פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



51
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/11/2023

הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני



פרוטוקול מס' 137
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, כ"ה בחשון התשפ"ד (09 בנובמבר 2023), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת החוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה –חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית , אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד – 2023 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר



מוזמנים: 
	לילך שלום
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית לרשות האכיפה והמקרקעין, משרד האוצר

	רוסלאן עותמאן
	–
	עו"ד, עוזר ראשי, משרד המשפטים

	נטע נובסאום 
	–
	 לשכה משפטית, רשות הגז הטבעי

	תדמור עציון
	–
	יועצת משפטית מטה, מנהל ותכנון

	אילה גדלמן
	–
	ראש אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

	תומר פרידמן
	–
	יועמ"ש חטיבת השמירה, רשות מקרקעי ישראל

	שלום זינגר
	–
	יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

	מירה סלומון
	–
	ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	בנימין ארביב
	–
	עו"ד, סגן יו"ר, מטה התכנון הלאומי

	אופיר אתגר
	–
	אדריכל מטעם הפורום להתחדשות עירונית

	ניצן פלדמן
	–
	עו"ד, סמנכ"ל ומנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	מאיר ברקן
	–
	יו"ר ועדת תכנון ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ





ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
רעות בינג

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
דור משיח – איטייפ 

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת החוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה –חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית , אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד – 2023 << נושא >>


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל). החלטות מנהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים – זה לא קשור אלינו. בתי דין מנהליים גם לא קשור אלינו, ותכנון ובנייה - קשור אלינו. התשפ"ד, הארכת תקופות ודחיית מועדים, מ-1673. הדיון על החלקים מהחוק העוסקים בנושאי תכנון ובנייה, סעיפים 4, 15, 19, 23ג, פרטים 74 ו-76 לתוספת הראשונה. פרטים 128 ו-129 לתוספת השנייה, והתוספת הרביעית. 
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אבהיר לנוכחים שהצעת החוק הממשלתית הוגשה כהצעת חוק אחודה למספר רב של נושאים. לבקשת ועדת החוקה, פיצלה הכנסת את הצעת החוק לשלושה חוקים נפרדים. החוק שנידון כאן מתייחס רק לענייני התכנון והבנייה כפי שמנה אותם היושב-ראש. הוא יובא כחוק נפרד לכנסת, מהחוק הגדול ששמו הוקרא קודם, ולכן גם שמו ישתנה מן הסתם. כל הנושאים האחרים – דירקטורים, חברות ממשלתיות, תאגידים – זה נשאר בוועדת חוקה לדיון נפרד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

או-קיי. בישיבה יעלו באופן טבעי דברים נוספים שקשורים לתכנון בנייה, לא יודע אם יבואו לידי ביטוי בחקיקה, אבל בכל מקרה דברים שהם גם קשורים לעניין הזה, דברים שאנחנו כבר מטפלים בהם מול עניין התכנון וכדומה. מי מציג את הצעת החוק? 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

אני אציג. תדמור עציון, היועצת המשפטית של מנהל התכנון. כפי שהיו"ר אמר, פרק התכנון ובנייה היה חלק מפרק שלם בהצעת חוק שקידם משרד המשפטים ואנחנו השתלבנו בתוכה. הצעת החוק הגדולה הזאת, לפני הפיצול, יצרה תקופה קובעת של שלושה חודשים. מה-7 באוקטובר ועד ה-7 בינואר שבעניינה עוסקת הוראת השעה. כאשר נקבעה גם תקופה קובעת בענייני תכנון ובנייה, שהיא תקופה קצרה יותר מה-7 באוקטובר ועד ה-31 באוקטובר, זו תקופה שכבר הסתיימה. 

מה שביקשנו לעשות זה להאריך או להקפיא את הזמנים מה-7 באוקטובר ועד ה-31 באוקטובר, בעקבות המלחמה שפרצה. מתוך הבנה שהיה קושי אובייקטיבי ברור מאוד לכלל הציבור להשתתף ולקחת חלק בהליכי תכנון ובנייה. הבקשה שלנו עוסקת כמעט אך ורק בדחיית מועדים או הקפאת מועדים שקשורים בזמן שנתון לציבור, ולא בזמן של הממשלה. אנחנו לא מבקשים להקפיא את עבודת הוועדות המחוזיות, הארציות או המקומיות, אנחנו לא מבקשים למנוע את הכינוס של הוועדות. במובן הזה זה שונה קצת מהקורונה, אם זוכרים את הוראת השעה או את תקנות שעת חירום שהיו אז, שבגלל הקושי להתכנס - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הפוך. אנחנו ביקשנו שכן יתכנסו ויעשו. וגם פה אנחנו נצטרך - - -. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 יש בדיוק מתח - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל יש השפעה גדולה מאוד בהארכת מועדים גם על הדבר הזה.  



 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 נכון. יש פה איזשהו מתח בין שני אינטרסים חשובים, נחוצים ולגיטימיים. אחד, זה לתת לכלל הציבור, בוודאי לאנשים שפונו ונפגעו ישירות מהלחימה, וגם לציבור מאוד רחב של חיילים ומשפחות שבתקופה הזאת, העניינים לא כשגרם והם לא יכולים להתעסק בענייני היום-יום, לתת להם את השהות הנדרשת. מצד שני יש חשיבות גדולה מאוד, ואליה התייחס היו"ר, בהמשך התנועה של עולם התכנון, עולם הרישוי, שוק הנדל"ן – חשוב לנו שהוא ימשיך לפעול. בהקשר הזה יצאה גם פנייה אל הוועדות המקומיות, גם בהתייחס לתקופת בחירות. חשוב לנו שלא תהיה הקפאה מוחלטת של העולם הזה, אנחנו מנסים ללכת בין הטיפות. 

ולכן הדבר הראשון שעשינו זה לבקש תקופה קצרה יותר של שלושה שבועות שתוקפא. המשמעות של ההקפאה – אם אני אקח את הדוגמה המובהקת ביותר – הגשת התנגדויות לתוכניות שפורסמה, שהופקדה. החוק קובע שיש 60 יום. אז אותם 60 יום, אם הם התחילו לפני ה-7 באוקטובר, אותם שלושה שבועות ייעצרו, לא ייספרו במניין הימים. מרוץ הימים יימשך רק מתום התקופה הזאת ואילך. אותו דבר לגבי מועדים להגשת ערערים בוועדות הערער. גם ועדות ערער לתכנון ורישוי לפי 12א' וגם ועדות ערער לפיצויים והיטל השבחה. ובעצם אנחנו חושבים ששלושת השבועות האלו זה איזשהו פרק זמן ראשוני שניתן לכלל הציבור בכל רחבי הארץ באופן גורף כדי לאפשר את ההתעשתות הראשונית. 

אנחנו גם ביקשנו - וזה נמצא בהצעת החוק - לתת סמכות לשר הפנים להאריך את תקופת ההקפאה או לחדש אותה בצורה קצובה, כל עוד אנחנו נכנסים לאותו פרק זמן של התקופה הקובעת הגדולה של שלושה חודשים. ותקופות נוספות שלא יעלו על חודש כל פעם, כאשר הוא יכול לצמצם גם את האזורים הגיאוגרפיים – זאת אומרת, צו נוסף שייצא ותקופה נוספת שתוארך – לא חייבת להיות בכל רחבי הארץ, אלא גם באזורים, למשל, שפונו מיושביהם. כדי לאפשר במקומות שאפשר להמשיך לעבוד - להמשיך לעבוד. וגם ביקשנו שהוא יוכל לשנות את המבנה של התוספת הרביעית. התוספת הרביעית מתייחסת לסעיפים שעליהם תחול ההקפאה, להפחית ממנה או להוסיף לה כדי שתהיה אפשרות לתת את המענה איפה שצריך מצד אחד, ולא להקפיא איפה שלא צריך מצד שני.

ההצעה מבקשת לחול לא רק על מועדים שנקבעו בחקיקה – בחוק התכנון ובתקנות. על חלקם, אלה שמנויים בתוספת, אלא גם על החלטות של מוסד תכנון שקבעו מועד או תגובה. אם ועדה מחוזית הורתה למישהו להגיש משהו עד הראשון בנובמבר, אנחנו לא נספור לו את אותם שלושה שבועות באמצע וזה יוארך בעצם אוטומטית. וגם על החלטות שנקבעו בתוכנית, יש הוראה בתוכנית שצריך להגיש היתרי בנייה בתוך X שנים, אז בעצם יהיה פה איזשהו חסד נוסף שיינתן. כמשך הארכות שייקבעו. זאת אומרת, אותם שלושה שבועות ראשונים וכל ארכה נוספת שתינתן, זה יחול גם על זה. זה בגדול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 יש לי שאלה אחת לאורך כל הקו. זה הקושי גם. כשאתה מקבל החלטות רוחב, לפעמים זה פוגע בול ולפעמים זה עושה בדיוק הפוך. השאלה היא אם יש פה מנגנון שהוא בא ואומר שזה לא הכול מתחיל – זאת אומרת שאתה יכול לבקש דחייה, או שאתה יכול שתהיה דחייה כשצריך. אבל אם לא צריך, לפעמים – יכול להיות שאנחנו פוגעים בסוף גם באזרחים ואולי גם בעוד דברים. השאלה אם יש איזשהו - - -. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אני אומר על זה כמה דברים. ראשית, לכן הארכה הראשונית היא של שלושה שבועות. נתנו סמכות גם בתקופה הזאת ליו"ר המועצה הארצית לגבי תוכניות ברמה הארצית. זאת אומרת, תמ"אות, תת"לים וכדומה, להחריג תוכניות אם הן חשובות. והדוגמה המובהקת היא תמ"א שעלתה פה לדיון לאחרונה, הוזכרה כאן, שתאפשר בעצם את ההקלה בגמישות - - - הבניין, תכסית וגובה שמאפשרת הקמת ממ"ד. היא הועברה להערות והשגות כבר בתוך התקופה, אחרי ה-7 באוקטובר, וברור שאין לנו אינטרס לעצור אותה. ולכן זו דוגמה, למשל, של משהו שביקשנו שתהיה סמכות ליו"ר המועצה הארצית להחריג. נתנו סמכות דומה. לא נקפיא אותה בכלל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אותה לא, אבל יש אולי עוד דברים. 



 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אז לכן נתנו סמכות ליו"ר המועצה הארצית ברמה הארצית, וליישובי ראש הוועדות המחוזיות בכל המחוזות לקבל בקשות כאלה להחרגה מההקפאה של תוכניות ספציפיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 להחרגה מהקפאה של השלושה שבועות, שזה המינימום. 

<< דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 נכון. וגם כל ארכה נוספת אם תהיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 וגם אם אחרי שלושה שבועות, במקומות שגם אושר שלושה שבועות יהיה רצון לארכה נוספת, גם אם יצטרכו להחליט. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 נכון. אני אוסיף שיש גופים, זאת אומרת גם היום בחוק הקיים, בסעיף 102 לחוק יש סמכות שהיא מוגבלת יחסית. למוסד התכנון ששומע התנגדויות להאריך את המועד להגשת התנגדויות מ-60 יום ל-90 יום, אז זה כנראה לא בהכרח מספיק כרגע. החודש הנוסף הזה. וגם לוועדות הערער יש לפי הפסיקה של בית המשפט העליון, יש להם סמכות להאריך את המועד להגשת ערערים. הסמכויות האלה לא נעלמות, הן לא הולכות לאיבוד. ולכן גם בקשות פרטניות שיוגשו, אם תקופת ההקפאה כבר מסתיימת ויש בקשה שהיא מוצדקת, אז כמובן שאפשר יהיה להיענות לה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני מציע שנקריא ונסביר כל סעיף, או שנשמע קודם הערות? 
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אם יש הערות כלליות, אז נשמע הערות כלליות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 מישהו רוצה הערות כלליות לעניין? 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

ניצן פלדמן, סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. אנחנו מברכים על החוק, זה מאוד חשוב. אני חייבת להגיד מילה טובה למנהלת התכנון שכבר הוציא כמה הוראות שעה דחופות. למדו מניסיון העבר של הקורונה וכבר היו מוכנים והתקדמו מהר. את ההערות הספציפיות שלנו נגיד בסעיפים. 

יש לנו עניין אחד בנוגע לפקיעת תוכניות אבל נדבר על זה כשנגיע לסעיף. יש כמה חקיקות שלדעתנו חסרות. אם זה חוק המכר דירות, דחיית מועדי מסירה. חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שיש שם סעיפים שחסרים. העברנו גם את ההערות שלנו. וחוק פינוי בינוי עידוד מיזמי בינוי. יש שם כמה סעיפים שגם צריכים התייחסות ודחיית מועדים. להוסיף אותם. הפנינו לסעיפים ספציפיים שם. זה בנוגע לזה, ונעיר באופן ספציפי לגבי סעיף כשנגיע אליו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא, אבל בתוספות אני כן רוצה שתעלו אותם ונדון בהם. השאלה אם עכשיו.  
 


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני רק אומר. החוק הזה מתעסק בתכנון ובנייה. יש חוק גדול שעוסק בכל החקיקה. במאות חוקים. כולל כל התחומים הכלכליים, המשפטיים. כאן מדברים על חקיקה שאינה נוגעת לתכנון ובנייה, וזה צריך לידון במקום שזה צריך לידון. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 החוק להתחדשות עירונית, למשל, זה משהו שהוא לפני הוועדה. 
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אם זה עניין תכנוני, אנחנו לא עוסקים בכל הדברים שבסמכות ועדת הפנים. בסמכות ועדת הפנים יש גם חוקי איכות סביבה. שורה ארוכה של חוקים. הנושא שהועבר לטיפול הוועדה הוא נושא תכנון ובנייה. כל השאר נידון בוועדת חוקה. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 אז אולי פה זו שאלה באמת לממשלה, אם מתכוונים להביא את זה לדיון או שכן נבקש לפתוח את זה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 השאלה אם זה למשל בהתחדשות עירונית. 
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 מה הבקשה בהתחדשות עירונית? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 מה הבקשה או מה הנקודה. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 גם בחוק התחדשות עירונית, לצורך הדוגמה, הסכמים לארגון עסקאות. יש שם מועדים שמפורטים להשלמת שלבים או מועדים של פקיעת תוקף של הסכם ארגון למשל, אז צריך להאריך אותו בהתאם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בימים כתיקונם, כשאנחנו מדברים על התחדשות עירונית, אנחנו בחוק ההסדרים, אז אנחנו רוצים את כל המעטפת. כאן, מאחר שמדובר על חוק מאוד גדול, שמדבר על היבטים כספיים, תשלומיים. זה הולך עם איזשהו רוחב מסוים בכל דבר. נכון שיש את ההשלכה בסוף על תכנון - - -.  

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 זה גם יכול לקחת אותנו אחורה עכשיו, להתחיל עוד פעם לתכנן מחדש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני מסכים איתך. אבל אני חושב שאי אפשר היה לגזור את זה כנראה. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 השאלה אם יביאו את זה לדיון מחדש. 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אז יפתחו ועדת חוקה, ויבואו הנציגים הרלוונטיים. אני אומר עוד פעם, אני חושב שחבל שזה ככה. אבל אני לא יודע אם נוכל - - -. בואי נראה, אולי אם יש הרבה - - -.  
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אם זה דברים שקשורים לתכנון, אפשר לחשוב. גם אם הם מופיעים בחוק אחר. אבל אם זה דברים שקשורים להסכמים בין יזמים לרוכשי דירות, או בין יזמים ל - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זה מגיע מאזור חיוג אחר לגמרי. הוא משפיע על ההתחדשות העירונית, הוא יכול לגרום לעצירה או לקידום או למה שנקרא. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 יש למשל הכרזה על מתחמי פינוי בינוי שיוארך - - -. הכרזה מקדמית. 
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 איזה מועדים יש שם? אני לא מכיר שיש שם מועדים. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 להאריך את המועדים שם. לסעיפים ספציפיים, סעיף 14 לעניין הכרזה על מתחמי בינוי-פינוי, להאריך את התוקף שלהם.  
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 התוקף זה לא מועד. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 נכון. אבל עדיין. 
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אבל היה חוק לאישורים רגולטורים שכבר עברו בוועדת חוקה. כבר אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 היה חלק אחד שאושר. 
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אז את צריכה לבדוק אם זה נכנס שם. זה אישור רגולטורי לצורך העניין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הוא גם לא משנה פה משהו. 
 
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 עוד דברים שקשורים לתכנון? 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אם יש עוד דברים, תעוררו אותנו. אנחנו ננסה לראות. 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

מאיר ברקן, יו"ר ועדת התכנון והבנייה הארצית של התאחדות הקבלנים. הפן שנראה לי החשוב ביותר כרגע זה נושא הארכת המועדים או חוק מכר דירות.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה חוק שבסמכות הוועדה. אבל החוק הכללי עוסק בכל החקיקה שהיא בכל תחומי כל הוועדות. 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

 אם אתה רואה פני עתיד ואתה רואה מה יהיה ביום שלאחר מכן. מה יתחולל כאשר אותם דיירים לא יקבלו את דירותיהם ויבואו בטענות כאלה ואחרות בעניין אי המסירה במועד. זו בהחלט בעיה רצינית מאוד, ולכן אני חושב שיש לחשוב על העניין הזה ולמצוא החרגה לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה שאתה אומר לא סותר את היועץ המשפטי, אתה אומר שיצטרכו לתקן או למצוא  החרגה וכו'. השאלה היא כרגע מי ידון בזה. כרגע פורמאלית, לא אנחנו דנים בזה. אני חבר גם בוועדת חוקה. אני יכול לבקש מהם שירכזו בדיון מסוים - - -, ואני אצטרף. אבל מאחר שאנחנו מדברים על חקיקה מאוד גדולה, שגם היוזמה הזאת של לעשות את הפיצול הזה, למרות שמופיע כבקשה של ועדת החוקה, היא התחילה בשיחה שלי עם יו"ר ועדת החוקה, שאמרתי לו שאני חושב שיותר נכון שהדברים של תכנון ובנייה, יהיו באזור החיוג שלנו. ובאמת לשבחו ייאמר שהוא מיד הסכים, ולכן פעלנו איך שפעלנו. אבל יש נושאים שהם יותר בחלק החוזי, הכספי, הדברים האלה. שהם נושאים כלליים, הם נוגעים לתכנון ובנייה. אני אשתדל, אולי אתם גם תעזרו לי.

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

אנחנו נעביר את זה גם. 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

אנחנו נעביר את זה גם. זו פצצה מתקתקת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לפני שהפצצה מתקתקת לי, אני לא לבשתי עוד את הסרבל. אני אשתמש בכך שאני גם חבר לא כל-כך פעיל בוועדת חוקה, אבל אם נצטרך אני אהיה פעיל בעניין הזה. אני אתייעץ עם היועץ המשפטי של ועדת הפנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני רוצה לתת איזושהי תמונה כוללת יותר. כדי שאנשים יבינו את מה שקורה בעניין הזה. הממשלה פעלה פה בשני מהלכים: מהלך ראשון שכבר הושלם, הוא הארכת תוקפם של אישורים רגולטוריים. אישורים הסדרתיים, שזה כולל מגוון גדול ורחב של אישורים שבהם ניתנה ארכה גורפת לתוקפם, מרישיונות נהיגה ועד לרישיונות עורכי-דין וקבלנים, היתרי בנייה וכל מה שקשור לאישורים שכבר ניתנו. אישורים, הסכמות רישיונות וכו'. זה חוק שכבר עבר. 

והדוגמה שניתנה כאן על הכרזות, צריך לבדוק אם היא נכללת במסגרת החוק ההוא שכבר הושלם. לגבי החוק השני שהממשלה הביאה, וזה החוק שאנחנו מדברים עליו כאן, החלק ממנו שאנחנו מדברים עליו כאן, עוסק בפעולות בין המדינה לאזרח. הוא לא עוסק ביחסים שבין אזרח לאזרח, בין בנק לאזרח, בין קבלן לאזרח וכו'. 

הממשלה לא ביקשה לטפל בנושא הזה במסגרת החוק ההוא, וגם כאן לא מוצע הסדר שנוגע לתכנון ובנייה. הסדר שלישי שאומץ, וכבר גם הפך לחוק, נוגע גם ליחסים שבין אזרח לאזרח, גם ביחסים שבין אזרח לרשות וגם ביחסים שבין הרשויות השונות, בכל הנוגע לקבוצות מאובחנות ומוגדרות של אזרחים שהם הנפגעים הישירים, אפשר לקרוא לכך, מהמערכה. 

בין היתר אנשים שמשרתים בכוחות הביטחון, שוטרים, אנשים שפונו מבתיהם וכו'. גם לגבי זה כבר חוקק חוק שבעצם מתערב גם ביחסים שבין האזרחים. לדוגמה, מה שמעניין את מי שהעיר את ההערות קודם, קובע שאותם אזרחים שנקבע להם מועד לתשלום על-פי חוזה עם קבלן, יכולים לדחות את התשלום בתקופה שהוגדרה באותו חוק. שכבר כרגע, לפי מיטב ידיעתי, מבקשים להאריך אותה. 

אז אלה שלושת המהלכים המרכזיים שהממשלה נקטה בהם, והכנסת מטפלת בהם במסגרת הזו. מן הסתם יהיו עוד הרבה השלכות לשאלה על תשלומי משכנתאות, על חיובים רבים ושונים שיש לאזרחים ביניהם. בין יזם לאזרח, בין יזם לבנק, בין אזרח לאזרח וכו'. 

כרגע הממשלה לא הציעה הצעת חוק שעוסקת ביחסים האלה. אולי יש מקום לכך. זה כרגע לא על השולחן, לפחות לא כאן. וגם בחוק שבוועדת חוקה, לא עוסק ביחסים שבין אזרח לאזרח, בין אזרח לקבלן, בין אזרח לבנק וכו'. אלא ביחסים שבין האזרח למדינה כגוף מאסדר. על תהליכים שבהם יש מועדים בחקיקה, שבחלקם המועדים מוארכים ובחלקם לא. יש עיקרון שמאריכים מועדים. העיקרון שגם אומץ בהסדר הממשלתי הכללי, הוא העיקרון שלמעט השינוי של התקופה שזה משמעותי, כי גם זה שלושה חודשים וכאן זה לא. שביחסים שבין האזרח לרשות, לאזרח ניתנת ארכה של שלושה חודשים ולרשות לא ניתנת ארכה. בכפוף לחריגים לא מעטים שמפורטים בחוק שם. אבל החוק לא עוסק במישורי יחסים אזרחיים, לא בין האזרח לאזרח ולא בין - - -. 

הנקודה שמועלית כאן לגבי מכר דירות היא נכונה לגבי הרבה מאוד עסקאות בשוק. אדם שהיה אמור לקנות רכב, וכו', והרכב לא יגיע כי אין אוניות שמגיעות לנמלים. זו שאלה שיש מקום לדון בה בהיבט רוחבי או פרטני, אני לא יודע כרגע מה נכון לעשות. הממשלה עוד לא נתנה דעתה לעניין הזה. יכול להיות שהכנסת צריכה לתת את דעתה לעניין הזה, אבל זה לא במסגרת הזאת.  

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

נקודה נוספת לעניין מערכת היחסים שבין החברות הכלכליות של הרשויות. אני חושב שהן חסרות כאן במסגרת - - -. החברות הכלכליות של הרשויות, אני לא רואה אותן כאן בתוך מערכת היחסים הזו שבין האזרח לחברות.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

באיזה הקשר? 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

חברות כלכליות, מהטעם הפשוט נותנות לקבלנים לבצע עבודות מסוימות. הדבר הזה לא נראה שנמצא פה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בהקשר של תכנון ובנייה? 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

 בהקשר של הערכת מועדים וביצוע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

עד היום, החקיקה בישראל לא מציעה להתערב ביחסים חוזיים. יחס חוזי בין רשות שעשתה מרכז וקבעה בו מועדים, או חברה כלכלית לצורך העניין. ואתה רוצה שיתערבו במועדים האלה, אני לא בטוח שאתה רוצה את זה, כי זה ישליך גם לכיוון השני של ההתחייבויות שלך כלפי אחרים. או של הזכויות שלך כלפי אחרים. אבל זאת שאלה שהיא לא ייחודית לקבלנים. גם אדם, נתתי דוגמה, שיבואן רכב יתחייב לאזרח להביא לו אוטו. ועכשיו אין אוניות שמגיעות לנמלי ישראל, אז הוא לא יכול לספק לו בזמן. יש שאלה מה קורה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 העיקרון הובן. אני אומר שאם יש דברים, תבדקו אותם היטב ותעוררו את תשומת לבי, אז אני יודע לעבור מחדר לחדר גם כשצריך. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

אופיר אתגר, אדריכל מטעם הפורום להתחדשות עירונית. אני רוצה לחדד את הדברים של מאיר. הסיפור של הדחייה כאן, בהיבט של חודש בחודשו, זה לא נכון. כי אנחנו היום נתקלים בסיטואציה שבה אני מתעכב חודש, אבל למעשה החודש הזה הולך להתפרש לי בארבעה, חמישה חודשים הקרובים. ואלו המשמעויות שייקרו. ואני חייב שתיקחו את זה לתשומת הלב. החיפוש אחרי עובדים, העובדה שהספקים לא יגיעו בזמן. יהיו פה הרבה מאוד עיכובים בשרשרת שלנו, של יצירת המבנה, בסופו של הדבר שהחודש פר חודש הוא לא אקוויוולנט. האקוויוולנט יהיה מספר חודשים קדימה, וזה משהו שחייבים לקחת בחשבון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אנחנו מדברים כרגע רק בענייני תכנון ובנייה. אנחנו לא מדברים על מסירת דירות. בוא תמקד אותנו בהשפעות שאתה מדבר עליהן. נגיד לשם דוגמה, תוקפם של היתרי בנייה. יש תוקף להיתר בנייה ואתה חושש, למשל, שתצטרך דחייה בנושא של היתר בנייה. או-קיי? בתוקף של ההיתר בנייה. זה כבר מטופל, כפי שאמרנו, בחוק שכבר עבר. השאלה היא אם יש נושאים נוספים שמשפיעים על התהליך שלך מול מוסדות התכנון. אני רוצה למקד אותך פשוט בנושאים שעל הפרק פה. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

 יש עכשיו הרבה מאוד מבנים. אנחנו עובדים הרי ב'פאטצ' כל הזמן. אנחנו מגישים היתר, יש לנו היתר ואז אנחנו מתחילים לעבוד על היתר שינוים. יש הרבה מאוד מבנים שנמצאים כרגע תחת בנייה ונמצאים בתוך ועדות לקבלת היתר שינוים. הם כבר מסיימים את השלבים, והם לא יכולים להתקדם לטופס 4 ולסיים את הבניין, כי ההיתר שינוים לא נכנס בכלל לוועדה. כי הוועדות לא מתכנסות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 או-קיי. זו  נקודה שצריך לטפל בה. היתר שינויים לא צריך ועדה. אני לא מבין - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 יש תוכנית שינוים. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

 חייב וועדה. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

אבל לא עיכבנו את עבודת הוועדה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא.  יש שינוים בסמכות - - -. היתר שהוא מתוקן, כאילו תוכנית.

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

נכון. יש כמה מקרים של היתרים שינויים. 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

- - - אז ההגדרה אולי אחרת. זו בקשה לתיקון היתר אולי. נקרא לזה ככה. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

אני בניתי בנייה. ואני רוצה לשנות יעוד, כי גיליתי שמשהו לא מסתדר. לשנות שימוש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 תן לנו דוגמה פרטנית. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

 שינוי קונסטרוקטיבי בדירה. אז שינוי קונסטרוקטיבי בדירה מחייב אותי לעבור ועדה. 

 << דובר >> דובר: << דובר >>   

מה פתאום? זה רשות רישוי, מה פתאום ועדה?

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

זו רשות רישוי. זה לא הליך של הקלה, זה לא הליך של התנגדויות. השיח פה לא רלוונטי לזה. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

 אני חושב, לא יודע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 צריך לבדוק את זה. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 החוק הזה לא מעקב דיונים ברשות רישוי. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

 נכון, לכן אני לא מבין. המציאות מעכבת את - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 המציאות. הוועדה לא פעילה. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 להפך. מה שאנחנו עושים כאן זה נותנים יותר זמן כשצריך. זאת אומרת, נותנים אורכה לפני שהתקיים דיון. למשל בהתנגדויות להקלה או לשימוש חורג. אבל הוועדות עצמן, בוודאי בהיתר תואם תוכנית שזו רשות רישוי. אין להם מניעה להתכנס. - - - אם אובייקטיבית הן לא מתכנסות כרגע, אז לכן גם טיפלנו בזה גם בהקשר של הבחירות. ואנחנו מבינים את החשיבות, אבל החוק הזה עושה בדיוק הפוך. הוא מאריך מועדים כדי להגיש התנגדות, למשל, לבקשה להקלה או לשימוש  חורג. 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

 הוועדות לא מתכנסות. זה לא יעזור. 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נגיע לזה. אני רוצה לראות אם נוכל, דברים שדיברנו מעבר לנייר שיצא לוועדות להתכנס, דיברנו על נושאים של - - -, סנקציות כאלו ואחרות, או לפחות 'מנופים', לא סנקציה. ואני חושב שזה גם חלק מהדיון שלנו עכשיו, אנחנו נרחיב את זה תוך כדי הדיון בעניין. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 מר ברקן ואופיר אתגר. בנושא שאתם דיברתם עליו עכשיו בהיתרי שינוים וכל הדברים האלה, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לכם? איפה הבעיה שאנחנו יכולים לפתור? 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

 תכנס את הוועדה שתאשר את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 חוץ מלכנס את הוועדה, שאנחנו מטפלים בזה. שלא תבין שאני יודע איך לעשות את זה בדיוק, אנחנו מנסים בכל הכלים. יצא מכתב מאוד ברור. שרוח המפקד נושבת ממנו חזק מאוד. למרות זאת, אני יודע שיש עיריות כמו כפר-סבא, שלא מכנסות וועדה. אני רואה את זה בחומרה רבה. אני חושב שראש עיר, עם כל הכבוד, יש או אין בחירות. מה שאתה מאמין בו ומה שאתה חושב שנכון לעיר, תרוץ קדימה. איך אתה עוצר ועדות? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 עוצרים לכם את היתרי השינויים? 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

 כן.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אז זו אפילו לא ועדה, זו רשות רישוי. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

 זה תלוי איזה שינוי אתה עושה.
 
 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

זה גם פוגש אותנו אחרי שאנחנו כבר מיולי לא דנו, בגלל הבחירות. נכון שעכשיו יצא מכתב חשוב מאוד שמשחרר את העבודה, אבל זה לא בדיוק ככה. יש פה צווארי בקבוק, יש פה כוח אדם חסר גם ברשויות המקומיות. הכול יותר לאט, כי זה המצב אצל כולם. אני לא מאשימה אותם, אבל באמת יש פה בעיה אצל כולם. גם בכוח אדם, ויש פה גם צוואר בקבוק. עכשיו העניין הוא שאיפה שזה פוגש אותנו בחקיקה הזאת, אני חושבת שזה יותר בסעיף 15ב' שאנחנו נדבר עליו, ששם זה פוגש אותנו גם בפקיעת תוכניות, למשל עקב היתר. שם הוועדה יכולה לסייע. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

 אני רוצה לשאול שאלה. אפשר לייצר מנגנון של גורם מאשר נוסף? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני אמרתי כבר כמה פעמים. זה רעיון נהדר. אני אמרתי את זה גם בהקדמה וגם בדיונים הקודמים. בלי להיכנס לפרטים, אני חושב שזה חלק אינטגרלי ממה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. 



 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

בני ארביב, סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי. קודם כל אני אפתח בזה שאנחנו כולנו מכירים את ההנחיה שתדמור הוציאה. מבחינתנו החובה של הוועדה המקומית ושל רשות רישוי להתכנס לפי תדירות סדרי דיון - - -, התקנות האלה מחייבות ובכפוף לאותה הנחיה משפטית וחשוב לפעול לפיהן. בכל מקרה, לגופו של עניין, בהמשך למה שהיו"ר אמר ולבקשת שר הפנים, אנחנו נבקש להוסיף להצעת החוק הזו איזושהי מסגרת שנוגעת למצב הדברים, שהוועדה המקומית לא מקבלת החלטה לבקשה להקלה ושימוש חורג. - - - במועדים שנקבעו בחוק עצמו. בנוגע לבקשות משמעותיות יותר להיתר. שניתן לדון בהן בוועדת ערער או בוועדה מחוזית. הנושא הזה מתווסף לחוק, ואנחנו נבחן גם את האפשרות – שוב, בשלב זה לא ידוע לנו על רשויות רישוי שלא מתכנסות. ידוע לנו שיש מעט ועדות מקומיות שלא מתכנסות, לא הגיעו לידיעתנו שרשות רישוי לא מתכנסת. זאת אומרת, היתר תואם תוכנית או היתר שינויים. לא שמענו שיש בעיה ברשויות הרישוי. מוכרת לנו הבעיה בוועדות מקומיות, גם אחרי ההנחיה שתדמור הוציאה. זה מוכר לנו בחלק קטן מהוועדות המקומיות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למרות שהמכתב שהוציאה תדמור במנהל התכנון לא רק מתייחס להכול, זה גם עשה פעולה. אני חושב שקיבלו פידבק לעניין הזה, אבל עדיין - - -. 

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

אבל עדיין, בגלל המעט - - -.

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

כל העבודה היא צולעת מכורח הנסיבות שאנחנו נמצאים בהן. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

שלום זינגר, שלטון מקומי. התקלה התחילה במשרד הפנים, בהנחיות של חברינו יהודה זמרת, שהיה מאוד - - -, הובהר ונדמה לי שרובם מתיישרים היום לפי - - - שבמידה רבה חיכו לה. בואו נשים את הדברים בפרופורציה. מה שקרה הוא שהיו הנחיות מה מותר ומה אסור. 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היו הנחיות. שהנחיות שהיו קודם, אם אני אדם חכם ואני ראש עיר, אומר 'שב ואל תעשה ,עדיף'. ולכן ישבנו פה הרבה שעות. - - - לא החוכמה שלנו. ביחד עם משרד המשפטים. קרנית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית שעזרה לנו מאוד בהכול. ואני חושב שבסוף יצא מסמך ברור, שגם יהודה זימרן כמובן היה חלק ממנו. בתוך המקהלה הזאת. אני חושב שעשינו דבר גדול. עדיין חסרים כמה מנופים קטנים, שעל זה הוא תיכף ידבר בגדול, ואחר-כך ידבר עליהם בקטן. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

הכיוונים הם שוב, כמו שאמרתי. כיוון שלא ידועה לנו בשלב זה בעיה שקיימת ברשויות הרישוי, ההצעה שנבקש להכניס להצעה הזו, מתמקדת בבקשות להקלה ושימוש חורג. שאם הוועדה המקומית לא מחליטה במועדים שקבועים בחוק עצמו, תהיה אפשרות – בבקשות משמעותיות, אנחנו לא רוצים להציף את ועדות ערער או את הוועדות המחוזיות בבקשות כאלה – אבל בקשות להקלה שכוללות יותר מ-X יחידות דיור. אני לא אכנס כרגע לפרטים. יהיה ניתן לדון בהן לפי ההצעה שלנו כרגע, בוועדת משנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית. והיא תחליט בהקלה עצמה, היא לא תוציא את ההיתר. 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

שתוציא את ההיתר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה רץ מהר. כשאתה אומר את המילה 'תוציא את ההיתר', זה בדיוק - - - טכני. יסביר לך שלום מחוק ההסדרים. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 אבל למה - - -? למה לא ועדת ערער? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 האמת היא שההצעה הראשונית שלנו הייתה ועדת ערער. רגע אתה שואל טוב, אל תתנצל. אנחנו הצענו ועדת ערער. 

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

 יש לנו התלבטות. הוועדת משנה להתנגדויות ערוכה יותר לשמוע התנגדויות, ודאי בתוכניות משמעותיות. אני רוצה רק להסביר. אין כוונה ואין יכולת נכון להיום, לא לוועדת ערער ולא לוועדה המחוזית להוציא את ההיתר עצמו. היא תדון בהקלה עצמה, היא בעצם תדון בבקשת ההקלה ותאשר את ההקלה או תדחה אותה, ואז זה יחזור לרשות הרישוי המקומית. לרשות הרישוי, לא לוועדה המקומית, כי התקבלה החלטה בהקלה. 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

אני רוצה לומר משהו 'אוף דה רקורד'. - - - לוועדות המחוזיות לאשר הקלות, הן לא יאשרו אף פעם. ועדות ערער אולי יאשרו. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 האמת היא שזו התלבטות. כי אני לא ידעתי את השינוי הזה. כי אנחנו הצענו ועדת ערער. אבל אני מתחבר למה שהוא אומר. ועדה מחוזית, תפתח את זה עכשיו למשהו מאוד  - - -.  ועדות ערער זה לחם חוקם. 

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

לחם חוקם כן, אבל לא פחות לשמוע התנגדויות בהקלות גדולות. יכול להיות שמעל 40 יחידות דיור זה בוועדה המחוזית ומעל 10 בוועדות ערער. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בדיוק. יש היגיון בזה. צריך לגבש את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו לא נעשה הקראה, כי כנראה שיחולו שינוים משמעותיים. אני מציע שנעבור סעיף-סעיף. יוצגו הסעיפים עצמם ונקבל הערות. אז אנחנו נתחיל בסעיף 4 להצעת החוק הממשלתית. הוא יהיה הסעיף הראשון או השני בהצעת החוק שלנו, שעניינו נושא האכיפה. אני מציע שהממשלה תציג את הבקשה הספציפית בסעיף 4. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ולאחר מכן הערות לסעיף הזה בלבד. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

לילך שלום, היועצת המשפטית לרשות לאכיפה ומקרקעין. אני אציג את החלק של הרשות לאכיפה - - -, ולאחר מכן תומר פרידמן יציג את הדברים בהקשר של רשות מקרקעי ישראל. 

הבקשה שלנו הייתה להקפאת מועדים. אנחנו התייחסנו לתקופה הקובעת בחוק הכללי שהייתה, כמו שאמרה תדמור, מה-7 באוקטובר עד ה-7 בינואר. להקפאת מועדים כך שהם לא יבואו במניין הימים לצורך הוצאת צווים מנהליים בכל התחומים של תכנון ובנייה. 

יש כאן שתי סיבות עיקריות. סיבה אחת היא סיבה לכאורה טכנית, אבל היא מאוד משמעותית. אין לנו כוח אדם. עובדי הרשות לאכיפה ומקרקעין, הם ברובם מגויסים למלחמה. ומי שלא מגויס מסייע בימים אלה למשימות לאומיות. כמעט שלא מתבצעת עבודה שגרתית. הסיוע שאנחנו אמורים לקבל מכוחות המשטרה, גם הוא אפסי בימים אלה. גם ספציפית המשטרה שאנחנו עובדים איתה - - -, ספגה אבדות מאוד קשות במהלך הקרבות. ונהרגו תשעה שוטרים. גם יחידת יואב במשטרת ישראל ספגה אבדות. כך שאנחנו נמצאים במצב שבאמת בפועל אין מי שיכול לבצע את עבודת האכיפה. 

הנימוק השני הוא נימוק ענייני, שאני גם לא סבורה שיש כרגע הצדקה לעשות פה אכיפה במלוא העוצמה. כמובן יש את הדברים שעדיין מאוד אקוטיים, אבל למעט המקרים האלה נראה לנו נכון שנקבל תקופה של הקפאה כדי שנוכל לבצע את האכיפה בדיעבד אם יש באמת בנייה חדשה בתקופה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ואם זו בנייה באמצע כביש ראשי? 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 כבר עכשיו אנחנו בוחנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 השתלטות על שטחי ציבור. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 נכון. אז תומר יסביר. אבל באופן כללי אנחנו כן בודקים את הדברים ומתכוננים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני מסכים איתך במה שהסברת. אני מקווה שזה לא מגיע רק בגלל, הרי בסוף, בעקבות זה, אנחנו בעצם מאריכים כל מיני תקופות שזה עושה גם קל למערכת. המערכת יכולה לעבוד יותר בסבלנות. אבל לכן אני אומר, צריך למצוא את האיזון העדין. כי אני גם חושב שזו לא תקופה עכשיו של ייקוב הדין את ההר באותו רגע ובאותו זמן. אבל דברים חשובים מאוד כמו שמירה על שטחים ציבוריים וזה, אני חושב שהוא כן דבר חשוב. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 אנחנו מנסים מה שאפשר. אני שוב אסביר שכוח האדם שלנו כרגע הוא מאוד חסר. יש לנו פעולות בתקופה הזאת במזרח ירושלים, בעיקר כסיוע למשטרת ישראל ולצבא. ליעדים ספציפיים. אבל מעט מאוד עבודה נעשית. מצד שני אנחנו כן שומרים על השטח במובן הזה, שגם אם נבוא עוד חודש חודשיים ונבצע את - - . 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 שיהיו לכם את התיעודים הנכונים. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 יש לנו תיעודים. מה שאפשר לעשות אנחנו עושים. צריך להבין שהתקופה הזו היא מורכבת לאכיפה מכל הכיוונים, ואנחנו מבקשים שהמועדים לא ייחשבו. 

 << דובר >> תומר פרידמן: << דובר >>   

תומר פרידמן, היועץ המשפטי של חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל. אז אני מצטרף לנימוקים שהעלתה לילך. אני רק אומר שמערך האכיפה אצלנו ברשות נפגע באופן משמעותי כתוצאה מהלחימה. רוב המפקחים שלנו הם אנשי צבא שחזרו ליחידות שלהם למילואים. וכמובן שגם היחידות שמלוות את - - - בפועל, יחידת מתפ"א שלילך הזכירה, שזו מפקדת תיאום פעולות אכיפה של המשטרה, ספגה תשע אבדות רק ביום הראשון של הלחימה. 

יחידת יואב שמלווה אותנו בדרום, ברור לנו שמבחינת הליווי המשטרתי, מבחינת ביצוע צווים ואכיפת צווים, יהיה לנו קשה מאוד להחזיר את מערך האכיפה למה שהוא היה לפני תקופת הלחימה. אנחנו עוסקים בפלישות למקרקעי ציבור. החשש העיקרי שלנו שבחסות המלחמה, ככה כשהתותחים רועמים, אנשים ינצלו את המצב וישתלטו על שטחים. יש לנו, כמו שאמרתי, מגבלות קשות מאוד באכיפה עכשיו. גם מבחינת היכולת לאתר את הפלישות, העלאת מטוסים, כל מיני כלים של AI  שאנחנו עובדים איתם ברגיל. וגם יכולת בשטח. זאת אומרת, מפקחים לא יוצאים לשטח, אין אכיפה בכלל. לא רק שאין אכיפה, אפילו את העבודה הרגילה של המפקחים, של העברת זכויות בין אדם לאדם שאנחנו צריכים לשלוח דו"ח פיקוח, לאשר שאין הפרות בשטח, אנחנו כבר לא עושים כי אין לנו מפקחים. אז לכן ייקח לנו הרבה מאוד זמן לשקם את מערך האכיפה, להביא אותו למה שהיה בתחילה. 
 

החוק הזה נותן לנו עזרה ראשונה בלבד, במובן הזה שהוא מקפיא את המועדים. זאת אומרת, צווים שהייתי אמור לבצע בתקופה הלחימה, או צווים שכבר איתרתי איזושהי הפרה והייתי אמור להוציא צו - - -, ואני לא יכול להוציא – החוק הזה למעשה מאפשר לי להקפיא את המועדים במובן הזה שהם יתחדשו לאחר הלחימה. הוא מונע ממני גם, אני עכשיו בשלב הזה, כל עוד החוק לא עובר, צריך להגיש עשרות רבות של בקשות לבית משפט לצורך הארכת הצווים. מבחינתנו זה קריטי שהחוק הזה יעבור, שהתקופה תהיה כמה שיותר ארוכה שתאפשר לנו למעשה את ההיערכות הזאת. ואולי זה לא ההיבט העיקרי, אבל היא תחסוך גם מאות אלפי שקלים למדינה בפנייה לעורכי דין חיצוניים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 השאלה איך זה מוגדר. כשאתה מדבר על דברים מהסוג הזה, בקנה מידה הזה, זה ברור ומובן. אבל בסוף אתה יודע, אפילו אתה עושה חקיקה על דברים גדולים – אבל בסוף האכיפה שלה נופלת בדיוק על האזרח שהלך לטייל עם רצועה. אפילו לא עם כלב. 

 << דובר >> תומר פרידמן: << דובר >>   

צמצמנו את זה רק על ההיבטים. אני אומנם ביקשתי הרבה יותר  - - -, צמצמנו את זה רק על ההיבטים. אני אתן לאדוני דוגמה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זאת אומרת, זה לא על איזו חריגת מרפסת. 

 << דובר >> תומר פרידמן: << דובר >>   

 ממש לא. ברור לחלוטין, אדוני, אנחנו נעשה את התיעדוף שלנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 כי בסוף אתה מבין מה שקורה. בסוף אצלכם כולם במילואים, ובאיזו רשות מקומית יישב איזה פקיד שהוא כבר לא במילואים, וישתמש בזה בדיוק על האזרח הקטן. זאת אומרת - - -. 

 << דובר >> תומר פרידמן: << דובר >>   

 החוק הזה חל אך ורק עלינו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא. לא החלק שלך, החלק שלה. אתם החלטתם לדבר ביחד. 

 << דובר >> תומר פרידמן: << דובר >>   

 אנחנו בחוק מאוד ספציפי. אגב, אדוני, גם לא ביקשנו להאריך את כל המועדים. יש בחוק המקרקעין גם אפשרות תוך 30 יום להסיר. אנחנו לא מבקשים הכול, זה דברים מאוד ספציפיים לגבי  - - - לא יכולים לעבוד. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 אז אנחנו נסביר. בסוף האכיפה של בנייה לא היתר צריכה להתבצע. בין אם היא קטנה ובין אם היא גדולה. אבל ההפך. עכשיו מה שקורה זה שהוועדות המקומיות כן פועלות. החוק הזה יאפשר, כמובן פועלות כמו שהוועדות המקומיות פועלות. לא במלוא העוצמה בכל השנה, אבל הן עדיין כן פועלות. ואנחנו עכשיו בעצם מאפשרים גם לוועדות המקומיות להניח לאזרחים הקטנים. החוק הזה מאפשר להם. כי המועדים בצווים מנהליים הם מאוד קצובים וקצרים. ובזכות החוק יהיה אפשר קצת להניח לנו. אם זאת הדאגה - - -, אני חושבת זה ההפך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הערות לפני ההערות של היועץ המשפטי?  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו נעיר מספר הערות. ההערה הראשונה נוגעת לשאלתו של היו"ר. כפי שאמרו נציגי הממשלה, החוק הזה הוא חוק מאפשר לדחייה של מועדים. הוא חל לכאורה גם על גופי אכיפה אחרים שלא שמענו שיש להם בעיית אכיפה. מצד שני, כפי שנאמר, יש גם מעבר לשיקול של אם יש בעיה טכנית או אין בעיה טכנית, יש את השיקול של הפניות הציבורית, האזרחית. 

האם זה ראוי לנקוט עכשיו בפעולות אכיפה מנהליות כלפי האזרחים בכל מקום. החשש הראשון שלנו הוא בשאלת השוויון. כאילו יש פה אפשרות להארכות מצד אחד, ומצד שני יכולים להיות מצבים – וגם שמענו שכבר ננקטים מקרים שבהם לא משתמשים בארכות האלה. וכאן מתעוררת שאלה של שוויון האכיפה. ולכן אנחנו סבורים שצריך להוסיף כאן הוראה שאם רוצים לפעול במועד מוקדם יותר מהמועד המוארך, בתוך התקופה הקרובה תצטרך להתקבל החלטה מיוחדת של גורם בכיר אם זה דחוף, אם זה חשוב, אם זה בלתי הפיך. יכולים להיות כל מיני שיקולים שמצדיקים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כי הסמכות שאתם מבקשים פה היא חד-כיוונית. זאת אומרת, היא לא מחייבת גם הפוך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אמרתי שתהיה אפשרות, אם רוצים לפעול בתוך התקופה הקובעת, תהיה סמכות לגורם שעומד בראש היחידה, לצורך העניין במקרה הזה זה ראש היחידה של האכיפה, ולכל רשות נתאים את הגורם המוסמך שיצטרך להסביר למה הוא חייב לפעול עכשיו למרות שאנחנו בתקופת מלחמה, כי יש שיקולים מיוחדים שמצדיקים את זה. זה גם מבטיח את קיום עיקרון השוויון באכיפה. וגם מבהיר שהמהלך הוא דו-כיווני. הוא גם לכיוון האזרח, גם לכיוון הרשות. אבל יש כאילו, זה לא שזה נותן איזושהי חסינות מוחלטת לעבריין, לצורך העניין, מפני אכיפה בכלל. אז זאת ההערה הראשונה שלנו. אנחנו נציע להוסיף הוראה שמבהירה את זה. כרגע אין לנו נוסח ספציפי, אבל אם הוועדה תחשוב שזה מה שנכון לעשות, אז אנחנו נתאם את זה עם נציגי הממשלה.
 
לגבי אורך התקופה הקובעת. הוועדה צריכה לדעת, יש לנו סוגים שונים של מועדים שבהם ההסדר הזה חל. ההסדר שלגבי מקרקעי ציבור מדבר על תקופה של 36 חודשים לאחר הפלישה שבה אפשר לפעול – בהליך המנהלי אנחנו מדברים. יש כמובן תמיד את האפשרות לפעול בהליכים משפטיים שהם לא מוגבלים בתקופה הזאת אלא בתקופות אחרות. בהליך מנהלי אפשר לפעול אם הפלישה בוצעה לכל המאוחר 36 חודשים לפני שמתחילים לפעול. - - - מבקשת בעצם להאריך את התקופה הזאת בשלושה חודשים. זאת הבקשה המונחת בפנינו. 

 << דובר >> תומר פרידמן: << דובר >>   

 השלוש שנים זה לא העיקר פה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כן, תחילה. אני רק אומר. 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

- - - אם אנחנו הולכים סיסטמתי, אז הולכים איתו. אין לי בעיה. אבל אני מעריך שזה משליך על דברים שהם הרבה יותר קצרים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 התחלתי באלה שההשפעה שלהם לכאורה פחותה. תנאי שני הוא שלאחר שגילית את הפלישה, יש לך חצי שנה לפעול. לרשות יש חצי שנה לפעול, ולאחר שהיא התחילה לפעול – זאת אומרת, המציאה את הדרישה לפינוי וכו', יש לה 60 יום לבצע את הצו אם הוא לא מבוצע על-ידי הפולש. וכמובן, יש אחר-כך אפשרות להליך משפטי, אבל זה פחות נוגע לעניין כאן. זאת אומרת שדווקא בהקשר הזה יש לנו תקופות ארוכות. לעומת זאת, בחלקים של התכנון יש הליך נוסף שגם שם המועדים הם יחסית ארוכים. עו"ד פרידמן תתקן אותי, לגבי הליכי ההשבה. גם שם התקופות הן יחסית ארוכות. 

לעומת זאת בהליכים שנוגעים לתכנון ובנייה, המועדים שקבע המחוקק הם קצרים הרבה יותר. לגבי דירת מגורים או פלישה או אכלוס מגורים שהוא לא חוקי, המחוקק קבע כיום תקופה של 30 יום ממועד האכלוס, שרק בה אפשר לפעול בדרך המנהלית. מתוך הנחה שמדובר, כפי שאנחנו זוכרים כולנו, כל ההליך המנהלי הזה הוא הליך חריג של עשיית דין עצמי של המדינה. זה במקרה של פלישה למקרקעי ציבור. כאן זה הליך אכיפה מנהלי של הרשות כלפי האזרח, שבו בעצם המדינה פועלת מבלי שהיא קיבלה צו שיפוטי, אלא מכוח סמכויותיה המנהליות. ולכן הדבר הזה נתחם לגבי מגורים ל-30 יום. הארכה במקרה הזה של שלושה חודשים היא משמעותית ביותר. זאת אומרת, אנחנו מכפילים פי 4 את הזמן שבו הרשות יכולה לפעול. זאת אומרת, במקום 30 יום 120 יום. זה משמעותי. זה להבדיל מהסיפור של חצי שנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 צריך לדבר באיזה מקרים של פלישה לדירה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אכלוס למגורים, לכאורה זה שלא כדין כמובן. 


 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

צו הריסה מנהלי על בנייה לא חוקית למגורים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא בשטח ציבורי. 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   
 
לא, זה צו הפסקה מנהלי וצו הפסקת שימוש מנהלי וצו הריסה מנהלי. 30 יום לגבי דירת מגורים, ככה שישה חודשים, - - - דירת מגורים בדיוק - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 על מבנים אחרים שלא קשורים למגורים וכו', יש את החצי שנה ששם באמת המצב הוא די דומה למצב של פלישה שאנחנו מדברים על פרק זמן של חצי שנה שבה אפשר - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 או-קיי, - - - אפשר לעשות את זה 60 יום? 



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני חושב שבהקשר של המגורים צריך לעשות חשיבה, אין לי תשובה בשלוף אבל צריך לעשות חשיבה על מה אנחנו עושים עם הדבר הזה, כי מצד אחד אומרת הרשות לאכיפה 'אין לי איך לעשות את זה בפועל. אין לי אנשים'. זה מה שהם אומרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 כן, אבל זה לא המקרים הרבים אולי שיש. ושוב, זה גם יותר - - -.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

המקרים שבהם המבנה כבר מאוכלס הם באמת מקרים מועטים יחסית, כי אנחנו תופסים את הבנייה כבר בשלבים מוקדמים, ככה שגם אם הבנייה היא למגורים בסוף, אנחנו כבר בשלב של הכלונסאות - - -.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אמורים - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 כן, אבל עכשיו יש לך בעיה לעשות את זה, נכון? כי קשה לך לעקוב אחרי זה כאילו. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 נכון. כרגע יש לנו באמת - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הבקשה היא להאריך לשלושה נוספים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 כרגע זה לשלושה נוספים כטקט ראשון. והממשלה מבקשת, זה לא מופיע כרגע בנוסח אבל זה חלק מהחוק הכללי שאנחנו נצטרך לייבא פה אפשרויות להארכות נוספות. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 3 חודשים בדיעבד, סליחה תומר. זה שלושה חודשים, אבל בעצם הם נספרים מה-7 באוקטובר. כלומר זה בדיעבד גם, אני לא מבקשת עוד שלושה חודשים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 לכן בהקשר כולו אנחנו נציע לוועדה שהשלב הראשון יהיה באמת שלושה חודשים, כמו שהתבקש מלכתחילה 7 בינואר. ולאחר מכן, אם יתרחשו ארכות נוספות, - - - זה יהיה לתקופות קצרות יותר של חודשיים, באישור ועדה כמובן. ועם אפשרות לגמישות גם מבחינת לאיזה סעיפים שאפשר יהיה להאריך. לא את הכול, רק חלק. להתייחס באופן שונה לסוגים שונים של מקרים וכו'. 
לגבי המגורים וההפסקת השימוש כמו שאמר עו"ד זינגר, זה שהחוק כרגע מדבר על 30 יום ועכשיו מבקשים ארבעה חודשים, שזה מאוד משמעותי. אנחנו נצטרך לחשוב איך לתת לזה מענה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

  - - - הפרופורציות פה הן לא פרופורציונאליות. 



 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 אנחנו מדברים בסוף על 30 יום ממועד האכלוס, - - - מועד האיתור של העבירה. נכון שיש מקומות שבהם זה יותר מורכב לדעת מתי מועד האכלוס. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 נצטרך לחשוב על זה פשוט. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 אין לנו תשובה כרגע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 לא בכל המצבים הדחייה היא של שלושה חודשים. יכול להיות שמועד האכלוס יהיה בסמוך לתום התקופה הקובעת, ואז הדחייה היא קצרה יותר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זה נכון. זו שאלה של מציאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אז יכול להיות שצריך לתת תקופה ארוכה יותר ספציפית לנסיבות האלה, בגלל מצוקת כוח האדם, בגלל וכו', לתת במקום 30 יום, 45 או 60 יום. סתם לשם דוגמה כאפשרות. לחלק של המגורים, של אכלוס של מגורים. אין לי תשובה. אנחנו צריכים ללבן את זה עם נציגי הממשלה, לראות מה הפתרון שגם ייתן להם מענה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני אומר כבר, ואחר-כך אתם ממשיכים ביניכם עד לנוסח לישיבות הבאות. אני חושב שצריך לבחון באמת כל דבר לגופו ובכלל, תמיד שיש חודש ואני מאריך בעוד ארבעה, זה משהו לא פרופורציונאלי. זאת אומרת, כמו שמקודם הפוך על 33 חודשים הוסיפו עוד 3 חודשים, אז זה פרופורציונאלי ולא מפחיד אותי. יכול להיות שבחלוקה לפי עניינים עד כמה שאפשר לנסח את זה, אבל זו רוח הדברים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אנחנו נציע לוועדה שהאפשרויות להארכת זה כרגע לא מופיע בנוסח, זה מופיע בנוסח של החוק הכללי. הבקשה המקורית של הממשלה הייתה למעשה לאפשר דחיות נוספות של 3 חודשים בכל פעם. בהחלטה של ראש הממשלה, כי זה נוגע לחוק כולו לרוחבי. אנחנו נצטרך לתת פה סמכות לשר הנוגע בדבר. אני מניח שאתם תבקשו שזה יהיה שר האוצר, שהוא השר הממונה על שתי הרשויות הללו. 

 << דובר >> תומר פרידמן: << דובר >>   

 לא, מבחינתנו שר הבינוי והשיכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 או-קיי. אז השר הנוגע בדבר, לבקש ארכות נוספות שאני חושב שאני אציע לוועדה להגביל אותן בחודשיים, ולא בשלושה. בכל פעם בטקטים הבאים מה שנקרא. ועם אפשרות לגמישות. זאת אומרת, שאפשר לעשות הארכות שהן לא גורפות, אלא הארכות של סעיפים ספציפיים, הארכות במקרים ספציפיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הנציגים הרלוונטיים מהנהנים בראשם. אני אומר את זה לפרוטוקול. 

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

 אנחנו ננהל על זה שיח ונבחן את כל ההערות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 הסעיף הבא הוא הסעיף המרכזי של הצעת החוק. הוא סעיף 15. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>

15א' זו ההוראה המקורית: 'על אף האמור בכל דין חלה תקופה שנקבעה - - - המפורט בתוספת הרביעית'. תיכף נתייחס לתוספת הרביעית. 'בתקופה הקובעת בנייני תכנון ובנייה כולה או חלקה, לא יובאו ימי התקופה הקובעת בענייני תכנון ובניה במניין הימים של אותה תקופה'. כאשר 'לא יובאו במניין הימים' זה הרעיון שהתקופה הקובעת לענייני תכנון ובנייה, לפי ההצעה שלנו, מה-7 באוקטובר עד ה-31 באוקטובר, למעשה לא תבוא במניין הימים ולכן אם נקבעה בחוק הוראה שקוצבת פרק זמן לעשות משהו מההוראות שייכנסו לתוספת הרביעית, אז אותה הפעולה נדחית בעצם באותם שלושה שבועות, וככל שתקופה כזאת תוארך, תיכף אנחנו נגיע להמשך, זה יחול גם עליה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רגע. ההגדרה של ה-7 עד ה-31. מה ההגדרה של התקופה הזו? תקופת מלחמה? ומה נקרא אחר-כך?

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

כשהתחלנו את הצעת החוק זה עוד היה לפני שהגיע ה-31 לחודש. רצינו לתת מה-7 לאוקטובר עד סוף אוקטובר לאיזושהי תקופה של התעשתות ראשונית של הציבור. להבין קצת את שגרת החירום שכולנו נקלענו אליה, ולראות מה ריאלי לצפות שיוכל להמשיך להתקדם ומה לא. ומפה ואילך אנחנו רוצים לעשות הארכות שהן מדודות יותר ומדויקות יותר לאזורים שזקוקים לזה ולא בכל הארץ באופן גורף. השלושה שבועות הן בכל בארץ באופן גורף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 או-קיי. הערות?

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש לנו הרבה הערות לדבר הזה. הסעיף הזה מונה רק תקופות, והוא לא מונה מועדים שלא קשורים לתקופה, אלא מועדים שננקבו. חלק מהם מוסדרים אומנם בסעיף קטן ב', מועד לפעולה, אבל לא כל הדברים הם מועדים לפעולה. זו הערה אחת שצריך להתייחס אליה. דברים שהם מועדים ולאו דווקא תקופות. 

הערה שנייה: אם מסתכלים בתוספת הרביעית, שהיא מונה בעצם את המקרים שבהם יש את הדחייה, אז הדחייה עוסקת בעיקרה בפעולות שהאזרח צריך לעשות מול הרשות. מול מוסד התכנון. להגיש התנגדות, לבקש הקלה, להגיש ערער וכו'. לעומת זאת, בפעולות שהרשות צריכה לעשות – רשויות כאלה ואחרות צריכות לעשות – אין בעצם ערכאה לפי ההצעה. ושם אנחנו רואים בעיה בחלק מהמקרים שבהם החוק קוצב תקופות זמן מאוד קצרות לפעולה. שגם לגופים שהם גופים שחלק מהרשות כביכול, שבהם לא ניתן היה לעמוד בשלושת השבועות האלה. כך לשם דוגמה, יש הוראות בחוק הוועדה למתחמים מועדפים, שעוסקת במועדים להגשת חוות דעת של יועצים. של המוסד. וקוצבת להם זמן מאוד קצר לעשות את זה. חלק גדול מהיועצים, אנחנו יודעים - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 שם ניתנת הארכה. 



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 לא ניתנת שם הארכה, זה בדיוק העניין. ולכן אנחנו חושבים שצריך לתת לזה פתרון, בעיקר באותם מקרים שבהם החוק קובע מה קורה. בחלק מהמקרים החוק לא קובע מה קורה אם לא עומדים בלו"ז הזה, ושם אני מניח שיהיה אפשר לפתור את זה בדרך מנהלית, של אמירה שאם אותו גורם שהיה צריך לתת מענה לא ענה והוא יראה שהוא היה במילואים, או שהוא משפחה שכולה או פצוע, או בן למשפחה של חטופים – למרות זה לא יתקדמו בלי לתת לו עוד איזשהו פרק זמן לפעול. באותם מקרים שבהם החוק קובע הוראה פוזיטיבית, שהם חוות הדעת, המענה לא ניתן במועד מסוים, אנחנו חושבים שצריך כן להתייחס לזה בחקיקה או לפתור את זה בדרך כזו או אחרת. אולי אפשר גם שלא בדרך של חקיקה, גם בדרך של הנחיות כאלה ואחרות, אבל תיכף נדבר על זה. 

הערה נוספת היא לגבי מקרים נדירים, שהחקיקה הזאת נעשית בדיעבד. אנחנו מדברים עכשיו על דחייה שניתנת בדיעבד. לכאורה, אם מועד להגשת התנגדויות חלף, בעיקר אני חושש מהמקרים של הקלות דווקא, ולאו דווקא מתוכניות. המועד להגשת התנגדויות חלף ב-8 באוקטובר לצורך העניין. לא הוגשו התנגדויות. רשות הרישוי או הוועדה מיהרה להתכנס וקיבלה החלטה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 דווקא ה-8 באוקטובר זה לא מפריע לי. כאחד שלא הוציא את הבקשה עד ה-7 באוקטובר - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 לא. יש מועד שהחוק קובע. החוק נותן לו 15 יום להגיש, אז הוא לא חיכה לרגע האחרון, הוא חשב שהוא יגיש בשבוע השני ולא בשבוע הראשון. וגם היו חגים. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

זו כנראה קבוצה די ריקה של מקרים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני לא יודע. אבל זה בהחלט דבר שיכול לקרות. אם הם נתנו את ההתנגדות עד ה-15 לחודש או עד ה-20 לחודש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בדבר כזה אני חושב שצריך לקבוע איזשהו זמן. אם הוא פונה – לא לעשות את זה אוטומטית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני אומר. צריך לתת לזה מענה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אם מישהו פונה ספציפית לפנייה הזו תפתרו את זה. כי אם אתה עוצר עכשיו את התהליך ומרחיב את זמן ההתנגדויות יותר, אתה תוקע תוכנית גם במקום שאין התנגדויות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 ודאי. אבל אנחנו מדברים כרגע על מצב שבו הוועדה התקדמה בתום לב. היא לא עשתה משהו שאסור היה לה לעשות. היא חשבה שלא הוגשו התנגדויות במועד, ולכן זכותה להתקדם. זה לא שנעשה פה משהו לא תקין. עכשיו המחוקק בדיעבד, ואומר 'הייתם צריכים לחכות. אבל לא חיכיתם ועשיתם, ועכשיו צריך לפתור את הבעיה'. זאת הערה נוספת. אני תיכף אציע כמה פתרונות לדברים שאני מעיר. 

הערה שלישית היא לגבי האזורים שבהם אנחנו כבר יודעים על רשויות שהתפנו, רשויות שנחרבו, יישובים שלא מתפקדים מסיבה כזו או אחרת. למעשה החוק לכאורה קובע שמה-1 בנובמבר גם להן אין מזור בהצעה הזאת. אנחנו סבורים שלפחות ברור שלגבי הקבוצה הזו נדרשת הוראה ספציפית בחוק שתבהיר מה קורה איתם, שכמובן שם הדחייה תהיה ארוכה יותר. עם אפשרות כמובן, אם יש ועדה מקומית שמאוד רוצה לעשות משהו, או ועדה מחוזית, כאילו ברירת המחדל צריכה להיות הפוכה במקרה שלהם. שבעצם תהיה דחייה, אלא אם כן הוועדה עצמה מעוניינת להתקדם. גם בהיבטים של האזרח מולה וגם בהיבטים שלה מול האזרח. 

אתן דוגמה קטנה: יש תוכנית שוועדה מקומית מסוימת צריכה לתת לגביה המלצה. נגיד פארק מטרופוליני ליד חבל אשכול. עכשיו הוועדה המקומית לא יכולה לתפקד כרגע כי היא לא קיימת כל-כך. ועובר המועד שאותה ועדה מקומית צריכה לתת את ההמלצה. לפי החוק, הוועדה המחוזית שהתוכנית נמצאת אצלה, יכולה להתקדם. כי היא לא קיבלה המלצה לכאן או לכאן מהוועדה המקומית. אז אנחנו חושבים שצריך לפחות לגבי המקומות האלה לתת איזשהו הסדר ספציפי לגביהם. 

מעבר לכך, אנחנו חושבים שגם כאן אין מקום, לאחר שאנחנו מדברים על הדברים הגורפים, יש מקום להתייחס בכל זאת לאוכלוסיות ספציפיות, או למקרים שיש בהם נסיבות ספציפיות. אנחנו יודעים שיש לנו מאות אלפי חיילי מילואים, ככה כרגע יש לנו מאות אלפי אנשים שפונו מביתם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

- - - נגדיר את הטיפול לפי הגדרה של - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני חושב שבמקרה הזה, לתת אפשרות לאותם אנשים שכרגע אנחנו לא יודעים מתי תסתיים התקופה שבה הם יהיו במניעות כזו או אחרת. מצד אחד, ומצד שני אנחנו לא רוצים להקפיא את הליכי התכנון. אז לתת אפשרות באמת לפנייה בדיעבד של אותם אנשים. ואם יתברר שבאמת הם היו מנועים מסיבה זו או אחרת לממש את זכותם, בין אם זה להתנגדות בין אם זה להגשת ערער או כל דבר אחר, תהיה אפשרות בדיעבד לתת להם אפשרות. יש לזה מחיר, המחיר הוא שבעצם במצב כזה - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 והרשות תוכל להוציא היתר? עבר זמן התנגדות - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 היא תוכל להציע היתר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ומה יקרה אם עכשיו הוא יבוא ויוכיח שהיה במילואים, וההיתר יצא כבר?  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 או-קיי, אז אני אומר כך. ההנחה שלנו היא שבין החלטה לבין היתר לבין מתן היתר, יש האומרים 'לצערנו', ברוב המקרים לוקח לא מעט חודשים עד שמתמלאים התנאים להוצאת ההיתר. ויש פער די משמעותי בין ההחלטה להיתר לבין היתר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 או-קיי. אז אם ככה צריך להגדיר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 נכון. אני אומר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אם ההליך עבר, ועוד לא קרה כלום שאתה צריך - - -. התקבלה החלטה, אבל החלטה אפשר לשנות. מעשה הזוי שקרה בעקבות החלטה כזאת אי אפשר לשנות. 



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 גם אם נגיד שאפשר לשנות, אז זה קצת קשה. 

 << דובר >> אופיר אתגר: << דובר >>   

יש את הסיפור של קבלת ההיתר ויש אחר-כך את ההיתר לתחילת עבודות. אז יש פה את התקופה הזו שגם בין הקבלה של ההיתר להיתר תחילת עבודות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא הייתי נכנס לזה. מה שהוא רוצה, הוא אומר זה לא מעשה עשוי, כל עוד - - -. לא. הלאה. הלוגיקה של תומר היא נכונה: היה הליך, לא קיימת את ההליך כי לא יכולת באמת, ואתה יודע, זה רק במקרים שיהיה כתוב שחור על גבי לבן. אם מישהו יהיה שקרן אז בסדר, תמיד יש כאלה. ואז לא קרה עוד כלום. זאת אומרת קרה לו, למערכת לא קרה עוד כלום. אז מקסימום נותנים לי עוד את האפשרות להתנגד, דנים בזה עוד פעם ומקבלים את ההחלטה. או שמאשרים אותה או שלא. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 נכון. עכשיו צריך לזכור שזה חריג. כי במצב רגיל, כמובן אם עבר מועד התנגדות וכו' - - - כאן אנחנו נציע שתהיה אפשרות למנהל התכנון. עשינו את זה גם בחוק הארכת המועדים של הקורונה, לפרסם הנחיות שיחייבו את כל מוסדות התכנון בכל הנוגע לאופן התפעול של כל הדבר הזה. של כל הארכות המועדים הנוספות שאנחנו ניתן כאן, שהן לא יהיו גורפות אלא פרטניות. איך מפעילים את זה, איך בעצם מיישמים את זה בשטח. עשינו את זה בקורונה, נתנו אפשרות למנהל מנהלת התכנון להוציא הנחיות כאלה. אני חושב שהן גם יצאו, והניסיון מלמד שהם גרמו לאחידות ולעבודה אחידה ונכונה יותר - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 למה לתת אפשרות ולא לחייב? אני חושב שהם מחויבים מעצמם לעניין הזה. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אני גם חושבת שאם הוכחנו משהו בחודש האחרון זה שאנחנו מחויבים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 מבחינתי אין בעיה לרשום שמנהל מנהל התכנון יפרסם, ייקבע הנחיות. לא רשאי. או-קיי. מכל מקום אנחנו נרצה שתהיה פה אחידות ביישום של החוק הזה לפחות. ולתת את האפשרות לנושא הזה. כפי שאמרתי, הנושא של מועדים שהם לאו דווקא תקופות. שגם אליהם צריך להתייחס. נושא נוסף עקרוני שצריך לתת עליו את הדעת: נכון שאמרנו, ומגמת היו"ר ומגמת חברי הוועדה הייתה בעצם שלא להקפיא את עבודת מוסדות התכנון באופן כללי, אלא לתת אפשרויות להתקדם ככל שניתן. אבל צריך לזכור שיש לנו פה, הדמוקרטיה המקומית שמתבטאת גם בוועדה המקומית, היא באה לידי ביטוי באנשים שהם נבחרי ציבור, שאין להם ממלא מקום. חברי ועדת המשנה בדרך כלל ברשות המקומית, הם חברי המועצה שאין להם ממלא מקום. הם חברים בוועדת המשנה, ויכולים להיות מצבים – ואני מתעלם כרגע מנושא הבחירות – שבהם חלק לא מבוטל מחברי ועדת המשנה לא נמצאים – הם במילואים לדוגמה. גם שם אנחנו נציע לאמץ מנגנון שאנחנו צריכים לחשוב עליו שוב עם נציגי הממשלה.
 
אני לא יודע אם נשמע פה רעיונות אחרים, שבמצבים כאלה הוועדה המקומית, למרות היעדרותם, תוכל להתקדם. אבל אם הם יראו שבאמת הם לא יכלו להגיע מסיבה כזאת או אחרת, אני לא מציע שתידרש הסכמתם לקיום הדיון, אלא שהם יוכלו לבקש בדיעבד לקיים דיון חוזר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא בדיעבד. מראש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 הוא לא יכול מראש, הוא בעזה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

לפעמים הם לא יכולים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ישיבה של תכנון ובנייה צריכים לקבל כמה זמן לפי הסדר יום? הודעה מקדימה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 שבעה ימים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 שבעה ימים. בשביל להוציא מכתב.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

כשאנשים נמצאים בעומק הרצועה, אין להם טלפונים. אין אמצעי קשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הבעיה שלי היא הפוכה. דיברת על נבחרי ציבור. בסוף זה גם מנוף לעצירת החלטות מסיבות פוליטיות, בטח בתקופה הזו. אני אומר שאולי תאריך את השבעה ימים, שבתקופות האלה יצטרכו להודיע עשרה ימים קודם, ובהודעה מפורטת במייל יהיו חייבים לעצור. או משהו כזה. יש לו - - - חבר מועצה, וגם עוזר יש לו.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

יכול להיות שאפשר להאריך את התקופה. הרי אם זה נדון בוועדת משנה - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל אני מפחד להאריך את התקופה - - -. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 יתבקש אדוני במליאה. את הזמן של לבקש דיון במליאה – את זה אפשר להאריך, ואפשר אולי לבקש שחבר - - -, חבר שהיה בצו 8 או בנסיבות כאלה,  - - - גם אם הוא אחד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה פתרון אחד. אני הייתי מקל אפילו יותר, שזה יהיה דיון חוזר בוועדת המשנה, שלא צריך לכנס את כל המליאה בשביל זה. אבל זה פתרון אפשרי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הלאה. אלו עוד פתרונות בנושאים אחרים שאמרת? או שאתם רוצים לדון בזה ולביא נוסח לוועדה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אפשר להתקדם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה. סעיף הבא. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

סעיף קטן ב'. אז כאן החלנו את אותו מנגנון של 15א גם על תקופות לביצוע פעולה שנקבעו בהחלטה שניתנה לפי דין על-ידי מוסד תכנון או על-ידי יו"ר מוסד התכנון. זאת אומרת, לצורך העניין אם ניתנה החלטה למשל על-ידי יו"ר ועדת ערער לתגובה תוך X יום, אז זה יחול בעצם גם עליה. או הוראות שנקבעו בתוכנית, נקבעה החלטה כאמור, או שנקבע בתוכנית מועד לביצוע פעולה - - - ציון של תאריך מסוים, זאת אומרת לא כתוב 30 יום אלא עד ה-1 לנובמבר לצורך העניין. אז ערעור לעניין סעיף זה כאילו נקבעה בהחלטה כאמור תקופה. זאת אומרת שאנחנו ממירים בעצם רעיונית את התאריך שנקבע לתקופה. אם ניתנה ב-01 באוקטובר החלטה לתגובה עד ה-01 לנובמבר, אנחנו נהפוך את זה לתקופה של 30 ימים. בתוך ה-30 ימים האלה אנחנו נעצור את המרוץ לאותם שלושה שבועות.

 יש כאן התייחסות, זאת אומרת גם להוראות שנקבעו בתוכניות. הרעיון כן היה גם להוראות שנקבעו בתוכניות כמו הוראות פקיעה, יכול להיות שהניסוח פה הוא לא לגמרי ברור, אבל כן הייתה נכונות שלנו שאם נקבע הוראה בתוכנית שהתוכנית תפקע בתוך 5 שנים או עד X זמן אם לא הוצעו היתרי בנייה, אז אותה תקופה שאנחנו מאריכים פה, אותם שלושה שבועות שאנחנו מקפיאים את המועדים בכל המדינה, יהיו גם בהקשר הזה, יחולו גם על ההוראות האלה שנקבעו בתוכניות.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זאת אומרת, הכוונה שלכם הייתה לאו דווקא למועד לפעולה, אלא לכל מועד שיש לו משמעות משפטית. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הערות?

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 הסייפה של סעיף, כאילו נקבעה כמות תקופה שתחילתה ביום מתן הרשאה וסיומה באותו תאריך. אני לא מבין. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 זה מה שאמרתי עכשיו.

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

אני חייבת להגיד שגם לי היה קושי גדול עם זה. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 צריך לכתוב את זה אחרת. אני קורא ולא מבין. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 הרעיון הוא ברור. הרעיון הוא שאם תגיש עד יום הראשון לראשון, אז אנחנו נמיר את זה לתקופה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אז אני מבקש לדייק את זה. 



 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

אז ההבהרה של תדמור הייתה לנו מאוד חשובה. יש לנו פה שתי הערות. אחת לעניין הפקיעה של תוכניות. היה לנו מאוד חשוב להבין שגם תוכנית שיש לה תוקף מסוים, היא גם מוארכת בהתאם. אז זאת הבהרה חשובה מבחינתנו. כמובן גם מה שכבר נכנס להבנתנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זה לא היה ברור? 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 זה לא היה ברור. מה שלהבנתנו כן היה ברור, זה למשל אם כתוב שיש להיתר בנייה, צריך להוציא היתר בנייה תוך זמן מסוים בתוכנית, אז זה יוארך בהתאם לסעיף קטן ב'. אז אלו המקרים שרצינו לוודא שנכנסים פנימה. אז רק צריך לתקן את זה שזה באמת יהיה גם ברור שגם תוכניות עם תוקף יוארכו. זה מבחינת המקרים. ומבחינת המועדים, התחלנו לדבר על זה קודם. אנחנו יודעים שוועדות התכנון, בגלל הבחירות, לא עבדו כל-כך. עכשיו יש הנחיה  מאוד חשובה של מנהל התכנון שעושה בזה סדר, אבל עדיין הוועדות לא עובדות כמו שצריך. לאו דווקא באשמתן, כמובן כולנו פה חווים קשיים ולכולנו יש פה כוח אדם חסר, ונדבר על זה שגם רשויות מקומיות חלקן לא עובדות. 

במקרה של תוכניות, אנחנו מדברים על מקרה של תוכניות עם תוקף. בגלל שברור לנו שיש פה צוואר בקבוק עצום, בטח ובטח שאנחנו גם מתקרבים לבחירות, צריך פה הארכה של לפחות שנה מפקיעת התוקף. אנחנו מדברים פה על כוח אדם חסר. אנחנו לא רואים מה יהיה הסוף שלו. וגם בחברות הבנייה וגם ברשויות המקומיות, יש מחסור אדיר בכוח אדם בכל המקצועות ובכל המשק. יש מחסור אדיר בכוח אדם. ברור לנו גם אחרי השיחה שהייתה פה על ה - - - החסר בוועדות, שיהיו בעיות עם כינוס הוועדות. הקצב יהיה איטי יותר. מדברים על זה שנכנסנו כבר  בקצב איטי יותר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 מה ההצעה מדברת כרגע? 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 שלושה שבועות. לא נעים לי להגיד, אבל זו קצת בדיחה עצובה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בואו נרד לשורש העניין. כשאנחנו אומרים שהתוכנית הזאת תהיה בת תוקף עד תקופה מסוימת, מה הסיבה שעושים את זה בדרך כלל? למה המנגנון הזה? 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 אתה רוצה שזה ייושם. כותבים תוכנית, ואומרים אם יתחיל ביצועה של התוכנית תוך חמש שנים, תפקע. אין שום סיבה להאריך את התוכנית שהייתה לחמש שנים, אם לא התחילה עד החמש שנים - - -. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 אתה שולח את כולם עכשיו לגשת ולעשות - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לקחת אותי לכיוון שאני לא דיברתי. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 אבל אלו התוכניות. 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל השאלה היא באיזו נקודת זמן אתה נמצא. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 אני מזכירה שהיתר בנייה בממוצע לוקח שלוש שנים. רק היתר בנייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 רגע, אנחנו נמצאים פה, מאחר ואנחנו גם אנשים כולנו, אנחנו נמצאים בדיוק בגבול. בישיבה קודמת כבר התרעתי שאני לא רוצה לתקן דברים בגלל מלחמה, מה שנקרא, על הדרך שפושקין מת בואו נעשה עוד משהו. לא האשמתי אתכם. אני אומר את זה לכולם. אני לא שם. אבל אני כן חושב שבדרך כלל תוכניות מסוג כזה, הפקיעה שלהן קוראת בגלל - - - עושים את זה כדי שיהיה רציני ויתקדמו ויעשו וכו'. אני חושב ששלושה שבועות זה מצחיק לאירוע כזה. בשנה זה מפחיד לאירוע כזה. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אז אני רוצה לומר שני משפטים. אחד, מעבר לאינטרס של תחילת ביצוע בפועל, שזה האינטרס הראשון, יש גם אינטרס נוסף שמוביל לפעמים להוראות פקיעה בתוכניות, וזה כאשר בעצם רוצים לאפשר, לשקול או מתקדמת במקביל אולי רעיון למדיניות עדכנית. נניח התחדשות עירונית שרוצים לקדם במקום, ואומרים 'או-קיי, אם מישהו בינתיים בנה בסדר', אבל אנחנו לא רוצים להשאיר את הקיפאון בשטח הרבה זמן. התוכנית הקטנה הזאת עלולה לסכל אחר-כך מתחם גדול להתחדשות עירונית שאולי מתחילים לחשוב עליו. קשה מאוד, כשעושים משהו גורף מפה בחקיקה, קשה מאוד לדעת מה השיקול שהוביל להוראת פקיעה בכל אחת מהתוכניות. ולכן שנה זה פרק זמן שהוא לא מקובל עלינו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הוראת פקיעה היא של מי זה? 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 הוועדה קובעת אותה בתוכנית. זו הוראה שנקבעת בתוכנית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ועדה מחוזית? 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 תלוי בסמכות מי הייתה התוכנית, לא משנה - - -. אנחנו ראינו את ההערות של התאחדות הקבלנים, אנחנו עשינו גם איזושהי בדיקה מול מתכנני המחוזות. אנחנו חשבנו שפרק זמן סביר להסכים את הוראות הפקיעה להקפיא לשלושה חודשים. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 אני חייבת לחזור על זה, אבל צוואר הבקבוק שייווצר פה, גם אם אתם שולחים עכשיו אנשים לבקש לחדש תוכניות, לעשות תוכניות חדשות, לבקש הארכות, גם ככה אנחנו בצוואר בקבוק מטורף, אז זה ייצור לחץ אדיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 דקה גברתי. אנחנו לא נחליט היום. אני חושב שטווח החשיבה צריך להיות בין שלושה עד שישה חודשים גג. בואו נגיע להבנות בעניין הזה. אולי אם אתם יכולים להגדיר באמת תוכניות שהן בצילן של תוכניות כוללניות שקורות שם. 



 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 יש שני סוגים של הוראות פקיעה. אחת הם לא התחילו בפרויקט. זה קורה יותר לאחרונה. בעיקר בוועדה המחוזית בירושלים, למשל כל תוכנית יש לה תאריך פקיעה, הם לא התחילו היא פוקעת. ויש תאריך פקיעה אם התוכנית לא הסתיימה. אם התוכנית לא הסתיימה, הסיבה, או-קיי, לא הושלם טופס 4, כל מיני נוסחים. אם לא הושלם אני מבין שיש סיבה לדחייה, אתה מבין, אי אפשר היום להשלים, אי אפשר לקבל טופס 4. תוכנית שלא התחילה, נקבע בה מראש שש שנים, שבע שנים, לא התחילו בה עד עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 מה זה 'לא התחילו'? לא הגישו אותה? 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 לא התחילו בנייתה. איך שזה מוגדרת. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 מה שאתה אומר הוא קריטי. המועדים הם קריטיים. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 כל פעם הוראת הפקיעה מנוסחת אחרת. יש אינספור תוכניות עם הוראות פקיעה. לפעמים זה גם - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אז איך תגדיר את זה? התחלת עבודות, מה? קח דוגמה של התחלת עבודה. השוק עכשיו, אנחנו בדיוק סיימנו ישיבה מקודם שהצלחנו להזיז את הממשלה לעשות משהו שהוא מעבר לקופסאות הרגילות שלה. ההתארגנות והכול, זה דווקא סוג של דבר - - -. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 עזוב את תמ"א 38 בצד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 עזוב תמ"א 38. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 תקבע בתוכנית שש, שבע שנים. אם לא הותחל בעבודתה, היא תפקע. זה שעכשיו החודשיים האחרונים שהיה בלגן - - -. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 נכון, כי להוציא היתר בנייה לוקח הרבה יותר מזה. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 בואי נפסיק עם הסיסמאות. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 זה לא סיסמאות, זה עובדות. - - - אז הייתם צריכים להתקדם עם התוכנית. אנחנו מדברים על להוציא היתר בנייה להתחיל עבודות, אתם יודעים כמה זמן זה לוקח? תיכנס לוועדות שלך ותסתכל על הזמנים. תראה כמה זמן זה לוקח. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

- - - אין אף תוכנית שקבעה זמן שבה אי אפשר - - -. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 אף תוכנית לא קבעה זמן שהוא לא סביר?  ולהוציא היתר בנייה בתמ"א 38 זה לוקח הרבה יותר משלוש שנים.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אני מבקשת להתייחס לדיון, צד שנערך כאן ושנאמר גם לפרוטוקול בחלקו. דיון צד. אנחנו לא נמצאים בסיטואציה שבה אנחנו מבקשים לתקן את חוק התכנון והבנייה. לתקן את הכשלים או הבעיות או המועדים הכלליים. זה ידוע לכולם שיש רצון לבצע עבודה על חוק התכנון והבנייה. אנחנו לא נמצאים שם. 

אנחנו נמצאים עכשיו בחקיקה שהיא מאוד ספציפית ומתעסקת בפריזמה מאוד צרה של המלחמה והשלכותיה. בכל הכבוד, תוכנית שקבעה פרק זמן ממושך ולא נעשה במסגרתה דבר, זו לא תוכנית שצריך עכשיו להאריך לה באופן אוטומטי מועדים. זה פשוט לא המקום ולא המסגרת ולא התכלית של החקיקה שאנחנו מקיימים כרגע. לעומת זאת, תוכנית שכבר באמת נעשו בכוחה דברים, התקדמו בה, יש לה סיעה משמעותית. ועכשיו בגלל המלחמה, כי כאן אנחנו נמצאים, אנחנו נמצאים בסיטואציה שאנחנו מדברים על הארכה ודחייה של זמנים בגלל מלחמה. ובגלל המלחמה לא הספיקו להשלים דברים שעוד היה צריך, כאן יש מקום לבצע את ההארכה ואת הדחייה. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

 אני חושבת שאנחנו, ואני בטוחה בזה שלא ביקשנו דברים שלא קשורים למלחמה. התהליכים האלו לוקחים זמן. כמו שאצלכם הם לוקחים זמן, גם אצלנו העבודות האלו לוקחות זמן וההחלטות לוקח המון זמן להוציא אותם. ההליכים האלו הם ארוכים מאוד, והם יתעכבו עוד יותר. צריך להבין שזה שהיום משחררים משהו, לוקח זמן עד שהשוק יודע להתאפס ולעבוד כמו שצריך. כולנו מכירים את המציאות הזאת. לוקח זמן. זה לא שמדליקים את השלטר והנה הכול מתפרץ ועובד כמו שצריך. 

יש פה צוואר בקבוק שהתחיל כבר ביולי ואנחנו ממשיכים אותו, ואצלנו אין עובדים ואין עבודות, ואי אפשר להתחיל את העבודות. וגם אצלנו ואצל המתכננים ואצל כולם יש חוסר בכוח אדם. אז לא צריך להוציא את דברינו מהקשרם, אנחנו מדברים על תקופת המרחב, ותאמיני לי שיש לנו רשימה ארוכה של דברים שצריך לתקן ולא הכנסנו אותה. אותה אנחנו שומרים לחקיקה שתגיע אחרי המלחמה. 

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הדברים שלך מקוממים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אנחנו יודעים לדבר ולהסביר אחד לשני גם אם - - - ואתם תגידו את שלכם. זה כבר קרה לי פה בוועדה פעם או פעמיים. אבל לא צריך להגיע למקומם, לא מקומם. אני אומר עוד פעם. אנחנו נמצאים בתפר עדין שכל דבר – קשה להגדיר אותו בדיוק. תמיד יכולים לנצל את זה לרעה. כי באמת, מישהו שקיבל שש שנים ולא עשה כלום, עכשיו הוא בא ונזכר. אבל מי ששש שנים קיבל ולא עשה כלום ועכשיו הוא נזכר, אז השלושה חודשים האלה גם לא יעזרו לו. 

אבל מצד שני, אני מתייחס לאותם מקרים שבהם כן עשו וכן התקדמו, והגיעו כבר ממש קרוב לקו הגמר. עכשיו יש הצטברות של דברים, וזה צריך לחשוב. יש פה הצטברות. גם הליכים שהלכו קצת יותר לאט בתקופה האחרונה בגלל הבחירות. גם כאלה שכבר עוד הולכים היום קצת צולע בגלל הבחירות. על זה את המלחמה והטראומה מסביב, זאת אומרת דבר אחד. הם יהיו זריזים. זה לא שהוא לא יבוא עם הניירות. הוא יבוא, אבל יהיה לו תור מפה עד ז'נבה. זאת הנקודה. זה מה שצריך להסתכל. ולכן אני מנסה לתמרן. 

בואו נתחיל עם הבשורות הטובות מבחינתכם. שנה זה לא יהיה. שלושה שבועות זה גם לא יהיה. לכן ההרגשה שלי זה משהו בין השלושה לשישה חודשים, להפעיל היגיון והוועדה תחליט בהמשך. הלאה. 

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 שתי הערות שנוגעות לאותו עניין. אחד, יש הוראה בחוק שלא ביקשו להאריך את המועדים לגביה, ואני חושב שאנחנו צריכים את המועדים לגביה בצורך משמעותית יותר, וזה הנושא של פקיעת כהונתם של חברי מוסדות תכנון בשל היעדרות מישיבות. יש הוראה בחוק שאומרת שאם חבר מוסד תכנון, למעט ועדה מקומית ששם יש הוראה בפקודת העיריות שאני אומר בסוגריים לשלטון המקומי שאולי כדאי שהוא ייתן עליה את הדעת, אבל לא כאן. שהיעדרות של חבר מוסד תכנון משלוש ישיבות מפקיעה את כהונתו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ישיבות מליאה? גם ועדת משנה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 כן. לגבי מוסדות תכנון, למעט - - - ועדה מקומית, זה קיים - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל אין שימוש בסעיפים האלו כל-כך.

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

כמעט מעולם.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

כיוון שבאיזון בין הנוכחות לבין ה - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בסדר, פורמלית תכתבו שיהיה - - -. במיוחד שאנחנו בתקופת בחירות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 הערה נוספת קשורה לאישור תוכניות ארציות בממשלה. כזכור לכם, בחוק ההסדרים האחרון נקבעה הוראה שלפיה ניתנת לשרים תקופה של 21 יום לפעול. השרים עסוקים במלחמה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 על מה אנחנו מדברים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 הוועדה קיבלה את הצעת הממשלה וקבעה שתוכניות מתאר ארציות - - - תשתיות וכו' נכנסות לתוקף באופן אוטומטי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אחרי 21 יום שהמזכיר הוציא שבעה ימים, וכל ההתחייבות של פוקס אצלי פה בוועדה? זה נראה כמו מגילת העצמאות בסוף. או-קיי, ואתה מבקש להאריך את זה? 

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני חושב שצריך לשקול את העניין הזה. אני חושב שהקשב של השרים הוא לא נתון לדבר הזה. יכול להיות שיש מקום - - -. 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 קח דוגמה ממשרד הביטחון, או-קיי? יש כל-כך הרבה אנשים שאם הם יבואו לשר ויגידו לו 'תחתום דחוף'. אני מכיר את גלנט בתגובות שלו. אני לא מקנא באותו קצין שיבוא אליו עם זה. אני מסכים - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 נצטרך לשקול הערכה מסוימת. אני לא יודע כמה אדוני חושב שצריך, אבל יכול להיות שנצטרך לחשוב פה. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא הערכה לפי חודשי הלחימה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 ודאי שלא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 חמישה, שישה, שבעה ימים. משהו כזה. 

 << דובר >> אילה גדלמן: << דובר >>   

אני מסכימה עם תומר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זה נכון. זה סיורים של שרים. זה נכון שזה משרדי ממשלה, יש פקידים שיודעים לדבר אחד עם השני.

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

אנחנו מסתייגים מהבקשה הזו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 יש לי רעיון אחר. - - -. יכול להיות שאולי צריך התראה נוספת מהגוף המבקש על החשיבות של זה. 

 << דובר >> אילה גדלמן: << דובר >>   

הצעה. אולי הפנייה תופנה גם באופן אקטיבי לפקיד התכנוני הבכיר שיוכל להמליץ לשר. כי לפעמים פשוט הדברים לא עוברים הלאה בתקופה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בדיוק על זה דיברתי. משהו שיבוא עם צבע אדום, שיגיד 'בוא, יש תוכנית'. כי הרי גם בזמן מלחמה לא יהיו הרבה תשתיות שיבואו לזה. זה גם, כי שר התשתיות גם עסוק. אני לא חושב שבמקרה הזה ימים זה הדבר הנכון. צריך איזשהו משהו או ברעיון שלך או ברעיונות אחרים. או-קיי. הלאה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 נושא נוסף שטעון בדיקה עובדתית זה לגבי הארכת תוקף מינוין של ועדות עצמאיות. שפוקע בתקופה הנדונה. קודם כל לא קיבלנו עדיין את העובדות לגבי מה המצב העובדתי. אם יש כאלה שבאמת פוקעות בזמן הקרוב, פקעו בחודש-חודשיים האחרונים.

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

רוסלאן ממשרד המשפטים. אני אתחיל מהסוף. לדעתי אין צורך בתיקון חקיקה בהקשר הזה. שתי סיבות: קודם כל, אני לא רואה איך זה קשור למצב החירום שאנחנו נמצאים בו.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הוא לא קשור רק למצב החירום. אבל הוא קשור לדחיית הבחירות. שהיא באה גם מזה. אני חושב שאין שום סיבה שבעולם שיפקע כרגע למישהו המועד - - -, למה? 

<< דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אז אני אגיד מה המצב. אנחנו לא מדברים על היקף גדול של ועדות. יש מספר ועדות עכשיו שהן על השולחן. הוועדה הראשונה היא מודיעין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני לא רוצה פרטני. 

<< דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 בלי שמות. סה"כ שלוש ועדות. אחת כבר על שולחן היועצת. אני דיברתי איתם היום, וזה יקבל עדיפות בטיפול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 מתי פג המינוי? 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני לא זוכר להגיד מתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא. למה צריך את היועצת פה להחליט, מה להחליט? 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 על הארכת ההסמכה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אם בכלל להאריך או לא. 

<< דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 או-קיי. אבל אני שואל האם מחר זה נעצר לי טכנית כי אי אפשר להאריך כי כבר עבר הזמן? 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 לא, אפשר להאריך. אז אני אומר שההמלצה שלנו הועברה ליועצת והיא צריכה להתקבל בזמן הקרוב. 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני מזכיר לך שביקשנו שהיועצת תעביר את זה למשנה שלה. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני מוכן להעלות את הבקשה הזו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אתה התחייבת להעלות את זה במקום הקודמת. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 העליתי. לכן אמרתי 'להעלות שוב'. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני אשאל שאלה. יש כרגע ועדות שאמורות לקבל הארכת תוקף להיותן עצמאיות וכו'. עכשיו הארכת התוקף, היא לכמה שנים בדרך כלל? 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 תלוי. אני מזכיר לך שבתיקון האחרון שעשינו בחוק ההסדרים, אנחנו אמרנו שלגבי ההסכמה הראשונה, ההסכמה תהיה לתקופה מינימאלית של שלוש שנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל עכשיו אני מדבר על חידוש. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אז אם אנחנו מדברים על חידוש, אז התקופה המקסימאלית היא חמש. ואתה יודע, כל מקרה לגופו. אם הוועדה, ככל שהתפקוד של הוועדה הוא טוב יותר, אז סביר ש - - -. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זה עד חמש? ומי מחליט אם זה אחד או חמש? היועצת המשפטית? 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 לא. שר הפנים. בסופו של דבר כל מה שאנחנו מעבירים לשר הפנים זה בגדר המלצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל אני רוצה כרגע להיות בטוח שלשנה לפחות יש הארכה - - -

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני באופן אישי כמעט לא מעביר המלצות ליועצת לתקופה שהיא פחות משנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל אני רוצה שזה ייעשה עכשיו. זו הבעיה. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אז שנייה. אני כן אחדד נקודה מסוימת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני הבנתי שלא מחדשים. אני אשאל אחרת: לכמה רשויות הולך לפקוע הזה? 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 בתקופה הקרובה שלוש או ארבע, אני לא זוכר להגיד בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל זה לא רק מלחמה, זה גם הבחירות. מאוגוסט. הבקשה הזאת הגיעה אליי בגלל הבחירות, לפני המלחמה. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אם אתה מדבר על בחירות, אני אגיד משהו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא, הבחירות זה גם המלחמה. וביחד. לאחד את הכול, לכן אני אומר. תאשרו אוטומטית - - - שנה, בעוד שנה אתה תדע מה קורה שם. תבחן את זה מחדש. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 שנייה. שני דברים. קודם כל, ללא קשר למלחמה, בתקופת בחירות אנחנו עשינו בזמנו בחינה, והמסקנה הייתה שלפחות העמדה שלנו, של משרד המשפטים, לגבי הסמכות חדשות יהיה ניתן להסמיך ועדות חדשות עד לתקופה של שלושה חודשים לפני הבחירות. לגבי חידוש הסמכות, מבחינתנו לא הייתה כל הגבלה. זאת אומרת אפשר להמשיך להאריך הסמכות עד ליום לפני הבחירות, וללא תקופה מינימלית. עד ליום לפני הבחירות. מבחינתנו לא הייתה שום הגבלה בהקשר הזה. העמדה של היועץ המשפטי של משרד הפנים הייתה שגם לגבי חידוש הסמכות, אפשר יהיה להאריך בתקופה של חצי שנה בלבד. זאת לא העמדה שלנו, וזה חשוב מאוד להבין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 טוב. אז אני מבקש שיופיע כאן. אתם בכלל דיברתם בלי הגבלה שזה אומר גם חמש שנים אתה יכול לתת, אם אני מבין נכון.  

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 מבחינתנו כן. בסוף אנחנו מעבירים המלצה לשר הפנים, ושר הפנים הוא הגורם שצריך - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אז אני מציע לעשות שנה. 

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 כמה יש מאוגוסט עד ינואר? שפקעו או הפקיעו?

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

יש לנו שבע ועדות שאו שפקעו או שהן יפקעו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 פקעו כבר ועכשיו הם עובדים בלי סמכות? 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 לא. אם פקעה ההסמכה, אז  - - - שהם לא מקדמים תוכניות - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זאת אומרת שמדינת ישראל לא מקדמת תוכניות בגלל שמישהו עוד לא החליט אם לתת להם את הסמכות - - - ? היא הולכת לוועדה המחוזית? אז תוך 25 שניות נגמר הסיפור. תגידו לי, איפה אתם חיים? 

<< דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

יש עוד אפשרות. החוק מאפשר גם לגבי ועדה שההסמכה שלה פקעה, לתת לה סמכות להמשיך לטפל בתוכניות שהיא טיפלה בהן כוועדה מוסמכת.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אבל לא נותן לה את היכולת להמשיך - - -. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני מדבר על תוכניות לא חדשות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני לא רוצה להכריע כרגע בין עמדת משרד המשפטים, שאומרת שמבחינתם זה יכול להיות גם חמש שנים, הארכה מלאה. חצי שנה לא מקובל עליי בשום פנים ואופן. לא סביר. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 צריך להגיד את זה למשרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אז אני אומר את זה עכשיו למשרד הפנים. גם אם הוא נמצא פה וגם אם לא. אני אומר לכם שזה יבוא לידי ביטוי בחקיקה. אני לא רוצה מצד אחד לבוא ולומר שנה, כי למה לעצור דבר שיכול להמשיך גם עוד 5 שנים? אבל אם יש לנו בעיה כרגע בגלל התקופות ובגלל הזה, ומשרד הפנים יש לו את הדרישה הזאת, אז אני אומר: אם משרד הפנים יתעקש על הדרישה שלו שצריכה להיות פה החלטה מסוימת בעניין ולא לתת חידוש לחמש שנים, אז זה שנה. לא חצי שנה. חצי שנה זה יכול להיות במקרה של בחירות רגילות ובימים רגילים. עכשיו, עם דחיית הבחירות, עם הסיפור הזה של כל מה שקורה מסביב, שנה. זה מה שצריך להיות. אני חושב שיכול להיות גם 5 שנים. למה לעצור סוס דוהר? אם יש סיבות בעייתיות של מקום והכול, יש לכם סמכות בחוק לבטל את זה גם כן. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 מבחינתנו לא צריכה להיות הגבלה של חצי שנה. מעבר לזה אני אגיד שבסופו של דבר באמת, כאילו כל ועדה והנסיבות שלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אם - - - משרד הפנים בחלק הזה. יש לך עמדה בנושא?

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

זה לא הצעה ממשלתית. הממשלה מציגה עמדה אחידה, אבל אנחנו מסתייגים מהארכה של שנה. אבל אנחנו מלבנים את הפרטים. כרגע יש רק שלוש ועדות שההסמכה שלהן פקעה מהראשון לאוגוסט עד מועד זה. כל הנתונים בפניי. יש עוד שלוש ועדות שההסכמה פקעה מאוגוסט עד היום. עוד שתי ועדות שההסמכות שלהן יפקעו בחודשים הקרובים עד סוף מרץ. סה"כ חמש ועדות. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני חייב להגיד עוד חצי משפט לגבי החיסרון של הארכה אוטומטית. אני כן יודע להגיד בשלב הזה שיש ועדה מסוימת שיש איתה בעיה של טוהר מידות. ולכן, ככל שתהיה הארכה - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 יש לכם תמיד את הסמכות לשלול הסמכה. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אבל אני יודע עכשיו שיש את הבעיה. ולבוא ולהגיד 'הארכה אוטומטית', גם הוועדה הזו תקבל הארכה על אף הבעייתיות. 

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

 תקבל הארכה אוטומטית ותפעלו בהליכים. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 רגע. רק אתה יודע או שגם אותה ועדה יודעת? 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אותה ועדה לא יודעת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 נטפל בזה נקודתית. אני לא יכול להיכנס למקרים כאלה. אבל אני אומר עוד פעם. אני מסתכל בראיה של מדינה. אתה לא יכול לעצור דבר שזה - - -. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני לא עוצר כלום. מבחינתי כל ועדה שצריך לחדש את ההסכמה מטופלת, וגם מה שצריך.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל הנה יש כרגע כמה שלא קיבלו עוד. ואין להם הסכמה כרגע. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני אגיד שוב. ממה שפקע, אחת כבר על שולחן היועצת. השנייה, אני קיבלתי את חוות הדעת בשבוע שעבר, ובתחילת שבוע הבא היא תטופל. אין דבר שלא מטופל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני רוצה להבין. על זאת שנמצאת על שולחן היועצת, ההמלצה היא לשנה? לחצי שנה? לחמש שנים? או בכלל? 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני לא רוצה להטעות, כי אני לא זוכר. אני יכול לבדוק.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 כי אם אתה אומר שיש עמדה של משרד הפנים שאומרת 'לא יותר מחצי שנה'. גם אם היועצת את זה, לא עשינו כלום. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 שוב. אני כאן ממליץ ליותר מחצי שנה. זה שהיועץ המשפטי של משרד הפנים ילך לשר הפנים ויגיד לו 'אל תסמיך מעבר' - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הוא אחריהם. שר הפנים הוא אחרי ההמלצה שלכם. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 שר הפנים מקבל את ההחלטה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הם המסננת. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אני בסך הכול ממליץ. גם שר הפנים לא חייב לקבל את העמדה שלי, אני גורם ממליץ. ושוב אנחנו, העמדה שלנו היא - - . 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל אם אנחנו נכתוב חידוש לשנה, אז הם לא יחדשו לאף אחד. 

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

אני אגיד רק שוב למען ההגינות. העמדה של היועץ המשפטי של משרד הפנים, שהוא גם אנחנו עמדתנו, או עמדת משרד המשפטים בהקשר הזה. היה לי שיח ארוך עם יהודה, ואני אייצג אותו למרות שאני לא בתפקיד הזה. הוא טוען את הטענה הבאה: בגלל שלבחירות לרשויות מתמנים נבחרי ציבור אחרים לגמרי, ובגלל שההסמכה אמורה לבדוק את טוהר המידות של נבחרי הציבור, יש היגיון ואפילו חובה מבחינתו לעשות את הבדיקה בסמוך אחרי הבחירות, בשים לב לנבחרי הציבור החדשים, שהם כמובן יכולים להשתנות באופן מהותי מנבחרי הציבור שהיו לעת ההסמכה. זו עמדתו. היא לא מופרכת. 

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אדוני יושב כאן לילות כימים עם הייעוץ המשפטי, עם מוזמנים רבים. מדבר לא אחת ולא שתיים על המצוקה, על הקושי, על הבעיה שיש, משבר הדיור. נאמר כאן בשבוע האחרון, אני כבר לא יודעת לספור כמה פעמים. לדבר עכשיו בסיטואציית החירום הזו שאנחנו נמצאים בה, על כך שצריך לבדוק את הנבחרים החדשים, שלא מדובר על ארכה של חמש שנים. מדובר על ארכה של שנה. הארכת מועדים של שנה, שבמהלכה גם אפשר יהיה לתהות על קנקנם של הנבחרים החדשים. ואפשר יהיה לבטל ועדות שנראה שהן לא יכולות להיות עצמאיות. לדבר על זה שזה טיפול שצריך לגבור. 

הגיע הזמן שאם יש לכם סמכות, תעשו בה שימוש. אי אפשר להגיד 'לא מבטלים', ובגלל זה גם לא נסמיך. אי אפשר לצעוק כל הזמן 'משבר דיור, משבר דיור'. וכשכבר יש ועדות עצמאיות שכבר כן מקדמות ויש להן סמכויות ואתם רוצים שימשיכו לעשות סמכויות, להגיד לא, כאן אנחנו הולכים לעמוד על כל מיני טענות שהן לא טענות משפטיות'.
 
להגיד 'אין שר שעשה שימוש בסמכותו לביטול', זו לא טענה משפטית. זו טענה תפעולית, זו טענה שאולי גם צריך לבוא בטענות על שיקול דעת של שר שהיו בפנים ראיות משמעותיות מאוד, ולא עשה שימוש בסמכותו. אבל זו לא טענה ללא לבצע הארכה ולקדם דברים שהם אינטרס לאומי. לא יכול להיות שפעם אחר פעם, כשמדובר בנטילת סמכויות מהשלטון המקומי, מנופפים לנו בטיעון של 'צריך לפתור את משבר הדיור, צריך פטור מהיתרי בנייה, צריך פטור מתוכנית, צריך פטור מכל דבר שקשור לסמכות של רשות מקומית', אבל כשמדברים על משהו שהוא מצריך, שבאמת יכול לתת כלים לסמכות מקומית לקדם דברים בוועדה מקומית עצמאית, אומרים לנו 'לא, לא, כאן יש לנו בעיה כי שר לא עשה מעולם שימוש בסמכותו'. זה לא טיעון משפטי, עם כל הכבוד. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 הטיעון המשפטי לוותר על טוהר מידות. זה טיעון מאוד משפטי. 

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

 לא. לוותר על טוהר מידות, אני לא אמרתי לשנייה. אני אמרתי 'תעשו שימוש בסמכויות שיש לכם, ותבטלו מקומות שיש בהם בעיה עם טוהר מידות'. לא אמרתי לרגע לוותר - - -. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אף אחד לא אמר שלא רוצים להאריך. להיפך, אני אומר שאנחנו מטפלים בהארכות ויותר מזה, אנחנו רוצים להאריך ליותר מחצי שנה. אני סה"כ אומר שאת אומרת 'אפשר לבטל', כאילו שזה קל. 

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

 לא אמרתי 'קל'. אמרתי תעשו שימוש, תעבדו. זה מה שאמרתי. יש לכם כלים? תעבדו. לא אמרתי 'קל'. אם אף שר פנים לא עשה שימוש בסמכות ביטול במקום שבו היו מניעים אמיתיים לביטול, כנראה שלא. והטענה לגבי עבודה לא מופנית אליך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ההמלצה שלי כרגע. אתם תבדקו, אבל אני אומר לכם שמבחינתי שנה זה הדבר הסביר. ואם יהיו נסיבות, תפעילו את הסמכויות שלכם. תגיד ליועץ המשפטי של משרד הפנים שיפעיל את סמכויותיו בתוך המשרד, לא רק יפוצו מעיינותיו חוצה. אני רוצה לוודא רק דבר אחד. מה שאתם יכולים לאשר עכשיו תאשרו. זה דבר אחד. אחרת זה מקלות בגלגלים. ותעביר את זה למי שצריך. דבר שני, אני חושב שבהארכת מועדים, אם ייפול כזה זה, צריך לתת אישור לשנה. לפחות לשנה, לפי שיקול דעתכם. כמובן שבסוף זה גם היועץ המשפטי. אני רוצה את זה בחקיקה, כדי שמשרד הפנים לא יוכל לבוא ולומר 'אני מאפשר רק חצי שנה'. לא מוכן. חצי שנה ככה, ואם ההנחיות יהיו ככה. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אז אולי אפשר לדבר עם היועץ המשפטי של משרד הפנים? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אנחנו נדבר. זו השפה שמתחילים לדבר. 

 << דובר >> עו"ד רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

 אולי עמדתו תשתנה. אני לא יודע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ככה מדברים. כשאני אמרתי 'נראה לי שזה מה שאני הולך לעשות, שנה', התחלתי לדבר. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

אני מוכרח לומר שאני אישית לא מבין מה הקשר בין בחירות לבין הוועדה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ברור שכיוונת לדעתו של היועץ המשפטי. אמרתי גם לתומר. יש לנו הרבה מה לומר על זה גם בימים כתיקונם. אבל עכשיו אנחנו לא בימים כתיקונם, אז לא ננקה את כל מה שצריך לנקות עם כל השטויות שאין בהם שום דבר. במקום שבמדינה, יש לך בעיה במקום מסוים, יש איש - - - תחתוך, תעצור. לא. דופקים את כולם, משאירים אי ודאות, ברשות מקומית. 

אתה יודע מה המשמעויות של זה? רשות מקומית שמוציאה היתרים לבד ועובדת כמו ועדה מחוזית. עכשיו היא צריכה לקחת את האנשים האלה שיתחילו לרוץ לוועדה מחוזית? שכבר לא זוכרים איפה זה? 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 אני רוצה לשתף את אדוני בוורט. אנחנו למדנו - - -, אמרתי יש כאלה שמקשים בקושי. ויש להקשות בקושי. אפשר להקשות על הכול.

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   
 
אני רוצה להעלות מצוקה מקצועית. כחצי שנה שפגו תוקפם של היתרי בנייה. כיום בניה של בניין, בעיקר בניין משולב שיש בו גם משרדים, גם מגורים וגם מלאכה או שירותים, עורכת קרוב לחמש או שש שנים. לאור המצוקה שקיימת כיום בעקבות הפסקת פעילותן של הוועדות, אישורים. מה שאנחנו מציעים זה לתת פרמיה לשש שנים במקום שלוש שנים. יקל על הוועדות בבקשות חוזרות ונשנות להארכת היתרים. אני חושב שהדבר הזה מתבקש.   

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זה לא בחקיקה הזאת. זה תקנות. דבר שני, צריך להסתכל על זה במבט זה, ודבר שלישי הגזמת קצת. הלאה. עוד הערות?  

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

15ג' זה הסעיף שנותן סמכויות ליו"ר המועצה הארצית לגבי תוכניות מתאר ארציות, תוכנית לתשתית לאומית או תוכנית מתאר מחוזית, תמ"מ. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 מאיר, יכול מאוד להיות שנידרש לסוגייה הזאת, חלילה אם נדרש בעתיד הרחוק. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

אנחנו בטוח נידרש. פנינו גם למנהל התכנון ערב המלחמה על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 כבר הייתה הארכה. אני רק אומר כדי שלא תחשבו שביטלתי את זה. מאוד יכול לקרות מצב שבו התמשכות של תקופה ומשהו שאנחנו לא מדמיינים, כמו שלא דמיינו שנהיה בסיטואציה עכשיו. אבל אנחנו פה. בסוף אנחנו כאן. אז כדי שזה לא ייגמר רק בעקיצה. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 15ג' בעצם נותן סמכויות על תוכניות ברמה ארצית: תמ"א, תמ"מ ותמ"ל ליו"ר המועצה הארצית. וביחס לתוכניות מקומית או מפורטת, ליו"ר הוועדה המחוזית להחריג תוכניות ספציפיות ממשטר ההקפאה שדיברנו עליו. אם קיימת דחיפות של ממש בקידום התוכנית, שנובע מהמצב הביטחוני המיוחד, לרבות שיקום אזורים שנפגעו עקב המצב האמור. זאת אומרת, אם יש תוכנית שהיא חשובה או לצורכי סגירת פערי מיגון כמו התמ"א של המיגון, או תוכנית אחרת שחשוב לקדם אותה כי היא נותנת מענה לטובת שיקום שנובע מהמצב, אפשר בסמכות הזאת לעשות שימוש ולהחריג את התוכניות האלה.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 ההערה היחידה שלנו פה זה שצריכה להתפרסם הודעה לציבור שאין לו ארכות לתוכניות האלה. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אפשר להכניס שהודעה תתפרסם באתר מנהל התכנון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 הודעה על כל החלטה כזאת? 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 כן. 

 << דובר >> מאיר ברקן: << דובר >>   

אני רוצה רק להוסיף שאני חושב שצריך לתת אותה סמכות בוועדות עצמאיות לוועדה המקומית. היא עושה את התוכניות. קחו את תל-אביב למשל. אין תוכניות ועדה מחוזית - - -. 


 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

אנחנו חשבנו שבין היתר, בשים לב לתקופת הבחירות והרגישות שלה, שיותר נכון שהוועדות המקומיות – גם הן עצמאיות – ייפנו אל יו"ר הוועדה המחוזית והוא יוכל להחריג. כרגע אנחנו, מבחינתנו, נאריך בעיקר בצפון ובדרום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 עוד הערות?

<< דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

הערה אחת שכבר עלתה. בנוגע למה שתדמור אמרה עכשיו. הסמכות של יו"ר המועצה או יו"ר הוועדה המחוזית להורות שלא תחול ההקפאה, לכאורה אמורה להינתן מראש ולא בדיעבד. למעט לעניין תמ"א של המיגון, ששם אנחנו נבקש אולי אפילו בחוק עצמו, לדבר עם הייעוץ המשפטי. זאת אומרת, יש הרבה היגיון כמובן שההודעה שאין הקפאה תהיה מראש ולא בסיום התקופה, שמישהו חשב שיש הקפאה ובסוף יגידו לו 'אין הקפאה' כי זה דחוף. זה כמובן מתחייב. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 זה מתייחס גם להערה שאמרתי קודם, שעליה נצטרך לתת את הדעת, שכנראה עכשיו אנחנו מבינים שהיא לא קבוצה ריקה של מוסדות תכנון פעילים שפעלו בתקופה הקובעת וקידמו דברים, למרות שבדיעבד היו צריכים לקחת.  

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אתה דיברת על היתרים להקלה ושימושים חורגים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני אמרתי שזו בדיוק הדוגמה של מצב שבו את רוצה, ובסוף צריך להתייחס לנקודה הזאת שדיברתי עליה קודם. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אני רק אומרת שהדוגמה שאתה התייחסת אליה ואז תומר היה לגבי - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה. 



 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 סעיף 19 זה סמכות לשר הפנים להאריך בצו את התקופה שקובעת בענייני תכנון ובנייה, שאלו אותם שלושה שבועות שדיברנו עליהם, או לקבוע תקופה נוספת. זאת אומרת, אם לצורך העניין ה-31 לחודש כבר פקע, ואחר-כך רוצים להאריך אז גם אפשר את זה. זה לא חייב להיות ברצף. אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שתקופת הארכה נוספת לא תעלה על 30 ימים ותסתיים לא יאוחר מתום התקופה הקובעת, החלה לעניין שאר הוראות חוק זה שזה עד השביעי לינואר בעצם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אנחנו לא מתייחסים לחוק ההוא. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אז יהיה צריך לתחום את זה גם. בסוף זו הוראה. החוק הכללי, מה שהוא נתן לנו, זו איזושהי מסגרת כללית שבתוך טווח הזמן שלה אמרנו ששר הפנים יוכל לפעול. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני אדייק את מה שגברתי אומרת. החוק הכללי נתן אפשרות להאריך את התקופה הקובעת, השלושה חודשים שקבועה בחוק ההוא, בהחלטה של ראש הממשלה, בנסיבות כאלו ואחרות. אנחנו נצטרך לתת כאן סמכות לשר הפנים בעצם, להאריך את התקופה הקובעת מעת לעת. בהתחשב בנסיבות. וכפי שאמרתי בתחילת הדיון, יש גם הערות שאנחנו אומרים שצריך אפשרות, קודם כל שההארכה תהיה לתקופות שלא יעלו על חודשיים. להבדיל מהחוק ההוא שמדבר על שלושה. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אנחנו רצינו - - - פרטניות יהיו לחודש לכל פעם, לא יותר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני לא בטוח שצריך - - -. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 בסדר. גם אם אומרים חודשיים, יכול כמובן - - - פחות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 נכון. ולכן אני חושב שכן כדאי לדבר על חודשיים, למרבה הצער. ולתת את הגמישות גם בנושא הזה, להאריך חלק מההוראות - - -. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 זה בסעיפים הבאים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 כן, אני אומר. למעשה כבר הערתי את ההערות שלנו לגבי הסעיף הזה, כבר בהתייחסויות קודמות, אז אני לא אחזור עליהן כאן. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 זה היה 19א, יש לנו גם ב'. ואני אתייחס פה: בתוספת הרביעית יש גם סעיפים מהוראות חוק משק הגז הטבעי. אנשי רשות הגז הטבעי נמצאים פה מתחילת הדיון. אז אם אתם רוצים להתייחס לזה. 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני מפסיק את הישיבה לכמה דקות. הפסקה של 10 דקות.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:38 ונתחדשה בשעה 13:05.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אנחנו מחדשים את דיוני הוועדה. 

<< דובר >> נטע נוסבאום: << דובר >>   

נטע נוסבאום, רשות הגז הטבעי. רצינו להתייחס לגבי חוק משק הגז הטבעי. בסעיף 19א'. בתוספת של החוק הנוכחי יש הוראות גם מחוק משק הגז הטבעי שמתייחסות להליכים תכנוניים שקשורים למתקני גז. ולכן החוק חל גם על סעיפים מהחוק שלנו, ובהקשר הזה היה לנו חשוב – וזה מופיע כרגע בנוסח גם בסעיף 19א' וגם זה מתקשר לסעיף 23ג'. חשוב לנו שכן תידרש הסכמה שלנו במקרים של הארכה. לגבי, כמובן, מה שנוגע לסעיפים שרלוונטיים אלינו. וגם לגבי שינוי של התוספת. הוספה או גריעה שלו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

- - - שלכם להארכה?  

 << דובר >> נטע נוסבאום: << דובר >>   

 כן. זה מופיע כרגע בנוסח. בסיפה של 19א'. ומופיעה אמירה דומה בסעיף 23ג' לעניין שינוי התוספת. שלהבנתנו זה מתייחס לתוספת או לגריעה של סעיפים שקשורים לעניינים של גז טבעי בחוק משק הגז הטבעי. וזהו. 19א' לעניין הארכה, ו-23ג' לעניין שינוי התוספת. 

<< דובר >> נטע נוסבאום: << דובר >>   

 זה הנוסח הנוכחי. כאילו רק לחדד את זה. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הבנתם את ההערה?  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הבנו את ההערה. אנחנו רוצים רק לומר שבמנגנון דומה שהיה בתקופת הקורונה לא נדרשה הסכמת השר, אלא - - - התייעצות איתו, אנחנו חושבים שהמנגנון הזה נכון גם כאן. בסופו של דבר אנחנו לא צריכים לתת זכות וטו לשר אחר על החלטה של שר הפנים. אנחנו מציעים התייעצות. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 ההצעה הממשלתית, כפי שהיא נוסחה ככה, במישור היותר טכני – וזה אולי גם יכול להיות סוג של מענה, אולי נכון פשוט להפריד את התוספות. לחלק אותן לשניים, לסעיפים של חוק משק הגז הטבעי ובנפרד, הם יהיו טעונים הסכמה וזה לא יפריע. אם לא נוגעים בהם, אז הם לא בתמונה בכלל. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זה ממילא מה שכתוב. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

כי כרגע הכול ביחד בתוספת הרגילה. Xברור שאם זה לא מנוסח ככה, זה צריך להיות מנוסח - - -, המנגנון שאנחנו חושבים שהוא נכון כאן הוא אותו מנגנון שהיה נכון בתקופת הקורונה, אני לא חושב שצריך לעשות מנגנון שונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 למה צריך להחריג אותם מאחרים? 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 כי זה חוק בסמכותם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

שוב, הסמכות היא של שר הפנים. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 כוח סמכותי של שר הפנים. 

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גם בקורונה זה בדיוק מה שהיה. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אין לך עוד מקרים אחרים שהסמכות כרגע של שר הפנים, אבל בעצם - - -. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 לא, וגם האפשרות להוסיף חיקוקים - - - פה היא רק לחיקוקים בסמכות שר הפנים. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא, אבל לגבי המועדים שאנחנו נותנים פה עכשיו סמכות, וגם על דברים שבסמכות של משרד אחר.  

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 לא. בחוק התכנון והבנייה אתה מקדם הרבה מאוד נושאים שרלוונטיים להרבה מאוד משרדי מממשלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 מה החשש שלכם? ברגע שיש היוועצות ויגידו - - -, מה? 

 << דובר >> נטע נוסבאום: << דובר >>   

 קודם כל אני אחדד. מדובר רק בהליכים שקיימים כרגע בחוק משק הגז הטבעי. לא הכוונה לפרטים אחרים שנמצאים בתוספת שלגביהם אין לנו שום כוונה להחליט בנושאים שהם לא קשורים אלינו. יש הליכים שאנחנו כן חושבים שיכול להיות ששווה לבחון את הצורך ולראות אם יהיה אפשר לקדם אותם, אז אנחנו כן נשמח לקדם אותם ולקדם את האינטרס הזה גם בהיבטים אחרים של פריסת הצנרת של הגז הטבעי. ולכן אנחנו כן רוצים שתהיה לנו מילה בעניין הזה. גם ברמה של הסכמה. זה הליכים שחשוב לנו לקדם, ולא היינו רוצים שהם יתעכבו שלא לצורך.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 תשאירי את זה בסימן שאלה להכרעה - - -.  



<< דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 19ב' מדבר על האפשרות לקבוע את ההארכות של התקופות של ההשהיה לגבי כל השטח המדינה או חלק ממנה. וגם לפי איך שזה יוגדר בצו. זאת אומרת, זה יכול להיות או מפה או רשימה של יישובים, משהו כזה שנדייק. וגם אפשר לקבוע כאן ששר הפנים יוכל לקבוע - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 שזה לא ילך לפי קילומטרים. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 האמת היא שעשינו כבר עבודה מול מתכננת מחוז  - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 לא קילומטרים. קילומטרים זו תמיד בעיה ב-100 מטר  - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה יהיה לפי מרחבי תכנון. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 דווקא זה לא מרחבי תכנון. למשל בצפון, מרחבי התכנון הם - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני הייתי נותן גמישות. או מרחבי תכנון, מרחבי תכנון לוקח משהו קיים. או קבוצה של יישובים - - - -, או פרטני. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 מה שעשינו זה לבחון את הרצועה של החמישה קילומטר מגבול ללבנון. כל היישובים שנכנסים, גם אם נכנסים חלקית לתוך הרצועה הזאת שזה גם כולל את כל היישובים שפונו ונעשתה - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 ברור לי שזה - - -. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 וגם לגבי הדרום קיבלנו - - -, לא, מי שבחצי הוא בפנים. מקבל את ההקפאה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הוא לא בפנים, זו בדיוק הנקודה. קחי את הדוגמה שאנחנו מדברים עליה כל היום בתקשורת. כפר סולד הוא מעבר לקו. אבל הוא 200 מטר מהקו.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 כי שם קראו לפי קילומטרים. היא לא קובעת לפי קילומטרים. היא אומרת 'הם לקחו, שמו על חמישה קילומטרים', אז מתוך זה הם הגלו פנימה או החוצה לפי ההיגיון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הרכבי מוסדות התכנון המרחביים בעיקר, הם הרכבים שמייצגים את כל היישובים בזה. אז מה עכשיו? יש עכשיו דיון בכפר סולד - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אבל מרחב תכנון כפי שהוא היום, הוא יכול להיות גם לא לפי מרחב הטווח הבעייתיות שלו. הוא מרחב שהולך בכלל לכיוון אחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון, אבל אם שמונה יישובים עכשיו מתוך 15 נעדרים, אז מה יעשו? הוועדה - - - 8 יישובים? זה לא סביר. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אבל אתה מגיש התנגדות לתוכנית שחלה על יישוב מסוים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אתה רוצה להשבית יישובים אחרים בגלל שהשכנים שלהם לא זה?  

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אבל אין מה לעשות. אם המרחב תכנון כולל עשרה יישובים, חמישה מהם פונו וחמישה לא. אלו שפונו לא יבואו לישיבות של מוסד התכנון. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אם הם חברים במוסד תכנון והוא מתכנס - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 הם לא כל-כך פנויים לזה עכשיו, בואי נאמר כך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אם זה משהו שגובל אליהם  - - - כן, אבל אם לא, אז מה הבעיה? למה להשבית עוד יישובים? 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 ממילא דיברנו על סמכות ליו"ר להאריך מועדים וכו'. אז גם אם בסיטואציה מסוימת יש לך בעיה עם חברים שלא יכולים להגיע בגלל המצב אצלם ביישוב, נראה לי שזה לגמרי ייכנס לתוך אותו שיקול דעת של יו"ר מוסד התכנון. אנחנו חשבנו שכן יש היגיון בלתחום את זה לא לפי מרחבי תכנון, כי הם משתרעים על שטחים הרבה יותר גדולים שאין  - - - להקפיא.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אני מסכים עם זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 זה בעייתי. צריך לחשוב על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 זה לא שוויוני? 



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אני הסברתי. אם יש לנו  - - - מרחב התכנון. נגב מערבי זה בעצם כולל את ארבע המועצות לדעתי, דווקא שם מרחב התכנון הוא די - - -. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 בדרום אנחנו רצינו בגדול, כל מועצה אזורית שיש בה יישובים גם אם חלקם שהם בתוך השבעה קילומטר, ההקפאה תימשך שם. וגם על אשקלון, אשדוד, אופקים, שדרות ונתיבות. זו ההמלצה של מתכננת מחוז דרום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 בסדר, צריך לבדוק איך זה הולך עם מרחבי התכנון. זה דבר שצריך לבדוק.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 כן, אבל לא הייתי מקדש את המילה ''מרחבי תכנון'. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 היא לא בדיוק מתאימה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כן, אבל אם - - - מרחב התכנון הוא מהיישובים שפונו ויש עוד שני יישובים ש - - -, אז שני אלה יחליטו לכל מרחב התכנון? לא סביר.   

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 הם לא מחליטים. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 המשמעות של ההקפאה זה שיש יותר זמן להגיש התנגדויות וערערים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אנחנו מדברים עכשיו על הקפאה ארוכה יותר. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 אבל אלה הסעיפים שבתוספת. אנחנו לא עצרנו את דיוני מוסדות התכנון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 בדיוק. אם התוכנית נמצאת ביישוב – על זה מדובר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 זה יותר קל. אם היישוב כלול בתוכנית. שטח היישוב כלול בתוכנית. צריך לבדוק, צריך לחשוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 טוב. אתם תסתדרו. תוותרו על שירותי התיווך שלי. הלאה.  



 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 מה שעוד יש בסעיף הזה זה אפשרות גם להחריג סוגי החלטות ששר הפנים יכול בצו להחליט שההקפאה לא תחול על סוגי החלטות מסוימים. זה משהו שהתעורר לנו ולמדנו סוג של הפקת לקחים מהצווים של הקורונה. שלמשל באיזשהו שלב, יו"ר של וועדות ערער אמרו לנו - - -. סוגי החלטות, ולומר 'אני מקפיא את כל האזור הזה, את כל היישוב הזה, אבל למעט סוגי החלטות מסוימים'. זה עלה ביו"רים של ועדות ערער בשעתו, כשהם למדו כבר להתנהל, ואמרו 'תשחררו אותנו, אנחנו יודעים לעבוד, אנחנו יודעים לקבל את ההחלטות, לא צריך להקפיא אותן'. אז שתהיה אפשרות לעשות את הכיוון הזה, שוב המטרה פה היא לאפשר לעבוד איפה שאפשר לעבוד.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
- - -.

<< דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 הצו כן. בנוסח הממשלתי לא. אם אנחנו באים לתקופות קצרות - - -. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 הצו הוא נורמטיבי, הוא לא להחלטה ספציפית. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

 עד כאן 19ב'. 23ג': 'שר הפנים רשאי בצו לשנות את התוספת הרביעית, שזה באמת אפשרות להוסיף או לגרוע מההוראות של הסעיפים שיוקפאו. ובלבד שלא יוסיף אלא חיקוקים שהוא ממונה על ביצועם ועוסקים בענייני תכנון ובנייה". זאת אומרת חוק התכנון, חוק הותמ"ל וכדומה. אולם רשאי שר הפנים להוסיף לתוספת הרביעית הוראות מחוק המשק הגז הטבעי – זה שוב מתחבר לעניין הזה – ובלבד ששינוי התוספת ייעשה בהסכמת שר האנרגיה.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 בסדר. זה מה שאמרנו וצריך עיון לגבי המנגנון. אנחנו הערנו כבר לגבי אישור הוועדה, זה ברור. ולגבי הגמישות בנושא של התוספת, גם אמרנו כבר את ההערה קודם, אז אני לא אחזור על זה. ואמרנו גמישות גם לעניין הוספת החיקוקים והסרתם, אנחנו חושבים שצריך לתת פה גמישות שגם במקרה הזה תהיה אפשרות לתוספת שהיא לא חלה על כל השטחים, שהיא לא חלה על כל הוועדות. זאת אומרת, מוסיפים סעיף מסוים שיכול להיות שהוא יהיה סעיף שהתכולה שלו תהיה חלקית ולא מלאה. לתת גמישות. 
התוספת הרביעית מונה את ההוראות, נמנו כאן הוראות מאוד ספציפיות. אנחנו נתנו הערות לגבי חלק מהדברים שלא מופיעים כאן, שאנחנו חשבנו שצריך להוסיף. הנושא של הממשלה, הנושא של היועצים החיצוניים  - - -. 

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

אז אני רוצה להתייחס רגע לזה. הרציונל באמת, בקביעת התוספת היה לא לעצור לא זמן ועדות. לא זמן מדינה. גם לא זמן יועצי סביבה וכו', שהם אורגניים של המדינה. כדי באמת כמה שיותר לתת המשך עבודה תקין כמה שניתן בוועדות. 

הקשיים שעולים, שהם אופרטיביים, כמו מישהו שהוא מגויס או מישהו שפונה מביתו והוא פונקציונר שמחזיק בלמשל יועץ סביבתי, אז זה גם עלה בשיח שאיילה פנתה אלינו. ואנחנו חושבים שאת הדברים האלה אפשר להסדיר גם את אותו חבר מועצה שהוא מגויס או שיש לו בני משפחה באיזשהו נוהל, אם באמת ייכנס סעיף כפי שאתם הצעתם קודם, לגבי ההנחיות המחייבות שלנו, גם ודאי את המחוזות ואת הוועדות הארציות, אבל גם את הוועדות המקומיות, אז אנחנו חושבים שאפשר בהחלט ברמה של נוהל לתת הבהרות בנושאים האלה. שאם יש מישהו שחוות דעתו נדרשת, והוא לא נמצא בגלל המצב החירום, אז אין להתקדם בלי לתת לו את השהות לעמוד במשימה שלו וכו', נראה לנו שזה יותר מתאים להכניס את ההוראות האלו באיזשהו נוהל. 



 << דובר >> נטע נוסבאום: << דובר >>   

אנחנו מברכים. זה פתרון ביניים טוב, זה הכול. יש לנו אנשים שמפונים, יש אנשים בצו 8 והם אנשי המקצוע היחידים בתחום. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 כן, אבל מצד שני אסור לעקב את הכול. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אתם תצטרכו למצוא פתרונות לדברים האלה עם הזמן. 

 << דובר >> נטע נוסבאום: << דובר >>   

 אנחנו עובדים על זה. אנחנו מסתגלים. אנחנו עובדים על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 הסקירה הביטחונית של תומר תהיה אחרי הישיבה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אז כפי שאמרתי, הערנו הערות לגבי סעיפים פרטניים. אנחנו עוד לא השלמנו את כל סעיפי החקיקה שצריך לעבור עליהם פרטנית. ויכול להיות שיהיו לנו הערות פרטניות נוספות לגבי סעיפים שנשמטו או שנכללו ושצריך להוסיף או להוריד מהתוספת כבר עכשיו. אז לגבי זה אנחנו עושים עבודה, בעיקר ברק עושה עבודה מאוד יסודית בעניין הזה. ואנחנו שומרים לעצמנו את האפשרות להוסיף הערות לסעיפים ספציפיים שלדעתנו יש מקום לכלול או לא לכלול בתוספת הרביעית.  

 << דובר >> תדמור עציון: << דובר >>   

אנחנו נשמח לבדוק את ההערות שלכם. 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

גם אנחנו נרצה להעיר את ההערות. לעבור על התוספת הרביעית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 אתה להעיר עכשיו? 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 לא. אני צריך לעשות עבודה על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 או-קיי, אז מה שאני מבקש מעבר לכתיבת מכתב אלינו, זה להיות בקשר עם - - -. 

<< דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 כי אני הייתי רוצה להגיע למצב שבו, אני מעריך שזה יוצא לעשות את הישיבה הבאה בשביל לנסות לגמור את זה ביום שלישי, כנראה. ולכן הייתי רוצה שעד יום ראשון תגמרו את הדיבורים ואת התיקונים ואת זה, כדי שייצא איזשהו נוסח שיהיה הכי מקובל על כולם. ואז כשיש נוסח, תמיד אנחנו כבר מסיימים את הדברים בצורה טובה. מבחינתכם יש - - - 

אני רוצה רגע לחזור שוב להתחלה. אני עושה את זה בשבילכם. אני חוזר למה שדיברנו בהתחלה. מבחינתי זה אותו נושא של מועדים ושל זה, שהכול הוא מתוך כוונה להמשיך לתכנן ולהוציא לפועל תוכניות, מצד אחד, ולשמור על זכויות כאלה ואחרות מצד שני, ואני חוזר עוד פעם לחיזוק הנוהל של תדמור. מה שאמרנו, אתה רוצה עוד פעם אולי לפרט את הנקודות שאמרנו? כי אני רוצה את ההתייחסות שלכם, מרכז השלטון, כי אני מתאר לעצמי - - -.

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

כן, אני אגיד שוב. לא ממש לפרטי הפרטים, אבל בגדול כפי שאמרנו, לא ידועה לנו בעיה ברשויות רישוי. אם יש בעיה, אנא תעדכנו אותנו. אם יש בעיות ברשויות רישוי שלא מתכנסות, אז נשמח לדעת על זה. 

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

העברנו. 

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

 או-קיי. בכל מקרה לגבי ועדות מקומיות, שמטבע הדברים דנות בהקלות, שימושים חורגים, בקשות לתמ"א 38 וכיו"ב, אנחנו, לבקשת השר ובהסכמת יו"ר הוועדה - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 לדייק. בקשת היו"ר, השתתפות השר וכיו"ב. 

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

מקבל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 אנחנו עדיין שוקלים אם זה אפשרי. מבחינת תקנון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 בסדר. נראה מה יגידו חברי הוועדה. 

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

 להכניס כהוראת שעה הוראה שאומרת שאם ועדה מקומית לא קיבלה החלטה בבקשה שטעונה אישורה, בתוך המועד שקבוע בחוק היום, שזה 90 יום, סעיף 157 כמדומני, אז ניתן יהיה - - -, לא רוצה לרדת לפרטים, אבל בגדול אם הבקשה להקלה כוללת לפחות 40 יחידות דיור, זה יעבור אוטומטית לוועדת ערער או לוועדת המשנה להתנגדויות, אבל ככל הנראה ועדת ערער. נדייק את זה בהמשך. ואם זה פחות מ-40 יחידות דיור, מעל 20 ופחות מ-40, זה לבקשת מבקש ההיתר. זה לא יהיה אוטומטי. זה פחות או יותר המתווה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 הרעיון הוא בעצם שיהיה איזשהו מנוף לתקופה הזאת. זה הכול מלחמה, והבחירות זה תוצאה של המלחמה. תקופת הבחירות. ולא בגלל שאני לא סומך על ראשי - - -. אני חושב שאנחנו נותנים במנופים האלה, דיברנו גם על משהו שיכול לעלות - - -. 



 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

 אני אשלים. ועדת ערער, לצורך העניין, לא תוציא את ההיתר עצמו, היא רק תדון בבקשה ההקלה, היא תשמע את ההתנגדויות. אתה תכריע בהן בכתב. בהתנגדויות להקלה, לא חייבים לזמן את המתנגדים. היא תדון בהקלה ותכריע בה, ואז בעצם תיתן החלטה בבקשת ההקלה, ובהתאם – ככל שאישרה את בקשת ההקלה – זה בעצם יעבור לרשות רישוי, כי כבר התקבלה ההחלטה בבקשת ההקלה. הסדרנו את זה בחוק. אני אתייחס לזה כבר. זאת אומרת בהצעת החוק.

 << דובר >> ניצן פלדמן: << דובר >>   

וכמובן שיהיו שם המועדים. 

 << דובר >> עו"ד בנימין ארביב: << דובר >>   

 שוב, אני לא רוצה כרגע להיכנס ממש לפרטים של ימים, כי עדיין היושב-ראש לא ראה את זה, אבל יש לנו איזושהי הצעה כתובה. בכל מקרה ועדת הערער תדון בבקשת ההקלה בתוך תקופה די קצרה. ותחליט בבקשת ההקלה, ואם היא אישרה את ההקלה אז רשות הרישוי תמשיך, זאת אומרת, כהחלטה, כמסלול ירוק, כי זה כבר היתר תואם הקלה. זה יחזור לרשות הרישוי ללא צורך בדיון בוועדה המקומית. ואם רשות הרישוי לא תוציא את ההיתר בהמשך להחלטת ועדת הערער לאשר את ההקלה בתוך X יום, יהיה ניתן להגיש, מי שיוציא את ההיתר – שוב, באופן אוטומטי מעל 40 ומעל 20 לפי בקשה – זאת רשות רישוי ארצית, שהוקמה בחוק ההסדרים האחרון. היא עדיין לא נכנסה לתוקף, אבל לא נקים את כל הזה, רק נכתוב 'רשות רישוי עצמית', שמורכבת בעצם משני חברים. אלו בעצם עיקרי ההצעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 אני אתן את ההסבר שלי לעניין. זה מסוג הדברים שאני אוהב להניח אותם על השולחן ולא להשתמש בהם. ובמיוחד בתקופה עכשיו. כבר העברנו אווירה, כאילו פה בכל חוקי הבחירות ובכל הזה, והיו פה בקשות לריסון ואיפוק שאני לא אהבתי, וכל מיני דברים מהסוג הזה. 

אני חושב שאנחנו גם נותנים כלי פה בעצם, לראשי הרשויות או לחברים שזה, תקופת בחירות בדרך כלל זה עונת המלפפונים שאנשים יודעים לעשות תחת. ולהלחיץ את המערכת, והרבה אומרים 'בואו, נחכה אחרי'. אני יודע גם מניסיוני כראש עיר שאם היו דברים שתלויים בהחלטה שלי בלבד, אז היה אפשר טיפה לנסות ללחוץ. היה לי קשה להיפטר ממי שהייתי צריך להגיד לו 'לא'. הייתי נפטר ממי שהייתי צריך להגיד לו 'לא', הייתי אומר את זה בסוף. אבל זה יותר קשה. כשיש לך מנוף, ראש עיר יודע שזה לא מוצדק והתושבים ירצו להתארגן, הוא לא רוצה להזיק לעצמו. ככה הוא יוכל להגיד 'תקשיבו, אני לא יכול, ייקחו לי את הסמכות ויאשרו את זה מעליי בכל מקרה. 

זו הכוונה שלי פה בעניין הזה, וזה גם שוב, כמובן, לתקופה המיוחדת הזאת, ולכן אני רואה כהשלמה למסמך שיצא, לתת את המנופים האלה שאותם נצטרך לעסוק בחקיקה. ואני חושב שהם צריכים להיות חלק מהמועדים, כי הם גם קשורים למועדים של ה - - - , ואנחנו כמובן נעשה את זה על פי חוות דעת או החלטה שנקבל. זהו. שלטון מקומי? 

 << דובר >> שלום זינגר: << דובר >>   

 שמענו בקשב.  

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

נעביר התייחסות - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
 טוב חברים. שתהיה לכולם שבת שלום וסוף שבוע שקט. הישיבה נעולה.

	
 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:31. << סיום >>