פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 42 ועדת הכלכלה 25/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 216 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, י' בחשון התשפ"ד (25 באוקטובר 2023), שעה 9:00 סדר-היום: << נושא >> תוכנית הסיוע לעסקים של משרד הכלכלה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אליהו ברוכי אלי דלל שלום דנינו בועז טופורובסקי סימון מושיאשוילי חברי הכנסת: נעמה לזימי גלעד קריב קטי קטרין שטרית מוזמנים: שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמנון מרחב – מנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה יוסי עדס – מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים רועי כהן – עו"ד ונשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים רויטל סיטון בן ארי – ראש מחלקת מיסוי, התאחדות המלאכה והתעשייה רמי בז'ה – יו"ר פורום העצמאים מבית ההסתדרות אורן בוטא – מייסד תנועת העצמאיים אוריאל לין – נשיא איגוד לשכות המסחר אמיר שני – סגן נשיא איגוד לשכות המסחר אייל יהודה – איגוד לשכות המסחר חנן דגן – מנכ"ל איחוד גני הילדים גיל וקנין – יו"ר איגוד שכירים בעלי שליטה שי ברמן – מנכ"ל איגוד משתמשים בהובלה ימית רמי ויינברג – מנכ"ל סוויספורט טלי לאופר – מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות אלכס מילר – ההסתדרות החדשה יוסי פתאל – מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים קרן אוחנה איוס – יו"ר ח.י.ב.ה, ארגון ילדי הגנים הפרטיים מוזמנים באמצעים מקוונים: אלי שלום סתוי – יו"ר עמותת פורום הקמעונאים הקטנים בענף המזון רונן לוי – יו"ר איגוד המוסכים בישראל ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תוכנית הסיוע לעסקים של משרד הכלכלה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא תוכנית הסיוע לעסקים של משרד הכלכלה. שר הכלכלה מכבד אותנו בנוכחותו, נשמע את התוכנית שלו ונדון בה. מאגף התקציבים הודיעו לי אתמול שהם במילואים, למרות שראיתי שהם מגיעים לוועדת הכספים, שם הם לא במילואים. אמרתי להם, תשלחו לפחות נציג והם לא שלחו. יהיו לזה השלכות בעתיד, אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים לוותר בעניין הזה. אנחנו נדבר על זה לאחר הישיבה ולא בישיבה עצמה. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אני יכול לשאול שאלה לפני דברי השר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה לפתוח דיון לפני דברי השר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא. אני רק רוצה לשאול שאלה. אתה יושב-ראש הוועדה, כינסת את הישיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תשאל שאלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, בוקר טוב, ואני שואל גם את כבוד השר, אני לא מצליח להבין את מהות הישיבה הזאת, באמת. עם כל הכבוד, כמו שמשרד האוצר הוא רק משרד האוצר והוא לא ממשלת ישראל, גם משרד הכלכלה הוא רק משרד הכלכלה והוא לא ממשלת ישראל. אנחנו כפסע מציון שלושה שבועות למלחמה והעובדה היא אחת, לממשלת ישראל – שאתה, אדוני השר, חבר בכיר בה – אין תוכנית לסיוע למגזר העסקי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא. אני עוצר אותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אני רוצה להבין מה תכלית ההצגה הזאת פה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עוצר אותך, אני עוצר אותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שכבוד השר ילך וישב עם עמיתו שר האוצר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני עוצר אותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - יגיעו לקבינט החברתי-כלכלי, יגיעו לממשלה ויביאו בשורות. מה הטעם במשחק הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קריב, קריב, אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו הבמה להצגה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לצאת? אל תעשה לי פרובוקציות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - של שר הכלכלה במלחמה הפוליטית שלו נגד שר האוצר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך. טוב, אני מבקש צא החוצה, צא החוצה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין שאתה רוצה להוציא אותי, על מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נהוג לתת קריאה ראשונה, שנייה ושלישית, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני לא נותן לך, כי אתה ביקשת הצעה לסדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הצעה לסדר היא מהי מהות הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נענה לך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה? לשמוע על הטיוטה של שר הכלכלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בדיוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ילך שר הכלכלה, ישב בקבינט, ייגש לראש הממשלה בבור בקריה, ידפוק בשולחן ויאמר: אדוני, תכריע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת? סיימת? יופי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה סיימתי? אתם עושים מאיתנו בדיחה. מה אנחנו התפאורה למשחק הפוליטי שלכם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה. אתה לא באמת רוצה תשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני השר, הלכת לראש הממשלה ואמרת לו: אדוני ראש הממשלה, במקום לעשות סיורים עם יוניקלו וכל מיני צילומים, שב איתי ועם שר האוצר ובוא נכריע על תוכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי אתה לא מחכה לתשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מחכה לתשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא מחכה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם עושים בדיחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מחכה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם צוחקים על כל האנשים החשובים שיושבים כאן ועל כל בעלי העסקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זו ההצגה הזו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול לצאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא אני עושה הצגה, אתם עושים הצגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה עושה הצגה עכשיו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא אני עושה הצגה, אתם עושים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה עושה הצגה עכשיו, כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה עושה הצגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא, צא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מטעמים פוליטיים מפלגתיים עושה הצגה. אם אתה רציני אתה תקרא לשר האוצר ולשר הכלכלה לשבת ולסגור תוכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אוקיי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פשוט בדיחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, קיבלת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> העיקר לדבר על פקידי האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלת את הכותרת שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי שאשם זה אתם, שלא טרחתם לעשות כאן שום תוכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, צא החוצה, צא החוצה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הטעם? אתם יושבים ושומעים טיוטה, קשקוש. תשבו ותתלוננו על האוצר והאוצר יתלונן עליכם. אתם לא מבינים שזאת בדיחה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, קיבלת את הכותרת שלך. אתה יכול לצאת החוצה, הרי לא ציפית לקבל תשובה. בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מכובדיי כולם. אם כבר מדברים על המטרה של הדיון, אז להיכנס לעומקם של פרטים ולהבין יותר לעומק מה עומד מולנו. יש כאן כמה תפיסות עולם, ודיון אינטליגנטי, פתוח וישיר רק מוסיף. זה לא עניין פוליטי בכלל, זה ויכוח עקרוני. אני רוצה להציג את הפערים בין שתי תפיסות העולם, ובסופו של דבר כמובן שהממשלה צריכה להציג – זאת בכלל לא שאלה. העצות הטובות שקיבלנו, ברור שצריך לשבת עם הממשלה ולגבש. עד שזה יתגבש, אני חושב שנשתף בשקיפות מוחלטת את כל החברות והחברים באתגר – זה היעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני כבר הודעתי, שאני לא אוותר הפעם. יהיה דיון גם במסגרת ועדת הכלכלה ויש לי כוונה לערער על כך שהחוק יגיע לכנסת ושהוא יעבור רק בוועדת הכספים. לוועדת הכלכלה יש מה לומר, ולכן, החלטתי לשמוע את שר הכלכלה ואת התוכנית שלו. בסופו של דבר כשזה יגיע לדיון, או שתהיה ועדת משותפת או שזה יגיע אלינו, אין מצב שוועדת הכספים תדון בזה לבד. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני חושב שזה נכון ששתי הוועדות ידונו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא קיבל את התשובה שלו, מר קריב, שירוץ לתקשורת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. מה שהוא אמר ברור מאליו ולא צריך להטיף לנו, אני רוצה לחדד את המסר במטרה. בשבועיים האחרונים אני יושב בזומים עם כל המגזר העסקי. המנכ"ל, אנוכי וכל צוות המשרד שלנו יושב לתחקר, להבין ולנסות יחד עם המגזר העסקי לאפיין צרכים. למה זה כל כך חשוב? במלחמה שנכפתה עלינו יש לנו שני יעדים מרכזיים. אחד, לנצח צבאית – לנצח את החמאס. שתיים, לדעת לצאת מהאירוע הזה, מהמלחמה, כשהעסקים שלנו שורדים ומוכנים לצמיחה מהירה יום אחרי. היעד השני לא פחות חשוב מהיעד הראשון, שכן אם אנחנו נסיים ונכריע צבאית והכלכלה שלנו תהיה על כרי התרנגולת הפסדנו במלחמה. היעד של לצאת מהמלחמה מנצחים גם כלכלית הוא יעד אסטרטגי. אם החמאס יידע שהוא בטוח יפסיד בקרב הצבאי, אבל הוא מוטט את כלכלת ישראל, והוא גרם לנזקים אדירים לכלכלת ישראל והעסקים קרסו – זה לא ניצחון שלנו. לכן, אחד היעדים שאנחנו חייבים לאמץ לצד ניצחון החמאס בעזה בפן הצבאי, הוא לדעת לשרוד ולאפשר זאת לעסקים שנכפתה עליהם מציאות קשה. אלה אותם עסקים שמשלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי והם מייצרים את הקופה הציבורית שבזכותה אנחנו חיים פה. כלכלת ישראל היא בזכות אותם העסקים שנקלעו למצוקה. אני רוצה לחדד, היעד שלנו הוא לגרום לעסקים לשרוד בתקופת המלחמה. יעד המשנה שלנו הוא לעודד המשכיות של העסקת עובדים. שתי המטרות האלו הן הבסיס שאיתו ניגשנו להכין את תוכנית העבודה. בנוסף לכך אנחנו מחפשים נוסחה פשוטה, שנותנת ודאות לאנשי העסקים כדי שיידעו לחלחל את צעדיהם בחוכמה במציאות המשתנה. אנחנו לא יודעים אם מחר תיפתח חזית צפונית או לא, האם יהיו לנו הקלות, האם יהיו לנו עלויות או ירידות אל מול המלחמה. אחד הדברים הגרועים ביותר שיכולים לקרות למגזר העסקי זאת אי-ודאות. ולכן, צריך מערכת פשוטה מאוד, ודאית, שבגינה העסקים יוכלו לקבל החלטות, לעיתים קשות, אבל מוסכמות מראש ולעשות את זה בשיא המהירות. חברים, אנחנו חייבים לסיים את העסק הזה בעוד כמה ימים. אני חושב שגם האוצר, גם אנחנו וגם ראש הממשלה – כולם מבינים את זה. והדיון הזה ככל שהוא פתוח וככל שהאנשים יבינו את האופציות, אני מאמין שנקבל החלטות יותר נכונות. המפתח להצלחה מבחינתי הוא אחד הדברים שרואים היום בצה"ל. מי שהלך לראות – אני הלכתי לראות את הלוחמים מתארגנים ועושים תרגילים לפני הכניסה לעזה – איזו ערבות הדדית, כיף לשמוע אותם. לא מעניין אותם פוליטיקה מעניין אותם איך מנצחים את המלחמה. גם כאן היעד הוא איך אנחנו כממשלה, יחד עם הנציגים של המגזר העסקי, יחד עם הארגונים של העובדים ועם ההסתדרות הלאומית מגיעים לאיזושהי נוסחה שאנחנו מרגישים איתה בנוח, שהיעד ממומש. כששמים כתף מול כתף, ויד לוחצת יד במודל שעושה שכל. אני רוצה לומר לכם שאני גיליתי במהלך שיח, עם המגזר העסקי – עם ארנון ועם החברים בלאומית – שיח של פטריוטים שאכפת להם מהמדינה. הם לא מנסים לעשוק את מדינת ישראל או את הקופה הציבורית, הם באים עם אחריות לא מבוטלת. ועם רמת הניסיון שיש לאלה שיושבים מולנו, דוד, של אנשי העסקים פה, תחבר אותם יחד לארגוני העובדים ויחד עם המשרד שלנו – הם לא נופלים בשכל שלהם מאגף תקציבים. הניסיון וההבנה של איך להתמודד עם המציאות הזאת ממש לא נופלת. אני רוצה להציג מושג שהוא די חדש, דובר עליו בעבר, הוא כחוט השני והוא ילווה אותנו במודלים ובפתרונות. אנחנו קוראים לעקרונות מודל העסקה גמישה, יש כאלה שקוראים לו חל"ת גמיש, אבל הוא לא חל"ת, כי בחל"ת האנשים יוצאים החוצה והקשר שלהם ניתק עם הארגון. אנחנו קוראים לו העסקה גמישה, שמאפשרת לכל עסק לא לנתק את יחסי העבודה בין העובד למעביד. לאפשר להפעיל עובדים בחלקיות משרה. בימים שהעובד לא עובד מתחלקים 70% מדינה, 15% מעסיק ו-15% העובד. מה הדבר הזה נותן לעובד? העובד בגדול יקבל הכנסה יותר גבוהה, הוא יקבל במירכאות כפולות את מה שמגיע לו בחל"ת, את ה-70% פלוס 15%. הוא שומר על כל הזכויות הסוציאליות שלו, יש לו רצף של שמירה של כל התוספות הסוציאליות, והוא לא נפלט משוק העבודה. ברגע שהמעסיק ירצה אותו, הוא חוזר אוטומטית לפעילות. הדבר הזה יותר טוב לעובד מהמודל הישן של החל"ת. מה היתרון למעסיק? קודם כול למעסיק יש גמישות בהעסקה. תרחישי המלחמה כרגע עולים ואחר כך יורדים. הוא יודע לנהל את העסק שלו בחוכמה. העסק שלו בוודאות ייפגע פחות, הוא יכול להחזיר לעבודה. אומנם זה עולה לו 15% אבל הגמישות הזאת שווה לו – היא שווה זהב, גם למדינה כמובן. השותפות הזאת היא ערך. אני רואה בשותפות עם המגזר העסקי ועם ארגוני העובדים ערך אסטרטגי – זה לא משהו קטן. זה מגדיל את היציבות במשק, העלויות במשק בוודאות יורדות במדינת ישראל, וזה מגדיל באופן ניכר את השרידות ואת יכולת הייצור של המגזר העסקי. אני רוצה לדבר על עוד אתגר אחד שהוא אתגר תזרימי לפני שנצלול לנוסחאות. אני רוצה להגיד משהו מאוד טוב על החשב הכללי. אני חושב שהחשב הכללי מגלה גמישות חשיבתית, הוא קשוב ואני רואה גם את המגזר העסקי – הם בטח ידברו על זה בעצמם – הם מגיבים מצוין. גם בצורך לשדרג את קרן ההלוואות בערבות המדינה, גם את הנושא של דחיית מע"מ. גם הקדמת תשלומי המדינה בין אם זה למילואימניקים היקרים שלנו ובין אם זה לעסקים, שמקבלים מספקים של המערכות הציבוריות. הדבר הזה מאוד מאוד משמעותי. אני חושב שכשיש לנו ביקורת מסוימת על אגף תקציבים באותה מידה ראוי ונכון שנשמיע מה כן טוב, וזה בגדול החשב הכללי. ברשותכם, רציתי לסכם את כל המטרות הללו, ואת כל התהליכים הללו למקבץ פשוט ככל שניתן של סדרה של שקפים. אולי עוד דבר אחד, מדברים הרבה על הרחבה גיאוגרפית של האזורים הזכאים לפיצוי מלא – זאת חובה, חברים. אני לא רואה את ההבדל הגדול בין אופקים, לשדרות ולנתיבות שבאמצע, אנחנו צריכים להיות נדיבים. אני רוצה לומר עוד משהו משמעותי. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> גם בצפון, גם בצפון. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, אותו דבר בצפון – להיות נדיבים. למדינת ישראל אין קושי ואין אתגר תזרימי. כשאתה נותן בטעות קצת יותר לעסק, נניח שנתנו קצת יותר לדרום, מה קרה? מה האסון הגדול? כשהם ירוויחו הם ישלמו את זה חזרה במס הכנסה. אנחנו נראה לציבור במרכז הארץ שאכפת לנו מהדרום, שיהיה כדאי יותר לעבור לדרום ושלא יהיה חשש לגור בדרום, או לפתוח עסק בדרום. מה הסיכון, רחמנא ליצלן, שמדינת ישראל לוקחת כשהיא יותר נדיבה לתושבים שנפגעו. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> כבוד השר, כמה כבר עסקים יש בדרום? הריכוז בתל אביב ידוע כהרבה יותר גדול. המרחבים שלהם גדולים ואין הרבה עסקים בתחומים האלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> שר האוצר אמר את זה ואין לי ויכוח איתו. שמעתי את שר האוצר, הוא גם רוצה לבוא בנדיבות. אנחנו צריכים לתרגם את הדבר הזה, להרחיב את הקו של מי שמקבל 100% סיוע לדרום. שיגידו אנשי המרכז, ואללה - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כרגע יש המון נדיבות במתווה שלו. המון נדיבות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה רוצה לבוא? איפה הוא? מה זה אומר? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בשיחות איתנו, כשהוא עולה לתקשורת וגם בממשלה בקבינט. אני חושב שהקו של להיות נדיב הוא קו שמקובל על ממשלת ישראל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם מציגים מתווה - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> רגע, תנו לי להתקדם למתווה עצמו. אני רק אומר שבנושא ההרחבה הגיאוגרפית: נתיבות, אופקים, אשקלון – חברים להיות נדיבים, זה המפתח. אני ממשיך הלאה, ברשותכם. מה אנחנו רואים על העסקים הזעירים הקטנים, אותו מפרנס או מפרנסת שעובד או עובדת לבד, ונותנים שירותים של עד 100 אלף שקל מחזור בשנה בכלל לא צריכים דיווח. החברים האלה, אי-אפשר לדעת מה קורה אצלם. האוצר רצה לתת 1,500 שקל למי שמתפרנס עד 50 אלף אם יש לו ירידה במחזור. אנחנו די דומים, עד 100 אלף שקל אנחנו חושבים שצריכים להיות יותר נדיבים. בלשכת יועצי המס, ירון גינדי, עשו חשבון והגענו למסקנה, שבגידול מסוים של המענק אנחנו מבטיחים שרוב מוחלט של האנשים בקטגוריה הזאת יקבלו לפחות 75% מההכנסה שלהם. כלומר, אנחנו אומרים להם, אנחנו לא נוכל לתת לכם 100%, אבל השאיפה שלנו להעביר אתכם בממוצע מעל 75% הכנסה. הקטגוריה הבאה היא העסקים הקטנים של עד 300 אלף שקל. כאן כבר נכנסות שתי נוסחאות מרכזיות. יש מענק בסיס ומקדם. אנחנו מסכימים לשיטת העבודה עם האוצר, שיטה של בסיס עם מקדם היא נכונה. אבל כשעשינו סימולציות וראינו מה קורה לעסק שיש לו ירידה מאוד משמעותית, מעל 80%, במקדם של האוצר שהוא 1.75 הוא מקבל פחות מחצי מההכנסה שלו. והשאיפה שלנו להביא אותם יותר קרוב ל-75%. הפער הוא ממקדם של 1.75 ל-3.3. איך הגענו למקדמים? שוב, מהיעד של שרידות העסקים. הוויכוח שלנו הוא לא טקטי עם האוצר אלא הוא מה היעד. אם היעד הוא שרידות צריך להגיע למקדמים שאנחנו תכננו והצענו. אני מקווה שאתם מבינים את שיטת החשיבה שלנו בכלכלה אל מול שיטת החשיבה של אגף תקציבים. יש להם תקציב ונראה מה עושים איתו. נעבור לקטגוריה הבאה, שם נמצאים רוב העסקים במדינה. מ-300 אלף ל-400 מיליון שקל שנתי. יש פה שלושה פרמטרים מרכזיים. מקדם ירידה במחזור, יש לנו פער גדול מאוד במקדם הזה מול האוצר. המקדם הבא הוא התמיכה בעובדים, אם עוברים למודל של העסקה גמישה, הוא פותר את רוב הבעיות של העסקים בקונטקט של עובדים. ומה המענק המקסימלי? אם שמים מענק מקסימלי של 300 אלף שקל, הגענו למסקנה שהפגיעה בעסקים היא לא מידתית. ולכן, עסקים שנפגעים ויש להם הרבה עובדים, אומנם יכולת השרידות שלהם יותר גבוהה אבל זה לא מידתי. וכשמעלים את הרף המקסימלי אנחנו מקבלים מענה הרבה יותר ראוי והרבה יותר הוגן כלפי אותם עסקים. שלושת הנושאים הללו הם הפרמטרים שבגינם יש לנו פערים מול האוצר. הדבר הבא, הם העסקים היותר גדולים. יש לנו גם עסקים גדולים במדינת ישראל, תודה לאל. בשיחה איתם הם מסכימים שבמידה ונותנים להם מודל העסקה גמישה, ונותנים להם אפשרות להלוואות בערבות המדינה, הם מאמינים שהם יודעים לשרוד את האירוע. בניגוד לעסקים הקטנים, שצריכים גם תמיכה לירידה במחזורים, כי הם הרבה יותר פגיעים ויש להם הרבה יותר קושי לשרוד. העסקים הגדולים במדינת ישראל אומרים שזה יספיק להם. חברים, אין הוגן מזה. אני חייב להגיד לכם שעוד דבר אחד ריגש אותי כשאני דיברתי עם העסקים הגדולים. הם נכנסו אליי השבוע, כמדומני ביום ראשון, והם אמרו: אדוני השר, אנחנו חברות ציבוריות – רובם חברות ציבוריות – אנחנו יכולים להתחייב שאם בסוף התהליך הזה הרווחנו יותר מהממוצע בעבר, אנחנו מתחייבים להחזיר כסף למדינה. הם לא רוצים להרוויח. הם מוכנים לספוג במידה מסוימת, הם רק רוצים את הכלים לשרוד. לכן, מה שהצגנו כאן הוא תמהיל של סיוע לעסקים במדינת ישראל, כשהמטרה היא לתת מענה על פי גודל העסק ועל פי יכולת השרידות שלו. אנחנו רוצים לתת לחברים שנאבקים בתקופת המלחמה, עם אי-הוודאות – פתאום אין בית ספר, אנשים לא מגיעים וכולי – כלים פשוטים שנותנים ודאות. אני אומר לכם שכל מה שתיארתי עכשיו זאת לא הוצאה למדינת ישראל – זאת השקעה. ושבעזרת השם, נצא מהמלחמה הזאת כש-99% מהעסקים שלא היו צריכים להיסגר לא יסגרו. אני מחדד כי אולי יש עסקים שהיו נסגרים גם ככה. אבל 99% מהעסקים שבגלל המלחמה יכלו, חלילה, להיסגר שלא יסגרו וישרדו. בעזרת השם, אני אומר עוד פעם, לצד הניצחון במלחמה בקרב של הלוחמים שלנו, שאותם מילואימניקים לא יצטרכו לחשוב מה קורה מאחורה. אני רוצה שהם יידעו להתרכז, ושיהיה להם לאן לחזור. לעסק שלהם, למפעל שלהם, לקולגות ולחברים שלהם בעבודה. שהם יחזרו לאותו מקום שממנו הם יצאו לקרב. חברים זה לא בשמיים. מילה לסיום, חבר'ה, אנחנו לא במאבק עם אף אחד. אנשי האוצר הם חברים שלנו והם אנשים טובים. אני חושב שבאגף תקציבים נתנו תוכנית קצרה מדיי. הייתה להם אולי תפיסה של, בואו נשים משהו קטן ואז נתגלגל ונשפר אותו, ובמקרה שלנו זאת טעות אסטרטגית. נותנים את המתווה המלא היום – נותנים לעסקים ודאות. אני רוצה שהעסקים יחתמו שזה בסדר כמו שהם חתמו על התוכנית, כי אנחנו פה כולנו לחלוטין באותה סירה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> בא לי להגיד לך אחרי ה-abuse שעברנו בוועדת הכספים, איפה חותמים? איפה חותמים? אנחנו עוד נדייק את זה, אבל איפה חותמים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מבקש רק דבר אחד, אנחנו באמת כולנו ביחד. אין מה לריב ואין מה להתרגז, לא על אנשי האוצר ולא על אף אחד. אנחנו באנו לפה להציג פתרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהמשך למה שגלעד קריב אמר, יש כוונה להביא את התוכנית שלך לדיון בממשלה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ביום חמישי, כשהיה דיון בקבינט החברתי-כלכלי, כששמעתי שעומדים לצאת עם התוכנית, ביקשתי שלא ייצאו עם התוכנית כי היא לא בשלה. ביקשתי בפורום רחב של שרים לחכות עם זה. לצערי הרב, יכול להיות שהם חשבו להוציא טיוטה ואז לתקן אותה. אני חושב אחרת, אני חושב שצריך לגמור את העסק ולתת ודאות לשלושה חודשים, ואני מניח שזה גם יימשך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה התהליך בממשלה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> התהליך כרגע הוא שאני ביקשתי לעשות דיון בקבינט החברתי-כלכלי ואני מקווה שיקראו לי ונשב. אנחנו באים לעזור אנחנו לא נגד מישהו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה, אני מקווה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רק תזכור שהיושב-ראש הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חבר'ה, אנחנו צריכים לפתור את זה יחד. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> המוטיבציה שלו לכנס את הדיון היא כמו המוטיבציה שלו לעזור בטיפול בעצמאים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מבקש שכולנו נשנה דיסקט. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבקשת ששר האוצר ישנה דיסקט. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לחפש שיתופי פעולה ולסגור הסכם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> חברים, אל תקלו בכוח של חברי הכנסת. כל המתווה של החקלאים התשנה ביומיים בוועדות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני תוקפת - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זאת לא אופוזיציה קואליציה. אנחנו נעשה את הדוח שיח הזה. זה לא סתם דיון, אנחנו ננתב את זה למקום הנכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא מתכוונים לוותר, גם לנו יש מה לומר – לכנסת יש מה לומר. בסופו של דבר, הכול מגיע לכנסת, זה תהליך חקיקתי, זה לא שיש החלטת ממשלה ובזה נגמר הסיפור. לכן, אני עושה דיון גם על התוכנית של משרד הכלכלה. ועדת הכספים עשתה דיון על תוכנית האוצר, זה התפקיד שלנו. << אורח >> רון תומר: << אורח >> דוד, יש כאן נציגי אוצר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני מכיר את כולם, אין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואז אומרים לנו שעובדים איתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא רוצים לבוא, שלא יבואו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להעיר. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> - - - בואו נפסיק עם הדברים האלה, אוצר או לא אוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אוריאל לין. חברי הכנסת, רוצים לומר משהו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לומר משהו בקצרה, ואני חייבת לומר משהו. אני לא תוקפת אותך, להיפך, אני אומרת בואו נחתום על זה. אתמול הצבעתי בעד העברות תקציב שמסייעות למשרדים. הכי ענייני, אנחנו בזמן מלחמה ואני רוצה לומר שזה לא נאמר כאופוזיציה בשום צורה, אבל זאת חרפה של ממש, שהאוצר לא רק שהוא לא באירוע, הוא ממש בלם להתעוררות. הוא בונה על החברה האזרחית, ממצה את מעט המשאבים שאמורים גם להיות כאור להמשך ושלושה שבועות לא עושה שום דבר. ומה שאתם אומרים פה – אני מצטערת, אתה מציג מתווה חלופי לאוצר – זה אני מקווה שישמעו אותי ויכנסו ועדה, אותי זה לא מרצה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה לא מה שאמרתי, אני מצטער. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אמרת, אני מקווה שיקשיבו לעצתי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> המילה מקווה, הייתה פה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני אציג אותה בקבינט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכל משרד יש את הזכות להציג תוכנית בממשלה, זה התפקיד שלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא תוקפת בכוונה, כי אני אומרת חד-משמעית, יש מקומות שצריך להגיד. אתמול בוועדת הכספים רצו להביא רק לשלושה חודשים את הכרזת אשקלון כיישוב ספר. אמרנו כולנו, אופוזיציה קואליציה, או שיהיה אישור קבוע או אישור לשנה לפחות. עכשיו, אנחנו מצביעים כי יש לנו סמכות להצביע בוועדה שהיא מחוקקת. יצאו החוצה האוצר ורשות המיסים, וחזרו עם אישור לשנה. באמת אפשר, אין סיבה לגרור את זה, אין סיבה שאנשים ירגישו שהעולם קורס עליהם, זה לא יכול להיות. אני אומרת לך, שר הכלכלה, למרות שאני הייתי רוצה אפילו יותר נדיב ממה שאתה הצעת, אני עכשיו חותמת על זה, עכשיו אני עוזרת לקדם את זה, עכשיו, עכשיו, עכשיו, רק תגידו. אני לא תוקפת, אבל אל תמכרו סיפורים על סינרגיה – אין סינרגיה. אני שומעת מפקידי האוצר, שאומרים לי מאחורי הקלעים, בחייאת, גם אנחנו מדברים איתם. אני שומעת על הכאוס, אני שומעת על כיפוף הידיים, אני שומעת על המשטור ואני יודעת שזה נכון. אל תמכרו פה לוקש, תגיד כאן שעכשיו אנחנו מעל הראש של האוצר, מעל הראש של סמוטריץ'. מה נסגר איתנו? כשרציתם לחוקק פה דברים בשנה האחרונה רצתם, רצתם עם חוק טבריה, רצתם עם כל מיני חוקים הזויים, תקתקתם אותם בשבועיים. שלושה שבועות למלחמה, מישהו פה קיבל משהו? בבקשה, רבותיי, עכשיו לחוקק, אני איתכם בזה עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, נעמה. אוקיי. עוד חבר כנסת רוצה לדבר? בועז, אתה רוצה? בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח, תודה רבה. קודם כול, אדוני השר, תודה שבאת והצגת בפנינו את התוכנית. אנחנו ננסה להיות כמה שיותר מנומסים בתקופה הזאת. יש לי מספר שאלות, כמו שאתה יודע העסקים במדינת ישראל במצב לא טוב, יש הרבה חוסר ודאות. אין כניסה של לקוחות לעסקים הקטנים, יש להם עלויות קבועות מאוד מאוד גבוהות והם עדיין לא קיבלו שום פתרון. גם שכירים וגם כוח גדול של גמלאים שעובד או שמחפש איזשהו פתרון. יש לי כמה שאלות, האם אחרי הקורונה לא הכנתם איזושהי תוכנית מגירה למצבים כאלה? בלי קשר למקרים כאלה - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נגמרו המגירות באוצר, אין להם מספיק מגירות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר עם שר הכלכלה לא עם שר האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להגיד לך שוועדת הכלכלה התחילה לטפל בזה, ופשוט לא הספקנו. התחלנו לטפל בתוכנית חירום. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לחיצת כפתור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קראנו לה לחיצת כפתור, יחד עם ההסתדרות. אבל לא הספקנו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אנחנו במדינה שסיפרו לנו שבמצבי חירום אנחנו יודעים להתנהל יפה ואיכשהו במצב חירום הנוכחי נראה, שלפחות בכל מה שקשור בנושא האזרחי, יש הרבה מאוד – בואו נגיד את זה בעדינות – חוסר ודאות. אני אשמח לדעת אם היו תוכניות. הדבר הנוסף, יש תחת אחריותך המון רגולטורים, במדינת ישראל יש משהו כמו 220 רגולטורים. היינו בישיבות של הוועדה הזאת בימים האחרונים, וראינו שבמקום פתרונות רגולטורים רבים אחד עם השני, ומסירים את האחריות מעצמם ומאשימים רגולטורים אחרים. אותנו ואת אזרחי המדינה זה לא מעניין. לא מעניין בדרך כלל, בטח במצב מלחמה שהשטח משווע לאיזושהי ודאות ולאיזושהי עזרה. הוא בטח לא רוצה לראות בדיוני ועדה שככה המדינה עובדת. ריבים בין רגולטורים שמונעים מעזרה ומדברים חיוניים להגיע לאותם אזרחים ולכולם. ראינו את זה גם עם מפעלי המזון, עם החומרים ועם הכול. אני לא ראיתי את התוכנית הזאת לפני, הציגו לנו אותה רק עכשיו. אני אשמח לדעת מהי הערכת העלויות למשק? ועד כמה מה שמוצע לנו עכשיו היא מה שתהיה התוכנית המועדפת על ידי ממשלת ישראל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה צריך לעשות דיון בממשלה ולראות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבינים שזה לדיון בממשלה אבל אנחנו יודעים איך הדברים עובדים. אני מסכים עם מה שאמר שר הכלכלה, אין זמן להתנהלות כמו האוצר כשאנחנו רגילים אליה. שהוא מביא משהו עם עזים וכולי כי הוא יודע שיהיו על זה שינויים. אנחנו במלחמה, ובמלחמה אין זמן לשטויות האלה. אין זמן וזה אסון וזה עושה נזק. השאלה מתי אנחנו נדע? ומתי נקבל תשובה ודאית, אמירה ודאית ותוכנית ודאית כי אנחנו שלושה שבועות אחרי – מגיע לאזרחי ישראל ודאות בטח אחרי המכה שקיבלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. שלום דנינו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני אדבר בקצרה, בבקשה. שרידות העסקים היום שנסגרים בכל שנה היא בערך 40 אלף עסקים ונפתחים 50 אלף – כבר שרידות העסקים עומדת על 20%. אני חושב שבשנה כזאת בטוח שאנחנו נגדל באופן אוטומטי. הרקע של הריבית, האשראי והדירוגים שמדברים עליהם היום לדעתי יחריפו עוד יותר. אני רוצה לתת מספר כדי שנבין על מה אנחנו מדברים, ואתם בהסתדרות כבר התחלתם את זה והדלקתם אצלי את העניין של ללכת ולבדוק. כשישבתי עם רשות המיסים הסתבר שעד 120 אלף מחזור, יש לנו מתוך 800 אלף עסקים, בערך במדינה 420 אלף כאלו. לכן, הדבר הזה צריך לקבל תשומת לב, ודווקא אלה עם ההכנסות הכי נמוכות שמגיעות בממוצע ל-9,000-8,000 שקל במקסימום שהשכר החציוני במשק עומד על משהו כמו 6,000 שקל, שחצי ממקבלי התלושים זה השכר המקסימלי ומתדרדר עד לשכר המינימום. יש המון אנשים בעניין הזה ובטח בתוך המתווה שמציג האוצר. אני יכול להגיד לכם, חברים, אל תקלו ראש בח"כים. יש פה את דלל, את ברוכי, אותי ואת דוד, ואף אחד לא מדלג עלינו, אנחנו לא חותמת גומי של אף אחד. המתווה של האוצר מדבר על ההוצאות הקבועות, שהן בעצם עצומות והן קשורות במע"מ. אנחנו מדברים רק על שכירות ואולי על חשמל, אלו שתי ההוצאות. לא ייתכן שעסק שנסגר, מסעדה שיש לה עשרה עובדים יגידו לה, את תממני ארבעה עובדים ואנחנו שישה, וניתן לכם 18%, זה לא מתקבל על הדעת בטח מתוך הניסיון שיש לנו מתקופת הקורונה. אנחנו מדברים על זה המון, גם בתוך הסיעה, שכל הכבוד לשר האוצר דיאז וראש הממשלה שהצליחו קצת באיחור להשקיע את המשאבים בתחום של העסקים – כמו שאמר שר הכלכלה – שנמצא אותם אחרי האירוע הקשה הזה שאנחנו הולכים לעבור. דבר נוסף, לא יכול להיות שהמילואימניקים שמסכנים היום את עצמם ואת החיים שלהם בשבילנו יחזרו לעסקים שקרסו – זה לא מתקבל על הדעת, זה לא יקרה ולא יהיה. זה לא עניין של אופוזיציה או קואליציה, אני חושב שהראנו את זה אתמול עם המתווה של החקלאות. כששאלתי את החקלאים בסוף היום איך ההרגשה שלכם עכשיו לחזור לעוטף, ההרגשה הייתה, באמת שהם חוזרים עם שקט נפשי. לדעתי, אפשר לדחות את סלילת הכבישים ב-50 מיליארד, אפשר לדחות את שבילי האופניים ב-20 מיליארד, את כל הדברים האלה נעשה עוד שנה. אנחנו נאבד השנה הרבה דברים, הדבר היחידי שאסור לנו לאבד הוא את העסקים – אסור שיקרה. לגבי מאמץ שר האוצר וכולי, התחלתי קודם ולא סתם נתתי את הדוגמה של שלם יחידה. במבנה הממשלתי ההצעה של ניר, שלקח על עצמו את האחריות הזאת לבוא עם מתווה כלכלי נורמלי, הגיוני וסביר הוא בדיוק כמו ההצעה של שר האוצר. זה שהוא יושב במשרד האוצר זה בסדר, הוא אחראי על חלוקת הכסף. אבל הכסף הוא לא באחריותו או בחלוקה שלו. וזאת הדוגמה שאני נותן על שלם יחידה, שלם היחידה צריך לדעת למי הוא משלם. אנשים נוטים להתבלבל ולחשוב שאם אני שומר על הקופה יש לי גם את המסכות חלק אותה, וזה לא ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום דנינו, תודה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ברשותך, שני דברים. כבוד השר, כמו שאמרתי לך בישיבה הקודמת אנחנו איתך, לא מאחוריך אנחנו איתך. אני חושב שמה שאתה עושה יחד עם המגזר העסקי, זאת הדרך הנכונה. וחבל לי שבאוצר לא עושים את זה ככה. שאלה קטנה, מה הפער באחוזים בסוף בין התוכנית שלך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר מבחינת התקציב? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני אענה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם בפער בתפיסת עולם, לא רק באחוזים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם שלום דנינו אמר משהו נכון. נכון לדחות פרויקטים כמו אופניים וכולי, השאלה היא האם בסוף כשאנחנו יושבים כאן ודנים על הסכומים. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> השאלה האם מכניסים דחיות מע"מ לתקציב, כבוד השר. זאת דחיית מע"מ, לא משהו שירד מהתקציב. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חברים, השאלה היא אחרת, האם זאת הוצאה או רק השקעה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא מדבר על דחיית מע"מ. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתה מדבר על כמה להשקיע או על כמה להוציא? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> להשקיע. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> להשקיע, יפה. בהשקעה יש החזר. אם לא תשקיע יהיה לך הפסד. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הכול בהנחה שזה להשקעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תלוי מה תהיה המסגרת התקציבית. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אנחנו יודעים מה יהיה? האם תהיה חזית צפונית? האם לא תהיה חזית צפונית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עשית את התחשיב? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> איך אפשר לדעת? אנחנו מדברים על פרמטרים, בהינתן מצב קשה נותנים יותר מההוצאה. במצב קל נותנים בדומה להוצאה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> משקיעים יותר. הכול בנתונים של השקעות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. לכן, השאלה הנכונה היא מה ייצר - - - אני אשאל אותך דוגמה. נניח ששר הביטחון בא ואומר שהוא צריך 100 טנקים כדי לנצח את המלחמה. האוצר יגיד לו, לא אתה תקבל 30 טנקים? ולכן, הצרכים לנצח את המלחמה בחזית, מבחינתי שווה ערך לצרכים שצריך בשביל לייצר שרידות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה צודק לגמרי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ונניח שזה פי שלוש, מה זה קשור בכלל? זאת לא השאלה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו יכולים לדעת את זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני לא יודע להגיד לך. אני יכול לומר לך מה יקרה אם לא ניתן, מה הנזק האסטרטגי אם לא ניתן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו רוצים לדעת את הפערים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אף אחד לא יודע, ואם האוצר יגיד לך שהוא יודע, הוא טועה בענק. הוא לא יודע מה יהיה, כמה זמן תימשך המלחמה, האם יהיו עליות וירידות, אולי כמה עסקים ייפגעו קשה וכמה ייפגעו בינוני וקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השאלה המרכזית היא מה תהיה התפתחות המלחמה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> באופן אחראי הייתי אומר שעסק שנפגע קשה, נשלם לו יותר ממה שהאוצר תכנן. נניח פי שלוש, אני חי עם זה בלי בעיה. גם אתה צריך לחיות עם זה בלי שום בעיה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> נכון, נכון. אני חי עם זה, חד וחלק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהפער הוא בין התרסקות של העסקים לבין התקווה - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אנחנו לא יודעים מה התמהיל של הפגיעה הקשה ואת התמהיל של הפגיעה בהתרסקות של עסקים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זאת לא התרסקות של עסקים, זאת התרסקות שלנו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> שלום, בקורונה חולקו 160 מיליארד שקל כמענקים, כפיצויים וכהלוואות, ב-15 חודשים. עד יוני 2021. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מדברים פה על 15 חודשים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ועברה שנה וחצי וכאילו לא הייתה קורונה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> 10 מיליארד שקל. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> עברה שנה וחצי וכאילו לא הייתה קורונה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> לא רק זה, הייתה צמיחה גדולה וסגירת גירעון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ברור. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא לפחד להשקיע. כל שקל שנשקיע יעזור לעסקים לשרוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי יחזיר את הוצאות המלחמה? העסקים יחזירו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אם תיתן כסף והוא לא ישרוד, תיתן מעט חבל על הכסף. ולכן, היכולת להגיע לנוסחה שעוזרת לעסקים לשרוד, גם אם אתה נותן יותר ממה שהאוצר תכנן, זה בסדר גמור – לא יקרה כלום. אנחנו נקבל את זה בחזרה בריבית דה-ריבית. ואם לא נעשה את זה תהיה פגיעה קשה מאוד והחמאס ינצח. << אורח >> רון תומר: << אורח >> דרך אגב, זה גם יעלה לך, כי אם עסקים יקרסו הם יצטרכו לשלם דמי אבטלה, דמי קיום ודמי רווחה, יש לזה עלות חילופית. אם לא נעשה ואז רק נפגעו עסקים לא יקרה כלום. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> 9 מיליארד שקל בחודש דמי אבטלה למיליון עובדים, לעומת 10 מיליארד שאתה מוציא לעסקים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, אדוני, דוד ביטן, חברי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד יקבל את זכות הדיבור, בשביל מה כל אחד מעיר הערות? מי שיעיר הערות בדרך, אני לא אתן לו זכות דיבור כי הוא כבר דיבר. תחליטו אתם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שר הכלכלה, אני מאוד מעריך שאתה נמצא פה בישיבות בכנסת וזה מאוד חשוב. אתה והמשרד שלך נותנים את כל המידע ואת חוות הדעת, וזה מאוד מאוד חשוב. אנחנו נמצאים באירוע מאוד מאוד לא פשוט, ואנחנו מתנהגים כאילו אין אירוע וזה לא הגיוני. הייתי מצפה לעשות ישיבה משותפת יחד עם ועדת הכספים, כי יש נושאים ממש חופפים. ואז יבואו מהאוצר, יחד עם משרד הכלכלה, יחד עם חברי הכנסת כדי לעשות דיון עמוק ולקבל החלטות. נעמה לזימי ציינה את הנושא של אשקלון. ראינו אתמול בהחלטה, תוך שעה כאשר כל חברי הכנסת היו בדעה אחת – זה עבר. אנחנו נמצאים במלחמה, צריך לתת שקט נפשי וכלכלי לחיילי המילואים. יש מאות אלפים של חיילי מילואים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמחזיקים עסקים . << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> והם בעצמם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לעובדים שלהם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> והעובדים שלהם. חברים, תנו לי . << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> צר לי להגיד, אבל יש כבר אלמנות שעכשיו צריכות לטפל בעסקים שהשאירו הבעלים שנפלו בקרב. אני דוגמה טובה לזה, הילד שלי לא חזר. אני אשמח להסביר מה קורה עם האלמנות ברשות הדיבור שלי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה. ולכן, העוגן של המדינה היא העסקים. בלי עסקים אין מדינה. ולכן, אנחנו צריכים לשמור על העוגן הזה. כדי לשמור עליו בתקופת מלחמה צריך השקעה, וכשאנחנו נותנים עכשיו סיוע זאת השקעה. מי כמוני יודע, אני ניהלתי עסקים ומפעלים וכולי, אם אתה משבית עסק כדי להתחיל אותו אחר כך יכול לקחת שנה אם לא יותר. ולכן, צריך לתת עכשיו סיוע. הדבר החשוב הוא לתת סיוע בהבנה, כלומר לעשות את הדברים כשאתה שומע את העסקים ומקשיב להם. אתה לא חייב להסכים עם כל מילה שלהם אבל כן לשמוע אותם. וזה גם מה שאמרתי בישיבה שהייתה בוועדת הכספים. ראינו שהאוצר הגיע עם תוכנית בלי להקשיב, בלי להבין ובלי לשמוע וצריך לעשות את הדברים האלה בהבנה. לא חייבים לקבל כל מה שהאוצר אומר, לא חייבים לקבל כל דבר שמשרד הכלכלה אומר, אבל צריך להבין מה המשמעויות של זה, ולפי זה לקבל את ההחלטות. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מהאנשים לדבר בקצרה. לרכז את הדברים בצורה תמציתית. אוריאל לין. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> תודה רבה, כבוד היו"ר, כבוד שר הכלכלה ניר ברקת. אנחנו מקרטעים על ציר הזמן – אנחנו מקרטעים על ציר הזמן. אנחנו עדיין בהלם מחוסר המוכנות הצבאית שלנו, חבל לדבר על זה. אסור לנו לעבור למצב שאנחנו נהיה בהיעדר חוסר מוכנות כלכלית. משום כך אני אומר, שאנחנו מעריכים מאוד את היוזמה של שר הכלכלה. אנחנו מעריכים מאוד את הדיון כאן, משום שזאת אפשרות להציף ולהביא למודעות הציבורית את מה שלא עושה הממשלה, ואני לא רוצה לטאטא דברים מתחת לשטיח. המצב הוא כל כך חמור שאסור לטאטא דברים מתחת לשטיח. יש עכשיו משבר אמון בין המגזר העסקי לבין הממשלה – ממש משבר אמון. ואני חושב, אדוני היו"ר, בלי כחל וסרק ובלי לשחק משחקים, שמשבר האמון הזה יכול להיפתר רק בדרך אחת, שינוי העדיפויות תקציביות – עכשיו, בלי משחקים. אם אנחנו נמצאים עכשיו במצב שתואר כאן וכולם מרגישים אותו, לא יכול להיות שלא יהיו שינויים בעדיפות התקציבית של המדינה. קודם כול כספים לאלה שנפגעו ישירות, לאחר מכן כספים לכל מי שפונה בעבר ועזב את ביתו. ולאחר מכן את הסיוע שאנחנו מדברים עליו. אנחנו המגזר העסקי, ואני לא צריך להדגיש כרגע את חשיבות המגזר העסקי לחוסן הכלכלי ולמאבק שלנו. אני בא ואומר, אדוני היו"ר, הממשלה צריכה עכשיו – אתה צריך לתבוע ממנה, אתה אישית צריך לתבוע ממנה – להצהיר על שינוי עדיפות תקציבית, בלי משחקים. ואנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. כי רק כך אנחנו נוכל להחזיר את האמון. אין היום אמון, בואו נבין, הזמן חולף, אנחנו מקרטעים על ציר הזמן ואנחנו עדיין בהיעדר מוכנות כלכלית. מה זה? איך אנחנו נחזיר את האמון של המגזר העסקי בממשלה, שלא מנהלת את הדברים? אני אמרתי, ואני לא רוצה להאריך, אני רוצה לגעת רק בכמה נקודות מרכזיות, אחר כך החברים ישלימו אותי בפרטים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, בוועדת הכספים אתמול אנחנו עמדנו על כך שכל הכספים שהועברו בוועדה יהיו כספים שלא קשורים להסכמים הקואליציוניים. כל ההעברות וכל הכספים שעברו אתמול הם אך ורק למאמץ המלחמתי. זה מה שעשינו אתמול ועל זה עמדנו – ונמשיך לעמוד על זה. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> החלטה מצוינת. אתם צריכים לתבוע מראש הממשלה שהוא ייתן את ההצהרה המחייבת הזו. שנחזיר את האמון. האמון התערער, אתם לא מבינים שהאמון התערער? שלושה שבועות חולפים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קביעת פרויקטים הם לא רק כספים קואליציוניים. יש המון פרויקטים שאפשר לדחות אותם לעוד שנתיים. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אני יודע. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אמרתי, גם העברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פרויקטים שאפשר לדחות אותם. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> יש פרויקטים שהם קואליציוניים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נגדיל את הגירעון, לא נעצור פרויקטים. נגדיל את הגירעון לא יקרה שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? אפשר לעצור חלק מהפרויקטים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא צריך, לא צריך, אין צורך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי-אפשר לעשות את הכול. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הגירעון תוכנן ל-2% בערך. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אני אומר שכיום יש עדיפות תקציבית וכולנו יודעים על מה אנחנו מדברים. זאת הצהרה מחייבת צריך לתבוע את זה. אנחנו אמרנו תמיד, שכל תוכנית שצריכים להגיש, צריכה לעמוד במבחן. הראשון, שהעסקים לא יסגרו. השני, שהמעסיק יוכל לשלם שכר לעובדיו. השלישי, שהעובדים לא ייפגעו. התוכנית שהוצגה על ידי שר הכלכלה עונה על המבחנים האלה. לכן, אני אומר שזאת תוכנית – ואני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים. אני הייתי חבר כנסת, וגם יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט וכשמגיעים חברי כנסת לשעבר אני נותן להם את כל הכבוד הראוי להם, לא מעבר למה שצריך. אני רק אשלים את דבריי ואומר בצורה פשוטה ביותר. ההתחלה החשובה בעינינו, זה נכון. המצב היום שונה ממה שהיה בתקופת הקורונה, אבל אנחנו לא יכולים לבנות תוכנית שלא תהיה מבוססת על עקרונות כלכליים נכונים. כל תוכנית שתהיה מבוססת נגד עקרונות כלכליים בסיסיים דינה להיכשל. אני מסיים, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוריאל, תסיים. נתתי לך יותר בגלל שאתה חבר כנסת לשעבר. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> תודה רבה לך. אני אומר בפשטות אנחנו מתחילים עם החל"ת הגמיש. החל"ת הגמיש נותן לי אפשרות במהירות להתאים את מצבת העובדים למצב העסקים האמיתי. מה שכל עסק חייב לעשות כדי להתנהל ביעילות. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. רון תומר. << אורח >> רון תומר: << אורח >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי, רציתי לומר תודה גם לוועדה שלא רק יושבת פה, אלא גם ירדה לשטח וכמו שאתה יודע, כבוד היושב-ראש, אתה והחברים באתם וראיתם בעיניים. כמובן לשר הכלכלה ולמנכ"ל משרד הכלכלה, כי מה שהם עושים בשבועות האחרונים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טיפלנו בבעיות שעלו בסיורים האלה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> - - זאת עבודת מאמץ שאתם לא רואים. רק עכשיו בנינו מתווה, אבל ביום-יום יש צוות נפלא מאחורי שני האנשים האלה, שעובד איתנו, עם חדר המצב שלנו, באינטנסיביות שהלוואי וכל משרדי הממשלה היו ככה. לכן, קודם כול, חשוב להגיד גם מילה טובה. אני לא האריך, אני היום במצב שאני לא רגיל אליו, להיות בכנסת. השר ברקת הציג והתגובה הראשונה שלי היא: מה שהוא אמר, אני מסכים ב-100%. זה שם האירוע, באנו לפה מאינטרסים שהם לא תמיד אחודים, ידענו לשבת ולפתור את העניין באמצע מצב לחימה. לפנות את הראש של כולם, מראש הממשלה, השרים, שר הכלכלה ואחרים לעשות את מה שצריך. ובמקום שנלך ונסגור את זה וניתן שקט למעסיקים, לעובדים ולכולם, כל האירוע הזה של אין מתווה ממשיך להתגלגל. חבר'ה יש פה הסכמה כללית, יש פה אירוע שהוא לא תקציבי חורג, בטח לא מעבר לרמות הקורונה אלא הרבה פחות. כמו שהשר ברקת אמר, המטרה של המתווה הזה היא לא רק להציל אותנו – חלק מהיושבים פה ממש צריכים הצלה – אלא לגרום לכולם להחזיר את הכסף הזה ביום שאחרי. כמו שבקורונה סגרנו את הגירעון מהר, כך יהיה גם כאן. חשוב לי להגיד שני דברים, אני מצטרף לידידי אוריאל לין. דבר ראשון נושא העסקה גמישה ללא קשר במחזורים וללא קשר בפגיעה. תזכרו דבר אחד, יושבים היום מאות אלפי אנשים בבית, מאותה שבת ארורה של ה-7 באוקטובר, כשהילדים שלהם לא בבתי הספר, כשהם מטפלים - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני יוצא לשיחה קצרה ומיד חוזר. אני מתנצל, זה משהו חשוב. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אנחנו ממילא אחודים בנושא הזה. יושבים אנשים בבית, כשהילדים שלהם לא בבית הספר, כשיש להם הורים קשישים שהם אולי לא יכולים לעזוב אותם עכשיו לבד, שיש להם אלף סיבות אחרות ואף אחד עדיין לא נתן מענה על השכר בתקופה הזאת. מי המדינה מצפה שישלם? העסקים שקשה להם יהיו גם נדיבים וישלמו לעובדים שלא הגיעו? העובדים חשובים לנו, מתווה העסקה גמיש הוא לא רק בשביל העסקים, הוא בשביל כולנו יחד. עסקים עובדים וכך כל השאר. זה חייב להיות מנותק ממחזורים. ולמה אני אומר את זה, היושב-ראש, כי מדברים על פגיעה וכך הלאה. ואני מסכים בנושא של הוצאות קבועות ושל דברים אחרים. יש עסקים שעובדים עם מלאי, הם לא מייצרים מוצרים חדשים, והירידה אצלם בהכנסות תהיה בעוד חודשיים. אבל העובדים לא באים לעבוד עכשיו או שאין להם עבודה בשביל העובדים עכשיו. לכן, זה חייב להיות רחב, זה חייב להיות מיידי. אתם לא מבינים את המצוקה שבשטח ואני לא מדבר על המצוקה הביטחונית והחרדתית שרובנו חווים אל מול המצוקה ההישרדותית והכלכלית. בסוף אני אומר דבר אחד, ואני מתחבר פה לשר הכלכלה, זה מתווה של כולנו. זה לא אנחנו מול האוצר והכלכלה וכך הלאה. שר הכלכלה והתעשייה פשוט הרים את הדגל ראשון, הוא עשה מהלך נכון. הוא עשה מה שהאוצר שכח. ואני לא מאשים אותם יש להם המון חזיתות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה גם התפקיד שלו. << אורח >> רון תומר: << אורח >> בסדר. אני מודה שיש להם המון חזיתות והם שגו, הם פרסמנו מתווה שגוי לא מכוונות רעות. הם היו שקופים, הם איבדו את זה איפשהו באירוע. בואו נשב יחד, אני קורא לקבינט הכלכלי-חברתי לשבת איתנו. אפשר לסגור את זה מהר ולנקות את זה מהשולחן, לתת לעסקים שרידות ולקדם את מי שיכול לקדם ולהתעסק במה שצריך. להביס את החמאס ולהביא את המילואימניקים שלנו הביתה לסביבה פורחת ושמחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נציג ההסתדרות, רמי בז'ה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אני נציג העצמאים הקטנים והפרילנסרים, בעיקר מבית ההסתדרות. יש פה הרבה מכובדים בשולחן שייצגו את החברות ואת המעסיקים וכולי. אנחנו רוצים לדבר בשם העצמאי הקטן. קודם כול, אמר שר הכלכלה ואנחנו מודים למשרד הכלכלה. נמצא פה המנכ"ל אמנון מרחב, כי השר יצא, אנחנו רוצים להודות לכם גם על הרגישות וגם על הגמישות. אנחנו פונים אליכם, כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת הרגישים גם – והוכחתם את זה במהלך הישיבות איתנו ביחד – להעביר את נוהל לחיצת כפתור, שאנחנו מנסים להעביר בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעביר אותו. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> כי מתחלפות לנו כנסות ומתחלפות ממשלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הייתה פגרה, אין מה לעשות. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> היינו חוסכים את כל הדיון הזה אם היה פה נוהל מוסדר, כי זה בדיוק עונה לשלושת הפרמטרים שהציג שר הכלכלה: ודאות, מהירות ופשטות. אם היה את נוהל לחיצת כפתור שהצענו וכתבנו הצעת חוק כזאת, תעבירו אותו, בבקשה. כבר עשר שנים מאז צוק איתן, משנת 2014, ואנחנו כבר נוגעים בשנת 2024. עשר שנים, תראו מה עברנו בעשר שנים: צוק איתן, מבצעים, מגיפה, סגרים, עוד מבצעים, עוד פיגועים, עוד סיפורים והינה בא אסון כזה – בואו נעביר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רמי, אין ויכוח בינינו. יהיה נוהל לחיצת כפתור בסופו של דבר. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אני רוצה להגיד לשר – וחבל שהוא יצא – שהוא צודק, אנחנו צריכים לשנות דיסקט. אבל מי שבעיקר צריך לשנות דיסקט הוא משרד האוצר, לא רק השר אלא גם הפקידים. כי הקיבעון המחשבתי שלהם - - << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> דומים לממשלה כולה? << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> - - בלשמור על הקופה הציבורית לא מתאים לעת הזו, לא מתאים לזמן מלחמה בכלל. שר האוצר חייב להבין, וצריך להגיד לו את זה בפרצוף, תהפוך מיד קפוצה – כמו שאנחנו בהתנדבות ובנדיבות רצנו ראשונים לחזית. בעלי עסקים: הספרים הלכו לספר בחינם, השפים הלכו לבשל, בעלי החנויות הלכו לחלק גרביים, תמיד המגזר העסקי קופץ ראשון ללכת ולהתנדב. כשזה מגיע לדאוג לנו תראו מה קורה, במקום יד קפוצה צריך מישהו להגיד לו, תפתח ותפרע את תקציב המדינה. תפתח את תקציב המדינה ותזרים כסף מיידי. זה חמצן, זה טיפול נמרץ, זה לא לשלוח אותנו לקופת חולים. בגלל זה אני לא אוהב, בכלל, לא את המתווה המעליב שלו בטח, וגם לא את כל ההתחשבנויות כלפי השכירים וכלפי הפרילנסרים. לא צריך לעשות בכלל התחשבנויות. פרילנסר שמוציא חשבונית בסוף החודש, גבירותיי ורבותיי, 10-12 אלף שקל בחודש, לא צריך להתחשבן איתו. הוא צריך את כל ה-10,000 האלה בשביל לחיות, אי-אפשר לעשות איתו אחוזים. מישהו פה יודע לחיות עם 10,000 שקל בחודש? בואו תסבירו לי, אחרי ארבעה ימים ייגמר הכסף. הוא צריך להחזיק אגב, פעמיים, גם את משק הבית שלו וגם את העסק שלו. צריך להבין מה זה עצמאי קטן. אפרופו הסתדרות שדואגת לשכירים, שיש להם משרד הגנה, המגזר הציבורי וכולם נהדרים, וכמו בקורונה אנחנו שוב מוצאים את עצמנו חשופים בצריח – אולי לא הייתי צריך להשתמש במילה צריח בעת הזו. << אורח >> רון תומר: << אורח >> רמי, תסביר גם שההכנסה היא לא קבועה. כי חלק ממודל האוצר לוקח השוואה עדיין בין החודשים, והרי פרילנס מקבל כל חודש - - - << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> לא צריך נוסחאות והתחשבנויות בכלל. כבוד היושב-ראש, אני מסתכל לך בעיניים ואומר לך משהו, אנחנו נרוקן את הקופה ביחד, ואחר כך נמלא אותה ביחד. רק אנחנו נמלא אותה, תנו לנו תחמושת בצורת כסף, בצורת תזרים ונשקים ארוכים ואנחנו נגן על עצמנו. כמו שאתם צריכים לשמור על החיילים, והם שומרים על הגבולות והביטחון, ככה אתם צריכים לשמור על העצמאים, כי העצמאים אחר כך ימלאו לך את הקופה מחדש. זה חשוב מאוד להבין כי במשרד האוצר, לצערי, לא. אני מבקש מכם, חבר הכנסת דנינו, אמרת דברים מדהימים. סופרים אתכם, אנחנו רוצים לראות שסופרים אתכם. אנחנו פה גם ביום שאחרי – כולנו פה גם ביום שאחרי. אנא מכם, ממשלה וקואליציה ואופוזיציה, בועז, אתה נציג האופוזיציה, אני אומר לך, המתווה הזה אם אתם יודעים לשים עליו מחר את היד ולא לעשות קשקושים, אין לנו את הזמן הזה, אנחנו פוגשים בראשון לחודש את כל ההוצאות – לא פגשנו הכנסות מה-7 לחודש. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מבחינתי עכשיו להצביע בעד. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אנא, תתעלו לגודל השעה ותעבירו את מתווה שר הכלכלה – כאן ועכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רמי, תודה. אתה רוצה אלכס? בבקשה, נסיים עם ההסתדרות. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> כן, כן. תודה, אדוני היושב-ראש, אני אתייחס בקצרה. ראשית, אנחנו בקשר רציף עם שר הכלכלה. אנחנו תומכים כמובן במתווה הזה, עם תיקונים כאלה ואחרים, ואנחנו גם בקשר עם שר האוצר, נערכות פגישות. בסופו של דבר, אנחנו רוצים לראות משהו שמגיע, ונותן מענה לאותם האנשים שנמצאים בקו הראשון של ההגנה על המולדת. אותם האנשים שמשרתים ואותם האנשים שעובדים וצריכים לקבל בשורה. וכמובן, הולכים לדיונים שמתקיימים כאן בכנסת. אבל בסופו של דבר, צריכים לשמוע. אני רוצה להבהיר את הסוגיות השונות, אנחנו גם מקבלים כל מיני תלונות מהעובדים, הקו של ההסתדרות פתוח, גם לחברים וגם לאילו שלא. כל מיני הוצאות לחל"ת ללא הסכמה, זה דבר לא מקובל, אדוני היושב-ראש, צריכים לשמור על האיזונים. אנחנו קוראים לכל אלה שחושבים בדרך כזו או אחרת לנצל את המצב שישמרו על העובדים. בסופו של דבר, ראינו מה קרה אחרי הקורונה שהוציאו את האנשים בהמוניהם לחל"ת, ואז היה קושי גדול מאוד להחזיר אותם. אדוני היושב-ראש, אחרי הקורונה עשינו יריד תעסוקה עם 17 אלף משרות פתוחות. תחשבו כמה אנשים יצאו החוצה ולא חזרו למקומות העבודה. בנושא הזה חשוב לשמור על האיזון וגם על הביקורת, שלפעמים אני שומע לעבר עובדי המדינה. חברים, אלה האנשים הראשונים שיוצאים החוצה ונענים על כל הפניות ועל כל הבקשות. בסופו של דבר, הם אילו שמוציאים לפועל את ההוראות של הדרג המדיני, צריך גם לשמור עליהם. אלה אנשים שקופים במדינת ישראל ותשמרו גם עליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. רועי כהן. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש, מה שהיה פה ביום שני האחרון היה פרסה אחת גדולה, כאזרח במדינת ישראל התביישתי לקחת חלק בדיון. מדינת ישראל שידרה למגזר העסקי ולציבור העצמאים – שנמצאים באמת במצוקה – בלבול, כאוס, וחוסר אמון מוחלט במדינה. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הזעם שיש למטה – הזעם הזה שאני פוגש בטלפון ובכל מקום הולך להתפוצץ. ההר געש הזה הולך להתפוצץ, כי אנשים מבינים ששוב פעם הפקירו אותם בזמן אמת. ואני אומר לך את זה, אדוני היושב-ראש, כי אתה בא מהשטח, אתה יודע מה זה אנשים שלא יודעים מה זה לשלם את השכירות שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רועי, בסופו של דבר אנחנו נפתור את הבעיות. אין לך מה לדאוג. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הזמן הוא קריטי, אנשים צריכים לשלם את המלאים שלהם, את השכירויות שלהם ואת ההלוואות שלהם. המתח שיצרו בין המעסיק לבין העובד הוא מתח הרסני. זה אדם שמתסכל בלבן של העיניים לבן-אדם שעד לפני רגע היה לו חלק מהייצור של ההכנסה של העסק, והוא אומר לו: תשמע אני לא יכול להעסיק אותך, צא לחל"ת. והוא אומר לו: תשמע, אין לי חל"ת, אין לי זכאות כי ניצלתי אותה בקורונה. והוא אומר לו: אני מצטער, אני לא יודע מה לעשות, אני לא יכול לשלם לך את הכסף – אני לא יכול. אם המדינה לא נכנסת מתחת לאלונקה אני לא יכול לשלם לך. דוד, תבין את זה. זה מה שקורה כרגע בשטח, במוסכים, במסעדות, באולמות האירועים, בסוכנויות הנסיעות ובכל מקום. הרי הוציאו אותם לפני שנתיים לחל"ת – המדינה לקחה עליהם אחריות. הם לא ידעו שיקרה עוד פעם אירוע כזה. ועכשיו הוא מסתכל לו בעיניים והוא אומר לו אבל לא מגיע לי, בדקתי מול הביטוח הלאומי, לא מגיע לי. עם מה אני אשלם את המשכנתא? ממה? לא מגיע לי. פניתי לביטוח הלאומי אמרו לי, רועי, זה החוק, לא מגיע להם, כי הם ניצלו את הזכאות שלהם. אף אחד לא יושב לחשוב על זה? אני לא מבין. לפני ששר האוצר יצא עם המתווה הזה, והוא ידע כי הוא אמר את זה במסיבת העיתונאים, הוא ידע שמאות אלפים יצאו לחל"ת – הוא אמר את זה. מה לא ידעת שלאנשים אין זכאות? מה לא ידעת שתשאיר אותם בלי כסף? מה לא ידעת שתשאיר אותם בלי הכנסה? אתה אמרת את זה בקולך, אמרת אנשים ייצאו לחל"ת, ידעת שלא ביטלו את תקופת ההכשרה, ידעת שאנשים ניצלו את הזמן הזה. למה אתה שולח אותם לבוא מול המעסיק ולומר לו תשמע: אתה משאיר אותי בלי אוכל, אתה מכיר את הילדים שלי, לילדים שלי לא יהיה מה לאכול. אתה מכיר אותם הרי היינו לפני כמה זמן בחופש ובנופש יחד. לאן הגענו? מה זה הניתוק הזה? איפה הם חיים האנשים האלה? איך אפשר לבוא, אני אומר לך, כי אני לא מכיר בן-אנוש, שיכול להוציא את הנייר הזה, שרושם על ירידה של 80%, 2,000 שקל לבן-אדם, אני לא מכיר אדם שיכול לעשות דבר כזה. אלא אם הוא יודע שב-1 לחודש, ביום כיפור, במלחמה תהיה לו הכנסה קבועה בבנק – זה הוא יודע, הוא יודע שיהיה לו כסף בבנק. אבל הוא יודע להגיד 2,000 שקל לבן-אדם, איך אפשר לחשוב על זה, דוד? איך אתה יכול להוציא נייר עם לוגו משרד האוצר, שאומר לתת לעצמאי שיורד ב-60% מ-12,000 שקל, 2,000 שקל? איך יוצא נייר כזה? מי נותן להם את האומץ לעשות דבר כזה? אני רוצה לדעת איזה בן-אנוש יכול להוציא נייר כזה, עם לוגו של משרד האוצר? די מספיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רועי, תודה רבה. אורן, בבקשה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> מכובדיי, שר הכלכלה, יושב-ראש ועדת הכלכלה, כל חברי הכנסת. אני אופטימי למרות שעברנו ארבע ועדות – אני אופטימי. כי אני יודע שסמוטריץ' הוא לא זה שיחליט על הגורל של כולנו. אנחנו יחד נחליט על הגורל של כולנו ואם צריך מעל סמוטריץ'. אני מאלה שדחפו להקמת הממשלה הזאת, ואני מודיע פה לכולם, הממשלה הזאת תצליח לסייע במספרים. אנחנו מביאים 60% מהכנסות המדינה, 22 מיליארד שקל, תבדקו אותי. ואם צריך, לא לשלם אבטלה למיליון עובדים שנוציא לחל"ת חלילה, זה 9 מיליארד שקלים בשכר ממוצע, 75% מהברוטו שלהם. אנחנו צריכים לשלם להם עד 10 מיליארד שקלים בחודש והחודש הראשון יהיה הבור הגדול ביותר. אם אנחנו לא נקבל עד ה-10 בנובמבר את הכסף הבור יתחיל, כי אנחנו נתדפק על דלתות הבנקים. הבנקים הם אלה שלא נתנו לנו שלושה חודשים אוויר, לא יצאו בתוכנית. אנחנו לא נותנים לכם מגבלה, תחרגו ממסגרת האשראי, תשלמו את הריבית, ורק לא נחזיר לכם – את זה הם לא עשו. אבל אין פה פקידים מהאוצר והם ישמעו את זה, את מה שאני אומר עכשיו – אנחנו מעל ראשו של סמוטריץ' בזכות הליכוד שיש לו 32 מנדטים, בזכות עוצמה יהודית, בזכות ש"ס ויהדות התורה, נצליח לעשות את זה. ואני מודיע לכם, לא יכול להיות שעסק שהפסיד 20% מהמחזור וירד ל-30 אלף שקל הפסד, יקבל 20 אלף שקל פיצוי, לא יכול להיות. ולכן, אנחנו תומכים במתווה של שר הכלכלה, אנחנו נהיה שם בכל הכוח. אני לא רוצה שנהיה בכיכר הכנסת ברחובות, אני לא רוצה להקים מפלגת עצמאים, אבל אם נצטרך נעשה זאת. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. רק רגע. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני אנצל את ההפוגה הזאת הואיל וחזרת, כבוד שר הכלכלה. אני נשבע לך שזה רק משפט, אפרופו שינויי הדיסקט. כבוד שר הכלכלה, החמאנו לך כולנו על המתווה ואני רוצה להגיד בפנייך, תודה. אני רוצה להגיד לך על הפרמטר השני שאמרת בנוגע להלוואות בערבות המדינה. קודם כול אנחנו צריכים את זה, בוא ננסה לשנות את הדיסקט הזה? תיקחו הפעם אתם הלוואות ואנחנו נהיה הערבים שלכם. כאשר לי חסר כסף אני הולך לבנק ולוקח אשראי. חסר לכם בקופה? הוא מפחד שחסר לו בקופה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא, לא חסר כסף. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> שייקח הלוואה ל-50 שנים, 300 מיליארד – אני ערב לו, אנחנו נחזיר את זה לא הוא. זה המשפט – בואו נהפוך את הדיסקט גם בזה. שהוא ייקח הלוואה ואנחנו נהיה הערבים. סליחה ותודה, דוד. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> המקורות לא צריכים לעניין אתכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. סיימנו עם האנשים שמייצגים גופים כלליים ואני רוצה לתת לאנשים שביקשו רשות דיבור ממסגרות ספציפיות. התאחדות המלאכה והתעשייה, בבקשה. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> נעים מאוד, אני רואת חשבון, וראש תחום המיסוי של התאחדות המלאכה והתעשייה. אני לא אחזור על מה שאמרו פה. אני רוצה להחמיא לכבוד שר הכלכלה על הירידה לפרטים ליו"ר הוועדה. לא סתם מרגישים שאתה איש עסקים, אתה יורד לרזולוציות מאוד מאוד נמוכות. איזה תענוג לעבוד מול מישהו שמבין, זה לא מספר ולא אקסל, ולא שיפטינג שמתכתב עם המציאות. אני ראיתי אותך בכל הדיונים, ואתה ממש יושב וכותב את כל ההערות ומקשיב לכל אחד בסבלנות ובכבוד, ועל כך שאפו גדול. וככה הייתי רוצה שהנציגים בממשלה ייראו, הלוואי. אני לא אחזור על מה שאחרים אמרו אבל אני רוצה לומר שאין משפחה או עסק או אדם במדינה הזאת שלא נכווה ונשרף מהיום הארור הזה. גם על משפחתי זה לא פסח, לצערי גם בת דודתי חטופה בעזה. והמשבר הוא תהומי, אנחנו לא מפסיקים לבכות, אנחנו בחרדה ממה שקורה. בנוסף לזה תוסיף שהאנשים מפרנסים את הילדים שלהם. החרדה היא שכל היום אנחנו צופים בחדשות וכולי, וכמו שאמרת אנחנו רוצים ודאות, כל הזמן אמרנו את זה. אנחנו אנשי עסקים, מי כמוך יודע את זה כבוד השר, אנחנו רוצים תוכנית עסקית. אנחנו לא יודעים לעבוד כשאנחנו לא יודעים מה קורה. רק תגידו לנו מה יקרה ואנחנו נדע להיערך לזה. אני רוצה לומר משהו על ה-7-0, 20-0. חבר'ה 40-0 חטף שנים וחוטף. קשה לחיות שם, המחבלים הגיעו גם ל-40-0 לא מפרסמים את זה בחדשות, אנחנו הסתגרנו בבתים שלנו. יש לי משרד, ויש לי עובדות שלא הגיעו שבועיים לעבודה כי הן רועדות מפחד לצאת מהבית. העסקים בדרום בכלל לא עובדים. 40-0 זאת לא מילה גסה, כשכל חודש וכל חודשיים יש מבצע כזה ומבצע כזה ואנחנו סופגים את זה. אני רוצה להגיד משהו, רוב העסקים ב-40-0 הם עסקים קטנים, ואני רוצה להתחבר לכל מה שחבריי אמרו, הפיצוי לעסקים קטנים הוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שמציע האוצר? << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> גם מה שמציע האוצר וגם המתווה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין 100%, ברור. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> רגע, אבל העסקים האלה מעסיקים שכירים אין פיצול לשכר. בכל השנים כתושבת הדרום, בעלת עסקים ומייצגת המון עסקים בדרום, מה הקשר בין ירידה במחזורים לכך שהעובדים שלי לא עבדו? אני צינור, אני מעסיקה. יש מושג – כבוד השר, אתה בטח תכיר, גם אתה, יושב-ראש הוועדה – שנקרא בסיס מזומן. אני קיבלתי כסף מאוגוסט עכשיו, אין ירידה במחזורים ואני מושבתת. מה הקשר? בכל המתווים, בכל המבצעים בדרום מעולם לא היה לזה קשר. גם בשומר חומות, תמיד היה מסלול שכר. קחו את זה לתשומת ליבכם. אנשים פה יצטרכו לשלם כסף והם לא זכאים לפיצוי, אנחנו הצינור. אני מתכתבת עם כל מה שאמרתם, עם כל מה שהבחור מההסתדרות אמר, העובדים שלנו הם האהובים שלנו. ההמלצה לחל"ת גמיש היא מהממת והיא נהדרת רק כמה דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לא יהיה זמן לאנשים אחרים לדבר. מספיק. << אורח >> רון תומר: << אורח >> שכר באמת לא צריך להיות תלוי בשום מחזור. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> זה חייב להיאמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרת את זה, בסדר. מספיק, די. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> שנייה, רק עוד משפט אחד ברשותך. חיילי מילואים עצמאים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא, זה הכול. אנחנו לא נספיק שכולם ידברו עד 11:00, אני מאוד מצטער. לא לחזור אחד על דברי השני. אבירם אלון, בבקשה. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אני מהתאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, אני אקצר יחסית. כידוע לכם מרבית בעלי האולמות וגני האירועים לא עובדים. אנחנו נמצאים במצב של שכול במדינה ובלחימה במדינה. ואף אחד לא רוצה לעשות אירועים. חשוב לנו להגיד תודה לשר, ליושב-ראש ולמנכ"ל. תודה על המתווה, זה מתווה שאנחנו יכולים לחיות איתו. יש כמה שינויים וכמה פרטים קטנים שצריך לשפר בו. לצורך הדוגמה, תקרת גג של 600 אלף שקל, אנחנו חייבים להעלות אותה קצת יותר. בסופו של דבר, בוועדת הכספים מגיע בעל אולם אירועים והוא צועק שיש לו שכירות של 500 אלף שקל – רק השכירות. איך הוא יכול לקבל בתוספת לזה גם ארנונה והוצאות קבועות? ובנוסף להכניס בפנים גם את מתווה העובדים? אנחנו חייבים לטפל גם בתקרה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אוקיי. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> מעבר לזה להיאחז חזק במי שנפגע 100-80, להיאחז חזק ב-30% האלה. אנחנו לא יכולים לוותר על זה. והדבר שהכי חשוב לנו הוא המהירות. אתמול קיבלתי בערב טלפון לא מבעל אולם אלא מעובד של בעל אולם. העובד הזה אומר לי אבירם, אנחנו על סף הוצאה לחל"ת או פיטורים. אבירם, אני הולך לקבל באזור ה-70% מביטוח לאומי. איך אני יכול לשלם את המשכנתא? ואז בעל האולם מתקשר אליי ואומר לי אבירם, איך אני מסתכל לו בעיניים? מה אני אומר לו? אני לא יכול להוציא אותו לחל"ת, מה אני אומר לו? מה עם המתווה של המדינה? ומה אני אומר לבעל האולם – המדינה לא שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. קרן. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה. אני אשמח להגיד מילה על ניב, הבן שלי. מכיוון שזה מקרה בוחן שכנראה ייצג הרבה מהנופלים. הבן שלי לוחם, מסורתי, גר בניצן ביישוב של מפוני גוש קטיף. עברנו את השבת השחורה. הוא קם בבוקר של יום ראשון ב-8 באוקטובר, וכמיטב בננו הוא החליט שהוא הולך למילואים לפני צו 8. באותו בוקר יש לנו עסק משפחתי, מוסך, כמובן שאין עובדים ואין פועלים. המוסך סגור והדבר המתבקש בשבילו היה לקום ולעמוד בחזית, כאשר יש לו אישה בבית בהריון – שעכשיו היא אלמנה בהיריון, שאמורה להתמודד עם מוסך סגור ועם פועלים שלא מגיעים. בדרך הוא נהרג מאש כוחותינו וזה קורע לב. אני יכולה לגלות סבלנות מאחר ואנחנו בעת לחימה והכאוס הוא גדול, אבל הכאוס שהולך בחוץ הוא גם זה שנמצא בפנים. כאשר אין אחידות בין הצדדים ויש דיס-אינפורמציה, בדוגמה הפרטית שלי, בין הצבא לבין המשטרה. אני מקבלת טלפון כהורה על טעות בזיהוי, ואני קוברת את הבן שלי, ואני כאן לאחר שקמתי משבעה, ואני יושבת כאן ואני רואה דיס-אינפורמציה בין האוצר, לכלכלה לבין הציבור. כואב לי, ואני יושבת כאן ומייצגת ענף מאוד מאוד ייחודי, שאפילו בקורונה הוכרנו כענף ייחודי וקיבלנו מענק סקטוריאלי. גני הילדים הפרטיים שמטפלים בכחצי מיליון ילדים, המעונות, גילאי לידה עד שלוש, שרובם, 77% מהם, נמצאים במגזר הפרטי. המדינה אומנם העבירה את חוק הפיקוח אבל טרם נותנת שירות לכולם. 77% מהילדים בגילאי לידה עד שלוש שנמצאים אצלנו, נמצאים בבית בהנחיית פיקוד העורף ורק עכשיו חזרנו לפעולה. אנחנו עובדים עם מגזר מאוד מאוד ייחודי. אנחנו מגזר ש-99% ממנו הוא נשים, שכרגע יושבות בבית עם הילדים שלהן ולא יכולות לצאת לעבודה משני טעמים. האחד, כי הבעלים שלהם בחזית. השני, אי-אפשר להשאיר ילדים ללא השגחה מתמדת. לי יש מעון פה בירושלים, היום קיבלתי הוראה מהרשות המקומית שאני יכולה לחזור לשגרה, ואין לי צוות וקשה מאוד לגייס אותן חזרה לפעולה. אנחנו רוצים, ראשית, ניר, לתמוך בך. באמת בתוך האי-שפיות אתה אי של שפיות. תודה, על זה שהבאת משהו שאפשר לעבוד איתו. אנחנו למודי ניסיון והקורונה לא הייתה מתווה טוב, מכיוון שלכאורה ניתנו מענקים שנתבקשנו להחזיר בחזרה. כשיש בור יש מאין. אנחנו עדיין מלקקים פצעים של חקיקה חדשה, של קורונה, של מבצעים, וקשה מאוד להרים את הראש ולחטוף כל פעם מכה בלי לעמוד בצורה מאוזנת. זה כמו שיכור מתנדנד, ככה מרגישה העבודה מול האוצר. ואם אנחנו נתבקש להחזיר את המענקים האלה בתוך שנת המס, לא בטוח שגני ילדים יפתחו חזרה ואז יהיה לנו גדל הביקוש על ההיצע. ואז תהיה עליית מחירים, ושוב אנחנו פוגעים באותה אוכלוסייה של זוגות צעירים, כי זה יהיה חינוך לעשירים – וסליחה שאני אומרת את זה. מי שישרוד הוא זה שיש לו כיס עמוק ומי שאין לו – לא יהיה שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> על המוסך של הבן שלך, זיכרונו לברכה, קיבלתם עזרה? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא קיבלנו כלום. ואנחנו כרגע בפתחו של ה-1 בחודש. אני באה כרגע בשם הענף שאני מייצגת. אין לי מושג איך הולכים לשלם לגננות, למטפלות, למבשלות ולכל מי שאמור ב-1 בחודש עדיין להיות זמין. ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד משהו לעניין הילדים שהוא הכי חשוב לי, ויסלחו לי חבריי שעובדים בתחומים אחרים. ילד צריך קביעות אובייקט, ילד צריך לפגוש את אותו מבוגר שהוא ראה לפני שיצאנו למלחמה הארורה הזאת, אין לנו תחליף. אני לא יכולה בכל בוקר להביא לילד מישהי אחרי שאני פונה לרשות התעסוקה ואגיד: מי פנוי באלנבי? אני צריכה את אותה מטפלת, את אותה גננת. אחרי שבדקתי לה אי-רישום פלילי, שעברה קורס עזרה ראשונה ועברה הכשרה, שהיא תיתן את המענה לילד שעכשיו גם צריך מענה רגשי. יסלח לי כבודו, אני לא יכולה לחפש אנשים בכנס תעסוקה, אני לא אמצא שם עובדים למעונות יום. לכן, תנו לנו לשמר את העובדים שלנו. תפרידו בין שכר העובדים לבין ירידה במחזורים. אני החמאתי לך בדיון הקודם, שבשומר חומות, תקצבת עלות יומית של עובד. עזרת לנו להחזיר אותם ביום שאחרי. אפילו קבענו אז עד 80 ק"מ, ויש לכם את הכלים. תנו לנו להתרומם בכבוד, אנחנו צריכים כרגע לטפל גם באלמנות וגם ביתומים, גם בקטינים חסרי ישע וגם בעורף שהוא הנשים. עזרתכם בבקשה. תודה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> רק להגיד לך בשמי ובשם כולנו, חיבוק חזק, אנחנו איתך. אחרי זה תקבלי ממני חיבוק פיזי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גני הילדים. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> אנחנו עוברים מבצעים כבר לא מהיום, זה לא דבר חדש לנו לשבת בוועדות ולשבת בוועדת הכספים. עד היום ראינו את הדברים רצים בקצב מספיק מהיר בשביל לבוא ואיכשהו להתמודד עם הדברים האלה. הפעם אנחנו נתקלים עם מצב שהוא בלתי אפשרי. אנחנו מגיעים כבר לסוף החודש, ואני מקבל טלפונים מגננות רבות, מה אני עושה? ואני אפילו לא יודע להגיד להן או מה הכיוון. הן גבו בתחילת החודש שכר מההורים, הן צריכות להחזיר את הכסף והן לא יודעות מה לעשות. אם הן לא יחזירו הן לא יקבלו מענק, כי לא תהיה ירידה. אם הן יחזירו, הן לא יוכלו לשלם שכר בתחילת החודש לעובדים, והינה אנחנו נמצאים בכאוס שהן לא יוכלו לצאת ממנו. חייבים לדעת כבר עכשיו, עוד לפני סוף החודש לאן הולכות פנינו, לפחות מהכיוון שהן ידעו להכין את עצמן. אנחנו חייבים לקחת את זה במלוא העוצמה קדימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה היה הפתרון בקורונה בעניין הזה? << אורח >> חנן דגן: << אורח >> בקורונה הן קיבלו מענק יפה בגין הירידה בשכר. מענק שכל גן קיבל כפול מספר הילדים שהיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קרה עם הכספים שגביתם. הרי אתם גובים שיקים מראש, נכון? << אורח >> חנן דגן: << אורח >> הן לא גבו. הן גבו מראש בתחילת חודש אבל הקורונה הייתה מהלך של כמה חודשים. שהן בקושי שרדו אותו, זה היה קצת אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז קיבלתם מענק לעובדים והפעלתם את הגנים. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> היו מענקים לעובדים במבצעים ואז חזרו לעבוד. דרך אגב, הנזק לא השלים את עצמו ועד היום הן משלמות את ההלוואות של הקורונה. הן אומרות לי, אנחנו לא נוכל עוד פעם לעבור את השלב הזה, אנחנו חייבים להגיב על זה מהר. הדבר השני שחייבים לקחת בחשבון הוא חוסר האמון. גם לקחו את החלק מהמענקים וגם איך שקיבלו את המענק דרשו מהן מע"מ. הן הגיעו שוב למצב כזה כי לא היה להן ממה לשלם את המשכורות. בגן ילדים רוב הרכיב הוא שכר, וזה מאוד מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שכר ושכירויות. << אורח >> חנן דגן: << אורח >> והשכירות. במרכז הם מגיעים לשכירויות מאוד גבוהות, אבל בפריפריה העיקר הוא השכר, עם שכר לימוד נמוך ומרווח נמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. יוסי פתאל, סוכני התיירות. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> אני מלשכת מארגני תיירות נכנסת. אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך על הדיון. אדוני השר, אני לא אחמיא לך כי כמות המחמאות המצטברות כבר עלולה להזיק לך ולתוכנית. אם אתה מבין למה אני מתכוון. אני חושב שהדיון חשוב. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> הוא הרוויח את זה ביושר. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, במשפט אחד, היעדר תוכנית חירום היא לא מקרה, זאת כוונת מכוון. זאת התוכנית להבטחת תעסוקה של הביורוקרטיה. אני כבר הצעתי שנכין את השלטים: יחד ננצח את הביורוקרטיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו התחייבנו שזה יהיה. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> אגב, לגבי התיירות יש כבר החלטת ממשלה והיא לא מקוימת. לכן, יש פה משהו שהוא גדול יותר ממקרה כי כל שנתיים-שלוש יש פה משבר. לגבי התוכנית עצמה, אדוני השר, כתבתי לך הערות טכניות חשובות. מרבית התשומות של מארגני התיירות הנכנסת אינן מדווחות למע"מ בשל התנאים המאפיינים את הענף שלנו. אין לנו מע"מ על תיירות, אלא רק בגין הוצאות קבועות. לכן, בנוסחה שמוצעת לא יהיה לנו כמעט מחזור הוצאות להראות לצורך המענק של 6%-8%. בתיירות הנכנסת אנחנו מדווחים רק על התשומות הקובעות. אגב, הן משקפות נאמנה את ההוצאות שלנו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתם לא מדווחים על ההכנסות? לא קשור למע"מ. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> בתי מלון זה אפס מע"מ. ורוב האתרים - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> עדיין, אתם לא מדווחים על - - - << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> אנחנו מדווחים על ההכנסה. אבל בהוצאה בתשומות שלפיהן המתווה אומר שנמדוד את ההוצאות שלנו אנחנו לא מדווחים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> השאלה האם אתם לא מדווחים על המחזור? האם אפשר להשוות? << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> התשובה היא כן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז המחזור קובע, לא המע"מ. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> הוא מדבר על החישוב של התשומות, של ה-18%. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ניר, הם מדברים על ההוצאות הקבועות. הם מדברים על תשומות שיש להן מע"מ. זה שכירות של מבנה שבבעלותם, גם על זה הם לא מקבלים. משהו אמר פה קודם, גם הארנונה לא נחשבת. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> אני מעיר את תשומת הלב, כי אני חושב שחשוב שיהיה מנגנון של איזשהו השגה למקרים האלה כי יהיו לכם עוד. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שמנגנון ההשגה יהיה בפיקוח הכנסת. אל תשאירו אותנו לבד מול הבירוקרטים אחרי המלחמה. זה חייב להיות בליווי שלכם. דבר נוסף, הוא נושא כוח אדם. נדמה לי שאין ספק שאין כיום תיירים במדינה. אנחנו באפס הכנסות ואנחנו מתעקשים להחזיק את העובדים. מדובר בכוח אדם מקצועי ולא נצליח לגייס אותו לאחר מכן. גם בקורונה שכולם התפנקו בחל"ת נדיב, אנחנו התעקשנו לשלם משכורות בסיוע המדינה. אנחנו מבקשים, והאוצר הודה בדיון, שהוא רוצה בעצם שמי שיש לו פגיעה משמעותית של 60%-80% שיוציא את העובדים לחל"ת. ולכן, הוא הציע תמיכה מאוד מאוד נמוכה. אנחנו מבקשים באפס הכנסה להעסיק את העובדים ולשמור אותם. חשוב לי להדגיש, תיירות נכנסת מהווה את ענף הייצור הרביעי בגודלה של המדינה, כמו התעשיות הביטחוניות האזרחיות. 10% ממקומות העבודה בפריפריה, ירושלים, טבריה, צפת, נצרת לא יחזרו לחיים כלכליים בלי תיירים ברחובות שלהן. אדוני, אנחנו גם ארגון המעסיקים של מורי הדרך, ויש פה בעיה שאני רוצה להפנות לתשומת ליבך – למרות שאני לא מייצג אותם – מורי הדרך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, זהו. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> לא, אדוני. זה עוול שלא קשור אליי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, מספיק. אנשים לא יספיקו לדבר. << דובר >> יוסי פתאל: << דובר >> ועדת ההשגה הזאת היא קריטית כי הם לא יכולים לקבל כרגע כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול. טלי לאופר. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> תודה. אדוני, אני מבטיחה לקצר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> טלי היא מהמתמצתות. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> תודה. אני מנכ"לית התאחדות משרדי וסוכני הנסיעות בישראל. קודם כול, אני רוצה להגיד בכנות, מאוד מאוד קשה לחזור לדבר על הנושאים הכלכליים בעיקר לאחר ששמעתי את הגברת כאן. אני רוצה להשתתף בצערך, ולהגיד לך שמאוד מאוד נגעת לליבי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> אין לנו ברירה כי יש את השרידות בחזית, ויש את השרידות של העורף שזאת השרידות הכלכלית. אני אקצר בדברי התודה. כבוד השר, וכבוד היושב-ראש, כל מה שאמרו אני חוזרת. משרדי וסוכני הנסיעות בענף התיירות, אולי זה עוד מוקדם לדבר על זה, אבל אנחנו עוד שנייה הולכים להמשך של משבר שיהיה מאוד קשה. אנטישמיות בחו"ל, חברות תעופה שלא פועלות לכאן, כל הילדים של כולנו במילואים, הלב נמצא פה עם החטופים. אני מעריכה שהענף הזה הולך לתקופה מאוד ממושכת של קושי שיהיה מאוד קשה להתאושש ממנו. לכן, התוכנית הזאת קריטית לנו, מצוין שהיא מדברת לא רק על הישרדות אלא גם מאפשרת את הצמיחה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי עוד לא ראינו בינתיים תסקיר חוק, ואני בטוחה שתהיה לנו הזדמנות, ואני מקווה להגיב. אני רוצה להגיד שקריטי, קריטי – בין אם זה יהיה משרד הכלכלה שיעשה את זה, בין אם אתם תסייעו למשרד האוצר, תלוו ותעשו יחד – קריטי לתת את הדעת על המאפיינים הייחודיים של הענפים. אני לא רוצה לחזור על דברי יוסי פתאל, יש לנו בדיוק את אותה בעיה עם התשומות שהן ללא מע"מ – זה נושא קריטי. שנת ההשוואה, 2022, ענף התיירות היוצאת לפחות בינואר פברואר לא עבד, היה את האומיקרון, צריך לקחת את זה בחשבון בממוצעים. דבר אחרון, עשית פה מעשה מדהים שכללת את החברות, שלא שמת גג של מחזורים. לגבי נושא העסקת עובדים, אני מתחננת, אצלנו בענף יש 6-5 חברות כאלה שהן במחזורים של מעל 400 מיליון. הן מעסיקות את מירב העובדים בענף הזה. הן מספקות גם את העבודה ליתר החברות בענף הזה, והן התשתית. הן חייבות סיוע, הן כמובן לא מוכללות בתוכנית של משרד האוצר, ואני מזכירה שבתקופת הקורונה הן הודרו מכל המענקים. אני מבקשת לא לוותר על הנקודה הזאת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ברור. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> לוודא שהם ייכנסו לסיוע. תודה רבה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תדעי שיש להם מגבלה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> לשכר בתוכנית של השר ברקת אין מגבלה. וזה מאוד חשוב, זה מה שהיא אמרה. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> כן, כן, זה מה שאמרתי. קודם כול, תודה שזה נכלל בתוכנית ורק לוודא שבמה שיקרה בתוכניות אחר כך שלא ידירו אותם, כי זה יהיה אסון כלכלי. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רמי ויינברג. << אורח >> רמי ויינברג: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, תודה רבה על ההזדמנות לדבר פה. אני מחזק את הקודמים פה לגבי הברכות. אתמול התוודעתי בפעם הראשונה על הכיוון הפרקטי שבחרתם להוביל, וזה כיוון פרקטי בהחלט. ניתן קצת רקע שתבינו מאיפה אני בא. אני, מנכ"ל של חברה בשם סוויספורט שרותי מטען. אנחנו מסוף מטענים שפועל 24/7 במדינת ישראל, אחד משניים קיימים. המתחרים שלנו הם חברת ממן. למעשה, כל כניסה ויציאה של מטענים מסחריים במדינת ישראל עוברת דרכנו. כמו שאתם יכולים להבין, זה עסק קריטי וחיוני להמשך הקיום המסחרי של המדינה, ללא קשר לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אצלכם זה אמור לעלות? לא? << אורח >> רמי ויינברג: << אורח >> ממש לא. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> רמי ויינברג: << אורח >> כי המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע הוא קיפאון משקי. אנחנו נמצאים כרגע במצב שבערך ירדתי ל-30% פעילות, מבחינת היקפי הפעילות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אין טיסות, אין משלוחים – אין כלום. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש תחליף מול הסוכנות. << אורח >> רמי ויינברג: << אורח >> שנייה, אני רק רוצה להגיד בשתי מילים מה כואב לי. שהעסק הזה ימשיך לחיות וימשיך להיות עסק, כי אני חייב לשמור על המשאב העיקרי שהוא העובדים שלי. הכיוון שהלכתם אליו הוא כיוון נכון, הוא כיוון פרקטי. העובדים בתחום הזה הם משאב, איש איש הוא כמעט ללא תחליף. קשה מאוד לגייס עובדים לתחומים האלה, אתם יכולים להבין לבד שזאת עבודה לא קלה, והאתגרים שהיו לי בתקופת הקורונה היו מאוד מאוד לא פשוטים. הגענו להתייצבות וגם היום – זכיתי לפגוש את חבר הכנסת בועז טופורובסקי בעבר, הוא מכיר את הסיפור הזה – אנחנו נלחמים במשך שנים על שימור העובדים שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו מספיק, נגמר. אמרתי לכם לתמצת, אתם לא מבינים מה שאני אומר, אני מאוד מצטער. גיל וקנין. << אורח >> גיל וקנין: << אורח >> אני יושב-ראש איגוד שכירים בעלי שליטה. מי שלא מכיר את המושג הזה, הוא צמח בקורונה, קיבלתם עליו הרבה רעש מאיתנו. אנחנו מייצגים היום כ-6,000 בעלי חברות, יחד, אנחנו מעסיקים בערך כ-100 אלף עובדים. יש לי מגוון רחב של חברות בתוך האיגוד שלי, חלקם מענף התיירות, מענף התוכנה, משרדי הפקות, אולמות ומכל מיני תחומים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אלו חברות ארנק? << אורח >> גיל וקנין: << אורח >> לא, לא בדיוק חברות הארנק. אנחנו חברות רגילות שמחזיקות עובדים, אנחנו עובדים ממש. אני עובד בחברה של עצמי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, שכיר בעל שליטה. << אורח >> גיל וקנין: << אורח >> כן, בדיוק. שכיר בעל שליטה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה גם חברות ארנק וגם חברות גדולות. << אורח >> גיל וקנין: << אורח >> כרגע אני לא מדבר על חברות ארנק. אני מציג כרגע חברות פעילות שהעובד שלי יורד יחד איתי. אני רוצה לחדד שני נושאים. אחד, אצלי יש המון חברות שההוצאות אצלם באמת לא כוללות מע"מ. קרי בתי תוכנה שמשכירים שירותים בחו"ל, אין לו מע"מ על זה, זה לא מופיע ב-Esta שלו וזה גם לא יכנס לתחשיב. אנחנו סובלים מאותה בעיה כמו שהזכירו כאן התיירות, זה על אותו עיקרון. יש המון עסקים שהנוסחה של ההוצאות לא תיכנס טוב בנושא של ההוצאות ללא מע"מ. נושא שני שאני רוצה להדגיש, ראיתי את התוכנית הנהדרת של כבוד השר, ואני בהחלט מברך עליה. אני רוצה לחדד דבר אחד חשוב, ישנן המון חברות שמחזיקות מספר שותפים. זאת אומרת שלושה, ארבעה או חמישה שותפים באותה חברה, ומעסיקים עוד עשרה או 15 עובדים. כשאתם אומרים 15% פיצוי על חשבון המדינה ו-15% על חשבון המעסיק, זה אומר שאני משלם 15% ממני ועוד 5% שלי נוספים, על זה שאני עובד אצלי – זאת אומרת שאני משלם 30%. לא נראה לי הגיוני שבחברות שיש בהן מספר שותפים צריכים לקבל פחות, ולממן יותר מהמדינה. המדינה צריכה לשקול נוסחה נוספת, לשפות את אותו בעל שליטה שעובד בחברה של עצמו ומעסיק עובדים יחד איתו. נקודה אחרונה שאני רוצה לחדד, יש אצלי מספר עסקים בתחום התיירות, שאני יודע שכרגע משמשים צינור לתשלום של המדינה לבתי המלון. הם לא מרוויחים מזה שום דבר כדי שיוכלו לעשות סוג של גוף מתכלל, וזה יופיע אצלם במחזור. צריך לקחת את זה גם בחשבון, כי בעצם הם לא יהיו זכאים לפיצויים. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שי ברמן. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, המנכ"ל. אנחנו במשבר, מדינה במשבר, עם במשבר. אני רוצה לחשוב שכולם במשבר הזה: ימנים, שמאלנים, דתיים, חרדים, ערביי ישראל – כל מי שחי על האדמה הזאת, חש את הכאב ואת האובדן. היה לנו דבר כזה לפני 50 שנים, מלחמת יום כיפור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה סוטה מהנושא, עזבו אותי מהדברים הכלליים כרגע. תתייחס לעניין שאתה מייצג כרגע. מה הבעיה? אני לא מדבר ברור? אני מדבר ברור, נכון? תתייחס לעניין שאתה מייצג, זה הכול. כן, בבקשה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מה שנדרשת לנו כעת זאת מנהיגות, וכמו שצריך מנהיגות צבאית, ומנהיגות מדינית, צריך גם מנהיגות כלכלית וחברתית, כי הבעיה הזאת היא מעבר לפינה. אצלנו במסעדות התאריך הוא ה-1 בנובמבר. ב-1 בנובמבר אנחנו צריכים לשלם את משכורות אוקטובר, אנחנו לא נוכל לשלם את המשכורות. ולכן, אנחנו מבקשים מכם, השר, ממך היושב-ראש, בוואקום הזה שנוצר תהיו האדם שאנחנו נושאים אליו עיניים. נושאים אליו עיניים בתקווה שהפתרון הזה יבוא, ושאנחנו נוכל להציל את העסקים שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אצלם הכי קשה כי הם ממש לא עובדים – כלום. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> וההוצאות הקבועות שלהם הכי כבדות. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני אגיד משפט סיום, אנחנו מכירים היטב את המתווה, לא ניכנס לפרטים. הייתה פה עבודה מדוקדקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המתווה של משרד הכלכלה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> המתווה של משרד הכלכלה. ישבו על פרטי פרטים בצורה מדוקדקת, עניינית ומקצועית. ולכן, צריך לקדם אותו. ולקדם אותו מהר, גם כדי שיהיו מקדמות, אדוני היושב-ראש. מאוד חשוב שיהיו קדמות לתשלום כי אצלנו התזרים נעצר – אמרת בצדק, נגעת בדיוק בנקודה – אין תזרים. זה עסק, מסעדה, שבנוי רק על תזרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. רון שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון, בזום. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> נחזור אליו. עכשיו מישהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. רונן לוי, יושב-ראש ארגון המוסכים. בקצרה, רונן. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> קודם כול, אני רוצה באופן אישי לחבק את קרן ואת בני איוס ההורים של ניב, זכרו לברכה. אנחנו מכירים אישית את בני, הבעלים של מוסך מולדת בירושלים, ואת קרן אשתו, שדיברה פה. כואב לנו מאוד על כל מה שקורה. אני רוצה להגיד שאנחנו בענף קצת בבעיות אחרות, כרגע אנחנו בחוסר כוח אדם קיצוני. העובדים שלנו מגויסים, וכל מי שהסתמך על עובדים מהשטחים אין לו עובדים, מוסכים סגורים באשקלון, בבאר שבע וכמובן שבעוטף. אנחנו נדרשים להיות החילוף של המדינה. שימי לב שאם את לא שומעת טוב מה אומרים, לא לכתוב סתם של המדינה עכשיו, ואנחנו צריכים עזרה כדי לעזור לכל מי שצריך. בעיקר בדרום, להחזיר את החקלאות, להחזיר את המפעלים, את השינוע למפעלים האלה ולעזור בכל מה שאנחנו יכולים כדי לתת להם כתף. אנחנו צריכים את הכתף של המדינה כדי שתעזור לנו להיות הכתף של מי שצריך אותנו. וזה מאוד מאוד חשוב שאתם תעזרו לנו בדבר הזה. זאת משימת העל הראשונה שלנו, אנחנו מנסים לגייס עובדים ולתת עזרה למי שכרגע לא יכול לעבוד, ויש לו גם עובדים שהוא יצטרך אותם בעתיד. כמובן שאנחנו תומכים באופן מלא בתוכנית של שר הכלכלה, רק שאנחנו רוצים לדעת שהיא זאת שתהיה ולא התוכנית שהוצגה על ידי האוצר. אנחנו תומכים מאוד מאוד במודל הגרמני, כי אנחנו יודעים איזה נזק עשה המודל הקודם בקורונה לענף שלנו. אנחנו מקווים מאוד שהמדינה לא תאמץ את המודל הישן הזה. אני רוצה להביע את המחאה הגדולה שלי, על מה שקורה היום בענף תיקוני תאונות הדרכים. חברות הביטוח עדיין גונבות רכבים מהמוסכים שלא בהסדר. מוציאות לאנשים שאין להם עבודה, ואין להם עובדים את הרכבים וממשיכות בציניות. בתקופת חירום, בתקופה מטורפת כשלאנשים אין מכוניות במוסך, כשמגיע אוטו, מוציאים להם את האוטו ומאיימים על הלקוחות. צריך להפסיק את הציניות הזאת, בטח עכשיו להפסיק לגנוב לאנשים את הפרנסה, ולהוציא מהם את הפרנסה בכוח. אני פשוט לא מבין את זה, אנחנו בזעם איום ממה שקורה עכשיו בעניין, מעבר לכך שאנחנו צריכים לתת את כל כוחנו לעזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רונן, תודה. רונן, אמרתי בקיצור. סיימת. אלי סתיו, יושב-ראש פורום המכולות. << אורח >> אלי שלום סתוי: << אורח >> אני רוצה, לצידם של הקמעונאים הקטנים בענף המזון, גם לברך את שר הכלכלה וגם את יושב-ראש ועדת הכלכלה, על יוזמה ברוכה שלכם במסגרת המלחמה, שבו הפסקתם את הפשע הנוראי של העלאת המחירים בענף המזון. אני רוצה להגיד לכם שמאז שיצא המלשינון, אני רואה – אני מסתובב הרבה בשטח –הקמעונאים נרגעו. הם מוכרים במחירים סבירים, יש אפילו תחילה של תחרות מחודשת וכל הכבוד. אני רוצה להגיד משהו בנושא הזה שהוא מאוד חשוב, אני מייצג 10,000 קמעונאים קטנים בענף המזון, שחלקם כבר היו פה בוועדה והתלוננו בעבר, ואני רוצה להתלונן גם היום. יצרני הענף הגדולים ויבואני הענף הגדולים גובים מהמכולות ומהמינימרקטים מחירים מופקעים, שמגיעים לפעמים עד 100% יותר יקר ממה שהם גובים ברשתות השיווק הגדולות. אתם מצפים מאותם אלפי קמעונאים קטנים, שנותנים שירות לאוכלוסייה הנזקקת בישראל, להיות תחרותיים. אתם מצפים מהם להיות הוגנים עם הלקוחות שלהם, ואתם חייבים לוודא שהיצרנים והיבואנים נותנים להם יחס הוגן. משרד הכלכלה יצא בתוכנית מצוינת בעניין הזה. אני מבקש משר הכלכלה באופן אישי, תן גיבוי לתוכנית המצוינת שמשרד הכלכלה יצר, על מנת שאלפי קמעונאים קטנים ומוחלשים בענף המזון, יתנו שירות יעיל, תחרותי והוגן לציבור בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלי, תודה רבה. חן שרייבר, נשיא לשכת רואי חשבון. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בעניין הפקעת המחירים, אדוני היושב-ראש, אנחנו בתהליך חקיקה, כן. אני מקווה שבתוך כמה ימים נוכל להביא תסקיר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נביא את התקנון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה זה תקנון? רגע, רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא היית בישיבה. נושא הפקעות המחירים לא קשור לנושא הזה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הרעיון הוא שמי שינצל את המלחמה ל - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. לרגע חשבתי על - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר, אני רוצה לסיים. קודם כול, בגדול, אנחנו תומכים בתוכנית שלך. ואני חושב שהיא נותנת בהרבה מאוד היבטים תוצאות טובות. שמענו פה את אנשי המשק ונציגי כל הגופים שהתייחסו לזה. כמובן שיש נושאים שיש להם מאפיינים ייחודיים, כמו גני ילדים, תיירות וכולי שגם שם אתם צריכים להיכנס לעובי הקורה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> טיפול מיוחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולשפר את התוכנית הזאת במובן של מי שיש לו מאפיין חיובי. מה שחשוב באמת, הוא פתרון להוצאות הגבוהות ופתרון לעובדים. זה שני הדברים שהפתרון של האוצר לא מספק בכלל בעניין הזה. אני לא מדבר על רווח, אף אחד לא מצפה לרווח. מצפים לצוף מעל הקרקע. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> דוד, הפתרון לעצמאים הקטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוודאי, זה חלק מהעניין. לעצמאים הקטנים יש עובדים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> מדברים על דמי הקיום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> דמי הקיום, מה שהובטח לנו. המענק הסוציאלי על ידי שר האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. אתם לא נותנים לי לסיים, שמענו אתכם, תנו לי רגע להגיד משהו. אלה הדברים העיקריים. מעבר לזה כמובן, עצמאי שעובד, אלה שפטורים ממע"מ, ומרוויחים עד 10,000 שקל, גם צריך להכניס אותם לעסק הזה, כי הם כמו עובדים רגילים לכל דבר ועניין. השכירים של עצמם, בחברות שהם חברות של אדם אחד או של כמה אנשים - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בעלי שליטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - בקורונה כן נתנו להם פתרון. צריך להבין, אנחנו לא בקורונה, שהייתה שנה וחצי. אוי ואבוי אם המלחמה תמשך כל כך הרבה זמן. אנחנו מדברים על תקופה מאוד קצרה, ולכן אפשר להיות לארג' הרבה יותר מאשר שהיינו בקורונה. בסופו של דבר, מי שיחזיר את הוצאות המלחמה הם האנשים האלה שיושבים פה. אם ניתן להם לחיות, הם גם יממנו את הוצאות המלחמה בסופו של דבר. אנחנו מבקשים מהממשלה לדון בתוכנית שלך, עם כל הכבוד לפוליטיקה הפנימית. אנחנו כן רוצים שהממשלה תדון בתוכנית שלך בהקדם. אנחנו נעשה ישיבה בעוד עשרה ימים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מה שאתה צריך. כל יום מבחינתי. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> עשרה ימים זה כבר משכורות. החרדה עולה וגואה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זה רחוק מאוד עשרה ימים. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> גם השכירים שלנו ייפגעו, כבוד היושב-ראש. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כדאי ללחוץ לפני סוף החודש. ב-1 בנובמבר יש משכורות. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> גם השכירים שלנו ייפגעו. לא נוכל לשלם להם כסף כי אנחנו לא יודעים מה יקרה. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> ממש בימים אלה אנחנו נאלצים לקבל החלטות על החל"ת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אמרתי שעוד צריכים להיכנס לנושאים הייחודיים. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> מקבלים כבר החלטות על החל"ת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו כל אחד יחזור על מה שהוא אמר? בוודאי שצריכים ללכת לדברים ייחודיים כמו תיירות, גני ילדים, אולמות, מסעדות, כל הדברים שדיברנו עליהם. אז עכשיו נחזור על הכול עוד פעם? << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> לא, לא. דיברנו על השכירים, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שכירים יש לכולם. התייחסנו באופן כללי לנושא העובדים, לא? זה חל על כולם. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> על תשלום השכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שחשוב הוא שב-10 בחודש אנשים משלמים משכורות. צריך לסיים את התהליכים עד ל-10 בחודש. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ברור, ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך גם להביא חוק לכנסת, אנחנו צריכים לדון בזה בוועדות. לכן, צריך להקפיד שזה יהיה מהר מאוד. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, ב-9. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סליחה, טעיתי ביום. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> חברים, אם זה יהיה ב-10 אני אהיה מבסוט. הלוואי וזה יגמר ב-10 בחודש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן, אין הרבה זמן לדיון. בדיוק כמו שראש הממשלה והקבינט דנים בנושא הביטחוני כל יום, כך אנחנו צריכים לדון בנושא הכלכלי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מסכים לגמרי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להעריך את שר הכלכלה על זה שהוא תפס את העסק ונלחם את המלחמה הכלכלית. זה התפקיד שלך, לא רק של שר האוצר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> וגם הגיע לכל ישיבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע למה הולכים תמיד לאוצר בעניין הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, הערה טכנית אחרונה על המסלול הגמיש. אני מאוד חושש כי אתה מדבר על פשטות ודווקא בסעיף הזה של ה-15 והחלוקה, אני ממש ממש חושש שזה יהיה מבוסס על תצהירים ועל דיווחים ונסתבך. אם אפשר לקחת איזשהם שוליים לטובת העסקים ולפשט את זה, כי גם המיסים יצטרכו לבנות פלטפורמה מתאימה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אני רוצה להגיד לכם לצוות BB, ביטן וברקת. זה שנציגי האוצר לא נמצאים פה - - << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> די, די עם זה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> - - ולא באו לכבד אותנו, לא אותנו אלא את הגברת הטהורה הזאת כאן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חבר'ה, בואו נתקדם, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תסלח לי, אני מגיעה מוועדת בריאות וגם לשם הם לא הגיעו. אתה יודע למה? כי אוהבים לקחת את הפוליטיקאים ולהגיד שהם אשמים בהכול. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אל תצעקי עליי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא צועקת עליך, אני משלימה אותך. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> היא מצדיקה אותך. << דובר >> טלי לאופר: << דובר >> היא הסכימה איתך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מגבה אותך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה כשהיא לוחשת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ואני עוד לוחשת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חברים, בדברי הסיכום אני רוצה לדבר לקרן. נתת שתי דוגמאות מאוד קשות, גם העסק המשפחתי של הבן שלך, זכרו לברכה, וגם את כמייצגת גננות. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה, וכמוך, לצערנו הרב, יש עוד הרבה מאוד. ולכן, אני חושב שאנחנו צריכים לגשת לעניין הזה בחרדת קודש. כשאנחנו מדברים על לגרום לעסקים לשרוד, אני מבקש שכל אחד יחשוב. לצערי הרב, את הדוגמה הטובה ביותר למי שמדינת ישראל צריכה להתאחד סביבו, ולוודא שיש לכם את כל הכלים בעולם, כדי לשרוד את המלחמה ולצאת מפה טוב ואופטימי לקדימה. אתה שאלת אותי כמה כסף זה יעלה, אם נתת לעסק חצי מהכסף זאת הוצאה – הוא לא ישרוד. אם נתת לו את כל הכסף זאת השקעה – הוא ישרוד. ואת הכסף שהשקעת נקבל חזרה בריבית דה-ריבית. לכן, השאלה כמה זה עולה, זה לא גזברי כמה עדשים שמים בקופה, היעד הוא שרידות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מדובר פה על שנה, מדובר על חודשיים-שלושה. << אורח >> רויטל סיטון בן ארי: << אורח >> כבוד השר, תדגישו שמדובר בהשתתפות בהוצאות ולא ברווח. לא חוגגים פה, אף אחד לא הולך לקזינו עם זה. השתתפות בהוצאות כשהעסק שלי דומם וממשיכות לרדת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מחפשת כל הזמן, ורוצה לדבר כל הזמן. אני לא רוצה להוציא אותך, מספיק. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חברים, תנו לי לסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את כל הזמן נכנסת ומדברת, אני לא מבין את הקטע הזה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לגבי כמה כסף זה עולה אני מקווה שכולנו מבינים, אם נעשה את זה נכון זאת השקעה ואם נעשה את זה לא נכון סתם בזבזנו כסף. אני מדבר פרטני, כי לא כולם מקבלים הרבה. אלה שזקוקים, שפצועים קשה אם לא נעזור להם – שלחנו אותם לקבר. לאלה שפצועים קשה נעזור והם יחזרו למציאות הטובה. אלה שפצועים בינוני אם לא נעזור להם הם יהיו פצועים קשה. לכן, הגישה שלנו היא מידתית בהתאם למי שנפגע ויש לו פגיעה עסקית. אנחנו בתקווה שזה יהיה מהר ככל שניתן. העניין הוא ברמה החודשית, אבל הנוסחה צריכה להיות נכונה מעכשיו עד שאנחנו מסיימים את המלחמה. שאלת האם למדנו מהניסיון של הקורונה? התהליך הוא 50% מהפתרון. התהליך בא קודם כול לתחקר ולהבין את הענפים השונים ואיפה הפערים שלהם. על זה עבדנו שבועיים. אגב, למה יש הלימה? כי שאלנו אותם, התרשמנו מהם האתגרים שלהם, השתכנענו שהם צודקים – לא בהכול הם צודקים – ובנינו מודל שמתחיל מהצרכים. ואז הלכנו לראות: מה למדנו מהקורונה, מה למדנו משומר החומות, מה קורה בעולם, והפעלנו את הכלים ההכי רלוונטיים למקרה שאצלנו. המשבר הבא יהיה שונה, אתה לא עושה קופי פייסט מלא, אתה מתאים את הכלים לצרכים. התחלנו עם הצרכים – אמרתי כל הזמן לחברים באוצר, אצלי בבית שלוש שעות ביום שלישי, שלוש שעות ביום רביעי – ניסינו להסביר לאנשים באגף תקציבים את הפערים בין צרכים לבין הקופה. הקופה לא מעניינת אותי, אותי מעניינים הצרכים, התהליך הוא 50% מהפתרון. אנחנו מגיעים לכאן אחרי שדיברתי עם יואב שמחי ועם ארנון בר דוד, אנחנו מסונכרנים עם כל האנשים הרלוונטיים על תוכנית אחת שעושה שכל. אני רוצה להדגיש את התיעדוף של הפריפריה. חברים, הפריפריה לא מקבל 75% היא מקבלת 100%. וכשמדובר על הרחבה גיאוגרפית של האזור, תהיה סוף-סוף הזדמנות לממשלת ישראל, לכנסת ישראל, להגיד אנחנו גאים בכם, אנחנו תומכים בכם 100%, אנחנו מרחיבים את התמיכה – היגיון, היגיון. לכו לנתיבות – הייתי שם בנתיבות ובאופקים – זה היגיון, שכל ישר. הם צריכים להיכלל בתוכנית של ה-100%, רחמנא ליצלן. מרכז הארץ עד 75% – אין מה לעשות. מה הבעיה עם זה? צריכים להיות נדיבים ולאותת להם שאנחנו אוהבים אותם. אתם סובלים יותר, אנחנו רוצים שמי שקיבל סיוע של 75% במרכז, כשהוא יעבור לדרום הוא יקבל 100% אם חלילה הוא יידרש לכך. אני רוצה לדבר על עוד שני דברים שאנחנו עושים. אחד, יש לנו חמ"ל תעסוקה. בחמ"ל הזה שותפים כל משרדי הממשלה. מה אנחנו עושים שם? אנחנו מבקשים לדעת מכם איפה הצרכים שלכם. אתמול היינו באזור התעשייה בצפון, במפעל שמייצר נשק וחסרים לו עובדים, דחוף לשלוח לו עובדים. אנחנו יודעים לנייד ולהציע לקבוצות שמעוניינות בכך להגיע למקומות הנכונים. אנחנו גם יודעים להביא יותר עובדים מחו"ל, ביקשתי לקיים דיון בקבינט ולהביא 160 אלף עובדים מחו"ל. ואנחנו כבר עכשיו במכתבים עם כמה מדינות מהעולם, עושיםg to g כדי להתחיל ולהזרים בהיקפים הרבה יותר גדולים. היה לי ויכוח עם אנשי האוצר, אדוני היושב-ראש, הם מסתכלים על העובדים הישראלים מול העובדים בחו"ל. אני אומר, סליחה, זה פרמטר אחד אבל יש שני דברים יותר חשובים. תל"ג וצמיחה. וכשאתה מגדיל את ההיצע אתה מקרין על יוקר המחייה, אז להביא עובדים זרים זה אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו צריכים לעשות עכשיו. והמשרד שלנו ומשרד הפנים וההגירה שותפים לזה יחד, זה חמ"ל מאוד מאוד משמעותי וננצל אותו. דבר אחרון, חמ"ל יבוא ויצוא. שמענו כאן על כמה אתגרים, אנחנו עובדים עם אל-על, עם רשות שדות התעופה ועם משרד התחבורה כדי להבין איך אנחנו מתמודדים עם הירידה של המטענים שמגיעים מהאוויר בעיקר. יש לכך כמה פתרונות ועובדים על זה. צריך לוודא שאין בעיה של יבוא ויצוא כדי שלא יהיה מחסור במדינה. אדוני היושב-ראש, תודה על ההזדמנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. יש עדיין את הנושא של החקלאות, אומנם זה לא התחום שלך, אבל גם את החקלאות נצטרך להכניס לעניין הזה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, אני מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר נוסף, בשבוע הבא, ביום שני, אנחנו נעשה ישיבה עם הסוכנות היהודית. יש המון תרומות שמגיעות מיהדות התפוצות והסוכנות עשתה תוכנית סיוע לעסקים, כולל קרן להלוואות ודברים נוספים. הם יציגו לנו אותה, אני אזמין אתכם כי יש לכם מה לומר בעניין הזה, אתם הצרכן של התוכנית שלהם. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>