פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת הכספים
21/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 250
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 12:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
סימון מושיאשוילי
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן


מוזמנים: 
	שגית שער לקור
	–
	מנהלת אגף א. מיסוי מקרקעין, רשות המסים

	נטע רם
	–
	מנהלת תחום פיקוח ארצית - תיאום מטה, רשות המסים

	אפרת ריץ
	–
	עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים

	שלומי פיליפ
	–
	מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה, רשות המסים

	רוני סרי לוי
	–
	מנהל אגף א' שומה-מס הכנסה, רשות המסים

	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המסים

	יעל נוה
	–
	סגנית בכירה ליועצת המשפטית, רשות המסים

	חגי טיירי
	–
	עוזר לסמנכ"ל בכיר מקצועית, רשות המסים

	רוהי בוטבול
	–
	סמנכ"ל בכיר מס הכנסה, רשות המסים

	רחלי בן יהודה
	–
	מנהל תחום מקצועית, שומת מקרקעין, רשות המסים

	ישי פרלמן
	–
	ייעוץ משפטי, רשות המסים

	ג'ק בלנגה
	–
	יו"ר משותף ועדת מסים, לשכת רואי חשבון

	נתנאל היימן
	–
	התאחדות התעשיינים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023,  מ/1677 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מחדש את ישיבת הוועדה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עצרנו בסעיף 2(ב)2. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

	(2) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

(1) סעיף 39(א), בפסקה (1) – לעניין תקופת 90 הימים הקבועה בה, 
ובפסקה (2) – לעניין תקופת 180 הימים הקבועה בה;

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה הסעיף?  

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

מדובר בהחזרי מס שאנחנו בודקים כדי להוציא או לא להוציא שומה. יש לנו 90 ימים לבדוק אותם, ואנחנו רוצים ארכה. מדובר במאות מיליוני שקלים שצריך לבדוק. כרגע אין לנו את התנאים לעשות את זה בצורה הרגילה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את מה בדיוק אתם בודקים?

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

כשמס התשומות עולה על מס העסקאות רשות המסים צריכה להחזיר כסף לנישומים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איך זה פועל היום? אם לא הייתם תוך 90 יום - -

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

מחזירים לו את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז למה אתם צריכים הארכה?

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

אנחנו צריכים ארכה כדי לבדוק את זה. בגלל שלא תמיד יש לנו את הנתונים אנחנו רוצים לעשות את מה שצריך ולהוציא את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה בשבילכם, בשביל רשות המסים? 


 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

זה בשביל המדינה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

האם זה לטובת רשות המסים או לטובת האזרחים?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

זה לטובת האזרחים בכך שקופת המדינה לא תיפגע. כדי שניתן יהיה להשתמש בכספי ההכנסות ממסים הכסף הזה צריך להגיע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם מממשים את הארכה זאת?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כן, כי יש לנו עובדים מגויסים ויש לנו עובדים שעברו לעבוד בקרן הפיצויים כדי לשלם בהקדם את הפיצויים והמענקים שהוועדה הזאת חוקקה. יש פעולות שלוקח לנו קצת יותר זמן לעשות אותן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה סעיף 64(ב)?

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

סעיף 64(ב) זה סעיף לטובת הנישום. יש כל מיני בקשות שמוגשות לרשות המסים - פתיחת תיק עוסק, שינוי סיווג, שינוי רישום עוסק מורשה.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה סעיף 77(ב)?

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

זו תקופת ההתיישנות להוצאת שומה. עשינו את זה גם במס הכנסה - תקופת התיישנות של חמש שנים. זה מקביל למה שניתן במס הכנסה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

	אני לא בטוח שבעניין הזה אנחנו יחד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עושים את זה כדי לא להגיע למצב שיתנו סירוב באופן אוטומטי?

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

זה בדרך כלל לא קורה. אנחנו רוצים להיות זהירים.



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את מבינה איפה הבעיה שלי? אם רשות המסים מתנהלת בצורה כזאת שיכול לקרות שנותנים סירוב אוטומטי, אני - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

האמת שלא צריך את זה. מה שיקרה זה שבשבועיים הראשונים יהיה סירוב אוטומטי. למה יהיה סירוב אוטומטי? כי הם יגידו שאין להם זמן לבדוק, שהפקיד שעוסק בזה נמצא במילואים. אחרי שהשבועיים יעברו המציאות תהיה שלא מקבלים את תקופת ההתיישנות, זה ייכנס למסלול נורמאלי. הם לא כל הזמן עושים את החשבון הזה. בהמשך יהיה צריך להוריד את זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

סעיף 64 מדבר על ערעור על פעולות המנהל. הוא אומר שאם התבקש המנהל לפעול על פי אחד הסעיפים שמוזכרים בסעיף קטן (א) והוא לא השיב לבקשה תוך 90 ימים, יראו אותו כאילו דחה את הבקשה. פה הם אומרים - ניתן לו עוד שלושה חודשים כדי שלא תידחה הבקשה. זה בסופו של דבר לטובת הנישום. סעיף 77(ב) זה התקופה של שומה. שאלנו אם נדרשים שלושה חודשים נוספים כשמדובר בשומה. מירי הסבירה לנו שיש ערך מוסף דווקא בסוף תקופה.  

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

כשאנחנו נמצאים באיזה שהוא מו"מ שנעצר וצריכים לחזור להליכי שומה אנחנו לא רוצים להיות במצב שהתקופה מסתיימת, לכן צריך את הזמן הנוסף הזה כדי להוציא את החיוב. סעיף 79 זה תיקון שומה שמתבצע ביוזמת הרשות או הנישום. סעיף 82 זה השגה על שומה שמוגשת על ידי הנישום בתוך 30 יום. אנחנו רוצים להאריך לו את התקופה כך שהוא לא יהיה מוגבל ל-30 ימים. רשות המסים צריכה לתת החלטה בהשגה בתוך שנה ממועד הגשתה, לכן אנחנו רוצים גם את זה להתאים. סעיף 95 זה קנס פסילת ספרים. אנחנו נותנים כאן הטבה, אנחנו מאפשרים שהערעור לוועדה לקבילות פנקסים של מי שהוטל עליו מס - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

או בית משפט מחוזי.

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

בבית משפט מחוזי אנחנו מאריכים מכוח הארכה של שר המשפטים. פה אנחנו נותנים הארכה לערר מעבר ל-30 ימים. סעיף 113 זה איסור על הוצאת חשבוניות, סנקציה שמוטלת על נישום. שתי הבקשות כאן הן לטובתו, כי בפעם אחת אנחנו מתרים בו שיתקן בתוך חודש את הבעייתיות שנוצרה בהתנהלות שלו. אנחנו רוצים להאריך לו את התקופה של התיקון כדי שלאחריה נטיל את הסנקציה. הארכה השנייה היא לוועדה לקבילות פנקסים על מי שהוטלה עליו הסנקציה של איסור הוצאת חשבוניות. גם את התקופה של ה-30 ימים אנחנו מאריכים. בפקודת המכס יש לנו את סעיף 190. כשאנחנו תופסים טובין של יבואן יש לו חודש ימים לבקש להשיב את התפוס. אם הוא לא עושה את זה הטובין מוחרמים. אנחנו מבקשים להאריך את התקופה הזאת, שלא יהיה לו רק חודש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה עם סעיף 192?

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

סעיף 192 זה ערעורים לבית המשפט, לכן לא הכנסנו אותו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כל התקנות ירדו מהנוסח, כי את התקנות אתם צריכים להתקין. מתי אתם מתכוונים להביא את התקנות? 


 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אני מקווה שבימים הקרובים. נעשה מאמץ לעשות את זה כמה שיותר מהר. 

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

בחוק מסים עקיפים אנחנו מבקשים להאריך את התקופה הקובעת. לגבי טובין מיובאים זה חמש שנים ולגבי טובין אחרים זה שלוש שנים. התקופה הקובעת היא בשביל לבקש החזר במס או להטיל חיוב. אנחנו מבקשים להכניס כאן את התקופה שכוללת את שניהם. מדובר על חיובים של מס קנייה, בלו וכו'.  

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

	(6) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן  - 
	חוק מיסוי מקרקעין):

(1) סעיף 15, בסעיף קטן (ה), בפסקה (1) – לעניין 
התקופה הקבועה בו להגשת בקשה להקטין את 
שיעורי המקדמה הקבועים בסעיף קטן (ב), 
ובפסקה (2), ובסעיף קטן ו(1);

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

כשאדם מבצע מכירה או רכישה הוא מגיש בקשה להקטנת מקדמה על מנת שיוכל לקבל אישור לטאבו. אנחנו רוצים להאריך את התקופה. הם צריכים להגיש את זה תוך 30 יום מיום העסקה. זה לטובת הנישום.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

(2) סעיף 49י(א), בפסקה (7) להגדרה "אופציה";

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא מקבל הארכה של שלושה חודשים לתשלום מס רכישה? 

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

תשלום מס רכישה זה משהו אחר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את המס עצמו הוא צריך לשלם בפרק זמן מסוים, נכון? 

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

את מס הרכישה הוא צריך לשלם תוך 60 יום. אנחנו מדברים על המקדמה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני שואל אותך עכשיו על מס הרכישה שהוא יצטרך לשלם תוך 60 יום. אתם גם נוגעים בזה?

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

לא נוגעים בזה. 


 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

לא נתנו הארכה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה לא?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אין פה הארכה כללית לדיווחים. מי שעושה עסקאות משלם על העסקאות שהוא עושה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא בטוח שהוא יסיים את העסקה בגלל המצב. בפועל הוא צריך לשלם את המס במיידי. נניח שהוא עשה את העסקה בערב של 7 באוקטובר. הוא אמור לשלם את מס הרכישה בתוך 60 ימים האלה. מה אם הוא במילואים? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

על מקרים פרטניים אי אפשר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה לא פרטני. 

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

הסעיף כאן לא מדבר על תשלום, הוא מדבר על בקשה להשגה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני שואל אותך על התשלום. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

מי שעושה את העסקה משלים אותה בדרך כלל במועדים סמוכים, מגיש את הדיווחים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ועל הדיווח אתם נותנים לו?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לא בצורה גורפת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה לא?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כי למי שיש זמן בתוך התקופה הזאת לעשות את עסקת הנדל"ן יש גם זמן לדווח. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

 אם הוא התחיל את זה בערב 7 באוקטובר צריך לתת לו ארכה לגבי הדיווח. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא עשה את העסקה הזאת בגלל שהוא היה בלחץ מכל העניין. למה אתם מתעקשים על הדיווח?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אם עשו את העסקה בתוך התקופה - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תאריכו גם את התקופה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אין הצדקה להאריך את הדיווחים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש הצדקה. אני יכול לספר לך 1,000 סיפורים כאלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש הצדקה, מכיוון שהדיווח מביא את התשלום. כרגע אדם נמצא במילואים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ינון, הוא עשה את העסקה בגלל שהוא היה בלחץ.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש אדם שלא יודע להיכנס לאתר, הוא צריך להגיע פיזית. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

מי שיכול לעשות את העסקה - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

העמדה שלנו שונה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אנחנו לא חושבים שצריך לשנות את מועדי הדיווח. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם הסכמתם לזה?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

לא הסכמנו, אבל לא הביאו את זה בהצעת החוק. לא הייתה הסכמה על עסקאות מ-6 בספטמבר עד 6 לאוקטובר.


 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

יש פה משמעויות תקציביות מאוד מאוד רחבות לכך שאנחנו כרגע לא נקבל דיווחים ולא נגבה מסים על עסקאות שנעשות במשק. מי שעושה את העסקאות האלו מלווה על ידי איש מקצוע. הדיווח על העסקה הרבה יותר פשוט מהעסקה עצמה. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

מה שהם מציעים לגבי המקדמה הוא חלק מהדיווח. אני לא יכול להגיש את הדיווח בלי הסעיף הזה. כשאני נכנס למערכת לדווח אחת השאלות היא אם אני מבקש להקטין מקדמה. אם עכשיו את מזיזה לי את זה לינואר, איך אני אדווח?

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

זה לא קשור, אתה יכול לדווח.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אז אני לא מבקש הקטנת מקדמה.

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

תמיד יש את הקטנת המקדמה אחרי הדיווח. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

איך? יש לי שומה לתשלום על סכום גבוה. 

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

את התשלום אתה משלם תוך 60 יום. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אתם סותרים את עצמכם בניסוח הזה, כי אתם אומרים לי - תדווח על הסכום המלא עכשיו, ובסוף מרץ תבקש ממני הקטנת מקדמה. תסתכלו על המערכת שלכם, תיכנסו לדיווח מיסוי מקרקעין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש תשובה לפני שאנחנו מצביעים. 

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

סעיף 49י מתייחס להודעה על מכירה של אופציה ייחודית. זו אופציה שאם עומדים במספר תנאים המכירה שלה לא חייבת לפי חוק מיסוי מקרקעין. סעיף 49כא(א) זו הודעה על מכירה במסגרת של פינוי-בינוי, של התחדשות עירונית. סעיף 49לב2(א) זו הודעה על הסכם של התחדשות עירונית, פרויקטים של תמ"א 38. סעיף 75(ג) מדבר על הודעה של הקצאת מניות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על הכל מדובר שמאריכים בשלושה חודשים? 

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

כן. סעיף 75א מדבר על הודעה של עסקה מותנית שיום המכירה שלה נדחה בהתקיים התנאים שקבועים בחוק. סעיף 78 מדבר על הודעה על שומה של מכירה של זכות במקרקעין ופעולה באיגוד. סעיף 85 מתייחס לבקשה לתיקון שומה. סעיף 85א מתייחס לבקשה לתיקון שומה של שינויי המבנה. סעיף 87 דן בהודעה על השגה. סעיף 88 מדבר על הודעה להגשת ערר לוועדת ערר. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה יקרה אם אני לא מאריך? אני חשבתי שזו הטבה לנישום, אבל זו לא רק הטבה כי רשות המסים מקבלת פה עוד הרבה זמן לבדוק. אני לא רוצה שהיא תבדוק יותר. אם אני רוצה להגיש בזמן, האם יכולה רשות המסים, על פי חוק, להגיד שהיא מאריכה את הבדיקה שלה בשלושה חודשים?

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

המועדים מתחילים מהרגע שמדווחים לנו, מהרגע שמגישים את ההצהרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

	אם אני מדווח, זה לא מוארך יותר?

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

ברגע שאתה מדווח, מגיש את ההצהרה - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

 אני לא משתמש בחוק הזה שיש בו ארכה של שלושה חודשים, אני מגיש במועד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

האם אתם לא חייבים לעשות את זה בזמן אם הגשתי בזמן? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

המועדים של פקיד השומה לעשות פעולות נגזרים מהמועד שבו המסמכים הוגשו בפועל. אם מישהו רוצה להגיש במועדים הרגילים - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה לא האריך לו?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לא. המועד הקבוע זה המועד שבו הוא הגיש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא מאריך באופן אוטומטי. זה לא שבא פקיד השומה ואומר שהוא רוצה להאריך. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לא תחמיצו את איפה שביקשנו הארכה אוטומטית, זה בתוך הכתוב. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תקנות מיסוי מקרקעין יובאו בנפרד.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

		(8) בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – חוק 
		לעידוד השקעות הון):

(1) סעיף 51ד רישה – לעניין תקופת 12 החודשים
הקבועה בו;

זה לעניין חברה שמעוניינת בהטבות לפי חוק עידוד. היא צריכה להודיע תוך שנה. עכשיו מאריכים את התקופה להודיע. סעיף 51ט(א) זו פנייה של חברה למנהל לקבל אישור מראש על זכאות להטבות. 

			(9) בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ"ט-1969, בסעיף
			23(א) – לעניין תקופת שנת המס הנדרשת להגשת דוח
			במאוחד;

			(10) בחוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), 
			התשפ"ג-2023, בסעיף 5(ד)(5), בפסקאות משנה (א)
			ו-(ג) – לעניין תקופת 90 הימים הקבועים בהן;

		(11) בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952":
			
(1) סעיף 5ג(ב);

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

סעיף 5ג(ב) זו תקופת הוצאת החיוב – 5 שנים. זה זהה לסעיף 77 לחוק מס ערך מוסף. תיקון השומה זהה לסעיף 79 לחוק מס ערך מוסף. בחוק הבלו על הדלק יש שתי תקופות. יש את סעיף 9 שמתייחס לדרישה של השנה. יש למבקש שנה לדרוש הישבון על בלו, ואת זה אנחנו רוצים להאריך. סעיף 10 זה בקשה להחזר מס על דלק פטור. יש חצי שנה, ואנחנו מבקשים להאריך את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לטובתכם? 

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

לא, לטובתו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למי יש פטור?

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

	יש כל מיני גופי פטור. זה תלוי בנסיבות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תני לי גוף פטור אחד.  

 << אורח >> יעל נוה: << אורח >>   

כל הנושא של הממסים שעשינו עד היום. הפטור הזה מתייחס למי שלא הגיש את זה במקור ומבקש החזר בדיעבד. ההישבון לא פטור.  סעיף 15(ג) מתייחס לרישיון ייצור והפעלת אתר אחסון. לפעמים אנחנו מפקיעים את הרישיון או מצמצמים אותו. תוקף החלטת המנהל היא לשנה, אלא אם כן הוגש כתב אישום. אנחנו רוצים להאריך את התוקף של השנה בשלושה חודשים במקרה שלא הוגש כתב אישום בגלל המצב.  

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

			(13) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 – סעיף
			36א(ב);

	זו התקופה להגשת תביעה לפיצויים, מה שבחוק הקיים. זה מוארך.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם את תקנות מס רכוש תביאו בנפרד בתיקון התקנות. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

			(15) בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011":

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פה הייתה הערה של חברת הכנסת פרקש. במקור היא ביקשה שהסעיף הזה יימחק כדי שלא תתאפשר הארכה של שלושה חודשים בכל מה שנוגע לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה אתם מבקשים את זה?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

יש לנו הליכי שומה בנושא של היטל רווחי יתר על משאבי טבע, גז ונפט. יש שומות שמתיישנות דווקא בתאריך 31 לדצמבר 2023. הרבה פעמים ההליכים מתחילים מוקדם יותר, כשהמו"מ מבשיל בעיקר בחודשים האחרונים של השנה. מאחר ובמשרדי מס הכנסה, רשות המסים ומשרדי המייצגים יש עובדי מפתח שנמצאים כרגע בשירות מילואים, ומאחר וגם הייתה הנחיה ספציפית במשך חודש או קצת יותר לא לערוך שומות ולא לעשות דיונים - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המדינה הולכת להפסיד פה הרבה כסף.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כדי לא להפסיד את הכסף הזה ולאפשר ניהול של דיון איכותי ומקצועי עם סד זמנים סביר, ביקשנו בעניין הזה לאפשר הארכה של המועדים בשלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המדינה הולכת להפסיד הרבה כסף.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

למה שהיא תפסיד?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בגלל שמדובר פה במסים גבוהים, באנשים עשירים. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אני לא חושבת שהמדינה תפסיד. החשש שלנו שאם לא נאריך את התקופה חלק מהליכי השימוע לא יבשילו. המשמעות יכולה להיות ששומה מסוימת לא תיערך, או שהיא תיערך בצורה לא איכותית. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אין לי בעיה להאריך להם בשלושה חודשים על מנת שיבדקו יותר טוב. אני רוצה שההליך יהיה יותר מעמיק בשביל להביא יותר כסף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נחזור לזה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

החוק הזה, שמטרתו הייתה להקל על הציבור, על נושים, על משרתים במילואים, על אנשים שעומדים מול רשות המסים, חל על מס מסוג אחר לגמרי, על משהו שהוא מעין חצי חוץ תקציבי, על חברות ענק שמי שמגיש להן את הדוחות זה חברות גדולות מאוד במשק של רואי חשבון. אנחנו נכנסים לתקופה מאוד מאתגרת מבחינה כלכלית, לכן לא ראוי בעיני ולא נכון לתת כאן איזו שהיא הארכה שמתחילה בשלושה חודשים ויכולה גם להיגמר בתשעה חודשים. מדובר בכספים גדולים שאולי נזדקק להם. הסעיף הזה צריך לצאת מהחוק, הוא לא מתאים לכאן. אני מציעה הצעת פשרה לפיה נותיר את הדחייה הבודדה של שלושה חודשים אבל שהסעיף של שר האוצר באישור ועדת כספים לא יחול על מיסי היתר של חברות משאבי הטבע של מדינת ישראל. האם אתה מבין את ההצעה שלי? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אומרים האנשים שתומכים בסעיף הזה, וזה לא משנה אם אנחנו מדברים באנשים עשירים, בעניים, במס יתר או לא במס יתר, שלא צריך לתת לאנשים לשלם את מה שהם לא צריכים, שצריך לתת דחייה של שלושה חודשים. אלה שבדעתך סבורים שמדובר על סכומים גדולים, על חברות גדולות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

חזקות במיוחד, עם בעלי מקצוע שמגישים להן את הדוחות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כל החוק הזה נעשה לטובת אנשים רגילים, נורמאליים, מעמד כלכלי בינוני, אולי קצת יותר.  מדובר על לאפשר עוד כמה חודשים. החלק שאת מציעה הוא חלק שמעליב את הוועדה. למה הוא מעליב? מכיוון שלא יהיה בסמכותו של שר האוצר להאריך מועדים בחוק הזה. אין מציאות כזאת. הוא יצטרך לבוא לוועדה, להגיד למה הוא מאריך מועדים. עכשיו אנחנו מדברים על משאבי הטבע. הוא יבוא לפה, ואז יתחיל דיון על כך שהם רוצים מעבר לשלושה חודשים שכבר נתנו להם. את הדיון הזה נקיים אז. ההתלבטות פה היא התלבטות, היא לא חד משמעית. אני סבור כמוך, שלא צריך לתת להם. אחת מהשתיים: אם באמת הם צודקים, הם צודקים, אבל אם הם לא צודקים, מה זה השלושה חודשים?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

  אני מודה באשמה שאני בתור שרה בממשלות הקודמות קידמתי ביחד עם רשות המסים חוק לתיקון חוק קרן העושר. אתה, הרב גפני, התנגדת לתיקון. מדובר בכספים שהמדינה מתקשה לגבות. לא רק שהיא מתקשה לגבות, גם יש מחלוקות רבות ותדירות - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני עשיתי את החוק הזה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נכון, אתה עשית. אני מדברת על תיקון שנכנס בשנתיים האחרונות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את החוק המקורי אני עשיתי. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נכון, אבל בתיקון לא תמכת.  אחרי שראינו תופעות של הליכי סרק, משיכת מועדים לתשלומי מס, ניצול של מנגנוני הגשות שומה, השגות בשווי מאות מיליוני דולרים לקופת הקרן הזאת, אני יכולה להגיד שזה לא האירוע של החקיקה הזאת, זה לא מסוג הדברים שאמורים בכלל להיות כאן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה את מציעה?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני בדעתך. אתה אומר שלושה חודשים, שזה הרבה יותר טוב ממשהו אחר, אבל אם תרצה להסיר את זה בכלל אני גם אתמוך בך. לא ייתכן שכל פעם שמגיע לוועדה הזאת הכסף הגדול אנחנו איכשהו זורמים. מי שמגיש לחברה כזאת את הדוחות אלה רואי החשבון הכי גדולים במשק, משרדי עורכי הדין עם מאות עובדים. לא צריך תשעה חודשים. אני לא רוצה לראות אפילו פוטנציאל לתשעה חודשים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מוחה על זה שאת אומרת שכשמגיעים לוועדה הכספים הגדולים והחזקים אנחנו מיד מתקפלים.
   
 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני לא אומרת שאנחנו מיד מתקפלים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   
	
	זה ממש מקצועי ובכלל לא קשור אם אלה גדולים או קטנים. אנחנו נקבל החלטה על זה. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

			(16) בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)
			(הוראת שעה), התש"ף-2020" – סעיף 20(א);

			(17) בחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית
			של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש 
			(הוראת שעה), התשפ"ב-2022" –סעיף 15(א)(1).

אלה המועדים להגשת השגה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

המועדים האלה לא חלפו עדיין?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

לא. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פסקה (15) זו פסקה שהייתה לגביה התייחסות של מס הכנסה שלילי בחוק הקורונה. רשות המסים הכניסה כאן סעיפים. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אלה הסעיפים להגשת הבקשות למס הכנסה שלילי, למענק עבודה, לערר או השגה.
 
	ג) המועד הקבוע בהגדרה "בניין להשכרה" שבסעיף 53א(א)(3)
	לחוק לעידוד השקעות הון, לעניין הגשת בקשה לאישור תכנית,
	יידחה בתקופה שאורכה כאורך התקופה הקובעת.

	כאן מדובר במועד ספציפי של 31 בדצמבר 2023. מדובר במועד האחרון להגשת בקשה לאישור תכנית במסלול הישן לגבי הטבות מס בבניית בניינים להשכרה. אנחנו מאריכים את זה כאורך התקופה הקובעת, שזה כרגע שלושה חודשים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תסבירי לגבי הבנייה להשכרה.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

מדובר במסלול שמאפשר הטבות מס בהקשר של בניית בניינים להשכרה, בעניין שכירות ארוכת טווח.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה מה שנקרא דירה להשכיר?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

לא דירה להשכיר. זה המסלול הישן שהתקופה שלו נגמרת עכשיו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הסעיף הזה נמצא בנפרד, כיוון שפה יש מועד נקוב, לא תקופה, ואז מאריכים את המועד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם את זה אפשר יהיה להאריך בהמלצת שר האוצר?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

כן, אם יהיה צורך. 

הארכת תקופות	3.	(א) בסעיף זה - 
לעניין דירה
יחידה ודירת 		"תקופה מוגדרת" – תקופה הקבועה בהוראה מהוראות החוק
מגורים מזכה 		המפורטות להלן:
בחוק מיסוי
מקרקעין			(1) סעיף 9(ג1ג) (2)(ב), (ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב) ו-(ג1ג) (4)(ב);


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אלה הסעיפים שמתייחסים למס רכישה, לשחלוף, לקבוצות הרכישה, לתושב החוזר. תסבירו מה המשמעות.

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) מדבר על מכירת דירה אחרת תוך 24 חודשים או 12 חודשים מיום מסירת החזקה בדירה, לפי המאוחר מביניהם. סעיף 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב) מדבר על הרוכש שמכר את הדירה בקבוצת רכישה וצריך למכור בתוך 18 חודשים ממועד השלמת הבנייה. סעיף (ג1ג) (4)(ב)  מדבר על תושב ישראל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם המציאות היא שזה באמצע התקופה של עד 24 חודש, אז הוא גם מקבל את השלושה חודשים?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אין צורך שרק תום התקופה ייפול בתקופה הקובעת הבעייתית כדי להאריך את התקופה, אלא כל אימת שפגשת את התקופה הבעייתית, בין אם במלואה, בין אם ביום, בין אם בזמן אחר, מוארכת לך התקופה למכירה, לביצוע הפעולה, בשלושה חודשים.   

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אז זה 27 חודשים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מאוד רגישים לסעיף הזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לכל אחד שנופל בתוך ה-24 חודשים יש שלושה חודשים. למי שהיה לפני זה אין הארכה.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

עדיין הסעיף הזה מאוד רגיש. הארכה טובה ומצוינת, אבל למי שהמועד שלו מסתיים ב-31 בדצמבר יהיה קשה למכור בינואר ופברואר בגלל המלחמה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

	מה אתה מציע?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

יכול להיות שלאלה שמסיימים עכשיו צריך קצת יותר זמן לנשום. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

למי שסוף התקופה שלו הוא כרגע יש שלושה חודשים מתום התקופה הקובעת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא אומר לך שסוף התקופה הקובעת זה 31 בדצמבר. אתם נותנים לו עוד שלושה חודשים.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

מה-7 בינואר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא אומר שזה זמן שעדיין יש אי ודאות בשוק. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

		(2) סעיף 49ג(1);

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

ג(1) מתייחס למס שבח, לרכישת דירה חלופית. 

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

זה סעיף שמדבר על מתי הגדרת דירה יחידה תיחשב כדירה יחידה. אם אתה קונה דירה ובתוך 12 חודשים קונה דירה אחרת, זה ייחשב לך כדירה חליפית. מאריכים את התקופה הזאת.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

זה סעיף הפוך של מס רכישה ומס שבח.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

			(3) סעיף 49ה(א)(2) ו-(4);
 
 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה התייחסתם פה לסעיפים קטנים? בקורונה זה היה 49ה כולו.

 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

49ה מתייחס להכל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא, זה (א)(2) ו-(4). 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

זה הדיוקים של הנוסח. לא השמטנו מועדים.  
 
 << אורח >> שגית שער לקור: << אורח >>   

49ה מתייחס לפטור חד פעמי. אם אתה מוכר שתי דירות וקונה דירה אחת גדולה, אתה יכול לקבל פטור ממס שבח בשתי הדירות הקטנות. כמובן שזה מוגבל בזמנים. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

			(4) סעיף 104א(ב)(1), סעיף 104(ב)(4) וסעיף 105(ג)(14). 

כאן זו תקופה לבניית בניין בהקשר של שינוי המבנה ומס הכנסה. יש תקופה של חמש שנים. אנחנו מאריכים אותה לא רק בתום התקופה אלא באופן כללי, כי זה קשור לבנייה של הבניין. 

(2) חלה תקופה מוגדרת, כולה או חלקה, בתקופה 
הקובעת, יידחה היום האחרון של התקופה המוגדרת
בשלושה חודשים שתחילתם במועד כמפורט להלן, 
לפי המאוחר;

(1) היום האחרון של התקופה הקובעת;

(2) היום האחרון של התקופה המוגדרת 
לפי אילולא הוראות סעיף זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסבירי למה יצרתם את ההבחנה בין התקופות. 

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

בתקופת הקורונה הייתה האפשרות של סעיף (2) בלבד.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

שם התקופה לא באה במניין.

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

אם סוף התקופה שם נכנסת לתקופה הקובעת, מוארכת לך התקופה. למשפחה צעירה שרכשה דירה יש 18 חודשים לפי הוראת השעה למכור את הדירה הישנה. אם התקופה הזאת לא מסתיימת בתוך התקופה שהוגדרה, אין לה שום הארכה. פנו אלינו והציבו בפנינו קשיים. ידינו כבולות, כי אלה מועדים שאנחנו לא יכולים לגעת בהם, אין לנו שום סמכות להאריך אותם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

וזה נכון רק במקרים האלה של מיסוי מקרקעין?

 << אורח >> רחלי בן יהודה: << אורח >>   

מאותן פניות ומאותם קשיים שהציבו בפנינו יצרנו כאן הקלה כדי להאריך את התקופה. לאותן משפחות צעירות שיש להן שתי דירות וצריכות למכור את הדירה או רוצות ליהנות ממדרגות מס רכישה של דירה יחידה, אנחנו מאריכים בשלושה חודשים, ולא משנה אם התקופה מסתיימת עכשיו או רק התחילה עכשיו.  

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

בחוק של הקורונה זה היה תלוי במועד סיום התקופה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז הארכנו יותר, נכון?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה בקורונה הארכה הייתה יותר מאשר פה?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

הקורונה הייתה תקופה יותר ארוכה, וזה היה תלוי גם במועד סיום התקופה. כאן הגדלנו את סיום התקופה והארכנו את תקופת הארכה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם פה אנחנו עדיין לא יודעים מתי תסתיים התקופה. אחרי הקורונה עלו המחירים, כי אנשים חיפשו דירות, דירות עם מרפסת. פה יש אי ודאות בשוק לגבי המחירים, במיוחד באזורים שלמים. יהיה פה גם מחסור בדירות, כי אין עובדים. האי ודאות תימשך יותר זמן מאשר אחרי הקורונה, כי מהקורונה מהר התאוששו, הביקוש היה. אני לא חושב שזה העניין. אני לא יודע אם אפשר פה להחריג. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לדעת להגיד מה יהיה אף אחד מאיתנו לא יודע. כרגע אנחנו עושים את החקיקה שמותאמת למה שאנחנו יודעים הכי טוב כרגע. אתם תחליטו מה לעשות לגבי התקופה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כולנו יודעים שאי הוודאות בשוק, במיוחד באזורים מסוימים בארץ, צפון או דרום, תהיה. אני לא חושב שיש מישהו שמחר בבוקר רץ לקנות דירה בשדרות, בנתיבות, באופקים או בקרית שמונה. אנחנו לא יכולים לתת למקומות מסוימים, לכן צריך לתת משהו יותר רחב בסעיפים האלה גם אם זה צריך להיעשות בצורה אחרת.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

 אם התאריך מסתיים בתוך התקופה הקובעת, אני חושב שחצי שנה זה המינימום לתת לאנשים לצאת מהאירוע. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

בתוך החקיקה הארכנו את התקופות בשלושה חודשים, כאשר התנאי להיכלל בתוך מי שלגביו הארכה הזאת חלה הוא מאוד רחב. כרגע זה מה שאנחנו חושבים שנכון לאור המצב כמו שאנחנו רואים אותו. אין ספק שיש פה הרבה חוסר ודאות, וכנראה גם יש פערים לגבי שוק הנדל"ן בין האזורים השונים בארץ. אנחנו חושבים שכרגע הפתרון הזה מאוד רחב ונותן מענה. ככל שהאירועים יתפתחו אני מניחה שיעלו סוגיות ודברים נוספים בכל מיני הקשרים, אני מניחה שיצוצו בעיות שונות ויהיו התפתחויות שונות שיחייבו מענים שונים. אני מציעה שכרגע ניתן את המענה הזה.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אנשים ייאלצו למכור בהפסד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

	אם יתחילו למכור בהפסד לא יקרה כלום, אולי אנשים שאין להם דירות יוכלו לקנות דירות. מזה אני לא דואג. עדיין לא ראיתי מישהו שהולך להפסיד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה יקרה למי שיש במשפחה שלו חטופים? מה תעשו במקרה של ההתיישנות הזאת?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אין פה התייחסות ספציפית לאנשים מסוימים. כאן ההוראה היא כללית. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם אתה מגיש עד סוף 2023 את הדוחות, ההתיישנות נספרת ארבע שנים מתום השנה שבה הוגש הדוח - זה אומר שמ-2023 מגיעים ל-2027. לעומת זאת, אם מדובר במועד שנדחה אפילו בחודש, לינואר, אנחנו כבר קופצים לשנת 2024, ואז לוקחים את שנת 2024, שזה תום שנת המס שבה הוגש הדוח, וסופרים ארבע שנים כך שמגיעים ל-2028. באו הלשכות יחד עם רשות המסים ואמרו שהגיעו לאיזו שהיא הצעת פשרה שבהתאם לה ייקחו שנתיים אחורה מאז שהוגשו הדוחות של אותו נישום. אם הם הוגשו עד תום השנה, יראו את זה - -

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

יראו כאילו הדוח הוגש. למרות שהוא הגיש את זה בינואר של השנה הבאה, ינואר 2024, יראו כאילו הוא הוגש ב-31 בדצמבר 2023, כדי לא להיכנס לתקופת התיישנות ממושכת יותר.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אלה היו ימים רגילים, בסדר, איכשהו. האם אתם יכולים להגיד לוועדה שכשיש מקרים שהם מקרים רגישים אתם תתחשבו?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה אתה צריך להסתמך עליהם? למה לאשר להם את זה בתנאי שהם יהיו רגישים?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שיגידו את זה לפרוטוקול.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

רשות המסים מתייחסת ותתייחס ברגישות רבה לכל האירועים שמתקיימים, לצערנו, עכשיו, בתקופה הזאת שיש לנו חללים, יש לנו נפגעי טרור, יש חטופים ונעדרים. למקרים האלה ההתייחסות תהיה בסופר רגישות. כבר כרגע כל מה שנוגע להליכי אכיפה וכו' לא נמצא בתוך המעגל של האנשים שאנחנו פועלים מולם - לא האנשים עצמם, ולא קרובי משפחה מדרגה ראשונה. גם לגבי משרתי מילואים ברור שיש הרבה מאוד התנהלויות מול רשות המסים שלא ניתן לקיים בצורה סדירה או בכלל. גם כאן אנחנו פועלים ברגישות, מגלים אורך רוח ומבינים שצריך לתת לזה את הטיפול ההולם. בהמשך כנראה שנצטרך לעשות התאמות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון, אני גם חושב כך.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

  גם אם אין תיקון חקיקה ההתנהלות היא בהתאם לשיקול דעת מאוד מאוד רגיש, לוקח בחשבון את המצב המאוד מיוחד שמתקיים כאן. החוק הזה לא מיועד למצבים האלה, הוא מיועד לציבור הכללי. צריך לתת מענה לתקופה הזאת כפי שכל הציבור עובר אותה. לרשות המסים וגם לצדדים שממול, שזה גם העסקים עצמם וגם המייצגים שלהם, יש קושי. ההתנהלות היא לא התנהלות של שגרה, לכן בחקיקה הזאת ביקשנו הארכות מועדים. זאת התכלית של החקיקה, שהיא מאוד כללית. היא לא יכולה לתת מענה למקרים המיוחדים שצריכים מענה מסוג אחר, הרבה יותר רגיש ויותר רחב. למקרים האלה, כמו שאמרתי, אנחנו כבר נותנים התייחסות מיוחדת וגם ניתן בהמשך בהוראות חוק רבות הרבה מעבר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את צודקת, תהיה חקיקה נוספת, אין בכלל ספק בעניין. זה ברור שנצטרך לעשות תיקונים. אם תהיה תקלה אצלכם זה ישליך מיד על החקיקה שתבוא בהמשך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה מביא מקרה ספציפי של החטופים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא ספציפי.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הם באוטומט מקבלים פה כמעט עוד שנה, בהתיישנות הזאת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מירי, אולי תסבירי את הלינקג', למה בחרתם להתייחס למה שקרה בשנתיים האחרונות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את לא מוותרת על עוד שנה. להיפך, רשות המסים מקבלת פה עוד שנה. כשאני בא לדבר איתכם על מס רכישה אתם מסתכלים עלי ואומרים שאי אפשר לשנות את זה, אבל פה באוטומט אתם מביאים לנו את זה בדלת האחורית. לזה אני לא יכול להסכים.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

תקופת ההתיישנות זו חקיקה קבועה שעברה שינויים לאורך השנים, אבל זו תקופה שיש בה היגיון. לאורך השנים, גם כשדחינו מועדים ואנשים הגישו דוחות באיחור, זה השפיע בשני הכיוונים. זה נכון שאם מישהו בחר להגיש את הדוח בינואר במקום בדצמבר, אז לכאורה רשות המסים הרוויחה עוד שנה כדי לבדוק את הדיווח שלו. מצד שני, אם מישהו יקבל בהמשך ארכה מרשות המסים ובמקום להגיש את הדוח שלו בפברואר 2024 הוא יגיש אותו באוגוסט 2024, דווקא משך הזמן שרשות המסים תוכל לבדוק אותו יתקצר כי בכל מקרה אפשר לבדוק עד סוף 2028. כשנתנו את הארכה בתוך השנה משך הזמן לטיפול התקצר. לפעמים הארכה גורמת לזה שלרשות המסים יש יותר זמן, לפעמים היא גורמת לזה שלרשות המסים יש פחות זמן, לכן העדפה הראשונה שלנו הייתה לא להתערב במנגנון הזה. המנגנון הזה עובד לפעמים ככה, לפעמים ככה, לכן צריך להניח אותו בצד. 

פה יש אירוע מאד מיוחד. דיברנו רבות על העובדה שחלק מהעסקים וחלק מהמייצגים נמצאים בשירות מילואים וקשה מאוד להתנהל בצורה הזאת. הציגו בפנינו מצבים שבהם לחברות או ליחידים מאוד חשוב להימנע מתקופת ההתיישנות, ושלאורך שנים הם מאוד מאוד הקפידו להגיש את הדיווח שלהם עד סוף השנה. ההנחה הייתה שמי שבמשך שנים הקפיד להגיש את הדוח בשנה העוקבת כנראה שגם השנה היה מאוד רוצה לעשות את זה. מכיוון שאולי דווקא עכשיו המייצג שלו נמצא במילואים והוא לא יכול,  אמרנו שאך ורק לגבי האירוע הזה ורק לתקופה מוגבלת נסכים לראות אותם, למרות שהם הגישו בינואר, כאילו הגישו בסוף השנה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה השנתיים אחורה צריכים להשליך על - -? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

זה כדי ללמוד על ההתנהגות.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ואם הוא עסק חדש?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

50% מהדוחות מוגשים לנו בשנה העוקבת. זה לא הגיוני עכשיו לקצר את תקופות הדיווח. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם הוא עסק חדש, איך אפשר לחקות אחרי ההתנהגות שלו? 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אם אין לו דוחות לאותם שנתיים הוא יקבל את זה אוטומטית. למי שלא היה ב-2021 או ב-2022 ינואר שלו ייחשב דצמבר. את זה חייבים לתקן. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

זה לא יכול להיות.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

	אלו חברות שלא היו קיימות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הם לא היו קיימים. איך תסתכלי על ההתנהגות שלהם? 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אלו חברות חדשות שקמו ב-2022. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה עסקים חדשים קמים כל שנה?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

עשרות אלפים. את מי שלא היו לו דוחות צריך לכלול. גם יחיד שפתח עסק חדש צריך לכלול בפנים. צריך פה תיקון.  

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

תיקון למה?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

תיקון לנישום חדש, לעסק חדש או לחברה חדשה. אם היא קמה ב-2021 או ב-2022 היא צריכה להיכנס להוראה הזאת, אחרת אין למה להשוות.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מירי, תסכימו לזה. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

אתם צריכים לשים אותו בפנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה צודק. אתם צריכים להסכים לזה, אין ברירה. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

	הגיש נישום דוח לשנת המס 2022 בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר
	2024) עד יום כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024), יראו את הדוח שהוגש 
	בתקופה כאמור לעניין ההוראות לפי הפקודה כאילו הוגש ביום י"ט בטבת
	התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), ובלבד שהנישום הגיש את הדוח לשנת המס 
	2020 במהלך שנת המס 2021 ואת הדוח לשנת המס 2021 במהלך שנת 
	המס 2022; לעניין זה, "דוח" – דוח לפי סעיף 131 לפקודה;

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה ההתייחסות היא לשנת המס 2022, ומה המשמעות של "לעניין הוראות לפי הפקודה"?
 
 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

כשההגשה של הדוח לשנת 2022 תעבור לשנת 2024, המשמעות תהיה עוד תקופת התיישנות. הגענו למסקנה שנוותר על אותה תקופה רק לגבי מי שהגיש את הדוח בחודש ינואר.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

האם זה חל רק ביחס לדוח שהוגש לשנת 2022?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

כן, רק לדוח שהוגש לנו לשנת 2022. מי שיגיש את הדוח לשנת 2022 במהלך ינואר 2024 יראו את הדוח עבורו כאילו הוגש בסוף שנת המס הקודמת, כשהמשמעות היא שיש ארבע שנים לטפל, לא עוד שנה מתום שנת המס 2024 שבה הוגש הדוח. זה נותן ארבע שנים לטפל, לא את כל שנת 2024 ועוד ארבע שנים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה המשמעות של "לעניין הוראות לפי הפקודה"? למה אתם מיישמים את זה רק לעניין ההתיישנות?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

במקום לעבור עכשיו סעיף סעיף ולראות איפה ההתיישנות ואיפה זה בא לידי ביטוי, בכל מה שקשור למועד ההגשה של הדוח יראו את ההוראות לפי הפקודה. זה מותנה בזה שהנישום הגיש את הדוח לשנת 2020 במהלך שנת 2021 ואת הדוח לשנת 2021 במהלך שנת 2022. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

רק אם הוא היה חייב להגיש דוח באותן שנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

	אנחנו מסכימים לזה. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

	שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את 
	התקופה הקובעת, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל
	אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב
	המצב הביטחוני מיוחד, ובלבד שמשך הארכה הכולל לפי סעיף זה
	לא יעלה על תשעה חודשים; הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף 
	זה יכול שתהיה דרך כלל או לעניינים מסוימים לפי חוק זה; לעניין
	זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, 
	שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות 
	האזרחית, התשי"א-1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר
	2023).

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שר האוצר לא יכול להאריך לבד מועדים, הוא צריך את אישור ועדת הכספים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה הגבלתם את זה לתשעה חודשים? 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

היינו אמביוולנטיים עם החקיקה הכללית שדיברה על הארכת מועדים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

את מדברת על הצעת החוק שעברה בוועדת חוקה? 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

נכון. צריך לבדוק אם ההוראה שם השתנתה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה תשעה חודשים ולא תשעה חודשים וחצי או עשרה חודשים?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

חשבנו שצריכה להיות הלימה, איזה שהוא היגיון מסוים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה גם שם?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אנחנו לא כתבנו את החוק שם. שם מדובר בחוק כללי. החוק הכללי שנדון בוועדת חוקה מדבר על הארכת תקופות באופן רוחבי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה של משרד המשפטים, נכון?

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שלומית, מה התיקונים? 
 
 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לגבי סעיף 64 שנמצא בסעיף 2(ב)(1)(ב) ומתייחס לחברות בית רשות המסים התבקשה לבחון את ההחלה של הארכה. זאת הייתה ההערה של ג'ק בלנגה ביחס לכל סעיף 64. שקלתם את זה? זאת אומרת, לא לייחד את זה רק לסעיפים הקטנים שמנויים בסעיף.

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

בדקנו וראינו שמה שצריך זה להוסיף סעיף נוסף אחד, וזה סעיף 64(ב)(3)(ב). 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לגבי סעיף 64א שמתייחס לחברות משפחתיות עלתה שאלה ביחס למקרי פטירה. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

לחברה משפחתית שיש מייצג שנפטר יש חובת הודעה תוך 60 יום על מי מחליף אותו. לצערי הרב יהיו הרבה מקרים כאלה שלא נדע להחליף אותו. מירי הבטיחה שהמקרים האלה לא ייפלו בין הכיסאות ויטפלו בהם, אבל אם אין סמכות חוקית אני לא יודע איך זה יתוקן. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

	יש שורה של נושאים שאליהם צריך להתייחס בנוגע למקרים הטראגיים האלה. הנושא של חברה משפחתית הוא נושא אחד מיני רבים שברור שיהיה צריך לתת התייחסות מיוחדת לאור הנסיבות. נראה לנו יותר נכון שנטפל במקרים האלה בצורה כללית, שניתן מענה כולל לאירוע, עד כמה שניתן לפחות בתוך החוקים שאנחנו אחראיים עליהם, ולא כרגע נפתור את זה - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש לך סמכות?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

	אנחנו צריכים לבחון את המענה הכולל. איפה שיש לנו סמכות ניתן אותה. איפה שנחשוב שזה מצריך חקיקות - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה פה לא להרחיב את זה קצת?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אפשר בעיקרון להרחיב את זה כאן, אבל זה נראה לנו כמו לתת איזה שהוא מענה נקודתי בחוק שהוא לאו דווקא רלוונטי לנושא הזה. נראה לנו יותר נכון כרגע לבוא ולהגיד שאנחנו מודעים לנושא הזה. ברור שכשיגיעו המקרים אנחנו נטפל בהם. ברור שאנחנו צריכים לבחון בהקשרים יותר רחבים מתן מענה הולם והתאמות נדרשות לגבי כל המקרים שיהיו.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

הסעיף הזה גורר אירועי מס כבדים מאוד, מכפיל את המס לנישומים. אין הרבה סעיפים כאלה בעקבות פטירה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מירי, זה לא מפריע לך? אנחנו כבר נמצאים בתוך זה. מספיק אפילו אחד מהמקרים הטראגיים שייפול בין הכיסאות שאנחנו יכולים לפתור לו את הבעיה עכשיו. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אין לנו התנגדות עקרונית להכניס כאן את השלושה חודשים. כרגע יש פה מגבלות של זמן שלא מתאימות לאירוע הזה. החוק הזה הוא הרבה יותר כללי, הוא נותן מגבלות של זמן שלאו דווקא מתאימות לאירועים הטראגיים האלה. זה ברור לנו שכל המצבים הנוראיים והאיומים של חטופים, חללים ונעדרים - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני לא רוצה להגיע למצב שתהיי כבולה להביא את המענה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אם תתעקשו לשים את זה אני לא אגיד לכם לא, וכנראה ניתן את זה וגם יותר. אני חושבת שכרגע המענה הזה למקרים הטראגיים לא מספיק, צריך לתת לו מענה הרבה יותר רחב. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בסעיף 2(ב)(1) נכנס סעיף 3(ט)(1): ואולם אם לא הושבו הכספים לחברה עד למועד החיוב שנדחה לפי סעיף זה, יראו את מועד החיוב לעניין סעיף 3(ט)(1) כמועד החיוב אילולא הוראות סעיף זה. 

 << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >>   

אנחנו מאריכים את המועד להשיב כספים לחברה, אם הם נמשכו בתום תקופת המס, בשלושה חודשים. הסעיף כאן אומר שאם לא הושבו הכספים עד מועד החיוב החדש ונשארו אצל הנישום, יראו את מועד החיוב כמועד המקורי, שזה 31 בדצמבר.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עוד הערה שהייתה אתמול בדיון זה לגבי הנושא של העיקולים. מירי, אמרתם שיש לכם הנחיה שיוצרת הקלות בעיקולים עד 1 בדצמבר. יושב ראש הוועדה ביקש שתשקלו להאריך את התקופה בהנחיות שלכם עד סוף דצמבר, תחילת ינואר.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

	ההחלטה לא לעשות עיקולים חדשים עד 1 בדצמבר פורסמה. לגבי כל האוכלוסיות שכרגע מצריכות תיקון מיוחד, שזה משרתי המילואים, החטופים, החללים ומשפחותיהם, ההנחיות האלו יוארכו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה לא להאריך את המועד הזה לכולם?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

המשק חוזר לאט לאט לפעילות. אנחנו עושים את הדברים ברגישות, כאשר לצערנו ישנם גורמים שמנצלים לרעה את המצב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה אכפת לכם להאריך את זה בכל זאת? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אנחנו כרגע מפעילים שיקול דעת, אבל ישנם גורמים שמנצלים את העובדה שהכרזנו שאנחנו לא מפעילים עיקולים חדשים כדי להתחמק מתשלום מסים. אנחנו חושבים שהמשק צריך לחזור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מירי, רוב האנשים הם לא עבריינים. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

גם רוב האנשים משלמים בזמן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש עצמאים שהבעל או האישה נמצאים במילואים, יצאו לחל"ת. זו תקופה שהיא לא טובה, זו תקופה שהיא קשה. מה שאנחנו מבקשים זה שתתנו את ההוראה לא רק לאותן משפחות שנפגעו. הארכה שלכם לעוד שלושה חודשים צריכה להיות גורפת. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אני חושבת שאנחנו אומרים דברים מאוד דומים. רשות המסים תמשיך לפעול בצורה רגישה. אני מסכימה אתכם שרוב הציבור הוא ציבור ישר, אבל חלק מהעסקים שהם פחות ישרים ומנצלים הזדמנויות הם אלה שצוברים חובות ומתחמקים. אני חושבת שבהקשרים האלה לא להפעיל שום הליכי אכיפה ולא לעקל יכול לגרום לכך שקופת המדינה תינזק. האנשים שצריכים את העזרה שלנו ואת ההתחשבות מקבלים אותה – חלקם בצורה גורפת כשהם שייכים לקבוצות שאנחנו יודעים לזהות אותן, חלקם מקבלים את זה כשהם מגיעים למשרדים, מציגים את המצב ומסבירים את הקושי. אנחנו יודעים לתת פריסות, אנשים יודעים להגיע אלינו. אנחנו מגלים סופר רגישות.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני לא סתם אומר ולא סתם מתעקש. אני מכיר סיפורים. טיפלתי גם בקורונה וגם עכשיו עם כל ההחזר של הקורונה. כשבאו וביקשו מבן אדם להחזיר, שאלו אותו איך יכול להיות שהוא עבר דירה באותה תקופה או איך הוא קנה רכב. מה אתם רוצים מאדם שבשביל זה הוא חסך, או מאדם שקנה דירת חמישה חדרים במקום דירת שני חדרים שהייתה לו בגלל שנולדו לו תאומים? הוא ילך ויסביר לכם את כל זה? יכול להיות שיש לכם רגישות, אבל הרגישות הזאת מסתיימת באיזה שהוא מקום. את יודעת מי בסוף נופל? אותו חלש שלא יודע לענות לכם. את לא יכולה להיות רגישה ל-90% מהבקשות, אבל את יכולה להיות יותר קשה ל-10% שהם רמאים. הבקשה שלי היא להאריך את זה בשלושה חודשים, כדי שתהיי יותר קשה ל-10% הרמאים, לא ל-90% החלשים. אם את אומרת מראש שאת מאריכה את זה בשלושה חודשים, פתרת בעיה ל-90%. אם את אומרת שלא, את צריכה לטפל ב-90%, ולזה אני לא רוצה שתגיעי. למה אתם לא עושים את זה? כי תמיד אתם באים לפה עם כל מיני מסים בגלל כל מיני עבריינים. אם אנחנו לא יודעים לטפל בעבריינים, האם אנחנו צריכים לפגוע בחלשים? אתם צריכים לתת שלושה חודשים נוספים. אם יש לכם בעייתיים תתפסו אותם, תעשו מה שצריך - מהקנס הקטן עד הגדול, ואפילו להכניס לכלא. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>   

אתה לא נותן להם את האפשרות לטפל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה רוצה ש-90%, שאלה האנשים הטובים, ילכו? אני מכיר מקרים. לא הייתי מדבר אם לא היו אנשים שפנו אלי. ברגע שהם מבקשים מתחילים לחפור להם מאיפה יש להם את הרכב. בן אדם קנה את הרכב בליסינג, בתשלומים לשלוש שנים. בן אדם שהחליף את הדירה עשה את זה לפני זה. על זה שבאמצע קרה מה שקרה הוא משלם, הוא לא גנב את זה. באים אליו דווקא עכשיו ויושבים לו על הווריד. כשהוא מבקש שיפרסו לו ל-36 תשלומים, מסכימים לפרוס לו ל-12 או ל-10 תשלומים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>   

מדברים על עיקולים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

 אני מדבר על עיקולים. אני מדבר על אותו אחד שיש לו עיקולים כי לא היה לו כסף להחזיר. אין עניין שהוא יפנה אלי. למה הוא צריך להכיר חבר כנסת בשביל שיטפל לו בבעיה? אני חושב שברגע שחבר כנסת צריך לטפל בזה זו תעודת עניות לנו. זה לא אמור להיות ככה. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

	התהליך של גביית המסים הוא לא תהליך פשוט אף פעם. מול זה שאנחנו משתדלים לתת ארכות ולגלות התחשבות המדינה צריכה להמשיך לגבות את המסים שלה, והיא צריכה לעשות את זה היום יותר מבכל תקופה אחרת. אנחנו פועלים ברגישות. אני לא יכולה להגיד שאף פעם לא קרה מצב שבו פספסנו מישהו שנזקק לפריסה יותר רחבה ממה שידענו לתת לו. זה גם קורה. יש לפחות עשרות אלפים של משלמי מסים שאנחנו יודעים לתת להם הקפאות, פריסות, להימנע מהליכי אכיפה. הייתי מאוד רוצה לבוא ולהגיד שרשות המסים תיתן דחיית מסים, לא תעקל שום דבר, לא תפעיל אכיפה, תהיה מאוד רכה ונעימה, אבל כדי להבטיח את גביית המסים שתתנהל כסדרה יש סדר ויש הליכים. אנחנו לא מתנפלים, אנחנו לא מיד מטילים עיקול בלי לדבר עם אף אחד. לפני שמטילים עיקול יש הודעות, יש התראות, יש זמן להגיב. כשמישהו פונה אלינו ומסביר שיש לו קושי, אנחנו עושים מאמצים ומשנים, דוחים, נותנים ארכות, פורסים את התשלומים. אם אנחנו מדינה חפצת חיים בצד הכלכלי אנחנו צריכים לשמור על האיזון הנכון בין זה שניתן את הקרדיט, נגלה סבלנות כלפי מי שצריך, לבין זה שנקפיד שמי שיכול לשלם, ואני מזכירה שמי שחייב מיסים זה אנשים שהרוויחו, ימשיך לשלם את הכסף לקופת המדינה. כשאנשים רואים שרשות המסים לא רודפת אחריהם והם שמים את הכסף בצד, אחר כך החוב הופך להיות יותר קשה לגבייה ויותר קשה להם לשלם. אם אנחנו רוצים לשמור על הכלכלה שלנו בריאה ושתשלומי המסים ימשיכו להיכנס, כאשר גם ככה ההכנסות ממסים יורדות בחודשים האלה, צריך לחזור לפעילות. אני שומעת את האמירות שלכם. אנחנו מקבלים את האמירות שלכם במובן זה שכרגע חלק מהציבור נמצא במצב כלכלי קשה, שחלק מהעסקים עובדים לאט. אגב, חבות המסים יורדת כאשר הפעילות יורדת. כשיהיה צריך נחזור לביצוע של פעולות אכיפה שנעשה אותן ברגישות הראויה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הבעיה שבמקרים רבים אתם פועלים בנחישות ובלי רגישות. גם לגבי מקרים שפניתי בעבר רשות המסים נוכחה לדעת שצדקתי. אז לא היה מדובר בבן אדם מסכן, אלא בבן אדם שעיכבו אותו בסיפור הממסים. זה רק מוכיח שלא תמיד אתם באמת מצליחים לפעול ברגישות. במקום כזה צריך לנהוג ברגישות. אני סומך עליכם שתגיעו לכל אחד שהוא רמאי, ואני בדעה שצריך להגיע לרמאים. אני לא אומר שאין רמאים ואין נוכלים. יש רמאים ויש נוכלים שצריך לטפל בהם ביד הכי קשה שיש. אני חושב שאתם צריכים לתת את השלושה חודשים באופן כללי. אם בטייקונים נטפל בעוד שלושה חודשים יותר טוב, גם באלה אתם יכולים לטפל יותר טוב בעוד שלושה חודשים. למה את לא מקישה לגביהם את אותו הדבר? תקישי את אותה סיבה גם לגביהם.  

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

במקרה הזה ההקבלה פחות מתאימה, כי כאן מדובר על תשלומי מסים לגבי עניינים פרטניים.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

תמיד יהיו כאלה שייפגעו וצריך יהיה לטפל בהם ספציפית. זאת מערכת שאי אפשר לסגור אותה הרמטית. התקופה הזאת בעייתית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה העמדה שלך?

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

העמדה שלי היא כמו של ינון. רשות המסים בתקופה הזאת צריכה בכל הנוגע לעיקולים ולסנקציות קצת לוותר, למרות שיש בשוליים אנשים שיגנבו. אגב, הגנבים הגדולים הם לא בעיקולים. אצלם לא מעקלים כלום, אין מה לעקל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הגנבים הגדולים יודעים לרמות, לשקר, לרשום על שם השני, רק שאף פעם לא תופסים אותם. בסוף תופסים את הש.ג.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לגבי סעיף 160(א), לגבי תקופת שש השנים שקבועה בו, הייתה שאלה אם אפשר להגיש עד מרץ 2024 כשמדובר בבקשות להחזר מס ב-2017. אם מאריכים את זה, זה הופך את זה לשבע שנים. זאת הייתה הכוונה, נכון? 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הכוונה שלנו הייתה שדוח בקשה להחזר מס משנת 2017 ניתן יהיה להגיש עד 31 במרץ 2024.

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

זה יהיה כתוב בהוראות הביצוע בצורה מפורשת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בחוק מיסוי מקרקעין ביקשתם להכניס ארכה ביחס לתשלום המס והדיווח. עלה גם העניין של המקדמה.

 << אורח >> רוני סרי לוי: << אורח >>   

בפברואר 2016 מירי סביון הוציאה הנחיה למשרדי השומה שמאפשרת לטפל בשומה במשך ארבע שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדוח, שמאפשרת להתחיל בהליכי טיפול גלויים עד ה-31 באוקטובר, זאת אומרת חודשיים לפני תום תקופת ההתיישנות. נכון לעכשיו כל הדוחות שהוגשו בשנת 2019, שאמורים היו להתיישן  עד ה-31 לדצמבר 2023, הוארכו עד ה-31 במרץ 2024. בשל כך היה צורך לעדכן את ההנחיה שמירי סביון הוציאה בשעתו ולהתאים אותה למצב הנוכחי. הרעיון במכתב הזה הוא שכל שומה, כל טיפול שומתי שלא התחיל לפני ה-31 לאוקטובר 2023 אי אפשר יהיה להתחיל איתו, למעט חריגים שהוגדרו בתוך המכתב הזה. את אותם מקרים חריגים אפשר ליישם עד ה-31 במרץ 2024. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

	הנושא הבא זה הנושא של פתיחת עמדות חייבות בדיווח שכרגע ביקשנו לפרסום הרשימה עד 31 למרץ.

 << אורח >> חגי טיירי: << אורח >>   

	עמדות חייבות בדיווח יש לנו בכמה מערכי מס. בטעות נכנס רק הסעיף שרלוונטי לעמדות חייבות בדיווח במס הכנסה, לא את הסעיף שרלוונטי למע"מ. אנחנו רוצים להוסיף אותו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם רוצים להוסיף סעיפים נוספים?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עם כל הכבוד, בשביל מה אנחנו מוסיפים דברים?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כי הייתה פה תקלה. 

 << אורח >> חגי טיירי: << אורח >>   

זה עמדות חייבות בדיווח שמתפרסמות כל שנה בכל המערכים. זו ממש טעות סופר שלא נכנס הסעיף הספציפי במע"מ. אנחנו מבקשים להוסיף אותו, כדי שנוכל לפרסם את העמדות עד 31 במרץ. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם אתם כבר מדברים על העמדות החייבות בדיווח, אז אולי גם נדבר על העניין הזה שבזמנו, כשהיה את כל הנושא של העמדות החייבות בדיווח, הרעיון לא היה להגיע עד סוף שנה עם הנושא הזה. איך זה מסתדר עכשיו עם הארכה?

 << אורח >> חגי טיירי: << אורח >>   

התהליך הוא שרשות המסים מגבשת את העמדות, מעבירה אותן ללשכות, מקבלת תיקונים, מקבלת הערות, מורידה, משנה, ורק אחרי זה מפרסמת. התחלנו את התהליך באפריל, אבל שוב הגענו לחודשים האחרונים. גם במע"מ וגם במס הכנסה החובה היא לפרסם עד תום השנה. כרגע מי שמרכז את זה אצלנו בחטיבה המקצועית זה נדב נגר. מכיוון שהוא נמצא במילואים מתחילת המלחמה כל הטיפול כרגע נתקע, לכן אנחנו מבקשים גם את הנושא הזה להאריך עד מרץ. דיברנו גם עם הלשכות לגבי התוספת הזאת של המע"מ. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

   אין לנו התנגדות שיוסיפו את המכס ואת מע"מ, אבל אנחנו מבקשים שהם יגידו לפרוטוקול שהם יפרסמו את הטיוטות לא יאוחר מסוף פברואר, ושלגבי מע"מ הדיווח יוארך מסוף פברואר לפחות עד לסוף יולי. 

 << אורח >> חגי טיירי: << אורח >>   

את הטיוטות שאנחנו מפרסמים נעביר לא אחרי סוף פברואר, ואת המועד שצריך לדווח על זה במע"מ נאריך לפחות עד יולי.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

דיברנו על מיסוי מקרקעין, על הבקשה שהייתה להכניס פה את הדיווח, את תשלום המס. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לגבי מיסוי מקרקעין, לגבי איזו שהיא דחייה גורפת של הדיווח והתשלום – מדובר פה באירוע תקציבי מאוד משמעותי שאנחנו לא חושבים שנכון לעשות אותו. מי שיכול להתפנות להשלים את העסקה גם יכול להתפנות להשלים את הדיווחים. דחייה של הדיווחים והתשלומים במיסוי מקרקעין יכולה להיות אירוע תקציבי משמעותי.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ואז מה?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

	אנחנו מתנגדים לתוספת הזאת, לא נוכל להסכים לזה. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

איך זה מסתדר עם המקדמה?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

יכול להיות שזה הופך את הסעיף הזה לסעיף שאי אפשר ליישם אותו, כיוון שממילא הוא בתוך הוראות דיווח. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

סעיף 15 הוא סעיף הקלה מהותי שבדרך כלל מדווח על ידי הקונה לטובת המוכר. באתם לתת הקלה מהותית כך שאנשים יוכלו לתכנן ולשלם את המס שלהם. עכשיו בגלל שהדיווח לא נדחה אתם אומרים לכולם - תשלמו את כל המס. זה משהו לא הגיוני. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הם יכולים לבקש את הקטנת המקדמה בדיוק כמו שהם ביקשו קודם.  

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

לא אני כתבתי את הסעיף, לא אני ביקשתי אותו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את בעצמך אומרת שלא בטוח שהסעיף הזה יהיה רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה לגבי ההתיישנות?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

צריך להכניס תיקון. אנחנו מכניסים את התיקון? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תיקון על הנוסח שהקראנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, להכניס את זה. מה מטרת החוק? החוק הזה נעשה כדי לעזור לצרכן, כדי לעזור לאזרח, כי המצב הוא כזה שהוא לא יכול להספיק לעשות את הדברים שהוא נדרש לעשות בימים רגילים. זאת הייתה מטרת החוק. כשהגענו לנושא של ששניסקי נדלקו פה נורות אדומות על למה צריך לתת הארכת מועדים.  מצד שני, יש כאלה שטענו שמכיוון שיכול להיות שאי אפשר בגלל שרואה החשבון נמצא במילואים, וזה לא משנה שמדובר באנשים חזקים, עשירים - צריך לאפשר את הארכה הזאת. אני לא רוצה שייראה שוועדת הכספים דואגת לחזקים. אני אציע לחברי הוועדה, ואני מקווה שרשות המסים תסכים לזה, פשרה, כשהפשרה אומרת ששינסקי יוארך רק לשלושה חודשים, לא ליותר. את מה שאפשר להאריך בכל מקרה, אם ועדת הכספים מאשרת, אי אפשר יהיה לגבי המקרה הזה. אני מציע את זה כפשרה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אנחנו מקבלים את זה.  

 << אורח >> חגי טיירי: << אורח >>   

יש בסעיפים הארכת מועד לעשיית השומה ולהגשת ההשגה של הנישום. זה לשני הכיוונים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה יחול לשני הכיוונים. אני תומכת בהצעה שלך, אדוני היושב ראש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מירי, אתם תומכים בזה?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

	אנחנו לא מתנגדים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה שאתה מציע לעשות זה להכניס את זה לסעיף האחרון שמדבר על הארכת התקופה ולכתוב למעט הנושא הזה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

שהאמור בסעיף זה לא יחול לעניין סעיף ששינסקי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

	הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023, עם כל השינויים שנעשו בחוק ולא נעשו. אני חושב שיוצא חוק מאוזן. 

 << אורח >> ג'ק בלנגה: << אורח >>   

 	הייתה הסכמה על כך שבעקבות חלוקת דיבידנד לפי 3(ט)(1) יאפשרו ארבעה תשלומים. זה לא בחוק, אבל חשוב שזה יהיה לפרוטוקול.  

 << אורח >> שלומי פיליפ: << אורח >>   

אנחנו לא מדברים על חלוקת דיבידנד, אנחנו מדברים על יישום של הוראות 3(ט)(1) בתוך הדוח השנתי. על זה אנחנו ניתן פריסה של ארבעה תשלומים.   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? 

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הצעת החוק אושרה עם השינויים הנדרשים ועם מה שלא שונה. הצעת החוק התקבלה לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לכולם, אני מודה על ההשתתפות בעניין הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.  


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:55. << סיום >>