פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 23/10/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 221 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), שעה 10:19 סדר-היום: << נושא >> דיון בנושא: "חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה", בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אחמד טיבי נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חנוך דב מלביצקי חמד עמאר עודד פורר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: קארין אלהרר דבי ביטון ששון גואטה טלי גוטליב סימון דוידסון מירב כהן רון כץ מיקי לוי שלי טל מירון משה סעדה יסמין פרידמן מטי צרפתי הרכבי גלעד קריב מוזמנים: שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת שר החקלאות אבי דיכטר כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר גדי ירקוני – ראש מ.א אשכול, מרכז השלטון האזורי תמיר עידאן – ראש מ.א שדות נגב, מרכז השלטון האזורי אלעד שניר – גזבר שער הנגב, מרכז השלטון האזורי דובי אמיתי – יו"ר, נשיאות המגזר העסקי ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים, התאחדות התעשיינים בישראל רועי כהן – עו"ד ונשיא להב, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל צמרת אביבי – סגנית הנשיא, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ששי שדה – מנכ"ל הסתדרות לאומית, הסתדרות העובדים הלאומית ראול סרוגו – נשיא, התאחדות הקבלנים בוני הארץ אוריאל לין – נשיא, איגוד לשכות המסחר שחר תורגמן – יו"ר התאגדות רשתות האפנה והמסחר, איגוד לשכות המסחר שי ברמן – מנכ"ל, איגוד המסעדות גיא גולן – נציג העצמאים של המחנה הממלכתי, איגוד המסעדות יוסף פתאל – מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות הנכנסת רוני מרחבי – סגנית יו״ר, שח"ם – ארגון השחקנים בישראל גיורא ואלה אורן בוטא – – מנכ"ל, איגוד עובדים הקולנוע והטלוויזיה מייסד תנועת העצמאים, תנועת העצמאים רמי בז׳ה – יו״ר פורום העצמאים יורם מועלמי – יו"ר מפלגת העצמאים החדשים כוח חזק מני הרמן – חבר הנהלה, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים כפיר בן זינו – יו"ר אחדות נהגי המוניות אילן זגדון – מנהל פורום המסעדות מסעדני הדרום אריק אהרונוביץ' – בעלים של מלון H34 בנהריה רועי בכר – שותף מייסד ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא:"חרבות ברזל והערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה, בהשתתפות שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ'" << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מבקש לדבר על הסדר שיהיה היום בדיון – אפשר שיהיה שקט? משרד האוצר, כלומר רשות המיסים יציגו את התוכנית, את המתווה שעליו הממשלה מבקשת לקבוע את מתווה הפיצויים. אנחנו לא נצביע, אנחנו נשמע את כל הגופים שעוסקים בעניין הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה, יש תזכיר חוק? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה, גם אם היה תזכיר חוק לא היינו ניגשים להצבעה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין חוק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז אני אומר שגם אם היה תזכיר חוק לא היינו ניגשים להצבעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אין. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> רגע, זו לא עמדת הממשלה. מחילה, זו לא עמדת הממשלה. עוד לא התקיים דיון בממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה עכשיו? אני אומר את סדר הדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם מחכים לשבוע החמישי של המלחמה כדי שתהיה עמדת ממשלה, אחרי שנתיים של קורונה כשכבר הכול תורגל? לא, אולי תחכו לשבוע החמישי, תביאו מתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק כבר. הוא בא לצעוק. אני מבקש לא לדבר עכשיו. אני מדבר, אני מדבר על סדר-היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, אני מתנצל שקטעתי אותך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, אני רוצה להזכיר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. רגע, תני לי רגע לסיים. ואז אנחנו נעיר את ההערות שלנו. אני מבקש מהיועצת המשפטית לרשום את ההערות המרכזיות שעולות מן הדיון, אנחנו גם נעביר את זה לרשות המיסים. אנחנו נבקש שינויים בעניין הזה. מכיוון שגם אין עדיין תזכיר חוק ואין חקיקת משנה ואין נייר שעליו אנחנו אמורים להצביע, אנחנו היום לא נצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעיקר אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך זה יכול להיות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק רוצה להזכיר היות שאני הייתי בכל הנושאים הקודמים שהיו לצערנו הרב, מלחמות ומבצעים והכול, זה נעשה די מהר במשרד האוצר שמדברים על מתווה. היו אצלי כדי להציג את - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא בר השוואה לשום דבר שראינו עד עכשיו. אל תשווה את זה לאף מבצע ולאף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עודד, מספיק. אני מדבר עכשיו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> משווים את זה למה שהיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, עם כל הכבוד. המציאות היא שעובדים על זה ועובדים על זה כפי שצריך. אנחנו נשמע את מה שהולך במהלך הדיון - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ישבו עם משרד הכלכלה? ישבו איתכם? ניר, ישבו איתכם? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני אסביר עוד מעט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן אנחנו נתחיל את הדיון, מי שיציג את זה יהיה רשות המיסים. אנחנו גם נקיים דיון על כמה דברים שהיו, אבל אני רק רוצה להגיד כהקדמה, אנחנו נדבר על זה בהמשך, מאז המלחמה אני לא נגעתי בכסף קואליציוני. כל מה שאני עוסק זה לסייע בנושא של המלחמה, עם משרד האוצר, עם משרדי הממשלה, עם כל מה שנלווה. היות שהחברים ראו שיש בתקשורת דברים אחרים עליי - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז מה עם 8 המיליארד שאפשר להציל? אפשר לדעת מה קורה עם 8 מיליארד כספים קואליציוניים? זה שלא נגעתם בהם לא אומר שהצלתם אותם. יו"ר הוועדה, מה קורה עם 8 המיליארד? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, הייתי מצפה ממך להתנהגות שונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שונה? מה שונה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין דיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו מצפים מכם התנהגות שונה. אתה התבלבלת. אזרחי ישראל מצפים מכם להתנהגות שונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד האוצר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה עם 8 המיליארד שאפשר להציל? מתוך ה-14, 8 מיליארד אפשר להציל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גפני, למה צריך פלאט? אם יש 10 מיליארד למה צריך פלאט? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה פלאט? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הודיעו היום שיהיה פלאט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי הודיע? איפה הודיעו? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> הודיעו. תשאל במשרד האוצר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שהתקציב של המינהלת יבוא מהפלאט. זה מה שנאמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, יאללה. משרד האוצר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי מציג ממשרד האוצר, אדוני היושב-ראש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה רשות המיסים ולא משרד האוצר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא היה ראוי שבדיון כזה מנכ"ל משרד האוצר או ראש אגף התקציבים יהיו? איפה הם? איפה ראש אגף התקציבים של מדינת ישראל? איפה מנכ"ל משרד האוצר? אנחנו באים עכשיו למופע של משרד הכלכלה, מחר יקראו לנו למופע של משרד אחר. אתם עושים צחוק מהאזרחים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תגידו, לא הבנתם? הוועדה הזאת מדבררת את הממשלה, היא לא עוסקת בפיקוח פרלמנטרי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תפזר את הדיון ותדרוש שמנכ"ל משרד האוצר יבוא לכאן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש פה ועדה שסופחה לממשלה לדברר אותה. שום פיקוח פרלמנטרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על מה? על מה? טעיתי? אני טועה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על זה שאת צועקת בלי אישור. בלי אישור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה מרגיש כמו ועדת קישוט, לא יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי מציג? לא הבנתי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני סגן הממונה על התקציבים ממשרד האוצר, מי שעבד כל השבועיים האחרונים על תוכנית הסיוע. אני אגיד מראש שאנחנו מבינים רגע את העניין של הבהילות והמהירות. אנחנו לא עצמנו עין במשרד האוצר בשבועיים האחרונים, כולל זה שגם אצלנו 70% מהצוות במילואים. כל המטרה שלנו היא שבסופו של דבר במועד הקובע, שב-15 בנובמבר שזה מתי שמגישים את הדוחות, שלושה ימים אחרי זה הכסף יהיה בחשבון של האנשים. בשביל זה יש לנו לוחות זמנים מאוד קצרים ואנחנו עושים את כל מה שאפשר כדי שנביא את זה בתוך לוחות הזמנים האלה. בכל מקרה זה תאריך היעד. אני מחכה שיעלו את המצגת ונציג לכם את התוכנית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למיטב ידיעתי, את המשכורות ישלמו עד ה-9 בנובמבר על פי החוק. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נכון, ויש לנו גם פתרונות תזרימיים בדיוק כדי לגשר על התקופה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בבקשה, תציגו. חבל שמנכ"ל משרד האוצר לא טורח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי, אתה רוצה לקיים פה את הדיון? אתה תנהל אותו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, חס וחלילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר לך, אני פשוט אוציא אותך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא יכול כל הזמן להתפרץ. זה הכול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> א, למדתי ממך היטב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא למדת ממני את הדבר הזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מכל שנותיך למדתי היטב. צפיתי בהקפדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. מאה אחוז. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, קצת אורך רוח, לא יקרה כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה יוצג גם בתחילת השבוע הבא – בגדול יש שלושה מעגלים שאנחנו מסתכלים עליהם מבחינה כלכלית של הלחימה. יש לנו כמובן את המענה הביטחוני שמקבל את כל מה שהוא נדרש לו, משוחרר מיידית, הכול למען הלחימה. יש את המעגל השני של טיפול בנפגעים בתושבי העוטף, ויש את המעגל השלישי שבו נתמקד עכשיו וזה המענה למשק. אני רוצה להדגיש כמה נקודות עיקריות לפני שנצלול לתוך המתווה עצמו. צריך להבין כפי שגם נאמר פה קודם, אנחנו באירוע חסר תקדים, זה לא סבב שהיינו בו ותחום בצורה מסוימת - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה מנכ"ל משרד האוצר? איפה יוגב גרדוס? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> - - לכן אנחנו גם פועלים באירוע של חוסר ודאות מאוד גדול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה. אם אתה עוד פעם מתפרץ אתה יוצא החוצה, עם כל הכבוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר גמור. בפעם שעברה לא נתת לי לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. בסדר. מספיק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, אפשר גם קצת להכיל את הכאב של האנשים פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לך. את היית בדיונים הקודמים, את ראית מה היה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ראיתי, אבל אנחנו רוצים תכלס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מאה אחוז. אז אנחנו נאפשר שתהיה התפרצות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, פעם בשבוע דיון. אין לחץ. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו לא יודעים כמובן מה משכו ומה היקפו של האירוע. אף על פי כן היה לנו חשוב לצאת עם תוכנית כמה שיותר מהר. עוד נקודה מאוד חשובה, וזה גם להבדיל מהקורונה. מרבית העסקים במדינת ישראל יכולים לעבוד היום וחשוב שיעבדו. משק עובד זה חלק מהמאמץ המלחמתי. לקום בבוקר לעבודה אפילו שאנחנו כרגע כולנו בטראומה משותפת זה חלק מהמאמץ המלחמתי, ואני חושב שמאוד חשוב שזה גם ישודר כלפי חוץ כי בסופו של דבר היום רוב העסקים במדינת ישראל יכולים לעבוד והמדינה צריכה שהם יעבדו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי, על מי אתה מדבר? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לעסקים שנפגעו משמעותית אנחנו באים פה כדי לתת מענק להמשכיות עסקית ועוד שנייה ניגע בו. << אורח >> גיא גולן: << אורח >> לא נותנים להם לפתוח את העסקים, על מה אתה מדבר? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני מצטער, זה פשוט נורא קשה שאתה מדבר. אני לא יכול תוך כדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה ההערכה? על בסיס מה אתה אומר את זה? לכל הרוחות. על בסיס מה אתה אומר את זה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> על בסיס מה אני אומר שרוב העסקים יכולים לעבוד? על בסיס הנחיות פיקוד העורף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך מפעל בשדרות יכול לעבוד בלי עובדים? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מפעל בשדרות לא יכול לעבוד. למפעל בשדרות יש גם מענה ספציפי שתכף ניגע בו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי העובדים? אין לו שום מענה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> שנייה, עודד. מפעל בשדרות לא יכול לעבוד, גם לו יש מענה ספציפי. אבל כשדיברתי על רוב הארץ אני מדבר על רוב הארץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, אני מבקש לא לענות. תציג את המצגת וזהו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל עוד לא יעבירו את המפעלים האלו למצב חירום חיוני הם לא - - - << אורח >> גיא גולן: << אורח >> בדרום כל העסקים סגורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשתי לא לענות עכשיו. אני מבקש שתציג את המצגת ושכולם ישמעו את מה שאתם מציעים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> קודם כול, לפני שניגע במענק עצמו, כפי שאמרתי קודם יש שורה של הקלות תזרימיות שנועדו לתת פה איזשהו גרייס לתקופה מסוימת גם עד שהמענק ייכנס. אני לא אגע בכולם עכשיו – יש גם את קרן ההלוואות בערבות מדינה; גם דחיית תשלומי ביטוח לאומי; הקדמת תשלומי המדינה לספקים; שיפוי מיידי עבור המילואימניקים – זה משהו שמעולם לא נעשה ואנחנו מנסים לעשות אותו מיידית גם שהמילואימניק העצמאי וגם שבעל העסק שמעסיק מילואימניקים יוכלו לקבל את הכסף מיידית מהביטוח הלאומי ולא יצטרכו לחכות כמו באירועים קודמים לסוף הלחימה; דחיית תשלומי מע"מ, שזה כמובן בעל משמעות מאוד גדולה להרבה מאוד עסקים; הארכת רישיונות ודחיית אגרות; וגם הקדמת מס הכנסה שלילי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם המפונים? מה עם 20,000 המפונים שלא עובדים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, לא. הדבר היחיד - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, אני אמרתי לא להשיב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שנייה, כפיר, הדחייה של תשלומי מע"מ למי זה? על מי זה חל? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. מה זה הדבר הזה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם זה על כל המשק? עד שכבר סוף-סוף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. את אמורה לדבר עוד מעט. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני לא נרשמתי לדיבור. אני רוצה להבין קודם מה עושים פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. קודם הוא יציג. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רק אגיד על זה, דחיית תשלומי מע"מ זה לא רק למילואימניקים, זה לכולם. עד 50 מיליון זה אוטומטי, ומעל 50 מיליון שקל מחזור יצטרכו להגיש בקשה לרשות המיסים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכל המשק בעצם. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לכל המשק. גם פה יש הרבה חוסר בהירות ונחזור על זה שוב. בקילומטרים יש לנו 09 בצפון ו-07 בדרום - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא מוכן לשמוע את זה. אין 07, זה לפי מועצות. כבוד היושב-ראש, הם מדברים כמו לפני ה-7 באוקטובר. לא נקבל את זה ולא רוצה לשמוע את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אנחנו נצטרך לאשר את זה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אם אתם מדברים ככה, אנחנו יוצאים מהסיפור הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אגב, כשמשרד האוצר ישבו איתי לא דיברו על 07, דיברו על 020. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מדהים ששבועיים אחרי, הממשלה עוד לא מבינה את הסיפור לגבי שער הנגב. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> כשהבטיח לי שר האוצר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אמרו לי 09 בצפון ו-020 בדרום. מה השתנה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> גדי, אנחנו העלינו דרישה לחברי הכנסת, לשר האוצר, לשר הכלכלה, שבדרום אנחנו מדברים הפעם מ-0-20 לחקלאות. זאת הדרישה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה לא רק החקלאות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> רגע, דקה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא, במועצה האזורית מרחבים זה כמו לחיות בעוטף. מועצה אזורית מרחבים חוטפת, לא עובדים. לכו תראו מה קורה שם, מחנה צבאי נהיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל המועצות האזוריות בקו האש צריכות להיות מוכרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דובי, אני מבקש, הבנו. אני אמרתי את זה, זה מה שהציעו לי. אנחנו הרי לא מצביעים היום, וזה לא דבר שיעשה וזהו. אנחנו לא שם. הלאה, בבקשה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני אחדד שוב. חבר הכנסת גפני, מחר אנחנו מגיעים אליך לוועדה להכנסת אשקלון לתוך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שמתי את זה בסדר-היום, ואז אתם מגיעים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נכון. אני אומר שוב, זה יהיה נושא שיהיה לדיון מחר. אני מציג כרגע מה המצב החוקי נכון להיום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, רגע. לפני שאתה ממשיך, יש את הסיפור של אשקלון שהוא סיפור בפני עצמו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל יש גם את הסיפור של חוסר קורלציה בין הוראות פיקוד העורף לחלוקה שלכם. אנחנו עדיין נמצאים באותה תקופה ארכאית של 07 ואף אחד לא נותן על זה את הדעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אליהו, דקה, אני באמצע המשפט. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סליחה, אדוני. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומה עם אופקים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כשאני אומר את זה אני שואל מה עם אופקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> יש את המועצות האזוריות ליד אופקים ונתיבות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא כל הארץ. זה לא כל הארץ, חברים. עדיין לאף אחד אין עץ שגדל בו כסף. לאט, לאט, שנייה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אנחנו יודעים שאין עץ שגדל בו כסף. רק לכספים הקואליציוניים יש עץ שגדל בו כסף, אלי רביבו. בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> טוב, אל תיקחי את זה למקום פוליטי, אני רוצה לעבוד מקצועי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אל תיקח אתה. אל תגיד הערות כאלה כשדיברנו על אופקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בושה הדיבורים שלך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ודאי שניקח את זה למקום הזה. שחררו את הכסף, שחררו את הכסף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כשאנחנו אומרים על אופקים אל תגיד לי על עץ שגדל בו כסף. תודה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הדיון הוא דיון חירום, אל תיקחו את זה למקום פוליטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אתה לא תגיד לנו את זה, אתה לא תגיד לנו את זה. שחררו את הכסף. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אל תיקחו את זה למקום פוליטי. זה לא אירוע פוליטי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שחררו את הכסף. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שחררו את הכסף. נראה לכם נורמלי שאתם מחזיקים את הכספים? אנשים נרצחו, יש לנו חטופים - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש פה שתי גישות מקצועיות ואנחנו רוצים להוציא את - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 10 מיליארד שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מקצצים במשרדים לפני שאתם משחררים את הכספים הקואליציוניים. אנחנו לא מטומטמים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למי אתם שומרים אותם? מה זה, כיפה אדומה? תחלקו ארוחות ותעבירו? תשכחו מזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שכולנו שמענו את ההצעה של שר האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה מדובר שאנחנו מביאים את המתווה היום. אתם הצגתם בפניי שאנחנו מדברים על 020 בדרום, מוסיפים את אופקים אפילו שזה 22. זה מה שאמרתם לי. אני יצאתי בהרגשה שאנחנו הולכים לנושא הזה. היום אתם באים עם מתווה אחר. אני מקווה שהוא לא יהיה ככה בסוף כשנגיע להצבעה. אני לא מתכוון לוותר בעניין הזה. זה פשוט לא נראה נורמלי. לגבי אשקלון, אני שמתי את זה בסדר-היום כבר בשבוע שעבר. ידעתי שאם אני לא אשים את זה בסדר-היום, ייקח לאט כמו שלוקח לאט הרבה דברים בממשלה. אמרתי: אני שם את זה ביום שלישי, עד יום שלישי תבואו עם צו שאנחנו נוכל לאשר את העניין הזה ששר האוצר מכניס את אשקלון לעניין ויש אישור של ועדת הכספים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הרב גפני, חשבתי שתגיד משהו אחר. חשבתי שתגיד שהמשרד שאמון על הכלכלה, שאמון על העסקים הקטנים, עם משרד הכלכלה והתעשייה, חשבתי שמי שצריך להציג זה לא האוצר אלא שיתוף פעולה של משרד הכלכלה עם המערכת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תודה. תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אמרת את זה בישיבה הקודמת שאתה בעצמך עם שר האוצר תציגו מתווה ביחד. מה שאנחנו רואים עכשיו זה שהאוצר בא ומציג את המתווה, ואתה יושב כאן ואין מתווה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ואני מתנגד למתווה, נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. אתה כאילו חלק מהאופוזיציה במקום שתהיה חלק ממקבלי ההחלטות. אתם השרים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> סליחה, אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מבין מה קורה פה? אין בכלל קשר בין המשרדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, כל הממשלה לא מתפקדת באירוע הזה. אין ממשלה בכלל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, בואו ננהל את הדיון, לפחות שכשאתם מעירים יהיה לכם מה להעיר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מעירים על חוסר התפקוד של הממשלה. מזל שיש אנשים שתרמו, אחרת הם היו מתים בלי המתווה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שר הכלכלה אומר את זה באופן ברור, הוא לא היה מעורב במתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, מספיק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה חמור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, בואו נמתין לסיום הסקירה. לכל אחד מאיתנו יש לו מה לומר, ותאמין לי שאני לא אחסוך את שבטי. תמתינו אבל בואו נקשיב לסוף הסקירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, כפיר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בואו נעבור שקף. עכשיו ליתר הארץ – קודם כול, חשוב להבהיר שקרן מס רכוש מטפלת כמובן גם בפגיעות ישירות שקורות בכל הארץ, אין פה עניין של קילומטרים, איפה שלא פגע טיל או נזק ישיר שנגרם כתוצאה מהמלחמה יש פיצוי מלא. אנחנו עכשיו הולכים לדבר על מענק המשכיות עסקית שמטרתו לתת לכל הארץ. פעם ראשונה שבמצב מלחמה אנחנו נותנים מענה לכל הארץ. אני מדגיש שוב, לאור סביבת חוסר הוודאות הגדולה שכולנו נמצאים בה אנחנו יוצאים עם הדבר הזה מהר, וכמו שאמרתי מטרה מיידית שב-15 בנובמבר כבר יהיה אפשר להגיש ויהיה אפשר לקבל את הכסף יומיים-שלושה אחרי, אבל אנחנו גם מודעים לכך שייתכן שזה מענה ראשוני. יכול מאוד להיות שיעשו עוד התאמות בהמשך בהתאם לנסיבות שיהיו, בהתאם למצב שיתפתח. המטרה שלנו הייתה לצאת רחב ומהר, לכן יכול להיות שיהיו גם דברים מסוימים שנצטרך לתקן אחר כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יכול להיות, בטוח יהיה שתצטרך לתקן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אמירה חשובה והיא לגיטימית. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> המטרה של המענק היא המשכיות עסקית בדגש על עסקים קטנים ובינוניים. המטרה של המענק לא תהיה להחזיר את המצב לאחור. יהיו פה עסקים שייפגעו כתוצאה מהמלחמה כמו שכלכלת ישראל וכולם ייפגעו. המטרה היא המשכיות עסקית להשאיר את הראש מעל המים. כפי שנאמר פה יש לנו גם תרגול מסוים מהקורונה כדי להבין מה נדרש בשביל הדבר הזה. כמו שאמרתי אנחנו נמשיך ונגיב בהמשך לנסיבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל כפיר, מהו? תגיד במילה וחצי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. אתה לא עונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה כותרות. בסוף הפרטים הם בנוסחה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הרב גפני, אפשר לשאול שאלות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה "לא"? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז איך נבין את התוכנית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. אתה רוצה לשמוע מה שאני אומר או לא? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר להציל את העסקים תפרט. איך אתה משאיר את העובדים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא עונה על שאלות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה "לא עונה"? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסיים ואז יהיו שאלות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איך בעלי העסקים ישאירו את העובדים שלהם? באיזו צורה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מי יהיה זכאי למענק - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הרב גפני, אנחנו כאן בוועדת כספים אז לא רק כותרות, אנחנו צריכים להבין מהו המענק הזה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול זה לא מענק, אלה פיצויים. בואו נתחיל לשנות את הדיסקט, אלה פיצויים של המדינה. המדינה הכניסה את העסקים למקום הזה, המדינה צריכה לפצות. זה לא מענק, זה פיצוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, הלאה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> עכשיו אני יורד לרזולוציה של המענק. מי שיהיה זכאי למענק זה מחזור העסק עד 400 מיליון שקל מחזור. מה יכניס אנשים להיכנס לתוך המענק? ירידה של 25% בחודש אוקטובר או אם הוא מדווח דו-חודשי על ספטמבר-אוקטובר 12.5%. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה עם אלה של 500 מיליון תושבי שדרות? לתושבי שדרות לא מגיע מענק ופיצוי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם העסקים הקטנים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה משווה את זה לתקופה שהייתה תקופת חגים בשנה שעברה. אתה מגביל את זה ב-400 מיליון, וגם העסקים הגדולים נפגעו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, אתה רוצה שאני אצא ואתה תנהל דיאלוג עם כולם? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גפני, אבל צריך להבין פרטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, עם כל הכבוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה "כל הכבוד"? אולי אנחנו נצא, תנהל את זה לבד איתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא צריך להציג את המתווה וכולם רוצים לדעת את מה שהוא אומר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קארין, אנחנו באמת רוצים להתקדם. בואו נאפשר לו לתת סקירה שנדע לפחות על מה אנחנו רוצים להגיב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> די כבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> המענק משקף הוצאות קבועות והשתתפות מסוימת בשכר שזה דבר שאנחנו לראשונה עושים ולא עשינו בקורונה. המענק הולך להיות דיפרנציאלי, כלומר אנשים שנפגעו יותר במחזור יקבלו יותר, ויהיה מענה שהוא לא לפי הנוסחה והוא ספציפי לעסקים שהם עד 300,000 שקל, פרילנסרים ועצמאים מסוג אחר שיש להם פחות הוצאות קבועות, יש להם פחות הוצאות שכר, להם ניתן סכום קבוע שמשתנה בהתאם לפגיעה במחזור ועכשיו אנחנו נציג את זה. יש פה טבלה עם הרבה מאוד מספרים. אפשר להתעמק בה, אני יכול גם לעבור אחד-אחד, אבל בסופו של דבר יש פה מענה שניתן לפי גובה המחזור של העסק בשנה שעברה. אנחנו ניתן לפי מידת הפגיעה שלו. מה שגם לא יכולנו לעשות בקורונה, פה יש הבחנה שעד 120,000 שקל מחזור אנחנו לא יודעים לבוא ולבדוק ולראות מהי מידת הפגיעה. מעל 120,000 ועד 300,000 שקל אנחנו יכולים לדעת מהי מידת הפגיעה כי אנחנו משתמשים במערכת אחרת מאשר שהייתה בקורונה, ונוכל לדייק יותר את המענק כך שמי שנפגע יותר יקבל יותר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> כפיר, מה עם המענק הסוציאלי שפה שר האוצר הבטיח לי באופן אישי? אני הרמתי את הנייר והוא אמר: יהיה מענק סוציאלי לכל העצמאים. אתה הולך לתת מענק 2,120 שקל לאדם שירד ב-60%. איך אתה מציג את זה בכלל? איך יש לכם אומץ להציג את זה? איך אתה יכול הגיד לאדם לחיות מ-2,000 שקל? איך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אתה היית פה כשהשר הבטיח לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הרמתי את הנייר, אמר: אני אדאג למענק סוציאלי, תהיה יד נדיבה, תהיה יד גדולה. 2,120 שקל. בושה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כלכלה בעזרת השם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בושה שאתה מציג את זה בכלל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> בחודשים הקודמים היו חגים, אז אם אנחנו בודקים את זה לפי חודשים קודמים מדינת ישראל הייתה בחגי תשרי, ולפני שנה היינו במבצע. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מיכל, בסופו של יום גם אנחנו דורשים שזה יהיה ממוצע של תלת חודשי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אומרת, ממה הם כותבים את זה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שר האוצר הבטיח לגפני פה שיהיה מענק סוציאלי, יהיה החזר הוצאות קבועות, יהיה יותר גבוה מהקורונה, ומה הוא הביא? פחות. בן אדם שפצוע קשה יהיה אנוש, בן אדם שפצוע בינוני יהיה קשה. זה מה שעשיתם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, די. אנחנו לא מצביעים על זה. הלאה, כפיר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, זה פיצוי שלא מחזירים ולא מענק. מענק מחזירים, פיצויים לא מחזירים. זה פיצוי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כמובן שאני יכול להגיב לכל אחת מהטענות שהיו פה, ולפי דרישת היושב-ראש אני אמשיך. מעל ה-300,000 שקל יש נוסחה. הנוסחה הזאת אמורה לשקף גם כמו שאמרתי הוצאות קבועות, ופה לראשונה מרכיב מסוים של השתתפות בשכר. אנחנו נבדוק את מידת הפגיעה של העסק כפי שאמרתי אם זה חד-חודשי או דו-חודשי, לכן יש את האחוזים המשתנים שם. אנחנו ניתן לו סכום שהוא חלק אחוז מהתשומות שלו שאמור לפי מיטב הניסיון שיש לנו מהקורונה לשקף את ההוצאות הקבועות של העסק, קרי הוצאות שהוא לא חוסך כשהוא לא עובד או שהוא יורד במחזור. בנוסף לזה, אנחנו ניתן לו אפשרות שבמידה שהוא ממשיך לשלם שכר לעובדים שלו הוא מקבל מהמדינה 60% מאותן הוצאות השכר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חוץ מהתשומות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אגב, אחרי דיון שעשינו במגזר העסקי באמת הבנו שזה צריך להיות הוצאות השכר כולל הסוציאלי, ולכן גם הדבר הזה מוכפל ב-1.25% יחסית לברוטו של העובד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי מה שאמרת. עד 300,000 ו-60% מהשכר? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא. אדוני היושב-ראש, צריך לחלק רגע בין התשומות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל היושב-ראש צודק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל הוא הבין את זה לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז תן לי, אני רוצה לשמוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האותיות הקטנות בתחתית השקופית. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל הוא הבין את זה לא נכון. תחלק את זה בין התשומות להשתתפות בהוצאות שכר. למה אתה אומר לי "לא"? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל למה לעזור לו? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. אני לא אמרתי אם זה טוב או לא, אני רק מנסה לדייק את היושב-ראש בהבנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אמרתי עמדה, שאלתי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. יש הבדל בין התשומות לבין ההשתתפות בעלות השכר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ה-300,000 אלף שקל זה לא רק המענק, זה המענק פלוס השכר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> ודאי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז למה אתם קוראים לזה סכום המענק ולמטה מענק? זה לא מענק. אם סכום המענק זה ה-6%, 9% וכו' ולמטה אתה כותב סכום המענק - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גלעד – כפיר, אני מבקש לדעת. אתה מדבר על עד 300,000 שקל? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מענקים מחזירים, זה פיצוי של המדינה. תחליפו תקליט, זה פיצוי, לא מענק. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כבוד היושב-ראש, יש לנו עסקים עד 300,000 שקל מחזור. הם לא עובדים לפי הנוסחה, גם לרוב יש פחות הוצאות קבועות ופחות הוצאות שכר. אלה המענקים שהראיתי בשקף הקודם. המענק הזה מוגבל לעסקים של עד 100 מיליון שקל מחזור ב-300,000 שקל. אגב, בקורונה הגבלנו - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הגבלתם ל-250,000 שקל ולא הייתה ארנונה ולא היה שכר עובדים. איך עכשיו עם שכר עובדים ועם ארנונה 300,000 שקל? בוא תסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, בסדר. מספיק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל הרב גפני, הוא מעלה פה נקודה סופר-חשובה. הרי בארנונה יצאו לחל"ת, לא היו תשלומים לבעלי עסקים על המשכורות שלהם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה במדרג הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כל דבר זה "רגע" ואנחנו לא מבינים לאן הוא חותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מבינים, אז אני מבקש ממנו שיסביר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> תכף אני אגיד גם מילה על החל"ת. אני אומר שוב, פה נתנו לעסקים את האופציה שאם הם מעסיקים את העובדים, הם יכולים לקבל 60% מהשכר בהתאם לנוסחה הזאת. המענק המחזורי הזה של עד 100 מיליון שקל מוגבלים ב-300,000 שקל מענק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. 60%, ומה עם ה-40%? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> ההגבלה הכוללת של המענק היא 300,000 שקל. אפשר רגע? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. רק שנבין, זה כולל את רכיב השכר? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כולל, כולל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, יכול להיות שלעסק יש מחזור חודשי של 8 מיליון שקל, בוא נאמר שיש לו הוצאות שכר, מתוך זה – מה לעשות, הוא מוציא שכר – הוצאות שכר של 6 מיליון שקל, הוא יקבל 300,000 שקל. ואתם תספרו שזה 60% מהשכר? מה, אתם עושים מאיתנו צחוק? איך זה 60% מהשכר אם אתם - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל גלעד, אני הסברתי לך, זה לא נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ומה יעשו עסקים שהם מעל 500 מיליון שיש להם אתרי בנייה וכו'? איך הם ישלמו סכומים כאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת קריב. בבקשה, הלאה. אנחנו ככל הנראה לא נסכים ל-עד 300,000 שקל, אנחנו גם לא נסכים ל-60%. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני אומר שוב, אני רוצה רגע שיובן משהו. פה אנחנו נותנים עוד אופציה למעסיקים, ושוב, בעיקר לעסקים קטינים ובינוניים, שתהיה להם אפשרות לשמר את העובדים ולקבל שיפוי מסוים מהשכר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה האופציה הנוספת? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> האופציה הנוספת כפי שקיימת גם היום שהעסקים מאוד גדולים, ניקח לדוגמה עסקים באיזשהו מגזר שלא צפוי להיפתח בחודשים הקרובים. הדבר הנכון גם לעסק וגם למשק זה שהאנשים האלה יצאו לחל"ת. למה? כי בסופו של דבר אין לנו שום מטרה – אני חוזר לשקף הראשון שאמרתי – יש לנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה לחזור לבעיה של החל"ת שהייתה בקורונה, כפיר? אתה רוצה לחזור לבעיית החל"ת שהייתה בקורונה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ההסדר של הקורונה יותר ידידותית ממה שהבאתם עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כפיר, זה גם לא מה ששר האוצר אמר כאן לפני שבוע. שר האוצר התנגד לחל"ת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון, שר האוצר- אמר שהוא נגד חל"ת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר באופן ברור שלא יהיה חל"ת. שר האוצר אמר בשבוע שעבר שלא יהיה חל"ת. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אם תרצו אני אסביר לכם בשנייה למה לעסקים מסוימים זה יכול מאוד להתאים, לעסקים מסוימים פחות. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> רבותיי, זה לא יעבוד בלי חל"ת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסיים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני אומר שוב, האופציה של החל"ת קיימת. אם יש עכשיו עסק שצופה שהוא לא הולך לעבוד בחודשים הקרובים ויש מידת חוסר ודאות מאוד גדולה, אין לנו שום אינטרס כמדינה, כמשק, וגם לבית הזה, שאותו עובד ישב בבית, יקבל שכר ולא ילך לעבוד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל אחד בוחר לעצמו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה? הוא מדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואם אותו עובד שומר על הילדים כי בת הזוג במילואים ואין בתי ספר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שקורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת קריב, אני אוציא אותך היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אתה לא יכול כל הזמן להתפרץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - לשאול שאלות, לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, זה לא הזמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ואם אני משווה למלחמת המפרץ, חצי שנה לא היה בית ספר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לך אין הערות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמו שיריב לוין אמר שהוא עציץ במשרד המשפטים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה נואם כל הזמן. אין לך שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גפני, לך אין הערות, שאלות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעתי אותך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לך הערות? אין שום שאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. כן, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נעמה, יש לי מלא שאלות אבל אני רוצה גם לשמוע מהם. תאמיני לי שהכנתי ואני מכין שיעורי בית, את יודעת את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סבבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כפיר, תסכם את הדברים שלך. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני אסכם. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> למה שהביטוח הלאומי ישלם? למה האוצר לא משלם ישירות למעסיקים, ולמה הביטוח הלאומי צריך לשלם לעובדים - - - אתם רוצים מיליון עובדים בחל"ת? זה מה שאתם רוצים? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הוא צודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, אני מבקש שתצא החוצה. תצא החוצה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה, כי הוא נותן עצות ייעול? << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> סליחה, בישיבה הקודמת בשבוע שעבר לא נתת לי לדבר. גפני, לא נתת לי לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא מתבייש? אני נתתי לך לדבר. משהו לא רגיל. כן, בבקשה. כפיר, תסכם, אני רוצה לתת לחברים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל אחד בוחר בעצמו, כפיר? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו יכולים לתת תשובות לכל השאלות ולכל הדברים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה לתת תשובה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בסוף אנחנו למודי ניסיון. אנחנו מנסים להביא פה משהו קצת יותר מתוחכם ממה שהיה בקורונה. יש עדיין גם את האופציה של הקורונה. אני אסיים פה, וכמובן אנחנו נמשיך להעמיק בזה בהמשך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> המענק פטור ממס? הפיצוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה נכון כי יש הבדל בין פיצוי למענק. המדינה צריכה לפצות כי היא לא שמרה על הביטחון. אתה משלם מיסים כדי שישמרו עליך. << אורח >> שחר תורגמן: << אורח >> אתה מטעה את היושב ראש. תעצור את השקף שלך בבקשה. כפיר, אל תגיד 60%. 60% זה רק אם יש 100% פגיעה כמו בשקף שלך. אחוז הפגיעה כפול 60%. אל תטעה פה את היושב-ראש. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. צודק. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> שחר, זה חידוד מאוד חשוב. בוודאי שמי שלא נפגע לא מקבל פיצוי, ובוודאי שהמענק ניתן בהתאם לאחוז הפגיעה. בוודאי שאם נפגעת ב-25% כמו שהיה כתוב בנוסחה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מר תורג'מן, אני מבקש להפסיק. לא להפריע. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> הפיצוי פטור ממס הכנסה ומע"מ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - שלא תכסה לי חצי מהשכירות של העסק שלי. על מה אתם מדברים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה עכשיו שם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקשיבו לה. תקשיבו לה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 100% ירידה, אני אקבל 18,000 שקל שלא יכסו את השכירות בעסק שלי, ואני לא מדברת פה לבד, אני מייצגת פה המון אנשים. בושה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> הרב גפני, שכפיר ייתן תשובה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני רק אחדד את העניין הזה שה-18% מהניסיון הרב שיש לנו משקף את הרוב של העסקים. יש לנו דיונים מהמגזר העסקי על זה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אבל מי ישלים את החסר? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בסוף יש גם מנגנון השגות. אם יש למישהו למשל הוצאה של שכירות שמהווה 30%, מגישים לרשות המיסים ומרשות המיסים אפשר לקבל את המענה עבור הדבר הזה באופן ספציפי. ה-18% משקף את מה שיש לרוב המוחלט של העסקים. << אורח >> גיא גולן: << אורח >> אתם מטעים את הציבור עם התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. האמת כפיר, אני עברתי על תוכנית האוצר, על מה שאתם רוצים לתת, אני גם לא קורא לזה מענקים. הטעות הגדולה והבסיס שהתחלתם איתו זה שאתם אומרים שאתם יוצאים מהקורונה רק יותר מתוחכמים. אתה צודק, אתם יותר מתוחכמים כי פה מפסידים יותר. אחרי הקורונה אנחנו עדיין לא למדנו את הלקחים, בוא נשים את זה על השולחן. אם אתה חושב שכולם נמצאים פה איתך, אני אומר לך מראש שאני לא במתווה הזה. אני לא במתווה הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כלל הקואליציה לא במתווה הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך, לא יכול להיות שבסופו של דבר אדם מביא הביתה 2,100 שקל אחרי שהוא עבד כמו חמור, סליחה, כל השבוע. כל השנה הוא עובד, וכשמגיע בזמן הזה שהמשפחה שלו נרצחת, שאין פה אדם שיושב פה במדינת ישראל שאין לו איזה מכר שנרצח – אני גר באשדוד, אתה אומר לי: עד שבעה קילומטרים, עד 20? נגמר הסיפור. נגמר הסיפור. יהיה 40 קילומטר, תהיה חקלאות ל-20 קילומטר. אני אומר לך שזה מה שיהיה. נתיבות, אופקים? תגידו, אפיה אתם חיים? אנחנו צריכים לבקש את זה מכם? על מה אתם חיים? קבעתם הוצאות קבועות 18%, איך בדקתם את זה, באיזשהו כלל אצבע? תגיד לנו פה למה קבעת את זה ב-18%. בדקת את הממוצע? לקחת מחקר? אני ראיתי מחקר – 30%. 30%. המקדם שלך שאתה מדבר על 1.75, תגיד לי מאיפה הבאת אותו? מאיפה הבאת? אתה רוצה להישאר ב-4,650 שאני לא יודע מאיפה הבאת? אין בעיה, תעשה את זה כפול 3, שהשכר הממוצע במשק יצא לך בסופו של דבר על 13,000, שיישאר לבן אדם משהו לאכול. אתה יודע שיש משפחות שמארחות משפחות אחרות? אתה יודע שיש משפחות שהשאירו את הבתים שלהם עם הכסף והעזתים יימח שמם נכנסו ולקחו להם את הכסף? אתה יודע שיש כפרים שלמים, קיבוצים שלמים שנשרפו? אז על מה אנחנו מדברים? אנחנו באים לתת להם מענקים? אני לא נותן להם מענק. אנחנו צריכים לא לתת להם צדקה. הם צריכים להיות דמי קיום, הם צריכים לחיות בכבוד. אני לא מסכים לדבר הזה דמי קיום, אתה יודע למה? כי אם אתה מדבר איתי על 300,000 בקורונה, הרי בסופו של דבר העלינו את זה ל-500,000. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לחודשיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז מה? אבל הוא אומר לך שנשרפו להם הבתים, מה אתה אומר לו לחודשיים? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> למה להוציא את הנשמה בדרך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחר כך תגיד מה שאתה רוצה. אני אומר לך, זה יעלה ל-600,000. לא יכול להיות ש-500,000 – אתה יודע שיושבים לך פה בעלי אולמות, אתה יודע מה קורה עם בעלי אולמות היום? אני אספר לך סיפור אישי. בשבוע שעבר ביום חמישי היה צריך להיות לי בר מצווה. התחילה המלחמה, התקשרתי לבעל האולם, התקשרתי לתזמורת, התקשרתי לצלם, אמרתי להם: בצער רב וביגון קודר על כל המצב אני מבטל. אתה חושב שהוא הכניס משהו אחר במקום? לא. בוא תסתובב, איפה אני? באשדוד, 40 קילומטר. אתה יודע מה המצב של אולם בעמק חפר שמשלם חצי מיליון שקל שכירות בחודש? בדקתם את המצב הזה? זה לא חוכמה לשבת על אקסלים ולעשות את המספרים. אתה רוצה לשבת על אקסלים? אין בעיה, בוא נצא עם האקסלים לרואי החשבון, ליועצי המס, לבעלי העסקים, שב איתם, תעשה איתם את החשבון הזה. שב איתם. אתה מדבר איתי על חל"ת. אתה שכחת מה היה עם הסיפור של החל"ת? מה היה בחל"ת בפעם שעברה, שאחר כך באתם פה ובכינו על אנשים שלא מוכנים לחזור? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש גם חל"ת ל-120,000 מפונים, לא רק למפוטרים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא לא צריך עזרה, תאפשרו לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סיפרתי לכם שאשתי מנהלת מעון ואנשים אומרים לה: לא משתלם לי לחזור. את רוצה שאני אחזור, אני אחזור בשחור. מה אנחנו רוצים, להחזיר את המקום הזה? אנחנו רוצים שאנשים יעבדו בשחור? אנחנו רוצים שהמשק ייפול? הרי כשאתה מוציא לחל"ת המשק נופל. תעשה חל"ת גמיש, תעשה העסקה גמישה. זה מה שתעשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. מה זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר איתי על מצב בעורף. היית בנהריה? אתה יודע מה קורה בנהריה שהוא בכלל לא כלול במתווה שלכם? אתם יודעים מה קורה בצפון? בגלל שהוא תשעה קילומטרים? תיכנס לנהריה, טנקים מסתובבים לך ברחובות, על מה אתה מדבר? נגמ"שים מסתובבים שם. מצב מלחמה. על מה אתם מדברים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ינון, מה אתה רוצה ממנו? איפה השר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא צריך את העזרה שלך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה, הדבר הזה לא נידון בממשלה לפני? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה שר האוצר והמנכ"ל שלו? מה אתם רוצים ממנו? פחדנים. שר פחדן ומנכ"ל פחדן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא בא לכפיר בטט, כפיר בטט בא לייצג את זה. אני אומר לכם, כשאני אומר את זה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא בא לייצג את סמוטריץ', הוא בעצם אומר סמוטריץ'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, אני לא צריך את העזרה שלך. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אין בעיה. אני מייצג פה את משרד האוצר, אתם יכולים לבוא נגד משרד האוצר. אין שום בעיה שם זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כפיר, אתה יודע שאני ואתה בידידות, ואני בידידות עם כולם. הביקורת שלי היא לא ביקורת שחס ושלום באה להיכנס במישהו כזה או אחר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אין שום בעיה. חבר'ה, אנחנו רגילים למקום הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך בראש ובראשונה, הביקורת שלי אל היושבים בממשלה שלא מביאים לנו את זה. אני אומר לך יותר מזה, גם בממשלה דיברתי עם שרים, ויושב פה גם שר הכלכלה, ועם שרים אחרים, הם רוצים את המתווה שאנחנו מדברים עליו. הוא לא יישאר עם המתווה הזה. לא יכול להיות שעסק עונתי – עסק חדש שנפתח בפעם שעברה לא הבאנו לו. מה נעשה איתו הפעם? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> גם לזה יש לנו פתרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע שאת החשבון שהוא הגיש לך באוקטובר הוא הגיש לך אותו על ספטמבר, אתה אומר לו: תביא. מה הפתרון לזה? << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אבל מה אנחנו רוצים ממנו? הוא מייצג את האוצר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא רוצה ממנו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הוא הנציג. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> את כל זה צריך לומר לשר האוצר ולמנכ"ל האוצר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דבי, אוריאל צודק. שר האוצר הפחדן והמנכ"ל הפחדן שלו לא באו לכאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו אני אתנהג יפה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה בסדר גמור. אני מייצג פה את משרד האוצר, זה בסדר גמור שאתם באים עם טענות, הכול טוב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> המנכ"ל שלו יושב עכשיו ורואה ערוץ - - -, אל תדאגו, גם שר האוצר. אל תתייפייפו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה לסיים ולהגיד דבר כזה. הפנייה היא אליך כדי שתעביר. אנחנו מעריכים את העבודה שלך ושל כל פקידי האוצר, ישבו לילות וימים כל ימי המלחמה. כמו שיש כאלה שנלחמים, אתם נלחמים פה בשביל כלכלת ישראל. אני מדבר על המדיניות. המדיניות צריכה להישמע, המדיניות צריכה להשתנות והיא תבוא מפה. לרשות המיסים אני שואל אתכם שאלה פשוטה, הרי יש פה את רשות המיסים. יש לכם כל השנה מהם את המחזור השנתי, המחזור החודשי, המחזור היומי, ואם הוא חרג בשקל אתם קורעים לו את הצורה. למה צריך עכשיו ללכת ולעשות איתו את כל העבודה הזאת: לך תגיש לי דוחות, תעשה לי כך. תן לו על אוטומט, יש ועדת חריגים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כדי לא לשלם לו. פשוט מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יכול להיות. הרי יש לכם את כל המחזורים, הכול נמצא אצלכם שקוף יותר מאשר לכל החבר'ה במדינת ישראל. הגיע הזמן לגמור גם את הביורוקרטיה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלי דלל, אני אתן לך דקה בגלל שאתה אמור לצאת. בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ושאי-אפשר למשוך את המענקים-פיצויים לדיבידנדים, אני מזכירה לכם את הקורונה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רק להגיד ששמונה חודשים אנחנו טוענים על המשרד הכושל הזה, והינה עכשיו הכול צף. נמצא פה גם נבו כץ. היועץ של בנימין נתניהו גם יכול לבוא ולהגיד משהו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנשים מתחבאים, מתחבאים מתחת לשולחנות. איפה המנכ"ל שלכם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלי דלל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. תודה, אדוני שר הכלכלה שאתה פה, זה מאוד מאוד חשוב. זה מראה על התפקוד של משרד הכלכלה. לגבי האוצר, חברים, אני מאוד מעריך את האוצר, אבל מה שכרגע אתם עושים זה פשוט רק טכנוקרטיה בלבד. תצאו לשטח, תבינו מה קורה. אני עומד מאחורי כל מה שאמר ינון ומגיע לו גם מחיאות כפיים. אני לא רוצה לחזור על כל מה שהוא אמר. לכן מה שצריך לעשות עכשיו, האוצר, תשבו יחד עם משרד הכלכלה, תכינו תוכנית. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תשבו איתנו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל תן לי לסיים. תשבו יחד עם העצמאים, תשבו יחד עם המעסיקים, עם ההסתדרות הלאומית, ההסתדרות הכללית, עם כל הנוגעים בדבר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כל מה שלא עשיתם בקורונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עם לשכת רואי החשבון - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עם לשכת רואי החשבון, התאחדות התעשיינים ועוד. תשבו עם הגורמים האלה. תבינו, יש פה עסקים עצמאיים, עסקים עונתיים, יש כל מיני עסקים שצריך לדאוג להם. נכון, לא תגעו בכולם, אבל תביאו מתווה שמוסכם, ואפשר להביא את זה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. דובי אמיתי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת הנכבדים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כבר לא יודעים מי קואליציה, מי אופוזיציה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בעניין הזה אין קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא מבינה, איפה המשרד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן כשאני מדבר אני אומר לכם שזה לא טוב שכל אחד צועק פה: כסף כזה, כסף כזה. אנחנו כולנו באותה סירה. אנחנו נעשה הכול כדי שלאף אחד לא יחסר. זה מה שאני אומר לכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, ינון, אבל אנחנו אופוזיציה. אתה יודע, זה התפקיד שלנו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שמחים לשמוע שיש חלק מכם שבאותה סירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבטיח לך שאם אנחנו נלך ביחד, אנחנו ניתן גם תוצאה טובה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. עדיין יש בעיה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הלוואי כולם היו כמוך באותה סירה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אל תשווה בין הכלים שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני אומר לכם, הכלים שלנו יכולים להיות ביחד. נעמה, כשאני הייתי באופוזיציה – ותשאלי את החברים שיושבים פה והיו איתי ביחד – עשינו את הדברים האלה ביחד והבאנו שינויים כאופוזיציה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר. בינתיים שר האוצר שלכם התבלבל כמה שבועות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור שר האוצר שלנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, ינון – בבקשה, דובי אמיתי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת הנכבדים, אני לא חושב שאני יכול להמליץ לכם, קטונתי מלהמליץ לכם על מה שאני שומע פה. אני הגעתי מחזית הלחימה בצפון והלב שלי עם הדרום, הצלקת עם הדרום, הראש והעיניים שלי כרגע מרוכזים בצפון, ואני לא חלילה מעביר ביקורת, אני מצפה שבאמת ניקח את העניינים קצת אחרת וננהל אותם קצת אחרת. לגופו של עניין, אנחנו בשבועיים האחרונים, הצוותים שלי בראשות המנכ"לית, בראשות החברים בנשיאות המגזר העסקי עובדים מול משרד האוצר, מול אגף התקציבים, מול כל הגורמים, ואני באופן אישי בקשר ישיר עם שר האוצר 24/7. האוצר הציג מתווה. אחרי שהבהרנו שורה של תרחישים העברתי לכל חברי הכנסת את מה שאנחנו חשבנו, ראינו את המצגת של משרד האוצר, ועדיין יש פערים לא פשוטים. הפערים הם חמישה פערים מרכזיים, אדני היושב-ראש, על המתווה. הפער הראשון זה הקאפ שנתנו לפיצוי, לעסקים, עד 100 מיליון. 300,000 שקל לא בא בחשבון. צריך להעלות את זה על פי ניתוח רגישות. הפער השני, זה המקדם של השכר שהוא צריך להיות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סליחה, כן. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני אעשה את זה בקיצור. הפער הראשון זה הקאפ של גובה המענק. הפער השני זה הניתוח של רשות המיסים מהו המרכיב של ההוצאות הקבועות בסל התשומות. העברתי לכלל חברי הכנסת בלי יוצא מן הכלל חוות דעת של פרופ' הדס גלנדר מ-EY שקובעת שמרכיב ההוצאה הקבועה הממוצע הרב-ענפי הוא 30%. זה הדבר השני. הדבר השלישי זה הפקטור של מקדם השכר בכל הנוסחה של האוצר. הוא לא יכול להישאר 60%, הוא צריך לעלות ל-75%. ולא פחות מזה. אז זה יביא לידי ביטוי, לא לכולם, ועדיין יהיו חורים. הדבר הרביעי זה המרחק שאנחנו צריכים להחליט לאותם יישובים שאנחנו צריכים לתת להם ללכת למסלול אדום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הארץ. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> לא כל הארץ. סליחה, צר לי. אני אומר עוד מעט מילת סיכום. אני חושב שאנחנו צריכים להגדיל את הטווח. יש כאלה אומרים מינימום 20 כמו שאדוני היושב-ראש אמר, לא פחות מזה, ולהכניס את אופקים ונתיבות, ויכול להיות שצריך להעלות את זה יותר לכלל העסקים למסלול אדום, ובצפון 09 זה יהיה מקובל עלינו. לכן זאת המשימה. הדבר האחרון אני אומר לכל חבריי מהמגזר העסקי. אני חושב שאני לא טועה בדבר אחד שאמרתי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מה עם העצמאים? שכחת אותם? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אל תיכנס לי לדברים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רגע, שכחת? זה בתוך הנשיאות ובתוך העצמאים עד 300,000. על 2,000 שקל זה מה שאתה מסכים? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אל תצעק. אני לא מסכים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אז תגיד את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, תן לו. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אתה יכול לצעוק על אחרים, לא עליי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אז תגיד את זה. אמרת חמש נקודות, הגעת לחמישית בלי לספור את כל העצמאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, אתה אמור לקבל רשות דיבור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> דובי, הארה קטנה, הארה ב-א. אתה יודע מה הבעיה כשאתה מדבר על כשלים במתווה? שכל מה שאתה לא מדבר גם אם אתה לא מסכים זה כאילו שהסכמת. אני מציע לא לצלול לפרטים כרגע, כי שני המתווים זה כמו גבינה שוויצרית ויש מה לדבר עליהם. אני מציע לך לא לדבר כרגע על תתי-סעיפים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הצעה מאוד מוזרה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני לא מדבר על תתי-סעיפים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דובי, תתכנס. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני רוצה להתכנס. חברים, עוד דקה ברשותכם, בבקשה. רועי צודק על העצמאים. הסגנון לא מקובל עליי, התוכן מקובל עליי. אנחנו יושבים ואנחנו נמשיך לדאוג לעצמאים. אני מבין לליבו, אני לא מקבל את הדרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> עוד מילה אחת, אדוני היושב-ראש. לסיכום, אני חושב שהמטרה של כולנו תוך כדי לחימה בהתאם למגבלות הלחימה זה שהמשק ינוע, כי אם המשק לא ינוע בעבודה אנחנו נפסיד כולנו בגדול. משפט אחרון. חברים, אנחנו צריכים לתת את הכוח, ואנחנו נותנים – אתם כממשלה – את הכוח לצה"ל במובן המבצעי. אנחנו במגזר העסקי מרכיב מרכזי בכלכלה שתמשיך לנוע ולעבוד, ואתם צריכים לעזור לנו על מנת שבאמת נצליח במלחמה שנכפתה עלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. השר ניר ברקת, זה באמת לא היה בתוכנית שלי. אני מאוד מתכבד בזה שאתה בא לדיון בוועדה, במיוחד שאני שומע שיש לך מתווה בנושא הזה, אתה היית בדיון כאן. אני אמרתי בתחילת הישיבה ואני אומר גם עכשיו, אנחנו לא הולכים להצביע. כבר מתחילים להתגבש פה סעיפים ותתי-סעיפים מה אנחנו הולכים לשנות. הרי בסופו של דבר צריך הצבעה של הוועדה. זה לא יהיה בלי זה. היות שאתה אומר שיש לך מתווה, אתה יכול להציג אותו בקצרה, ואנחנו לא נצביע לא עליו ולא על המתווה של האוצר. אני אבקש ממך בסוף הדיון או בסוף הדברים שלך שתתכבד לגשת לממשלה, להביא את שר האוצר ולהגיד: הפקידים שלך אמרו דברים שלא היה עליהם דיון. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק שאלה אחת. האם לפני שהוצג לנו המתווה של האוצר, האם בקבינט האזרחי-חברתי בראשות שר האוצר התקיים דיון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתן לך - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז מוצע כרגע מתווה כאן בכנסת לפני שהוא נידון בקבינט בממשלה? זה לא אמור להיות בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני הולך לענות לך על השאלה. אני הכנתי את סדר-היום. ביקשתי מהמזכירות, מהיועצת המשפטית, להכין את סדר-היום שהשבוע הראשון זה הנושא של המתווה. לא קיבלתי עדיין מתווה מהממשלה. אמרתי שאני מבקש קודם כול דיון כאן, לא לחכות כמו שהיו בפעמים שעברו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז המתווה שהוצג לנו לא מתווה הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי, אתה פירוש רש"י של הדברים שלי? אני הרי מדבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אצלי יש בעיית הבנה, לכן אני שואל, כתלמיד לפני רבו. אני שואל, האם אני מבין שמה שהוצג לנו עכשיו באריכות זה לא מתווה הממשלה? טוב, אין לממשלה מתווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כששמתי את זה בסדר-היום פנו אליי ממשרד האוצר, גם השר, גם הפקידות הבכירה, ישבו איתי ואמרו: אנחנו הולכים על המתווה הזה. זה המתווה שמשרד האוצר עשה. לא שאלתי אותם האם זה עבר את הקבינט החברתי-הכלכלי, האם זה עבר את הממשלה, זה גם לא ייגמר היום. אני נותן לחברי הוועדה את היכולת לדון על העניין הזה עכשיו. זה הכול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברור. אנחנו בתחרות איזה תמרון יתחיל, הקרקעי או הכלכלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע. מה עם המגזר השלישי? או שהם טובים רק לוואקום שהמדינה יצרה? איפה הם בכל האירוע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> המגזר השלישי. תגידו, זה הגיוני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ניתן להם - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באוצר מכירים את המגזר השלישי רק כשמפריטים שירותי רווחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אתה יודע מה, אני לא צריך לתת לך שאלות כי אתה ממשיך הלאה מכוח האינרציה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אעצור. אני מצטער, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספיק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, אנחנו לא באמת מתקדמים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> להתקדם לאן? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בן אדם רוצה להציג את המתווה שלו, שנדע על מה אנחנו מתייחסים. אני במקרה מכיר את המתווה, אבל בואו כולנו נקשיב לשר. << אורח >> רון תומר: << אורח >> חשוב להגיד שכל הגופים הפרטיים, ראשי הארגונים שראו את המתווה של האוצר, כולם או לפחות רובם אמרו לו: זה לא עובר, ולמרות הכול הוא מוצע כאן ככה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז למה להציג אותו? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וזה אחרי שדובי אומר שהוא 24/7 עם שר האוצר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מבחינתי עוד לא קיבלתי מתווה, אני לא מתייחס אליו. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> הרב גפני, כשאתה אמרת 020 שהתכוונו לאופקים, המועצות האזוריות בדרך, כמו לדוגמה מרחבים, נכללת בתוך הפיצוי או שמדברים על - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קודם כול, כן. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> היא נכללת? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הינה אני אומר לך כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה "הינה אני אומר לך"? תן לו לשאול את השר. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> הינה, הם אומרים שהיא לא נכללת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 020 נכלל. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> הינה, מועצה בעוטף עזה אומר שלא נכללת. הרב, צריך לשים לב לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני באמצע הדיון איתם. הם בכלל לא ב-020, הם ב-07. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> חצי מהמועצה שלי מעבר ל-07. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני יודע. השר ברקת, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, מכובדי היושב-ראש, אני חושב שכולנו מסכימים שלעם ישראל יש שתי מטרות אסטרטגיות – 1. לנצח את החמאס; 2. שהמגזר העסקי ישרוד את התקופה בצורה המיטבית ויצא בתנופה גדולה אחרי המשבר. זה היעד. בשבוע וחצי האחרונים כשר הכלכלה ושר התעשייה אני יושב כל יום כל היום עם נציגים של המגזר העסקי. יושבים, עושים זומים, מחליפים טיוטות, הכנו מודל, ישבתי עם אנשי האוצר אצלי בבית כמה פעמים, במטרה להגיע למשהו מוסכם, משהו שיש עליו הסכמה של הממשלה, של המגזר העסקי ושל ההסתדרות, ולא בשמיים להגיע לזה. סליחה, עם כל הכבוד, זה לא התפקיד של משרד האוצר. משרד האוצר צריך לקבל מתווה מוסכם על ידי כל הגורמים שאני אמרתי, להעיר עליו הערות, לטייב אותו, ועם כל הכבוד אין לכם את הכלים. אני רוצה כאן להחמיא לחשב הכללי. החשב הכללי באוצר מדבר את השפה של העסקים. במתווה החלק של החשב הכללי מדבר, מתכתב עם אנשי עסקים, ונותן מענים ופתרונות לאתגרים הגדולים. אני אומר לכם כמי שבא מהמגזר העסקי, אגף תקציבים באוצר פעם אחר פעם חושב גזברית ולא חושב עסקית. הוא לא בא לשאול: האם המתווה שנתתי לכם פותר את כל הבעיות? הוא מציג מתווה. על הנייר שאני מציג, שאגב לא רק אני, חתומים כל המגזר העסקי – תעשיינים, עסקים קטנים – כל המגזר העסקי. למה? כי אנחנו יושבים איתם לעומק ומגיעים לפתרונות שנראים להם סבירים. חברים, אנחנו לא נוכל לדאוג לכל הרווחים שהיו. כולם מבינים, כולם שמים כתף. אני רוצה לומר לך, הרב גפני, שהמגזר העסקי שיושב כאן לא פחות פטריוט מאנשי האוצר. השכל, ה- collective wisdom שיש לאנשי העסקים, לנציגים שלהם, לא קטן מהשכל שיש באגף תקציבים. למען האמת, הניסיון שיש למגזר העסקי פה הוא בפקטור פי כמה יותר גדול מאגף תקציבים שלא יודעים להוציא חשבונית. << אורח >> גיא גולן: << אורח >> כל הכבוד, גאים בך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מישהו פה אומר את האמת לפחות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה אגף תקציבים ולא השר? יש שר ויש מנכ"ל. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> עם כל הכבוד חברים, אני מציע מתווה שאני מעריך שיעבור בוועדת הכספים פה אחד. זה היעד – אופוזיציה וקואליציה כאחד. הרעיון המרכזי זה לדאוג לשרידות, איך אנחנו דואגים שמקסימום עסקים, מקסימום אנשים קטנים שורדים בכבוד את המהלך הזה. הינה המתווה. תעבור רגע לשקף הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא להתחיל עם שקפים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בבקשה, אני הנחתי בפניכם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל שר הכלכלה, אני לא מבינה, אתה לא אמור לדבר עם שר האוצר קודם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את השאלה הזאת כבר שאל מישהו לפנייך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מבינה את הכאוס הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אורית, זה נהדר, יש מתווה א' של הממשלה ומתווה ב'. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתם לא נמצאים באותה ממשלה עכשיו? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני כשרה הייתי מגיעה לוועדות הכנסת, הוא צריך לשבת איתו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש גם שני מתווים לממשלה לגבי התמרון הקרקעי? שר הביטחון עם מתווה א' לכניסה לעזה ועוד שר למתווה ב'. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק רוצה לציין שהחשב הכללי גם רצה 2.5 מיליון שקלים קואליציוניים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים לעזור אבל אתה אמור לשבת עם שר האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, מה זה? שאלתי את זה קודם. מה את עכשיו נדחפת? עם כל הכבוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא צריך לשבת עם שר האוצר. תקשיב, זה בלגן טוטלי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הם הצטרפו לממשלת חירום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אורית, סליחה שאני אומר לכם את זה, אני לא מתכוון להיות מנומס, אני מתכוון להביא פתרונות שיהיו מקובלים גם עלייך, על כולם. סליחה שאני אומר את זה, ברגע שאגף תקציבים יוצא עם מתווה שהזהרתי אותם שהוא לא בשל, שהוא לא מוכן, ואמרתי את זה בקבינט החברתי-כלכלי, אמרתי את זה לשר האוצר: זה לא מוכן, זה לא בשל, בוא ניקח עוד קצת זמן, נביא את כולם לאותו דף. אני אומר לכם את האמת, אני מוטרד מאוד שיתקבל פה מתווה שלא נותן מענה אמיתי לצורכי מדינת ישראל. לכן אני כאן. סליחה על חוסר הנימוס, אני רוצה שיהיו פתרונות נכונים. המתווה ששמנו על השולחן, חתומים עליו. אני אחלק לכם. כל החברים שפה מתלוננים. כולנו פה ביחד, אין פה קואליציה ואופוזיציה, ותפסיקו עם אמירות אופוזיציוניות או קואליציוניות. אני מבקש מכולם להתאחד סביב מודל אחד שכולנו מסכימים עליו. זה הכול. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ביקורת זה דבר טוב. ביקורת זה דבר בריא. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מקבל ביקורת, אבל היעד של כולנו הוא ללכת למודל אחד. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ביקורת זה לא אומר פוליטיקה, ביקורת זו ביקורת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתם הממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז תביאו מתווה מטעם הממשלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בסדר. הממשלה - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה בידיים שלכם. אם זה היה בידיים שלנו לא היו עוברים 13 יום והם עוד כאן. אתם לא מסוגלים לדבר ביניכם, אז אתם רוצים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - - זה נראה לך סביר? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתה לא רוצה שאני אגיד לך את האמת? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז תגיד תודה שאני בא – אל תגיד לי תודה, סליחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אומר תודה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אל תגיד לי שום תודה, סליחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר שמבחינת ניהול הממשלה זה לא סביר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אוקיי. אבל אני רוצה שיתקבלו ההחלטות הנכונות. אני רוצה ש-360,000 המילואימניקים לא יצטרכו להסתכל אחורה: אוי ואבוי, מה יהיה? אם אני אחזור לאן אחזור? כולם צריכים לקבל מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר ברקת - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב, למילואימניקים שבאו מחו"ל אין תשלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, מספיק. אני לפני קריאה שלישית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה "מספיק"? תקשיב, מה קורה איתך? מה נסגר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא קורה איתי כלום. מה קורה איתך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אי-אפשר להעיר שום הערה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אי-אפשר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. אתה לא רוצה שנדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. אני לא רוצה שאת תדברי בגלל שאת מפריעה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שכחת שנלחמת להעלות את שכר המינימום? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בטח שנלחמתי על שכר המינימום. מה הבעיה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> היית מקריסה את כל המדינה עם התרגיל הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר. אני עדיין בעד העלאת שכר המינימום, אדוני. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עדיף שתשבי בשקט כבר. אי-אפשר לשמוע אותך. אפס הבנה בכלכלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. השר ברקת, אני מבקש לדעת – די כבר, מה זה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סליחה? סליחה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי אמר את זה? איך אתה מדבר לחברת כנסת? איך אתה מדבר לחברת כנסת? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חברת כנסת - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גפני, אני רואה שזה לא מזיז לך יותר מדיי - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה תשב בשקט ואל תדבר ככה. מה קרה? למה אתה צריך לדבר אליה ככה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האדון שהעיר את הערה צריך לצאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. מה זה? אני אוציא אותך החוצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה צריך להוציא אותו החוצה, גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, עם כל הכבוד, זאת חברת כנסת. עוד התפרצות שלך אתה בחוץ. תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לך עוד הרבה מה ללמוד על התרומה של חברת הכנסת נעמה לזימי לקבוצות הכי מוחלשות בחברה הישראלית. חצוף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה תחלק עכשיו ציונים לחברי הכנסת פה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן? אתה תצא החוצה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אין לך מקום כאן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ראינו את המבינים הגדולים אצלכם בכלכלה. חצוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. השר ברקת, אני מבקש לדעת, לאחר הדיון בוועדה אחרי שאתה יוצא מכאן מה אתה עושה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> דבר ראשון, להציג את המודל שוב לאנשי האוצר, לשר האוצר. אני ביקשתי דיון בקבינט החברתי-כלכלי כבר ביום שישי. ביקשתי דיון בקבינט לדון ולהעלות את הנושאים. אבל הרב גפני, אני לא יכול שמציגים כאן מתווה אחד שיחשבו כולם שהכלכלה מסכימה למתווה הזה. אז מבחינתי זה בסדר שהקונפליקט עולה פה. אנחנו, הממשלה, בסוף נצטרך להגיע להסכמה מה המודל הנכון, ואני אפעל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. גדי ירקוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הייתה פה פשוט מתקפה. אי-אפשר לקבל את זה שחברי כנסת מהאופוזיציה שבאים לעשות את עבודתם ישבו כאן וישמעו גידופים מאנשים שמגיעים ואתם לא מוציאים. אז האם חברי האופוזיציה צריכים לקום ולעזוב את הדיון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שבן אדם לא מוכר אומר לי: שבי בשקט. השר גפני, בחרת צד. תתבייש. אל תעיר לי אחר כך, אל תעיר לי אחר כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא שמעתי את הדיבורים האלה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כולנו שמענו, אתה לא שמעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - אבל לאחר שאמרו את זה אני הודעתי שעוד מילה שלו הוא יוצא החוצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה, בן אדם מגדף חברת כנסת והוא משאיר אותו לשבת? פשוט בושה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא מכובד. משה מירון יושב בוועדת חוקה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גפני, טוב לדעת. טוב להבין. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האדון צריך לצאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, גפני בחר צד כנראה, קשה לו להוציא. פשוט בושה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט לא בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. עוד מילה אחת הוא יוצא החוצה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אה, עוד מילה אחת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה עוד מילה אחת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר'ה, עם כל הכבוד, מספיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הבנו אותך, גפני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, אנחנו רוצים להתקדם או להמשיך? לא הבנתי. באמת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מדבר פה יותר מכולם. מה אתה רוצה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דווקא אלי בסדר, הוא תמיד בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גדי ירקוני, בבקשה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> חבר הכנסת גפני וחברי הכנסת, מצטער שאני לא צועק כמו כולכם אבל קשה לי בימים האלה עוד יותר. דבר ראשון, אתחיל מהדבר שהכי קשה. יש לנו עדיין נעדרים ושבויים וכאלה שנרצחו קרוב רק באשכול, ואני מעריך לצערי שנגיע ל-200 נרצחים. יש לנו עוד הרבה נעדרים ושבויים. הדבר שאני הכי רוצה עכשיו יותר מהכול – ותכף אני אגיע לדיון פה – שהשבויים והנעדרים האלה יחזרו הביתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני יודע שממשלת ישראל עושה הכול. אני קורא לצד השני, למתועבים האלה שהם לא בני אדם והם לא חיות, הם הרבה יותר גרועים מזה, שלקחו אותם בשבי אחרי שהם שחטו אותנו, ילדים, נשים וטף בבתים שלנו, שזה לאחריותם עכשיו. ושאף אחד לא יגיד לי שזה רק החמאס, אלה גם תושבי עזה שבאו, בזזו אותנו, שחטו אותנו גם הם. אם יקרה משהו שם לאחד מהם, כל תושבי עזה אחראים על זה וצריכים לתת את הדין. אומר את זה מישהו שעד השעה 06:00 בבוקר ב-7 באוקטובר חשב שצריך לתת להם תנאים טובים לחיות. העולם השתנה. אני מקווה שגם מדינת ישראל משתנה. אני רוצה להיכנס פה לדיון ולהגיד שאני חשבתי שאני בא לדיון אחר לגמרי. נראה לי שלא נפל האסימון למדינת ישראל. אתם יודעים מה קרה במועצה האזורית אשכול ב-7 באוקטובר? סיפרתי לכם רק קצת. אנחנו עכשיו פה יושבים ויש לי רק 500 תושבים במועצה האזורית, אולי 700, מתוך 17,000 תושבים, שכולם פזורים בארץ. המזל הוא באמת שאנשים טובים, יש לנו עם נפלא וגם תורמים מחו"ל נפלאים, עוזרים ועזרו לנו. אבל הם צריכים לתת רק את הבונוס, רק את ההמשך. אנחנו בדברים הגדולים – וגם פה לא ראיתי מילה אחת עלינו, לא באוצר ולא בכלכלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלא. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> לא ראיתי מילה אחת. מועצה אזורית אשכול שמפעילה היום מפעלים, מה עושים? ראיתי דברים גדולים. אם כבר הולכים להפעיל מפעל, תנו משכורות כפולות לעובדים, תנו להם משהו, לא יודע. תחשבו, זו ציונות להפעיל היום מפעל במועצה האזורית אשכול. זו התשובה האמיתי שלנו. אנשים שעוד לא קברו את מתיהם כבר מפעילים מפעלים שם. והחקלאות מתה כמעט, ואנחנו מתים לחזור. החקלאות הזאת היא החקלאות של מדינת ישראל. זה לא המבחן של אשכול פה, זה המבחן של כל מדינת ישראל. האמירות של בן גוריון נכנסות פה היום אלינו. אנחנו יושבים ודנים אם האשכול – כל היישובים בתוך שבעת הקילומטרים או לא. איזה מן דבר זה? והולכים להכניס מקומות אחרים שאני לא נגד, אבל שיכניסו את אשכול – את כולם, לא רק לפיצויים, גם לכל ההטבות – שלא יעזו להכניס אף אחד. מה שקרה פה זה באשכול, הרוב, וגם במועצות השכנות. ואני צריך לחכות ולהתחנן שייתנו לי משהו במקום לפתוח את הצינורות. עד לפני יומיים-שלושה – וגם היום לא ראיתי – אני העברתי היום כסף למלון בשביל שהאנשים שלי יישארו שם, במקום שיפתחו את הצנרת ויגידו לי: לא משנה איפה גרו האנשים האלה. לאותו יישוב נרצחו ארבעה תושבים שהלכו להגן על מקום אחר. איפה אנחנו? זו מלחמת קיום. תפתחו את הצינורות, שחררו הכול, אל תיכנסו לי לעסקים, אל תגידו לי איך לנהל את התושבים שלי. תביאו לי רק כסף ותשאלו מה חסר. מעבירים עכשיו החלטה בממשלה ורוצים להגיד שבעה קילומטרים. מה יעשו מס רכוש? אומרים לי: הם לא מטפלים ביישובים מעבר לשבעת הקילומטרים בחקלאות. הם לא ייכנסו לאשכול. אף אחד לא ייכנס לאשכול. שר האוצר ביקש שזה יהיה עד סוף השבוע. אבל אם אשכול – ויש עוד יישובים במועצות השכנות – לא ייכנסו לשבעת הקילומטרים, אני מודיע לכם שאנחנו מנתקים מגע. אנחנו נבוא להפגין בירושלים, כל אלה מהמלונות, בגלל שאתם מזניחים אותנו, ולא רק לטווח הקצר. יש עכשיו משימה לאומית למדינת ישראל, לשקם ולהחזיר את התושבים האלה שכמעט כל אחד מהם קשור למישהו שנהרג. יש יישוב ש-25% מהתושבים שלו נעלמו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ניר עוז. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בלי שמות. ובאחרים זה לא יותר טוב. כשאני מדבר במספרים ואני אומר: פה נהרגו חמישה, זה כלום. איפה הלכנו? ואני יושב פה בדיון ואני שומע אתכם מתברברים במקום להגיד: תפתחו לעוטף עזה את הכספים. נגמר הסיפור. לתושבים האלה אין איפה לחיות. בשביל הכביסה הם צריכים ללכת. בסדר, הם יעשו, אבל למה אתם מקשים עלינו? למה? מהיום הראשון כל הרווחה שלי, כל החוסן שלי, כולם עובדים שם. האנשים האלה גם כבר נופלים מהרגליים. הרי אנחנו מבקשים כוח אדם, רק תנו לנו אמצעים, אל תתערבו לנו. אל תתערבו, שלא ייכנסו עוד אנשים. הקימו סוף כל סוף שתי מינהלות נכונות, וכל הכבוד, גם משרד ראש הממשלה שם את משה אדרי וגם משרד הביטחון שם את רוני, אנשים נפלאים. נתנו להם מינהלות מצוינות, לא נתנו להם כלים. אמרו להם: אתם עד לשבעת הקילומטרים. אני הודעתי להם שאני לא אעבוד איתם אם בסוף השבוע הזה זה לא יסתדר. מס רכוש איך אתם הולכים לפצות? אנשים בזזו. שלא יתחילו לי עכשיו: זה היה ישן, זה היה חדש. אני מזהיר אתכם, לאנשים נשרפו כל הבתים, כל המכוניות, יצאו עם תחתונים, עם חולצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> שנייה, אני מסיים. תחשבו איך עכשיו החקלאות וכל העסקים מתו, לא שבעה קילומטר, לא עובדים שם. הייתה שם סכנה של מחבלים, רק עכשיו אנחנו נכנסים לעבוד. אני כבר רואה איזה סרט הולך להיות לנו. אני מבקש מכם חברי הכנסת והשרים, תדאגו שלא יעשו לנו את זה, תדאגו שיפתחו. אז יצא עוד מיליארד שקל, מה קרה? אמרתי לאוצר ולכולם: תנו לי עכשיו כסף, ואם אני אגנוב תכניסו אותי לכלא. אבל לא יכול להיות שמלונות, אולי משרד התיירות, עכשיו זה. אתם יודעים מה זה שמגיעים לתושבים שלי אתמול ב-21:00 בערב איזו שמועה ממנהלי המלונות שעוד יומיים מוציאים אותם מהמלון? אתם יודעים מה זה להרגיע אותם? אנחנו לא נצא מהמלונות האלה עד שצה"ל ינצח. אני מודיע לכם, הכול על אחריותי. אמרתי לתושבים: אין תאריך. כמה שצה"ל צריך והממשלה שצריכה. אנחנו עם אחד, אנחנו מאוחדים. אין פוליטיקה עכשיו. אנחנו נותנים את כל הגיבוי לצה"ל ואת כל הגיבוי לממשלה, אבל שתעשה את העבודה. אנחנו לא נוכל לחזור לשם אם רצועת עזה תהיה כמו שהייתה. תשימו לב מי מדבר. הם הפסידו אותנו, הם הוכיחו שהם לא בני אדם, שאי-אפשר לחיות בצמידות. הממשלה, תראו מה אתם עושים. ניר ברקת, אתה פה. ראש הממשלה עסוק וזה בסדר, יש לו צבא לנהל, אבל אתם – לא צריכים שתבואו לבקר אותנו. אני לא אומר את זה בכעס, אני אומר את זה בגלל הזמן. אני יושב פה במקום לבקר את האנשים שלי ואני רואה במה אתם מתעסקים. תסלחו לי על הביקורת. תנו לצה"ל לנצח, תעשו מה שצריך שחס וחלילה החיילים שלנו לא יהרגו ושיחזרו כמה שיותר בשלום. אנחנו נותנים לכם כמה זמן שאתם צריכים כדי שאחרי זה התושבים יוכלו לחזור ולהתחיל לשקם את עצמם. אל תהיו זריזים, אל תתנו לאף אחד בעולם הזה להגיד לכם מה לעשות. אנחנו צריכים את האמריקאים, אנחנו צריכים את העולם, אני לא נאיבי, אבל בסוף אני צריך לחיות שם. אני זה לא הבעיה, הבעיה היא הילדים שלי והילדים שלכם שירצו לבוא לגור שם. אם לא יהיה ביטחון, אף אחד לא יעז לבוא לגור שם. חשבנו שהמכשול זה - - - כולנו טעינו. אני מודה, גם אני. אמרתי לתושבים בטוח. וזה מה שאני רוצה להגיד לממשלת ישראל ולכנסת ישראל, קחו את הזמן, קחו מה שצריך, אבל תנו לנו את התנאים בשביל לעבור את זה. אל תתעללו בנו מבחינת איך הפיצויים צריכים להיות, איך החיים צריכים להיות עכשיו, מהם הכספים שצריך בשביל זה. אתם יודעים, בסוף זה דבר מגעיל לדבר עכשיו על כסף, אבל בלי כסף אין מה לעשות. אנחנו עדיין בטיפול נמרץ. תחשבו, זה החמצן. אנחנו צריכים חמצן כל יום לתושבים שלנו, לטיפולים, לכול. זה הולך להיות להרבה זמן, לחמש שנים מינימום. אל תיבהלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. גדי, תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לך מגיעות מחיאות כפיים, לך ולתושבים באשכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדני ראש המועצה, אנחנו מדבירם בטלפון. אני מתבייש להגיד את זה, אבל כשאנחנו מדברים אני בוכה, באמת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שהאוצר גם יבכה וישחרר את הכסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מתאר דברים ובאמת ליבנו איתך, כולם פה ללא יוצא מן הכלל. באמת צריך לפתור את הבעיה הזאת. אני אקיים גם דיון על ההמשך מה עושים הלאה. מה שהעלית זה נכון, זה דבר שאנחנו צריכים לדבר עליו. תהיו חזקים. מה אני אגיד לך, תהיה אתה חזק. תודה רבה. נעמה לזימי, בבקשה אם אפשר בקצרה, אני רוצה לתת ליותר אנשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אני אנסה להיות קצרה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> גם אני מבקש לדבר, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחרי זה אתה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתי אני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש רשימה. עם כל הכבוד, מה אתם רוצים שאני אעשה? אני צריך לתת גם לאורחים. בבקשה, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אנסה לגעת בנקודות שנדמה לי שאחרים לא יגעו בהן, ואני אהיה זריזה. לגבי חיילי מילואים, הגיעו אליי כמה פניות עם בעיה שמי שמגיע מחו"ל לא משולם. צריך להבין, יש אנשים שנרתמו, טסו מחו"ל, הבינו שצו 8, הם חוזרים לארץ להילחם ואין להם תשלום. אחד כזה גם נרצח בקרב. אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מטפלים בסוגיה הזאת ממש מהר. אלה דברים פרטניים. לפני שאני אגיד כאן כמה מהבעיות, גפני, אתה צריך לדרוש ואם לא אנחנו נדרוש, לא יכול להיות שפתחון הפה היחידי שיהיה לציבור שמגיע הוא בוועדה. זה לא מספיק, זה מצמצם את האפשרויות, וזה מביא את זה שיש פה אנשים שיושבים על האקסל בלי שום שיחות מקדימות. זאת האמת. אנחנו באים לתקן פה עיוותים כשיש פה יותר מדיי סקטורים שנפגעים. מי שפנה אליי בתקופה הזו רק – תיירות, מסעדות, אולמות אירועים, ארגוני חברה אזרחית, עסקים קטנים, עובדי במה, אמנים. על כל אלה צריך להיות שולחן עגול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חקלאים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. אני רק אומרת שצריך להיות שולחן עגול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - את החקלאים כל הזמן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, חקלאים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, יש עוד כל כך הרבה אנשים שרוצים לדבר. מה את מנהלת דיאלוג שם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תן לי לסיים. די כבר, אתה כל הזמן צורח עלינו. גם לא מתפקד וגם צורח עלינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בחיאת, גם תת-תפקוד וגם צורח עלינו כל היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא צריך לנהל ישיבה, לך תהיה במה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני עכשיו אסיים את דבריי בבקשה. צריך להיות שולחן עגול סקטוריאלי של המקומות האלו, כל אותם אלו שאין להם עכשיו מענה לצד אותו שולחן עגול שזו התעשייה הגדולה במשק, שזה העסקים, המפעלים, התעשייה, החקלאים, ומה לעשות זה חלק מהמשק ולכן החרגתי את זה ממה שאמרתי. הם צריכים לאפיין ברמת המקרו את הצרכים שלהם, וזה משהו שצריך להתקיים לא רק עם דובי, שאני מעריכה את מה שאתה עושה 24/7, אלא כשולחן מתפקד כל הזמן עם כלל הגורמים של התעשייה היותר-נרחבת. אבל כל אותם גורמים סקטוריאליים חייבים את המענה הזה באותה צורה ואת השיח הזה. אני רוצה להגיד משהו גם על המפעלים, להגדיר אותם חיוניים – רון, אני גם בטוחה שאתה תדבר על זה, כי הסיפור של אי הגדרתם בשעת חירום לא מאפשר את אותם פיצויי יתר ותמריצים לגיוס עובדים ועוד דברים. אני שוב אגיד, הוועדה הזאת לא יכולה להתנהל בצורה שבה היא מתנהלת, באופן הזה ובזמן הזה. אני אומרת את זה כביקורת מאוד נוקבת וחריפה ככל שהזמן עובר. נדמה ממש שיש פה פשוט שפרור של הממשלה והשתקה בצורה מאוד אלימה ובריונית, כל דבר שנעשה, מה שמלבה פה את היצרים. אפשר לסנן את זה. אפשר שהדיונים פה יהיו הרבה יותר עניינים והרבה יותר ממוקדים. לא סתם פתחתי רק בכמה דברים שנדמה לי שלא יגעו בהם וצריך לגעת בהם. כמובן שהחקלאות הישראלית לא רק עכשיו צריכה את העזרה שלנו, אלא לצערי אנחנו שומעים כאן על פתיחות מכסים בלי פיצוי או כוונות לזה. אני יודעת ששר החקלאות כן פועל בנושא הזה, אבל עם כל הכבוד כשהאוצר נשאר מאחור יש פה בעיה. אני גם אומרת את זה סביב מי שצריכים להיכנס תחת האלונקה, המשרדים הפיקטיביים והמיותרים שאפשר להציל מהם כ-2 מיליארד, כולל השרים הנוספים וכל הסכימה של הדבר הזה. הכספים הקואליציוניים 8 מיליארד הצלה מתוך ה-14, ורווחי היתר של הבנקים שבשנתיים האחרונות בגלל העלאות הריבית שלא גולגלו חזרה אל הפיקדונות והכול נהנו מרווחים של מיליארדים, חברים. כל זה צריך להיכנס מתחת לאלונקה כדי לשקם לצד הצעדים הנוספים, וזה צריך כבר להיקבע. אל תדברו איתנו על מתווים חלשים ומצומצמים עם קילומטרים בודדים כשכל הדבר לא נכנס, כדי לממן את הצורך של כל ראשי הרשויות בצפון וגם בדרום. אני רוצה לגם להגיד שגם הזירה הצפונית מאוד מבוהלת וזקוקה לעיניים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אליהו רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני הופעתי שני ברשימה, זה עזר לי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, שלישי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> טוב. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, ראשי המשק, מכובדיי כולם, אני מודה ומתוודה כמרכז הקואליציה בוועדה שאני נבוך. אני נבוך ומבויש. הוועדה הזו היא ועדה חשובה מאין כמותה. היא לא ועדת קישוט ולא זירת התגוששויות. מוטלת עלינו חובה עצומה מצד אחד לדאוג לאזרחים, למעסיקים, מצד שני לדאוג לכלכלה, לתקציב. לאף אחד אין עץ שגדל עליו כסף כדי שיוכל לקטוף ממנו בבוקר ולחלק לכל מי שמגיע ללא שום בקרה. מצד שני, בלתי מתקבל על הדעת שהוועדה הזאת צריכה לקבל כאן שני מתווים. הערה קטנה גם אלינו, לא כולם קיבלו את שתי הגישות ואת המתווים, כך שלא כולם יכלו ללמוד אותם. אני למדתי אותם. אני אומר שבשני המתווים יש טעם, אבל הם מחוררים כל אחד מהם בנפרד כמו גבינה שוויצרית. מצופה משני שרים, שאחד דואג לכלכלה ואחד דואג לתקציב, שידאגו לשבת ביחד, לא כאן, לא דרכנו ולא אצלנו. אנחנו צריכים לקבל כל אחד מאוחד, להצביע ולהתייחס אליו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אלי, אתה יודע שאתה בקואליציה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני בקואליציה. לא הכרת אותי עד היום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה רוצה? למה אתה מפריע לו? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני באמן לא מבין, אתם הזויים. לך כל הכבוד, אבל - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם ינון אמר את זה. בסדר, אלה דברים חשובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי. אם היינו אומרים משהו הייתם אומרים: אתם לא מבינים את האנשים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז אולי אתם צריכים להחליף איזה שר בהרכב? יכול להיות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עם כל הכבוד, אנחנו טוענים שיש מה לעשות ויש מה לשנות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אולי יש שם שר שלא יכול לשבת בסיטואציה ופוגע באוכלוסייה שלמה? חשבתם על זה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, רגע. אלי מרכז הקואליציה בוועדה, הדברים שלו קריטיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יהיה אפשר להצביע על דברים ולהעלות פה, זאת ועדה גם מחוקקת. אפשר לעשות כל מיני דברים אם כולם איתנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעזבו אותנו, חשוב שהציבור ישמע את הדברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם קואליציה, אחרי הצהרות אפשר לעשות מעשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת רביבו, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עם כל הכבוד, חבריי לאופוזיציה, אתם צריכים להתרגל שאנחנו לא בוטים של אף אחד. אנחנו באים לייצג את אזרחי מדינת ישראל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עושה רושם לפחות שהבנת את מה שאני אומר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אל תצפה ממני. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז אני לא מצפה ממך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני תושבת העוטף. אני בדיוק כמו המפונים זרוקה והילדים שלי מפוזרים, ואי-אפשר לשבת פה בוועדת - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> טוב. אם את רוצה להתעסק בפופוליזם, אני רוצה להתעסק בעבודה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כבר שבועיים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר לה פופוליזם? המשפחה שלה ניצלה מטבח בכפר עזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני לא אאפשר לאף אחד ובטח לא לך לנצל את הגישה הכנה שלי כדי להשתמש בה קרדום נגדנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דבי, אבל הוא מדבר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הוא מדבר, אז לפחות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הוא מדבר, הוא אומר דברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל להגיד לה פופוליזם? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא יכול - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את רוצה שהוא לא ידבר? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> חברים, בואו נעסוק במתווה. אנחנו לא באנו לזה, יש לנו משהו על המתווה. אל תריבו ביניכם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רועי, תקשיב. אנחנו – וזה מה שאמרתי לדובי לפני חצי שעה – לא נוגעים בסעיף כזה או אחר, במתווה כזה או אחר. כאן, על הבמה הזאת אני אומר גם למכובדי שר הכלכלה וגם למכובדי שר האוצר באמצעות נציגיו, שבו ביחד. אתם לא יודעים לשבת ביחד? הוועדה הזאת הוכיחה בעבר שהיא יודעת לשמש כגשר. אני מציע, אם אדוני היושב-ראש מקבל את זה, כמו שעשינו בעבר להקים ועדת משנה חסויה, שאנחנו נשב בין שני המשרדים ונעזור להם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> למה חסויה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אסביר למה, אני אסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה יש להסביר? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איפה יש נציג של משרד האוצר? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חברים, אפשר רגע בבקשה לסיים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איפה יש נציג של שר האוצר? תראה לי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סימון, זה לא מקדם אותנו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אין פה אחד כזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא מקדם אותנו. יש מלחמה בחוץ, עזבו פוליטיקה. עזבו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה עושה פוליטיקה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתם עושים מלחמה נוספת. אתם עושים פה מלחמה שנייה של אזרחי מדינת ישראל. יש מלחמה. אנחנו יודעים שיש מלחמה, אתם לא יודעים שיש מלחמה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך. לאור העובדה ששני המשרדים לא השכילו להגיע להבנה והביאו אלינו שני מתווים, הגם שיש ביניהם הרבה מן המכנה המשותף, עדיין לא מלוטשים, נכון יהיה שנדון בהם שלא כאן במסגרת פסטיבל, ונגיע לוועדה המורחבת ולציבור כשאנחנו מגובשים וכשכל הצדדים השמיעו כל אחד את הטענות והציפיות של הצד שהוא מייצג. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני שולח את השרים, שקודם כול הם יגבשו ביניהם מתווה שאנחנו נוכל לדבר עליו. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, עם זה התחלתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר שגם אנחנו נגבש, אנחנו ועדה מחוקקת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - - ועדה חסויה. אבל בסדר, אני מקבל את זה. הם צריכים לחזור עם מתווה. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> חבר'ה, תכבדו את המגזר העסקי, באמת. מה כל הצעקות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא להפריע. רון תומר, בבקשה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> תודה, כבוד היושב-ראש והשר ברקת. אין ספק שצריך לגבש מתווה, אבל אני אגיד לך את ההבדל הגדול. ישבנו עם האוצר, ואומר לזכותם שהם דיברו איתנו בשקיפות לפני הצגת המתווה, הציגו לנו אותו. ביום שסיימו להציג לנו אותו, אמרתי דבר אחד, אמרתי לכפיר שאני מעריך אותו אישית אבל המתווה הזה גרוע. המתווה הזה יתפרק לך תוך יומיים, כי הוא לא נותן שום מענה לעסקים הקטנים שיקרסו תוך רגע, והוא לא נותן מענה לכל מאות אלפי העובדים שחלקם יושבים בבית, דואגים לילדים ולהורים המבוגרים, לא יכולים להגיע לעבודה, רוצים להביא אותם לעבודה אבל הם לא מגיעים. אין להם מענה פה. מה זה משנה אם חברה גדולה שמעסיקה 3,000 עובדים, חלק מהעובדים שלה – רק 700 – לא הגיעו לעבודה כי הם לא יכלו, מה אתם מצפים, שהם לא עובדים וישלמו להם כסף? זה לא עובד בשום כלכלה. המתווה הזה לא יעבוד. וההבדל ממה שהשר ברקת עשה במשרד הכלכלה, ישב איתנו, שמע את ההערות, לא הסכים לכול, היו לנו ריבים. אמנון מרחב לא פה, ברגע האחרון הוא לחץ עליי להתפשר כי חלק מהדברים לא היו מקובלים, אבל לפחות נכנסו הדברים ונוצר משהו בתיאום, וזה ההבדל. זה מה שמשרד האוצר עם משרד הכלכלה וכל הממשלה צריכים לעשות, לדבר איתנו כי אנחנו מבינים את המשק, אנחנו מבינים את המצב. תאמין לי, כבוד היושב-ראש, הלב בוכה אבל הבטן והראש זועמים. גדי ירקוני אמר דבר אחד: תנו לנו לעשות את מה שצריך. אנחנו מבינים את האחריות של כולנו, אבל הדברים האלה לא נותנים לנו לעשות מה שצריך, נותנים לנו לריב על כל שקל, לבוא עם איזה מתווה של לשלם 100% לעובד שלא בא ולקבל רק 60%. איזה עסק יכול לעשות? להתווכח על המתווים, לרצות שהמחזור שלנו ירד יותר. זו הייתה תקלת הקורונה, אנשים עבדו בשחור, אנשים עצרו מתישהו כי לא רצו להגיע לאחוזים מסוימים כי עיקר המשקולת היא שכר, ושום מתווה שלא ייתן פתרון מלא לשכר הוא לא טוב. אפשר לתת פיצוי שכר כמו שהיה פעם או כמו שגיבשנו עם השר ברקת את מתווה העסקה גמיש. תזכרו, אנחנו לא בקורונה. הקורונה הייתה מאוד דיכוטומית, אחד או אפס, או סגר לא סגר. אנחנו היום פה במצב שהשבוע הזה שקט ויותר אנשים באים לעבודה, וחס וחלילה אם שבוע הבא יתחמם משהו בצפון יכול להיות שחצי מהעובדים שלנו לא יבואו. לא שהם חולים או במילואים, הם יפחדו, ונרצה שהם יבואו. המתווה הזה גם נותן גמישות, גם נותן יתרון לעובד שבא לעבוד על פני עובד שיושב בבית, ונותן למעסיק לנהל את העסק שלו ואת העובדים שלו. יש לי עוד הרבה הערות. נעמה לזימי אמרה בצדק, יש את הבעיות עם המפעלים החיוניים וכן הלאה. זה לא המקום. אני חושב שתסתכלו על המתווה שגיבשנו – לא רק אנחנו – עם הקבלנים, שחייבים לתת לאתרי הבנייה שלהם לעבוד כי אחרת הם יקרסו, ועם המסחר ועם עוד גופים אחרים כמו העצמאים ולשכת יועצי מס ותעשיות המלאכה הקטנות. תסתכלו, ישבנו גופים ביחד שלא תמיד רואים ביחד, הגענו להסכמה. לא כל מה שרצינו קיבלנו, אבל קיבלנו משהו נכון. אפשר לטייב את זה עם האוצר, אפשר לשנות, אבל כפיר, המתווה שלכם – ואתה יודע, אמרתי לך את זה – לא יחזיק יומיים, כי הוא לא נותן פתרון לאנשים הקטנים, ואיתו ביחד ייפלו האנשים הגדולים. יש לנו חברה שמייצרת לחומרי תעשיית הבנייה, מחזור 3 מיליארד שקל, מעסיקה 2,700 עובדים. הקבלנים עומדים, תעשיות הבנייה לא קונות, הפלסטינאים כנראה גם לא יבואו בהמשך וייקנו פחות. הוא אומר לי: רון, אני מייצר ב-20%, אני עסק גדול של 3 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם ישבתם גם עם משרד האוצר? << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> ברור. ישבנו. גם אמרתי, הדבר הטוב היחידי על המתווה זה שהוא נעשה מולנו בשקיפות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וגם עם משרד הכלכלה? << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> כמובן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מבין שיש לנו כוועדה קושי גדול לדון על שני מתווים שונים? << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> צודק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תדון על המתווה של האוצר, ישבנו עם שני המתווים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, ההבדל הוא אחד, שהמתווה של הכלכלה הוא מתווה איתנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עזוב את מתווה שר האוצר, מתווה האוצר לא רלוונטי. ישבנו עם שני המשרדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הצעקות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאלת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא שאלתי אותך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רון, הדברים שלך מאוד נגעו לליבי, אבל הייתי מצפה שבאותה נחרצות תצא נגד הכוונה של מר ויזל המהולל להוציא עובדים לחל"ת. אני מצפה שתבטא את עצמך גם בזה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> האיש נכנס ללחץ אחרי שבועיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אתה מצפה שהוא יעשה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שייתנו פתרון - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שיחכו מעט. מה החזירות הזאת? בושה. בושה. איפה ההגינות? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> - - - באוקטובר, שבועיים אחרי האירוע. מדובר על אותו בן אדם שלקח לעצמו דיבידנדים לכיס בקורונה. אנחנו יודעים מי זה ויזל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בימי המחאות הוא עודד עובדים שלו לצאת להפגין ולשלם להם שכר. עכשיו הוא הראשון שמעודד לצאת לחל"ת? - - - בושה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אם אתה היית צריך לשלם כסף, אתה היית משלם בחינם? ברצינות. יש מלחמה, שחררו. שחררו את הכסף. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בושה. איפה ההגינות? איפה ההגינות שלכם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה ההגינות שלכם? אחרי שגנבתם 14 מיליארד שקל אתה מדבר על הגינות? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אין לכם כסף? שחררו את הכספים שאתם מחזיקים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אליהו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תתייחס לזה, רון. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אני אתייחס, אלי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תתביישו לכם. אוחזים בכספים ולא סתם אתם לא נותנים אותם. תשכחו ששקל יצא משם. "אין הרבה כסף לקטוף" – יש הרבה כסף לקטוף, רק שאתם שומרים אותו. << אורח >> רון תומר: << אורח >> דבי, תני לי רגע. לשכות המסחר יענו אחרי זה בשם ויזל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רון, תסכם, אני רוצה לסיים את זה. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> אני מסכם. אף אחד מכם לא רשם או חתם על צ'ק משכורות חודשי של 10, 20 - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נכון. זה העניין. הם לא מבינים, הם לא היו עצמאים והם לא מבינים. הם לא באירוע בכלל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אף אחד מאיתנו לא היה מרסק את הכלכלה בהליכים דמוקרטיים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אבל תבין דבר אחד, לא רוצים לרסק. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא. מה שהוא עשה. << אורח >> רון תומר: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי עצמאית, אני יודעת בדיוק על מה הוא מדבר. אז תעשו לי טובה, אל תשבו כאן מנותקים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> משפט אחרון - - - << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> הרב גפני, הגיע הזמן שתיתן לנו לדבר. הגיע הזמן שתיתן לנו לדבר, שחברי הכנסת יפנו לנו את המקום. אנחנו באנו לפה לדבר על העסקים שלנו. הגיע הזמן. הרב גפני, די כבר. שחברי הכנסת יפנו את המקום, שייתנו לנו לדבר. עכשיו אתם מתכתשים על קואליציה ואופוזיציה? זה הזמן? זה לא מעניין אותנו עכשיו. אנחנו רוצים פיצוי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אין פה שום קואליציה-אופוזיציה, יש פה מלחמה להוציא כסף - - - << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> תסלחי לי, לא. לא. את באה פה להתסיס. אנחנו רוצים פתרונות עכשיו. את באה לפה להתסיס. אנחנו רוצים פתרונות עכשיו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אך אחד לא בא להתסיס, אנשים באו לעבוד גם בשבילכם וגם בשבילנו, אז די עם הביקורת הזאת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תוציא אותה בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מספיק. << דובר_המשך >> רון תומר: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, מה שראיתם פה זה מה שמתווה האוצר יוביל. זה בדיוק הסכסוך שזרקו בין האנשים שהם העובדים שצריכים עבודה לאנשים שחותמים על משכורות של עשרות מיליוני שקלים. אני לא בא לדבר על איש כזה או אחר, אבל כל מי שמעסיק אלפי ועשרות אלפי עובדים הוא בונה את המשק, הוא בונה את התושבים – גם ברשות שאתה ניהלת. אנחנו ביחד בזירה הזאת, בוא לא נפרק. ביחד צריכים לצאת. המתווה הזה שעשינו כולנו הוא מתווה של ביחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תמיר עידאן, ראש מועצה שדות נגב. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> שלום, אנחנו כראשי רשויות העוטף באנו לפה היום להגיד כמה דברים מאוד פשוטים. 1. לא נהיה נחמדים ולא סובלניים. מי שלא הבין פה, יש מלחמה בחוץ, טנקים ברחובות. אין לנו יישוב אחד, גם מעבר - - - רחמנא ליצלן, שאין בו חיילים שמסתובבים עם נשקים שלופים בין הבתים. נשקים שלופים ביום ובלילה, פלוגות שלמות בתוך היישובים. קוברים פה עוד ילדים, עוד לא גמרו לקבור את האנשים. ואתה בא לפה, עוזב את השטח, ותאמין לי, אני מתבייש. מה יש לכם? – אתה מפריע לי – עם ישראל במלחמה. צבא ההגנה לישראל ינצח, אדוני. אם אנחנו לא ניתן לאנשים את המענה, צבא ההגנה ינצח ואנחנו נפסיד. אין מצב שמדינה יכולה אחרי מלחמה כזאת להתעורר בבוקר כשהמשק קרס, כשאין חקלאים לא בעוטף עזה ולא בעוטף ישראל ולא בשום מקום, כי החקלאים נמצאים פה בחוץ עכשיו, ואין להם מה לאכול. הם לא השקו את הפרדסים, ואם לא ישקו, עוד שנה לא יהיו פירות. הם לא קוטפים את הפירות כי אין תאילנדים. בשבת עבר אוטובוס, אסף את כולם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ולא זורעים חיטה. << דובר_המשך >> תמיר עידאן: << דובר_המשך >> בבקשה תנו לי לדבר, לא יהיה ארוך. הפעם צריך לנהוג בנדיבות, זה אירוע אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לשחרר, לשחרר כסף. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> המדינה הפרה את ההסכם איתנו. המדינה הייתה אמורה לשמור עלינו. קמנו בבוקר למאות הרוגים, לתושבים שלא רוצים לחזור והם לא יחזרו. אנחנו יותר לא רוצים את השכנים האלה, ולא מעניין אותנו מה תעשו. אני בדרך כלל לא מדבר ככה, מצידי שימחקו את עזה, לא מעניין אותי. אבל תבינו שאם לא יהיה פתרון בעזה ולא יהיה פתרון כלכלי, אין יותר את חבל הארץ הזה, הוא נגמר. אני רוצה לספר לך – ואתה מכיר אותי – בשבוע שעבר מתקשרים אליי, דוחים את הדיון ביישוב חנון כי זה לא רלוונטי. זה הכי רלוונטי. מי שעשה את זה ועדיין לא פוטר, אז יש לנו בעיה עם המדינה הזאת. ההנחיות של היישובים של המועצות בעוטף עזה הן הנחיות אחידות. כל היישובים, גם מעבר לשבעה קילומטרים, מקבלים את אותן הנחיות מאוגדת עזה, אנחנו לא תחת פיקוד דרום. לכן כל הקו הזה של שבעת הקילומטרים שמתחתם הוא לא נכון, צריך לתקן אותו היום. אני דיברתי עם שר האוצר בבוקר, הוא אמר שמבחינתו הדבר הזה סגור והוא חייב להיסגר בצורה מאוד ברורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה סגור? << דובר_המשך >> תמיר עידאן: << דובר_המשך >> שמבחינתו הוא נתן הוראה עד 20 קילומטר לפחות. המינהלת שהוקמה השבוע בהגדרות שלה מטפלת רק ביישובים בשבעה קילומטרים. שבעה ומאה מטר משם אנשים עם טילים על הראש. הפצוע מאתמול בלילה שנקטעה לו הרגל גר בשבעה ומאתיים קילומטרים. נקטעה לו הרגל. עכשיו דיברתי עם אשתו בחוץ והוא מונשם ומורדם ומצבו עכשיו החמיר עוד פעם. מספיק עם הטירוף הזה. אנחנו לא מצליחים לישון בלילה – לא מהם, מההפצצות שלנו, וצריך להפציץ. הילדים בוכים בבית, ואתה מכיר גם את הסיפורים האישיים. מספיק. הילדים האלה צריכים לחיות במדינה נורמלית. אנחנו ניתן את הזמן, ניתן את הכוח, שצה"ל ייתן את הכוח. תנו לנו את הכוח. אנחנו בלי שקל על הנשמה. אני מחפש בלילה את ארקדי גאידמק, בבוקר את לנד רובר, לוקח מפה צעצועים, מפה שמיכות. מה זה? מה, אנחנו פליטים? התושבים זרוקים בבתי מלון. זרוקים. הם לא נופשים בבתי מלון, הם זרוקים בבתי מלון, בלי מעונות יום, בלי גנים, בלי בתי ספר, וזה ייקח חצי שנה ויותר. מה נגיד להם? הולכים להקים מעונות יום, אומרים: אין מורים. הולכים להקים בתי ספר, המנהל ההוא לא יכול לבוא, לאחר כואבת הבטן, מה נעשה איתם? אז היו שבועיים בבית מלון, כמה אפשר להיות בבית מלון? עוד משהו אחרון. אנחנו הוצאנו את האנשים מעבר לשבעת הקילומטרים על כספנו. גדי אמר את זה קודם, הוא שילם לא יודע כמה מילונים אתמול, גם אני שילמתי מהקופה שאין בה כסף, ולא מעניין אותי כבר. הוא אומר: אני מוכן לשים את עצמי מראש שיעצרו אותי אחרי זה. הודיעו לאנשים שמחר חוזרים הביתה. עכשיו תוך כדי שאתם מדברים, לא יודע אם ראית שהייתי בטלפון – אני עכשיו צריך לעשות בין האנשים סלקציה, את מי להשאיר מחר ואת מי לא. היא כותבת לי: יש לי עשרה ילדים, אני בוכה, בא לי למות. מה אני אגיד לה: תחזרי הביתה? אני אשלם לה מהכיס שלי. אז עכשיו כתבתי לחבר'ה שלי: תאריכו לכולם מחר, הוא כותב לי: זה עוד 2 מיליון. לעוד שלושה ימים 2 מיליון. אמרתי לו: תאריך, שהמדינה תיפול, לא מעניין אותי. אדוני, סליחה, אבל תנו לנו קצת אוויר. אנחנו לא יכולים לעמוד בדבר הזה לבד. אנחנו לא צריכים להיות פה. אנחנו צריכים לטפל בתושבים, לא בניירות. כל שנייה מקבלים נייר, קוראים אותו שורה-שורה, שלא דופקים לנו חצי מהאנשים עכשיו. אני לא צריך לקרוא ניירות, אני צריך לסמוך עליכם שהניירות יטפלו באנשים, ולא עשרה יועצים משפטיים שיבדקו את המילים – שבעה קילומטרים, 50% ומעלה, 50% ומטה, ימינה, שמאלה. אנחנו עובדים תחת טילים כל היום, תחת הפגזות, תחת איום חדירה – מי שלא יודע, מחבלים עדיין בשטח. ביקשנו אתמול מהאלוף להגיד שאין מחבלים, הוא אומר: אין דבר כזה, כי יש מחבלים בשטח. כל תזוזה בלילה וכל עלה וכל חלון שזז, כולם קופצים. אנחנו צריכים אוויר. אנחנו צריכים כסף לטפל באנשים, אנחנו נטפל בהם, אתה מכיר אותנו, גם אם זה ייקח שנתיים עכשיו. אבל אל תתישו אותנו, אתם גומרים אותנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני חייב להגיד לך משהו, אני יוצא עכשיו בגלל זה. כל התושבים שלי כנראה באילת, אני לא יודע עוד איפה, קיבלו עכשיו פתקים במלונות שהם צריכים לצאת וצריכים לפנות את החדרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תגידו, התחרפנתם? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני מבקש ממך ששר האוצר יתקשר עכשיו למנהלי המלונות. הם לא סומכים עליי. הינה, פתק שהכניסו לי עכשיו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> גם אנחנו קיבלנו עכשיו את ההועדה הזאת. מעבירים את זה למשרד התיירות ומחר לפנות את המלונות. אל תעבירו שום דבר עכשיו לשום מקום. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא צריכים - - - משרד התיירות. תדבר רגע בטלפון עם שר האוצר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעשו הפסקה רבע שעה ותתקשר לשר האוצר. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> שיתקשר לכל המלונות ויגיד להם: עלינו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> רוב המלונות. גם כפר המכבייה לא קיבלו שקל אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא להתפנות מהמלונות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו תעשו הפסקה בדיון הזה שכולו צעקות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה מה שאנחנו עושים כל היום, מכבים שרפות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עד הרגע הזה לא הועברו הכספים לחלק גדול מהמלונות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא בגלל הכספים, זה בגלל ההתחייבויות. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 11:53) << מנהל >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב, תודה. ראול סרוגו, בבקשה. תעשו לו מקום סביב השולחן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא רק לא עברו, עם חלקם גם אין התחייבות עדיין. יש מלונות שאין בהם עדיין התחייבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. ראול סרוגו, בבקשה. << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> שלום לכולם, אני נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. הבחור של האוצר, כל הכסף שמגיע לנו תן אותו קודם כול לחבר'ה שכאן, תן אותו ליישובים כאן לאשכול ולמי שדיבר כאן לפניי – סליחה, את מפריעה לי, תודה – גם אם מציע לי כסף, קודם כול להם, דבר ראשון. רבותיי, ענף הבנייה והתשתית הוא ענף מרכזי במשק שהרבה מאוד תעשיות תלויות בו. הוא נמצא על סף קריסה ואני לא מגזים. ענף הבנייה והתשתית נמצא על סף קריסה. הוא יגרור אחריו את התעשיינים ויגרור אחריו את נותני השירותים ויגרור אחריו את כולם. אנחנו לא עובדים. יש לנו 90,000 עובדים פלסטינאים שיושבים בבית. מתוך 20,000 עובדים זרים שהיו לנו, 7,000 כבר עזבו אותנו, כי הם יושבים בבית. למה הם יושבים בבית? כי ראשי הערים לא נותנים להם לעבוד. ראשי הערים במרכז סגרו את אתרי הבנייה, למה? בגלל תחושת הביטחון של התושבים. אני לא מזלזל בזה, אבל אתה לא יכול להקריס תעשייה שלמה, ענף שלם, בגלל שמישהו יחשוש מהבחור הערבי. כן, הם פוחדים מערבים ישראלים, נמצאים פה הנציגים שלהם. בושה וחרפה. כל אותם אלה שהפגינו בקפלן לא רוצים ערבים ישראלים לידם. זו דמוקרטיה? זה שוויון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הקשר לקפלן? << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> לא משנה, אני לוקח את המילה "קפלן" בחזרה. אני טעיתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה השטויות האלה? << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> אני טעיתי, אני מתנצל, לא רציתי להיכנס לבור הזה, זה בטעות. חברים, אנחנו חייבים לעבוד כי ענף הבנייה והתשתית – אדוני היושב-ראש, החוב של הקבלנים, של ענף הבנייה, לבנקים - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רק ברשותך, שנייה, ראול. בבקשה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האוצר הודיע שאף אחד לא יוצא משום בית מלון. המדינה נושאת באחריות על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הם צריכים להעביר את הכסף. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קודם כול, הנושא כרגע בטיפול מיידי. יש החלטה, אנחנו מודיעים אותה כרגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראול, בבקשה תסיים. חברים, קצת שקט. << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> ענף הבנייה והתשתית, החוב שלו לבנקים ולגופים המוסדיים הוא חצי טריליון שקל. הקבלנים חייבים באשראי ובהלוואות שלהם חצי טריליון שקל שזה תקציב מדינת ישראל. אנחנו משלמים ביום אחד 130 מיליון שקל – ביום – לבנקים על כל יום שעובר. הענף הזה לא יחזיק מעמד אם הוא לא יעבוד, אם לא נביא לכאן מיידית לפחות 90,000 עובדים זרים שיחליפו את הפלסטינאים, כי יהיה הרבה זמן עד שהם יחזרו מהסיבות שאמרתי גם קודם. גם אם המדינה תרצה שנחזיר אותם, אנחנו לא נוכל להחזיר אותם. תודה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> למה לא חל"תניקים? << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> אני לא מדבר על חל"ת כרגע, אני מדבר כרגע על זה שנעבוד. שיר, ברגע שאנחנו נעבוד, אני לא רוצה שקל מהממשלה. אם נוכל לעבוד לא נצטרך שקל. לגבי המתווה, אנחנו מצטרפים למתווה של שר הכלכלה. הוא ישב איתנו, עברנו סעיף-סעיף, הוא המתווה הנכון. תפסיקו לשחק איתנו, ותפסיקו גם לייצר מצב – שזה האוצר באופן עקבי סיסטמתי, הוא לא רוצה לתת בצורה מלאה, ולכן הוא גם דופק את החבר'ה מהעוטף, שמא מישהו ירוויח מזה. אז מה? אז 5% ירוויחו שלא כדין. אבל אתה לא דופק את ה-95% כי ה-5% מרוויחים. אחרי המלחמה תבוא עם ה-5%-10% חשבון. כרגע צריך לפתוח את הכול. שוב אני חוזר על זה. לא היה לי בחיים דבר כזה, בשם הקבלנים, בשם תעשיות הבנייה, אני זועק: הצילו. אם מישהו לא מבין את זה, אז הכלכלה תקרוס. אנחנו אולי ננצח במלחמה, אנחנו ננצח במלחמה, אבל אם הכלכלה קורסת – הפסדנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנשי החקלאים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו גם על החקלאים, ותכף יש דיון על החקלאות במיוחד. תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – חברים, קצת שקט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני הדיון הזה דיברתי עם כולם ונפגשתי עם כולם. אני חושב שקראתי 25 עמדות וירדתי לפרטים. << אורח >> אריק אהרונוביץ': << אורח >> את העמדה שלי לא שמעת. אני מנהריה, באתי כדי לייצג פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נשתדל לשמוע את כולם, ואנחנו דיברנו גם על נהריה, אנחנו מכירים את הבעיה והבעיה זועקת. << דובר_המשך >> אריק אהרונוביץ': << דובר_המשך >> היא בעיה קשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, והיא זועקת. גם אני דיברתי על זה. אנחנו נשמע אתכם. תודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ראשית, אני רוצה למחות, אחרי ששר האוצר ישב פה לפני שבוע הוא הבטיח מתווה תוך 48-24 שעות. שבוע אחרי זה אין החלטת ממשלה ונוסח החוק. עם כל הכבוד לכפיר שהוא איש מקצוע ברמה הכי גבוהה שיש, איפה שר האוצר? איפה סגנית שר האוצר? איפה מנכ"ל האוצר? אני חושב שהם צריכים להיות פה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> איפה ראש אגף התקציבים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס לכמה נקודות במתווה ולאחר מכן לומר עוד כמה דברים. קודם כול, לגבי הרדיוס, נגמר הסיפור של 07. אין שום מצב שכל היישובים של המועצה האזורית אשכול והמועצה האזורית מרחבים ואופקים ונתיבות לא יהיו בפנים. אתם יכולים להרחיב את הרדיוס, אתם יכולים ללכת ברמה פרטנית, כל היישובים האלה חייבים להיות בפנים. לגבי העצמאים הקטנים, העוסקים הזעירים, במתווה אין מענה מספק. אין שום מצב שעצמאי מהמחזור של 10,000-8,000 שקל יקבל פיצוי של 2,000 שקל. לא יקרה. אתם יכולים להגדיל את המקדם, אתם יכולים לייצר מדרגה נוספת, זה חייב לגדול. לגבי השכר, ישב פה לפני שבוע שר האוצר, אמר שהוא מתנגד לחל"ת, וזה בסדר גמור. גם אני חושב שיכול להיות שיותר נכון ליישם את החל"ת הגמיש, ודיברנו על זה בקורונה, אבל לא נתתם שום פתרון אחר. אתמול הרשתות כבר שלחו עשרות אלפי עובדים לחל"ת. אני באמת מתקשה להבין מה הממשלה רוצה ולמה היא מדברת בשני קולות. אם אתם קובעים תקרת פיצוי של 300,000 שקל כולל השתתפות בשכר ב-60% בלבד, אתם מזמינים את המעסיקים לשלוח אנשים לחל"ת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אתם בעד החל"ת, אז תגידו ותשנו את הקריטריונים של חל"ת, תחזירו אותם לקריטריונים של הקורונה. אם אתם לא רוצים, תגדילו את הפיצוי בגין ההשתתפות בשכר לפחות ל-75%. אדוני השר, ראיתי במתווה שלך שזה 85%. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אחרת הם לא - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> להגדיל את תקרת הפיצויים ל-600,000 שקל לפחות וגם לתת פתרונות לחברות הגדולות, אחרת אני באמת לא מצליח להבין מה אתם רוצים. לגבי אחוז ההשתתפות המקסימלי בהוצאות הקבועות, שזה 18% לפי המתווה, גם אני ראיתי את הדוח של ארנסט יאנג, הוא מדבר על 30%, אז יכול להיות ששווה להתייחס לזה. כך או אחרת המתווה הזה לא יעבור. אני שמח שיש פה קולות מהקואליציה, אנחנו חייבים לשנות אותו. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק אם אפשר לקצר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עוד דקה. אין ספק שבאירוע הזה הממשלה תצטרך להכניס את היד לכיס וגם להגדיל את הגירעון. אבל לפני שהממשלה מגדילה את הגירעון יש שני נושאים שהממשלה חייבת לעשות. קודם כול, לא רק לעצור את הכספים הקואליציוניים, לשחרר את הכספים הקואליציוניים של 8 מיליארד שקלים לפחות לצורכי החזית בעורף, כי עכשיו כל שקל שיש באוצר חייב לשרת את המטרה הזאת. על הדבר הנוסף כבר דיברו היום – לסגור את המשרדים הפיקטיביים. התחלתם עם משרד ההסברה. אני עשיתי היום חישוב מהיר, הגעתי ל-800 מיליון שקל של המשרדים הפיקטיביים שאפשר לסגור. לפני שאתם מגדילים את הגירעון, למה זה חשוב? כי להבדיל מתקופת הקורונה עכשיו חברות הדירוג מסתכלות עלינו ובוחנות אותנו. אם נגדיל את הגירעון בלי למצות את כל המשאבים שיש לנו לפני, אנחנו נחטוף גם הורדה בדיור. תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. ירון גינדי, לשכת יועצי המס, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להגיד כל פעם מי הדובר אחריו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שנדע מה סדר הדוברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאחר מכן, חברת הכנסת מירב כהן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שלום לכולם, אני נשיא לשכת יועצי המס. בשבוע האחרון כל מה שאני עושה זה תחשיבים על בסיס המודלים שהציג לנו משרד האוצר בשבוע שעבר. כמעט חמישה ימים של אקסלים שבהם לקחתי עסקים קיימים, לקחתי את המאזנים ואת הדוחות הכספיים וגם את הדוחות האישיים של העצמאים, הכנסתי אותם לתוך המודלים של משרד האוצר, בחנתי את המודלים שלהם, ומצאתי דבר אחד פשוט בדיוק כמו שגם הציג שר הכלכלה כאן. דרך אגב, שר הכלכלה כמובן היה שותף לכל המהלך הזה וגם בהתחלה עם נציגים של משרד האוצר. אם המטרה של מתווה הפיצוי הוא להשאיר את העסקים חיים כמנועי צמיחה שיחזירו את המשק לפעילות מלאה בסיום המלחמה, מתווה הפיצוי הזה מבחינה מקצועית לא עומד במטרה שלו, נקודה. סוף. בכל תחשיב שאני מוכן להציג כאן בפני הוועדה – ואתמול ישב אצלי במשרד חבר הכנסת ינון אזולאי, הראיתי לו את כל האקסלים, הראיתי לו את כל התרחישים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק בשביל הגילוי הנאות, לא רק איתך. יש פה עוד אנשים שדיברתי איתם כמו רון תומר וכמו מלונות. אני נוהג לעשות את זה לפני כל ישיבה עם כולם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> וכמובן שגם עם החבר'ה של משרד הכלכלה ומשרד האוצר. תראו, אני רוצה להגיד דבר אחד. אני לא יודע איך אתם הצלחתם להבין בשתי דקות כשכפיר הציג את המודל, לי לקח שבוע ימים שבוע ימים לצלול ולהבין אותו לעומק. אבל בואו נבין רגע דבר אחד לגבי המודל. כשעסק ירד ב-50% במחזור שלו ואנחנו ניתן לבעל העסק רק 30% מהוצאות השכר שלו, אנחנו דוחפים את בעל העסק לשלוח את העובדים שלו לחל"ת. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 12:05) << מנהל >> כאשר אנחנו דוחפים את בעל העסק לשלוח את העובדים שלו לחל"ת, אנחנו עוצרים את הייצור במדינת ישראל, אנחנו פוגעים פגיעה אנושה בכלכלת ישראל. כי אם אני צריך לקבל רק 30% מהעסק שלי שאני נותן לו שכר, אין לי שום דרך אחרת אלא להוציא את העובדים שלי לחל"ת. מה אומר אגף תקציבים כשאנחנו אומרים לו את זה? אגף תקציבים אומר: רגע, אבל אני בחל"ת אפקטיבית אומנם משלם 70% אבל בפועל אני משלם רק 54%. אבל זאת טעות, כי אם המלחמה תסתיים ב-15 בדצמבר אף עובד לא יחזור ב-25 בדצמבר לעבודה, ואפקטיבית אנחנו נשלם הרבה יותר מעבר לעובדה שאני חוזר ואומר, עצרנו את הייצור במדינת ישראל, פגענו במאמץ המלחמתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> רגע, האספקט השני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם אפשר ממש בקצרה, אני צריך לעבור לישיבה אחרת. << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >> אוקיי. בדיונים הבאים יש לי מלא הערות מקצועיות פרטניות שצריך להכניס אותן בתוך החקיקה ורק תגיד לנו מתי להציג אותן. הדבר האחרון שאני אגע בו זה נושא ההוצאות הקבועות. כשאני ישבתי בהתחלה עם כפיר, אני מודה שבא אמיר דהן ואמר: בקורונה זה היה ממוצע של 20%. אמרתי: תקשיבו, לא בדקתי, אצלי זה 100% למרות שאני לא נפגע ברוך השם כי אין לי הוצאות משתנות, אבל צריך לבדוק ויכול להיות שזה הגיוני. כשעשיתי בדיקות בתחשיבים וגם כשישבנו על זה עם שר הכלכלה וגם עם כל הצוות פה, ראינו שזה באמת 30%. יש עסקים שזה יכול להיות באמת 20%, יש עסקים שזה 100%, אבל בתחשיב הכללי זה נמצא כך. דבר אחרון, 300,000 שקל תקרה לשני המענקים יחד – חברים, אנחנו פוגעים בעסקים ועל ידי כך בכלכלת ישראל, ותהיו בריאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת ההונאה, לדבר על 60% השתתפות בשכר ולהגביל ב-300,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יש עוד מעט ישיבה עם החקלאים, עם שר החקלאות, גם בהם אנחנו צריכים לטפל. מירב כהן, אם אפשר בבקשה בקצרה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשתדל, אבל תן לי רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אף אחד לא מעלה את נושא הארנונה לעסקים? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לומר שהמצב כל כך קשה, ואנשים כרגע זרוקים במלונות אחרי ששחטו להם את בני המשפחה וכל עולמם חרב עליהם. אני חושבת שכשרואים אותנו פה בדיון הזה שמשודר בשידור חי, אנחנו לא מעבירים להם את המסר שהדברים מנוהלים בשליטה ושאנחנו לוקחים את המדינה לחוף מבטחים. << אורח >> אריק אהרונוביץ': << אורח >> אני חוזר לנהריה בידיעה שאנחנו חסרי אונים. אין לנו פה גב. ירושלים מנותקת מהעם. אתם הפקידים לא מחוברים לעם, לא נותנים לנו לדבר. אנחנו צריכים לשבת על השולחן הזה. הבתים שלנו קורסים, אנחנו נלחמים, אנחנו גם מגויסים. << אורח >> רוני מרחבי: << אורח >> אתם לא נותנים לנו לדבר. תנו לנו, לאנשים שנפגעו, לדבר. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההתנהלות היא חשובה כי בסוף גם המשבר הזה והפשלה הענקית שקרתה הם חלק מאותה התנהלות "שכונה". זה נכון כשמדובר במערכת הביטחון וזה נכון כשמדובר במערכת הכלכלית, ואנחנו חייבים להפיק לקח ולעבוד בצורה הרבה יותר מסודרת, מאורגנת, מקצועית. במקרה הזה זה עלה לנו בחיי אדם, ופה זה עלול לעלות לנו במשבר כלכלי מאוד מאוד גדול. אני חושבת שיש גם חשיבות גדולה לאנשי הממשלה. בואו, תבואו מתואמים, תשבו עם כל הארגונים לפני שתבואו לדיון כזה, אז ייצא מסר שהעניינים בשליטה. הציבור שרואה דיון כזה מרגיש שהמדינה לא בשליטה. אנחנו גם ככה במשבר אמון, אסור לנו להעביר מסר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בשליטה. לא בשליטה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אתייחס לבעיות הרבות שכבר פורטו כאן, אני לא רוצה לחזור, אבל חסרה לי פה גם אמירת המקרו. כפיר, נציג האוצר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. מירב, אני מבקש. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. אפשר פעם אחת לשאול שאלה עניינית? אני לא התפרצתי, אני לא צעקתי, אני באמת עניינית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תדברי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדעת בכמה התוכנית הזאת מתומחרת? הרי רוב הסעיפים שאני רואה פה - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 4.5 מיליארד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רגע, זה לא זה 4.5 מיליארד, סליחה. אני רואה פה את רוב הדברים שהם דחיית תשלומים – דחיית תשלומי ביטוח לאומי, הקדמת תשלומי מדינה לספקים, דחיית תשלומי מע"מ. זו רק דחייה של תשלומים. העלות האמיתית של זה – אני לא מדברת על מתי אנשים משלמים, האם הארכנו להם את הרישיון או הקדמנו להם את מס הכנסה שלילי. מה העלות האמיתית של זה ומה הפער אל מול ההצעה של משרד הכלכלה? צריך לדעת מה העלויות, צריך לדעת מה המקור שלהן, כי אם לא יהיה פה שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות, מחר-מוחרתיים יבואו ויעשו קיצוץ רוחבי ויפגעו בכל השירותים החברתיים שגם הם נדרשים בשעת משבר כזה בעורף. אני חושבת שגם צריך להבין את העלויות ומה המקור התקציבי של זה, כי אחרת אנחנו נשלם על זה בריבית דריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. יש המון אנשים שיש להם היום כבר בעיות בחוזים. פונים אליי אנשים שכרגע פונו מביתם וצריכים לשלם שכר דירה, או מעסיקים. צריכים ללכת למהלך של הקפאת חוזים שלא ייתנו ולא יקבלו ונגלגל את כל העלויות של זה לבנקים. מול הבנקים המדינה יודעת להתנהל וגם יש להם אורך נשימה. המדינה צריכה כרגע להודיע על הקפאת חוזים, פוס משחק לכמה חודשים. למשל, בעל דירה או בעל עסק שלא מקבל את התשלום שלו יקבל את הכסף הזה כרגע מהבנקים, והמדינה תשפה את מי שצריך לשפות. אחרת אני אומרת לכם, יש לי אנשים שפונו עכשיו מביתם ויש להם חוזים שהם חייבים לשלם ויש להם אקדח אל הרקה אחרי כל התופת שהם עברו. צריך לעשות את זה עכשיו. נקודה אחרונה בהתייחס לחל"ת. לחל"ת יש היום הרבה מאוד קריטריונים – שבן אדם הועסק לפחות שנה, שהוא 30 ימים יצא לחל"ת וניצל את כל ימי החופש שלו וכן הלאה. זה כמובן לא מתאים לאירוע. מילה על המבוגרים. מבוגרים שעובדים מעל לגיל 67 אין להם דמי אבטלה ואין להם חל"ת, והם עובדים כי הם חייבים לעבוד כי אין להם פנסיה. יש דור של אנשים ללא פנסיות. בקורונה נתנו להם מענק של 4,000 שקלים בחודש. הם לא נהיו עשירים, אבל לפחות היה להם כסף לאוכל ולתרופות. אם לא ניתן פה – אם יש מודל חל"ת – מענה גם ייחודי למבוגרים שמופלים לרעה, אנחנו נקבל מאות אלפי מבוגרים שאין להם מה לאכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רבותיי, אני רוצה להגיד משהו. אוריאל לין ורועי כהן, אתם צריכים לדבר אבל אני רוצה לבקש מכם משהו. אנחנו אחרי דיון ארוך פה בעניין הזה. באמת כואב הלב, נצבט הלב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לדיון באים מוכנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יושב-ראש הוועדה, כל הנושא הזה הוא בעיניי דבר שכמעט לא נתקלתי בו באופן הזה. הממשלה לא באה עם מתווה אחד. הממשלה לא באה ואומרת: זו העלות של המתווה. אנשים מחכים לשמוע שיש פה מתווה שאנחנו הוליכם עליו. אפשר להתווכח עם הממשלה, זה התפקיד שלנו. היינו יכולים להתווכח על זה. המצב הוא כרגע שאין מתווה אחד. כפיר, המציאות היא שאתה באת עם תוכנית. אני לא מדבר על חלקים בתוכנית שאנחנו כמובן דורשים לשנות, אבל יש פה תוכנית אחרת של שר בממשלה, שר בכיר, שר כלכלה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יחד עם התעשייה. בתיאום עם כל מגזר התעשייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. על כל פנים, אני דורש באופן חד-משמעי שהממשלה תבוא עם מתווה אחד וכמה שיותר מהר. אנחנו נפנה את הזמן לעניין הזה. אנחנו נקיים את הדיון הזה, אבל תבואו עם תוכנית אחידה, עם תוכנית של מה אתם עונים לאנשים, ושאני לא אצטרך לצאת פתאום באמצע הדיון שלא יפנו את האנשים מהמלונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עשיתם שיעורי בית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד ועדה ועוד ועדה, וכולם פה מקבלים פה משכורת רגיל כל חודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו צריכים לעשות את העבודה הזאת, וצריך לעשות אותה כמה שיותר מהר. עכשיו אני רוצה לבקש, אנחנו צריכים לעשות דיון גם על החקלאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יוצא החוצה כי אני אומר את האמת, לא עשיתם שיעורי בית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> החקלאות לא הייתה בתוכנית לא כזו ולא אחרת איך פותרים את הבעיה. אני יודע מה צריך כדי לפתור את בעיה. אני לא יודע אם הממשלה באה עם התוכנית הזאת. נמצא פה שר החקלאות. אני אבקש, אם אתם מסכימים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קחו את הזמן. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> אדוני, אני מסיים בשתי דקות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אוריאל לין, בבקשה. שתי דקות. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> תודה רבה לכבוד יושב-ראש הוועדה ולשרים הנכבדים ברקת שר הכלכלה ושר החקלאות. אני לא מאריך. אדוני היו"ר, כל תוכנית שתוגש במתווה משותף או בכל מתווה שהוא צריכה לעמוד בשלושה מבחנים פשוטים. המבחן הראשון הוא שהעסקים שנפגעים ויפגעו לא ייסגרו. זה המבחן הראשון. אסור שעסקים ייסגרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר נסגרו. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> עיקרון שני, אסור שיהיה מצב שעסקים ובעלי חברות לא יוכלו לשלם שכר בגלל מצב המלחמה. העיקרון השלישי הוא שאסור שיהיה מצב שלעובד או לעצמאי לא תהיה את ההכנסה המקובלת שהייתה להם קודם מצב המלחמה. עכשיו אני עוסק רק בנושא אחד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> חבר'ה, חיכיתי בסבלנות ואני מקצר. אדוני היו"ר, אני רק ברמה העקרונית חייב להדגיש את החשיבות של החל"ת. אני רוצה לומר לכם כדי שלא תהיה אשליה. החל"ת בתקופת הקורונה הציל את המגזר העסקי. שלא יחשוב מישהו שהיה סיוע או תקציבים שהם שפתרו את הבעיה. לא, הם לא פתרו את הבעיה, התחום של החל"ת הוא שפתר את הבעיה. מדוע? משום שעסק לא יכול לשלם שכר כשיש לו עובדים שאין לו עבורם תעסוקה. זה הדבר הכי בסיסי. אני רוצה שבכל גיבוש התוכנית שלא ינסו ללכת נגד עקרונות הכלכלה. החל"ת הוא החלק החשוב והמרכזי. אנחנו מוציאים עובדים לחל"ת על פי שיקול המעסיק – הוא זקוק להם או לא, התמיכה תבוא כפי שהיה בתקופת הקורונה על ידי הביטוח הלאומי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אוריאל, הערה קטנה. אני רוצה להזכיר לך, חל"ת גמיש - - - << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> לא, לא. תכף אנחנו עוברים לנושא של החקלאות – חל"ת גמיש, אני יודע. << אורח >> אוריאל לין: << אורח >> על כל פנים אני מדגיש את חשיבותו ומרכזיותו של החל"ת, שלא יחשוב מישהו שאפשר לתמרן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רועי כהן, שתי דקות. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מאחר שיש פה הרבה ראשי ארגונים ואנשים שהגיעו ולא ניתנה להם הזכות לדבר אני אדבר בשמם. על מה שקורה כאן אני התרעתי לאורך כל שמונה השנים שאני נשיא לה"ב. אמרתי לכם: תביאו נוהל לחיצת כפתור לזמן אמת, אם חס וחלילה קורה מצב מלחמה או רעידת אדמה או חס וחלילה מגפה, והינה מצאנו את עצמנו עוד פעם עם המכנסיים למטה. יש פה שחקנים, יש פה סוכני נסיעות, יש פה מסעדות ומורי דרך. אני עכשיו כבר לא אקרא להם עצמאים, כי מה לעשות, כשקוראים להם עצמאים הם לא נמצאים בכלל בניירות של הממשלה, אז נתחיל לקרוא להם תעשיית התרבות, תעשיית האירועים, תעשיית ההסעות, תעשיית התיירות, אולי ככה יתייחסו אלינו, כי אנחנו העצמאים לא מופיעים בכלל בניירות האלו. וכפיר, אם אנחנו מופיעים, אנחנו מופיעים כשבן אדם שירד ב-60% מ-12,500 שקל יקבל 2,12, שקל. איך הוא ישלם עם זה את המשכנתה? איך הוא ישלם עם זה אוכל לילדים? אני אמרתי שאולי שר האוצר יודע שיש דרך אחרת ללכת לשלם בסופר, אולי יורד מן מהשמיים, אולי הוא יגיע עם איזה משהו וישלם עם ההבטחות של שר האוצר. אני אומר לכם כאן, כל ראשי הארגונים שהגיעו לכאן רוצים מכם דבר אחד, רוצים מכם ודאות. ישב איתנו שר הכלכלה עד 01:00 לפנות בוקר. חזרתי ב-02:00 לפנות בוקר לבית, ישבתי עד 01:00 לפנות בוקר איתו, טייבנו, לא הסכמתי לחלק מהדברים אבל בסוף הגענו למשהו שמביא מחר בבוקר פתרון לאנשים. אבל פה באוצר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רגע, אדוני, אתה צריך לדרוש את כבודך, שר האוצר בא אליך לפה והבטיח לך יד נדיבה, הבטיח לך הכול. הוא אמר לך: יהיה מענק סוציאלי, הוא אמר לך: יהיה פתרון לעצמאים. ומה קרה? עשה הפוך, הפוך, במקום לעזור הוא מעלה את התנאים של הקורונה. אז אתה צריך לקחת מנהיגות. יש פה שני שרים שנמצאים פה ואנשים שאני מאוד מכבד אותם. קחו מנהיגות, העם דורש מכם מנהיגות. מה שהציבור רואה עכשיו זה שיש פה ברדק אחד שלם שאנשים לא יודעים עם מה לשלם את המלאים שלהם, את השכירויות שלהם, את ההלוואות שלהם. הם לא יודעים מה לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רועי, אל תחכו. אנחנו הוצאנו 100,000 עובדים לחל"ת. תוציאו לחל"ת. לא תקבלו סיוע. תוציאו את העובדים לחל"ת. תוציאו. אנחנו הוצאנו 100,000 איש. מפה לא תבוא הישועה, לצערי. אני הולך לקרוא לכל העסקים להוציא את העובדים לחל"ת כל עוד לא יהיה חל"ת גמיש. זה מה שאני הולך לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גפני, עליך אנחנו סומכים. אנחנו יודעים שאתה היית פה לאורך כל הדרך. תדרוש שיבוא אליך עד יום רביעי עם מתווה מסודר, עם חקיקה. מספיק. האנשים האלה לא צריכים לשבת בבית ולחשוב על העסק שלהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עם תזכיר החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני פונה לכולם, אנחנו - - - << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חשוב שהוא יגיע עם תוכנית גם לגבי נהריה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כולנו הגענו, אנחנו פה מ-10:00. כל הח"כים שיושבים כאן מהבוקר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. מה אתה רוצה שאני אעשה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אולי לדיון כזה צריך לתת ארבע שעות, מה לעשות? גם אנחנו רוצים לדבר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו חברי ועדה, אנחנו חברים מן המניין וזכותנו לדבר. אנחנו חברים מן המניין בוועדה הזאת, אני לא מצליחה להבין. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גפני, תן לנציג מנהריה לדבר, להגיד כמה משפטים. הגיעו מנהריה, מהצפון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני חברת ועדה, אני לא דיברתי. כולם פה דיברו, חברי הוועדה לא דיברו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תזמין את שר החקלאות לעוד שעה, יאכל צוהריים, נבקש ממנו סליחה, כי הדיון הזה חייב להימשך. יש כאן קולות מהשטח, יש כאן זעקה אמיתית. אנחנו מתנצלים בפני שר החקלאות, ילך לאכול צוהריים, יחזור לדיון הבא ובואו נאריך את הדיון הזה בעוד שעה. לא קרה כלום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. ועוד לא דיברנו על העובדים ועל העובדים השעתיים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אי-אפשר לא לקיים את הדיון הזה. שעתיים לדיון על מתווה הפיצויים של הממשלה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שלא קיים. אין מתווה. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> הרב גפני, תן לנו לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צודקים, סליחה. אתם לא שמעתם, אמרתי מתווי הפיצויים של הממשלה. ממשלה אחת, עשרה מתווים. 40 שרים, עשרה מתווים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיון עכשיו הופך להיות דיון שאין לו תכלית, למה? מכיוון - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי הוועדה בלי תכלית, גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יכולה להחליף אותי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עובדים על זה. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> מה אני עושה עם העובדים? לפטר אותם? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> יש כאן נציג של אגף התקציבים, יש כאן שר כלכלה, למה בלי תכלית? לשמוע חברי ועדה זה בלי תכלית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך שהממשלה תבוא ותעשה את זה מהר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קובע דיון על כל הנושאים שנפגעו במשק ובכלכלה, ואז מתפלא - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל היושב-ראש, חשוב לתת גם לאנשים להשמיע את קולם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל מסכנים בעלי העסקים, איזה תשובות אתה אומר להם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה נכון גם לפני שעתיים. הם רוצים לדבר. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> הרב גפני, אם אין תכלית, לפטר את העובדים זה מה שאתה אומר לי? לפטר את העובדים או להוציא לחל"ת? אני היום מפטר את כולם. אם אין תכלית אני מפטר את כולם היום. << אורח >> אריק אהרונוביץ': << אורח >> אני סגרתי את העסק שלי בתחילת המערכה הזאת. עסק נסגר, אנחנו לא מדברים על 20%. << אורח >> גיא גולן: << אורח >> אדון גפני, תן לשטח לדבר קצת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, את זכות הדיבור שלי אני רוצה להעביר לנהריה. אני מבקשת שתשמעו את הקולות. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> מה נגיד לעובדים שלנו? מה נגיד למשפחות שלנו? בעוד שמונה ימים הם צריכים לקבל כסף, מה נגיד להם? זרקתם אותנו לכלבים. אין לי לב להגיד להם ללכת הביתה. << אורח >> רמי בז׳ה: << אורח >> מר גפני, אתה צריך להגיד בשם הממשלה: מתבייש אני, וללכת לעבוד ולפזר את הוועדה הזאת. אין כאן שום תכלית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש. ועדה בלי תכלית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> רמי בז׳ה: << אורח >> אתה יושב-ראש ועדת הכספים, הוועדה היא שלך, הכספים הם שלנו. אנחנו כבר לא סומכים עליכם. בפעם האחרונה שסמכנו והפקדנו את הביטחון שלנו אצלכם בידיים אנשים דיממו למוות שעות. אנחנו לא נדמם עם העסקים שלנו. אנחנו לא סומכים עליכם. תסתכל לי בעיניים – לא סומכים עליכם. יש כאן אחד, שר שמדבר עצמאית ויודע, יש כאן חבר כנסת - - - תפזר את כולם ולכו לעבוד. לכו לעבוד. ממשלה בזמן מלחמה, שר ביטחון מסוכסך עם ראש ממשלה, שר כלכלה מסוכסך עם שר אוצר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תעזבו את רמי, תעזבו אותו. << אורח >> גיא גולן: << אורח >> תעזבו אותו בבקשה, הוא מדבר מדם ליבו. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> אנשים צריכים אוכל בסוף החודש, מה אומרים להם? מה אומרים למשפחות בסוף החודש? אנשים עומדים באוויר, ואתם אומרים שאין תכלית. איך יכול להיות שאין תכלית לפיצוי לאנשים שצריכים לקבל כסף בסוף החודש? מה אנחנו אומרים להם? הם שואלים אותנו. מה אני עונה להם? תענה לי, בבקשה, הרב גפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עונה לך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת ועדה לסמכויות, היא יכולה לממש אותן. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> אני אשמח לתשובה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי שצריך להביא תוכנית כדי שאתה לא תפטר את העובדים וכדי שתוכל להמשיך להתקיים זו הממשלה. אנחנו צריכים לאשר את זה. אנחנו צריכים לקבל את התוכנית - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הרב גפני, ה-23 בחודש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תנו לי לדבר. צריך להביא תוכנית. אני הייתי בטוח שהיום יהיה דיון על תוכנית אחת - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הם לא הביאו, הרב גפני. הם לא הביאו את תזכיר החוק. איך היית בטוח? על סמך מה היית בטוח? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז בואו נתחיל לעבוד. זאת ועדה מחוקקת, ועדה עם סמכויות, בואו אנחנו נתחיל לעבוד. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> רגע, חברים, אני רוצה לשמוע מה אני אומר למשפחות היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הוא יגיד לך, שהממשלה לא עובדת? ששר האוצר לא פה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - ואנחנו נשנה את התוכנית או נשפר אותה. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> הרב גפני, אנשים מחכים שהכסף יגיע אליהם בדיוק עוד כמה ימים. מה אני אומר בעוד כמה ימים למשפחות שמחכות לכסף שלהן? << אורח >> גיא גולן: << אורח >> הרב גפני, תן לשטח לדבר, תן לעצמאים לדבר, בבקשה. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> הרב גפני, מה אומרים למשפחות בעוד כמה ימים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מאוד מקווה שבתוך יום-יומיים תבוא לפה תוכנית שנוכל לאשר אותה. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> מתי? יומיים מהיום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בידיים שלי. << דובר_המשך >> מני הרמן: << דובר_המשך >> אז בידיים של מי זה? למה מכנסים את הוועדה הזאת? בידיים של מי? << אורח >> אריק אהרונוביץ': << אורח >> חברים, אני הגעתי לכאן מנהריה ואני רואה שאנחנו הולכים להתברבר פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפסקה חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:27 ונתחדשה בשעה 12:38.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אני נותן עוד חצי שעה לפני שאנחנו עוברים לנושא של החקלאות. אני מבקש שכל אחד שמקבל רשות דיבור שידבר מאוד בקצרה. אנחנו לא נוכל להספיק את הכול, אמרתי את זה קודם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גפני, אני מציע שתיתן לאנשים שהגיעו מרחוק לדבר כאן, ואחרי זה אנחנו נדבר. בוא נשמע אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, זה מה שאני רוצה כל הזמן. תודה רבה. מהרשימה הזאת של האורחים מי ביקש? << אורח >> מני הרמן: << אורח >> הרב גפני, בדיוק נעצרנו בשאלה מה אנחנו אומרים לאלפי משפחות שאנחנו מעסיקים. אנחנו המשכנו להעסיק אותם כשהתחילה המלחמה, הוצאנו את כל הטבחים שלנו לשטחי כינוס על חשבוננו, עזרנו למדינה יד ביד, כתף בכתף עם החיילים, אוכל. עד היום כל הטבחים שאנחנו אמורים לשלם להם משכורת בחוץ, ומה שקורה, אתם אומרים לנו עכשיו: אין לנו שום תכלית, תפטרו אותם. איך אני אסתכל על המשפחות האלה בעיניים ואפטר אותם?  << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה היא כדלהלן. אנחנו לא אומרים דבר כזה בשום פנים ואופן. אני מקווה שהיום בערב יהיה איזה צוות שישב עם משרד האוצר ועם משרד הכלכלה להגיע למתווה ואת המתווה הזה נצטרך לאשר. אין דבר כזה שאנחנו אומרים לפטר את העובדים.  << אורח >> מני הרמן: << אורח >> אתם צודקים, הבעיה היא שהיום אנחנו ב-23 בחודש.  << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה רוצה שנעשה? אתה רוצה פתרון? << דובר_המשך >> מני הרמן: << דובר_המשך >> אני רוצה את הפתרון שיהיה מיידי ואתה יודע לפתור את הבעיות, אתה בולדוזר שכן יודע לפתור את הבעיות. אנחנו רוצים מחר לבוא עם  תשובות למשפחות שאנחנו מעסיקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. מי זה מנהריה?  << אורח >> אריק אהרונובי'ץ: << אורח >> אני מנהריה. אני בעלים של מלון H34 על שפת הים בנהריה. כרגע מול חוף הים בנהריה, נהריה מפוצצת חיילים, נגמ"שים, טנקים. ביום הראשון של המלחמה, ב-7 באוקטובר, הודיעו לנו לסגור את אתרי התיירות. המשכנתאות ממשיכות לרדת, המחויבויות ממשיכות לעבוד. המלון סגור, לא ירדנו 20%, ירדנו 100%. היום אני יושב פה ואני שומע שלא אומרים ולא משמיעים את הזעקה שלנו, כי לא יודעים להבין את הזעקה שלנו. כבר מניסיון עבר אני מכיר את זה. הפקידים כאן בירושלים היו מנותקים מאיתנו. אנחנו מיישבים את הגליל, מיישבים את הנגב, מתוך אידיאולוגיה וציונות, ואנחנו מבינים היום שהמתווה הזה, תשעה קילומטרים מהגבול זה אומר שנהריה חלק ממנה זה שישה קילומטרים וחלק זה תשעה וחצי, לכן נהריה לא תיכנס למתווה. חברים, על מה אתם מדברים? רק היום ברחוב שלי הודיעו לי שהתחילו נגד בית מלון הליכים לפירעון. אנחנו במצב כלכלי מאוד מורכב, העסקים שלנו נסגרו לגמרי, אנחנו מגויסים, אנחנו נחושים. נהריה זו העיר המיושבת האחרונה שנשארה לפני פינוי, ואנחנו לא רוצים שיפנו אותנו, אנחנו רוצים להישאר ולהילחם. אנחנו הולכים חמושים ביחד עם ראש העיר ומחכים למחבלים לדקה שהם יגיעו כדי להיכנס בהם. אנחנו חייבים לנצח, אבל גם להיות ערבים אחד לשני, והפקידים כאן שיהיו ערבים לנו. ואל תשכחו את נהריה כי זו העיר האחרונה. אחרינו כבר יש חיזבאללה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אלעד שניר, שער הנגב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק אדוני, שיהיה ברור שאנחנו לא נאריך לממשלה הזאת את צו החירום אם אני רואה ששר האוצר – סליחה, נעים מאוד, אני באה מוועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל את לא יכולה לדבר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני גפני, אני לא חברה בוועדה הזאת אבל אנחנו פה בוועדת חוץ וביטחון, אני אומרת לכם, אנחנו לא נאריך לממשלה את צו החירום בעורף אם סמוטריץ' לא יפתח את הכיס. יותר מזה, אם לא יפסיקו את הליכי הגבייה ואת הליכי ההוצאה לפועל כפי הסמכות של שר האוצר ושר המשפטים. אנחנו פשוט לא נעשה את זה, כי לא יכול להיות שהעורף יצפו ממני לתת להם אוקיי לצו הזה כשאני שומעת את הצרחות ואת הכאב הזה. לא קורה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברוכה הבאה. לא שמעת כלום, לא היית בדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בחלום הלילה אני קם ואני נזכר שאני שותף של הליכוד. אלעד שניר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם לא שותפים, אתם נושאים באחריות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, אדוני. זו לא סיבה לכעוס על הליכוד. שאני לא אדבר על חלוקת הכספים שקיבלת אתה והמפלגה שלך, עם כל הכבוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יהדות התורה נושאת באחריות בדיוק כמו הליכוד. אם אתה לא מאמין שאתה שותף שלהם, אז אל תהיה שותף שלהם. << אורח >> אלעד שניר: << אורח >> חברים, אני אשמח לדבר בלי לצעוק. << אורח >> אריק אהרונוביץ': << אורח >> חבר'ה, תרבות פקידים זה מי שנושא באחריות, לא הממשלות ולא שום דבר. תרבות הפקידים המנותקים. ירושלים מנותקת מהעם. אין לנו אבא ואימא בירושלים. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> הרב גפני, אני מבקשת זכות דיבור. << אורח >> אלעד שניר: << אורח >> חברים, קיבלתי את רשות הדיבור. חברים, אני אשמח לדבר בלי שיפריעו לי. אני נמצא כאן לא כי אני רוצה להיות כאן, אלא כי ראש המועצה שלי נהרג ואין לי מישהו שיבוא לפה וידפוק על השולחן בשביל שער הנגב. בסדר? אז תכבדו בבקשה את ראש המועצה אופיר ליבשטיין ותנו לי שתי דקות לדבר. לפני שבועיים התעוררנו לסיוט מטורף. לצערי, המועצה שלנו רגילה לסבבים. התרגלנו לסבב ועד סבב, רק שהפעם גילינו שכמעט הראשון שנהרג זה ראש המועצה שלנו, זיכרונו לברכה, והיינו צריכים להקים את עצמנו גם נפשית וגם פיזית ולהתחיל לתפעל את כל המועצה, וזה תוך כדי שאין לנו משרדי מועצה, כי אי-אפשר להגיע לשם כי יש שם מחבלים מסתובבים. אנחנו עובדים מרחוק, מנהל המחשוב שלנו נהרג. לא פשוט. בתוך כל הדבר הזה, בחמשת-ששת הימים הראשונים גילינו שאנחנו לבד במערכה, אף אחד לא בא, אף אחד לא דיבר איתנו. הבעיה הגדולה שלנו כמובן היא כספים. אנחנו מפנים את התושבים שלנו באופן אוטומטי. יש בתי מלון שכבר מבקשים מקדמות שאשלם להם לפני. הגיעו אלינו אחרי חמישה ימים מהאוצר, הבטיחו סיוע מיידי של 5 מיליון שקלים שעד עכשיו לא ראיתי אותם בחשבון. אני פתוח מעל 5 מיליון שקלים. לגבי הארנונה, העליתי את הנושא כמה פעמים. אני החלטתי שאני לא גובה ארנונה מהתושבים שלי, אני לא יכול לגבות ארנונה מתושבים שנהרגו, מתושבים שנשרף להם הבית, מתושבים שעכשיו הבית שלהם זה שטח צבאי סגור. אני יודע, אני עושה את זה בניגוד לחוק ואם רוצים שיפטרו אותי, אם רוצים שמשרד האוצר יוציא שוברים – אני לא גובה ארנונה מהתושבים שלי. הבקשה שלי היא שייתנו למועצה שלנו שיפוי על הארנונה הזה, כי זה האוויר שלנו לנשימה וקשה לנו מאוד מאוד להתנהל בימים האלה. דבר שני, גם כשאנחנו מקבלים סוף-סוף כספים, אז קיבלנו לכיתת כוננות 200,000 שקל מנגב גליל, קיבלנו אחרי זה מקרן ידידות עוד 200,000 שקל ומקק"ל, ופתאום אני מגלה שיש לי מיליון שקל לכיתת כוננות. אין לי מה לעשות עם מיליון שקל לכיתת כוננות. אני צריך שהכספים שנותנים לנו יהיו כספים חופשיים. אני יודע לנהל את התושבים שלנו, אנחנו יודעים להתנהל, אנחנו יודעים להקים להם בתי ספר בחוץ, אנחנו יודעים לתת להם שירותי רווחה. אנחנו צריכים את הכסף ושייתנו לנו לעבוד. שלא יפנו משרדי ממשלה. מגיעים פקידים ממשרדי ממשלה לשפיים, יושבים עם התושבים בלי שהמועצה יודעת, מעל הראש שלנו, וכבר מציעים להם פתרונות דיור במקומות אחרים. אלה תושבים שלנו והתושבים שלנו יישארו בשער הנגב, בין אם זה יהיה בנחל עוז ובכפר עזה ובין אם זה יהיה ביישוב חילופי או בהרחבה שנקים להם. אבל אלה תושבים שלנו והם צריכים להישאר וככה צריך להתנהג איתנו. אי-אפשר להתנהל בלי שאנחנו נמצאים, אנחנו המועצה. ואם עכשיו מקימים מינהלת ומביאים לה כספים ואם הולכים לתושבים, בוא נסגור את המועצה וזהו. לא צריך את המועצות בכלל. זה לא עובד ככה. אנחנו מכירים את התושבים. כשאני נותן שירות, אני מכיר את העיניים שאני נותן להם את השירות. אני מאוד מבקש, תבינו קצת מה הולך פה, תבינו מה הולך בחוץ, תבינו מה הולך עם התושבים, עם העובדים – רוב העובדים שלנו לא נמצאים בכלל, פוזרו בכל רחבי הארץ. אנחנו עובדים עם 10% כוח אדם בקושי ואנחנו לא מתלוננים על זה, אבל תנו לנו את האוויר, תנו לנו לעבוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. אנחנו נהיה איתכם. שלא תהיה טעות בעניין הזה. המסעדנים, בקצרה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> שלום, אדוני היושב-ראש, אני מנכ"ל איגוד המסעדות. אנחנו במהלך השנים פנינו אליך מדי פעם תמיד בזמן צרה ותמיד נרתמת ורתמת את הוועדה הזאת, ואני חושב שגם פתרת הרבה בעיות. אני אומר לך בתור חבר – אני מקווה שזה בסדר, אתה יודע כמה אנחנו מעריכים אותך – הפארסה הזאת שהייתה פה היום היא גם על הראש שלך, אדוני. אני לא זוכר אירוע כזה. אנחנו שנים פה בוועדות ואני לא זוכר דבר כזה. אנחנו הגשנו לך את ההשגות שלנו לגבי תוכנית משרד האוצר. אני לא אלאה, אני לא חושב שזה כבר רלוונטי. אני חושב שברור לגמרי שהמשמעות של התוכנית הזאת היא אחת, להוציא את כל העובדים שלנו לחל"ת. תטפלו בהם, לא כי אנחנו לא אוהבים אותם, אנחנו הכי אוהבים אותם, אבל אנחנו חותמים על הצ'קים, לא חבר הכנסת רביבו. מה לעשות, אנחנו אלה שחותמים על הצ'קים. אני רוצה להגיד לך דבר נוסף לגבי התוכנית שהציג פה השר ברקת. אנחנו ישבנו אצלו בימים האחרונים הרבה שעות ובמוצאי שבת עד השעות הקטנות של הלילה. התוכנית הזאת היא לא תוכנית שתאפשר לנו לקנות יאכטות ומטוסים פרטיים, היא תאפשר לנו לצלוח את המשבר הזה על הרגליים. זה הכול, לא יותר מזה. הוא ישב איתנו על כל מספר, הוא תקף כל מספר שהצגנו, הוא לא הסכים. בסופו של דבר מה שהבאנו להסכמה היא תוכנית שהיא לא מסע חלומותינו, אבל היא כזאת שתשאיר אותנו עומדים על הרגליים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. צמרת אביבי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גפני, מה איתנו? << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה להגיד משהו על שני ענפים שמאוד חשוב שתיקח את הדעת, ענף החינוך המשלים. קודם כול, למרות שמשרד החינוך ופיקוד העורף פתח את הגנים ואת מוסדות החינוך, אנחנו לא יכולים לעבוד. זאת אומרת, יש לנו 100% עצירה. המתווה שמשרד האוצר נתן זה פשוט לעג לרש, זה ברור לך. יש פה גם הרבה חברות שמעסיקות עובדים, יש פה הרבה נותני שירותים בצהרונים, בניצנים – תוכנית של הממשלה. מדובר על 40,000 שכירים שממחר יוצאים לחל"ת, מפוטרים, אין להם עבודה. ותבין גם שבגלל שהיה לנו את הקורונה – אתה זוכר שהיה את הקורונה – צריך לסיים את ארבע השנים האלה כדי שאנחנו נוכל לקבל שוב את החל"ת לשכירים. הם לא יכולים, הם משוללי אבטלה. זאת אומרת, הולך להיות פה קיפאון של המשק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ארבע השנים זה חדש. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> מה, אתם לא יודעים שיש ארבע שנים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. מה זה? << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> אל תכעס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני כן כועס, בסוף הכול נופל עליי. << אורח >> צמרת אביבי: << אורח >> הכול נופל עליך כי עינינו נשואות אליך. איפה שר האוצר? איפה מתחבא? אני מבקשת שתשלומי המדינה על מע"מ ומס הכנסה לא יהיו בנובמבר אלא בינואר 2024, כי אין לנו כסף. אני רוצה להסביר שאין קשר לשבעה קילומטרים, 40 קילומטרים, יש ענפים מושבתים לגמרי, עסקים חדשים שלא נתנו עליהם את הדעת במתווה, עסקים עונתיים שאי-אפשר לעשות השוואה לספטמבר-אוקטובר 2022 כי יש ענפים שלא עבדו, אז תקופת הבסיס היא 0. וענף מסוים אחד של בעלי, ענף הסעות לתיירים, מושבת כמובן. אני מבקשת שתיקח בחשבון, תסבו את הנהגים ואת האוטובוסים, את הכלים שעומדים, ותיתנו להם ויזות כדי שהם יסיעו חיילים כי כרגע הם מושבתים. תחשבו על הדבר הזה – הרב גפני, אתה מקשיב לי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מקשיב לך. << דובר_המשך >> צמרת אביבי: << דובר_המשך >> יופי. אני רוצה שתעשה את זה, שתתחילו להעביר ויזות לחברות האוטובוסים הפרטיות. כמובן התיירות מושבתת, במוסדות החינוך אין הסעות לילדים, אז חשוב מאוד לתת את הדעת על הדבר הזה. באמת עינינו נשואות אליך. המדינה חווה פה משבר וטראומה בלתי רגילה. מעולם לא חווינו דבר כזה, תכניסו את היד לכיס. << אורח >> רוני מרחבי: << אורח >> אני רוצה לדבר בבקשה בשם ציבור האומנים והאומניות בישראל שעוד לא נשמע קולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, עוד לא נתתי לך. << דובר_המשך >> רוני מרחבי: << דובר_המשך >> נכון, אתם לא נותנים לנו לדבר. אדוני, בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא נותן לאף אחד, אני פה מדבר עם עצמי. << דובר_המשך >> רוני מרחבי: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתן לך, ובקצרה כי יש לנו עוד דברים. הכול נופל עליי. << אורח >> גיא גולן: << אורח >> סליחה, הרב גפני, לגבי נושא הבנקים על ההלוואות שהעצמאים לקחו בתקופת הקורונה. זה מאוד חשוב. << אורח >> יוסף פתאל: << אורח >> אני מלשכת מארגני תיירות נכנסת. קודם כול, נציגי האוצר שכל הזמן אומרים "לראשונה", אני מזכיר שלראשונה נטבחו יהודים כמו בשואה. אנחנו לא כל כך מאמינים לפקידים, ואני לא אחזור על הטענות שלי. ברור לכם שאנחנו באפס ואנחנו לא רוצים לפטר את העובדים. חשוב לי להגיד את זה. יש לקונות למשל שהמחזור שלנו עם מע"מ 0 אז הוא לא נספר. זה עניין טכני. אדוני, יש כאן יותר מדיי שאלות ויותר מדיי חוסר אמון. אני מבקש שנוכל לשאול שאלות או איזושהי ועדה מקצועית שתקים של כלכלנים כמו ירון גינדי. אנחנו כרגע מאמינים לאקסלים יותר מאשר לבני אדם, ובטח עובדים כרגע באזור של ההוצאות. אז אם יושב בן אדם שהוא חי אקסלים, אני רוצה לשאול שאלה מקצועית, ותנו לי תשובה מקצועית של כלכלנים: אתה טועה, אתה לא טועה, זה 10%. תעזרו לנו מאשר כל פסטיבל הצעקות הזה שבאמת לא נותן לנו תשובה. האם כשאני טוען שהמחזור שלי בלי מע"מ לא נכנס – צודק, לא צודק, לטפל, כן או לא – באימייל תענו. אנחנו רוצים להחזיק את העובדים, לא רוצים לפטר אף אחד גם עם אפס הכנסות. גם בקורונה התעקשנו לא לצאת לחל"ת ואמרנו למדינה: תעזרו לנו. עזרו לנו, והחזקנו אותם. 10% ממקומות העבודה בפריפריה – ירושלים, טבריה, נצרת, לא יחיו עם - - - ואנחנו נשקם את העוטף. התחייבנו. אמרנו להם את זה, החלטנו - - - כל עסקי התיירות, אנחנו נביא לשם תיירות. תיירים זה סימן לנורמליזציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רוני מרחבי: << אורח >> אני סגנית יו"ר שח"ם, איגוד השחקנים והשחקניות. אני אדבר בשמנו אבל אני חושבת גם בשם כל תעשיית התרבות והבידור שעדיין לא קיבלה כאן ביטוי. כמובן שמרגע שהדבר הנוראי הזה פרץ אנחנו בפעילות אפס. כלומר, פעילות אפס שמכניסה כסף כי אנחנו ב-100% התנדבות. כולנו בחמ"לים מתנדבים, נוסעים בכל רחבי הארץ, מעלים את המורל ואת החוסן הלאומי שזה שווה המון המון, באהבה גדולה ובידיעה שאין לנו מושג כמה זה ייקח. להזכירכם אנחנו גם בין האחרונים שחזרו להתאושש מהקורונה. כמו שאמר חבר אנחנו הראשונים ליפול וגם האחרונים לקום. אני מבקשת, כל ההצעות שהיו כאן זה טוב ויפה, אי-אפשר בלי לעשות הפרדה סקטוריאלית ולהבין שיש סקטורים שיש להם דרישות ספציפיות. המקצוע שלנו הוא לא מקצוע עונתי, הוא מקצוע שאולי יש לך מזל. אני למשל השנה הייתי אמורה לעשות הפקת חנוכה. הפקת חנוכה זה הרבה מאוד כסף שהיה אמור להחזיק אותי, אגב, לא רק אותי, מלא עובדים כמובן – הסעות, אנשי סאונד, אנשי במה. כל מי שקשור לתעשיית התרבות. כל ההפקות האלה זה המון כסף – פסטיגל – הכול הולך להיות מבוטל. מעבר לזה שאף אחד לא מדבר בכלל על ביטולים עתידיים של דברים שלא הולכים לקרות, אתם חייבים להבין שאי-אפשר להסתכל עלינו ולהגיד: בואו נעשה השוואה בין השנה לשנה שעברה. זה לא עובד ככה. אני בשנה שעברה לא עשיתי הפקת חנוכה, ולפני שנתיים כן עשיתי, אז מה? לדעתי, מה שאנחנו מנסים זה קודם כול לבקש שיהיה ממוצע שנתי שעל פיו בעצם יבדקו את הפיצוי שאנחנו אמורים לקבל ואפילו ממוצע דו-שנתי. ככה זה עובד במקצוע הזה. אני מבינה, כל פתרון שיימצא לא יתאים כמו כפפה ליד לכולם, אבל יש הבדלים מהותיים בין סקטורים – בין חקלאות ובין תיירות ובין בידור ובין אומנות. אי-אפשר להגיד: בואו נעשה מה שאפשר. אני מבקשת בדיוק כמו שהציעו פה, שולחן עגול עם נציגים מכל סקטור, כדי להתאים את הפיצוי, את השיפוי, את המענק, לא יודעת איך נקרא לזה. אני אישה בת 40 שעובדת כבר 15 שנה, וצריכה לבקש עכשיו כסף מההורים שלי – מההורים שלי – כדי לשלם שכר דירה. זה פשוט הזיה שמישהו בכלל מעלה על דעתו להציע לנו פה 2,000 שקל. 2,000 שקל? תגידו לי, אתם נפלתם על דעתכם? אני דורשת – ויש איתי פה גם את אקט – אנחנו דורשים שולחן עגול לכל סקטור כדי להתאים את הפיצוי לצרכים הספציפיים שלנו. תודה. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אנחנו לא עצמאים גדולים, אין לנו עובדים לשלוח הביתה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אדוני? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> אני עובד בעולם הפקות הקולנוע והטלוויזיה, אני מנכ"ל איגוד אקט. אנחנו הפועלים. קוראים לנו פרילנסרים, אבל אנחנו עובדים לכל דבר ועניין – תאורנים ומלבישות ומאפרות. אין עבודה, הכול נעצר. אין לנו ימי חופשה, אין לנו ימי מחלה, אין לנו אבטלה, אין לנו משהו שהולך להיכנס לחשבון הבנק. מי יכול להסתדר עם 2,200 שקל? מתי זה יגיע? << אורח >> מני הרמן: << אורח >> הרב גפני, הבנו שהאוצר מציע כאוס. אני אתן דוגמה מספרית קטנה שכולנו נבין. אני מהתאחדות בעלי הגנים והאולמות, אני רוצה להסביר רק משהו קטן, פשוט וקל. מדברים על 300,000 תקרה. השכירות שלנו היא 500,000 בחודש, הארנונה היא 100,000, איך 300,000 תקרה? מדברים על מקדם 18, אנחנו פחות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. לא מקובל עלינו. תודה. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו לא רוצים לייצר פה מודלים על מודלים, בסוף אנחנו רוצים להחזיק אנשים אשכרה בחיים. צריך פשוט לשחרר, לעשות פתרונות פשוטים להגדיל בצורה מאוד מאוד משמעותית את המענק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> רועי בכר: << אורח >> הרב גפני, אני אשמח לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לפני שאתה מדבר, משרד האוצר ומשרד הכלכלה עדיין איתנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז בואו תקשיבו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. מיקי, ביקשת לדבר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גפני, אני גם ביקשתי לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר ממש בקצרה. אני רוצה לסיים את החלק הזה, אני רוצה לעבור לחקלאות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עם כל הכבוד לסגן הממונה על התקציבים, ויש לי כבוד אליו, בישיבה הזאת היו חייבים להיות נוכחים אם לא שר האוצר הממונה על אגף התקציבים, מנכ"ל משרד האוצר, החשב הכללי – כל הגוורדיה הגדולה. עם כל היכולות שלי אני לא יכול העביר ולהביע את מה שגדי ירקוני צועק פה על התושבים שלו, סגן ראש מועצת הנגב, אוריאל לין, רון תומר, רועי כהן, ירון גינדי ושאר הנציגים של הציבור. אני לא יכול להגיד מה שכל אחד ואחד מהם אומר. לכן אני רואה שהוועדה הזו מתנהלת בחוסר, גפני. אנחנו בעבר לא נתנו להם שום אפשרות לברוח מאחריות, הם היו צריכים להיות נוכחים פה. שר האוצר הופיע לפני כשבוע בוועדה והבטיח תוך 48 שעות מתווה שיענה על כל הבעיות שלהם ובתיאום, ועברו כבר הרבה יותר מ-48 שעות. גפני, המתווה הנוכחי אינו טוב, אינו טוב, אינו נותן תשובות. ברח לי שר הכלכלה. זה לא חוכמה שהוא ישב ויביא מתווה שמוסכם עליו ועל כולם ועל שר האוצר לא. הוא ממשלה. שהוא ילך וישב עם שר האוצר וייתן לאנשים כאן שמסביב תשובות. הוא לא יכול להגיד פה: אני הבאתי מתווה. לא, המתווה שלך לא מקובל עליי. תלך להביא את האישור של שר האוצר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. גדי ירקוני אומר חמש שנים אבל יש צורך בכסף נוכחי. יש לוועדה הזאת כוח, אני הייתי פה שמונה שנים. למשרד האוצר יש לו כוח להגיד לשר האוצר: תעביר מקדמות במיידי למועצות, תעביר מקדמות לכל הסקטורים או מענקי חירום לחקלאות, לתעשייה, לעצמאים, לעצמאים, לכל הפורום שיושב כאן, אחר כך נתחשבן איתם. אני אומר לכם, יש כסף, הבעיה היא סדר עדיפויות. הייתי סגן שר האוצר, אני יודע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם שר האוצר אמר שיש כסף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גם שר האוצר אמר – שיביא אותו. למדינת ישראל טריליון שקל חוב, אז יהיה טריליון שקל ו-10 מיליארד. מי שלא יודע כמה זה טריליון, זה 999 מיליארד ועוד מיליארד. אז יהיה עוד 10 מיליארד שקל בשעת חירום. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> אבל יהיה כסף למשפחות לאכול. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אומר לך בכוחך, הם לא מסוגלים לשבת? תתאם איתם היום אצלך עם עוד שני חברי ועדה – היום. לא מחר. היום, היום, היום, כדי שמחר יהיו תשובות. אני אומר לך, גפני, צה"ל ינצח - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואם לא, תחוקק את החוק של ניר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שנייה. צה"ל ינצח. אנחנו מאמינים בצבא החזק הזה. אבל אם הכלכלה תקרוס – תקרוס המדינה, יחד איתנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. קארין, בבקשה אם אפשר בקצרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גפני, הכנסת היא סוברנית לחוקק. אם הממשלה לא יודעת לדבר בינה לבין עצמה, שהוועדה תתחיל לעבוד על המתווה של ניר שר הכלכלה, ונעשה את השיפויים על המתווה שלו. אי-אפשר להמתין עוד, אי-אפשר. << אורח >> רועי בכר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני לא דיברתי, אני המתנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גפני, שאלה אחת ואני יוצא. הולכים לדבר על החקלאות או לא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, עכשיו אני מתחיל את החקלאות. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> רגע, יש פה מישהו שהגיע במיוחד מהצפון, שידבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רועי בכר: << אורח >> כבוד היושב-ראש גפני, אני המתנתי בסבלנות לדבר ולא דיברתי. אני עורך דין עצמאי. אני מאזור שנחשב שלא נפגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הנושא? << דובר_המשך >> רועי בכר: << דובר_המשך >> אני עצמאי לבד. יש הרבה מאוד עורכי דין שלא עובדים במשרדים, הם עצמאים בשם עצמם. בתי המשפט סגורים כל החודש מה-1 באוקטובר, ההכנסות שלנו עומדות כרגע על אפס. בתי המשפט סגורים מה-1 באוקטובר בגלל פגרת הסוכות ועד עכשיו בגלל המלחמה הארורה הזאת. איך אנחנו אמורים להתקיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, בוועדה הקודמת נתת לי בסוף משפט אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לנושא של החקלאות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת עוד לא סיימו לדבר, גם לא חברי כנסת שחברים בוועדה. זה לא יכול להיות. אנחנו חברים בוועדה, אנחנו דורשים לדבר. כולם דיברו חוץ מחברי הוועדה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> הרב גפני, חצי מיליון עובדים לא יקבלו משכורת החודש, אפשר משפט בשמם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה? << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אני מההסתדרות הלאומית. אני אשתדל להיות קצר, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אל תשתדל, תגיד משפט כי אנחנו סיימנו את החלק הזה ורוצים לעבור לחקלאות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> סליחה? יש פה חברי כנסת שלא דיברו ואנחנו דורשים לדבר. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> על המתווה שהוצע על ידי משרד האוצר יש שתי בעיות, פירטו אותן בהרחבה – 1. זו התקרה; 2. ההשוואה לחודש אוקטובר אשתקד, קטסטרופה, לא נותן שום מענה לחברות. הבעיה שעוד יותר גדולה היא שדווקא החברות הגדולות עתירות כוח האדם לא נכללות בכלל ואף אחד לא מדבר עליהן, חברות שמעסיקות אלפי עובדים שנמצאים בסכנה קיומית ומעסיקים עובדים היום גם בשדרות וגם באופקים וגם בעוטף כי יש להם סניפים, ואין להם שום מענה ופתרון. חובה לתת גם על זה את הדעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מיכל שיר, אם אפשר ממש בקצרה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני אשתדל, אני יושבת פה מ-10:00 בבוקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני גם יושב. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> שוב אני חוזרת על הגדלת הטבעת, החזר 0-22 אופקים-נתיבות, אלה אנשים שנמצאים עדיין בתוך מרחבים מוגנים ולא יכולים לזוז ולא צריך להחריג אותם. אני אחזור על זה שוב. ישב פה תמיר עידאן, אני רק אזכיר שבפעם הראשונה שאני פגשתי אותו לפני חמש שנים הוא עוד אמר לי שלא שילמו לו את החשבוניות על המיגון שהוא החליט שהיישוב שלו צריך באופן עצמאי, חיפש מי באוצר יקבל את החשבוניות. אני מאוד מקווה שמאז מישהו נזכר עוד לשלם לו כשהוא בא לפה להידפק על דלתות מחדש. הוא הזכיר כאן את משפחת גאידמק. משפחת גאידמק התגייסה 100%. איפה שהמדינה לא הייתה הגיעו התורמים גם לבתי המלון, גם לצבא, גם לאזרחים. עם כל הכבוד, אזרחים מממנים פה שבועיים את המדינה. דבר נוסף, להוציא מהלקסיקון את המילה מענק. מדובר פה על פיצוי, זה נטו פיצוי שהמדינה משלמת לאזרחים על זה שהיא נכשלה במשימה להגן עליהם. האזרחים משלמים מיסים כדי שהמדינה תיתן להם ביטחון. המדינה לא הצליחה לעשות את זה? היא צריכה לתת להם פיצוי, לא מענק. דבר נוסף, חייבים שהפיצויים האלה יהיו פטורים ממס הכנס וממע"מ. לא יכול להיות שהמדינה נותנת ומקבלת בכיס השני. למחזורים של אוגוסט וספטמבר לשים לב שהיו חודשיים של חגים וחופשות. אין מקור להשוואה לחודשים קודמים. מאוד מאוד חשוב. אגב, גם לא שנה שעברה כי זה היה מבצע עלות השחר, וזה השפיע בדיוק באותם מקומות, אז צריך לשים לב גם לדבר הזה. דבר נוסף, אני לא יודעת אם עלה פה הנושא של הדיבידנדים, אני לא שמעתי. בתקופת הקורונה מר ויזל שאחרי שבועיים נלחץ והחליט לפטר פה חצי מהחברה שלו – אחרי שבועיים, כן? אם הוא היה עושה את זה אחרי חודש עוד הייתי יכולה להבין, שבועיים לפטר אנשים זה בעיניי לא ראוי, לא ראוי. אדון ויזל היקר, עוד אין לך מה להיות בלחץ כדי להכניס מדינה שלמה לסחרחרה. אני כן מזכירה שלא הסכימו במתווה הקורונה להכניס את נושא הדיבידנדים ומר ויזל היה הראשון שמשך את הדיבידנד לכיס של עצמו מהכסף של המדינה. אז כל הפיצויים או המענקים או מה שהמדינה לא נותנת בבקשה ללא דיבידנדים, אי-אפשר למשוך את זה לכיסים אישיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר אחרון, אין פה נציגים של האומנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, בסדר גמור. היה חשוב לי להגיד כי הם מתוזזים בכל הארץ, עושים הופעות ואין אף אחד שמייצג אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני יושב כאן משעה 10:00 בבוקר, ולהגיד לך את האמת, אתה יושב-ראש ועדה ותיק מאוד ואתה יודע שאנחנו מקיימים דיון ריק מתוכן – זה 1; 2. אנשים שבאים לכאן תולים בנו תקווה ענקית, ואנחנו יושבים כאן וטוחנים מים, כי הממשלה לא קיימת, לא מתפקדת. שר כלכלה מגיע לכאן, מציג לנו מתווה שיש לו, והאוצר מביא לנו מתווה. על מה אנחנו מדברים? אין ממשלה, היא לא מתפקדת. אנחנו שבועיים במלחמה, אפילו יותר. אנשים שהגיעו לכאן בוכים כי הם מקווים שנוכל לתת להם פתרון, ואנחנו לא יכולים לתת להם פתרון כי אין לנו את הפתרון הזה, הפתרון נמצא בממשלה. אני רוצה לקיים דיון כאן כאשר מוסכם על כל הממשלה, אפילו דיון בממשלה לא התקיים. בקבינט החברתי-כלכלי לא התקיים דיון. על מה אני מקיים דיון כאן? על מה אני יושב ונותן תקווה לאנשים האלה שחושבים שאנחנו יכולים לפתור להם את הבעיה כאשר אנחנו לא יכולים כי זה בידיים של הממשלה? לכן אדוני היושב-ראש, כשאתה רוצה לקיין דיון כאן ואנשים מגיעים לכאן, אנחנו צריכים לקיים דיון שייתן תוצאות, והדיון הזה לא נותן תוצאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. שרן השכל, בבקשה אם אפשר בקצרה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. גפני, אני אשים בצד חלק מהדברים האופרטיביים שכתבתי. חבריי חברי הוועדה נתנו כמה הצעות וכמה הערות מאוד מאוד חשובות ואני מצטרפת אליהם בדברים האלה. אני חייבת להגיד לך ברמה האישית, אני יודעת שאתה גם נמצא כאן איתנו בעניין הזה, אין פה שאלה בכלל, אנחנו רואים את ההתגייסות שלך, אבל יש פה זלזול מטורף מצד הממשלה. לא יכול להיות שוועדת הכספים מזלזלת בנו בצורה כזאת. מה אנחנו, חותמת גומי? מה הם מצפים, שהם יזרקו לנו כמה הודעות בעיתונות ואנחנו נחתום על זה בלי לבדוק את זה? איך זה יכול להיות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל למה את צועקת? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי אני רואה כאן בחוץ ראשי מועצות, בעלי חברות שמגלגלות מאות מיליונים, בוכים בחוץ יחד ומתחבקים, כי היה פה כישלון ביטחוני ועכשיו יש פה כישלון כלכלי. זה העורף שלנו. מדינה שלמה לפני יותר משבועיים ישבה חצויה ומפורקת. אנשים לא הזמינו בני משפחה לחגיגת סוכות כי היה פה רקע מטורף בעם. ביום אחד מדינה שלמה התגייסה לאחדות מוחלטת, כולם, והממשלה הזאת ממשיכה במשחקים פוליטיים? איפה הממונה שיתכלל את זה, שיש לו הצבעה פה אחד עם כל השרים? כל אחד משחק משחק תפקידים על איזה תפקיד או מינוי פוליטי לתכלול והם לא מסוגלים להביא לנו לפה מתווה פה אחד. אנחנו הולכים כאן בוועדה ומצביעים פה אחד על הדברים, והם לא מסוגלים לגדל את האומץ שלהם ואת הגדולה שלהם, משחקים באגו ובפוליטיקה עדיין? איפה הם חיו לפני שלושה שבועות? אנחנו בזמן מלחמה, בזמן חירום. גפני, העיניים כאן נשואות אליך כי אתה יודע שיש לך את הכוח בוועדה הזאת. כולנו כאן, קואליציה ואופוזיציה, איתך. אנחנו יודעים שהם מטרללים אותך ומזלזלים בך, ואנחנו כאן ביחד צריכים להגיד להם: לא תביאו מחר מתווה? נחוקק כאן דרך הוועדה מתווה משלנו של ועדת הכספים. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> נכון מאוד. לקחת את הכוח מהממשלה ולהעביר אותה לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> גפני, רק תחליטו כי ה-30 בחודש זה בעוד כמה ימים ומשפחות צריכות לקבל את המשכורות שלהן. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> נבוא לפה יום-יום. אמרתי את זה שבוע שעבר, משה. נבוא לפה יום-יום, נשב גם בלילה אם צריך. אנחנו סומכים עליך. << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> גפני, התחבורה לא דיברו עדיין. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> נעביר את הכוח לוועדה. בשביל מה חייב את ועדת הכספים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש כוח לוועדה, לא צריך להעביר. << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> יש לך את הכוח, אתה יושב-ראש הוועדה. תעביר אתה את ההצעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו משלמים ביטוח לאומי, משלמים מיסים. מה קורה במצב חירום? << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> גפני, אנחנו התחבורה עדיין לא דיברנו. נהגי המוניות עוד לא דיברו. באנו עד לפה במיוחד. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> תן לו. בשבוע שעבר לא נתת לו לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נמשיך את הדיון הזה. << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> גפני, אנחנו באנו במיוחד לפה, התחבורה, נהגי המוניות. 35,000 נהגי מוניות הגיעו לכאן במיוחד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יושבים פה חברי כנסת משעה 10:00, מהרגע הראשון של הדיון. << אורח >> כפיר בן זינו: << אורח >> גפני, התחבורה הגיעו לפה במיוחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מספיק. די. אנחנו נמשיך את הדיון הזה. הדיון הזה הוא באמת כמו שחברים אמרו וכמו שאני בעצמי מרגיש. התחיל דיון שהיה צריך להעביר מתווה והיינו צריכים להתווכח עליו. לצערי הרב זה לא קרה, אני מתנצל בפני כולם. הכול נופל עליי, אני לא אשם בזה אבל לא חושב, זה בסדר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יו"ר הוועדה, צריך להתחיל להפעיל אותה על פי סמכויותיה. זה מה שצריך לעשות. יש סמכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בעזרת השם, מתקרב היום שתחליפי אותי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בעזרת השם. << אורח >> מני הרמן: << אורח >> חברים, אתם עסוקים בלהחליף, אנחנו צריכים תשובות כמעסיקים מה אומרים לעובדים שלנו, ללכת הביתה? חל"ת? מה אומרים להם? חבר'ה, אני לא יכול ללכת הביתה בלי תשובות לעובדים. אנשים צריכים אוכל הביתה. מה הפתרון, חברים? << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >> אני אגיד לך מה הפתרון, תפטר את כולם. שיהיו פה 50% עם אבטלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, שתי דקות הפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:12. << סיום >>