פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 10/09/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 89 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום ראשון, כ"ד באלול התשפ"ג (10 בספטמבר 2023), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> ביקור באולפן לעולים חדשים  גורדון בתל אביב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר זאב אלקין מוזמנים: רומה פינצ'ב – מנהלת מרחב תל אביב, משרד הקליטה מעוז ביגון – מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך רון חולדאי – ראש עיריית תל אביב-יפו אמיר דור – מנהל, רשות לקליטת עלייה בתל-אביב-יפו רינה זסלבסקי – מנהלת אגף לשפה וזהות, הסוכנות היהודית מאיר אסרף – עו"ד, נציג הסתדרות המורים סוזי עטר – מנהלת אולפן גורדון בתל אביב אילן לביא – מנהל מרכז גולדשטיין-גורן, אולפן גורדון איריס מוסן-אלון – מורה באולפן גורדון כריסטינה פטרישיה – תלמידה באולפן פרטי יובל – עולה חדש יבגניה – עולה חדשה ליזה – עולה חדשה הלנה – עולה חדשה אלינה – עולה חדשה טניה – עולה חדשה אווה – עולה חדשה נטלי – עולה חדשה נטליה – עולה חדשה ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: איטייפ – דניאלה קאולי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביקור באולפן לעולים חדשים  גורדון בתל אביב << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות, היום 10 בספטמבר 2023, כ"ד באלול התשפ"ג. אנחנו בביקור הוועדה באולפן לעולים חדשים, אולפן גורדון בתל-אביב. מכבד אותנו בנוכחותו ראש העיר מר רון חולדאי. בשבילנו זה ביקור משמח כי בשמונת או בתשעת החודשים שהיא פה בפעילות הוועדה עסקה בענייני האולפנים במרץ. זה היה בבחינת מרבית הזמן שזה תפס אצלנו כי הממשלה גררה רגליים ולקח לה זמן עם הסכם השכר. אנחנו פותחים שנת לימודים וגם משיקים הסכם שסוף-סןף נחתם סביב סוגיית מורי האולפן. הסכם שפתר משבר מאוד מאוד גדול. עיריית תל-אביב תמיד הובילה במספרי העולים שהגיעו אליה לאורך השנים. השנתיים האחרונות היו מטבע הדברים מאתגרות עוד יותר. האולפן הוא תנאי בסיסי לקליטתם של עולים, ליכולת שלהם להשתלב בחברה ובתעסוקה ולהשתקע בעיר. מניסיוננו דווקא בתל אביב פעמים רבות קל יותר לעולים, בעיקר אלה ממדינות המערב. הייתה לנו בעיה עם עולים דוברי אנגלית שלא למדו עברית כי הם גרו בתל אביב ולא הייתה להם בעיה, הם לא היו צריכים עברית, הם הסתדרו פה עם האנגלית שלהם. זה הוריד את המוטיבציה ללמוד. אבל אני חייב לומר שהמבנה הזה והמתקנים האלה, עושים חשק לבוא ללמוד כאן, בהחלט מקבלים פה תנאים טובים, תודה על האירוח. אני אתן את רשות הדיבור למארחת שלנו סוזי מנהלת האולפן. << דובר >> סוזי עטר: << דובר >> תודה רבה, ברוכים הבאים לאולפן. אני קצת מתרגשת אז אני אקריא. "האולפן שלנו בעל מאפיינים מיוחדים ושונים. אנחנו נותנים שירות ליותר מ-1,500 עולים חדשים בשנה והם מגיעים אלינו מארצות רבות כגון צרפת, ארצות הברית, אירופה המערבית והמזרחית, טורקיה, אמריקה הלטינית ואפילו זכינו ללמד כאן אסירי ציון מאיראן. העולים שמגיעים אלינו יכולים להשתלב בכיתות בכל רגע נתון. מגוון הקורסים שלנו מאפשר לפתח מענה מדויק עבור הלומד. כמעט כל חודש נפתח קורס א' חדש בבוקר וגם בערב. האולפן שלנו מתאים את עצמו לצורכי הלומד המשתנים. כך לדוגמה באולפן ערב יש בממוצע בכל רגע נתון עשרה קורסים. אולפן הבוקר מונה לא פחות מ-13 קורסים ברמות השונות וקורסים לבני 60 פלוס. כך יוצא שכל עולה מקבל את המענה המתאים לו. בכל זאת אנחנו לא חפים מרשימות המתנה. האולפן שלנו מהווה אבן שואבת לכל העולים באזור תל אביב רבתי, לרבות אזורי השרון והשפלה. צוות ההוראה מונה 20 מורות של משרד החינוך ועוד עשר מורות עובדות עיריית תל-אביב באמצעות מוסדות חינוך. פתחנו את השנה בגאווה גדולה עם הסכם שכר חדש שנוצר בין היתר בזכות ועדה זאת והעומד בראשה, שגילה נחישות והתמדה מאין כמוה ועסק בנושא הסכם השכר, כבר מעל שמונה חודשים. זה המקום להודות גם להסתדרות המורים שעמדה לצדנו לכל אורך הדרך. ההסכם הזה תיקן עוול היסטורי למעשה זה הציל את המפעל הלאומי החשוב הזה. אני גאה לספר שבאולפן הזה היה משרד המטה של המאבק שלנו. נערכה חשיבה אסטרטגית, מכאן השיח התחיל להשתנות, בכל האמור להבנה בחשיבותנו ובחשיבות של העבודה שלנו. עם חתימת ההסכם הבינו הצוותים שרואים בהם שווי ערך לשאר המורים ועבודתם הקשה זוכה להערכה והכרה. הם הרימו את הראש בגאווה ופתחו את השנה במלוא המרץ. כמה נחת הייתה לי כמנהלת כשסיפרתי לצוות על האפשרויות להשתכר יותר תמורת עבודה נוספת שכוללת יוזמות מעניינות, פעילויות עם העולים בגינן הן יקבלו תשלום. לא עוד שעות התנדבות אינסופיות שגורמות לתסכול, מרמור ונטישה. את הפירות של ההישג המרשים הזה אנחנו נקצור בעיקר בשנה הבאה. כעת כשיש הסכם קל יותר לגייס מורים חדשים וצעירים במקום המורות המצוינות הפורשות שלנו. אני תקווה כי הייתה זו יריית הפתיחה בהשוואת זכויות האולפנים לבתי הספר ושבהמשך נקבל תקציבי הפעלה והעשרה כפי שמקובל בבתי הספר וכל זאת כדי לשפר לדייק ולטייב את השירות החשוב הזה שאנחנו נותנים לעולים החדשים של ישראל. אני רוצה לחזור ולהודות לכל העוסקים במלאכה ובמיוחד לעיריית תל אביב, שיתוף הפעולה בינינו יוצר מוצר איכותי זמין ומדויק עבור העולים. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. תודה סוזי. אנחנו מתארחים באולפן ששייך לעיריית תל אביב ומנוהל על ידי העירייה, עם חברת מוסדות החינוך שלה ובשיתוף עם משרד החינוך והעיר תל אביב קלטה בשנת 2022 כ-10,000 עולים, והשנה עד עכשיו 5,800 אבל אני מניח שעוד היד נטויה, אתם צריכים לנסות להדביק את המספרים האלה. אז אדוני ראש העיר, אני לא יודע כמה מצביעים נוספו לך, כמה בז"בים נוספו לך לקראת הבחירות הקרובות אבל - - - << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> אני יכול לשער, אתם הצטרפתם לצד הנגדי אז מה - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא כל הבז"בים הם שלהם. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> מותר לי להתבדח. העיר תל אביב-יפו היא הייתה העיר העברית הראשונה והיחידה ביישוב היהודי עד להקמת מדינת ישראל. ובתקופה ההיא קצב הגידול של העיר היה מאוד מאוד גדול, והעיר, כל ההיסטוריה שלה מדברת על קליטת עלייה כשבתחילת הדרך זה לא קליטת עלייה, זה כל מיני מחלות, וזה כרם התימנים ומחנות עולים ואלף ואחד דברים. מתחילת המדינה – שוב, זו הייתה העיר הראשונה והגדולה – וכתוצאה מזה גם קצב הגידול מהקמת המדינה ועד שנות השישים היה מאוד גדול, כולל בעלייה. בשנות השישים העניין נעצר. מדינת ישראל התחילה להקים את אשדוד, אשקלון, באר שבע ואת קריית שמונה וכן הלאה. והעיר תל-אביב יפו הפכה במידה רבה מאוד למה שאני קורא 'משרת העלייה'. מה זאת אומרת? היו מגיעים לכאן עולים מפני שכאן מצאו עבודה, אבל כשקיבלו את סל הקליטה מהמדינה תמיד יצאו החוצה. אני זוכר את עצמי, מנהל גימנסיה הרצליה לפני 30 שנה, 15 אחוז מהתלמידים שלי היו מברית המועצות אז. הם היו מפוזרים בשכונות הדרומיות של העיר הזאת, לפעמים שתי משפחות בדירה. והכול כתוצאה מהזה. ברגע שהם קיבלו סל קליטה הם הלכו. בעשר השנים האחרונות לפחות, אנחנו קולטים הכי הרבה עלייה בארץ, אתם מכירים את הנתונים. וכמובן שהדבר נובע מהעובדה שסוג האוכלוסייה שמגיעה היום למדינת ישראל היא לא אוכלוסיית מצוקה, אלא אנשים שמגיעים מערים גדולות. הם רגילים לאיזשהו סטנדרט חיים ולכן הם בוחרים לחיות כאן בתל אביב. ולא משנה שלפעמים מתנפץ להם החלום מול יוקר המחייה פה במדינת ישראל, כולל בתל-אביב יפו, אבל בגדול זה הסיפור. אנחנו מתייחסים לקליטת עלייה כשליחות, מצווה של הציונות. זה בעינינו Mission to do, אמיתי ביום יום. זה לא רק הדבר הזה, זה קהילה, זה לפגוש, זה להתאים את מערכת החינוך לסוג מסוים של תלמידים שמשנים לנו בתי ספר ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו. אלף ואחד דברים שאנחנו עוסקים בהם. ואנחנו רק מקווים שתגיע עוד עלייה ושאנחנו נקלוט אותם כמו שצריך, ודרך אגב אצלנו לא מבדילים בין אחד לשני. כל מי שרואה את עצמו יהודי ומגיע לפה הוא בשבילנו מושא לקליטה. זהו. ובסך-הכול המוסד הזה באמת הוא נוסד לפניי, אני לא יכול להתהדר שאני הקמתי אותו, אבל הוא מוסד יוצא מן הכלל לארוך כל השנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש ואדוני ראש העיר, אני רוצה לברך על ההחלטה שלך לפתוח את שנת הלימודים שלנו - של ועדת עלייה והקליטה, כאן באולפן בכלל ובאולפן הספציפי הזה בפרט, שהוא בהרבה מאוד מובנים הוא אחד מהאולפנים הכי מובילים במדינת ישראל ושהוא תמיד היה סמל, וסמל ודוגמה לכן לא פלא שזה גם היה מוקד המאבק המאוד צודק ואני מאוד שמח שאנחנו פותחים את שנת הלימודים הזאת ברגל ימין ולא נמצאים במצב המשברי שהיינו בו קודם. יש עוד הרבה לעשות כדי לסגור את הפער שנוצר, אבל בסופו של דבר לפחות יש עם מה לעבוד. ובהחלט אני חושב שאדוני ראש העיר, את צודק לחלוטין שתל-אביב היא תמיד הייתה מקום הקליטה הראשוני להרבה מאוד עולים שאחר כך התפזרו בהרבה מקומות ולכן- כמו בהרבה דברים אחרים - שימשה סוג של פלטפורמה. << דובר >>רון חולדאי: << דובר >> שירות לאומי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שירות לאומי לכל מדינת ישראל. אני לא בטוח שזה נכון לגל העלייה האחרון בשנה האחרונה. ממה שאני שומע על אנשים, מגיעים אנשים מסוג אחר שמראש מתכוונים להשתקע בתל אביב בטח בגל העלייה הגדול שהיה פה, עם משאבים שיכולים לאפשר להם את זה, חלקם לפחות, ולכן זו יכולה להיות איזושהי תוספת מאוד מעניינת לפרופיל של העיר ולאופי העשייה פה. << דובר >> רון חולדאי << דובר >> היא כבר, היא כבר זה כבר קורה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. מרגשים את זה. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> יש לה קהילות ויש קרן מפגש ויש מפגשים, זה כבר קורה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן זו תופעה מאוד מעניינת שונה מהגלים הקודמים. וזה סימן שיהיה לכם הרבה עבודה כאן באולפן למתחילים וגם אחרי זה. אז מבחינה זו ברור שמקום כזה הופך לעוד יותר חשוב גם פנימה ולא רק החוצה למקומות אחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרד החינוך, מעוז ביגון. << דובר >> מעוז ביגון: << דובר >> טוב אני כמובן מצטרף לברכות, אני אגיד מילים בשבח האכסניה. האולפן שלנו הוא אולפן גורדון. יש לנו 80 אולפנים בארץ, הוא האולפן הגדול ביותר בכל הארץ. הוא גם מהמתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית, מבחינת הלמידה שמותאמת למאה ה-21, גם בזה אנחנו צריכים עוד להשתפר, אני גם רוצה לאחל בהזדמנות זו למנהלת החדשה, הייתה סגנית עד עכשיו, נכנסה עכשיו להיות מנהלת האולפן להוביל ביד רמה. יש לך את זה ותעשי את זה בהצלחה רבה. וגם מנהלת המחוז החדשה, מיכל, נכנסת ממש עכשיו בימים אלו, המנהלת הקודמת גלי פורשת לגמלאות. ובחרנו מתוך האגף - - . גלי צדיק, היא פורשת לגמלאות בסוף החודש. מיכל כבר נבחרה במכרז. אני חושב שארגון בריא מצמיח מתוכו את המנהיגים, ואם צמחת בתוך האגף והגעת להיות מנהלת מחוז, הייתה גם מורה פה באולפן. << דובר >> דובר: << דובר >> גם השתתפה במאבק השכר. מאבק כנגד סגירה. << דובר >> דובר: << דובר >> אנחנו מקבלים באולפן הזה, אדוני ראש העיר, יש לך פה אנשים – גם אמיר וגם אילן, אנחנו בקשר אישי – אנשים ברמה מאוד גבוהה, מסורים למשימה. ובסוף התלמידים, המבוגרים שלנו מעל גיל 18, הם זוכים ליחס הזה בזכות שיתוף הפעולה. כל דבר שאנחנו מעוניינים שיקרה קורה. לפעמים מהר ולפעמים פחות, אבל זה קורה כי אנשים פה באמת במסירות נפש למען המשימה הלאומית הזאת, וזה לא קלישאה. זה באמת כך. ולי יש פרספקטיבה ארצית. לסיכום, הלוואי שכל עיר הייתה יודעת איך להתנהל מול העולים שלה. ויישר כוח גדול. אני אסיים בדברים שפתחת אתה, אדוני היו"ר. ההסכם הזה, יש לוועדה ובראשה לך הרבה קרדיט על המהלך הזה. אני אקרא לזה, רוטוויילר. לא הרפית. דיון ועוד דיון מדי שבוע. מינואר אני חושב. וזה גרם בעצם לכל השותפים ולהסתדרות המורים שנמצאים פה, ולמשרד החינוך ולמשרד האוצר כולם להתכנס בסופו של דבר. ובכוכבית קטנה – זה קצת מאוחר מדי, כי היינו יכולים להרוויח את השנה הזו. באולפן הזה יש לנו כ-300 אנשים ממתינים. עכשיו אנחנו נתחיל תהליך של גיוס מורים, וכל זה אילו היינו עושים את זה בזמן. << דובר >> דובר: << דובר >> לפי הבנתי, דווקא בגלל ההסכם, לפחות אלה שחשבו לפרוש - - << דובר >> דובר: << דובר >> כן, כן. עדיין היינו יכולים להיות במצב הרבה יותר טוב היום אם היינו - - - במאי. << דובר >> דובר: << דובר >> חד משמעית. זה אמרנו לאורך כל הדרך. << דובר >> מעוז ביגון: << דובר >> צריך להבין שבעולם ההוראה, בסוף מאי, זה הדד-ליין לשנת הלימודים שאחרי זה. ועכשיו אנחנו בזמן פציעות. מנסים לגייס להכול כי אין שום סיבה - - - << דובר >> דובר: << דובר >> מעוז, כמה מורים חסרים? << דובר >> מעוז ביגון: << דובר >> בכלל בארצי? תכף אני אגיד. אבל פה באולפן הזה יש 300 עולים שמקבלים סל קליטה, ייגמר להם הסל קליטה כי הם התחילו ללמוד. זה פער שבאמת מזיק להם. מזיק להם לתהליך הקליטה. בסוף אנחנו רוצים שהעולים יהיו מנופי צמיחה ולא עול על החברה, חס ושלום. והמוטיב הזה, המנבא המשמעותי להצלחה, זה ידיעת השפה. נעמול קשה כדי לצמצם את הפערים האלה. ושוב תודה לשותפים, משרד הקליטה וכל האחרים שנמצאים פה. יישר כוח גדול ושנה טובה. ואני רוצה לסיים בזה שתשפ"ד זה ראשי תיבות של 'תהא שנת פריצת דרך'. כי אנחנו נמצאים עכשיו, אנשים חושבים "הגענו להסכם קיבוצי חדש, אפשר לנוח", הגענו לנקודת ההתחלה. << דובר >> דובר: << דובר >> בוא נקווה שלא רק בוועדת העלייה והקליטה, יש עוד כמה פריצות דרך שאנחנו חושבים עליהן. << דובר >> מעוז ביגון: << דובר >> אני חושב בעולם שלי, במה שאני אחראי, אבל זה רגע מקצועי שלנו, פריצת דרך צריכה להיות פה השמיים הם הגבול ולשם אנחנו שואפים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. מאיר אסרף, הסתדרות המורים. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> תודה רבה אדוני. אני רוצה להודות לך, אדוני. אבל לפני זה להודות למארח, מר רון חולדאי ראש העיר שלי. תודה רבה לך שאתה מארח אותנו כאן באולפן. אני יודע שזה אולפן של משרד החינוך, אבל עיריית תל אביב היא חלק בלתי נפרד - - << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> המבנה הוא של העירייה לדעתי. << דובר >> עו"ד מאיר אסרף: << דובר >> אבל אני מייצג את העובדים. העובדים הם עובדי משרד החינוך. << דובר >> דובר: << דובר >> אני רק מתקן אותך, העובדים הם עובדי עיריית תל אביב ומשרד החינוך. << דובר >> דובר: << דובר >> גם וגם. << דובר >> דובר: << דובר >> זה גם מודל ייחודי. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> ההסכם הוא הסכם שלנו. הסכם שנקרא 'אופק חדש'.' ואני רוצה לציין מספר דברים. קודם כל, לפני כן רציתי להודות למר אמיר דור שנמצא אתנו כאן ומנהל פה את נושא הקליטה בעיריית תל-אביב. << דובר >> דובר: << דובר >> רשות הקליטה << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> הנושא של הקליטה בעיריית תל אביב הוא באמת, כמו שציינתם, יש כאן את האולפן הכי גדול. אבל לא בשביל זה אני הגעתי לכאן. הזמנתם אותי כדי לדבר על הסכם השכר. למרות שכולם מאוד מרוצים, כולם מאוד שמחים, אנחנו שבעי רצון. אבל אני חושב שזו רק תחילת הדרך. זאת אומרת, מה שנעשה זה השוואת תנאים כדי לעצור ולייצב את המערכת. זה הסכם שנעשה עם שני שרי אוצר שונים, עם שני שרי חינוך שונים ויפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, עשתה את מה שלא עשו כשחתמו על הסכם 'אופק חדש' והכניסה גם את המורים של האולפנים ללימוד עברית לתוך אופק חדש, ובעצם כך היא יצרה מצב שבו השכר שווה לשכר במערכת החינוך הרגילה. ולכן, למרות ששבעי רצון, אני עדיין רעב במירכאות. הסתדרות המורים עדיין רוצה לשפר את התנאים של המורים באולפנים ללימוד עברית. אני לא אומר את זה רק כדי שהמורים כאן יגידו 'כן, איזה כיף, אנחנו רוצים לשפר לנו את התנאים'. אני חושב שזה נכון לעשות את זה, קודם כל, בגלל הפרופיל המיוחד של המורים באולפנים ללימוד עברית. שהם מספר רב יחסית של מורים עם תארים שניים, מתקדמים. הם עושים עבודה שהיא קצת שונה, גם הוראה אבל גם הם נדרשים להכין מדי שיעור, מדי שבוע, מדי חודש להכין תכנים חדשים ואקטואליים. כי אי-אפשר ללמוד אולפן מתוך ספר. אולפן זה משהו חי שלומדים אותו מתוך מה שקורה בחדשות, מה שקורה ברחוב ומה שקורה בכיתה. כמובן, גם אדוני היו"ר, אתה לא תצא מכאן ללא המחמאות הנדרשות והמתבקשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בשביל זה כינסנו את הדיון. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> דווקא לא, אבל אני הייתי רוצה להודות לך, אדוני, על הנחישות בדרישה שמשרד האוצר ייתן תוצאות ויקבע מסגרת תקציבית. זה בהחלט קידם - העובדה שהדיון כונס מדי שבוע - את המשא ומתן בהקשר של סגירת המסגרת התקציבית. אני גם רוצה לציין ברשותכם מספר אנשים שלא נמצאים כאן. קודם כל, לפני כולם, גב' מרינה סולודקין זכרה לברכה. היא הייתה חברת כנסת שבמאבק הקודם של האולפנים ללימוד עברית, הרי אתם שוכחים אבל רצו לסגור את האולפנים ללימוד עברית - - - << דובר >> דוברת: << דובר >> ב-2008. << דובר >> מאיר אסרף: << דובר >> וחברת הכנסת מרינה סולודקין הובילה מאבק בכנסת כדי למנוע את הסגירה של האולפנים ללימוד עברית. ושייבדל לחיים ארוכים וטובים, אביגדור ליברמן שר האוצר שהחליט במסגרת המשא ומתן שקוים בשנה שעברה לעצור הכול ולהגיד 'רגע, רגע, אני מחריג את האולפנים ללימוד עברית'. זה מה שהוא אמר, לפי בקשה של הסתדרות המורים אבל אני מחריג כי אני מבין שצריך לתת לאולפנים לימוד עברית יותר. ועכשיו אנחנו קוטפים את הפירות, המורים שלנו קוטפים את הפירות של אותה החלטה אמיצה לעצור ולהקשות קצת על פקידי משרד האוצר שיידרשו לנהל משא ומתן שוב על קבוצה נוספת. טוב מה שעשו. אנחנו חייבים להמשיך לקדם את השכר של כל עובדי ההוראה, בכללם גם המורים של האולפנים ללימוד עברית. תודה רבה לכם על ההיענות וההירתמות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רומה פינצ'ב, מנהלת מרחב תל אביב, משרד הקליטה. << דובר >> רומה פינצ'ב: << דובר >> תודה. אני מצטרפת לכל הברכות, בהצלחה רבה לסוזי המנהלת החדשה ולמיכל מנהלת המחוז החדשה. נושא קליטת העלייה בעיר תל-אביב יפו מעסיק למעשה ביום יום את כל הגורמים, גם אותנו כמרחב, כמחוז, גם את האולפן. כי למעשה כבר שנים ארוכות היקף העולים החדשים שמגיעים לעיר תל אביב יפו הוא הגדול בארץ. ואני תמיד אומרת, 'תעצמו את העיניים, תסובבו את הגלובוס, תניחו אצבע באופן אקראי, בכל מקום ומכל מקום יש לנו או עולים חדשים או קטינים חוזרים או אזרחים עולים או תושבים חוזרים'. כלומר העיר תל אביב-יפו היא בעצם סוג של מיקרוקוסמוס כזה לקליטת עלייה. אולפן גורדון הוא אכן האולפן הגדול ביותר ואני אישית מברכת על כך שהוא נמצא דווקא אצלנו בתל אביב יפו. וזה בגלל היקף העולים שצריכים לקבל את המענה של השפה. אין ספק בלא שפה קשה מאוד להתחיל את הצעדים הראשונים בארץ. לאורך השנים אנחנו משתפים פעולה באופן יוצא מגדר הרגיל גם עם אילן וגם עם קודמתך סוזי, עם בלהה ואמיר דור לצורך העניין הוא שותף אסטרטגי בעיריית תל אביב יפו. עשינו פה מהלכים מאוד יפים, בדמות ירידי מידע לתלמידים שלומדים באולפן גורדון. אבל לא רק פה באולפן. ובתקווה להמשך שיתופי פעולה אתכם למען העולים החדשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אמיר אתה רוצה? << דובר >> אמיר דור: << דובר >> כן. באווירה פחות חגיגית, קצת בנושא תקציב, ברשותכם. אנחנו מקבלים שיפוי מהמדינה לכל תלמיד פה בסך 500 שקל - - - זה תעריף ש-20 שנה לא השתנה, לא צמוד לשום דבר. << דובר >> דובר: << דובר >> 30. << דובר >> דובר: << דובר >> לא, מ-2012. << דובר >> אמיר דור: << דובר >> שנייה, תן לי. בפועל עשינו בדיקה באגף התקציבים בעירייה כמה עולה לנו כל תלמיד, כל תלמיד עולה לנו בסביבות 1,300 שקל. זאת אומרת, עיריית תל אביב מכניסה יד לכיס שלה לסבסד שירות ממשלתי. זו בעיה אחת. << דובר >> דובר: << דובר >> זה לא המקום היחיד. << דובר >> אמיר דור: << דובר >> נכון, זה תקף לגבי הארץ. << דובר >> דובר: << דובר >> לא, אני אומר לא רק בקליטה אתם מסבסדים שירותים ממשלתיים. << דובר >> אמיר דור: << דובר >> בעיה נוספת שהיא כן ייחודית לעיריית תל אביב היא ש-45% מתלמידי האולפן אינם תושבי העיר. כלומר אנחנו מסבסדים כאן את בת ים, את רמת גן ואת חולון. אנחנו שמים יד בכיס של תושבי העיר ומסבסדים שירות למשתמשים שאינם תושבי העיר. זו סוגיה שהעלינו מספר פעמים בפני שר הקליטה החדש ומנכ"ל משרד הקליטה. הם כל הזמן מדברים שצריכים לעדכן, זו בעיה באמת ייחודית גם לתל אביב וגם לגבי כל הארץ. זה דבר שלא ניתן לשער איך עירייה צריכה לסבסד שירות ממשלתי שאמור לכלול את כל העלויות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנושא נמצא על סדר היום של הוועדה ברמת המאקרו. זאת אומרת, העלאת סכום התקצוב. לא פר רשות – זה לא שחילקנו את זה לפי רשויות, אלא העלאת סכום התקצוב פר עולה. אבל יכול להיות, צריך לבחון את זה, אני לא יודע מה המצב ברשויות אחרות, אבל שבהחלט צריכה להיות פה איזושהי השתתפות של הרשויות הרלוונטיות. << דובר >> מעוז ביגון: << דובר >> אני אגיד שהמודל הזה של עולים שמגיעים לא מהעיר עצמה ומקבלים מענה מהעיר עצמה הוא קיים. הוא קיים בנוף הגליל, הוא קיים איפה שיש - קיבוצים, מושבים, מועצות אזוריות, ויש את העיר המרכזית ששם נמצאים האולפנים – זה קיים. התעריף, גם לפי התחשיבים שעשינו אנחנו, אינו רלוונטי להוצאות שיש היום. כל דבר שקשור לניקיון, אחזקה, רכישות וכו', מה שהיה ב-2012 שאז נקבע התעריף על פי החלטת ממשלה, הוא היום לא רלוונטי. וחוץ מזה, המודל של ההפעלה לא טוב. המודל של ההפעלה היום זה שמשרד החינוך מעביר תקציב למשרד הקליטה, משרד הקליטה מפעיל את זה באמצעות הסוכנות היהודית שהוא בסופו של דבר מתקשר בהסכמים עם המפעילים השונים, עם העיריות וכו'. זאת אומרת, זה עובר ככה ובסוף מי שמקבל את השירות זה משרד החינוך וההפעלה שלו. אז הייתה ועדה במשרד הקליטה ומשרד החינוך והתקבלה החלטה עוד עם השרה הקודמת, שאשא-ביטון, שזה יעבור לאחריות משרד החינוך אבל עם שיפוי מתאים של 1,000 שקל לעולה. הכפלת התקציב. התחשיבים שלנו זה סביבות ה-850 ואנחנו מבקשים את ה-1,000 שקל כדי שיהיה גם תקציב גמיש פה ל - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> סליחה שאני קוטע אותך. אתה צריך להיות גם דיפרנציאלי. << דובר >> דובר: << דובר >> התקציב בתל אביב יותר גדול, כי תל אביב היא עיר יותר יקרה. << דובר >> דובר: << דובר >> בוא נגיע לרזולוציה. << דובר >> מעוז ביגון: << דובר >> בסוף אנחנו מבקשים 1,000 שקל לעולה. מחר ממלא מקום מנכ"ל משרד החינוך יושב על הסוגיה הזאת כדי שתהיה המשכיות בהחלטה של השרה הקודמת, נכניס אותו לעניינים. תהיה פנייה תקציבית למשרד האוצר של משרד החינוך ומשרד הקליטה ביחד על מנת שהתקציב יהיה בהתאם למה שזה באמת העלויות שעולות, ואז נוכל גם לקבל אחריות עם משרד החינוך להפעיל את זה ולא לעשות את זה דרך - - -אלא נתקשר ישירות עם הרשות המקומית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> רומה פינצ'ב: << דובר >> אפשר להוסיף? אני קודם כל רוצה להתייחס לדברים של סוזי. חברים, אתם עובדים טוב מדי. שמכם הולך לפניכם, ואני לא צוחקת. עולים מגיעים מחו"ל, דבר ראשון הם מבקשים את אולפן גורדון. זה דבר אחד. דבר אחר, משרד העלייה והקליטה, לפחות ממה שאני עודכנתי, פנה לחשכ"ל וביקש להגדיל את היקף הסיוע פר תלמיד. למיטב ידיעתי מ-500 ל-700 שקלים. זה כרגע בדיונים ואנחנו ממתינים לראות לאן זה יתפתח. אני כן מצטרפת למה שמעוז אמר, שהייתה חשיבה של המנכ"ליות הקודמות בעצם להעביר את כל האחריות למשרד החינוך. אז אנחנו כרגע ממתינים לראות מה קורה - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> משרד החינוך ב-700 שקל לא ייקח אחריות על זה. כבר עשינו את כל התחשיבים שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אילן לביא מנהל מרכז - - << דובר >> אילן לביא: << דובר >> עוד מילה אחת, באולפן כמו גורדון ובעיר כמו תל אביב התלמידים באמת כמעט לא מרגישים את זה כי אנחנו נותנים להם את כל מה שצריך, כולל דברים שבמירכאות 'לא צריך' כמו טיולים, דברים וזה. יש אולפנים שהמצב הוא הרבה הרבה יותר גרוע ברמת של עטים וברמה של קלסרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לשמוע מורה מהאולפן. נמצאת אתנו כאן איריס. ואחר כך אני אתן לכריסטינה הכי חשוב. << דובר >> איריס מוסן אלון: << דובר >> אנחנו בפתחה של שנה חדשה ואני רוצה לאחל שנה טובה לכולם. זאת שנת הוראה חדשה עבורי, עשירית ככלל והחמישית באולפן הזה. אני רוצה לתאר לכם את חדוות העשייה. השמחה הממלאת אותי ואת עמיתיי ובעיקר עמיתותיי, כאשר אנחנו מגיעים לכתה, פוגשים את תלמידינו. כאשר אנחנו חוזות בפלא הזה של רכישת שפה חדשה. אנחנו בראשית השנה והתלמידים שלנו, עולים חדשים, מגיעים אלינו כאשר הם בראשית חייהם החדשים כאן בישראל. בפסוק האפס שלהם, בעצם עוד לפני שהתחילו החיים שלהם בישראל, והם פה באיזו תקופה של בין לבין. הם נאלצים פעמים רבות לזנוח, לפחות לתקופה, את המקצועות שלהם. הם נאלצים להתרגל לאקלים סביבתי ותרבותי שונה בתכלית מזה שהכירו בארצות המוצא שלהם. ובעיקר אין בפיהם שפה שמקשרת בינינו לבינם. השפה, כידוע לכם, היא מפתח לכניסה לשוק העבודה, להשתלבות בחברה הישראלית. היא מפתח שבלעדיו לא יכולה להתקיים קליטת עלייה. בסופו של הקורס אני זוכה, וגם החברות שלי באולפן זוכות לחזות בפלא הזה של תלמידים שהגיעו לאולפן ללא עברית, וכעת השפה שגורה בפיהם. אני מורה גם לכיתות ב' פלוס ג', אני זוכה לראות את זה. תלמידים משסוגלים לבטא את שעל ליבם, לקיים קשרים, למצוא תעסוקה ולעבוד בשפה האהובה שלנו. אני רוצה לספר לכם במשפט על עצמי, סליחה. אני איריס, אני דור רביעי למורים לשפה, רובם לשפה העברית. כמוני וכמו אבי, כך גם סבתו של אבי בת העלייה הראשונה לימדה עברית. עבורי זו שליחות שאין כמוה, זה בדמי. אני רואה בתלמידים שלי נכס והנה תלמידה שלי לידי. נכס עבור המדינה שלנו, חלק בלתי נפרד מהמעשה הציוני. יום יום בכיתתי אני פוגשת אנשים משכילים אדיבים שתרומתם לחברה הישראלית יכולה להיות משמעותית ביותר לו יהיה להם הכלי החשוב הזה, השפה העברית. אני רוצה להודות לכם, לכל הנוכחים, על העשייה הגדולה שלכם ולברך על חתימת הסכם השכר שלנו. איחלנו להסכם שכר שיכיר בערך של עבודתנו, בשעות הרבות שאנחנו עמלות על הכנת מערכי שיעור ותכנון הקורסים, בדיקת מבחנים ושיעורי בית, שילוב של טכנולוגיות בלמידה ויציקת תכנים מגוונים ואקטואליים שיעשירו את עולמם של תלמידינו ויהוו להם פתח לחברה הישראלית. בנוסף, אני וחברותיי למקצוע מקצועיות ערכיות ומגיעות לעבודה מתוך תחושת שליחות. שעות רבות עבדנו עד כה ללא גמול ונכון שאנחנו רואות בעבודתנו שליחות, אך הדבר אינו מספיק על מנת שנוכל לכלכל את עצמנו ואת משפחותינו. אנחנו הצווארון הוורוד, רוב מכריע מעובדות האולפנים הינן נשים אך כידוע לכם המשכורת שלנו גם הכרחית לכלכלת הבית לא פחות. בין עמיתותיי כאלה שגידלו לבד את ילדיהן ונאלצו להיאבק מדי חודש על מנת להרים ראשן מעל המים עם משכורת שהייתה רחוקה מאוד מלהתאים ליוקר המחייה הישראלי. עולים רבים עובדים בבקרים ולכן אנחנו מתבקשות לעבוד גם בשעות הערב על חשבון הזמן בו ילדינו בבית. בין עמיתותיי כאלה שהיו צריכות לשלם עבור שמרטפית כדי להגיע לאולפן וללמד. הן בעצם הפסידו כסף על העבודה באולפן. תוספת השכר על עבודת הערב היא הכרחית וחשובה ביותר. אני מברכת על השינוי. אין ספק שאנחנו בדרך הנכונה ועוד היד נטויה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כריסטינה פטרישינה. << דובר >> כריסטינה פטרישינה: << דובר >> קודם כל סליחה. אני אדבר יותר לאט. שמי כריסטינה עליתי בשנה שעברה מאודסה. אתם יודעים ששם עכשיו לא קל, ואני עליתי בגלל המלחמה. וחלק מהמשפחה שלי נשארה שם. אבל עכשיו אני פה ואני שמחה מאוד שאני פה. אני הבנתי בתחילת הדרך שלי בישראל, שאולפן ועברית זה הכי חשוב. כי פה אנחנו לא רק לומדים עברית. אנחנו חוגגים חגים, אנחנו מטיילים בארץ, אנחנו מכירים את התרבות הישראלית. אז זה הכי חשוב כי קודם כל, כמובן שעכשיו אני מבינה את כל מה שקורה מסביבי. אבל עוד יותר חשוב שעכשיו אני מרגישה פה כמו בבית, כמו במשפחה באולפן גורדון. ואני חיכיתי בתור ארוך. להיות פה זה בעיה גדולה, אבל - - -. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן חיכית לכיתה? << דובר >> כריסטינה פטרישינה: << דובר >> אני חושבת שחמישה חודשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המקצוע שלך? << דובר >> כריסטינה פטרישינה: << דובר >> אני פסיכולוגית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את גרה בתל-אביב? << דובר >> כריסטינה פטרישינה: << דובר >> לא. אני גרה בבת-ים. ואני כל יום קמה מוקדם כי אני רוצה ללמוד רק פה בגורדון. כי אני יודעת שגורדון זה הכי ביותר. כי כל החברים שלי, שגרים פה הרבה שנים, הם מדברים על גורדון דברים טובים. << דובר >> סוזי עטר: << דובר >> כריסטינה הגיעה אלינו עם המילה 'שלום'. אני לימדתי אותה ברמה א' והעברתי אותה כלאחר כבוד לאיריס. והיא הגיעה, היא ידעה להגיד שלום. זה היה לפני כמה חודשים. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> אז היא ידעה עברית, נו מה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כריסטינה תודה רבה. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> יש לי שאלה. איך את מגיעה לפה? כמה זמן לוקח לך מהבית בבת-ים יד לפה? << דובר >> כריסטינה פטרישינה: << דובר >> אני חושבת ששעה. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> כמה אוטובוסים? << דובר >> כריסטינה פטרישינה: << דובר >> שני אוטובוסים. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> ניסית רכבת? << דובר >> כריסטינה פטרישינה: << דובר >> לא. כי באוטובוסים יותר מהר. << דובר >> רינה זסלבסקי: << דובר >> אני כמובן מברכת את כולם. ובאמת מצטרפת לכל הברכות. ברכת הניצחון. אני ממש שמחה לשמוע. אבל כיוון שאני בדיוק ממשיכה את כריסטינה, אני רוצה להרחיב קצת את הסוגיה שגם אילן נגע בה, וזה הנושא של תרבות, מסורת וחברה. אנחנו שמענו שאולפן גורדון באמת מתברך במעטפת של תוכן מוסף בנושא זהות יהודית. אבל לא כל האולפנים מבורכים כך. ועל אחת כמה וכמה, אולפני - - - שהם גם לא עוטפים כרגע את המעטפת הזאת, לכן זאת סוגיה כללית לכולם. אני רוצה להזכיר שבשנות ה - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> - - - הגיע הזמן לסגור את הואצ'רים ו - - -את כולם כעובדים באולפנים ללימוד עברית. << דובר >> רינה זסלבסקי: << דובר >> אני לא בטוחה שצריך להיות כל-כך נחרצים - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> עכשיו כשיש הסכם – אפשר. << דובר >> רינה זסלבסקי: << דובר >> אבל מה שחשוב להזכיר זה שאומנם יש פה מעטפת של טיולים וחגיגת חגים, ובאמת נגיעות במסורת. אבל חשוב לציין שזה מתקיים במסגרת התוכן של האולפן בשפה העברית. וזה לאו דווקא יכול - - -. זה לא מספיק בעצם מה שאני רוצה להגיד. בשנות ה-90, אם זכור לכם, הייתה תוכנית שהיא הייתה תוכנית בשפת האם של התלמידים. להיסטוריה של עם ישראל ומסורת. הוכשרו מורים ל-So called, 'זהות יהודית'. שבאמת נתנו העשרה בשפת האם של התלמידים, ואני חושבת שאולי לתלמידים שהם יוצאי צרפת – ורבים מהם לומדים בבתי ספר יהודיים – זה קצת פחות נחוץ, אבל כרגע אנחנו נתקלים בעליית חירום של אנשים שבכלל לא תכננו לעלות והקשר שלהם ליהדותם הוא רופף ביותר. הם לא יודעים את מושגי היסוד. אני דיברתי עם כמה מורים שהכרתי, עוד שעבדו במערת אצלנו ועלו לארץ, ומלמדים גם באולפנים פה וגם באולפני הוואצ'רים, והם אומרים שהתלמידים שהם כרגע נוגעים בהם, לא יודעים, למשל, לא רק את המילה 'בית כנסת', אלא גם את המושג הרוסי 'סינגוגה'. זאת אומרת, הם אף פעם לא שמעו על זה ולא יודעים מה זה. אז - - -. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. הערה חשובה. << דובר >> רומה פינצ'ב: << דובר >> אני רוצה להתייחס ברשותכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לדקה. << דובר >> רומה פינצ'ב: << דובר >> גברת רינה זסלבסקי, אני עונה לך. מעבר לתוכנית של זהות יהודית באולפנים, נעשית עבודה מאוד מאומצת בין משרד העלייה והקליטה לבין הרשויות המקומיות, וכמובן תל-אביב. שבהן מתקיימות פעילויות עבור העולים החדשים, בשעות אחה"צ והערב. שזה כולל גם תכנים של זהות יהודית. כלומר, כל הנושא הזה, אי אפשר לבנות שהוא יהיה רק באולפנים. הוא כן מתקיים בתקציבים שניתנים לצורך העניין בשיתופי פעולה עם הרשויות עבור העולים שגרים באותו יישוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את החלק הזה. ואנחנו נצא עוד שתי דקות לאולפן. רק לגבי הסיכום: אחת, אנחנו נקיים דיון ספציפית על נושא תקציב האולפנים. התקציב להפעלת האולפנים בהיבט הזה. שתיים, בסוגיה שאת העלית, עם השילוב של קליטה בקהילה. הבעיה היא שתקציבי הקליטה בקהילה, הם זהים לתקציבי הקליטה בקהילה שהיו לפני ארבע שנים כשמספר העולים היה פחות משליש ממה שיש היום. זה כמעט לא רלוונטי מבחינת היכולת לבצע. ולכן אחת מהשתיים: או שמשרד העלייה והקליטה ייכנס לזה או, ופה אנחנו כן נקיים על זה דיון, ואני אבקש ממשרדים נוספים – ברוך השם, הממשלה הזאת התברכה במשרדים שעוסקים בזהות יהודית ומסורת ישראל. לא חסר. וקיבלו תקציבים מפה עד להודעה חדשה. אפשר לקחת בהחלט תקציבים ולייצר אותם, ואז באמת להכניס אותם אולי דרך האולפנים, והאולפנים יכולים לקבל איזושהי תוספת. << דובר >> דוברת: << דובר >> זאת חייבת להיות תוכנית מובנית. ודרך אגב - - -. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, יכול להיות, אולי נעשה את זה - - - לאולפנים עם תקציב. מסורת ישראל, מורשת ישראל. יש לכם איזה חמישה משרדי ממשלה רק לעניין הזה, אז לא יכול להיות שבסוף דווקא ל-70,000 עולים שמגיעים לכאן, לא מוצאים תקציב. דבר אחרון, אדוני ראש העיר, הוזכר פה שיש גם אסירי ציון, את אמרת - - - . אני לפני חמש שנים, לדעתי, היה לי חבר שמנהל בית-ספר תיכון ביהוד. נכנסתי לכיתה, והתחלתי לשאול תלמידים – כיתה י"א – מה זה 'אסיר ציון'? קיבלתי הרבה מאוד תשובות, אף אחת מהן לא הייתה, אני לא רוצה אפילו. כאילו הנושא הזה, כשאני הייתי ילד עסקנו בזה במהות, ואז עשינו איזושהי פעילות, דווקא בתיכון, יצא אז סרט שמישהי עשתה, 'מבצע חתונה'. לא יודע מי מכיר מה הסיפור של 'מבצע חתונה', אבל בעצם משם התחיל הסיפור של 'שלח את עמי'. ואני אומר שאם היינו עושים איזושהי פעילות כזאת בתיכונים מובנית, אני חושב שזה גם יחבר אולי את כולם לתוך הסיפור הזה של הציונות. תודה רבה. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> וגם הוא היה פעם עולה חדש. << דובר >> דובר: << דובר >> הוא גם לימד עברית, אני חושב. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> והוא גם היה שר. שניהם היו שרים. והם באו לשמוע מה אתם חושבים על המקום הזה שבו אתם לומדים עברית. << דובר >> דובר: << דובר >> - - - שלנו ממש מצוינת. 100 אחוז. אבל משכורת לא מספיק. << דובר >> דובר: << דובר >> זה אולפן א'? << דובר >> דובר: << דובר >> לא. ג'. << דובר >> דובר: << דובר >> כמה פה תושבי תל-אביב? מי גר בתל-אביב? מי לא גר בתל-אביב? למה אתה לא הולך לאולפן ברחובות? << דובר >> דובר: << דובר >> כי אני עליתי לארץ בסוף יוני. ואין ג' ברחובות. << דובר >> דובר: << דובר >> יש א' ברחובות. << דובר >> דובר: << דובר >> גם בבת-ים אין רמה יותר. << דובר >> סוזי עטר: << דובר >> זה המגוון שעליו דיברתי בעצם. << דובר >> דובר: << דובר >> בכיתות ערב, בכיתות צהריים. כל מה שצריך. << דובר >> דובר: << דובר >> הבעיה פה שיש הרבה אנשים - - - בלשון הלועזית שלהם, הם ברמה הרבה יותר, והם רוצים להגיע לאותה רמה בעברית. ואין רמה יותר גבוהה מ-ג'. << דובר >> דוברת: << דובר >> יש. אנחנו חייבים לתת קודם את הבסיסי. בוודאי שיש לנו בהתאמות גם ה' אפילו. אבל אנחנו קודם כל ניתן את א'-ב'. << דובר >> דובר: << דובר >> אבל איזה קבוצות יש לכם? הכי גבוה? << דובר >> דוברת: << דובר >> עד ג' פלוס. << דובר >> דובר: << דובר >> אבל כרגע אין. << דובר >> דוברת: << דובר >> זה בגלל מורים כמובן. << דובר >> דובר: << דובר >> שלום לכם. יש לנו אורחים: ראש עיריית תל-אביב, יו"ר ועדת הקליטה של הכנסת, מר פורר, חבר כנסת זאב אלקין והסתדרות המורים ומשרד החינוך. כולם. אני מציע שכדי שהם יכירו אותנו, כל אחד יגיד משפט: איך קוראים לו, מאיפה הוא, כמה זמן הוא בארץ. אם אתם רוצים להגיד עוד משהו, זה בסדר. << דובר >> יובל: << דובר >> יובל. אני פה משנה. מרוסיה. עכשיו גר בתל-אביב. << דובר >> יבגניה: << דובר >> אני יבגניה, גם מרוסיה. פה בישראל פחות משנה. ואני גרה ברמת גן. << דובר >> ליזה: << דובר >> אני ליזה. גם מרוסיה. עליתי בתחילת השנה. גרה ברמת-גן. << דובר >> הלנה: << דובר >> שמי הלנה. ממוסקבה. גרה בבני ברק. אני חדשה, שמונה חודשים. << דובר >> אלינה: << דובר >> אני אלינה, אני גרה בבת-ים. << דובר >> דובר: << דובר >> - - - ברזיל. לא רק רוסיה יש כאן. חמישה חודשים כאן. << דובר >> דובר: << דובר >> - - - גר בחולון - - -. << דובר >> דובר: << דובר >> - - - - רוסיה. גר בחולון. << דובר >> טניה: << דובר >> אני טניה. ממוסקבה עליתי בדצמבר. << דובר >> דובר: << דובר >> - - - אני גרה בתל-אביב. מארצות הברית ועליתי לפני שמונה חודשים. << דובר >> אווה: << דובר >> שמי אווה, אני משוודיה. אני גרה בתל-אביב. << דובר >> נטלי: << דובר >> אני נטלי מלונדון. גרה בתל-אביב עם חתולים - - -. אני גרה פה ארבע שנים. << דובר >> הלנה: << דובר >> אני הלנה, - - - ברמת-גן. << דובר >> נטליה: << דובר >> אני נטליה. אני עליתי בדצמבר. אני גרה בראשון לציון. << דובר >> רון חולדאי: << דובר >> אני ראש עיריית תל-אביב יפו. אני רוצה לאחל לכן שנה טובה ושתצליחו בישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יו"ר ועדת העלייה של הכנסת. ואני אומר לכם שיש לכם מזל שאתם לומדים באולפן פה בתל-אביב. זה אחד האולפנים הכי טובים שראינו, ואני מסתובב בכל הארץ. תצליחו, שנה טובה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>