פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 3 ועדת העבודה והרווחה 09/11/2023 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת מושב שני פרוטוקול מס' 111 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום ראשון, כ"ה בחשון התשפ"ד (9 בנובמבר 2023), שעה 11:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים), התשפ"ד-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר טלי גוטליב מאיר כהן חברי הכנסת: שמחה רוטמן משה סעדה משה טור-פז חנוך דב מלביצקי מוזמנים: עלי בינג – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר זאב ריינמן – רע"ן תקציבי אכ"א ושכר, משרד האוצר רועי ישראל קרת – עו"ד, היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי אופיר טל – נציג העמותה למען משרתי המילואים משתתפים באמצעים מקוונים: אבישג סבג – ר' עתכ"מ, אכ"א, משרד הביטחון פזית תדהר – ממונה משפטית לרגולציה וחירום, יועמ"ש, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: נעה בן שבת יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן-שמואל רישום פרלמנטרי: ליאת שטיין-קוטלר – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים), התשפ"ד-2023, מ/1676 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, ישיבה מיוחדת, יום חמישי, 9 בנובמבר 2023, כ"ה בחשון תשפ"ד. והנושא הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים), התשפ"ד-2023. באופן כללי אני רוצה לומר שהמגמה היא להעלות לכל משרתי המילואים שהם בסביבות שכר המינימום מ-215 שקל ליום ל-300 שקל ליום. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא לכולם, זה למי שלא מקבל שכר אם אני מבין נכון, למי שהוא סטודנט וכדומה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם שמעת טוב, אמרתי לאלה שהם בסביבות שכר המינימום. היועצת המשפטית תגדיר את זה יותר ברור ואנחנו נשמע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, אם אפשר לבקש מהמשרדים להציג את הצעת החוק שלהם. זו הצעת חוק ממשלתית. שיסבירו את הצעתם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אפשר רגע את הנקודה הספציפית - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שאני אתן, מי מציג את זה, משרד האוצר? << דובר >> רועי קרת: << דובר >> המוסד לביטוח לאומי אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לפני שהמוסד לביטוח לאומי יציג את החוק, אני רוצה לאפשר לח"כ מלביצקי שיש לו הצעה לסדר, זה עדיין לפני החוק עצמו. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה אדוני. שאלה. אנחנו קיבלנו פניות ממנכ"לים בעיקר של חברות אבטחה שיש להם היום קרוב ל-40% מכוח העבודה שלהם מגויס במילואים. לגבי הנושא של הפרשות סוציאליות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון לכולם, סליחה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הפנייה הגיעה משם. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> זה נכון לכל העובדים במשק, אחרת אף עובד - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי אדוני? << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תמתין שאני אסיים ואחר כך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש פה סדר. אנחנו ניתן לך לדבר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> הנושא של הפרשות סוציאליות לא מכוסה. הם אומרים שבשוטף זה עובר, אבל לנוכח מצב שבו יש כזו כמות מצד אחד של משרתי מילואים, ומצד שני באופן רגיל בגלל הגיוס גם ההכנסות שלהם נפגעות משמעותית. אין להם שיפוי. קודם כל רציתי לדעת אם זה באמת נכון, כי נראה לנו תמוה שהביטוח הלאומי לא מכסה את זה, ואם הוא באמת לא מכסה את זה, אז מי כן? מי אמור לדאוג לאירוע הזה? << דובר >> רועי קרת: << דובר >> עורך דין רועי קרת, היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי. ביטוח לאומי עובד לפי חוק. לפי חוק, המעסיק חייב להמשיך את ההפרשה הזאת והוא לא מקבל על זה שיפוי. זה המצב בשוטף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל המעסיקים? בכל המשק? << דובר >> רועי קרת: << דובר >> כל המעסיקים בכל המקצועות. אין פה הבחנה בין סוגי מקצועות שונים. נכון שבתקופות כמו עכשיו, שכל העובדים בבת אחת יוצאים למילואים, זו בעיה, אבל יש לבעיה הזאת פתרון שהוא רלוונטי לתקופה הזאת במסגרת החלטת הממשלה, לא במסגרת חוק הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ומה החלטת הממשלה? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אני אגיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ומי אתה? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> עלי. סגן הממונה על התקציבים. ביליתי פה בוועדה הרבה בתפקידי הקודם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל הפרוטוקול לא זוכר אותך. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אתה צודק. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אחד האנשים הבודדים שנותנים תשובות ענייניות מאגף תקציבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אולי תסביר לנו באמת מה קורה ב - - - שלנו. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אז אני אסביר. קודם כל, כמו שציינתם, זה באמת המצב המשפטי הקיים. עולות על זה תהיות לאורך השנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשאדם מקבל שכר ברוטו, והוא חושב שזה כולל את הכל. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> לא, קודם כל חשוב להבהיר. הבן-אדם עצמו לא נפגע בכלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא שאלתי על הפגיעה. כשהוא קורא את התלוש והוא חושב שהברוטו שלו זה איקס כסף, מעל זה יש הפרשות של המעסיק שלא כלולות בברוטו? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> התשובה היא כן. מעבר לברוטו, המעסיק מפריש לו גם קרן השתלמות, קרן פנסיה וכו'. יש הפרשות סוציאליות. כשבן-אדם נמצא בשירות מילואים, הוא בעצם ממשיך לקבל את המשכורת שלו מהמעסיק, וכמו שציין רועי, המעסיק גם צריך להמשיך להפריש לו את ההפרשות הסוציאליות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> גם את ההפרשות שהוא עצמו מפריש? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> כן, הפרט עצמו גם לא השתנה, לא בין הנטו לברוטו אם זו השאלה, אבל הוא גם לא נפגע ביחס - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אבל בקרן השתלמות ובפנסיה גם המעביד וגם ה-2.5%, מי מפריש לו אותם? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> נשאר זהה כמו בשגרה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מי מפריש לו אותם אבל? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> ה-2.5% מנוכה לך במקור. אני מניח שאתה תראה את זה בתלוש שלך גם כחבר כנסת. יש לך את הברוטו ובנטו אתה פחות - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שהשכיר משלם, הוא משלם תמיד, גם כשהוא נמצא במילואים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בנטו שלו הוא יקבל בול אותו דבר. בברוטו שלו הוא יקבל בול אותו דבר. מה שהוא לא מקבל - - - << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אני אחדד. המילואימניק מקבל הכל. אני מדבר על מילואימניק שכיר, כי זו הקבוצה הגדולה. הוא מקבל את המשכורת שלו באופן רגיל, כמו שאמר חבר הכנסת רוטמן, כמו בשגרה, ומקוזז לו מה שמקוזז. מעבר לזה, המעסיק, כמו שציין רועי, מחויב לפי חוק להמשיך להפריש לו גם את ההפרשות הסוציאליות, לכן, מבחינת המילואימניק אין פגיעה. הוא לא נפגע כהוא זה משירות המילואים בהיבט של ההפרשות הסוציאליות. מה שכן, המעסיק משלם את המשכורת. בגין המשכורת ברוטו הוא מקבל את המשכורת מהביטוח הלאומי, ולכן הוא גם לא נפגע. מה שהוא לא מקבל מהביטוח הלאומי זה את ההפרשות הסוציאליות. זאת אומרת, אם הוא הפריש מעבר למשכורת עוד 20 שקלים או 2,000 שקלים, לא משנה, את הסכום הזה הוא לא מקבל מהביטוח הלאומי. וכמו שציין חבר הכנסת, זה המצב גם בשגרה וגם בחירום. בשגרה בדרך כלל המעסיקים מסתדרים עם זה, מכל מיני טעמים. בתקופה הזו של המלחמה גם אנחנו קיבלנו פניות ואנחנו נמצאים כרגע בבחינה. חשוב להגיד, וזה מה שרועי התחיל להגיד קודם, שיש מענה מסוים שהוא דרך המענה שניתן לעסקים. במובן הזה, הרי עסק שהמחזור שלו לא נפגע, אז כביכול דין חירום כדין שגרה. אתה יכול להגיד, הוא יכול להסתדר גם ההפרשות הסוציאליות, כי המחזור שלו לא נפגע, הוא יכול להמשיך להפריש כמו בשגרה. אבל מה קורה עם עסק שההכנסות שלו גם נפגעו בתקופה הזו? עסק שההכנסות שלו נפגעו, זה החוק שעבר אתמול, בין היתר מקבל שיפוי מהמדינה גם בגין הוצאות השכר שלו וגם בגין ההוצאות הקבועות שלו. האם השיפוי הזה הוא מספיק או לא מספיק בהמשך לשאלתך? אפשר לדון גם על זה. אנחנו כרגע לא נעסוק בחוק כי לא סיימנו את עבודת החקיקה - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני מבין. מתי נוכל לדון? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אני צריך ללמוד ביחד גם עם הצוות הרלוונטי את השיפוי לעסקים, ואנחנו נחזור לוועדה אם תרצו וניתן לכם תשובות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיברתי עם חבר הכנסת מלביצקי, זאת בדיוק מטרתו. זאת אומרת, אם חברות האבטחה במקרה זה - - - << דובר >> עלי בינג: << דובר >> זו פשוט דוגמה לחברה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם ההכנסות שלהן לא ירדו, אבל בגלל הדבר הזה ההכנסות שלהן ירדו? בשביל זה צריך שיפוי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל תיקון החוק הזה לא יוריד להן. זה נושא מאוד חשוב, הוא רק לא קשור לחוק הזה. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמחה השלים מה שרציתי לומר. החוק הזה לא נוגע אליהם, אבל בחוקים שעסקתם בהם אתמול בוועדת הכספים וכל החוקים לעזור לעסקים במשק שנפגעו, קחו בחשבון גם את הפגיעה בחברות האלה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> כשאני פניתי לעמיתיך מאגף התקציבים בוועדת הכספים, אמרו לי, "אתה אומר דברים לא נכונים. אין דבר כזה". זאת התשובה שקיבלתי. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> הדברים נכונים ומדויקים תמיד. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לכן אני אומר. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> צר לי ויכול להיות. גם אצלנו יש לפעמים טעויות באגף התקציבים. אם זה נאמר אז נפלה טעות. מה שאמרתי הוא מדויק. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא משנה מה שנאמר, השאלה איך אנחנו מתקדמים. אם זה לא רלוונטי להיום, מתי כן? אני רוצה לצאת מפה ולפנות לכם את הדרך כמה שיותר מהר. תגיד לי מתי כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. אנחנו צריכים להתחיל בחוק הזה. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אנחנו רוצים לבחון את זה, אבל אפשר לנהל דיון האם זה מענה שהוא מספיק וטוב או לא. את זה לפני שאני מחזיר לך תשובה סופית, אני רוצה לעשות בדיקה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו קובעים שאני מרים אליך טלפון בתחילת השבוע הבא ואתה מעדכן אותי ולפי זה נתקדם? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> א. תמיד בשמחה, אני שמח לדבר בטלפון. בתחילת השבוע הבא זה קצת יומרני כשהיה יום חמישי, אבל נעשה מאמץ. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בסדר גמור. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלביצקי, את העניין שלך כבר מיצית. אם אתה רוצה לשבת בחוק עצמו, אתה יכול. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל בוועדת הפנים צריך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין בעיה. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אם אפשר להשלים בבקשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. בעניין הזה? << דובר >> אופיר טל: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו עוסקים בנושא שיפוי המעסיקים הרבה שנים. נפגשנו עם חברי כנסת בעניין הזה וגם התקיימה בשנה שעברה הוועדה של - - - עם מסקנות, עם נייר עבודה מסודר. כל הדברים האלה ידועים למדינה הרבה שנים. זה לא נושא חדש, זה נושא שהוא מוכר ואין סיבה שהוא יישאר פתוח. אם אתם רוצים, אתם יכולים לראות את הניירות האלה שהוכנו בסוף 2022. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדאי שתרענן את זה, תביא את זה ל - - - << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אגב, זה היה אמור לעלות ביום ההוקרה למערך המילואים, ומסיבות תקציביות החליטו - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ברשותכם נעבור לחוק עצמו. יציג את זה היועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי, עורך דין רועי ישראל קרת, כן? << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> כן. בוקר טוב. אז כמו שציינת אדוני, תגמולי המילואים משולמים היום תמיד על בסיס שכרו של המשרת, אבל מי שהשכר ששלו הוא היה נמוך מאוד או שלא היה לו שכר בכלל כמו סטודנטים, יש תגמול מזערי. התגמול המזערי עומד היום על 216 שקלים. החוק הזה מבקש לתקופת המלחמה להעלות אותו ל-300 שקלים ליום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכל תקופת המלחמה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> איך התחשיב יוצא? למה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. לפני התחשיב אני רוצה לדעת. עד תום המלחמה לפחות. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> נדייק. כרגע בחוק הוראת שעה עד 30 לנובמבר, עם אפשרות להארכה ככל שהמלחמה תתארך, ואם המלחמה תתארך, תהיה הארכה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מציע כבר עכשיו שזה יהיה עד 30 בפברואר, ואם המלחמה תיפסק, יפסיקו את זה. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> ברשותך, כבוד יושב-הראש, מכיוון שגם המקורות שאצלנו בממשלה הם לתקופה הזו, אני מציע להשאיר את זה. אנחנו נחזור לוועדה. גם הכוונה של משרד האוצר, משרד הביטחון, ככל שהמלחמה תתארך, היא להאריך את זה, אבל כמו שאתם יכולים להניח, גם כל היערכות שלנו בהיבט של המקורות היא מוגבלת, ולכן אני מבקש בכל זאת להשאיר את זה בנוסח המקורי. אנחנו גם חושבים שזה נכון. אני מניח שבתום המלחמה זה היה חלק מהמטרה שיש סיכוי טוב שנרצה ביחד במשותף, שני המשרדים, שלושת המשרדים למעשה, כולל ביטוח לאומי. שני המשרדים הם אוצר וביטחון, וכמובן שהביטוח הלאומי הוא שחקן חשוב כדי להסדיר את זה, אבל אני מבקש להשאיר את זה בנוסח המקורי שמאפשר את ההארכה. אנחנו רשמנו בהתייעצות, ראיתי שאתם אמרתם באישור הוועדה. כמובן שהתיקון מקובל עלינו גם שזה יהיה באישור הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן אבל אני חושב שאם הבעיה שלכם זה מקורות תקציביים, התקציב מסתיים ב-31 בדצמבר. אז לפחות עד סוף דצמבר. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> לא, אבל אני צריך להקצות לפי העלות החודשית הצפויה של זה, וכרגע - - - << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> את חודש דצמבר אדוני משלמים בינואר. אנחנו משלמים אחרי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> או-קיי אבל עד 31 בדצמבר זה המינימום. אם אתה מעסיק את הכנסת, מכנסים את המליאה במיוחד ביום חמישי, מגיעים לכנסת מדימונה, נכון? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> כן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> חבר הכנסת אייכלר הוא גם יושב ראש הוועדה. אתה לא יודע כמה כוחות מילואים יוחזקו במהלך חודש דצמבר. אתה לא יודע אם תהיה הפחתה - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה לא משנה. העיקרון צריך להיקבע, המחיר צריך להיקבע באופן שכל חייל, שכל מילואימניק יידע שכל עוד שהוא נמצא שם הוא מקבל 300 שקל ולא 215 שקל. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> בהמשך למה שחבר הכנסת רוטמן אומר, אני מניח שהתמונה תתבהר, אני מקווה. אני לא יודע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> התמונה כפי שהיא לא תתבהר בחודש הקרוב. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אני לא יודע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך בוודאות. אנחנו רוצים שזה יהיה, זה הסכום שיושב-ראש הוועדה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל זה לחודש הקרוב. הצעת החוק הזאת כמעט לחודשיים. היא לחודש הקרוב, עד 30 בנובמבר. השאלה אם בחודש דצמבר - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היא עד דצמבר. היא צריכה להיות עד 31 בדצמבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איך חודשיים עד סוף נובמבר? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כי 7 בנובמבר עד 30 זה כולל רטרו. זה חודשיים פחות שבוע, מ-7 באוקטובר עד 30. אני רציתי שיהיה עד סוף פברואר. אבל אם אני מבין שיש איזה היגיון, אז לפחות עד סוף שנת התקציב. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אבל כמו שציינתי, וגם ציין את זה רועי, 1. אלה המקורות שידענו להעמיד כרגע לטובת העניין. לא רק בגלל שנת התקציב, זה פשוט סך המקורות. זה 1. 2. תגמולי המילואים, << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בינג, אני מצטער. לעצור. תפסיקו עם הסיפורים. כל המדינה בחירום, זה מה שידעתם לגייס? זה מה שהוועדה רוצ, אנחנו הכנסת. יש אנשי מילואים. אנחנו לא מתווכחים איתכם. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> חבר הכנסת כהן - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לך, תשבור את הראש - - - << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> המילואימניק רוצה ודאות. גם ככה הוא חי באי-ודאות בתוככי הרצועה, אז לפחות תהיה לו ודאות. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אני מסכים. אתה כולנו סובבים משפחה וחברים במילואים, וכולנו מבינים את הצורך בוודאות הזאת, ולכן אנחנו רוצים לתת אותה. אנחנו אומרים פה לפרוטוקול של הוועדה, בכוונת שני המשרדים ככל שהמלחמה תתארך, להאריך את זה, ואני גם אמרתי יותר מזה - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא מוכנים. אדוני, אני לא אצביע על זה, אני מודיע. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> אנחנו חושבים שצריך ללכת לפחות עד סוף דצמבר, אם לא עד סוף פברואר אדוני. זה נראה לנו לחלוטין נכון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> השאלה אם זה לא יעכב אבל, תפסת מרובה לא תפסת. אני שואל טכנית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא יעכב שום דבר. ביררנו עם הביטוח הלאומי אתמול לפני שהוחלט על פתיחת המליאה והוועדה ליום חמישי, האם המחשבים שלהם מאפשרים ששלושה ימים אחרי האישור, החיילים יקבלו בחשבון הבנק שלהם את הכסף. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> זה תלוי אדוני בעוד תיקון שאנחנו נבקש להכניס עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם אמרו שעד יום שני זה יקרה. אם אנחנו נעשה את זה היום, נסיים קריאה שנייה ושלישית במליאה, ביום שני זה יהיה בחשבון. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> כבוד יושב-הראש, אם אנחנו נצטרך להעמיד את המקור, יכול להיות שנצטרך בחינה מחודשת וכו'. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה לא צריך לעשות בחינה. בינג, אני מצטער. המדינה הזאת במלחמה. אי אפשר כל פעם לשבת מולכם ולשמוע. תפסיקו עם זה. אתמול יושב איש האוצר ועומד למלונות אתם תקבלו רק 25%. תפסיקו עם זה. זה קודש הקודשים בעינינו. אתה לא תגיד לי שאין לך. שמצדי הביטוח הלאומי יעבוד 24 שעות רצוף, והם יודעים לעשות את זה. חבל שיש ויכוח. אל תנסה לשכנע אותנו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הם אמורים להיות ראשונים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מביאים את חברי הכנסת ביום חמישי, פותחים את המליאה כי אנחנו אמרנו שזה מה שאנחנו רוצים, יושב ראש הוועדה, נאבק על זה, ואני כל כך שמח שהוא נאבק על חיילי צה"ל, ואנא מכם, אל תנסו לקחת אותנו אחורה. עד 31 בדצמבר. אנחנו לא נתווכח על זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה שתדע שיושב-ראש הכנסת, היועצת המשפטית של הכנסת והיועצות המשפטיות שלנו עבדו קשה מאוד כל השבוע על החוק של תגמולים לחטופים. ימים ולילות. הם עזבו את הכל בערב שבת, יום חמישי בשביל לבוא לפה. זה לא כדאי בשביל חודש. אנחנו צריכים מינימום חודשיים בסך הכל. תעביר את זה לממונים עליך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אם זו בעיה של תקציב - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> - - - אנחנו הולכים להתייעצות. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אם מאיר ידבר איתם, זה יהיה עד הסוף שנה הבאה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה לא אמור להיות תקציב משמעותי. זה פלח מסוים מכל משרתי המילואים, הסטודנטים בלבד ומקבלי שכר מינימום. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> העלות החודשית למיטב זיכרוני היא כ-180,000,000שקל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אישרו פה תקציבים על ימין ועל שמאל והחיילים שהם הראשונים, חלוצים לפני המחנה, יקבלו אחרונים? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> הם לא מקבלים אחרונים. הם לא נפגעים - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הוודאות היא חשובה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שהעניין הזה מוצה. אני רוצה לאפשר לביטוח לאומי להמשיך להקריא לנו דוחות קודם כל, אבל אתה צריך לדעת שאנחנו מדברים על 31 בדצמבר מינימום, על דעת כל חברי הכנסת. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> העיקרון הוא להגדיל את התגמול המזערי. בנוסח כמו שהוא כתוב בפניכם, מבקשים להגדיל את התגמול המזערי רק למי שגויס בצו 8. כיוון שאנחנו רוצים לעשות את זה מהר, אנחנו, ביטוח לאומי, מבקשים לטובת הביצוע, מכיוון שאנחנו יודעים שממילא הרוב המוחלט של המגויסים הם בצו 8, להוריד את התנאי הזה של הצו 8. המערכת שלנו היום לא מבדילה בין סוגים שונים של גיוס. אנחנו רוצים לשלם לכולם. זה ממילא הרוב המוחלט, לכן כדי שנוכל לפעול על פי חוק, אנחנו מבקשים שהאפשרות לשלם תגמול מזערי תהיה לכל חיילי המילואים בלי הבחנה אם זה אם צו 8 או בלי צו 8. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מצוין. נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עלינו זה מקובל. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה ברשות יושב-הראש. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> גם עלינו זה מקובל. למה 95%? הרי יש את שכר הבסיס שהבנתי מהדיון בוועדת הכנסת אתמול שמלכתחילה הוא היה השכר הממוצע במשק, שזה גם הגיוני. אתה שולח חייל לעבוד. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> זה פחות. זה 25% פחות מהשכר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מלכתחילה זה היה השכר הממוצע במשק, ומה היה ההיגיון המסדר? זה לא כמו עובד רגיל. אתה לוקח סטודנט, הוא עובד 24/7 כפשוטו. ככלל במילואים, במלחמה על אחת וכמה וכמה יש לו הוצאות נלוות של המשפחה, של הבית. ולכן אמרו השכר הממוצע במשק. החליט הביטוח לאומי, לא יודע על דעת מי לשחוק את השכר הזה - - - בחוק אולי. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> לא החליט הביטוח הלאומי, החליט המחוקק בחוק ההסדרים של שנת 2002. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> המחוקק העדיף לתת לקבוצות לחץ אחרות. למילואימניקים אין קבוצת לחץ, והחליט לקזז ב-25%. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> זה לא רק המילואימניקים, זה כל מקבלי הגמלאות של ביטוח לאומי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני אומר, המילואימניקים הם קבוצה אחרת. אין מה לעשות, הם השכפ"ץ של המדינה שלנו., והחליט להוריד ב-.25% עכשיו אני שואל את עצמי, אם אנחנו דנים בזה, בוא נחזיר את ה-25% האלה. בעיניי זה נגזל שלא כדין. ושאלה שנייה, אחרי שלקחו את 25% שלא כדין, כי לא היה להם לובי שיזעק את הזעקה שלהם, כי כל הקצבאות האחרות עלו עם השנים חוץ מהמילואים. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> כל הקצבאות עוכבו כי כל שיטת ההצמדה שונתה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון, אבל היטיבו את שכרם. למילואימניקים אין קבוצת לחץ גדולה ומדובר בפלח מסוים. המילואימניקים הם הישורת האחרונה, והם בדרך כלל סטודנטים צעירים בתחילת דרכם. גילוי נאות, אני לא מצביע פה, אני לא חבר ועדה, אבל יש לי שני ילדים, שניהם סטודנטים ואחד עם שלושה ילדים, ועוד סטודנט - - - << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אבסורד שעד עכשיו הם לא קיבלו שכר מינימום. ממש לא ייאמן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אלה אנשים שבאמת מוסרים את נפשם כפשוטו, נמצאים שם 24/7 תחת סכנת חיים ומקבלים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעדה. אני רוצה להגיד לך עוד משהו. אתה כן יכול להצביע, כי אתה מהליכוד, ולליכוד יש כמה חברים, אתה יכול להצביע במקום אחד מחברי הכנסת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז עשיתי את הגילוי נאות שיש לי עניין בעניין הזה. אני אומר קודם כל, קיזזתם 25%, אולי זה הזמן לתקן את המעוות. דבר שני, למה אתם מצמידים ב-95% לשכר הבסיס שאתם קבעתם, למה 95% ולא 100%? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אני אסביר. שכר הבסיס קודם כל, נקרא לזה הכלי המשפטי שדרכו אנחנו עובדים, מבחינתנו הוא לא מייצג משהו. בעבר זה באמת היה אמור לייצג את שכר המינימום, כמו שאמר חבר הכנסת טור-פז, היה אמור ייצג באזור של שכר המינימום. טור << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא המינימום. שכר ממוצע. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> התגמול המזערי צמוד לשכר המינימום. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אני שם את זה רגע בצד. כל חוק הביטוח הלאומי בנוי ככה, כקרדום על הסכום הבסיסי, ונגזרים ממנו אחוזים, אם זה לקצבת נכות וכו'. אם אתה שואל אותי, זה ארכאי, מיושן, אבל זה לא הנושא. לכן אל תתייחס לסכום הבסיסי כאל מספר, אלא תתייחס לאיזה אחוז המחוקק שם. וגם הממשלה הציעה, התגמול המזערי היה באזור שכר המינימום. שאלתי על זה עכשיו שאלה, אמרתם איך הגיוני שחייל המילואים גם אם הוא מרוויח פחות משכר המינימום או איננו עובד, מרוויח פחות משכר המינימום במובן הזה שהוא עובד במשרה חלקית. כמובן שכל אחד לפי חוק צריך לקבל שכר מינימום, ולכן באנו ואמרתי גם קודם שהנושא הזה היה ממילא בעבודת מטה לקראת הסכמה, כחלק מההתרה שדיברנו עליה בהמשך כתיקון קבוע. כיוון שאנחנו עכשיו במלחמה ואנחנו לא עושים תיקונים קבועים, כי אנחנו מנסים אד הוק לפתור בעיות - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, אבל סליחה, מה שאני הבנתי אתמול בוועדת הכנסת הפוך. זה היה השכר הממוצע במשק ואתם הורדתם את זה. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> עלי, אני יכול מילה? עד 2002 גמלאות הביטוח הלאומי היו צמודות לשכר הממוצע במשק. ב-2002 החליט המחוקק להפסיק להצמיד אותן לשכר הממוצע ב-2002, תחילת 2003, בחוק הסדרים של 2002 לשנים 2003 ואילך, ולהצמיד במקום זאת לשכר הממוצע, למדד. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> שזה פחות כסף. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> מאותה נקודה, התחילה שחיקה של הגמלאות בגלל שמנגנון ההצמדה הוא פחות מיטיב, והגענו למצב שבו במקור התגמול המזערי היה שכר המינימום. השחיקה הובילה אותנו לזה שהיום הוא כמה עשרות שקלים פחות משכר המינימום. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, זה מה קרה. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> שזה לא ייאמן שבכלל אנחנו דנים על זה ולא על השכר הממוצע במשק, שזה מה שהיה צריך להיות מלכתחילה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> נכון. מה שאני רוצה לשאול, עכשיו כשאנחנו בהוראת שעה, סעיף גיוס בשעת חירום שזה הצו 8 למה בהוראת שעה, במקום להעלות את זה ל-95%, בואו נחזיר את זה בהוראת שעה לשכר הממוצע במשק, כי באמת מדובר גם באירוע חריג, במשרתי מילואים שישרתו כנראה חודשיים ושלושה ברצף. העול על הבית הוא קשה מנשוא. למה לא ניטיב איתם וניתן להם את השכר הממוצע במשק, מה שהיה עד 2002, אך ורק למצב חירום בצווי 8? אתם אחר כך תחוקקו בצורה מסודרת, אני חושב שזה נכון ושזה תיקון של המעוות, והגיע הזמן שנראה את השכפ"ץ של המדינה שלנו. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> בסופו של דבר, בהסכמות שלנו עם משרד הביטחון דיברנו על הסכום הזה של 300 שקלים, שמייצג בערך את השכר החציוני במשק. אני מזכיר שמי שמקבל את זה ממשרתי המילואים, זה לא כלל משרתי המילואים, אלא משרת מילואים שהכנסתו באזרחות היא יותר נמוכה. זאת אומרת, רק כדי לחדד, אלה אנשים שגם לפני כן סיימו את החודש עם הכנסה יותר נמוכה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל הם עובדים. דווקא באי-שוויון - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אני לא יודע אם אתה היית פה הרבה פעמים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא, זו פעם ראשונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו לא עושים פה דסקוסים. אתה אמרת את דבריך, הוא אמר את דברו, אנחנו ממשיכים הלאה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל לפעמים מדייקים את הדברים ויש - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> דייקת היטב היטב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הטענה שלך חשובה. הדיוקים שלך טובים והם הובהרו והם ברורים, אבל אין טעם לעשות את הוויכוח עם האוצר פה. אני רוצה לעבור למשרד הביטחון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה טיעון מכובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמצאת בזום פזית תדהר, הממונה המשפטית לרגולציה וחירום, יועצת משפטית. כן. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק לגמרי. << דובר >> פזית תדהר: << דובר >> שלום לכולם. קודם כל, אני רוצה בפתח דבריי להודות לחברים במוסד לביטוח לאומי שנרתמו בזמן שיא לעזור לנו לקדם את התיקון החשוב הזה, שהוא רכיב בתוך החלטת הממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, שהמטרה שלה היא לתת איזשהו מענה וסיוע לאנשי המילואים שגויסו בצו 8 בשם המלחמה. ההחלטה כפי שאמרתי כוללת מספר רכיבים, אחד מהן לדוגמה היא קרן לסיוע לאנשי המילואים ובני משפחותיהם שנגרמו להם נזקים, החזרים של כרטיסי טיסה, מענק לכל אנשי המילואים בסך של 1,100 שקלים, ומי שיש לו ילדים, אז תוספת של עוד 2,000 שקלים, וכאמור הרכיב האחרון הוא התיקון הזה שהמטרה שלו היא להעלות את התגמול המזערי. הנושא של התגמול המזערי הוא הנושא שנמצא על שולחנו של משרד הביטחון והצבא לא מעט זמן, ויש בהחלט רצון להסדיר את זה, וגם כמובן הנושא של הצמדה לשכר הממוצע זה משהו שנמצא מבחינתנו על השולחן ונדון, ואנחנו מאוד מקווים שנצליח לקדם את זה אחרי המלחמה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למה לא ביקשתם להחריג לתקופת המילואים? אתם משרד הביטחון. למה לא ביקשתם להעלות את הסכום המזערי? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> מה זאת אומרת? זה בתיאום איתם. הצעת החוק הזאת היא בתיאום עם משרד הביטחון. << דובר >> פזית תדהר: << דובר >> כמו שאמרתי - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, בגלל שזה מתואם. האינטרס שלהם היה לבקש סכומים יותר גדולים. זה האינטרס. << דובר >> פזית תדהר: << דובר >> אני אתייחס כמובן גם לעניין הזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתם משרד הביטחון, אתם צריכים להבין מה קורה. שלשום נסעתי לכרם שלום לחתונה, להיות חלק משמחה גדולה. אנשים שנלחמים ואומרים לי שהם דואגים לבית כי אין להם כסף לשלם משכנתא, ואתם, משרד הביטחון, מתפשרים עם האוצר על סכום שהוא מביש. זו בושה וחרפה, שתדעי לך. משרד הביטחון בשעות כאלה צריך להיות זה שמוביל את מקסימום ההטבות לחיילי המילואים. מה אתם מגיעים להישגים עם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת כהן, בוא ניתן לה להשיב. כן. << דובר >> פזית תדהר: << דובר >> קודם כל, לכן היה לי חשוב להציג שהרכיב הזה הוא אחד מתוך סל של סיוע שמשרד הביטחון מקדם, וההחלטה שאושרה בשבוע שעבר בממשלה היא בתקציב של כמעט מיליארד שקלים. תמיד אפשר עוד, אין ספק, אבל העניין ספציפית של התגמול המזערי זה משהו שעוד היה ויישאר על השולחן של משרד הביטחון גם אחרי המלחמה. המטרה כרגע הייתה להגיע מהר לאיזשהו פתרון שברור לנו שהוא פתרון זמני והוא לא מספק, אבל בצוק העתים אנחנו כן סברנו שעדיף כרגע לקדם את התיקון הזה גם אם לתקופה זמנית מאשר שלא יהיה שום תיקון, ולכן הסיכום עם האוצר הוא 300 שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה, גברת תדהר. השאלה היא לא להיום. את רוצה מה שיש לקחת לטובת החיילים, זה ברור. אבל בעתיד כשיהיה דיון בהוראה קבועה, האם תעמדו על זה לשנות את הסכום ואת המנגנון של התשלומים שדיברנו פה שיתאים לשכר הממוצע במשק ולא יישחק? << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> בשני התקציבים הקודמים הם לא עשו את זה אדוני. כיו"ר שדולת המילואים, אני אומר לך, הם התנגדו. הם לא היו איתנו בעניין הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לשמוע עכשיו התחייבות שהם יעשו את זה. << דובר >> פזית תדהר: << דובר >> אני לא מוסמכת לתת את ההתחייבות, אני כן יכולה לומר שהנושא של ההצמדה לשכר הממוצע זה משהו שנדון ועדיין לא סוכם. מבחינת משרד הביטחון והצבא, אני לא חושבת שיש מחלוקת שהמטרה היא לתת כמה שיותר לחיילי המילואים. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> למה לא לעשות את זה בהוראת שעה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << דובר >> פזית תדהר: << דובר >> כרגע הבקשה של הממשלה היא לאשר את זה כהוראת שעה. נכון שזה לתקופה מאוד מוגבלת, ולכן ביקשנו שההסדר יכלול גם סעיף שיאפשר בצורה יותר פשוטה להאריך את הוראת השעה בצו של שר העבודה, בהסכמה עם שרי האוצר והביטחון וגם באישור הוועדה כמובן, אבל בכל מקרה זה הליך שהוא יותר מהיר ופשוט ביחס לחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי ההצמדה, שאלתי מי המוסמך לענות לנו בעניין ההצמדה בעתיד לשכר הממוצע במשק מטעם משרד הביטחון. שאלתי ברורה? << דובר >> פזית תדהר: << דובר >> השאלה ברורה אדוני. זה משהו שאנחנו צריכים לבדוק. אני לפחות לא יודעת להגיד כרגע שאפשר להתחייב לכך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב. בסדר. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס לנקודה הזו. אני אתייחס להסתייגות אחר כך. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חברי כאן מאיר כהן, ואני רוצה לומר שבעיניי זה ביזיון, כי אני יכול להעיד רק על שני תקציבים כשהייתי כאן בכנסת שהנושא הזה של הצמדה לשכר הממוצע במשק עלה והייתה התנגדות מצד משרד הביטחון, שלא ראה את זה בסדר העדיפויות שלו, וחיילי המילואים נשארו האחרונים בתעדוף של התגמול. תמיד כשעמד השקל הזה מול שקל אחר, משרד הביטחון לא התייצב לצד אנשי המילואים, וזה שאנחנו בכלל דנים היום על להעלות מ-215 שקלים ליום, כ-6,000 אלפים שקל בחודש למשהו שהוא קצת יותר הגיוני, זו פשוט אוזלת יד של המדינה והשארת אנשי המילואים שעוזבים את הבית שלהם, מסכנים את החיים שלהם, מאחור במשך שנים. עכשיו אנחנו מתחילים לתקן את העיוות הזה, אבל אני מצפה ממשרד הביטחון שהוא יהיה הראשון שיעמוד לצד אנשי המילואים ויילחם על הזכויות שלהם, ולא שאנחנו נצטרך להילחם כאן בשבילן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמצא פה זאב ריינמן, ראש ענף תקציבי אכ"א ושכר בזום. אפשר להעלות אותו? זאב ריינמן, שומע אותנו? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> כן. שלום לוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמעת את דברי חברי הכנסת? שמעתי עכשיו את חבר הכנסת טור-פז? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> כן. שמעתי. אני אתייחס. מיד עם פרוץ הלחימה, נדרשנו לתת מענה מיידי להרבה מאוד סוגיות במסגרת עולם המילואים. ישבנו אגף תקציבים יחד עם אגף כוח האדם והיועמ"ש אצלנו, וגם כמובן עם אגף תקציבים במשרד האוצר, ובשותפות עם ביטוח לאומי, כי הם הגורם שמוביל את זה מבחינת החוק. הסתכלנו על מעטפת רחבה. כמו שפזית ציינה בדיון שלה, לא הסתכלנו רק על רכיב התגמול המזערי, אלא על כל המעטפת שעוטפת משרת מילואים. משרת מילואים היום, כבר במצב הקיים עוד לפני התיקון, שעושה שירות ממושך כמו במלחמה הזאת, 30 ימים או אפילו יותר, זכאי כבר היום לפי חוק לתגמולים נוספים ומיוחדים בהיקף של אלפי שקלים, כזכאות שמוקנית לו מעצם אורך השירות שהוא עשה. מעבר לכך, קידמנו החלטת ממשלה שאושרה ביום שישי בבוקר שכוללת גם מענה שלם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבקשים ממך שתחזור זה על זה. מה הם מקבלים? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> אני אפרט. במסגרת חוק המילואים יש תגמול נוסף, תגמול מיוחד שזכאים לו משרתי המילואים מעבר לתגמול שהם מקבלים מביטוח לאומי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מהו? מה שהחוק בעצם אומר שמי שעשה שירות מילואים, תגמול נוסף מעל עשרה ימים ועד 37 ימים ומעלה, מקבל אלפי שקלים - - - וחלק גדול ממשרתי המילואים ב"חרבות הברזל" - - - בנוסף, יש גם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שמעו מאוד גרוע- - - מה הפירוש? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> יש גם תגמול מיוחד - - - במונחי נטו, 5,640 למשרת מילואים שמגיע ל-37 ימים ומעלה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל זה מתפרש על כמה חודשים, כי אם זה 37 ימים ומעלה, זה צריך להיות חודש ומשהו. זאת אומרת, פר חודש זה יוצא 1,000 ומשהו שקל. אם תסתכל לא כמכלול אלא פר חודש, זה יוצא 1,000 שקל יותר. ככה צריך לראות את זה. << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> אני לא יודע על איזה תקופה אתה מחלק את ה-5,640 אבל זה היה - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כי בדרך כלל הוא יקבל את זה אם הוא יעשה את זה באזור חודשיים. << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> כן. הסתכלנו על כל המערך תגמולים שמשרת מקבל, ובנוסף הסתכלנו על התגמול המיוחד שהוא תגמול של תוספת 133.33 שקל ליום החל מהיום ה-32 או עד היום ה-60, ומי שמפקד, גם מעבר לכך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז זה 1,000 שקל מהחודש השני, במילים אחרות. << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> בחודש זה יכול להגיע ל-3,600, 3,700 שקלים. אם נעשה את המכפלות, 133.33, והגענו לנושא של התגמול המזערי. התגמול המזערי כפי שנאמר לא נוגע ברוב המשרתים, חייבים לשים את זה על השולחן. המשרתים, גם החציוני וגם בממוצע, מקבלים משמעותית יותר מהתגמול המזערי, גם במצב הקיים, 216 וגם במצב העתידי, 300. הוא מדבר על אותו נתח אוכלוסייה שרצינו להתמקד בו, וזו אוכלוסייה שמרוויחה פחות מהשכר הזה, פחות מהמינימום, או שהיא לא עובדת, או שהיא מרוויחה פחות. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אלה בעיקר סטודנטים. << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> ייתכן גם סטודנטים, בהחלט. זה חלק גדול מהאוכלוסייה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זו האוכלוסייה, אם אלה חבר'ה שלומדים. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> בלוחמים צעירים זה הרבה מאוד. << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> הגענו לתגמול המזערי בהיקף של 300 שקלים ליום, זה היה בדיונים גם בצה"ל, ראש אכ"א והרמטכ"ל, וגם בצד של משרד הביטחון יחד עם משרד האוצר, אחרי שקיבלנו נתונים מביטוח לאומי על הנושא ש-300 שקלים ליום הם נקודת איזון טובה, שבהסתכלות מערכתית על כל מערכת התגמולים שהמשרת מקבל, היא סבירה. אנחנו מתייחסים בצורה יותר רחבה לסוגיות מורכבות גם אצלנו בבית שבהן לדוגמה חיילי חובה שהשתחררו ישר לשירות מילואים, ובגלל מעטפת התגמולים הרחבה, הם עוקפים את המפקדים שלהם שמפקדים עליהם מבחינת תגמולים כספיים, ובסופו של דבר, בהסתכלות מערכתית רחבה הגענו לנקודה שמובאת פה לאישור הוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית, שהיא הנקודה שלנקודת הזמן הזו היא נכונה, היא מאוזנת והיא מאפשרת מענה. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, המילה "מאוזנת" מקפיצה אותי, תסלח לי. מה זה "מאוזנת"? אנחנו לא בתקופה מאוזנת אנחנו בתקופה לא מאוזנת, ואנחנו מצפים מכם להיות לא מאוזנים. האנשים האלה, בוא נזכיר, הסטודנטים והצעירים, הם הלוחמים שבתוך עזה עכשיו. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הם חוד החנית של הלחימה. לא צריך להיות מאוזנים, צריך ללכת מעל ומעבר לקראתם. לא לאזן שום דבר. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> משה, זה להשיב להם את מה שלקחו מהם, כי זה היה השכר הממוצע במשק עד 2002. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לחזור לשאלה של השכר הממוצע במשק ששאלתי את פזית, והיא אמרה שהיא לא מוסמכת. אתה כן תוכל להעביר למשרד הביטחון את הדרישה של הוועדה, שהחישובים יהיו לפי השכר הממוצע במשק, אם לא להיום, לפחות לעתיד? << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> כן. אני יכול להגיד שבעיסוק שלנו, כשאנחנו בוחנים קדימה איך צריך להיות התגמול המזערי בראייה רב-שנתית, כמו שאמר עלי בינג מאגף תקציבים, זה בהחלט משהו שכבר היה בתוך הדיונים ב - - - אנחנו נבחן גם את נושא ההצמדה, זה בהחלט חלק מזה. גם את הסכום וגם את נושא ההצמדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תדעו שהוועדה מצפה מכם שהחישובים יהיו לגבי משרתי המילואים לפי השכר הממוצע במשק, ולא כפי שהיה במדד. אני מדבר על העתיד ולא על היום, כי היום אנו צריכים לגמור מהר את החוק כדי שנוכל עוד להספיק במליאה להעביר את ההטבה כבר ביום שני הקרוב. תודה רבה לך. אנחנו נתחיל לקרוא - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בנושא אחר, באתי בדברים קודם לכן עם הביטוח הלאומי, הבנתי שהם פותרים את זה לא במסגרת החקיקה הזאת, אבל נושא שמאוד קשור לחקיקה הזאת והחקיקה הזאת והיא משפיעה עליו ישירות, המשרתים שמגיעים מחו"ל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. רצית להעלות את זה. סליחה, שכחתי. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש שני סוגים של אנשים שצריכים לקבל מענה, בשניהם החוק נוגע באופן ישיר, לאחד יש מענה נוסף ולאחד לא, ואני מבקש לשמוע מהביטוח הלאומי כיצד הוא מתכנן לתת להם מענה. סוג אחד זה האנשים שהגיעו מחו"ל כמתנדבים, לא כצו 8, לא נקראו, באו והתגייסו גם כן ואין להם אין עבודה או שכר מחו"ל. הם אמורים לקבל את השכר המינימלי, אבל הביטוח הלאומי לא מכיר אותם בכלל. זאת אומרת, אין להם תיק מערכת תשלומים, חשבון בנק ישראלי שמזינים אליו תשלומים באופן שוטף כמו שיש לרוב אזרחי ותושבי מדינת ישראל, ולכן הביטוח הלאומי צריך לתת להם מענה איך הוא משלם להם. גם אם הם זכאים לכסף, השאלה איך ישלמו אותו. הנושא השני הוא אנשים ששכרם בחוץ-לארץ גבוה מהמינימום, אבל הוא לא רשום בשום מקום בביטוח הלאומי. הביטוח לאומי לא יודע למי להעביר ואין מעסיק להעביר לו את הכסף. למעשה, כל המערך לא קיים בעניינם וגם הם צריכים לקבל פיצוי, כי לא ייתכן שבן-אדם, אפילו אם הוא לא הרוויח מאות אלפי דולרים, אלא משכורת שהיא בגובה השכר הממוצע הישראלי או בגובה פי שניים משהשכר הממוצע הישראלי ואמור להיות מפוצה, בעצם מקבל רק את שכר המינימום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש מהביטוח הלאומי לא לעכשיו, שאת התשובות לשאלות של ח"כ שמחה רוטמן תעבירו אלינו בוועדה, מה קורה עם כל האנשים ש - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני הבנתי שהם כבר גיבשו משהו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לקבל את המסמך. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אין בעיה, אני רק אגיד במשפט על החלק השני, וזאב אם תרצו יוכל להרחיב, שכחלק מאותה החלטת ממשלה שדיברנו עליה קודם, הוקמה קרן במשרד הביטחון שאמורה לתת מענה בדיוק למקרים האלה שחבר הכנסת רוטמן שאל. אם השכר בחו"ל היה יותר גבוה ואנחנו לא מכירים את הנתון, ביטוח לאומי לא יודע לעשות את זה לבד וזה לא נכון שהוא יעשה את זה, הוא גם לא מוסמך לפי חוק. הקרן אמורה לתת מענה לכל האוכלוסיות האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבר עכשיו? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> כבר עכשיו זה הוקם, אם תרצו זאב יוכל להרחיב. כל חייל כזה יכול לפנות לקרן ולקבל ממנה מענה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הקרן כבר פעילה? אפשר לפנות אליה? יש מנגנונים? טפסים? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> החלטת הממשלה עברה ביום ראשון למיטב זיכרוני, אני לא יודע להגיד. צריך לשאול את זאב, אבל בגדול כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> או-קיי, אז חבר הכנסת רוטמן, אתה תהיה איתם בקשר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני אהיה איתם בקשר, ואופן התשלום? איך אתם יודעים לשלם למישהו שבחו"ל? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> סוגיית משרתי המילואים שאנחנו קוראים לה מרכז חיים לא בארץ, כדי שניישר קו, סוגיה שעלתה לנו גם בתחילת הלחימה. הכנסנו אותם כאוכלוסייה זכאית, זה עבר בהחלטת הממשלה בשישי בבוקר, לפנייה לקרן הסיוע וההוקרה והפיצויים של משרד הביטחון, שב-15.11 אמורה להתחיל לפעול בתבחינים שרשומים שם. הם יקבלו דרך ביטוח לאומי את התגמול המזערי כי זה הרישום שיש להם, ומי שאין לו רישום, אנחנו ביחד עם אכ"א, נדע לעשות לו רישום מהיר וזריז עם חשבון בנק תואם. את זה אנחנו נצליח לסדר, מה שיאפשר להם, וזו השאלה השנייה של חבר הכנסת רוטמן, שמאוד חשובה גם לנו, הם יוכלו להגיש לנו תלושי שכר שלהם בחו"ל, ואנחנו נעשה חישוב מקביל לחישוב של ביטוח לאומי, כאילו הם היו מקבלים את השכר בארץ, וככל וישנם הפרשים עד התקרה שקבועה בחוק ביטוח לאומי, כי יש גם תקרה עליונה, קרן הפיצויים תדע לתת להם מענה. זו בהחלט סוגיה חשובה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. מעריך מאוד את ההתגייסות לנושא הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם כל, כל הכבוד שאתם נותנים גם תשובות לשאלות ששלפנו לכם בלי להודיע מראש. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו באים איתם במגע על זה כבר הרבה זמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב שקיבלת את התשובות. אבישג סבג גם ממשרד הביטחון רוצה לעלות בזום. << דובר >> אבישג סבג: << דובר >> שלום, מדברת אבישג, ראש ענף מילואים של צה"ל באכ"א. אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כל, תודה רבה על העיסוק המשמעותי במשרתי המילואים בטווחי זמן מאוד קצרים. המשרתים הגיעו בהמוניהם עוד לפני שקראנו להם והתייצבו, ויש פה רוח של התייצבות מאוד משמעותית של אזרחי ישראל, וגם בכלל של המענים שניתנו. אני רוצה להגיד מילה על הקרן. קרן הסיוע מאוד חשובה למשרתים, היא עתידה להיפתח ב-15 לחודש. יצרנו מנגנון מאוד קל ומקל על המשרתים בכדי לקבל מענה רחב, לא רק למי שמרכז חייו לא בארץ, אלא גם במקרים של חופשות וטיסות שבוטלו, בעיה כלכלית שנוצרה כתוצאה מכך. זה מענה רחב שאמור לתת פתרונות, בטח למקרים החריגים. ככל שסוכם על העלאה של התגמול, אנחנו ממשיכים לפעול במקביל בכל נושא ההטבות הנוספות והמענקים, והקשת הרחבה שיש למשרתים עצמם כחלק ממה שניתן במלחמה וממה שמקבלים בשגרה, ונמשיך כל הזמן להיות ערים לכך ולעבוד, מה עוד צריך לדייק בשביל שהמשרתים יקבלו את מה שהם צריכים, גם בשביל להתקיים וגם בשביל העבודה המאומצת שלהם, ובטח על הרוח שאיתה הם הגיעו לשירות. אנחנו שם כל הזמן. זה מיקוד העשייה שלנו. חשוב להגיד את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> את יודעת לבנות מנגנון שהוא נוח, נגיש, מהיר? זה החשוב בעניין. << דובר >> אבישג סבג: << דובר >> כן. הקמנו אותו כאתר אינטרנט שיהיה נגיש בתוך אתר המילואים, שלשם משרתי המילואים יכניסו את הבקשות, יעלו את הקובץ הנדרש במקומות שיידרשו, וגם הקמנו מוקד טלפוני גדול, בערך 60 נציגים שיוכלו לענות 24/7 על כל הדרישות והפניות שיגיעו. שמנו תת-אלוף במילואים שם, שהוא יהיה יושב ראש הוועדה והמשל"ט, שייתן מענה מהיר. אנחנו נהיה שם עבור המשרתים, זה חשוב לנו באותה מידה שזה חשוב להם יש חלק פה בפורום שמכיר אותנו, אנחנו עושים הכל בשביל שהמשרתים יקבלו מה את מה שהם צריכים לקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, אנחנו עוברים עכשיו להקראת החוק. בבקשה, נעה או יעל. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> תיקון סעיף 270 – הוראת שעה 1. חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) התשפ"ד-2023 בתקופה שמיום כ"ב בתשרי 7 באוקטובר עד יום 31 בדצמבר, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, כך שבסעיף 270 בהגדרה "התגמול המזערי," בסופה יבוא "ולעניין מי שנקרא לשירות מילואים במהלך התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), 95% מהסכום הבסיסי לחודש, מחולק ב-30. הארכת הוראת השעה 2. 1. שר העבודה, בהסכמת שר הביטחון ושר האוצר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי בצו להאריך את תקופת הוראת השעה, אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה. 1. לעניין זה – "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "פעולות האיבה או פעולות המלחמה – "פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר. "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אדוני, לפני הסעיף של התחילה והתכולה, יש לנו שאלה. התגמול המזערי הוא דבר שמופיע גם בסעיף 95 א(ד) לחוק הביטוח לאומי בעצם משפיע על התגמולים לעניין משרתים וכוחות הביטחון שנפגעים באירועים אזרחיים. << דובר >> רועי ישראל קרת: << דובר >> נכון. זה מגדיל את התגמול המזערי, למרות שלמיטב ידיעתנו הם קבוצה ריקה, חיילי קבע שנפגעו, השכר שלהם הוא מעל שכר המינימום. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> תחילה ותחולה 3. תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול על תגמול המשולם למי שנקרא לשירות בעד ימי שירותו במילואים בתקופת הוראת השעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אנחנו מורידים את זה, יש לכם אפשרות לשלם את זה תוך כמה ימים מיום הפרסום ברשומות? שנשתדל שזה יהיה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיימת את ההקראה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו ההסתייגות של חבר הכנסת טור-פז. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אז אדוני יושב-הראש, שלום חבריי, חברי הכנסת. אני לא התחפשתי, הגעתי לפני שעתיים משירות מילואים באוגדת עזה, ואני רוצה להביא כאן את קולם האמיתי של חיילי המילואים. יש מאות אלפים כאלה. אנחנו כאן דנים בתגמול באופן ראוי אם כי מאוחר, ואמרתי מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. מוסיף לחיילים שמשתכרים שכר מינימלי בהחלט אחוז משמעותי, עדיין בעיניי צריך לגדול יותר, אבל יש פה סוגיה נוספת ועליה נסובה ההסתייגות שלי. הגדלת התגמול היום היא חשובה אבל חיילים שמשרתים עכשיו 30, 40, ואנחנו יודעים מוועדת חוץ וביטחון שזה יכול להגיע גם להרבה יותר, בעצם מצופה מהם שעם תום תקופת השירות הם למחרת יחזרו לעבודה, או מקסימום ניתן להם עוד יום. אנחנו יודעים, ואני אומר גם מניסיוני, גם מהניסיון של חבר הכנסת כהן ששירתנו במלחמות, שכשאדם חוזר משירות כזה, זמן ההתאוששות שלו הוא רב. וההסתייגות באה לכמת את הדבר הזה והיא עושה את זה גם באופן שחשבנו שהוא פשוט לביטוח הלאומי. בעצם על כל עשרה ימים שאדם משרת בפועל, הוא יקבל תגמול של היום ה-11, אז אם הוא שירת 30, הוא יקבל תגמול ל-33. הדבר הזה יאפשר לו לקחת עוד מספר ימי מנוחה לפני שהוא חוזר לעבודה, כי המציאות שאדם חוזר ממלחמה היישר אל העבודה היא בלתי אפשרית. מה שיקרה בפועל שהאנשים האלה גם נתנו את דמם, זמנם וכוחם, וגם יצטרכו אחרי יום או יומיים לחזור לעבודה, זה בלתי סביר. אני חושב שההסתייגות הזו היא סבירה, היא מידתית, כמו שנאמר כאן קודם, היא דואגת לכל חיילי המילואים, ואני קורא כאן לוועדה לקבל אותה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לחזק את הדברים אדוני? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אתן לך, אבל נשמע את משרד הביטחון ואת האוצר, מה הם אומרים על זה. משרד הביטחון קודם כל. זאב ריינמן עדיין נמצא בזום? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> כן. אני נמצא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אתה אומר על ההסתייגות של חבר הכנסת טור-פז? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> אני מזכיר, כיום קיימים לנו שני מנגנונים שנועדו לפצות, לתת תגמול. זו לא הטבה, זה חלק מהזכויות של משרת המילואים שמתייחסות לאורך השירות. זה נקרא תגמול נוסף ותגמול מיוחד. אלה הטבות בהיקף אלפי שקלים שבדיוק נועדו בשביל לבטא את זה, אם למישהו יש שירות שהוא ארוך, יש לו צורך בתגמול שהוא מעבר לתגמול השוטף שלו, ולכן התגמול הנוסף, המיוחד, כבר נותן לזה מענה. התגמול הנוסף הוא החל מהיום העשירי ועד 37 פלוס ימים. הוא נותן מענה הולך ועולה לפי מדרגות, ומגיע עד תוספת של 5,640 שקלים. הסוגיה השנייה נקראת תגמול מיוחד. זה תגמול שניתן מהיום ה-32 לפחות עד יום ה-60 ואף מעבר לקח לחלק מהאוכלוסייה, וזו תוספת של 133 שקלים ליום. אלה שני מנגנונים קיימים שמביאים לידי ביטוי את אורך השירות. הרבה מאוד מהמשרתים מגיעים לזכאויות משמעותיות כחלק במנגנונים האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה התשובה לגבי ההצעה של טור-פז לגבי היום הנוסף. אתה אומר שזה כלול בהטבה? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> ההסתייגות של חברי הכנסת נובעת מהאמירה שלאורך לחימה או לאורך שירות יותר ארוך, צריך לתת תגמול נוסף, כי צריך לדוגמה יום להתארגן, יום לחזור חזרה לכשירות. המנגנונים האלה שמתייחסים לאורך השירות שלו כמו תגמול נוסף ומיוחד הם בדיוק עבור זה. כבר קיים מנגנון כזה, לפחות למול אורך הלחימה כפי שהוא היום. אם נראה שיש פה לחימה מתמשכת והמנגנונים האלה מאבדים מחוזקם היחסי, נדון בזה, אבל כרגע המנגנונים האלה נותנים מענה לאורך הלחימה. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> כמו שציין זאב, מבחינת המספרים הוא אמר פר יום, אבל יוצא שמי שעשה עשרה ימים, מקבל 1,400 שקלים, 14-10 ימים. 15 ומעלה עד 19 ימים מקבל 2,820, 20-30 ימים 4,230, ומעל 37, זה רק התגמול הנוסף, 5,640, ומעבר לזה יש את התגמול המיוחד שהוא פר יום, 133 שקלים על כל יום עד היום ה-60. אלה הסכומים. מעבר לכל הסכומים שציינו התגמול הזה מגיע במאי בגין השנה הקודמת. יש שני דברים נוספים שניתנו בהחלטות ממשלה רק לאחרונה, אחד זה מענק כלכלת בית - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תסביר ליושב-הראש כשאתם אומרים "במאי בגין השנה הקודמת". תסבירו לו. זה לא שהוא משתחרר מהמילואים ומקבל את הכסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בימים כתיקונם, בשגרה. << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> זה בשגרה. אני מניח שננהל איזשהו שיח בהמשך, אבל מעבר לכך הוספנו גם מענק כלכלת בית של 1,250שקל לכל משרת מילואים פעיל בהחלטת הממשלה האחרונה, וזה תגמול שאמור להגיע בהקדם, במהלך חודש נובמבר, 1,100 שקלים לכל משרתי המילואים. זה שווה ערך בהיבט הזה לשלושת הימים המינימליים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לעשות לנו סימולציה? גם אני וגם יושב-הראש לא קציני צבא. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אנחנו מחשבים במקביל. אני לא רוצה להטעות את הוועדה. אם שירתת חודש במלחמה, תקבל את מענק כלכלת הבית של 1,250. דבר שני, תקבל את ה-1,100, שזה גם חוץ מהימ"מים. מעבר לזה, אם יש לך ילדים מתחת לגיל 14, תקבל עוד 2,000. זה תלוי מצבך המשפטי. בסך הכל מענק של 2,000 שקלים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה מענק נוסף או מענק במקום ה-1,100? << דובר >> זאב ריינמן: << דובר >> בנוסף. שניהם זו החלטת ממשלה, גם ה-1,100 וגם ה-2,000. הם באחריות הממשלה. אבל זה בנוסף, זאת אומרת כולם מקבלים 1,100. מי שיש לו ילדים יקבל עוד 2,000, והתגמול הנוסף שאתה מקבל אם עשית 30 ימים עומד על 4,230, ובסך הכל הכל ביחד 8,580, בנוסף לשכר שלך כמובן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה עמדת האוצר לגבי ההצעה? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> קודם כל, חשוב לציין שההסתייגות כמובן היא תקציבית, ומעבר לזה כמו שציין גם נציג משרד הביטחון, העמדה שלנו היא שכרגע יש לזה מענה. ככל שתתארך המלחמה, אני בטוח שנבוא בדין ודברים בתוך הממשלה לדון בנושא, ואם כן, אני מניח שנגיע גם לפתה של הוועדה. ח"כ סעדה, רצית להגיד משהו לפני הצבעה? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הסתייגות קצרה לגבי סעיף אחד. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אבל עוד לא מיצינו, אדוני. אני רוצה להתייחס. קודם כל, כמו שאמר חברי מאיר כהן, חלק מהתגמול הזה יגיע רק במאי. הוא לא רלוונטי עכשיו, בחודש נובמבר לאדם שיוצא. אני רוצה להציג מה זה לצאת למילואים, אני לא מדבר על - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, לגבי מאי, הבנתי שאמרתם שעכשיו לא יחכו עד מאי. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אחדד. התגמול הנוסף הוא בחודש מאי. גם על-כך מנהלים דיונים, אבל כרגע הוא בחודש מאי - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל המלחמה שינתה את השגרה, אז מה שהיה במאי חייב להיות בפברואר. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אמרתי שנדון בכך, אבל מה שיקרה בכל מקרה באופן מיידי במהלך חודש נובמבר זה שני המענקים של 1,100 לכולם ו-2,000 לבני המשפחה, בהנחה שיש לך משפחה ואתה מקבל 3,100. אם אתה במינימום, זה שווה ערך אקוויוולנטי לבערך עשרה ימים. בהקשר להצעתו של ח"כ טור-פז, בהנחה שאתה בסכום יותר גבוה, זה 6-7 ימים. זאת אומרת, כבר עכשיו ניתן מענה. גם באירוע הזה אנחנו מעלים את התגמול המינימלי לכ-9,000 שקל בחודש. 300 הרי זה בערך 9,000 שקל בחודש, ואני מזכיר מעבר לכל זה שיש קרן של 70 מיליון שחבר הכנסת רוטמן דיבר על שימוש אחד שלה. שימוש אחר שלה זה אם יש פגיעה נוספת בחייל המילואים עקב שירות המילואים שלו או בבת זוגו. זה גם חודד אתמול בדיון בוועדת הכספים. הוא יכול גם לגשת לקרן, ולקבל שם מענה נוסף בהתאם לרמת הפגיעה שלו בעקבות שירות המילואים. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה להתייחס. נציג האוצר מר בינג הציג את המקסימום, אם יש משפחה, כולל מה שהוא יקבל במאי, אולי נקדים, אולי לא. אבל עכשיו נדבר על משרת המילואים הממוצע, זה שהתחלנו איתו. כשאני יצאתי לכאן, עשרה אנשים ביקשו לדבר איתי, קצינים וקצינות, חיילים וחיילות שהם סטודנטים או כאלה שהשתחררו בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש קצינים שמשתכרים פחות משכר מינימום? << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. דיברה איתי קצינה הלילה שאמרה לי, "אני עובדת במשמרת פעם בשבוע, בשאר הזמן אני לומדת. זה אומר שהשכר שלי הוא 2,000 שקל". << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אתה מדבר על קצינה במילואים. קצינה בקבע בוודאי לא שמקבלת פחות משכר מינימום. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> דיברתי על מילואים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, הוא אמר "קצינים שמקבלים". << דובר >> עלי בינג: << דובר >> לכן חידדתי את זה ליושב-הראש. כמובן שכל הקצינים בשירות קבע מקבלים מעל שכר מינימום. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> היא תקבל 95% משכר הבסיס, כמו שאמר כאן כבר חבר הכנסת סעדה. זה פחות או יותר שלושת רבעי מהשכר הממוצע במשק, ומכל ההטבות פה היא תקבל 1,100 שקלים. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> ואת ה-4,230 - - - << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> בחודש מאי, עד אז יש חצי שנה, אני לא יודע איפה היא תהיה, במילואים או ב- - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יכול להיות שנחליט בוועדה להקדים את התשלום הזה ממאי לפברואר בגלל המלחמה. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אני חושב אדוני יושב-הראש שהדבר החשוב ביותר לאנשי המילואים בסוף זה שנראה להם את הכסף עכשיו, וכדי לעשות זאת, אני חושב שהמנגנון הפשוט ביותר שהצעתי פה בהסתייגות הוא על כל עשרה ימים, יום מילואים. אנחנו כבר מתקרבים ליום ה-40 ללחימה. זה יהיה בתחילת השבוע הבא. 40 יום אדם היה בחוץ. מה יותר פשוט, בסיסי, אם אנחנו מתגמלים על 95% משכר הבסיס, שניתן לו ארבעה ימים להתארגן, לעשות קניות, להשלים נזקים. רבים מתוכם נוסעים ברכב האישי שלהם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר על מי ששירת 30 יום? אתה מוסיף לו שלושה ימים. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> שלושה ימים, נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא מי ששירת עשרה ימים. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית ,10%. יום על כל עשרה. כל כך בסיסי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אתה נותן לו את זה אחר שירות של 30 יום. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי זה לא ברור מההסתייגות. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> לא, אז אני אומר, על 30 יום שלושה ימים, על 40 יום ארבעה ימים. יום כנגד כל עשרה. זה מנגנון פשוט, זה מנגנון בסיסי, זה מנגנון צודק, כי ככל ששירתת יותר, אתה מקבל יותר פר הימים ש - - - ויותר מזה, אני לא חושב שאנשים כאן מבינים מה זו שחיקה של איש מילואים. ראיתי שחבר הכנסת כהן פגש את הבן שלו אחרי 30 ומשהו ימים שהוא לא בבית. מה זה בשביל בן-אדם עובד? בוודאי אם יש לו משפחה והוא לומד? אני לא מדבר על אלה שהפסידו את הפסיכומטרי שלהם, אלה שעמדו לטוס וביטלו. לשירות מילואים יש כל כך הרבה נזקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל לגבי הטיסות ריינמן הזכיר שמי שהפסיד, יש קרן ש - - - << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אותה קרן נותנת גם מענה לסיטואציות כאלה. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני מביא כאן דוגמאות - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> היא נותנת מענה, אבל לא בטוח שהיא תאשר. קרנות הן לא מה שאתה קובע בחוק. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אבל זו קרן של משרדי הביטחון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יודעים מה זה קרנות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ציינתי את זה כהערת סוגריים, לא בניגוד לטענתו. הטענה שלו צודקת כשלעצמה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאין דבר יותר פשוט ויותר נכון ברגעים האלה. שלשום נסעתי לפגוש פלוגה וחצי של מילואים בכרם שלום. כמעט כל מי שדיברתי איתו היה סטודנט, חלקם סטודנטים שבאו מחוץ לארץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> על זה דיבר רוטמן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> רוח התנדבות יוצאת מן הכלל, אנשים שהגיעו לכאן. הבן שלי מספר שהגיעו 140% ו-150%. כל מה שנאמר הוא נכון והוא חיובי והוא מצוין, אבל יש כאן בקשה להחריג. הסטודנטים האלה לא מקבלים את כל מה שאנחנו שומעים, הם מקבלים את המינימום שבמינימום. לכן אם אפשר להוסיף לחבר'ה האלה עוד יום על כל עשרה ימים, שזה יהיה פיצוי מכובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר על שלושה ימים על כל 30 יום? זה מטעה את הציבור שחושב שעשרה ימים - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא. על כל עשרה ימים יום אחד. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך אדוני, שגם אחרי שנעשה את זה ונוסיף, הפיצוי על הנזקים הרבה יותר גדול, כל התיקונים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הבנתי. אני רוצה להגיע להצבעה כדי שנוכל להגיע למליאה. חבר הכנסת סעדה, יש לך הסתייגות? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן, אני ממשיך את דברי חבריי ומה שאמרנו לפני כן. הסטודנטים הללו הם חוד החנית, כי מטבע הדברים הם החבר'ה הצעירים. הם לא מזמן היו בשירות פעיל, החלוצים לפני המחנה, השכפ"ץ של המדינה כפשוטו. עד 2002 המדינה דאגה להם לשכר הממוצע במשק. לאט-לאט, השכר הזה נשחק והגיע לפחות משכר המינימום. אני הייתי בוועדת הכספים ביום ראשון כחבר כנסת. לא היה לי מקום לשבת. הגיעו כל הגופים הגדולים, לוביסטים, כל חברי הכנסת היו שם כי רצו לדאוג לבעלי העסקים. אני מגיע לפה היום, יש המון מקום, ואין הרבה אנשים שבאים לייצג אותם חוץ מהחברי כנסת שנמצאים פה לצדי. אנחנו הקול שלהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כנראה שלאנשי העסקים יש יותר מה להפסיד מאשר להם. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יש להם יותר לוביסטים וזה בסדר. אני חושב שצריך לפצות את בעלי העסקים, מגיע להם. לפני כולם, מגיע לאותם חיילים שמגנים עלינו בגופם וכל אחד מסכן את נפשו כפשוטו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה ההסתייגות שלך? מה ההצעה שלך? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מר בינג, אני חושב שלטווח ארוך צריך לתקן את המעוות ולהחזיר את זה לשכר הממוצע במשק, אבל עד אז, לפחות אם לוקחים את שכר הבסיס שאתם קבעתם, אל תפחיתו ממנו 5%, כי היום על פי המוצע זה 95% משכר הבסיס שהוא כבר לא השכר הראוי. אז ניתן 100%. למה 95%? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול להסביר את ההיגיון של ה-5% האלה? נשאלת על זה. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> נשאלתי וגם ניסיתי להסביר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תענה על זה במשפט אחד אם אפשר. אנחנו לא מבינים הרבה משפטים רצופים, כי אז אנחנו חושבים שמדברים איתנו בכלליות כדי להסתיר את האמת הפנימית. במשפט אחד אומרים את האמת. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אלה יהיו שני משפטים ברשותך. הסכום הבסיסי בחוק הביטוח לאומי הוא הסכום שסביבו מעוגנות כל הקצבאות. הוא לא משקף משהו מבחינתנו, ולכן האחוזים במקרה זה ייצאו קרוב ל-100%, אבל זה מקרי. היה יכול לקרות גם אחרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה יעלה לך אם תוסיף - - - הם בעצם רצו להגיע ל-300 כאחוז מתוך הסכום הבסיסי. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> בדיוק, כמו שמציינת היועצת המשפטית לוועדה, הסיכום שלנו היה 300 שקלים ליום. אחר כך, כשבדקנו כמה זה יוצא מהסכום הבסיסי, ראינו שזה 95%. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, לא בגלל שזה 95%. הבנתי. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אמת. הסיכום היה 300 שקלים על משכורת של כ-9,000 שקלים לחודש, שזה בערך השכר החציוני במשק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה רואה, במשפט אחד הבנו יותר מהר מאשר בנאומים. ניגש להצבעה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת ההסתייגות שלך, חבר הכנסת סעדה? אתה מבקש שיהיה כתוב במקום 95%, 100%? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן. זה היה צריך להיות השכר הממוצע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואז השכר היה צריך לעלות מה-300, כן? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן. זה יהיה 300 ומשהו. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> כמובן שגם הסתייגות כזאת היא תקציבית. אם תרצו, נעשה את החישוב. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המשמעות של הסתייגות תקציבית שהיא דורשת 50 חברי כנסת במליאה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מה זה אומר? תסביר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> שאם לא תגייס היום 50 חברי כנסת לבוא ולהצביע במליאה - - - << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> גם אם כולם יהיו בעד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמובן אם היא תתקבל פה בוועדה - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> כל החוק יהפוך לתקציבי, ואז אי אפשר יהיה לאשר את החוק בלי 50 ח"כים. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> נכון. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כמו שאמרתי בתחילת הדיון, פה יותר קשה לגייס חברי כנסת, זה יותר מורכב. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אמר את זה גם זאב, אנחנו ממשיכים עמם בשיח ואנחנו נטפל בחוק הזה במשותף עם הוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו, מה שנותר לנו זה להצביע רק על החוק כפי - - - << דובר >> אופיר טל: << דובר >> סליחה רגע, לפני שמצביעים. אין פה לוביסטים ואמרו שאין פה מי שמייצג את חיילי המילואים. אני פה בהתנדבות, וגם זומנתי לוועדה הזאת, אז אם אפשר כמה מילים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ודיברת גם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעשה, אם הצעת החוק תתקבל, ההצעה לא הופכת לתקציבית, כי הצעה תקציבית זה רק כשזו הצעה פרטית. הממשלה תוכל להחליט, למשוך את ההצעה, אבל אם הוועדה תקבל את ההסתייגות, הצעת החוק לא הופכת להיות תקציבית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אז אפשר לקבל את ההסתייגות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בטח. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אפשר, אז אין בעיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שאומרת היועצת המשפטית, אם לא הייתה מספיק ברורה, שאנחנו יכולים להחליט מה שאנחנו רוצים, ולממשלה יש זכות למשוך את החוק חזרה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא חושב שזה נכון לאתגר. יש אנשים שמחכים לבשורה היום, יש עבודה ממשלתית שנעשית כל הזמן להוספת עוד ועוד - - - << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ראיתי שאצל סמוטריץ' אתגרו הרבה, כל מיני בעלי עסקים - - - בצלאל עבד קשה וזה אותגר מפעם לפעם - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה להגיד משהו. א. אני רוצה לחזק אותך, חבר הכנסת סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תודה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחזק אותך חבר הכנסת, חברי הטוב שהגיע מהמילואים אחרי לילה לכאן ואני רוצה גם להגיד מילה טובה. מה שאמר סעדה זה הוא בדיוק העניין, ואני שמח ששמעתי את הבחור שיושב בסוף, שאמר, "התנדבתי לבוא לכאן ואני מייצג את המילואים". אבל אני חושב שזה מאוד לא הוגן, ושכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו. ועדת הכספים מלאה באנשים, ואני מחזק את העסקים, אבל כשמדברים על אנשי מילואים ועל הטבות, לא עושים טובה לאף אחד, נותנים להם את המינימום שבמינימום. הרב אייכלר, אני מודה לך על זה שאתה מכנס את הוועדה ביום חמישי ואומר למליאה, "אני עושה הכל בכדי שאנשים האלה יטופלו". במסגרת הלקחים שלנו כחברי כנסת אנחנו צריכים להבין שבישיבה כזאת של הוועדה, החדר הזה היה צריך להיות מלא באנשים, ותודה רבה לאנשים שבאו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לציין שחבר הכנסת אופיר כץ, שהוא יושב-ראש הקואליציה, הוא המציע והוא המוביל והוא רצה להיות פה, אבל ויתר על האגו הפוליטי שלו בשביל סיור שהוא עושה בדרום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא נמצאים בגלל אגו פוליטי, אלא בגלל אנשי המילואים. מי שעבר את זה על בשרו, מבין את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תן לי לצטט אותו. הוא לא רצה לבטל את הסיור שלו בדרום אצל החיילים, הוא רצה להיות פה, אבל הוא אמר, "אני מוותר על ההופעה שלי רק בשביל החיילים, בשביל להיות איתם בדרום", כך שאלה שלא נמצאים פה, לא יושבים בבית. כולם נוסעים, כולם פועלים, כולם ברוכים. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> למען הסדר הטוב, אני במקרה עורך דין, אבל אני לא על תקן משפטן כאן. להבנתי, הסתייגות תקציבית היא הסתייגות שיש בה את העלות והממשלה לא נתנה את הסכמתה גם אם הוועדה אישרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההסתייגות היא במליאה וזה בהצבעתה במלאה. אם היא הופכת להיות חלק מהחוק - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אז כל החוק הופך להיות תקציבי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> להבנתי לא. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הממשלה יכולה להחליט אם היא מקדמת אותו או לא כי הוא חוק ממשלתי. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> להבנתי כן. יושב-הראש, זו כמובן החלטה של חברי הכנסת. אני מציע לא לבחון את זה עכשיו כדי שלא נצטרך לעכב את זה ולערוך בחינות משפטיות, ובלי קשר לבחינה האם הממשלה רוצה למשוך, כולנו רוצים שזה יעבור היום, וגם נעשתה פשרה אחרת לבקשת הוועדה בנוגע לתוקף ולמשך, והלכנו ובדקנו ועשינו פה מאמץ מאוד גדול מבחינתנו. אני מבקש שזה כן יאושר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השאלה הראשונה היא האם אתם מסכימים למה שמר כהן אמר בהתחלה, שזה חייב להיות עד סוף דצמבר? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה הוקרא כבר, נכון? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> לזה אנחנו נסכים, אבל - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> זה כבר הוקרא וזו גם עלות תקציבית לא קטנה למיטב הבנתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אתם מציעים לגבי ההצעות - - - << דובר >> עלי בינג: << דובר >> בשני החלקים האחרים, אנחנו מציעים לא לקדם אותם במסגרת הצעת החוק הזאת כרגע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אתם מוכנים להתחייב על קידומם בהזדמנות הבאה? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אני לא יכול להתחייב על קידומם. לתפיסתנו, מה שהציע חבר הכנסת טור-פז מקבל מענה יחסי דרך התגמולים. אנחנו מבינים שככל שתתמשך הלחימה, העניין הזה כמו שציין זאב נהיה אולי פחות עולה, מידתי, סביר, ולכן נצטרך לבחון את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת, בעוד חודש, אם יבוא חבר הכנסת טור-פז לוועדה ונרצה לקיים דיון על כך, תשקלו זאת בחיוב? << דובר >> עלי בינג: << דובר >> יכול להיות שזה לא יהיה דרך חקיקה, אלא דרך החלטת ממשלה. אני לא מתחייב על הפרוצדורה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו אוהבים חקיקה, כי אנחנו המחוקקים. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> יכול להיות שכן, ובקשר להסתייגות של חבר הכנסת סעדה, אני מציע להסיר גם אותה כעת כדי למנוע את העיכוב שיכול לקרות. אנחנו נמצאים בשיח גם על המהלך הפרמננטי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לבדוק את זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי מה שאמר סעדה בעניין ההצמדה לשכר הממוצע במשק, כבר הסכמתם איתנו שתדונו בכך בחיוב. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> לכן אני מציע שהוועדה תדחה את זה כרגע ואנחנו נדון על זה בהמשך. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שבעוד חודש או כשתסתיים המלחמה, המוקדם מבין השניים, הוועדה תשוב ותדון בהסתייגות הזו, אם אכן נהיה במצב הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מקובל עליי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היא תדון, זאת אומרת אולי תגיש את זה כהצעת חוק. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> היא תועלה כהצעת חוק לוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, תגיש את זה כהצעת חוק. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כרגע נצביע על ההסתייגויות כפי שהן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אני חוזר בי, אני לא אעכב את החוק. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא נעכב את החוק. נסיר את ההסתייגות כדי שזה יעבור - - - אתם יכולים להאיץ את התהליך של קביעת השכר? זה מאוד משמעותי לאנשים. אם זה השכר הממוצע במשק, אולי הוועדה יכולה לקרוא להם עד תאריך מסוים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קראנו. אני חוזר ואומר, הוועדה קוראת לכם בכל העניין של תשלומים לחיילי המילואים להצמיד את זה לשכר הממוצע במשק בהקדם האפשרי. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> האם אפשר לקבוע תאריך לדיון בנושא, אדוני? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לקבוע תאריכים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> צריך פלטפורמה, הצעת חוק פרטית או - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן, אולי תציעו את זה כהצעות פרטיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסרתם את ההסתייגויות שלכם? << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם כך, אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת החוק. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אפשר בכל זאת לדבר במטותא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו פעילים בכובעים כאל כאלה ואחרים משנות ה-90. מכירים היטב את הליכי החקיקה, את התגמולים לאנשי המילואים ואת ההיסטוריה שמלווה אותנו. כולנו עובדים בהתנדבות, אף אחד מאיתנו לא מקבל שכר. גם אני נמצא פה בהתנדבות. שמענו את הדברים של משרד האוצר. הקרן לפיצויים הזאת הפכה להיות חזות הכל פחות או יותר, ואני מאוד מוטרד מכך, כי בתוך הקרן לפיצויים הזו, קראנו אתמול שחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, יושבת ראש ועדת קידום מעמד האישה, הגיעה להסכם עם האוצר שהתגמולים למשפחות ייכנסו דרכה. הקרן הזו אמורה להחזיר את כרטיסי הטיסה, את הוצאות המשפחה, את כל הדברים האלה. היא תוקצבה ב-70 מיליון שקל. אנחנו מדברים על 2,000 שקל ל-100,000 משפחות, אלה הנתונים שקיבלנו בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת הכלכלה. זה אומר שהגענו ל-200,000,000 שקל רק שם ושהקרן הזאת לא תספיק. יתרה מכך, אחרי "צוק איתן" הוקמה קרן של 30 מיליון שקלים למיטב זיכרוני. חצי ממנה לא מומש בגלל התקנון הדרקוני שניתן לה שמנע את הפיצוי. אומרת המדינה לפי ההודעה שניתנה אתמול שהתקנון הזה ייקבע עד 15 בנובמבר. אנחנו מבקשים שהוועדה תורה למשרד הביטחון ולמשרד האוצר לאפשר לנו להיות חלק בתהליך הזה, כי אנחנו בעלי ניסיון בקביעת תקנונים שלא מאפשרים מיצוי. 70 מיליון שקלים, זה סכום גדול מאוד, אבל ברגע שהסכום הזה הפך להיות חזות הכל ודרכו משרד האוצר ומשרד הביטחון מנסים להכניס את כל התגמולים, לא נהיה שם, והוועדה צריכה לדעת שכשאומרים לי, "יש קרן והכל יבוא ממנה", הקרן הזאת לא תספיק. אנחנו נאבקים על נושא התגמול במשך שנים רבות. הנושא של התגמול המזערי שנשחק ברמה של 75% מהשכר הממוצע שעלה כאן, הוא נמצא בדיון שנים רבות. משרד האוצר ומשרד הביטחון דוחים אותנו בקש. אם הוועדה לא תעקוב אחרי הנושא הזה, אני אומר לכם בוודאות שהוא יתמסמס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעקוב. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> דבר נוסף נוגע למה שחבר הכנסת טור-פז הציע, שאני חושב שהוא הכרחי ושאנחנו חייבים לקדם גם אותו, כי בלעדיו לא יקרה כלום. גם במלחמת לבנון השנייה, והייתי שם, צה"ל התחייב לעשות את זה. חזרתי הביתה ולמחרת הגעתי לעבודה. << דובר >> משה טור-פז (יש עתיד): << דובר >> הייתי מעדיף להעביר את זה היום אדוני, אבל אני לא אקח סיכון לדחות את ההעלאה של אנשי המילואים. לצערי אני רק שלוש שנים ראש שדולת המילואים פה ואני אומר, המילואימניקים לא מקבלים מענה, ולא קיבלו מענה ממשרד הביטחון, שלא נתן שקל לתקצוב, אני מבקש אדוני שהוועדה הזו תשוב ותתכנס אחרי שנעביר את החוק הזה ותילחם את מלחמתם שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעזרת השם. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> משרד האוצר או מי מטעמו מפרסמים כל מיני תגמולים שיקבלו חיילי המילואים. דובר על 140% ו-125%. הביטוח הלאומי נאלץ להוציא אתמול הבהרה שהוא לא קיבל שום הוראה לגבי ה-125%. << דובר >> עלי בינג: << דובר >> אנחנו לא פרסמנו מעולם על העניין הזה. << דובר >> אופיר טל: << דובר >> צריכה להיות שקיפות ברורה בעניין הזה. לא יכול להיות שחייל מילואים קורא שהוא מקבל 125% ואז הביטוח הלאומי מפרסם שלא היה דבר כזה. אנחנו צריכים לדעת בדיוק מה ניתן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היה פער בין הפרסום לבין המציאות. תודה רבה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק משפט אחד לפרוטוקול. כמי שנמצאת בוועדת חוץ וביטחון, ויסכים איתי גם מאיר, שיהיה ברור לשר האוצר שאם תהיה פה פגיעה בחיילי המילואים או בזכויות שלהם, אנחנו נקשה מאוד על הארכת צווי חירום. חיילי המילואים מחזיקים עכשיו את אחת המלחמות הקשות ביותר שידענו בתולדותינו, ולכן לא נסכים שהאוצר ישחק בהקשר הזה. בזכות הוועדה שלך אדוני היו"ר, החוקים שקודמו פה בחוקי מלחמה שדאגו גם לאזרחים ובהקשר הזה גם למילואימניקים, לא היו קורים בלעדיה. הוועדה לקחה על עצמה את הנטל של החקיקה החשובה הזו בזמן של מלחמה. אנחנו, חברי ועדת חוץ וביטחון, כל הזמן עם האצבע על הדופק. כמו שאתם יודעים, חיילי המילואים נמצאים כבר למעלה מחודש וצפויים להיות עוד שבועיים-שלושה ברציפות בצו 8. אני מבקשת שיהיה ברור שהאוצר יפתח את הכיס שלו, כי ממילא נאלץ להצביע עוד השנה על הגדלת הגירעון. לא תהיה הסטת תקציבים, לא יהיה מנוס מהגדלת הגירעון, ולכן צריך להתעשת ולדאוג לחיילים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, אנחנו ניתן לך זכות הצבעה. ניגש להצבעה ברשותכם. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה על ידי היועצת המשפטית יעל סלנט, ירים את ידו. שישה בעד. מי נגד? אף אחד. ההצעה התקבלה והוכנה לקריאה שנייה ושלישית, והיא תעלה לכנסת למליאה עוד היום בעזרת השם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לך. הצבעה אושר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:20. << סיום >>