פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 3 הוועדה לביטחון לאומי 22/10/2023 מושב ראשון **** פרוטוקול מס' 79 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום ראשון, ז' בחשון התשפ"ד (22 באוקטובר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סטטוס מוכנות כיתות הכוננות שבאחריות המשרד לביטחון לאומי -  ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עמית הלוי – יו"ר משה סעדה אפרת רייטן מרום נאור שירי חברי הכנסת: אופיר כץ גלעד קריב משה פסל מוזמנים: אלי זייתון – פרויקטור הסמפכ"ל לנושא כיתות הכוננות, משטרת ישראל אבשלום אלמלח – ראש מחלקת מתנדבים, משטרת ישראל אליעזר רוזנבאום – משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי חנמאל דורפמן – ראש המטה של השר לביטחון לאומי אמיר אביבי – יושב ראש תנועת "הביטחוניסטים" נרי שוטן – מנהל החמ"ל, התנועה הקיבוצית איציק אשכנזי – מנכ"ל מרכז השלטון האזורי אלון ביטון – מנהל אגף חירום וביטחון אפריים פרץ – רמ"ח מתנדבים מג"ב אסיף איזק – ראש מועצה אזורית חוף הכרמל סרג' קורשיא – ממלא מקום ראש המועצה כפר שמריהו. איתי לוי – מפקד מחוז ירושלים והמרכז, פיקוד העורף אלעד הראל – תושב חיפה בילי כהן – תושבת גבעות בר יעקוב סיסו – מנכ"ל קרן יסודות ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהל/ת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: איטייפ, דור משיח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס מוכנות כיתות הכוננות שבאחריות המשרד לביטחון לאומי -  ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שלום לכולם. אנחנו למעשה בשתי ישיבות היום. הישיבה הזאת היא ישיבת מעקב על סטטוס כיתות הכוננות שבאחריות המשרד לביטחון לאומי. אני אומר כן, אנחנו נשמע את הסקירה ואחר-כך סקירה גם של סגן ניצב אלי, גם של אלעזר. ואחר-כך נפתח את זה לחברי הכנסת ולארגונים השונים שנמצאים כאן. אני אומר מראש – יכול להיות שזה שייך לדיון הבא, שהוא דיון חסוי. שמעבר לכיתות הכוננות כפי שהוצגו עד עכשיו בוועדה – כלומר עצם חידוש כיתות הכוננות במקומות שלא היו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה דיון חסוי? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הדיון הבא, ב-12:15 הוא דיון << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא הוגדר כדיון חסוי? הוא לא הוגדר כדיון חסוי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אמר שהוא דיון חסוי. רק שנייה, כדי להיות בטוחים. כן, שונה. או-קיי, שונה. היה אמור להיות דיון חסוי. בכל מקרה יש לו בוודאי חלק חסוי, אבל אני רק אומר מעבר לעצם חידוש כיתות הכוננות וחלוקה, גם אם לא יהיה עכשיו, אני אומר שוב, הדיון היה צריך להיות חסוי. נכתב לי שהוא יהיה חסוי. נאמר שהוא לא יהיה חסוי, אני מבקש שנעשה אולי את חלקו, בכל זאת, נעשה אותו חסוי. אם נידרש לכך. ואני אומר את זה בגלל שמעבר לחידוש כיתות הכוננות, ומעבר לחלוקת הנשקים, יש צורך בהיערכות מסוימת בכיתות הכוננות, אני מדבר על היישובים. אני אומר את זה אחרי שישבנו עם פיקוד העורף בהקשר של המקומות שלהם, שבאחריותם אני אשמח שנעשה על זה אחר-כך איזשהו מפגש נפרד, אבל יש פה איזושהי היערכות. אני אומר את זה מתוך כשל עם הרבה מאוד קיבוצים ומושבים, שהעניין מעבר לחלוקת הנשקים, לתרחישים המדוברים, זה דורש היערכות נוספת. היערכות, אימון נוסף. אני אומר את זה כאן אחרי הרבה מאוד פניות, העליתי את זה גם לשר הביטחון. הדבר על השולחן של פיקוד העורף, הכנו איזושהי תוכנית מסוימת עם קצינים בכירים, אני חושב שהיא נכונה, עשינו אותה גם, החלנו אותה בכמה יישובים. אני חושב שזה צריך להיות באופן ארצי. בסדר, אז אנחנו נתחיל עם אליעזר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין כאן נציג של פיקוד העורף? << דובר >> דובר: << דובר >> בזום יש. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בבקשה, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי. אליעזר רוזנבאום. << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> בוקר טוב. אנחנו עוסקים בנושא של הקמת כיתות הכוננות גם ביישובים הכפריים וגם ביישובים העירוניים. מיד עם פרוץ המערכה. אנחנו בתהליך של רכש של, בשלב א' 20,000 כלי ירייה ובשלב ב' 20,000 נוספים. ראש הממשלה סיכם שיהיה רכש של 40,000 לכלל כיתות הכוננות גם ביישובים הכפריים וגם ביישובים העירוניים. אנחנו התחלנו במלאכה החשובה עם היישובים הכפריים, שם התשתית של מג"ב - מי שמכיר את מג"ב ואת המתמידים שלהם, את המתנדבים, והתשתית שיש לה היא הקלה על המלאכה, כי בחלק מהיישובים – היישובים ביטחוניים, יישובים נוספים היו כיתות כוננות וצריך כמובן להגדיל ולעבות, ולכן אנחנו התחלנו איתם. 4,000 כלי הירייה הראשונים, או 3,840 כלים ראשונים הוקצו לכיתות הכוננות של מג"ב. 260 כלים נוספים הוקצו לכיתות הכוננות ביישובים העירוניים, יש פה גם את נציגי הסמפכ"ל וגם אנשי אג"ם של משטרת ישראל ושל מג"ב, הם יפרטו פירוט נוסף. אנחנו ממתינים למשלוחים מארה"ב משתי חברות. 'דניאל דפנס' ו- - -, לקבל את הכמויות שהזמנו מהם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה לוח הזמנים של זה, אם אפשר לשאול? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> אני מקווה שביום שלישי יגיע משלוח נוסף משמעותי. למעשה גם מבחינת התובלה, אנחנו צריכים, אבל זה בתהליך, היה אמור להגיע אתמול בלילה. יש איזשהו עיכוב קטן, מקווה שעד יום שלישי המנה הנוספת תגיע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה רק של נשק או עוד ציוד הגנה? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> עוד 2,300 ו— << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה רק של נשק? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> רגע. זה לגבי הנשק. אנחנו במקביל קונים כמובן ערכות מיגון קרי קפלסט ושכפו"ד שהוא אפוד קרמי עם- - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא קרמי. שכפו"ד או קרמי? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> שכפו"ד עם הפאוצ'ים שמחוברים אליו. בקיצור כל הערכה הנדרשת בנושא הזה. פה הצוואר בקבוק גדול יותר, כי היצרנים – יש להם ביקוש, אבל ההיצע הוא קטן יותר ולכן אנחנו, אין לנו עוד מועדים מדויקים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה מארץ? מחגור? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> לא. מחו"ל. אי-אפשר לעמוד בהיקפים האלה. כדי להביא גם את אמצעי המיגון, בכל ערכה כזאת יש פנס, יש מכשיר, לכמות חיילים יש מכשיר קשר, יש עוד אביזרים נוספים שהגדרנו אותם כאביזרים חיוניים. ועם זה אנחנו מתקדמים במעלה הדרך, אנחנו עושים את הכול יום ולילה כדי לקבל את האמצעים האלה מהר ככל האפשר. עד כאן מבחינתי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה אליעזר. דקה לפני הסרטון אני רק אומר, לא אמרתי את זה בהתחלה, ומן הראוי שאני אומר שני דברים. אחד, אני רוצה כאן, בשם רבים, לחזק את כל מה שמתרחש כאן במשטרת ישראל, במג"ב, כלומר ההתעוררות והעשייה הנמרצת מאוד שלכם. זה חשוב מאוד שיידעו כולם, וטוב שהדברים נאמרים כאן בצורה גלויה. גם על הרכישות וגם על המאמץ לחדש וזה מורגש מאוד. כלומר, ברור לגמרי, בשבוע האחרון, השינוי בשטח מורגש, מחזק גם את התחושה. אני חושב שצריך לעשות יותר. כמו שאמרתי בהתחלה, אבל הדבר הזה הוא מאוד משמעותי. זו החובה שלנו, אני אומר את זה כאן לאזרחים, החובה הכי בסיסית שלנו כמדינה להגן על האזרחים. כשלנו בזה, כידוע, לפני שבועיים. אנחנו עכשיו עושים בכל הארץ מאמץ מרוכז ואינטנסיבי לחזק, ואני מחזק פה את השוטרים ואת החיילים ואת המפקדים. מאמץ מאוד חשוב, לכל יישוב, כמו שאמר פעם נשיא ארה"ב, זה לא הזכות של אנשים להגן על עצמם ולחלק להם נשקים להתגוננות, זאת החובה שלנו ואת זה אנחנו עושים ונעשה את זה כמובן כמה שיותר ובצורה האינטנסיבית ביותר. אז אנחנו נראה סרטון שאלי ביקש כאן, ואחרי זה תציג את הזווית שלך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל רק שנייה עמית, כיתות הכוננות מאובזרות, כאילו כולן קיבלו? או באחוזים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, אז כבר נקבל תמונה מלאה. מה שאמר אליעזר זה רק על המצב של הרכש. חולקו כ-4,000 נשקים, עד עכשיו, אני מדבר רק על מג"ב כרגע. אני אומר באופן כללי, המדינה מחולקת, הדברים יפורטו כאן ופורטו בישיבה הקודמת, לאוגדות מרחביות – צפון, דרום, יו"ש באחריות צה"ל. בגדול, מאות יישובים, הפירוט נמצא כאן באחריות מג"ב. כיתות הכוננות שאנחנו מדברים בישיבה הזאת זה רק מג"ב, מט"ב, כלומר ביטחון לאומי. מדובר על מאות יישובים שבאחריות שלהם. בחלקם לא היו כיתות כוננות. חלקם היו ורעננו, חלקם חודשו וחולקו נשקים, נכון לעכשיו – כמו שאמר אליעזר – כ-4,000 נשקים. << דובר >> דובר: << דובר >> יש את המספרים? אפשר לקבל את המספרים על כמות היישובים שנמצאים באחריות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא כל היישובים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז אמרתי, חוץ מבגדול, יו"ש והאוגדות בצפון, בדרום וביו"ש זה באחריות צה"ל. בוא נחלק שנייה. אנחנו מדברים על מרחב כפרי ומרחב עירוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש מרחב כפרי לא רק בצפון ובדרום << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> לא, - - - גם בעירוני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, עשינו את זה כבר אז, אבל בסדר. אלי יזכור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שניה, כי המספרים האלו זה לא יכול להיות רק במרחב העירוני. לכן אני שואל על מה הדיון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מלכתחילה בעירוני בכלל לא היו כיתות כוננות. חולקו 260 - - -. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. הדיון עוסק בהם? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. הדיון עוסק בכל מה שבאחריות ביטוח לאומי, שבגדול זה גם עירוני. חלק מהנשקים בעירוני יגיעו גם דרך צה"ל, העירוני. << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> לא שלנו, סליחה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא שלכם? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> שלנו הגיעו ישירות - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אמרתי, לא שלכם. אומר לנאור, נאור שואל, הוא מדבר על העירוני. הוא לא שואל מאיפה זה הגיע. כרגע הדיון הוא רק על המקומות שבהם בט"פ משתלב. שזה אומר, רוב המרחב הכפרי – חוץ מיו"ש, צפון, דרום – עוד שנייה תשמע את הפירוט – ובערים, במקומות שהם חילקו כיתות כוננות, בחלק מהמקומות היה אחרת. בסדר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אבל אמרנו שיש נציגות של פיקוד העורף. אז פיקוד העורף, נגיד במרחב העירוני, יש לו גם דריסת רגל ב- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן. יש לו גם דריסת רגל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אנחנו מדברים גם על זה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, נדבר. כרגע אנחנו ממוקדים באותם מאות יישובים, וגם במרחב העירוני שבאחריות בט"פ. והשאלה היא במקום – כלומר, מה בדיוק מאובזר. עוד שנייה נדבר, ניתן לאלי לסגור את זה. בבקשה אלי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שנייה עמית. חוץ מהמועצות שאמרת שהן צמודי גדר ויהודה ושומרון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, אמרתי ככה. יש בצפון, בדרום וביו"ש, במרחב הכפרי, באחריות צה"ל. אני טועה, אלי? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> אתה לא טועה. במרחב הכפרי זה מחולק. בגבולות יש גם צבא וגם משטרה, ובפנים יש רק משטרה מג"ב. זה מחולק. אתה מדבר על איו"ש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ה'בפנים', זה כל המועצות האזוריות? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> אמור להיות כל המועצות האזוריות. גם בעורף וגם בגבולות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> גם קו התפר, אגב גם חלק מהיישובים, גם יו"ש נניח חלקם, לפי הגדרה מסוימת, זה גם מג"ב קו התפר משני צדדיו. << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> אבל סדר ההקמה שלהם זה על-פי קריטריונים ועל פי סדר עדיפות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ברור. התחילו כיתות כוננות וחלוקת נשקים אפס עד שש, ימשיכו וכו'. << דובר >> דובר: << דובר >> עוד כמה זמן כל הארץ אמורה להיות עם- - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז בואו נראה שנייה, דקה. ניתן לאלי, כי אלי בדיוק את זה הוא סוקר. רק אמרתי באופן כללי, אופיר שואל, התמונה הכללי שרוב המועצות האזוריות האלו הן באחריות בט"פ, חוץ מהאוגדות של קווי הגבול וקווי העימות. בבקשה אלי. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> בוא נראה את הסרטון ואני אתן את הסקירה. (מוקרן סרטון) בבקשה. בוקר טוב לכולם. שמי אלי זייתון, אני הפרויקטור מטעם הסמפכ"ל לגבי כל נושא הקמת כיתות הכוננות. יחד איתנו פה נמצאים גם רמ"ח יישובים של מג"ב, רמ"ח מתנדבים של המשטרה הכחולה. אני לא אחזור על הסקירה שהסמפכ"ל נתן שבוע שעבר לגבי הקמת כיתות הכוננות, אבל כמו שכן צוין בדיון הקודם, בעקבות המצב השר לביטחון לאומי והמפכ"ל החליטו על הרחבת מערך כיתות הכוננות במרחב העירוני וביישובים העורפיים. חשוב מבחינת ההגדרות, כי מלכתחילה נשאלו שאלות. מה שבקו עימות זה באחריות צה"ל. אנחנו לא עוסקים בזה. זה לא תחום האחריות של משטרת ישראל. אנחנו מדברים על היישובים העורפיים, המועצתיים והביטחוניים שהם באחריות משטרת מג"ב. ואנחנו מדברים על המרחב העירוני, הערים והרשויות שבאחריות משטרת ישראל. זה המודלים, לשם אנחנו הולכים ומה שבאחריות הצבא, אז אני ממליץ לכם לשאול אותם. מבחינתנו, << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מדובר על כ-650, אפשר לומר, נכון? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אני לא מכיר את המספרים, אז לכן אני לא רוצה לדייק שם. << דובר >> דובר: << דובר >> לא מכיר את המספרים של מה? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> של צה"ל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא של צה"ל, שלכם. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אנחנו מבחינתנו, מתחילת האירוע, הוקמו 509 כיתות כוננות חדשות במרחב הכפרי של מג"ב. 509 מתוך חדשות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתוך בערך 650 בערך? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> מתוך 643 הוקמו כבר 509 חדשות. << דובר >> דובר: << דובר >> 643 יישובים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שבאחריותם. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אני מדבר על כיתות כוננות, כן? מספר של כיתות הכוננות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רק במרחב הכפרי, נאור. זה לא עירוני. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> לגבי המרחב העירוני אנחנו מדייקים סופית את התוכנית, אנחנו מדברים על 233 ערים. לגבי הסדר, היות וזה בשלב אישורים, אנחנו לא נדבר על זה כרגע. אבל מה שצריך לציין שבאמת במסגרת התוכנית, אנחנו בשבוע החולף, הקמנו 11 כיתות כוננות בערים, שלא היו לפני זה. בצפון, בדרום, אני לא אפרט את כל היישובים. מתוכם גם שני יישובים חרדים, גם באלעד וגם בבני ברק. והיום אנחנו צפויים להקים עוד שבע כיתות כוננות חדשות בערים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 11 מתוך 237. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> מתוך 233 בתוך שבוע. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בסדר. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> בתוך שבוע ימים. אני מזכיר שלפני שזה לא היה כלום. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל מה שהובטח לנו בדיון הקודם, שבעיר שאין שם, לא הצליחו להקים כיתת כוננות, פיקוד העורף יגבה באנשים צה"ליים שיגויסו בצו 8 לאבטח את העיר. זה מה שנקבע בדיון הקודם על-ידי פיקוד העורף. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> - - -203, - - - ולא 233 כי זה נותן לנו כמעט 300 יישובים. המספרים לא מדויקים. אז 203 יישובים, נכון? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אני מדבר על העירוני בכלל. כמה כיתות כוננות יוקמו בעירוני. יכול להיות שעכשיו, ב, שוב פעם לגבי פיקוד העורף, הסוגיה של צו 8 חיילים, הם לא ייכנסו למודל של המשטרה מפני שהם חיילים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אבל מה שנאמר לנו שבגלל שהזמן דוחק, פיקוד העורף יגייסו והם יהיו ת"פ המשטרה. עכשיו השאלה היא מה קורה בעיר שלה אין כיתת כוננות. וכפי שאתה יודע, תחושת הביטחון מאוד נסדקה לכל אזרח במדינה. מי מגן עליו? הפקח העירייה? למזכרת בתיה, עם למעלה מ-10,000 תושבים, יש מש"קית שעד שהיא תגיע עם הקטנוע שלה, ייקח לה 20 דקות, 25 דקות ומה היא יכולה לעשות. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> קודם כל, הנחת העבודה היא שכיתות הכוננות ייתנו מענה עד דרגת השוטרים. זו הנחת היסוד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל אם אין כיתת כוננות? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אני מנסה לענות. בסוף פיקוד העורף עושה מהלך ומגייס כיתת כוננות אחת בצו 8. אני ממליץ שאת השאלות האלה, להפנות אותן אליהן. אני, ברשותך, אשמח להתמקד במודלים שאנחנו הקמנו במסגרת המשטרה. כמו שאמרתי, מתחילת השבוע כבר הקמנו 11 כיתות כוננות בערים. אנחנו היום מקימים שבעה נוספים. ובימים הקרובים יהיו עוד. כמו שראיתם בסרטון, אנחנו מגייסים - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> לא ראינו בסרטון. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> היה סרטון שם של מזרח ירושלים. כיתת כוננות שהוקמה ביום שישי. שתיתן מענה בנוף ציון, בג'אבל מוכאבר. כמו שניתן לראות, הבחינה של האנשים שנכנסים לכיתת הכוננות, אנחנו רוצים לוחמים. בסוף אנחנו רוצים אנשים שיענו לאזרחים. כך גם היה בבאר-שבע ביום שישי. והיום יהיה בנהריה, בראש פינה, במעלות. ובעוד לא מעט יישובים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למעשה, אבל אם חולקו הנשקים, איזה נשקים אתם הולכים לחלק מחר? אם נגמרו אותם 4,000 נשקים. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אז אני אומר. 3,840 נשקים חולקו לטובת התוכנית שבמג"ב. זה כבר נמצא בשטח, זה בחלוקה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה אתה מחלק מחר ומה לא? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> 270 נשקים חולקו, אנחנו מושכים עוד 100 נשקים היום לטובת הערים שבתוכנית. וכמו שציין המשנה למנכ"ל, אנחנו מחכים להגעה של כמות הנשקים מארה"ב, ובהתאם לתוכנית זה יחולק. כלומר, יש מנגנון שנוצר כדי להקים כיתות כוננות בטווח מידי. מה שלא היה בעבר. אם בעבר היה לוקח חצי שנה להקים כיתת כוננות, היום אנחנו מקימים כיתת כוננות תוך יומיים. אנשים עושים הכשרה. << דובר >> נרי שוטן: << דובר >> אין להם כלום. הם נלחמים עם מקלות ואבנים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עוד שניה נתאר מה יש בכיתות כוננות. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> מרגע שאנחנו מקימים כיתת כוננות, הם לוקחים נשקים ארוכים. << דובר >> נרי שוטן: << דובר >> זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. אני נציג התנועה הקיבוצית, זה פשוט לא נכון. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> של המשטרה? << דובר >> נרי שוטן: << דובר >> כן. של המשטרה. אתם פשוט מפקירים את האזרחים. זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כדי שהדיון יהיה יעיל, בוא ניקח דוגמה אחת. אם יש לך נקודה. << דובר >> נרי שוטן: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע. אני גם מכיר. שנייה. אנחנו כאן בשביל לתת תשובות. אנחנו לא נצא מכאן עד שיהיו תשובות. ואם יש חוסרים הם ימולאו, מהר ככל האפשר. זאת המטרה של הדיון. אני גם יש לי דוגמאות. << דובר >> יעקוב סיסו: << דובר >> אני חייב להתפרץ ולהגיד משהו. לי קוראים יעקוב סיסו. אני ביום ראשון, בתחילת המלחמה, כתבתי נייר ושלחתי אותו בתפוצת נאט"ו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה תפקידך, יעקוב? << דובר >> יעקוב סיסו: << דובר >> אני אזרח פשוט. אני גר בתל-אביב. אני הקמתי את 'קרן יסודות', זה לא רלוונטי לעניין. אני אזרח. ביום ראשון כתבתי נייר, שלחתי אותו בתפוצת נאט"ו לכל מי שאני מכיר. לתנועה הקיבוצית, חיים ביבס, ביטון. כל מי שאני מכיר שלחתי אותו. באותו יום ב-01:30, התקשרו אליי ממשרד הביטחון ואמרו לי 'ממנים צוות שבראשו יעמוד רוני נומה, לטפל בעניין הזה'. למחרת בבוקר אני הייתי עם רוני נומה בצוות. ישבתי איתו שלושה ימים, הייתי בישיבה בפיקוד העורף, ביום חמישי בבוקר אצל אלוף הפיקוד. אני חייב להגיד – לדעתי אתם מנהלים בקצב של 'אין מלחמה', אתם לא מבינים מה קורה בעורף. אתם לא מבינים את החשש של אנשים שרוצים נשק. אשתי רוצה נשק, היא רובאי שתיים, היא רוצה נשק. אנשים מפחדים. אתם עדיין מתעסקים בבירוקרטיות. ואני אגיד לכם מה תמונת המצב נכון לאתמול בלילה, נתונים מדויקים. חולקו 3,800 כלי נשק לבן-אדם הזה. הוא עשה את זה. הוא לחץ, אני הייתי שם כשהוא לחץ והוא קיבל את הנשקים, אני וידאתי שהקיבוצים מקבלים את הנשקים. אני דיברתי עם חצרים, ממשמר הנגב, ושהם מקבלים את הנשקים. זה הנשקים הראשונים. מעבר לזה, יש תוכנית שהיא אושרה. קיבוצים ומושבים. יש תוכנית שאושרה על-ידי אלוף הפיקוד. אני הייתי שם, בישיבה הזאת, גם הוא היה בישיבה הזאת ועוד אנשים היו בישיבה הזאת. היינו משוכנעים שמקימים כיתות כוננות בכל רחבי מדינת ישראל. זו הייתה ההחלטה. ואז העסק התחיל להיתקע. הוא נתקע בבירוקרטיות, בתהליך שקבעו, אני אסביר איפה זה תקוע בדיוק. בתהליך שקבעו, קבענו שאנחנו נביא באמצעות העיריות, העיריות יאספו מתנדבים, המתנדבים האלה יחוילו באמצעות צו 8, אבל לפני זה המשטרה תצטרך לאשר שהם עומדים בקריטריונים, שאין להם עבר פלילי וכו'. שם זה נתקע 24 שעות. אני, ביום שישי בבוקר, ראיתי שזה תקוע, ואני מדבר עם רוני נומה, הוא אומר לי 'זה תקוע'. עולה לתקשורת, מחפש את כל החברים שלי, שאני יודע, עולה לתקשורת, אומר להם 'דיברתי עם ניר דבורי, דיברתי עם כולם'. עליתי לירושלים כדי להעלות צעקה, ועדיין זה המצב. נכון לרגע זה גויסו אלף אנשים בכל רחבי הארץ, זה הכול. קיבלנו נשקים, אבל התהליך לא מתאים. אני אסביר לכם איפה התהליך עומד, אתם חייבים להקשיב. תקשיבו לנתונים בשטח. חולקו 1,000 נשקים באמצעות התהליך הזה. אבל אין לזה פרסום, דיברתי אתמול ושלשום גם עם ביטון וגם עם חיים ביבס, אמרתי להם 'תוציאו את זה לאוויר, תפרסמו'. הם אומרים לי 'זה מתחת לרדאר עם משרד הבט"פ, אז אי-אפשר לפרסם'. זה לא ברור עדיין התהליך במשרד הבט"פ האם הוא מאשר לאשר את האנשים שהם לא עומדים בקריטריונים. אני שלחתי גם אסמסים למפכ"ל, ואני יודע שהוא קרא אותם. חברים, זה המצב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב, בסדר, אבל אנחנו רוצים לשמוע את התמונה ולהתקדם ולשאול את השאלות, ואתה פה נשאר איתנו. << דובר >> יעקוב סיסו: << דובר >> אני רוצה להגיד לכם איפה זה תקוע עכשיו. ברגע זה קיבלתי אסמס ממנכ"ל עיריית הוד-השרון. שאני עשיתי אצלו את הפיילוט. והוא אומר לי – עכשיו, אני יכול להקריא לכם את האסמסים – הוא אומר לי 'סיסו תקשיב, זה לא עובד, כי אנשים פתאום מבינים שהם צריכים להתגייס לצו 8, ואנשים לא הבינו את זה'. אנשים שקיבלו נשקים – מחזירים אותם. צריך להתרשת, אין שום בעיה להקים משמר לאומי ב-24 שעות, בכל מדינת ישראל. רק צריך להחליט לפרסם, לגייס ולעשות. לא לברבר, לעשות. זה מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יעקוב אני מקבל מאוד את דבריך. כדי שנהיה יעילים בדיון הזה, ואני רוצה שנהיה יעילים, אז ניקח את מה שיש עכשיו, נבין קודם כל טוב, אני רוצה שכולם יבינו – כולל מה שנאמר לנו בפיקוד העורף – באמת זה נכון, זה חיול של צו 8. עכשיו יש תהליך – אני אומר שוב, גם אני מצטער על זה – שהוא בירוקרטי משפטי, לאפשר שהחיול יהיה רק ליום אחד, ובעצם אחר-כך לא יצטרכו להיות בעצם מחוילים. אנחנו צריכים לקבל תשובה היום מפיקוד העורף על מה שעלה פה פעם קודמת. כלומר שרק חיול ליום אחד למעשה, הם לא יישארו חיילים. אם יש אירוע, מכל מיני סיבות משפטיות כאלו ואחרות מצערות. יצא קול קורא של פיקוד העורף, כל מה שאתה מעלה כאן – גם על פרסום ה'קול קורא', תל-אביב ספציפית, ראש העיר לא רצה להשתתף בקול קורא, יש לו מנגנון אחר. אבל יצא קול קורא של פיקוד העורף, עוד שנייה יעלה פה פיקוד העורף, נבין האם זה תקוע ברישום. אם למשטרה כאן, לאפי, יש מה לומר בהקשר הזה ספציפית, נקודתית, האם כשמגיעים אליכם החיילים האם זה עובר בכלל תהליך אישור שלכם באמת? אתם מכירים את זה? << דובר >> דובר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא עובר בכלל תהליך אישור שלכם לקבל הנשק? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> מהרגע שהוא מגויס למילואים, הוא מתגייס כמילואימניק לכל דבר ועניין, ואין לנו עניין בזה. הדבר היחיד שהוא חובר ליישוב, הוא חובר לכיתת כוננות, לפיקוד שלנו כדי להיות מעורב בכוח. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, זה מה שאני מכיר גם. כלומר התנאים, מבחינת החיול, יש בעיה אחת של שמ"פ, של הוצאות וזה, לכן רוצים שיהיה חיול ליום אחד, ואחר-כך הוא חוזר להיות אזרח אבל הנשק אצלו. זה התהליך, בינתיים זה עולה לצה"ל האלף איש האלו, וזה בסדר, אני לא אומר את זה בתור זה. בינתיים הם מחוילים לכל הזמן האלף האלו. חיילים בשירות מילואים פעיל. אתה צודק שיש הרבה שלא רוצים. רוצים רק לקבל את הנשק ולהיות חלק מכיתת כוננות, אבל לא להיות מחוילים. על זה עובדים. אני מקווה שמפיקוד העורף נקבל תשובות היום על זה. לגבי שאר הדברים שהעלית, זה לא קשור לכאן. זה לא קשור אליהם, כמו ששמעת. זה קשור לפיקוד העורף. זה בהחלט דורש יותר פרסום, גם אנחנו כחברי כנסת – אני אומר את זה כאן לכל ראשי הרשויות, ואם איציק כאן ונציג השלטון המקומי כאן. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> יש קשר ואני אגיד את זה במשפט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע. אני מדבר רק על הפרסום. לפרסם לכל ראשי רשויות את ה'קול קורא', אני ראיתי אותו. כלומר, הוא פורסם. לפרסם את הקול קורא. << דובר >> יעקוב סיסו: << דובר >> מה שהתפרסם זה מכתב שהוא כתב. אני יכול להעביר את המכתב שהוא כתב. הוא כתב מכתב למועצות המקומיות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מצוין. אבל ה'קול קורא' הוא של פיקוד העורף. לא ככה איציק? << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> אני אגיד לך איפה הבעיה. היה סיכום עם אלוף הפיקוד. והמשטרה יצאה בהודעה: 'איפה שאנחנו נמצאים הצבא לא נמצא'. וזה בדיוק מה שגרם לברדק השלם. << דובר >> יעקוב סיסו: << דובר >> והמשטרה נמצאת בכל הערים ולכן אין את זה בערים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יעקוב. שנייה. יש קול קורא של פיקוד העורף? << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> אנחנו הוצאנו נייר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עזוב את הנייר שלכם. יש קול קורא של פיקוד העורף? אוקיי. יש קול קורא של פיקוד העורף לכל הרשויות במדינת ישראל. יש קול קורא. שכל רשות, לא ככה נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, לגייס אנשים. אבל עוד פעם, המשטרה לא - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> מדבר על האזרחים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. כרגע הכול קורה בערים. בסדר גמור, זה מצוין. זו הצעה אחרת. אתה אומר 'בוא נקים משמר לאומי של אזרחים בלי קשר לפרוצדורה של פיקוד העורף'. רוני נומה שאתה הזכרת, פועל תחת התווי של לעשות 'קול קורא'. כרגע זה כולל חיול באמת, וביקשנו תשובה, אני מקווה שהיום תהיה תשובה. שזה לא יכלול חיול מלא, אלא רק חיול ליום הראשון. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> הצבא לא יודע לתת נשק אם אתה לא במילואים. הצבא לא יודע לתת נשק לאזרח מן השורה אם אתה לא מתגייס. זה דברים שאתה יודע, אני גם מכיר היטב את מערכת הביטחון. זה דברים שלא ציפיתי שישתנו. אבל הבעיה העיקרית היא – זה אגב, גם בוועדה שבוע שעבר, אלי. שהסמפכ"ל ישב ואמר בקולו: 'איפה שאני נמצא, הצבא לא יכול להיכנס עם חלוקת נשקים'. וזה מה שיוצר כרגע את הבעיה. הצבא רוצה, << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עמית, למה שפיקוד העורף לא יעביר את הנשקים למשטרה, והמשטרה – אם במשטרה זה פחות תקוע, שהמשטרה תחלק. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות, אבל גם זה- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מי נציג פיקוד העורף כאן? איתי נמצא אתנו? שלום איתי, התייחסותך לשני הדברים הללו: אחד, לסטטוס היום של פיקוד העורף. אני מעלה כאן את מה שאמרה לנו לירון. שבעצם האופציה של חיול, יכול להיות חיול רק ליום אחד ולא חיול לכל התקופה, שאתם בודקים. האם יש בזה שינוי, דבר אחד. דבר שני, האופציה שמעלה כאן חבר הכנסת פסל, שבעצם המחסור כרגע בנשקים – אם לצה"ל אין מחסור – שיעברו באופן זמני למשטרה, והחלוקה תתאפשר דרך המשטרה במקומות שעדיין חסרים. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> בוקר טוב לכל הפורום המכובד. אני שנייה אגיד את תמונת המצב, אני גם אגיד שכל מה שאנחנו עושים הוא בתיאום מלא עם משטרת ישראל, עם - - - אלוף הפיקוד, יחד עם ראשת אג"ם, עם הסמפכ"ל והמפכ"ל. והתמונה היא תמונה מאוחדת, אני שנייה אסביר איך העסק עובד מבחינתנו. ראשית, דיברתם פה באמת, יש שלושה מעגלים, המעגל הראשון – אנחנו מכירים אותו – יש את ההגמ"רים, הפקמ"רים. יש להם מענה משלהם. המעגל השני הוא המרחב הכפרי. מג"ב, כפי שצוינו פה, בתנופה מדהימה הרחיבו אותו. והקימו עוד לא מעט כיתות כוננות. והמקום שאנחנו מדברים עליו, שבאמת יש פער, בביטחון האישי של האזרח, זה כל המרחב העירוני שזה מספרים מאוד גדולים של רשויות שבהן למעשה פיקוד העורף נכנס ובעצם זה לא כיתות כוננות, מבחינה חוקית לא ניתן לקרוא לזה ככה, אבל בפועל אנחנו מגייסים אנשים בצו 8, אחרי שהם עמדו בקריטריונים שקבע הצבא. מחיילים אותם, נותנים להם מדים, נותנים להם נשק ומקימים כיתות כוננות במרחב העירוני. אני רק רוצה להגיד, ראיתי שבוע שעבר את חבר הכנסת פוגל, ועכשיו אנחנו נמצאים כאן שבוע שלאחר מכן. אני רוצה קצת לדבר על מספרים, ואני יכול גם לענות על כל השאלות שעלו כאן בהקשרים של 'למה לא מעבירים נשקים' וכדומה. ראשית אני אומר שאנחנו נמצאים, כל עוד אנחנו מדברים, ב-173 יישובים. יישובים זה מישובים קטנים שאני יכול לתת פירוט, יש לי פה פירוטים, כמובן, של, יש לנו מערכת שרואה את הכול. שבנינו מיישובים קטנים גם במגזר הדרוזי, בית ג'אן, שומרת וכדומה. ועד ערים גדולות שכבר חתמו על נשקים: כפר-סבא, נתניה, רמת-גן, הוד השרון. עשרות ומאות של נשקים שחתמו. הדבר הזה הוא פתוח, הכול קורה אצלנו בפיקוד העורף, אני רק אומר – א' כל מה שאנחנו עובדים, אנחנו עושים בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי, באוגדת חיים ביבס, ולכן הקשר שלנו עם הרשויות הוא מאוד מאוד חזק, וגם ככה בשגרה. לפיקוד העורף למעשה יש יחידת קישור בכל רשות. - - -בסמוך לקב"ט - - - שנפתח בכל רשות. הם מכירים בדיוק את ההליך הזה, יודעים בדיוק איך אפשר להעלות קולות של מתנדבים. ובקצה אנחנו מחיילים אותם, ונותנים להם נשקים, וכמו שאמרתי יש כבר מאות יישובים – ליתר דיוק, 173 יישובים שכבר בתוך העסק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> 'יישובים' אתה מתכוון 'רשויות' או שאתה כולל פה גם- - - רק רשויות. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> רשויות. מיישוב קטן ועד עיר גדולה בדגש על ערים גדולות. אני רק אגיד שהיום, רק תל-אביב היום אנחנו עם 142 אנשים מאובזרים וכנראה נתחיל - - - גם בתל-אביב. ערים גדולות, כמובן, אנחנו נקים תגבורים גדולים יותר. וזה חשוב לי להגיד דבר נוסף: האחריות הייתה ונשארה של משטרת ישראל. פיקוד העורף – אין לו כוונה להיכנס, גם אין לו יכולת מבחינה איכותית להיכנס ולתת את המענה. האנשים שאנחנו שמים בקצה, זה בדיוק למול הבעיה של האזרח במדינת ישראל. הביטחון האישי, היכולת ללכת לגן משחקים, לפארק שעשועים, לשלוח את הילד לבית ספר. המקומות האלה, שיהיו אנשים עם נשקים על מדים, שייתנו מענה, יחזקו את תחושת הביטחון – זו המטרה שלנו. גם אני אגיד דבר נוסף: אנחנו נכנסים למקומות האלה וב- - - עם המשטרה, אנחנו עתידים, מבחינתנו, להעביר את הכול לביטחון השוטף של משטרת ישראל, עד שהם יסיימו את ההצטיידות של האנשים ושל הנשקים שאמורים להגיע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איתי, התייחסות שלך לאפשרות לעשות את זה ללא חיול מלא. מה שעלה פה בפעם הקודמת, כלומר, רק חיול ליום אחד. ולא חיול צו 8 לכל התקופה. נאמר לנו שזה נבדק ע"י הייעוץ בגלל איזשהו קושי משפטי. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> אז אני אגיד לשאלתך. אנחנו אמרנו את זה גם כשזה עלה בישיבה עם המפכ"ל. וגם אתמול עם ראשת אג"מ של המשטרה. כדי שהם יעברו להיות גם ת"פ מלא של המשטרה, או שנוכל להעביר נשקים לצורך העניין, למשטרה. או שהם יגויסו בצו 8 רק לזמן ההכשרה למשטרה, ואחרי זה יהפכו להיות מתנדבים של משטרת ישראל. צריך להגיש בקשת סיוע. ככה זה נקרא, בקשת סיוע של המשטרה והמשרד. שבקצה, למשרד הביטחון – צריך לעלות בדרג עד שר הביטחון. ובסוף הדבר הזה צריך להיות מאושר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שנייה איתי. תעצור שנייה. אני לא ידעתי ששם זה מעוכב, אני ידעתי שזה מעוכב מסיבות אחרות. יש בעיה להגיש בקשת סיוע כזאת, אפי? בוא נפתור את זה כאן ועכשיו. אם זה העיכוב, כמו שאומר פה סיסו וכמו שאומר איתי, כלומר העיכוב הוא בזה שהיכולת של צה"ל לגייס הרבה חיילים, להעביר אותם אליכם אחרי חיול רק לתקופת הכשרה, לאותם יום-יומיים, אם זה דורש בקשה – בוא ניצור את הבקשה. איפה הבעיה? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> קודם צריך לראות אם הם יישארו כפופים לצבא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, מה שהוא אומר כאן, אנחנו נעשה חיול. יש בעיה ברמה בינלאומית, איזושהי בעיה מסוימת עם הנשקים. אז לכן אנחנו אומרים חיול של יום-יומיים, זה הוצג כאן. לא על-ידי, הוצג כאן על-ידי פיקוד העורף. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> עדיין כדי לשים אותם תחת המשטרה, חייבים לעשות ר"פ, במיוחד על פי חוק השמירה, ולהכניס אותם אלינו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן אבל זה עניין של - - - זה שני דברים שונים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוא בודק ר"פ, צריך לבדוק ר"פ ולחייב אותו כמש"ז- מתנדב משמר אזרחי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה שמונה חודשים. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> הצבא והמשטרה לא יודעין לעבוד יחד, חבל על הזמן. הצבא והמשטרה לא יודעים לעבוד יחד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבל איציק, אנחנו כאן בשביל לפקח שיעבדו יחד. אומר איתי שהצורך הוא שתהיה פנייה של המשטרה, אז אני אומר לך, אלי, תוך כדי הישיבה – יורים עלינו עכשיו, מה שנקרא תוך כדי מלחמה – אם החסם הוא בקשה רשמית לשר הביטחון, אנחנו ישבנו אתו ביום שישי גם על זה -אז הבקשה להוציא בקשה כזאת, אני לא ידעתי שזאת הבעיה, לנו הוצג אחרת. אם זאת הבעיה, נא להוציא בקשה כזאת של המשטרה. נצרף אליכם את האזרחים שיעברו ר"פ – המוקד חירום שהקמתם, זה תוך כמה שעות, אני אומר לך, על האקדחים זה תוך שעות בודדות. בעשרות ובמאות על האקדחים. גם בדיקת ר"פ. מי שיש לו ר"פ, אגב, לצוות אחר במשטרה, זה יותר ארוך. << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> ר"פ זה תנאי הסף היחיד? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> או-קיי. מה תנאי הסף? << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> רובאי 03 עד 10 שנים משחרור ממילואים והעדר ר"פ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נראה לי תנאי הסף היחידים שיש. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> יש חמישה תנאים. אני שנייה עוזר לכם להבין. שאלתם מהם. אני מתואם גם עם המשטרה בקצה - - - דרך אגב, זה לא נכון, האישור ר"פ של המשטרה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. מי שאני מאשר אותו, מאושר לצורך העניין גם על ידי המשטרה שהם שלחו לנו אישור, ואנחנו רואים שאין לו רישום. << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> זה אותם תנאים לכלל כיתות הכוננות? גם אלו שתחת אחריותכם בקו העימות? האם יש מערכת אחת של קריטריונים שקובעת מי יכול להיות בכיתת כוננות? בין אם זה קו עימות, בין אם זה מרחב כפרי ובין אם זו מערכת עירונית. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> הצבא והמשטרה לא יודעים לעבוד יחד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> עכשיו אנחנו גורמים לזה לעבוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המטרה של עמית ושלנו זה לקדם את העניינים. אם היה מידע מוגש בכתב – היינו לומדים אותו לפני. בואו נענה קודם כל על שאלות בסיסיות, אחרי זה נדבר על, גם אם נצעק פה עשר פעמים שהמשטרה וצה"ל לא עובדים ביחד, זה לא ישנה את המציאות. אנחנו מנסים לפתור עניינים נקודתיים, שבסוף יסייעו במתן פתרון. האם יש מערכת אחת של קריטריונים לגיוס אנשים לכיתות כוננות? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> חברים, איתי מרמ"ח מתנדבים ייתן את העדכון לגבי גיוס מתנדבים במסגרת הכיתות כוננות במשטרת ישראל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל חבר הכנסת שאל שאלה. אנחנו מבקשים תשובה קודם לשאלה שלו. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אני מנסה לענות על זה. במשטרת ישראל הקריטריונים שונים מאשר פיקוד העורף. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בבקשה, אבשלום. רק תציג את עצמך. << דובר >> אבשלום אלמלח: << דובר >> אבשלום, אני ראש מחלקת המתנדבים של המשטרה. ביני לבין מג"ב – מג"ב הוא מונחה שלי לצורך העניין. ביני לבין מג"ב יש שוני על בסיס החוקים שאנחנו עובדים עליהם. מג"ב עובד על בסיס חוק השמירה. חוק השמירה, הוא בודק, יש מערכת שקוראים לה 'כספת' שבודקת רישום פלילי, מהיר מאוד, הכשרה מהירה מאוד, האיש לא נמנה עם כוחות הביטחון. הוא לא מקבל תעודת מנוי, הוא לא מתנדב של המשטרה, שומר על יישובו, זה המודלים ביישובים הקטנים. בערים הגדולות דרישות הסף הן אחרות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, יישוב קטן זה לפי מספר תושבים? << דובר >> אבשלום אלמלח: << דובר >> אני אפרט. יישוב קטן שהוא כל מה שחוסה תחת מועצה אזורית. מועצות מקומיות וערים נמצאים אצלי. 'אצלי' זה אומר שהאיש מקבל תעודת מתנדב משמר אזרחי. הווי אומר, המשוואה זה תעודת שוטר. יש לו סמכויות של שוטר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ומה התנאים לזה? << דובר >> אבשלום אלמלח: << דובר >> התנאים שלי הם מספר תנאים: א', שהוא פטור משירות מילואים. כלומר, שירת במילואים והוא כבר פטור משירות מילואים שלא יהיה גיוס ואנחנו נמצא אותו בחזית ולא אצלנו. 2, רובאי 3 ומעלה. בריאות תקינה, עובר את הליך היחב"ם אצלנו. שהוא קצת שונה מרישום פלילי. זה הליך קצת יותר מורחב. << דובר >> דובר: << דובר >> אבל יחב"ם, ביטחון ומידע, זה הליך קצת יותר ארוך. << דובר >> אבשלום אלמלח: << דובר >> זה לא ארוך. ההליך לוקח יום אחד. פחות אפילו. קיצרנו את כל ההליכים משמעותית. זה סה"כ התנאים של משטרת ישראל. עושה את הבדיקות שנקראים אצלנו יחב"מ, דוממים. אנחנו בודקים מספר דברים ברקע, שזה לא המקום לפרטם. מאשרים אותו ולאחר מכן מעבירים אותו סט של הכשרות, שהן יומיים. בעתות שגרה זה הכשרות שלוקחות 25 משכי שיעור, הורדנו את זה לעשרה, לשמונה. יום אחד הכשרה פרונטאלית שמסבירים על סמכויות שוטר, יום שני אימון בנשק מתוך הנחה שהאיש הוא לוחם בצה"ל ואני לא צריך להעביר אותו טירונות מחדש. אחרי יומיים כאלה, כיתת הכוננות מבצעית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני רק מסכם, שיהיה ברור לכולם. אז במועצה אזורית, כל היישובים שהם תחת מג"ב, בדיקת ר"פ והכשרה – כל מה שתחתיכם בערים ובמועצות המקומיות, כמו שאמרת, שירות מילואים של רובאי 03, בריאות, ביטחון מידע ואותם הכשרה של יומיים. והוא הופך להיות מתנדב משטרה. << דובר >> אבשלום אלמלח: << דובר >> עוד דיוק קטן לאמירה הזאת. במג"ב יש עוד סוג אחד של כיתות כוננות שנקראות כיתות כוננות מועצתיות. יש לו 42 כאלה כמדומני. פרט לזה שלכל יישוב יש כיתת כוננות, גם במועצה האזורית יש כיתת כוננות שהיא מועצתית. מעין כוח עתודה שהיא יכולה להגיב לכל אחד מהיישובים של המועצה בנפרד. והם מתנדבי משטרת ישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מצוין. עכשיו, בגלל החוסר בערים – שואלים פה חברי הכנסת, ובצדק – האם ניתן, את אותם חיילי צה"ל שמגויסים, וכמו שאמר פה איתי, הם גם בודקים ר"פ. אותם חיילים שמגויסים עכשיו, דרכם, לצו 8, בהנחה שהם גם לא יגויסו לכל התקופה, אלא רק ליום אחד. איך הם יוכלו להצטרף אליכם, האם יש בעיה שהם יצטרפו אליכם במסות? ולא עכשיו דרך תהליך ההכשרה שלכם. האם יש בעיה? האם זה נכון שהוא אומר שצריך איזושהי בקשה שתעבור ממכם לצבא? << דובר >> אבשלום אלמלח: << דובר >> אני לא מכיר. אני דרג ביצועי שמבצע את ההכשרות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין מסלול כזה כרגע. << דובר >> אבשלום אלמלח: << דובר >> אני לא מכיר מסלול כזה. כנראה זה נדון עם המפכ"ל עם רוני נומה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש בעיה עם מסלול כזה, אלי? אתה רוצה לפרט? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> הנושא הזה כרגע, כמו שנאמר על-ידי רמ"ח מתנדבים, נמצא על השולחן. כל עוד הם חיילים, הם לא יכולים להיות ת"פ המשטרה. איתי גם היה אתנו בישיבה, הנושא הזה נדון כדי לנסות לתת פתרון. אנחנו מבינים, ואני לא מקבל את האמירה שהמשטרה לא יודעת לעבוד עם הצבא, אבל אנחנו מבינים שיש פה אירוע שצריך לטפל בו, ולכן זה ברמת מפכ"ל עם המשרד, וגם עם רוני נומה, כדי לתת פתרון. צריך להזכיר שכל עוד הם חיילים, הם לא יכולים להיות ת"פ המשטרה. כי הם החיילים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה הבעיה? איפה הבעיה? למה לא? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> כי אנחנו מבחינתנו רוצים שכל כיתות הכוננות יהיו מתנדבים שלנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מפחדים ממצב שכל כיתת הכוננות מגויסת לקו, והעיר נשארת בלי כיתת כוננות. בשביל זה הם רוצים- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, הוא מדבר על אנשים שהם לא בשירות מילואים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה פשוט שני דברים והוא צודק. יש פה מסלול מהיר ומסלול יותר בירוקרטי. המסלול הבירוקרטי יותר הוא במשטרה, במתאר העירוני. המסלול המהיר – ולכן העיריות הלכו אליו – זה המסלול של לגייס את האנשים. הבעיה העיקרית בגיוס האנשים בצו 8 והצבא, שזה חיילים שפועלים במתאר עירוני. במתאר עירוני יש פה כפילות – לא ברורה לי בכלל עדיין, כי אין דף פקודה, אין תו”ל, אין מכשירי קשר, ואני שם את כל זה בצד. זה אנשים שפועלים חיילים, בתוך עיר. שעכשיו שיש אירוע, הם תחת פיקוד העורף. כשיש אירוע, אז בא השוטר והוא יודע לנהל את המתאר העירוני, בעוד שהחייל הוא בכלל במוד צבאי. ובכלל מי המפקד שלו? מי מדבר אתו בקשר ואומר לו 'לך לפה, לך שם, אל תלך לפה, אני פה'. איפה הזיהוי? אלף ואחד דברים שאף אחד לא סגר. עכשיו הרשויות ילכו למהיר – כי הכי קל לגייס את האנשים. ולכן אתם, כאילו המתנדבים של המשטרה, יהיו פחות אנשים כי זה 48 שעות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> קודם כל, מה קורה באותם יישובים? 170 יישובים שהם גייסו כבר, לטענתו, 1,000 חיילים. איך זה מתנהל בפועל? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אז אני אומר, קודם כל, בגלל בכל מה שהעלית כרגע, זה האתגר המבצעי. מבחינת הפו"ש, אנחנו רוצים שבאזור הזה תהיה שליטה. מפקד התחנה הוא הריבון באירוע הזה. ולכן, כדי שתהיה שליטה, רצוי שכל המתנדבים האלה יתאגדו ת"פ מפקד התחנה. התהליך שמתנהל כרגע זה לבחון את הסוגיה של פיקוד העורף, גיוס שלהם. כדי שיעברו להיות ת"פ המשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנייה הצעה. כי אני חושב שת"פ זה לא יהיה עכשיו. אני חושב שמפקד המשטרה, או כל אחד והנציב שלו, שוטר קהילתי, שלוחה וכל האלו. שהם ייקחו בעלות על האירוע, לא במובן הטופסולוגי, במובן שהם יודעים מי האנשים, הם יודעים לתת להם תדרוך. הם מתכנסים פעם-פעמיים בשבוע, יש מפקד ליחידה עם דף פקודה, יודע בדיוק מה הוא עושה. אני יודע שאני מתקשר אליך גם אם טופסולוגית. אני תחת פיקוד העורף. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> תאמין לי, הייתי מפקד שתי תחנות. בירושלים. הסוגיה של הפו"ש, פיקוד ושליטה, זה אירוע בפני עצמו. ולכן אנחנו לא היינו רוצים שכל אחד יתחמש כאן, ובזמן אירוע צריך שמפקד ינהל את האירוע הזה. המודל שיצרנו בתוך שבוע זה מודל שבדרך כלל לוקח 5 שנים במשטרת ישראל. אנחנו מבחינתנו יצאנו לדרך, ואנחנו כל יום מחמשים אנשים דרך משטרת ישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבל מה קורה בערים שיש היום חיילים, אלי? שלא יהיו דו"צים, מי המפקד ב-1,000 חיילים שהוא כן הביא כבר? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> כרגע בערים, שישנם חיילים, יש תיאום מול מפקד התחנה. אבל אנחנו היינו רוצים- - -. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי המפקד אבל? << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> המפקד, ברור שזה מפקד התחנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה יודע שמט"ח לא מתעסק בשלוחות. בטח ובטח באירוע. באירוע מט"ח לא יהיה המפקד של, סתם דיבר עכשיו מנכ"ל הוד השרון, אז המט"ח זה כפר-סבא. יש לו את כל שדות, רעננה, כפר-סבא, הוד-השרון, מועצות אזוריות. שום סיכוי שבאירוע מתגלגל הוא יודע מה קורה בהוד השרון שיש לו אירוע ברעננה. אין סיכוי כזה. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> ולכן לכיתת כוננות יש מפקד שהוא בסופו של דבר יודע לעבוד עם האג"מ מהתחנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא חייל, הוא לא יודע. חבר'ה, אני אומר לכם שנייה. הוא לא. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> אתה צודק שמודל כזה של פיקוד העורף נמצא על השולחן כדי לדייק אותו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שניה. איתי, בוא ניקח דוגמא אחת עד הסוף כי אחרת אנחנו - - -. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי הצעה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, אני רוצה לדעת מה קורה היום אבל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שנייה תקשיב לי רק להצעה. יש מפקד – גם אם הוא חייל היום – לכיתה הזו. לחבר'ה שגויסו. קחו אותו ותכשירו אותו להיות הנציג עם השוטר. תצמידו ביניהם. זה כל מה שצריך לעשות, לקשור את זה. שיהיה לו מכשיר קשר, שהוא יודע שיש אירוע הוא מקשיב אך ורק לשוטר. לא לקב"ט העירוני, לא למפקד פיקוד העורף ולא לנציג קבילות החיילים. הוא אחראי, במתאר העירוני, רק לך. זה כל מה שצריך לעשות. אתה סוגר ככה את הפער. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בוא נשמע איך זה קורה עכשיו. איתי, הרי זה לא התחיל אתמול. אתם גייסתם כבר 1,000. הם חוילו, נתתם להם נשקים. מה קורה היום, יש אירוע, מה קורה – כמו שאומר נאור – בהוד השרון? מי המפקד של האירוע? מי המפקד בפועל של האירוע נכון לעכשיו לפי התו"ל הנוכחי? מי המפקד? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> שאלה טובה. יש גם פקודות ומסמכים שהוצאנו - - - בקצה, בכל יישוב כזה, עפ"י רמת ההכשרה וגם דרגות אפשר לראות דוגמאות מערים רבות. אנחנו מגדירים מפקד וסגן. הוא מפקד של אותה כיתה. מעל אותו מפקד וסגן, יש למעשה בכל מרחב אצלנו – כמו שלמשטרות יש את התחנות, לנו יש נפות, יש קצינים שאחראיים על כל אשכול יישובים, והם אחראיים על אותם מפקדים שהם מדריכים אותם. האם זה הדבר האופטימאלי? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שנייה. אז אתה אומר שאין תיאום עם מפקד המשטרה בעיר? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> תנו לי לענות עד הסוף. התיאום בשטח, תאמינו לי, אין איתו בעיות. - - -תחנת המשטרה והוא מדבר איתו והם יודעים שיש שם כוח וכדומה. << דובר >> דובר: << דובר >> 'וכדומה' זו לא תשובה. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> רגע. כדי להסדיר את סוגיית הפו"ש שזה יהיה ת"פ משטרה מלא, כמו שצריך להיות בבט"פ, תאריך את בקשת הסיוע. זה הכול. << דובר >> דובר: << דובר >> עזבו אתכם, מהטופסולוגיה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> פעם שנייה, איתי, אתה מזכיר את בקשת סיוע. מין איזה קוד כזה, אני שאלתי למה אין תיאום, כמו שאתה ציירת. כלומר, למה אותם איקס חיילים שהתגייסו לעיר מסוימת, למה זה לא מתואם צמוד, כמו שאמרת, למפקד הישיר? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שניה, עמית. אתה שואל לעניין מבנה כיתת הכוננות. לעניין מבנה כוח האדם, לעניין הפו"ש. על עניין הפו"ש אני לא מצליח להבין. ויושבים פה אנשים שצריכים להחזיק את התשובה הזו לא ב'אולי', אלא ב'חד וחלק וברור'. אם עכשיו ברמת השרון יש אירוע של עלייה של המון על העיר. מאיפשהו. מי מפקד העיר? מי שולח את הכוחות מ-א' ל-ב'? המשטרה או פיקוד העורף? איך זה עובד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עמית, אין מה לדון. תקשיבו שנייה. אין מה לדון בזה. הם מתעסקים באמת בפקודות ועזבו. יש שוטר לכל עיר. הוא מפקד האירוע. רק את זה תסגרו בשטח, תעזבו, זה אפילו לא דיון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה, אבל אתה אומר את זה. אבל כוחות פיקוד העורף נתונים לשליטתו, כן או לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך את הבעיה. אנחנו מתעסקים בבירוקרטיות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא בירוקרטיות, זה שאלה של מפקד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כן, שנייה אני אסביר לך למה זה בירוקרטיה. כי הם, בשביל שהם יכפיפו את הכוח הצבאי למשטרה, לפי הספר, הם צריכים את בקשת הסיוע הזו. זאת אומרת שמגישה משטרת ישראל בקשת סיוע מהצבא על מנת להקצות לה כוחות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ואני מדבר עכשיו על אירוע חירום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אין אירוע חירום. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> טוב, רגע. בוא נתקדם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עמית, נראה לי שצריך לקשר פחות בין חברי הכנסת ויותר בין הגורמים הרלוונטיים שיסגרו ביניהם איך זה צריך לעבוד, בלי שאנחנו נפריע. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> נקודה נכונה, וצפינו אותה גם שבוע שעבר ולא הצלחנו לצערי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איתי, אז שנייה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> דברו ביחד, הנה אתם פה. סגרו עכשיו את העניינים. אנחנו נשב בצד. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> את זה זיהינו שבוע שעבר בוועדה. ועם הצבא. בדרג, לא הרמטכ"ל יעסוק בזה נניח, אבל נגיד סגן הרמטכ"ל, לצורך העניין, יחד המפכ"ל יישבו ויימצאו את הפתרון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה הכול. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> הבעיה היא לא אצלי, היא לא אצלך ולא אף אחד שיושב כאן. ואמרתי את זה בתחילת דבריי. הבעיה היא שהצבא והמשטרה לא יודעים לעבוד יחד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל לא צריך. למה לא מעבירים פשוט, שתהיה אחריות על גורם אחד, המשטרה תיקח את האחריות, הנשקים יעברו למשטרה וזה הכול. הם המשטרה עושה את זה כמו שצריך, למה צריך כפילות? למה צריך גם פיקוד העורף וגם משטרה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> סוגיית הנשקים היא עוד סוגיה. אני מבקש רק, איתי, אנחנו מחכים לתשובה מאלוף פיקוד העורף על הדבר שעומד על הפרק כרגע. והוא התיאום בפועל, אותה קבוצת חיילים היום, שיהיה ברור שהיא גם בסיטואציה הנוכחית. להעביר אותם את התהליך שאבשלום פה מעביר. אני אומר לך ביושר, אלי, זה לא ייקרה. לא ייקרה בלוח הזמנים הדוחק והקיים היום, כלומר לייצר את קבוצת החיילים הזאת כפי שהיא היום מתחיילת אצל איתי, להעביר אותם את ההכשרה של אותם יומיים וזה – לא ייקרה. ואנחנו מבקשים כאן שאותם חיילים, כפי שמתגייסים, בדיוק בפורמט שאמר כאן חבר הכנסת שירי, יהיו ת"פ השוטר האזורי. זה לא קורה. אני לא יודע מה זה ה'אברה קדברה' פה, בקשת סיוע. המושג הזה. מבחינתנו יושב אלוף פיקוד העורף עם מפכ"ל המשטרה, היום, יוציא נייר מסודר, פקודה מסודרת שכל החיילים אותו מפקד וסגן לא כפופים למפקד הנפה או למפקד האשכול. מתואמים איתו, לא מדובר כרגע על תורת הלחימה בפועל, אני מדבר על הפיקוד ושליטה. הפיקוד ושליטה הוא של התחנה המקומית. הם צריכים להיות כפופים להיות לתחנה המקומית, אחרת אנחנו הולכים לאיבוד. אם תסבירי לנו תו"ל אחר, בבקשה. אם לא נא להסדיר את זה, אני לא יודע מה זה 'בקשת סיוע'. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> רק להגיד משפט אחד, כבר הנחה אתמול אלוף הפיקוד, את כל המחוזות, שהחיילים האלה יהיו תחתי המשטרה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איפה ההנחיה הזאת נמצאת? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> בקצה כיתות הכוננות האלה שהיו ת"פ המשטרה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איפה ההנחיה הזאת נמצאת? אף אחד לא מכיר אותה. אנחנו יושבים פה עם אלי, אף אחד לא מכיר אותה. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> כדי שהדבר הזה יוכל להיות מוסדר - - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבל זה מה זה המילה 'מוסדר', איתי? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה שאתה אומר עכשיו, פה נאמר לפני שבע דקות שזה בלתי אפשרי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> איתי, אני שואל שאלה מאוד פשוטה. הם יושבים עם מכשירי קשר שמקבלים הוראות ממפקד התחנה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין מכשירי קשר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז זאת אומרת שהם לא בפיקוד בשליטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש חוסר במכשירי קשר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני מציע לעצור כאן. איתי, תן לנו, אתה כאן, אנחנו כאן לעוד הרבה זמן. אני אבקש שהפקודה הזאת שתיארת אותה הרגע, שקודם הגדרת שהיא מחייבת איזשהו מהסיוע מהמשטרה. אני אבקש שתשלח לוועדה, המנהלת לאה כאן. פיקוד העורף יישלח לנו בבקשה את אותה הפקודה שעל-פיה חיילי כיתת הכוננות – חוץ מתיאומים כאלה ואחרים עם נפות, הם כפופים למשטרה. ואני אומר כאן בקול רם, אלי. אם למפכ"ל יש בעיה עם זה, אני חושב שאתם צריכים לקבל החלטה שגם מי שלא עבר את היומיים של ההכשרות שתיאר כאן אבשלום, אבל הוא במסלול היותר מקוצר – קרי, הוא רובאי 03 ויש לו הצהרת בריאות, וגם בבדיקה שנעשית בצבא הוא יכול להחזיק נשק, הוא יצטוות עם הצוות אורגני – מפקד וצוות כצוות אחד תחת המשטרה גם לפני שהוא יהיה מתנדב, כרגע אין לנו בלוח זמנים, אלא הוא יהיה ת"פ כן, בבקשה, אפי. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אני רוצה להגיד כמה דברים כדי שחלילה לא תהיו בתחושות אחרות. קודם כל, יש את בני המקום, כמו שדיבר עליו מפיקוד העורף. יש אותם גם חלקם ביישובים. לא בהרבה, אבל יש אותם בישובים. מה אנחנו עשינו? אנחנו לקחנו אותם, צירפנו אותם לתוך הכיתות כוננות והם חלק מתוך כיתות הכוננות שלנו. יש רק פער אחד עם כל הסיפור של המילואימניקים שנמצאים בתוך כיתות כוננות, בתוך היישובים נוצר פער שאחד מקבל ימי מילואים ואחד לא מקבל ימי מילואים. ולשם צריך לכוון, כי חלק שלא נמצאים אומרים 'יש לנו את העבודה, את השגרה שלנו'. ובסוף הכיתות כוננות האלה מצטמצמות ולא לשם אנחנו מכוונים. בימים אלו, מהיום, התחלנו לאמן את כל כיתות הכוננות, כמו שדיבר אבשלום, בצורה מסודרת בהגנת היישוב. אנחנו בתחילת הדרך, אמרנו 'קודם כל לחמש, לתת את הנשקים', לשים אותם בתוך הישובים. עברנו את המטווחים, היום אנחנו מתחילים לאמן אותם בתוך הגנת היישוב, כל יישוב ויישוב. מתחילים מהיישובים המאוימים ויורדים פנימה. << דובר >> נרי שוטן: << דובר >> זה פשוט לא נכון. אני לא יודע איך אתה אומר את זה, באמת. אני נרי, מנהל החמ"ל של התנועה הקיבוצית. כל מה שאמרת עכשיו הוא פשוט לא נכון. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> תן לי לדבר. כל מה שתגיד לי, אני מביא בעובדות. << דובר >> נרי שוטן: << דובר >> בבקשה, גם לי יש עובדות. אני מדבר עם העיניים בשטח, עם הקיבוצים שפונים אליי כבר שבועיים ואומרים לי 'אין לנו ציוד'. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא לא אמר 'ציוד', הוא אמר 'נשקים'. נשקים קיבלתם? << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> מכיוון שמג"ב עובד אתנו, מג"ב לא יעבוד עם כל קיבוץ. אז מג"ב עובדים ואנחנו מתכננים - - - << דובר >> דובר: << דובר >> הוא לא דיבר על הדברים שאתה אומר. הוא אמר 'חילקנו נשקים ועכשיו אנחנו מתחילים'. נשקים גם לא? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז תגיד לו. תן לו דוגמא. << דובר >> דובר: << דובר >> תן דוגמאות איפה הנשקים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, רגע. קודם כל נגמור את הנושא הזה של הכפיפות, של אנשים בערים, קיבוץ מסילות, בסדר? מושב הר חלוץ, מושב שפר. עוד שנייה נדון בזה. קודם כל נגמור את הנקודה הזאת של כפיפות בני המקום או חיילים לזה. האם אתה אומר שצריך לחייל את כולם, או הפוך מזה? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> כל אוחז נשק שנמצא, קודם כל צריך לזכור – ודיבר על זה אבשלום – על בסיס חוק השמירה, זה השלב הבא שאנחנו רוצים להכניס אותם כמתנדבים, אבל הם כרגע על חוק השמירה. אין להם שום סמכות חוץ מלהגן על היישוב בזמן אירוע- - -. << דובר >> דובר: << דובר >> היערכות מצוינת. זה מה שאנחנו צריכים. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> מצוין, אז אני אומר את הדברים האלה. יש לזה כמה דברים של ביטוח של האנשים. יש גם דברים אחרים של ביטוח של האנשים, כשהם מתנדבים יש להם ביטוח של משרד הביטחון לכל דבר ועניין, וזה התהליך שאנחנו עושים בהמשך. אנחנו יותר מדייקים את הדברים. צריך לזכור שאנחנו במלחמה, וההתחלה לא הייתה מדויקת. הרבה דברים לא היו מדויקים. גם באנשים שקיבלו נשקים, אנחנו יותר מדייקים אותם. כן מתאימים, חלקם נתנו למילואימניקים שגייסו אותם בשלב השני וגם את זה אנחנו צריכים לדייק. לא לכל היישובים חילקנו נשק, עדיין יש יישובים שלא קיבלו נשקים. הרוב הגדול – אני אדבר על זה בכיתות כוננות ביישובים, קרוב ל-496 יישובים שקיבלו נשק. חלקם שמונה כלים, חלקם ארבעה כלים. אנחנו צריכים להשלים את זה – יש ישובים שבכלל לא קיבלו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לכם אפשרות היום לסגור את כל הפערים האלה? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> כל יישוב על הכלי נשק שנמצא אצלו. ישוב, קיבוץ, באחריות שלנו מבחינת המועצות האזוריות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השאלה של חברת הכנסת רייטן. << דובר >> << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> << דובר >> למשטרה נגמרו הנשקים, אגב. מי שלא יודע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברת הכנסת רייטן שאלה שאלה פשוטה. כרגע, האם יש מחסור, היום – תעזוב עוד רכש. האם יש היום מחסור בנשקים לצייד את המגזר הכפרי? אני שם בצד את העירוני. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אני, כדי להשלים, 2031 נשקים אני צריך כדי להשלים לכיתות כוננות עורפיות של שמונה נשקים בכיתה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. מכיוון שהמרחב הכפרי הוא בעדיפות גבוהה יותר, המרחב האזורי הוא בעדיפות גבוהה יותר לנושא כיתות הכוננות. מכיוון שבתוך הערים, ברמה כזו או אחרת, יש צוותים יותר מעובים של משטרות. בגדול, אני צריך לקבוע סדרי עדיפויות. אנחנו הרי ישבנו פה במספיק דיונים שהסבירו את הייחוד של המועצות האזוריות. בסופו של דבר קו התפר, רובו זה מועצות אזוריות. הערבה על גבול ירדן זה מועצות אזוריות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבל יש גם ערים קטנות, גלעד, באזורים האלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר רגע להשלים משפט? יש עכשיו מחסור, אתה אומר, של עד כ-3,000 נשקים בשביל לעמוד בתקן הבסיסי של כיתות הכוננות. האם כדי להשלים את המחסור הזה, אתם צריכים להמתין לרכש של המשטרה, או אפשר להסתייע כאן בנשקים הצה"ליים ולו לתקופת ביניים? זאת שאלה. זה לא הגיוני. אם במחסנים של צה"ל יש כרגע נשקים, אז גם לתקופת ביניים עד הגעת הרכש, צריך לפחות את המשימה הזו של כיתות הכוננות בקיבוצים, במושבים, ביישובים הקהילתיים – לגמור לאלתר. ובסופו של דבר אני מבין שיש גם ערים כמו מזכרת בתיה, שאין נוכחות משטרתית. אבל פה יש איזשהו תהליך אחר שתיכף אפשר לדבר בו, אני גם רוצה להתייחס רגע - - - בואו נגמור את המרחב הכפרי - - - ושפיקוד העורף יסביר - - -. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה עושים? פתרונות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, השאלה הזאת, האם אפשר לעשות בינתיים מעבר זמני רק של הנשקים? ושאלה שנייה, שלא קיבלנו עליה תשובה, האם יש בעיה בהכפפת, מה חסר כדי להכפיף את אותם חיילים שכן חוילו למשטרת ישראל? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה רק בערים. אנחנו מדברים על שני מרחבים שונים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה צודק. שאלתי על הנשקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני, לפני התשובה, רוצה לומר משפט אחד לגבי הנושא של הערים. תראו, זה דבר ראוי מאוד וצריך לשבח את כל הגורמים המקצועיים שמצליחים לקחת תהליכים שצריכים בשגרה להתנהל במשך חודשים ושנים, ולכווץ אותם לכמה ימים. מאוד ראוי. אבל גם לעניין הזה יש גבול. ואני רוצה רגע לשאול שאלה אחרת, מבלי לכפור בצורך בתהליכים האלה. בסופו של דבר יש בישראל – עכשיו אנחנו מדברים על היישובים העירוניים – כמה, 300 יישובים עירוניים שהם לא במסגרת של המרחב הכפרי, נכון? 233. בסדר? עכשיו אני רוצה לשאול אותך: כשצה"ל מגייס רבע מיליון חיילים, לא היה הגיוני יותר עם כל התהליכים של כיתות כוננות וכו', לגייס 6,000 חיילים נוספים ולהציב כיתת כוננות צה"לית? לא מתנדבים שצריך להכשיר ולא סמכויות. כפתרון ביניים. לא הגיוני כרגע פשוט לקחת מחלקה של חי"ר במילואים, ול-30 ימים הקרובים להציב בכל מרחב עירוני ואז לעשות את התהליך המסובך של גיוס המתנדבים והוצאת, לא יותר הגיוני כשיש רבע מיליון חיילים מגויסים? ואז לפתור את שאלת הכפיפות הפיקודית. אם היום, התשתית החוקית מאפשרת לצה"ל לקחת מחלקת חי"ר במילואים ולהכפיף אותה לפיקוד של מפקד התחנה של המשטרה, מצוין. אם המצב החוקי לא מאפשר את זה, אז בוא נעשה הוראת שעה. בחקיקה, שתאפשר בחצי השנה הקרובה להכפיף פורמלית מחלקת חי"ר שגויסה בצו 8. << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> לדעתי, התשובה הקצרה לשאלה שלך היא 'לא'. אני אגיד לך למה לא כדאי. גם אם אפשר לא כדאי. כל ההיגיון של- - - את בני המקום, מדבר על זה שאתה לא יודע מה האינטרוול של האירוע הזה. הוא יכול להיות שבועיים, ואז אולי יש היגיון כלשהו בהצעה שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שנייה רגע חברים. אמרתי דבר אחר. אני לא מדבר עכשיו על בני המקום, אני רק רואה שהניסיון לכווץ תהליך שצריך לעבוד עליו כמה שבועות ליומיים, בינתיים לא עובד. אז אני מציע כפתרון ביניים, אני לא רוצה לעצור שום תהליך. אני רק רוצה שהוא יהיה מסודר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גלעד, לפי מה שאני יודע מפיקוד העורף, לפי דעתי יש כיתות כאלה as is, שהם שולחים לכל מיני מקומות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני לא רוצה לכמה מקומות. אני רוצה שלחודש הקרוב, מכיוון שצה"ל כבר גייס רבע מיליון חיילים, אז לחודש הקרוב – עד שהתהליך הזה יהיה תהליך מסודר וייעשה כמו שצריך, ויגיעו הנשקים. בינתיים שיסבירו לנו מהצבא, למה לא מעבים על-ידי חיילי מילואים לחודש. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> או-קיי, אז בואו נקבל תשובות. מי שרוצה רק להשיב לגבי, גם האפשרות של העברת נשקים מצה"ל למשטרה. האם זה דבר שמבחינתכם הוא בעיה כפתרון זמני. ברמת הנשקים, עד שיגיעו אותם אלפי נשקים שאליעזר דיבר עליהם. שאלה שנייה, שוב לסגור את הסיפור הזה של ההכפפה, אפי. מה חסר לכם בשביל ההכפפה? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> זה לא לפתחי, אני חושב שזה מפכ"ל מול זה, שייסגרו את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לזה תשתית חוקית? עזוב רגע פיקודית. האם יש בעיה נשאל את היועץ המשפטי. האם ניתן היום בעניין בדיני הביטחון והמשטרה במדינת ישראל, לבצע מהלך של פיקוד ושליטה שלוקח מחלקת מילואים - - - << דובר >> דובר: << דובר >> עשו את זה בקורונה. אין שום בעיה לעשות את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אגב, זה לא כזה משנה. אני אגיד לך למה. כי הם כבר גייסו את האנשים האלה בעיר. אז השאלה הזו היא מתייתרת. יש לך היום חיילים בעיר. השאלה חוקית היא כבר מתייתרת פעם שיש לך נוכחות צבאית - - -. ולכן מעשית לא צריך בכלל, הדיון פה, << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה לא קורה בפועל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הדיון פה הוא לא מיותר, אבל אפשר היה לסיים אותו בארבע וחצי דקות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> השאלה היא למה זה לא קורה. שייתנו לנו תשובה למה זה לא קורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז עזוב למה זה לא קורה. אנחנו יודעים למה זה לא קורה, כי הם לא מדברים, הוא שלח עדיין את הפקודה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז הנה. אז אנחנו מחכים. כן, אלי ואיתי בבקשה. יש לנו שתי שאלות או שלוש שאלות. שתי שאלות מופנות אליך. א', האם לכם יש בעיה – עוד שנייה נשמע את איתי, את צה"ל – לקבל באופן זמני נשקים, אחר-כך תעשו השלמות הדדיות. ושאלה שנייה, האם אתה יודע מה חסר בשביל ההכפפה הזאת של, כמו שנעשה בקורונה, של החיילים למשטרה. בבקשה אלי. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> לפני שאני עונה על שתי השאלות האלה, קודם לגבי סוגיית התהליך. דיברת על הערים שיש פחות צורך מאשר יישובים. אני חושב שבאירועי שומרי החומות קיבלנו שיעור שגם בערים – צריך שם כיתות כוננות. ולכן רמלה, לוד, עכו - - - שבוע שעבר, זה מקומות שבהם אנחנו מוכוונים לתת תיעדוף לפני הוד- השרון ותל-אביב. זה לגבי שאלתך. לגבי סוגיית פיקוד העורף, דיברנו על זה רבות. זה נושא שצריך לבדוק משפטית, אי אפשר לתת לכם תשובה ב'שלף'. האם אפשר לקבל 2,000 נשקים מפיקוד העורף וממשטרת ישראל? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> האם זה כבר בבדיקה? << דובר >> דובר: << דובר >> זה משהו שהיה צריך להיבדק מזמן. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> כמו שנאמר כאן, שבוע שעבר ישבנו עם רועי נומה והמפכ"ל. הנושא על השולחן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה מדבר על נשקים? . << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> חברים, בסופו של דבר זה תהליך שלם. הנשקים של פיקוד העורף זה חלק מהתהליך שפיקוד העורף מוביל. אי-אפשר להעביר נשקים בלי להסדיר את הנושא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איפה זה עומד? . << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> כרגע אני לא יכול לתת תשובה מדויקת 'איפה זה עומד'. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז אתם יכולים לחזור אלינו עם תשובה איפה זה עומד? כי בעיניי זה יפתור פה הרבה מאוד מהבעית שאנחנו מעלים. כי אם זה כבר עלה בדיון הקודם, זה אומר שהיה לכם מספיק זמן כדי לתת פה מענה משפטי, בירוקרטי. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> את מבינה שהנושא הזה מורכב. כי אם וכאשר הפתרון היה ניתן באותה שישבנו עם המפכ"ל ורועי נומה, אז היום היינו באים עם תשובות אחרות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל לא הייתה סיבה לא לפתור את זה. זאת אומרת, אין איזה משהו בזמן שמנע את הפתרון. זה רק לקבל החלטות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מבינה שהנושא הוא מורכב. זה נושא שלא הגענו אליו אף פעם כדי למצוא לו את הפתרונות האלה, ברור שצריך להיות פה יצירתי, וזה ברור לי שהנושא הוא מורכב. ובכל זאת היות ובאמת הצורך הוא הצלת חיים כרגע מהשטח, והקריאה היא מאוד ברורה של ראשי הרשויות, ראשי התנועה הקיבוצית, כולם מבינים את הצורך הזה. מצד אחד אין נשקים במשטרה, מצד שני יש נשקים בצבא. צריך למצוא כאן את הפתרון הזה כדי לתת פה את התשובה. אז אני חושבת שהבקשה המינימלית שלנו – ואני יודעת שאתם עושים ימים כלילות, אני רואה גם על העיניים שלך שלא ישנת. ואני רואה שאתם לא ישנים ותודה רבה על כל העבודה הברוכה שאתם עושים. אבל זאת נקודה שיכולה לשחרר כאן כל-כך הרבה תקיעויות שאני בטוחה שאתם צריכים לשים את זה ממש בסדר עדיפויות שלכם, כל המשאבים שלכם לפתור את זה, זה יפתור כאן לרוב מי שיושב פה סביב השולחן, את הבעיות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני רק אומר. לגבי הנשקים יש בעיה, היא עלתה פה, אני לא יודע אם בפורום הזה. יש בעיה בנשקים של מעבר. יש בעיה משפטית מסוימת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה בדיוק מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ולכן שתי ההצעות האחרות – אחת של אלו שחוילו, להכפיף אותם, זה דבר שחייב להיפתר היום. אפי, אני אומר גם לך. הנושא של הכפפה – תרים טלפון למפכ"ל, הבעיה של הנשקים, אז אני אומר, הדבר הזה של ההכפפה של החיילים שנמצאים בפועל כבר בערים, זה דבר שחייב להיפתר, כיוון שהנושא של הנשקים הוא קצת יותר מורכב. והנושא השני זה מה שהציע פה חבר הכנסת קריב. זה כבר התחיל למעשה, זה בדיוק תוכנית בני המקום וזה בדיוק הגיוס הזה. אבל אפשר היה לגייס בצורה הרבה יותר אינטנסיבית לא מתוך בני המקום, אנשים שלא היו בשירות לאומי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו. היינו פה לפני שבוע בדיון. וגם אז דיברנו על הצורך לדאוג לביטחון לאזרחי ישראל. והמהירות, ולבטל בירוקרטיות. ויצאתי בתחושה מצוינת, שתוך 48 שעות העניין נפתר. הייתי בטוח שהיום זה ישיבה רק כי אנחנו בודקים, עושים צ'ק-ליסט לראות שהכול קרה. אני מגיע היום, התחושה היא שהרבה לא קרה. זאת אומרת, יש מה שנעשה. אבל הרבה מאוד חסר, ועבר שבוע. זה המון זמן. אנחנו בעיצומה של מלחמה. אירוע יכול להתרחש כל דקה. ולכן אני אומר – הגיע הזמן שתעבדו על זה 24/7, תבטלו את כל הבירוקרטיות, שהן רבות כמו שזה נשמע. את כל הסרבול שלא לצורך. ותגיעו כבר לתוצאות מעשיות. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> הבעיה היא לא במשטרה, הבעיה היא בצבא, בפיקוד העורף. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל תשבו ותדברו. אלי, זה לא יכול להיות שאתה תגיד 'זה תלוי בו, זה תלוי בו', אבל בסוף לאזרח אין פתרון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלי, אני רוצה להגיד משהו. בתחילת המלחמה פנו אליי מהמועצה האזורית גלבוע. שאין להם נשקים וזה דחוף. ואני יודע בסדר העדיפויות איפה הם היו ובאמת ראש המועצה, שכנים שלי ושל איציק, הם באמת לחצו לקבל את הנשקים. וברוך השם היום הם בסדר, כל היישובים קיבלו את הנשקים. וכשאני רואה את מה שפורסם היום בג'נין, שברור שהכתובת שלהם זה המועצה ויישובי הגלבוע. אין להם משהו קרוב יותר. אז אנחנו צריכים להבין שהכול פה באמת, ואתם באמת עושים עבודה ועובדים סביב השעון ואנחנו באמת מעריכים ומוקירים את זה. אבל אנחנו במצב מלחמה, הם לא נחים. אנחנו צריכים למצוא פתרונות לכל הערים, לכל היישובים, כמה שיותר מהר. ואני שומע שיש פה, כאילו מה שצריך קיים. אבל כל מיני סרבולים בירוקרטיים מונע מלהוריד את זה לשטח. אין לנו את הזמן הזה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> 14 יום עברו. זה המון זמן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נעשה עכשיו סבב מהיר. אלי יגיב, אחרי זה איתי, אחרי זה איציק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני גם רוצה בבקשה לדבר. אופיר סיים וסיים נכון. הכול נכון. שימו הכול בצד. יש את הכוחות, יש את הגיוסים. פשוט תקשרו ביניהם. מכשיר קשר, שעתיים בשבוע, הם יושבים ועושים את זה. זהו. תאמינו לי, זה הכי פשוט בעולם. והם ת"פ המשטרה. עזוב את בקשת הסיוע, עזוב את הפקודה. בשטח זה מה שקורה, הרי אתה יודע את זה. בסוף הם מגיעים, הם שותים קפה ביחד. רק לשבת להוציא להם הוראה, יום בשבוע. אתם יושבים היום וסוגרים את הקצוות. מוציאים תו"ל, זה מה שעושים בחירום, זה המפקד שלך שקורא, אתה ת"פ, אני מתקשר אליך כשקורה משהו. זה הכול. זהו, זה כזה פשוט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> התייחסות של איתי לדברים האלו, שנאמרו כאן כבר שוב ושוב. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> אחד, אני אענה לבעיות שהעליתם כאן. אני אגיב תחילה שכדי שיעבירו נשקים, לצורך העניין נשקים צה"ליים למשטרת ישראל, יש מורכבות - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> לא שומעים אותך. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> הנשק הזה ניתן ב- - - סיוע, ולכן צריך, יש משלחת ניו-יורק, ככה זה נקרא, צריך לבקש מהם כדי לעשות את הדבר הזה. אני שנייה שם את זה בצד, זה העברת נשקים. בנוגע לת"פ. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> גם בהקשר הזה, איתי, אנחנו מבקשים לוודא שיצאה בקשה כזו לאמריקאים. אתה יודע, יש הרבה בקשות. הבקשה הזאת הייתה צריכה כבר להיות מאחורינו, והיא בקשה טכנית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איפה זה עומד? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> לשאלתכם השנייה, ביקשתם וגם שלחתי סיכום - - - מאתמול בצהריים. זה אחרי ישיבה ותיאום עם משטרת ישראל. שהכוחות האלו יהיו ת"פ משטרת ישראל, זה הכי נכון להיות. גם הכוחות בערים, דרך אגב אנחנו מציידים אותם באמצעי קשר, הם יכולים לדבר ביניהם, כולל עם מפקד התחנה. את זה יש. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, סליחה רגע. מה זאת אומרת 'יש'? כרגע הם ת"פ, או שצריך עוד איזה משהו שצריך לעשות? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> לא. אמרתי בהתחלה ואני חוזר על זה. כדי שזה יהיה ת"פ, עניין בירוקרטי. אני לא מחכה לו, בינתיים אני ממשיך לגייס בכמויות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן, אבל אם קורה אירוע? יכול להיות אירוע עכשיו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז אין את זה כרגע. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כי יכול להיות אירוע עכשיו. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> כן צריך להשיג את האישור. כן צריך להגיש את בקשת הסיוע הזו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מישהו מגיש אותה? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> לחייל את האנשים. והם חוברים לתחנת המשטרה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בוא נגיש את בקשת הסיוע הזאת. לא, באמת. מה זה הדבר הזה? מה זה בקשת סיוע? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> משטרת ישראל צריכה להגיש את זה לצה"ל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל המשטרה לא יודעת את זה שהיא צריכה להגיש - - - << דובר >> דובר: << דובר >> מה זה להגיש, מכתב? בואו נגיש מכתב. << דובר >> יעקוב סיסו: << דובר >> הוא אמר את זה כבר 10 פעמים. אז שמישהו יגיש בקשה, אני לא מבין. הוא אומר 10 פעמים 'תגישו בקשה', המשטרה תגישו בקשה. מה מסובך? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו מחכים לתשובה, אלי, לגבי צמד המילים הזה. הסיכום יצא אתמול, אתה אומר איתי. כלומר הסיכום מבחינת הפקודות בשטח, זה ברור לגמרי. הגיע אלייך הסיכום, לאה? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל אם יש סיכום אתמול, אז איך לא מגישים את הבקשה אתמול? הכול נראה פה מעוות ומסורבל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז הסיכום מבחינתכם, איתי, שפיקוד העורף לא כפוף למפקד האשכול, אלא כפוף למפקד התחנה המקומי. עד כאן הבנו נכון כולנו? אנחנו נוסעים עכשיו לרמת השרון כולנו, אנחנו רואים את- - -. הסיכום יצא אתמול. הסיכום בין המפכ"ל לבין מפקד פיקוד העורף יצא אתמול. עכשיו אתה אומר שדרושה עוד בקשה רשמית של המפכ"ל לפיקוד העורף. עד כאן הבנו נכון? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> נכון, כדי, בדיוק כמו שהיה בקורונה. או בשומר חומות, שהבאנו חיילים שעבדו ת"פ משטרת ישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי. אלי, אתה יכול עד סוף הישיבה לצאת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הכל תחת פיקוד משטרת ישראל. זאת אומרת, החיילים הם תחת פיקוד משטרת ישראל, זה ברור לגמרי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איך אתה מציע שנעשה את זה? שנעלה מול המפכ"ל עכשיו? אפשר להעלות את המפכ"ל כאן? להבין למה לא- - -? << דובר >> דובר: << דובר >> איפה הוא, היה נציג של השר פה. << דובר >> דובר: << דובר >> הערכת מצב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הערכת מצב, אז אפשר לטפל בזה עד סוף הישיבה, אליעזר? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> נטפל בזה, אבל אמרתי לך מה הרגישות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא קשור לנשקים. נשקים אני מכיר, זה משהו אחר. עכשיו אנחנו מדברים על חיילים שחוילו. נשקים אמרנו, איתי, אני מבקש לעדכן אותנו מתי יצאה הבקשה למשלחת ניו-יורק. כל הפרוצדורה הזאת, אגב היא כבר עלתה לפני שבוע. הבקשה הזאת הייתה צריכה לצאת מזמן. אבל לגבי ההכפפה, שמבחינת הפיקוד בפועל זה קיים, אז אני מבקש לבדוק עם המפכ"ל למה לא יצא מאתמול, אחרי שהדברים סוכמו מבחינת הפקודות בשטח, למה לא יצאה אותה בקשה פורמלית כדי שתאפשר לסיכום הזה להיות בפועל. בסדר? אז אנחנו מסכמים, לאה, שאנחנו מבקשים את המכתב הרשמי של המפכ"ל למפקד פיקוד העורף. זה אמור להיות מופנה לרמטכ"ל, איתי? למי זה אמור להיות מופנה? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> זה אמור להיות מופנה לחטיבת המבצעים. זה לא משנה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> 'לא משנה', דווקא אנחנו עכשיו נהיינו בירוקרטיים. אנחנו בעד לגמור את זה בישיבה הזאת. יש לנו מין שיגעון כזה. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> - - -צה"ל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> צה"ל, מצוין. להפנות לצה"ל. אז אנחנו מחכים לפניית המפכ"ל לצה"ל, שיהיה כתוב ככה: 'לכבוד חטיבת המבצעים, בהמשך לסיכום אתמול על הפיקוד ושליטה בכל הערים והרשויות אבקש ככה וככה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> עמית, זה אומר שמסיימים דיון אתמול ולא סוגרים אותו. זה לא הגיוני, זה לא חלם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עמית, אתם עושים כאן אולי בקשה שלנו, של חברי הוועדה, לעשות דיון נוסף כבר מחר או מחרתיים, מעקב כדי לוודא שהדברים האלה צ'קס, שאנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> א', בשמחה, אני פה ממלא מקום. אני אפנה את זה. אבל אני אומר שוב. הנושא הזה לא צריך צ'ק. היה סיכום אתמול, אמר איתי לוי, על-פיו החיילים שחוילו כרגע חיול מלא, הם יהיו כפופים למשטרת ישראל על כל מקום, ולא למפקד האשכול או הנפה. הסיכום הזה מחייב, לטענת איתי, בקשה רשמית כמו שהיה בקורונה, של מפכ"ל המשטרה לצה"ל, לחטיבת המבצעים של צה"ל. אנחנו מבקשים כולנו שאותה פקודת סיוע תצא היום, עד סוף הישיבה. אני לא רואה בעיה. יש פה אנשים בעלי כישרון ניסוח, נוכל לעזור בעניין. וזה ייצא עכשיו. הצ'ק יהיה היו מבחינתי. לגבי הנקודה הזאת של הפיקוד, כי באמת הדברים שנאמרו כאן מבחינת התיאום בשטח וכו'. לגבי החוסר בנשקים, אנחנו צריכים לעשות צ'ק ביום שלישי. יום שלישי הם נוחתים או יום שלישי יוצאים? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל על הנושא של העברה מהצבא למשטרה זה הצבא צריך לדאוג. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה הדבר השני- - - של המשלחת, זה אצל איתי, אנחנו מבקשים עדכון מתי יצאה הבקשה לניו יורק, למשלח ניו יורק מה שנקרא, בהקשר של הנשקים האלו. של נשקי הסיוע, שהם יוכלו להתחלק בוודאי במצב מלחמה. זה ברור לגמרי שכולם חיילים וכל הארץ חזית. וגם בכלל לאנשים שהם ת"פ משטרה, זו בקשה שצריכה לצאת היום. גם זה אני מבקש לעקוב שבקשה כזאת תצא היום למשלחת ניו-יורק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל זו כרגע האפשרות היחידה? לא הייתי בדיון הקודם, אז אולי אני שואלת שאלות בלי בסיס. אבל זו האפשרות היחידה? כרגע זה רק דרך משלחת ניו יורק כדי להעביר את הנשקים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נשקים לאנשים שהם לא חיילים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זהו? זו האפשרות היחידה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שהם לא מחוילים. או לחייל את האנשים. << דובר >> דובר: << דובר >> לא, אבל יש רכש של המשטרה בלי קשר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה מה שהוא אמר. << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> יש לנו עוד יצרן בכרמיאל. חברת מוען, שאנחנו רוכשים גם ממנו. 4,000 כלי ירייה רכשנו ממנו, ויש לנו עוד הזמנה של 3,000. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כל חודש. אבל חוץ מזה, יש עוד רכש שמספקים 400 יום. שלכם, לא של צה"ל. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> חבר הכנסת פסל, התפוקה שלנו היא 400 נשקים ביום. לא יותר. עם זה אנחנו משתמשים, עם זה אנחנו עובדים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> בסדר, אבל הזמינו 40,000. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> הזמינו. תעשה חשבון מתי - - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שי חג'ג' ואסיף איזק. שי חג'ג' בזום ואחריו אסיף איזק. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני צריך לצאת ויש לי שאלה קודם. שאלה מאוד פשוטה וחדה. נשקים, הבנו. מגבלות, מטופל. מכתב, ניו-יורק, הכול מטופל. גם ניו-יורק, גם לא ניו-יורק, גם ישראל. הכול יטופל. יש ציוד נוסף לכיתות כוננות ויש אימון לכיתות כוננות. זה שני דברים נוספים. ציוד שאיננו נשק ואימון. עכשיו הנושא הזה, כרגע, הוא דורש גם כסף וציוד וגם כוח אדם. זאת אומרת, מצד אחד אתה צריך מי שיאמן את כיתות הכוננות, ואתה צריך שיהיה ציוד, קשר, שמכיר את המשטרה, גם קשר שמתקשר עם המשטרה, בייחוד עם ת"פ המשטרה. כל הדברים האלו. להבנתי אין ציוד כרגע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא קיבלנו עדכון על זה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> ואני מבקש לדעת, א', מי אחראי על זה. ו-ב' האם גם זה דורש אישור מניו יורק או לא דורש שום אישור מניו יורק, ואז תדאגו שהאישור מניו יורק מבקש גם את הדברים האלו. ואם הדבר הזה לא דורש אישור מניו יורק, האם הצבא יכול השאיל את הציוד את המשטרה, לדאוג לציוד למשטרה. מה מונע מהצבא להעביר את הציוד למשטרה, מה מונע מהמשטרה לקבל את הציוד מהצבא. כל הדברים הללו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> השאלה ברורה. האם יש לכם חוסרים בציוד. אימון דיברת קודם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> וכוח אדם לאימון. זאת אומרת, האם הצבא יכול לכסות על האימון שהמשטרה לא יכולה לספק כרגע. אם הם יכולים להיעזר באימון של הצבא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, אז סטטוס ציוד וסטטוס אימון. << דובר >> בילי כהן: << דובר >> אנחנו לא למדנו כלום. הכיתות כוננות לא מגויסים בצו 8, הם הולכים לעבודה. משאירים את הילדים מופקרים בישובים. מופקרים. אנחנו רוצים היום שכיתות הכוננות יגויסו בצו 8. מה ששייך למשרד לביטחון פנים, לא לצבא. אני גרה ביישוב גבעות בר, אנחנו מופקרים, אנחנו ליד רהט, אנחנו ליד טרבין, הישוב שלי מופקר. אין כיתת כוננות. << דובר >> דובר: << דובר >> תושבי רהט בינתיים את מתיהם באירוע הזה. תושבי רהט מופקרים בדיוק כמו תושבי גבעות בר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הדברים ברורים ונכונים. ניצב משנה אפי פרץ, התייחסותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השאלה אם אפשר לתת לגברת מענה, אם היא הגיעה לפה כבר עכשיו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הדברים ברורים מאוד, אני שמח שהגעת לפה. התייחסותך לשני הדברים. אחד, לאם מעטפת ההגנה היא מעטפת של כיתת כוננות, מה קורה בשעות היום. שאנשים לא נמצאים. מבחינתך כאחראי על אותם מאות יישובים שדוברו כאן. שאלה שנייה, השאלה של חבר הכנסת רוטמן, מה הסטטוס לגבי ציוד, אימון התייחסתם קודם. אבשלום התייחס, שאתם מתחילים האם יש חוסר מבחינת ציוד או מבחינת אימון. בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> רק עוד שאלה אחת להוסיף. מה המתאם בין כמות האוכלוסייה לכמות הנשקים ולכמות החברים בכיתת כוננות? זאת אומרת, יש איזשהו מתאם? לא הגיוני שיישוב יקבל חמישה נשקים, יישוב של אלף איש ויישוב של עשרת אלפים יקבלו בדיוק את אותו מספר. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אני אשתדל לענות על הכול בקצרה. קודם כל, הסיפור של ההגדלה של כיתות כוננות, אנחנו בתפיסה להגדיל את כיתות הכוננות מעבר לשמונה, ליותר אנשים שיוכלו לאחוז בנשק ולהעביר ביניהם את הנשקים. אבל אני אומר את זה, ואני אמרתי את זה לפני כן, כשיש חלק שהם במילואים שם, האחרים לא מוכנים להיות במשחק הזה. << דובר >> בילי כהן: << דובר >> תגייסו אותם בצו 8. תגייסו אותם. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> זה פעם אחת. פעם שנייה הגיוס מילואים, דיברנו על זה לפני כן, אני לא רוצה להרחיב. לגבי כל הכיתות כוננות שהקמנו בגיוס שלהם. אנחנו יודעים את הפער של אנשים שיוצאים לעבודה וממשיכים לקיים את השגרה שלהם מחוץ ליישוב. הנשקים לא יוצאים מהיישוב, ולא תמיד הם עוברים בין אחד לשני. יש עם זה גם פער. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זו נקודה שאני שמעתי אותה מהרבה מקומות. שיש בעיה שהם נוסעים לטיול, למשפחה או לכל דבר אחר, ואז. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> אין אף אחד ביישוב. הוא יוצא החוצה עם הנשק ואין אף אחד ביישוב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד) : << דובר >> אז למה יש תהליך מסובך להעביר את זה לממלא מקום. << דובר >> אלון ביטון: << דובר >> שם קוד כיתת כוננות מאוד מבלבל. סליחה שאני מתפרץ. אפי הוא לובש מדים והוא חייב להישאר ממלכתי, וגם אני חייב להישאר ממלכתי. אבל אנחנו אומרים לכם, הגברת פה צודקת. זה שאתם חושבים שיש שישה – ודרך אגב, המספר הממוצע הוא הרבה פחות משישה – גם ביישובים שלנו של המועצות האזוריות. זה שאתם חושבים שארבעה נשקים ביישוב הם ייתנו פתרון, ואפשר לקרוא להם 'כיתת כוננות' בלי מסגרת של פו"ש באמת, בלי אימון באמת ובלי קשר באמת, אז זה קצת לזרות מלח בעיני הציבור. הסיפור הזה הוא לא מוסדר, הוא רחוק מלהיות מוסדר. יש פה המון כוונות טובות, המון התגייסות של המשטרה ומג"ב, והמשרד לבט"פ, אבל אנחנו אומרים לכם, בתור נציגי השטח שמחוברים ברמת היישובים, שזה לא שם. זה לא שם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ולכן בשלב הראשון הפתרון צריך להינתן על ידי הצבא. לא יעזור, אנחנו יכולים לשבת פה בעשר ישיבות. כשמכווצים תהליך שאמור לקחת כמה חודשים של עבודת מטה, ל-48 שעות, דברים לא ייפתרו. ולכן צריכה להיות פה הבחנה בין תקופת חירום שאנחנו לא יודעים אם היא שבועיים, חודש או חודשיים, לבין איזשהו תו"ל כללי שצריך להתפתח על-בסיס המסקנות מהאירוע הנורא של שמחת תורה. אז בינתיים הצבא צריך לפרוס כוחות. זה סדר גודל הרבה יותר קטן ממה שכרגע הגיוס, ובאזורים של המועצות האזוריות, אז בשלב הראשון יהיו ארבעה עד שמונה נשקים בכל יישוב. אבל במרכז כל מועצה אזורית תשבנה שתי מחלקות חי"ר במילואים. שתוקפצנה כאשר לא יהיה פתרון אנחנו, אני באמת רוצה לומר, יש פה איזשהו ניסיון לברוא 'יש מאין'. ויש רגעים שבהם אי-אפשר לברוא 'יש מאין', למרות ההתגייסות של כל הדרגים. אז אם אומרים שהעורף הוא חזית, אז שבעורף הצבא יבצע את משימת הביטחון כמו שהוא מבצע בחזית, עד יעבור זעם באירוע הזה, ונלמד את כל המסקנות שנדרשות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> השאלה הזאת עוד לא נענתה על ידי פיקוד העורף. הם הלכו על מסלול מסוים. והמסלול שאתה אומר, אגב, עלה בוועדת חוץ וביטחון. אז אנחנו נחכה עוד לתשובה. אני רוצה להשלים רק שנייה, שייתן תשובות. אנחנו מחכים לתשובות, אפרים. אנחנו לא קיבלנו. ניצב משנה אפרים פרץ. אני חוזר על השאלות. השאלות בנקודת הקצה. אחד, כשאתה אומר להגדיל את כיתות הכוננות. מהי הגדלה של כיתת הכוננות המתוכננת? אחד נקודה כמה, כפול כמה? גם כשיהיו נשקים, אבל קודם כל בהגדרה של התקן, מה זה אומר כיתת כוננות? אם זה לא שש או שמונה, מה זה מבחינתך, זה אמור להיות ביישוב? אם זה ביחס לאוכלוסייה, אם זה באופן קבוע, אחד. שתיים, לגבי סטטוס הציוד. אנחנו מחכים לתשובה האם יש חוסרים בציוד. שלוש, לגבי מה שאמר פה אלון, שזה דבר שעולה מהרבה מקומות. לגבי רמת האימון, כלומר לא אימון פרטני, אלא אימון יישובי, משמעותי, ללא ספק, פתחתי בזה את הישיבה. אני בעצמי הכנתי איזושהי תוכנית כזאת, וזה דבר שדורש ללא ספק שינוי רציני כדי שהיישוב ירגיש. אגב שתדע לך, אפי, אם באים ליישוב ובא קצין, ואני אומר גייסנו לזה הרבה מאוד קצינים בכירים שיכולים להשתתף בזה. אני אומר את זה גם לכם, קודם כל המשטרה מג"ב. יבוא קצין בכיר, תחשוב על תת-אלוף שהיה ביחידה מיוחדת, מגיע ליישוב, ימי מילואים, ביקשתי מפיקוד העורף לעשות את זה. יגיע ליישוב, יעבור עם הרבש"צ שלכם, עם הרב"ש ועם הזה, יעבור אתו, ייראה את כל האירוע, יכין לתרחישים המדוברים, יכין מודל הגנה יישובית משמעותי. ברמת המודעות היישובית, זה שם את זה במקום אחר לגמרי. עשינו את זה ב'רתמים' אגב. זה שינה גם את תחושת הביטחון אבל גם את הביטחון בפועל ואת ההיערכות המשמעותית. אז אני חוזר רק על השאלות. שאלה ראשונה, בכמה אתם מתכוונים להגדיל את כיתת הכוננות? מה סטטוס הציוד? מה סטטוס האימון, ובסוף, בנקודת הקצה, כמו הגברת מגבעות בר, מה בסוף אתה עושה מחר בבוקר עם האנשים בעבודה? << דובר >> בילי כהן: << דובר >> צו 8 לכיתת כוננות. אני לא אצא מפה אם הם לא מגויסים. הילד שלי לא יישאר לבד בבית מופקר. אולי הם לא יישארו, יש שם ילדים קטנים, הם לא יישארו לבד בבית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בילי, אבל אחת הבעיות היא שאנשים שמתגייסים לכיתות כוננות לא רוצים להיות מחוילים בצו 8, כי הם רוצים להמשיך ללכת לעבודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> במקרה שלה כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, אבל יש פה איזושהי תופעה מערכתית. מי שמוכן להתגייס למילואים שיגייסו אותו בצו 8. זה לא יפתור את השאלה מה קורה באותם יישובים שכרגע יש בהם שגרת חיים שאנשים הולכים לעבודה, והם רוצים להמשיך ללכת לעבודה. << דובר >> דובר: << דובר >> פיקוד העורף אומר שהוא מגייס. << דובר >> בילי כהן: << דובר >> הם לא מגייסים. המשטרה לא יכולה לגייס. << דובר >> דינה דיין: << דובר >> הם לא מגייסים. הצבא גייס - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> אנחנו נסגור את זה עם המפכ"ל. אבל יש פתרון. << דובר >> דינה דיין: << דובר >> זה לא בסדר להציג את זה ככה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם יכולים לפתור נקודתית מול האזרחיות שהגיעו לכאן עם בעיה קונקרטית? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כל מה שאנחנו מדברים כאן זה בעיות קונקרטיות. כן, בבקשה אפרים. רק אני אומר פה לאיתי, מבדיקה שאנחנו עשינו, הסיכום שציינת שהיה אתמול בין המפכ"ל לבין אלוף פיקוד העורף, לא כלל הכפפה של יחידות בשטח של פיקוד העורף למשטרה. אז אם אתה יודע אחרת, אנחנו עדיין מחכים לסיכום. אני אומר שוב, הסיכום בהקשר שאנחנו דנים עליו פה בשעתיים האחרונות. כלומר, שיחידות שגויסו, חיילים שגויסו לפיקוד העורף, יהיו מוכפפים לשוטר המקומי, לשוטר העירוני, לקצין המשטרה שאחראי. אנחנו לא מכירים סיכום כזה. ואם אתה מכיר, אנחנו עדיין מחכים. ואם אין סיכום כזה, ואם יש צורך בבקשת משטרה, זה אני אומר ברמת המפכ"ל, אז אנחנו מבקשים שזה ייקרה בישיבה זאת. כן אפי, כמה כיתות כוננות מוגדלות, מה סטטוס הציוד ומה סטטוס האימון ומה קורה בשטח בבוקר כשאנשים הולכים לעבודה? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> לגבי הציוד, יש לנו 54 כיתות כוננות של יישובים ביטחוניים, שהם היו לפני האירועים והם היו קיימים ומאומנים, כמו שאתם מכירים ופירטתי את זה בפעם הקודמת. ויש להם ציוד. הציוד הוא לא ציוד מיגון מלא. הוא ציוד ישן, הוא ציוד של לפני 30 שנה. זה בלי קרמים, זה רק אפוד וסט ששמים בו מחסניות וקסדה. וגם לא קסדה עם מיגון. אל תערבבו דברים, אני מדבר על כיתות הכוננות שביישובים הביטחוניים, שהם סמוכי תפר. זה 54. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסוגריים – מה עושים לגביהם? מה עושים לגבי הציוד? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אין לי ציוד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין ציוד. אליעזר רוזנבאום, מה עושים בעניין הזה? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> זה בתהליך רכש. << דובר >> דובר: << דובר >> מה זה 'תהליך רכש'? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבל מתי? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> אתה רוצה שאני אייצר? << דובר >> דובר: << דובר >> לא יודע מה אני רוצה. << דובר >> דובר: << דובר >> אני אגיד איך לנהל את זה. צריך לפתוח את הכיס, להסיר חסמים ותזמין כמויות שיהיה לך כמה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אליעזר, לגבי הנשקים אמרת שהזמנתם. מה קורה לגבי אפודים, קסדות? אני אומר לך, נכון לאתמול בלילה, באופן אישי אני יכול לומר לך דבר חבר תורם, קנינו 200, כלומר 400 למעשה, פלטות קרמיות. זה דבר שלא לא קיים. מה המשרד עושה בהקשר הזה? לגבי רכישה של ציוד, הוא מדבר על ה-54 מתוך 600 שהם קו תפר. << דובר >> דובר: << דובר >> כלום, זו פשוט בדיחה. << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> 20 אלף קסדות ו-20 אלף שכפודים. זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתי זה אמור להגיע? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> אין לי תאריך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוזמן? << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> אתה לא יכול לצאת לעבודה, לעשות הזמנה עם ספק שאתה לא יודע תאריך אספקה. זה לא עובד ככה. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני מבקש שאפי ישלים את התשובה שלו. אתה אומר לי גם לגבי ה-54 ציוד, אנחנו מחכים לתשובה של אליעזר מתי יצאה הזמנה לרכש, כמה, ה-20,000 שכפודים ו-20,000 קסדות מתי יצאה ההזמנה ומה הצפי של ההגעה של זה. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> חשוב לי גם להגיד כמה דברים פה. צריך לזכור שכיתות הכוננות האלו שהקמנו, זה בלי תקינה. זה כיתות כוננות שבגלל הצורך הזה מהמלחמה הקמנו אותם. אז השלב הראשוני, זה נתנו להם נשקים. דרשנו גם ציוד לדבר הזה. אני לא יודע מתי זה מגיע, ודרשנו בעדיפות ראשונה שהנשקים יושלמו לכיתות כוננות ודיברתי את זה לפני. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> עמית, מאיפה נגזר המספר 20,000? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא אמר שהזמינו 20,000 קסדות ו-20,000 שכפודים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה הצורך? 20,000? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שנייה. בוא נראה אותו דבר מה הלו"ז של זה, מתי הוזמן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל עמית, אנחנו מתעלמים מבעיה. הצורך הוא יותר גדול מ-20,000. לפי מה הוחלט להזמין 20,000? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אפי, מה הצורך שאתם- - -. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו יודעים שצה"ל לא יכול להעביר, כרגע יש בעיה, אולי נפתור אולי לא נפתור. אבל לפי מה הזמנתם 20,000? - - -הצורך הוא יותר גדול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השאלה היא למשרד או למשטרה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למג"ב, לאפי. אני אבהיר את השאלה. האם עשיתם היערכות ואמרתם 'אנחנו לכל ה-600 איקס יישובים, זה מה שדרוש לנו'. האם הוצאתם מסמך כזה למשרד, 'זה הרכש הדרוש לנו'? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אנחנו עושים סטטוסים - - - גם עם המשרד וגם עם המטה הארצי. אנחנו צריכים בסוף להגיע ל-8,154 נשקים בכל המרחב הכפרי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רק הכפרי. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> רק הכפרי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> חוץ מה-4,000 שיחולקו? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> לא. כולל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כלומר, חסר לכם מבחינתך למרחב הכפרי עוד 4,000 נשקים. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הלאה, לגבי קסדות וזה, מה חסר לך? מה הגשת לו? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> כל המספר. 8,154 קרמיים - - - ומכשירי קשר- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> או-קיי, לפי כל זה, לפי תקינה של מה? של שמונה בכיתת כוננות? לפי מה חישבתם את זה, לפי שמונה? << דובר >> דובר: << דובר >> ממוצע של שישה הוא אמר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, זה לא שישה גם. << דובר >> דובר: << דובר >> ממוצע הוא אמר שישה, אבל זה תלוי בגודל היישוב. לא כל יישוב הוא אותו דבר. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אנחנו, כשהתחלנו את התהליך הזה, בהבנה שלנו באנו ואמרנו מה המאוים ומה פחות מאוים. בהבנה שלא לכולם ייקנו את הקרמי ואת הקסדות מיגון ברמה הכי גבוהה. לקחנו את היישובים העורפיים וביישובים העורפיים אמרנו שיהיה לו וסט וקסדה. ביישובים הקדמיים דרשנו אפוד קרמי, דרשנו קסדה עם מיגון גבוה, דרשנו מכשיר קשר לכל יישוב. לכל כיתת כוננות. יש את הכול מפורט גם במשרד וגם במטה הארצי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז כרגע, שאנחנו נדע, כשאתה מדבר על 8,000, << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אני מדבר על 8,000 מה-54 קסדות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז אתה מתייחס רק ל-55 יישובים. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אני מתייחס לכל היישובים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לכל ה-600, אבל ב-600 לא נכנס, זה לא 8,000. לא? כלומר, לפי כיתת כוננות של כמה? << דובר >> דובר: << דובר >> יש 12 ויש 8. << דובר >> דובר: << דובר >> מה 12 ו-8? יש פחות? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני שואל לפי מה חישבתם. << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> סליחה. לפני שנגמר הדיון אני מבין שפה מתעסקים במתמטיקה. אבל אני רוצה רגע לייצג - - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא יגמור את התשובה אתה תדבר. << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> ספציפית סביב הנושא של כיתות הכוננות. צריך להבין שבחיפה היום, אנשים פרטיים עם נשק מתארגנים בקבוצות וואטסאטפ, קוראים לעצמם 'כיתות כוננות', פיראטיות, לא מחוברות למשטרה. לא מחוברות לעירייה. צריך להבין שההתייחסות כאן לחיפה, יש יישובים - - -. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בדיון הבא, ב-12:30 מתחילים. << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> לא, אבל ספציפית אני שמעתי פה שמתארגנים להכניס כיתות כוננות כבר עכשיו לחיפה. וחלק מהנשקים דיברו על ערים מעורבות, והסכנה בערים המעורבות. אני רוצה להגיד לכם מה הסכנות בערים המעורבות. ספציפית עם נושא כיתות הכוננות. זה שאין היום בחיפה מסגרת שנותנת ביטחון לאזרחים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל אתה קוטע דיון שמקבלים תשובות. תחכה. תכבד את הדיון, הוא נותן לנו תשובות. << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> אני פה מ-09:00 מנסה להבין איך המשטרה לא יושבת עם פיקוד העורף, אז בואו תשבו ונפתור את הדברים. אני רוצה רגע להגיד משהו שלא עלה כאן. את כל נושא המספרים וזה כולם יודעים. פיקוד העורף והמשטרה לא מצליחים לדבר. אני רוצה רגע להגיד משהו שקורה בחיפה. היום בחיפה אנשים מתארגנים לכיתות כוננות פיראטיות. זה המצב. והעיר שלנו, ואני אגיד לך בדיוק למה זה קשור, כי גם הביטחון שלי בחיפה מופקר. זה לא הדיון הבא, זה הדיון על כיתות הכוננות ומה תפיסת הביטחון של מדינת ישראל בחיפה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה שמך? << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> אלעד הראל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אלעד, אני יכולה לבקש ממך משהו? אני יודעת שאתם במצוקה. כולנו כאן במצוקה. אבל הדיון הזה חייב להתנהל בצורה מסודרת. ויש כאן אנשי מקצוע שגם צריכים לחזור חזרה תיכף לשטח. אז אני מבקשת לתת לעמית, שהוא יו"ר הוועדה, לנהל את הדיון הזה רגע בצורה מסודרת. הזעקה שלך היא מובנת, אני גם גרה בעיר מעורבת, גם אני מבינה את המצוקה הזאת אבל בוא נשתדל כן להיות מאופקים כדי כן לקבל תשובות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אפי, אני רק רוצה להבין שכולנו הבנו את מה שאמרת. 8,154 נשקים/קסדות/אפודים, מכסים מבחינתך את אותם 644 יישובים. שזה בערך 12 לכיתת כוננות או מתאם שונה ביחס לרמת הסיכון. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> יש לנו כיתות כוננות מועצתיות שהן 18 בתוך הכיתת כוננות, שזה הכוח עתודה שרץ בתוך- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי. אז יש לך חלק שהם 18, חלק יישוביות שהן קטנות 6, 8. 12, וזהו, ולכן אתה צריך את זה. כיום יש לך רק את אותם 4,000 וקצת נשקים, אתה מחכה לעוד 4,000 וקצת נשקים, ול-8,000 שכפודים וזה האירוע, בסדר גמור. אז רק אני אומר, בנקודה הזאת אליעזר, אנחנו מחכים לתשובה. בבקשה. << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> ראשית אנחנו מכירים שתי חברות שמייצרות את הציוד בחו"ל. זאת אומרת גם שכפו"דים וגם קסדות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ביצעתם הזמנה? << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> לא. אתמול בערב קיבלנו את המסמך המפורט מחברת 'שורש'. מה הם מסוגלים לייצר, ואנחנו עם זה נתקדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, בדיון גלוי הדברים האלה צריכים לעלות. אני מבקש, כולנו בדיון מאוד חשוב. אבל אני מבקש גם מגורמי המקצוע וגם מאתנו, הדיון הזה הוא דיון גלוי. אני מציע שסוגיות של יכולות ושל מספרים לא יהיו בדיון גלוי. תסלחו לי, אני חושב שאנחנו קצת גולשים פה מעבר למה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני לא שאלתי על מספרים, שאלתי האם בוצעה הזמנה. << דובר >> אליעזר רוזנבאום: << דובר >> קיבלנו אתמול מחברת 'שורש', אנחנו צריכים לקבל ממצדה. וחברת 'שורש' מסוגלת לספק לנו את ה-20,000 ערכות בלוח זמנים של שמונה שבועות. סה"כ במצטבר. << דובר >> דובר: << דובר >> אז צריך לבצע רכש מחו"ל. שמונה שבועות זה לא מספיק. << דובר >> דובר: << דובר >> אתה אמרת עכשיו חודשיים. זה אומר שאנשים שנמצאים ביישובים ריקים, כיתות כוננות בלבד יהיו בלי קסדות ובלי שכפ"צים חודשיים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אפי, התייחסותך לשאלת גב' בילי. זה קשור גם ליכולת החלפה של אנשים שהם יוצאים, יכולים להעביר, כלומר ליצור כיתת כוננות יותר גדולה שנשקים יוכלו לעבור. איפה הבעיה בזה? הזכיר את זה חבר הכנסת - - -, פנו אלינו בעניין הזה. איפה הבעיה במעבר של נשקים מאחד לשני, כלומר כיתת כוננות יותר רחבה ומה עושים בשעות הבוקר? כן. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אז קודם כל אנחנו רוצים להרחיב את הכיתות כוננות ל-12, כדי שבאמת תהיה אפשרות שתמיד יהיו אוחזי נשק בתוך היישוב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה זה דורש ההרחבה הזאת? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> עוד אנשים שמתנדבים ורוצים להגיע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא משהו בירוקרטי. כל אחד יכול להצטרף. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> לא, אנחנו יודעים לעשות את זה ב- - -. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את המספר של כיתת הכוננות אתם בעצם מגדירים? אתם קובעים? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> מי שמגדיר את האיומים על יישובים זה פיקוד העורף. ואני גזרתי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, מה שבמרחב הכפרי. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אז אני אומר, גם במרחב הכפרי מי שמגדיר את האיומים בערים- - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואז לפי האיום אתם קובעים את גודל הכיתה? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אתה לא נותן לי לסיים ואתה שואל אותי תוך כדי. מי שמגדיר את האיום בתוך הארץ זה פיקוד העורף. הוא הגדיר ליישובים גם ביישובי העורף, סליחה, גם ביישובי קו עימות וגם ביישובים ביטחוניים, 12 בתוך כיתת כוננות. אני גזרתי משם, בעקבות המלחמה, אמרנו 'בוא, יש לנו עוד נשקים, בוא נתחיל להכניס לתוך היישובים העורפיים'. אז אמרנו 'בוא נתחיל באיום של שמונה נשקים, כי זה מה שיש לנו בהישג יד. נחלק ליישובים היותר קדמיים בצפון ובדרום'. ומשם התחלנו לרדת לפנים הארץ, שיש יישובים שגם קיבלו ארבעה נשקים. משם אני מגדיר כיתת כוננות. אני, כולי תקווה שבימים הקרובים נקבל עוד נשקים ונוכל להשלים לשמונה. השלב הבא זה להשלים ל-12 נשקים. << דובר >> דובר: << דובר >> רגע, אבל כיתת כוננות לא חייבת להיות, זאת אומרת יכול להיות שבכיתת כוננות יש 20, והם מתחלפים אחד עם השני. מה זה מפריע? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> יפה, אז או-קיי. אז בוא, שאלתם אותי את השאלה הזאת, גם על זה אני אענה לכם. קודם כל, אנשים לא רוצים להעביר ביניהם נשקים, כי זה בסוף אחריות. << דובר >> דובר: << דובר >> אין לא רוצים, הם כן רוצים. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> שנייה. ביישוב שיש לי שם מש"ק ביטחוני, כמו שדיברנו על זה ודיברתי על זה בוועדה הקודמת, אז הוא יודע להשגיח ולפקח ולדעת שהוא מעביר את הנשק למישהו מוסמך בתוך כיתת הכוננות. ביישובים שאין לי אותם, אז כרגע אני מגדיל את המעגל כדי באמת לשלוט על הרובים האלה, שלא יגיעו למקומות אחרים. אני לא יכול להגיד למישהו, שהוא הבן זוג שלו, 'בוא תתחיל להתחלף איתי עם הנשק', זה לא ייקרה. << דובר >> דובר: << דובר >> למה לא לתת לרבש"צ את האחריות? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אין לי אותו. זה כיתות כוננות שהקמנו בתוך יישובים שאין להם בעלי תפקידי שם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בכמה יישובים יש רבש"צ היום? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> ב-54 יישובים יש משק ביטחוני. כל השאר אין. מי שנושא בנטל ובחלוקה הזו, זה אותם אנשים שחילקו ומאמנים. << דובר >> דובר: << דובר >> אני מכיר מקומות שבהם מקומות שבהם הרבש"צ בא ואומר 'אני רוצה ולא נותנים לי את האפשרות לבוא וחלק את ה- - -. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> מש"ק ביטחוני, רבש"צ לא שלהם, אני מדבר על מש"ק ביטחוני. זה בקו עימות- - -. << דובר >> דובר: << דובר >> הוא בכפרי, אתה מדבר על קו עימות. זה שני דברים שונים. << דובר >> דובר: << דובר >> סליחה, אני מדבר על יישובים כפריים. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> מש"ק ביטחוני, יש לו כיתה ביטחונית שכבר מימים ימימה מאומנת, מכוונת, שיוצאים האחרים יכולים להעביר בתוך הכיתת כוננות. דרך אגב, היישובים האלה, תלוי באיום שלהם, זה לא רק 12 נשקים. יש גם 20 נשקים. אין יישוב ביטחוני פחות מ-12. << דובר >> דובר: << דובר >> אם ביטחוני תלוי בקו עימות, נכון. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> לא קו עימות, יישוב ביטחוני. קו עימות זה צה"ל. יישוב ביטחוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אפרים, את הנושא של התחלופה אני רוצה להבין עד הסוף. אם היום יש כיתת כוננות, שניים עכשיו נוסעים לטיול בחו"ל לשבועיים. או-קיי? האם יש שניים נוספים נגיד שהם סוג של ממלא מקום, שאפשר להעביר להם את הנשק, הבנתי שיש תהליך שהוא מסורבל מדי. אם אפשר, איפה שכן מאפשרים, את ההעברה הזאת. ללכת למועצה או לתחנת המשטרה. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אנחנו יודעים לתת מענה לאחד שיוצא לזמן ארוך מחוץ ליישוב לעשות את ההעברה הזאת. אבל עכשיו אני הולך, בוא קח ממני את הרובה, אני עכשיו הולך לעשות משהו- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רק לאנשים שיוגדרו כחברי כיתת כוננות. למה לא? << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> זה ברור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> על זה אנחנו מדברים. יוגדרו 50 איש אנשי כיתת כוננות, 30 איש. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אני לא שולט ברובים אחרי זה. חבר'ה, אנחנו צריכים שתהיה לנו שליטה מלאה על הרובה. אי אפשר להתחיל להעביר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, למישהו שאתם מאשרים אותו מלכתחילה. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אז מה אם אני מאשר אותו? אני לא שולט בזה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> צריכה להיות פה אחריות, והוא צודק שצריכה להיות פה אחריות. גם ליום של אחרי וגם עכשיו בכלל. צודק. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו מדברים על מי שעומד בקריטריונים. חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא אומר לתת לכל אחד ביישוב - - -. להגדיר בקריטריונים שלהם - - -. << דובר >> בילי כהן: << דובר >> נאור, אין כיתת כוננות. הם לא מגויסים בצו 8, אין כיתת כוננות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, שנייה. שני דברים שונים. אופיר, הנשק לא יכול לעבור ככה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא להעביר אותו לבן-אדם הראשון שהוא פוגש רחוב. בן-אדם שעומד בקריטריונים, שהם הגדירו - - - יש שניים - - - << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אחרי שתי העברות כאלה אתה לא יודע איפה הנשק. אתה לא יודע איפה הנשק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז אפשר לייצר מסלול, שאתם יש לכם בקרה על זה. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> אנחנו חושבים על המסלול הזה, עדיין לא מצאנו מענה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז אני מציע, לאלו שאישרתם אותם כחברי כיתת כוננות. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> גם כשאישרנו אותם, כשאני מעביר לך את הנשק ואיבדת אותו, אתה אומר 'לא קיבלתי את הנשק'. חברים, בואו תהיו מציאותיים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, לפני שאיתי הולך. אני רק רוצה לוודא עם איתי. אני רוצה שוב לסכם, לוודא איתך כיוון שהסיכום שהגיע אלינו לא כולל את הסיכום שכבודו אמר. אז אני רוצה להבין, האם הסיכום של אתמול, הסיכום של המפכ"ל ומפקד פיקוד העורף אכן כולל הכפפה למשטרת ישראל, ואם כן – אז אני אשמח שתעביר לנו אותו ואז המשטרה תעביר את אותה פקודת בקשה, בקשת סיוע מה שקראת. כן איתי? << דובר >> איתי לוי: << דובר >> ראשית אמרתי במדויק שהסיכום היה בין אלוף הפיקוד לבין רבש"צ אג"מ. לצורך העניין בא כוחו של המפכ"ל. וגם שלחתי לכם את הסיכום שרשום בו שהכוחות יהיו ת"פ המשטרה. אמרתי מה צריך לעשות כדי לצאת מ- - - הזה, אני עונה על עוד שאלות- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, לא הבנתי. הסיכום כולל או לא כולל? אנחנו לא רואים אותו כאן. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> אמרתי לכם, סיכום אלוף הפיקוד - - - אתם יכולים להסתכל על זה באחורה בהתכתבויות. אלוף הפיקוד מנחה שהכוחות האלה יהיו תחת פיקוד משטרת ישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה רוצה להתייחס אלי, כדי שנסגור את הנקודה הזאת לפחות היום? אני רוצה שאלי יתייחס, זה לא טוב שאנחנו עושים את זה כאן אבל בוא, אנחנו רוצים למצות את העניין הזה לפחות. בבקשה אלי. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> חברים, חשוב לדייק בנושא הזה. נכון שנפגשו, אבל כרגע אין סיכום לגבי הנושא הזה בין המפכ"ל לבין אלוף פיקוד העורף. הפרוטוקול מסווג כך שאני לא אוכל לחשוף אותו כרגע, אבל אין סיכום לגבי הסוגיה הזאת של הכפפה של פיקוד העורף בין משטרת ישראל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איתי, אנא ממך. תחסכו מאתנו ומהציבור. פשוט חבל על הוויכוח הזה, הכאילו ויכוח עובדתי. פשוט תסגרו את זה, זה לא לכבודנו ולא לכבוד המצב שאנחנו נמצאים בו. פשוט תסגרו את זה, העסק הזה צריך להיות מוכפף. הצגת את זה כאן, חבר הכנסת שירי, הכול ידוע. צריך להיות מוכפף. בואו נתקדם עם העניין הזה היום. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> - - -לחיילים נותנים מדים, נשק, כמו שדרך אגב יש להם יכולת קשר - - - יכולת לדבר ביניהם ולדבר עם הסמח"ט ולדבר עם - - - המשטרה. כאשר נשאלת השאלה מה ייקרה אם הם יעברו, האם צריך להתעקש גם על הנשק, גם על הקשר, גם, לא. ברגע שמבקשים אישור של סיוע, הכול עובר. עם- - - וכל מה שצריך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה קורה מבחינת הרחבת מספר החיילים שפועלים במתכונת של כיתות כוננות בתוך הערים? כרגע שמענו שישנם 1,000 חיילים. כדי לכסות את כל המרחב העירוני, על-פי סדרי הגודל שאתם הצגתם. צריך 6,000 חיילים. האם פקידו העורף וצה"ל מתכוונים, כדי לקצר מהלכים לשבועות הקרובים, להציב חיילים נוספים בתוך היישובים העירוניים, לאפשר לכל המהלך הגדול של- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> השאלה ברורה, והיא מתחזקת - - -. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואם יהיה אפשר לענות על זה פה, אז נענה על זה בדיון חסוי. << דובר >> איתי לוי: << דובר >> התשובה שלי לעניין הזה שהיא גם כן, זאת אומרת יש ממש כוחות, כמו שאמרת, - - - שממש ב-24 שעות האחרונות יושבים ומשרטטים עם משטרת ישראל איך הכוחות האלה נותנים מענה לכל אותם יישובים שמהם אנחנו - - -, אני לא אדבר כאן - - - איפה ומקומות כאלה, אבל כן, יש מענה, וכרגע אני - - - מהסוג הזה. אני אגיד עוד משהו על בני המקום. בני המקום, בגלל שהם לצורך העניין מגויסי צו 8, הם חייבים להישאר במקום ביישוב שבו הם גרים – לא נוסעים למקומות אחרים, והם גם לא עובדים כי הם בצו 8, ולכן הדבר הזה מסייע בעיקר לרשות ולקב"טים להפעיל אותם. מה שכן, זה נשק אישי בדיוק כמו מג"ב. הנשק לא ניתן להעברה, זה גם דבר שהוא חשוב. אני רק אומר כאן – נשקים לא חסר. אני לא רוצה להיכנס למספרים, דיברתם על זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסדר גמור, אז רק סיכום לגבי, איתי, הנושא הזה של הסיכום ביניכם וגם הנושא של הבקשה מניו-יורק, אז הדברים האלו צריכים לקרות היום מבחינתנו. << דובר >> קישון: << דובר >> יו"ר הוועדה. אני מדבר מנהריה. עיר שמאוימת ע"י חטיבה של נסראללה. גם אם הצבא יעצור חצי, 500 מחבלים כאלה, קומנדו בנהרייה. יש אלפי גברים בנהרייה שמוכנים להתנדב ולעמוד מולם. שמענו עכשיו שיש מספיק נשקים. למה הנשקים האלה לא מגיעים לנהריה? ראש העיר שלנו, סגן-אלוף במילואים, מבקש 1,000 נשקים. מי שחזה את הדברים, האלוף כוכבי, למה אנחנו לא שומעים אותו? אלה אנשי המחר. הוא מדבר על 8,000 נשקים לכל הארץ. מה עם נהריה? << דובר >> דובר: << דובר >> שיכניסו לנהריה שתי - - - חי"ר או פלוגת חי"ר. << דובר >> קישון: << דובר >> רבותיי, ההיסטוריה נכתבת עכשיו. אנחנו מדברים פה כאילו אחרי האירוע של סמדר הרן, שאז התחילו לארגן כל מיני דברים. אתם מדברים על מה? על חוליית מחבלים. אתם מדברים על חטיבת קומנדו. - - - אני בן 70, הבנות בלי בתל-אביב. אני מוכן להישאר בנהריה? אני רוצה לראות שיהיו נשקים. לא מעניין אותי איפה, באיזה מרתף, ביום פקודה תוך 10 דקות נקבל אותם. << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> חשוב לי רגע להציג - - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אלעד, אנחנו מנהלים את זה לפי סדר. אמרת את דבריך, יהיה פה עוד דיון על הערים המעורבות. << דובר >> אלעד הראל: << דובר >> לא, לגבי כיתות הכוננות. אני רוצה לדבר על כיתות הכוננות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא כרגע. אסיף, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל בבקשה. << דובר >> אסיף איזק: << דובר >> אני מקשיב קשב רב כבר שעה. יש פה כמה דברים שעלו. קודם כל, למועצה שלנו יש כמעט 3,000 מפונים שנמצאים פה. לא מדבר על פערי מיגון. כל אמירה שהקימו כיתות כוננות, היא לא מחוברת למציאות. אולי פיזרו נשקים, כיתות כוננות לא קיימות. אני מדבר על המרחב שלי. אני לא מדבר על העוטף. אין כיתות כוננות. צריך להיפרד מהמשפט הזה. אין כיתות כוננות, במקרה הטוב פיזרו נשקים. אני רוצה להגיד תודה ענקית למג"ב, באמת אוזן קשבת, שעושים עבודה נהדרת. אבל גם פה דיברתי עם אפי, עם מי לא דיברתי, יש פערים של נשקים. יש פערים של נשקים שצריך לכסות אותם, דיברתם עליהם. נראה כאילו אנחנו נלחמים את המלחמות של אתמול. עד שכיתות הכוננות יקבלו נשק ויוכשרו, ייקח מספר חודשים רב לדעתי. אני מדבר גם על ההכשרה שלהם. אני חושב שגלעד דיבר על זה, חבר הכנסת קריב דיבר על זה, לראות איך מכסים על זה בחיילים. יש לנו חלק במועצה עם חיילים, וכבר הודיעו לנו שהחיילים של פיקוד העורף הולכים למשוך אותם, הם לא יהיו. אם רוצים לתת מענה מיידי, זה רק חיילים. כל היתר זה קשקוש. עכשיו העניין של פיקוד העורף, ראיתי פה את האלוף-משנה שמדבר. יש לנו יישובים סמי-עירוניים, גם קיסריה וגם- - -. יש צינור של שישה צול, והאישורים יוצאים בטפטפת. מה זה אומר? אנחנו יכולים לתת 30, 40 שמות. אין אישורים, זה לוקח ימים עד שמאשרים בן-אדם. 'ההוא אמר להיא, ההיא אמרה להוא'. לא מאשרים את זה. אין לנו נשקים ביישובים הסמי-עירוניים שמג"ב לא יודעים לכסות את זה. דבר נוסף שאמרה פה אחת התושבות, אם לא ניתן לצו 8 למי שקיבל נשקים ממג"ב, הם לא יהיו ביישוב. הם עובדים. הם לא נמצאים ביישוב. אז זה לא רק זה שאין כיתות כוננות בחוף כרמל, כי אנחנו - - - אין נשק. מה שקורה בהתיישבות בקיצור: אנחנו מחכים לנשקים ממג"ב שלא מגיעים. יש לנו 3,000 איש, בנוסף למועצה של 35,000 תושבים, שאנחנו לא יודעים לתת להם מענה כי אין לנו נשקים. אין 8 נשקים בכל יישוב בחוף כרמל, הצפתי את זה בפני אפי, אנחנו מדברים שישי, שבת, בפני כל מי שאתם רוצים בבט"פ. ממלא מקום, ראש המטה, אין. יש בעיה של נשקים, זה אחד. שתיים, איפה שיש נשקים, שזה פיקוד העורף, זה יוצא בטפטפת, מאשרים את זה בקצב. אני לא מצליח להבין מה קורה שם, מה הבעיה, לא מאשרים. דבר- - - גם למי שיש נשק ואין לו צו 8, הוא לא ביישוב. דבר אחרון, אין כיתות כוננות. זה קשקוש. - - -מציפים נשקים, מציפים בנשקים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אדוני, ראש המועצה. יש לי הצעה בתור ראש רשות. תעשה אתה עכשיו, תוך שעה-שתיים כמו שאתה אומר, במקביל להצעה של כניסת חיילים – שזו כמובן הצעה מבורכת שהעלה פה חבר הכנסת קריב, בפרט נוכח, עלתה לפני שבועיים בוועדת חוץ וביטחון. עלתה לפני שבועיים בפרט נוכח הפער בין המחוילים למחוילים בפועל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל עמית, הבעיה שזה עלה. יש סיכום דיון, סעיף 4, ולא קרה כלום. אני שואל את עצמי מי עורב לפתחי שעוד פעם לא יהיה סיכום דיון יפה, ועוד שבועיים נדון ועוד פעם לא ייקרה כלום. את זה אתה צריך לשאול. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הדברים נאמרים כאן והדברים חמורים, אני רק מציע הצעה, אסיף. אני מציע הצעה במקביל לדרישה מצה"ל, להכניס יחידות אורגניות ויש כאלו שהן עוד לא, שהן מחוילות אבל לא מחוילות, לא משרתות. אפשר בהחלט להעביר אותן לאזורים הללו. הדבר הזה עלה כמו שנאמר כאן, כבר בשבועיים האחרונים. אני מציע עוד הצעה. תעביר לנו רשימה, גדולה ככל האפשר, של אנשים שנכונים להיכנס היום לחיול מהיר ולהיות- - -. << דובר >> אסיף איזק: << דובר >> אתה יודע כמה רשימות אני כבר העברתי? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עמית, אבל יש 70 מועצות אזוריות. בזה הוא צריך להתעסק? למי הוא ישלח את זה? << דובר >> דובר: << דובר >> הוא כבר שלח עשרות רשימות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למי שלחת? אני לא שואל סתם, אסיף. למי שלחת ולכמה אנשים שלחת? כמה אנשים בחוף הכרמל מוכנים להתחייל מחר? << דובר >> אסיף איזק: << דובר >> רק בקיסריה שלחתי 40,30 שמות. בעתלית 50 שמות. אני שולח את זה למפקד המחוז שלי, של פיקוד העורף. ושם אני יושב יום יום על קצינה בשם סוזי. עם זה אני צריך להתעסק, שתאשר את השמות, וזה יוצא בטפטפת. זה נקודה אחת. ויותר מזה, אני לא צריך כלום מהמדינה. אנחנו נסתדר הכול לבד, אם באמת פעם אחת תהיה האצלת סמכויות. תנו לי את הנשקים, אני יזמתי, בעברי אני גם כן התעסקתי המון עם התחום הזה, הבאתי חברים שלי שיעשו בהתנדבות, חמישה מדריכים שידריכו 130 איש לכיתות כוננות. לא צריך כלום. גם את זה צריך להפריט. לתת למספר חברות להכשיר עכשיו במקביל בכל הארץ כיתות כוננות, שיעמדו בסיווג מסוים, כי הם על חשבונם הגיעו מירושלים, מהעוטף חמישה מדריכים. 130 איש הכשרתי אותם בעצמי. עשינו אימון יבשים של 5 שעות, לא צריך כלום מהמדינה. אפילו לא נשקים וקשרים לא צריך כלום. ותזוזו הצידה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רק תן לנו נתון, מתוך ה-90 איש שהעברת, עתלית קיסריה כמה חיילו בפועל? << דובר >> אסיף איזק: << דובר >> ארבעה בקיסריה ושניים בעתלית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קיסריה זה יישוב של 5,000 איש. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה רבה אסיף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר עמית? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, משפט. ואחרי זה אמיר אביבי. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו, וגם אמר את זה חבר הכנסת סעדה. אנחנו כאילו עשינו כבר דיון בערך עם אותן מסקנות, נכון? אני רואה פה עוד שני דברים, כי אז לא היו עוד 1,000 מגויסים. אבל אנחנו, אפשר להמשיך ולייצר את השיח הזה. אפשר להמשיך ולתקוף, לירות פה אחד על השני ולמה הוא לא אמר כן לא אמר. השאלה אם אנחנו רוצים להתקדם מזה או להתחיל לבוא. עכשיו אני פונה אליכם, חברי הקואליציה. כי בסוף כל השיח הזה זה אתם. עכשיו זה לא מהמקום הפוליטי, זה מקום של לשחרר את הדברים. עכשיו אם רוצים לייעל את העניינים, יישב שר הביטחון ויפתור בארבע וחצי דקות את הסיפור הזה. יישב עם השר לביטחון בינלאומי, בארבע וחצי דקות פותרים את הבעיה הזו. עכשיו אנחנו יכולים לשבת ולהעלות את אותן סוגיות ואותן בעיות ולהביא לפה- - -. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא חייב להיות שר, זה דרג מבצע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל משה, עזוב. אני אומר לך – זה שם. אנחנו יכולים להמשיך ויהיה פה עוד דיון מחר, מחרתיים, עם אותם תשובות. לצערי הרב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נשב עכשיו, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ישבנו לפני כמעט שבועיים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אתה צודק. רק אומר לך, מגיע פה מפכ"ל המשטרה עכשיו. יושב בחדר. לגבי חלק מהדברים שעלו פה, ייכנס פה מפכ"ל המשטרה, נשב בחדר לפני הדיון הבא. ולגבי הדברים שחסרים מבחינת התיאום, קודם כל שעלו כאן, וגם לגבי הנשקים – נקבל תשובה משר הביטחון היום, לגבי הפתרון של מעבר נשקים מצה"ל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל עמית. שוב, אנחנו יכולים לרמת הבורג של איפה יש את הנשק, למה הנשק לא מדבר ולמה אין מכשירי קשר היום בכיתת הכוננות. אפשר לעשות את זה, אגב, זה לדעתי מיותר. אני מסתכל שנייה מלמעלה ואני אומר לכם – זה אצלכם. אתם צריכים לשבת עכשיו. או לקום מהכיסא בירושלים, ועכשיו לנסוע למועצה אזורית. עכשיו דיברתם עם חוף כרמל – או לנסוע לכאלה, ולשבת להבין את הבעיה ולראות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נאור, אנחנו עובדים על זה כל הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחלה, אבל הבעיה העיקרית שאתה לא יכול להגיד לי 'עובדים על זה'. אתה צריך לפתור את זה, אתה לא יכול לי 'עובדים על זה'. אין 'עובדים על זה', יש לפתור את זה. זה דבר אחד. יש שני מישורים. מישור הטווח הארוך והטקטי עכשיו היום. כי בטווח הארוך אתם צריכים לדאוג שיהיה זמן אספקה ידוע, שאני מזמין מ'עלי אקספרס' היום כיסוי לטלפון, יש לי זמן אספקה ידוע. אז לא יכול להיות שאין זמן אספקה ידוע, לכמויות נשקים שאנשים צריכים לקבל. אין כזה דבר, זה לא יכול להיות שאומרים 'זמן אספקה'. זה במובן הרחב, במובן היום יש אלף חיילים מגויסים שלא יודעים לדבר אחד עם השני, כי אין להם מכשירי קשר אפילו. תקשיבו מה אני אומר לכם, היום. עזוב מה יגייסו, עזוב את זה שהוא מעביר 120 בקשות ואמרתם לנו פה שזה לוקח עד 24 שעות, אבל בינתיים תשעה קיבלו אישור. תשעה. וזו רק דוגמה, כי מדדו ולקחו מועצה אזורית אחת. המון אנשים אומרים פה הרבה מאוד דברים, הבעיה שבהם לבין המציאות יש פער עצום, וזה אתם. כי בסוף זה אתם. היום יושב שר הביטחון, ביטחון לאומי, ושר הפנים וצריך לפתור את הבעיות. אנחנו יכולים להציף את הבעיות, אגב לא צריך להציף את הבעיות. חצי דקה היום אתה מקבל את כל הבעיות בשנייה. אתם צריכים לפתור את זה. לא לבוא ולדבר ולהגיד לי 'אנחנו עובדים על זה'. זה לא עובד. עוד משהו חשוב שאני חייב להגיד: החיילים היום במתאר העירוני עובדים, תקשיב עמית, זה דקה. עובדים היום עם אזרחים. הם עובדים היום עם נשקים ומדים במתאר אזרחי. מישהו צריך ללמד אותם מה לעשות. מישהו צריך להגיד להם מה קורה שקורה משהו. זה היום, עכשיו. זה לא 'בוא נעשה דיון שבוע הבא'. << דובר >> עמהל << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> והם צריכים להיות תחת פיקוד המשטרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה קשור, מה עושים עם זה, עמית? אתה יו"ר הוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכריחים את השר גלנט, יש בשביל זה קבינט ביטחוני. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> גלעד, תתן לי בבקשה. כן, אמיר אביבי בבקשה, ואני אסכם, אני אומר לך בדיוק מה עושים נוכח הדיון הזה והפער הוא פער גדול. אמיר, בבקשה. << דובר >> אמיר אביבי: << דובר >> תראו, קודם כל אנחנו במלחמה והמלחמה הזאת הולכת להיות ארוכה. צריך כולם רגע לנשום עמוק ולהבין שאנחנו באירוע ארוך מאוד. אנחנו נמצאים ברגע מאוד קריטי, כי אנחנו יודעים שאנחנו לקראת תמרון קרקעי ולכשיתחיל התמרון הקרקעי, בסופו של דבר האיראנים בחיזבאללה יצטרכו להכריע אם הם נכנסים או לא נכנסים למערכה בשלב הזה. כנראה הדברים האלה יתפתחו בימים הקרובים. ואם חיזבאללה ייכנס למערכה, אנחנו באירוע בסדר גודל אחר לגמרי לאומי. עכשיו תראו, במלחמה בסדר גודל שאנחנו נמצאים בו, שדומה ליום כיפור או למלחמת העצמאות, רק צה"ל בסדרי גודל שלו וביכולות הגיוס שלו וביכולות הבאת הציוד שלו, יכול לתת מענה כולל למדינת ישראל. כרגע צריך לראות שבמידי, עד שתתארגנו עם הכיתות האלה ועם הנשקים ועם ההעברות ועם כל הדברים האלה, צריך לראות שצה"ל נותן מענה בכל המקומות, ואני רוצה להגיד שהוא טיפה הרחבה מהדיון העקרוני, אבל אני רוצה לנצל את הפורום המכובד של חברי הכנסת שנמצאים פה. מזמן, לפני שבוע כבר או יותר, ממשלת ישראל וכנסת ישראל היו צריכות לצאת בקריאה ובחקיקה לכל הציבור, לגיוס. לא מבין איך חוק המילואים לא שונה, ואין עכשיו הנחיה לכל מי שעד גיל 55 להתגייס. לא מבין איך לא מקימים פה עכשיו יחידות, אני רוצה שתבינו שהנטל כרגע – בכלל, בשנים האחרונות – יושב על אחוז מהאוכלוסייה. זה אותם אלה שבשנתיים האחרונות לחמו ביו"ש. עכשיו גייסנו אותם לעזה ולצפון. איפה אורך הנשימה שלנו? יש לנו 150,000 אנשים שיכולים לשרת עכשיו במילואים, שצריך לגייס אותם. אתם מנהלים פה דיון טקטי על 1,000 פה, 5,000 שם 4,000 שם שאנחנו אמורים לעשות מוביזלזציה של 100, 150 אלף איש. כי מי יעשה בט"ש בעוד חודש בעזה או, אם נצטרך להיכנס ללבנון? אותם אנשים שעכשיו נלחמו? אנחנו צריכים לקיים נשק בחירום, אנחנו נמצאים במציאות אחרת לגמרי. אני מקבל אלפי הודעות של אנשים ששואלים למה לא מגייסים אותם. אין להם לאן להתגייס. הרי היחידות, גם אלה שגויסו, היו ב-150% התייצבות, שלחו 50% הביתה. אז למה לא לוקחים אותם? יש לנו מענה, תקשיבו, יש לנו מספיק סד"כ. מספיק מענה. הצבא יודע לחמש אותם, לעשות הכול, קודם כל שיהיה פה פתרון צבאי, תוך כדי תסדרו את העניינים, תסדרו את הכיתות, תסדרו את כל הדברים שדיברתם עליהם, ואני אגיד מילה אחרונה על מאמץ אזרחי. תראו, אנחנו למשל בביטחוניסטים החלטנו להתמקד בשני דברים שקשורים אליכם. אחד, להביא לביא מתנדבים למשטרה ולמג"ב. הבאנו מעל 1,000 שמות, עוד לא קיבלנו פידבק מה קורה איתם. דבר שני, החלטנו להתמקד בכיתות הכוננות, אבל קשה לנו מאוד לקבל תמונת מצב מה צריך איפה. אנחנו יודעים גם להביא ציוד אזרחי, ובכלל המדינה צריכה גם להגיד לתורמים. תראו, התורמים לא מבינים שצה"ל כבר מוצף ציוד ושצריך להסיט מאמץ למגזר האזרחי. המדינה צריכה לבוא להגיד גם לתורמים איפה היא צריכה סיוע. אני חושב שאנחנו בשלב שגם משרד הביטחון הגיע כבר לאיזשהו תהליך של הבאת ציוד מאסיבי. גם, אני מכיר את תמונת המצב בשטחי הכינוס, היא טובה. וכרגע צריך להסיט חלק ממאמץ התרומות למגזר האזרחי, ליישובים, לכיתות כוננות. וצריך לעשות את זה בצורה שמתואמת, שאנחנו יודעים באמת מה צריך. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו את הישיבה הבאה מתחילים ב-12:30. אנחנו נסיים כאן עם הדברים של חיים ביבס. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא, אבל יש את כפר שמריהו שמחכים. יש אנשים שרוצים להציף פה דברים חשובים מהשטח. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דקה. לגבי נקודת הרכש שהיא חלק מהסיכום של הישיבה כאן. רצה לומר ראש מטה השר לביטחון לאומי, בבקשה. לגבי הסטטוס של הרכש. אנחנו רוצים לדעת, על העבר ידענו. אנחנו דנים על העתיד. מה שעלה כאן, חנמאל, זה על הזמנת רכש שנאמר כאן על-ידי המשנה למנכ"ל אליעזר לגבי גם שכפ"צים, גם קסדות. מה לוח הזמנים של הדבר הזה מבחינתכם? << דובר >> חנמאל דורפמן: << דובר >> אני אתייחס ממש בשתי דקות לכמה נקודות שהבנתי שעלו בדיון. קודם כל אני אתייחס לשיתוף הפעולה בין צה"ל למשטרה. יש שיתוף פעולה גם בין משרד הביטחון גם למשרד לביטחון לאומי. הייתה ישיבה בראשות המפכ"ל עם כל הגורמים המקצועיים ועם נציגי פיקוד העורף בצה"ל. שבה הוחלט שהצבא יעביר למשטרת ישראל רשימות של מתנדבים שרוצים להתגייס לכיתות הכוננות, והמשטרה תעביר אותם הליך שיטור והכשרה. לצערי בפועל הצבא לא מעביר את הרשימות האלה ובחר לגייס אותם דרך חוק הג"א, שזה אנשים שגם לא בודקים רישום פלילי ולא שום דבר, מקבלים נשק. הם לא כפופים בפועל למשטרת ישראל. למרות שהאחריות הביטחונית בשטח הבט"פ היא של משטרת ישראל. אז זה לגבי שיתוף הפעולה בשטח. אנחנו נשמח לפי המודל שיצא בסיכום של המפכ"ל, שהצבא מעביר לנו רשימות של אנשים שרוצים להיות משוטרים ולהצטרף לכיתות הכוננות, גם במרחב הכפרי אבל בעיקר במגזר העירוני. זה לגבי הנקודה הזאת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אבל חנמאל, הסיכום שלנו היה שהחיילים שגויסו בפיקוד העורף, בהליך אכן יותר מהיר, הם יהיו כפופים כקבוצות. יש להם מפקד, יש להם סגן מפקד כמו שאמר כאן איתי מפיקוד העורף. והם יהיו כפופים מבחינת הפו"ש, מבחינת הפיקוד ושליטה למפקד המקומי. זה כאילו הסיכום שאמור לצאת, ואם יש צורך באיזושהי בקשה, המפכ"ל יהיה פה גם, אנחנו מבקשים שזה ייקרה כדי שהליך הגיוס, בסופו של דבר, גם דרך המשטרה ומג"ב הוא הליך גיוס, הכשרה יומיים וכו', חיול הוא הליך יותר מהיר, מסתבר. ויש כבר אלף חיילים בשטח. השאלה היא רק של הכפיפות מבחינת הפיקוד בשטח, וזה מבקשים שייקרה עכשיו. מה לגבי רכש? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רק צריך לחדד את הנקודה. מחכים למפכ"ל שיקדם ויסגור את הנקודה הזו שפותרת כאן את כל הסמטוחה הזאת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא פה, עוד כמה דקות נשב בחדר אצלנו. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> אפרת, הסמטוחה הזאת גם לא תיפטר. היא תיפטר רק כשהצבא יחליט שהוא מעביר את כל האחריות ללובשי המדים במשטרה, שהם ינהלו את האירועים האלה בתוך הארץ. הם מיומנים, מצוידים, יש להם את הסד"כ הנכון, יש להם את הכלים הנכונים. לצבא היקר שלנו אין מה לעשות בערים ובמועצות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> דרשנו את זה מאיתי. הוא טען שיש סיכום. אני עוד לא ראיתי את הסיכום הזה, וככל שיש סיכום כזה, הסיכום הזה - כולל אם יש איזה צורך בפידבק מהמשטרה – מבחינתי ייקרה היום. ואנחנו נדאג לזה, עוד שנייה יבוא המפכ"ל, לא צריך דיבורים באוויר. ואנחנו נדאג לזה שהדבר הזה ייקרה. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> ברגע שהדבר הזה יעבור לסמכות המשטרה, לא יתנהלו פה יותר דיונים ברזולוציות כאלה. המשטרה תפתור את הבעיות. עכשיו עד שזה לא ייפתר אנחנו נשב פה מחר ומחרתיים, ועד סוף השבוע נטחן פה מים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> איציק, אבל גם אם מה שאתה אומר ייקרה, הרכש לא מספיק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה נקודת אחרת. << דובר >> איציק אשכנזי: << דובר >> עדיין, אבל לפחות בן אדם אחד מנהל את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אני לא רוצה לסגור את הישיבה. חנמאל, אתה רוצה משהו לגבי הרכש או להתייחס בבקשה? << דובר >> חנמאל דורפמן: << דובר >> - - - משטרה יש סיכום דיון שהוא יותר מסווג, אם תרצו לקיים דיון מסווג נעביר את זה. שמסדיר את תוכן הפעולה בשטח שבאחריות הבט"פ בין צה"ל למשטרת ישראל, זה מאוד פשוט. צריך רק ששני הצדדים יעבדו לפי הסיכום הזה. לגבי הרכש, אני אגיד שני משפטים. אחד, כל המלאים או כמעט כל המלאים ללא יוצא מן הכלל, שיש גם בארץ וגם בעולם, של נשקים, קסדות, אפודים קרמיים, אפודות, כל הדברים האלה, הם לא אושרו לשימוש לא על-ידי צה"ל ולא על-ידי משטרת ישראל, ובדרך כלל גם לא על-ידי נאט"ו ועל-ידי אישורים אחרים. וזה דברים שהם פשוט מסכני חיים, ואנחנו לא יכולים להרשות ללוחמי כיתת כוננות שיישאו את הדברים האלה. בסוף אנחנו מדברים על רכש מאסיבי של עשרות אלפי יחידות. לפחות אצלנו במשרד לביטחון לאומי. << דובר >> דובר: << דובר >> לפני הקיץ זה יהיה? << דובר >> חנמאל דורפמן: << דובר >> זה עניין של בין שבוע לשבועיים. << דובר >> נרי שוטן: << דובר >> לא, כי נאמר פה שמונה שבועות, אז תחליטו. אתם ישנים, אתם פשוט ישנים ומפקירים את חיי האזרחים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> שתי הפעימות הראשונות – מדובר על שבועיים. פעימה ראשונה של 2,000 בשבוע. << דובר >> דובר: << דובר >> אתה צועק. << דובר >> נרי שוטן: << דובר >> אני צועק? אתה מפקיר את חיי האזרחים. אתה והמשרד לביטחון לאומי, זה מה שאתם עושים. << דובר >> חנמאל דורפמן: << דובר >> יש מפעלים בפולין, באנגליה, בדרום אפריקה, בארה"ב. זה עניין של מפעלים, ואנחנו ביצענו התקשרויות עם הרבה מאוד ספקים ומפעלים. בסוף כל מפעל יודע לייצר 100 אפודים קרמים ביום. זה האירוע. אי-אפשר לייצר עוד, כי זה המפעל. יש בו מכבש אחד. סליחה שאני יורד לרזולוציות האלה, אבל זה מה שהוא יודע לייצר. ברמת ההזמנות – אנחנו עשינו הזמנות, כל השבועיים האחרונים, גם של נשקים ארוכים, גם של קסדות, גם של אפודים. נשקים ארוכים חילקנו כבר למעלה מ-4,000 נשקים. ורכשנו עוד אזור ה-15, 20,000 נוספים שהם בהליכי ייצור. גם שם יש מגבלה. מפעלים יודעים לייצר 300, 400 רובים ביממה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> טוב. אז עוד שבועיים, ההיקף שהזכיר כאן אליעזר יהיה כאן עוד שבועיים. עוד שבוע פעימה ראשונה ועוד שבועיים הפעימה השנייה, רק כדי להבין גם ממך את העניין. << דובר >> חנמאל דורפמן: << דובר >> עוד בין שבוע לתשעה ימים פעימה ראשונה של קסדות ואפודים. עוד לפני זה פעימות של נשקים. אני אומר שוב, באזור האלף נשקים מיוצרים ביום מהמפעלים שאנחנו התקשרנו איתם. ולגבי אפודים וקסדות, זה החל מעוד שבוע זה פשוט יזרום, משהו כמו 2,000 3,000 בשבוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה חנמאל. << דובר >> בילי כהן: << דובר >> מה לגבי החיול? למה אתם לא עונים על זה? << דובר >> חנמאל דורפמן: << דובר >> אני אתייחס. אני מכיר את הבעיה של החיול. שבעצם אנשים קיבלו נשקים אבל דרך מג"ב או דרך המשטרה, במשך היום הם לא נמצאים בבית. לבקשתנו, משמר הגבול גיבש רשימה של איזור 4,000 אנשים בעיקר במרחב הכפרי, ואנחנו נעביר את הרשימה הזאת היום לצה"ל, נבקש שיחיילו למילואים במג"ב. ואני מאמין שהסוגיה הזאת תיפתר. - - - במרחב גם בשעות היום וגם בשעות הלילה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רק שנייה, ה-4,000 האלו הם מתוך ה-8,000 אפי? שבפועל היום חברי כיתת כוננות? הרשימה הזאת. זה 4,000, מצוין. תודה רבה חנמאל. אחרון הדוברים פה, לפני שאני אסכם, זה ממלא מקום ראש המועצה בכפר שמריהו. סרג' שהוא גם אחראי על הביטחון בשלטון המקומי. הוא נמצא כאן בזום? אפשר להעלות אותו? לא נמצא, אז אני מסכם את הסיכום שאני סיכמתי כאן לעצמי מהישיבה הזאת. אתה רוצה לומר לפני? בבקשה אלי. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> טוב. קודם כל אני מבין את כל הרגשות למצב שנוצר. ברור לכולנו שהמצב הזה דורש פתרון. אבל אני רוצה להכיר – תוך שבוע וחצי חילקנו כמעט 4,000 כלי נשק. תוך שבוע וחצי הקמנו כיתות כוננות, יותר מ-500 כיתות כוננות. והמודל הזה שהצגנו כאן, אנחנו צריכים לסגור שלחלק נשקים זה קל. אבל צריך לשלוט על האירוע הזה. צריך לשלוט על האירוע הזה, ובשטח של תחום הבט"פ, בתחום השטח של הבט"פ רק משטרת ישראל צריכה לשלוט על זה, ולכן הסוגיה של פיקוד העורף – דיברנו עליו לא מעט, ונמצא על השולחן. ואני מקווה שיהיה פתרון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תודה. כן סרג'. בקצרה רק, למרות שכל הנושאים הם אקוטיים והפערים ידועים. עלו כאן, תנסה לומר בקצרה. << דובר >> סרג' קורשיא: << דובר >> אני אומר את זה בקצרה ואני אומר את זה מאוד מדויק. מטרת כיתת הכוננות היא בעצם לבוא ולבלום אירוע. זה לא צוות השתלטות וזה לא שום דבר. זה להקפיא מצב. עכשיו לנו רשויות, לא מעט רשויות, יש כיתות כוננות תחת המשטרה שעובדות כבר שנים. אנחנו יודעים לנהל אותן, אנחנו מוציאים משמרות, אנחנו יודעים גם לחלק נשקים. במקום לקחת ולהביא מחלקה מהצבא, שלא מכירה את השטח, שצריך לדאוג להם ללוגיסטיקה, לנייד אותם, למכשירי קשר ובזמן - - - הם לא הגיעו לתת מענה מהיר, אנחנו יודעים – במקום, ואנחנו גם לעשות משמרות ולתת מענה 24/7. ותיקחו את הפתרון הפשוט, תאשרו לנו רשאי רשויות, דרך מתנדבים שקיימים במשטרה, לנהל את האירוע הזה. אנחנו יודעים להחתים נשק ולהעביר אותו מיד ליד, עשינו את זה שנים. פתאום הכול חזר אחורה, ואנחנו יכולים לפתור את זה בדקה וחצי. אתם עושים אירוע מ'לא אירוע', ואני רוצה לראות אתכם מניידים מחלקה מתחנת גלילות לאירוע ברמת השרון באמצע היום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הוא פשוט צודק. עכשיו זה כל-כך יעיל וכל-כך נכון וכל-כך פשוט בלי לערבב כל מיני דברים שלא קשורים, שרק בגלל זה אנחנו תקועים ולא יכולים להתקדם קדימה. הרשויות נמצאות בשטח, מכירות, יודעות לבצע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אפרת, אבל זה מה שקורה עם המשטרה. זה מה שהמשטרה עושה, והיא עושה את זה לאט. אני לא אומר שזה קורה בכמות, אבל המסלול הזה היום קיים, זה המסלול שהוצג כאן. << דובר >> סרג' קורשיא: << דובר >> הוא קיים כי יצרו אותו. שנייה רגע. שמע, אני אלוף-משנה בצבא, מכיר את הכול. המסלול הזה של לגייס אנשים לפק"ר בצו 8, אף אחד לא רוצה להתגייס. הוא יודע שהיום הוא פה, מחר אם פק"ר יצטרך אותו במקום אחר, הוא ייקח אותו. הוא מגויס. אנשים לא רוצים את זה. תיקחו מה שיש לכם מתחת ליד, הנשקים האלה כבר היו צריכים להיות פה. אתם לא מבינים - - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע שאני אבין אותך, סרג'. אתה מדבר על חיול אותם מתנדבים? או שאתה מדבר על - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> לא, הוא אומר שאף אחד לא רוצה להתגייס. לפיקוד העורף. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אולי תתנו לו להסביר ולא ניתן לו פרשנויות? הוא יודע להסביר מצוין. << דובר >> סרג' קורשיא: << דובר >> לנו, גם להרצליה וגם לרמת השרון, יש תחנות רובאים שבהם הם מתנדבים תושבים שהם מתנדבי משטרה. תעבירו לנו את הנשקים. אנחנו נדע לחלק אותם, נחתים אותם. יש קב"ט. לכל ישוב יש קב"ט שעומד בדרישות. הוא יודע לעשות את זה. אתם נותנים לו הרבה יותר תחת אחריותו. לשמור על בתי הספר והילדים והגנים. אנחנו יודעים להעביר נשקים בין אחד לשני בלי לאבד אותם. עשינו את זה שנים. זה היה עבר. תחזירו את זה, וזה קורה היום. היום אני מוכן להוציא 24/7 סיורים, לתת מענה לעצור אירוע. אני לא צוות השתלטות, אני לא הולך להילחם. אני פשוט בולם את האירוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ולמה שהאנשים האלו, סרג', למה שהאנשים האלו לא יתנדבו דרך המשטרה או דרך משטרה מג"ב? << דובר >> סרג' קורשיא: << דובר >> הם כבר נמצאים שם. אבל תראה מה המשטרה אומרת. המשטרה אומרת 'קחו 6-4 נשקים, הם יהיו אצל אותם אנשים ספציפית. אתם לא יכולים להעביר אותם. האנשים האלה גם צריכים לחיות. הם צריכים לישון'. אני לא יכול להוציא אותם למשמרת אחת, כי אז הם יישחקו מהר. הם לא יהיו שווים כלום. אני יודע להוציא 24/7 משמרות. שייתנו מענה. כמה זמן אתה יכול להחזיק אנשים במתח, באירוע הזה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ברור. תודה סרג'. יש לו בעצם הצעה למסלול אחר לגמרי, דרך קב"ט העירייה או בכל אופן זה חייב פתרון. << דובר >> דובר: << דובר >> את הכול אפשר יהיה לבנות כמו שצריך - - -. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע עמית, אל תעשו בלגן. אבל זה לא נכון, כי המסלול הזה קיים. אפרים. << דובר >> אפרים פרץ: << דובר >> המודל הזה בערים, יכול להיות. אני לא מכיר אותו לעומק. אבל ביישובים, הקב"טים לא מסוגלים לעבור ל-50, 60 יישובים ולהתחיל להחליף ביניהם נשקים. הם לא מסוגלים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו דיברנו על המעבר, וזה לדעתי צריך להיפתר. ואני אזכיר את זה פה כחלק מהסיכום, מכיוון שמעבר הנשקים זה דבר אחר. הוא דיבר על מסלול אחר, מסלול שתהיה אחריות לקב"ט. צריך לבדוק את זה, תהיה אחריות לקב"ט. אתה אומר עשיתם את זה בעבר, צריך לבדוק את זה. אני רוצה לסכם את מה שעלה כאן עד עכשיו. נצא להפסקה והישיבה הבאה תהיה ב-12:40. בסדר? קודם כל, אני רוצה לומר, עם כל המאמצים מבורכים וכולם מברכים אתכם ומחזקים אתכם, אנחנו עדיין בפערים גדולים מצד אחד, ואנחנו בימים לא רגילים מהצד השני. ושני הדברים האלו הופכים את הפער הזה לדרמטי. זה ברמת הכמויות. כמויות הציוד, כמויות הנשקים. אנחנו בפערים דרמטיים נכון להיום, וזה דבר שמחייב צעדים לא רגילים. בימים כתיקונם, אפשר לדבר על נהלים כתיקונם. בימים שאינם כתיקונם, צריך לדבר על נהלים אחרים. אני אומר את זה גם לגבי הסיכום בין המפכ"ל לפק"ר, המפכ"ל יהיה כאן עכשיו, אנחנו נשב לפני כן. הסיכום הזה חייב להיות מאחורינו. ואם דרושה איזו בקשה פורמלית לסיוע מהמשטרה לצה"ל, או הפוך, הדבר הזה לא היה צריך לקרות עכשיו. היה צריך לקרות מזמן. אז זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה זה הוצאת הבקשה לאמריקאים, לגבי היכולת לחלק ציוד ורכש. זה גם דבר אבסורדי, בלתי מתקבל על הדעת. שבזמן מלחמה אנשים שיש להם תפקיד בהקשר המלחמתי, זה לא משנה אם הם חיילים או שהם חיילים בפועל, לא יכולים להחזיק בנשק ואי-אפשר להעביר ציוד ונשק בין צה"ל למשטרה. זו נקודה שנייה, גם צריך לצאת היום מצה"ל למשלחת ניו-יורק ושהעסק הזה ייפתר. דבר שלישי, הזמנת הרכש שהזכיר פה אליעזר מהמשרד לביטחון לאומי, רשמנו לפנינו פעימה ראשונה אחרי תשעה ימים. זה מעט מדי ומאוחר מדי, אבל זה צריך לקרות. והפעימה השנייה, כלומר, הרכש הזה צריך להתבצע, צריך לעשות כל מאמץ אם יש מוקדי ייצור נוספים, מפעלים נוספים שלא הגעתם אליהם, בארץ או בחו"ל. צריך לעשות את זה. והחלוקה צריכה להיערך לזה מראש, אני אומר את זה פה לאלי ולאפי, כלומר לא לחכות שהמשלוח יגיע ואז להתחיל. אתם צריכים להיות כמובן ערוכים כבר לאיפה אתם מחלקים את הנשק. אתם שם, מצוין. כלומר הנשק מגיע, נוחת בשדה התעופה ויכול להתחלק ישר לפי מה שקבעתם. << דובר >> דובר: << דובר >> הקביעה היא לפי תעדוף מודיעיני? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לפי תעדוף שפק"ר קובע, כן. << דובר >> דובר: << דובר >> של רמת איום? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן. << דובר >> דובר: << דובר >> לא, כי פיקוד העורף זה שונה מהמשטרה. << דובר >> אלי זייתון: << דובר >> לפי מודל שקבענו עם משרד לביטחון לאומי, לא קשור לפיקוד העורף. יש מודל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> או-קיי. אני מבקש שנעלה שוב אחר-כך מול פיקוד העורף. המציאות הזאת שבה עומד פה ראש מועצת המועצה האזורית חוף הכרמל, מעביר 90 שמות מקיסריה ועתלית. זה אנשים שהוא בדק אותם ואושרו לו שישה, זה דבר בלתי נסבל. בלתי מתקבל על הדעת. הוא מדבר כבר על שבוע-שבועיים, לא יודע, לא נראה לי שחסרים חיילים או חסר כוח אדם היום בצה"ל לעניין הזה. כלומר רמת האישורים שיאפשרו את החיול שלהם, צריך להיות הרבה יותר מהר. אני אומר לך, אפי, דבר אחד שלא נשאר פה פתור, לא נפתר כאן, אני חושב שאתה צריך לראות איך אתה מטפל בו וזה הסיפור של מעבר נשקים. בסוף אם יהיה חיול, והגברת מגבעות בר, המג"בניקים שאצלה, הכיתות הכוננות היום היא תהיה מחוילת, זה דבר אחד. אם אין לך פתרון של חיול למחר בבוקר, אם אנשים רשומים אצלך ככיתת כוננות, 20 איש רשומים, הסיפור הזה של מעבר נשקים בתוך ה-20 האלו, באחריות מי שיוגדר כמפקד כיתת כוננות, גם במקומות שלא הייתה כיתת כוננות לאותם 54 יישובים, אלא בשאר ה-600 יישובים, באחריות צריך להחתים אותו. אנשים פה מספיק מבוגרים. מי שקבעת אותו כמפקד כיתת כוננות, הוא יכול להיות מפקד הנשקים גם. הוא יכול להיות אחראי בתוך אותם 20 שאישרתם להעביר ביניהם, זו דעתי ואני מבקש שתעשו את זה. אנחנו נעשה עכשיו הפסקה, נתכנס פה ב-12:00. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עמית, התעלמת משני דברים משמעותיים. זה ה-1,000 אנשים שהיום קיימים וגם- - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> התחלתי עם זה. ה-1,000 חיילים, התחלתי בהם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שייצאו פקודה ויתרגלו אותה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> התחלתי בזה. אמרתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> או-קיי. ויש לי הצעה למשטרה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> היה הסעיף הראשון. אותה פקודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש תדרוך למשמרת בוקר, צהריים וערב שהחיילים האלו יצטרפו לשוטרים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> התחלתי בזה. הסיכום הזה שנאמר שהוא מסווג, הסיכום הזה בין פקע"ר למפכ"ל, עכשיו יהיה פה המפכ"ל, אתה מוזמן להצטרף. הסיכום הזה שיש עליו גרסאות שונות תוך כדי ה- - -. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין סיכום נו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע. הסיכום הזה שנאמר, שקיים, שמעת את זה כאן גם מנציגי המשטרה וגם מנציגי הצבא. אנחנו לא קיבלנו סיכום רלוונטי על הפקודה הזאת, אתה צודק. ולכן ביקשתי- - -. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר בבקשה, רק למען הפרוטוקול, שתצא קריאה מהוועדה להסדיר את מערכת היחסים בין הקיימים במתאר העירוני. למשטרה - - -. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה הסעיף הראשון. אמרתי ואני חוזר על זה שוב. זה נקרא סיכום בין המכפ"ל לפק"ר. זה היה אמור להיות הסיכום. אין סיכום ואין פקודה, לא הוצגה לנו הפקודה הזאת. אתה צודק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עמית, אבל זה לא מספיק. ההרחבה של ה-1,000 ל-6,000, זה הנקודה המרכזית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הפקודה הזאת לא ניתנה, לא ראינו אותה בסיכום, ההוראה שנשלחה. זה לא כלל. צריך להוציא, דרשנו את זה. בפקע"ר נאמר שזה תלוי בזה. את הדבר הזה אנחנו נסגור עכשיו עם המפכ"ל. תודה רבה לכולם, אנחנו ניפגש פה בעוד רבע שעה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>