פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 43 ועדת החוקה, חוק ומשפט 21/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 178 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר קארין אלהרר אברהם בצלאל יואב סגלוביץ' מוזמנים: שרה גולד – עו"ד ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים עמרי בן צבי – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביטל שטרנברג – משפטנית -ייעוץ, משרד המשפטים צרויה סיקרון – משפטנית, משרד המשפטים רוני טלמור – ראש אשכול תאגידים ושוק ההון, משרד המשפטים אורן פונו – ממונה בכיר ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים טלי ארפי כהן – רשמת האגודות השיתופיות בפו, משרד הכלכלה והתעשייה יעל גודר – עוזרת משפטית, משרד הפנים רותי לירז-שפירא – ממונה רגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה דליה שילי-יריחובר – ראש צוות יעוץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי חיים זהבי – מנהל המחלקה לדירקטורים מקרב העובדים באגף, ההסתדרות הכללית החדשה גונן גומלסקי – עורך דין, רשות החברות הממשלתיות רחל גור – סמנכ״ל, לובי 99 מוזמנים באמצעים דיגיטליים: עידו חי – אגף תקציבים, משרד האוצר טליה אגמון – משנה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות דני חורין – משרד התרבות לירן חשין – משרד המשפטים ייעוץ משפטי: ד"ר גור בליי ניצן רוזנברג טליה ג'מאל מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023, מ/1673 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, לצערי כמדי בוקר אנחנו מזכירים שאנו משתתפים בצער המשפחות של הנופלים. מאחלים החלמה לפצועים. מקווים שלא נצטרך לעשות זאת בבקרים הבאים. על סדר-היום: הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל). אתמול היו עוד כמה נושאים שעוד חיכינו עליהם לתשובות סופיות והופץ נוסח חדש לקראת הדיון היום. אדוני היועץ המשפטי, תרצה לעדכן אותנו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> עברנו אתמול על חלק ניכר מהנושאים שנותרו פתוחים, המוצהבים, ונותרו נושאים שעוד לא הגענו אליהם בכלל מהמוצהבים, אך מבחינת סדר הדברים, אני מציע לחזור לדברים שעלו אתמול וטרם נסגרו סופית. הנושא הראשון בעמ' 8, סעיף 7. הנושא של הארכת כהונות. זה הנושא האחרון שהיה המשמעותי לפני הסיום אתמול. פה היינו בקשר עם נציגי הממשלה. יש פה שתי חלופות אפשריות. אקריא והממשלה תציג אותן להכרעת הוועדה. אני מזכיר שהסוגיה שהייתה על הפרק היא של האם יש הארכה אוטומטית, האם אחרי ההארכה וממנים בכל זאת השר, או התחיל קודם או מתחיל הליכי המינוי, האם הם יכולים להוביל להחלפתו של מי שהוארך באופן אוטומטי. זו השאלה. אקריא את שני הנוסחים המוצעים, תחתית עמ' 8. על אף האמור בכל דין, בעל תפקיד כמפורט להלן, שמונה לתקופת כהונה קצובה והיום האחרון של תקופת כהונתו (בסעיף זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, יידחה היום האחרון המקורי בארבעה חודשים – הסיכום היה שיהיה ארבעה חודשים, או עד שימונה במקומו בעל תפקיד אחר באופן קבוע, לפי המוקדם: ואז יש שתי אופציות. נוסחית הן לאו דווקא יישבו פה, אבל המהות - חלופה א': ובלבד שהליך המינוי החל לפני יום פרסום חוק זה ושתינתן לבעל התפקיד הודעה מראש של 14 ימים על הפסקת כהונתו; וחלופה ב': ובלבד שתינתן לבעל התפקיד הודעה מראש של 14 ימים על הפסקת כהונתו. גם אם הליך המינוי החל אחרי פרסום החוק, כלומר בשניהם בקשת הממשלה שאדם לא יקבל מהיום למחר הודעה שמפסיק, הודעה של 14 יום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נכון גם לגבי העובדים וגם לגבי דירקטורים? כי אני חושב שהרציונלים קצת שונים. הודעה מוקדמת לעובד זה משהו אחד. דירקטורים זה עולם אחר. בעלי תפקידים, יושבי ראש מועצות וכדומה שאין יחסי עובד מעביד. כי כשיש יחסי עובד מעביד יש לבדוק היכן זה עומד מול הדינים הרגילים של הודעה לעובד לפני סוג של פיטורין – לא בדיוק פיטורין. תנו לזה בבקשה התייחסות לאיפה זה מתכתב עם דיני עבודה. << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> התכלית שאנו חשבנו היא פחות בהקשר של דיני עבודה. חשבנו לא לפגוע בכבודם של האנשים שמכהנים שפתאום מודיעים להם מעכשיו לעכשיו שמפסיקים לכהן כי מישהו אחר מונה, בכלל לא נערך מולם אירוע - זו הייתה המחשבה מאחורי הרעיון הזה. זה נכון גם לדירקטורים, למנכ"לי תאגיד- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני שואל בין היחס לזה לדיני עבודה כי לכאורה – אני לא בקי לגמרי בדינים, יכול להיות שתבדקו את זה מול רפרנט דיני עבודה אצלכם, אבל להבנתי יש פה אנשים שבחוזה שלהם או בדיני הודעה מוקדמת רגילים חייבים להודיע להם כי הם ותיקים אז מן הסתם יש חודש ואז השאלה אם ה-14 יום האלה הם בנוסף לחודש, לא בנוסף או שבגלל שבכל מקרה כבר היו אמורים לעזוב, עכשיו הארכנו להם בארבעה חודשים אז אנו מחשבים את זה כאילו זו עבודה חדשה. יש לתת איזה מענה, היכן זה מתכתב עם דיני עבודה – או זה מוסיף עליהם, או זה במקומם, ואז אנו אומרים: תמה הכהונה שלך, קיבלת את ההודעה המוקדמת שלך, עכשיו אתה התחלת סוג של תקופה חדשה של ארבעה חודשים שעליה יש להודיע 14 יום? צריך לראות איפה זה מתכתב. אני לא מכיר את הכללים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אפשר כעניין פרקטי לכתוב: לא פחות מ-14 ימים, כלומר זו שכבת הגנה ראשונית. אם אתה מקבל מכוח דיני עבודה – לא פחות מ-14. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רשות החברות. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> אם אפשר לתת לנו כמה דקות לקרוא את הנוסח כי לפחות אני קיבלתי אותו - הוא מולנו רק עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, אנחנו מדברים עליו. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אפרופו הניסוח, אולי עדיף לכתוב סיום כהונתו ולא הפסקת כהונתו. זה נותן תחושה שמישהו עושה משהו אקטיבי. התפיסה הכללית שלנו אומרת, שאדם קיבל עוד אקסטרה שלושה חודשים מכוח החוק וזה לא צומח- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. רק צריך להבהיר את זה – אני מסכים איתך. אם אני חושב על זה אנליטית, האדם אמור לסיים ב-1 בינואר, הוא כבר יודע, אין צורך בהודעה מוקדמת לאדם כזה ועכשיו הארכנו לו בארבעה חודשים ונתנו 14 יום – מבחינתי זה בסדר גמור. יש לוודא שזה לא מייצר כפל מול דיני עבודה בהוראה גוברת. שמתייחס לזה, לסגור את זה שלא מייצרים כפל. מתחבר לרציונל שאתה מדבר עליו, לא חולק עליו. לגבי הליך המינוי, חלופה א ודאית לדעתי, כלומר ברור שאם הליך המינוי החל לפני פרסום חוק זה. יש לדון בשאלה מהו הליך מינוי אולי אפילו ברמת הצהרה לפרוטוקול, לא חייב להכניס לחוק אבל מה נחשב אצלכם בחברות הממשלתיות תחילת הליך מינוי? מה נחשב בממשלה תחילת הליך מינוי? השרים מגישים את הרשימה זה דירקטור לאישור. נחשב הליך מינוי שהתחיל? בדיקה של הוועדה? שם הוגש לבדיקת הוועדה? איפה מתחיל ההליך? אם אנחנו מעבירים את הקו, איפה אתם מזהים את התחלת הליך מינוי דירקטור? << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> אני מדבר על החברות הממשלתיות - נצטרך לקבוע את זה בתוך החוק. אין תחילת הליך מינוי טבעי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני שואל אותך עכשיו, מתי מתחיל תחילת הליך מינוי דירקטור? << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> אפשר לקבוע את זה במועד הגשה לוועדה לבדיקת מינויים, למרות שיכול להיות שהשרים עשו עבודה לפני זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שצריך להכניס את זה לחוק. הרי הגורם שיפרש את החוק יושב פה בנושר הזה, גם במשרד המשפטים, גם אצלכם ברשות החברות הממשלתיות. זה לא חוק שהשאלה איך יפורש. יש פה כוונת מחוקק שרלוונטית לכלי הפרשני והפרשנות של הרשות הרלוונטית. אם תגיד לי: אפרש את זה אבל אני חושש מתביעה ואני צריך שתרשום משהו אבל אני לא חושב שזה המצב. << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> לו שאלת אותי לעניין הפרשנות, בשביל הוודאות כדי שיהיה ביטוי חיצוני לתחילת הליך מינוי, בעיניי זה הגשת המועמדות לוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אכתוב את זה. שוב, הוודאות היא פה. אתה אומר את זה. נשמע לי הגיוני. משרד המפשטים פה. כשאני שואל אותך איך אתה מפרש את המילים תחילת הליך מינוי לפני יום פרסום זה – הכוונה שהשם שלו הועבר לוועדה על ידי השר – מצוין. תם הטקס מבחינתי. אני לא רוצה לכתוב את זה בחקיקה. כך אני מבין את המילים האלה, גם אתה, משרד המשפטים מבין כך. מי עוד רלוונטי לאירוע? << אורח >> אורן פונו: << אורח >> זה מתכתב גם עם הנחיות בנושא של תקופת בחירות, מה המועד הקובע. אני מדבר ברשות החברות. אבל יש להבין שבין שתי החלופות – אולי עמרי יתייחס לזה – החלופה השנייה- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נדבר עליה. כרגע מדבר על החלופה הראשונה. אז בחברות הבנו – הגשת השרים על ידי השר או השרים לוועדה בחברה הממשלתית, זה התהליך. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בהקשר של דירקטורים מטעם העובדים שכן נכללים בחוק, הבחירות הן לפני הגשת השמות לוועדה אז אולי שם כן יש להתייחס לזה בתקופה קצת יותר מוקדמת אם הולכים לעולם הפרשני הזה. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> שוב, בהנחה שתקופת ההארכה היא רק ארבעה חודשים, ההליך היחיד שרלוונטי זה בחברת עמידר ששם באמת היו בחירות בשבוע שעבר, אם איני טועה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא לא לקבוע. אני מחוקק את החוק הזה. כשאני מבין אותו ויש פה נציג העובדים, אני חושב שהסיפור של עמידר נחשב שהתחיל. זו הפרשנות שלי. אם תודיע לי לפרוטוקול שגם אתה מבין כך ולא תעצור, אני לא מרגיש צורך לכתוב את זה במפורש כי בעיניי זה פשוט. אבל אם תאמר לי: בלי שתכתוב לא נעשה אולי נמצא דרך לכתוב את זה. אני פשוט חושב שחבל. זה ודאי נבחר בחלופה הראשונה. אני רואה ואומר לעניין הפרשנות ואשמח שתאשרו לפרוטוקול שמה שתפעלו לפיו ברשות החברות הממשלתיות יהיה זה שאם הליך המינוי החל לפני תחילת חוק זה, לא תעצרו בגלל זה את המינוי של הדירקטור. זה לגבי חברות ממשלתיות והליך המינוי בהקשר זה כשמדובר בנציגי עובדים זה הבחירות בתוך העובדים. כשמדובר בשר, כשהשר הגיש את השם לוועדה. << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> נראית לי פרשנות סבירה מאוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככל שתפעלו לפיה, מצוין. זה לגבי תחילת לפני יום פרסום חוק זה. << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> חלק מהמינויים הם לא בחברות ממשלתיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יודע. רוצה לעבור על זה. לגבי חבר בית דין מינהלי מה נקודת ההתחלה שלו? מי יודע? << דובר_המשך >> עמרי בן צבי: << דובר_המשך >> נבדוק עכשיו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שזה הצהרות פרשניות לפרוטוקול אבל שנדע במה מדובר. חבר או יושב ראש של מועצה, רשות או גוף הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה, בתאגיד שהוקם בחוק והמנהל הכללי של תאגיד כאמור. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> זה כמו בחברות ממשלתיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש ועדה שבודקת, הגשה לוועדה או אם יש הליך של בחירה אם זה בקרב עובדים. אולי גם במועצה, רשות או גוף יש כאלה תהליכים. בסדר גמור. חבר או יושב ראש של ועדה או גוף אחר שהוקמו בחיקוק; בסדר. ופועלים ברשות ציבורית. בסופו של דבר יצטרכו לתת פרשנות אד הוק. מפה התפיסה שלי צריכה להיות, ותכף נדבר על החלופה השנייה, תבינו למה התפיסה מבחינתי צריכה להיות מרחיבה. הרציונל מבחינתי להוסיף את זה – כי אני לא רוצה לייצר תמריץ שלילי לרשויות שפעלו כנדרש והתחילו הליכי מינוי ואיוש. אני רוצה שמי שהתחיל גם במובנים יותר רחבים של המילה, שיקבל את זה. שמי שפעל כשורה, והתקדם ומינה, שלא ייצא חוטא נשכר וצדיק מוענש. זה הרציונל מבחינתי לתוספת של הדבר הזה. בשירות המדיה יש תהליכי מכרז. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אנו כבר לא מדברים על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נגיע אליה. אוקיי. לגבי חלופה ב' שאומרת שגם אחרי תחילת החוק אפשר להתחיל הליכים. << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> זו החלופה המועדפת. היא נותנת הרבה יותר גמישות למשרדים, ואם משרד יכול לנהל הליך מינוי של בעל תפקיד קבוע אנו לא רואים סיבה לעצור אותו רק כי התחיל אחרי 22.11. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מבין. השאלה אם זה לא מייצר תמריץ להיפטר מעושי בעיות במובן הזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> תתנהג יפה – לא נמנה מישהו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וגם מייצרת אפליה וטענה על פגיעה בשוויון והאריכו לכולם ולי לא, והחליפו רק אותו ולא אותי, ובמקום לייצר פשטות אנו מייצרים בלגאן. זה השיקול למה לא לעשות זאת. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> אני רוצה להשיב לתהיות שלך. קודם כל יש לזכור שכשלוקחים מועד מסוים כמו 22.11 אבל התקופה הקובעת תתארך- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ודאי. רציתי לומר – ודאי שלו תהיה הארכה תהליכי המינוי שהתחילו בתקופה, יש להתאים את זה. זה ודאי. כלומר, אני יודע שהארכתם לי, יש לי דירקטור שאני צריך למנות והוארך בארבעה חודשים וזה בסדר אבל נערך לארבעה חודשים האלה ובמהלך התקופה מתחיל את התהליכים ומגיש את השם לוועדה כדי שבתום ארבעה חודשים הדירקטור כן ימונה. אני בנחת. ואז מאריכים את התקופה ואומרים לי: אם התחלת את הליך המינוי לפני פרסום, אז - ומאריכים שוב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבין אבל אם הולכים- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה אי אפשר להאריך פעמיים לאדם. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> יהיו מינויים אחרים. הטענה שברגע שאתה מחפש לראות שיש הליך קיים, המלאי של מועמדים יקטן והאפשרות להשתמש בחריג תפחת. בסופו של דבר הרציונל בחריג הזה, הוא שמה שמעניין אותנו זה שני דברים- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צודקת. זה דוחף אותי לחלופה ב, מה שאת אומרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם רוצים לעשות את זה כבר הייתי הולך לחלופה ב כי זה נהיה מסובך. החל לפני הארכה. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> לגבי החשש בסופו של דבר בחלק גדול מהמקומות האלה המינויים ממילא נעשים לא בבת אחת אלא במדורג. יש מועצות שצריך למנות אותן לראשונה באופן מלא אבל אז יש החרגות וסטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נלך לחלופה ב. אני שלם עם זה למרות החשש, אבל מבין שני החששות מעדיף את חלופה ב. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> אני רוצה לוודא משהו ביחס לפרשנות של ההצעה הזאת, וזה לעניין של עד שימונה במקומו בעל תפקיד אחר. יש מצבים, שבחברות ממשלתיות, אני מניח שגם בתאגידים, יש לא אדם אחד שהוא בעל תפקיד מסוים אלא חמישה. ואז מכהנים כרגע שניים מכוח הארכה ואז מביאים שלישי. במקרה כזה אני מניח שהפרשנות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז הוא לא מונה במקומו. זה באמת יהיה רלוונטי רק בכאלה כשמחליפים בהחלפה חמה או במנכ"לים או חבר מועצה. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> אפשר לתת לזה פתרון – נניח שיש שלושה מאותו סוג במירכאות, נגיד ארגונים סביבתיים. הראשון שיוחלף יהיה הראשון- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נצא מזה. << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> זו המשמעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המשמעות היא שזה במקומו. איך ייקרא במקומו – תריבו עם הדירקטור מי שנחשב במקום. << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> זה פרשנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר שאנו הולכים לחלופה ב, גם כדי לייצר באפר ואפקט מצנן, הייתי אומר שמשך זמן ההודעה יגדל, ואז זה מונע את היכולת לעשות מניפולציות. כלומר מצד אחד, אם זה מוחלף, זה מחליף אבל ההודעה תצטרך להינתן לתת חודש מראש ואז המשחק והשפיל בתוך תקופה של ארבעה חודשים בשביל לעקוץ, רק כאלה שהליך המינוי מתחיל ואז אתה שולח לאדם הודעה: הליך המינוי מתקדם. ואז יהיה משך זמן יותר ארוך ונלך לחלופה זה. זה יותר נכון לדעתי. << אורח >> חיים זהבי: << אורח >> מבקש לדעת, האם בחירות שהתקיימו- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברנו על זה. << אורח >> חיים זהבי: << אורח >> בסדר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז הודעה מראש של 30 ימים ואז הולכים לחלופה ב ואז זה מצמצם את החשש למשחקים ומניפולציות. זה עניין פרשני של הממשלה שסדר הכניסה יהיה סדר היציאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תשתדלו לא לייצר יותר מדי תקלות כאלה ואם יש לכם ספק - חכו לסוף התקופה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> היא צודקת שזה מונע חלק מהמניפולציות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שימנע הכי טוב את המניפולציות – שיחכו לתום הארבעה חודשים וחודש התרעה מראש. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> מה שנבחר זה חלופה ב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל עם 30 יום ולא 14. דהיינו אם יש לכם דירקטורים שכהונתם פוקעת ואתם מחליפים והבנתי שזה קיים רק בעמידר תנו להם הודעה עכשיו. אם זה פחות מחודש- - << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> לא חושב שזה מוכן בפחות מחודש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מתערב לכם. << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> גם אין משמעות לתחילת הליך מינוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון אבל תוכלו להתקדם במינוי ואני מעודד אתכם להתקדם במינוי במהירות הראויה לפי סעיף אחד פה שאומר שזה לא גורע מחובתכם להתקדם במהירות הראויה. רק אומר שתצטרכו לתת לו הודעה לפחות 30 יום מראש. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מוסיף את לפחות. זה נסגר. פסקה (5) שעסקנו בה רבות, נושא משרה בשירות המדינה. הממשלה מבקשת למחוק את הפסקה ובהתאמה גם את החריג שבעמוד הבא לגבי מי שמינויו נבחן בידי הוועדה המייעצת למינוי בכירים. רוצים להתייחס? << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> אתמול אמרנו שאנו רוצים לעדכן מחר שקיבלנו תוך כדי הדיון מסרים סותרים ממשרדי הממשלה. ערכנו בירור עם שלושת המשרדים הרלוונטיים – בנק ישראל אמרנו בדיון אתמול, ומשרדי הכלכלה והבריאות ערכנו את הבדיקה אחרי הדיון ואין צורך בסעיף הזה מבחינתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> והכהונה שלהם לא תוארך בעלי התפקידים, ואם החליטו, לפי החוק יפעלו. << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> בדיוק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מוחקים את (5) ואת החריג ב-ד5 גם, מי שמינויו נבחן בידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים. אני מדלג קדימה כי על הסעיפים האלה דיברנו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לגבי סעיף קטן (ב), בדיון הקודם ביקשתי לבדוק, האם נבחרי ציבור שכתוב לגביהם שהם מכהנים עד לבחירות החדשות- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הם לא נכנסים להגדרה כי הם לא בידי רשות ציבורית מקרב הציבור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בכוונה כתבנו כנציג מקרב הציבור. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אנו לא יכולים נציג מקרב הציבור. זו הבעיה שלנו כי בתאגידי מים וביוב הכהונה של עובדי הרשות המקומית היא כהונה לשלוש שנים. אנו מבקשים שיהיה כתוב הפוך – לכהונה קצובה למעט נבחר ציבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכוונה ברורה. ניסוחית. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> זה צריך לכסות גם עובדי רשות מקומית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה קורה היום שם? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> בתאגידי מים וביוב הם מתמנים לתקופה שלוש שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם התקופה נגמרת בתקופת בחירות מי ממנה אותם – העובדים או נבחרי הציבור? כלל ההקפאה של מינויים של משרד הפנים חל גם על עובדי רשות? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> משרד הפנים מתעסק בתאגידים עירוניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רשות המים. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> ברשות המים מה שמעניין אותם זה קוורום. זה יוצר מצב לא נורמלי כי הקוורום שמחויב בו זה לפחות שלושה דח"צים ואז ייתכן מצב שגזבר שהסתיימה תקופת מינויו בתקופה הזו, שהוא תפקיד מאוד חשוב ברשות המקומית ורלוונטי ואתה לא יכול למנות כי זה לא רלוונטי לקוורום כי לקוורום צריך שלושה דח"צים לפחות. אז זה מייצר מצב שיש יותר דח"צים מעובדי רשות מקומית או מנבחרי ציבור בתאגיד. בתאגידי המים והביוב- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. הרציונל ברור. אנו לא רוצים את זה על הנבחרים אלא על מי שמונה על ידי המועצה. ניסוחית תפתרי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתמול הובהר לנו שזה לא עובדים אז את אומרת גם עובדים וגם נציגים. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> כי בשונה מתאגידים עירוניים שהם לא תאגידי מים וביוב בתאגידי מים וביוב הכהונה היא לשלוש שנים. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> זה עובדים בתאגידי מים וביוב ובחברות עירוניות אחרות זה לא עובדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או כשיש עובדים- - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז הכהונה שלהם לא תפקע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החוק לא חל עליהם מסיבות אחרות. תאגידי מים וביוב זה לשלוש שנים. בחברות – כל זמן שעובדים הם נשארים. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> הערת נוסח, שלא תהיה פה המילה נציג כי מי שמתמנה כדירקטור הוא אינו נציג. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם לזה אנו מתנגדים. אני מזכירה שיש לנו תאגידים מסוג עמותות ואז זה כן נציג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה דיון במשטר תאגידי. זה לא דיון פרקטי. זו הערה ניסוחית נכונה. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> אדוני, תודה על העבודה על הסעיף. כן יש שתי הערות שאפשר לפתור בהיבט הניסוחי אבל חשוב לנו להעלות – נכון לעת הזו לפי הסעיף רשום: היום האחרון של תקופת כהונתו חל עד מועד הבחירות הכלליות. אנו מבקשים שמה שיבוא לידי ביטוי שהחל מיום התקופה הקובעת. מי שנגיד תקופת כהונתו הסתימה בספטמבר, או למרות התקופה הקובעת לא חלות עליו. החוק בא לתת מענה לתקופת הלחימה שהחלה ב-7.10. נכון לכרגע לפי הסעיף, מי שתקופת מינויו הסתיימה בספטמבר, סעיף ב חל עליו ותקופת הכהונה שלו- - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> החל מיום 7.10. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> יעל גודר: << דובר_המשך >> ועוד נקודה של ענייני ניסוח אבל מבקשת להעלות לפרוטוקול – שיבוא לידי ביטוי במסגרת עד מועד הבחירות הכלליות לפי סעיף 1 לחוק – שיהיה רשום: שני המועדים החלופיים שנקובים כרגע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> קיבלנו כמה הערות על זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ניסוחית אבל הייתה בקשה שאם זה יוארך שוב, לא יוארך. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה הסיפא, לכן כתוב: ובלבד שלא תוארך כהונתו אחרי 27.5. זו הערה של חבר הכנסת קריב. הכוונה, שני המועדים בהתאמה אבל נתקן את זה בנוסח. << דובר_המשך >> יעל גודר: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פסקה (5) הורדנו לבקשת הממשלה. החרגנו את ההחרגה של ההחרגות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נושא האגודות השיתופיות הסתיים. << אורח >> טלי ארפי כהן: << אורח >> בפסקה (ג) בדיון האחרון דובר על כך, שההחלטה היא לא רק לגבי הכהונה של הוועד. כל רשות מחליטה לגבי עצמה. פסקה (ג) כתוב: החליט הוועד. אז החליטה הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמור להיות: החליטה הרשות לקיים בחירות - יודיע הוועד. כי הוועד מודיע הודעות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בשאר המקומות תיקנו את זה לרשות. פה זה נשמט. << דובר_המשך >> טלי ארפי כהן: << דובר_המשך >> והערה נוספת היא בפסקה (ד): רשאי הוא להורות על אי קיומן של הבחירות במועד שנקבע על ידי הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו הכוונה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אם זה לא ברור, נתקן את זה. במועד שקבעה הרשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זה לבקשת הממשלה פרט 16? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה סעיף שדיברנו עליו בסיבוב הקודם. הוקרא. עוסק בסדרי דין בבתי דין מינהליים. היו פה שתי הערות. קודם כל לבקשת הממשלה יש למחוק את פרט 16 מהתוספת הרביעית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה הליכים מתקיימים בשנה בבית הדין? << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> בוועדה לגזזת יש הרבה הליכים. אומנם פחות מאשר בעבר. יש הרבה מאוד בגלל הקורונה. בעצם זה הוכנס מתוך מחשבה, שיש הליכים שכרגע לא יוכלו להתקיים אך אחרי שבחנו שוב את החוק לא מצאנו שום מועד שקבוע בחוק עצמו למתן החלטות של בית הדין ולכן זה מיותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. תורידו את אלו מהתוספת. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> בקשה לגבי הפרק של חברות, הפרק שמתייחס לשלושה חודשים אבל גם לגבי חברות ממשלתיות וגם לגבי אגודות שיתופיות, הארכנו לארבעה חודשים מטעמי אחידות. בכל ההסדרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עושה היגיון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> את כל הפרק של התאגידים? << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרציונלים של ניירות ערך, דח"צים, לא רק חברות פרטיות? השאלה היא, הטעמים להארכה, כל פרק נדון פה לגופו, המועד שלו. השאלה היא מבחינת שקיפות אל מול משקיעים, השאלה אם האיזון לא עובר במקום אחר. << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> ההסדר זהה שנותנים תקופה יותר ארוכה להתארגנות, שבמקום שלושה חודשים – ארבעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש הסעיף גם על דברים שקשורים בתגמול, עסקאות וכו'. << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> סעיף נוסף שאפשר להאריך עסקה שלכתחילה אושרה לתקופה בדרך כלל של שלוש שנים אז במקום שלוש שנים ושלושה חודשים זה יהיה שלוש שנים וארבעה חודשים. ודאי יהיה יותר מועיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. הכול ארבעה חודשים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למען הפרוטוקול, אנחנו מדברים בסעיף 8 על חברה ציבורית ארבעה חודשים, חברה פרטית ארבעה חודשים, לגבי אסיפה כללית, אחרי זה בסעיף 9 לגבי הדח"צים ארבעה חודשים ובסעיף 10 ארבעה חודשים כל הנושא של עסקאות וכמובן השותפויות מחיל את זה. אמרנו לפרט 16 למחוק. פה רציתי לשאול את הוועדה, דיברנו על זה שכל המועדים לדיון בערר ולפי סעיף קטן (ד) נדחים אוטומטית. השאלה האם הארכת התקופה הקובעת תחול גם בעניין הזה? אני מבין שלוקחים במכה אחת וכל הדיונים מבוטלים. היו"ר התייחס לזה שגם בבתי משפט התבטלו הרבה דיונים, אבל אם מאריכים את התוספת השנייה, האם יש הצדקה לדבר הזה למשך זמן. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> ככל שהמועד נקבע ממילא אחרי תחילת התקופה הקובעת אפשר יהיה לראות בזה הוראת בית דין אחרת אחרי פרסומו של חוק זה ולכן הדיון לא יידחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אם הוא לא קבע? << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> אם נקבעו דיונים – אלא אם יקבעו אחרת. - - - לייצר חריג שזה רק לגבי התקופה הקובעת הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הראשונה והשנייה ובלי הארכות. הראשונה והשנייה אין לי בעיה. נרשום לעצמנו, הארכת התקופה יכולה להיעשות לחלק מהעניינים. כשיבואו להאריך את התקופה נשאל, האם זה צריך לחול על פרק ה כן או לא, מה הרציונליים. מקסימום יחריגו את פרק ה מהארכת התקופה הקובעת. זה כתוב בסעיף של הארכה שיכול להתבצע לעניין מסוים או לא. זה כתוב פה, שאם מאריכים, הוא יכול להחליט השר שמאריך, לקבוע שההארכה תחול לעניינים מסוימים. כשיבואו לפה להארכה – מתאר לעצמי שיהיה דיון בוועדה ויישבו פה חברי כנסת, אולי אפילו אני, ונגיד מה קורה פה? למה מאריכים עכשיו? או שבתי הדין המינהליים יסבירו למה צריך או שיסבירו למה לא. כמו כל פרק אחר. נדון בכל פרק. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כרגע החלנו את הסעיף רק על התקופה השנייה, כי אנו מניחים שהיה לבית הדין שיקול דעת, אם בית הדין כבר דחה דיונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי הראשונה הייתה אז דיונים נדחו. זה על התקופה השנייה. כי מה שנעשה – נעשה. עכשיו השארנו את הכיף לסוף. << אורח >> דליה שילי-יריחובר: << אורח >> לגבי היחס בין פרק ה הזה לבין הפרקים הראשונים בהתאם, ואני תוהה האם לא כדאי להוסיף משהו שזה לא גורע מההוראות של הפרקים של החלטות מינהליות והפעולות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. מה שמתנהל בפרק ה, מאחר שרשות ציבורית הוחרגה, בית דין מינהלי הוחרג מהפרקים הקודמים ולכן יש לו הסדר משלו. << דובר_המשך >> דליה שילי-יריחובר: << דובר_המשך >> אני לא בטוחה שאדם שיקרא את זה יבין את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכוונה היא שכשיש לך מועד מבית דין אתה קופץ לפרק ה. << דובר_המשך >> דליה שילי-יריחובר: << דובר_המשך >> זו הצעה כדי שמי שמגיע לפרק ה יבין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה כתוב בסעיף אחר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה חוק באמת מורכב. לכן חשוב להנגיש את הדברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל בית דין – יש לו קליינטורה מוגבלת. סעיף 16. << דובר >> גור בליי: << דובר >> פה אני מציע שאקריא את הנוסח שקיבלנו מהממשלה ואז הם יסבירו כי זה עבר שינויים. 16א. קבלת החלטות בהרכב חסר בעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי. על אף האמור בכל דין ובמסמכי היסוד כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, בתקופה הקובעת השנייה, רשאים דירקטוריון חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, או ועדת דירקטוריון בחברה כאמור, לקבל החלטות בעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי במהלך פעילותה השוטפת של החברה, אף אם מספר הדירקטורים המכהנים נמוך ממספר הדירקטורים המזערי הנדרש לפעילות הדירקטוריון או ועדת דירקטוריון, או מהמניין החוקי הנדרש לקיום ישיבות דירקטוריון או ועדת דירקטוריון, ואף אם לא מתקיימים בהרכב הדירקטוריון או ועדת דירקטוריון תנאים נוספים הנדרשים לפעילותם, ובלבד שהדירקטורים המכהנים קבעו פה אחד כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי; הודעה על נושא ההחלטה שהתקבלה בהרכב חסר של הדירקטוריון או ועדת דירקטוריון תתפרסם באתר האינטרנט של החברה. (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחויבים, גם על תאגידים שהוקמו בחוק או גופים אחרים שהוקמו בחיקוק, כמשמעותם בסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות. חוץ מהסבר אולי תתייחסו לשאלה שעלתה בוועדה, מי נכלל בגופים אחרים שהוקמו בחיקוק ומי נכלל בתאגידים שהוא בחוק שהוא רלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה כמה נושאים להתייחס. קודם כל מה זה תנאים נוספים. קוורום אני יודע. לא תנאים נוספים; ושתיים, הצבעתי על זה גם בפעם הקודמת – הנושא של החלטה פה אחד אני מאוד מתקשה איתו. ובלבד שההחלטה נכתב במפורש כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי – בכל מקרה אתם הרגולטור במידה מסוים. אם יהיה משהו, תרימו עליו דגל, יש נציג שלכם יושב בדירקטוריונים, אתם יושבים ורואים את ההחלטה, תגידו להם מה פתאום, זה לא דחוף, כן דחוף. אני לא חושב שאפשר לתת זכות וטו בדירקטוריון לכל דירקטור. בעיניי זה לא נכון פה אחד. תסבירו מה זה תנאים נוספים ותשיבו לשאלת הייעוץ המשפטי על התאגידים שהוקמו בחוק או גופים אחרים שהוקמו בחיקוק שיחולו עליהם נושא הקוורום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> וגם למה במהלך פעילותה השוטפת. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> אולי נתחיל מפה אחד. מטרת ההסדר הזה היא מצד אחד, לאפשר לגופים האלה לקבל החלטות חיוניות כדי למנוע פגיעה בתפקוד השוטף במצבים שלמרות הכול ולמרות ההסדר שדיברנו עליו כעת, הדירקטוריון לא מאויש באופן שמותר לו לפי התקנון לקבל החלטות וזה נכון גם לגבי ועדות של הדירקטוריון בתיקון שהוספנו לקראת הדיון. במצבים כאלה יש דברים שוטפים שצריכים לקבל מענה. נתקלנו למשל במקרים של היעדר זכויות חתימה שנדרשות למשל כדי לעשות רכש סירות לטובת ילדים שלומדים ספנות בבית ספר - חברה לחינוך ימי, או במקום שבו נדרש אישור דוחות כספיים, למשל יכול להיות נדרש כדי שאפשר יהיה לקבל כספים מהמדינה למימון הפעילות של החברה. הוספנו את ההסתייגות לגבי הפעילות השוטפת בגלל הערת היושב-ראש שחשש שיהיו כל מיני עסקאות או החלטות שמנצלות את המצב. אנו לא חוששים מזה אבל זה נועד להבהיר שהמטרה לאפשר את הפעילות השוטפת. לגבי פה אחד, המנגנון הזה נועד לאפשר לדירקטורים להיות במצב שבמספר הנמוך שנמצאים סוג של שומרים אחד על השני, שמקבלים החלטה שכולם בטוחים נדרשת וכדי לנסות למנוע משחקים לא נעמוד על כך אם היושב-ראש סבור שעדיף החלטת רוב רגילה מבין אלה שמכהנים, זה ודאי לא קוורום רגיל אבל אפשר לעשות את זה רוב המכהנים. אם יש שניים זה ממילא יהיה שניהם. אם שלושה ומעלה השאלה של הרוב תתעורר. לא נתנגד לזה אבל אנו חושבים שהפתרון של פה אחד יש לו יתרון. לגבי גופים אחרים שהוקמו בחיקוק, אנו מפנים פה לרשימה של גופים שמנויים בתוספת לחוק החברות הממשלתיות- - - שבגלל החשיבות שלהם הוחלט ברבות השנים, להכפיף את המינויים אליהם לבדיקה של הוועדה לבדיקת מינויים כמו תאגידים ציבוריים משום ראיית חשיבות הגוף ומתוך אותה ראייה רצינו לאפשר גם לגוף הזה להמשיך לתפקד אפילו אם בהרכב חסר לנושאים דחופים שאם לא יתקבלו לגביהם החלטות, תיווצר תקלה. ריכזנו כמה דוגמאות. עו"ד צרויה סיקרון תציג אותן. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> הדוגמאות שקיבלנו הן בעיקר ממשרד התרבות והספורט. יש לנו שם – תאגיד ציבורי – שני תאגידים ציבוריים – המועצה להסדר הימורים וספורט ומרכז זלמן שזר. דני חורין אמור להיות פה בזום כדי להסביר לנו על הצורך שלהם. קיבלנו לאחרונה ממשרד הכלכלה גוף נוסף, שאנו צריכות לוודא אם נמצא גם בתוספת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יכול להיות שמיותר להתייחס לגופים אחרים שהוקמו בחיקוק? כי כפי שהיושב-ראש ציין לא פשוט הסעיף הזה. השאלה אם אפשר לצמצם את תחולתו נגיד רק לתאגידים סטטוטוריים. אולי עדיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה אם במהלך התקופה ייכנסו עוד גופים לסטטוס. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה אם עשיתם את זה במבט צופה פני עתיד או זה רק כרגע. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> אזכיר שזו הייתה שאלה שלך אדוני כי מדובר בגופים שבדרך כלל ההרכב של המועצה בהם נקבע באופן רגיש שאמור לייצר- - << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> ככל שהתקופה הקובעת תימשך ועלולה להיות מוארכת, המצבים האלה עלולים לקרות. הגופים האלה הם גופים שהמחוקק ראה חשיבות מיוחדת לגביהם, בחר אותם מכל הגופים הסטטוטוריים אחרים שמנויים בסעיף המינויים והתייחסנו רק אליהם מתוך ראייה של קבוצה בעלת חשיבות. זו הייתה הצעתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פספסתי. מה זה התנאים הנוספים? << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> למשל אם מדובר בוועדת ביקורת, שצריכה לקבל החלטה או בחברה ממשלתית – יש לה ועדת ביקורת אבל נקלענו למצב שיש דח"צ אחד אז ועדת הביקורת לא תוכל להתייחס. היא כן תוכל להתכנס לקבל אותה החלטה דחופה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא מה שכתוב. אה, ועדת דירקטוריון זה ועדת הביקורת. אבל מה שאמרת זה קוורום. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> זה לא קוורום. חסר לך בשביל הקוורום מישהו כזה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> למשל בעל מומחיו. אין דירקטור שהוא רואה חשבון. ההחלטה צריכה להתקבל כשאחד מהשותפים להחלטה זה דירקטור שהוא רואה חשבון. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> המספר של הדירקטורים הוא מספק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי, וזה אתם יודעים כמה יש לכם כאלה? כי אני מבין את הבעיה שזה בא לפתור, אבל זה מונח כה רחב בחקיקה. גם תנאים נוספים בעיקרון אסור לדירקטוריון לפעול בניגוד עניינים אבל מותר לו עכשיו לפעול בניגוד עניינים כי הסמכתי אותו גם תנאי נוסף שדרוש לפעילותו. הצ'ק פה ענק. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> חשבנו בנוסח להציע, אולי נעשה הבהרה אם אתה מבקש אדוני, שמקשר בכהונה בהרכב. אם אין מישהו שהתנאי הזה מתקיים בו שמכהן בהרכב הדירקטוריון בלבד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי הביטוי תנאים נוספים הנדרשים לפעילותם יכול להיות הכול בכול מכול כול, יכול להיות נדרש אישור רגולטורי ואין אישור רגולטורי. לא יודע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היה לנו נוסח קודם – ואף אם לא מכהנים בהרכב הדירקטוריון דירקטורים הנדרשים לשם קיום תנאים נוספים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לזה כוונתם. זה מכסה אתכם? או בוועדת הדירקטוריון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדגש שלא מכהנים דירקטורים לשם קיום התנאים ואז הדגש הוא על העובדה שאין אותם – לא מה הם עושים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. נמצא בזום עו"ד דניאל חורין, משרד התרבות. << דובר >> דניאל חורין: << דובר >> שלום. אתייחס – צרויה התייחסה לתאגידים שנמצאים באחריות משרד התרבות והספורט. רק אתייחס למה ששאל היועץ המשפטי לוועדה לעניין הגופים האחרים שמנויים בתוספת. אני חושב שנכון לכלול את ההוראה ביחס אליהם – התוספת לחוק החברות הממשלתיות – אני חושב שנכון לכלול את ההתייחסות או ההוראה גם ביחס לגופים האלה כי לו במהלך התקופה יצומצם מספר החברים שם מהטעם שחברים יבקשו לעזוב כי הארכת הכהונה חלה עליהם- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אל מתחת לקוורום? << דובר_המשך >> דניאל חורין: << דובר_המשך >> אם זה יקרה ויצומצם מספר החברים במועצות כאלה ואחרים מתחת לקוורום חשוב לאפשר גם להם להיות מסוגלות לתפקד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה כאלה יש לך שהן בסכנה לקוורום? אני רוצה לקוות- - << דובר_המשך >> דניאל חורין: << דובר_המשך >> אתן דוגמה. המועצה הלאומית לספורט. שם אנו כרגע מצויים במספר מצומצם מעל הקוורום הקיים. בהנחה שהחוק יעבור הארכת הכהונה - מעל הקוורום. בכל זאת אם יחליט אחד החברים ואין לי כרגע ידיעה על דבר כזה אבל אם יחליט אחד או שניים מהחברים- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז תזדרזו למנות. << דובר_המשך >> דניאל חורין: << דובר_המשך >> רק אסביר מה משמעות הדברים. כיוון שהליכי המינוי דורשים גם את אישור הוועדה לבדיקת מינויים, וכיוון שהמועצות המייעצות האלה למשל חלק מתפקידן הוא לייעץ לשר לגבי מבחני תמיכה או מבחנים אחרים שמבקש לעשות- -- << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין אבל דווקא מה שאתה מתאר לי זו סיבה שיהיו מספיק גורמים שילחצו שתעבדו כמו שצריך. סליחה שאני אומר. הוועדה לבדיקת מינויים –אני מבקש, אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש לברר איזו ועדה בכנסת אחראית לבקרה על הוועדה לבדיקת מינויים כוועדה. בדיקה מול ועדת הכנסת מול התקנון מי הגוף שמפקח עליהם כי אני לא יודע מי הגוף שמייצג אותם פה סביב השולחן אבל אני שומע מכל עבר תלונות על התהליכים ומשך הזמן שלוקח אצלכם. יכול להיות שאם הם לא אצל אף אחד, אולי הם אצלנו בשיורי ונעשה ישיבת מעקב למה הוועדה לבדיקת מינויים לוקחת כל כך הרבה זמן. << דובר_המשך >> דניאל חורין: << דובר_המשך >> אין פה עניין מצידי של תלונה אלא של תהליכים שלעיתים לוקחים זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רואה סיבה שבמדינת ישראל בשנת 2023 ועדה לבדיקת מינויים, אנו עכשיו בתקופה שהארכנו לכולם ארבעה חודשים ואולי אחד יעזוב וזה יקרב אותנו מתחת לקוורום ואתה תמנה במקום והוועדה לבדיקת מינויים לא תיתן למנות. בשביל זה אני מעדיף לחוקק חוק לבטל את הוועדה לבדיקת מינויים. נראה לי שזה יחסוך כאב ראש לכולם. לא מצליח להבין את זה. הנזקים שנגרמים כתוצאה ממינוי דירקטורים של הוועדה לבדיקת מינויים לא בדקה נראה לי יותר קטנים מהנזקים של התמשכות הליכי הבדיקה בוועדה לבדיקת מינויים גורמים. << אורח >> אביטל שטרנברג: << אורח >> השאלה מה מידת הנזק. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אם זה חוק החברות הממשלתיות, זה אנחנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גברתי מנהלת הוועדה בואי נקבע דיון לעוד שבועיים לביקורת על ועדה לבדיקת מינויים. אני לא מחוקק את החוק הזה בשביל זה שהוועדה לבדיקת מינויים לא תסיים עבודה. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> תעשה לנו שירות גדול מאוד אם יהיה דיון כזה. אני בכל זאת רוצה להסתייג מהטענה שהוועדה לבדיקת מינויים לא עושה עבודתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתי. << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> הליכים של שנה וחצי. יש פה כל מיני אמירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רק אמרתי שאם מבקשים ממני לתקן סעיף בחוק מתוך הנחה שהוועדה לבדיקת מינויים לא תסיים עבודה בארבעה חודשים כנראה שאני צריך לעשות סעיף ועדת פיקוח על הוועדה לבדיקת מינויים. קריאה: יש בסיס מוצק מאוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא משנה. אני לא מכניס את הסעיף הזה. אני מקווה שהגופים שלך לא יגיעו לסטטוס הזה. ואם יגיעו, במסגרת דיון הפיקוח שנעשה על הוועדה לבדיקת מינויים נבדוק למה זה קרה. << דובר >> דניאל חורין: << דובר >> הגופים שלנו הם חלק מהגופים שמנויים בתוספת לחוק. הצעת החוק הזו מבקשת בסוף לתת מענה למצבים שאנו לא תמיד יודעים או שבהכרח יקרו אלא מצב שבגלל המלחמה רוצים לאפשר לגופים שצריכים לתפקד להמשיך לתפקד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצד שני, בניגוד לחברות הממשלתיות שהדירקטורים בסופו של דבר כולם למעט העובדים, לא חלופיים. בגופים האלה שהוקמו בחיקוק המבנה התאגידי שלהם נבנה ודיברנו על זה קודם והזכירו את זה כמה יועצים משפטיים סביב לשולחן, נבנה לכתחילה כדי לייצג מגוון אינטרסים ולכן כשאתה מייצר שם קוורום חסר, זה לא שאתה אומר: יש לי 10 דירקטורים שמונו על ידי שרים שונים בתקופות שונות אבל בסופו של דבר כולם ממונים על ידי השרים. פה יש לי גופים שלא יהיו מיוצגים כתוצאה מזה שאני זה וזה כן מחליף אחד בשני. שם הפגיעה שפעילות בקוורום חסר הרבה יותר משמעותית ולכן אני לא שש להכניס אותם ליתר ביטחון. תיתקלו בבעיה הזו – אני חושב שהוועדה הראתה ואני מציין לפרוטוקול - קואליציה ואופוזיציה – הראתה הוועדה שהיא מתגייסת לחקיקות לא פשוטות ומורכבות מאוד בתהליכי זמן קצרים כשזה נדרש כתוצאה ממצב הלחימה. תיתקלו בזה – תבואו. אני לא מכניס את זה כצ'ק פתוח. להפך, אני רוצה לייצר תמריץ מאוד חזק שדבר כזה לא יקרה. << דובר_המשך >> דניאל חורין: << דובר_המשך >> תאגידים ציבוריים נותרים והגופים בתוספת יוצאים? זו המשמעות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי תאגידים שהוקמו בחוק אמרו לי למי זה נדרש כרגע, שיודעים שיידרשו לזה ולכן באין מנוס אני עושה את זה אבל שלייקעס וחגורות איני מייצר. בבקשה. << אורח >> רחל גור: << אורח >> תודה. קודם כל, אנו מאוד שמחים, מברכים את כבוד היושב-ראש - קודם כל רצינו לברך כי אנו עומדים הרבה זמן על הבעייתיות שיש בזה שהחברות הממשלתיות פועלים באופן שיטתי וממושך בפורום חסר. זו בעיה מאוד גדולה. לכן רציתי להתייחס לסיפא של הסעיף שבו אני רואה שהיתוסף חובת שקיפות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באתר האינטרנט של החברה, בעקבות הדרישה שעלתה פה בוועדה. בין היתר גם אליכם. עוד לא הגענו לחלק הזה. רציתי גם על זה לומר משהו. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> שתי נקודות בעניין זה. קודם כל שקיפות אומנם מאוד חשובה אבל זה לא מספק במיוחד לא בנוסח הנוכחי, כלומר לפרסם בכל חברה תת סעיף או תת נקודה באתר שארגונים כמונו, גם שאנו מאוד מוכשרים לעולם לא נמצא בלי בקשת חופש מידע שזה סחבת מיותרת, חבל. אנו מציעים לפרסם את זה באתר רשות החברות – ממילא הם מקבלים את כל הדיווחים, ויכולים להעלות את זה בצורה מרוכזת כדי שיהיה נגיש לכם, לכנסת, לציבור, לכל מי שבעל עניין. לא מדובר פה בטרחה נוספת אלא חובת שקיפות. שנית, נשמח לבקש מכבוד היו"ר לשקול שוב את הנושא של פעילות בקוורום חסר. אני מתייחסת לסעיף 16א1. במקרה שיש פחות משלושה דירקטורים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ירד. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> יודעת. השאלה אם לא כדאי לשקול להחזיר את זה, שבמקרים שבו יש אדם אחד, שניים, פחות משלושה שמקבלים החלטות גורלית לגבי המשק, גם לגבי הביטחון, גם לגבי כספי הציבור, שלא יהיה איזה מנגנון מטעם רשות החברות הממשלתיות לגבי מה נחשב להחלטה חריגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה בדיוק מה שלא רצינו בדיונים הקודמים. לגבי השקיפות, אני מסכים לחלק הזה בסעיף, אל"ף. חושב שרק באתר החברה זה לא מספיק. הייתי רוצה שזה יהיה באתר רשות החברות הממשלתיות – הייתי עושה את זה בהודעה לוועדה אבל שזה כן יהיה במקום מרוכז. זה אחת. באתר הרשות, יש לכם בעיה עם זה? << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> לא, רק יש לי בקשה – באתר הרשות לאחר שהחברה תמסור לרשות הודעה על כך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל נציגים שלכם יושבים שם. << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> לפעמים הנציגים לא נמצאים אז אנו לא מקבלים את המידע הזה ישירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יכול להטיל עליכם חובה לפרסם מה שאתם לא יודעים. מה שאתם יודעים – תפרסמו. הודעה לנושא החלטה שהתקבלה בהרכב חסר וכו' תתפרסם באתר האינטרנט של החברה, הודעה תימסר לרשות החברות הממשלתיות, תתפרסם באתר האינטרנט של החברה ושל רשות החברות הממשלתיות. היא חייבת למסור לך הודעה ולפרסם באתר האינטרנט של החברה, חובת מסירת ההודעה תהיה כתובה. אני לא עושה פה חיובים תלויים. אם הם מפרים חובה שלהם – הם מפרים חובה על פי חוק – תפעלו נגדם כפי שאתם יודעים לפעול נגד חברות ממשלתיות שפועלות בניגוד לחוק. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> לגבי תאגידים זה יהיה באתר שלהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף נדבר על זה. זה לגבי השקיפות. מסכים שזה חשוב. הודעה כאמור תכלול מידע לגבי מספר הדירקטורים שהשתתפו בקבלת ההחלטה והקוורום הנדרש, כלומר יהיה כתוב שם מסודר: קיבלו את ההחלטה 3 דירקטורים, הקוורום הוא חמישה, משהו כזה. שיהיה ברור כמה אנשים מתחת לקוורום קיבלו את ההחלטה. זה לגבי סעיף 16א. לגבי תאגידים בחוק, מאחר שאתם לא הרגולטור שלהם, שם יהיה - כדאי לכתוב – ובלבד שהודעה כאמור בסעיף א תתפרסם באתר האינטרנט של התאגיד ותישלח לוועדת החוקה. ואז נקבל עדכון כי אין רגולטור. נכון? << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> נראה לי ששקיפות זה מספיק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה תאגידים יש? לכמה מהם יש אתר שמתעדכן? אני יודע שלא. << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> יש בודדים שאין להם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז כשמקבלים החלטה חריגה בקוורום חסר שישלחו הודעה כאמור לוועדה. שיודיעו לשר, והשר יודיע לוועדה. שיודיעו לשר הממונה עליהם. << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> אנו רוצים לשקול את ההצעה. נחזור אליכם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אגב אפשר להוריד את הסעיף אם רוצים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> האם יש להשאיר את כמשמעותם בסעיף 60א בחוק החברות הממשלתיות? כי הבנו שיכול להיות שאתם מתכוונים גם לתאגידים סטטוטוריים כמשמעותם בסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות או כשמשמעותם מוסב רק על הגופים הנוספים שהוקמו בחיקוק? << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> יש תאגידים שהוקמו בחוק כמו לשכת עורכי הדין ותנועת הצופים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה חוק הקים את תנועת הצופים? << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> המעורבות של ההפניה נובעת מזה שיש מעורבות ממשלתית במינוי המנהלים. אני חושבת שעדיף להישאר עם 60א. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מורידים את הגופים אבל ההפניה הזו כמשמעותה מתייחסת גם לתאגידים. ואנו נשארים עם במהלך פעילותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לדעת איזה חוק הקים את תנועת הצופים? << דובר_המשך >> רוני טלמור: << דובר_המשך >> פקודת הצופים, נוסח חדש מ-78'. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז אנו נשארים במהלך פעילותה השוטפת עם פה אחת, ועם הסיפא שדובר ב-א, וב-ב נשארים עם כמשמעותם בסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות אבל מורידים גופים שהוקמו בחיקוק ואתם צריכים לתת תשובה לגבי מנגנון השקיפות של ב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני רק מבקשת להזכיר, שביקשנו שהוראות של הרכב חסר יחולו גם על תאגידים עירוניים ותאגידי מים וביוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את יודעת כמה יש לך כאלו? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אני יודעת כמה היו צפויים להיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. תאגידי מים וביוב לא הוקמו בחוק? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> לא, הם מוקמים מכוח חוק. יש חקיקה שמסדירה את הקמתם אבל הקמתם נעשית על ידי הרשות המקומית. לא תאגיד סטטוטורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז את רוצה שיהיה כתוב 16א גם על חברה עירונית, חברת בת עירונית או תאגיד מים וביוב? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> תאגידים עירוניים כי תאגידים זה לרבות - לא רק חברות עירוניות. ותאגידי מים וביוב. אני מזכירה שהממשלה התנגדה לעמדה שלנו. אבל אנחנו סבורים שבמקומות שבהם אין אפשרות- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה גודל הקבוצה הזו? מצד אחד אתם יותר בבעיה כי אתם לא יכולים למנות בתקופת החוק הזה בשום צורה. או כן? בבקשה. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> אנו אכן מתנגדים לתוספת הזו. האמירה של אדוני היא לא מדויקת. תקופת הבחירות אמנם מהווה מסוכה בכל הנוגע למינוי נציגים בתאגידים עירוניים אבל לא מונעת באופן קטגורי מינוי כזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר נקודתית תתירו במקום שאין קוורום. אבל כמה זמן לוועדה לבדיקת מינויים ייקח לבדוק? << דובר_המשך >> יעל גודר: << דובר_המשך >> יותר מזה. נכון לכרגע, אדוני, נציגי ציבור קיבלו מענה אז הקבוצה שנותרה שרלוונטית לסעיף למעשה עובדים. בכל הקשור לעובדים – כמובן אסייג, ואין פה אישור קטגורי לאשר בהיעדר קוורום אבל היעדר קוורום בכל הנוגע לעובדים בהחלט יכול להוות שיקול עיקרי, ויוביל לכך שנאשר את המינוי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבקש להתייחס לדברים. אני מבקשת להזכיר כמה דברים. אחד, זה חריג ולא בהכרח מגלם את החשיבה שצריכה להיות לגבי איפוק וריסון של רשות מקומית שיוצאת. שתיים, תקופות מינוי הן תקופת של שלוש שנים. אי אפשר למנות לפחות, בטח לא כשמדובר בתאגידי מים וביוב, גם לא נציגי עובדים. סעיף 21 לחוק החברות הממשלתיות חל על המינויים. תקופה של שלוש שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במידה מסוימת את מייצרת מינוי לשלוש שנים, בתקופה שבה הרשות המקומית כבר איבדה את המנדט שלה, בניגוד אפילו לתקופת בחירות רגילה שאני לא אוהב את פרק הזמן שלכם וחושב שהגבלת מינויים שישה חודשים לפני לא אוהב את זה – זו עמדתי. אבל פה מדובר ברשות שכבר איבדה את המנדט שלה באמת. היא מונשמת מלאכותית כתוצאה מהחוק. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> אני מבקשת להדגיש שההתייחסות שלי נוגעת רק לתאגידים עירוניים רגילים במירכאות. תאגידים של מים וביוב, משרד הפנים אינו רגולטור ולכן אינו חווים עמדה בנושא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה זאת אומרת? רשות מקומית רוצה למנות אדם לתאגיד מים וביוב – לא אכפת לכם? ההנחיה שלכם לא חלה על זה? מבחינתכם אין לכם שום עמדה בשאלה העקרונית אם רשות מקומית יכולה למנות בתאגיד מים וביוב בתקופת בחירות? << דובר_המשך >> יעל גודר: << דובר_המשך >> לא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה גם הפתיע אותנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשרשות שלטונית לא מתערבת אני אומר תודה. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> אבדוק את זה שוב. עד כמה שאני מבינה מדובר ברשות המים שעושה את הבדיקות האלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בשיחה שהייתה לנו עם רשות המים, מה שהפתיע אותנו לא היה שאין נהלים למינוי דירקטורים או הגורם שבודק את הדירקטורים אלא השאלה מה צריכה לעשות מועצת רשות מקומית בתקופת בחירות. זה משהו שהרגולטור של הרשויות המקומיות אמור לקבוע גם כשמדובר במינויים לתאגידי מים וביוב אבל גם רשות המים אמרו את זה. הם מסדירים בנהלים משלהם, שזה השלמה של המינימום הנדרש בתאגיד מים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא נוגע בזה כרגע. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> מבקשת להשלים את התמונה. אדוני אמר שלמעשה מאלצים מועצה שמונשמת כרגע למנות עובד. סעיף 8(2) לתקנות העיריות בנציגי עירייה בתאגיד עירוני מורה שאם החליטה מועצת העירייה ניתן להחליף את העובד לאחר ששוכנעה שלא יהיה בכך – עובד שמשמש כנציג כמובן – כדי לפגוע בתפקוד התאגיד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מתערב בזה. לא מוסיף. מה שיש פה בנוסח אחרי התיקונים שדיברנו, יישאר. אל תגיעו למצב של חוסר קוורום בייחוד שעשינו הארכה באמת מכאן ועד הודעה חדשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לפרוטוקול - כתבו לנו בכמה מקומות מהגורמים הרלוונטיים אז אני מבהיר שוב – בנושא של אגודות שיתופיות, התקיפה של החלטת הרשם היא בדרך של ערעור מינהלי. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> היו לנו תיקוני נוסח. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכון. אבל במהות. 19. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתה של רשות ציבורית לפעול במהירות הראויה, בהתאם לנסיבות העניין, אנו מציעים להוסיף פה – ועליה לפעול ככל יכולתה כדי לעמוד בתקופה או במועד הנקוב למתן החלטה מינהלית הקבועים בחיקוק. אחר כך חשבנו על זה שוב, ועדיין אנו רוצים להציע. הממשלה מתנגדת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אני לא מת על זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הקושי שלנו, יש פה מושגי שסתום – מהירות ראויה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם מופיעים בחוק הפרשנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ודאי. אנו לא באים לשנות את חוק הפרשנות. במצב הזה כשהחוק קובע רף אחד של זמנים, וכשאנו בתקופת מלחמה, החשש שלנו שבסופו של דבר בעצם הוא קובע לכאורה רף שלא מחייב לפעול מעבר. זה עלול להתפרש כמשהו שלא נותן בעצם הרבה במצבים שבהם הרשות אולי כן יכולה לעמוד בזמנים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> השאלה האם המועד הרגיל הוא המועד החדש. יש עכשיו עוד חודשיים. השאלה אם אתה רוצה עדיין לומר לה בכל זאת- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין חוק שאוסר על רשות לפעול יותר יעיל ולפעול בתוך הזמן שלה. << דובר_המשך >> ניצן רוזנברג: << דובר_המשך >> השאלה האם החובה היא לפעול במהירות הראויה לכיוון המועד המקורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? גם לפני המועד המקורי. אם המועד המקורי הוא עוד חודשיים ועכשיו הם קיבלו ארכה של עוד חודשיים, הם צריכים לפעול במהירות הראויה ואם יכולים לשחרר את ההודעה עכשיו – שישחררו עכשיו. כלי ירייה יש להם לוחות זמנים כאלה. אנו מלחיצים אותם שיעבדו תוך יום. לא במועדים שיהיה כתוב להם עכשיו. << דובר_המשך >> ניצן רוזנברג: << דובר_המשך >> המהירות הראויה זה המועד המקורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. בעיניי המהירות הראויה זה כמה שיותר מהר. לא רוצה לרפרר למועד הזה. אולי לפניו. פה זה כל המוסיף גרוע. הסעיף עצמו, אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתה של רשות ציבורית הוא מיותר, אבל כשהוספת אותו אמרת: למרות שנתתי לך ארכה, תשתדל לעבוד כמה שיותר מהר. זה בסדר גמור. בשנייה שאני מרפרר אותו למועד המקורי, אני צריך לעבוד בראויה מתאריך עד תאריך ואז לא לעבוד במהירות הראויה? תמיד הרשות צריכה לפעול הכי מהר. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> בדברי ההסבר כתבנו: יודגש כי אין בהוראה זו כדי למנוע מרשות ציבורית או מאדם לתת החלטה או לבצע פעולה לפי העניין במהלך התקופה המקורית ואף קודם לכן ככל שהדבר אפשרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. זה בעיניי הדבר הנכון, לכן לא מת על התוספת הזו. גם כשזה מונחים חדשים, לך תדע איך יפורשו. סייגים לתחולה על ערכאות - הוספנו ערכאות והוספנו- - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> סליחה שאנו חוזרים לעניין הזה אבל יש פה נקודה שלא עלתה לדיון באופן ברור בדיוני הועדה והם כן התייחסו אליה בדברי ההסבר וכן אני חושבת שזה מספיק חשוב כדי לדבר על זה. הממשלה אומרת שמפנים אותנו במיוחד לחוק תובענות ייצוגיות, והם רוצים להסב תשומת לב הוועדה לכך שלפי הפרשנות שלהם אם היום האחרון של תקופת 90 ימים שיש לממשלה לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות לחדול מקביעה שעושה, נופלים בתוך התקופה הקובעת, בעיניהם זה אומר שהחוק שלנו יחול על זה, מאחר שלעמדתם זו החלטה מינהלית וזה אומר שהחוק שלנו ידחה בתקופת הדחייה, בתוך התקופה הקובעת כמה שתוארך- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הודעת חדילה זה מועד שקבוע בחוק או שנקבע בהחלטת בית משפט? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> יש מועד לחדילה עצמה ויש מועד על הודעת החדילה. לפי פסיקת בתי המשפט הודעת החדילה לבית המשפט יחולו עליה תקנות בתי המשפט, סדרי דין, מצב חירום מיוחד אבל החדילה עצמה בגלל שהיא פעולה מינהלית התקנות האלה לא חלות ולכן חשבנו שנכון להחיל את החוק הזה. כלומר שתהיה הלימה. ככל שתרצו שנרחיב, לירן חשין- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש הודעות חדילה שאתם יודעים שאתם צריכים? << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> אני פחות מכירה. לירן חשין- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע על מעשה חדילה שבאתם אליי עם תיקון לחוק תובעות ייצוגיות שעדיין לא הבאתם לי תשובה לגביו, ששם זה סכומים די גדולים של רשות מקרקעי ישראל. גם השאלה מה ההצדקה. למה לחדול או לא לחדול? למה שהארכה תהיה על חדילה? לא על הודעת חדילה שעל זה חלים ההוראות. החדילה עצמה – הודעתם, לא הודעתם, חדלתם, ועכשיו אתם צריכים לחדול ולמה שניתן לכם ארכות ובינתיים בזמן הזה תמשיכו לפעול בצורה שלכאורה על פניו מזיקה לאנשים, לא חוקית, תלוי לפי נושא התובענה. << דובר >> לירן חשין: << דובר >> ברור שרשות מינהלית ככל שגילתה שגבתה שלא כדין, ותוכל מייד לחדול, תעשה את זה. לא תאריך לעצמה את המועד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חזקה על הרשות. אפילו לא חשדנו. אני חדל מלחשוד שדבר כזה עלול לקרות במדינת ישראל. << דובר_המשך >> לירן חשין: << דובר_המשך >> רשות מינהלית יש לה חזקת תקינות. כאשר היא מגלה שגבתה שלא כדין היא תפסיק לגבות .את זה. העניין הוא שבמצב החירום הנוכחי, לא הייתי בשאר הדיון אבל משרדי הממשלה והרשויות, יש בהם חוסר בכוח אדם, הם מתעסקים בדברים אחרים ולכן לא יגיעו לבחון את זה. זו הבעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. חדילה זו פעולה שנעשית אחרי שהרשות הגיעה למסקנה שהיא פועלת שלא כדין. << דובר_המשך >> לירן חשין: << דובר_המשך >> אחרי שמקבלת תובענה ייצוגית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, אז קיבלה. אם הגיעה למסקנה שצריכה לחדול – שתחדול. אם לא הגיעה למסקנה שצריכה לחדול - שלא תחדול. << דובר_המשך >> לירן חשין: << דובר_המשך >> הרבה פעמים זה מסובך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שתבקש ארכה מבית משפט. זה הליך משפטי מתנהל. האם בית משפט יכול לתת ארכה לעניין משך החדילה, אם הרשות מבקשת עוד זמן לשקול את זה? << דובר_המשך >> לירן חשין: << דובר_המשך >> בית משפט יכול לתת אורכה, אבל בדרך כלל לא נוטה לתת אורכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אני לא נוטה לתת אורכות, ובייחוד שדיברנו על פעולה מינהלית, הפרשנות של חדילה פירושה פעולה מינהלית. יש מערכון "סטופ איט". אתם לא צריכים לפעול אלא פשוט צריכים להפסיק. תפסיקו בבקשה. << דובר_המשך >> לירן חשין: << דובר_המשך >> במצב רגיל ברור שהמדינה כשמקבלת תביעה ייצוגית צריכה מייד לבחון אותה ולהודיע על חדילה כשחושבת שצריכה לחדול, ומייד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחת מהשתיים – או הגיעה למסקנה הזו או לא הגיעה אליה. אם הגיעה, שתחדול ואז אני לא רוצה לתת לה אפילו גרם של ארכה. אם לא הגיעה למסקנה הזו אז היא בכל מקרה לא תחדול ואם תגיד שהיא צריכה עוד זמן לחדול בתוך הליך משפטי מתנהל, שתפנה לשופט הרלוונטי ותגיד לו: עקב מצב החירום אנו צריכים עוד זמן לבדוק את הנושא ומבקשים שתאריך לנו את המועד פרטנית. יכול להיות שבחלק מהמקרים יתאים, יכול להיות שבחלק מהמקרים לא יתאים. יכול להיות שיש מקרים שבהם כבר ניתנו ארכות לחדילה ולא חדלו. לא יודע אם זה נחשב טכני במישור החדילה, אבל הבאתם לפה תיקון לחוק תובענות ייצוגיות בקשר לרמ"י שגובה כל מיני דברים. ביקשתם תיקון לחוק לארכה שניתנה לכם על ידי בית משפט. לא יודע אם זה נחשב חדילה או לא לפי הגדרת החוק. לא יודע מה תחולתו, יש לזה השלכות על המון אנשים. יבוא שופט ויחליט, אחרי שהחליט שנותן לכם ארכה או לא נותן לכם ארכה לחדילה. למה שאחליט באופן גורף על קבוצה בלתי מסוימת של אנשים שמותר לכם להמשיך לפעול כרשות בצורה לא תקינה? אני חודל את הסעיף הזה בלי ארכות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בהנחה שזו עמדת היו"ר אתם חושבים שאנו צריכים לתקן את זה בנוסח? כי אני הבנתי שהפרשנות שלכם שזה נחשב החלטה מינהלית אוטומטית. השאלה היא, כדי שמה שהיו"ר אומר יקרה צריך להחריג את זה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> זה דורש תיקון בתוספות, לראשונה. צריך למחוק מהשנייה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ולהוסיף את סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות לתוספת הראשונה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כפי שאמרת, רק לפרוטוקול – מוסיפים פה את הוראות הבחירות, דרכי תעמולה, סדרי הדין בבקשות ועררים, התשע"ה-2015. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רק לפי זה? מה עם כלל דיני הבחירות? << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה נוסח. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> את חוק הבחירות לכנסת עם כל התקנות שלו הכנסנו לתוספות – גם לראשונה וגם לשלישית. זה מה שאתמול הוחלט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהוראות לא חלים עליהם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> שמוחרג בתוספות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לנו אין בעיה גם את זה לשים בתוספות. זה עניין נוסחי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מעניין אותי. משאיר לכם לנוסח. לא מפריע לי. איך שאתם רוצים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> סעיף 22. פה הייתה לנו שאלה, ככל שעברנו על כל מבנה החוק, האם לאפשר בכלל לאחר חקיקת החוק – ודאי שמשנים את התוספת השלישית והחמישית, והשנייה - תכף נגיע אליה. זה האופט אין. עולה שאלה האם לאחר חקיקת החוק יש היגיון לאפשר בתיקון התוספת הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלתיקון תוספת ראשונה יהיה צורך באישור ועדה כי זה רטרואקטיבית. שלישית וחמישית זה בהסכמת השר. שלישית זה לא רטרו? זה האזרח שלא מקבל ארכה. אם אני מוריד פרט מהשלישית, אני שולל מאנשים ארכה גם רטרו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה לא רק רטרו כי גם צופה פני עתיד. בשלישית יש מרכיב של רטרו וצופה פני עתיד. ראשונה רק לעבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> והחמישית זה תוספת ארכה שמה מפנה אליה? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> חיקוקים שאם יהיו חיקוקי שגרה אחרי תקופת החירום החוק שלנו יכול לגבור עליהם. כרגע החוק שלנו לא גובר על חיקוקי חירום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכון שהתוספת השלישית יכול להיות בה מרכיב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לדעתי על 22 באישור ועדה. << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> זה יכול מאוד לסרבל. הראשונה בסדר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בגלל הרטרואקטיביות זה רגיש. השאלה אולי לגבי השלישית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אפשר לקבוע שתיקון השלישית יחול רק מיום תיקון התוספת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אולי אם הם רוצים להרע את מצב האזרח אז שיעברו בוועדה? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> זה משהו שיכול להיות באופן טבעי מהארכת התקופה הקובעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא כי בהארכת התקופה הקובעת בכל מקרה מגיע לוועדה. זה לא יסרבל אותך. נניח שתרצי להאריך את התקופה הקובעת ולהוריד דברים בשלישית במהלך אותו אירוע. הגעת לוועדה בכל מקרה. מה זה משנה? << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> במהלך אותו אירוע כן אבל אם תוך כדי מהלך הדברים המשרדים רואים שאי אפשר לדחות יותר וצריך לגרוע השאלה אם אפשר להסתפק בהקשר הזה בדיווח לוועדה כפי שעשינו בתוספת השנייה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> או שתחולה של גריעה כזו לא יהיה בה כדי- - << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> לפעמים יכול להיות שבדיעבד יתברר- - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא יכול לייצר מצב שבדיעבד אדם יודע שיה לו ארכה של חודשיים ואז בדיעבד אין לך ארכה. אני מציע להבדיל בין גריעה להוספה, שגריעה לא תהיה רטרואקטיבית או שכן רטרואקטיבית רק באישור ועדה. << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> אם רק גריעה רטרואקטיבית תהיה באישור הוועדה נראה לי שאפשר לחיות עם זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גריעה מכאן ולהבא לא מפריעה לי. << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> ככלל, חקיקת משנה ברירת המחדל מבחינתנו שלא נעשה רטרואקטיבית אלא באישור מיוחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם את מורידה משהו מהשישית, הארכה נעלמה לי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני לא מבין איך זה ייושם כי התוספת השלישית כוללת רשימת הוראות. אין בה הבחנה בין צופה פני עתיד וצופה פני עבר. << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> צו זה כמו חקיקת משנה. יש סעיף תחילה לחקיקת משנה גם אם מתקנת חוק קיים או תקנות קיימות. כמו תיקון חקיקה שמוחק סעיף מסוים, עדיין יש לו סעיף תחילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי שקיבל ארכה עד יום החקיקה לא יקבל. אמרנו שבתקופה השנייה יהיו ארכות של חודשיים לפי התוספת השלישית. יש אנשים שקיבלו ארכה ב-1.1. ב-2.1 מתעורר משרד המשפטים ואומר: אוי ואבוי, הולך להיות לי ב-3 מלא אנשים שהולכים לקבל ארכה. נוציא מהר צו שלא יקבלו את הארכה. ישללו ומי שלא הגיע לו המועד, לא יקבל את הארכה. יש לזה בעיה גם מבחינת צפיות גם בשיטה כזו כי אדם יודע מה זה תקופה קובעת. דווקא כשפרטנו את הדוגמה הזו – הראשונה והשלישית ולכאורה גם החמישית לא ניתן לשנות בלי אישור ועדה. למעט הוספה לשלישית. אני יודע שמחר אמור להיות לי פעולה שאני צריך לבצע מול הרשות, וקראתי את החוק ופרסמו באופן בהיר ונהיר באתר הרשות ואני יודע שהמועדים האלה יידחו ואז מוציא השר צו ב-23:59 שאומר: המועדים שהחל מעכשיו לא יידחו, ואני שנערכתי וידעתי שיש לי עוד חודשיים פתאום עומד העם הלשון בחוץ. << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> כשמתקינים צו שוקלים את כל השיקולים לרבות אינטרסי סמכות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לא צריך חקיקה ולא צריך פיקוח פרלמנטרי בכלל. תעשו הכול בצווים. לא. כשיש פה השלכה על צפיות של הרבה מאוד אנשים, צריך פה הליך פיקוח. לגבי תוספת, כל שינוי של התוספת הראשונה זה דורש אישור ועדה. תוספת פריטים לתוספת השלישית אינה דורשת אישור ועדה – רק מיטיב עם האזרח. גריעת פריטים מהתוספת השלישית – צריך להיות אישור ועדה. התוספת החמישית לא מפריעה לי כי זו חקיקה אחרת. גם לא יפריע לכם כי בכל מקרה תגיעו לחקיקה. גריעה מהשלישית וכל שינוי של התוספת הראשונה – אישור ועדה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> התוספת החמישית, תוכלו להסביר את המנגנון? אם זה לגבי תקנות, איך זה ייראה? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> גם לגבי תקנות. מבחינתנו זה על חיקוקים שנקבעו במועדים. ככלל המחשבה שלנו הייתה שחיקוקים שנקבעו אחרי תחילת תקופת החירום לוקחים בחשבון את הצורך. כרגע נראה שעל הפרק נמצאים רק חיקוקים שנוגעים לתקופת החירום ולא חיקוקי שגרה. בהנחה שעוד כמה חודשים בעז"ה ניכנס לשגרה יותר רגילה גם אם עדיין תימשך הלחימה ונוכל לחזור לחוקק חיקוקים רגילים כלליים שלא קשורים לתקופה. לכן את החיקוקים האלה נוכל להוסיף לתוספת ועדיין החוק שלנו יחול על המועדים הקבועים בהם. אם למשל יחוקקו חוק כללי שלא קשור לתקופת החירום וייקבעו בו מועדים או תקנות שקבועות בהם מועדים, החוק שלנו יחול על החיקוקים האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למשל – אתן דוגמה. תחשבו על זה ותבדקו. זה הוספה לשלישית, לא גורעת מהשלישית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השלישית זה מה שהיה פעם השנייה. ההוספה של השלישית מרעה את מצבו של האזרח. אישור ועדה זה להוספה. לא לגריעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גריעה מותר לכם. הוספה אסור לכם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אם זה לרעת האזרח חייב לעבור אישור ועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. לגבי התוספת החמישית – למשל, יכול להיות, הרי עכשיו חוקקנו את חוק פסיקת ריבית והצמדה. קבענו בו מועדים. הוא לא חוק חירום. ועכשיו ההיערכות של כל הרשויות צריכה ארכה וזה יכול ליפול בתקופה הקובעת. יבוא השר ויגיד: למרות שקבעתם סעיף תחולה במקרה הזה שהרשות תעשה דברים מסוימים החל משישה, אני מוסיף את זה לתוספת החמישית שתהיה לזה ארכה. אני נוטה לחשוב שגם התוספת החמישית צריכה ארכה, ומאחר שזה עוסק בחקיקה כדאי שזה יהיה כי כן המחוקק נתן דעתו לגבי תאריך מסוים. תוספת חמישית צריכה ועדה גם, כלומר סעיף 22 כולו סעיף אישור ועדה למעט גריעה מהתוספת השלישית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> פה סגרנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם ראשונה, גם חמישית וגם הוספה לשלישית דורש אישור ועדה. גריעה מהשלישית לא כי זה מיטיב עם האזרח. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוספנו אישור ועדה. השאלה שהייתה לנו לגבי סעיף קטן (ג) שזה התוספת השנייה, חשבנו מה יקרה אם יש לך מצב שבו יש לך פריט בתוספת הראשונה והשר רוצה להכניסו לתוספת השנייה. זה משהו שהוועדה נתנה דעתה שהוא בתוספת הראשונה שאי אפשר לדחות במועדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מפריע לי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה נותן מענה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> סעיף קטן (ג) העניין של זכויות הפרט – דיברנו על זה - חשבנו שלא נכון לכתוב את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אקרא אותו. השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, אם נוכח כי יש צורך של הרשות הציבורית המצדיק זאת בשים לב ליכולתה לבצע את תפקידיה בתקופה שבה חל המצב הביטחוני המיוחד ולאחר ששקל את השפעת השינוי על זכויות הפרט; הודעה על שינוי כאמור בליווי דברי הסבר תימסר לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד עליו ממונה השר. הבנו את ההערה שלכם לגבי זכויות הפרט. ברור שאתה צריך לשקול, אבל פה בכל זאת הרבה פעמים אחרי שאתה מאפיין את שיקול הדעת של השר ורוצה לומר מאזן בין זה לזה – אתה כן מבנה את זה. באיזו רמה חזקה עליו שהוא שוקל את כל השיקולים הרלוונטיים, לא שוקל שיקולים זרים. כל הדברים הללו נכונים כמובן אבל חשבנו שצריך לומר באיזה מקום: מה התוואי שלאורו אני פועל? לכן בעניין הזה אנו לא חושבים שזה גורע ממקומות אחרים או מהחובות הכלליות שלו. זה רק לומר: זה המסגרת שבה פועל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתי עושה אל מול הפגיעה בציבור. אם אני מאזן כי זה לא זכויות פרט. אם אני מאזן אחד מול השני הייתי עושה למול הפגיעה בציבור הנזקקים לשירות או משהו כזה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> כל החוק הזה מאזן בין מצד אחד הצרכים של הרשויות ומצד שני, לבין צרכי הציבור וזכויות הפרט וכו'. בכל תיקון של תוספת, גם התוספת הראשונה והחמישית וכו', צריך לשקול את זכויות הפרט כמו בכל החלטה מינהלית שרשות מינהלית מקבלת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מסכים לזה. במקרים אחרים לא הבנינו לו את שיקול הדעת. אני לא מתלהב על הבניית שיקול הדעת הזה כי צריך יהיה דברי הסבר וצריך יהיה לבוא לוועדה. הוא יסביר, ויסביר את זה לציבור וצריך להסביר מה שקל ולמה האריך. אני לא בטוח שאני בכלל צריך את הבניית שיקול הדעת, לא את שני הצדדים. הודעה בליווי דברי הסבר תימסר לוועדה. הוא לא צריך אישור אבל כן צריך למסור עם דברי הסבר לוועדה ולעמוד בביקורת ציבורית על זה. לא יודע אם הייתי מבנה לו את שיקול הדעת. בנוסח המקורי לא הייתה הבניית שיקול הדעת. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> כמובן שבהפעלת שיקול הדעת בכל היבט של החוק הזה צריך לשקול את זכויות הפרט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קשור לזכויות הפרט. אני דן בחלק הראשון של המשפט. אני לא נלהב על הבניית שיקול דעת לשר, ודאי לא שר שמדווח על שיקול דעתו לכנסת. יפעיל שיקול דעתו לפי עילת הסבירות המונחת לפתחו – צחקתי. חובת הסבירות לא בוטלה כידוע. << דובר >> גור בליי: << דובר >> להפך, דווקא בגלל שאי אפשר לבקר אותו בשל עילת הסבירות, יש היגיון עוד יותר גדול בהבניית השיקולים בעניין זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השר הממונה על חיקוק שלגבוי נעשה שינוי רשאי בצו לשנות את התוספת השנייה. הודעה על שינוי כאמור בליווי דברי הסבר תימסר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד עליו ממונה השר. אני לא צריך פה הבניית שיקול דעת של השר. אני חושב שהחוק כולל – הרציונליים שלו כולל ההיסטוריה החקיקתית שלו, כולל מה שאמרנו בוועדה, הדברים שאנו שוקלים אני חושב שיעמדו אל מול עיני השר על כל מכלול השיקולים הרלוונטיים ואני לא חושב שאני צריך לייצר הבניית שיקול דעת לשר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> שאלה נוספת שעלתה מהשינויים שעשינו עכשיו. כשדיברנו על סעיף 2 לגבי מה אפשר לכלול בתוספת השנייה אדוני אמר שאין היגיון להחריג מהתוספת השנייה את האפשרות להכניס פרטים שנמצאים בתוספת הראשונה כי השר גם ככה משנה את שניהם לפי שיקול דעתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא רק בגלל זה. כי אמרתי שיכול להיות מצב שרשות אני מעודד אותה כרגע לכלול עצמה בתוספת הראשונה כדי לא לתת לעצמה ארכות על הרטרו ולא לייצר לה אפקט מצנן שתדע שבעתיד לא יכולה לקבל ארכות בהמשך. כלומר להפך. כל רשות, מכאן קריאתי שלוחה – אם יש עוד רשות שרוצה להיכנס לתוספת הראשונה, קדוש ייאמר לה. מצוין. תיכנסו לשם. אתם דואגים שבעתיד לא תוכלו – תהיו בשנייה. דווקא בגלל שהחמרתי עליהם בראשונה, השנייה אני יכול לשחרר יותר. << דובר_המשך >> טליה ג'מאל: << דובר_המשך >> כלומר גם מה שבעיניך לא נכון לתת ארכות לתקופה שמאוקטובר לתקופה החרידה עדיין יכול להיות שאפשר לתת ארכות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם יראה השר את העניין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש עוד שני עניינים – יש כמה נקודות בתוספות ויש עוד תשובה שרוני צריכה להחזיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הפה אחד בקוורום והדירקטורים יורד. אני לא אוהב פה אחד כי זה נותן וטו. הפרסום כולל הפרסום בחברות הממשלתיות והפרסומים בזה – לא אוהב וטו. לחברות רגילות אפילו הורדנו את הרוב המיוחס שרציתי מאותה סיבה. אז לייצר וטו זה לא נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שים לב שזה רק על השאלה אם זה חיוני ולא סובל דיחוי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז עדיין נשאר ובלבד שהדירקטורים המכהנים קבעו- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, הם כן צריכים לכתוב בגוף ההחלטה שקבעו אבל לא פה אחד. אחרת אני מייצר מצב שמי שלא אוהב את ההחלטה לגופה עושה לה וטו וזה לא נכון. << אורח >> גונן גומלסקי: << אורח >> אולי כדאי לציין ברוב של מכהנים או משהו כזה, כי אז משתמע פה אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ובלבד שבהחלטת הדירקטוריון או ועדת הדירקטוריון נקבע כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי. ובלבד שבהחלטת הדירקטוריון או ועדת הדירקטוריון נכללה קביעה כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי. << דובר_המשך >> גונן גומלסקי: << דובר_המשך >> זה דירקטוריון צריך לקבוע כי גם אם ועדה פועלת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגוף שמקבל את ההחלטה. אם ועדת ביקורת צריכה לקבל החלטה, היא מקבלת את ההחלטה שהעניין דחוף. לא מתלה את ההחלטה שלה בהחלטה של גוף אחר. זה לא הגיוני. הגוף שמקבל את ההחלטה – דירקטוריון או ועדת דירקטוריון קבעו בהחלטתם כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי. תוספות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הבנתי שסיימתם לעבור אתמול על התוספות אבל היו לכם כמה עניינים שרציתם נקודתית לתקן, שרה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> היו תיקונים קלים. הפרטים הרלוונטיים שמתייחסים - זה נוסח – חוק מיסים – כתבנו חוק מס במקום. בסעיף בתוספת הראשונה בפרט שמתייחס לחוק רישוי עסקים, דובר אתמול על ידי נציגת המשטרה שאנו מחילים אותו על סעיפים 20(ה), 23א1(2) ו-א2 לחוק רישוי עסקים. אלה הסעיפים שלא יידחו לגביהם המועדים. זה צווי סגירה מינהליים. בחוק התכנון והבנייה- - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> היא מוסיפה עכשיו תיקונים על מה שהוועדה ראתה מ-20.11. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> עוד בתוספת הראשונה הפרט שמתייחס לחוק התכנון והבנייה, אצלי זה פרט 77, חוק התכנון והבנייה היה כתוב: למעט סעיפים 14א ו-14ב1 לתוספת השלישית אז את הלמעט התבקשנו להוריד. דיברנו עם מינהל התכנון ויש לסעיפים האלה הסדר בחוק שלהם שעבר. חוק התכנון והבנייה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים הוראת שעה יופיעו בתוספת הראשונה והשלישית כי לגבי חלק מהסעיפים בחוקים האלה יש הסדר בחוק של תכנון ובנייה. לגבי יתר הסעיפים רוצים להשאירם כפי שהם. לכן הם מוחרגים מהחוק שלנו. יש לגביהם הסדר פרטני בחוק של הארכת מועדים בתחום התכנון והבנייה. כלומר החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים נשאר - הוא היה פרט 79 בתוספת הראשונה ושניהם מופיעים גם בתוספת השלישית. שני פרטים שהוספנו לתוספת הראשונה: אחד מהם, סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, השיח היום, ובנוסף מה שנרצה להוסיף, בעקבות השאלות של חבר הכנסת גלעד קריב, לגבי מקרים שבהם יש זכאות שהארכת המועד יכולה לפגום בה והשאלה האם להאריך את הזכאות, אחת השאלות שהתעוררו בהקשר הזה לגבי הנחות ארנונה. חשבנו בתיאום עם משרד הפנים שהארכת הזכאות להנחה בארנונה בלא נתונים בהקשר הזה שהוגשו נתונים חדשים על הזכאות, יכולה לייצר החלטות שלא מבוססות על תשתית עובדתית ויש לה גם השלכות תקציביות. לכן חשבנו שנכון להחריג את ההנחות בארנונה מהארכת המועדים והוספנו החלטות שניתנו מכוח תקנה 21 לתקנות הסדרים במשק המדינה הנחה בארנונה. התקנה הזו מסמיכה מועצה לקבוע מועדים לבקשת בקשה להנחה בארנונה ולקבלת החלטה בה. לכן החלטות שניתנו שהן להבנתנו בנות- - - חקיקתי יוחרגו מהתוספת הראשונה לעניין הרשויות ומהתוספת השלישית לעניין הפרט. אתייחס שוב. התעוררה השאלה, האם זכאות להנחה בארנונה מוארכת בהתאמה להארכה במועדים להגשת בקשה ולהחלטה בה. חשבנו שזה לא נכון להאריך את הזכאות. לכן אנו מחריגים את כל נושא ההחרגות בארנונה מהחוק הזה. יש תקנה בתקנות הסדרים משק המדינה, הנחה מארנונה שמסמיכה מועצות לקבוע מועדים להגשת בקשת הנחה ולקבוע מועדים לקבלת החלטה בבקשה כזו, אז אנו מבקשים להחריג בתוספת הראשונה והשלישית החלטות שניתנו מכוח תקנה 21. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אדם בגלל זה לא ביקש במועד כי הוא במילואים. אני גם באתי בדברים עם גלעד בנושא הזה לפני הדיון. אמרתי לו בדיוק את האיזון הזה. אם צריך, אשתדל להתקשר אליו בהפסקה, אבל כן הבנו את הנושא הזה. הנושא של לא לתת ארכה זה פוגע באזרח. אם אני צריך לבחור – ודווקא היכולת שמונע הנזק הטוב ביותר זה האזרח שרוצה לקבל את ההנחה בארנונה במועד ויגיש במועד, והרשות המקומית חייבת לפעול במהירות הראויה ולא לעשות שימוש בארכות שלה. אבל אם יגיש במועד, יהיה זכאי. אם יגיש יותר מוקדם, יקבל יותר מוקדם את ההנחה. אבל אני לא רוצה לייצר מצב שאני מחריג את הארכת המועדים ואז האדם שפספס להגיש את הבקשה בגלל שהוא בצו 8, בגלל זה הוא יפספס ולא יקבל את ההנחה. יש מועדים להגיש בקשה. אם אתה מפספס, לא מקבל, נכון? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לרשויות שעשו שימוש בסמכותן לפי תקנה 21 לתקנות ההנחה מארנונה יכול להיות מצב כזה אבל אני מזכירה שמועצה יכולה גם לקבל החלטות- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא שם את זה בתוספת השלישית. אני חושב שהרשות – ברור שאם כתוצאה מזה שהוא לא הגיש היא לא נתנה החלטה, והרשות צריכה לקבל החלטה עד 1.1? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> לא. התוספת הראשונה זה לא רלוונטי כי תקנה 21 תקנות הנחה מארנונה מסמיכה את הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אתם לא צריכים להיות בתוספת הראשונה ולא בשלישית. אז אני לא מוכן להכניס את הארנונה לראשונה ולשלישית. אם אזרח הגיש את הבקשה שלו להנחה במועד וזכאי, ודאי אם זה המשכי, יקבל ויידע וגם אם לא, יעשה את החשבון שלו ויגיד: אני לא משלם כי יודע שייקח להם עוד קצת זמן לתת מענה כי האחראי במילואים אבל יש לי יכולת לכלכל את ענייני מול הרשות, בטח לתת הנחה לכולם ואחר כך לגלות שיש כאלה שלא הגישו בקשה זה משונה ולא יעבוד וגם ייצור בעיה אחרת. לכן לשים את זה בתוספת השלישית. אין צורך לשים את זה בראשונה והמועד של פנייה לרשות לצורך קבלת הנחה בארנונה יוארך כמו כל מועדים לפנייה לרשות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז יכול להיות שיהיה מצב שהאזרח יגיש בזמן והרשות תיקבל הנחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי אבל מאחר שהארנונה שנתית הוא יקבל שובר לתשלום ארנונה ואחרי חודשיים יקבל שובר תשלום. הוא יודע מה ההנחה, גם קיבל אותה בשנים קודמות, לא ישלם לפי השובר החדש והחוב יימחק לו. לא יקרה אסון. המצב ההפוך הרבה יותר גרוע שאני מונע ממנו להגיש. הבנתי מגלעד שדבר כזה כן. מוכן לבדוק איתו טלפונית שוב. אני חושב ומדווח על השיחות איתו – מאחר שזה רלוונטי לנושא – אני חושב שזה שכל הרשויות שבתוספת השנייה כן בדקנו, ואנו עוסקים בסופו של דבר רק ברטרו, כי אין רשויות שראיתי ששמנו אותן בתוספת שנייה שיכולות לתת לעצמן ארכות על משהו שפוגע באזרח. לא הכנסנו כאלה. תבוא רשות ותחליט נקודתית – תעמוד לביקורת הציבור. לא נתתי לה את הכלי לעשות זאת. לכן את רוב הבעיה שהועלתה בדיון הראשון שהייתה בעיה נכונה, נפתרה. כמובן חלק מהקבוצות האלה מותנות בהוצאות בפועל אז ייתנו להן על בסיס הוצאה שלא הוציאו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אחת הסיבות שהכנסנו את נושא זכויות הפרט לסעיף שהורדתם – הערה לשרה אבל גם מה שהיו"ר התייחס – זה לא רק בגלל הבניית שיקול הדעת אלא גם בגלל נקודה שעלתה בשיח בינך לחברי הכנסת קריב וסגלוביץ – לא סתם זכויות פרט באופן כללי - לא שאני מזלזל בזה – אלא בזמן שאתה מוסיף פרטים לתוספת השנייה, יהיה בדיוק לנגד עיניך דברים מסוג זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן לא הייתי משתמש בביטוי זכויות הפרט אלא אינטרס הציבור הנזקק לשירותם. אם אני הייתי מכניס את הסעיף, הייתי עושה: אתה שוקל את הצורך ברשות אל מול אינטרס הציבור הנזקק לשירות ואפילו יותר רחב מאשר זכות כי זה לא עניין של זכות מוקנית. אבל לדעתי זה שם גם אם לא נכתוב את זה. הוויכוח שלי איתך היא לא שלא צריכה לשקול את זה. אבל האיזון צריך להיות – וזה מה שחברי הכנסת סגלוביץ וקריב אמרו וגם אני – שהאיזון הוא בין הצורך של הרשות בדחייה למול האינטרס של הציבור הנזקק לשירותי גם אם זה זכויות, גם אם לא זכויות וזה השיקולים שהשר צריך לשקול לפני שמוסיף משהו לתוספת השנייה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> עדיין בתוספת השנייה הוא לא מגיע לאישור הוועדה כלומר כן יכול להיות לך משהו שאתה חשבת בתוספת הראשונה שרטרואקטיבית אסור לדחות אותו כי נמצא בתוספת הראשונה ואחר כך השר יכול בלי אישור ועדה להכניסו לתוספת הראשונה ולדחות אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסברתי את הרציונל למה, כי אני רוצה שמי שפעל כרגיל עכשיו יפעל. לא רוצה ליצור אפקט מצנן לרשויות שלא ייכנסו לראשונה כי לא יהיה אפשר להאריך אם יתחיל משהו שאני צריך בשבילו את הדחייה. זה הגמישות שאנו מעניקים לרשות. לי לא אכפת שהשנייה גם יהיה באישור ועדה. << דובר_המשך >> ניצן רוזנברג: << דובר_המשך >> אולי משהו שהיה בראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נראה לי שזה מפריע. בסדר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> רק הטכניקה תהיה דרך התיקון של תיקון סעיף 2ג, העברתו ל-ה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא מפריע לי. אני חושב שזו תהיה קבוצה ריקה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא השלמתם את עניין התוספות. בנקודה הזו אני רוצה להתייחס, אם מדברים על השאלה שהעלה חבר הכנסת קריב והעלתה בקי קשת, בשונה מעניין הארנונה – זה הבנתי מנציגי הממשלה – אולי הם יגידו - בשני משרדים משמעותיים שרלוונטיים לעניין הזה של מתן הקלות, הטבות לאזרח שזה ביטוח לאומי שפה שמענו בוועדה ומשרד הבינוי והשיכון, בשני המקרים האלה לא מכוח חיקוק ולכן יכולים לתת ארכות ולהאריך זכויות גם בלי קשר לחוק, נכון? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> ביטוח לאומי באמת הנציג הציג בפני הוועדה. לעניין משרד הבינוי והשיכון לפי מה שנמסר לנו אין מועדים שקבועים בחיקוק בעניין סיוע לפרט, ומשרד הבינוי והשיכון פרסם כבר הודעה שמאריכה מועדים רלוונטיים בעקבות הלחימה כך שמצא מענה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כלומר אתה לא נפגע. לא מאריכים מועדים ואומרים: בינתיים אתה לא מקבל. אתה ממשיך לקבל. << דובר_המשך >> שרה גולד: << דובר_המשך >> הסדרים שנוגעים לסיוע, לאזרחי מילואים וכו'. את התוספת הראשונה סיימנו. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> ביקשתם שנמחוק את הפרט להסדר זכויות במקרקעין וגם תכנון משק החלב. פרטים 37 ו-44. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> זה היה כבר בפני הוועדה. לגבי הסדר זכויות המקרקעין הסבירה הנציגה שרוצים להחריג את כל פקודת הסדר המקרקעין ולא רק חלק מהסעיפים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אנו הבנו שביקשו למחוק את הפרט הזה. להשאיר את כולו? << אורח >> שרה גולד: << אורח >> כן, אבל את כל הפקודה. לא רק סעיפים 5א, 9 ו-57. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אצלנו זה כתוב הפוך. היה כתוב: סעיפים 5א, 6 ו-57 לפקודת הסדר זכויות במקרעין נמחוק רק את סעיפים 5א, 9 ו-57. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> נכון. עוד תיקון – הוצג גם בנוסח שפורסם אתמול אבל למען הסדר הטוב – לגבי צו המועצות המקומיות בפרט 71, לפני כן היה כתוב בתוספת השלישית בסעיף 3. אמרנו: 3(15). << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מה שטליה אמרה קודם – אצלנו היה גם תקנה 9 לתקנות משק החלב. לנו כתוב שביקשו למחוק. שוב שואלת כי לפני רגע הייתה לנו אי הבנה. אצלי זה 44. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> מה שמופיע אצלי, תקנות 7 ו-9 לתקנות משק החלב, מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב. תקנה 3א לתקנות משק החלב העברת מכסות יצרנים שיתופיים בענף הבקר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אצלנו היה כתוב צקנה 9 לתקנות תכנון משק החלב, וכתוב לנו שביקשו למחוק את הפרט הזה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> לא מכירה. אבדוק את זה מול משרד החקלאות. זה התוספת הראשונה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני קצת מייצגת כרגע את משטרת ישראל בעניין הזה. בפרט 54 הם ביקשו להתייחס לסעיף 23 לחוק רישוי עסקים גם את א1(2) וגם את א2. בנוסח יש רק א2. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> כי זה הנוסח מאתמול. עדכנו. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> פרט 4 לתוספת השנייה התייחס לסעיף 26 לחוק עקרונות ההסדרה וגם הוסבר על ידי רשות ההסדרה. התבקשנו על ידי הרגולטורים הפיננסיים להוסיף גם את סעיף 35 לחוק עקרונות ההסדרה. זה מוסכם מבחינת רשות ההסדרה שמתייחס לפרסום תוכנית שצריכה להתפרסם לפני תום כל שנה על ידי תאגיד ציבורי באתר האינטרנט. גם בהקשר הזה ביקשנו לתת ארכה. פרטים 6 ו-7 משום מה כתוב חוק התכנון והבנייה וחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדים – זו לדעתי טעות. הם מוחרגים דווקא. מופיעים בתוספת הראשונה והשלישית. אמורים לרדת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למחוק. ודאי. כל ההתייחסות לתכנון ובנייה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות נמחק וגם חוק רישוי עסקים נמחק. מבינה שזה סוכם בין מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים. התוספת השלישית. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> פה יש עוד עניין פתוח עם משרד הפנים, ביקש לחזור עם תשובה לגבי ההשגה לארנונה הכללית. הייתה בקשה של המרכז לשלטון מקומי בעניין הוספת סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות, קביעת ארנונה כללית ותקנות 6 ו-9א לתקנות. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> זה לא משהו שנבדק? לדעתי בדיון הקודם, העניין של הארנונה כבר עלה ונסגר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> להבנתנו, מרכז השלטון המקומי ביקש להוסיף את זה. בינתיים אצלנו זה לא נוסף. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בדיון שלפני אתמול נציגת משרד הפנים הודיעה שלהם אין התנגדות לבקשה הזו. ההשגה והערר. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> מדברים על האם להוסיף את סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות, ערר על קביעת ארנונה כללית התשל"ב-21976 ותקנות 6 ו-9א לתקנות הרשויות המקומיות ערר על קביעת ארנונה כללית סדרי דין בוועדת ערר, התשל"ז-1977. האם להוסיף סעיפים אלה לתוספת השנייה. זו הבקשה של מרכז השלטון המקומי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. אני מזכירה שבתוספת הרביעית התייחסו לוועדת הערר כלומר לסדרי הדין של ועדת הערר שנמצאים בדיוק בנושא הזה אבל לא התייחסו לשלבים שקודמים לשלבים של ועדת הערר, ואנו ביקשנו כפי שאמרתי. << אורח >> יעל גודר: << אורח >> למיטב זיכרוני נאמר שאנו לא מתנגדים אבל אני מוכנה לבדוק שוב שלא נפלו אי הבנות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> בינתיים נכניס את זה ונדון בזה בהפסקה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> התוספת השלישית בפרט 29, חוק מס. כאן התבקשנו, יש להוסיף את כל הפירוט שמופיע בתוספת הראשונה של לרבות כל מיני חוקי מיסים למעט שלושה שלגביהם רשות המיסים לא לוקחת לעצמה ארכה אבל כן מבקשת לתת בהם ארכה לפרט שזה פקודת הטבק, פקודת המשקאות המשכרים ופקודת הכהלים המפוגלים. מבקשת לתת ארכה לפרט. צריך לפרט כאן. אז יהיה לנו חוק מס לרבות כל מה שכתוב בתוספת הראשונה למעט שלושת החוקים האלה. הנוסח ששלחתי הבוקר זה שם. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> וגם למעט סעיפים 24א וסעיף 25 לחוק עידוד השקעות הון. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> זה נשאר אבל יוטמע בלרבות. לגבי חוק בנק ישראל התבקשנו לחדד – פרט 35 – בדיון הקודם היו"ר ביקש לקבוע שזה חוק בנק ישראל למעט סעיף 10. אנו חושבים שסעיף 10 בכל מקרה החוק לא חל לגבי תקופת כהונה. אז חוק בנק ישראל כפי שהוא, בלי תיקון. פרט 70 גם הופיע בנוסח אתמול. התבקשנו על ידי משרד הרווחה להוסיף את חוק אימוץ ילדים. הסיבות מובנות - זה תהליכים שלא נרצה להאריכם. חוק התכנון והבנייה בפרט 128 כאמור אנו מורידים את למעט סעיפים 14א ו-14ב1. רביעית דיברנו קודם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני בהתכתבות עם עו"ד הדס אגמון לוודא שהסוגיה של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הסוגיה עלתה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתם שאתם צריכים להפסקה. נשוב ונתכנס ב-11:05. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:58 ונתחדשה בשעה 11:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> לגבי תקנות תכנון משק החלב, מנגנון לעדכון מחירים מזעריים – מבירור עם משרד החקלאות הם אכן מבקשים למחוק את הפרט שמתייחס לזה, זה פרט 50 בתוספת הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. משרד האוצר בזום? עידו, אגף תקציבים. נעדכן, בכל הנוגע לחובת הפרסום. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסופו של דבר בהפסקה נדונה השאלה של סעיף 16, שאלת השקיפות של קבלת החלטות בקוורום בהרכב חסר בתאגידים הסטטוטוריים, והסיכום שהתאגידים ידווחו היה למשרד האחראי עליהם הנוגע לעניין, והמשרד ידווח עד 14 יום לפני תום תקופת ההארכה השנייה לוועדת החוקה. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> אנו מקבלים את הצעת הוועדה בעניין הזה. לא הייתה לנו הזדמנות להתייעץ עם המשרדים הרלוונטיים ולשמוע את עמדתם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרציונל מבחינתי הוא שאנו פה נותנים חקיקה גורפת, שנצטרך את המידע הזה לטובת שאלה להארכות נוספות ככל שיהיו וגם כדי להבין כמה נעשה שימוש בצ'ק הגדול שחתמנו עליו, שמאשר קבלת החלטות בקוורום חסר. << אורח >> אביטל שטרנברג: << אורח >> דיברנו על ההחלה האקס טריטוריאלית לפני כמה ימים. רציתי למסור לוועדה שיועמ"ש איו"ש התחייב שתוך שבוע ואפילו פחות מרגע שהחוק ייכנס לתוקף יתוקנו התקנונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וזה יחול גם רטרו? << דובר_המשך >> אביטל שטרנברג: << דובר_המשך >> לא אמורה להיות בעיה בעניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לבקשת הממשלה. דעתי בנושא ידועה אבל אני לא רוצה לפתוח סוגיות נוספות מול הממשלה בנושא הזה. האוצר. << דובר >> עידו חי: << דובר >> שלום. נשאלו כמה שאלות לגבי הפרטים שבתוספת שנוגעות למשרד האוצר. זה היה איסוף של הרבה תשובות מהרבה גורמים – חלק גם מאגפים אחרים במשרד, אז אני מקווה שהתשובות שאתן עכשיו יספקו, ואם לא, נעלה גורם רלוונטי. נשאל לגבי התוכניות לסיוע כלכלי ומענק הסיוע לעצמאיים, שנכלל בתוספת הראשונה והשלישית. נעשה הפרדה בין המענקים והביצועים- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מדובר על פריטים 9 ו-10 בתוספת הראשונה והשלישית ששם לא ניתנו ארכות על נושא המענקים. מדובר בחוק התוכנית לסיוע כלכלי, נגיף הקורונה החדש, וחוק מענק סיוע לעסקים בשל השפעה הכלכלית של התפשטות זן האומיקרון. << דובר_המשך >> עידו חי: << דובר_המשך >> נכון. לגבי כל המענקים שניתנו לצורך המלחמה הנוכחית- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא חל כי בכל מקרה החוק לא חל על חקיקה שהתקבלה עכשיו. << דובר_המשך >> עידו חי: << דובר_המשך >> נכון אז החוק תוקן שבוע שעבר. לגבי כל המענקים הקודמים של קורונה, אומיקרון, סבבי לחימה קודמים, יש חוק ייעודי של רשות המיסים שנדון עכשיו או השבוע או שבוע הבא בוועדת כספים ושם תהיה התעסקות בכל המועדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אתם רוצים להחריג את זה מהחוק הזה כדי לקבוע את ההסדר המותאם. לגיטימי. מה עוד? << דובר_המשך >> עידו חי: << דובר_המשך >> נכון. הייתה שאלה לגבי זמני הגשה למכרזים של המדינה שגם הם הוחרגו. בכל הקשור לתקנות חובת מכרזים, חלק מהתקנות קוצבות ממש זמנים לפנייה לרשות, שהרשות מפרסמת רצון להתקשר עם ספק או עם ספק יחיד. דווקא בעת הזו ההתקשרויות המהירות האלה הן שנחוצות. יש גם תקנות ספציפיות שמדברות על התקשרויות של משטרת ישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מובן. בסדר. מה לגבי ההשלכה על צדדים – כן שאלתי, לגבי מכרזים, איזה מנגנונים קיימים לכם כדי להגן על אנשים שכתוצאה ממצב החירום – הבנתי את האינטרס שהמכרזים יעבדו מהר. האם יש לכם מנגנונים שנועדו להתייחס למצב שאדם לא יכול להגיש מכרז או להצטרף, כי הוא נמצא במצב החירום, בין אם מדובר במכרזים חדשים ובין אם מדובר בהארכת מכרז – תחשוב על אדם שבמשך שנים מסתמך עליכם ועכשיו בגלל שנהרס לו הבית או משהו קרה, לא יכול להגיש את המסמכים להארכת המכרז של השנה הבאה וגם לא הארכנו לו את המועדים. << דובר_המשך >> עידו חי: << דובר_המשך >> אני פחות בקי בתקנות חובת המכרזים. יכול לבדוק ובדקות הקרובות להחזיר תשובה לוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תבדוק עד שתהיה רוויזיה. תהיה רוויזיה על כלל החוק. עד אז אני רוצה תשובה על זה. רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני וכדומה. << דובר_המשך >> עידו חי: << דובר_המשך >> לגבי חלוקת חיסכון פנסיוני מדובר במקרה שבו התקבל פסק דין לגבי- - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ננסה לחדש את הקשר. יש עוד משהו? << דובר >> גור בליי: << דובר >> לחדד עם רוני, הדיווח לפי ב – הדיווח צריך להיות לשר הנוגע לעניין. אבל לא תמיד יש משרד. בדרך כלל השר הממונה. << אורח >> רוני טלמור: << אורח >> יש משרד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד, יש שר ממונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המושג משרד לא קיים. יש שר ממונה על חיקוק. הפרסום באתר המשרד. הדיווח הוא לשר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הדיווח לשר הממונה, הפרסום יהיה במשרד והדיווח לוועדת החוקה יהיה 14 יום לפני תום תקופת ההארכה השנייה וגם בהארכות עתידיות ובאותו פורמט. כל פעם 14 יום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << אורח >> טלי ארפי כהן: << אורח >> יש פה תיקון שנוגע לחוק עידוד השקעות הון. בזמן הרוויזיה נבקש לבדוק אותו אצלנו במשרד. חוק עידוד השקעות הון. נראה לי התוספת השנייה או השלישית אבל מאחר שלא טיפלתי בנושא טיפלתי בנושא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כרגע אנו לא נוגעים בזה. אם תתייחסו לזה עד הרוויזיה, אולי נתייחס לזה. עוד משהו לפני סיום? רק משרד האוצר נותר לנו. עידו, על רמקול. תסביר לנו לגבי רישום פסק דין לגבי חלוקת חיסכון פנסיוני. << דובר >> עידו חי: << דובר >> מדובר על מקרה שבו כבר ניתן פסק דין לחלוקה בין שני בני זוג, בהליכי גירושין, פסק הדין התקבל ורק צריך לבצע את חלוקת החיסכון הפנסיוני. לא מדובר בהגשות, הודעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה הסנקציה על מי שלא מגיש במועד את פרטי פסק הדין לטובת חלוקת החיסכון הפנסיוני? << דובר_המשך >> עידו חי: << דובר_המשך >> לא, פסק הדין התקבל. החלטת בית המשפט התקבלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה אומר שבשנייה שאתם מקבלים, אתם לא נותנים לעצמכם ארכה לרשום את זה. לגיטימי. זה לא מופיע בתוספת השלישית. עוד דבר, זה שלתמיכות אנו לא נותנים ארכות. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> בנוהל תמיכות קבועים לא מעט מועדים לקיום הליך תמיכה, בגלל שאי אפשר להעביר תקציב משנה לשנה אי אפשר גם לדחות את המועדים האלה. במידת הצורך יהיו תיקונים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה, תחזור עם התשובה על חובת מכרזים, עידו. תודה רבה. סיימנו את ההקראה ואת התיקונים. יהיה לנו נוסח בעז"ה שיוגש בהקדם האפשרי למליאה. אנו בשלים להצבעה. מי בעד החוק, כפי שהוקרא, ירים את ידו, על תיקוניו וכמובן בכפוף לשינויי נוסח. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 3 בעד. החוק התקבל פה אחד בנוסח הוועדה עם השינויים והתיקונים שהוקראו. רוויזיה לטובת דברים שיעלו – נקווה שלא יעלו בזמן הנוסח. על מועד הצבעה על רוויזיה תבוא הודעה אלא אם כן הרוויזיה תימשך. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>