פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



8
ועדת הכספים
20/11/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 246
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בכסלו התשפ"ד (20 בנובמבר 2023), שעה 10:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
אורית פרקש הכהן – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
סימון מושיאשוילי
משה סולומון
יצחק פינדרוס
מיכל שיר סגמן


חברי הכנסת:
דבי ביטון


מוזמנים: 
	אפרת ריץ
	–
	עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים

	רובי בוטבול
	–
	סמנכ"ל בכיר מס הכנסה, רשות המסים, רשות המסים

	אורן בוטא
	–
	יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים

	גק בלנגה
	–
	יו"ר משותף ועדת מסים לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

	נעמה צדקיהו
	–
	מסעדנית, איגוד המסעדות

	מיה שושני
	–
	

	אדוה אדלר
	–
	




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023,  מ/1677 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. ביקשו שתי נציגות של החטופים. בבקשה.

 << דובר >> מיה שושני: << דובר >>   

בוקר טוב. אני מיה שושני משה, בת של עדינה וסעיד משה מקיבוץ ניר עוז. אבי בעיד נרצח בקיבוץ ניר עוז ב-7.10. איתו כמעט 40 מתושבי ניר עוז נרצחו, ולמעלה משבעים מתושבי ניר עוז נחטפו. אמי עדיין חיה אבל היא נמצאת בעזה כבר 44 ימים וזה השבוע השלישי שאני פה ואני לא מאמינה שאני אומרת את זה, ואימי יחד עם שאר החטופים עדיין שם ובינתיים אנחנו מקבלים חטופים בחזרה רק בארונות לצערי. באנו לפה להגיד ולצעוק: חייבים לעשות הכול בשביל להחזיר אותם הביתה עכשיו. הם לא שורדים שם, הם לא מחזיקים מעמד. אימי בת 72, זקוקה לתרופות, חולת לב. היא נחטפה בחיים – אולי ראיתם אותה, על גבי אופנוע מובלת לעזה, אוחזת ברוצחים שרצחו את בעלה אחרי שעברו שם תופת נוראית בממ"ד, ואני שואלת אתכם חברי הכנסת – האם ברור לכם שהמטרה הראשונה והיחידה כרגע זה להחזיר אותם הביתה, כדי שבכלל יהיה על מה לדבר על המשך שיקום ועל המשך תקווה? אני לא מדברת עכשיו על ניצחון כי זה נראה לי מאוד רחוק. כל שאר המטרות יכולות לחכות. החמאס לצערי לא יתמוטט מחר בבוקר עם כל התקוות שלנו אבל החטופים שלנו אולי יתמוטטו. אני לא יודעת אם אימי עדיין חיה. אני מקווה בכל ליבי שהיא עדיין חיה אבל אני אומרת – כל רגע שעובר מסכן אותה, ואתם חברי הכנסת, האם אתם יכולים להסתכל לי בעיניים ולהגיד לי: אנחנו עושים הכול? אנחנו מגבים כל מהלך כדי להחזיר אותם הביתה? אם יש לכם תשובה על זה – אשמח לשמוע. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה.

 << אורח >> אדוה אדלר: << אורח >>   

שלום, שמי אדוה ואני בת הדודה של תמיר אדר, הוא בן 38, אבא לשני ילדים צעירים שהשאיר בממ"ד עם אשתו לשרוד תופת ונחטף. היה בכיתת הכוננות בניר עוז ואני הנכדה של יפה אדר, בת 85. נחטפה מהבית שלה בניר עוז. אני בטוחה שכולכם ראיתם את הסרטון שלה מובלת ברחובות עזה על קלנועית.

אני מבינה שכולכם חושבים על זה אבל מבקשת שתסתכלו על הפנים של סבתא שלי שזה יהיה לנגד עיניכם כשאתם הולכים לישון וכשאתם קמים בבוקר. שום דבר אחר חוץ מהחזרת כל החטופים הוא לא חשוב כרגע. החוזה הבסיסי בין המדינה לאזרחיה הופר. הדרך היחידה לשקם את המוני האנשים שנפגעו באירוע הזה יהיה להחזיר את האנשים האלה הביתה, ואין לנו זמן לחכות ואין לנו זמן לעסקאות ולפוליטיקה. לסבתא שלי אין זמן. כל דקה שהיא בשבי זה דקה שהיא מתה לבד, כאובה, סובלת. אני לא יכולה לשאת את המחשבה הזאת ואני רוצה שגם אתם לא תישאו את המחשבה הזאת. בבקשה תסתכלו על הפנים שלה. אני בטוחה שלכולכם יש סבתא, אני בטוחה שלכולכם יש אימא. שום דבר אחר אינו חשוב. תחזירו אותם הביתה. אחרי זה אפשר למוטט את החמאס, אחרי זה צריך לשקם את האנשים. יש כל כך הרבה דברים שצריך לעשות במדינה הזאת אבל בשביל לדבר על כלכלה, בשביל לדבר על כספים, בשביל לדבר על תקומה צריך קודם כל שהם יהיו בבית. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני חתמתי הבוקר. חושב שאין חבר כנסת אחד שחושב אחרת.

<< אורח >> אדוה אדלר: << אורח >>   

לצערי אתה טועה. יש חברי כנסת שסירבו לחתום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שמה הם חושבים?

<< אורח >> אדוה אדלר: << אורח >>   

לא נכנסת לדעותיהם אבל סירבו לחתום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

סך הכול מה שאני שומע מכל חבריי פה מכל הכיוונים, שכולם סבורים כך. 

<< אורח >> אדוה אדלר: << אורח >>   

אולי שווה להעביר את העמדה הזו גם קדימה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אומר את זה פה בפני כולם. כשמיה באה אליי, חתמתי. מנהלת הסיעה שלנו הקריאה לי בדרך מה כתוב. אני מזדהה עם כל מילה.

 << דובר >> מיה שושני: << דובר >>   

אבל האם אנחנו יכולים לסמוך עליכם שתיתנו גב למקבלי ההחלטות לקבל החלטות קשות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא אחד בפה ואחד בלב. לא אדבר איתך כך ואומר למישהו אחר אחרת. אני באמת סבור כך. פדיון שבויים.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה שתלוי בכנסת וידרוש גיבוי לממשלה ודאי שייעשה בתפיסה רחבה של ממשלה רחבה. ההחלטה תהיה בממשלה ואנו נגבה בכנסת.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

נפגשתי עם מיה לפני שבוע. הייתי בצעדה. יש מספר מטרות למלחמה הזאת אבל אני מסכים שיש לנו יעד אחד מרכזי וזה החובה המוסרית שלנו להשיב את כל החטופים הביתה. גם חתמתי על ההצהרה זאת אתמול בערב וככל שזה תלוי בנו כחברי כנסת אני חושב שאנו חייבים לגבות כל מהלך, כל עסקה להשבת החטופים באופן חד משמעי.

 << דובר >> מיה שושני: << דובר >>   

אני מרגישה, וזו אולי אמירה קשה, שיש אנשים שנוח להם שעניין החטופים ילך ויתמוסס בכך שהם מתים אחד-אחד וכך הבעיה נפתרת. עם כל הקושי לומר את המשפט הנורא הזה, יכול להיות שיש אנשים בקרב מקבלי ההחלטות שנוח להם הסיטואציה הזו ולכן גרירת הזמן אולי משרתת אותם. נורא ואיום אם זה באמת כך, ואם זה כך, אני אומרת: תסתכלו לנו בעיניים ותגידו: אנחנו החלטנו עם כל הצער, אנחנו כרגע מקריבים את האנשים שם. נהרגו 1,400 איש, ביניהם אבא שלי -  ייהרגו עוד 200. לא נורא. עם ישראל יספוג את זה כדי להיות חזק קדימה. אם זו האמירה, תקומו ותגידו לנו אותה בפרצוף, שנפסיק לבזבז את הזמן פה ולבוא ולהתחנן על חייהם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אנו פה שמונה חברי כנסת שמייצגים מפלגות שונות לחלוטין. לא ראיתי פה אף אחד שסבור אחרת ממה שאמרתן. אפילו להגיד את זה שאולי יש דבר כזה, זה לא נכון. אני לא מכיר. אני מכיר את הכנסת. יש פה חברי כנסת מכל הסיעות. בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כיו"ר סיעת ש"ס כל חבריי יחתמו, ומי שלא חתם – תגידי שגם אני חתמתי. אצלנו כולם חתומים, ואני חושב שגם אריה דרעי, חושב שאמרתן שחתם לכן. אין פסיק, אין נקודה. אנו יודעים סימני קריאה שנעשה הכול במה שאנו יכולים ונגבה כל מהלך להשבת החטופים בריאים ושלמים בעז"ה.

<< דובר >> מיה שושני: << דובר >>   

תודה. זו אמירה חשובה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. שיהיה לכם בהצלחה. בבקשה. בקצרה ממש.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, הבוקר זימנו דיון חירום בוועדה שלי על מצב המשתכנים בדיור הציבורי במלחמה. פינו אותם מקריית שמונה ושדרות וגובים מהם מהחשבון כסף על שכר דירה. נמצאת חטופה עמית בוסקילה בידי החמאס ועמידר מנהל הליך משפטי לפנות את המשפחה מהבית של דיור ציבורי, ועוד כמה בעיות. קודם כל נתנו למשרדים הזדמנות לטפל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הבנתי. היא גרה בדיור הציבורי בלי קשר לעניין של פינוי או לא פינוי?

 << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

חטופה, משפחה בדיור ציבורי, חברת עמידר חושבת שהם צריכים לפנות את הבית ועושים לה משפט להוציא את המשפחה מהבית בזמן שיש להם חטופה בעזה. נתנו למשרדים הזדמנות לטפל במכתב לפני שבועיים ושלושה. זימנו אותם הבוקר, אף אחד לא בא. אני מבקש שאל"ף יעוגן הפטור מתשלום שכר דירה למשפחות דיור ציבורי בחוק הזה. נכניס את ההסתייגות הזו שמי שפונה מהבית על בסיס המדינה לא ישלם שכר דירה על בית ריק בחודשים שפונה בדיור ציבורי כמו קריית שמונה ומקומות אחרים, ואני אומר לך משרד השיכון והאוצר מבצעים פשע חברתי בזמן מלחמה ולא הביאו אף נציג. יש הם זמן לבוא לדבר על עסקים של 400 מיליון שקל ועל קבלנים ועיני לא צרה אבל העניים ביותר בחברה אין להם זמן לבוא לכנסת. אז נקיים את הדיון הזה ולא ארפה ונגן על אנשי הדיור הציבורי ונמנע את הפגיעה במשפחת חטופים שמפנים אותם מדיור ציבורי בזמן שיש להם ילדה בעזה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

משפט בנושא הזה. הגשתי בנושא הזה דיון מהיר לוועדת החוקה. מקווה שיאשרו לי את זה על כל המעטפת של החטופים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הצעתי לביטן להכניס פה הסתייגות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תודה רבה. בוקר טוב. אני כמובן מצטרפת לכל מה שנאמר פה בנושא משפחות החטופים, הבנים והבנות שלנו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות שני דברים ולבקש את עזרתך בעניין הזה. קודם כל אני מבקשת שתפעיל את כל כובד משקלך ואת משקל הוועדה הזו כדי לקבל תשובות משר האוצר שלנו מדוע לא מוארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל. יש פה אירוע מלחמה, אנו ביום ה-41 למלחמה הזו, ואין לנו שר אוצר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הודיע שהוא תומך.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

הודיע. שיאריך. גם הודיע שמשנה את סדרי העדיפויות וישיג כספים קואליציוניים מגזריים ולא עושה את זה וכולנו רואים את כל הפליק פלאקים שנגיע אליהם עוד שעתיים.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

את אומרת דברים לא נכונים. כל הזמן אותם דברים, לא נכונים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אל תפריע לי. יש פה כללים בוועדה. אדוני היושב-ראש, אני חוזרת - אני לא יודעת למה אתה לא מפעיל את כל כובד משקלך ואתה יודע לעשות זאת, בדרישה ששר האוצר יבוא לכאן ויסביר לנו - אל"ף למה לא מקיים את הוראת החוק שחייבה אותו להגיע לפה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את לא צריכה לעשות דרכנו. תעבירי ישר לעיתון.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל פניתי אליך.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אלה דברים חשובים. מדובר פה באינטרס ציבורי וחבל שאתם מזלזלים. חבל מאוד.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא מזלזלים. זה לא מדויק.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

במקום לדרוש תשובות משר האוצר שלך.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

פניתי אליך ולא קיבלתי שום תשובה. מה בדעתך לעשות כדי ששר האוצר יקיים את החוק שאישרו פה בוועדה שמאז 1 בנובמבר היה אמור להגיע, להציג לנו ולאזרחי מדינת ישראל את גודל הבור ואת התוכנית שלו? שום דבר לא קרה בדרך. החוק חל עליו והאחריות שלו על הקופה הציבורית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אדבר איתו.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

דבר שני, תאריך את כהונת נגיד בנק ישראל. מעשים, לא דיבורים. הרב גפני, אתה יודע להשתמש בוועדה הזאת. תפעיל את כובד משקלך בעניין.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא קורא עיתונים אבל העוזרים שלי הראו לי שכל מה שאת אומרת פה מילה במילה עם התקפה נגדי יש בעיתונים.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אתה קיבלת מכתב ממני עם בקשה פורמלית שהוועדה תקיים דיון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שמעתי. מספיק כבר עם הצביעות הזו. אני העליתי את העניין שהוא צריך למסור דוח. לא את. את יכולה להעביר את זה ישר לעיתון.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אז בוא נשתמש בכוחנו. אבל מה התשובה? מתי יגיע שר האוצר לכאן?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. הגב' מירי סביון, בשם הוועדה אני משתתף בצערך על פטירת אביך. גם דיברתי איתך, ניחמתי אותך. זה לא התפקיד שלך בעניין אבל מה שהעלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, אם תוכלי לבדוק את העניין, אנחנו נצטרך לראות מה אנו עושים. המציאות הזו שבה בדיור הציבורי – אני לא מכיר את זה אבל אומר שפנו אליו. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

יש צווי פינוי וצריך למנוע את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תבדוק את זה. יש פה הצעות קצת שובבות.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

היועצת המשפטית, אני מבקש ממך לגבות אותנו. החלשים ביותר בחברה. נעגן את זה בסעיף בחוק.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

היא באה לעזור לך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היועצת המשפטית תעשה את טובת העניין, ובוודאי שהיא רוצה גם שהעניין ייפתר. כיוון שנמצאת פה מירי סביון בנושא החוק, אני רוצה לבקש ממנה - זה לא בדיוק האגף שהיא מופקדת עלי – זה יותר משרד השיכון ומשרד האוצר באגף התקציבים. מבקש שתבררי את זה כי יכול להיות שאם יבוא מיכאל ביטון ויקבל את ההצעה של פינדרוס ויבקשו ממני להכניס את זה כהסתייגות, לפעמים אני שובב. אני יודע שהיועצת המשפטית תגיד שזה לא מתאים, אבל זה עלול לקרות. זה באמת נראה דבר חסר היגיון לחלוטין. משפחת החטופה או החטוף, שאומרים להם פתאום עכשיו: תפנו את הדירה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

לא רק. גם המפונים עצמם. יש להם צווי פינוי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מדבר על המקרה שעליו דובר. האם אפשר לבקש תשובה? האם יעכבו את ההליך הזה או לא תהיה לנו ברירה ונצטרך למצוא הליכים שיחייבו את הממשלה לעשות זאת?

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הממשלה עצרה מלא הליכים, עיקולים. רק את זה לא עצרו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את הבכירה פה ואני פונה אליך. אם תגידי שזה לא האגף שאת מופקת אליו, תהיי צודקת אבל את מכירה את המערכת. מבקש ממך שתיתני לנו תשובה מה עושים עם זה. שלא נצטרך לעשות דברים שאחרי זה יהיו חסרי היגיון וייצרו תקדים על דבר שאנו לא מעוניינים שיקרה. תודה.

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023. בבקשה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

תודה על הניחומים. החקיקה שאנו כרגע הבאנו לשולחן הוועדה, עוסקת בהארכת מועדים. החל מ-7.10 בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית ומבצע או מלחמת חרבות ברזל שכולנו חווים, המצב בעורף בכל המדינה רחוק מהשגרה, והרבה מאוד פעולות ופעילויות שבשגרה נעשים בצורה סדורה – לא מתקיימים כפי שאנו רגילים בשגרה. לאורך הימים שחלפו מאז, רשות המיסים נקטה צעדים רבים חלקם בעקבות חקיקה וחלקם בעקבות החלטות יזומות שלנו שבהן דחינו מועדי דיווח, ופרסנו תשלומים, עיכבנו הליכי אכיפה. בתוך הוועדה הזו קידמנו הצעות חוק לתשלום מענקים ופיצויים לעסקים בכל הארץ, עם התייחסות מיוחדת לאזורים שיותר קרובים לגבול הדרומי, והמערכת, המענקים והפיצויים כבר מדווחים. התביעות מוגשות החל מאתמול בערב. לכל אורך התקופה עשינו כל מה שיכולנו לעשות כדי לאפשר לעסקים לקיים את החובות ולקבל את הזכויות שלהם מרשות המיסים כמיטב יכולתנו. ברור לנו שגם העסקים נמצאים במצוקה מאוד קשה ובמקביל גם צוות העובדים ברשות המיסים, שגם העובדים שלנו לוקחים חלק במאמצי הלחימה וההתגוננות.

בחקיקה שאנו מביאים לכאן היום אנו מבקשים להסדיר דחייה של מועדים מסוימים שנמצאים בחקיקה, חלקם הליכים שאנו מבקשים לאפשר לרשות המיסים לסיים בצורה סדירה בהינתן זה שבתקופה הזו הפעילות שלנו מאוד חלקית וכדי שלא נצטרך להפעיל לחץ על העסקים להזדרז ולקיים כל מיני מהלכים שבתקופה זו ברור לכולכם שקשה לקיימם. במקביל יש לוחות זמנים שבהם העסקים, העוסקים, הנישומים נדרשים לעמוד בהם בהתאם ללשון החוק וברור לנו שבתקופה זו קשה גם להם לעמוד בדרישות החוק בין אם מדובר בבעלי העסקים עצמם שמשרתים במילואים, ובין אם מדובר במשרדי המייצגים שגם הם, העובדים שלהם משתתפים בלחימה, שוב, גם יש נפגעים, ולכן אנו מבקשים להביא פה חקיקה שיש בה הארכת מועדים באותם נושאים שאנו חושבים שיש מקום לתת הארכה בהתחשב בתקופה הזו. זו מטרת החקיקה ורקע הדברים. אם תרצו שניכנס לפרטים, אפשר להציג את החקיקה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה להצביע. בבקשה, אבל משפט, בקצרה. זה חוק ארוך. יש אנשים שמחכים להארכת המועדים. יש כאלה שאפילו לא יודעים שיש תהליך כזה. יש כאלה שפנו אליי שמבקשים הארכת מועד על כל מיני נושאים שנמצאים פה. אמרתי להם – זה עומד על סדר-היום. מאוד חשוב, הארכת מועדים.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

שלום, אני מלשכת רואי חשבון, גם לשכת עורכי דין ולשכת יועצי מס, מייצג אותם. גם חבר לשכת עורכי דין וביקשו שאייצג אותם, אז מייצג שלוש לשכות. אני רוצה להוסיף על מילות הפתיחה של מירי, שבאמת מאז שהחלה המלחמה רשות המיסים עומדת לצדנו כל הזמן, ויש לציינם לשבח על כל הסוגיות שפנינו אליהם, הם נענים, כל הסמנכ"לים, כולל מירי, כולל דיונים שהיו עם שי. לא נשארה סוגיה אחת שלא התקיים עליה דיון. יש עדיין ויכוחים על סוגיות שלא נסגרו עד הסוף אבל נכון לעכשיו יש מענה מלא אוטומטי, חיובי, מבין ומקבל ומכיל את המצב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש דברים שהגעתם להסכמה?

 << דובר_המשך >> גק בלנגה: << דובר_המשך >>   

הגענו בכול להסכמה, אבל הניסוח עדיין לא הושלם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל במהות?

 << דובר_המשך >> גק בלנגה: << דובר_המשך >>   

במהות אנחנו די סגורים על הכול.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. בבקשה.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יפה לשמוע שנציג ארגונים כאלה אומר. יפה לשמוע את זה. הכלה, השתמשת במילה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו בוועדה משתדלים יחד עם הארגון שעוסק בעניין, יגיעו להסכמה. בבקשה.


 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אציג בקצרה את ההסדר של החוק ונעבור לחוק עצמו.

בהמשך לדברים של מירי, בגלל הקושי לקיים שגרה רגילה בהתאם לנסיבות, הסדר החוק בא להאריך את התקופות שקבועת בחיקוק. זה מורכב מתנאים. הרעיון אומר, שכשתקופה לביצוע פעולה מסתימת בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה, והמועד לביצוע פעולה החל לפני תום התקופה הקובעת – מייד אסביר מהי - המועד יידחה. שורה תחתונה – מדובר בדחייה של שלושה חודשים, כך שהתקופה שבין 7.1 היא התקופה שאנו רואים אותה כתקופה הבעייתית. יש סמכות או אפשרות בחוק – נגיע לזה בסוף - להאריך במידת הצורך אבל כרגע מדובר בתקופה של שלושה חודשים, זה גם עולה בקנה אחד עם חקיקות אחרות שהובאו בהקשר הארכת מועדים. לכן חל יום תחילתה של תקופה שנקבעה בחקיקוקים שיפורטו להלן, שנעבור עליהם, לפני תום התקופה הקובעת – זה תנאי ראשון, והיום האחרון של התקופה חל בתוך התקופה הקובע - אותם שלושה חודשים או בחודשיים שאחרי כדי לתת פרק זמן של התארגנות של אחרי – חודשיים שאחרי 7.1, אז המועד האחרון לביצוע אותה פעולה יידחה בשלושה חודשים. למשל, מועד שהתקופה לביצוע הפעולה הסתיים ב-31.12, יידחה בשלושה חודשים, 31.3. מועד שהתקופה לביצוע פעולה נגמר ב-1.2 בתוך החודשיים שאחרי יידחה גם בשלושה חודשים כדי לתת אותו פרק זמן להתארגנות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא משנה אם זה פרק זמן של חודש או שבוע, נכון? לצורך העניין אם אנו בסוף דצמבר ויש תקופה של שבוע, גם היא תידחה בגלל אותו שבוע בשלושה חודשים? לא יצרתם הבחנה?

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זה הזמן שעמד לרשותך בתוספת שלושה חודשים. זה מודל שהוועדה אישרה את החקיקה בקורונה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בתקופת הקורונה המודל היה שונה. אז התקופה של העשייה לא באה במניין כלומר א הייתה הבחנה בין אם זה תקופה ארוכה או קצרה. היא לא נספרה. 

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

תוצאתית הרעיון אמור להיות דמה. זה שיפורים שעשינו מהחקיקה של הקורונה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מציע שנעבור סעיף-סעיף ונראה אם זה מתאים לכל הנושאים שנמצאים בחוק.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אקריא את הצעת החוק. הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023.

הגדרה. 1. בחוק זה, "התקופה הקובעת" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023).

2. הארכת תקופות ודחיית מועדים לעניין הליכי מס ומענקי סיוע. (א) חל יום תחילתה של תקופה שנקבעה בהוראות החיקוקים המפורטים בסעיף קטן (ב) לפני תום התקופה הקובעת, והיום האחרון של התקופה האמורה חל בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה, יידחה היום האחרון כאמור בתקופה שאורכה כאורך התקופה הקובעת.

הרעיון שמדובר על שלושה חודשים אבל עם אפשרות שאם יהיה צורך, להאריך. לכן כך נכתב.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

יכול להיות מצב שבו אחרי החודשיים תהיה הארכה עוד שלושה חודשים? כאורך התקופה הקובעת.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

הרעיון אומר שכשמועד לביצוע פעולה נגמר בחודשיים שאחרי 7.1, גם המועד הזה יוארך בשלושה חודשים. 

 << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

7.1 זה שלושה חודשים. אחרי זה, יש הארכה עד חודשיים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא. אם בחוק הוא אמור לתת בחודשיים האלה, אתה מקבל הארכה של עוד שלושה חודשים. אם הסתיים לו עד 7.1, אתה מקבל רק את שלושת החודשים. לא הסתיים לו, והמועד שלו, לצורך העניין, עד 7.3, יש לך עוד חודשיים. סליחה, עוד שלושה.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

7.6 זה המקסימום של זה כרגע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שאלה. בוועדת חוקה נדונה עכשיו הצעת חוק שעוסקת בהארכת תקופות. אני מבינה ששם התקופה היא חודשיים.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

יש בעיה עם החוק הזה, גם הנושא של העררים – החוק כאן, שיש טענה מהמחלקה המשפטית של רשות המיסים, שכל הנושא של העררים וערעורים לבית משפט ותקנות בחוק מע"מ, אי אפשר להביא אותם בחוק הזה וכרגע הם בחוץ.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה כרגע לא נמצא במסגרת הצעת החוק הזו. זה מוסדר בחקיקה שכנראה עוברת במקביל בוועדת חוקה. אולי תסבירו למה עשיתם את הפיצול הזה כי בקורונה הנושא של העיצומים הכספיים כן היה פה, וגם זה לא נמצא פה כרגע.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אסביר. בקורונה הייתה צריכה להיות התייחסות מאוד מהירה לדברים כאלה – עיצומים כספיים, דחיית תקופות, וזה קיבל הסדר בכל מיני חוקים. כרגע הדברים האלה מוסדרים בחקיקות שונות. שחיית מועדים ותקופות בהקשר שלנו של הליכי מס - מוסדר פה. יש דחיית מועדים שמוסדרת בוועדת חוקה, זה החוק ההוא. דחיית עיצומים כספיים ואישורים רגולטוריים מוסדר בחוק נוסף שעבר לפני כשבועיים. גם העיצומים שלנו רשות המיסים נמצאים שם. אנו לא כאן בתשלומים ובעיצומים ובקנסות אלא רק בדחיית תקופת לביצוע פעולות. אז אמרתי – אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים נמצאים בחקיקה אחרת שכבר הוסדרה. הנושא של ערעורים והליכים שצריכים להתנהל מול בית משפט- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה בסדר שאתם עושים את זה ככה?

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זה לא עניין שלנו. זה חקיקה רחבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם לא רוחבי. למה צריך להיות חלק פה וחלק במקום אחר?

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אנסה לעשות סדר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כשאיווט ליברמן היה שר האוצר, עשו בוועדת הרפורמות, שלא צריך אישור של הכנסת, ויכולים להעביר דברים בלי אישור של הכנסת. ממש נחמד.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הכי כיף. הקרב הידוע בין הממשלה לכנסת. מסלול ישיר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש דברים שאתה מגלה אותם פתאום שהם לא לעניין. זו תהיה עבודה כפולה – ועדת החוקה תדון- - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הם חתכו את זה באופן רוחבי. כל ההליכים שמידיינים בפני בית משפט- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אלה שנמצאים בבית המשפט איפה הם?

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זה עניין רוחבי, זה לא קשור לוועדת חוקה. זה מוסדר בתקנות סדרי דין בחירום של הכרזת שר המשפטים שמתחילת המלחמה מוארכת מעת לעת. כל מה שקשור למועדים מול בתי משפט – קבועים - לא צריך בכלל ועדה. זה גורף, נכון לכלל ההליכים המשפטיים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם זה נמצא בבית המשפט שר המשפטים רשאי להאריך את המועד בכמה שהוא רוצה.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

עם בלמים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי הבלם שלו?

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זה לא עניין שלנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם אני לא יודע. מחפש את הבלם שלו. אז זה לא צריך ועדה. מה כן צריך ועדה שנמצא בוועדת החוקה?

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

מה שהיועצת המשפטית התייחסה קודם, דחייה כללית כמו החוק שלנו כאן של דחיית תקופות לביצוע פעולות. נתנו הוראת חוק כללית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה זה בוועדת חוקה? אולי נעביר גם את החקיקה הזו לוועדת חוקה. למה מבלבלים את זה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אגב יש גם הארכת מועדים בוועדת חוץ וביטחון שעבר שם החוק, על שכירויות בין אנשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני סבור שזה לא נכון. לא אלך לשנות את זה עכשיו, כי אני רוצה שהחוק הזה יעבור מהר, אבל חושב שזה לא נכון. זה צריך להיות במקום אחד. כשחברי הכנסת, חברי הוועדה יושבים ודנים על הארכת מועדים על נושאים שונים, הם צריכים לדעת שיש עוד הארכת מועדים שנמצא במקום אחר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אני מסתכלת בהצעת חוק שנדונה בוועדת חוקה, היא עוסקת בהחלטות מינהליות, פעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופת כהונה, בתי דין מינהליים, תכנון ובנייה. זה נושאים שבמהות שלהם בסמכות שר המשפטים ובסמכות ועדת חוקה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז המשמעות של העניין, שיש הארכות מועדים שונות. אני לא אוהב את זה ולא חושב שזה נכון. בבקשה, תמשיכי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אגב זה לא מפוצל רק פה. יש גם בוועדת העבודה, גם בוועדת הפנים – הרב גפני, הארכת מועדים, יש גם בוועדת חוץ וביטחון, בוועדת חוקה. כשיורד גשם, יורד כעל כולם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

 (א) אלה התקופות שעליהן תחול הוראת סעיף קטן (א):(1)	בפקודת מס הכנסה : (א)	סעיף 64, בסעיף קטן (ב)(2)(א)ו-(7), ובסעיפים קטנים (ה) ו-(ז)(1).

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו בסעיף 2(ב)(1)(א) שמדבר על חברות בית. תסבירי כל דבר בבקשה.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

מדובר בתקופות להגשת הודעות על ידי נישומים בנוגע לחברת בית, וכן מועדי השגה ושומה בנוגע לחברת בית. 

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

תפרטו. יש פה סעיף שאתם מבקשים להאריך – מה התקופה אומרת. סעיף קטן (ב)(2)(א) מדבר על הודעה של אגודה שדינה כדין שותפות, מה המשמעות? למה מבקשים להאריך את זה?

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

הרעיון אומר שחברת בית, אם היא רוצה להיחשב כחברת בית, היא צריכה להודיע תוך שלושה חודשים מיום ההתאגדות שלה, וכשהיא רוצה לצאת מהתחולה של חברת בית צריכה להודיע עד 30.11, עד חודש לפני תום – שלושה חודשים מההתאגדות שחייבת להודיע לנו שהיא רוצה להיות חברת בית, ואם היא רוצה לצאת מחברת בית, צריכה להודיע עד חודש לפני תום שנת המס. אם זה יוצא בתקופה הקובעת, אנו מבקשים לתת להם אורכה, כלומר מי שלמשל ירצה לצאת מתחולת חברת הבית, יהיה לו עוד שלושה חודשים מ-30.11 שיוכל להתארגן ולחשוב אם רוצה לצאת או לא, נתנו לו תקופה של שלושה חודשים. זה די מקל עם הציבור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא מדבר על ההארכה אלא במצב הקיים הוא מבקש לצאת מזה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

יש פה שלושה מצבים: או האגודה מבקשת שדינה יהיה כדין שותפות או החברה מבקשת להיחשב כחברת בית או החברה מבקשת לחזור מבקשתה כחברת בית. שלושה מצבים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה צריך לתת להם הארכה? זה מה שביקשו.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

אסביר את עצמי טוב יותר. בסוף כל שנה חברה יכולה להחליט, אם היא ביקשה בעבר להיות חברת בית, להחליט שבשנה הבאה היא לא רוצה להיות חברת בית. אנו מבקשים שההודעה הזו תגיע עד 30.11, זה נוסח החוק. כיוון שאנו במצב שהרבה בעלי מניות נמצאים במילואים, רואה החשבון במילואים - אנו נתנו להם ארכה. זו הוראה שמקלה.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

השאלה היחידה למה ההארכה היא לא על כל 64 ולמה סייגתם לסעיפי המשנה. בסעיפי משנה יש שימוש במזומן שהם חייבים לרכוש קרקע. יש מלא סעיפי משנה בסעיף הזה שכרגע אין התייחסות לגביהם. תוספת סעיפי המשנה כרגע מבליטה את המיעוט, את האחרים שלא נכנסו.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

לא נתנו את זה גורף לכל סעיפי המשנה שיש בבית אלא לדברים הנפוצים, על הדברים שבדרך כלל אנשים צריכים. מי שקונה את הקרקע וצריך להתארגן הוא כנראה יודע את זה. נותנים את זה לדברים החשובים  נוגעים לרוחב.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

אומנם לא דיברנו על זה עם רשות המיסים, אבל אני חושב שמן הראוי- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא אומר שהם מדברים רק על הדברים המרכזיים.

 << דובר_המשך >> גק בלנגה: << דובר_המשך >>   

לא לפסול כי לא קנו קרקע. להפעיל את 64 על הכול אולי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש משהו בסעיפי המשנה שקריטי מבחינתכם?

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

כן כי ברגע שאתה נופל באחד מסעיפי המשנה אתה עף מהסעיף כי אתה חייב לעמוד בתנאים לקנות קרקע או לבנות על הבניין או להשתמש במזומן שלך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם זה היה כל כך חשוב לכם הייתם מעלים את זה כשישבתם איתם.

 << דובר_המשך >> גק בלנגה: << דובר_המשך >>   

אנו מתנצלים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא צריך להתנצל. כנראה לא קריטי.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

	(ב) סעיף 64א, בסעיף קטן (א) רישה, בסעיף קטן (א1) – לעניין תקופת 60 הימים הקבועה בו, ובסעיף קטן (ב)(1); 

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

זה אותו רעיון רק עם חברה משפחתית. בשני המקרים – חברת בית וחברה משפחתית, מדברים על ישויות שיכולות להיות שקופות. זו אותה הוראה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אבל פה מדובר במס הכנסה או הפסד לקרוב.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

גם פה נתנו אפילו יותר, שחדל להתקיים התנאי, שאנחנו נותנים פה גרייס של שלושה חודשים שהם יכולים להתארגן ולתת את ההודעות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למרות שגם כאן אפשר לטעון שאנשים ידעו כבר ביולי שהם רצו לצאת מהמסגרת הזאת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל אנשים לא עושים שום דבר. אומרים: יש לנו עוד זמן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

דווקא בגלל זה אני רוצה לשאול על סעיף המשנה שאמרת שיש דברים שצריך לרכוש קרקעות. זה לא זמן שרוכשים. אנחנו יודעים את הבעיה. למה שם אתה לא מאריך את זה? יש יותר היגיון, שאם אדם רצה לצאת, שיודע שלושה חודשים לפני. כשאתה אומר שהוא צריך לרכוש בדיוק בתקופה הזאת - זה פעולה יותר אקטיבית במיוחד במצב שאנו נמצאים בו שאין ודאות, אומר: אני לא יודע.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

לא מדובר שצריך לקנות. אנחנו אומרים שמי שקנה, צריך לבנות. אנחנו מדברים על הרוחב. יש בלי סוף הודעות בפקודה ומקרים. אנחנו מנסים לגעת במקרים שנוגעים להכי הרבה אנשים, ולרוחב של המקרים. אני חושב שזה מקרה פינתי מאוד נדיר. לא נגענו בו. יש לו מספיק זמן לבנות ולעבוד על הבנייה הזאת. זה לא שאומרים לו מחר בבוקר: אתה חייב לבנות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש לכם התנגדות להוסיף את זה?

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

לא יודע. נחשוב על זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

באותו עניין, גם פה אתם מבקשים - תסבירו למה לגבי קביעת שומה.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

העובדים שלנו כמו העובדים של משרדי המייצגים, נמצאים במילואים, חלק אימהות שלא עובדות בגלל המצב.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

החל מ-7.10 גם המשרדים שלנו עובדים בצורה מצומצמת חלקם, ובנוסף גם חלק גדול מהמייצגים המשרדים שלהם וגם העוסקים עצמם נמצאים בחזית. בנסיבות אלה גם אנו במסגרת השומה ביקשנו מהמשרדים, גם אם יש לנו עובדים, ביקשנו שבכל מיני מצבים לא יקיימו דיונים שלא מאוד דחופים או ישתדלו להימנע מדיונים במקרים כאלה כי יש להבין שגם משרדי המייצגים כרגע חלקם נמצאים במצב של כוח אדם חסר וגם חלק מהנישומים עצמם נמצאים בחזית, נלחמים ולא יכולים להגיע לדיונים, ולא נראה נכון כרגע שמה שיעסקו בו כשהם מגויסים - זה להמציא חומר למשרדים ולנהל דיונים מול רשות המיסים. לכן הסיבה שביקשנו לאשר את הגרייס הנוסף של השלושה חודשים לעריכת שומות שמתיישנות ב-31.12.23 היא משני הכיוונים – גם לאפשר לכל הצדדים, גם ברשות המיסים אבל בהחלט גם בכיוון השני זמן לנהל את הדיונים האלה בצורה מסודרת כשלא נמצאים תחת לחץ זמן דווקא בתקופה הזו. זו הסיבה שביקשנו הארכת מועד לעריכת שומות שמתיישנות בסוף השנה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כמה זמן יש לקביעת שומה?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

ארבע שנים מתום השנה שבה הוגש הדוח.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם העולמות של ארבע שנים זו ארכה שאתם צריכים את שלושת החודשים?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

דיוני שומה, כאשר עושים ביקורת לגבי תיק מסוים, לגבי נישום היא נערכת בדרך כלל למספר שנות מס ביחד כאשר אנו לוקחים את תקופות ההתיישנות, מאוד משמעותי. בעיקר בתיקים מורכבים, הליך השומה הוא ארוך שנמשך לאורך חודשים, שבהם גם נדרשים חומרים מהעסק עצמו. מתקיימים דיונים וככל שהנושאים מורכבים יותר והסוגיות הכספיות גדולות יותר, הדיונים נמשכים ובמקרים רבים, בעיקר התיקים הגדולים, וזה טיבו של משא ומתן- - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כלומר יכול להיות שגם אתם מחכים לרגע האחרון.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אומר גם על זה. קודם כל, טיבו של משא ומתן וככל שהוא מורכב, זה המצב. גם כשיש דד ליין, הרבה פעמים ההחלטות וההכרעות והפשרות מגיעות לקצה של הזמן לא כי הצדדים לא עושים דבר אלא עובדים קשה מאוד אבל בסוף ההחלטה מתקבלת הרבה פעמים בשבועות האחרונים. בהקשר הזה, אפרופו האמירה שאנו מתחילים דברים ברגע האחרון -בעבר כשהוועדה הזו החליטה להאריך את תקופת השומה משלוש שנים לארבע שנים, ונשמעה אמירה שרשות המיסים אולי מנצלת את זה ומתחילה הליכים בימים האחרונים, יש הנחיה שהוצאנו בצורה מפורשת שאנו לא מתחילים בהליכי ביקורת בחודשיים האחרונים של שנת המס, כלומר אם אנו רוצים לבחון תיק, אנו צריכים להתחיל בהליכי הביקורת לפחות חודשיים לפני, עד 31.10 של אותה שנה לגבי השומות שמתיישנות. לכן אין כזה דבר להתחיל ברגע האחרון. גם בהקשר הזה אם יהיה צריך, נתייחס לזה. אנו לא מבקשים להאריך את ההזדמנות האחרונה הזו לעשות. אין לנו כוונה פה לבקש- -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

היושב-ראש מתלבט לגבי ההסבר שלך לגבי ארבע שנים. אגב זה יחזור להערות שלי לגבי ששינסקי, שגם שם לקחתם פתאום ארכות מוזרות ואני רוצה להוסיף לתמיהת היושב-ראש את העובדה שיש סעיף סל שהכנסתם בסוף הצעת החוק הזו ששר האוצר בכלל יכול להמשיך ולהרחיב ולהאריך עד תשעה חודשים. השאלה היא של המידתיות של כל התהליך הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את יודעת שלא אתן שסעיף כזה יעבור.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

נכון. לכן פניתי אליך בהתחלה. אני מצפה שאת אותה קשיחות תפגין כלפי שר האוצר שיבוא ויסביר לנו למה הוא לא עומד בחוק שאתה עמדת אליו, ב-1.11.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה בעיתון, מילה במילה.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

בלי ההערות השוביניסטיות האלה. ומה התשובה? זה בעיתון? מה התשובה לציבור? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה את רוצה מני?

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אתה קבעת חוק שמחייב את שר האוצר. איפה הוא?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתי לו כמה פעמים, הוא אמר לי את התשובות והוא יבוא להגיד אותן.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

זו תשובה. תגיד לי אותה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא רוצה. צביעות.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

במקום להגיד לי על העיתון. זו לא צביעות בכלל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. פעם אנחנו ביחד, פעם אנחנו בנפרד. מדובר פה על ארבע שנים הארכה. אתם מאריכים בשלושה חודשים. יש פה מקרים של חודש, חודשיים ואתם מאריכים באותו זמן. זה לא נשמע כל כך הגיוני.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אתן את המקרים לדוגמה שלגביהם צריך את השלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דיברת על מקרים שזה ארבע שנים. מגיע המועד, את מאריכה את זה בשלושה חודשים. יש מקרים שהבאתם, שזה יכול היות שבוע, ואתם מאריכים את זה בשלושה חודשים. אין פרופורציה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא פרופורציונלי ביחס לשאר התקופה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

קודם כל, בהארכות שיש פה יש כל מיני פעולות שאנו מבקשים לתת לגביהם אורכה ולפעמים הן שונות במהות שלהן. כאשר אנו מדברים על פעולת עריכת שומה, זו פעולה שיש בה הפעלת שיקול דעת, ניהול משא ומתן, פעולה שנמשכת ולכן אם יש שלושה חודשים שלא מתקיימת, צריך שלושה חודשים נוספים כדי להשלים את הפעולה הזו. במקרים שיש למשל נושא של מסירת הודעה ולמעשה מ-7.10 נניח היה עוד שבוע כדי למסור את ההודעה – זה לא משהו מאוד מורכב, ואם היה צריך להיערך אליו לפני כן, מן הסתם, הזמן שהפסידו בתקופה זה כשבוע, ואז לקחנו שלושה חודשים מאותו מועד וההארכה היא שבוע לאחר מכן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא נורא, אבל יש לך לפעמים תשובות הרבה יותר טובות. אני מצדיק את זה, החלטתם שהזמן יהיה שלושה חודשים. זה נשמע חסר היגיון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר להשמיע את עמדת הלשכה? מעניין אותי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רגע, סיימי.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

חשוב לי להבהיר לגבי שלושה חודשים של השומות כי הייתה חשובה. זה לא משהו שניסינו. אתן דוגמה. נניח שלאורך שנת 2023, מתחילת השנה ואולי עוד קודם התקיימו הליכי שומה מול תיק מאוד גדול של עסק ענקי, עסקה גדולה או משהו כזה, נערכו הרבה מאוד דיונים, הומצאו חומרים והמשא ומתן לא הבשיל, עד 7.10. לא הספיקו לסיים ולהגיע להסכם. ברגיל זה לגיטימי וסביר, שני הצדדים יודעים שיש להם זמן לשאת ולתת עד גמר השנה הזאת, לכן היה ברור שהדיונים יימשכו. נניח שבאותו מקרה מדובר במחלוקת מס בהיקפים נרחבים, ונכון למדינה ולצד השני, נכון שהמס ההוגן ישולם, ודווקא עכשיו גייסו את המייצג או את העובד שלנו שעוסק בנושא הזה. לא נראה סביר שנלחיץ את כל המערכת או שהמדינה תוותר על הנושא הזה או שתוציא שומות ללא הסכם רק כדי שיסתיים ולכן אך נכון וראוי שבמקרה כזה ניתן את הזמן הנוסף כדי לסיים את ההליכים האלה בצורה מסודרת עד סוף מרס. זו הכוונה וזו דוגמה כדי להמחיש כמה החקיקה הזו חשובה ונכונה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

שלושה דברים, אדוני, אחד, סוכם עם רשות המיסים שכל מה שמירי הסבירה כרגע שיהיה מכתב שנקבל אותו וגם אתם תקבלו אותו לפני ההצבעה על החוק הזה, שיסדיר את ההתיישנות של הדוחות שהוגשו בשנים 18', 19'.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא זו הייתה השאלה אלא אם אתם מסכימים.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

מסכימים אבל רוצים לראות את הנוסח של ההארכה, על מי בדיוק חל. הוא לא חל על הכול. הסיכום עם רשות המיסים שזה חל רק על מקרים שרשות המיסים פנתה – זה לא הנוסח פה. יש מכתבים, שלפעמים אנו מלווים חקיקה, יש היסטוריה בוועדה הזאת. מקרים שרשות המיסים, מאחר שבין 6.10 ל-31.10 הייתה תקופה שהייתה מעין הקפאה ברשות המיסים, מקרים שכבר פנו לנישום וביקשו חומר עד סוף אוקטובר יוכלו להמשיך לבדוק אותם. זה רק המקרים האלה. אנו מחכים לראות את הנוסח – טרם ראינו אותו. זה אחד.

שתיים, לגבי סמכות שר האוצר אנו מסכימים שתהיה רק במקומות שיש הקלות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

איפה יש סמכות שר האוצר?

 << דובר_המשך >> גק בלנגה: << דובר_המשך >>   

בסוף החוק הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז תגיד בסוף החוק. אנחנו לא יושבים על הטריבונה. אנחנו המחוקקים. זה שאתם מגיעים להסכמות ואנו לא יודעים מזה בכלל, והנוסח שמונח לפנינו הוא אחר לגמרי ואתה הולך לדבר על הסעיף האחרון ששר האוצר יכול לעשות מה שהוא רוצה – מיותר לגמרי.

 << דובר_המשך >> גק בלנגה: << דובר_המשך >>   

מסכים. לגבי הסעיף שקוראים עכשיו לגבי החברות המשפחתיות, יש מקרים שאנשים נפטרו. יש לנו חיילים בשטח. מאחר שהסעיף הזה חל גם על מקרים של אנשים שנפטרו, ה-60 ימים לא מספיקים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מירי, אתם מכירים מה שהוא אומר?

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

מה פתאום 60? זה כל התקופה הקובעת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אתם יכולים להגיע להסכמה ולא להעמיד אותנו בפני עובדה מוגמרת, שאז נתחיל את הדיונים. לא הולך לקיים על זה שנה שלמה דיונים. תגיעו להסכמה. מקסימום נעשה עוד ישיבה אחת אבל אני רוצה לסיים את זה. בבקשה.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

מקרים של פטירה צריך לתת יותר זמן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני רוצה לשאול בכלליות כי אני צריך לצאת לוועדה אחרת. כאשר יש שכירות, עמותה או חברה לעירייה, נגיד גנים פרטיים שהיום שוכרים מקומות מהעירייה ובחודש הזה הילדים לא למדו, לא קיבלו כסף מההורים בחודשיים האלה כמעט- - 

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

זה לא עניין מיסויי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז זה לא בחוק הזה. בסדר. דבר נוסף. אם אתם צריכים להחזיר תשובה לאדם, יש זמן שיש לו השגה, זה כן פה, נכון?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

ככל שזה הליכי שומה – שלנו וגם שלו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

דבר אחרון – רואה שהוספתם את מס שבח, מס רכישה. פעם שעבר הבאנו את זה בחוק נפרד, נכון? פה הבאנו את זה בחוק שלא בדיוק קשור. בקורונה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ההפך. דווקא עכשיו הם ייחדו לזה הוראות אחרות ועשו את זה אחרת. ואז זה היה אותו דבר. התקנות - הערתי גם לרשות המיסים – אלה שמופיעות פה בחקיקה, זה לא המקום לעשות אותן. צריך לעשות את זה בתיקון תקנות ולא דרך החקיקה הראשית לתקן תקנות. אנו לא נוהגים כך, לא נהגנו כך מעולם ובטח לא נתחיל עכשיו. לעניין הנושא של מיסוי מקרקעין, סעיף 3, מדבר על הארכת תקופות – הארכת התקופה נעשית במנגנון קצת שונה מסעיף 2 שבו אנו כרגע. בגדול, בסעיף 2 התקופה צריך להיות התקופה שבה אתה רוצה להאריך צריכה להיות בתוך המועדים, היום הראשון יחול קצת לפני, היום אחרון עד תום התקופה ואז אתה מאריך בשלושה חודשים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

או חודשיים אחרי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נכון. בסעיף 3 המנגנון קצת אחר – הם הגדירו תקופה מוגדרת שהיא שמתייחסת להוראות החוק והיא יכולה גם לחצות את התקופה, אם אני מבינה נכון.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

מספיק שיום אחד עברת דרך התקופה הזאת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תודה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

בעבר רשות המיסים התחייבה, שלא תתחיל הליכים חדשים, לגבי שומות שמתיישנות ב-31.12 של שנה מסוימת, תתחיל הליכים עד 31.10 של אותה שנה כדי שלא יהיה מצב, שאנו מתחילים משהו ברגע האחרון. ההתאמה של ההחלטה של ההנחיה הזו לאירוע הזה אומרת, שההארכה שאנו מבקשים לגבי השומות היא לגבי אותן שומות שכבר התחלנו בהליכים מסוימים לגביהם עד 31.10.23. אני מבקשת להבהיר - אנו כאן מתחייבים בוועדה לעשות את הדבר הזה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נתחיל מההתחלה. האירוע שקרה כתוצאה מכך שיש פה הארכת מועדים, אם אני מבינה נכון, הוא שמועד ההתיישנות מתארך בשנה נוספת.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לא, לשלושה חודשים. שומות שהיו צריכות להתיישן ב-31.12.23, ניתן יהיה לערוך אותן עד 31.3.24. שלושה חודשים.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

אם יכלו לדבר איתנו על 2018 עד סוף השנה, יש להם עכשיו שלושה חודשים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נכנס לשנה הבאה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

נכון. רק שלושה חודשים נוספים – לא שנה שלמה. מה שלשכות המייצגים העירו – אמרו: אם היינו במצב רגיל, כדי להוציא שומות עד 31.12.23 רשות המיסים התחייבה שלא תתחיל בהליכים לאחר 31.1023, וכדי לא לייצר מצב שכתוצאה מזה שדחינו את המועד האחרון ופתאום תתחילו לעשות כל מיני דברים שקודם לא יכולתם לעשות, אמרנו: אנחנו מתחייבים, ונוציא הנחיה מתאימה - הנוסח – לא יודעת אם נספיק להביאו עד מחר, אבל אנו מתחייבים כאן בוועדה, תהיה הנחיה שלנו שאומרת שההנחיה שלנו תחול לגבי שומות, מקרים שבהם התחלנו בהליכי ביקורת משמעותיים גלויים מול הצד השני עד 31.10.23 כולל כשהיינו אמורים להתחיל בהם וזה כבר אירוע שקרה. זה כולל גם בוודאי קיום דיונים אבל גם דרישות חומר או תיאום דיונים וכו'. כל הפעולות שסיכמנו שנעשה עד 31.10 בכל אחת מהשנים. רק לגבי המקרים האלה יתארך.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

וכל יתר המקרים?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

שנייה. גם במכתב ההוא הייתה חריגה כלומר זה הכלל אבל עדיין יכולים להיות אירועים חריגים, מקרים חריגים שבהם יכולה להתקבל החלטה אחרת. למשל, מצבים של הליכים פליליים או הליכים מאוד קיצוניים אחרים שכן התבררו פרטים מסוימים ואז כן הייתה אפשרות להחריג וההחרגה נשארת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

איפה זה יהיה? מדובר בחקיקה ראשית. איפה יהיה בכל מה שאמרתם?

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

במכתב שלנו, התחייבות שלנו.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

אנחנו מבקשים את המכתב לפני החקיקה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני עומד מאחוריכם אבל תעמדו גם מאחורינו. מה אנחנו צריכים לעשות בחקיקה הזאת?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הנם אומרים – החקיקה תישאר כמו שהיא. היא תאמר שהליכי ההתיישנות יתארכו. הם אומרים שהם לא יפעילו את זה – יוציאו הנחיה שאומרת שההליכים יתארכו רק במקומות שהתחילו הליכים עד חודש- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

איפה זה כתוב?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

במכתב פנימי של רשות המיסים, בהנחיה של רשות המיסים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה לא לתקן את זה בחוק?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

גם בפעם הקודמת לא עשינו זאת בחקיקה אלא בהסכמה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מתי תהיה ההנחיה?

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

בימים הקרובים.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

ההסכמה הייתה שנקבל טיוטה היום.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

זה מה שביקשתם. אנחנו לא מתווכחים על המהות ולא על העקרונות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש שההנחיה תהיה עד מחר. יכול להיות שמחר אני מצביע. גם ככה אתם יושבים ואנחנו לא יודעים. לפחות שפה נהיה בעניין. אני רוצה לראות את ההנחיה לפני שאני מצביע על החוק. כנראה נצביע מחר. לא בטוח. הלאה.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

היושב-ראש יסייע בידי את הערת הפתיחה שלך, שתיכלל לקראת ההצבעות. יצירתיות, משהו. 

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

(ג) סעיף 66א(א)(2) – לעניין הגשת השגה; 

מדובר בהגשת השגה של שומת בן זוג. יש 30 ימים מהיום שבו הודיע פקיד השומה לשני בני הזוג על השגה או ערעור שהגיש אחד מהם, יש 30 ימים לאחר להגיש השגה. זה תקופה להגשת השגה לטובת הנישום.

(ד).

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה סעיף חדש יחסית. לא היה גם בקורונה.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

נכון. זו חקיקה שהיתוספה. לעניין הגשת דוח של ישות אם סופית זו חקיקה מאוחרת לתקופת הקורונה. מדובר שעד תום שנת המס צריך להגיש דוח- - -  ואנו מאריכים גם את המועד הזה.

 (ה)	סעיף 119א(ו) רישה – לעניין תקופת 21 הימים הקבועה בו; מדובר בגביית חוב.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

השגה על החלטה לגבות חוב מס.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

זה לטובת הנישום. יהיו לו עוד זמן להגיש את ההשגה, עוד שלושה חודשים. כל התקופה שאנו מדברים זה 3 חודשים. 

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

ו)	סעיף 130, בסעיף קטן (א)(2), בסעיף קטן (ד)(1), ובסעיף קטן (יא)(2) רישה – לעניין תקופת 30 הימים הקבועה בו; מדובר בתקופות של הגשת הודעות ערעור ערר לעניין הוועדה לקביעות פנקסים.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

כל מי שנפסל לו הספרים יכול במצבים מסוימים לערער לוועדה לקביעות פנקסים. נתנו עוד זמן לערער. אותו רעיון.


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תציגו את הסעיף שאתם מדברים עליהם. סעיף 130 מדבר על סמכות החייב בניהול פנקסים. סעיף א2 מדבר על ערעור של נישום על החלטת מנהל. 

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

כל אחד מדבר על סוגי פסילות שונות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם בסעיף הזה, למה לא להחיל את זה על כל הסעיף? יש מועדים נוספים שלא נכללים?

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

למיטב זיכרוני אין שם עוד מועדים רלוונטיים. מה שמעניין זה הזמנים שנותנים לנישומים להגיש השגה. אנו מאריכים להם את זה בשלושה חודשים. הכול הולך לשני הצדדים – גם לפקיד השומה.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

היו שני סעיפים שסיכמנו להוסיף אותם ולא מופיעים בהצעת החוק, 3ט1, וכל חלק- - - 

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

חשבנו להציג בסדר שיש לכם מול עיניכם. מבחינת הסדר של הסעיפים, הוא קודם, אבל יש לכם החומר מולכם, נעבור על הכול ואז נאמר מה הוספנו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עדיף שתגידו מקום שאתם רוצים להכניס.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

סעיף 3ט1 קובע – אם אתה זוכר, הרב גפני, הוא לא נמצא- - 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רוצים להכניס פה סעיף נוסף שהמשמעות תהיה שגם לגביו - לא מופיע בחוק. 

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

סעיף 3ט1 הוא קובע, שנישום שמשך כספים מהחברה - תיקון שעבר ב-2017 - ולא מחזיר את הכספים בשנה השוטפת פלוס שנה שוטפת קדימה, בתום השנה יהיה לו אירוע מס, וברוב המקרים זה יוצא כדיבידנד לבעל המניות. ב-2017 עשית את זה עם חברות הארנק. זה חלק מהתיקון שלך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם ביקשתם להוסיף את הארכת המועד.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז למה לא הכנסתם?

 << דובר_המשך >> גק בלנגה: << דובר_המשך >>   

זה סוכם אתמול בלילה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. מה עוד?

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

המנגנון אומר, שיש לו עוד שלושה חודשים להחזיר את הכסף. אם החזיר תוך שלושה חודשים – אין לנו בעיה. אם לא החזיר את הכסף תוך שלושה חודשים אנו חוזרים למועד אירוע מס המקורי, כלומר 31.12.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם מכניסים פה תיקון גם מהותי, כלומר יהיה שונה מהסעיפים האחרים.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

הוא מוסף עוד תקופה אבל נותן אופציה שאם בתקופה הזאת לא עמדת בהוראות החוק, אני חוזר לתקופה המקורית שנקבעה בחוק ואחייב אותך במס.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

יש פה משחר בין קדימה ואחורה – בודקים קדימה, רואים אחורה.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

אין בעיה לבדוק.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

ועוד סעיף, חלק ה2. 

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

יש תיקון נוסף שהסכמנו עליו לגבי ה2, יש שם מנגנון של דחיית מס בהעברת נכסים לחברה כנגד מניות או בפיצול חברות. בכל המקרים האלה יש דרישה בחוק שמי שמעביר קרקע לחברה כנגד הקצאת מניות למשל, חייב לבנות על הקרקע תוך 5 שנים. בשל הנסיבות החריגות שיש לנו עכשיו, גם המצב בשוק הבנייה, אנו מאריכים את התקופה בשלושה חודשים. בכל המקרים שיש הנושא של העברות קרקע וחיוב בבנייה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש משהו שלא מוארך בשלושה חודשים?

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

יש הרבה. הרוב לא מוארך.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

אנו מנסים ללכת על הדברים העיקריים והרוחביים שנוגעים להרבה יותר נישומים. לא ניכנס לכל פינה ופינה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא שאלתי על כל פינה, אני שואל, האם יש מקרים מהותיים שלא מוארך בשלושה חודשים?

 << דובר_המשך >> רובי בוטבול: << דובר_המשך >>   

למיטב הבנתנו לא.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

יש הפקת לקחים שעשיתם מאז מהקורונה?

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

הוספנו דברים שלא היו בקורונה גם לטובת הנישומים, גם ברמה של החזרי מס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה לא לעשות חוק שהכול מוארך בשלושה חודשים להוציא את המקרים האלה והאלה שאתם לא רוצים להאריך?

 << דובר_המשך >> רובי בוטבול: << דובר_המשך >>   

אנו פוחדים שייפול שם משהו לא נכון. המדויק יותר לעבור סעיף-סעיף ולומר מה כן. המס הכנסה הוא הכי ארוך ואנחנו תכף מסיימים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מסתכל על החוק הזה. שורה ארוכה מאוד של חוקים. למה לא לעשות את זה הפוך? תגידו מה לא.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

חלק גדול ממועדי הדיווח והתשלום שהם עניינם של הפקודה הזו, היה צריך מאוד בחשיבה כי מדובר פה בהכנסות המדינה השוטפות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל מה שאמרתם עכשיו זה שהעיקר מוארך להוציא פינות כאלה או אחרות.

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

זה לא עניין של פינות אלא מה שכרגע הארכנו – התייחסנו להליכים שבתקופה הזו יש קושי לעשות. יש עדיין שגרת הדיווח והתשלום שצריכה להתקיים כדי שכל פעילות גביית המיסים תמשיך- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כלומר אי אפשר לעשות כפי שאני מציע.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

מה שאתה מציע יהיה חוק פי שניים יותר ארוך כי כמות הסעיפים שממשיכים לחול- - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם אומרים שלא. הם אמרים שמה שנשאר זה פינות.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

לא. הודעה ומועד יש מאות.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >>   

כבוד הרב גפני, מה לגבי עיקולים והקשר שלהם לחוק הזה? האם יש הארכת מועד עיקולים של מי שקיבל בספטמבר עיקול?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

רשות המיסים במסגרת כל ההקלות שנתנו, נתנו הקלות משמעותיות בכל הנושא של הליכי אכיפה עד 1.12. הנושאים האלה גם פורסמו לציבור למעט מקרים חריגים. שוב, גם ניתנו הארכות מועד לדיווחים ואלה הארכות ואורכות שניתנו בצורה גורפת, אפשר לקרוא את הפרסומים באתר שלנו, ובמקרים פרטניים שנדרשים התאמות פרטיות או פריסות תשלומים אנו כמובן קשובים ורגישים.

<< אורח >> אורן בוטא: << אורח >>   

כבוד הרב גפני, אם האריכו את זה בשלושה חודשים, כל עוד יש מלחמה, אני מבקש להוסיף סעיף שכל עוד מוכרזת מלחמה, שלא תהיה אכיפה בנושא עיקולים. אנו לא צריכים עוד משפחות מחוץ לבתים שלהם.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

יש פה שאלה – מצטערת, לא שמעתי קודם את תשובתכם, אבל כל הנושא של עיקולים דחייה הגיע לפה לוועדה בכמה הצעות חוק שונות שבהם נעשתה דחייה מ-30 ל-90 ימים שבהם אי אפשר להוציא את העיקול. זה משהו שבחנתם אותו? כל המענקים, הפיצויים שהתקבלו עכשיו, העיקול הוארך ל-90 ימים. זה נעשה ביחס לפיצויים. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

שאת התשלומים האלה בעצמם לא מעקלים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה לא שלא מעקלים. ניתן 90 יום במקום 30 ימים שבדרך כלל יש. השאלה האם פה יש הוראות נוספות שעוסקות בנושא העיקולים.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כרגע מה שדיברנו עליו לא קשור להליכי גבייה ותשלומים, זה לא מוסדר בתוך החקיקה הזו. הייתה חקיקה כללית בנושא הזה לגבי קבוצות מסוימות, גורפת, ומעבר לזה היו הנחיות של רשות המיסים עם הקלות והתאמות בהתאם למצב.

<< אורח >> אורן בוטא: << אורח >>   

כלומר עוד 10 ימים מירי היקרה, אנשים יקבלו שוב מכתבי עיקולים באמצע מלחמה. לא סביר ולא הוגן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עסקנו בזה בשני היבטים – אחד, בכל הנושא של מס רכוש, לגבי הפיצויים והכול הכנו אותה הוראה, ושתיים, הגיעה לפה הצעת חוק שעסקה בכל החלטות הממשלה, פיצויים ומענקים שניתנים לפי החלטות המשלה. בכל זה ניתנה ארכה וזה עוסק רק בכספים שהם פיצויים למפונים או פיצויים בעקבות נזקים עקיפים או נזקים ישירים. השאלה אם אתה מתכוון למשהו אחר מעבר לזה.

<< אורח >> אורן בוטא: << אורח >>   

אני מדבר על זה שאם הם טוענים שעובדים של מס הכנסה ורשויות המס נמצאים עכשיו בחזית יחד עם עצמאים ושכירים שלהם שנמצאים בחזית, אין סיבה שב-1.12 הם יטפלו דווקא בעיקולים לגבי עצמאיים וזה ישליך על העובדים שלהם. אנו לא מוכנים לקבל את זה ומבקשים שתתייחסו לזה ושתאריכו את זה. כל עוד יש מלחמה תוסיפו סעיף אם צריך גם לחוק הזה. אפשרי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה. בבקשה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כרגע מבחינת ההנחיות שלנו שפורסמו, בהודעה שהוצאנו, שבכל מערכי המס שזה מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס ולא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות ולא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל ומימושי עיקולים עד יום 1.12.23 כל זאת למעט מקרים חריגים באישור של הסמנכ"לית לענייני אכיפה אצלנו. כרגע זה המועד. נבחן את הדברים. מקווים וכרגע נראה שבחלק מהאזורים בארץ עסקים חזרו לפעילות, ואם יש חיובים במס צריך לגבות אותם. מי שצריך הסדר, נסדיר אותם. אם נחשוב שצריך לתת הארכות גורפות נוספות ניתן אותן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תוסיפו את זה לינואר.

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

זה לא חלק מהחקיקה כרגע. אני מזכירה שמי שיש לו חיובים במיסים וכרגע עסקים חוזרים לעבודה וחיובי המס, הם נובעים מהפעילות העסקית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה את הולכת לבדוק? מה תבדקי?

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

נבדוק את רמת הפעילות במשק וככל שעסקים יחזרו לפעילות- - 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אבל כל הצעת החוק הזו נועדה לעשות את ההארכה מתוך הנחה שבין היתר גם אנשי רשות המיסים לא נמצאים, שגם המייצגים לא נמצאים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המשק לא נמצא בשגרה.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

לגבי המילואימניקים, שזו הבעיה שעולה פה - יש לנו הארכה בחוק של המילואימניקים. אין בעיה. שם זה תשלומים. יש ההארכה. זה לא פה. זה לא הדיון כאן. ההנחיה שהוצאנו היא כללית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אז למה לא להתאים את זה בתקופה, בעוד חודש?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

נבחן. יש לזכור שככל שהמשק חוזר לפעולה, גם גביית המיסים צריכה להמשיך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה שהבאתם בהארכת מועדים, אמרתם שבמשך התקופה הזו לא תהיה שגרה וזה שונה, כי בשגרה לא הייתם מביאים חוק של הארכת מועדים. אתם מביאים הארכת מועדים כי אתם יוצאים מהנחה לצערי הרב כנראה נכונה, שאנו לא בשגרה. השאלה למה שלא תאריכו את מועד העיקולים לינואר. תבדקו את זה. אני לא מצביע היום.

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

אני לא מבטיחה שבנושא הזה תהיה לנו תשובה גם מחר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תשתדלי שתהיה תשובה. בבקשה.

 << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >>   

שלום, חלקכם מכירים אותי, יש לי שתי מסעדות בעיר מודיעין. אמרת משפט מחץ: העסקים חזרו לעבוד. בואו נספר לכם מה זה עסק שחזר לעבוד לכאורה, ובעיר שקטה יחסית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היא מסכימה איתך – אחרת לא הייתה מביאה את החוק.

 << דובר_המשך >> נעמה צדקיהו: << דובר_המשך >>   

אבל עדיין אם אתה מדבר איתה על עיקולים והיא צריכה לחשוב, סימן שהיא לא מבינה את המהות כי אנו אפילו לא ב-40%. עבודה שהיתה אמורה להתחיל ב-9 בבוקר ולהיסגר ב-12 בלילה, אנחנו עובדים רק בוקר. אתמול צילמתי סרטון, מ-16:00 העסק יתום. אין לקוחות, אין אנשים. חושך מוחלט תרתי משמע. אין אור בחוץ ואין לנו אור בפנים. העסק לא חזר לפעילות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היא לא אמרה את זה.

 << דובר_המשך >> נעמה צדקיהו: << דובר_המשך >>   

היא אמרה שמתחילים לחזור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלוואי שזה היה נכון. זה לא נכון. לא חזר לשגרה. מירי לא חשבת אחרת. היא טורחת ומביאה חוק כזה גדול כי לא חזרו לשגרה. אין ויכוח על זה. עלתה פה שאלה לגבי העיקולים, האם להכניס, להאריך את המועד. זה לא החוק פה. אני ביקשתי, היות שמאריכים לינואר, להאריך גם את זה. העברנו חקיקה ראשית בנושא העיקולים על אנשים שמקבלים פיצוי, סיוע. ביקשתי שתבדוק. היא תבדוק. אולי נוכל להועיל פה במשהו. זה לא משהו את המהות. אנחנו מתפללים לקב"ה שנחזור לשגרה אבל אנו לא בשגרה. אנו בבעיה גדולה.

 << דובר_המשך >> נעמה צדקיהו: << דובר_המשך >>   

חד משמעית. לפחות עד סוף השנה, כמו כלום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לי יש הערה כללית, אבל לסעיפים יותר מתקדמים אבל חשוב לי שהם ישמעו אותה לפני מחר. אנחנו לא בסעיף הזה אבל חשוב לי לקראת מחר להעיר, אדוני היושב-ראש. ההערה נוגעת לדחייה שקבעו פה, להכליל את חוק מיסוי רווחים ממשאבי הטבע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בטח. לא רק את תעירי. עוד יהיו רבים שיעירו על זה, בין היתר גם אני. הערה במקומה. תיערכו לעניין הזה. למה משאבי הטבע? 

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

כי אנו לא חושבים שזה הגיוני.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אסיים עם הסעיפים של 104, 104ב(1), 104ב(א4) וסעיף 105ג14. אלה הסעיפים של שינויי המבנה. נוסיף אותם.

סעיף ז. סעיף 131ה(א1). מדובר במועד לפרסום עמדות חייבות בדיווח, סביב תום שנת המס, באופן כללי יש דברים שקשורים לתום שנת המס ולכן בחקיקה הזאת ולא בקודמת. מאריכים בשלושה חודשים. 

ח. 145א2 ו-3. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם זה סעיף שלא היה בעבר. מאיפה הוא הגיע עכשיו?

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

בקורונה התקופה נפלה על תחילת שנה, המועד להגיש את העמדות החייבות בדיווח, לפרסם לציבור היא עד 31.12. 


 << מנהל >> (היו"ר אורית פרקש הכהן, 11:34) << מנהל >>   

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

145א2 זה התקופה לקביעת שומה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פה שוב, זה קביעת פקיד שומה, תוך ארבע שנים?

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

פה יש שני תיקונים מעבר לנוסח. אחד, הבהרה, שאמורה לבוא על הסעיף הזה – המכתב שמירי הזכירה, ויש עוד תיקון עם הדוחות שהוגשו עד סוף ינואר. זה מלל שצריך לווסף פה, אם איני טועה. יש התיישנות של דוחות 17 והתיישנות של דוחות שאמורים להגיות מוגשים עכשיו, שיתיישנו ב-27', 28'. זה שני מישורים שצריך לטפל. אחד במכתב, אחד בנוסח. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הלשכות העלו נקודה שכשלא ניתן יהיה להגיש דוחות – לאו דוקא קשור למועדים לעריכת שומות - ברגע שהיום נישומים שבדרך כלל הרגיל היו מגישים את הדוח שלהם עד 31.12.23 ואז הלכה למעשה פרק הזמן שבו לפקיד השומה היה סמכות לבדוק את הדוחות היה מ-31.12.23 ועד 31.12.27, וכרגע בגלל המצב הקשה, אין אפשרות למייצגים ו/או לנישומים כי משרתים כרגע במילואים להגיש את הדוח שלהם, ויגישו את הדוח בשנת 24', ואז המועד החוקי לעריכת השומה גם אם יגישו את הדוח בינואר 24' יהיה עד 31.12.28. בנסיבות האלה בצורה מאוד חריגה מה שחשבנו שיכול להיות פתרון לדבר הזה וצריך יהיה להביאו לידי ביטוי בחקיקה – באותם מקרים, שבהם יש נישומים, שבאופן שגרתי מגישים את הדוח שלהם עד תום שנה עוקבת, כלומר את דוח 2020 מגישים עד סוף 21', ודוח 21' יגישו עד סוף 22' שזה אומר שזה אנשים שברגיל מגישים את הדוח שלהם בשנה העוקבת, לגבי אלה בלבד במקרים שיגישו את הדוח שלהם במהלך ינואר 24', נראה אותם כאילו הגישו אותו בסוף 23', כך שההתיישנות שלהם תהיה כאילו הגישו אותו ב-31.12.23.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם תעשו בחינה לראות מי הגיש בעבר במועד כדי לדעת? ואם היה מגיש עכשיו במועד? למה לא להחיל את זה על כולם?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

יש הרבה מאוד עסקים שמגישים כל שנה את הדוח שלהם במהלך ינואר. הרעיון כאן – אנו לא חושבים שנכון לשנות את דיני ההתיישנות. חושבים שיש פה רציונל ולא חושבים שנכון לתקן את זה. מצד שני, אנו מבינים שכרגע יש מצב שבו אנשים שאם לא היו נמצאים במצב שבו המדינה נמצאת כיום, היו עושים כל מאמץ אפשרי ומגישים את הדוחות האלה כפי שהגישו בשנים קודמות עד תום שנת המס מהשיקולים שלהם, כי חשוב להם להגיש במועדים האלה, בין השאר מהסיבות של לוחות הזמנים וההתיישנות. אנו חושבים שהאירוע עכשיו מאוד חריג, שונה מכל מצב אחר שהכרנו, ולא חושבים שנכון לשנות את דיני ההתיישנות. מצד שני קשה מאוד לא להתייחס לחריגות של המצב הנוכחי הזה. אנו לא חושבים שנכון לשנות באופן גורף את כל דיני ההתיישנות, או את כל התייחסות שלנו למועדי הגשת דוחות. לכן נראה לנו נכון בצורה מאוד מצומצמת- - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

את אומרת: כן נעשה את הבדיקה ולגבי מי שכן נעשתה הבדיקה, כן נאפשר את זה. השאלה אם נדרש פה לעשות את הבדיקה ולבדוק מי עשה זאת בעבר ולא לצאת מנקודת הנחה שהצעת החוק הזו נועדה להקל.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

היא נועדה להקל אבל לא לפרוץ את כל הכללים שאנו מתייחסים אליהם לאורך השנים. ויש פה רציונל והייתה הסכמה לגבי תקופות ההתיישנות. ההחרגה פה - אנו מנסים לבודד את אותם מצבים שבהם בסבירות מאוד גבוהה אנשים היו עושים מאמץ וגם מצליחים, כפי שהראו בהתנהגות שלהם בשנים קודמות, היו מגישים את הדוח עד סוף השנה. זה המדד מבחינתנו. אנו לא יכולים לבחון כליות ולב. אנו לא חושבים שנכון ללכת לאמירה גורפת, אני חושבת שזו לא הייתה הכוונה של אף אחד מהצדדים. אני חושבת שלולא היו נסיבות כה חריגות, לא היה מקום לתת את ההחרגה הזו ולכן גם יש לכתוב זאת בזהירות הראויה. זה רק בגלל המצב הכה קיצוני שבו אנו שרויים. אנו לא חושבים שנכון לפרוץ את מועד ההתיישנות. מצד שני, חשבנו שנכון להתייחס למצב הזה שבו יכול להיות מצב שבו גם המייצגים וגם הנישומים נמצאים כרגע בשירות ולא יכולים להתפנות לזה, ולכן כן נכון לתת את החודש הנוסף הזה אבל רק למצבים המצומצמים האלה ואנו מאוד מבקשים וחושבים שלא נכון לפרוץ את ההחרגה הזו מעבר למצבים האלה. זה גם הוסכם על ידי הלשכות שפנו והבהירו שמבחינתם גם התיקון המצומצם ייתן מענה לבעיה. 

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >>   

שיירשם בפרוטוקול – תנועת העצמאיים על 7,000 העצמאיים שבה מתנגדת, אבל תמשיכו – מתנגדת לזה שזה רק חודש ורק מקרים מצומצמים. יש מלחמה. כל עוד יש מלחמה, צריך לקבוע תאריך סוף מלחמה. זה מה שצריך להיות. 

 << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>   

זו נקודה שנצטרך לבדוק אותה. אני לא חושבת שכאן המטרה להאריך התיישנות בשנה בכזה סדר גודל לרשות מיסים. רציונל החוק הזה לעזור לציבור. בסדר שצריך הדדיות לרשות המיסים. אם אני מבינה נכון את המצב – יגיע היושב-ראש ויידון בנושא.

 << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 11:41) << מנהל >>   


 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הרב גפני, אני מבקשת שתעדכני את היושב-ראש שעלה כאן נושא ההתיישנות. ההארכה שבאה להקל על הציבור ומצד שני לשמור על איזון מול רשות המיסים מאפשרת להם לחזור אחורה ולפתוח שונות, היא פותחת לרשת מיסים תקופת התיישנות הרבה יותר גדולה מהרגיל לחזור אחורה לאזרח.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רשות המיסים הציעה לעשות בחינה אחורה שבה יבדקו מי היה נוהג להגיש ב-22', 23' מי הגיש עד סוף שנה, ורק לגבי המקרים האלה לא תיפתח שנת ההתיישנות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כל מי שניצל את זכותו בחוק, להשתמש באורכה, לגביו רשות מיסים אומרת: קיבלתי עוד שנה לבדוק אותם אחורה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הפוך. אסביר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מקווה שלא נכון, מה שהיא אמרה. זה נראה לא טוב.

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

במצב הרגיל, המצב החוקי אומר, שפקיד השומה רשאי לבדוק את הדוחות בארבע השנים מתום השנה שבה הוגש הדוח. זה הדין. זה הכלל. ככה חל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש לשנות את החוק הזה אבל זה החוק.

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

כאשר אנו נותנים אורכות להגשת הדוח, אם מישהו דומה ומגיש במקום בפברואר, באוגוסט, פקיד השומה מפסיק חצי שנה בזמן התיאורטי שיש לו לבדוק את הדוח הזה. מצד שני אם אנו נותנים אורכה ומישהו בוחר להגיש את הדוח במקום בסוף נובמבר או בסוף דצמבר – בסוף מאי, לפקיד השומה נוספים 7 חודשים לבדוק כי התיישנות זזה בשנה, והתקופה של חמשת החודשים שלא הוגש הדוח אז פקיד השומה קיבל עוד זמן לבדוק את הדוח.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה לא חמש שנים מרגע הגשת השומה?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לא. מתום שנת המס שבה הוגש הדוח. לכן במצב המאוד נקודתי שכרגע מישהו שהתכוון להגיש את הדוח וכרגע אנו נמצאים בחתך של שנה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בקורונה זה לא עלה כי היתה תחילת שנה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

נכון. שוב, הדין הזה הוא כללי וכשניתנות אורכות, לפעמים מאריכות את פרק הזמן ולפעמים מקצרות אותו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

דווקא פה כשאנחנו בדצמבר אם יש אורכה, זה מקצר את היכולת של רשות המיסים. אה, עוברים שנת מס ואז מתחילים למנות 4 שנים משנת המס החדשה. אז אתם רוצים לייצר הבחנה שככל שמגישים – זו לא הבחנה. אתם רוצים להמשיך להחיל את הכלל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני הבנתי שכל מה שאתם עושים פה, הייתה עליכם רוח ממרום לעזור לאזרחים. באמת. אנחנו נמצאים בתקופת חירום.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

אבל זו הוראה מקלה. הצענו והם קיבלו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבנתי, שהוא צריך להגיש דוח אז אומר - רואה החשבון שלי נמצא במילואים – אנו מאריכים לו את המועד. אתה יכול להגיש את הדוח, או יותר מאוחר – שלושה חודשים. אומר פקיד השומה לאותו אחד: אני מציע לך, תגיש את זה עכשיו, כי אם לא, אני פותח לך את הדוח אחורנית.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

לא, אני בודק לך ב-28' את אותו דוח.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם לא היה מבקש אורכה?

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

אנחנו מבלבלים פה שני עניינים. החוק אומר שברגע שאני מגיש את הדוח, מתום השנה שבה הגשתי את הדוח פלוס ארבע שנים יש התיישנות של הדוח כלומר תיאורטית, אדם הגיש דוח ב-31.12.23, מבחינתו, ההתיישנות תהיה ב-31.12.27. ככל שיגיש את זה ב-2.1, הוא יקבל תוספת של עוד שנה כי אנו מונים 4 פלוס השנה השוטפת. לבקשה של הלשכות, וכפי שהסבירה מירי, כיוון שיש הרבה רואי חשבון שנמצאים במילואים וגם עובדי מס הכנסה, אמרנו: ככל שהדוחות יוגשו עד סוף ינואר, לצורך ההתיישנות ייחשב כאילו הוגשו ב-31.12. זה החלק הראשון.

כיוון שברגיל 50% ויותר מגישים דוחות מינואר וקדימה, אנו לא רוצים לתת למי שהיה רגיל ותכנן להגיש בינואר, אין שום סבה שיקבל את תקופת ההתיישנות המופחתת. מי שהיה בשנים הקודמות מגיש עד סוף דצמבר ועכשיו בגלל הנסיבות נאלץ להגיש עד סוף ינואר, נמנה לו את השנים כאילו הגיש בסוף דצמבר. אבל מי שברגיל היה מגיש בינואר או בפברואר או במרס או באפריל, לא ניתן לו תקופת התיישנות מקוצרת ונגיד כאילו הגשת בדצמבר אלא רוצים לתת למי שבאמת היה רגיל להגיש עד דצמבר ורק בעקבות הנסיבות נדחק ומגיש בינואר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הסכמתם לזה?

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

כן – אחרת רשות המיסים תפסיד ביקורת של עוד 10%, 20% מהאוכלוסייה שאין כוונה לפגוע בזה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא. יהיה לה פחות חצי שנה. לא אומרים שתקופת ההתיישנות לא תחול. רק שואלים את השאלה שאמר היושב-ראש שאולי יש אנשים שאנו רוצים להקל עליהם מבחינת המתח שהם נמצאים ואולי אנשים, כי לא רוצים את החרב הזו של עוד שנת מס של ההתיישנות. אתה אומר – אלו הכללים הרגילים. הם נכנסים לחרב של התיישנות שהיא יותר ארוכה. אני מתלבטת.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

החרב של ההתיישנות, עוד 3, 4 שנים - לא תוארך למי שלא- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה מכיר את פקידי השומה האלה. רובם מחייכים אבל יש פקידי שומה שיושבים מאחורי הזכוכית ואומרים: תגיש את הדוח עכשיו – אחרת אני מאריך לך ונבדוק אותך אחורנית. יש כאלה.

 << דובר_המשך >> רובי בוטבול: << דובר_המשך >>   

אולי יש כאלה, מעטים ונדירים מאוד. זה לא הפרופיל הרגיל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי שנופל אצל אחד כזה? אתם לא מתנגדים לזה.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

לא, למרות שלשלומית יש קושי עם המדידה של שנתיים אחורה. אנחנו התחלנו בבקשה לבדוק שנה אחת אחורה.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

התחלנו בשלוש. כרגע סוכם שנתיים אחורה. אנחנו רצינו יותר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם רצו שלוש, עכשיו רוצים אחד והחליטו על שנתיים. 

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

זה יחול על מי שבשנתיים האחרונות הגיש את הדוחות האלה עד דצמבר, הוא יקבל את ההטבה הזו למרות שהגיש בינואר. מי שהיה רגיל להגיש במרס, אין סיבה לתת לו את ההטבה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

קצת קפוץ. כי הוא מקל על מי שעד עכשיו היה תלמיד מצטיין, והרעיון כרגע להקל על כולם – על כל מי שקשה ולא זמין וכל מי שבמלחמה. היושב-ראש, מה שתחליט מקובל עליי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין לי פה משהו דרמטי. מבין שזו ההסכמה שהגעתם אליה, וזו הפשרה, אז נמשיך.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זה היה 145א2. סעיף 3. 

ט145א1, לעניין תקופת 30 הימים הקבועה בו, זה תקופה להגשת בקשה לעיון חוזר לגבי ערר לגבי פעילות פנקסים.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

מי שנפסלו לו הספרים בשל אי רישום תקבול יכול לפנות לפקיד השומה ולבקש ממנו לעניין מחדש בהחלטה, 30 ימים זה הזמן הרגיל. שוב אנו נותנים שלושה חודשים. אותו רעיון.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

י147א. זה סמכות לתיקון שומות.

 << דובר_המשך >> רובי בוטבול: << דובר_המשך >>   

147א מדבר על מצב של הרשאה. בסמכות המנהל לפתוח שומות, אם אדם הורשע בעבירת מס, ולמרות שעברו תקופות ההתיישנות שדיברנו עליהן קודם של שנה פלוס 4, אם הוא הורשע בעבירת מס יש לפקיד השומה עוד שנה לטפל בזה על אותו רציונל – כי יכול להיות שתום השנה נופל בתקופה שאנשים במילואים אז הארכנו את זה בשלושה חודשים. אותו רעיון. גם 1. כל החלטות המנהל. זה הולך לשני הצדדים. רשות לנישום לפנות למנהל בבקשה. 

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

יא. 150א. זה תקופה לבקשת השגה על שומה.

יב. 152ג.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לגבי 150א, ממילא יש לפקיד השומה סמכות להאריך שם את המועד. למה חייבים?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לא חייבים. אפשר למחוק את זה, אפשר להשאיר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תמחקו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

השאלה אם פקיד השומה כשיש לו הסמכות להאריך, מביא בחשבון שיקולים אחרים.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אם יש נסיבות אישיות מיוחדות, למשל, וחושב שנכון להאריך יותר, יכול להאריך ביותר מזה. כך או כך בוודאי כשיגיעו לפקיד השומה גם בלי החקיקה הזו ויבקשו הארכת מועד כי המייצג או הנישום במילואים או חלילה במצבים אחרים, תינתן הארכה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

משאירים.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

152ג. 

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

יש תקופה של מגבלה לבדיקת פקיד שומה, כמו תקופת התיישנות אבל בהליך של השגה, ואנו מאריכים את זה בשלושה חודשים במקביל. שוב, נותנים לנישום עוד שלושה חודשים להגיש את ההשגה ולפקיד השומה עוד 3 חודשים לקבל החלטה. 

 << מנהל >> (היו"ר אורית פרקש הכהן, 11:54) << מנהל >>   

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

160א. תקופה לבקשות להחזרי מס. יש פה תקופה של שש שנים. הארכנו אותה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אפשר עד סוף מרס להגיש.

 << אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

אם השכיר היה מגיש עכשיו, יש לו שש שנים. כשאת אומרת לו שבינואר יש לו שש שנים, זה שש שנים שיכל להגיש בדצמבר.

 << אורח >> רובי בוטבול: << אורח >>   

לא. יראו מי שהגיש בשלושה חודשים כאילו הגיש בדצמבר. אין עוד שנה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אם הוא רוצה להגיש את כל הדוחות יחד, ייצאו לו - המשמעות היא שבקשות להחזר מס לשנת 2017 אפשר להגיש עד 31.3.24.

<< אורח >> גק בלנגה: << אורח >>   

אז בואו נרשום כך בחוק.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הנוסח נותן אותה תוצאה.

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אנו לא משנים מהנוסח הרגיל. זה מתנהג כמו כל שאר הסעיפים. לא חושבים שיש פה פרשנות.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

זו משמעות האמירה וזה כתוב עכשיו בפרוטוקול, בקשות להחזר מס לשנת 2017 ניתן יהיה להגיש עד 31.3.24. 

<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זה סעיף שלא היה בחקיקת הקורונה. הבאנו אותו עכשיו.

167א. תקופה לשומת ליקויים. הסעיף הבא, 168, לעניין הגשת השגה על שומת ליקויים.

 << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>   

לקראת סיום הדיון, מירי, התחלנו לדבר על הנושא הזה אבל אני רוצה להעלות את העניין. החוק כרגע כולל את כל סוגי ההארכות שמניתם עד הסעיפים שהגענו אליהם אבל גם מונה בסעיף (15) – עמ' 217, סעיף 2ב(15). פה כתוב שבין יתר ההארכות שעושים בגין המצב המלחמתי בעצם מטפלים גם בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, סעיף 14ב, סעיף 15א(ד), 20טז(א). אני רוצה להביע את העמדה שלי, שהיא מגובה על ידי עוד – כמו שאמר יו"ר הוועדה – אנו לא מבינים, למה הסעיף הזה נכלל בתוך סל הדחיות והאורכות. בסוף מדובר פה בחוק ששינסקי, שמדבר על גביית מיסי יתר מחברות גדולות במשק, חברות משאבי טבע במשק. למשל, סעיף 20טז(א) קובע את המועד להגיש השגה בפני פקיד השומה. הוא כרגע, הנישום, אנו מאריכים לו את הזכות להגיש השגה בפני רשות המיסים על שומה שניתנה לו. עוד דבר שהוא סעיף 14ב, שגם פה יש אורכה, אם איני טועה, אנו מאריכים פה פרק זמן של שנתיים. גם ככה יש לנו 24 חודש, וגם את זה מאריכים. ההערה היא קטגורית לגבי טיב המיסים הללו. מדובר פה בחוק של לא שגרה, מדובר בחברות חזקות במיוחד עם רואי חשבון מנוספים שעובדים, מדובר בכספים שהם רווחי יתר, מדובר פה בכספים שאנו כמדינה וכמשק נזדקק להם בתקופה הזו ואחרי הלחימה כפי שאת יודעת היטב, ואנו צריכים את זה בשביל החוסן הכלכלי שלנו. מדובר פה באירוע חיצוני לדעתי לתיקון החקיקה הזה. אלה לא הנישומים שקשה יהיה להם לעמוד בלוחות הזמנים להגיש את הדוחות ולא רלוונטית הדחייה הזו. ודאי שלא בהגשת השגות ובוודאי שלא באחרים. אנו מכירים את ההיסטוריה הבעייתית שיש לנו, את היקפי המס שבהם אנו מדברים. תשקלו את זה למחר כי אנו דעתנו לא נוחה מהכללת סעיף קטן (15) באורכה הזו.

הערה אחרונה – אתם רוצים להתייחס כרגע או מחר? מה שנוח לכם.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אסביר את הרציונל כי אנו מסכימים על הצורך לבקר ולבדוק את הדיווחים שמגישים בהקשר של היטל ששינסקי. הסיבה לדחייה במקרים האלה היא לא כדי לתת הקלה מהותית אלא כדי לקחת בחשבון מצבים שבהם ייתכן שהמייצגים או תפקידי מפתח גם ברשות המיסים וגם בתאגידים האלה, בדיוק כמו בתאגידים אחרים שמאוד חזקים במשק, ואין להם או לרשות המיסים אפשרות כרגע לבצע את הליכי השומה המורכבים בצורה מיטבית בחודשים האלה. למעשה הדחיות האלה מאפשרים לשני הצדדים גם לרשות המיסים וגם לצד האחר לנהל את הדברים בצורה עניינית. אנו חושבים שדחייה של שלושה חודשים באירוע הזה אינה מהותית ביחס לאפשרות ולצורך לקיים את ההליכים האלה- - -

 << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>   

אבל לכך מיתוסף סעיף שמאפשר לשר האוצר להאריך את התקופות האלה לתקופות של תשעה חודשים. בכל הכבוד, את השומות האלה מגישות רואי החשבון, הפירמות הגדולות ביותר. יש מי שיגבה את הדברים האלה. זה לא דומה ולא מתאים כאן. אני מבקשת שתשקלו זאת לקראת מחר. יש פה תמימות דעים. זה לא חברות רגילות. אלה החברות החזקות והגדולות במיוחד, וגם החשיבות בגביית הכספים האלה כסדרם, יש להם משמעות יתרה בתקופה הכלכלית שבה אנו מצויים, ותראי את זה לקראת דיוני התקציב ב-24' שיגידו כמה כסף יש בקרן ההיא ובהיא, ואני חושבת שיש חשיבות בגביית הכספים האלה כסדרם כי מי כמוך יודע כמה גם ככה יש לפעמים ויכוחים שנים על גבי שנים. נאריך את זה פה עוד תשעה חודשים? לא נראה לי.
 
<< אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

לגבי סמכות ההארכה, היא יכולה להיות לגבי עניינים מסוימים. לא גורפת.

 << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >>   

עדיין היא הסמכות של שר האוצר ואם שמעת אותי מתרעמת קודם – אני מבחינתי משחררת את זה לידי שר האוצר. אני חושבת שזה לא החוק המתאים לדבר הזה. לא כאן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תמשיכו עם חוק מס ערך מוסף בינתיים. אנו חוזרים לפסקה (2) בעמ' 214. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שמעתם מה שהיא אמרה?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אמרנו שנבחן. הסברנו את הרציונל ואמרנו שנבחן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מסיים את הדיון בסעיף הזה. מקווה שמחר נסיים. מבקש שתבואו מוכנים, שזה ילך יותר מהר. 

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:05. << סיום >>