פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
06/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 113
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ג בכסלו התשפ"ד (06 בדצמבר 2023), שעה 09:40



סדר היום:
 << נושא >> טיפול רשות האוכלוסין וההגירה בבקשות תיירים שהגיעו לישראל בין השנים 2021–2023, להסדרת מעמדם << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
יוסף טייב
צגה מלקו


חבר הכנסת:
יבגני סובה


מוזמנים: 
	רונית אליאן
	–
	מנהלת אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

	דסי צנגן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	גנאדי פולישצ'וק
	–
	ראש האגף הקונסולרי, נתיב - משרד ראש הממשלה

	אלכסנדר זרנופולסקי
	–
	עו"ד, מייצג בענייני עלייה לישראל

	ליאור ברס
	–
	עו"ד, יו"ר האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים

	אנדריי רוסאקוב
	–
	תייר, מבקש לשנות מעמדו לעולה



נוכחים באמצעים מקוונים:
	אריאל די פורטו
	–
	מנהלת רצף שירותי עלייה, הסוכנות היהודית 

	יואל דגן
	–
	אב שכול 

	ילנה קיסליוב
	–
	אחותה של ז'נטה איבצ'נקו, מבקשת מעמד בישראל 

	אברהם נגוסה
	–
	יו"ר ועדת העלייה והקליטה לשעבר 

	נמרוד
	–
	אזרח במילואים - הציג דבריו בסרטון




מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> טיפול רשות האוכלוסין וההגירה בבקשות תיירים שהגיעו לישראל בין השנים 2021–2023, להסדרת מעמדם << נושא >>


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-6 בדצמבר 2023, כ"ג בכסלו תשפ"ד. הנושא הוא טיפול רשות האוכלוסין וההגירה בבקשות תיירים שהגיעו לישראל בין השנים 2021–2023 להסדרת מעמדם. תיראו, הדיון הזה מתקיים בעקבות פניות שהגיעו לוועדה, שקשורות להסדרת מעמדם של תיירים השוהים בישראל ללא מעמד זמן ממושך, ולא התקבלה תשובה עניינית לגביהם מרשות האוכלוסין. אני רק אציין שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו עושים דיון בסוגיות כאלה ודומות להן. זה משהו שעלה פה מפעם לפעם בוועדה עם בעיות קשות. ניסינו גם להסביר למשרדי הממשלה שאדם שנמצא כאן במעמד תייר ומחכה לשינוי המעמד, לא יכול לבלות כאן חודשים ארוכים, שנים ארוכות. זה עלה בתקופה של מבצע הדרכונים עם סגירת חלק מהלשכות, ובוודאי שזה עולה גם עכשיו. 

אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בזמן מלחמה, אז כוח האדם מצומצם וגם המשרדים עצמם מגויסים, אבל תזכרו שגם הפונים אליכם מגויסים. גם הרבה מאוד מהמשפחות של הפונים אליכם. המלחמה הזו משפיעה לא רק על משרדי הממשלה. היא משפיעה יותר על האזרחים מאשר על משרדי הממשלה. יש כמה אלמנטים בתוך האירוע הזה, הראשון זה שצריך לנסות ולפתור את הבעיות האלה. אלה לא בעיות שצצות סתם. כנראה אנשים שיש להם משפחה פה או איזשהו תהליך. הם נמצאים בתוך התהליך. עזבו את המקום שלהם, הם נמצאים בתוך התהליך. 

דבר שני הוא לתת תשובות. לא יתכן ולא מתקבל על הדעת שאנשים נשארים ללא תשובה חודשים ארוכים. הפניה הראשונה שהגיעה, הגיעה על משפחה שהגיעה לארץ כתיירים בנובמבר 2022 ועד כה טרם הוסדר מעמדה בארץ וטרם קיבלו תשובה מרשות האוכלוסין. דווח לי שהיום בבוקר הוסדר מעמדם. מקרה נוסף של אח שכול מאתיופיה, שהגיע להלוויית אחיו שנפל במלחמה ב-7 באוקטובר. גם כן עד כה לא הוסדר מעמדו של האח בעניין זה. 

יש נושאים נוספים שאני ארצה לדבר עליהם בדיון, אחד זה גם הנושא שאשרות ומעמד ניתנים עדיין רק בלשכת האם של רשות האוכלוסין, הלשכה שאליה משויך ישוב המגורים. הפקת תעודת זהות, דרכון ניתן בכל לשכה אבל המפונים שפונו מבתיהם לא יכולים לקבל שירות בנושא מעמד ואשרות כי הם חייבים להגיע ללשכת האם שלהם והם לא יכולים לעשות את זה בכל לשכה. בתוך כך, לשכת רשות האוכלוסין באשקלון נפגעה. זאת לשכה שנמצאת בשיפוצים, לפיכך תושבי שדרות, עוטף עזה, אשקלון משויכים לקבלת אשרות והסדרת מעמד באשקלון, לא יכולים לקבל שירות כבר במשך חודשיים. 

דבר נוסף זה מתן מעמד לבני זוג שבמילואים. לא פורסם מידע בנושא לגבי זוגות שנמצאים בהסדרת מעמדם וצריכים להאריך אשרה עבור בני זוגם. בני זוג ישראלים שגויסו למילואים אינם יכולים להגיע לפגישה שנקבעה ולפיכך לא ניתן להאריך מעמד עבור בני זוגם. הדבר הרביעי זה תושבים שיצאו לחו"ל ואינם יכולים לחזור בגלל המלחמה. מעמדם פקע תוקף בעת שהותם בחו"ל או זוגות ומשפחות שממתינות לאישור כניסה לישראל והתורים בוטלו או שהלשכות סגורות. 

לקראת הדיון ביקשנו לקבל את המידע הבא: כמה הגיעו לישראל כתיירים בשנים 2021 עד 2023, ביקשו להסדיר את מעמדם בארץ אך מעמדם טרם הוסדר ברשות האוכלוסין וההגירה, ומה משך זמן הטיפול בבקשות להסדרת מעמד והאם קיים מעקב על משך הטיפול בפניות שלא מטופלות בלשכות הרשות. בהקשר הזה אני כן אגיד לכם שמתוך פנייה ועוד פנייה התחיל זרם של פניות לקראת הדיון הזה, שהוא נקבע כדחוף אחרי שאנחנו פנינו ולא קיבלנו תשובה, אז קבענו דיון. זאת הפרקטיקה. 

אני רוצה להתחיל עם נושא החייל מארו אלם ז"ל, לוחם גדוד 51 של גולני והפנייה בעניינו. מי הפונה שיציג את הפנייה? 

בבקשה, יואל דגן.

 << אורח >> יואל דגן: << אורח >> 

שלום, שמי יואל דגן, אני אבא של שלו דגן. שלו דגן נהרג ב-7/10 עם מארו אלם באירוע ליד מו"פ דרום בגזרת כיסופים. הם היו בחפ"ק על הגדר וממש בשעה הראשונה של האירועים הם נלחמו במחבלים. החפ"קים היו בג'יפי דוד שהם ממוגני נשק קל. הם חטפו טיל RPG בג'יפ ונהרגו שלושה שם, עופר וולף הסמ"פ ז"ל, שלו דגן הבן שלי ומארו אלם, לוחם בפלוגה ג', אחד המצטיינים של פלוגה ג' של 51 שהוא בן העדה האתיופית. 

למארו אלם יש אח למחצה שלא עלה איתם מכיוון שכשהם היו בכפר, אימא שלו ילדה אותו בגיל מאוד צעיר ואבא שלו גירש אותה כשנה אחרי, והוא גדל על ידי סבתא שלו מצד האבא. כשהם עלו לארץ היא סירבה לתת לו לעלות. למעשה הוא נותר שם. היא נלחמת משהו כמו 11 שנה להעלות את אחיו. כשמארו נהרג אז התערבו כל מיני גורמים והצליחו להעלות אותו אבל הוא לא הספיק להגיע להלוויה והוא על אשרת תייר. 

כמו שאתם רואים אני במילואים. אני גולנצ'יק 30 שנה. אני מילואים עושה בחטיבת גולני הסדירה. אני נמצא כרגע בקדמית של חטיבת גולני, עושה אתכם את השיחה. היום השליחות שלי היא לטפל באחיי ואחיותיי למשפחת השכול של חטיבת גולני, ולנסות לעזור כמה שיותר מהניסיון שלי בכובע החדש שקיבלתי לצערי, והלא כל כך רצוי נקרא לזה, לחברים שלהם ולפצועים נפגעי הנפש בעיקר, שיש לנו הרבה כאלה ויהיו עוד הרבה. 

אחרי ה'שבעה' שלי מייד נסעתי למשפחת מארו. גיליתי תמונה מאוד לא מעודדת, משפחה קשת- יום, הורים שלא דוברים עברית, איבדו את סמכותם, לא מסוגלים לנהל את המשפחה, לא מסוגלים להתנהל מול הממסד גם, ממש מצב כלכלי על הפנים ואימא ממוטטת לחלוטין שגוררת איתה את כל המשפחה כלפי מטה. מאז אני מנסה לעזור להם. מבחינתי זה פרויקט בשליחות אישית שלי. הם המשפחה שלי. אני לא עוזב אותם. אני מבקר אותם פעם או פעמיים בשבוע. הם גרים באשקלון, אני גר בעכו ותאמינו לי, אני עד הפרט האחרון מנסה לעזור להם. 

אני חייב להגיד שהגעתי למשרד הפנים בעניין האזרחות. הגעתי עד לשר הפנים. באמת שיש רצון טוב, יש הבנה, אבל בין ההבנה ליישום ולהבנה שהיישום צריך להיות בצורה שונה וצריך באמת להשקיע ולא להיות במקרו אלא לרדת לפרטים, לדאוג שהפרטים יקרו, יש פער מאוד גדול. עד היום טרם הוסדר הנושא של האזרחות. אני על פניו קיבלתי מסמכים שהוא כן יהודי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תיכף נשמע את התגובות של הגורמים. לרדת לפרטים זה מה שאנחנו נתחיל לעשות פה בוועדה.

 << אורח >> יואל דגן: << אורח >> 

אני לא רוצה לרדת לפרטים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הנושא ברור. 

ד"ר אברהם נגוסה שהעביר לנו את הפנייה הזו. בבקשה, אברהם נגוסה.

 << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> 

שלום לכולם, אדוני יושב-ראש הוועדה ומשתתפי הדיון. אני רוצה קודם כל באמת לשבח את משפחת דגן. היא מציגה את עם ישראל שהוא דואג למשפחה של חבר של החייל, שניהם נפלו. אני גם רוצה לשבח באמת את צבא הגנה לישראל שעשו מעשה ראוי ומאמצים להביא אותו מהר. גם אם הוא לא הגיע להלוויה, הוא ישב 'שבעה' עם אימא שלו, ולאימא שלו, למשפחה היה משהו שבאמת נותן להם הרגשה שלפחות הבן שהמתין שם הרבה שנים, אצלם. 

כמו שיואל דגן הסביר את השתלשלות העניין, אני לא אחזור על זה, ברגע שהאימא פנתה אליי אני ניסיתי להעביר את כל המסמכים הדרושים גם לוועדת העלייה והקליטה, לסוכנות היהודית, למשרדים אחרים. הבן הזה המתין לעלות לישראל בגונדר. אני חייב להיכנס לקריטריון של החלטת הממשלה 716713.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא ניכנס לה עכשיו, אברהם. לא ניכנס לתוך הקריטריונים. הנקודה ברורה. הפנייה הזאת, אתה העברת לנו אותה ב-26 באוקטובר. אנחנו העברנו את זה לרשות האוכלוסין וההגירה. עד לפני יומיים לא קיבלנו תשובה. זה אחת הסיבות שקבענו גם את הדיון. 

 << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> 

תן לי להוסיף משפט אחד, כבוד היושב-ראש. עד היום הזה המעמד שלו לא סודר. בחודש הבא הישארותו בארץ מסתיימת. אם משרד הפנים לא יאשר לו מעמד שהות קבע עם זכויות עולים, אז הוא יחזור לאתיופיה וזה חבל מאוד, לכן הבקשה של המשפחה לתת לו שהות קבע עם זכויות עולים כדי שהוא יוכל להתקדם פה בארץ.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה.

רשות האוכלוסין וההגירה, רונית אליהו. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

בוקר טוב, תרשו לי בבקשה רק לפתוח בהבעת תנחומיי למשפחת דגן, למשפחת מארו ולכל חללי צבא הגנה לישראל, ולהשבתם של החטופים. המקרה של מארו ידוע ומוכר לרשות ההגירה והאוכלוסין. באוקטובר הוא נכנס למדינת ישראל כפי שציינו פה, בעקבות נפילתו של האח. כשהגיעה אלינו הפנייה ובדקנו את התיק, לא מצאנו מסמכים המעידים על זכאותו כזכאי שבות. משכך, המלצנו למשפחה להגיש בקשה מטעמים הומניטריים. הבקשה הוגשה בלשכת אשדוד ב-19 בנובמבר ונידונה בוועדה ב-27 בנובמבר. אני רק אציין שתיקים שמגיעים לוועדה הומניטרית הם אינם נבדקים בצורה מהירה, אבל בשל הרגישות והמקרה המצער של משפחת מארו אנחנו הקמנו ועדה ייעודית ספציפית רק למקרה שלו ביום 27 בנובמבר, ובהחלטת חברי הוועדה שנכחו הומלץ לאשר את הבקשה בכפוף לכך שהאם תציג הוכחות להיותה אימו של המבקש. לא היו שום הוכחות, שום אסמכתאות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

איזה הוכחה אתם מצפים שהיא תציג?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אם יש תעודת לידה. במקרה שלה בגלל שזה לא הוצג, אז נדרשה לבדיקת רקמות. רק ברשותך אני רוצה לספר את כל התהליך ואני אענה על השאלות. 

משכך, מנכ"ל הרשות פנה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים שילווה את המשפחה כדי להוציא צו לבדיקה גנטית, שזה תהליך שלוקח חודשים רבים להבנתי. משרד המשפטים נענה לבקשה שלנו, ואני בהזדמנות הזו רוצה להודות למשרד המשפטים שנרתם למשימה. נהג של רשות האוכלוסין הגיע לביתם של משפחת אלם, לקח את האחות רבקה למשרד המשפטים כדי לחתום על מסמכים הנדרשים להוצאת הצו. נציגה של משרד המשפטים, יועצת משפטית מלווה את המשפחה בהליך הזה. בניגוד למה שהפרופסור אמר, תמרו, לא בחודש הבא מסתיימת האשרה שלו. ב-8 בפברואר מסתיימת. היא באשרת ב/2. ככל שלא יהיו תשובות או בדיקות שנקבל אותן עד לתאריך הזה, האשרה שלו תוארך. הוא לא מועמד לגירוש, אנחנו לא נבקש את הגירוש שלו כל עוד התיק שלו הוא בהליך ובטיפול של הרשות, אז זה לסבר את האוזן לגבי התהליך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה יקרה במידה והכול בסדר מבחינת בדיקת הרקמות?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אז הוא יקבל מעמד א/5 במסגרת הוועדה ההומניטרית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי. למה לא עושים את כל תהליך העלייה? איזה עוד מסמכים אתם צריכים מעבר לזה שברור שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה ועומד בכל הקריטריונים שנקבעו גם בהחלטת הממשלה והוא כבר כאן?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אימו של תמרו קיבלה מעמד במדינת ישראל במסגרת היותה בת זוג של זכאי, לא במסגרת כוחה, לכן הוא לא זכאי שבות. משכך, הצענו את ההליך של הומניטרי שזה הנוהל הייעודי למקרים שהם לא עומדים בנהלים אחרים, וזו ההחלטה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

במסגרת החלטת הממשלה והקריטריונים לגבי החבר'ה בגונדר, זה לא עומד?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אני מתנצלת שאני לא מכירה את הנושא הזה שהוא בגזרה אחרת, וכמו שאמרת, אתה העברת פנייה. אני מניחה ואני כתבתי לי שתקבלו תשובה לגבי המקרה הזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בכל מקרה הוא נשאר בארץ ולא יהיה מצב שהוא יצטרך לעזוב את הארץ. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אמת. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי. 

בבקשה, אברהם.

 << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> 

האימא עלתה יחד עם המשפחה שלה, עם בעלה כי בעלה הוא ראש המשפחה שהיה ברשימה, אבל היא שייכת לקהילה, היא זרעי ישראל ולכן שלא יישמע אחרת. זו נקודה שצריכה להיות ברורה.

הנקודה השנייה, יש ארבעה קריטריונים להחלטת הממשלה שעלו 3,000. הוא ממלא שלושה קריטריונים. יש לו משפחה בדרגה ראשונה, אימא שלו, הוא זרע ישראל וגם הוגשה בקשה עבורו על ידי אימו. מה שחסר מתוך ארבע, קריטריון אחד, הוא לא מופיע ברשימה שנתן זכות ל-3,000 מכיוון שהוא הגיע לגונדר אחרי שהרשימה נסגרה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אברהם, אנחנו את המקרה הזה נמשיך. החדשות הטובות זה שהוא לא מועמד לגירוש ולא יגורש ולא ישלחו אותו מפה. בזמן הזה אנחנו גם נמשיך ונלווה את המקרה הזה כדי לבדוק את מקרה הבוחן הזה, בכלל האירוע המצער של כל מה שמדינת ישראל עוד סוחבת עם הסיפור של גונדר, שנשארו שם אלפים מאחור. עד כאן בעניין הזה.

אני רוצה לעבור למקרה השני שביקשנו לבדוק. גברת ילנה קיסליוב, אחותה של ז'נטה איבצ'נקו שפנו כבר בנובמבר 2022. הגיעו לארץ כתיירים. במשך שנה הם כבר חיים כאן כתיירים. טרם קיבלו תשובה מרשות האוכלוסין לגבי - - - 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

יואל רוצה להגיד משהו?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

יואל, סליחה, אתה רוצה להגיד משהו? בבקשה.

 << אורח >> יואל דגן: << אורח >> 

כן. חברים, אני פשוט חייב להעיר הערה אחת. כל מה שאמרה הנציגה של רשות האוכלוסין הוא נכון. אני רק חייב לומר שאנחנו פנינו ב-25 באוקטובר וזה התפספס ולקח זמן עד שהוגשה אליהם הבקשה ב-19 בנובמבר. דבר נוסף, זה נכון שהנהג הגיע ולקח את רבקה אחותו לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, אבל אף אחד בבית המשפט לענייני משפחה לא ידע כלום והיא חזרה בידיים ריקות וגם מושפלת שם. אמרו לה, תלכי הביתה, תחזרי עם אימא ועם אחיך ועם עורך דין. לאחר מכן מונה הסיוע המשפטי. בסיוע המשפטי לא ידעו באיזה תיק מדובר ואמרו לה שזה ייקח ארבעה-חמישה חודשים, ושוב הייתה התמוטטות בבית. יש רצון טוב, אמרתי, אבל לא יורדים לפרטים. נכון שרוצים, אבל לא להציג את זה כאילו אנחנו עושים את הכול. אנחנו לא עושים באמת את הכול.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הדברים ייכנסו גם לסיכום כי סיוע משפטי במקרה הזה צריך היה להינתן לכתחילה בפניות ההומניטריות, לא רק אחרי התערבות.

 << אורח >> יואל דגן: << אורח >> 

אני אומר שבשביל הכנות והגילוי הנאות, ראוי וזה חשוב לתת את מלוא - - - כדי ללמוד מהטעויות האלה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> יואל דגן: << אורח >> 

אנחנו גורמים ייסורים שיכולים להיחסך להורים שכולים, והאמינו לי אני יכול להגיד מעדות ראשונה, אנחנו סובלים מספיק. זה היה מיותר שהאימא הזו תגיע ביום האזכרה בנט"ן מחוסרת הכרה לבית חולים. אפשר היה לתת לה רגע של נחת. זו דעתי האישית. יכול להיות שאני טועה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אתה לא טועה, אתה צודק חד משמעית. תודה.

 << אורח >> יואל דגן: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנחנו קיבלנו פנייה. הוא בצו 8. הוא לא יכול לעלות באמצעות הזום. 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אני אולי שנייה אציג את הרקע.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בבקשה, עו"ד ליאור ברס. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

תגידי גם את שמו. אנחנו לא העברנו את המקרה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה מקרה שאתם לא מכירים. 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

נכון. אני אציג את עצמי. אני עו"ד ליאור ברס. אני יושבת-ראש האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים. מדובר על הליכים של הסדרת מעמד בישראל, אבל הם שונים מהליכי עלייה. זה הליכים של הסדרת מעמד של בני משפחה של ישראלים, בני זוג של ישראלים. במקרה של נמרוד, גם ילדים של ישראלים. 

הסרטון הזה עבר אלינו ממש היום בשעה 06:00. זה לא הועבר לרשות. זה לא מצופה לקבל פה תשובות מהרגע להרגע, ממש לא, אבל הוא כן מייצג קהילה של אנשים שסובלים מהליכי הסדרת מעמד ממושכים מאוד באופן שוטף, ואני אשמח שנראה את הדברים שלו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> נמרוד: << אורח >> 

(הקרנת סרטון)

בוקר טוב לחברי ועדת העלייה והקליטה, קוראים לי נמרוד, אני במילואים מה-8/10. הגעתי לארץ לפני קצת יותר משנה וחצי אחרי עשר שנים בחו"ל. אני נשוי עם שלושה ילדים. משרד הפנים מכיר רק באחד מהם, בבכור שלי. אני כבר שנה וחצי בהליך של הסדרת מעמד וכרגע אשתי ושני הילדים עדיין תיירים עם ביטוח בריאות פרטי. 

אני נחשב כאבא יחיד עם ילד אחד, אבל אני בעצם מכלכל אישה ועוד שלושה ילדים. במילואים אני לא יכול לשים את הפרטים של אשתי למקרה אסון בגלל שאין לה תעודת זהות. את סל הקליטה של הבכור שלי היו צריכים לחלק בינו לבין אחותו שעלתה לכיתה א' רק כדי שיהיה להם איזשהו סוג של תגבור כשהם יגיעו לכאן. בשביל להגיע למשרד הפנים מבקשים שיגיעו לפחות עד 07:00 בבוקר בשביל לקבל מספר למקום שנפתח ב-08:00, ואז צריך לחכות כמה שעות בתור בשביל משהו שייקח כמה דקות שאפשר לפתור בטלפון. 

כשאני הייתי במילואים דרשו ממני להגיע. לא יכולתי. הראיתי להם צו 8. זה לא הספיק להם. הם ביקשו אישור נוסף ובין הקפצה להפצצה אני הייתי צריך להפעיל את המ"פ שלי ולהפעיל את המג"ד או את השליש כדי שיביאו להם איזה אישור נוסף. כמה שבועות אחרי זה עוד הם ביקשו ממני תרגום לצו 8. לא נראה לי שאף אחד שם באמת קורא את המיילים. 

כשאשתי הגיע לשם אחרי שאמרתם לי שזה בסדר, לא נתנו לה להיכנס. אני אמרתי לה לצעוק על המאבטח, אז הוא הכניס אותה ואז צעקו עליה שם בפנים והשפילו אותה שהיא יודעת רק אנגלית ואין אף פקיד שיודע אנגלית, ושלחו אותה הביתה אחרי שהיא הגישה איזה מסמך אחד. בסוף אני גם הייתי צריך להגיע. הגעתי בשביל להביא תמונת פספורט כדי שיוכלו לקבוע לי תור, ואת התור הזה עדיין לא קבעו לי ואני עדיין מחכה לו. 

אני התנדבתי לסרטון הזה כי אני לא יכול להגיע אליכם, אבל בשבילי זה מלחמה על הבית בדיוק כמו זאת שאני נמצא בה כאן עכשיו. להילחם על הבית זה לא רק בטנק וזה לא רק בקלפי. אני עושה את זה כל יום, כל הזמן. אני מבקש מכם להבין שכמוני יש עוד המון זוגות שנמצאים באותו מצב, שרק רוצים לחיות בארץ ולקבל את הזכויות שמגיעות להם, שאין להם עשרות אלפי שקלים לעורכי דין, לסוכני הגירה ואין להם זמן לזה. אתם משפילים אותנו, אתם מתעללים בנו וזה לא בסדר וזה צריך להפסיק. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. לפני שאני אתן לכם להגיב, משרד הפנים, אני רוצה להגיד כמה מילים. יש טענה שחוזרת כלפי רשות האוכלוסין וההגירה מכל מי שפונה לרשות הזאת, והיא עוד לפני הנושא של הקריטריונים. היא עניין היחס והסברת הפנים. תיראו, מדינת ישראל אחרי שנה מאוד קשה ברמה הפנימית של מערכות היחסים בין האזרחים, והמלחמה הזאת פתאום הצליחה לשבור הרבה מאוד חומות בין ציבורים, בין אוכלוסיות. כנראה שהיינו צריכים לחטוף את המכה הזאת כדי להבין שכולנו על אותה סירה, ובקרב יחד עם כל לוחם יש את הלוחמים שנולדו כאן, יש את אלה שהם מאתיופיה, יש את אלה שהם מרוסיה, יש את אלה שהם מצרפת, מכל מקום, ויש דתיים ויש חילוניים והם נלחמים כולם על הבית, אז אנחנו קצת מבינים את זה עכשיו. כשהוא אומר השפילו את אשתי או משפילים אותי כלוחם, אז אנחנו מתייחסים לזה בנקודת הזמן של עכשיו. זה לא נכון רק לעכשיו, זה נכון גם לעוד חצי שנה ולעוד שנה. הסיפור הזה של להסביר פנים, וזאת חוויה שחוצה את כל מי שצריך לעבור את התהליכים האלה, זה משהו שחייבים לטפל בו.

בתוך זה, זה גם מתן התשובה. אי אפשר לא לתת תשובות במשך חודשים ושנים. אני לא אפתח עכשיו את הסוגיה של הוועדות ההומניטריות, אבל זה נראה כאילו לא מכנסים ועדות הומניטריות כדי לא לתת תשובות. זה עלה פה כמה פעמים בדיוני הוועדה. אני מכיר את זה כבר שנים ארוכות. זה לא מהיום ולא מאתמול. גם לא זאת תשובה. אם משרד הפנים, אם רשות האוכלוסין וההגירה, אם מדינת ישראל רוצה לתת את התשובה לא, שתיתן את התשובה לא ותעמוד מאחוריה, אבל אי אפשר להשאיר אנשים תלויים באוויר ולחכות שהם יתייאשו. זה לא פתרון וזה לא פתרון שהוא מקובל.

בתוך כך גם מה שהוא הציג פה. אם מבקשים ממישהו אחרי שהוא שולח את הצו 8 לתרגם אותו, זה סימן שאף אחד אפילו לא פתח כדי לקרוא, אז יש פה כמה דברים שהם נוגעים אפילו לא לרמת הפנייה הספציפית האישית של אותו בחור. יש פה עניין של איך מטפלים, מה זה לתת שירות לציבור, וזה נוגע גם בסגירת הלשכה באשקלון בלי מתן פתרון אחר, וזה נוגע גם בזה שמי שצריך להוציא אשרות ולהסדיר מעמד. אומרים לו, תתחיל לטייל ברחבי ישראל. 

משרד הפנים. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

טוב, כמו שאמרתם, הפנייה הזו הועברה רק היום בבוקר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בעניין הזה אין לי ציפיות. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אני אבדוק ואני אגיב לשלומית בהתאם. אני חייבת לציין שזה לא סטנדרטים שאנחנו מכירים. אני רוצה לבדוק את הנושא הזה הן מול הלשכה והן במסמכים והנתונים שהוצגו כדי לתת מענה נכון ומקצועי כמו שצריך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אוקיי. 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אפשר להגיד משהו יותר בכלליות?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

אני בטוחה שוועדת עלייה וקליטה וגם הנציגים של הרשות, המקרים שיועברו אליהם, אני בטוחה שהם יטופלו ובאמת בקטע הזה אין בכלל תלונות אבל זה מקרים פרטניים. גם המקרים האחרים שיוצגו פה, של העולה מאתיופיה ושל עולים אחרים ושל אנשים אחרים זה הכול מקרים פרטניים, אבל הם מעידים על איזשהו כלל שקורה ואיזושהי תופעה. כמו שנמרוד אמר, לפחות מהקהילה שלנו יש עשרות אלפי אנשים שעוברים את ההליכים האלה של הסדרת מעמד. לא לכולם יש בעיות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה עלה פה כבר בוועדה. זה לא פעם ראשונה שאנחנו שומעים על זה.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

נכון. לא לכולם יש בעיות אבל יש המון אנשים שיש להם בעיות, המון הליכים שמתמשכים בלי סוף. הסיבה לכך, אגב, זה בגלל שרשות האוכלוסין לא מוגבלת בנהלים שלה לזמני מתן תשובה בהליכים האלה לפחות. אני לא יודעת לגבי עלייה. יש איזשהו קושי שלא מצליחים להתגבר עליו גם בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות שהיו בזמנים אחרים, תקופת הקורונה וכל מיני דברים כאלה. 

ספציפית לגבי המלחמה אני רק רוצה להגיד משהו אחד לגבי אשרות. מאוד קשה לקבל מידע בנושא של אשרות. הרשות עשתה מעל ומעבר בפרסום שאלות ותשובות לעובדים זרים, בפרסום סרטוני הסברה לעובדים זרים, בפרסום מאגר שאלות ותשובות בנושאי דרכונים ותעודות זהות, המון באמת תוכן לאנשים, לאזרחים, אבל בתחום של אשרות כל מה שפורסם עד עכשיו, ובאמת אנחנו פנינו המון פעמים לבקש שהמידע הזה יפורסם לציבור. אפילו כבר לא כבר בקטע של תעזרו פה, תעשו את זה, תשנו את זה. לא בקטע של לשנות, פשוט רק בקטע של לדעת, של שקיפות מידע לגבי כמו שהצגת, מה קורה אם יש הליך הסדרת מעמד ובן הזוג או בת הזוג במילואים ולא יכולים להגיע, מה קורה אם אני נמצא בחו"ל ואני לא יכול לחזור לארץ מסיבה כזאת או אחרת, מה קורה עם המעמד שלי, שזה אגב רלוונטי גם לצורך העניין לעולים בכוח, נושא אשרת א/1, מה קורה עם המעמד שלי, מה קורה עם תעודת הזהות שלי? לכל הדברים האלה יש השפעה ממש משמעותית על הזכויות של האנשים האלה, על החיים שלהם בישראל והם פשוט נמצאים במעין איזשהו ואקום. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ברור. תודה. 

גב' ילנה קיסליוב, אחותה של ז'נטה, בבקשה. תספרי לנו קצת על עצמכם, על המשפחה ומה הפנייה שהעברתם. 

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

שלום, אני עליתי לארץ לפני כמעט 30 שנה. אני גרה במצפה רמון מאז. היו לי פה קרובי משפחה שבאתי אליהם, ואז שנה אחרי זה באה כל המשפחה שלי חוץ מאחותי שעקב סיבות אישיות שלה היא נשארה שם עדיין. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מאיפה עליתם?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

מבלארוס, ממוגילוב. היא בעצם הייתה במוסקבה. עכשיו אנחנו גרים פה בארץ וההורים שלי גם פה. הם רצו לעשות עלייה כי גם ההורים שלי ממש מתדרדרים מהצד הפיזי שלהם. הם מעל 85 שניהם וצריכים עזרה. קצת קשה לי לבד. בכל מקרה צריכים להיות ביחד כי הבת שלהם גם חזרה. היא עשתה עלייה כבר לפני כמה שנים לבד. בת שלה בעצם כי זה נישואים שניים של אחותי. זה בדיוק זמן מלחמה ברוסיה עם אוקראינה וכל הבלגן הזה, אז הם פשוט באו לפה. בינתיים הם גרים אצל ההורים בתנאים לא פשוטים בכלל כי זה דירת עמידר. זה דירה קטנה, וגם אני.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בני כמה ההורים?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

אבא שלי בן 86, אימא בת 84.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ואחותך?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

אחותי בת 60.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

היא באה עם הבת שלה?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

הבת שלה עשתה עלייה לפני חמש שנים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הבת שלה כבר עלתה, היא אזרחית.

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

כן, היא בירושלים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

היא באה עם בעלה ועם ילד. הם גרים אצל ההורים שלך בני ה-84 ו-85?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

אין להם ילדים משותפים. בערך עשר שנים הם נשואים כבר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

נשואים עשר שנים ובינתיים בשנה האחרונה הם גרו איפה?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

אצל ההורים שלי. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בני 84, 85.

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

כן. אין להם שום אמצעים כי הם ברחו בלי כלום משם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה חדרים יש בדירה?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

שניים וחצי חדרים. זה כאילו אחד על השני כזה. חלק הם גרים אצלי קצת לפעמים, חלק אצלם, אבל גם אצלי דירה קטנה. אני גם עובדת מהבית. לא פשוט.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הם במעמד תייר מאז?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

הם מעמד תייר. הם ניסו כל הזמן לשנות. כל שלושה חודשים הם באו למשרד הפנים והאריכו להם את הוויזה של תייר. הם למעשה את כל המסמכים הגישו וחיכו לתשובה. אומרים שעדיין אין תשובה, בודקים את התיק. כמה פעמים גם אני וגם אחיינית שלי ניסינו להזמין להם תור כי ויזה כבר נגמרה לפני זמן מה, ולא עונים על הבקשה שלנו אפילו לתור למשרד הפנים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

על אחותך אין שאלה לגבי זכאות עלייה. 

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

בגלל שבעלה הוא לא יהודי אז זה בעיה, אבל היא יהודייה משני צדדים. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

חוק השבות לא חל עליו? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן. מה קרה היום?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

לא קרה היום כלום, שום דבר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הם לא הלכו היום למשרד הפנים?

 << אורח >> ילנה קיסליוב: << אורח >> 

היום הם שם. הם בדיוק בלשכה עכשיו. אתמול אחרי הצוהריים התקשרו אליהם שהפנייה שלהם הוסדרה, אבל רק אחרי כל הלחץ וכל זה. חיכו יותר משנה לזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה. 

בבקשה, חברת הכנסת מלקו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני מתנצלת כי הייתי בוועדת הבריאות. יש איזושהי הצעת חוק שאני שותפה לה, אז איחרתי, אני מתנצלת. יש דבר אחד, משהו שלא מתקבל על הדעת. אני תמיד אמרתי את זה לא רק עכשיו, גם לפני שבאתי כחברת כנסת. משרד הפנים או מרשם האוכלוסין לא נותנים תשובה בזמן. תגידו תשובה שלילית, גם זו תשובה. לא יכול להיות, אנשים מחכים. איפה מתן שירות? זה פשוט משגע אותי. אנשים מחכים המון זמן. למה בן אדם צריך לחכות? מה שקורה, בן אדם שמחכה, בינתיים כל שלושה חודשים הוא צריך להאריך את הוויזה. איך זה יכול להיות? בן אדם, כדי שיוכל לקבל תשובה, לחפש פתרון וזהו, אתה הולך-חוזר, אתה הולך-חוזר. במיוחד כשמדובר בעולים שצריכים שפה, תרגום, אף אחד לא מתייחס. אני לא מבינה את זה. המשרד הזה, זה לא פעם ראשונה. 

אני אגיד לך, סליחה שלא נעים. אני הייתי 34 שנים עיתונאית ברשות השידור, בתאגיד השידור. כל פעם הייתי באה לוועדות. כל פעם אני שומעת אותו דבר 30 שנה. איך זה יכול להיות היום? יש טכנולוגיה, יש אימייל, יש וואטסאפ, יש הכול. אין תשובה. תקועים בתקופה של פקס אפילו. אני לא מבינה את זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

רונית.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

ברשותכם אני רוצה להגיב לגבי הסחבת הנטענת. יש תיקים, וחייבים להבין שרובם, גם את, ליאור, יודעת שאנחנו מטפלים בהם בזמן סביר. כשיש עיכובים לעיתים העיכובים הם לא נובעים מזה שרשות האוכלוסין לא רוצה להגיב. העיכובים נובעים מכך שלא הושלמו מסמכים למרות שאנחנו חוזרים ומבקשים מספר פעמים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה במעמד תייר בשנתיים האחרונות ממתינים לתשובה?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אני לא יודעת לענות. השאילתה הזאת, העליתם את זה. אני תיכף אתייחס אליה בצורה פרטנית. אתם חייבים להבין שאנחנו לא בהנאה אישית שלנו לא עונים לפניות או גוררים רגליים בתיקים כאלה ואחרים. אני מתנצלת שאני לא מקבלת את ההערה הזו, וזו התחושה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

זה לא תחושה, זה עובדה. אנשים באים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה לא דיון ראשון שאנחנו מקיימים. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

כן, בדיוק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה מקרה אחד. כל הזמן אלה הטענות שעולות. אני אשאל אותך שאלה גם בהקשר של יוצאי אתיופיה. כמה ועדות הומניטריות קיימתם בשנה האחרונה?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אחת לחודש אנחנו מקיימים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה מקרים עולים בה?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

בין 25 ל-30 תיקים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה תשובות ניתנות בסוף כל ועדה?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

בכל תיק שם יש תשובה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כמה פניות כאלה יש לכם?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

של ועדות הומניטריות, המון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה זה המון, 100?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

בחודש זה יכול להגיע גם ל-100 תיקים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אם יש לכם 100 תיקים בחודש ואתם בכל חודש עושים 25, אתם במינוס של 75, זאת אומרת אחרי עשרה חודשים אתם כבר ב-750 איש.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנחנו מדברים על משהו שנמשך כבר שנים, אז אני יכול לדמיין שיש אלפים שממתינים. למה לא עושים שלוש ועדות בחודש? 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אני אענה על הכול, ברשותך. קודם כל לגבי ההתייחסות שלכם והתחושות שלכם אני לא מתווכחת. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

זה לא תחושה, זה עובדתית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה לא תחושות. הנה, אני כבר נתתי לך בחשבון פשוט על 750 איש בעשרה חודשים שמבחינתם הם לא מקבלים תשובה.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אתה רוצה שאני אענה קודם על הוועדה ההומניטרית? אני מוכנה. לגבי הוועדה ההומניטרית הנושא ידוע לנו. יש עומסים רבים בדסק הזה של הוועדה ההומניטרית. בעקבות זאת עשינו חשיבה מחודשת ושינינו גם את נוהל ועדה הומניטרית, שבנוהל הוועדה ההומניטרית יש הקלות כאלה ואחרות. חלקם יטופלו בלשכות מינהל האוכלוסין ולא יידרשו להגיע לוועדה עצמה. הנוהל פורסם אתמול או שלשום וזה יכול לצמצם את הפערים. עבדנו על זה חודשים רבים.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

רונית, אני רוצה פשוט לחזק את מה שאמרה חברת הכנסת צגה מלקו. אין פה איזושהי ביקורת כלפי המשרד, שהמשרד בא ועושה בכוונה או לא רוצה לעזור או משהו, אבל אנחנו כן רוצים כחברי כנסת שהמשרד יבין שישנה אוכלוסייה, ולפעמים אוכלוסיית עולים שהיא פשוט לא יודעת איך המנגנון עובד. תכניסו בתוך מחלקת האשרות צוות שיודע לטפל בדברים האלה. לפעמים זה אפילו לא שפה, לפעמים זה רק מנטליות. הוא פשוט לא מבין מה אתם רוצים ולכן הוא לא מגיש את המסמכים, לכן זה מתעכב וזה סחבת וכו'. קחו בחשבון רעיון לפתוח מחלקה, להביא לשם עולים, לא משנה, מדבר עברית, צרפתית, אמהרית שיוכלו לבוא ולתת את המענה, כי לפעמים גם התשובה לא שאתה מקבל אותה, אבל תלוי איך אתה מקבל אותה, והיחס לפעמים שפקיד טוב ככל שהוא יהיה אבל הוא לא מכיר את המנטליות. פשוט אותו מסר שהוא מעביר לאותו אדם, תייר שצריך לקבל את התשובה, זה פשוט לא עובר. החשמל לא עובר.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אוקיי, אני שוב שומעת את הדברים. אני רוצה שתבינו דבר אחד. הדבר הראשון במעייני ראשו של שר הפנים, מנכ"ל הרשות, ראש מינהל האוכלוסין הוא שיפור השירות. זה נושא מאוד חשוב אצלנו. הוא בסדר עדיפויות בין הראשונים, אם לא הראשון שביניהם, ואנחנו כל הזמן עומלים וחושבים איך לייעל את המערכת. יכול להיות שזה לא מאה אחוז, ולפי מה שאתם אומרים זה בוודאי לא מאה אחוז, אבל אנחנו מנסים כל הזמן לשפר ולצמצם את הפערים. התהליכים לוקחים זמן ואני מקווה מאוד שהתהליכים יבואו לידי ביטוי גם - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפשר להציע הצעה, אדוני היושב-ראש?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא פעם ראשונה, ואני מכיר את רונית באופן אישי. אני חושב שאת עושה עבודה טובה. הבעיה היא לא בך. הבעיה לפעמים ברמה מקומית. ההצעה היא פשוטה. כשאנחנו מדברים על הסחבת, אז צריך להפריד בין אלה שמחכים לקבל מעמד לפי חוק השבות, ויושב פה קונסול מנתיב, יודע בדיוק מה היא הסחבת, לבין אלה שמחכים לקבל מעמד לפי חוק האזרחות. יש פה עורכי דין שידברו על הנושא של איחוד משפחות. 

יש מדינות שאפשר להשוות את המצב, תהליך קבלת אזרחות בשוויץ, בקנדה או בארצות הברית. אני לא רוצה להשוות. אני יודע שאם יש בן אדם ישראלי שהוא התחתן עם לא ישראלית שהיא לא זכאית חוק השבות, אז צריך איזשהו נוהל שהוא עובר. יש את ה-ב/2, יש את א/5, כל הדברים האלה עד שהוא מקבל אזרחות. זה יכול לקחת ארבע שנים, חמש שנים. זה לא נושא של ועדה הומניטרית. הוועדה ההומניטרית זה משהו שאתם צריכים לקבל החלטה ולקחת שיקולים. 

אני אומר אולי דברים לא קשים אבל קצת סותרים. יש אנשים שמעדיפים למשוך קצת עם הוועדה ההומניטרית, לא רוצים לקבל תשובה שלילית תוך חודש, חודשיים כי הוועדה ההומניטרית, אני פה אפילו סניגור שלך, דנה בסוגיה האם בן אדם כן קשור למדינת ישראל, האם כן יש פה שורשים? אחרי שנה-שנתיים שבן אדם חי במדינה, אז יש לו יותר הוכחות להוכיח לוועדה ההומניטרית שהוא באמת קשור למדינת ישראל, לכן מה שאני אומר וההצעה שלי היא כזאת, קודם כל לבוא ובאמת לעשות הפרדה כמעט מוחלטת בין זכאי שבות לבין איחוד משפחות. הרבה פעמים בנושא של איחוד משפחות אפשר לפתור בעיה בכך שכן ניתן לתת מעמד עם אישור עבודה ולא אזרחות, מה שלא יכולים לתת לאנשים שהם זכאי שבות, כי זכאי שבות, או שהוא זכאי שבות או שהוא לא זכאי שבות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תראה את האבסורד. המקרה שלפנינו, היא זכאית שבות. המשפחה שלה פה. היא חיה פה. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה חייבים לתת אישור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

היא חיה פה שנה במעמד תייר. גרים באותה דירה עם הורים בני 84, 85 במצפה רמון. זה לא סביר. צריך להבין שלסחבת הזאת יש משמעות הומניטרית. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עוד משפט לסיום. רונית, אני אמרתי את זה באחד הדיונים, שהפתרון לעולים או זכאי שבות שמחכים ויש להם חסרים הוא כן להעניק להם אישור עבודה במיוחד אחרי 7 באוקטובר שדורשים היום עובדים, לכן בן אדם שמקבל מעמד עם אישור עבודה ויכולת לעשות ביטוח רפואי, הוא יהיה יותר סבלני, גם יחכה כמה חודשים להסדרת מעמד, אבל ברגע שאתם אומרים לבן אדם, כן, אנחנו יודעים שאולי בסוף התהליך תקבל מעמד, הבן אדם לא יכול לפרנס את עצמו. זו הבעיה. אני חושב שצריך מבחינת חקיקה, אולי מבחינת תקנות, אולי לפנות לשר הפנים לאפשר את התהליך הזה. לא יקרה שום דבר אם אותו בן אדם שממתין להחלטה שלכם בוועדה הומניטרית, יקבל במהלך שנה אישור עבודה ויוכל להיות מועסק. הרי כל המהגרים, תיירים, פליטים, תקראו לזה איך שאתם רוצים, מאוקראינה, מועסקים היום ואין אכיפה למעסיקים שמעסיקים פליטים מאוקראינה. אפילו אין להם מעמד פליט. יש להם מעמד תייר שהם נמצאים בארץ. יש לנו 18,000 בערך, משהו כזה. כולם מועסקים. מעסיקים מעדיפים לקחת אותם. אין אכיפה וזה בסדר. זה החלטה של משרד הפנים, זה החלטה של שר הפנים, אז תחשבו לתת גם מעמד לעבודה, מוגבל לשנה לבן אדם שמחכה להחלטה שלכם של ועדה הומניטרית או שיש לו סחבת עם מסמכים. זה בסדר גמור. הוא לא נטע זר. כמו שאמר היושב-ראש, יש לו משפחה, יש לו אנשים, מחכה שנה. קודם כל תגידו לו, בבקשה, תקבל לשנה עבודה. תהיה רגוע, אתה יכול לפרנס את עצמך. תשלים את התהליך שלך בתוך זמן מסוים. תשקלו את זה. תציעו את זה לשר הפנים. אנחנו נתמוך בזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

טוב, את הפתרון שהעלית אני חייבת להעלות הלאה כמו שאתה יודע, לגורמים יותר בכירים. 

לגבי המקרה הספציפי ששמענו מהגברת ילנה, זה תיק שכמו שציינת, בינואר 2023 הגישו בקשה לעולה. בעקבות מידע שקיבלנו נדרשנו לבדיקות גורמים שהתעכבו. למרות תזכורות שלנו, שלוש תזכורות העברנו אליהם, רק אתמול קיבלנו את התשובה מהם. היום למיטב ידיעתי הם כבר נרשמו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תראי, אני לא אכנס ספציפית לתוך התיק, אבל גם בתוך תיק, ואם יש שאלות לגבי חלק מהאנשים שנמצאים בתיק, יש כאלה שאין עליהם שאלות. צריך טיפה לפתוח את הראש. אני אומר לכם את האמת. טיפה לפתוח את הראש ולפתור בעיות. השנה הזאת זה לא סביר.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

גם המקרה הזה לא הועבר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אין ציפייה לקבל תשובה כרגע.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

בכלל אין ציפייה. אני הולך לתאר את המקרה כהצגת בעיה מסוימת שלא דובר עליה כאן.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

זה עו"ד אלכסנדר.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

כולם דיברו פה על סחבת, עיכובים במשרד הפנים. אני מדבר על ההליך המקדים, כלומר לפני שבן אדם בכלל מגיע למשרד הפנים. אותו בן אדם שרוצה לעשות עלייה, הוא מגיע כתייר, מבקש לעשות שינוי מעמד מתייר לעולה על פי נוהל של משרד הפנים, הוא צריך תחילה להירשם למשרד הפנים. הוא צריך להגיע. ראינו אחרי 24 בפברואר 2022 איך למעשה משרד הפנים ביחד עם נתיב, ביחד עם משרד הקליטה התמודדו עם סוגיה של עלייה מוגברת ממדינות חמ"ה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן, של שינוי מעמד.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

כן, על ידי פתיחת נקודות חירום. אותן נקודות חירום קיבלו את העולים באופן מאוד מהיר וזה לא לקח הרבה זמן. עכשיו מה שקרה, לאחר שנסגרו אותן נקודות נשארה נקודה אחת לפי מיטב ידיעתי, שמטפלת אך ורק בעולים חדשים מאוקראינה. כמה שידוע לי אין רבים כאלה וכרגע מרבית העלייה היא לא מאוקראינה אלא ממדינות אחרות כגון רוסיה ודומיה, קזחסטאן, אוזבקיסטאן, איפה שיש באמת בעיות בטיחות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ברור. עכשיו לעניין.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

למעשה אותו בן אדם שמגיע כתייר, הוא צריך להירשם בלשכה המקומית לפי מקום מגוריו כי זו היא הדרישה של משרד הפנים, לטעמי שלא לצורך. זה פוגע גם באותם עולים. הם לא יכולים להירשם במקום אחר וזה לוקח חודשים רבים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

רק הליך הרישום המקדים.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

הרישום המקדים. אנחנו פה כבר מפספסים איזה נקודה של כמה חודשים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה הרישום הזה לא יכול להתבצע באינטרנט?

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

הוא מתבצע באינטרנט אבל לוקח זמן. אין להם תורים. הם קובעים תור בעוד חודשים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה פתיחת התיק מצריכה הגעה פיזית ללשכה? זה פתיחת תיק, זה לא דיון. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

גם בפתיחת תיק הבן אדם צריך להיות נוכח פיזית ולהגיש את המסמכים וזיהוי שלו, לכן הדרישה היא לנוכחות פיזית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה הוא חייב לעשות את זה בלשכה ספציפית?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

החלוקה של אשרות על פי אזור מגורים - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אם הוא גר במקרה בכל אזור אשקלון, שדרות, הוא לא יכול. אין לשכה באשקלון. עכשיו בחודשיים האחרונים הוא לא יכול. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

גם לזה יש לי תשובה. לגבי אשקלון כמו שאמרתם, הלשכה נפגעה מפגיעת טיל ולא היה ניתן לקבל שם שירות. מנהלת הלשכה קיבלה את המיילים שהופנו אליה לבירור לגבי כל המוזמנים באשרות. היא טיפלה בהם והפנתה אותם ללשכות בעוטף, קרי אשדוד. ליאור גם קיבלה תשובה לשני מיילים שהיא שלחה לסגנית ראש המינהל, ביניהם גם השאלה הזו. היא קיבלה מענה לשאלות האלה. 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

סגנית ראש המינהל אמרה שרק מקרים הומניטריים ודחופים יטופלו על ידי מנהלת לשכת אשקלון. אני לא מכירה מקרה שהוגדר כהומניטרי או דחוף. אני מכירה מקרים של אנשים שמחכים למעמד לקבל תושבות ישראלית, ביטוח בריאות ממלכתי שלא טופלו בחודשיים האלה. מקרה אחד שהגיע אלינו של תושבים שפונו משדרות לירושלים. שבוע שעבר התקשרו אליהם, ותור שהיה אמור להיות להם במהלך אוקטובר, דחו להם אותו ל-29 בינואר. זה אחרי חודשיים שהם לא קיבלו תשובה. לפני שבוע קיבלו תשובה שזה יתקיים. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

רק תחדדי ותציינו שאנחנו בגלל המצב שנקלענו אליו בעל כורחנו אנחנו גם הארכנו את הרישיונות באופן גורף לכל מי ששהה כחוק בישראל, עד 8 בפברואר 2024.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מישהו שצריך לעשות שינוי במעמד, לעשות עלייה - - - 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

חברים, הלשכה נסגרה לא מטעמים לא ברורים. הלשכה נפגעה מטיל ולכן לא היה ניתן לקבל שם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אז פותחים בלשכות אחרות. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

עד להתארגנות של ועדת המקרה והסיטואציה המנהלת כן טיפלה. אני דיברתי איתה היום בבוקר לגבי העניין הזה. היא טיפלה במיילים והפנתה לעובדת שלה שיושבת באשדוד. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

רונית, שאלה טכנית. אוקיי, לוקח זמן, הכול בסדר. מה הבעיה להוציא הנחיה, כל מי שפונה מאשקלון יכול לגשת לאותו משרד או כל הלשכות פתוחות לגביו עד להסדרה של משהו אחר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לתת הנחיה בלשכת רחובות, כל מי שמגיע והוא תושב אשקלון, שדרות, זה, זה, זה, לקבל אותו.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

קחו את זה בחשבון. זה יפתור את הבעיה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רוצה לחדד, עודד, עוד משהו חשוב. אמרתי עכשיו ליועצת המשפטית. יש אנשים שיש להם מעמד א/5 בטרם קיבלו אזרחות והם מועסקים למשל במקצועות הרפואה. משרד הבריאות נותן לשנה רישיון לעסוק ברפואה כרופא, למעמד א/5 בהתאם לוויזה של א/5. ברגע שמאריכים את זה למשל בחודשיים, משרד הבריאות לא יאריך עכשיו בחודשיים את האישור הזה כי הוא אומר, תסדיר את זה לעוד שנה כי אני אתן לך עוד שנה מעמד. זה לא מאות אבל זה עדיין עשרות אנשים שעלולים להיפגע עכשיו מהתהליך הזה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אגב, הם גם קריטיים למערכת הבריאות. מערכת הבריאות זקוקה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני חושב שצריכה להיות פה הקשבה ובאמת אוזן קשבת ברמה המקומית. אם בא בן אדם ברמה מקומית, הוא לא צריך לחכות עכשיו חודש לתור. צריכה להיות איזושהי התחשבות בבן אדם, וכן לאור המצב לבוא ולהגיד לו, אדוני, אתה עכשיו תקבל בלי תור כי אני יודע שיש לך עוד פציינטים שאתה צריך לטפל כרופא ואני לא אתן לך עכשיו הארכה אוטומטית של חודשיים כי אתה תאבד את הזכאות שלך להמשיך להיות רופא, כי משרד הבריאות לא יושב בדיון של ועדת עלייה ולא שומע את כל הדיון. הוא אומר לו, תבוא אליי עם א/5 לעוד שנה, אני אאריך לך בעוד שנה את האישור שלך לעסוק כרופא, וזה רק רופא, יש עוד מקצועות שמצריכים אישור.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

רונית, אני רוצה להוסיף לא באופן אישי אלייך. אנחנו מדברים על מערכת. קצת לחשוב מחוץ לקופסה. הדברים האלה מאוד בסיסיים, קטנים. למערכת נהיה קל פשוט, אבל לבן אדם, את יודעת מה זה, במיוחד עולה חדש. להיות עולה חדש זה הכי קשה שישנו, וללמוד את השפה, מנטליות, כל מה שחברי ציין.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

אין שום סיבה לצפות מהעולים שמגיעים לכאן שהם יקבעו מקום מגורים ספציפי ולא יתניידו ממקום למקום. צריך לפתוח להם את כל הלשכות. 

דבר נוסף לגבי הטיפול בלשכות עצמן. למה בעצם לא לקבוע שדווקא אנחנו מעדיפים את העולים על פני כל האחרים, ונותנים להם אפשרות להגיע גם ללא תור? זה היה בזמנו. אני חושב שאין שום סיבה לא לעשות את זה היום. צריך לתת להם להישאר פה כתיירים בלבד, ב/2 במשך חודשים רבים. 

אנדריי, הסיפור שלו הוא סיפור שמייצג את המצב שהוא נמצא ב-ב/2 ועוד חודשים - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנדריי, אתה דובר עברית? 

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

הוא דובר רוסית. אני אתרגם אותו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ממש בקצרה, כן. 

 << אורח >> אנדריי רוסאקוב: << אורח >>  

(נושא דברים בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי על פי המתורגמן)

הגעתי ב-4 באוקטובר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

4 באוקטובר 2022.


 << אורח >> אנדריי רוסאקוב: << אורח >>  

כן, כמה ימים לפני - - - 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עכשיו הוא הגיע.


 << אורח >> אנדריי רוסאקוב: << אורח >>  

לא הצלתי לזמן תור בבאר שבע כיוון שעכשיו התורים - - -. נאלצתי להגיע לנתניה לקבוע תור כיוון ששם התור יותר קצר. יש לי כרגע תור קבוע ל-11 בינואר 2024. זה רק תחילת ההליך. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

רק כדי להתחיל את התהליך.


 << אורח >> אנדריי רוסאקוב: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

היה שם תהליך שהתחלת שם או לא?


 << אורח >> אנדריי רוסאקוב: << אורח >>  

לא היה שם תהליך. הייתי מועמד לגיוס ברוסיה, אז רציתי להגיע לכאן ולהתחיל הכול מכאן. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אריאל די פורטו, הסוכנות היהודית.

 << אורח >> אריאל די פורטו: << אורח >> 

שלום לכולם, אני אחראית על העלייה ואני אחראית על העלייה מהמערב. אני רוצה לדבר על עולים ושינוי מעמד מתייר לעולה. בעצם הסוכנות היהודית מטפלת בחו"ל למי שפותח תיק עלייה, אבל אם חושבים מחוץ לקופסה, כן יש לנו פרויקט עם רשות האוכלוסין בו תיירים בישראל פותחים תיק דרכנו לבקשה לשינוי מעמד. יש לנו ארבעה מקומות בלשכות שרשות האוכלוסין נתנה לנו. הם מגישים לנו את המסמכים. אנחנו בודקים את הזכאות ופעם בשבוע יש לנו בצורה מרוכזת לכל מי שיש את המסמכים ועונה לקריטריונים של חוק השבות, פגישה באחת מהלשכות כמו בתל אביב למשל. מגיעים, פוגשים נציג של הרשות יחד עם נציג של הסוכנות ושבוע אחרי זה הם באים אם אין בעיה לקבל את תעודת הזהות. 

אותם אנשים, אם הם זכאי שבות אז אין בעיה. נגיד שחסר להם אפוסטיל והם צריכים כמו שמישהו שאל, אשרת עבודה, הם מקבלים, אז יש כן חשיבה מחוץ לקופסה פה, ועולים מקבלים את השירות בשפה שלהם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תודה רבה.

רונית, בבקשה, את רוצה להתייחס בטח למה שנאמר.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

כן. כמו שכבר חבר הכנסת יבגני ציין מקודם שצריך לבחון את הנושא של העולים, הנושא הזה לא בסמכותי ואני כתבתי את ההערה שלך לגבי פתיחת נקודות חירום כמו שהיה בתקופת מלחמת אוקראינה-רוסיה. אני מקווה שיהיה מענה לזה. כרגע במצב הנוכחי הגשת בקשות מתבצעת באזור המגורים של מבקש הבקשה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

למה ההתעקשות על אזור המגורים? הרי ברור שמדובר באנשים שהם תיירים. הם בעצם נוודים כאן. הוא היום ישן אצל קרוב משפחה בנתניה, מחר הוא ישן אצל קרוב משפחה בבאר שבע. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

זו החלוקה כרגע ברשות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

זה שזאת התשובה אני מבין. אני מנסה להבין את ההיגיון.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אני לא יודעת לענות לך מה עמד אחרי זה שהחליטו לבצע את ההליכים בצורה הזאת, לכן אני מבקשת להעלות את זה בפני גורמי מקצוע. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אני יכול להבין את ההיגיון שיש מאחורי זה, כי בסוף המשרד רוצה לחלק את כוח האדם ואת הלחץ. זה בסדר גמור, רק קחו בחשבון שבזמן מלחמה, ואגב, מלחמת רוסיה-אוקראינה לא נגמרה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

איך אפשרו לו לקבוע תור בנתניה אם הוא גר בבאר שבע? 

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

הוא עבר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אה, העביר את כתובת המגורים.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

על מנת לקבוע את התור הוא עבר - - - , שזה גם כסף וכדומה. בינתיים הוא נמצא במעמד -ב/2. 

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> 

הזר, כשהוא מגיע הוא כן נרשם במקום מסוים. אני כן רוצה להבהיר שלפי התקנות כרגע, התקנות כן קובעות שהגשת בקשה לתעודת עולה היא במקום מגוריו של המבקש. זה מה שקבוע. אנחנו מבינים שעכשיו אנחנו במצב חירום ולא במצב - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

איזה תקנות?

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> 

תקנות השבות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הן מצריכות אישור כנסת? 

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> 

אני צריכה לבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

תשנו את התקנות. 

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> 

זה המצב כרגע. בנורמה זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנחנו כבר לא בנורמה מ-2021.

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> 

אנחנו מבינים שאנחנו במצב חירום וכן צריכים למצוא פתרונות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

טוב, תיראו, אני חייב לומר משהו. אני אומר את זה גם בכלליות על הממשלה כי אנחנו התנגדנו, כל הוועדה, לסגירת תחנות ה-One Stop Shop, ובעניין הזה יש לי מחלוקת עם שר העלייה והקליטה. אני חושב שנעשתה פה טעות. נעשתה פה בעיניי לא טעות אלא הייתה כוונה של משרד העלייה והקליטה לצמצם את היקפי העלייה ממדינות חבר העמים, לכן נסגרו לשכות ה-One Stop Shop לא סתם. הפגיעה בסוף היא הפגיעה בעלייה, אבל מי שגם מגיע לפה נפגע פעמיים. 

הפטנט הזה של לגרור מישהו על אשרת תייר חודשים ארוכים, שנה ומעלה הוא לא סביר והוא לא מקובל, לכן יש לי כמה בקשות. הראשונה מעל הכול, אני אומר את זה לרשות האוכלוסין וההגירה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

גנאדי לא דיבר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא עלתה פה סוגיה שעלתה לנתיב אלא אם כן הוא רוצה להוסיף. 

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> 

על כמה ממתינים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

רשום לי בסיכום. לא קיבלתי תשובה על זה. כמה ממתינים תיירים, יש לך תשובה?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

לא. אני אמרתי שאני אענה על זה. אין לי נתונים כאלה. אני חייבת לציין שיש לנו לצערי מערכת מאוד מיושנת שלא מאפשרת שליפת נתונים בצורה מיידית. הפנייה הועברה אלינו לפני יומיים או שלושה. תהליך שלוקח קצת יותר זמן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לך יש מושג אולי, גנאדי? לנתיב יש מושג כמה תיירים ממתינים פה?

 << אורח >> גנאדי פולישצ'וק: << אורח >> 

לא, אין לי מושג. יתרה מזאת, אנחנו היום עשינו את מקסימום המאמצים על מנת לקצר תהליכים אצלנו, אז אין לנו גם תור של הממתינים לכן לא ניתן לספור. ההמתנה של מועמדי עלייה לשינוי מעמד אצלנו היא היום לא מעל יום-יומיים. ברגע שאנחנו מקבלים שאלון פנייה, תוך יום-יומיים אנחנו מקבלים את הבן אדם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה צריך עולה שמגיע ורוצה לעשות שינוי מעמד, במעמד פתיחת התיק?

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

הוא צריך להגיע עם כל מסמכי המקור ללשכה, לקבל מספר שאלון, ממלא את מספר השאלון האלקטרוני ושולח את זה לנתיב - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מה הוא צריך כדי לקבל את המספר שאלון? השאלון, כבר הוא מבצע לבד שאלון אלקטרוני. 

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

הוא צריך להביא את המסמכים שדורש משרד הפנים על פי נוהל שינוי מעמד מתייר לעולה: תעודת לידה, תעודה כלשהי שמעידה על יהדותו, על זכאות, תעודת מצב אישי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

בעצם הוא אמור לבוא כבר עם המסמכים שנתיב אמור לבדוק אותם במעמד פתיחת התיק.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

כמובן.

 << אורח >> גנאדי פולישצ'וק: << אורח >> 

לא, לפתיחת תיק הוא צריך להציג את המסמכים האישיים. מסמכי זכאות הוא מציג אחר כך אצלנו. 

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

לא, הוא לפחות צריך מסמך מסוים שמצביע על זכאותו. זה מסמך שמצביע שיש לו - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

שיש זיקה.

 << אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >> 

אבל את רוב המסמכים אתם בודקים. 

 << אורח >> גנאדי פולישצ'וק: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

טוב, ראשית ומעל הכול אני מבקש מרשות האוכלוסין וההגירה לפתוח מוקדים טלפונים שנותנים מענה אנושי. אי אפשר לזרוק הכול למייל, מעבר לזה שישנם אנשים שהשימוש במייל עדיין מגביל אותם. דווקא בנקודות האלה למענה האנושי יש חשיבות עוד יותר גדולה גם לגבי המעקב, אז אני מבקש פתיחה של מוקד טלפוני בוודאי שבשפות. אני יודע שיש לכם לדעתי הרבה מאוד תקנים פנויים שלא מאוישים. אני בטוח שמשרד העלייה והקליטה ישמח לסייע בגיוס של עולים חדשים שמחפשים עבודה. יש פה אנשים שהם דוברי שפות, יכולים לעזור. למה לא? 

דבר שני לגבי לשכת אשקלון. אני מבקש שתועבר הנחיה. לשיטתי אין שום סיבה שהיא לא תועבר עוד היום, ואנחנו נבצע על זה מעקב, שכל מי שמשויך ללשכת אשקלון יכול לקבל שירות בכל הלשכות בארץ. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אני יכולה להוסיף על זה משהו?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

עכשיו עודכנתי שהלשכה נפתחה למוזמנים בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

ועדיין, כי גם אחרי חודשיים שהיא לא עבדה אני מניח שכשאת אומרת מוזמנים, זה אומר שעכשיו מי שהיה מוזמן באוקטובר, כנראה הוא מוזמן במאי. זה בערך הזמנים, כי כבר היו מוזמנים לדצמבר-ינואר.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אבל הם פונו. רובם לא נמצאים שם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

גם לא נמצאים שם הרבה מהם. זה לא רק לגבי נושא העלייה.

לגבי נושא העלייה, להנחות שאפשר יהיה לפתוח את התיק בכל אחת מהלשכות בארץ. אם זה דורש שינוי תקנות אני מבטיח לכם, הוועדה כאן תתכנס מיידית לאשר לכם את שינוי התקנות. לא צריך לקחת הרבה זמן. לא כזה מורכב, לא כזה מסובך. 

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> 

השאלה אם זה משהו שמחויב באופן כללי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

לא הצלחתי לשמוע כאן בוועדה סיבה מספקת למה לא. חוץ מזה כתוב בתקנות. זה היה הסיבה הכי פורמלית בסוף.

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> 

אני אומרת, זה קבוע ומטבע הדברים כן. כמו שאדם משויך לבית משפט מסוים וכו', כן יש עניין - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנחנו לא משויכים לבית משפט. 

 << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> 

איפה שהוא מתגורר, לשם הוא יפנה. עכשיו אנחנו באמת במצב לא רגיל. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

אנחנו במצב הלא רגיל מ-2021, מעבר למלחמה. המלחמה הפכה את המצב הלא רגיל למצב עוד יותר לא רגיל. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

סליחה, היושב-ראש, אני יכולה עוד משהו שקיבלתי עדכון עכשיו?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

כן.

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

בינואר ייפתח מוקד נוסף למוקד הקיים, לדוברי עברית, אנגלית וערבית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

מוקד טלפוני?

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

המוקד הטלפוני הנוכחי, אני לא יודעת לגבי המוקד הנוסף, אי אפשר לקבל כמעט שום מידע בתחום של אשרות במוקד הנוכחי. 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

שלומית, גם ברוסית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

השאלה אם זה מוקד שנותן תשובות או לוקח הודעה? 

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

הוא יכול לבדוק את המקרה או שהוא מעביר - - - 

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 

יהיה להם גישה לתוקף של אשרות? את יודעת להגיד? כי כרגע אם מתקשרים למוקד ואני שואל, אני לא יודע מה קורה עם האשרה שלי, איפה זה עומד, האם היא בתוקף כרגע, לא בתוקף - - -

 << אורח >> רונית אליאן: << אורח >> 

אני לא יודעת להגיד לך איזה פורמט יהיה המוקד הזה. אני מוכנה לבדוק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 

הבקשה שלנו לגבי מענה טלפוני. זה לא מענה טלפוני אנושי אלא מענה טלפוני שעונה למישהו, מקליד את מספר תעודת הזהות או מספר פנייה או מספר דרכון ויודע להגיד לי, תשמע, חסר לך מסמך, לא הבאת לנו תעודת לידה שלך. זה המוקד שאנחנו רוצים.

ועדות הומניטריות אנחנו מבקשים שיתקיימו לפחות אחת לשבוע, לא אחת לחודש. לא סביר בעיניי הפער הזה. 

אני מבקש לתת מענה פרטני לסוגיה שעלתה כאן מהחייל לגבי נושא המשפחות. 

נתון, להעביר לוועדה כמה תיירים ממתינים וכמה ממתינים לוועדות הומניטריות. 

לגבי היחס לפונים אני מבקש שתירשם ההערה של חברי הכנסת וגם של הנוכחים, שפעם אחר פעם עולה פה בוועדה ההתייחסות. צריך להגיד לעובדים, אתם עובדים שנותנים שירות. אתם צריכים להסביר פנים. זה עבודה קשה לתת שירות אבל זאת העבודה. אנחנו נבצע ישיבת מעקב בנושאים האלה בעוד שבועיים. ייצא זימון מסודר.

תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:53. << סיום >>