פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 25 ועדת הפנים והגנת הסביבה 20/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 141 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ז' בכסלו התשפ"ד (20 בנובמבר 2023), שעה 10:07 סדר-היום: << נושא >> הצעת צו אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי הר הכרמל) (תיקון) התשפ"ד-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר יוסף עטאונה יוראי להב הרצנו חברי הכנסת: אחמד טיבי ואליד אלהואשלה חמד עמאר ירון עמוס לוי מוזמנים: תמר רביב – ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה טל זסק – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה איילת פלדמן – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מיכל מריל – מנהלת אגף בכיר, תכנון חברה וקהילה, מנהל התכנון יסמין טלמון – יועצת, אגף תכנון מרחבי, מנהל התכנון ענת יציב – מנהלת אגף תכנון וניהול מקרקעין, רשות הטבע והגנים רפיק חלבי – ראש מועצה מקומית דלית אל כרמל נעם עידן בן עזרא – משפחות החטופים אודי עידן – משפחות החטופים מוזמנים באמצעים מקוונים: רונן סגל – מתכנן מחוז חיפה, מנהל התכנון הלית גונן – ראש צוות אזורי, לשכת התכנון מחוז חיפה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר לירון אדלר מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת צו אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי הר הכרמל) (תיקון) התשפ"ד-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום הצעת צו אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי הר הכרמל) (תיקון) התשפ"ד-2023. קודם כול, לצערנו, שוב אני רוצה לפתוח בהשתתפות באבלן של המשפחות שיקיריהם נהרגו על קידוש השם. אנחנו בכל בוקר אנחנו מתעוררים עם עוד שמות, וכל שם זה עולם ומלואו, ובאמת קודם כול לנחם ולחבק את כל המשפחות ולשלוח החלמה מהירה לכל הפצועים, ושנתבשר בקרוב בעזרת השם בשורות טובות. דבר שני, לפני שאני פותח את הישיבה ולפני ההקדמה, נמצאים כאן נציגים של המשפחות של החטופים, אז קודם כול תציגו את עצמכם ואנחנו נשמע אתכם בעניין הזה. אני רק רוצה לומר דבר אחד. אני חושב, ואמרתי את זה גם למשפחות כשהייתי גם בביקור בצעדה, אמרתי את זה גם למשפחות שנפגשתי איתן, וגם לחלק מהמשפחות שבאתי לחזק אותן בצעדה, הם היו במתחם המשפחות, ושם הסתובבתי ודיברתי איתן ואמרתי את דעתי, אני חושב שאין אדם במדינת ישראל שחושב אחרת על החשיבות הגדולה של החזרת כל החטופים בחזרה הביתה בהקדם, בצורה המהירה ביותר, בצורה הטובה ביותר. אני התגייסתי גם מנקודת מבט של הסתכלות של התורה. יש שני דברים בתורה, בהלכה, שהם גוברים על הרבה מאוד הלכות אחרות. עניין אחד זה פיקוח נפש, והעניין השני זה פדיון שבויים. הם שני הדברים שכשיש נושא שקשור לפיקוח נפש או נושא שקשור לפדיון שבויים, כל דבר באספקטים שלו, אפשר לחלל שבת על פיקוח נפש, אפשר ביום כיפור, הרבה מאוד הלכות שנותנות עדיפות קודם כול לפיקוח נפש, וגם בנושא הזה של פדיון שבויים שהוא גם דבר שמעוגן בהלכה, במיוחד כאן במקרה הזה שלנו שגם פדיון השבויים וגם פיקוח-הנפש מתקיים בכל אחד ואחד. כל יום שאנשים נמצאים שם, מעבר לכך שאלו חטופים שנמצאים במקום זר ומנוכר במקרה הטוב, זה גם פיקוח נפש בכל דקה ודקה. וראינו באמת גם את הדברים שקורים. ולכן אני חושב שכל הבית הזה מתפלל, דואג לשלומם, וקורא לכל מנהיגי הממשלה וכל מי שמנהיג כרגע את כל הנושא הזה לשים את זה בראש סדרי עדיפויות. זה הבסיס שלנו כעם, כחברה. אנשים שגרו במקומות, אנשים שלא פשעו ולא חטאו ואנשים שנשלחו על ידי המדינה להגן על המקום הזה, כמובן כולם ביחד חייבים לחזור לארץ בריאים ושלמים. זו החובה שלנו. בבקשה נעם. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> בוקר טוב, אני נעם, זה – בתמונה – אח שלי צחי עידן. הייתי בשבוע שעבר גם בכנסת אז אני אספר את הסיפור זריז. אנחנו נעם ואודי אחים של צחי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בן כמה צחי? << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> צחי בן 49. אנחנו משפחה מה-live המפורסם בפייסבוק של אחי, של גלי, של שני הילדים, מעיין שנרצחה בעת פתיחת הדלת של הממ"ד. ואנחנו פה בשבוע השני, ואנחנו ביום ה-45 מאז החטיפה. אז אתם רק יכולים לנחש שאנחנו גם לא ישנים. תודה על הדברים שאמרת על פדיון השבויים. אנחנו פה כדי, בעצם, לדבר על זה ולשאול אתכם מה אתם עשיתם כדי שאח שלנו יחזור כמה שיותר מהר? כי אני כנראה אהיה פה בכל יום שני. זו הסיטואציה עד שהוא יחזור. כמו שכבר דיברתי בשבוע שעבר אני רק אגע בעוד נקודה, שאם יש עסקה וקיימת איזשהו משהו ואחי לא נכלל בה, זו אחריות של כולנו, של כל אחד ואחד מכם להחזיר אותו חי. הוא יצא על הרגליים והוא יחזור על הרגליים וזו האחריות של כולנו ו-45 ימים שהחיים שלנו נפסקו. לא רק החיים שלנו, אלא של הקרובים שלנו, אני חושבת של כל אזרחי המדינה, שלא חזרו למסלולם ובעל-כורחם צריכים להגיע לעבודה או כל מיני דברים כאלה, ולא מסוגלים להמשיך ולעשות את הדבר הזה. אז אני לקחתי על עצמי להיות פה בכל יום שני עד שצחי חוזר, זה המצב. ולבקש מכם שתעשו כל מה שאתם יכולים, כל מה שאתם יכולים. ואם יש פה מישהו שלא חתם – אתמול הפצנו איזושהי עצומה, בקשה, מכל חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, הגיע בלילה. הגיע וגם חתמתי. אני לפחות. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> אז אני רק אגיד בשני משפטים את מה שאנחנו מבקשים בעצם מ-120 חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יכולה להקריא את הבקשה. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> "התחייבתי בזאת כי השבת החטופים עומדת בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל ולא ננוח עד אשר יושבו כל החטופים לישראל. כל החטופים – לא חלק; כולם. חיים, שלמים, בריאים". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> לא בנפשם, אבל בריאים. אנחנו נטפל בשאר. ומה שבאתי לבקש ממך כאן זה שאם יש אפשרות, הבנתי שהיום יש דיון על נושא הזיכרון, אם אפשר להתעסק היום בחיים ולהשיב את החטופים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> על מה הדיון היום? זה מה שקראתי היום, אני באתי מוכנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את באמת עייפה. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואנחנו מבינים את זה. אבל הדיון היום הוא דיון שקשור במקרה, או שלא במקרה, למועצה מקומית דלית אל כרמל ששם יש דברים שבמסגרת העבודה הרגילה שלנו, אנחנו זירזנו את זה, כי יש פה אפשרות לאפשר תוכנית שיכולה גם לעצור הרבה מאוד בעיות שקיימות כרגע ביישוב דלית אל כרמל, ואני חושב שבלי כל קשר אבל במיוחד זה יוצא שאת הישיבה הזאת זימנו בשבוע שעבר ובינתיים בסוף השבוע הזה התבשרנו בצער ענק לשמוע שוב על בני העדה הדרוזית ואחד מהם, נדמה לי, מדלית אל כרמל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אחד מבית ג'ן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחד מיאנוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביאנוח אני הייתי לנחם. אז אנחנו עושים את עבודתנו, אבל על הרקע הזה גם הרקע הזה נמצא. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> אז אני רק אומר שליבי איתכם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נעם, אולי את יכולה לספר בכמה מילים על צחי? כי אני מניח שרבים מאיתו לא מכירים את הסיפור, אני חושב ששווה שתדברי עליו. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> בטח. צחי הוא בן קיבוץ נחל עוז, עזב את הקיבוץ וחזר לגור בקיבוץ עם משפחתו. צחי, גלי, ארבעה ילדים, מעיין שנרצחה, שרון בת 15, יעל בת 12 ושחר בן 9. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שהם? << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> הילדים של צחי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא שהם חיים? הם בסדר? << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> בסדר אתה יודע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בסדר, אף אחד לא בסדר. לא שמת פסיק אז לא הבנתי. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> אמרנו שאני עייפה. אתה צודק, הם הילדים הם יצאו בחיים. מנסים לשקם את עצמם. לצערי אנחנו כנראה עד שצחי לא יחזור לא נצליח לעשות את הדבר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה צחי עושה בחיים? << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> צחי עובד בסטארט-אפ שנים והוא איש חזק והוא יצא לא חזק מהבית. הוא יצא במצב נורא. עכשיו, אני לא יודעת אם אתם יודעים מה זה טרור פסיכולוגי, אבל אנחנו חווינו את הטרור הפסיכולוגי הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם לא רק 'חווינו'; אלא אתם חווים את זה בכל רגע. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> אנחנו ממש מהדקות הראשונות, מהשעה 10:30 בבוקר ב-7 באוקטובר כשה-live התחיל אצל גיסתי בפייסבוק, אנחנו נמצאים בתוך הטרור הפסיכולוגי. אנחנו לא נמצאים פיזית במקום בו מתבצעות הפרעות, אין לי מילים לזוועות, ואנחנו בעצם חווים את הכל מבחוץ כאילו אנחנו שם, ולא מבינים מה אנחנו רואים בהתחלה, ולאט לאט אנחנו מתחילים להבין את גודל הזעזוע. לא אלאה אתכם ב-timeline של היום, הוא לא פשוט. הלייב הזה הגיע ל-12,000 צפיות בזמן אמת. כן, זה הטרור הפסיכולוגי, ושם אנחנו8, ומשם אנחנו ממשיכים בכל יום בטרור, אני מצטרפת למה שאמרת. מה עוד תרצה לדעת? תשאל אותי, כי אני מבחינתי לא יכולה יותר לספר את הסיפור הזה. אני מבחינתי, כולם כבר מכירים אותי. כן, זה קשוח מאוד. << אורח >> אודי עידן: << אורח >> חשוב להגיד שלנו יש תמונות בראש, בלתי נפסקות, של אח שלנו יושב עם פיג'מה על הרצפה, עם ידיים מגואלות בדם של מעיין, וזה לא יוצא לנו מהראש. כשאומרים צחי זה הדבר הראשון שעולה לנו לראש ואנחנו לא מצליחים לצאת מזה. הזה הטרור הפסיכולוגי שאחותי מדברת עליו ועם זה אנחנו קמים בכל בוקר והולכים לישון בכל ערב. ועד שצחי לא יוחזר כנראה שאנחנו לא נצא מזה. והבקשה שלנו ממכם, שכל פעם כשאתם קמים בבוקר, תחשבו מה אתם עושים כדי להביא את צחי לפה? לא בקרוב, לא עוד מעט. עכשיו. מה אתם עושים? זה הכל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אז קודם כול תודה רבה לכם. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> תודה לכם. << אורח >> אודי עידן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר בשם כל חברי הכנסת, אנחנו מחזקים אתכם. אין מילים שיודעות לתאר את הדבר הזה, אבל אנחנו בהחלט מאחלים לכם להיות חזקים, אבל אני מאוד מקווה שלא תצטרכו להיות חזקים לאורך זמן, זה באמת תלוי בנחישות של כולם, זה תלוי בעוד דברים. אבל אנחנו, מבחינתנו, כמו שאמרתי בהתחלה, כמה שיותר מהר. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> מעשים, מעשים, אנחנו צריכים מעשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה שיותר מעשים שיקרו ואנחנו שומעים כל מיני מעשים וכל מיני דברים. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> בלי שמועות, רק מעשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואנחנו בעצמנו הטרור הפסיכולוגי הזה גם משגע את כולם. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> כן, מדיר שינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אנחנו מבחינתנו כל אחד בתפקיד שלו יודע מה הוא צריך לעשות ומה הוא צריך להעביר כלפי מעלה. לא אנחנו במקרה האנשים שיושבים כאן האנשים שמטפלים באופן אישי בטיפול. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> אתם נבחרי הציבור שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בדיוק מה שאני אומר, אבל אנחנו מעבירים את הרצון הזה, את הדרישה הזאת, את הדבר הזה. זה בא לידי ביטוי, אגב, בכל הנאומים, במליאה, בכל ועדה. יש לי פה חברי כנסת שהעלינו כמה חוקים בשבוע שעבר, גם חוקים שקשורים למלחמה. כל חבר כנסת שעלה פתח עם הנושא הזה של החטופים. לשמור את זה בתודעה, לשמור את זה בלחץ הציבורי. ובעזרת השם שיהיו לנו בשורות טובות. << אורח >> אודי עידן: << אורח >> רק משהו שחשוב להגיד לגבי העצומה. העצומה הזאת קמה אתמול כי בשבוע האחרון זה לא הורגש לנו, לפחות למשפחות החטופים, שזה בראש סדר העניינים, של הבאת החטופים. זה ליד, זה ביחד עם השמדת החמאס. אנחנו מבקשים שקודם כול תביאו את האזרחים הביתה, קודם כול. אחרי שהם בבית תשמידו את החמאס, לא תשמידו את החמאס מה שאתם רוצים. אבל קודם כול את החובה האזרחית שלכם, של המדינה כלפי אזרחיה, תביאו אותם הביתה. ולכן יצאה העצומה הזאת ואנחנו מבקשים שתחתמו עליה, שזה יהיה הדבר הראשון, הסעיף הראשון בלחימה הזאת. תביאו את החטופים הביתה, זה הכול . << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אז כמו שאמרתי אני אתמול בלילה כבר חתמתי והעברתי את החתימה. << אורח >> אודי עידן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואנחנו מתפללים בעזרת השם לבשורות טובות ואני מאחל לכם שעד יום שני הבא תבואו לכאן כדי לספר. << אורח >> אודי עידן: << אורח >> אנחנו לא רוצים לבוא לפה ביום שני הבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה לא שומע בשביל מה. בשביל לספר לנו שהוא חזר הביתה לשלום בצורה טובה, בצורה מלאה, בריא בנפשו, בריא בגופו, ושהשם יבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות. << אורח >> אודי עידן: << אורח >> אמן. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבריי, חברי הכנסת, אנחנו נחזור לדיון. לפני שאני אתן לכם, קודם כול מנהל התכנון את רוצה לומר לנו כמה מילים קודם? תני לנו רק רקע של הדבר הזה. אני גם אומר רקע, אנחנו כיום דנים בתוכנית הזאת שהבאתי אותה לדיון אחרי פנייה של משרד הפנים. השר, בינתיים, מאחר ואני יושב-ראש חדש אתה יודע, אין לי מספיק ניסיון, אחמד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רואים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז התברר לי שיש עוד כמה וכמה בקשות של מקומות נוספים. אני חושב שזה משתלם לנו היטב ברצון שלנו היום כמה שיותר לפתוח את הנושא של תכנון ושל בנייה ושל הקמת שכונות, ושל התרת כל מיני הליכים משפטיים כאלה שקיימים בכל מקום שהוא. אז אני ביקשתי ממנהל התכנון ואני אומר את זה בתחילת הישיבה, כי גם קיבלתי מכתב ממקומות אחרים, מצור נתן, דרום השרון. אני ביקשתי, למרות שאנחנו דנים בדרך כלל עכשיו בימים אלו בנושאים של מלחמה. אבל תכנון ובנייה אני חושב שזו מלחמה שאנחנו רוצים לנצח בה אחרי שננצח בעזרת השם את המלחמה בעזה, שננצח גם את הנושא הזה של חוסר ביחידות דיור ומצוקת הדיור הגדולה. ולכן הוועדה כבר שלושה שבועות עובדת על לפתוח רגולציות עד כמה שאפשר. אז אני מבקש שתשלחו לנו את כל המקומות שכבר עברו את התהליך הזה של האישורים, שעברו את הבחינה שלכם, להביא את זה לוועדה, ואנחנו נכנס ועדה בזמן קרוב בשביל להתייחס אליהם. היום אנחנו דנים במה שנמצא כאן אצלנו. בבקשה גברתי היועצת המשפטית ולאחר מכן מנהל התכנון ולאחר מכן ניתן לראש המועצה לפתוח. << דובר >> לירון אדלר-מינקה: << דובר >> אנחנו מדברים בעצם על צו לאכרזת גנים לאומיים. לתיקון צו שמאפשר לגרוע חלקים משטחי הגן הלאומי הר הכרמל כדי שאפשר יהיה לקדם תוכנית כוללנית למועצה מקומית דלית אל כרמל. מנהל התכנון יפרט כאן על התוכנית ומה היא אומרת ואילו שטחים בדיוק נגרעים. מבחינת חוק גנים לאומיים, בעצם אומר שוועדת הפנים צריכה לאשר את הגריעה לאחר שיש כל מיני הליכים מקדימים קודם. אז קיבלנו באמת את פניית שר הפנים ואת הסכמת השרה להגנת הסביבה, את הסכמת המועצה המקומית דלית אל כרמל, והנושא גם אושר במועצת הגנים הלאומיים. הוא בעצם אושר בפעם הראשונה ב-2019. בשל חלוף הזמן הוא בעצם אושר שוב בפברואר האחרון. לגבי הרכב המועצה, קיבלנו את העמדה של המשרד להגנת הסביבה שאנחנו יכולים להביא את הדברים לדיון כאן בדרך שבה זה יאושר במועצה ולכן זה נמצא כאן על שולחן הוועדה ואנחנו נשמע את הפרטים ואת ההתייחסויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. איך אומרים? חבל שב-2019 זה לא. ואני לא הייתי ב-2019 יושב-ראש הוועדה, אבל אני לוקח אחריות, אבל אני חושב שהתהליכים האלה זה הרי הליך אחד שבעקבותיו באים הליכים הסדרתיים אחרים שרצים קדימה ויכולים להריץ את המועצה באמת ולתת פתרונות לאנשים. אבל אוקיי, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, ואת זה אנחנו נעשה עכשיו. בבקשה, מנהל התכנון מי מציג את הבקשה? << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >> שמי יסמין טלמון, יועצת של מנהל התכנון. מטפלת בביטולי אכרזות של גנים לאומיים ושמורות טבע, ובעיקר באכרזות של שמורות טבע וגנים לאומיים. במקרה שלנו אנחנו מדברים על תיקון אכרזה מגן לאומי הר הכרמל שאוכרז ב-1971, בסדר גודל של שטח הגן הלאומי ושמורות הטבע באזור – אוכרזו סדר גודל של כ-100,000 דונם. אנחנו מדברים היום על ביטול אכרזה של 1,142 דונם בכמה מקטעים, בכמה שטחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתוך כמה אמרת סך הכול של הגן? << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >> מתוך כ-100,000 דונם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו גורעים 1,000? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בערך 1,000 מתוך 100,000. << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >> 1,142 דונם בחמישה מקטעים שכולם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שתבינו, עם כל הכבוד אני מייחס כבוד למילים אכרזה והכול. ועדיין, אכרזה מלפני 40-50 שנה כשיש לך 100,000, צריך לבחון אותה מחדש. כי בסוף קרו גם עוד כמה דברים. אל תתעורר לי עכשיו, אני אסביר לך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי, יש משמעות גם לדברים שקרו ב-1948. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראה, יש גם משמעות לדברים שקרו בהר סיני, זה נכון. אבל אני בא ואומר בסוף יש דברים שאנשים בזמן מסוים קיבלו החלטה. אם אתה בא ואומר בוא נבוא וניקח את כל ה-100,000 האלה ונגיד לא צריך אותם זה סיפור אחר. אבל כשבאים ואומרים האכרזה הייתה אז, שירטטו אותה בצורה מסוימת. סביר להניח שחלו כל מיני שינויים כאלה ואחרים, ולכן זה סביר. הפוך, אני אומר את זה לא בשביל לזלזל בחלק של הפארקים הלאומיים והדברים האלה. אבל הפוך, בואו נאמר אנחנו צריכים לטייב את הדברים, לא לשלול סתם, אבל גם לא לפגוע סתם, אתה מבין? לכן כל דבר שמגיע עם איזשהו היגיון, עם יחס פרופורציונלי, וכנראה שזו גם הסיבה שזה עבר את כל המשוכות לכן אנחנו כאן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לשם כך התכנסנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. ולשם כך הסברתי את זה. אתה יודע, אני לומד אמרתי לך, אני חדש. << אורח >> יסמין טלמון: << אורח >> חמשת השטחים שאנחנו מדברים עליהם הם בדרום היישוב דלית אל כרמל, נושקים, כמובן, בתחום הגן הלאומי. כל השטחים האללה נבחנו בעין מאוד מאוד קפדנית לאורך מספר שנים די רב. בעצם, אנחנו מתבססים, בתוכנית הזאת, על הסכם הבנות שנחתם כבר ב-2007 בין הכפרים דלית אל כרמל ועוספיה, ובין רשות הטבע והגנים ולשכת התכנון המחוזית חיפה דאז. והשטחים שמופיעים כאן בעצם מבוססים על אותם שטחים שהופיעו כבר בהסכם ההבנות על אילו שטחים אפשר או ניתן לוותר בתנאי, כמובן, שהם יופיעו בתוכניות מסודרות ומאושרות כחוק בכל ועדות התכנון, שזה המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע. כדי שהתוכניות שמאושרות כבר בדלית אל כרמל יוכלו גם להתפרסם, האישור שלהם יוכל להתפרסם והם יוכלו לקבל את הגושפנקה הסופית, חייב להיות ביטול אכרזה קודם לכן לפי מה שהחוק קובע, וזה התהליך שאנחנו נמצאים בו כרגע. כפי שלירון אמרה קיבלנו לזה שלוש פעמים אישורים של מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, כי עבר זמן וכי היה צריך לאשרר את האישורים הקודמים. גם שרים להגנת הסביבה, כבר היו לנו כמה אישורים כאלה, היו כמה סבבים. הרשות המקומית כמובן כבר נתנה את הסכמתה, ואנחנו מאוד מקווים שהוועדה הזאת תאשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אני מבין שאחד ההשלכות זה התוכנית הכוללנית? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> אני אפרט אם אפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה חשוב לי, חברי הכנסת, חשוב לי שתפרטו מה ההשלכה מעבר להסדרות למיניהם וכו', ההשלכה בעצם היא שלמועצה המקומית תהיה תוכנית כוללנית שהיא בעצם תוכנית מתאר שנותנת כלי אדיר גם כשבאים בטענות לפעמים על בעיות של בנייה לא חוקית או מה, זה מגיע בגלל שתמיד אומרים אין תוכנית כוללנית, אין זה ואין זה. מצד אחד לא הייתה תוכנית כוללנית כי אנחנו תקועים בכל מיני הליכים ומצד שני זה. ולכן חשוב לי לדעת מה ההשלכה של ההצבעות שלנו היום על התוכנית הכוללנית. << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה מילים בקצרה. שמי מיכל מריל, אני מנהלת אגף בכיר תכנון חברה וקהילה במנהל התכנון, וגם מתכננת מחוז דרום בפועל בימים אלו, מחליפה. היה חשוב לי הדיון הזה. צריך להבין שקודם כול היישובים הדרוזים עוברים היום מהפיכה תכנונית מאוד-מאוד משמעותית. בכולם בעצם יש תוכניות מתאר כוללניות, ברובן מאושרות או בשלבים סטטוטוריים מאוד מתקדמים. אם נתפקס על היישוב דלית אל כרמל, אנחנו כאן בגלל תוכנית המתאר הכוללנית שהוכנה ליישוב כמה וכמה שנים עם ראייה פרוגרמטית, ראייה כוללת, ראייה רחבה של כל צרכי היישוב. כולל מגורים, תיירות, תעסוקה, כל מה שאתם מדמיינים שמאפשר איכות חיים לשנים ולטווח האחרון, וכמובן נתן מענה למצוקת הדיור שם. מה שאני רוצה להגיד זה שיש שתי תוכניות מאוד משמעותיות ביישוב, שבמידה והוועדה הזאת תאשר, ניתן יהיה לאשר אותן. יש החלטה לאישור של הוועדה המחוזית, עבדנו על זה במשך ארבע שנים. תוכניות מפורטות. תוכנית אחת שנקראת אל רנדה במערב היישוב של 3,200 יחידות דיור ועוד תוכנית נוספת של מעל 700 יחידות דיור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שכבר עברו תהליכים סטטוטוריים? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> עברו, יש כבר אישור של הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר זה תנאי של מה? להפקדה, להיתרים? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> שום דבר, אישור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אישור? מתן תוקף? מחכים לזה? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> אל רנדה, ברגע שאנחנו מאשרים את זה, פרסום לתוקף מחכה כבר שנה וחצי בגלל הממשלה הקודמת. זה לא יאומן אבל תדעו שאנחנו ממתינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל בחירות? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> כן. זה נפל בין הכיסאות וכמה סבבים של אישורים וכאלה. אני רוצה להגיד שהמהפכה התכנונית היא לא רק בנושא של תוכניות כוללניות, היא גם התאמה של המודל התכנוני, של איחוד וחלוקה בכל ישוב. יש לנו פרויקט דגל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא היה קיים במקומות האלה. זה לא מקום עירוני רגיל. בטח לקח לכם הרבה זמן להטמיע את זה ולהגיע להבנות האלה. << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> לקח לנו הרבה זמן קודם כול ללמוד את זה. למדנו את זה ברמת השטח עם בעלי קרקעות בכל היישובים הדרוזים גם ביישובים הערביים דרך אגב, ואנחנו גם הוצאנו מסמך מדיניות בנושא הזה שקיבל תוקף של החלטת ממשלה כדי שנדע איך היום לקדם תוכניות איחוד וחלוקה, באיזה אופן, ואיך להתאים את זה לדפוסי הדיור של היישובים האלה? והתוכנית הזאת קודמה באופן הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומה לגבי תוכנית שנייה נוספת? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> יש שתי תוכניות שמחכות. אחת זה 3,200 יחידות דיור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והשנייה? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> והשנייה מעל 700 יחידות דיור ממתינות לחלטה הזאת. אפשר להראות ממש בכמה שקפים כדי שתבינו על מה מודבר, על הפוליגונים של השמורה, המחוז שלנו יכול להעלות את השקפים כדי שתוכלו להתרשם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן בבקשה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> מיכל, למה את אומרת 174 יחידות דיור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 700 היא אמרה. << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> מעל 700 יחידות דיור. 3,200 באל רנדה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא אמרה בפעם הראשונה 170. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בינתיים רוצה ברשותכם להתייעץ עם היועצת המשפטית האם מותר לוועדה להציע שבעזרת השם, כשיבנו השכונות האלה יקראו את זה על שמם אל חלק מהנופלים? כי אני אומר לכם, כשאני קיבלתי את הפניה הזאת ממשרד הפנים, ואני איש מקצוע, לא הייתי צריך להיות במלחמה בשביל להתרגז, אבל על אחת כמה וכמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה התרגזת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל שזה דבר שתוקע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הקשבתי לתחילת המשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע כמה דברים זה תוקע? אם אני אתחיל להסביר אנחנו נגמור בשעה 14:00. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה ברור אני חושב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול להגיד דבר אחד. זה הרבה בזכות העניין הזה שזה עורר אותנו לעניין. אגב, אני מבין שיש תוכניות נוספות כמו שאמרתי, בכמה יישובים נוספים, בין היתר גם בפקיעין? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> בפקיעין נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שגם שם זו השלכה על יחידות דיור? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> כן. אנחנו הגשנו את התוכנית לוועדה המחוזית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייב לספר לך. עכשיו התקשר אליי כמאל בדר, את מכירה אותו הוא אחראי במשרד השיכון. ומנהל מקרקעי ישראל צריך להגיע מפקח לאשר את הקרקע בשביל להתחיל לשווק קרקע בארבעת היישובים הדרוזים, והמפקח לא מגיע כי המשטרה אמרה לו אתה לא יכול לצאת בלי ליווי משטרתי, ובגלל המצב הנוכחי לא יכול להגיע, בגלל המלחמה המשטרה לא יכולה לספק לו אבטחה, למפקח, להגיע לאשר קרקע לחיילים משוחררים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המקום הכי בטוח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מתחיל לחשוב על זה ואני משתגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי ביאנוח-ג'ת לנחם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תפיסת עולם כזאת מעוותת שאני לא מצליח להבין אותה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש שם כיתת כוננות שמתחילה מסגני אלופים, לדעתי, בדימוס. וזה מקום בטוח אפשר לשלוח את הפקחים, תאמין לי, יותר ממקומות אחרים. אני אטפל בזה, תעביר לי, אני אדבר עם רשות מקרקעי ישראל. המצגת מוכנה? כי אם לא אז גמרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה לא עולה אז בואו נעשה את זה בעל פה, אנחנו לא צריכים לבחון את הפוליגונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רוצה רגע להסביר? ואחר-כך תשאל את השאלה. הלית את יכולה לדבר, שומעים אותך. << אורח >> הלית גונן: << אורח >> שלום, רונן סגל מתכנן המחוז ביקש להגיד כמה מילים. אם תוכלו לתת לו אפשרות דיבור. בינתיים העליתי את השקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רונן, שומע אותנו? דבר. << אורח >> רונן סגל: << אורח >> בוקר טוב, אני אגיד כמה מילים. אני רונן סגל מתכנן המחוז ויו"ר הוועדה המחוזית חיפה כרגע גם. אני אגיד כמה מילים בקצרה ואחרי זה אעביר פרטים להלית. מה שמבוקש ממכם היום זה לאשר גריעה מגן לאומי בהיקף כפי שנאמר של כ-1,140 דונם שמאפשרים למעשה ארבע תוכניות כבר עכשיו. מהרגע שתאשרו את זה אנחנו יכולים לאשר ארבע תוכניות. הראשונה והמובילה היא תוכנית המתאר הכוללנית, שבעקבותיה או על מנת לקדם אותה קודמה תמ"ר 6/14 תוכנית מתאר מחוזית שתאפשר את הפיתוח על פי - - -. כמובן תוכנית אל רנדה המדוברת של כ-3,000 יחידות דיור, ובנוסף יש תוכנית נוספת שלא הוזכרה עד עכשיו שהיא תוכנית עוקף דרומי שהיא תוכנית לדרך בחלק הדרום, רואים אותה בתוך מתחם ב' בפוליגונים. זו תוכנית שהיא דרך מאספת חשובה מאוד ליישוב. שגם היא, הוחלט לאשר אותה אבל האישור שלה בפועל מותנה באותה גריעה מגן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקו האדום שחוצה את הגוש הצהוב, זו הדרך? << אורח >> רונן סגל: << אורח >> זו הדרך המפורסמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. ואתם משלבים אותה, אני רואה? << אורח >> רונן סגל: << אורח >> זה לא נושא הדיון. רואים שחוצה דלית אל כרמל עכשיו זאת דרך מאושרת, היא לא הדרך שאתם מכירים אותה היום שכולם נוסעים בה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל על התוכנית, כל החיים שלי עבדתי מול תוכניות כאלה. אני שואל שאלה, השטח הצהוב הוא בעצם עד הגן הלאומי, נכון? << אורח >> רונן סגל: << אורח >> לא, השטח הכתום הוא תחום הפיתוח על פי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה החלק של הגן הלאומי? תסמן לנו את זה. << אורח >> רונן סגל: << אורח >> סימנתי עכשיו בתכלת אתם רואים את הפוליגונים האלה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה השטח המקווקו בדרום של היישוב. << אורח >> רונן סגל: << אורח >> בדרום ובמזרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << אורח >> רונן סגל: << אורח >> אלו השטחים שדלית אל כרמל כאן משיקה לגן הלאומי, שבהם מוצע פיתוח לישוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הדרך הזאת חוצה גם את הגן הלאומי? << אורח >> רונן סגל: << אורח >> כן, בחלק הדרומי שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה ששאלתי. << אורח >> רונן סגל: << אורח >> זו הדרך שנכנסת היום לדלית אל כרמל בפניה מצומת אליקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלות, חברים? יוראי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. רציתי לשאול, השטח שגורעים מהגן הלאומי ישמש לבניה של כמה יחידות דיור לפי התוכניות שלכם? הבנתי שיש 3,200 פלוס, מעל 700, סביב 4,000? או שמדובר ביותר בפוטנציאל, בתכנון כרגע? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> אני אסביר. אנחנו לא עשינו חישוב על זה. אני אראה לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא על השטח הזה. בדיוק. << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> השכונה של ה-3,200 יחידות דיור היא כאן היא באזור המערבי. אתה רואה? היא מתוכננת עם פרצלציה של מגרשים והיא נמצאת פה. זה תחום השיפוט של דלית אל כרמל, אוקיי? זו השכונה מערבית שאנחנו רוצים כבר לשחרר אותה ולאשר, ולפרסם ברשימות לאישור. ויש לנו את השכונה הזאת שהיא ח'אלת נסאר שהיא החלק הדרומי, שהיא מעל 700 יחידות דיור, לא 170. אני לא יודעת להגיד לך כל הפוליגון - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שואל למה ההחלטה של הוועדה הזאת קשורה לקידום התוכניות הללו? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> אני אסביר. תוכנית המתאר הכוללנית עולה בחלקה על שטחים של גן לאומי כרמל. היא הצריכה גם שינום תמ"מ, תוכנית המתאר המחוזית. כדי לאשר את התוכניות האלה, הכוללנית, אנחנו נדרשים לבטל את האכרזה לפי חוק גנים לאומיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, את לא הבנת את מה שהוא שאל. תני לי אני אעזור לך כי הבנתי מה הוא שאל. הוא שואל על אותו סטריפ הזה שאנחנו מבקשים לגרוע ונגרע אותו היום בעזרת השם אחרי ההצבעה. האם אמורות להיבנות עליו יחידות דיור? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> כן, מגורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בעתיד? לא בשתי השכונות, יוראי, שתי השכונות כרגע תקועות בגלל שאין תוכנית כוללנית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התוכנית הכוללנית נותנת אפשרות אני מבין, לא משהו מי יודע מה, אבל זה סוגר בעצם את התוכנית כולה? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מה יש שם בשטחים שנגרעים? אולי תסבירי. << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> מגורים, יש שם מגורים, תיירות, מבני ציבור, קריית חינוך, כל מה שצריך כדי לקיים חיים נאותים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל הפיתוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל לצורך העניין, שתי תוכניות הבנייה שכרגע דיברתי עליהן נמצאות משמאל, זאת אומרת כל הסטריפ התחתון במזרח יותר, אין שם לצורך העניין, תוכניות של בנייה לפי מה שאת אומרת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה לא כרגע. << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> לא, פה יש שמורה וכדי שנוכל לאשר את המפורטת אנחנו חייבים לאשר את ביטול האכרזה. התוכנית של ה-3,200 יחידות דיור שנמצאת כאן הצריכה שינוי של תוכנית המתאר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק חלק קטן ממנה נכנס לחתוך גבול הגן הלאומי. אבל צריך להסדיר את הכול בשביל שאפשר יהיה לאשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שהשטחים הללו נדרשים כדי אשר את התוכנית הכוללנית שמכוחה יבנו את הפרטים האלה. אני שוב שואל, כי תוכניות הבנייה שכרגע תיארת, בתוכנית הכוללנית מה מתוכנן בשטחים האחרים? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> בפוליגונים של השמורה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> מתוכנן שם מגורים, פשוט מגורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבישים, תיירות, אמרה. << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> תיירות זה יותר בחלק המערבי של אל רנדה. הנה אתה יכול לראות את זה, אתה רואה את תוכנית המתאר? אלו השטחים שמסומנים בכתמים של מגורים. פה זה תעסוקה אתם רואים, פה זה שטח חקלאי אתם רואים את ייעודי הקרקע, פה זה תעסוקה, יש לך את מערכת, את השלד התחבורתי שאתם רואים ביישוב, ואנחנו היום מקדמים פה ופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין, טוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חשוב שרוב הקרקע היא קרקע פרטית של האנשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן הם דיברו על אלמנטים של איחוד וחלוקה וכו' שנכנסים לתוך העניין הזה. יש עוד משהו שאתם רוצים להוסיף אנשי המקצוע? << אורח >> מיכל מריל: << אורח >> אולי רט"ג יתייחסו? << אורח >> ענת יציב: << אורח >> אני ענת יציב מרשות הטבע והגנים. אנחנו ליווינו את התוכנית הזאת גם בצוות ההיגוי ובוועדה המחוזית, גם במועצת גנים. פעמיים שהיא הגיעה, אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. בעצם יהיה לנו גם גן לאומי שיישאר, וגם עיר קצת יותר ברמה גבוהה, כי כשכל היחידות האלה יתאכלסו היא כבר תהיה עיר. אדוני ראש המועצה בבקשה. << אורח >> רפיק חלבי: << אורח >> בוקר טוב, שמי רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל שעוד מעט תהיה עיר אינשאללה. אנחנו כבר 20,000 תושבים וזה היישוב הדרוזי הגדול ביותר בישראל. קודם כול אני מברך על הפגישה, על הישיבה ועל ההצגה גם של מיכל וגם של נציגת רשות הטבע והגנים. אני חייב לציין קודם כול שהרעיון הזה של גריעת שטחי הפארק, החל בשנת 2007, ומאז 2007 עד היום, אנחנו בשנת 2023, העניין הזה לא הסתיים. וכאשר אדוני יושב-הראש כעסת והרמת קול ודפקת על השולחן, תאר לעצמך מאיפה הזעקות שלנו. זה לא רק אל רנדה, אל רנדה וח'אלת נסאר ואל וואנסא. יש לנו ארבע תוכניות מפורטות מוכנות ואנחנו לא יכולים להתקדם בהם בגלל גריעת השטחים האלה. כיוון שהתוכנית הכוללנית שלנו עדיין לא אושרה סופית עד אשר העניין הזה יסתיים, זה כבר כמה שנים טובות. יוראי כאן הזכיר, אמר לנו ב-small talk אתם נמצאים במקום הכי יפה בארץ. אז קודם כול אנחנו גם שומרים על המקום הכי יפה בארץ, אנחנו בתוך הפארק, ממש טובלים בירק, ואנחנו בשטח ביוספרי בכלל, ואחנו פשוט שומרים על המקום הזה, יש לנו מערכת יחסים יוצאת מן הכלל עם רשות הטבע והגנים, עם רעיה ולפני כן עם נפתלי ועם כל החברים האחרים, מנהלים דו-שיח כל הזמן איך לשמר את השטח, השטח הירוק ולדאוג לו, כיוון שבעצם זה נותן לנו את ההכנסה הטובה ביותר, זו הכנסת התיירות. ואנחנו סובלים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר לך אדוני יושב-הראש, ואני בטוח שכל החברים יאשרו כאן את הגריעה של השטחים שכבר סוכמו ואושרו על ידי כל הגורמים. אני רוצה לומר, אתה הזכרת מילה אחת על בנייה בלתי חוקית, ואני מנצל את ההזדמנות ויש לי פגישה עם שר השיכון בעוד כמה ימים כדי לזעוק את הזעקה הגדולה ביותר. חוק קמיניץ פשוט הורג אותנו, חונק אותנו, פוגע בנו. כיוון שהצעירים בונים בשטחים באדמות פרטיות שלהם, דרך אגב שטחי הפארק רובם הן אדמות פרטיות ויש עוד הרבה מאוד אדמות פרטיות נמצאו בתוך שטח הפארק. ואנשים בונים בתים פשוט מאוד כיוון שכבר עשר שנים לא מצליחים לקדם תוכנית כוללנית ותוכניות מפורטות. ואז בלית ברירה הם בונים וכשהם בונים הם חוטפים קנסות של 300,000 שקלים ו-400,000 שקלים וצווי הריסה. יש לי כבר copy writing על העניין הזה שהיום חייל דרוזי מתגייס לצה"ל הוא מקבל צו 8 וצו הריסה ביד והמציאות הזאת היא מציאות בלתי נסבלת. הם לא אשמים הצעירים האלה והחיילים האלה והנערים האלה פשוט לא אשמים, הם בונים אין להם ברירה אחרת. אלא אם כן יתנו להם שכונה אחרת בחיפה בדניה או במרכז הכרמל או באור עקיבא או ביוקנעם, ויתנו להם את האדמה שדרושה לחיות כמו בני אדם. זאת מציאות בלתי נסבלת ואני פשוט אומר את זה בוועדה, בכנסת. אנחנו קוראים מכאן, הבוקר פניתי לנשיא המדינה, אני מתחנן תקפיאו את הקנסות האלה. תקפיאו ותבטלו את התקנות הקשות האלו. היום כל פקח של יחידת האכיפה יכול לבוא ולזמן אותי לחקירה ואחרי שבוע שבועיים לשלוח לי קנס 300,000 שקלים. ואחר כך זה הופך להיות 450,000 שקלים, ואחר כך מתחילה לעבוד כל הגבייה הנוראה והקשה, וזו מציאות בלתי אפשרית. דבר נוסף, נכון אמרה מיכל, אנחנו עובדים באופן צמוד עם הרבה מאוד ויכוחים. אדוני יושב-הראש, איחוד וחלוקה באדמה פרטית זה לא דבר קל. אם אני ירשתי ששה דונם מההורים שלי ועוד לא חילקתי, אין פרצלציה, אתה לוקח לי מהם 2 דונם, זה 2 מיליון שקלים. ואז נשארים לי 4 דונם, נכון ערך האדמה עולה, נכון שיש להם שם תשתיות, נכון שאפשר לקבל אחר כך תקציבים. אבל אני האזרח הפשוט כשאני משלם 2 מיליון שקלים מששה דונם, כיוון שאיחוד וחלוקה כופה עליי 30% לפחות להפריש לצורכי הציבור, זאת מציאות קשה וכואבת מאוד. אני אומר לך, אני מזדהה עם כל זעקה וכאב של אדם. למרות שאני מנסה לשכנע ומיכל יודעת באיזה מצב אני עומד בפני התושבים כדי לשכנע אותם שאין ברירה חוץ מאשר לתכנן. התקדמנו מאוד, זה יישוב עם תוכנית כוללנית שהגדילה את שטח הפיתוח ב-100%, מ-4,900 דונם ל-10,000 דונם, את שטח השיפוט. משרד הפנים שתמך בהמלצות קלעג'י, גם צירפנו שטחי חקלאות שעדיין לא מתוכננים אבל יתוכננו בעזרת השם בעתיד. לכן אני אומר זאת הזדמנות להעלות גם את הזעקה וגם לברך, אני חייב לברך אותך אדוני יושב-הראש ואת שר הפנים על זה שעשיתם את זה ממש מהר מאוד, וזאת החלטה מאוד חשובה וזאת בשורה גדולה מאוד ליישוב דלית אל כרמל. נשאר עוד נושא אחד שזה בהזדמנות אני אומר גם לחברי הכנסת שיושבים כאן לידי. בתים לא מתחברים בזרם חשמל כיוון שאין להם היתרים. כיוון שישנה החלטה, ישנו חוק, שאם אתה מגיש תוכנית אתה יכול לבקש חיבור לחשמל, אבל אם היא מקבלת תוקף אתה חייב לחכות עד לקבלת היתר. איחוד וחלוקה בשכונת אל וונסא אדוני, חמש שנים עוד לא הסתיימה. חמש שנים. אנשים גרים שם חמש שנים בלי חיבורי חשמל. ואני אומר שצריך, הגיע הזמן שחברי הכנסת ישנו את החוק הזה לספק חשמל לתושב זה כמו לספק מים. זה לא חלק מעונש. אפשר להעניש בצורה אחרת. ואני חושב שטוב תעשה ועדת הפנים של הכנסת אם תוביל את המהלכים האלה. זה מה שרציתי לומר, שוב פעם, מברך עם הרבה מאוד כאב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה אחמד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה כבוד יושב-הראש, תודה לחברינו רפיק חלבי ראש המועצה המקומית. האמת, אני זוכר את ההצעה כבר ב-2007, לגרוע את השטח הזה מהגנים הלאומיים ומאז זה מדשדש, זה מתעכב, וזה לא מאושר. כל יישוב יש לו צרכים, צרכים להתרחב, צרכי שיכון, מגורים, תכנון. העיכוב באישור הגריעה הזאת בדלית אל כרמל מביא לאישור מיידי של תוכנית מתאר כוללנית וזה משחרר את כל מה שהוזכר כאן, אל רנדה, ח'אלת נסאר ועוד. זה קורה גם בשאר היישובים. גם בדלית אל כרמל אבל לא רק. גם בעוספיה, גם בטירה, גם בטייבה, בקלנסווה, באום אל פאחם, איפה לא, בדרום, בנגב, איפה לא. נשאלת השאלה, אני מקווה שהאישור הזה של דלית אל כרמל יביא יחס דומה לשאר היישובים בארץ כולם, כי מצוקת הקרקע, מצוקת הדיור ביישובים היא חסרת תקדים. ואני אומר את זה על רקע חוק קמיניץ שרפיק הזכיר אותו. חוק קמיניץ זה החלטות מנהלתיות, זה קנסות של 300,000, 600,000, 900,000 שקלים ואפילו יותר, וצווי הריסה. ניסינו כמה וכמה פעמים לבטל את החוק הזה. לאחרונה, בשבועות האחרונים אני שומע יותר, במיוחד על רקע המלחמה. אני חושב שלמען החיים, ללא קשר למלחמה, החוק הזה ואישור תוכניות ליישובים נוספים, לשאר היישובים בארץ, החוק הזה צריך לחלוף מן העולם. לחילופי חילופים להקפיא אותו לעשר שנים, אבל הוא צריך להתבטל. גם המושבים ביישובים היהודיים סובלים ורוצים שהוא יתבטל. פעם ראש הממשלה נתניהו אמר ששוקלים לבטל אותו. שוקלים אמר, בתקופת בחירות והוא חזר בו. פעם ראשונה שהוא חוזר בו ממשהו. עכשיו אני זוכר ששקד פעם אמרה, הייתה שרה הפנים והיא אמרה שבטעות מיישמים את זה על כולם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא אמרה בדיוק ככה לא ידענו שזה יפגע ביהודים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה יועד רק לערבים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן היא אמרה את זה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה מוקלט. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני זוכר את המשפט הזה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה משפט שמצלצל בכל אוזן של אדם סביר, בעיקר ראשי רשויות ערביים. הנקודה השנייה כבוד יושב-הראש זו מילה טובה לך ולשר הפנים ארבל שמאיצים את אישור התוכנית הזאת מהר. אנחנו רוצים שהנכונות הזאת תהיה כללית לרוחב, לכלל היישובים. רק לפני כמה ימים הייתי בטירה, היישוב הזה קורס תחת קמיניץ, טייבה, טירה קלנסווה ושאר היישובים. אני לא מכיר יישוב שלא סובל מהחוק הזה קמיניץ. לא מכיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ושם יש גם הליכים של התקדמות של תוכנית כוללנית? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בכל היישובים יש הליכים כאלה ויש מכשולים. כאן, בדלית אל כרמל גם בזכותך ובזכות שר הפנים ורפיק ראש המועצה מסירים את המכשולים. יש יישובים שלא. גם בנגב למשל, צריך לעשות מעשה חוץ מהמיגוניות שאנחנו מטפלים בזה, יש יישובים לא מוכרים. אגב, גם הם נפגעו במלחמה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך פה, יוסף בכל ישיבה מזכיר לנו את הדבר הזה. להגיד לך שאני יודע להושיע את זה? אני משתדל לדחוף את זה ביחד איתו עד כמה שאפשר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אגב נדמה לי כמו שנאמר, תוכנית דומה לדליה יש בפקיעין גם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אמרתי, אני ראיתי, ביקשתי שישלחו. ולכן אמרתי מקודם, אני חוזר ברשותך על הזמן שלך. כל התוכניות שנמצאו, אני פונה למנהל התכנון, אם יש אז אני מבקש שזה יוגש, תעברו על זה, אנחנו נקיים ישיבה על כל המקומות האלה יהודים וערבים כאחד. מה שאפשר לקדם היום מקדמים. בתכנון ובנייה כל עצירה היא עצירה של אפקט דומינו של שנים אחר כך. סליחה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מקווה שהיח"צ והזריזות וההאצה יזכה בכלל הציבור ובכלל היישובים. רפיק העיר הערה חשובה על בתים שלא מחוברים לחשמל. אני לא יודע אם אתה מכיר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מכיר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בתים שכבר שנים לא יכולים להתחבר לחשמל. אני רוצה לעדכן את רפיק ואותך, העמדה שלו הכי מתקדמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי שאני כבר שוחחתי עם חברת חשמל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הוא אמר את זה בוועדה, גם שהוא אומר שזה עוול שלא מחברים בתים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, לאט-לאט. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי. אני רוצה לעדכן את רפיק שלפני כמה חודשים הממשלה הזאת עשתה דבר עוד יותר חמור מאשר עניין החשמל, הוסיפה מים כסנקציה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל הובטח שלא יבוא לוועדת הפנים ולא יקודם על ידי ש"ס. אני הייתי שם ואני השתתפתי בדיון ואנחנו צעקנו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עבר בקריאה ראשונה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עבר בקריאה ראשונה. אני מקווה שיושב ראש ועדת הפנים לא יביא את זה לוועדה ולא ידון בחוק הזה כי הוא חוק גרוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא שומע טוב עכשיו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האמת שאני דיברתי בזמנו עם יושב-ראש ועדת הפנים שנמצא כאן במקרה, ונחה דעתי מהתשובה שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם את זה לא שמעתי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מעדכן שהם החמירו את הענישה, מלבד חשמל שמו מים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראו אני רוצה לומר דבר אחד. אני לא רוצה לתת הצהרות, לא על חוק קמיניץ כרגע, הרבה נפלו לפניי בהצהרות. יש שיח כמה חודשים לפני המלחמה בלי קשר למלחמה בכלל. הייתה יוזמה של חברי כנסת גם מבחינת המושבים, מה שקראת להם, וגם אחרים. אבל אני אומר דבר אחד שאנחנו צריכים בחוכמה לדעת גם לקדם את ההליכים התכנוניים, זו תהיה הסיבה גם לבוא ולהגיד רגע, בוא נעשה פאוזה בעניין מסוים ונעצור כרגע כי יש מגמה גדולה של הכשרה והכול. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד יושב-הראש אני חושב שאתה נגעת בנקודה הכי חשובה בכל הקטע הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה עכשיו להיתקע בזה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם מקדמים את התכנון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא הם. תקשיב יוסף, אני גם הייתי ראש עיר, אם הייתי אומר 'הם' לא היו לי מגדלים בבני ברק כמו שאתה מכיר את ה-BBC, ולא הייתה ארנונה, ובני ברק הייתה עד היום תקועה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם - - - את האנשים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה התפקיד של נבחרי הציבור שלכם, שיעשו את המאמץ כמו שעושה ראש המועצה ורץ עם הדברים. הם רוצים לעזור, הם רוצים לקדם, וצריך לתת את המשאבים לעניין הזה והכול, צריך לאט-לאט להביא את זה ואז באמת לעשות איזשהו פסק זמן עם הפטישים בראש אבל שיהיו לזה תוצאות ולא להישאר באוויר. כי לבוא ולהגיד רק תעצור אז עוצרים לחצי שנה ואחר כך מאחורי הגב מביאים לך את זה עוד פעם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מסיים. רוצה לברך את רפיק ותושבי דלית אל-כרמל, ואני מקווה שזה יתפשט גם לכלל היישובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כול אני רוצה להשתתף בצערם של כל המשפחות שאיבדו את יקיריהם. אני גם רוצה להשתתף בצערם של המשפחות הדרוזיות, אתמול השתתפתי בשתי הלוויות, היה יום קשה לכל העדה. ואני רוצה לאחל כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו עדה מאוד מאמינה, הייתי שם בניחום אבלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תשמע אנחנו מאמינים בגורל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתתי דרשה שיכולתי לתת דרשה כזאת בישיבת פוניבז' גם כן מבחינת המהות האמונית. באמת אנשים מאופקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מאמינים בגורל. ואני גם רוצה לאחל כמה שיותר מהר שכל החטופים שלנו יחזרו. זה מחובתה של המדינה, של הממשלה, של כל אחד שיושב כאן כנבחרי ציבור. ושמעתי את האחות של אחד החטופים, זה מאוד קשה. ואתה איחלת שביום שני היא תהיה כאן, אני מקווה שבאמת נראה אותם חוזרים הביתה. תשמע, נושא תכנון ובנייה, אני מלווה אותו מאז שנכנסתי לכנסת, ואני תמיד שומע מתקדמים, מתקדמים. בשבילי מתקדמים זה שאתה יכול לקבל היתר ביד. לא הופקד, לא איחוד וחלוקה, לא כוללנית, זה לא מעניין אותי. מעניין אותי שאותו צעיר יכול לקבל היתר ביד, וזה רחוק, עוד רחוק לראות. היישובים הדרוזים סובלים בצורה בלתי רגילה בנושא תכנון ובנייה. אנחנו נמצאים בשמורות טבע, נרצה או לא נרצה, נולדנו שם, חיינו שם, פקיעין, בית ג'ן, דליה, עוספיה, עין אל אסד, כל מקום הוא שמורת טבע נרצה או לא נרצה. אנחנו לא יכולים להעתיק את היישובים שלנו, אנחנו צריכים לפתח את היישובים שלנו, להתקדם, לחיות. אנחנו אוהבים עצים, אנחנו אוהבים פרחים, תעשה מבחן לילד דרוזי, הוא מכיר שם של כל פרח, מכיר שם של כל עץ, אין לנו את הבעיה הזאת, אנחנו נולדנו שם. את מיכל אני מכיר הרבה שנים והיא עושה עבודה מעולה. אבל אני רוצה להגיד לך שמה שאכפת לי בסופו של דבר זה לראות את ההיתרים ביד. ואנחנו צריכים להתחיל לראות את ההיתרים ביד ולהתקדם. דליה, עוספיה, במיוחד היישוב דליה באמת התברך בראש ראשות שעושה עבודה מעולה, ומבחינת התכנון הוא התקדם בצורה מאוד טובה יחסית להרבה רשויות אחרות. ואני איתך גם, ראשי רשויות, מוטל על הכתפיים שלהם כל נושא של התכנון וכל הנושא של קידום היישוב. אבל אין מה לעשות ברגע שתוקעים אותו גם לראש ראשות כאן, וועדות אצלנו, וכול דבר לוקח שנים. אם אנחנו מדברים על זה שהתחילו בתהליך הזה ב-2007, 2007 עד עכשיו תספרו שנים. כמו שאמרת, ראש-הממשלה הבטיח לדרוזים, ואני ישבתי בישיבה כשחוקק חוק הלאום, שבתוך 40 ימים אני אביא חוק לדרוזים. עברו כמעט ארבע שנים מאז שחוקק הלאום. אני אומר לך, ברגע שתקום צעקה מהיישובים היהודים, חוק קמיניץ יבוטל. אני בדקתי, עשיתי עבודה ובדקתי, אין מדינה בעולם שנותנת סמכות לפקיד להוציא צו מנהלי ביותר מ-100,000 דולר. אין מדינה בעולם שנותנת לפקיד לתת צו הריסה לבית ללא מערכת שיפוטית. אין דבר כזה. רק במדינת ישראל. כמו שבמדינת ישראל יש את חוק הלאום אולי עוד שתי מדינות בעולם שיש חוק כזה, אין דבר כזה. לכן אני רוצה לברך אתכם על העבודה הטובה שאתם עושים, ואני יודע שאתם עושים עבודה טובה. לברך את יושב-ראש הוועדה להביא את הדיון הזה ואני אומר לך חשוב מאוד שנביא את פקיעין כמה שיותר מהר ואת כל היישובים שצריך לפתח אותם, לא קשור ערבי, דרוזי, יהודי, כל ישוב שאני יכול לפתח ולקדם צריך להביא אותו כמה שיותר מהר וחשוב לי שפקיעין תגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחל קדש, ציפורי, צור נתן, הר מירון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, כל ישוב. הר מירון מאוד חשוב להביא את זה. אז אני מקווה לראות את היישוב פקיעין כמה שיותר מהר ואני מכיר אותך יושב-הראש מאז שנכנסת לכנסת שאתה עושה עבודה מעולה ותביא לנו את פקיעין כמה שיותר מהר. אני רוצה להודות לראש המועצה המקומית דליה, רפיק, על כל העבודה שאתה עושה למען היישובים שלך, ותמשיך לצעוק קדימה ולראות כבר את כל היישוב דלית אל כרמל מסודר, כמו שאמרת לי פעם לא יהיה בית בלי היתר בדלית אל כרמל, ואני מקווה לראות את כל דלית אל כרמל עם היתרים, ואת כל היישובים הדרוזים עם היתרים והרחבה. שיהיה לכם בהצלחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע כשיש היתרים אין צווי הריסה, כשיש היתרים יש טופס 4 אז יש חשמל ויש הכל. אני יודע את הבעיות תאמין לי, אני אמרתי לך, צריך לטפל גם בבעיות אבל לא להזניח לרגע את ההתקדמות הגדולה הזאת. כי זה בסוף אני אומר לך, אני למדתי שראשי רשויות נבחנים בדברים הגדולים, הרחבים, כי אז אתה פותר לא בעיה של 8-9 אנשים שפנו אליך כי פגשו אותך, פתרת לכולם, נתת להם את החכות לכו תדוגו דגים ותהנו מהחיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה את החכה, לא את הדג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד יושב-הראש, גם אני מצטרף לברכות על האישור והגריעה לטובת שטח ליישוב דליה, ואני מברך את ראש הרשות שנמצא כאן. בקטע הזה אני חושב שנגענו בנקודה שהיא מאוד כואבת לכל החברה הערבית בכל היישובים. כמעט 50% מהיישובים הערבים, תוכניות המתאר המפורטות שלהם ללא אישור כרגע נמצאות, ולכן אין אפשרות להוציא היתר ביישובים האלה. וכמו שאמרתי, בנייה ללא היתר זה לא תחביב, זו המציאות, שחובת התכנון, חובת משרד הפנים, חובת כולם, להפשיר קרקע, ולקדם תוכניות ולהסיר חסמים בכדי לא להגיע למצב הזה גם של קמיניץ וגם בנייה לא חוקית, כי אין תחביב לבנייה לא חוקית. המציאות מחייבת התפתחות של היישובים, צריך להמציא היתרים, צריך להנגיש גם את כל קטע התכנון, ואני רוצה גם לדבר על הנגב בצורה יותר מורחבת. ביישובים הלא מוכרים בנגב, כ-35 ישובים, 120,000 תושבים, אין להם שום אפשרות להוציא היתר, ולכן כל הזמן הקטע של ההריסה נמצא באיום על האנשים, ולכן לפי דעתי הגיע הזמן גם לקדם תכנון בהכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב, שתהיה אפשרות והזדמנות לאנשים גם לבנות עם היתר בצורה מסודרת. ראינו איך החיים של החברה הערבית הבדואית בנגב כיום, במלחמה, בשיגור הטילים. על מיגון אנחנו נלחמים גם במועצה הארצית, גם בוועדה המחוזית, למרות שהוועדה המחוזית בבאר שבע בנגב התייחסה ושמה הערות למיגון – המועצה הארצית, לצערי הרב, בהחלטה שלה מלפני יומיים לא התייחסה בכלל ליישובים הלא מוכרים בנגב, למרות שהתוכניות שהביאו להקלות למיגון היו אמורות גם לכלול את החברה הערבית הבדואית בנגב. אמפתיה לחברה הערבית הבדואית בנגב בתקופה הזו זה רק במילים, הגיע הזמן לתרגם אותה הלכה למעשה בהכרה ביישובים, במעשים, בהתייחסות שווה לכול משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, תודה מכובדי יושב-הראש. אני מצטרף לברכות לידידינו רפיק וגם לתושבי דלית אל כרמל על ההרחבה, הגיע הזמן. מה שמכעיס בכל הקטע הזה, זה שהתהליך התחיל לפני שנים רבות וזה לא אמור לקחת כל כך הרבה זמן במדינה מתוקנת. ישובים רבים בחברה הערבית צריכים את ההרחבה הזאת על מנת לתת מענה לתושבים שלהם. אנחנו מדברים על תכנון ומדברים על הרחבה. למשל, היישוב תל שבע הגיש תוכנית לפני שלוש שנים לשכונת אלמטלה אצל ראש המועצה שהגיש אותה למשרד הפנים ועד עכשיו לא קיבל מענה. 11 יישובים בכפרים של שתי מועצות אזוריות נווה מדבר ואל קסום, הוקמו ב-2003 ועד היום אין שכונות שם, אולי עשרות בודדים של היתרי בנייה, ואלפים בלי היתרים ואין להם את היכולת לבנות בתים. כמובן שיש את כל הנושא של בקעת באר שבע שצריך להכיר בו. יש שם ששה ישובים, מזרחית לכביש 80 - - - ואל פורעה שגם צריך להכיר. אני חושב שצריך לשנות מדיניות, לשנות תפיסה כלפי החברה הבדואית בנגב ולהתחיל תהליך מול החברה על מנת, א' להפסיק את ההריסות של התושבים, ב' מיגון וג' להכיר בכפרים האלה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. יש עוד הערות ממשרדי הממשלה? אם כך נקריא את הצו בבקשה. << דובר >> לירון אדלר-מינקה: << דובר >> אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי הר הכרמל) (תיקון) התשפ"ד – 2023 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998, בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, מועצה מקומית דלית אל כרמל, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור: תיקון סעיף 1 1. בסעיף 1 לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי ושמורת טבע הר הכרמל), התשל"א - 1971, (להלן - האכרזה העיקרית), אחרי סעיף קטן (י) יבוא: "(יא) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטחים המוקפים בקו כחול והמקווקוים בקווים אלכסוניים דקים בצבע שחור, בתשריט מס' ג/חפ/תממ/14/6, החתום ביד שר הפנים ביום" וכאן יהיה התאריך של החתימה על האכרזה. תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לאכרזה העיקרית, אחרי סעיף קטן (י) יבוא: "(יא) העתקים מהתשריט האמור בסעיף 1(יא), מפורסמים באינטרנט באתר "מידע תכנוני" של מינהל התכנון ומופקדים במשרדי מינהל התכנון בירושלים, במשרדי מתכנן מחוז חיפה בחיפה, ובמשרדי הועדה המקומית לתכנון ולבניה רכס הכרמל, וכל המעוניין בדבר רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל". תיקון התוספת 3. בתוספת לאכרזה העיקרית - 1. בסעיף קטן (א), אחרי "ובסעיף קטן (י)" יבוא "ובסעיף קטן (יא)". 1. אחרי סעיף קטן (י) יבוא: וכאן מפורטים הגושים והחלקות של הגריעה. זהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. מאחר ששמענו בקשב רב את הצו, אם-כך אני מעלה להצבעה את הצעת צו אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי הר הכרמל) (תיקון) התשפ"ד – 2023. מי בעד? ירים את ידו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מצביע במקום יוליה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מצביע גם במקום ווליד טאהא. הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארבעה בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. אם ככה אני שמח, אדוני ראש המועצה. הצו מאושר. אני מודה ללשכת התכנון, למנהל התכנון, למשרדי הממשלה. אני קודם כול רוצה באמת להודות למנהל התכנון ואני מבקש להתקדם הלאה עם הדבר הזה באמת. כי בסוף אתם יודעים, כשרואים את הפירות של זה ורואים מה קורה בזכות הדברים האלה, זה נותן incentive לכולם להסדיר. אני רוצה להודות לראש המועצה שמקדם את הדבר הזה. אנחנו שמחים שנפלה בזכותנו זכות דווקא בימים אלה, אבל בכל יום צריך לעשות את זה, זה לא קשור, אבל דווקא בימים האלה שהעדה כאובה את כאבה הגדול, לבוא ולתת את זריקת העידוד הזאת אנחנו לצידכם. הנושא של מגורים לאנשים זה דבר בסיסי של החיים, הנושא של איכות חיים הוא דבר בסיסי, ואנחנו גם נכבד את זה, גם נדאג לזה ובעזרת השם ננצח בכל המלחמות שיש לנו ונדע להיות ביחד ולשמור אחד על השני. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:17. << סיום >>