פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכנסת 23/10/2023 22/06/2025 11:35 מושב שני פרוטוקול מס' 82 מישיבת ועדת הכנסת יום שני, ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), שעה 11:15 ` סדר היום: << נושא >> 1. בחירת סגנים קבועים ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << הצח >> 2. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, בכל הקריאות: 1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (הוראת שעה לעניין חוק התקציב לשנת 2024 – חרבות ברזל) << הצח >> << הצח >> בבב. הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד-2023 << הצח >> << הצח >> ג. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 38) (הרחבת בנייה לשם הקמת מרחב מוגן בבית מורכב), התשפ"ד-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר בועז ביסמוט מירב בן ארי בועז טופורובסקי מתן כהנא ארז מלול שרון ניר משה סעדה משה רוט מוזמנים: מזכיר הכנסת דן מרזוק איתי טמקין – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר מיכל עקביה – יועצת משפטית, רשות האסדרה ד"ר יעל קריב טייטלבאום – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ירדן חפר – מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משתתפים באמצעים מקוונים: דוד פרוינד – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נועה סרברו – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רשם פרלמנטרי: ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחירת סגנים קבועים ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שלום, בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני, ח' בחשון התשפ"ד, 23 באוקטובר. אני אתחיל מהסעיף האחרון שעל סדר היום: בחירת הסגנים ליושב-הראש. יש אליי כמה פניות לחכות עם זה, אז אנחנו נחכה. אני מקווה שנעשה את זה במהלך היום. אם לא – מחר. כרגע אנחנו מחכים עם זה, לא נצביע על זה בישיבה הזו. << נושא >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (הוראת שעה לעניין חוק התקציב לשנת 2024 – חרבות ברזל), מ/1661 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 1, בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, בכל הקריאות: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (הוראת שעה לעניין חוק התקציב לשנת 2024 – חרבות ברזל), מ/1661. מי מנמק ממשרד האוצר? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בוקר טוב. הצעת החוק שאנחנו מבקשים פה לתקן, נוגעת למנגנונים המחויבים כשיש תקציב דו-שנתי. אני מזכיר שהכנסת אישרה תקציב לשנים 2023 ו-2024 ביחד. במצב שמאשרים תקציב דו-שנתי במעבר בין השנים הממשלה נדרשת להציג בפני הכנסת תחזיות מעודכנות לשנה השנייה, בגלל שהתקציב מוגש בהקדם. לפי החוק היינו אמורים להגיש את התחזיות העדכניות האלה עד ה-1 בנובמבר. כמובן, איך שחזרנו מחופשת סוכות התכוונו להכין את התחזיות לכנסת, אבל כמו שהחיים של כולם השתבשו אז גם היכולת לחזות כרגע תחזיות כלכליות מוטלת בספק. לכן אנחנו מבקשים לדחות את מועד הגשת התחזיות לכנסת לשנת 2024, מה-1 בנובמבר ל-15 בדצמבר, בתקווה שעד אז תהיה לנו טיפה יותר ודאות לגבי ההשפעה של האירועים האלה על צד ההוצאה וצד ההכנסה והצמיחה לשנת 2024, ונוכל לבוא ולעדכן את הכנסת באמצע דצמבר, עם כל השינויים המחויבים אם נצטרך לעשות, בעקבות אותם תיקונים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, מי בעד הפטור בכל הקריאות? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023, מ/1662 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 2, הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023, מ/1662. מנמק משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> על הרקע של נסיבות החירום, של מלחמת חרבות ברזל, קיבלנו פניות דחופות גם מהציבור וגם מהרגולטורים, שהעלו את הצורך לדחות אוטומטית מועדים של אישורים רגולטוריים, כמו שעשינו בתקופת הקורונה. המטרה המרכזית של טיוטת החוק היא - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כמו מה? מה זה אומר? דוגמה. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> רישיונות עסק, אישורי יצוא, אישורי יצרן, היתרי בנייה וכולי. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי. << אורח >> יעל קריב טייטלבאום: << אורח >> אז המטרה היא להקל על המשק בנסיבות האלה, לאפשר גם לרשויות הציבוריות להתמקד עכשיו בניהול מצב החירום, ולדחות את המועדים בפרק זמן קצר של שלושה חודשים. יש צורך בקידום דחוף של הצעת החוק. כבר עכשיו יש אישורים רגולטוריים שפקעו מתחילת המלחמה וצריך להאריך אותם. היא עושה הארכה אוטומטית של שלושה חודשים של כל המועדים שנופלים בין ה-7 באוקטובר - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אוקיי, תודה. מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס? אם כך, מי בעד מתן הפטור בכל הקריאות? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אושר פה אחד. << נושא >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 38) (הרחבת בנייה לשם הקמת מרחב מוגן בבית מורכב), התשפ"ד-2023, מ/1663 << נושא >> << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סעיף 3, הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 38) (הרחבת בנייה לשם הקמת מרחב מוגן בבית מורכב), התשפ"ד-2023, מ/1663. משרד המשפטים מנמקים? בזום. << דובר >> דוד פרוינד: << דובר >> שלום. הצעת החוק מבקשת להקל על בעלי דירות בבית מורכב. בית מורכב זה אומר בית שמורכב מכמה אגפים וכמה מבנים, שהם כולם ביחד בית משותף. מה שקורה נכון להיום זה שאם דייר נמצא בבית משותף ורוצה להרחיב את הדירה לשם בניית ממ"ד, הוא צריך לקבל הסכמה מ-60% מבעלי הדירות. אבל אם הוא גר בבית מורכב, שזה אומר כאמור שיש לו כמה אגפים וכמה מבנים שכולם ביחד הם בית מורכב, הוא צריך לעבור ולבקש הסכמה מ-60% מבעלי הדירות מכל אגף ואגף ומכל מבנה ומבנה שהוא קשור לבית המורכב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> מה זה בית מורכב? לא הבנתי. << דובר >> דוד פרוינד: << דובר >> בית מורכב זה למעשה בית משותף אחד גדול שמורכב מכמה מבנים או אגפים נפרדים, אבל מבחינה מעשית כל המבנה והאגפים - - - לבית משותף אחד. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני אחדד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, תחדד, לא הבנתי. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> יש לפעמים בית מספר אחד, שיש לו שלוש-ארבע כניסות ואין שום קשר בין הכניסה א' לכניסה ב', לכניסה ג', לכניסה ד'. מה הפירוש? פה יש למשל שישה דיירים, פה שישה דיירים ופה שישה דיירים, אבל בהתחלה, כשעשו את הטאבו, כולם היו בניין אחד. אין שום קשר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> גם אם הם פיזית לא מחוברים? << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כשכניסה א' עושה פעולת בנייה אין שום נפקותא לגבי כניסה ב' או ג', אבל בגלל שהן כולן ביחד בסוג של פול הכרחי אז פתאום ההוא בצד כניסה ד', שאין לו שום קשר לכניסה א', יכול להגיד: כן, לא. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הבנתי. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אגב, הנושא הזה צריך תיקון רציני בכלל. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> שורש, לא רק לממ"דים. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כן, בטח, זה סתם משהו שפוגע באנשים. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז מה אומרת ההצעה? << דובר >> דוד פרוינד: << דובר >> ההצעה אומרת שאם אני דייר באגף א', אני צריך לבקש את ההסכמה מ-60% מבעלי הדירות באגף א' – באגף שלי, ואני לא צריך ללכת לאגף ב', ג' או ד' וכולי, מכיוון שההסכמה רלוונטית רק לאגף של המבנה הספציפי שלי. אני רק אציין בהמשך למה שנאמר פה, שגם מבני הרכבת – מבני השיכונים הידועים, הם גם מורכבים מכמה כניסות, וכולן ביחד למעשה הם בית מורכב. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> זה רק לבניית ממ"ד? << דובר >> דוד פרוינד: << דובר >> מדובר רק על בניית ממ"ד. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אז למה צריך 60% מהבניין הרלוונטי? זה לא הרבה? << דובר >> דוד פרוינד: << דובר >> חוק המקרקעין קובע כיום שלצורך הרחבת דירה לבניית ממ"ד - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> הבנתי שזה החוק, בסדר, אנחנו פה בשביל לשנות אם יש צורך. אבל נראה לי שבשביל דבר כמו ממ"ד לבקש 60% הסכמה זה משהו שצריך לחשוב איך להוריד את זה. << דובר >> דוד פרוינד: << דובר >> זאת נקודה אחרת - - - << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> נכון, אבל יש איזו נפקותא. סליחה, פה אני - - - << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אני רואה שאתה מומחה בנושא? << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני מכיר את הנושא הזה טוב, גם מהמקצוע שלי. הבעיה זה שהממ"ד לא יושב באוויר אז אם מישהו בקומה שלוש רוצה לעשות ממ"ד זאת אומרת שבתוך החצר פתאום יהיה מבנה. אז זה לא בדיוק נכון שזה לא משפיע, זה מאוד מאוד משפיע על האגף הזה. אבל מצד שני, מה שהוא אומר – הוא קורא לזה אגף, אבל זאת כניסה אחרת שבכלל לא קשורה לנושא, שכנים שאתה אפילו לא מכיר או לא רוצה להכיר. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל באותו אגף אתה כן צריך 60% - - - << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כן, באותו אגף – 60% - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> היושב-ראש דיבר על אותו אגף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> כן, אני שאלתי על אותו אגף, האם זה לא הרבה 60%. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> באותו אגף – יש בזה היגיון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, תסביר לי. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה לעשות בנייה? – בבקשה, אם אתה שכן שלי, אני אומר: תפאדל. אבל בפועל אתה כאילו לוקח מהזכויות של אנשים אחרים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל זאת תוספת זכויות. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> גם אם זה ממ"ד. אתה שם את הממ"ד על המבנה בתוך החצר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על בית משותף? << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> בבית משותף, כן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ואז זה לא יהיה ציבורי, כל אחד ישים - - - << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אז השכנים האחרים אומרים: תקבל אישור ממני, כי בפועל זה נוגע אליי - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כל בית משותף הוא מורכב; לא כל בית מורכב הוא בית משותף. עכשיו אנחנו לומדים פה משהו חדש. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> סיימת, אדוני? << דובר >> דוד פרוינד: << דובר >> אני רק אזכיר שהצעת החוק אומרת שיש פה גם מנגנון לשמור על בעלי הדירות באגפים האחרים או במבנים האחרים. ככל שזה פוגע בזכויות הם יוכלו לפנות למפקח. יש כאן גם שמירת זכויות, אנחנו לא מתעלמים מהם מצד אחד; מצד שני אנחנו אומרים, כפי שאמרו גם כאן: הם לא תמיד רלוונטיים בהכרח ובאופן ישיר להחלטה הזו לבניית הממ"ד, ולכן ההסכמה תצטרך להתקבל רק ממי ששייך לאותו מבנה או לאותו אגף. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> תודה. מי בעד מתן הפטור בכל הקריאות? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אופיר כץ: << יור >> אם כך, אושר פה אחד. אני אנעל את הישיבה, אם יהיה צורך נעדכן אתכם לגבי הסגנים, אם זה יבשיל להיום. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:25. << סיום >>