פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 101 ועדת הכספים 14/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 242 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023), שעה 10:10 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אחמד טיבי אופיר כץ נעמה לזימי משה סולומון חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו אלון שוסטר מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: דוד ביטן שלום דנינו מיכל וולדיגר גלעד קריב מוזמנים: גל ברנס – אגף תקציבים, משרד האוצר כפיר בטט – משרד האוצר יוראי מצלאוי – סמנכ"ל, משרד האוצר צביקה כהן – סמנכ"ל בכיר, מימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ישי פרלמן – עוזר ראשי, מחלקה משפטית, רשות המיסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים אמיר דוידוב – יועץ למנהל, רשות המיסים יעל אסיף – לשכה משפטית, רשות המיסים תמיר עידאן – יו"ר המועצה האזורית שדות נגב גדי ירקוני – ראש מועצה אזורית אשכול ירון גינדי – נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס ניר ינושבסקי – סגן נשיא יושב-ראש אגף הבנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ חיים פייגלין – סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ אדם בלומנברג – מנכ"ל, האגף לאיגוד מקצועי, וסמנכ"ל כלכלה, ההסתדרות החדשה נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל שחר סומך – פורום העצמאים והפרילנסרים צחי בניון – תושב צוריאל משתתפים באמצעים מקוונים: יעל טייב – עו"ד, לשכה משפטית, משרד המשפטים מיכל רשף – עו"ד, משרד המשפטים עמית סופר – ראש המועצה האזורית מרום הגליל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך יועמ"שית הכנסת: שגית אפק מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עצרנו בנושא של החקלאות, מסלול חקלאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מסלול חקלאות, 3, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אפשר אולי להגיד כמה מילים לפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תגיד. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> צביקה כהן, משרד החקלאות. מה שקורה בתקנות האלה, אם תשימו לב כרגע חוץ מלהביא את המסלול האדום בחקלאות מ-7 עד 20, שגם על זה אני רוצה להגיד מילה אחר כך, חוץ מזה אין פה כלום לחקלאות, למה? כי ב-20 עד 40 החקלאות לא מקבלת מחזורים, הוציאו אותם החוצה וזה כמו תמיד לכאורה. ב-20 עד 40 כרגע בנייר הזה אין כלום. אנחנו מתווכחים על איזה מסלול שאנחנו המצאנו פעם והוא לא קיים בנייר הזה. אנחנו מתווכחים על המקדם ביחד עם האוצר אבל אין לו שום תזכורת בנייר הזה. זה לא מתאים לכל הדיונים שעשינו בוועדת הכלכלה, שסגרנו שב-20 עד 40 יהיה מסלול ירוק, טוב לחקלאים בלי קשר למה שקורה ב-40 למעלה. זה הדבר הראשון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לאיזה טווחים? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה 20 עד 40. לחקלאות כרגע אין בנייר הזה שום דבר. יש לנו מסלול מוצע, מסלול שכר עובדים. יש לנו ויכוח על המקדם שתיכף נדבר עליו. אין פה מה להקריא כי הוא לא קיים. לגבי המסלול האדום שיש לנו מ-7 עד 20 אני רוצה לשאול שתי שאלות: שאלה ראשונה, אני מבין שהתקנות פה הן רק לחודש אוקטובר, אבל כשיהיו נזקים בעגבניות גם בחודש ינואר בגלל שלא שתלו ולא כלום, זה סגור. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה נזק מצטבר. הנזק נוצר באוקטובר. באדום זה כל הנזקים. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אם בן אדם לא שתל בנובמבר, החבר'ה שותלים כל שבועיים, אז הוא לא יקבל כסף? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תבוא בפברואר, מה קרה? זה מה שאתם אומרים, חבר'ה. הנזק נגרם כרגע, בשבועות האלו בנובמבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, עם כל הכבוד, שיסביר קודם. אל תענה לו עכשיו. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> תיראו, החקלאות עובדת, לפחות בסיפור של בתי צמיחה כל שבועיים שותלים. ברור לכם שמנסים בעוטף לקטוף, לא רק בעוטף, עד 20 מנסים לקטוף עם מתנדבים אבל לא שותלים עם מתנדבים, זאת אומרת לא שותלים בנובמבר. אני מקווה שישתלו בדצמבר אבל גם בדצמבר לא ישתלו אולי. גם החורף שלנו ייראה בלי עגבניות, אז אם האדום הוא רק אדום ורדרד, אז זה לא מתאים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בגלל שהנזק נוצר היום, גם נזקים שיהיו בהמשך יהיו קשורים לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צביקה, אתה אמרת לי שצריך לעבוד על זה שזה יהיה עד 20. על זה עבדנו. אתה עושה מזה כלום עכשיו? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> חס ושלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, לא נעשה כלום? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אמרתי שמ-20 עד 40 לא נעשה כלום בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מ-20 עד 40 יש בעיה של המקדם. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה אתם מבקשים? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> 1.6. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה אתם מוכנים לתת להם? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה לא שאלה של מוכנים. יש פה שאלה מקצועית. השאלה הזאת כבר הוכרעה בעבר בתקנות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל שאלה מקצועית בסוף מסתכמת במספר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע, אפשר לדעת כמה אתם מוכנים לתת מקדם? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> היה תקנות בעבר שכבר דנו בשאלה הזאת ול-20 עד 40 הוועדה החליטה על 0.8. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יפה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אדוני כבוד היושב-ראש, ה-0.8 היה ב"שומר חומות" ב-20 עד 40. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה לא מעניין אותי כבר. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> האם זה שווה אותו דבר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בסדר. אתם מציעים 0.8, נכון? << דובר >> שגית אפק: << דובר >> שהיה במבצע של שלושה ימים, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, ב"שומר חומות". << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לא כמו ב"מגן וחץ"? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> "מגן וחץ" לא היה נזק מעל 20. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר'ה, אל תשוו לי עגבניות למלפפונים. מה הקשר בכלל? המגן ולא יודע מה, שלושה-ארבעה ימים, שבוע, מה זה בכלל קשור? משביתים פה חקלאות חודשיים. אין עובדים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אבל אנחנו מדברים על חודש. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה מדבר על חודש. אתה צריך לדבר על שלושה חודשים. החקלאות נהרסת, אין עובדים. מה זאת אומרת? אתה מחליט לדבר על חודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אתם מסכימים ל-0.8. הם מבקשים 1.6, נכון? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> כן, נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע פשרה, 1.25. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא לוקח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון זה חצי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 1.2 זה חצי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 1.4. מה זה 1.2? הרב גפני, 1.4. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל פשרה 1.25 אתה מעגל ל-1.3. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מציעים פשרה בין הפשרה של גפני לבין ה-1.6. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 1.3. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, לא פחות מ-1.4. זה פשוט לא הגיוני. המסחרה הזאת לא הגיונית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אנחנו הולכים על 1.3. להמשיך הלאה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> רגע, קודם כל המתווה של החקלאות נסגר מול האוצר אחד לאחד. מה שאני מבקש, שכל מה שוועדת כלכלה החליטה במתווה לחקלאות שיהיה בפנים. נכון שבין 20 ל-40 החלטנו שיהיה מתווה ירוק יותר והם צריכים לסכם את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מסוכם עכשיו. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> זה נתון בוויכוח, אין לי בעיה. אני רק אומר באופן כללי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בעיה עם מה שסיכמתם? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אין שום בעיה. מה שסוכם, סוכם. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הגענו לסיכום באמת גם על ה-0 עד 20 וגם אצל ועדת כלכלה על כל הארץ. אגב, חבר הכנסת שוסטר, בכל הארץ יש מתווה מועדף לחקלאות מכל שאר הסקטורים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לחודש. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> המתווה הכללי מתייחס לחקלאות יותר מאשר - - - בכל שאר העסקים בישראל, חקלאות פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב מאוד. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> היה פה סוגיה עכשיו שנידונה ברמה המקצועית לגבי מה המקדם. אנחנו לא חושבים ש-1.3 זה המקדם הנכון. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מה שאני אומר לכל חברי הכנסת, מה שסוכם, סוכם. כמו שהם לא יבואו עכשיו להפחית, אנחנו גם לא נוסיף. זה אחד. שניים, יש בעיה שכתבנו אותה במפורש לגבי מרחבים שגם ב-20 ק"מ יש להם נדמה לי שלושה יישובים שהם בתוך ה-20. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה בפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בתפרח. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כן, יש שלושה, צריך לדאוג שהם יכנסו בפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם בפנים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בסדר. דבר נוסף, זה נכון שהופתעתי מזה שמדברים רק על אוקטובר מכיוון שבסופו של דבר בחקלאות אין חודש אוקטובר. הנזק הוא תמיד נגרר לחודשים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הוא ענה על זה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כן, ראיתי. אם תהיה התחייבות בעניין הזה, אז מקובל עליי, אין לי בעיה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> איזה התחייבות? עלינו זה לא מקובל. סגרנו אצלך משהו בוועדה, שזה יהיה שנה וחודשיים. מה חודש? זה צחוק. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מי דיבר על שנה וחודשיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדבר על זה. זה לא הדיון עכשיו. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> גדי, אתה לא מבין מה שאמרתי. מה שאני מתכוון, שתהיה התחייבות. הרי אם עכשיו יסגרו באוקטובר ובעוד שבוע יביאו את נובמבר, אז אין לי בעיה. אני מבין שהבעיה עם משהו רוחבי שרוצים רק אוקטובר כרגע, אז אני אומר, מה שהתחייבו לנו יקיימו. מה אכפת לי שיקיימו את זה עכשיו לאוקטובר ועוד שבוע יקיימו לנובמבר? זאת הבעיה שלי? שתהיה רק התחייבות בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> להתחייבות הזאת אני רוצה לחדד, להסתכל בעיניים היפות שלכם ולומר שאני מת מפחד כלכלי ובהקשר הזה גם לאומי שתתחיל מלחמה בצפון, זה חשש אחד, ותשכחו ותנצלו מקצועית את הבוקה ומבולקה והדרום יופקר לפחות בקטע החקלאי, ומה שאתם אומרים עכשיו יימשך, פשוט לא יימשך. זה יבלע ברעש הגדול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני רק מודיע ואני הוכחתי את זה בעבר, יש כאן ועדה. הוועדה הזאת עומדת על המשמר. עם כל הכבוד, אנחנו מקווים שהמלחמה תסתיים. אם חס וחלילה לא, אנחנו נמצאים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם בכל הרעש הזה אנחנו עומדים על המשמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז ייגרם הרבה נזקים. צריך גם לדבר על זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, אני רוצה שיהיה רשום מה שיושב-ראש ועדת הכלכלה אמר, שאם זה ממשיך בנובמבר, זה ממשיך, אותו דבר אוטומטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אשמע מהם. אני רוצה את ההתחייבות כאן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> רק הערה לחבר הכנסת ביתן. תקשיב, ההתחייבות של אמיר דהן היא רק ל-0–20, לאדום חקלאות. זה בסדר גמור. זה ההתחייבות. כל עוד הוחלט פה שזה רק אוקטובר, אז מה שגפני סגר על ה-1.3 זה רק אוקטובר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא, אמרתי שתהיה פה התחייבות של האוצר שמה שסוכם, אם צריך לגרור את זה לחודשים הבאים, ייגרר לחודשים הבאים. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> הבקשה של הוועדה גם מאתמול וגם היום ביחס לכל המסלולים, כל דבר שייסגר בסופו של דבר לגבי אוקטובר, כשתביאו את התקנות יחול מבחינת המסלולים גם על נובמבר, זאת אומרת שהתקנות שתביאו לחודש נובמבר, יתכן שיהיו בהן שינויים בגלל הנחיות פיקוד העורף. יתכן שיתווספו יישובים או יוסרו יישובים וכיוצא בזה, אבל מבחינת המסלולים, המסלולים יהיו זהים למסלולים שהוועדה מתאמת אתכם עכשיו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> על זה אני מוכן להתחייב, שמה שלא יהיה בנובמבר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה אתה מוכן? אם אתה לא מתחייב, אני עושה את זה גם לנובמבר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אתם ביקשתם עכשיו התחייבות. עד שאני אומר כן, גם על זה אתה צועק עליי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מתחייב, לא מוכן להתחייב. אתה לא מתנדב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא בהתחלת נובמבר ולא באמצע אוקטובר. אנחנו באמצע נובמבר. על מה להתחייב על נובמבר? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני יכול להשלים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הנני מתחייב שמה שאנחנו לא נביא על חודש נובמבר, מה שלא נסגור זה יהיה את אותו מסלולים לפי זה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לא פחות מזה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא פחות מזה לעניין המסלולים, אבל כמו שגבירתי היועצת המשפטית אמרה, אנחנו לא מתחייבים עכשיו לאיזה יישובים יהיו ומה יהיה, והכול בהתאם להוראות פיקוד העורף. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> בסדר, זה ברור. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה ברור לכולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עצרנו אתמול בפסקה 3 שעוסקת במסלול חקלאות, אחרי הגדרת תשומות שוטפות בשנה הקודמת. ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק אירע לגידולים חקלאיים באזור הכולל את היישובים – << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה אנחנו רוצים בשביל אחידות עם פסקה (1) – << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השלישית – ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה – << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> פה יש לי הערה. שים לב שהרבה עובדים זרים ברחו ולכן "שילם את שכרו" זה לא יכול להיות תנאי לקבל כסף כי אם העובדים ברחו והוא לא שילם להם, אז צריך להסתכל על זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך למי שהעובדים נמצאים, שהוא ישלם, לא למי שברח. אין דרישה לשלם למי שלא נמצא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני לא מקבל את האמרה הזאת. גם מי שעזב בעידוד הממשלה, צריך לשלם את שכרו. בואו נבהיר את זה. קודם כל אנחנו נאבקים בזה. שלשום נפגשתי בין היתר בנושא הזה עם השגרירה. מה שאני מבקש, רגע לדייק את מה שאתה אמרת, שלא ישתמע מכך שמי שעזב, לא משלמים לו. גם מי שעזב, המעסיק חותר לשלם לו. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> יש בעיה. כולם מגישים תביעות משפטיות. אתה מצפה שישלמו את התביעות כדי לקבל את הפיצוי? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אם יש תביעה ויש מחלוקת על התביעה, אז לא צריכים לשלם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אמיר, תבהיר בבקשה בדבריך שאתה לא מתכוון חלילה לכך שמי שעזב וחייבים לו כסף, לא משלמים לו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מדבר על עובד תאילנדי שעזב את הארץ, לתקופה שהוא עזב אין דרישה לשלם לו כי הוא לא נמצא בארץ. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני לא מדבר על התקופה שהוא עזב. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, לא, בואו אני אסביר, חבר'ה. מס רכוש בצדק רוצים לתת פיצוי לניזוקים רק אם הם שילמו שכר לעובדים שלהם. לא אחורה, קדימה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אבל יש תביעות משפטיות שעכשיו מכינים לכולם. מה יהיה עם זה? צריך לכתוב, רק אם זה לא במחלוקת. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> ברור שעובד שעובד במלחמה כמובן שצריך לקבל כסף, אחרת הוא לא יקבל ממס רכוש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על כך שעובד שעבד לפני המלחמה וברח, והמעסיק חייב לו כסף, הוא חותר לשלם לו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל מדברים על אוקטובר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מדבר על אוקטובר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אוקטובר הוא ברח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, ב-7 באוקטובר הוא ברח והכסף שהוא צריך לשלם לו - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא ישלם לו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זהו, זה מה שאני רוצה להבהיר, כי מדבריו היה ניתן לפרש את זה אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דקה, דקה. אנחנו מדברים על זה שאדם לא משלם את השכר של העובד שלו ואז הוא מנוע מלקבל את הסיוע. אנחנו מדברים על קבוצה שהקבוצה הזאת לא כאן. היא לא נמצאת, היא לא הייתה כאן, ואז עלול להיות מצב שבו אותם עובדים, מכיוון שהם לא קיבלו שכר והם לא כאן, זה ימנע ממנו מלקבל את הסיוע. אני מבקש שיהיה ניסוח שהניסוח יחריג אותם, לא שאנחנו לא רוצים לתת להם. רוצים לתת להם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הניסוח הזה ייצור בעיות לחקלאים, אני חייב להגיד. עכשיו אני מבין שיש תאילנדים שתובעים על זה שהם עזבו את הארץ, על התקופה הזאת. מה שיקרה במצב הזה, והם יקראו את הפרוטוקול, עורכי הדין שלהם, ויגידו, אותו חקלאי מקבל על התאילנדי כסף. זה יוצא 12,500 שקל בחודש, אז הוא יגיד, הנה, החקלאי קיבל. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אבל התביעות הן לא על השכר, הן על דברים אחרים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, אבל הם יתבעו גם על זה שהם עזבו את הארץ וגם על השכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך אתה פותר את הבעיה הזאת? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אמיר צודק, צריך למצוא פתרון. זה לא בשליפה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך למצוא החרגה בתוך ההחרגה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אמיר, יש לי רעיון, עוד מעט אני אספק לך. לא נעכב עכשיו את הדיון. יש לי פתרון, אני אספק לך אותו עוד מעט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאנחנו מסכמים, צריך למצוא לעניין הזה פתרון ולנסח את זה באופן כזה שלא נפתח פתח שכתוצאה מזה החקלאי לא יקבל את הסיוע. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> ככל שלא הייתה מניעה אובייקטיבית מלשלם את שכרו בעד יום ההיעדרות, הניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובד. זה מה שצריך פחות או יותר לעשות, אבל נדבר על זה אחרי זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, צריך למצוא את הניסוח. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אז אמרתי את הניסוח. אם אין מניעה אובייקטיבית לשלם את השכר שלו בעד יום ההיעדרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לעניין זה – "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף"; "שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023; ואולם, לעניין זה ייקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום "25" בא "22"; << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה זה בעצם סעיף שאומר שצריך לשלם את השכר לעובדים, כמו שדיברו על זה קודם. יש מגבלה מקסימלית, כלומר לא צריך לשלם את השכר אם השכר של העובד הוא מאוד גבוה. בגלל שיש היום עובדים עם 22 ימי עבודה ולא 25 ימי עבודה, אז זה בעצם מייצר את השכר המרבי בצורה יותר מדויקת, שזה נעשה גם ב"מגן וחץ". "מסלול חקלאות" – הנזק הממשי, והכול לא יותר מ-3,000,000 שקלים חדשים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הנזק הממשי זה בעצם מסלול אדום. זה אומר שאתה צריך לשלם את כל הנזק שנגרם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לחודש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לחודש, כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בעצם לשלושה שבועות של אוקטובר. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לתקופת התקנות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> גפני, אתה אמרת שזה יהיה רשום לחודש. הפשרה הייתה לחודש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל החקיקה היא לאוקטובר. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> כל התקופה של התקנות. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> איך מכמתים נזק לחודש בחקלאות? תסבירו לנו שנבין. גידול לוקח חצי שנה. איך בחודש אפשר להגיד מה הנזק? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תמיר, הוא לא לחודש. בא החקלאי ואומר, עכשיו יש לי נזק כי אני נמצא בשורה החמישית של העגבניות והכול נשרף, ואני לא אצליח לקטוף. הנזק הוא עתידי. הרי הוא אמור למכור את זה. את כל הנזק הזה, אך לא יותר מ-3,000,000 שקלים. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אז זה לא לחודש. זה סך הכול נזק 3,000,000 שקלים. אתם אמרתם לחודש עכשיו. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> התקנות הן לתקופה של חודש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמיר, אמרנו לחודש בגלל שבדקנו עם החקלאים הגדולים. (מדברים ביחד) << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך אפשר לנהל ככה ישיבה? באמת אי אפשר. אליהו, אני לא יכול לנהל את הישיבה. דוד, אי אפשר ככה. אני מבקש את ההקשבה שלכם. אמיר, חקלאי, היה לו נזק בנובמבר, עד 3,000,000 שקלים, הוא מקבל את הפיצוי. אחרי זה היה לו עוד נזק שהוא הוכיח. הוא לא קשור לנזק הזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החקלאי היום יכול להגיש תביעה אחת על נזק שנוצר לו באוקטובר והוא נזק מתמשך קדימה. כמו שאמרתי, אותן עגבניות, הנזק גם עתידי. הוא גם לא הצליח לשתול עכשיו. זה נזק אחד עליו יש 3,000,000 שקלים. אין מעבר לזה. זה לא אומר שכל חודש הוא יוכיח עוד נזק - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם יש לו נזק שנוצר בנובמבר? << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אבל אם יש לו נזק של גידול אחר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם יהיה תקנות נוספות והתקופה תוארך בעוד חודש, אז יהיה לו אפשרות עוד 3,000,000 - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את התקנות עשינו לאוקטובר. עד 3,000,000 שקלים הוא מקבל את הסיוע, את הפיצוי. מה קורה כשאנחנו מאריכים את זה לנובמבר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החקלאי הגיש את התביעה על חודש אוקטובר. בנובמבר הוא הגיש את התביעה, כימת בתוכה נזקים שנוצרו באוקטובר והם מתפרסים לתקופה יותר ארוכה. הא מכמת את זה בתביעה אחת. התביעה הזאת, יש לה תקרה של 3,000,000. במידה והתקופה תהיה מוארכת לעוד חודש וייגרמו לו נזקים שנוצרו בנובמבר ובעקבותיהם יש נזק עקיף נוסף, לא קשור לאוקטובר כי אוקטובר הוא כבר קיבל, אז יהיה לו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז זה כל חודש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גובה הפיצוי הוא תלוי התקנות הרלוונטי לאותו חודש קלנדרי. פשוט. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני מבקש להעיר משהו. מה שאני מבין מהאוצר זה הדברים הבאים: האמת היא שהנזק שהחקלאי יציג על אוקטובר זה באמת אותם אובדן הכנסות עתידיות שהוא לא יקטוף והוא לא יביא, אז זה תביעה אחת. יש חקלאים שהמשק שלהם קצת יותר גדול. אתם בעצם אומרים, סך הכול תביעה שהוא יכול להגיש זה 3,000,000. זה מה שמפריע לי. (מדברים ביחד) << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גדי, בבקשה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> תנו לי רגע להסביר לכם משהו בחקלאות, למה זה לא טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא טוב מה? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> מה שאמיר הציע, שלושה חודשים, תקשיבו, גידלו אבוקדו, סתם דוגמא. יכול להיות הרבה גידולים. באוקטובר בדיוק הגיע הקטיף. למשק גדול זה עובר את ה-3,000,000 רק האבוקדו בגלל שהוא גידל כל השנה. בחודש אחד הוא קוטף את זה. זה לא הכול כמו עגבניות. בעגבניות גם אני לא בטוח שהחקלאי יוכל לתת כל חודש. חקלאי שיש לו תזרים הגיוני ויתנו לו מקדמה, יגיד למס רכוש וזה גם מס רכוש יגיד לו, אני מכיר אותם, בוא נחכה לסוף הגידול, אז בסוף הגידול של 100 דונם על עגבניות מגיע באפריל ל-10,000,000 שקל. צריך להגיד שזה לחודש. אני בדקתי עם הגד"שים. זה היה בוועדת הכלכלה והסכמנו על זה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> זה לא מה שסוכם? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוועדת הכלכלה סוכם 3,000,000 לחודש. חד משמעי זה הסיכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דוד, תגיד. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני אסביר. ועדת הכלכלה בהתחלה החליטה שאין מגבלה. בהתחלה הם כתבו 2.5 מיליון. החלטנו שאין מגבלה מהסיבה הפשוטה, אם זה אדום אז זה אדום עד הסוף. אי אפשר לבוא ולהגיד, פה זה אדום אבל זה מוגבל בסכום, לכן החלטנו שאין מגבלה. בא האוצר ואמר שזה שווה הרבה מאוד כסף, לא בחקלאות אלא מכיוון שיש מפעלים שנמצאים בעוטף נגיד ואצלם זה הפסדים של מיליארדים יכול להיות, חצי מיליארד, 200 מיליון, אז אי אפשר לבוא ולא להגביל. קיבלנו את הטענה הזאת לא בגלל החקלאות, אבל היה ברור שלגבי החקלאות ה-3,000,000 מיליון הוא לכל חודש. אין על זה ויכוח בכלל. זה לא סכומים אדירים. זה לא כמו תעשייה ששם בדיוק העניין, כי אתה לא יכול להבדיל בין תעשייה לחקלאות בטווח העוטף נגיד. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אבל הכוונה הייתה ב-3,000,000 מיליון לחודש, שבחודש הבא הוא יוכל לתבוע על אותו נזק, על אותו גידול עוד פעם? זאת השאלה. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא נכנסנו לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא לא יכול פעמיים להזדכות. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> כרגע זה מנוסח 3,000,000 מיליון לחודש, אבל הוא לא יוכל לתבוע על אותו גידול בחודש הבא. בעיניי זה סביר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> סביר מאוד. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> רק שאלה נוספת. ל-0–7 ק"מ אתם נותנים מסלול אדום מלא, זאת אומרת 0 עד 7 ק"מ יוכלו להוכיח נזק מלא. אין להם מגבלה של 3,000,000 מיליון. זה בעקבות דברי חבר הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מגבלה כי זה החוק. אין מגבלה בחוק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גפני, יש לי שאלה, אני רוצה להבין. נניח שאני חקלאי, יש לי שדה של כותנה ויש לי גם מטע של אבוקדו. המטע של האבוקדו הוא ממשיך כי אני קוטף אותו רק בנובמבר או בדצמבר נניח, והכותנה נשרפה והנזק שבכותנה באוקטובר הגיע ל-3,000,000 מיליון ומעלה. אני תובע על הנזק של הכותנה באוקטובר. מגיע לקטיף של האבוקדו בחודש דצמבר ולא מצליח לקטוף ויש לי נזק של 3,000,000 מיליון גם. מה אתם משלמים לי? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם יש תקנות גם בדצמבר, תשופה בהתאם לדצמבר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשמוע אותו. מה אתם משלמים? << אורח >> אמיר דוידוב: << אורח >> בשלב שהתקנות מדברות רק על אוקטובר הוא יקבל רק את ה-3,000,000 שקלים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מטע האבוקדו הלך לעזאזל בדצמבר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדצמבר יהיה תקנות בדצמבר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שיגיד את זה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא אמר את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני שאלתי שאלה ברורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא לא ענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עונה. אני אומר לך שאם יהיה בדצמבר תקנות, ויהיה בעזרת השם, התקנות האלה מכסים את מטע האבוקדו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> התשובה הזאת צריכה לבוא מהם גם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מיכל, זה מה שהם אמרו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הם לא אומרים את זה, זאת הבעיה. תגידו את זה ותסגרו עניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה היא זה לא זה. הוא שאל אותך על כותנה ועגבניות שכמעט הן כל חודש. כשאתה נותן לו עכשיו על כותנה 3,000,000 מיליון, הוא יבוא אליך חודש הבא על העגבניות שהן עוד 3,000,0000 מיליון. אתה תגיד לו, כבר קיבלתי על זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> העגבניות, אם הנזק נוצר חודש הבא ואין תקנות חדשות שמאריכות את התקופה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר איתך במקרה שיש תקנות. << אורח >> אמיר דוידוב: << אורח >> אם נאריך את התקופה לעוד חודש בתקנות, יהיה לו נזק נוסף בנובמבר על העגבניות, יהיה לו עוד פעם 3,00,000 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה פרי גידול שהוא כל חודש, אתה לא יכול לבוא להגיד לו, חודש שעבר תבעת עליו 3,000,000 מיליון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בהתאם לחממה המדווחת. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה מה שהוא אומר לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך הנזק של החקלאות הולך? הוא לא אומר לך החודש. הוא עוד שלושה חודשים יידע מה קרה לו. במשך החודשיים האלה אז בעצם הנזק שלו היה כפול. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא בדיוק ככה מה שאתה מציג. אני אסביר. עגבניות עכשיו, לא קוטפים אותן. כל הגידול ארבעה חודשים קדימה הסתיים. אי אפשר לקטוף אותו. היום הוא יודע את כל הנזק שלו ארבעה חודשים קדימה. הוא יקבל 3,000,000 מיליון שקלים על הנזק הזה. אם הנזק הזה יהיה יותר גדול, הוא לא שונה מעסק אחר בבאר שבע שירידת המחזורים שלו יוצרת לו נזק של 7,000,000 מיליון - - - אותו ב-2,500,000 מיליון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם הנזק שלו 6,000,000 מיליון שקלים והוא מפצל את החשבוניות, מגיש לך 3,000,000 מהחשבוניות של אוקטובר - - - << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מה פתאום. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז בעצם אתם מגבילים את הסכום. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בוודאי שמגבילים כמו שהגבלנו כל עסק במדינת ישראל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חקלאות זה לא תעשייה. אתם לא מבינים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת אם יש נזק של 10,000,000 מיליון הם מגבילים ל-3,000,000 מיליון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשהלכה העונה, אז הלכה העונה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אבל מי מפצה אותו על העונה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה קורה לקיבוץ שיש לו נזק בכמה ענפים שונים והנזק הוא 10,000,000 מיליון? אתה לא יכול להשוות את זה למפעל כי המפעל בנובמבר יוכל להציל את העונה שלו והחקלאי לא יכול להציל את העונה שלו. << אורח >> אמיר דוידוב: << אורח >> רק אני אסביר משהו. אם לקיבוץ הזה יש שטחים חקלאיים בתוך ה-0-7 - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואם זה לא ב-0–7? << אורח >> אמיר דוידוב: << אורח >> אם הם לא ב-0–7 הארכנו את זה עד 20. זה מה שעשינו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל ההשוואה בין החקלאות לתעשייה היא מופרכת. זה מנגנון אחר. זה פשוט לא יכול להיות. אתה לא יכול לשקם את העונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. אל תחזור על זה עכשיו. צביקה, בבקשה. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד משהו על איך זה התחיל. זה התחיל בעובדה שהחקלאות, גם ראשי המועצות הם ביקשו שלחקלאות יהיה מסלול אדום. הוועדה והאוצר הסכימו ללכת על זה. מסלול אדום זה רק לחקלאות. כל ההשוואה לתעשייה היא קצת שונה. המסלול האדום, אני יכול להגיד, הייתה אי הבנה בסיכום עם ביטן. אני לא רוצה להגיד שהם לא הבינו, אני לא הבנתי. אנחנו הבנו עם ביטן בסיכום שמכיוון שיש חקלאים ענקיים שיתבעו באדום, ה-3,000,000 שקל לא מספיק להם. אתם צריכים להבין, נזק אפילו בעגבנייה או בפרדס של אלפי דונמים הוא נוצר באוקטובר, אבל הנזק יכול להיות 10,000,000 מיליון. הפשרה הייתה שיהיה 3,000,000 מיליון לכל חודש לחימה. ככה אני הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה דרך אגב מה שלא רק אתה הבנת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, משקים חקלאיים גדולים יקרסו מהמתווה הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צביקה, והעיקרון הנוסף היה פחות או יותר להגיע ל-70% מהפיצוי. זה היה העיקרון של המקדם. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> תזכרו שאנחנו ביקשנו שהחקלאות תהיה באדום עד 20. אף ענף לא ביקש את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צביקה, מה אתה מציע? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אם אנחנו ניתן רק 3,000,000 אז זה לא אדום. השאלה מה אתם רוצים כממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתם מסתכלים על החקלאות אדום עד 7, כלומר אתם מבינים דבר אחד, שחקלאות זה משהו אחר. שם אתה מבין שכל חודש זה נזק בפני עצמו, אז גם פה אתה צריך להבין שכל חודש זה נזק בפני עצמו. אין לי בעיה שתעשה את זה עד 3,000,000 מיליון. לא עד 5,000,000 מיליון אבל כל חודש, כי אותו אחד שמגדל את העגבניות והמלפפונים, זה שני ענפים שונים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש פה כאילו כל הזמן טענה שיש כאלה שנפגעו יותר ואז כל פעם מנסים להשוות בין כל הארץ, אז ב-0–7 כולם, לא רק חקלאות. צביקה אמר נכון, פעם ראשונה שאנחנו עושים מסלול אדום לחקלאות מעבר ל-0–7 בגלל שזאת הייתה הבקשה וזה היה בדיונים גם אצל שר האוצר וגם אחר כך אצל ועדת הכלכלה. חוץ מזה במתווה הכללי שאישרנו שבוע שעבר, לעומת כל הארץ לחקלאות נתנו מתווה אקסטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה האקסטרה, שעד 3,000,000 במקום 2,500,000 מיליון? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא. מה שנתנו זה הסיפור של ה-70% שדנינו התייחס אליו. זה המקדם של ה-47 שיכול לגדול פי 1.5. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה כל הארץ מעבר ל-40. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה מה שנתנו לכל הארץ. עכשיו פה מה שסגרנו, זה בדיוק מה שהיועצת המשפטית אמרה וזה מה שנסגר, שבסופו של דבר על נזק שנגרם לך באוקטובר, גם אם הוא נגרר קדימה אתה מקבל עד 3,000,000 מיליון. יהיה עוד נזק בנובמבר לאותו קיבוץ או לאותו משק ויהיו תקנות לנובמבר, יוכל לבקש שוב ולהוכיח - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם בעגבניות לבד היה לו 3,000,000 מיליון ובמלפפונים לבד 3,000,000 מיליון, זה שני ענפים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מה אתם אומרים פה בעצם, שעל הנזק שהיה לי, שכבר אני מקבל עליו 3,000,000 מיליון, אוכל להגיש עכשיו חשבונית כל פעם? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון מה שאתה מתאר. אנחנו מדברים על מגדל עגבניות שהנזק שלו הוא בסך הכול נגיד 10,000,000 מיליון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לכן יש קאפ. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא לא מגיש כל חודש. סך הכול של הנזק העונתי של גידול העגבניות הוא 10,000,000 מיליון. אתם אומרים, אנחנו לא נפצה אותו יותר מ-3,000,000 מיליון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נכון, כמו שבכל הארץ. כל הארץ שמנו קאפ לפיצוי לעסקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לאדם יש חמישה מפעלים שכל אחד מהם זה חברה נפרדת. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, אז יש איחוד עוסקים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש מפעלים באזור הזה עם מחזורים של כמעט חצי מיליארד בשנה, אותם מפעלי תעשייה. ה-2,500,000 מיליון שקל בוודאות לא מספיק להם. יש להם נזק מיידי ויש להם הסכמים שבוטלו קדימה, נזקים של חומרי גלם שהתקלקלו, בדיוק כמו בחקלאות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אמיר, יש רק הבדל אחד שאתם מסרבים להבין. כשמפעל מושבת חודש וחצי אז הוא מפסיד הרבה מאוד כסף, אבל יש לו יכולת אחרי שנגמרת המלחמה למשל לעבוד שלוש משמרות במקום שתיים ביום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע הצעה להחלטה. אתם מדברים על 3,000,000 מיליון שקל שזה המקסימום. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא בגין חודש אלא לחודש. (מדברים ביחד) << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפשר לדבר בוועדה הזאת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה היחיד שמדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה באת? אתה לא חבר בוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתבוא, רק שלא תפריע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, תיתן זכות דיבור לחברי כנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקשיב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מקשיב לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יפה שאתה בא, זה מאוד מעניין אותך אבל תקשיב מה שמדברים. 3,000,000 מיליון שקל כמו שסיכמתם זה מה שיהיה באוקטובר. בנובמבר יהיה עוד הפעם 3,000,000 מיליון. אנחנו נדון על זה בתקנות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> גפני, זה לא נותן תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנובמבר אני אבוא, ודוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. אנחנו נבוא ונאמר שאם אכן זה לא אותו נזק אלא זה נזק יותר גדול, זה יהיה בנובמבר בתקנות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה פספוס גדול. אתם מפספסים פה. הם מגבילים נזק של חקלאי, של 10,000,000 מיליון, 20,000,000 מיליון. הם אומרים, אנחנו נשלם מקסימום 3,000,000 מיליון ואתה לא יכול לבוא בנובמבר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היושב-ראש, אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, ברשותך שתי שאלות. אחת, מה קורה כשלקיבוץ או לאגודה שיתופית חקלאית אחרת יש כמה ענפים וכל אחד מהם, בכל אחד מהענפים נגרם בחודש אוקטובר נזק גדול? מכיוון שזו אגודה שיתופית אחת, כל ענף הוא לא עסק בפני עצמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אדם פרטי. אתה לא צריך להגיע לאגודה שיתופית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, גם אדם פרטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה סתם לוקח את זה למקום שזה לא נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו אנשים פרטיים שזה כמויות, בחקלאות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השאלה השנייה, בסופו של דבר בתעשייה, נכון, יש נזק גדול אבל יש דרך לבעל המפעל לומר בדצמבר, במקום שתי משמרות ביום אני אעשה שלוש. אני אצמצם את הנזק. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גלעד, הנקודה הראשונה שלך ברורה וצודקת. השנייה לא נכונה. גם מכונה, אי אפשר לתפעל אותה יותר מאשר 24 שעות ביממה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עייני לא צרה בתעשייה. גם צריך לסייע לתעשייה כמה שאפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני חוזר על השאלה שלך. אני, יש לי כמה ענפים. היה לי נזק בכל ענף. אני מקבל על כל ענף בנפרד? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה זה כמה ענפים, עגבניות ומלפפונים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, לולים ופרות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לולים ופרות זה כמו שאני מוכר חולצות ומכנסיים בחנות. זה אותו דבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גפני, הנקודה היא ההגבלה של הנזק, זה הכול, והם אומרים, הם לא יכולים מאותן חשבוניות של הנזק של אוקטובר להציג אותן בנובמבר. זו מגבלה לא הוגנת. צריך למצוא איזו נוסחה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> החישוב לחקלאים הוא שונה ולכן עשינו מסלול אדום לאיך מחשבים. זה חישוב. אי אפשר לחשב לחקלאי במסלול מחזורים והמסלול האדום מתאים לחישוב שמיועד לחקלאי. המגבלה היא נכונה לחוק הכללי, היא נכונה לחוק הזה. בדקנו עכשיו ב"צוק איתן". המקבילה של חודש היה 1,500,000 מיליון ב"צוק איתן". לא ראינו אף אחד קרס. היה חודשיים-שלושה 1,000,000 מיליון, חודש וחצי 1,500,000 מיליון. עכשיו אנחנו כבר במגבלה - - - והרחבנו את הבדיקה לבדיקה יותר מדויקת, לא למסלול ירוק אלא לבדיקה אדומה מדויקת לעסק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, זה היה הסיכום. אני לא הייתי בסיכום הזה. עכשיו מעלים את זה מחדש. בסדר. הכול טוב ויפה. אף פעם לא היה דבר כזה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההבדל הוא שהם לא מדברים על חודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. בשביל מה אתה חוזר על זה? אני יודע את הבעיה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקש להעיר את הדבר הבא. אני אקח אפילו בתוך החקלאות. בוודאי תעשייה שהיא קבועה לאורך השנה פחות או יותר לבין גידולי שדה, כל גידול עונתי, זה יכול להיות גם במחזורים בפטם או בכל מיני נושאים אחרים, בענפים אחרים חקלאיים, יש פיקים והפיקים האלו חייבים להיות מתוחשבים על תקן של אחוז מתוך ההכנסה השנתית, וזה לא קיים בכלל. בוודאי שיודעים את זה, לכן הוועדה רצתה שלא תהיה בכלל הגבלה ואתם הצלחתם לייצר את ההגבלה. המינימום הוא לייצר מצב שבו לא תהיה הגבלה אחת לכל אורך האירוע הזה. זה אירוע ארוך מאוד. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אני רוצה בקצרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לדעתי, היושב-ראש, יש פה ניתוק מהשטח. מי שנתן הוראה לעובדים הזרים לרדת לשטח עם שכפ"צים וקסדות זה המדינה. מי שנתן הוראה לכל היישובים גם מעבר ל-7 לא לצאת מהבתים זה המדינה. אותם עובדים זרים, אמרו להם שכפ"צים וקסדות, בלי זה לא יורדים לשטח. מי שלא נתן מיגוניות לעובדים הזרים זה המדינה. לבוא היום להגיד לנו שמה-7 עד 31 בחודש זה התקופה שבה אנחנו מתארים את הנזק עד 3,000,000 מיליון, רוב הנזק היה שם. היום כבר אפשר לרדת לשטח, רק אין עובדים זרים. המדינה נתנה להם לעלות על אוטובוסים ולברוח מכאן. מתי יחזרו העובדים הזרים לשטח? בוא תגיד לי אתה מתי יחזרו לשטח? יש בכלל שתילים במשתלות לשתול מחר בבוקר? לא. אתה ממצמץ בעיניים ומוריד את הראש, זה בסדר, אבל תענו תשובות רגע. אנחנו דיברנו 3,000,000 שקלים לחודש כשיש חקלאים גדולים שקרסו מהמתווה הזה, מהמלחמה הזאת והם לא אשמים. המדינה נתנה להם הנחיות מה לעשות, אז אי אפשר לבוא לשבת פה במיזוג ולהגיד, זה מה שיש וזה מה שאנחנו עושים, ואכפת לנו עכשיו מהתעשייה. התעשייה גם חשובה אבל בלי חקלאות בעוטף עזה ובמדינת ישראל לא תהיה ציונות ואנשים גם לא יחזרו לשטח, ובפעם הבאה שתיתן להם הנחיות הם ילכו לגור בתל אביב כי אתה אמרת להם, אל תרדו לשטח עד 15 בחודש. לא אתה. דיברנו על זה גם שבוע שעבר. אמרתם, פיקוד העורף, לא פיקוד העורף, אוגדת עזה. הייתם אמורים לבדוק את זה ביומיים האלה. אוגדת עזה אמרה להם, לא יורדים לשטח, לא יוצאים מהבתים. בלי קסדות ושכפ"צים אף אחד לא זז. תנו לנו כבר תשובה לדברים האלה. נמאס לבוא לפה כל יום במקום לעבוד בשטח עם האנשים שלנו. מספיק עם הסיפורים האלה. אני, אדוני, הולך, תעשו מה שאתם רוצים, לא תעשו. אני אומר לך, אני איבדתי אמון במדינה הזאת. אני מכיר פה את הסיפורים שלכם באוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בדצמבר יקראו לך עוד פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עושה הפסקה 20 דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:01 ונתחדשה בשעה 12:36.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לחדש את הדיון בוועדה. אני לא הייתי מכנס את הוועדה על התקנות אם לא שאמרו לי שהיה פתרון אצל דוד ביטן על הנושא של החקלאות. הייתי בטוח שאנחנו רק נדבר על מה הסיכום, ופתאום התברר שזה לא בסדר. עשיתי הפסקה וחזרו לדוד ביטן, ליושב-ראש ועדת הכלכלה, ואני מבקש לדעת, אדוני היושב-ראש, מה הסיכום, מה שמותר להגיד ומה שאסור להגיד. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> עשינו את המתווה של החקלאות. סיכמנו את הסכום אבל לא סיכמנו איך יוגשו התביעות, לכן זה נפתח היום. חשבתי שהדבר ברור למשרד החקלאות והאוצר. זה לא מה שהיה. הצלחנו להסתדר בעניין הזה ואתה יכול להמשיך בתקנות בלי קשר. משרד החקלאות והאוצר יסדר את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לדעת רק לגבי הענפים, מה הסידור, לא הסכום? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך אחר כך. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> זה דורש תיקון של הנוסח? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא, לא דורש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת ביטן, רק לשאול האם תנועת המושבים והתנועה הקיבוצית והמועצות האזוריות סומכות ידיהן על הסיכום הזה? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לדעתי כן. איפה הבחור של התנועה הקיבוצית? הוא היה בדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים סומכים את ידיהם על הסיכום? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כן, אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא הייתי מעביר את זה אם לא שדוד היה אומר לי שאתם בעניין. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> כן, כן, אין בעיה. הם היו בישיבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. כן, ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סיימנו עכשיו את החקלאות. נצטרך להוסיף את התיקון לגבי מה שדובר קודם. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> מה שצריך להוסיף על מנת לעמוד במתווה, תעשו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד איפה הקראת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סיימנו את החקלאות, עכשיו אנחנו בתקופה הקובעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך להוסיף את מה - - - << דובר >> שגית אפק: << דובר >> שאלתי האם נדרש תיקון של הנוסח, עניתם שלא. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> לא נדרש תיקון. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> לא, לא. לגבי מה שהיינו בחוץ לא נדרש תיקון. לגבי ה-1.3 נדרש. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> ה-1.3 דיברנו, זה נסגר. זה לא בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היועצת המשפטית, אמרת שתביאו איזה נוסח שקשור לעובדים, מה שדיברנו היום על החקלאות, העזיבה של התאילנדים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, זה אמרנו שייבחן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי ה-1.3 הייתה החלטה שלנו. זה בפנים והיועצת המשפטית תנסח את זה. מה שהיועצת המשפטית שאלה זה האם בסיכום שהיה עם דוד ביטן, האם הסיכום הזה מצריך תיקון נוסח, והתשובה היא לא. הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023). (ב) בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שהוא מתגורר - - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה בנוסח כתוב אזור שבין 0 ל-7, אבל שינו את זה ליישוב אשר פונה לפי החלטת הממשלה בתקופה הקובעת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם גם לגבי זה חלה אותה שאלה שעליה דיברנו אתמול במסלול שכר עבודה, האם אתם מרחיבים את היישובים, האם זה מתייחס רק ליישוב מ-0–7 או יישוב שפונה, ואני מבינה שזה עדיין בבחינה אצלכם. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לגבי מסלול שכר אמרנו שזה יהיה רק ליישובים שפונו אחרי שגם בדקנו. אנחנו חושבים שזה יוצר השלכות משמעותיות אם אנחנו נרחיב את זה גם להגדרה אחרת של יישובים שהתפנו עצמאית או כל דבר אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי. מתי אמרתם? אמרתם שתבחנו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני אומר עכשיו. דיברתי גם מקודם עם שגית אבל אני אומר עכשיו. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לא, זאת שאלה אחרת. השאלה שאיתי דיברת עליה זה היישובים שנמצאים במועצות האזוריות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> תחדדו את השאלה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> מועצה אזורית שמחצית מהיישובים שלה ומעלה נמצאים בגדר 0–7, עלתה בקשה מצד ראשי המועצות שגם היישובים האחרים ייכללו בגדר ההטבות של 0–7. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נו, והם נכללים. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> ידענו אתמול שהם לא נכללים. אמרו מרשות המיסים וממשרד האוצר שיבחנו את השאלה הזאת ויחזרו עם תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה התשובה לשאלה הזאת? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני חייב להגיד לך, כבוד היושב-ראש, עכשיו היינו בדיון על סיפור החקלאות בדיוק בגלל שהם גם לא נכנסים. הרי אם הם היו נכנסים, בכלל כל הדיון הזה לא היה רלוונטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיון היה על החקלאות, על משהו אחר. הרבה יותר גדול. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני מסכים שזה יותר גדול גם מהחקלאות, אבל אם החקלאות היה נכנס - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, את החקלאות סגרתם? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> איך שביטן אמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך שביטן אמר, אני יודע. אתה יכול להראות לנו את זה כתוב בתקנות? תגידו את זה לראשי מועצות. לי אל תגידו. ראשי המועצות לא היו בסיכום הזה. בסוף הם לא היו. הם היו רק בחלק מהישיבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, יש סיכוי שתגידו תשובה חיובית על השאלה הזאת? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> על השאלה הזאת לא. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אבל תסביר למה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> שלומית שאלה שאלה אחת לדעתי ולכן אני קצת מבולבל, אני חייב להגיד. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> נכון, יש שתי שאלות אבל תענה על שתיהן לפרוטוקול. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בסדר. השאלה הראשונה ששלומית שאלה הייתה לגבי מה שאנחנו דיברנו, האם יהיה מסלול שכר לא רק למי שפונה אלא מי שפונה עצמאית, נכון שלומית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא מה שאמרתי. פה בנוסח מופיע 0 עד 7 קילומטרים וזה גם מה שהיה במקור במסלול שכר עבודה. אתם שיניתם את זה ליישובים שפונו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כתוצאה מזה התקיים אתמול דיון. זה היה במסגרת מסלול השכר אבל על אותו עניין, ושם עלה גם העניין של כלל היישובים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני אתייחס לזה כשתי שאלות שהיא שאלה אחת בעצם. שוב אני אומר, בסוף יש לדבר הזה של ה-0–7 עוד הרבה השלכות גם מעבר לעניין של השכר. למשל, אגב, גם בחקלאות זה היה אומר שהם מקבלים מסלול אדום בלי שום קאפ בכלל. כאילו כל הדיון שעשינו עכשיו בכלל לא היה רלוונטי, לכן אני אומר שוב, בסוף ההחלטה על העניין הזה היא שאנחנו לא מכניסים עכשיו עוד לתוך מה שהוא ה-0–7, שזה גם לא 0–7, זה מה שיישובי הספר שעליהם עכשיו הוגדר המסלול האדום הספציפי, שלהם באמת יש הרבה מאוד יתרונות מעבר לחקלאות, מעבר להרבה מאוד דברים, שאנחנו לא מכניסים יישובים נוספים עכשיו אליהם רק בגלל שהם באותה מועצה אזורית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שדרות הכנסנו ל-0 עד 7 בתקנות אחרות. להבנתי היא לא חונה בהגדרה של יישוב שפונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אנחנו נחליט בסוף מה אנחנו עושים עם זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, אבל למה לא 0 עד 7 או יישוב שפונה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לדעתי יש חפיפה מלאה שם, שלומית. אני לא חושב שלזה יש לנו התנגדות אבל לדעתי יש חפיפה מלאה בין 0–7 ליישובים שפונו. בצפון זה בטוח לא חפיפה מלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה מהעבר ששם טעינו. משתלות נקראות בחקלאות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש שני סוגים של משתלות. דיברו איתי עכשיו על משתלה שמגדלת את הדברים שלה במשך מספר חודשים. אנחנו נגדיר אותה בחקלאות. משתלה שקונה את השתיל ומוכרת אותו זה בדיוק כמו חנות בגדים. אם היא קונה את העציץ ומוכרת אותו, זה לא בדיוק משתלה, זה מסחר רגיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל משתלה שמגדלת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נכניס אותה בתוך החקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משתלת ירקות או משתלת נוי. זה ההבדל ביניהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר גמור, תודה אמיר, זה היה חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) בתקנה, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מיסים, התש"ם-1980"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקנה 4 עוסקת בניכוי מסכום הפיצויים שמגיעים לניזוק. תסביר מה המשמעות של התיקון. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בעצם כמו שיש בתקנות אחרות שהיו בשנים האחרונות, אז בעצם אפשר לנכות חוב מס לפי חוק קיזוז מיסים שזה חוב שכבר חלוט, מהפיצויים שמגיעים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) במקום תקנה 5 נאמר: "תביעה לקבלת פיצויים 5. (א) תביעה לפי תקנות אלה תוגש באופן מקוון ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי תקנות אלה ולשם תשלום הפיצויים לפיהן. (ב) עוסק המבקש פיצויים לפי תקנות אלה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מה-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הנוגעת לעניין ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור, יודיע על כך המנהל מראש, ויידחה המועד להגשת התביעה לתקופה של 15 ימים או עד שיודיע המנהל שנסתיימו הנסיבות האמורות, לפי המוקדם; הודעת המנהל על דחיית המועד או על סיום הנסיבות כאמור, לפי העניין, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המיסים. (ג) המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בתקנת משנה (ב), בתקופה נוספת, אחת או יותר, לעוסק מסוים, אם מצא כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על 180 ימים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תקנה 5 לפי תקנות 73 מגדירה את האופן להגשת תביעה לקבלת פיצויים. פה החלפנו את זה בדיוק באותו מסלול שבו אפשר להגיש תביעה על קבלת פיצויים לפי החוק שהעברנו לפני שבוע. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היושב-ראש, אנחנו מבקשים בגלל הנושא הזה של המפונים כמו שהיה ב"צוק איתן", להגדיל את זה בבקשה ל-120 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במקום 180? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> להגיש תביעה במקום שלושה חודשים, תוך ארבעה חודשים. אנחנו לא רואים עם זה בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הם אומרים שכרגע בגלל שיש אנשים שפונו ויהיה קשה להגיש את התביעות כרגע בזמן של שלושה חודשים, הם רוצים שיהיה להם אפשרות להגיש תביעה תוך ארבעה חודשים ולא שלושה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בעיה עם זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל ה-180 ימים מאיפה הגיעו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מגביל את עצמו ב-180 יום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תמשיך ותבדוק אחר כך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (4) במקום תקנה 9 נאמר: "קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות 8. לעניין קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות לפי תקנות אלה יחולו הוראות סעיפים 38ז ו-38ח לחוק, כנוסחם בסעיף 1(2)לחוק הסיוע הכלכלי, בשינויים המחויבים". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אלה בעצם הסעיפים שרלוונטיים לקביעת הזכאות לפיצויים ותשלום הפיצויים ותשלום המקדמות בחוק. אנחנו מכינים את זה גם פה במקום הסעיפים הרלוונטיים מהתקנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חסרה הוראה שלפיה אם המנהל דוחה את התביעה, אז הוא ינמק, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה הורדת את זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמו שהיה 8ב(2) במקור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נראה לי הכנסנו את הכול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, זה לא נכנס. אני לא רואה את זה. תבדקו גם את זה, ישי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי אפשר ללכת לוועדת ערר בלי לנמק. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> עדיין אנחנו רוצים נימוקים. אם נמצא במקום אחר, נוותר לכם ובלבד שהמנהל ינמק את דחיית ההשגה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (5) במקום תקנה 11 נאמר: "השגה וערר 11 (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי תקנות אלה, רשאי להגיש השגה למנהל בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך שמונה חודשים; ביקש המנהל מהניזוק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. (ב) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בתקנת משנה (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותה תקנת משנה, פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. (ג) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. (ד) המנהל רשאי לדון בהשגה ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. (ה) הרואה את עצמו מקופח עקב החלטת המנהל רשאי תוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה זה בעצם סעיף 11 הקיים, פסקה (ה) כאשר ועדת הערר זו ועדת הערר לפי סעיף 12 שמוקמת לעניין תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני מזכיר לך שאנשים יצטרכו פה לפנות לשתי ועדות ערר שונות. עוד לא פתרנו את זה, וסתם ישלמו כפול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם פתרון לשתי הוועדות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוועדות לא באחריותנו. זה משרד המשפטים. הם הסכימו לקבל את הוועדות, בדומה לקורונה, לחוק הכללי. פה זה עדיין ועדות מס רכוש. לצערי יש עיכובים בוועדות האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי ממשרד המשפטים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הם לא פה. הם הודיעו לי מראש שהם לא יוכלו להגיע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלומית, יכול להיות שיש מישהי בזום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לשאול אותם. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אז שיעלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם הם מסכימים שתהיה ועדה אחת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שיעלו, שיגידו את העמדה שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (6) בתוספת – (1) במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה"; (2) בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף"; (7) אחרי התוספת הראשונה נאמר: "תוספת שנייה" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם השם של התוספת, רק נגיד פה, בפסקה (6) אתם הופכים את זה לתוספת ראשונה במקום תוספת, אז צריך לתקן גם את פסקה (2) שלא תיקנתם אותה בתיקון הזה, כך שיהיה תוספת ראשונה ולא תוספת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, אז נכניס את התיקון אם צריך. תוספת שנייה שזה בעצם האזור, מה שאתם קוראים לו 0 עד 40 שזה עוטף עזה, לכיש, מערב לכיש, מערב הנגב ומרכז הנגב. כל האזורים האלה לפי ההנחיות של פיקוד העורף הם בפנים ואלה היישובים בעצם הרלוונטיים באזורים האלה. תקנה 1 – הגדרת "אזור מיוחד" << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה הולך לקרוא את כל השמות עכשיו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> צריך להקריא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לפי איזה כלל השינויים האלה? יש שם יישובים גם שלא נכללו בשלב של ה-7 קילומטר. על פי איזה כלל זה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עכשיו מה שאנחנו מקריאים זה כל מי שכלול ב-0–40 בקירוב. זה הרשימה הכי רחבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך החלוקה? הרביעית זה הכי רחבה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, השנייה זה הכי רחבה. השנייה זה כל הדרום. השלישית זה רק החקלאות, ה-7–20, והרביעית זה הצפון. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> זה לא רק חקלאות. ה-7–20 זה כל ה-7–20, לא רק חקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הבחנה היא רק בחקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי זה אדום רק בחקלאות, 7–20. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיבר איתי ראש עיריית אשקלון לגבי מי שעובד נניח - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מסלול השכר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהם לא נכללים בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי מי שעובד בתל אביב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתמול נתנו הגדרה של המפונים. אשקלון הם יצאו ל"משב רוח" ולא כולם. מצד שני אשקלון, הכרזנו עליהם כיישוב ספר, אז השאלה איך אתם מסתכלים עליהם והאם זה נותן להם מענה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה נותן מענה למי שפונה, בערך 60,000 תושבים שכן פונו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 70,000. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי שלא פונה ועובד בתל אביב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, מי שפונה, רק שתדע שהרבה מתוכם מבוגרים שכבר לא זקוקים לזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, מי שלא פונה ועובד בתל אביב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הנושא השני, מי שלא פונה והוא עובד בתל אביב ויש לו ילדים מתחת לגיל 14, אז הוא זכאי. הוא צריך לשמור על הילד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם אין לו ילדים אז הוא לא זכאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, אנחנו מדברים על אחד כזה שעובד בתל אביב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עובד בתל אביב ויש לו ילדים מתחת לגיל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם אין לו ילדים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין לו ילדים, הוא לא זכאי כי תל אביב אפשר לעבוד. בגלל שבתל אביב היה אפשר לעבוד ואין הנחיות התגוננות בתל אביב, אז אין לו זכאות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נגיד הוא גר בשדרות והוא עובד בתל אביב ופינו אותו לאילת. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לא פינו אותו. למפונים אין בעיה. מי שמפונה, פתרנו את הבעיה אתמול. יש לו דרך, הוא יכול להגיע בדרך בלי אזעקות. אין שום פגיעה בו לשיטתכם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גל, רק להזכיר שאשקלון נחשב כיישוב ספר בגלל המצב שהוא נמצא בו, כלומר גם אנשים ברחו משם ומי שנשאר שם אז הוא רק שם, אז הוא כן נמצא באיזשהו מקום מיוחד, אז אין שום סיבה להסתכל עליו לא כמפונה כי חלקו פונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החקיקה אומרת לגבי יישוב שפונה. במידה ובאשקלון יש חלק שפונו, אנחנו נראה בכל העיר כפונתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וחלק שלא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נראה בכל העיר כפונתה ואז יהיה לו זכאות להגיש תביעה גם אם אין לו ילדים, כשהוא עובד בתל אביב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאתה אומר, שאשקלון, כל העיר תיחשב - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כיישוב שפונה לעניין השכר לעובד שגר בתל אביב. זה רשום בתקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רשום יישוב שפונה או חלקו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא רשום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תוסיפו. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> עכשיו זה מה שהם יעשו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שהם לא מוסיפים, שזה מובן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך, אנחנו נעשה את זה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> הם מתחייבים לפרש את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להבין. יישוב שפונה ואנחנו אומרים או חלקו, אותו דבר מועצה שפונתה או חלקה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, כי זה כבר לא יישוב ספר. היישוב גם לא פונה חלקו כי זה יישוב, זה לא מועצה, וגם הוא גם לא ספר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה עם שלושה יישובים באשכול? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו שאלה שענינו לפני שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הייתי פה פשוט. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> חבר הכנסת בליאק, הם ענו תשובה שלילית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מקובל עליי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חוזר לאשקלון. אני מבקש לדעת למה אי אפשר לתקן את זה בתקנות? תקן שיהיה נוסח. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו אומרים כמו שגם גבירתי היועצת המשפטית אמרה, כתוב עכשיו יישוב שפונה לפי החלטת הממשלה. אשקלון זה יישוב שפונה לפי החלטת הממשלה, ונאמר פה לפרוטוקול שיפרשו את זה לעניין מסלול השכר פה, שזה גם אם שכונות מסוימות שלא פונו זה עדיין - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אי אפשר לכתוב את כמה המילים האלה? << דובר >> שגית אפק: << דובר >> יישוב שפונה וכן ביחס לשכונות ביישוב, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או מועצה שפונתה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה שכונות ביישוב כן ויישובים במועצה לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאל אותי ראש עיריית אופקים האם את הסיוע אפשר לקבל רק דרך המעסיק או שהוא יכול במישרין? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רק דרך המעסיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מאז ומתמיד יודעים לעבוד רק מול עצמאי. אין לנו דרך לעבוד מול שכירים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אי אפשר במישרין? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין לנו דרך כזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל המפונים נחשבים כ-0–7? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש גם בצפון, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא צפון, אני מדבר איתך על פה. אשקלון, כשאתה אומר לי שעכשיו הם נחשבים כמפונים על חלק, אז בעצם אנחנו מסתכלים עליהם כהגדרות של 0–7? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, כי היה שם שני סוגי פינויים. היה פינוי אחד של מלון אורחים עד 4 קילומטר, וריענון מ-4 עד 7. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדגישים שגם ריענון, "משב רוח" הוא נקרא פינוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, כן. גם "משב רוח" הוא נקרא פינוי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אמיר או כפיר, יש ברשימה הזאת יישוב שפנו אליי, יושיביה למשל שהוא 8.5 קילומטר. הוא לא פונה אבל הם התפנו בעצמם. הם נמצאים ברשימה הזאת כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל חצי מועצה פונתה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין. אני לא מדבר כרגע על מועצה. אני מדבר כרגע על יישוב. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יישוב גם ב-8.5 קילומטר נמצא ברשימה. התפנה עצמאית לא נחשב כמו פונה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה ברור לי. אני רק שואל כרגע על העניין הזה שמופיע כאן יישוב שהוא לא פונה אבל התפנה. למה הוא זכאי? יש פה מדרגות שאני רואה פה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בסוף יש פה המון זכאויות שונות שנגזרות. הוא זכאי למסלול שכר כמו של הילד עד גיל 14. הוא זכאי למסלול מחזורים כעסק שייתן לו פיצוי מלא על המחזור שלו שנפגע. זה כל הזכאויות שהוא מקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא נחשב אזור מיוחד אבל הוא לא אזור ספר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש ב-0–7 שיש להם אקסטרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא להגדיר את כל המועצה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הסברנו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עוד שאלה. יש כאן, אני רואה שלוש רשימות. מה ההבדל ביניהן? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הרשימה הראשונה זה למי שמוגדר בקירוב כ-0–40. זה לכלל הזכאויות בחוק. הרשימה השנייה זה לעניין היישובים שיש להם מסלול חקלאות ייחודי. הרשימה השלישית זה היישובים בצפון שזכאים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש יישוב שיכול להיות על כל שלושת הרשימות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, הראשון זה כל הדרום, השני זה בדרום מי שהוא 7 עד 20, והשלישי זה הצפון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מחזיק פה רשימה של רשות האוכלוסין, רשימת היישובים המפונים מהדרום ומפונים מהצפון שפונו ולא ניתן לשנות אליהן מען באופן מקוון, ומביאים פה רשימה של היישובים שפונו. לצורך העניין, אני מדבר איתך על אבן מנחם, אני מדבר איתך על נתיבות, מדבר איתך על רמות נפתלי. איך זה הולך? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הממשלה החליטה את מי לפנות בהתאם להנחיות משרד הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מחזיק פה רשימה של רשות האוכלוסין, של היום, רשימת היישובים המפונים מהדרום ומהצפון שפונו ולא ניתן לשנות אליהם מען באופן מקוון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם חלץ לא בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה רשימה חדשה שהיא לא נמצאת פה. לצורך העניין נתיבות היא נחשבת יישוב עם פינוי. אם הם מפונים פה אז הם גם נכנסים לתוך זה, אבל הם לא נמצאים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אענה. מי שקובע מי פונה זה לא רשות האוכלוסין. אולי הם צריכים לתקן. זה הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. אגב, זה כבר כמה ימים רץ. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אז הממשלה היא זאת שקובעת בהתאם להנחיות משרד הביטחון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הפנינו גם, ינון, להחלטות ממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מבינים את הבעיה? החלטות ממשלה, רשות האוכלוסין מפרסמת רשימת יישובים שמפונים. פיקוד העורף, רשימה של מפונים. פיקוד הצפון, רשימה של מפונים. הכול בסדר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זו הרשימה הראשונה ששמענו שהיא שונה. אופיר כץ (הליכוד): הרב גפני, אפשר לחדד את הנקודה שינון העלה עכשיו? היו"ר משה גפני: כן. אופיר כץ (הליכוד): למה יש רשימה של משרד ממשלתי, של יישובים מפונים ואנחנו לא מתייחסים וזה בעצם לא נטמע בתקנות האלה? היו"ר משה גפני: בבקשה, תשובה. כפיר בטט: אני לא מכיר את הרשימה של רשות האוכלוסין. ממשלת ישראל קיבלה החלטות ממשלה ליישובים שפונו בהתאם למה שמשרד הביטחון הנחה לגבי מה הצורך המבצעי, וזו הרשימה שלפיה מתייחסים גם לדבר הזה, גם לכסף שניתן למפונים ועוד הרבה מאוד פרמטרים שניתנים. אני לא יודע איזה משרד ממשלתי, רשות האוכלוסין עשו או לא עשו, אבל זה לא רלוונטי לסוגיה הזאת. אופיר כץ (הליכוד): זה מאוד רלוונטי. כפיר בטט: יכול להיות שגם משרד החקלאות פרסם משהו אחר. אני לא יודע להתייחס לכל משרד, למה הוא פרסם. יש החלטות ממשלה שהממשלה קובעת. אופיר כץ (הליכוד): משרד החקלאות זה רשות האוכלוסין שיודע לראות את הדברים האלה, ואתה לא יכול להגיד כאילו זה מישהו שהוא לא מהאטמוספירה, רשות האוכלוסין. מה אמור אותו ראש רשות שברשימה הזאת, הוא רשום ופה הוא לא רשום. למי צריך להתייחס אותו ראש רשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אופיר, השאלה שלך היא שאלה מצוינת. צריך לברר בגלל שאני גם כן מקבל כל מיני מכתבים. באחד אני מקבל דבר אחד, מהשני אני מקבל דבר אחר. זה באמת בלתי אפשרי המציאות הזאת. היה צריך להיות בתקנות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש רשימה של רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אופיר, אתה יושב-ראש הקואליציה. תנחה אותי מה לעשות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מבקש למסור פה הצהרה פעם אחת ושהיא תהיה ברורה, בסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כל מה שאומר בישיבה יושב-ראש הקואליציה, תמיד, לא רק היום, על דעתי מקובל, מסונכרן ויש לו גיבוי מלא מכלל הקואליציה, לא רק מהליכוד. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם זה קורה בפתאומיות? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> גם בפתאומיות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע אם להגיד על זה תודה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אופיר יקירי, אתה צעיר יותר. למרות שאתה מנוסה יותר אני אומר לך משהו שאימא שלי שתיבדל לחיים טובים וארוכים לימדה אותי כשהייתי ילד. תלמד שבין אצבע לציפורן רק לכלוך יכול להיכנס. אנחנו לא נאפשר לאף לכלוך להיכנס בינינו. אופיר, כל הבמה של כל הקואליציה אצלך. בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אופיר, יש לך הרבה עבודה עכשיו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני עובד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני אביא לך עוד כמה מכתבים שאני מקבל מכל מיני כיוונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתמול עלה פה עבדון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, יותר גרוע. ככה לא מתנהלים, מה יש לדבר בכלל? אליהו, אני מקבל את מה שאתה אומר. אתה נתת לו גיבוי מלא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא צריך למצוא עכשיו פתרונות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש לו אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא אומר לך שיש לו, הם מסונכרנים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא יחליט מתי לתת אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לנו את שמות היישובים שאתם צריכים להקריא אותם. בשמות היישובים עלה פה בדיונים בוועדה שכסרא סמיע, יאנוח ג'ת ובית ג'אן לא נמצאים. החברים בוועדה, חלקם הגדול לא הבין למה היישובים האלה לא נמצאים בתוך המספר והמעמד שלהם, למה הם מחוץ לעניין. האמת היא שאני תוך כדי הדיון שאנחנו דיברנו בינינו, גם לא הבנתי למה ספסופה לא נמצאת בפנים כשמירון בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם הרבה עמוק בתוך ה-9. צריך להבהיר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בתוך ה-9. מה זה הדבר הזה? מישהו יודע להגיד לנו? יכול להיות שיהיה לעניין הזה פתרון, ליישובים הדרוזים. אליהו רביבו עובד על העניין הזה שתהיה החלטת ממשלה, אבל האמת היא שאם זה נכון שהם יתנו מכתב של פיקוד העורף שמכליל את היישובים הדרוזים המאוימים, אז זה הפתרון הכי נכון. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אז אנחנו נשארים באותו קריטריון שעל בסיסו הובאו התקנות בנוסח שבפניכם. אנחנו דיברנו היום עם פיקוד העורף ופיקוד צפון ביחד על היישובים האלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> חבר הכנסת גפני, אני לא מבין. אני רואה פה את גוש חלב, אני רואה פה את מירון. מה הסיבה שהם לא שם? ספסופה ליד גוש חלב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יפה, אז אני מבקש לדעת למה ספסופה לא נמצאת בעניין. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם יאנוח. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרב גפני, זו אותה תשובה שנתנו אתמול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לפי הנחיות משרד הביטחון, זאת אומרת או פיקוד צפון או פיקוד דרום, כל אחד בחלק שלו - - - << דובר >> שגית אפק: << דובר >> יוראי, מה ההנחיה הייתה לגבי יישובי 0–9, בבקשה? אני מתחילה להתבלבל. 0–9 בצפון אני מדברת. אנחנו נפגשנו הבוקר לשמוע את פיקוד העורף ופיקוד הצפון. אני מבינה שיישובי 0–9 שנמצאים בהחלטת הממשלה קיבלו התייחסות בהנחיות פיקוד צפון. מה היו הנחיות ועל בסיס מה אתם הכנסתם את היישובים האלה לתקנות? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אז אני אומר שוב, בשיח שאנחנו קיימנו עם פיקוד צפון ועם פיקוד העורף, והמכתב שהועבר לנו על ידם מתייחס ליישובי קו העימות, לא ל-0 עד 9, לא להחלטת הממשלה הראשונה משנת 2000. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> משנת 2000, נכון, 2127. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 2127, נכון מאוד. על פי ההחלטה הזו כל היישובים שנכנסו לרשימת יישובי קו העימות, אנחנו הכנסנו בהתאם למכתב שלהם כי הוא התייחס לאזורים האלה בנוסף לרמת הגולן שנוספה גם. צירפו את כל יישובי רמת הגולן. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> ספסופה נמצאת בהחלטת הממשלה? זאת השאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שנייה, שגית. אני לא למדתי ליבה אבל לקרוא את המפה של ארץ ישראל אני יודע. למדתי את זה בכיתה ב' בחינוך העצמאי כשלמדתי בתל אביב. אני רואה את גוש חלב ולידו אני רואה את ספסופה,. אני רואה את מירון ואני רואה את כל היישובים שם שהם נכללים בתוך ה-0–9, וספסופה שהיא נמצאת עמוק, 4.3, היא לא נמצאת. מה אתם מספרים לי עכשיו סיפורים, פיקוד העורף? מה זה? אני רוצה תשובה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אני מבינה שספסופה לא נמצאת בהחלטת הממשלה החדשה, זאת הסיבה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> נכון, היא לא חלק מיישובי קו העימות. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> חבר הכנסת רביבו, ספסופה או יישובים נוספים גם לא נמצאים בהחלטת הממשלה החדשה. אני מבינה שנערכים לבחון את השאלה הזאת, אז אני מציעה שכל היישובים שלא נמצאים למעט היישובים הדרוזים שאולי נקבל לגביהם הנחיה אחרת מפיקוד העורף, ייבחנו במסגרת אותה החלטת ממשלה. ההחלטה השנייה היא שונה מההחלטה משנת 2000 שכוללת את כל היישובים ב-0–9, אז צריך לבחון את ההחלטה החדשה, על בסיס מה היא התקבלה. זה לא קשור לוועדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הם לא בודקים לפי ההחלטה החדשה. לפי ההחלטה הישנה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> היישובים הדרוזים זה עניין אחר. ביחס ליישובים הדרוזים פיקוד העורף ופיקוד צפון בוחנים ברגעים אלה את השאלה האם יש להחיל עליהם את אותן הנחיות שהוחלו על יתר היישובים שסמוכים אליהם. אם כתוצאה מהבחינה הזאת יתקבל מכתב בידי משרד האוצר שאומר שחלות אותן הנחיות, היישובים האלה עונים על הקריטריון המקורי של התקנות האלה והם יכנסו לתקנות. יש שאלה אחרת. יש שתי החלטות ממשלה. יש החלטת ממשלה משנת 2000 שהגדירה את קווי הגבול 0–9. היישובים של 0–9 נכנסו, ויש החלטת ממשלה מהעת האחרונה שיצרה איזשהו שינוי וקבעה יישובים אחרים, ויש שונות בין שתי ההחלטות האלה. אני מבינה שהחלטת הממשלה הנוספת נבחנת בימים הקרובים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ההחלטה החדשה מבטלת את ההחלטה הקודמת? << דובר >> שגית אפק: << דובר >> היא לא מבטלת אותה. שתי ההחלטות שרירות וקיימות, רק שההחלטה החדשה מתייחסת - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אפשר לתמרן ביניהן, זאת הבעיה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה עושה ההחלטה השנייה? למה היא בכלל קיימת? << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אתם רוצים להסביר למה יש החלטה שנייה? אני לא מהממשלה, אני בינתיים יועצת משפטית של הכנסת. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אומר שוב, אנחנו פועלים לפי המכתב שקיבלנו מפיקוד צפון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> פיקוד צפון או פיקוד העורף? כל פעם אתה מבלבל אותי. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> גם וגם. הסברנו את זה אתמול. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חמד, אתה היית בפגישה. אתה מבין שיש לקונה כי מטיילים בין שלושה מחליטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> פיקוד העורף, יש להם את ההנחיות שלהם. הן מתעדכנות סדיר ולהן אנחנו קוראים הנחיות. המכתב שקיבלנו מפיקוד העורף הוא מכתב נפרד שמדבר מעבר להנחיות של פיקוד העורף, מה חל. הוא מתייחס לשלושה אזורים: מתייחס ליישובי קו העימות שזה החלטת הממשלה משנת 2000. זה המסמך שלהם מתייחס, לא אנחנו קבענו את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה ה-0–9. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, זה לא 0–9, זה רשימה של יישובים שנמצאים בהחלטת ממשלה משנת 2000, 2127 והם נקראים יישובי קו העימות. כך הם מוכתרים. יש בנוסף שני אזורים נוספים, רמת הגולן צפון ורמת הגולן דרום ששם הוא הכניס את כל היישובים שנמצאים ברמת הגולן. לגבם הוא אמר שחלו הנחיות בחודש אוקטובר שהן מגבילות באופן משמעותי מאוד את תנועת האזרחים, בתי הספר ועוד. לקחנו את המסמך הזה ועל בסיסו כשהשווינו אותו להנחיות פיקוד העורף הכלליות וגם באזורים האלה, הבנו שהן מחמירות יותר ולכן הכנסנו את כל היישובים שנכנסו. הוספנו אותם למסמך, גם וגם, גם את רמת הגולן וגם את כל יישובי קו העימות שנמצאים בהחלטת הממשלה. 0–9 זו החלטה נפרדת. זו החלטה של עדיפות לאומית. אפשר ללכת לפיה. במקרה הזה פיקוד צפון על פי המסמך שהוא העביר לנו, הלך לפי החלטה אחרת, לפי החלטת קו עימות. אנחנו הלכנו לפי המסמך שהועבר אלינו. עוד דיון אחד חשוב לגבי מה ששגית אמרה לגבי הבחינה לגבי שלושת היישובים הדרוזים. הבחינה שנעשית כרגע זה האם מערכת הביטחון יודעת לומר לנו שבחודש אוקטובר מכוח האיומים הביטחוניים שיש על היישובים האלה לאור הקרבה שלהם ליישובי קו העימות, חלו עליהם הגבלות זהות לאלה שחלו על יישובי קו העימות? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בית ג'אן ב-0–9? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא. חלו עליהם הגבלות זהות להגבלות שחלו על יישובי קו העימות. זה המסמך שאנחנו מחכים. אני לא יודע אם הוא יגיע או לא. הוא נמצא בבחינה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם הוא לא מגיע או שהתשובה שלילית, הוא בחוץ? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו נעשה דיון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. אנחנו הולכים להצביע גם אם תהיה תשובה שלילית והמסמך לא יגיע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנה חברת הכנסת רביבו למשרד ראש הממשלה שיש עוד פתרון. הפתרון שהחלטת ממשלה תשונה לגבי היישובים הדרוזים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה ישפיע על החוק הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החלטת הממשלה משנת 2000 עשתה עוול עם היישובים הדרוזים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מקווה להצליח לעשות טיפה סדר בסימני השאלה ובאי ההבנות. חשוב רגע שנבין. אנחנו מקבלים כמה גישות, האחת, על פי הנחיות פיקוד צפון שבחלק מההיבטים והיישובים מנוגדת להחלטות, ותבחין פיקוד דרום שבחלק מהם מנוגדת לתפיסת החלטת הממשלה משנת 2000. עדיין אנחנו מדינה אחת ועדיין היישובים מתמודדים עם אותה התמודדות. יש שתי אפשרויות, האחת לשנות את הקריטריון, והשנייה, לקבל עדכון בהחלטת ממשלה שתתייחס ותכליל. הגענו למסקנה שעדכון החלטת ממשלה זמינה וקלה יותר לביצוע, לפיכך פניתי כמו שאתה יודע ומעורב, ללשכת ראש הממשלה על פי דרישת יושב-ראש הוועדה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לתקן את החלטת הממשלה זה הדבר הכי נכון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין מנוס מכך. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> הוועדה לא יכולה לתקן החלטת ממשלה. הממשלה צריכה לעשות את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם זה לא ייכנס עכשיו, זה לא ייכנס. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רביבו, תקשיב לי דקה, היה לנו מקרה נוסף בחוק של החטופים. בחוק של החטופים באה הממשלה עם איזושהי הצעה ואנחנו באנו עם הצעת חוק פרטית. הממשלה הציעה להביא איזשהו הסכם שהוא ייתן פתרון. אנחנו הצענו שאנחנו נחליט ונחוקק הצעת חוק פרטית בוועדה. את החוק העברנו בשבועיים כמו שהבטחנו למשפחות. ההסכם של הממשלה עדיין לא הגיע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אומר, רביבו, אם אנחנו לא נכניס אותם עכשיו, יעשו את התיקונים אחרי זה, אין בעיה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש מגבלה משפטית עכשיו להכניס אותה בלי שמעדכנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז שיתקנו את זה אחרי זה. אם הם לא יכנסו עכשיו, הם לא יכנסו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל אתה יודע שאנחנו לא בהליך חקיקה, אנחנו בהליך אישור תקנות. מי שמביא את התקנות זה הממשלה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> מבחינה משפטית יש שתי אפשרויות להכניס אותם עכשיו. האפשרות האחת היא שיש מכתב של פיקוד העורף, פיקוד צפון שמחילים עליהם בעצם בשל האיומים את אותן הנחיות שחלו עליהם בחודש אוקטובר, ואז אנחנו נמצאים בקריטריון המקורי של התקנות. יש לנו הנחיות והם נכנסים. האופציה השנייה שאנחנו יורדים מהקריטריון הזה. הוועדה עוברת לקריטריון אחר שיכול להיות כל קריטריון. זה יכול להיות קווי אורך ורוחב, זה יכול להיות קריטריון אחר שתמצאו, ולקריטריון הזה ייכנסו גם היישובים האלה, אולי גם יישובים אחרים. בכל מקרה כל דרך שתבחרו צריכה להיות דרך שבסוף תייצר אחידות ושוויון בין יישובים. הדרך של תיקון החלטת הממשלה זה תיקון עוול מסוג אחר שנכון וצריך לעשות אותו בלי קשר. אם הוא ייעשה עכשיו יתכן שזה יקל על פיקוד העורף כמובן לתת את המכתב, אבל זה לא קשור לדברים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אוסיף שגם באופציה הראשונה ששגית העלתה כאן צריך לשים לב שברגע שזה אישור שמי זה פותח עוד יישובים אחרים כמו שאנחנו כרגע מקבלים שמות. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לא פותחים שמית. יש קריטריון שעובדים לפיו. כתוצאה ממנו נגזרים היישובים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בהצעה שאנחנו אומרים, שפיקוד העורף ופיקוד צפון ילכו להכניס את היישובים האלה שאני בעד עקרונית, אני רק אומר לשים לב שאין עוד יישובים בקווי אורך ורוחב שנכנסים והם לא מופיעים שמית. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> יש וייכנסו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני בעד שייכנסו. אני אומר שזה לא יהיה שמי אלא שזה יהיה לפי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אף אחד לא דיבר על שמי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נראה לי ברור שמה שצריך לעשות, הקריטריונים הם פשוטים ולא לפי יישובים. 0–9, יש החלטות ממשלה בעניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא 0–9. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> פלוס פצ"ן פקע"ר אם הם מוסיפים יישובים נוספים. זה הסיפור, קריטריונים ברורים לחלוטין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אנחנו כולנו מסכימים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לשכוח את שבי ציון שהם לא שם אבל יש להם עניינים עם הים, שצריך להכניס אותם פנימה ברשימות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עלול לשכוח בגלל שאני שומע שבי ציון פעם ראשונה. שמעתי את ספסופה. מה זה לזכור? אני זוכר את כל המפה הגיאוגרפית של מדינת ישראל? יש מי שמופקד על זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היועצת המשפטית, אם נעשה עוול ליישובים הדרוזים בשנת 2000 בהחלטת ממשלה, אני חושב, את ההצעה של היועצת המשפטית קו אורך-רוחב זה הפתרון הכי טוב שאנחנו כוועדה נכניס אותו. גם יישוב כמו ספסופה, גם יישובים אחרים שבאמת צריכים להיות בפנים, צריך להכניס אותם. אתה לא יכול לבוא לתקן ספציפית לשלושה יישובים. אני מציע ללכת לקו אורך-רוחב ומה שהציע היושב-ראש והיועצת המשפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ספסופה לא פותר את הבעיה מבחינת אורח-רוחב. יש בעיה מאוד גדולה עם האורח ורוחב. הפתרון הכי טוב אבל ספסופה יכולה להישאר בחוץ עוד פעם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, היא בפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עמית סופר, בבקשה, ראש המועצה האזורית מרום הגליל. << אורח >> עמית סופר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אתה כבר זיהית אתמול שמדובר פה בקריטריון שגוי ופסול. עם כל הכבוד, האוצר נתלה כאן על מדיניות של התגוננות של פיקוד העורף, על אזורי הנחיה. יש קריטריון ברור בצפון שהוא קו עימות 0–9. הוא משמש למעשה לאורך שנים את כל החלטות הממשלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקשיב רגע, אני לא אמרתי שזה קריטריון פסול. אני מבקש, אל תגיד את זה. לא אמרתי את זה ואנחנו דנים בעניין לגופו של עניין. מה שעניין אותנו, למה ספסופה למשל לא בעניין, בשעה שמירון כן. זה הכול. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> זה אותו קריטריון שהיה בכל תקנות מס רכוש לאורך כל השנים. הקריטריון של הנחיות פיקוד העורף זה קריטריון חוזר על עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> עמית סופר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, גם מירון לא נמצאת שם. נתת דוגמה את ספסופה, 5.5 ק"מ מהגבול, לא נמצאים בהחלטה. עיני חלילה לא צרה באף אחד, אבל אני חייב לומר שלכתחילה היה ראוי להכיל עוד יישובים אפילו עם ענפים מרכזיים כמו החקלאות והתיירות, שכל היישובים פה קורסים ואין אופק ואין מי שייתן להם גיבוי. כשהזכרת את ספסופה, לפחות את יישובי קו העימות של 0–9 כמו היישוב ספסופה עם 5.5 ק"מ, לא יתכן שלא יכללו בתוך ההחלטה הזאת. צריכים להגיע לפה ולהבין שמדובר פה ביישובים שהם מושבתים לגמרי, לא חקלאות, לא תיירות, חיים פה במציאות לא נורמלית של שגרה בחירום, הדי פיצוצים, חלקם של התושבים אפילו לא נמצאים ביישוב מחשש להיפגע. איך אפשר להעלות על הדעת שיישובים כאלה של 0–9 לא יכנסו? יש קריטריון ברור, 0–9. הוא יכיל בסופו של דבר את כלל היישובים, גם את היישובים הדרוזים, ויפתור וייתן פה מענה לכלל ההחלטה. אגב, גם לא מדובר באוכלוסייה גדולה. אם האוצר חושש ש-0–9 יכניס לו יישובים נוספים, אין חשש. מדובר פה בסך הכול על מעט של אוכלוסייה שיכולה להיכנס ובהחלט אוכלוסייה שנפגעת מההחלטה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים איתך. << אורח >> עמית סופר: << אורח >> בהחלטה הקודמת ישנם יישובים שנמצאים אפילו ב-10.5 ונמצאים בהחלטה. לקבוע קריטריון ברור של 0–9. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני מבין שראשי המועצות היו מכירים את המכתב הזה של פיקוד צפון. גם קיבלתי את זה מכם. האם אתה יכול לסבר את אוזננו פשוט להבין מה קרה פה? לפי מה נקבעה הרשימה של פיקוד צפון? למה ספסופה לא נמצאת ברשימה של פיקוד צפון ממה שאתה יודע? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם יסוד המעלה, גם שדה אליעזר, בר יוחאי. << אורח >> עמית סופר: << אורח >> יש למעשה קו של פצ"ן. זה אזורי הנחיה. באזור הזה של ספסופה ההנחיה היא על ידי פיקוד העורף. זה רק אזור ההנחיה אבל הם למעשה מצויים בקו הגבול. הם חשופים. קח את גוש חלב, 200 מטר מספסופה. הם נמצאים באזור הנחיה של פצ"ן. לעומת זאת ספסופה, 200 מטר משם נמצאים באזור הנחיה של פיקוד העורף. זה רק אזורי הנחיה. קווי העימות נקבעו על פי קו מאוד ברור של 0–9. זה הקו שהנחה את כל החלטות הממשלה, גם את רשות המיסים לאורך כל ציר הזמן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> קווי ההנחיה של פיקוד צפון, על פי מה נקבעו? << אורח >> עמית סופר: << אורח >> אני מניח שזה שיקולים מבצעיים אבל בוודאי לא משקף את הקרבה לגבול ואת הביטחון ואת החוסן הכלכלי של אותו יישוב שכרגע אנחנו דנים. אנחנו מדברים על נזקים מהמלחמה, נזקים עקיפים. ספסופה שנמצאת בסמיכות של 200 מטר מהיישוב גוש חלב, בגלל שגוש חלב נמצא באזור הנחיה של פצ"ן הוא כן נכנס, וספסופה היא באזור הנחיה של פקע"ר לא נכנס. קח את כפר ורדים לדוגמה. הם נמצאים במרחב של 10.5 מהגבול אבל למעשה הם לא נכנסים ב-9–0. יש כל מיני פערים בין אזורי הנחיה של פצ"ן לאזורי הנחיה של פקע"ר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה השיקול המבצעי? על פי החליטו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אתם סיימתם את הוויכוחים שהיו אתמול? אמרתם שתשבו ותפתרו את הבעיה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> איזה בעיה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה פה כמה בעיות. ירון, פתרתם את הבעיות? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כן, אנחנו צריכים להציג אותן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תציגו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אוקיי. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> ישי, אתה מקריא את רשימת היישובים וצריך להוסיף אליהם כל מיני יישובים שנפלו לכם בין הכיסאות, אז אתם רוצים לעשות את העבודה הזאת עכשיו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, אנחנו שנייה צריכים לעשות איזושהי בדיקה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> איזה בדיקה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה תקריאו את היישובים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שדרות, אבשלום, אוהד, בארי, בני נצרים, דקל, חולית, יבול, ישע, יתד, כיסופים, כרם שלום, מבטחים, מגן, נווה, ניר יצחק, ניר עוז, נירים, סופה, עין הבשור, עין השלושה, עמיעוז, פרי גן, צוחר, רעים, שדה אברהם, שדה ניצן, שלומית, תלמי אליהו, תלמי יוסף, גברעם, זיקים, יד מרדכי, כרמיה, נתיב העשרה, זמרת, כפר מימון, סעד, עלומים, שובה, שוקדה, תושיה, תקומה, אור הנר, איבים, ארז, גבים, יכיני, כפר עזה, מפלסים, נחל עוז, ניר עם, אופקים, נתיבות, אורים, גבולות, צאלים, ברוש, תאשור, תדהר, אשבול, בטחה, גילת, מבועים, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שבי דרום, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, בית הגדי, יבולים, זרועה, יושיביה, מעגלים, מלילות, שיבולים, שרשרת, ברור חיל, דורות, רוחמה, באר שבע, חורה, להבים, לקיה, מיתר, נאות חובב, עומר, רהט, שגב שלום, תל שבע, אום בטין, אל-סייד, תראבין א-צאנע, בית קמה, גבעות בר, דבירה, חצרים, להב, כרמים, משמר הנגב, נבטים, שובל, אשכולות, סנסנה, אשקלון, באר גנים, בית שקמה, ברכיה, בת הדר, גיאה, הודיה, חלץ, כוכב מיכאל, כפר סילבר, מבקיעים, משען, ניצן א', ניצן ב', ניצנים, ניר ישראל, תלמי יפה, אשדוד, בני עי"ש, גדרה, גן יבנה, יבנה, קריית גת, קריית מלאכי, אביגדור, אורות, אחווה, אמונים, באר טוביה, ביצרון, בית עזרא, גבעתי, חצב, חצור, יינון, כנות, כפר אחים, כפר ורבורג, נווה מבטח, ניר בנים, עזר, עזריקם, ערוגות, שדה עוזיהו, שתולים, תימורים, תלמי יחיאל, בית אלעזרי, בניה, גבעת ברנר, קדרון, גן הדרום, כפר אביב, כפר מרדכי, מישר, משגב דב, עשרות, שדמה, כפר הנגיד, פלמחים, בית גמליאל, בן זכאי, בני דרום, ניר גלים, צופיה, קבוצת יבנה, בית חלקיה, בני ראם, גני טל, חפץ חיים, יד בנימין, אלעזי, גת, ורדון, כפר הרי"ף, נגבה, נחלה, סגולה, קדמה, רבדים, שדה יואב, אחוזם, זוהר, יד נתן, לכיש, מנוחה, נהורה, נוגה, ניר ח"ן, עוצם, שדה דוד, שדה משה, שחר, תלמים, אבן שמואל, איתן, אלומה, זבדיאל, זרחיה, מרכז שפירא, משואות יצחק, נועם, עוזה, עין צורים, קוממיות, רווחה, שלווה, שפיר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הרשימה הזאת לא כוללת אזורי תעשייה, גם לא חוות ולא אזורים נוספים שראינו ביישובים - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לפי המועצות שהם רשומים אליהם ומיוחסים להם בארנונה וכל הדברים האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמיר, מה קורה לגבי אזורי התעשייה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם משויכים לאיזושהי רשות מקומית שנמצאת כאן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה הקראת יישובים בתוך מועצות אזוריות. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> ברשימות קודמות הם הופיעו בנפרד, אז למה הם לא מופיעים כאן? אנחנו רוצים רק לדעת שהם יכללו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו העתקנו את הרשימה מהנחיות פיקוד העורף. אני חושב שצריך להוסיף גם את אזורי התעשייה לתוך הרשימה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש פה גם חוות שלא מופיעות. ראינו אזור תעשייה דרומי אשקלון, חוות השקמים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אזור תעשייה הדרומי אשקלון אין צורך, זה בעיר אשקלון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אומרת לכם מה ראינו. השאלה האם לא לצרף? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מועצות אזוריות, כשיש אזור תעשייה ולא כל היישובים נמצאים בפנים, אתה צריך להגדיר אם כן או לא. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אמיר, אתה ראית את הרשימה. שלומית העבירה לך את הרשימה של החסרים שאנחנו ראינו. תגידו למה אתם מסכימים, למה אתם לא מסכימים ובואו נתקדם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לכולם מסכימים. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> יופי, אז תקריאו אותם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אזור תעשייה הדרומי אשקלון אין צורך להכניס אותו. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> כי? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי זה חלק מהעיר. הגדרנו אותו בפעם הקודמת בנפרד בגלל שהוא היה במסלול אדום. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> למה לא צירפתם מפה הפעם? בפעמים קודמות הצלחתם לצייר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ניסינו להסביר. זה לא קשור למפה יותר. אין יותר מרחקים של 9–40. זה לא רלוונטי. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לא צריכים מרחקים. מפה מקלה פשוט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היועצת המשפטית, אני חייב לשתף אתכם עכשיו שתבינו שכל החלטה שלכם וגם החלטה של פיקוד העורף הכול שטויות. עכשיו פיקוד העורף שלח הנחיות להיום. יאנוח ג'ת פעילות מלאה. הגעה למרחב מוגן, 30 שניות. אפס ירידת טילים. אפס התרעות היה היום ביאנוח ג'ת. בכפר ורדים שהוא צמוד, אפס מרחק, פעילות חלקית, הגעה למרחב מוגן, 15 שניות. הטיל, לוקח לו 15 שניות לעבור באפס מרחק. זה אומר שכל מה שאתם אומרים כאן זה סיפורי סבתא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה רוצה מהם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, מה שאומר גם פיקוד העורף. מה שאומר פיקוד העורף, הכול סיפורי סבתא. אומר 15 שניות, הגעה למרחב מוגן כשהמרחק אפס. << אורח >> צחי בניון: << אורח >> הוא צודק, אדוני. גם מושב צוריאל ופקיעין החדשה ומצפה אילן לא נכנסים. מה זה, הצפון הוא סוג ב' פה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אין מקום לאשר את התקנות האלה בלי להביא את פיקוד העורף לכאן. חייב להביא את פיקוד העורף. 30 שניות במרחק אפס לעומת 15 שניות מרחק אפס. אתם מבינים את זה? הכול שטויות מה שהביא מפיקוד העורף. << אורח >> צחי בניון: << אורח >> חבר הכנסת גפני, אפשר מילה אחת? באתי מהצפון לכאן במיוחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> צחי בניון: << אורח >> תודה רבה. אני בצו 8. קיבלתי כמה שעות כדי לצעוק רגע זעקה. צחי בניון, מושב צוריאל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שנייה לפני שאתה מדבר, אני פשוט חייב לצאת לדיון אחר. חמד, קח. אני מבקש להציע הצעה, אני מבקש שתצטרף אליה, לזמן דיון דחוף של ועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון שאתה חבר גם בה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני לא חבר בה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היית חבר בה מספיק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתי חבר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> דיון בחוץ וביטחון וכספים, משולבת כדי שפיקוד העורף יתייחס לנסיבות שבעטיין הוא נתן את הנתונים שהוא נתן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו הולכים להצביע ואני אתן את הנוסח, מה שאני חושב שעליו נצביע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני סומך עליך. << אורח >> צחי בניון: << אורח >> אדוני, תן לי בבקשה מילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> צחי בניון: << אורח >> תודה רבה. שמי צחי בניון, אני ממושב צוריאל בגליל המערבי. זה נמצא במועצה האזורית מעלה יוסף. אנחנו 20 יישובים שנמצאים במרחב של 0–9. כפי שחבר הכנסת הנכבד עמאר ציין פה, אצלנו רוב היישובים נמצאים ב-15 שניות ואם בכלל. אם יש להם מזל הם ב-15 שניות, אז 20 יישובים של מעלה יוסף שהם מוגדרים כיישובי ספר, אנחנו מבקשים שהם יהיו פה במסלול הירוק, שהם יוכרו. יש עוד שני יישובים בלבד, מצפה גיתה ומושב לפידות שמבקשים להכניס אותם, שני יישובים בלבד ממעלה יוסף. סולומון (הציונות הדתית): איזה מרחק הם? צחי בניון: הם מעל 9 קילומטרים אבל זה שני יישובים בודדים שנמצאים סמוך ליאנוח ג'ת. אני מבקש שכל יישובי מעלה יוסף יכנסו לדיון הזה. כולנו נמצאים באזור לחימה. תודה רבה. היו"ר משה גפני: תודה רבה. זה תלוי בפיקוד העורף. הם צריכים להכניס את זה. אם זה מעל 9 קילומטר בוודאי שצריך. צחי בניון: 9–0 קילומטר, אדוני. היו"ר משה גפני: תודה רבה. אפשר להמשיך את ההקראה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> תוספת שלישית (תקנה 1 – פסקה (3) להגדרת "שווי של נזק עקיף") פה אנחנו מדברים על מי שהוא בעצם ה-7 עד 20 לעניין החקלאות. יש לנו את שדרות, אבשלום, אוהד, בארי, בני נצרים, דקל, חולית, יבול, ישע, יתד, כיסופים, כרם שלום, מבטחים, מגן, נווה, ניר יצחק, ניר עוז, נירים, סופה, עין הבשור, עין השלושה, עמיעוז, פרי גן, צוחר, רעים, שדה אברהם, שדה ניצן, שלומית, תלמי אליהו, תלמי יוסף, גברעם, זיקים, יד מרדכי, כרמיה, נתיב העשרה, זמרת, כפר מימון, סעד, אלומים, שובה, שוקדה, תושיה, תקומה, אור הנר, איבים, ארז, גבים, יכיני, כפר עזה, מפלסים, נחל עוז, ניר עם, אופקים, נתיבות, אורים, גבולות, צאלים, ברוש, תאשור, תדהר, אשבול, בטחה, גילת, מבועים, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שבי דרום, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, בית הגדי, גבעולים, זרועה, יושיביה, מעגלים, מלילות, שיבולים, שרשרת, ברור חיל, דורות, רוחמה, אשקלון, באר גנים, בית שקמה, ברכיה, בת הדר, גיאה, הודיה, חלץ, כוכב מיכאל, כפר סילבר, מבקיעים, משען, ניצן א', ניצן ב', ניצנים, ניר ישראל, תלמי יפה. שלומית ארליך: גם פה אותה בחינה. גל ברנס: כן, לאזורי תעשייה, בסדר. תוספת רביעית (תקנה 1 – הגדרת "אזור מיוחד") גל ברנס: זה היישובים בצפון. אביבים, אבירים, אבן מנחם, אדמית, אילון, אלקוש, בית הלל, בן עמי, בצת, ברעם, ג'ש (גוש חלב), גונן, גורן, געתון, גרנות הגליל, גשר הזיו, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, הגושרים, הילה, זרעית, חוסן, חורפיש, חניתה, יובל, יחיעם, יערה, יפתח, יראון, כברי, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר ורדים, כפר סאלד, כרם בן זמרה, להבות הבשן, לימן, מטולה, מלכיה, מנות, מנרה, מעונה, מעיליא, מעין ברוך, מעלות תרשיחא, מצובה, מרגליות, מרכז כ"ח, משגב עם, מתת, נאות מרדכי, נהריה, נווה זיו, נטועה, שאשא, סער, ע'ג'ר, עבדון, עברון, עין יעקב, עלמה, עמיר, ערב אל עראמשה, פסוטה, פקיעין, פקיעין החדשה, צבעון, צוריאל, קריית שמונה, ראש הנקרה, ריחאניה, רמות נפתלי, שאר ישוב, שדה נחמיה, שומרה, שלומי, שמיר, שניר, שתולה, נווה אטיב, אלוני הבשן, רמת מגשימים, חספין, נוב, אבני איתן, אליעד, מיצר, מבוא חמה, קשת, יונתן, נטור, גשור, בני יהודה, גבעת יואב, נאות גולן, אפיק, כפר חרוב, קדמת צבי, קצרין, אניעם, חד נס, כנף, מעלה גמלא, רמות, נמרוד, אלרום, מרום גולן, עין זיוון, מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתה, עין קיניא, שעל, אודם, אורטל, רמת טראמפ, קלע אלון. שלומית ארליך: פה תשימו לב. להבנתנו בהתאם להנחיות פיקוד צפון גם שבי ציון צריך להיכלל ביישובים? גל ברנס: כן, גם שבי ציון. שלומית ארליך: אז גם שבי ציון יכנס. תמשיך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> סייג לתחולה 2. (א) תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה: 1. המדינה; 1. גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; 1. קופת חולים; 1. מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף (9)(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי; 1. ניזוק שדיווח לרשות המיסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת התקופה הקובעת; 1. ניזוק שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023); לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המיסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת התקופה הקובעת, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כל אלה, בעצם התקנות לא חלות עליהם. רובם גופים מתוקצבים על ידי המדינה או גופים שבעצם סגרו את עסקם ולכן לא רלוונטיים. זה בדומה לחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה ביחס לחברה ממשלתית? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> חברה ממשלתית היא חלק מגוף מתוקצב. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> שלומית, שבי ציון, ממה שאני רואה עכשיו אני חושב שאנחנו טעינו והתבלבלנו. הם לא בפנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תעשו את הבחינה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נבדוק את זה שוב אבל היה טעות פה בינינו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי פסקה (6), "בשל התקופה שלפני תחילת התקופה הקובעת". התקופה הקובעת מתחילה ב-7 באוקטובר או לפני 30 בספטמבר 2023? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> 30 בספטמבר. כמו בחוק זה צריך להיות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) פסקה (1) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" – << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בעצם מסלול השכר. כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש אוקטובר 2023, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993; (3) פסקה (2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה – << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה המסלול מחזורים. לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; (2) הוא קופת גמל כהגדרתה בפקודה; (3) הוא קרן נאמנות כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה; (4) הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; (5) הוא קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; (6) בשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן, חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף; (7) עיסוקו בחקלאות; (8) עיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; (9) הוא ביצע בשנת המס 2022 או 2023 עבודה שמשך ביצועה עולה על שנה; << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, התאחדות הקבלנים מבקשת להתייחס להחרגה של הקבלנים מהמתווה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הערות שאתמול דיברו עליהם גם, חלק מההערות שהיו צריכים להחזיר לנו תשובה. הקבלנים עוד פעם החריגו אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. למה החרגתם את הקבלנים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברנו על זה שהגיעו לסיכומים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לכם עניין לעייף אותי באופן כזה שאחרי זה תעשו מה שאתם רוצים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש את החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחוק אנחנו יודעים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> במתווה המיוחד של החוק הם זכאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ביטלנו את ההחרגה. אמרנו שהקבלנים בפנים. ישבנו על זה הרבה זמן. למה פה הם מוחרגים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עשינו לקבלנים מתווה כמו שסוכם פה עם הוועדה. הוא נמצא בתוך החוק. גם הקבלנים באזור של 0 עד 40 זכאים לו. זה לא שהם לא זכאים. פה יש מסלולים אחרים שתמיד הקבלנים לא היו רלוונטיים אליהם. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> מה זה תמיד? ממתי? תראה לי איפה היה אירוע כזה שהוחרגנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בגלל שעשינו מסלול מותאם לקבלנים בחוק והוא חל גם עליהם, אז הוא רלוונטי באותה מידה. הוא לא שונה. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> הוא לא רלוונטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל החוק לא רלוונטי לאזורים המיוחדים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא כן. גם הקבלנים באזורים האלה יוכלו לגשת למסלול קבלנים שעשינו להם בחוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הקבלנים יוכלו לגשת לפי החוק. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסעיפים האלה שעליהם דיברנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מותאמים לקבלנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וזה לא? << אורח >> נילי ברוש: << אורח >> כבוד הרב גפני, אנחנו מבקשים להתייחס בצורה מסודרת, להסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, להסביר בקצרה. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> אני אסביר רגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה אני? << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> אני סגן נשיא יושב-ראש אגף הבנייה בהתאחדות הקבלנים. קוראים לי ניר. אני גם קבלן בניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקצרה. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> אין שום הבדל בין כל עסק אחר שנמצא ביישובים האלה לקבלן שמבצע עבודה. אם אני בונה כיכר באשקלון או אני בונה מרכז מסחרי בבאר שבע או בונה מפעל בנאות חובב או הרחבה בזיקים. מה ההבדל? אין שום הבדל ביני לבין כל עסק אחר שיש שם, והעסקים ששם נפגעו יותר מהעסקים באזור הכלליים ולכן מגיע להם פיצוי כמו כל השאר. הפגיעה בעסק שיושב באזורים האלה זה עצירת עבודה מוחלטת. הוא לא עובד, הוא לא יכול לתפעל את הציוד שלו, יש לו תקורות, יש לו הוצאות. למה אתם מחריגים אותו? הוא ניזוק יותר, תנו לו פיצוי ואם הוא לא ניזוק, הוא לא יוכל להוכיח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> להתייחס? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בטח. לפי התשובה שלך אני אחליט אם זה בפנים או בחוץ. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> א', יש פה שני מסלולים. יש מסלול שכר ומסלול מחזורים. למסלול שכר הם זכאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה כתוב? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מה שעכשיו ישי חידד אותי. ההחרגה היא רק למסלול מחזורים. לשכר הם זכאים כי זה גם הגיוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הוא אומר, אני בניתי שם כיכר, למה אני לא? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה בסדר כי בשונה מאותה מסעדה במקום, המסעדה לא תמכור את האוכל היום. היא גם לא תמכור אותו מחר. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> אבל גם אני מבצע עבודה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מי שלא בא היום למסעדה לא יוכל לבוא מחר למסעדה. מחר יש אנשים במסעדה, היא מלאה. בשונה מפה, בסוף העבודה הקבלן יקבל את הכסף. הוא צריך לבנות כיכר באופקים, הוא יקבל בסוף את הכסף על הכיכר באופקים. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> אבל יש לי הוצאות היום. ההוצאות שלי יותר גדולות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע מה? תעבור הלאה. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> סליחה, סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אין צורך. תסיים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> על הכיכר באופקים באמת גדלו לו ההוצאות, נכון, ולכן עשינו להם מסלול ייעודי בחוק הכללי לזה שגדלו להם ההוצאות, שאנחנו משתתפים איתם באותן הוצאות. זה מפצה על ההכנסות. ההכנסות לא ייפגעו כי את הכיכר הוא ישלים בסוף וימכור אותה, לכן המסלול הזה לא רלוונטי להם. המסלול שעשינו בחוק רלוונטי להם והם זכאים לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אני לא מסכים לדבר הזה. הוא מסביר לך שיש דברים שהם לא צריכים להיות מוחרגים. הרי מה פעם שעברה קרה? אמרו לנו, טוב, יש מתווה. עכשיו זה שאתה מכניס אותם במתווה ומוציא אותם מה-40 קילומטר בכל מיני מובנים, על מה? אני באמת לא מבין את ההסבר הזה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי המסלול לא מתאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם יש לך דברים אחרים פה במסלול המתאים שהחרגת אותם. יש לך מסלול שכר. לא יודע מה יש לך. יש לך עובדים כאלה שנמצאים. 40 קילומטר אמורים לחול גם עליהם, לצורך העניין. במתווה שהבאת אמרת להם, אנחנו מכניסים אתכם למתווה ומכניסים אתכם לחוק. בהסכם שעשית איתם היה מובן שהחוק יהיה והתקנות גם. לא אמרתם שבתקנות לא. אני לא אוהב את המשחקים האלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא משחק. זה באמת לא מתאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא מתאים? תשאיר אותם בפנים. לא מתאים? תוציא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הדוגמה שהוא נתן מסבירה את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכי קל להגיד לו, הורדתם פה 50% - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא מקבל בכל הארץ את החוק. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> אין מחלוקת שהם נפגעו יותר. אתה חושב שהם נפגעו פחות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שהם יקבלו יותר אבל יש להם את ה-40 קילומטר. למשל, דוגמה שהכנסנו פה, על פי החוק הם לא נמצאים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם נמצאים. אני אסביר. בחוק מי שנפגע יותר מקבל יותר. מי שנפגע פחות מקבל פחות. המסלול הזה זה מסלול שמפצה על אובדן הכנסות, לא על הוצאות מוגדלות. אובדן הכנסות לא יהיה להם. הכיכר בסוף תושלם לעירייה, העירייה תשלם עליה והכול יהיה בסדר. אין סיבה לפצות אותו על אובדן הכנסות כרגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, זה לא בדיוק, אני אגיד לך גם למה. כשהוא מדבר על אובדן הכנסות, הרי מה קורה? הוא אומר לך, תשמע, יש לו את הבניין הזה, הוא ימכור אותו בסוף, בסדר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בזמן הזה שהוא היה מוכר את הבניין, הוא היה בונה בינתיים עוד בניין. תחשבו על זה. את החליפה, גם אני אמכור אותה. החליפות, יש לי עכשיו מלאי, אני אמכור אותן. בקרונה מה קרה? בסופו של דבר באו ואמרו לך, תשמע, אז האופנה התקדמה אבל היא נעצרה באיזשהו מקום ואחר כך מכרו את זה. פיצית אותו. גם פה אתה אומר, אני אמכור את הדירות האלה. אל תשכח שבדירות האלה שהוא ימכור אותן אחר כך, הוא הפסיד בזמן הזה לבנות עוד דירות. אל תשכח את המחיר שבסופו של דבר כולנו פה, והזוגות הצעירים ישלמו אותם בגלל שנתקע ואין להם מלאי, ואתה בא ואומר להם, כן, אני תוקע אתכם כדי שלא תיבנו עוד כי הוא ימכור אותן, אבל זה לא נכון להגיד את זה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא, זה לא תוקע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל זה כן תוקע. הוא ימכור, זה נכון, אבל תקעת לו סחורה במקום אחר שהוא לא מתחיל בנייה כי הוא עדיין לא מכר אותה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> שלא נדבר על ההפסדים תוך כדי. יש לו עוד הפסדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש לו את השכירויות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש בעיה כללית עם הענף, שאנחנו צריכים לפתור אותה. הענף לא עובד בצורה מלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז עד שתפתור תשאיר את זה ב-40 קילומטר. שלא יפסידו הרבה, שיפסידו רק קצת. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא קשור לפיצוי. לענף הבניין כבר הודענו שבוע שעבר שכל עובד שילך לעבוד עכשיו בבניין, אנחנו ניתן לו מענק נוסף וכל מיני דברים כדי שהענף יוכל לחזור לפעילות ולהעסיק עובדים. פעלנו מול ראשי הערים שעשו בעיות כדי לאפשר לענף לפעול. זה לא קשור לפיצוי. הפיצוי צריך לתת על מה שהוא באמת נפגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה אמרת שזה קשור לפיצוי. מה אתה אמרת? את הכיכר הזו הוא לא יפסיד כי הוא יבנו אותו לעירייה. אגב, למה שתיתן להם פיצוי? באשקלון נפגעו כמה כיכרות. יתנו גם חדשים, אז לא צריך בכלל פיצוי. השיקול שלך הוא לא נכון, גל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לכן אנחנו מפצים על הוצאות מוגדלות במתווה של כל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אמרת לי בעצמך, העירייה היום לקחה אותו, היא תיקח אותו גם אחרי זה. אני אומר לך שהיא תיקח אותו אחרי זה אבל הוא הפסיד בינתיים עוד עבודה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אם הוא יחזיק מעמד. אתה לא לוקח בחשבון שיש מצב שהוא יקרוס בדרך. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> בוודאי. הוא לא יחזיק מעמד. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> העירייה לא תיקח אותו אחר כך. היא תיקח מישהו אחר. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> נכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל אני גם מפצה אותו על אותן הוצאות שיש לו, זה המתווה, כדי שהוא לא יקרוס. זה המתווה שעשו. אני בדיוק מצפה אותו על אותן הוצאות מוגדלות כדי שהוא לא יקרוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיחיל אותו גם ב-40 קילומטר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל אז הוא יקבל פעמיים את הכיכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא יקבל פעמיים את הכיכר. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> אנחנו לא מבקשים פעמיים כלום. נחזיר כל תשלום עודף, אבל אי אפשר לתת להם למות. חבר'ה, באמת, עובדים קבלנים קטנים. תעזור להם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האמת שחבל שאתם מחריגים בלי לחפש פתרון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עשינו פתרון. עשינו את המתווה הארצי לכל הארץ - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מתאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> עוד הערה לגבי סעיף 9, אם אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, מי זה? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים. הניסוח הוא "לגבי עבודה שמשכה מעל שנה" הוא מאוד גורף. גם אם יש לי עבודה אחת - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, הגענו להבנות בעניין הזה וכמו שעשינו בחוק הקודם מעל 50% הם הסכימו לתקן גם עכשיו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נתאים לחוק. היה עניין פינתי, שיכול להיות שעשיתי במקרה עבודה אחת שארכה מעל שנה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה, עבודה מתמשכת? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שרוב העסק עובד בתוך השנה. הוא לא עובד בצורה הזאת. תיקנו את זה בחוק בנוסח שכתבנו לדעתי מעל 50% או משהו כזה ונתקן גם כאן. << אורח >> ניר ינושבסקי: << אורח >> זה סעיף שנועד להחריג את הקבלנים כי הוא לא פוגע באף אחד אחר חוץ מקבלני הביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא על הקבלנים. למה שהגיע זה על עבודה מתמשכת. זה משהו אחר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם קבלנים עושים עבודה מתמשכת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל פה הוא מחריג אותו בכלל מכל זה, אז מה זה עוזר לו? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמרו כאן בצדק שיש גם קבלנים שלא מוכרים דירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 80% מהם לא מוכרים דירות, 80% מהקבלנים הקטנים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה שעכשיו אנחנו מתקנים, שזה רק אם יש לו עבודות מעל 50% זה מסייע, בלי קשר למה שאתם אומרים. זה סעיף נפרד. יש כאן בסעיפים האלה עוד כמה דברים שחשוב להגיד. לגבי פסקה (ב) רק שייאמר לפרוטוקול, כמו בחוק הקודם אנחנו יכולים גם להשתמש ב-102 של ביטוח לאומי. זה היה מוסכם עליהם בחוק הקודם ואני מניח שזה מוסכם עליהם גם עכשיו. לגבי סעיף 5 הגענו איתם להבנות שלא יוחרגו קבלני כוח אדם אבל הם צודקים, רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה, אתם מסכימים למה שהוא אמר מוסכם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, לכוח אדם אבל המקדם יהיה - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל המקדם יהיה נמוך יותר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הוא לא יעלה על 12%. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה מוסכם עלינו גם כן. עשינו את התחשיב ביחד וזה בסדר גמור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגנה מעיקולים, מה קורה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה מה שאני הולך להגיד עכשיו. אחד, בחוק הזה כאן, לא כמו שעשינו בחוק הקודם ודווקא על היישובים האלה ולמקומות האלה אין הגנה מעיקול, אז זה סעיף אחד שצריך לתת עליו את הדעת והוא לא נמצא כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגב, בהקשר הזה אנחנו כן חוקקנו פה חוק שמגן על הכספים שמגיעים. אני שואל אם זה תופס גם על התקנות שיש פה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר למה זה שונה מהחוק השני. פה זה אובדן רווחים מלא כאילו העסק עבד רגיל, אז בעצם אתה מגן על כספים. כשיש נושה שמגיע לו כסף מאותו עסק, כאילו הוא עבד רגיל, ועכשיו אתה אומר לו, הוא לא יקבל את הכסף. אין הגיון. בחוק השני זה היה הגיוני כי זה רק הוצאות קבועות, ובעצם אתה רוצה שהוא יצוף מעל המים ואתה אומר, אוקיי, שיוכל לשלם את השכירות. פה זה אובדן רווחים מלא. ברגע שזה אובדן רווחים מלא, זה כאילו העסק עבד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל בתוך אובדן הרווחים יש לך עוד מרכיבים של ההוצאות, של הדברים האלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כאן החוק מפצה אותך כאילו עבדת, אז אם היה לך עיקול בחודש הקודם שעבדת והכנסת 100%, גם היום בעקבות החוק, מהתקנות תכניס 100%. זה שונה מאותו רציונל שאמרו, זה רק הוצאות קבועות, אין לו את הרווח בשביל לשלם את העיקול. פה יש לו גם את הרווח בשביל לשלם את העיקול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ובהוצאות הקבועות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בהוצאות הקבועות החרגנו כי אין לו רווח, אין לו כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כדי שהוא יוכל להמשיך לשלם את השכירות. יש היגיון בדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> דבר נוסף שאני מקווה שעכשיו הם יתנו לזה את התשובה זה ההשוואה בין שכיר מפונה לעצמאי מפונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה הערות אחרות שלא קשורות לפה. אחרי זה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא עכשיו? הרב שאל אותי על כל ההערות, לא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה 5, אמיר, התייחסתם לקבלן כוח אדם אבל לא - - - פה מעסיק בפועל שהוא יחיד שמעסיק עובד סיעודי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה אנחנו מוכנים במסלול שכר, מה שדיברנו אתמול. אתמול עלתה טענה שיש שכירים שההורים שלהם, עד עכשיו היה להם עובד סיעודי ועכשיו העובד הסיעודי ברח והילד נשאר במקומו. זה אנחנו מוכנים להוסיף אם זה הכוונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כל זה חשוב להוסיף את זה. שלומית, קודם כל תוסיפו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה במסלול שכר, זה לא כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, אבל תוסיפו את זה גם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש הסבר למה הורדנו את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תסבירו. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> עו"ד יעל אסיף, המשפטית, רשות המיסים. פשוט יש כאן כפל בהגדרה שמתייתר כי אנחנו מפנים להגדרה של - - - כוח אדם בחוק העסקת קבלני כוח אדם התשנ"ו-1996, ושם קבלן כוח אדם זה בעצם מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, ואז זה בעצם מפנה רק למי שאצל זולתו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. ב-9 ייכנס התיקון של מעל 50% כמו בחוק. אנחנו ב-10. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> (10) הוא לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה – "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה; "שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות אלה; ואולם, לעניין זה יקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום "25" בא "22". << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם פה כמו שאמרנו קודם יש חובה לשלם את שכר העבודה לעובדים שלא הגיעו בגלל המצב הביטחוני כפי שזה מוגדר שם, ואם אתה לא משלם את זה אז בעצם אתה לא זכאי למתווה הפיצויים. שמירת דינים 3. אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה. כמו שהסברנו בהתחלה, מי שיש לו מסלול אדום לפי התקנות כנוסחן בלי הוראת השעה, אז הוא זכאי לקבל את הפיצוי לפי בחירתו. המשך תחולת הוראות מחוק הסיוע הכלכלי 4. הגדרות והוראות מחוק הסיוע הכלכלי שהוחלו בתקנות אלה, ימשיכו לחול לעניין תביעות לפי תקנות אלה גם אם לאחר פקיעת תוקפו של החוק האמור, כנוסחן וערב הפקיעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה הגדרות והוראות? איזה הגדרות והוראות, כל מה שהתייחסתם אליו פה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. הכוונה היא שכל ההפניות לחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך להגיד שהם ימשיכו לחול? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה סתם בגלל שזה הוראת שעה שמפסיקה לחול. התקנות הן בעצם הוראת קבע מבחינה פורמלית, ואז נניח בשנת 2025 התקנות יהיו בתוקף אבל החוק לא יהיה בתוקף. כשנחפש את ההגדרה בחוק, אז הוא לא יהיה שם, אז כתבנו הבהרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור חזרה להתחלה. אני הולכת לפי הרצף של הדברים כפי שנאמרו אתמול. בסעיף 1 לתקנות עלתה שאלה לגבי לימודים בזום והובהר, זה לפרוטוקול בלבד, שהם לא נחשבים כפתיחת מוסד חינוך. לגבי סעיף 38(ג) לחוק, בדקתם, ישי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נסדר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי מסלול שכר עבודה, יום היעדרות בשל המצב הביטחוני. ישי, אמרת שאתה רוצה להתייחס באופן ספציפי להחלטות הממשלה. אתם רוצים לתקן את זה בנוסח? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, בהתייעצות עם הנסחות נכון לעשות הערת שוליים ואז לכתוב את החלטת הממשלה שזה בעצם החלטה 975. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה בהערת שוליים בתקנות? תתייחסו לזה בתקנות. תגיד את החלטת הממשלה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> החלטת ממשלה מספר 950 מיום 12 באוקטובר 2023, החלטת ממשלה מספר 975 מיום 18 באוקטובר 2023, החלטת ממשלה מספר 978 מיום 19 באוקטובר 2023 והחלטת ממשלה מספר 988 מיום 23 באוקטובר 2023. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה כולל את כל החלטות הממשלה שהתקבלו ביחס למפונים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, זה 0 עד 4, 4 עד 7, אשקלון ו-0-5 בצפון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. שבי ציון ייכנס בתוספת הרביעית. אמיר, אמרת שתבחן מסלול שכר ל-7 עד 40 לגבי מי שגר בעוטף ועובד בתל אביב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דיברו על כאלה שפונו ובעצם הוא לא שכיר בתל אביב, הוא עצמאי בתל אביב, יש לו חנות בתל אביב והוא לא יכול להגיע לעבודה כי הוא פונה. אנחנו נכניס את זה ונשווה אותו בדיוק לשכיר שמקבל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> השכר שגר בעוטף ועובד בתל אביב - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא זכאי. אתמול עלתה שאלה, גר בעוטף אבל הוא לא שכיר בתל אביב, יש לו עסק בתל אביב, אז אנחנו נכניס אותו בדיוק כמו השכיר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל מקודם היה לנו ויכוח על רשות מפונה או לא מפונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כרגע אנחנו מדברים על המפונים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה שאמרת, השכיר שגר ב-0 עד 40 - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 0 עד 7. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 0 עד 40, אם מישהו גר באופקים והוא עובד בתל אביב - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם יש לו ילדים ואין בתי ספר הוא יהיה זכאי לקבל. עכשיו בעצם אנחנו משווים את השכיר שגר בעוטף שהוא עובד בתל אביב והוא זכאי לקבל דרך המעסיק שלו, לעצמאי שיש לו עסק בתל אביב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואשקלון הוא גם אותו דבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אשקלון, גם אם אין לו ילדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המפונים, אין קשר לילדים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מבחינה פורמלית זה בעצם פסקה (4) להגדרה של יום היעדרות בשל המצב הביטחוני. (4) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה כאילו אתה מכניס פסקה (4). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, יש את זה היום, זה מתייחס רק למוסד חינוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שנייה, לפני שאתם עוברים לשם. הורה שכתוב שהוא זכאי לקבל את הפיצוי, זה הורה עובד ששני ההורים עובדים. אם הורה אחד עובד והשני לומד? סטודנט, הוא צריך לנסוע ללימודים בתל אביב. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין סטודנטים באוקטובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הילד חולה, הוא לא עובד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הורה מסיבה מסוימת שנמצא מובטל ולא יכול או שיש לו מחלה עצמית והוא מובטל ולא יכול לצאת לעבודה, הורה שהוא לומד במכללה או בכל דבר אחר, לימוד מקצוע שהוא לא קשור לאוניברסיטאות שסגורות. הוא יקבל שכר או לא יקבל שכר? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו נותנים שכר למי שמקבל שכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הורה אחד עובד, שיש לו שכר והוא צריך לנסוע, הוא יקבל או לא יקבל? אתה אומר שאם שני ההורים מקבלי שכר, למה, כי אתה משאיר אחד בבית ואז אחד לא מקבל שכר ואחד מקבל שכר, נכון? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרעיון המסדר של הדבר הזה, שאלת על מובטל או מחלה או כל דבר. זה שמישהו נשאר עם הילד. צריך שמישהו יישאר עם הילד, לכן הרעיון הוא שאם יש שני הורים עובדים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אתה נותן רק להורה אחד? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נותן להורה אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שניהם לא הולכים לעבודה, אתה נותן רק להורה אחד. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> למה ששניהם לא ילכו לעבודה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל אותך שאלה תיאורטית. שניהם לא הלכו לעבודה, אתה נותן להורה אחד או שאתה נותן לשניהם? אם שניהם עובדים בתל אביב, אתה נותן לשניהם שכר או רק לאחד מהם שכר? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אם שניהם עובדים בתל אביב ורק אחד מהם לא עבד, נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שניהם לא עבדו. לצורך העניין הורים גרים באשקלון ושניהם עובדים בתל אביב. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אשקלון לא דוגמה טובה, זה יישוב מפונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אופקים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אז אני נותן רק להורה אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הורה אחד עובד וההורה השני לומד מקצוע לא באוניברסיטה, בתל אביב? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בעצם הסעיף מדבר, או שההורה השני עובד או שנבצר ממנו להשגיח על הילד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה נבצר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מחלה עצמית, הוא בבית חולים, אז זה נבצר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לומד מקצוע זה לא נבצר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מילואים זה נבצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מילואים זה כתוב, אין בעיה. מילואים, אנחנו יודעים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם לימודים זה נבצר או לא? אם הוא לומד מקצוע לא באוניברסיטה האם זה נחשב נבצר או לא? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זאת שאלה פרשנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי יפרש את הפרשנות הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפקיד יפרש את זה, אבל מצד שני זה לא קריטריון כזה גבוה. נבצר זה נבצר. זה דרישה סבירה מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נבצר, אין בעיה. השאלה אם אתם מגדירים את הנבצר למשהו שאתם רוצים אותו, שלושה דברים וגמרתם את הסיפור? מי מחליט מה זה נבצר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה להיכנס בחקיקה משנה למה זה נבצר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לי בעיה שישאירו את זה פתוח, אבל שישאירו את זה פתוח ושיגידו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נבצר זה שכל ישר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התיקון שדיברנו עליו קודם זה בעצם בהגדרה מסלול שכר עבודה. יש ארבע פסקאות. (4) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד, או לגבי עובד עצמאי שעסקו מחוץ לאזור המיוחד ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל בימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> איפה כתוב שזה לא חשוב שיש לו ילד בגיל 14? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> שווי הנזק מוכפל בימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני – שימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני זה מה שמתייחס לכל הדברים שאמרנו, זאת אומרת שאם זה מפונה אז זה כל דבר, ואם מעל - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אוקיי, עצמאי מפונה לכל דבר, לא חשוב ילדים, מקבל את הפיצוי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מפונה, כן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מפונה מקבל את הפיצוי ויש לו עסק בתל אביב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אפשר להוריד את 38ג. כחלק מאותו תיקון שעשינו קודם צריך לתקן גם את הגדרת "ניזוק". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, אתה בהגדרה של "ניזוק". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהכרה יום היעדרות בשל המצב הביטחוני, או שהתקיימו בו התנאים האמורים בפסקה (4) בהגדרה האמורה, או שהוא מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטת הממשלה בתקופה הקובעת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשדיברנו על נושא פסקה (3) – נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ידו, עלתה שאלה לגבי בעל מוגבלות שגר בעוטף, שהמוסד שלו נמצא בתל אביב. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בעל מוגבלות או סיעודי? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא סיעודי, בעל מוגבלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ילד עם מוגבלות גר בעוטף, המוסד בתל אביב, אי אפשר להסיע אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרתם שתבחנו. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מה השאלה? לא הבנתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפי הסעיף המוסד צריך להיות באזור המיוחד. אמרתם שתבדקו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצורך העניין המוסד פתוח, הוא נמצא בתל אביב, המוסד פעיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור למוסד, שמתגורר באזור - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון, הוא מתגורר נגיד בעוטף. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז הוא בסדר. מה שמסתכלים במוגבלות זה לגבי מקום המגורים של בעל המוגבלות, לא לגבי המוסד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד איזה גיל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין גיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין גיל, בכלל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמרתם שתתייחסו מה קורה לגבי הנחיות הרשויות כשהנחיות פיקוד העורף אומרים לפתוח מוסדות והרשות אומרת לסגור מוסד חינוך. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לדעתי זה לא. הרשויות לא יכולות להחליט במקום - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר לכם מה שהסברתי לכם אתמול. הרשויות יכולות להחמיר, הן לא יכולות להקל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסתכלנו, דרך אגב, מקודם על אוקטובר. לא ראינו מקרה אחד שבאוקטובר היה אפשר לקיים את הלימודים במרחב מוגן. איפה שרשום אפשר לקיים לימודים רק בתנאי וקיים מרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות, מבחינתנו לא התקיימו הלימודים כי אין מרחבים מוגנים שמספיקים לכל בית הספר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם ככה, הוא פתר את הבעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא פתר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בכל האזורים הגבוליים היה חיוב למרחב מוגן. איפה שלא היה מרחב מוגן זה היה במקומות שזה לא היה רלוונטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אתן לך דוגמה. מעונות היום, פיקוד העורף אומר, אין לו בעיה לפתוח אותם, מרחבים מוגנים. הוא לא הסתכל. הוא אמר מוסדות חינוך. הוא לא אמר לך מעונת יום או לא. באה רשות מקומית, אומרת לך, אותם לא פותחים גם אם יש לו מקום מוגן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנת מה הוא אמר לך. הוא אומר, באזור שאמרו לפתוח רק במרחב מוגן, מבחינתו אמרו לו לפתוח. זה מה שהוא אמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, אז אולי לא הבנתי. מה אמרת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. בדקנו את ההנחיות של פיקוד העורף לכל היישובים האלה בטווח של אוקטובר. ברוב המקרים היה לא לקיים לימודים. במקרים מסוימים היה, ובתנאי וקיים מרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. מהבדיקה שעשינו אין לאף בית ספר מרחב מוגן תקני לכל בית הספר, לכן הם לא קיימו לימודים, ואז מבחינתנו כל הימים האלה מוכרים כי לא היה לימודים. כל חודש אוקטובר, לא היה בו לימודים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה אם קיימו ביחס לשכבות מסוימות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם הילדים שלי עשו את זה אותו דבר, ועשו את זה רק לשעתיים מסוימות. ההורה היה צריך להיות בבית בכל מצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה נחשב? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יום היעדרות. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> יש גם מקומות עבודה שלא היה להם מרחב מוגן תקני והם לא נמצאים בתוך הקריטריונים של מסלול שכר באזור המיוחד, שאותו מקום עבודה לא נפתח כי אין מרחב מוגן תקני, וזה לא מקבל מענה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מסלול מחזורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אבל במסלול שכר הוא לא נמצא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למה הוא צריך לקבל מסלול שכר? יש לו מסלול מחזורים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני לא יודע, זה ממש תלוי בתמהיל ההכנסות וההוצאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם אני מחזיר לך את המחזור יש לך את הכסף לשלם את השכר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אחת השאלות שעלו בהמשך לגבי העצמאי שאמרתם שיש שינוי בין התקנות. אם את זוכרת, לגבי עובד מוסד חינוך או לא עובד. התקנות האלה השתנו כל פעם. מתי שלא היה מסלול מחזורים נתנו לכל עצמאי בלי קשר למוסד חינוך. במבצע האחרון לא היה מחזורים ב-7–40 אז הוספנו את הסעיף הזה לגבי העצמאי בלי החרגה של מוסד לימודים. במקרה שיש מחזורים אז יש להם את מסלול המחזורים שזה המסלול שהם צריכים ללכת אליו. אי אפשר לפתוח לכל הכיוונים. אין לנו גם דרך באמת פרקטית לבדוק בכל ה-40 קילומטר אם יש מרחב מוגן בזמן ההתגוננות ודברים כאלה, בגלל זה יש להם את המסלול מחזורים שהוא נותן להם את הפיצוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אמיר, לגבי השאלה של ההסתדרות לא הבנתי את התשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שיש מסלול מחזורים. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> מסלול מחזורים לא נותן מענה אם אתה מוכר מהמלאי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז לא ירדת במחזור. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אבל עדיין שילמת לעובדים שלא עבדו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז יש לך את המחזור ואתה משלם איתו לעובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתי, זה בדיוק כמו שהיה בכל אחד ואחד מהאירועים הקודמים, בדיוק אותו דבר, אותו עניין של מסלול. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> לא נכון, הייתה החרגה למקומות שלא יכלו לעבוד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא נכון, זה היה תמיד ככה. נתנאל, תביאו תקנות אחרות ונדבר. זה לא היה כתוב בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי שאלתה של חברת הכנסת לשעבר נירה שפק לגבי פיצוי למי שנשאר לטפל בסיעודי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נוסיף את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו בפסקה (2) בהגדרה יום היעדרות בשל המצב הביטחוני. בפסקה (2) בעצם יש שם התייחסות לזה שאו שהוא אדם עם מוגבלות או שהוא הורה של אדם עם מוגבלות. בעצם אנחנו מתקנים את זה, במקום שהוא הורה, שהוא קרוב של אדם כאמור, שמתגורר באזור המיוחד והוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו. צריך לתקן את זה גם בפסקה (א) – או שהוא או שהקרוב. במקום "הורה" צריך להיות "קרוב". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק תשים לב שכבר תיקנו את זה גם מקודם, ש"מוגבלותו או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, ידועה למעסיק". התאמנו את זה גם לנוסח. הנוסח הזה צריך לשבת על הנוסח שכבר תיקנו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "ילדו" צריך להיות "קרוב". נעשה "קרוב" כ-88 לפקודה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש הגדרה של "קרוב". << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד הרב, בקשר למה שאמיר דהן אמר, אם רוצים שזה יקבל ביטוי בחוק, צריך לתקן את החוק לגבי עצמאי כי כתוב "רק אם הוא עובד במוסד חינוכי", ולא כתוב - למעט אם היה לו ילד מתחת לגיל 14. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מדבר על התקנות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> על התקנות. צריך להוסיף את זה. אם אני בעל חברה ואני שכיר ואני מוציא לעצמי תלוש שכר, לא משנה מה, בגלל שאני מוציא לעצמי תלוש שכר, אם יש ילדים מתחת לגיל 14, לא משנה מה קרה לי עם העסק שלי, אני מקבל את ה-520 שקלים, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אם אני עוסק מורשה ולא בעל חברה, ולא תתקנו, אני לא מקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה כן מקבל ירידת מחזורים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל בעל החברה גם כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעל החברה לא מקבל גם וגם. הוא מקבל רק משכורת או מחזורים. הוא לא יכול לקבל גם וגם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הדבר האחרון שנשאר לנו זה מחזור 2022 ותשומות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התקנות האלה, קבענו את מחזור שנת 2022, שנת הבסיס והתשומות לשנת הבסיס בדומה לחוק הקודם, שזה בעצם חצי שנה. זה כאילו שנה אבל מתחיל בספטמבר עד אוגוסט. הבקשה שלהם לשנות את זה לשנה קלנדרית 2022 מול 2022 בתשומות ובעסקאות. מבחינתנו אין לנו בעיה לעשות את זה כי פה זה שיעור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה פשוט להחליף בהגדרה של שיעור ההוצאה הנחשפת - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> וגם בהגדרה "תשומות". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בתשומות וגם בעסקאות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> וגם בהגדרה "תשומות". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אז "בשיעור ההוצאה הנחשפת" צריך להחליף בפסקה (1) במקום שזה יהיה "בשנה הקודמת" צריך להיות בשנת הבסיס. במקום ההגדרה "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" צריך להיות תשומות שוטפות בשנת הבסיס. גם בתוך ההגדרה, במקום "בשנה הקודמת", בשנת הבסיס. זה קודמת זה בעצם ספטמבר עד אוגוסט, ושנת הבסיס זה בעצם כל שנת 2022 או כל מיני שינויים לגבי המועד שפתחת את העסק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד נושא שעלה אתמול בדיון זה בנוגע לבני משפחה של אוכלוסיות של חטופים ונעדרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן, זה בדקנו. עבר בוועדת עבודה וברווחה, כבר עבר בשנייה ושלישית חוק שעוסק בנעדרים. החוק הזה דאג להם למתווה פיצויים ייחודי ייעודי להם ולכן לא נכון להכניס אותם גם כאן. היה איסור פיטורים, אסור לפטר אותם, וגם המדינה משלמת להם 90,000 שקל לשלושה חודשים למשפחה, ושם בעצם נכלל גם אותו שכר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האיסור פיטורים עדיין לא עבר בוועדה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה אמור לעבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שעבר זה הפיצויים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איסור פיטורים אם אני לא טועה, אפילו אתם עדיין לא הבאתם חוות דעת. זה לא החלטה שלכם. זה חוק ממשלתי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מה שאמרו לי אתמול. לדעתי כן. אני חושב שהתחילו לדון בזה בוועדת עבודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ייתן את המענה גם לזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה ייתן את האיסור פיטורים ואז יש את החוק שעבר שנותן להם את הכסף, וביחד יש להם מענה שלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל הם לא יקבלו שכר אם הם לא נמצאים. הם מקבלים פיצוי גלובלי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אמרו לי שזה נידון שם בוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חוץ מזה נכנס פה התיקון שחבר הכנסת אזולאי ביקש, כך שגם אם המוסד לא היה פעיל, אמרנו איסרו חג בתקופה הקובעת, אז זה גם יובא בחשבון. הסכום במסלול שכר עבודה יהיה 520 במקום 500. לגבי הקיבוצים, אמיר, אמרת שתחזור עם תשובה. אמרתם שלגבי ענף גני הילדים השתכנעתם. לגבי יתר הענפים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שוחחתי עם גדי ועם המייצגים. אנחנו נכיר בענפים היצרניים רק בעובדים שמקבלים תלוש שכר. זה בעצם לא חברי הקיבוץ. בהם אנחנו נכיר. לגבי חברי הקיבוץ, הוא קיבל את ההסבר והשתכנע בנושא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. לגבי פסקה (4) הנושא של עובד במוסד חינוך, זה התייחסת. ייכנס פה גם התיקון שהקריא ישי. לגבי ההגדרה "הפרש מחזורים" אמרתם שתבחנו מצב שבו בעצם מישהו שמתגורר בעוטף, התפנה לדוגמה לאילת, יש לו עסק במרכז - - - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה מה שתיקנו עם העצמאים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו מתקנים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל לשכר, לא למחזורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה, אני רוצה לפני שממשיכים הלאה. אני חושב שהוועדה צריכה לקבוע מתווה לגבי אילת. המציאות הזאת שבה אנחנו נמצאים עם הנושא של אילת, הוועדה צריכה לקיים דיון על העניין. ולדימיר, אני מבקש שתגיד כמה מילים בעניין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האמת שהעלינו את זה אתמול. כל מי שהיה באילת בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, אני הייתי, העיר למעשה הכפילה את עצמה אבל יחד עם זאת היא משותקת. יש ירידה לדעתי מעל ל-40% בפעילות עסקית. רואים את זה בכרטיסי אשראי, אז אני מבין שלפי הקריטריונים הקיימים היא לא יכולה להיכנס למסגרת החוק והתקנות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בחוק היא בפנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בחוק היא בפנים, באזורים המיוחדים לא, אז אני חושב שצריכה לצאת אמירה ברורה גם מהוועדה וגם ממשרד האוצר שיהיה מתווה מותאם לעיר אילת בהקדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש, תבדקו את העניין הזה. אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה באילת. צריך לקבוע מתווה. מדבר איתי ראש העיר כמה פעמים. ולדימיר צודק בעניין הזה. אתם צריכים למצוא פתרון לאילת. לא להשאיר אנכרוניסטים של מה שהיה פעם. אילת היום במצב שונה. היא סגורה. הם לא הנושא של בתי המלון. הרי האנשים גם חוזרים הביתה. העיר לא יכולה להמשיך באופן הזה ולכן צריך למצוא מתווה שיפתור את הבעיה שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, המתווה צריך להיות לא רק לבעלי העסקים שם שהם מפסידים. לקחת מקום עם תשתיות שמותאם ל-60,000 ולהעמיס 120,000 או 130,000, צריך להבין איך ראש העיר יכול להתמודד עם זה. הוא בטוח נכנס מזה גם לגירעונות. צריך לתת שם בכלל מענה גם על זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני הייתי שם ואני אומר לך, העיר מושתתת הרי על תיירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה תיירות? זה תיירות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כל העסקים שם סגורים. אין להם מה לעשות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בא ראש העיר ואמר, ירידה של 43%. יש לזה מספר, אפשר לכמת את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש עסקים שעוד תרמו בגדים ודברים כאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צריך החלטה ספציפית לאילת בלי קשר למתווים. צריך החלטה ספציפית שונה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות מתווה נפרד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נושא שצריך להעביר בהחלטת ממשלה. אנחנו מקיימים ימים ארוכים דיונים בעניין הזה גם בחוק וגם בתקנות, ואנחנו לא מזכירים בכלל את הנושא של אילת. היא לא נמצאת בתוך המערך הזה וזה לא בסדר. זה התפקיד שלכם, זה לא התפקיד שלנו. אם אני עוזב את הכנסת ובא לעבוד אצלכם, אז הייתי עושה את זה. צריך להכין מתווה לעניין הזה. אנחנו ניכנס לעניין. אנחנו חברי הכנסת שיצטרכו להעביר החלטת ממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק לגבי החוק, את הקבלנים לא מחריגים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מחריגים את הקבלנים. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> גפני, מתי אנחנו כן מתכוונים לדבר על אילת? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה צריך החלטת ממשלה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל מתי? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה תלוי בהם שיעשו החלטת ממשלה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> זה שרוצים זה נחמד, אבל זה לזרוק את זה באוויר. אני רוצה תאריך. בוא רגע נכמת את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה. שאלת שאלה, את רוצה תשובה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו היום הצפנו את הנושא הזה. לא דיברנו עליו בעבר. העלינו את העניין הזה. אני מבקש מהם שהם יכינו את החומר בנושא הזה, מה עושים עם אילת. לדעתי צריך החלטת ממשלה. אני מעריך שזה מה שיצטרכו לעשות. אני איתם בקשר כל הזמן. נראה שלא מתקדם העניין, אז נצטרך להתכנס ולהחליט מה אנחנו עושים. אני מקווה שהם כן לוקחים את הדברים שלנו ברצינות. זה דבר אחד. דבר שני, אני מבקש לומר, אני כנראה לא אוכל להצביע היום מכיוון שאם החברים מבקשים נוסח, נוסח לא יהיה מוכן, נכון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, עוד לא סיימנו את התיקונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. נסיים את התיקונים ונצטרך להכין נוסח. אני מבקש להשלים את הנושאים שעדיין צריך להשלים אותם, להכין את הנוסח, להעביר לחברים. אנחנו נצביע על זה מחר בבוקר בעזרת השם. אני מבקש אישור להמשיך את סדר-היום בעניין הזה ושם רק תהיה הצבעה מכיוון שהנוסח יהיה מוכן. לגבי הנושא של היישובים הדרוזים והיישובים שהם בתוך ה-9 קילומטר. לגבי הנושא של היישובים הדרוזים, הנוסח יהיה כדלהלן ועל זה נצביע, אלא אם כן יהיה שינוי עד הבוקר. הנוסח יהיה שאנחנו מצביעים על שלושת היישובים האלה שעליהם דיברנו ואנחנו מצביעים על זה לפי מכתב של פיקוד העורף שהם נמצאים בפנים. במידה ועד ההצבעה לא יגיע מכתב כזה, אני אבקש שזה יהיה בקו רוחב כזה שיוסיף את היישובים האלה, יוסיף עוד כמה, לא יוריד אף אחד, לא יפגע ברמת הגולן, לא יפגע במישהו אחר אלא זה יהיה תוספת ליישובים שהם נמצאים בקו הרוחב הזה ששלושת היישובים נמצאים שם. אם המצב יהיה שלא יהיה מכתב מפיקוד העורף, שזה הדבר הטוב ביותר, או החלטת מממשלה שזה גם כן דבר טוב אם אכן זה יהיה, אז אנחנו מצביעים. נוסיף עוד יישובים. יש לכם מספיק כסף, אתם חסכתם פה הרבה מאוד עכשיו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה לא עניין של כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, לא משנה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני יכול להעיר משהו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח, אתה יכול להעיר רק בעניין שאמרתי עכשיו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> רק בעניין שאמרת עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח. כדאי שתעיר משהו חכם. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו לא סבורים, ויש פה גם עניין משפטי, שאפשר לבוא ולהחליט לפי איזשהו קו רוחב. אני גם חושב שאם יקרה לנו עוד דברים ועוד עימותים בצפון, אז קו הרוחב הזה, יגידו לנו בדיוק מה שדנו פה בשבוע שעבר בנגב. אמרו, אפשר לזרוק את הקילומטרים לפח האשפה של ההיסטוריה כי זה לא רלוונטי וצריך להסתכל לפי איומים. זה מה שאנחנו עשינו וזה מה שניסינו להביא בהתאם להוראות הפיקודים השונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תזכיר לי את פיקוד העורף יותר. אני אראה לך עכשיו את פקיעין החדשה ופקיעין היישוב. פקיעין היישוב הוא לפניו. פקיעין החדשה, אומר לו מיידי כניסה למקלטים. פקיעין, 15 שניות. כיסרא צמוד לפקיעין החדשה, אומר 30 שניות ופקיעין החדשה אפס, מיידי, אז כל פיקוד העורף זה לזרוק לפח. כל ההמלצות של פיקוד העורף לזרוק לפח. בושה על פיקוד העורף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אף אחד גם לא הבין לפי מה החליטו מה פיקוד מרכז ומה פיקוד העורף. בושה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני חושב שיהיה מאוד בעייתי לבוא ולהחליט איזשהו קו רוחב שממנו זה יהיה. אני לא יודע מה פיקוד העורף יוכל לבוא ולהגיד או לא להגיד על מה שהיה בדיעבד אז, מה ההנחיות שהוא נתן, כי שוב, כמו שהדגשנו וגבירתי היועצת המשפטית קיבלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אין לי פתרון אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על המכתב אתה כן אומר שזה פתרון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אם יידע משרד הביטחון לבוא ולהגיד שבדיעבד היה לו הנחיות אחרות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך פתרון או אין לך פתרון? אם אין לך פתרון לא תצא מהוועדה הזאת החלטה. אני לא רוצה להזכיר שמות של יישובים בגלל שאני תומך בהם. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> גם אני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יישובים יהודים שהם מעבר ל-9 קילומטר, שהם נמצאים בתוך המתווה והדרוזים לא, לא תהיה החלטה כזאת, שלא תהיה טעות, אז אם רוצים שפיקוד העורף יראה את הדברים האלה, ואנחנו דיברנו איתם. אם כמו ששגית אומרת, שיהיה מכתב, זה הטוב ביותר. אם תהיה החלטת ממשלה שאליהו רביבו דיבר איתם, מצוין. אם לא יהיה, אז יכנסו כל היישובים האלה שנמצאים בקו הרוחב. זה הכול. על זה נצביע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק אם פיקוד העורף מביא את המכתב שאתה מתכוון אליו, שאני מבקש שיבדקו גם למה כפר חושן לא בפנים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני מבטיח לכם שאיזה קו שלא תשימו, תבוא השאלה למה גם זה לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה מסתמך על משהו שהוא לא מציאותי. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לקו רוחב יש חסרונות רבים. משפטית ברור שאתם צודקים שזה לא קריטריון שנכון לעשות אותו ויהיה קשה לעשות כאן דיון על קו רוחב, וככל הנראה שאם הוועדה תעשה קו רוחב, יכנסו הרבה יותר יישובים ממה שהוועדה התכוונה ובוודאי ממה שאתם התכוונתם. יחד עם זאת הוועדה אומרת לכם מתחילת הדיונים כאן, היא הולכת עם הקריטריון שלכם. הקריטריון הזה הוא קריטריון נכון גם בעיניי, אבל אי אפשר שהקריטריון הזה לא יכלול מספר יישובים שגם לדעת פיקוד העורף צריך לבחון אותם מחדש. תחזרו עם תשובה לגבי העניין הזה. תעשו גם אתם את המאמץ שלכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמרנו ליישוב, לכו תפתחו את מקומות העבודה, את בתי הספר בכל אוקטובר. היום בעצם אנחנו אומרים לו בדיעבד, טעינו, לא היית צריך לפתוח את מקומות העבודה. זה מה שזה אומר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אני מראה לך שפיקוד העורף טעה וכל ההנחיות של פיקוד העורף לא שוות כלום - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אולי תרדו לשטח ותראו אתם בעצמכם. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הוא כל היום בשטח, באמת. הוא כל היום הולך וסופר טילים שנפלו בכל מקום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי זה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הוא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר עליו. אני אומר לך, כל ההנחיות של פיקוד העורף לא שוות כלום. אם יישוב צמוד ליישוב, אחד אומר לו, יש לך 30 שניות להגיע למרחב מוגן, ואחד אומר לו אפס זמן, אז איך אסתמך על פיקוד העורף? אני אומר לך, אני לא יכול להסתמך על משהו שהוא לא נכון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בסדר, יש בעיות הרבה יותר גדולות מאשר מתווה הפיצויים, אי אפשר להסתמך על פיקוד העורף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר על מתווה. אני מוכיח לך כאן ואני מראה לך את זה שחור על גבי לבן. יישוב ליד יישוב, יישוב נכנס ביישוב. אחד, אומר לו 30 שניות לוקח לך להגיע למרחב מוגן. אחד, אומר לו אפס זמן להגיע למרחב מוגן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני לא פתחתי את זה לדיון. אני מחכה לראות מה הממשלה תעשה, האם תביא פתרון. אם לא תביא פתרון אז נצטרך להיכנס לעניין הזה ולהצביע. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אפשר בבקשה שאלה אחרונה לפני שנועלים את הדיון? שחר סומך, פורום העצמאים והפרילנסרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה? << אורח >> שחר סומך: << אורח >> על הנושא של הכללה של מי שבבעלותו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא הגענו. היא מקריאה את זה עכשיו. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> לא, לא, עברנו את זה פשוט. עברנו את זה ואני רק רוצה בבקשה הבהרה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה? << אורח >> שחר סומך: << אורח >> אדם שמתגורר בעוטף והעסק שלו נמצא בתל אביב או במקום אחר. אני רק רוצה לבקש הבהרה. כרגע הוא נכנס למסלול שכר? להבין למה הוא לא נכנס למסלול מחזורים. מסלול מחזורים יכול לפצות אותו יותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי העסק שלידו, הצמוד אליו, גם הוא לא זכאי למסלול מחזורים, אז פה יש לו הטבה נוספת בגלל שהוא פונה, לפחות מסלול שכר. יש כאן איזה משהו שהעסק בתל אביב, השני, לא זכאי למסלול מחזורים, אז אי אפשר לתת לאחד ולשני לא, אז הדרך היחידה זה להשוות את השכירים ולהשוות את העצמאי לשכיר שמקבל בגלל שהוא עובד בתל אביב. אנחנו חושבים שזה הדרך הנכונה כי בסוף זה ייפתח למקומות שאי אפשר. << אורח >> שחר סומך: << אורח >> למרות שאנחנו יודעים שאנשים שפונו מהעוטף היום נפגעים מההסדר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הם זכאים לאותו מענק של עסק לידם בתל אביב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תמשיכי בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נמצאת מיכל רשף בזום לגבי השאלה של הוועדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. איפה היא? << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> היי, שלום, אני בזום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום, גברת רשף, עו"ד. למה יש פה שמישהו צריך לעבור שתי ועדות? למה אי אפשר לאחד אותם לוועדה אחת? << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> אני אנסה להתייחס, וכמובן גם חלק מהדברים רשות המיסים יכולה להתייחס. ראשית אני אבהיר שבעצם נוסף במסגרת החוק שכבר עבר קריאה שנייה ושלישית, מסלול פיצוי חדש שלא היה קיים קודם לכן, שהוא למעשה מענקים שהם חלים בכלל הארץ. בכל הנוגע למסלול הזה הסמכנו את ועדת הערר שפועלת מכוח חוק התוכנית לסיוע כלכלי של הקורונה. מדובר במסלול חדש שלא היה קיים עד עכשיו לפי חוק מס רכוש. בגלל שהמסלול שנקבע שם מאוד דומה למסלול שהיה קיים בקורונה, הסמכנו שם את ועדת ערר קורונה חלף הקמת ועדה חדשה, שזו כבר ועדה שיש לה ניסיון ואנחנו גם יודעים שההליכים שם היו יחסית יעילים. בכל הנוגע למסלול של תקנות מס רכוש מדובר במסלול אחר שכבר היה קיים גם מכוח החקיקה הקיימת, ושם חשוב לי כן להבהיר שהיה שיח באמת בין גורמי משרד המשפטים לבין גורמי רשות המיסים לגבי האפשרות להסמיך גם שם את ועדת הערר הקורונה. ממה שאנחנו יודעים, וזה שיח שחשוב להגיד שזה שיח שהוא לא שיח משפטי קודם כל, הוא שיח במישור המדינתי, במישור המדיניות, לא הגיעו לכדי הסכמה שזה יעבור למשרד המשפטים. זה גם מה שנמסר לי מהמנכ"ל של המשרד. כן חשוב לי להבהיר שמדובר בוועדות עם מאפיינים מאוד שונים. רק כדי לסבר את האוזן, כאשר אנחנו מדברים על הוועדה שפועלת כיום מכוח תקנות 11 ו-12 לתקנות מס רכוש, מדובר בוועדה עם הרכב של שלושה, שיש לה סמכויות של ועדת חקירה שחלק מהסמכויות הן יותר נרחבות. כאשר אנחנו מדברים על הוועדה לפי הקורונה, מדובר בוועדה בהרכב של שניים שהיא מקיימת את הדיונים שלה או יכולה להכריע על - - - ככל שאין בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, או שהיא מקיימת את הדיונים בהיוועדות חזותית. כמעט שאין דיונים פרונטליים. צריך להבין, אם אנחנו מסמיכים גוף אחר, מה הנפקויות של זה מבחינה משפטית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אי אפשר לחבר שתהיה ועדה אחת? << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> אני אומרת שקודם כל מדובר בשאלה שהיא במישור המדיניות שזה לא אני הגורם לענות על השאלה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי הגורם? << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> גורמי המקצוע של משרד המשפטים. זה משהו שעלה גם בעקבות הערות שנשמעו אגב בדיונים בהצעת החוק. זה כן הובא לידיעת מנכ"ל המשרד וממה שנמסר לי לא הגיעו לכדי הסכמה. זה היה בשיח בין גורמי המקצוע ברשות המיסים ומשרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתהיה ועדה אחת. מה זה גורמי המקצוע? לא הבנתי. << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> זה עלה למנכ"ל. ממה שאני יודעת לא הגיעו להסכמות בין משרד המשפטים לבין רשות המיסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המיסים, למה לא הגעתם להסכמה עם מנכ"ל משרד המשפטים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו רשות המיסים חושבים שהמקום הנכון שזו תהיה ועדה אחת לאזרח. אותו עסק יגיש תביעה בתל אביב לפי החוק הכללי ותביעה באשקלון לפי מסלול אדום או מסלול מחזורים או בבאר שבע. החבר הנוסף, אני רק חייב להגיד שציינו כאן, הוא רק לעניין הנזק הישיר. זה חבר משרד הביטחון. המטריה של התקנות שמעבירים עכשיו והחוק, היא די דומה. זה אותה ירידת מחזורים, אותו דבר. זה די דומה לקורונה. החישוב של החוק והתקנות האלה בדיוק כמו הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם בעד שתהיה ועדה אחת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו בעד ועדה אחת מסודרת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסוף זאת שאלה בסמכות משרד המשפטים, מבחינתנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם אנחנו מבקשים את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הנוסח שאנחנו הבאנו זה משהו בסמכות משרד המשפטים ולכן הנוסח שאנחנו הבאנו זה משאיר את הוועדה הקודמת. הנושא עלה לדיון אבל אנחנו לא מביעים עמדה אחרת ממשרד המשפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. אתם בעד ועדה אחת? << דובר >> שגית אפק: << דובר >> מקצועית כרגע הבעתם עמדה אחרת. מקצועית העמדה שלכם הייתה להקל על האזרח, אם הבנתי נכון. אתה אומר שמשפטית אתם מתיישרים עם עמדת משרד המשפטים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש היבטים אחרים למדיניות של איפה זה יהיה מבחינת עבודת הממשלה. אנחנו אומרים שמבחינת המטריה זאת מטריה מאוד דומה למטריה שהייתה בקודמת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אותה נוסחה. אותו דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האמת שלא הבנתי אבל לא חשוב. כן, בבקשה. << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> רק חשוב לי כן להגיד. ככל שיוחלט באמת לאחד את הוועדות, אני שנייה רגע לא מתייחסת כמו שאמרתי, זה דברים שנידונו לא במישורים שלנו, אבל כן צריך ואני שומעת מה שרשות המיסים אומרים, לעשות רגע בחינה אם לא צריך להתאים את ההליכים ואת הסמכויות שיש לוועדה. בסופו של דבר אנחנו רוצים ליצור פה מסלול אפקטיבי בשביל האזרח שהוא יוכל לקבל את יומו בפני גוף שיפוטי. הסמכויות שיש לוועדת ערר קורונה הן סמכויות שהן שונות. זה סדר דין מנהלי, זה דיונים בהיוועדות חזותית. זה מאוד שונה מהמסלול שקיים כיום. אנחנו כן נצטרך לעשות בדיקה לראות שבסוף האזרח לא ייפגע ולא יהיה לו בסוף כלים חסרים, שהוועדה לא תוכל בעצם לדון בעניינו - - - << דובר >> שגית אפק: << דובר >> ישי, מה אתה עונה על זה? היא מדברת על שתי ועדות עם סמכויות שונות. אתה יכול להסביר לנו איך אתם רואים את הדברים? אני פשוט גם מתחילה לא להבין את האירוע. כן, תסבירו לנו את ההבדלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הבנתי שאת המשרדים לא מעניין האזרח. אתם אמרתם שהעמדה שלכם שתהיה ועדה אחת, אבל יש להם סמכויות נפרדות, היא אומרת. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> מה הסמכות שאתם צריכים לצורך התקנות והחוק? זו השאלה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> בפועל אין כזאת משמעות להבדל בסמכויות. הדיון הוא די דומה, הנוסח היא די דומה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> מבחינתכם זה יכול להיות בהיוועדות חזותית, הדיון? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> יש לנו מקרים שבהם אנחנו צריכים לנהל דיוני הוכחות ואז זה קצת פחות מתאים החזותי. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> זאת אומרת הוועדה שיש לה סמכויות שפיטה היא הוועדה היותר מתאימה בעיניכם לאירוע הזה גם מבחינת החוק וגם מבחינת התקנות? << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> לשתי הוועדות יש סמכויות שפיטה, למען הסדר הטוב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק. לשתי הוועדות יש את הסמכויות. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> כן, רק אמרת שהוועדה של הקורונה, אם הבנתי אותך נכון, היא ועדה עם סמכויות מופחתות שהיא דנה בעיקר בכתב ולא בעל פה. כך לפחות שמעתי ממך. << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> כן, זה סדרי דין אחרים. זה סדרי דין מנהליים. אני מזכירה שזה נעשה אגב הקורונה, אז גם באופן חריג באמת זה מתנהל בהיוועדות חזותית שזה משהו שככלל בערכאות שיפוטיות לרוב אנחנו לא עושים. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אנחנו מדברים על הוועדה השנייה שיש לה סמכויות שיפוטיות, שאת אומרת שגם לוועדה של הקורונה יש סמכויות שיפוטיות. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> ההיוועדות החזותית היא מאוד חשובה כי היא מסייעת לנו לקדם בקצב הרבה יותר מהיר את בירור העררים. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אז ברוב המקרים זה יהיה בהיוועדות חזותית. במקרה הצורך אתם רוצים לעשות את זה - - - << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> בדיון פרונטלי. דרך אגב, זה סמכות - - - << דובר >> שגית אפק: << דובר >> מבחינת סדרי הדין המנהליים איזה מבין הוועדות היא הנכונה בעיניכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין הבדל. << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> אני רק אציין ברשותכם שהצטרפה אלינו יעל טייב שהיא גם מהלשכה המשפטית של משרד המשפטים, שגם כן יכולה לנסות להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו יכולים לקבוע בתקנות? << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אם הם מסכימים. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אין הבדל אופרטיבי מבחינת הסמכויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז אפשר לקבוע. << אורח >> מיכל רשף: << אורח >> סליחה, זה לא מדויק. יכול להיות שאפשר. זה הליך שלא נבחן עדיין. יהיה צורך לתת עליו את הדעת. אני קצת נזהרת פה - - - . זה לא אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מהקורונה עד עכשיו לא הספיקו לבחון אם זה אותו דבר, אם מספיק אחת או שתיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גבירותיי ורבותיי, אנחנו נקבע ועדה אחת בתקנות, שהוועדה הזאת תענה. באמת יש פה את הביורוקרטיה שבן אדם צריך לעבור. אנחנו כולנו יודעים מה זה לעבור ועדה אחת ואחרי זה ללכת למקום אחר, לוועדה אחרת. זה יכול להיות ביישוב אחר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פה יסבירו לו שאפשר חזותית, פה אי אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא עושים מאמץ כדי לעזור לאנשים, לכן אני מציע שאנחנו נכתוב בתקנות שתהיה ועדה אחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה מהן? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החוק כבר סגור. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> זאת שבחוק. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> העניין של הדיון החזותי הוא קריטי כדי לקדם את התיקים יותר מהר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת הוועדה כמו בקורונה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> ועדת קורונה, יש לה אפשרות לקיים דיונים פרונטליים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, ועדה כמו בקורונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז קורונה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוקיי, מעולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש מישהו ברשות המיסים שמתנגד לזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא יכולים להסכים בשם משרד המשפטים. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> בשם שר האוצר אתם יכולים להסכים? התקנות של שר האוצר, נכון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו משתדלים לא להסכים בניגוד לשר המשפטים. הסעיפים האלה בתקנות, זה תקנות שקשורות למשרד המשפטים וצריך את עמדת משרד המשפטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מפחדים, מה אתה רוצה? תורידו את משרד המשפטים מהזום ותראה שהם מאשרים לך את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לכם, אנשי רשות המיסים, על זה שאתם נשמעים ופועלים על פי שר המשפטים. לי יש חסינות. מכיוון שיש לי חסינות התפקיד שלי זה לדאוג לאנשים, לדאוג לאזרחים שנמצאים במצוקה, שצריכים לבוא לוועדת ערר וצריכים לבוא לוועדה כזאת או לוועדה אחרת, לכן זו תהיה ועדה של הקורונה. יבוא שר המשפטים ויגיד, זה תקנות שלי ולכן אני מגיש רוויזיה, אז שיגיש רוויזיה. << אורח >> יעל טייב: << אורח >> סליחה, כבוד היושב-ראש, אני אשמח להתייחס אם יורשה לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כבוד שלי שאת מתייחסת לעניין הזה. << אורח >> יעל טייב: << אורח >> אם יורשה לי אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני נותן לך את הבמה. << אורח >> יעל טייב: << אורח >> בסדר גמור. אני יעל טייב מהלשכה המשפטית במשרד המשפטים. אני אתייחס בקצרה למה שנאמר. קודם כל צריך להגיד שיש ועדה אחת שמטפלת בנזק ישיר ונזק עקיף והיא ועדת ערר שקיימת ומנוהלת על ידי רשות המיסים. להבנתי חוק התוכנית לסיוע כלכלי שמטפלת בפיצויים שנקבעו שם ומסמיכה את ועדת ערר קורונה לטפל במענקים שנקבעו שם, וזה כן נעשה בתיאום עם משרד המשפטים, מטפלת בפיצוי מסוג אחר, לכן שם לא הייתה בעיה. מדובר בפיצוי מסוג אחר לגמרי ושם נקבע בצורה מפורשת שזה מסלול חלופי. להבנתי, ותקנו אותי כולם פה אם אני טועה, לא אמור להיות מצב שבו אזרח צריך לגשת לשתי הוועדות, כך שהפגיעה לאזרח פה לא קיימת. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> מדובר באותו דבר בדיוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתקן את מה שאת אומרת. מדובר באותו מתווה, ואותו אזרח יצטרך ללכת לשתי ועדות נפרדות ביחד. << אורח >> יעל טייב: << אורח >> להבנתי אזרח לא אמור להגיע לשתי הוועדות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. עסק אחד בבאר שבע, סניף אחד בבאר שבע וסניף אחד בתל אביב. הוא יגיש תביעה לפי החוק ולפי התקנות. מדובר באותה נוסחה של ירידת מחזורים. הוא ילך לוועדה אחת של הקורונה ולוועדה השנייה של מס רכוש. הוא יצטרך לקחת לו שני אנשים. לא מדובר כאן בנזקים ישירים. << אורח >> יעל טייב: << אורח >> קודם כל צריך להגיד שיש ועדה אחת שמטפלת בנזק ישיר ונזק עקיף והיא ועדת ערר שקיימת ומנוהלת ברשות המיסים, אבל להבנתי פה בתוכנית - - -, ומסמיכה את ועדת ערר קורונה לטפל במענקים שנקבעו שם וזה כן נעשה בתיאום עם משרד המשפטים, לכן שם לא הייתה בעיה. מדובר בפיצוי מסוג אחר לגמרי ושם נקבע בצורה מפורשת שזה מסלול חלופי. להבנתי, ותקנו אותי כולם פה אם אני טועה, לא אמור להיות מצב שבו אזרח צריך לגשת לשתי הוועדות, כך שהפגיעה לאזרח פה לא קיימת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מדובר באותה נוסחה ובאותו מתווה, ואותו אזרח יצטרך ללכת לשתי ועדות נפרדות ביחד. << אורח >> יעל טייב: << אורח >> להבנתי אזרח לא אמור להגיע לשתי הוועדות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. יש לי סניף אחד בבאר שבע וסניף אחד בתל אביב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוא מתייחס לשתי מערכות חוקיות שונות לגבי כל פיצוי. (מדברים ביחד) << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בסדר, הבנו. רשות המיסים אומרת, לא כך, ואני סומך עליהם, אחרת כל התקנות האלה לא שוות. זה לא משרד המשפטים, זה רשות המיסים. הדאגה שלנו לאזרח צריכה להיות מעל הכול ולא שפה זה פרוצדורלית יכול להיות בדבר אחד וזה דבר אחר. אפשר לעשות את זה יחד ושלום על ישראל. אני מבקש להמשיך הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה של סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות, זו הייתה הערה של גינדי לגבי מיצוע של שלושה חודשים. אמרתם שתבחנו את זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, סגרנו את זה, 2022. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא קשור ל-2022. זה מה שוויתרתם עליו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כן, כן, ויתרנו על זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במסלול החקלאות דיברנו על זה שצריכה להיכנס התייחסות, אנחנו ננסח אותה, לעניין מניעה אובייקטיבית לשלם ביחס לזה שהניזוק שילם, אז אמרנו שככל שלא הייתה מניעה אובייקטיבית לשלם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בעצם אומר שהוא מחויב לשלם. ככל שהוא לא יכול אז הוא לא יכול, אז זה לא יפגע לו בפיצויים, אבל שהוא מחויב לשלם, כלומר אם מגיעה תביעה אז הוא חייב לשלם את זה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני חושב שזה לא נכון להתייחס לזה בתוך התקנות. אולי אפשר להוציא את זה החוצה בהוראות ביצוע, כי אחרי זה התקנות הולכות איתנו למבצעים הבאים ולא יזכרו מה הרציונל שעמד מאחורי זה לגבי העובדים התאילנדים, ואז יתייחסו לזה לגבי קבוצות עובדות אחרות. אני חושב שבנוסח התקנות זה לא - - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מבחינתנו אנחנו יכולים לפרש את זה ככה. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> מה הבעיה לנסח? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני מבקש שלא כי זה אחרי זה יבוא אלינו על עובדים ישראלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אבל היה בקשה לנסח את זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עכשיו יש דיון על זה. אני רק אומר שמבחינתו מבחינה משפטית אנחנו יכולים בהוראת ביצוע להגיד את מה שהוא מבקש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו ביקש לנסח? << דובר >> שגית אפק: << דובר >> לוועדה תמיד עדיף שיהיה מנוסח בתקנות כדי שהן ייושמו, אבל אם הוא אומר שהוא עושה את זה בהוראת ביצוע, אז זה בסדר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, היה חשש לא מהגופים. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> חברי הכנסת ביקשו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חברי כנסת העלו חשש. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אפשר להשאיר את זה בהוראת ביצוע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם הם יעשו את זה בהוראות ביצוע, מספיק. << דובר >> שגית אפק: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז בהוראות ביצוע. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בנוסף עלה הנושא של ה-1-3 לחקלאות שגם יכנס לנוסח. לגבי סעיף קטן (ב) היה עניין של 0–7 קילומטרים שיהפוך - - - להיות יישוב שפונה. דבר שאמרתם, רשות המיסים, שתבחנו, זה הוספה של פסקה (2) שמתייחסת לתוספת הראשונה. יש שינויים מבחינת הימים. במקום 90 ימים, ארבעה חודשים בסעיף 5 שמתייחס לסוגיה לקבלת פיצויים. אמרתם שתבחנו גם את הנושא של ה-180 ימים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 180 ימים זה בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. לגבי פסקה 4 שמתייחסת לקביעת הזכאות לפיצויים ותשלום המקדמות. חסרה התייחסות לעניין של ה"מנהל צריך לנמק את התביעה". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אפשר להוסיף את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נוסיף את זה גם לנוסח, שבעצם אם המנהל דוחה את התביעה הוא יצטרך לנמק את זה. בהשגה וערעור במקום "45 ימים" אמרנו שיהיה 60 ימים. הגענו לתוספות. מבחינת היישובים אתם יודעים להגיד כבר מה צריך להיכנס, אזורי תעשייה, חוות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עוד לא הספקנו. אנחנו צריכים לשבת על זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי, אז כן אמרתם לגבי התוספת הרביעית שתיכנס שם התייחסות לשבי ציון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. תוספת רביעית לצפון צריך להוסיף את שבי ציון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתבדקו את ספסופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או ספסופה או כפר חושן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הם לא היו בהנחיות של פיקוד צפון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הסתכלנו על המכתב של פיקוד צפון, ששבי ציון שם, שניתנו להם הנחיות. בכפר חושן לא, אבל דיברתי עם הרמ"ט של האלוף. הוא באמת אמר שהם לא היו בפנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סתם אני רוצה להבין שאני אדע לעצמי. זה חצי מרחק מהגבול לעומת אחרים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש גם גבול סוריה, גבול לבנון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים לבדוק מה הסיבה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני מאוד הייתי שמח אם פה היה יושב לידי מי שהיה נותן לך את התשובות, ולא שאני צריך לתת את כל התשובות לדברים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני הייתי מאוד שמח שיש אחד שיודע לתת את כל התשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, יש עוד משהו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד עניין אחד לגבי סעיף 2(א)(6) לעניין התקופה. בדקתם אם זה צריך 30.9 או לפי התקופה הקובעת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 30.9. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. הדוחות צריכים בעצם להתייחס לתקופה של "לא לפני תחילת התקופה הקובעת", אלא לא לפני 30.9. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני אגיד רק ב"שיעור ההוצאה הנוספת", אז גם בפסקה (4) צריך להיות שנת הבסיס במקום "השנה הקודמת". << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש משהו שהאוצר שכח. זה לטובתו מה שאני אגיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משהו דחוף? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הוא לא דחוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תגיד להם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הם שכחו להגיד שמה-102 צריך לנכות את השכר של המילואים כמו בחוק הקודם ואז הוצאות השכר שנחסכות יגדלו. זה לטובת המדינה. שכחתם לרשום את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המיסים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם שכחו, נוסיף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גל, אפילו לא הייתם צריכים לחשוב על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו סיימנו את התקנות. אני מקבל את העמדה של היועצות המשפטיות ושל החברים כאן בוועדה שצריך שיהיה נוסח, אז אנחנו לא נוכל להצביע על זה. אני רק מבקש שהנוסח יהיה מוכן. אני מחר ביקשתי בסביבות השעה 11:00 לקבל אישור להצביע. בעצם אם יהיה נוסח כמו שדיברנו כל הזמן, ואם יהיה מכתב מפיקוד העורף או שאם יהיה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החלטת ממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז ב-09:30 לו"ז רגיל עד 11:00 ואז נצביע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ואז אנחנו נצביע על הסיכום שאני מקווה שיופץ בין החברים. אני מקווה שתהיה תשובה או מפיקוד העורף או מהממשלה, אחרת אנחנו נצטרך ללכת למסלול היותר קשה שזה קו רוחב, אבל אנחנו נלך לזה. לא ייצא מפה תקנות שהדרוזים יהיו בחוץ או בכלל אי הצדק הבולט שיש בעניין הזה. אנחנו צריכים להצביע רק אחרי שיש את הסיכום, אז אנחנו נצביע מחר הצבעה אחת. אנחנו נצביע בעזרת השם בכל מקרה או בדרך הקשה או בדרך הקלה. הדרוזים יהיו בפנים. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>