פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
13/11/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 231
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט בחשון התשפ"ד (13 בנובמבר 2023), שעה 11:30


סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון
אריאל קלנר


מוזמנים: 
	יערה למברגר
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	איגי פז
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אביגיל ונקרט
	–
	רכזת פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

	אילנית מדמוני
	–
	הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	חן פליישר
	–
	עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

	רוני בקמן
	–
	עו"ד, רשות נירות ערך

	אביטל קרופניק
	–
	מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך

	נמרוד הגלילי
	–
	מנהל אגף חטיבות ענפיות איגוד לשכות המסחר

	אהרון קאופמן
	–
	עו"ד, היועץ המשפטי, שופרסל

	אורית ארד כץ
	–
	ראש מדור רגולציה, ישראכרט בע"מ

	נעה דוד
	–
	אחראית על תחום רגולציה, ישראכרט בע"מ

	רונן רגב כביר
	–
	 מנהל פיתוח מקצועי, אמון הציבור

	אלה תמיר שלמה
	–
	רו"ח, לוביסטית ציבורית, לובי 99

	גיא הס
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, חברת Buyme

	צח בורוביץ
	–
	"הקבינט"-לובינג




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביגיל כספי

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון), התשפ"ג-2023. זה מה שאני אוהב, עושים חוק ואחר כך פוטרים את האנשים מהחוק שעשו. 

משרד המשפטים, תסבירו באופן כזה שתשכנעו את היועץ המשפטי שלי כי הוא נגד חלקם של הפטורים שנתתם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, אני לא נגד. אני העליתי שאלות לגבי הוראת השעה. אתם צריכים להשתכנע וכמובן אתם תחליטו. 

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. תודה רבה אדוני היושב ראש. חוק שירותי תשלום בעצם יצר מנגנון צרכני, חוק צרכני שבסופו של דבר נועד לתת מעטפת של הוראות והגנות שנועדו במקרים בהם יש לנו גורם שהוא נותן שירותי תשלום, שהוא בעצם גורם בין מתווך, בין משלם, בן אדם שמבצע עסקה, לבין המוטב שזה בית העסק. בתוך החוק הזה נקבעו כל מיני הוראות שמדברות על חובת מסירת מידע ללקוח, סוג של איזה הסכם צריך להיות בין המשלם לבין נותן השירותים. למשל כרטיס אשראי בו אנחנו משלמים היום, זה סוג של אמצעי תשלום כאשר נעשה שימוש בגורם מתווך, בנותן השירותים שהוא זה שמעביר את התשלום מהמשלם לבית העסק.

בתוך העולם הזה יש לנו סוג מסוים של שירותי תשלום שנקרא תווי מתנה וכרטיסי שי. זה בעצם כל הגיפט קארדים, כמו תו זהב שאנחנו מכירים, שזה משהו שהוא מאוד מאוד נפוץ. ביחס לאותו סוג של שירותי תשלום נקבעו הוראות מיוחדות שאושרו כאן לתקופה זמנית. הוראות אלה פוטרות בחלק מההוראות את חוק שירותי תשלום ולגבי חלק מההוראות נקבע שהן כן חלות. מפורט בתקנות אילו הוראות חלות ואילו הוראות לא חלות. בנוסף בתקנה 3 לתקנות הפטור נקבעו גם הוראות ספציפיות ומיוחדות שרלוונטיות לעניין הסוג הזה של הכרטיסים כאשר התוקף של התקנות האלה נקבע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אתם פוטרים או שאתם רק נותנים אורכה לגבי כניסה לתוקף?

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

הפטור היה פטור שהיה קיים, הוא היה לתקופה של שנה וחצי. התקופה הזאת חלפה לפני כחודש, ב-14 באוקטובר. לפני שהתקופה הזאת חלפה הייתה פנייה של שר המשפטים לוועדה, לאחר אישור של שר האוצר ונגיד בנק ישראל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה מפריע לחוק? בעצם אין משמעות לחוק.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

לא, זה לא שאין משמעות לחוק. אנחנו כן צריכים את הזמן הזה בשביל לתפור חליפה שתהיה יותר מדויקת לסוג הזה של אמצעי התשלום. כמו שאמרתי, יש כבר חליפה מסוימת. זה לא שכלל לא חלות הוראות אלא יש הוראות מסוימות של החוק שכן חלות והן יותר רלוונטיות לעניין תווי המתנה. אנחנו צריכים עוד זמן כדי שיהיה לנו יותר מידע לתפור את החליפה המדויקת שמתאימה לסוג הזה של אמצעי התשלום. אני אסביר גם שהמידע הזה שאנחנו אמורים לקבל תלוי גם בחוק אחר שאושר כאן וזה חוק הסדרת העיסוק במקצוע שירותי תשלום כאשר נקבעה חובת רישוי לגופים שהם נותנים שירותי תשלום. חוק הסדרת העיסוק נחקק ואושר כאן בוועדה. הוא צפוי להיכנס לתוקף בעוד תקופה של כמה חודשים. גם אחרי שהחוק הזה ייכנס לתוקף, יש עוד תקופה מסוימת שבה אותם הגופים צריכים להגיש בקשה ולקבל רישיון לפי החוק הזה. מי שאחראי על הרגולציה של הדבר הזה זאת הרשות לניירות ערך שנציגה נמצא כאן ואנחנו צופים ומעריכים שאחרי שבעצם החוק הזה ייכנס לתוקף ואנחנו נקבל בקשות לרישיון, יהיה לנו גם יותר מידע לגבי הגופים, לגבי ההיקפים, לגבי כמות העסקאות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

סליחה שאני קוטע אותך. אני רוצה לעשות סדר. כמו שאמרת אנחנו מדברים עכשיו על חוק שירותי תשלום ובחוק עצמו ניתנה אפשרות לשר המשפטים לפטור אמצעי תשלום מסוימים מתחולת הוראות החוק, כולן או חלקן, ואלה התקנות שאושרו בוועדה עם תוקף מוגבל של שנה וחצי בגלל שאלות משמעותיות ומהותיות שעלו כאן בוועדה ביחס להסדרים שצריכים או ראו שיחולו לגבי מחזיקי אמצעי התשלום האלה.

בנוסף לכך יש את חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום שנחקק לאחרונה בוועדת המיזמים הציבוריים בכנסת במסגרת חוק ההסדרים והוא חוק שמדבר על רישוי. כלומר, האם הגופים האלה שמנפיקים אמצעי תשלום יהיו חייבים ברישוי מאת רשות ניירות ערך, כן או לא. תקנות לגבי פטור מרישוי אמורות להגיע בחודשים הקרובים לאישור ועדת הכלכלה. 

אני מבקש אם תוכל להסביר או להציג בפני הוועדה את הזיקה בין שתי המטריות האלה מכיוון שלהבנתנו יש כמובן קשר ויש זיקה אבל אין חפיפה מלאה. כלומר, יש כאן גוף שמנפיק את האמצעים האלה, האם הוא יהיה חייב ברישוי ואם הוא יהפוך להיות גוף מפוקח על ידי רשות ניירות ערך, כן או לא, והאם אמצעי התשלום שהוא מנפיק יהיו מוגנים או המחזיקים בהם יהיו מוגנים בחלק מההגנות לפי חוק שירותי תשלום.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

משרד המשפטים אני רואה את החוקים כחוקים שמשלימים זה את זה. היועץ המשפטי של הוועדה תיאר את זה כחוק של רישוי, אני הייתי אומרת את זה קצת יותר רחוק – חוק של רגולציה שזה מעבר לרישוי. אפשר לראות את זה ככלים שונים. לדוגמה גם הגופים שבאפריל מה שהונח על שולחן הוועדה שרוצה לפטור אותם מהוראות חוק הסדרת העיסוק, גם לגביהם יש סמכות מסוימת של דרישת דיווחים. כלומר, זה גם סוג של רגולציה רכה יותר. כלומר, זה לא שמי שפטור מהוראות החוק, לגמרי פטור מהוראות החוק.

אנחנו רואים ממשק גדול בין הדברים, בין השאר הממשק הוא בעולם המידע והבנת הרגולציה באופן כולל כי אנחנו חושבים שגם הרגולציה צריכה לדבר אחד עם השני, להשלים, וכך לדוגמה גם במסגרת אותו חוק שעבר רק לאחרונה בכנסת בחוק ההסדרים כאשר נעשה גם תיקון עקיף לחוק שירותי תשלום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בהרבה הקשרים אחרים. לא כל התיקונים בחוק הגדול.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

חלק מהתיקון העקיף גם נוגע לענייננו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מסתכל על התקנות שרוצים להאריך. הכול אותו דבר? כל סעיף הוא אותה אורכה?

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אולי בחלק אפשר לתת אורכה יותר ארוכה ובחלק יותר קצרה? למה הכול אותו דבר?

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

אני אגיד את הקונסטרוקציה. הקונסטרוקציה היא קונסטרוקציה של פטור לתקופה מסוימת שמותנה בתנאים. אלה התנאים של הפטור והתנאים האלה צריכים להתקיים. ברגע שהפטור הוא לתקופה מסוימת, אני לא רואה דרך להבחין בין הוראות שונות לתקופות שונות כי הפטור הוא בעצם לתקופה. הוראת השעה היא לתקופה. אולי ליועץ המשפטי של הוועדה יהיה רעיון אבל אני לא רואה דרך להבחין.

אני כן אגיד לגבי התקופה הזאת שאני חושבת – וכך הוצג קודם לכן - שאנחנו בתקופת ביניים. תקופת ביניים, עד שתהיה בה ודאות - גם ודאות רגולטורית על כל התחום וההסדרה בו. התחלתי להגיד קודם שבתיקון העקיף לחוק שירותי תשלום גם נקבעה סמכות של הרגולטורים לגבי הגופים המורשים על ידם לקבוע הוראות גם בתחום הצרכני ולכן רק לאחר שתהיה לנו ידיעה לגבי מה ההוראות שנקבעות שם, אנחנו צריכים לראות מה ההשלמה שנדרשת ובהתאם לזה לעצב את הפטור ואת התנאים שלו ובנוסף לזה את המידע שהתקבל מכל הגופים, גם הגופים המורשים וגם הפטורים. אני חושבת שרק מתוך הראייה השלמה הזאת יהיה נכון ואפשר יהיה לקבוע רגולציה מיטבית.

אני רואה את ההסדר הזה כהסדר שהוא הסדר מספק לתקופת הביניים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זאת אומרת, הבעיה היא בעצם אצלכם. אתם צריכים זמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל לבחון את מה? לבחון את אמצעי התשלום? 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

שלוש שנים?

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

לא אני הבאתי את שלוש השנים. זו בעצם ההחלטה בחוק הסדרת העיסוק. ההחלטה היא בעצם תקופה עד שמגישים בקשה לרישיון.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שלוש שנים נשמע לנו הרבה זמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה לעשות את ההבחנה. כמו שאמרתי יש את המישור של הרישוי ובהקשר הזה ניתנה – בגלל שהחברות שמנפיקות את התווים טענו בפני הוועדה למיזמים ציבוריים שהליך הרישוי ייצור הכבדה לגבי הפעילות שלהן – איזושהי תקופה יותר ארוכה של התארגנות של כשלוש שנים, כפי שנאמר כאן. אני אומר שיש מישור אחר שהוא המישור של המאפיינים המיוחדים של אמצעי התשלום שראוי לפטור מתחולת הוראות חוק שירותי תשלום. סתם לצורך הדוגמה, אם יש חברה שמנפיקה היום תווי קנייה, הזכירו כאן את תו הזהב, החברה הזאת יכולה להיות פטורה מרישוי אבל יכול להיות שחלק מההגנות לפי חוק שירותי תשלום, ההגנות הצרכניות, כן צריכות לחול עליה בלי קשר למישור הרישוי. אני אומר שיש כאן תמונה שהיא בעיניי הרבה יותר מורכבת. היא לא Back to back של חוק הרישוי וחוק שירותי תשלום. אני חושב שאת זה צריך לקחת בחשבון בעיקר כאשר דנים בהארכה של שלוש שנים שבעיניי היא תקופה מאוד מאוד ארוכה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל האורכה מתבקשת כדי לתת זמן למשרדים. תעבוד יותר מהר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש מישור רישוי ויש מישור של תחולת הגנות.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

אפשר לחלוק עלינו.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

לשלוש השנים האלה יש השלכה - גם לחודש יש השלכה – והיא שכרגע יש לנו צרכנים ללא הגנה. האדם מקבל את ה- גיפט קארד והוא מזמין איתו משהו מסוים. אם המשהו הזה לא מגיע, מחייבים אותו בתשלום. יש השלכות לדבר הזה. יש לנו כרגע צרכנים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש הגנה. זה לא נכון שאין הגנה.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

הגנה מיוחדת. בסדר אבל הוא לא מקבל את ההגנה המלאה אותה הוא צריך לקבל. הוא לא מקבל את ההגנה שבראייה שלנו הוא צריך לקבל. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

יש כאן בסך הכול תנאים רבים לפטור הזה. להגיד שאין הגנה, זה לא.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

על דברים מסוימים הוא נשאר ללא הגנה מספקת.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

לא. אפשר לעבור כאן על דוגמאות כדי שנראה שהדברים לא רלוונטיים. חלק מהדברים לא רלוונטיים ויפגעו בשימוש. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

מה הכוונה יפגעו בשימוש? תסבירו. אני אשמח לשמוע.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

יש למשל הוראות בחוק שמתייחסות לחיובים עתידיים. המאפיינים של תווי שי אלה שהם נועדו למימוש מיידי. אתה לא מבצע איתם עסקת תשלומים. לכן יש גם הוראות שאם אתה מחיל את כל החוק כפי שהוא, אלה הוראות שלא מתאימות למוצר הזה של ה- גיפט קארד. להגיד לך שתקנות הפטור זה מבחינתנו המצב האידיאלי שאנחנו שואפים אליו בעוד 15 שנים? לא. אנחנו כן שואפים לייצר חליפה שתהיה חליפה יותר מתאימה.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

אני מבין שהוא שונה. ברור לנו, ברור גם לך, ואני שמח שאנחנו מסכימים על כך ואין כאן ויכוח שמדובר במשהו שונה. גיפט קארד הוא לא כרטיס אשראי וכל העסקאות שלו הן לא אותן עסקאות. אין בעיה. הכול בסדר. אבל צריך ליצור לזה מודל שונה. המודל השונה, כפי שהוא נראה כרגע, שלוש שנים בנוסף לעוד שנה וחצי שכבר עברו, אנחנו מדברים כאן על צרכנים שלא מקבלים ואפילו גם לשיטתכם. למה אי אפשר לזרז?

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

בוא ניכנס לפרטים.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

בעינייך המצב הזה כרגע הוא אידיאלי?

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

אני חושבת שיש כאן כותרות על הפער אבל בסוף כשמסתכלים בפרטים, אני מודה שצללנו. אני חושבת שרוב ההוראות הן לא רלוונטיות.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

זה פשוט לא נכון.

 << אורח >> אורית ארד כץ: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס. אני מישראכרט. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נגיע אליכם. קודם נפתור את הנושא מול המשרדים ואחר כך נגיע אליכם.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

את יכולה להרחיב על הדלתא עצמה? מה גיליתם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

החברות רוצות כמה שיותר.

 << אורח >> אורית ארד כץ: << אורח >> 

לא. אני רוצה להתייחס ליסוד מאוד חשוב שמשפיע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

משרד המשפטים, כמו שאני רואה את זה, יש לנו בעיה. ראשית, היועץ המשפטי של הוועדה מתנגד לזה באופן טוטאלי, ושנית, גם חברי הכנסת מתנגדים. אני אומר לכם דבר מאוד פשוט. אני מבין שאנחנו תמיד יכולים להאריך עוד פעם ואין כאן הגבלה בסמכות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הסמכות כאן היא של שר המשפטים באישור הוועדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נכון. אני מציע שאני אעשה הפסקה, שבו עם היועץ המשפטי על הנושא הזה. אנחנו לא בעד שלוש שנים. אני לא חושב שזה יוצר בעייתיות. קבלו תקופה יותר קצרה. את אומרת שאתם רוצים זמן כדי לעבד את הדברים. אם תראו שאתם לא מוכנים, תביאו את זה שוב ואז נראה מה נעשה. לא ניתן לכם שלוש שנים. לא נראה לי הגיוני לתת כאן שלוש שנים רק בגלל שאתם צריכים זמן כדי לעבוד על העניין.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

לא, זה לא זמן לעבוד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא נראה לי הגיוני. יש כאן צרכנים שנפגעים.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

זה לא מקרה שבאתי לוועדה ואמרתי שאני צריכה זמן, אני עמוסה בדברים אחרים וכולי. זאת לא הסיטואציה. זאת לא הסיטואציה שאם תגיד לי עכשיו שלושה חודשים, אני אומרת בכנות שאני אגיע לזה תוך שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא אמרתי שלושה חודשים. צודק חבר הכנסת. שנה וחצי כבר עברה. אתם רוצים תוספת. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

המידע לא בידיי. המידע יהיה בידיי רק דרך הרגולטור. אני אגיד את זה בצורה אחרת. אם חוק הסדרת העיסוק לא היה עובר, מאוד יכול להיות שהיינו צריכים לקדם כאן הצעת חוק ממשלתית אחרת לתיקון חוק שירותי תשלום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל לא הגשתם.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

לא. אני לא בסיטואציה הזאת כי בסופו של דבר יש כאן הסדר אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה לא משנה. אם אתם רוצים להגיש חוק אחר, תביאו. תקנו ואנחנו נדון בתיקון. כרגע במצב הנתון, אתם מבקשים אורכה מאוד גדולה שכמעט מייתרת את החוק עצמו. שנה וחצי ועוד שלוש שנים, זה מוגז רק כדי לתכלל את האירוע ולבדוק אותו ואז אתם תביאו את זה בצורה מוחלטת. זה קצת מוגזם. 

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> 

למה לא לעשות נניח 12 חודשים מיום סיום מצב המכירה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

צריכים זמן. סיום או לא סיום, אני לא יודע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

צריך לראות מה זה נקרא סיום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

שב איתם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

צריך לשמוע את נציגי החברות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

נשמע. אתם כולכם בעד החוק הזה. אתם רוצים אורכה יותר ארוכה. מי נמצא כאן מארגוני הצרכנים?

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

לא ארגון צרכנים אבל ארגון שעוסק בהגנת הצרכן. אמון הציבור. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לגבי החברות, הבנתי שאתם רוצים את זה.

 << אורח >> אורית ארד כץ: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס כי אתה לא הבנת. 

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

אתה נגד להאריך את זה בשלוש שנים?

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

חד משמעית כן.

 << אורח >> אורית ארד כץ: << אורח >> 

אנחנו מדברים על סוג כרטיסים כאשר אחד הסוגים הוא כרטיסים נטענים רב פעמיים אנונימיים שמיועדים לעמותות. זכינו במכרז של משרד הפנים. אלה כספים שניתנים למשפחות ואם נאלץ לעשות את הכרטיסים האלה שמית ולא אנונימי - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה לא חל על זה.

 << אורח >> אורית ארד כץ: << אורח >> 

הסעיף השני חל על זה. המשמעות היא שהעמותות יאלצו לשלם הרבה יותר ויהיה נזק למשפחות מעוטות יכולת. זאת המשמעות, אם לא מאריכים את התוקף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

למה? 

 << אורח >> אורית ארד כץ: << אורח >> 

כי העלות של כרטיס חכם היא פי 10 מהעלות של כרטיס שהוא לא חכם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אז יגידו שהחוק לא חל על עמותות. 

 << אורח >> אורית ארד כץ: << אורח >> 

יש כאן החרגה ייעודית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני כרגע לא נכנס לחוק. בואו נדבר על האורכה. 

 << אורח >> אורית ארד כץ: << אורח >> 

יש כאן החרגה ייעודית לא מכל חוק שירותי תשלום אלא יש הגנות צרכניות ריאליות לאופי הכרטיסים הספציפיים האלה. אם המטרה היא לעזור לציבור, אז כן צריך להאריך את התקנות האלה. 

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

גם תקנות הפטור כאשר פטרו בהוראות החוק, הן פטרו רק חלק קטן מהוראות החוק. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הם פטרו חלק מהותי מהוראות החוק.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

עדיין הכלילו לא מעט חובות ואפילו קבעו בתקנות חובות נוספות שיחול על מנפיקי תווי הקנייה וכרטיסי המתנה בהארכה של תקופה נוספת. דברים מאוד קטנים שהסיכון לציבור הוא יחסית מזערי לעומת הערך המוסף שהוא מקבל בכרטיסי מתנה שאפשר להעביר אותם מאחד לאחד והם לא קבועים אצל מישהו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי. הצרכנים. אני שאלתי את היועץ המשפטי אם אפשר לתת אורכות שונות לפי נושאים. הוא אמר לי שלא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, לא אמרתי שלא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם אפשר, אני בעד זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא אמרתי שלא. אדוני התכוון לסעיפים עצמם אבל יכול להיות שאפשר לקבוע הוראות שונות לגבי סוגים שונים של אמצעי תשלום. זה בוודאי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני בעד. אין לי בעיה אבל על זה אתם צריכים לשבת. אתה לא מצפה שעכשיו אנחנו נעבור על זה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בוא נשמע את ההתנגדות. יש כאן התנגדות. אני מציע לשמוע למה יש כאן התנגדות. אמרת שאתה מתנגד לדחייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוא מתנגד לדחייה. לא לתקנות.

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

גם לתחולה מלאה של התקנות. אני רוצה להזכיר שלפני שביקשו דחייה לשלוש שנים, ביקשו להפוך את התקנות הזמניות שהוועדה במפורש אישרה כזמניות לשנה וחצי, ביקשו להפוך אותן להוראת קבע. לא קשור לשלוש שנים לרישוי. זה היה הרעיון הראשון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אבל זה לא הדיון כרגע.

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

הרעיון הראשון היה שזה יהיה קבע. רק לעשות סדר, ברשותך היושב ראש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תגיד למה אתה נגד לתת אורכה. אתה בכלל לא רוצה אורכה?

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

בגלל שהביאו את ההסדר כרגע להארכה בדקה ה-99, כבר אחרי המועד, אין ברירה אלא לתת אורכה אבל צריך שהיא תהיה אורכה הרבה יותר קצרה ושהוועדה תוודא שמביאים לה הסדר חלופי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כמה זמן? 

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

אין שום הצדקה לאורכה של יותר משנה כאשר במהלך הזמן הזה חייבים להביא לכאן הסדר. היה חוק שמראש פטרו בו לשנה. פטרו לחלוטין. הביאו תקנות ברגע האחרון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנתי. בסדר אבל זה המצב כרגע. אני לא מבקר המדינה. 

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

הבקשה היא קודם כל לתת אורכה יותר קצרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני אעשה הפסקה ואתה תשב איתם.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אפשר להגיב?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא. לא צריך. אנחנו לא בעד לתת אורכה כזו גדולה אלא אם כן יחלקו לי את זה בצורה כזאת שבנושאים מסוימים תינתן בהם אורכה יותר גדולה ובנושאים אחרים פחות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לגבי סוגי אמצעי התשלום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מה שאתה רוצה. אני עכשיו לא משפטן. אני גם לא מכיר את החוק שאני אתחיל להעביר סעיף-סעיף. שב איתם על זה. שב על העניין הזה עם משרד המשפטים ותראה אם אפשר להגיע איתם להסדר לגבי נושאים. יש לך חצי שעה.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אפשר להתייחס לתוקף התווים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אם אפשר להגיע להסדר, עדיף לי לעשות משהו בהסכמה ולא משהו על הראש. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אפשר להתייחס לתוקף של התווים עצמם? זה קצת שונה מההגנות. זה לא קשור לחוק הגנת הצרכן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

או שנותנים לכולם לדבר, או שנותנים למישהו אחד לדבר.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

לובי 99. אני שמה בצד את ההגנות הצרכניות כי על זה אני מבינה שאתם רוצים לעשות הפסקה ולדבר. אני מתייחסת לחששות שהועלו כבר לפני 18 חודשים, כמעט שנתיים, לגבי העניין הזה שכסף של לקוחות פשוט יום אחד מתאדה באוויר. אין לזה שום הצדקה חוץ משורת הרווח של המנפיקים של התווים האלה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה קשור לאורכה שמבקשים?

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

כן. זה מוגדר בחוק.

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

התווים היום בתוקף ל-10 שנים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מדובר על תיקון של חוק ראשי, של חוק הגנת הצרכן.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

יש לכם פטור מחוק הגנת הצרכן. אולי כדאי שתקרא את הסעיף. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש פטור מחוק הגנת הצרכן. על מה את מדברת?

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אני אשמח לסיים את דבריי בבקשה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זה לא החוק הזה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר לתת לה להשלים את הדברים ואחר כך תגיבו?

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

צריך להבין שהתוקף של התווים הוא 10 שנים. זה לא החוק הרלוונטי. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

היא מציגה את העמדה שלה. אחר כך תציגו את העמדה שלכם. אני חושבת שמותר לה לדבר ולהגיד את מה שיש לה לומר. אחר כך תגיבו. תנו לה להשלים את הטענה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

זה טיעון שמקובל עלי, שלגבי התווים האלה אנשים לא צריכים להפסיד בגלל זמנים.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

כבר לפני שנתיים חברי ועדת הכלכלה לא הבינו ואפשר לקרוא את הפרוטוקולים והם בעצמם ביקשו ממשרד המשפטים להבין כמה כסף של הציבור הולך לפח. יום אחד יש לציבור כסף ויום אחרי זה אין לו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הבנו. אנחנו בעד.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

כמו שנאמר כאן, חלק מהציבור אלה משפחות במצב סוציו אקונומי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו בעד שלא ירד לפח שום דבר.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

נכון מאוד. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו נעשה הפסקה של חצי שעה. תדון בזה לפי נושאים. בנושא התווים, אני לא רוצה שתהיה מגבלה. אני לא רוצה שיאבדו את התשלום ושהכסף לא יחזור לחברות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הוא לא חוזר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני כן רוצה להזכיר שמה שקבוע היום בתקנות שירותי תשלום, זאת בעצם תמונת ראי למה שקבוע בחוק הגנת הצרכן. גם בחוק הגנת הצרכן יש הוראות כאלה.

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

כן, אבל חוק הגנת הצרכן לא בא לעסוק בהסדרי שירותי תשלום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אומר שכדי לעשות את ההבחנה אני צריך לעשות הבחנה נוספת בין אמצעי התשלום כי יש עם זה תשלום שהוא מבוסס נייר. יש כרטיסים נטענים.

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

הם כבר מזמן לא מבוססי נייר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא יודע. האמת היא שאני לא יודע. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

רוב השוברים היום הם לא מבוססי נייר. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

לא נכון.

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

כן נכון. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

זה לא נכון. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

רוב האמצעים שהיום קונים המעסיקים, אתם משלמים שווי מס על גיפט קארד שמקבלים לחג.

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

מה הקשר? מה הקשר לשווי המס? זה לא נכון. רוב התווים הם תווים פיזיים.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אתם צריכים לתת נתונים. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

רוב התווים הם תווים פיזיים והתווים הפיזיים יושבים אצל האוכלוסיות המוחלשות. את רוצה לפגוע באוכלוסיות המוחלשות. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אני פוגעת באוכלוסיות המוחלשות? הכסף הוא של האוכלוסיות המוחלשות ולא שלכם.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לרשות ניירות ערך יש את הנתונים. לך אין ואת זורקת מספרים לאוויר.

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

את זורקת מספרים ונתונים שאין לך מושג בהם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

את זורקת משפטים לאוויר, משפטים דמגוגיים ובלי נתונים עובדתיים. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, אם אפשר ברשותך לעשות הבחנה. 

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

גם כרטיסי מתנה שהתוקף שלהם הוא קצר יותר, תחשבו על רשת שהיום קיימת ומחר כבר לא תהיה קיימת כי אין הבטחה שהיא תהיה קיימת לעולמי עולמים. לכן התוקף של התווים והתוקף של כרטיסי המתנה מוגבל בזמן. אם סטימצקי מנפיק עכשיו תו, כרטיס מתנה, הוא בתוקף לשנתיים ועל פי התקנות זה מוארך בעוד שנתיים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 

אז מראש לקחת סיכון שהוא ייסגר?

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 

לא. אתה לא יכול להבטיח שזה יהיה לעולמי עולמים. זה לא כרטיס אשראי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

היום זה ל-10 שנים. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

התווים אצלנו ממומשים באחוז של מעל 99 אחוזים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

מאיפה הנתון?

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

זה נתון. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

ביקשנו נתונים שמרכזים, לא היו נתונים לתת לנו אותם. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

אף אחד לא ביקש מאיתנו. אנחנו דיברנו עם הגורמים הממשלתיים שיושבים כאן בקשר לתקנות ההסדרה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יודע לדבר על שופרסל. אתה לא יודע לדבר על כל סוגי התווים.

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

התווים של שופרסל דומים במהות שלהם לתווים שמנפיקות רשתות אחרות. רשתות מזון. אני לא מדבר על גיפט קארדים שהם לא קשורים לרשתות בהן אפשר לממש את התווים. לגבי תווים מהסוג שלנו, יכול להיות שצריך לעשות הבחנה, אני לא יודע, אבל התווים מהסוג שלנו שהם בשוק הרוב – בצורה מוחלטת הם הרוב – מעל 99 אחוזים ממומשים. כל הנתונים נמסרו לרגולטורים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

הם גם פיזיים וגם דיגיטליים?

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

גם וגם. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

כמה אחוזים מתוכם הם פיזיים וכמה דיגיטליים?

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

מעל שלושת-רבעי הם פיזיים. באוכלוסיות המוחלשות, זה מספר הרבה יותר גבוה ומגיע לכיוון ה-100 אחוזים. לדוגמה, ברשת החרדית שאנחנו מפעילים, 100 אחוזים הם פיזיים. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

זה כמו לשים תוקף על שטר. דמיינו שיש לכם שטר שיש לו תוקף. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

נכון. כשיש לך שטר, מה את עושה איתו? את שומרת עליו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

לא נצליח להגיע כאן להסדר עם כולם. עם כל הכבוד, אנחנו לא נתקן את עכשיו את המהות של התקנות. מה שכן, אנחנו לא ניתן את האורכה שמתבקשת לגבי רוב הנושאים. לגבי הנושא של העמותות, ניתן אורכה יותר גדולה. עד אז אני מבקש ממשרד המשפטים – משרד הכלכלה, צרכנות, מי שאתם רוצים – לחשוב על דרך שהצרכן לא יפסיד את התווים אלא אם כן הוא איבד אותם. אם הוא איבד, הוא איבד. 

 << אורח >> רונן רגב כביר: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, גם אם הוא איבד, כיום אפשר לשחזר. 

<< אורח >> קריאה: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, התקנות גם פותרות מצב שהוא איבד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא יכול לפתור את כל הבעיות. מי שאיבד, איבד. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

חשוב לחדד שבתקנות הפטור יש גם התייחסות למצב של אובדן כרטיס.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

במקרה של אובדן כרטיס, אפשר להתחקות דיגיטלית על כל דבר. 

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

בתקנות יש אפשרות גם לקבל החזר על כרטיס שאבד. יש את זה בתקנות הפטור.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

הדיגיטלי או הפיזי?

 << אורח >> אהרון קאופמן: << אורח >> 

גם כרטיס פיזי.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

איך יודעים איזה כרטיס זה היה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

במקרה של כרטיס פיזי, אין אפשרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו יוצאים ל-10 דקות הפסקה. נמשיך את הדיון בשעה 12:15.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:05 ונתחדשה בשעה 12:53.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה. לפני שהיועץ המשפטי יתייחס לעניין, אחרי שהוא ישב עם משרד המשפטים, אני רוצה להדגיש שני דברים. הבנתי שהנקודה הזאת של כרטיסי חיוב אלה או כרטיסי זיכוי היא גם צרכנית וגם סלע מריבה מאוד רציני. לכן אנחנו, בלי קשר להחלטה של היום, נעשה ישיבה מיוחדת בעניין וניכנס לנושא אליו לא רציתי להיכנס היום. נקיים את הישיבה חודש אחרי סיום המלחמה כי נכון לעכשיו אנחנו לא יכולים לדון במשהו שלא קשור במלחמה. לכן חודש אחרי סיום המלחמה נזמן ישיבה וניכנס לעניין הזה בצורה מפורטת ומסודרת.

כמו שאמרתי, לגבי רוב הדברים אנחנו לא ניתן לכם את האורכות שרציתם, חוץ מדברים מסוימים לגביהם כן נקבע שלוש שנים. אני מקווה שתסיימו את העבודה יותר מהר מכפי שאתם חושבים. בלי קשר, יש דברים שאולי צריך לתת פטור לכל החיים. יש דברים שכנראה שצריך לתת פטור בלי אורכה ויש דברים שלא צריך לתת פטור. תבדקו את כל העניין הזה. יש לכם מספיק זמן כדי להיכנס לעניין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק אומר מה פחות או יותר ניסינו לעשות בזמן הקצר של הישיבה הפנימית עם משרדי הממשלה. למעשה לפי התקנות הקיימות יש פטור לגבי שני סוגים של אמצעי תשלום. יש אמצעי תשלום שהוא למעשה בגדול תווי הקנייה שאנחנו מכירים, כלומר, שהם אינם מיועדים לשימוש למשלם מסוים. הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא 1,500 שקלים חדשים, הוא אינו ניתן לטעינה חוזרת והחיוב באמצעי תשלום הוא מיידי ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים. זה בעצם אמצעי תשלום שמנוי בתקנה 2(א1).

לגבי אמצעי תשלום זה שבעצם עיקר השאלות שעלו בוועדה נוגעות אליו, אנחנו חשבנו על תקופת תוקף קצרה יותר משלוש שנים, תקופה של שנה וחצי. כלומר, שנה וחצי מהפקיעה שהייתה באוקטובר.


 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

לא מהיום?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

התחילה תהיה רטרואקטיבית.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הפוך. סעיף 2 זה הרב-פעמיים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אומר שאמצעי התשלום לגביו עלו השאלות, זה אמצעי התשלום שהוא יותר נפוץ, תווי הקניה שאנחנו כולנו משתמשים בהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בלי קשר, על זה אנחנו נקיים דיון ואז תאמרו את כל מה שאתם חושבים. לא למדנו את זה ולא ניכנס לזה עכשיו. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

נלמד את זה. יש לזה הרבה השלכות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

 אני מציע לוועדה שנה וחצי מאוקטובר, מהפקיעה שהייתה ב-14 באוקטובר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תן להם עוד חודש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אם כן, שנה וחצי מהיום. 

לגבי אמצעי התשלום שמנוי בתקנה 2(א2) שזה בעצם כרטיסי התשלום שניתנים לשימוש של משלם שאינו משלם מסוים ונמסר באמצעות משרדי ממשלה או עמותות, בכפוף לכל התנאים שכתובים שם, כאן, בהקשר הזה, אני חושב, כפי שהבנתי, הוועדה השתכנעה שיש מקום לתת את ההארכה לשלוש שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

כן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה בעצם המתווה שאנחנו מציעים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מוסכם עם משרד המשפטים? אתם בעד? אתם מסכימים?

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

אנחנו מקבלים את הצעת הוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק רוצה להוסיף לדברי היושב ראש שכמובן העניין הזה ילובן בדיון הכללי שהוועדה תקיים אבל אני חושב שראוי לבחון את ההיבטים שעלו כאן שהם לא נוגעים רק להיקף הפעילות של הגופים שמנפיקים את התווים האלה או את אמצעי התשלום האלה, בין היתר תוקף אמצעי התשלום, הבחנה בין אמצעי תשלום שהוא מבוסס נייר או פלסטיק ואמצעי תשלום דיגיטלי. אני חושב שהתקנות כפי שהן כתובות היום מתייחסות למצב שאולי היה נכון - - -

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

מנקודת הנחה מסוימת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מנקודת הנחה שהיא כבר פחות רלוונטית למצב היום כאשר יש לא מעט משתמשים באמצעים טכנולוגיים, באפליקציות וכולי וראוי לתת את הדעת להגנות שיינתנו למי שמשתמש באמצעי התשלום האלה וצריך אולי לתת הגנות יותר מוגברות מכפי שקיימות היום בתקנות. זאת לפחות הדעה שלי. 

כמובן גם להתייחס בהקשר הזה לשאלת תוקף הצווים, כאשר גם זאת שאלה שעלתה כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

בוא נגיד שצריך לעשות את זה יותר טוב מכפי שזה קיים היום. זה ברור.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

לזה כולנו מסכימים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

תיכנסו לדיונים האלה ותראו מה אפשר לעשות. דרך אגב, למה זה משרד המשפטים?

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> 

כי זה חלק מחוק שירותי תשלום. אני מנצלת את ההזדמנות ואומרת שנשמח לשיתוף פעולה של הגופים גם בקבלת מידע. אני חושבת שרגולציה טובה ומאוזנת, היא גם מתבססת על המידע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני מציע לגופים, כל אחד יכתוב למשרד על בעיות שעולות על מנת שיוכלו להתחיל לטפל בזה, כולל נתונים. לא להשאיר את זה לשנייה האחרונה. באים אליהם בטענות אבל הם הרי לא יכולים בכל דבר להיכנס מהר לפרטי פרטים. אם אתם רוצים זריזות, תנו להם את החומרים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

צריך להקריא את התקנות ולהוסיף את התחילה רטרואקטיבית כיוון שהתקנות פקעו כבר ב-14 באוקטובר. עקב הלחימה הדיון לא התקיים.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אם אפשר להתייחס ממש בקצרה לעניין הנתונים. הדאגות האלה הובעו כבר בסיבוב הקודם. אני חושבת שאתם צריכים לדרוש שהנתונים ייאספו - בינתיים עד הדיון שכמו שאמרת יהיה חודש אחרי סיום המצב בו אנחנו נמצאים – כי אם לא יאספו את הנתונים, כשנגיע לדיון הבא, אנחנו נהיה באותה נקודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

מישהו מפריע לכם לאסוף?

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אני לא יכולה לאסוף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אנחנו אומרים שתתנו להם את הנתונים. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

למשרד המשפטים אין חובה.

 << אורח >> אביטל קרופניק: << אורח >> 

את לא מתמודדת עם השאלה.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

 למשרד המשפטים אין היום סמכות לדרוש את הנתונים האלה וזה מה שהיא בעצם אמרה כאן. צריך לאסוף את הנתונים לפני מועד הדיון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אלה פשוט שטויות.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

איך שאת מדברת, זאת התנהלות לא מכובדת.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אין סמכות שמשרד המשפטים יפנה לקבל נתונים ולא יקבל אותם.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

עובדה שזה מה שהם אמרו. משרד המשפטים, אתם יכולים להתייחס לזה?

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

אין נתון שביקשו מאיתנו ולא נתנו לרגולטור.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא נכון. הם טוענים שלא קיבלו נתונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הם לא קיבלו את המידע.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

הם לא קיבלו. הם משקרים? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

אני לא משרד המשפטים. הם אומרים שהם לא קיבלו. מה הבעיה? אני לא מבין למה על כל דבר יש ויכוח. אמרנו לכם שכל הנתונים שיש לכם, כל מיני השגות או טענות, תנו להם את זה כמה שיותר מהר על מנת שיוכלו לעבד את זה ולעשות את העבודה. מה הבעיה עם זה? אני לא מבין למה יש בעיה עם זה. אם נתתם, תנו עוד פעם. 

אני מציע ששופרסל, לובי 99 ואמון הציבור תקיימו ישיבה ביחד ותראו לאיזה הסכמות כן אפשר להגיע. שגם ישראכרט יהיו בעניין. שבו על זה. יכול להיות שאתם ביניכם יכולים להגיע לכל מיני הסכמות שייקלו עלינו אחר כך בדיון שנקיים כי נראה לי שהוויכוח הוא ביניכם. אתם רבים אחד עם השני ולכן אולי תגיעו להסכמות ביניכם. 

הקראה.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

טיוטת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון מס' 1) , התשפ"ג-2023

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 48(ב) ו-54(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 5

בתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב-2022, בתקנה 5, במקום "כ"ט בתשרי התשפ"ד (14 באוקטובר 2023)" יבוא – כאן אנחנו עושים את התיקון לעניין אמצעי תשלום כאמור בתקנה 2(א1) - "ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025)".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זאת לא רק תקנה אלא זה אמצעי תשלום כאמור בתקנה 2(א1).

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

זאת בעצם שנה וחצי מהיום.

ולעניין אמצעי התשלום כאמור בתקנה 2(א2) – שזה אמצעי תשלום עליהם דיברנו, של העמותות – אותו תאריך שהוצע, שלוש שנים - ג' בחשוון התשפ"ז (14 באוקטובר 2026".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. צריך לאשר כאן עוד תקנה שעניינה תחילה מכיוון שהתקנות בעצם רטרואקטיביות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוספתי לכם חודש. החודש הזה מסדר לכם את העניין של הרטרואקטיביות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא. חודש זה קדימה. אני מדבר אחורה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

הוספתי להם חודש. 

לפני שאנחנו מאשרים, יש מישהו שלא דיבר ורוצה לומר משהו או שאתם ממתינים לדיון שיהיה בעוד ארבעה חודשים? לדעתי, אם אין חיזבאללה, המלחמה לא יותר משלושה חודשים. זאת דעתי אבל יכול להיות שאני טועה.

אתם בעד הסיכום הזה?

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> 

אני בעד.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> 

גם אני בעד.
הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 

התקנות אושרו. הישיבה הסתיימה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:05. << סיום >>