווחה להגנה - - - << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> לא על ההגנה, אני רוצה חל"ת. לא, אישה שלא יכולה להגיע לעבודה לא צריכה להיות תחת חרב הפיטורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עושה הפסקה בדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:29 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חוזר מההפסקה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מילואימניק שייצא להילחם ויראה שהבית שלו פושט רגל, יפסיק להיות מילואימניק. הוא יפסיק להיות מילואימניק כי הבית שלו מתפרק, כי פיטרו את אשתו, כי היא צריכה להיות בבית עם הילדים והוא נמצא בחזית. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> מפטרים אותן באופן שקט. המילואימניקים לא יכולים להתמקד בלחימה, למה שמילואימניק יתמקד בלחימה כשאשתו מפוטרת ולא מקבלת שקל? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לך אני אומרת שהסיפור של ההגנה הולך להגיע לוועדת העבודה והרווחה. לכן, פה תתעקשו על השכר המלא. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, התנצלותי על הבלגן. אדוני היושב-ראש. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זה 100,000 איש, 100,000 נשים שצריכות להיות בתוך המתווה. בני ובנות זוג, אגב, 97% - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנינה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני היושב-ראש. אנחנו רגועות, רגועים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> רק חשוב לי להבהיר שלא מדובר על מעמד האישה, מדובר פה על המשק הישראלי. זאת הבחנה שכן חייבים לעשות אותה, זה עלה פה ויש לזה ניחוח לא טוב. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> נכו, גם גברים וגם נשים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא רק נשים. יש מילואימניקיות, כשהגברים בבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנינה, אני רוצה שתקשיבו. הגענו להסכמה בין הגורמים במשק, כולל הארגונים הכלכליים. ישבנו ביחד, כולל ההסתדרות – ישבנו עם יושב-ראש ההסתדרות – גם על המשרתים במילואים. תכף אבקש מעומר שיגיד מה סוכם לגבי העניין הזה. יכולה לבוא ההסתדרות, דרכך, ולפתוח את הסיכום הזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא הבנתי? איזה סיכום? על מה אתה מדבר? אתמול זה עלה, אמרתם ש - - - << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> סיכומים מעל הראש של המילואימניקים? עם כל הכבוד שיש לי אליהם, ההסתדרות היא לא הכתובת שלי, אתה הכתובת שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יכול לדבר כאן? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> כן, אבל אתה הכתובת שלי. אל תשלח אותי ליו"ר ההסתדרות, זה לא יקרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סיכמתי את הדבר הזה. עכשיו את אומרת שיש לך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הכלכלה ביחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה. שני דיונים, זה חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ועדת הכלכלה ביחד עם - - - בסדר, אני לא יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> לא, אין פה משהו חדש. חבר הכנסת גפני, נראה לי שאתה התרשמת בטעות שאנחנו מבקשים משהו חדש. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זה גם לא רק לנשים, זה גם לגברים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ההגנה בחוק היום היא על המשרת במילואים. אבל בתוך הדבר הזה, אשתו צריכה את ההגנה - - - את השכר על ההיעדרות שלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דקלה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> דקלה חורש, משרד העבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> דקלה חורש: << דובר_המשך >> כמו שהסבירה נכון חברת הכנסת נעמה לזימי, יש טיוטת חוק. הצעת חוק ששר העבודה הגיש לוועדת העבודה הרווחה, שהעניין שלה זה הגנה מפני פיטורים למפונים ולמשפחות של חטופים ומי שנפגע מפעולות איבה. את הסיפור של הגנה על נשות מילואים אמרנו שנבחן ביחד עם ארגוני המעסיקים והעובדים כי יש לזה השלכות. זה משהו שלא נבחן, אנחנו מבקשים לבחון את זה. יש פה איזה רצון להוציא לחל"ת את נשות המילואימניקים. שוב פעם, זה משהו שצריך לבחון את המשמעויות שלו. << קריאה >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << קריאה >> לא, לא, אל תעוותי. אין לנו רצון, יש כאלה שיכולות להגיע לעבודה כי יש סבתא, סבא. ויש כאלה שהמעסיק מחייב אותן. אין דבר כזה: נבחן. אני אומרת לך שהמתווה הזה, בלי המילואימניקים וההגנה על הנשים שלהן מפני פיטורים ושתקבלנה שכר, לא שווה שום דבר. אל תעשו לנו טובה ותגידו: אנחנו נבחן. אני רוצה את זה בתוך המתווה הזה. עכשיו עושים טובה לחברי כנסת? מה זה השטויות האלה? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה לעשות תיקון שאסור לפטר נשות מילואימניקים תוך כדי לחימה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> פנינה, להפך. חייבים להכניס בתזכיר החוק את ההגנה ובתזכיר הזה את השכר. << קריאה >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << קריאה >> לא, נעמה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה מה שאני אומרת: בתזכיר ברווחה – אנחנו מכניסות את ההגנה על נשות חיילי המילואים. חברים, פה, במתווה הזה – את השכר שלהן, הן נפגעות. לכן, דיברתי על ההפרדה הזאת. << קריאה >> פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << קריאה >> נראה לכם שאלה רק נושאים של נשים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני עושה הפסקה של חצי שעה. לאחר מכן, אנחנו ממשיכים בחדר הוועדה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:36. << סיום >>