פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה
ולוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
25/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת הכלכלה
פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שלישי, ז' באב התשפ"ג (25 ביולי 2023), שעה 12:40


סדר היום:
 << נושא >> הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
אברהם בצלאל – יו"ר הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
אליהו ברוכי
בועז טופורובסקי
סימון מושיאשוילי

חברי הכנסת:
ינון אזולאי
יאסר חוג'יראת
משה טור פז
יונתן מישרקי
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
יצחק קרויזר
משה רוט

מוזמנים: 
	יהורם אלבז
	-
	כלכלן, משרד הבינוי והשיכון

	ברי רוזנברג
	-
	מנהל רגולציה, בנק לאומי לישראל

	ד"ר שלמה נס
	-
	עו"ד, רו"ח, משרד עורכי דין דורון טיקוצקי נס

	חגית בן אהרון
	-
	עורכת דין בעמותות חברתיות

	בני פרץ
	-
	פעיל חברתי, יו"ר הפנתרים החברתיים



	משתתפים באמצעים מקוונים:

	ד"ר זיו נאור
	-
	מנהלת היחידה הכלכלית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	
	
	


מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה
יונתן בן הרוש – מנהל הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור << נושא >>  


 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

טוב, אנחנו פותחים את הישיבה. זו ישיבת המשך, ישיבה המשותפת של ועדת הכלכלה ושל הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. הקלת נטל המשכנתאות על הציבור. בבקשה, יושב ראש הוועדה. תנהל. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה רבה אדוני יושב הראש. באמת, גם לח"כים שהגיעו, אני אומר ברצינות, יש דיונים אמיתיים ויש דיונים שהם פיקציה וטרלול או פיליבסטר, או איך שנקרא לזה. כמו שני חדרים לידינו פה בצד ימין, שדנים עכשיו בדיונים באמת, דיוני סרק אני קורא לזה. אז באמת, גם ינון וגם חברי הכנסת, גם יוסף וגם זה שנמצאים איתנו פה, באמת ישר כוח גדול. גם יאסר וגם יוסף שנמצאים איתנו פה. באמת דיון חשוב. אנחנו, אתה יודע, בש"ס אנחנו נלחמים למען הציבור, למען השכבות החלשות, למען מי ששלח אותנו. 

יוקר המחיה, דוד, כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, הוא, איך אומרים, בנימי נפשך ונימי נפשנו, כן? ואני קצת, אני מקווה מאוד, כן? שאולי לפחות ייצא משהו בדיון הזה. אני אגיד, בדיון הקודם העלו הרבה הרבה הצעות על ידי עו"ד שלמה נס, באמת שעשה עבודה מעמיקה. אני ממה שאני שומע כל הזמן שגם בנק ישראל יש לו רצונות לעזור בעניין והוא מנסה קצת להפיל את זה על הבנקים, אז נמצא איתנו גם פה מבנק לאומי, נציג שנשמח לשמוע גם אותו. 

ועוד דבר שאני חושב שצריך כן להכניס לסיפור הזה לגבי איך אנחנו נדאג לציבור בסיפור הזה של המשכנתאות זה לגבי דווקא הדירה של בן אדם שיש לו דירה אחת, קורת גג אחת, שעליהם צריך למצוא את הפתרון. אני מבין שאי אפשר לחלק להוריד את הריבית, לחלק לא להעלות ולחלק להעלות. אבל אולי בכל אופן להחזיר, אחת מההצעות זה להחזיר בחזרה את הכסף שהם לוקחים על ידי העלאת הריבית. להביא את זה בסוף לאנשים שיש להם קורת גג אחת, לזוגות צעירים. לבן אדם שמשפר דיור. בסוף אנשים היום נאנקים ולא מצליחים לשרוד את היום יום. וזה דיון חשוב מאוד. ואשמח לשמוע מהבנקים, גם מבנק ישראל, ואני מבין שהנציג שלהם איתנו בזום. וגם מבנקים אחרים שנמצאים איתנו, מה הם העלו בחכתם בשבוע וחצי האחרונים שהיה להם זמן בהצעות שהוצעו פה בדיון הקודם. ינון, רוצה להגיד כמה מילים?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

קודם כל נשמע. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בוא, בוא נשמע את בנק ישראל. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בואו נשמע אותם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אנחנו מחכים לתשובות שלכם. כן? ישיבה קצרה על מנת לראות מה התשובות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מה התקדמנו, כן. מה עשינו עד עכשיו. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אני יכול להגיד כמה דברים?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

כן, תגיד בינתיים. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

בוקר טוב לכולם. אני לא הייתי בדיון הקודם, אבל זה דיון מאוד מאוד חשוב. אני אציין כמה נקודות, במיוחד לגבי החברה הערבית. אני, את האמת, הופתעתי מהנתונים. בסך הכול מכל מקבלי המשכנתאות בארץ רק 2% הם מהחברה הערבית, למרות שאנחנו 20%. וזאת שאלה למה? 

הנתון השני, גם בערבים מעורבות הנתון הוא קצת יותר, 4%. למרות שאחוזם בערים המעורבות 24%. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

2% מהכלל. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

מכלל מקבלי המשכנתאות. והנתון שגם הפתיע אותי עוד יותר שגם הריביות הן קצת יותר גבוהות מהריביות שמקבלים אנשים אחרים, שאר אזרחי המדינה. בחברה הכללית, אזרח ערבי שמקבל משכנתה מהיישובים, מהכפרים, יש פער של איזה 0.3%, עלייה מעבר לריבית שמשלמים אחרים. ובערים המעורבות זה אפס נקודה אחוז. והשאלה שלי היא בעצם למה החברה הערבית לא פונה לקבל משכנתאות? וכאן אני אציין נקודה מאוד חשובה. הדרך והפתח, ברגע שרוב החברה הערבית, בגלל שרובם מתחת לקו העוני, כשגם מסורבי אשראי והם לא יכולים לקבל משכנתאות בגלל כל מיני נתונים, הם פונים יותר לשוק השחור. שם בעצם זה גם עושה את כל הבעיות. אתם רואים את הרצח והרציחות המשתוללות בתוך היישובים. לדעתי גם אחת הסיבות שאנשים פונים יותר לקבל כסף והלוואות מהשוק השחור. בנוסף, הם לא עומדים בהחזרים. והשאלה שלי למה המדינה לא נותנת פתרונות לאותם אזרחים שכן רוצים לקבל משכנתאות, כדי שגם יכולים לבנות בית ולחיות בכבוד. תודה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני אגיד לך, אחת, אני אענה במקומם, אין בעיה. אחת הבעיות שיש בחברה הערבית זה הנושא הזה שהקרקע לא מוסדרת וקשה לרשום משכנתה. וגם לא תמיד יש היתרים על הבנייה. ולכן הם הולכים לשוק האפור, השחור. 

דבר שני, בנושא של אמצעי התשלום, הם פשוט עושים טעות. הם צריכים להתחשב בכך שכל המשפחה גרה בבית. זאת אומרת, בגדול הם לא צריכים לקחת רק את האמא והאבא שהם בעלי הקרקע, אלא הם צריכים לקחת בחשבון את כל מי שגר. זאת אומרת, אם גרים מספר מפרנסים, לקחת את המשכורת שלהם במכלול לעניין החזר המשכנתה. 

אתה צודק. אם רוצים להילחם בפשע בחברה הערבית זה אחד הדברים שצריך להתחיל בו. אנחנו מתכוונים לעשות על זה ישיבה על העניין זה. זה לא יימשך. צריך להילחם גם בזה, על מנת שאנשים לא יסתבכו בשוק האפור. וזה גורם חלק ממעשי הרצח וכל מה שקורה. הלחצים זה חלק מהעניין. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני רוצה להעלות, ברשותך, בנוסף לדברים החשובים שהעלה חברי יאסר. יש כאלה שכן פונים לבנקים למשכנתאות. והקרקע היא כן עם רישוי וזמינה והכול. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

ולא מקבלים. למה?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ומסרבים לתת להם משכנתה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בגלל אמצעי התשלום. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בגלל אמצעי תשלום. לא, והם מעלים בתקופה האחרונה, פנו אנשים שאומרים להם שבכפרים ערביים קשה למשכן. אם אתה לא עומד בהחזר אי אפשר למשכן את הבית. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

זה מה שאמרתי. אנחנו, הם צודקים בעניין הזה. צריך לקיים על זה ישיבה. לא עכשיו, זה לא הנושא בסדר היום. אבל כן, נעשה על זה ישיבה. כי זה חלק מהמלחמה בפשע. יש לזה משמעויות אחרות מעבר למשכנתאות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ד"ר זיו נאור מבנק ישראל. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

שלום לכולם. ראשית, אני אתנצל על האיחור, היו לנו קשיים טכניים בהתחברות ואנחנו מתנצלים על כך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

חשבתי שהיא התנצלה למה הם לא פה בוועדה, לא למה באיחור. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה רחוק, מה אתה רוצה? בנק ישראל לפה זה הרבה זמן. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הבנו שיש היום קשיים להגיע פיזית לכנסת. אנחנו מתנצלים אם לא הבנו נכון. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, דווקא הכול פנוי. המפגינים התעייפו. אבל מחר הם יחזרו כנראה. כן?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

טוב, אז אני רוצה לחזור ולהגיד שאנחנו כמובן מבינים את הקשיים של הציבור. אנחנו מבינים שהמשכנתאות התייקרו, אנחנו מבינים את הקושי שזה יוצר לציבור נוטלי המשכנתאות. אנחנו מצרים על כך ואנחנו מבינים שיש צורך לנקוט בצעדים. 

אבל קודם כל חשוב לנו לדבר על זה שהמקום הוא לנקוט בצעדים בהיקף מצומצם במובן של צעדים שמיועדים ללקוחות שיש להם קושי נקודתי אמיתי ולא לכלל נוטלי המשכנתאות. לו ננקוט בצעד שהוא צעד באמת כולל ויש בו באמת כדי להקל בצורה גורפת על כל נוטלי המשכנתאות היום במשק, המשמעות היא בעצם עיקור של המדיניות המוניטרית. וזה בעצם חוטא תחת המדיניות של העלאת הריבית. וזו כמובן לא המטרה שלנו פה. ואני סמוכה ובטוחה שזו גם לא המטרה שלכם. ולכן אנחנו מעוניינים לדבר על מקום של צעדים מצומצמים. 

אז כאמור, הנגיד סבר שנכון שהבנקים יבואו ויתנו מענה ללקוחות שלהם. לאותם לקוחות ספציפיים שיש להם קושי נקודתי שהוא משמעותי ושיש מקום לסייע להם. והצעדים שעומדים כרגע על הפרק בבנקים השונים הם פריסה של רכיב הפריים למשך 30 שנה, מרגע הפריסה. זאת אומרת, לו ניטלה ההלוואה לפני חמש שנים והיא נלקחה ל-20 שנה, אז היום נותרו לה עוד 15 שנה ואפשר למשוך אותה למשך 30 שנה, זאת אומרת להאריך פי שתיים. אז זה כלי אחד. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

דיברנו על זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

דיברנו על זה. אבל אמרתם שזה רק אם הבנקים מסכימים. אז עוד פעם חזרנו לאותו הדבר. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, רגע, רגע, ניתן לה לסיים. ולגבי מה שקורה היום, לגבי אלה שאין להם אפשרות לשלם את המשכנתה הספציפית. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

שנייה, ברשותך אני רגע אשלים את הצעדים. כי זה גם חשוב שהציבור ישמע על הצעדים ויעשה בהם שימוש, ככל שהוא חושב שזה הדבר הנכון עבורו. 

הצעד הנוסף שיש על השולחן זה מחזור ההלוואה. זאת אומרת, הבנק לוקח את יתרת ההלוואה שיש כרגע על השולחן. יושב עם הלקוח, מחשב מה התמהיל הנכון עבור הלקוח. יתכן שהוא יהיה יותר ארוך, יתכן שזה רק שינוי של התמהיל בין מסלולים, פחות פריים, יותר פריים וכן הלאה. ובונים ללקוח איזה שהוא תמהיל חדש, שבעצם יאפשר לו לעמוד בהלוואה בקלות יותר גדולה ביחס למצב הנוכחי. 

כלי נוסף שקיים זה כלי הקפאת התשלומים. אנחנו מדברים או על הקפאה מלאה או על הקפאה חלקית. חצי שנה, בהקפאה חלקית אפשר אולי להגיע עד שנתיים. וזה משהו ששוב, הוא ניתן ללקוחות שיש להם קושי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שהבנק לא חייב, נכון? רק רשאי. נכון?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הבנק רשאי. אני אגיד רגע ששלושת הכלים הספציפיים שדיברתי עליהם עד עכשיו הם כלים שהלקוח בעצם צריך לפנות לבנק ולבקש את הסיוע. הבנקים כן זיהו חלק מהלקוחות שהם עלולים לסבול מקושי כזה ופנו אליהם אקטיבית. אבל שלושת הצעדים האלה הם צעדים שבאמת לקוח שמרגיש שהוא זקוק להם, נכון שיפנה לבנק. 

בנוסף, הבנקים עשו צעדים נוספים, שהם באים ומסייעים ללקוחות בצורה יותר נקודתית. ללקוחות באמת מאוד, קבוצה יותר מצומצמת שברור שהם עלולים להתקשות. ופה הצעדים הם קצת שונים בין הבנקים. חלק מהבנקים בעצם מציעים ספיגה של חלק מעליית הריבית. חלק מהבנקים אפילו מגיעים לכמעט אחוז ספיגה של עליית הריבית. זה הרבה מאוד. חלק מהבנקים נותנים מענה בצורה של מענקים או בצורה של הלוואה ללא ריבית, שזה כמעט כמו מענק לצרוך העניין. אמנם צריך להחזיר את הקרן, אבל הריבית הנצברת על ההלוואה לאורך התקופה היא בעצם המענק. והדברים האלה נעשים בדרך שהיא יותר, הלקוח לא נדרש לפנות אליהם. אלא מרגע שהבנקים זיהו שהלקוח שייך לאותה קבוצה שיש בה כדי להתקשות, הוא יקבל את ההטבה בצורה שהיא ללא. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני לא הבנתי את ההצעה השלישית שלכם. אם אדם עכשיו רוצה לדחות את החלק של התוספת בגין הריבית של המשכנתה לתקופה מסוימת, מה את מציעה? שזה רק יהיה לחצי שנה? איך, ואחר כך?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אם זה הסרה מלאה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, חלק היא מתכוונת רק על הריבית. חלק. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אם זה רק הריבית זה עד שנתיים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לדחות את זה לשנתיים. ואם הוא רוצה מלא, זה לחצי שנה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

גם זה הבנק רשאי. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע. ואחר כך איך הפריסה? אחרי שנתיים הוא רוצה להתחיל, הוא חייב לשלם. איך הפריסה?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אחרי שנתיים הוא חוזר לשלם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

כן, אבל מה קורה עם החוב?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

זה קצת תלוי. יש קצת שונות בין הבנקים. חלק מהבנקים - - -

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, אבל אני לא מבין. ד"ר זיו, תקשיבי רגע. אולי אנחנו, לא הבנתם אותנו. קודם כל, אני מודה לך על מה שעד עכשיו אמרתם. זה אומר שקיבלתם את הטענות. אבל אתם לא הדוברים של הבנקים, עם כל הכבוד. אני רוצה שתוציאו הנחיה ברורה לבנקים שזה מה שאתם מבקשים מהם לעשות. זאת אומרת, הם יכולים לא לתת. ברור שצריך הסכמה, כי זה נותן הלוואה מול מקבל הלוואה. אבל הם צריכים לעשות את זה בלב פתוח. הם יש להם, רק אם יש להם סיבה מיוחדת הם לא יתנו. או יכולת החזר בלתי, לא טובה. או בן אדם נמצא במצב של פשיטת רגל, כל מיני דברים. אבל זאת לא צריכה להיות רק בקשה. אתם צריכים להתנות להם את זה בתנאים. 

אנחנו מבקשים מכם שזה יהיה, קודם כל, מה שאמרתם זה בסדר גמור. זה אומר שקיבלתם את הבקשות שלנו. אבל לא קיבלתם את זה עד הסוף. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

לא, לא, לא הבנת. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע. לא, הבנתי טוב מאוד. למה לא הבנתי?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בינתיים הם חזרו על מה שהיה בוועדה הקודמת. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

היא נתנה סקירה אקדמית. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, לא, שנייה רגע. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

הם אמרו את זה גם פעם שעברה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

עם כל הכבוד, היא אמרה בהתחלה. היא אמרה את זה. לא נכון להגיד סקירה אקדמית. רק היא אומרת, אחר כך היא אמרה מה הבנקים עושים. מה הבנקים עושים אנחנו יכולים לדעת לבד, אין בעיה. אבל הם צריכים להוציא הנחיה לבנקים שזה מה שאתם מציעים שהם יעשו והם לא יכולים לסרב, אלא בתנאים מיוחדים. והתנאים המיוחדים אתם תקבעו אותם, אין לי בעיה. אבל זה צריך להיות ברור לבנקים שהם צריכים ללכת לקראת העניין הזה. אחרת לא עשינו כלום. מה, עכשיו כל אחד יבוא והבנק יגיד שהוא לא מסכים או כן מסכים?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

בנק ישראל לא סבור שיש צורך להוציא הנחיה נוספת בנושא. בנק ישראל סבור שהכלים נמצאים בידי הבנקים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, לא. אז אנחנו לא צריכים אתכם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בקיצור, בנק ישראל יושב אי שם, כמו שאתם לא בוועדה פה, סליחה שאני מדבר ככה. אתם פשוט לא רואים את הציבור. פשוט לא מכירים, לא רואים, לא מעניין אתכם. זו המציאות. זה מה שנשמע פה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע, ד"ר זיו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כי ד"ר זיו, מה שאת אמרת עכשיו זה חזרתם על מה שאמרתם פה בוועדה הקודמת. עוד סתם דיבורים שהבנקים נותנים לחלק, למי שניגש אליהם והלקוח צריך לגשת. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, לא, הייתה התקדמות. ההתקדמות היא בזה שהם קיבלו את הבקשה אבל שהבנקים מה שהם רוצים שהם יעשו. אז הייתי פונה לבנקים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תמיד הם יוכלו לעשות את זה, לא השתנה כלום. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אז מה אני צריך את בנק ישראל? אני אפנה לבנקים, אני אשב איתם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

יושב הראש, תאמין לי, בוא, תביא את הבנקים ותסתדר איתם יותר טוב. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

זה לא הולך ככה. זה לא הולך בצורה כזאת. אתם צריכים לתת הנחיה. מה הבקשה? מה הבעיה? זה לא עולה לכם כלום בקשה כזו. רק תנו הנחיה לבנקים. מה, אתם מפחדים מהבנקים? אתם לא רוצים לתת להם הנחיה? אתם לא עובדים אצלם, עם כל הכבוד. אתם עובדים בשביל הציבור, לא בשבילם. טוב, זה לא מקובל עליי, אני מאוד מצטער. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אפשר?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

כן, אני אתן לכם. אתם, אתם מתי יש לנו עוד ישיבה? לא, ישיבה שבוע הבא, מתי קבענו? 2.8. ב-2.8 אני מבקש תשובה סופית בעניין הזה. אם אתם אומרים לנו רק לפנות, אז אנחנו נפנה לבנקים, באמת. אני לא צריך אתכם, אני אפנה לבנקים. אנחנו רוצים שהבנק יוציא הנחיה מפורשת בעניין הזה. יגיד לבנקים שזאת ההנחיה והם יכולים לסטות ממנה רק בתנאים כאלה וכאלה. אני לא קובע לכם את התנאים, בשביל זה יש את בנק ישראל, תקבעו את התנאים אין לנו שום בעיה. עד ה-2.8. ואם לא, אני רוצה את הנגיד פה. הנגיד בעצמו שיבוא. מה קרה? הוא לא יכול לבוא לכנסת? יכול לבוא. שהנגיד יבוא לישיבה הבאה אם הוא מסרב לעניין הזה. זה הכול. מה, לא יכול להיות דבר כזה. מה זה הבנק אם הוא רוצה ייתן, אם הוא לא רוצה הוא לא ייתן. לא, זה לא מקובל עליי. 

אנחנו צריכים לתת בשורה לציבור שמי שלא יכול לשלם את המשכנתה בעקבות עליית הריבית הוא יכול מצד אחד לדחות את התשלום הזה של עליית הריבית למשך שנתיים ואחר כך להתחיל להחזיר במשך שנתיים, משהו כזה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אין שום סיבה שהבנקים לא ייקחו על עצמם את העלייה של הריבית הזאת, לא יקרה שום דבר. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אוקיי, זה הכול. ולגבי השכפול וזה, זה אני לא, לגבי התשלום עכשווי אתם תתנו הנחיה. לגבי פריסה של המשכנתה, את יודעת מה? בזה אני לא מבקש מחויבות שלכם בעניין הזה. רק תנו המלצה, שזו ההמלצה שלכם. ואז באמת הבנק יקבל החלטה לפי מצב העניינים. כי זה משהו ל-30 שנה, אני לא יכול להיכנס. אבל לגבי עצם העובדה, כמו בקורונה, שתחייבו את הבנקים לתת, אלא בתנאים מסוימים. זה אני רוצה בשורה לזוגות הצעירים שלא מסוגלים לשלם את הריבית, את העלייה של הריבית. מה זה הדבר הזה? זה אתם צריכים לקבל החלטה שאתם מחייבים, אלא בתנאים מסוימים שלא. ולגבי השאר אין לי בעיה שזה יהיה בהסכמת הבנקים, אני לא אתווכח על זה. חה"כ אזולאי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

תודה רבה לך, אדוני יושב הראש. בנק ישראל, ד"ר זיו, אני אתחיל במה שאני מתחיל בדרך כלל אתכם. נשלח מכתב לנגיד בנק ישראל, שבוע שעבר כשהייתם פה אמרתי שבאותו יום יישלח מכתב. על דעתו, על יתרת הריביות בעו"ש, סליחה, על היתרה, לקבל ריביות. טרם קיבלתי תשובה על כך. אני מבין שהנגיד כנראה רוצה להביא לי את זה באופן אישי כשהוא מגיע לפה לדיון. אבל זה הזלזול המתמשך שלכם כלפינו, כלפי חברי הכנסת. נכון שאחר כך אני גם מקבל טלפון איפה הבעיה, אבל הנה, אז הנה זה עוד אחת הבעיות. שהפניתי עוד מכתב ולא מקבל תשובה. אז רק תגידו לי עד מתי צריך להמשיך ולהתנהג ככה וזה היחס שלכם לחבר כנסת וזה היחס שלכם כלפי הציבור. 

אני לא מקבל את זה ואני לא אעבור על זה. וכל פעם כשתבואו לפה כל פעם אני אזכיר לכם וכל פעם. אחר כך תגידו למה אני כועס. כן, אני כועס ואני אדבר בצורה קשה אליכם. אני מכבד אתכם כפקידים והכול בסדר גמור. אני מכבד את הנגיד כנגיד, ככלכלן, אבל לא יכול להיות שאתם לא תכבדו אותנו ולא תכבדו אותנו כמחוקקים. אנחנו נציגי הציבור, אנחנו זועקים את הזעקה של הציבור. תפסיקו לזלזל בנו. תפסיקו לזלזל בנו. וכשאני אומר שאתם לא נמצאים פה זה הדבר הכי גרוע שקרה. כשאתם לא נמצאים פה ואתם נמצאים שם, זה עוד יותר. אם עד עכשיו חיכיתי לתשובה אני אומר לך שייקח לי עוד שבועות לקבל תשובה מכם. הרי מה ביקשתי? תשובה רק לדעת מה הבנקים החזירו תשובה אחרי שבוע שהתחייבו שיחזרו?

וכשאני מסתכל פה סביב השולחן הבנקים לא סופרים לא אותנו ואולי לא אתכם, מלבד בנק לאומי שנמצא פה באופן קבוע. אם יש פה עוד בנק, שיגיד, אולי אני טועה. פה סביב השולחן. לא מדבר בזום. 

 << אורח >> בני פרץ: << אורח >>  

בנק הפועלים פה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הוא לא בנק לאומי. אני אמרתי. יאמר לזכותם, כל הזמן הם מגיעים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בני, אל תנהל לנו את הישיבה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בלי שום בעיות לא בכניסה לכנסת ובלי שום בעיות. למה? כי הוא מכבד את חברי הכנסת, הבנק הזה. אין לי שום עניין עם הבנק הזה. וכשצריך לחטוף הם יודעים את הביקורת שלי גם עליהם. אתם באים פה ומביאים לנו עוד פעם את מה שהיה פעם שעברה, אותה סקירה. כל עוד ותמשיכו להגיד שהבנקים רשאים, הווה אומר שאתם שותפים לבנקים בשותפות מלאה ולא כמבקרים ולא כפיקוח. אלא כאותם אלה שבאים ואומרים אנחנו מבינים אתכם, הבנקים. אנחנו לא מבינים את העם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

טוב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

ואני מבקש מכם להעביר לנגיד את דבריי, שאני עדיין מחכה לתשובה ממנו ושיפסיק לזלזל. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אוקיי, ד"ר זיו, כמו שאמרתי, אני מבקש המלצה שלכם כבנק שזה התפקיד של הבנק לדעתי. אבל לגבי הנושא השלישי, אני מבקש לא רק המלצה, אלא גם הוראה לבנקים לנקוט בשיטה הזאת. גם אם לא מסכימים. אלא בתנאים שאין ברירה, שבאמת לתת להם את שיקול הדעת. אבל זה אני מבקש שתעשו את זה. זו פנייה הוגנת מבחינתי לטובת הציבור. אני חושב שזה גם התפקיד שלכם בעניין הזה ואני לא רואה בעיה מיוחדת. 

לגבי יתר הדברים שאמרת, מספיק המלצה, לא צריך מחויבות של הבנק בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ד"ר שלמה נס. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע, לפני. קודם כל סמנכ"ל הבנק ואחר כך. כן?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

ברי רוזנברג, מנהל רגולציה, בנק לאומי. בנק לאומי מאז העלאת הריבית וכל התקופה שאנחנו עוברים, עשינו כמה מהלכים. אתם דיברתם על זה עכשיו. אנחנו מאפשרים דחיית תשלומים עד 24 חודשים, עד שנתיים. גם לתשלום הקרן עצמו, כלומר דחייה של כל המשכנתה. של תשלום המשכנתה החודשית. אפשרות לדחייה של רק רכיב הריבית ואפשרות של דחייה של רק רכיב הפריים. זה אנחנו מאפשרים ל-24 חודשים. אנחנו עושים את זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בפנייה ישירה של האזרח?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זהו. עכשיו, פה, בזה הייתי צריך לפתוח. שאני חושב שבסוף במצב כזה לא צריך לחכות שבן אדם יקרוס חלילה. אלא החובה שלנו כבנקים זה לנטר את זה מראש. זה לראות אנשים שעלולים להגיע לכשל אשראי ולפנות אליהם באופן יזום. וזה מה שאנחנו עשינו, היינו החלוצים בזה כבר מההתחלה. פנינו ללקוחות שלנו והצענו להם את כל האפשרויות ופרסמנו בכל הדרכים שאנחנו מפרסמים את האפשרויות כדי שיידעו. ויחד איתם בנינו פתרונות. כי בעיניי זה הדבר המשמעותי. הפנייה האישית הזאת, כמו שציינת. לבוא לדבר לקוח לקוח. עשינו עשרות אלפי פניות כאלו. אנחנו גם מאפשרים מחזור משכנתה. וגם אנחנו סופגים את, אנחנו נותנים החזר על עליית הריבית שנעשתה מיוני בשנה שעברה עד עכשיו למי שעבר מעל 1,000 שקלים. אנחנו מחזירים לו במשך שלושה חודשים את הריבית הזאת. הוא מקבל את זה בפעימה אחת, בספטמבר, שיהיה לו לקראת החגים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

מה זאת אומרת? תחדד, לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

היא מדברת על ההחזרים. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אני אמרתי, לבקשת חברת הכנסת, מה שאמרתי זה שאנחנו בודקים, מי שעלה לו ההחזר החודשי של המשכנתה מיוני של שנה שעברה ועד עכשיו ביותר מ-1,000 שקלים אז אנחנו נספוג את העלייה כמה שזה עלה מעל 1,000 שקלים במשך שלושה חודשים. בתקופה של החגים, שזו תקופה שאנשים הנטל שלהם הולך וגדל וניתן לו את זה בחזרה בפעימה אחת בספטמבר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רק מילה אחת. אני רק מעניין אותי מה בנק ישראל אמר על הדבר הזה? אני רואה שהבנק עושה את זה, באמת ישר כוח גדול. ולמה לא כל הבנקים? למה זה לא דבר גורף לכל הבנקים?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל לפני כן, אפשר עוד שאלה? לחדד. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

את מי את רוצה לשאול? אותו? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן. האם כשדיברת על מחזור משכנתה, האם זה כרוך בעלות? ושתיים, לגבי הדחייה של ה-24 חודשים. יש לזה איזה שהוא משמעות כלכלית על מי שלקח משכנתה? הלקוח מקבל דחייה של 24 חודשים בלי שמושתים עליו שום קנסות, עלויות או משהו כזה?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

קודם כל, לגבי השאלה הראשונה, זה ללא עמלה. לגבי השאלה השנייה, הלקוח יכול להחליט האם הוא ישלם את ההפרש שנותר כתוצאה מהדחייה הזאת, חלקית או מלאה, האם הוא ישלם אותה באופן של פריסה על שאר התקופה או שהוא מחליט לשלם אותה בסוף התקופה. זו החלטה שלו. 

אבל אני רוצה רק להוסיף משהו אחד שבעיניי הוא מאוד מאוד חשוב. אתם העליתם את זה פה בדיון הקודם. זה לא מוצע, אני לא יודע איפה זה עומד. אבל לדעתי, תראו, אפשר לשים פלסטר וזה בסדר. אנחנו שמים פלסטרים, אחרים שמים פלסטרים. אבל אנחנו נמצאים בתקופה שהיא סביבת ריבית גבוהה שיש לזה השלכות, וכולנו רואים את זה. זה לא תלוי בגורם כזה או אחר, זו המציאות. ואני חושב שכדי לטפל בזה באמת וכדי להקל באמת, צריך להגדיל את תקופת, להאריך את תקופת המשכנתה שהיום באופן רגולטורי זה עד 30 שנה. שמעתי, לא זוכר מי אמר את זה בדיון הקודם, שבעולם זה ככה. אז אנחנו בדקנו. בעולם זה לא ככה. זאת אומרת, אולי יש מדינות שככה, אבל ברוב המדינות זה לא כך. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

מה נהוג בעולם?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

יש כל מיני מדינות. אני בכוונה לא נותן את ארצות הברית, כי אז אני יודע שתהיה ביקורת ויגידו לי - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

הארכה זה אומר מחזור?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לא מחזור. או בהלוואה חדשה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

הלוואה חדשה. זאת אומרת תנאים חדשים. אדם רוצה לשמר את הריבית הישנה שלו, אין לו אופציה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לא, אם זה הלוואה חדשה, בן אדם בא לקחת הלוואה, זה דבר אחד. דבר שני, בן אדם בא למחזר הלוואה. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

לקחת הלוואה קיימת ולפרוס מחדש ליותר תשלומים. זה מחזור או הארכה?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה מחזור. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>  

זה מחזור? תודה. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

אבל הנקודה היא, הנקודה היא, שוב, זה כל, כל מקרה לגופו. אתה יודע, כמו שאתה לא, אתה נותן לבן אדם, אמרתי קודם, כשאתה מחליט איתו ביחד אם נכון לו לפרוס, לעשות גרייס על ההלוואה שלו, שהוא לא ישלם חצי שנה-שנה, זו החלטה משותפת. ברור שיש פה החלטה. אבל בסוף צריך להבין, כן? כל החלטה צריך לשקול אותה כלכלית וצריך להבין את ההשלכות שלה. אבל צריך לתת את האפשרות ללקוח, במיוחד היום, שהנטל של ההחזר החודשי הוא נעשה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אגיד לך ברוכי, היום בנק ישראל לא נותן לך למעלה מ-30 שנה. והם בדיון הקודם אמרו שאין שום מקום בעולם, שום מדינה שנותנת למעלה מ-30 שנה. ואם אני מבין עכשיו, מבנק לאומי, שכן יש. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

יש מקומות. בוודאי שיש מקומות בעולם. ואני אומר, זה יכול להתאים. בסוף זה נורא אינדיווידואלי, כן? אבל יש אנשים שזה ממש יכול להציל אותם. אנחנו לא רגילים לתקופה כזאת. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אבל הם כן עכשיו קיבלו את הבקשה שאם אתה שילמת חמש שנים, אתה יכול להאריך עוד פעם. 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

זה כן. בסדר, אז יש אנשים שבאמת - - -

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

זה, אז חצי עבודה כבר נעשתה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

כל הבנקים קיבלו את זה?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, עכשיו, את לא היית בהתחלה. זו המלצה ולא רוצים לכתוב אותה בכתב. אני כן רוצה שייכתבו אותה בכתב לבנקים. לא מחייבת אמנם, זה לזמן ארוך טווח, עדיין הבנקים צריכים לבדוק את עצמם. אבל כן צריכה להיות המלצה של בנק ישראל. מה, מה הבעיה עם זה? 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אדוני יושב ראש הוועדה, יש פה גם שאלה שחשוב לשאול אותה. הרי סתם, אני נותנת דוגמה. אם לקחת מיליון שקלים משכנתה ל-30 שנה וההחזר שלך הוא 1,700,000 בסופו של דבר אתה משלם. אם לקחת ל-40 שנה, מה אז? 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

כן, ודאי. לכן אני לא ממליץ. אני לא ממליץ לאנשים להאריך את זה עד 30 שנה כי ישלמו המון ריבית על העניין הזה, בלי שזה נותן להם בנפיט. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל לרוב האנשים אין ברירה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני כן ממליץ לאנשים שלא מסוגלים היום בגלל העלאת הריבית לשלם את המשכנתה, להקפיא רק את תשלום הריבית עד 24 חודש ולהחזיר את זה עוד פעם ב-24 חודש, אחרי שכל הריבית תרד. וזו המלצה הרבה יותר. אבל זה אני ביקשתי מבנק ישראל שיחייב את הבנקים. זה לא, לא טובה, אלא חובה. על זה הם יתנו לנו תשובה ב-2.8. נבקש מהנגיד, זו הבקשה שלנו המפורשת. לגבי יתר הדברים שאמרו בנק ישראל, זה אני רק מבקש המלצה של הבנק. לא חובה. כי זה דבר שהם צריכים לבדוק. הבנקים באמת חייבים להסכים לזה. הם לא יכולים לתת את זה. עו"ד נס?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אתה רוצה עוד משהו לומר שם? 

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

לא. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אוקיי, בבקשה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני סתם שואל, באמת עוד פעם, למה זה רק בנק לאומי עושה את זה? ומה עם שאר הבנקים? ולמה בנק ישראל לא מחייב את כל האמצעים האלו? אם בנק מבין שהוא יכול לבוא ולעשות את כל הדברים האלה, אני מאמין שהוא לא מפסיד מזה, אלא רק מרוויח. אם בכל אופן, כי הוא מבין באמת איפה הציבור נמצא והוא רואה את הקושי שאנשים לא מצליחים לעמוד בהחזרים. אז למה שזה לא יהיה?

 << אורח >> ברי רוזנברג: << אורח >>  

רק אני אתקן אותך. כשבנק נותן לשלם על ההפרש של הריבית, הבנק משלם על זה. אבל הוא מבין שיש דברים מסוימים, יש תקופות מסוימות, יש רגעים מסוימים שאתה צריך לעמוד לצד הלקוח שלך. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

טוב. ד"ר נס, בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

סליחה שאני אגיד את זה, אבל אני אמרתי גם בדיון הקודם שדיברנו עם הרבה מאוד גורמים ואנחנו מבינים את הקשיים שקורים בשטח. ולכן אני לא יכול, אדוני יושב הראש, אני לא אחסוך במילים שאני רוצה להגיד בהקשר הזה. למרות שציפיתי אחרי הדיון הקודם שבאמת בנק ישראל יבין את המצוקה של הציבור ויחזור לפה עם הצעות ודברים. לא שמענו כלום. כלום על הקלות על כללי הרגולציה שלהם, שהבנקים מתחננים ומבקשים אותם. 

אני גם דיברתי לפני הישיבה כאן עם הסמנכ"ל של בנק לאומי, גם הוא אמר לי. גם יועצי המשכנתאות אמרו לי. כללי הרגולציה של בנק ישראל מקשים מאוד שחלוף משכנתאות ודברים אחרים. אז הם רצו שהציבור ישמע? זה מה שהיא אמרה? אין בעיה, הציבור שמע סקירה אקדמית מאוד יפה על מה הבנקים עושים כרצונם. לא שמעו שום פתרון ושום דבר שבנק ישראל בא בעצמו ומקל על זה. 

עכשיו אני רוצה רגע להגיד שני משפטים: בנק ישראל חושש, הוא אמר שזה יפגע בצעדים שלו לבלימת האינפלציה ובהעלאת הריבית. אמרנו כבר בדיון הקודם שהריבית על האוברדראפט ועל האשראי טווח קצר, זה הריבית שרלוונטית לנושא של המלחמה באינפלציה. הריבית על המשכנתה ל-30 שנה על הדירות אין לזה כמעט משמעות לעניין הזה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

זה אני מסכים עם זה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

וכולם מתקשים. הם חושבים שיש כאלה שמתקשים ויש כאלה שלא מתקשים? אז סליחה שאני מחדש לכם, כולם מתקשים. כל הציבור נחנק ממה שאתם עושים ואני לא רואה שמחפש פתרונות לזה. אז ביקשנו בישיבה הקודמת שתאפשרו בהנחיות לבנקים להאריך את משך התקופה, להעלות את תקרת האחוז האפשרית מערך הדירה. ויועצי המשכנתאות אמרו שזה דרמה מאוד משמעותית. להלוואות קיימות אנחנו מדברים. לאפשר גמישות בנושא של הכנסה פנויה לבנקים, כשהם רוצים לתת והכללים שלכם מגבילים אותם. לאפשר משכנתה בדרגה שנייה כחובה, כדבר שאפשר לתת אותו. לאפשר חובת שחלוף משכנתאות. כל הנושא של משכנתה הפוכה, כשדיברנו על האוכלוסייה המבוגרת, שמתעכב אצלכם כבר למעלה משנה. כל הדברים האלה, וכמו שנאמר כאן, זה דברים שצריכים לבוא בהנחיות ברורות לבנקים. כי קשה לאתר את אלה שמתקשים. כולם מתקשים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני באמת שואל, איזה בשורה הבאתם לציבור עכשיו? באמת, ד"ר זיו נאור?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

חייבים לסיים. יש לנו נושא אחר. ב-2.8 אנחנו נמשיך את הישיבה. הפעם הם יהיו פה, זה לא יהיה בזום. בסדר ד"ר נס? 2.8, אין לנו ברירה. 

 << אורח >> בני פרץ: << אורח >>  

אבל שים לב שיש פה מלכודת בדחייה לשנתיים, את הריבית. איך הוא ישלם אותה? במזומן? עם תוספת ריבית על ריבית?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בוא, לא נתתי לך רשות דיבור. 

 << אורח >> בני פרץ: << אורח >>  

לא, אבל יש מלכודת פה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אין שום מלכודת. מי שרוצה, ייקח. מי שלא רוצה, לא ייקח. מלכודת עושים לבן אדם שמכריחים אותו. לא מכריחים אף אחד. טוב, אז מה רצית? שניתן לו מענק? נגיד לו במקום הריבית קח מענק? זה אתה אומר טוב. לא, לא, גמרתי. כל הטענה לגבי בנקים אחרים, אז איגוד הבנקים יענה לנו על זה ב-2.8. הם נמצאים בזום. אני חייב לסיים את הישיבה. אוקיי, הישיבה הזאת הסתיימה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:17. << סיום >>