פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ב' בכסלו התשפ"ד (15 בנובמבר 2023), שעה 9:37



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל, התשפ"ד-2023 (מ/1678) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
ארז מלול


חברי הכנסת:
יוסף טייב
ירון לוי


מוזמנים: 
	אודליה אדרי
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

	תהילה הראל
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

	נדב גולני
	–
	עו"ד, רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים

	הושע אלכסנדר
	–
	משפחה מאמצת של אלי גנסיה ז"ל

	יונתן מולינה
	–
	קרוב משפחה של אלי גנסיה ז"ל




משתתפים באמצעים מקוונים:
	פזית תדהר
	–
	לשכה משפטית, משרד הביטחון 

	תני פרנק
	–
	מנהל המרכז ליהדות ומדינה, מכון הרטמן 




ייעוץ משפטי: 
גלעד קרן
ברק קיבוביץ

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל, התשפ"ד-2023 (מ/1678)
הכנה לקריאה שנייה ושלישית << הצח >>


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום הצעת חוק אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל, התשפ"ד-2023 (מ/1678), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה לומר בפתיחת הדיון, אנחנו מתעסקים הרבה מאוד כאן בוועדה בעניינים שקשורים למלחמה: תכנון ובנייה, שיקום העוטף, עוטף התקומה, הרבה בעיות, דחיית הבחירות, כל מיני דברים מהסוג הזה, אבל אני חושב שהתגלגל לידנו זכות גדולה מאוד בחוק הזה לעשות את החובה שלנו ובאמת לדעת לתת את הכבוד הראוי ואת ההגדרה הנכונה לאנשים מיוחדים מאוד שהעם כולו מתאחד מאחורי העניין הזה. 

קודם כל אני משבח את שר הפנים שבהליך בזק הביא את זה לדיון במליאה. אני מחזיר לו באותה מטבע בהליך בזק אצלנו כאן, ואני מקווה שעוד היום בעזרת השם זה יעלה למליאה לקריאה שנייה ושלישית, אבל אני מבין שמאחורי הדבר הזה הייתה יוזמה של ידידי, יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת יוסי טייב, וידידי כאח לי, ממלא מקומי כאן בוועדה בפועל, חבר הכנסת ארז מלול, שאני אשמח ואני אתן לפתוח את הדיון בסיפור האישי וממילא בהשלכות שלו גם מסביב. לאחר מכן נקריא ונדון. אני הייתי רוצה לפני שמשרד הפנים יציג, קודם כל את אלה שגרמו לעניין הזה להיות כאן, אז חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המשפחה היקרה, המשפחה המאמצת, כמו שאמר היושב-ראש, אתמול שעות הוא ניהל פה דיונים מעמיקים וגם אני הייתי נוכח לטובת החיים, והיום אנחנו חייבים, זה השגרה שלנו, גם להתייחס לאלה שמתו, נרצחו על קידוש השם. זה השגרה של העם היהודי. לא שוכחים את העבר ודואגים לעתיד. 

אני הגעתי לנחם את משפחת גנסיה מייד בין הראשונים. הם ישבו שני רחובות לידי בשכונת רמות, והיה אבא כל כך תמים וצדיק. לא ידע עברית. יונתן בן הדוד הוא היה שם. באמת יישר כוח לו, כל ה'שבעה' לתרגם, לעזור. האבא סיפר לי על הילד, איך הוא גדל, על ציונות, איך הוא אהב את הארץ, וזה בית שלא ידעו לדבר עברית. האבא לא יודע עברית ובכל זאת הציונות, הסבא והסבתא הכניסו, הקהילה היהודית שם. הבן כל הזמן רצה להתגייס, ובאמת אחרי שבוע וחצי שהוא עלה לארץ גייסו אותו. הוא הראה לי את התמונה שלו, תמונה שהולכת איתי כל הזמן. הנה, אני אראה את זה למשפחה, ליושב-ראש, איזה חיוך, גאוות יחידה. אתה רואה בן אדם מצד אחד רציני, מצד אחד שמח שבא לקיים את מה שהוא באמת רצה, ותוך כדי הלחימה במלחמה הזאת, באוקטובר השחור הוא נרצח תוך כדי מילוי תפקידו, ואז האבא אמר לי, בקשה יש לי אליך. הוא רצה מאוד לעשות עלייה ולקבל אזרחות פה בישראל. אנא ממך, תמלאו את זה. מייד פניתי באותו יום לשר הפנים, ידידי משה ארבל. הוא הנחה את היועץ שלו, רובי שמש המסור ואמר לי, זה יהיה. אמרתי לו, זה מינימום שאנחנו יכולים להוקיר למשפחה הזאת לכבוד החייל, וברוך השם באנו לברך על המוגמר. 

יושב-ראש הוועדה, אני חייב גם להגיד עוד משהו. היה לו עוד בקשה. האבא אמר לי חלום שהיה לבן ואני רוצה להגיד את זה בוועדה. הבן תכנן להתחתן פה והוא אמר, כשייוולדו לי ילדים אני רוצה שני שמות לקרוא להם, בנימין ורבקה, שני שמות גדולים. בנימין, כולם יודעים מי זה היה בנימין. רבקה. כל מקום שאני הולך ואני יודע שאישה צריכה ללדת לאוויר העולם, אני מבקש מהם, תכבדו את החייל הזה ואני מבטיח לכם שהילד שקרוי, ומצווה לקיים את דברי המת בפרט שזה מת קדוש, מת שנרצח למען עמנו, אני בטוח שהילד הזה יהיה מוצלח, אז הנה כל עם ישראל עכשיו רואה אותנו ושומע את הבקשה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני מצטרף לזה אבל פה חקיקה אי אפשר לעשות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זה התנדבותי, זה רוחני למען עם ישראל. תודה רבה לכם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

חבר הכנסת יוסי טייב ואחר כך נשמע את המשפחה המאמצת.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה לברך אותך על הרצון הטוב ועל הזריזות להביא את החוק עוד היום. לא נשכח שהחוק הזה בסוף עלה רק לפני יומיים במליאה ואנחנו בזמן מלחמה וצפיפות של חקיקה. אנחנו באמת מודים לך על כך. אני רוצה כמובן להודות גם לשר הפנים, השר משה ארבל שבאמת הפך את המשרד כדי להביא את זה. היו לזה כל מיני קשיים ואני מאמין שהמשרד יבוא ויתאר אותם. אני מצטרף לדברים של חברי, חבר הכנסת מלול. 

עוד לפני ה'שבעה' כשהגעתי ללוויה, פגשתי משפחה מרוסקת, משפחה שיש לה בן יחיד ובת. הם לא חשבו בכלל להגיע למצב הזה. אני כן רוצה לומר שבפגישה האחרונה, ממה שהאימא סיפרה לי, לפני מספר חודשים היא טיילה עם הבן שלה ברחובות ירושלים. הם עברו ליד הר הרצל ואז הוא אמר לאימא שלו, אימא, אם כבר למות כגיבור, אני רוצה להיות פה. היא נבהלה מהדברים ואמרה, מה פתאום, מה אתה מדבר ככה? הוא אמר, אימא, אני אומר לך, אם כבר למות, למות פה כגיבור. זה צריך להיות המקום שלי. חלם לעלות לארץ ישראל. גדל בעיר מונפוליה שבצרפת, עיר שהקהילה היהודית לא גדולה מאוד אבל החיבור שלהם למדינת ישראל, לתורת ישראל, הכבוד לרבנים ולקהילה הוא ענק, והרצון שלו מגיל קטן היה לבוא ולהתגייס, לשמור פה על המדינה. יחד עם זאת האימא אמרה לי שתמיד הוא היה אומר, אני שומר ובסוף אני נותן את האפשרות גם לבחורי ישיבות לשבת וללמוד. 

הבטחנו לאימא ב'שבעה' לקיים את הרצון שלו וזה הפך להיות גם הרצון שלה ושל בעלה. כפי שאמרתי, התקשרתי לאימא ביום שני, לז'נבייב וגם למישל. אתמול התכתבתי עם דקלה. באמת המשפחה המארחת, צריך להבין שכשאנחנו מדברים על חייל בודד שנמצא פה לבד בארץ, לקחתם את המשימה הזאת לבוא ולחבק. איך האימא אומרת לי, הם הפכו להיות כמו משפחה לכל דבר. זה לא אני מארח אותך שבת. אימצתם אותו באמת כמו ילד נוסף במשפחה, משפחה מרובת ילדים, ובאמת אני ראיתי גם את הילדים שלך, את הקושי שלהם לעכל את האבדה, ושל המשפחה, יונתן הבן דוד. זה היה רצונו. 

כל רצונו היה לבוא ולעשות עלייה. התיק שלו לעלייה כבר היה מוכן. הוא חשב כבר לבוא. היה כבר בשלבים מתקדמים. התיק כבר היה מלא. כל המסמכים כבר הוגשו ואני חושב שהמינימום שלנו כהכרה וכהוקרה לאותו חייל, אני חושב לכלל החיילים שיבואו אחרי, אני מקווה שיהיו כמה שפחות, להביא להצבעה להצעת חוק כבוד לחללי מערכות ישראל, ולראות איך בסוף אנחנו באמת נותנים את המענה הזה. 

כשהודעתי את זה לאימא, אני אקרא לך בצרפתית אבל התגובה שלה הייתה, אם היום הוא ישראלי, אולי יום אחד גם אני אהיה ישראלית. מי שיודע באיזה אימא מדובר ואת הקושי שהיה מאחורי הדברים, האם לקבור אותו פה בישראל, את הקושי גם ברמת המשפחה לקחת את ההחלטה הזאת, המילים האלה שיוצאים מהפה שלה וההודעות שהיא שולחת לי, שאולי יום אחד היא תהיה פה, הנפילה של הבן שלה, כנראה פעל היום גם לגבי ההחלטות שלה ואיך היא רואה את עצמה בעתיד. מי שיודע על מה מדובר, אז יודע שיש למשפט הזה משקל כבד. 

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתנצל גם בפני המשפחה. אני יצאתי באמצע דיון שאני מנהל בוועדת החינוך. היה חשוב לי לבוא ולכבד גם את המשפחה המארחת, בני הדודים וגם את האימא וגם כמובן את - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אם תרצה אז אולי יודיעו לך דקה לפני ההצבעה, אז תוכל לבוא.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

בסדר גמור, אנחנו נהיה זמינים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה, חבר הכנסת טייב. אתה יכול לחזור לעיסוקיך החשובים בוועדת החינוך. 

מי מהמשפחה המאמצת? בבקשה.

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

שמי הושע אלכסנדר. קירבת המשפחה היא המשפחה המאמצת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

והוא אחיין. 

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

יונתן הוא בן דוד של אלי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ספרו לנו קצת עליו ועל המפגש שלכם איתו.

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

אנחנו מרכזים פרויקט של אימוץ של חיילים בודדים מבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים שהוא ליד היישוב שלנו, ואלי נפל בחלקנו. אנחנו נפלנו בחלקו והתחברנו מאוד ממש מהרגע הראשון. זה תמיד התלבטות כזאת איך לגשת לחייל, מה הוא צריך בעצם. אלי ממש חיפש בית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כמה זמן זה היה?

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

אלי הגיע אלינו בפעם הראשונה בשמחת תורה בדיוק לפני שנה. היה אצלנו שנה מלאה, ממש משמחת תורה עד שמחת תורה. הוא נפל בבארי בשמחת תורה. הוא ממש ישן אצלנו בבית עם הילדים. הבית שלנו מאוד דינמי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כמה ילדים יש לך?

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

ברוך השם תשעה ילדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תמיד זה ככה, במשפחות האלה הכי לא צפוף בבית. יכולים להביא עוד אורחים, אין בעיה. 

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

אלי נכנס ממש ככה לתוך הפינה הזאת. הוא באיזשהו שלב ביקש ממני שאני אברך אותו כמו שאני מברך את הילדים בליל שבת. הוא אמנם היה גדול מכולם אבל הוא אמר, אני הכי קטן, הצטרפתי אחרון, אז הוא חיכה תמיד לסוף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

שתבינו איזה טקס זה. כל ליל שבת כל אבא מברך את הילדים שלו, וכשיש לך תשעה בלי עין הרע אז זה תהליך.

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

זה לוקח כמה דקות. 

במסגרת העלייה שלו לארץ כדי לשרת בצבא, הוא גם החליט עוד החלטה, לחזור בתשובה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מעצמו. 

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

מעצמו בלי קשר לאיזושהי ישיבה או איזשהו רב, והוא לא ידע בעצם מה זה אומר, כמו שהוא לא ממש ידע מה זה אומר להתגייס לצבא, אבל הוא היה בחור מאוד נחוש והוא החליט שהוא עושה את זה. הוא פשוט ארז את הדברים שלו, הגיע לארץ ועשה את זה. השירות היה לו מאוד קשה מנטלית. הוא היה בחור מאוד פיזי. לא היה לו שום קושי פיזי. הקושי היה לו הפערים של השפה והמנטליות האחרת, ובעיקר זה לא היה מספיק רציני בשבילו, כל מיני התבכיינות, לא רוצים לעלות לשמירה, כל מיני דברים כאלה שכל חייל מכיר, הוא לא היה מוכן לקבל אותם, וזה שהוא לא יצא לקורס מ"כים מאוד אכזב אותו והוא רצה לסיים את השירות כי השירות לא היה מספיק רציני בשבילו. זאת הייתה התחושה שלו בחודשים האחרונים. באותו יום של ה-7 באוקטובר בשמחת תורה הוא בעצם קיבל את כל מבוקשו בבת אחת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא היה שם בחג?

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

הם לא היו שם בקו. הם הוקפצו לשם מבסיס האימונים שלהם בנבי מוסא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא מת תוך כדי לחימה.

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

הוא מת בראש הכוח ממש תוך כדי טיהור של הבתים בבארי אחרי קרב גבורה. סלח לי שאני מתקן אותך אבל הוא לא נרצח. הוא נפל בקרב בלחימה עזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נפל בגבורה.

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

ממש בגבורה. 

אני רוצה רגע לגעת באחרי שאלי נפל. ההורים של אלי היו בימים הראשונים במצב שקשה לדמיין אותו. להגיע לארץ זרה שאמנם נשמתית הם מחוברים אליה אבל זאת ארץ זרה, לא יודעים את השפה. בימים הראשונים הם הגיעו לפה לפני שהם ידעו שהוא נפל. עוד לא התקבלה הודעה רשמית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, הם ידעו שקרה משהו.

 << אורח >> הושע אלכסנדר: << אורח >> 

הם ידעו שקרה משהו כי חברים שנפצעו איתו סיפרו, והם באו לארץ בעצם כדי לחפש אותו. אנחנו היינו איש הקשר של הצבא למקרה אסון. בעצם חיכינו להודעה. הצלחנו להבין שזה המצב כי לא מצאנו אותו באף בית חולים. הימים הראשונים של ה'שבעה' או לפני ה'שבעה', לפני שהוחלט לקבור אותו בהר הרצל היה מאוד קשה כי האבא בעיקר לא רצה לשמוע מזה בכלל. הוא רצה לקחת אותו חזרה לצרפת והיה 24 שעות מאוד קשות. בעצם, תקן אותי יונתן אם אני טועה, אבל הם לא מתחרטים על זה שהם החליטו שאלי ייקבר בארץ. הם קיבלו כזה חיבוק מעם ישראל ב'שבעה', שהם לא ידעו שזה קיים בכלל. 

ביום שישי האחרון היה את ה'שלושים' וז'נבייב אמרה לי אחרי, אני גם דיברתי באזכרה. היא גם זרקה לי איזה רמז כזה שיש לה את המחשבה הזאת אולי כן לעלות לארץ, דברים שלא היו על השולחן אף פעם. מעולם לא היה במחשבות שלהם בכלל. 

אני חושב שהחוק הזה של להעניק אזרחות, יש לו אפקט כפול, גם שלנו לתת כבוד לנופלים אבל גם לחבר את המשפחות ואת הקהילות שעדיין נמצאות בחו"ל, לתת להן עוד איזה עוגן ועוד איזה נקודה שהם אפילו לא חשבו עליה כדי לעלות לארץ. אפילו שאלי נפל והוא טמון בהר הרצל, העבודה שלו לא הסתיימה עדיין ואנחנו יושבים פה בזכותו וגם הוא חתום על זה. גם הוא אישית. זאת הפעולה שלו עדיין בעולם, אפילו שהוא כבר בגופו לא איתנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אין ספק. קדושים כאלה יכולים לפעול הרבה גם במקום איפה שהם נמצאים היום. 

יונתן, אתה רוצה להוסיף משהו. נשמח לשמוע.

 << אורח >> יונתן מולינה: << אורח >> 

שלום, שמי יונתן מולינה. אלי היה בן דוד שלי. עדיין. אבא ואימא אחים. כל החיים שלי גרתי בצרפת עד גיל 21 ואז עליתי לארץ. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

באותה עיר?

 << אורח >> יונתן מולינה: << אורח >> 

לא. אני גרתי בפאריז והוא היה גר במונפוליה, אבל גם שם גרו הסבא והסבתא, אז אני ואחותי כל קיץ היינו מגיעים לשם, אז היינו מאוד קרובים. היינו בעיקר המון בדרום צרפת כדי להיות ביחד, אז גדלנו ביחד. הוא היה תמיד בן הדוד הקטן שלי. אין לי עוד בני דודים. זה בן הדוד היחיד שהיה לי. מצד אימא, אין לה אח ואחות. הייתי דוגמה בשבילו, אני יודע, והייתי מאוד גאה בזה. בהתחלה כשהייתי קטן לא כל כך רציתי אבל לאט לאט הבנתי שזה היה גם חשוב בשבילו, ואז עליתי לארץ. התגייסתי לצבא. עשיתי קורס קצינים והוא היה כל כך גאה. דיברנו על זה. כשהוא עשה 'תגלית' הוא הבין, זה גם בשבילי, אני גם רוצה. היינו מדברים על זה כל יום. הוא כבר התחיל במונפוליה להתכונן בספורט כדי להגיע לסיירת מטכ"ל. הוא רצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אתה עשית לו את התיאבון כנראה.

 << אורח >> יונתן מולינה: << אורח >> 

כן, קצת תיאבון כזה למרות שלא הייתי בקרבי, הייתי ביחידת קשרי חוץ. זה היה באמת חלום בשבילו להיות לוחם הכי קשה שאפשר. מה שהוא רצה להיות זה לא הכי טוב, זה הכי קשה. הוא ידע שהוא יכול מנטלית ופיזית ואז הוא הגיע. 

הוא התחיל ללמוד עברית. אף פעם לא ראיתי דברים כאלה. אני למדתי מהר אבל הוא, לא הבנתי איך הוא עשה את זה תוך שלושה חודשים. בהתחלה הוא לא דיבר מילה. שלום, זהו. ממש לא דיבר עברית ואחרי שלושה-ארבעה חודשים - - -. הוא היה מגיע אלינו המון בשבתות, אבל יום אחד הוא הגיע והתחלנו לדבר עברית ולא האמנתי מה קורה פה. הוא היה מאוד שמח בארץ. הוא הבין ממש בשבוע או בחודשים הראשונים שלו בארץ שהוא רוצה להישאר פה, לעשות את החיים שלו פה. הוא אמר לכולנו בשנה וחצי- שנתיים שהוא היה בארץ שזה היה החיים הכי מאושרים בחיים שלו. 

היה לו המון תוכניות, רצה לעלות לארץ ואז ללמוד ב-IDC הרצליה ולהקים סטארט-אפים בארץ. היה לו המון תוכניות בארץ. זה כן גם היה חלום שלו להיות ישראלי. זה היה ממש בלב שלו. הוא היה משתחרר שבועיים אחרי שהוא נפל, ממש בסוף השירות שלו, וזה היה התכנון מה שהוא הולך לעשות מייד אחר כך. היה לו חיבור מאוד חזק. 

אני גם רוצה להמשיך על מה שדיברת, לחזור בתשובה. הוא הגיע לארץ, הוא התחיל ממש תהליך של חזרה בתשובה. בצרפת הוא כבר התחיל לשמור שבת בעיר שאין אף אחד. לא היה לו באמת בית כנסת לאן להגיע, אז הוא היה נשאר בבית והוא היה מספר לנו אחרי שבת, אני מדבר לכיסא כי אני משתעמם מאוד, אבל אני צריך וחייב לשמור שבת, דברים מטורפים.

 כשהוא הגיע לארץ הוא התחיל לעשות את הכול. אמרתי לו, לאט לאט, אתה לא תוכל ככה לעשות הכול. מישהי אמרה לי, הוא ידע שאין לו הרבה זמן ושהוא צריך עכשיו להזדרז ולעשות את כל המצוות שהוא יכול לעשות. כשאמרו לי את זה אני הבנתי שזה באמת. גם החלום שלו היה לתת את החיים שלו לעם ישראל, וזה הוא אמר לי, למשפחה המאמצת, לאימא שלו, דברים שהיה מאוד קשה לנו לשמוע אבל זה הדברים האלה שהיום עוזרים לי לחיות עם זה ולדעת שזה מה שהוא רצה. הקדוש ברוך הוא נתן לו מה שהוא רצה באמת, אז תודה רבה שאנחנו מדברים על זה ושאנחנו דנים על זה ושבעזרת השם החוק הזה יעבור. 

אני גם מאוד מסכים שלמשפחה שלו בצרפת, ביום הראשון כשהודיעו להם שהוא נפל, הדבר שאימא, אבא ואחות אמרו, אף פעם בחיים שלנו לא נשים רגל פה. זה היה התחושה הראשונה. אחרי החיבוק הגדול, ה'שבעה', אנחנו מגיעים לדברים ההיפך, שאולי חושבים. האימא אולי חושבת בעתיד לבוא לעלות לארץ. זה גם נתן להם חיבור עכשיו לעם היהודי, חזרה גם לשמור מצוות יותר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

קודם כל יישר כוח. אתה משפחה אבל ממש כמו אח. אני חושב שבאמת אנחנו צריכים להצדיע לך, למשפחה המאמצת. אני חושב שזה מעורר השתאות הדבר הזה שאתם עושים, ואני מבין שאתה עושה את זה בשגרה, אבל זה פשוט לא מובן מאליו התשורה הזאת, ואני רואה שאתה מדבר עליו כאילו שאתה מדבר על בשר מבשרך. אני חושב שזה מחייב את כולנו הדבר הזה. 

אני רוצה שני דברים לפני שאני אתן למשרד להסביר. הנושא הזה של אזרחות כבוד, מה שאני הבנתי, אזרח הכבוד הראשון שניתן בארץ היה לאלברט איינשטיין אחרי שהוא סירב להיות נשיא המדינה אולי, ואחר כך היה במלחמת הקוממיות הרבה מאוד חיילים שהיו פה שלא היו אזרחים, שבאמת הקריבו את נפשם. השתמשו בזה גם בנושא של חסידי אומות העולם וכו'. אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב. אני מתאר לעצמי שמשרד הפנים או מי שמטפל בזה ביחד עם הצבא יבדקו גם אחורה לראות אם יש - - - 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

החול חל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

החוק אומר את זה, אז אתם תסבירו את זה. סליחה שלקחתי לכם, אבל על זה נאמר "מגלגלין זכות על ידי זכאי", שבזכות הקדוש שלנו שאנחנו יושבים פה ונדהמים מסיפור חייו הקצר אבל כל כך מלא, הוא זכה לסלול את הדרך הזאת שתחייב מהיום בחוק במדינת ישראל את הדבר הזה, ובעזרת השם זה יעבור עוד היום. אני גם מזמין אתכם להישאר לישיבת מליאה, לא יודע מתי שזה יהיה, אנחנו יכולים לעדכן אתכם, וגם להגיד אולי להורים שיכולים לראות את זה בשידור בערוץ הכנסת, שאנחנו נאשר את זה היום במליאה בעזרת השם. אגב, זה פעם ראשונה שאני מביא חוק או אומר שאנחנו נאשר אותו לפני ששמעתי את המשרדים, אבל אני חושב שכולנו תמימי דעים בעניין הזה.

בבקשה, משרד הפנים. 

 << אורח >> תהילה הראל: << אורח >> 

תהילה הראל, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. אני אפתח בתקווה ובתפילה שלא יהיו עוד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אמן.

 << אורח >> תהילה הראל: << אורח >> 

המטרה של החוק הזה זה בעצם להעניק כבוד, להכיר ולהוקיר את חללי המלחמה, את משרתי שירות הצבא ושירות הביטחון שנפלו במהלך הלחימה שלהם ולא היו אזרחים. המטרה באמת היא לא להקים חובות או להעניק זכויות בהתאם אלא פשוט לתת תעודת הערכה וכבוד הכרה לפועלם של מי שהצטרף לשירות הביטחון, לצבא ונפל למען המולדת כשלא היה אזרח. זאת המטרה. באמת דומה לחוק של חללי מלחמת הקוממיות כמו שאמרת, וגם בהתאם אם לבני המשפחה בהמשך תהיה איזושהי מניעה, הם יבואו ויגידו שזה לא מתאים, איזושהי סיבה שזה פוגע, אז הם יכולים לחזור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

החוק עכשיו בנוי לא על הסיפור הזה וודאי ולא רק על המלחמה הזאת, כי בקוממיות אני מבין שזה היה משהו ספציפי.

 << אורח >> תהילה הראל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

עכשיו אנחנו בעצם מכניסים את זה לספר החוקים, מסלול שאנחנו מקווים מאוד שלא יתווספו למסלול הזה, אבל אם חלילה, אז זה לא שצריך שתדלנות לעניין ולא יצטרכו שום דבר. גם אחורה לסרוק ולראות אם מישהו שלא קיבל את הכבוד הזה, יקבל אותו היום.

 << אורח >> תהילה הראל: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה לא רק כבוד, זה גם אזרחות. הוא אזרח ישראלי לכל דבר ועניין. זה נכון שעכשיו זה כבוד אבל זה בעצם מה שהוא רצה, זה מה שהוא תכנן, זה מה שהוא ביקש. 

 << אורח >> תהילה הראל: << אורח >> 

נכון. זה יהיה בהמלצת שר הביטחון, זאת אומרת השמות יגיעו בהמלצת שר הביטחון וזה יגיע לשר הפנים ושר הפנים יעניק אזרחות כבוד בהתאם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בבקשה, שם ותפקיד.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

אודליה אדרי, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. רק כדי לדייק את דברי היושב-ראש, החוק הזה נובע מהסיבה שלאחר שבן אדם נפטר לא ניתן עוד לתת לו אזרחות של ממש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ברור.

 << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> 

במקרה הזה באמת החייל רצה וביקש והיה בתהליך, אבל מאחר והחוק לא מאפשר, אז אנחנו באים לחוקק את החוק הזה כדי לתת להם את הכבוד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מה שאת מחדדת בעצם זה דווקא חידוד חשוב כי יש הליכים. אם היה מישהו בהליך ואפילו יום לפני ההליך ונפטר בשיבה טובה, אז זה לא זה, ובמקרה הזה זה פותח את השער. 

משרד המשפטים.

 << אורח >> נדב גולני: << אורח >> 

עו"ד נדב גולני ממשרד המשפטים. אנחנו כמקובל בהצעות חוק ממשלתיות כמובן ליווינו את הליך ההכנה ל הצעת החוק הזאת. היא לא מעוררת כמובן קושי משפטי. אנחנו תומכים בה. כפי שצוין על ידי רשות האוכלוסין וכפי שצוין בדברי ההסבר להצעת החוק, לא מדובר כאן באזרחות במובנה הרגיל לפי חוק האזרחות אלא באמת באזרחות כבוד שנועדה להוקיר את זכרם ואת תרומתם של האנשים הללו, ולא מקנה זכויות או חובות לפי כל דין. אנחנו תומכים בהצעה כמובן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. 

חבר הכנסת ירון לוי, אתה רוצה משהו לומר?

 << דובר >> ירון לוי: << דובר >> 

ממש בקצרה. אני אנצל את ההזדמנות לפורום המצומצם שיש כאן, לומר לך כבוד היושב-ראש וגם לחבר הכנסת, אני חדש בבניין הזה ולפעמים יש תחושה שאני חוזר הביתה, עד כמה המורכבות כאן מאוד גדולה, אבל יש רגעים כמו הרגע הזה שאתה בקול הסדוק שלך, של יוסי שיצא, אני מבין שיש כאן דברים מאוד גדולים ויש לך את היכולת. אחת הסיבות שאני מגיע לוועדה הזאת ואני מתמיד, עדיין לא חבר בה, בגלל המקצועיות, הרגישות. אני מאוד מרוגש וזה כייף לי להיות כאן. זה נותן לי הרבה משמעות המקום הזה.

אני משתתף בצערכם, ואני מברך אותך וכמובן את השר משה ארבל שעוד לפני שהגעתי לבניין הזה אני שמעתי על הדברים הטובים שהוא עושה, ואנחנו רואים את זה וזה כייף. המשותף שלנו הוא הרבה יותר גדול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כל התקופות המשותף והטוב הוא הרבה יותר גדול. הבעיה שזה לא חדשותי. 

 << דובר >> ירון לוי: << דובר >> 

כן, כי זה לא מעניין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כלב שנושך אדם זה לא חדשות. אם אדם נושך כלב זה חדשות. אולי מהתקופה הזאת של עכשיו נלמד לשים את הפוקוס.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לגבי חבר הכנסת החדש, א', אני מאחל לך בהצלחה, זו הזדמנות. דבר שני, מה ששמעתי עליך בבת ים בעיר שכיהנת, באמת היית גורם מאחד שם, לא עושה הבחנות, וכמו שהצלחת שם אני בטוח שתצליח פה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי. 

משרד הביטחון איתנו בזום. שלום, שם ותפקיד לפרוטוקול.

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

בוקר טוב, אני פזית תדהר מהלשכה המשפטית, משרד הביטחון. כשפנו אלינו מרשות האוכלוסין עם היוזמה הזאת, אנחנו כמובן בירכנו עליה, גם צה"ל, גם משרד הביטחון. באמת זה מהלך מאוד חשוב להוקרת חללי צה"ל וכל כוחות הביטחון. 

אציין גם שכבר סוכם איזשהו מנגנון שיאפשר את העברת המידע אודות החללים לאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון אל רשות האוכלוסין. הדבר הזה ייקבע בהמשך בתקנות, הפירוט, ואנחנו כמובן תומכים ונשמח שהחוק הזה יאושר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אגב, צריך להחיל את זה גם על משטרה ושב"כ ומוסד.

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

בוודאי, זה מוחל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, אבל לכם אין את הנתונים שלהם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אתם תרכזו את הנתונים גם מכוחות הביטחון האחרים?

 << אורח >> פזית תדהר: << אורח >> 

בוודאי, לכן גם החוק - - - לפי חוק בתי קברות צבאיים, ובחוק בתי קברות צבאיים אכן כל כוחות הביטחון שיש להם זכאות לקבורה בבית קברות צבאי, עם רשימת החללים שתועבר לרשות האוכלוסין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה. 

נמצא איתנו בזום תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן. שלום.

 << אורח >> תני פרנק: << אורח >> 

תודה לוועדה. אנחנו רק רוצים להביע תמיכה כמובן בחוק, הוא חשוב מאוד, ולהציע לוועדה לשקול, זה לא חייב להיות במסגרת החוק הזה כי אנחנו מבינים את חשיבותו - - - . מציע לוועדה לשקול תוספת לחוק שתתייחס גם לנפגעי פעולות איבה שאינם אזרחים בישראל ומחוץ לישראל, שנרדפו בשל אנטישמיות, נרצחו. היה מקרה לפני שבועיים בקליפורניה של יהודי שנרצח בהפגנה למען ישראל בשל היותו יהודי תומך ישראל. אנחנו מציעים מנגנון דומה שיתקיים עם משרד התפוצות. אפשר להרחיב על זה. אני לא רוצה לעכב את אישור החוק, אז נשמח שהוועדה תשקול את העניין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

קודם כל אני מסכים איתך גם בחלק הראשון וגם בחלק השני, א', לא לעכב את החוק עכשיו ולא לפתוח את זה. אני חושב שזה אותו מסלול, אבל אין מלכות אחת נוגעת בחברתה. זה שני דברים דומים ושונים בנסיבות. אני בהחלט חושב שמן הראוי לעשות חשיבה בעניין הזה, ואני חושב שכדאי שגם תפנה בצורה מסודרת לשר הפנים. תעביר את זה אולי גם לחברי הוועדה, לארז מלול שייקח - - - 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני אהיה שותף מלא בקידום ההצעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יש לזה כמובן ניואנסים אחרים שצריך ללמוד אותם, אבל באמת תודה על זה, ואנחנו באמת לא נבזבז זמן ואנחנו נקריא את הצעת החוק ולאחר מכן נצביע. תודה לך. 

בבקשה, גלעד.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

הצעת חוק אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל, התשפ"ד-2023

מטרה 		1. חוק זה מטרתו לקבוע הענקת אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחללי מערכות 			ישראל שמסרו נפשם למען הבטחת קיומה של מדינת ישראל ובמועד פטירתם לא 			היו אזרחי ישראל. 

הגדרה		2. בחוק זה, "חלל מערכות ישראל" – חייל כהגדרתו בחוק בתי קברות צבאיים, 			התש"י-1950, שנפטר, וכן מי שבעת פטירתו היה אחד מהמנויים בסעיף 14 לחוק 			האמור - 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

שזה כמו שאמרנו, שוטרים, סוהרים שנהרגו בעת שירותם, עובדי שירותי הביטחון האחרים, חיילי מילואים שנהרגו וכו'. 

הענקת
אזרחות
כבוד		3. (א) שר הפנים, בהמלצת שר הביטחון או מי שהסמיכו לכך, יעניק אזרחות כבוד 			  של מדינת ישראל לחלל מערכות ישראל שבמועד פטירתו לא היה אזרחי 				  ישראלי.

		  (ב) שר הפנים יפרסם באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה את 				  שמות חללי מערכות ישראל שהוענקה להם אזרחות כבוד לפי חוק זה. 
 
		  (ג) הורה, בן זוג, ילד או אח של חלל מערכות ישראל שהוענקה לו אזרחות כבוד 			  לפי סעיף קטן (א), רשאי לבקש משר הפנים לבטלה; הוגשה בקשה כאמור, 			  יבטל שר הפנים את אזרחות הכבוד, ויראוה כאילו לא ניתנה כלל. 

סייג
לתחולה		4. הוראות חוק זה לא יחולו על חלל מערכות ישראל שחוק אזרחות כבוד לחללי 			מלחמת הקוממיות, התש"ע-2010 חל עליו.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אנחנו אמרנו שזה חל רטרואקטיבית ולכן שלא תהיה כפילות, יש שם הסדרים טיפה שונים.

ביצוע
ותקנות		5. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת 			הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו; ואולם תקנות לעניין אופן העברת 			המידע הנדרש לצורך יישום החוק, יותקנו גם בהסכמת שר הביטחון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יש עוד הערות של הייעוץ המשפטי? אוקיי, אז כמו שאמרתי "מגלגלין זכות על ידי זכאי" לאחרים, שנקווה שלא נצטרך ואולי נאתר מישהו שהיה ונעשה איתו את הצדק, ויש עוד חלק של "מגלגלין זכות על ידי זכאי", ידידי ארז ויוסי שגלגלתם אליי את הזכות הזאת. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

רצית את זה במקצועיות וכבוד ובהערכה ואנחנו מודים לך, וגם המשפחה מודה לך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה נותן לנו הרבה מאוד כוח. מעבר להתרגשות הגדולה באמת של הדברים, אני חושב שהכול כל כך פשוט וכל כך מצמרר. 

אם כך אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל, התשפ"ד-2023 (מ/1678). מי בעד הצעת החוק? ירים את ידו. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני בעד לזכרו של אלי גנסניה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כמובן שאין נגד ואין נמנעים. 

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הצעת החוק אושרה, תעלה עוד היום בעזרת השם למליאה לאישור לקריאה שנייה ושלישית, ולאחר מכן תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יישר כוח לכם ולצוות כמובן. 

הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:20. << סיום >>