פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 22 ועדת הכספים 21/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 249 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> הצעת צו הבלו על דלק ( פטור והישבון) (תיקון מס'..), התשפ"ג - 2023(פטור חלקי על הבלו ועל הסולר) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן מוזמנים: יונתן פלוסהיים – משרד האוצר רז פרוגל – משרד האוצר אפרת שרעבי – מנהלת תחום דלק והסדר הסולר, רשות המסים נועם רזניק – ראש צוות ייעוץ משפטי, רשות המסים יולי קומפורט – עוזרת ליועץ משפטי, רשות המסים רוית נעים – ממונה בלו, רשות המסים אורי זיסקינד – מנהל תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים קובי בוזו – מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים אריק דהן – עוזר - ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים מיכל אחיטוב – מנהלת תחום בכירה תכנון וכלכלה, רשות המסים לילי אור – עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים דוד בדל – כלכלן, מועצה לאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה דרור וגשל – סגן היועצת המשפטית, רשות החשמל איתי גוטגליק – ראש אגף מקרו, רשות החשמל שמשון ברוקמן – מנהל יחידת מינהל הדלקים, חברת החשמל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל דוד כוכבא – מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים דודי גיל – מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה בישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו הבלו על דלק ( פטור והישבון) (תיקון מס'..), התשפ"ג - 2023(פטור חלקי על הבלו ועל הסולר) << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת צו הבלו על הדלק - מי מציג? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> הדלק העיקרי במשק החשמל הוא גז טבעי - ככה פועלות מרבית התחנות. הדלק המשני, דלק הגיבוי של משק החשמל, הוא סולר. במצב שיהיו שיבושים באספקת הגז – כפי שכולנו קראנו בעיתון, רק לאחרונה אסדת תמר הפסיקה לפעול למשך תקופה מסוימת – הצורך בשימוש בסולר לצורך ייצור חשמל יגבר מאוד ויטיל נטל מאוד כבד על צרכני החשמל. הבלו מכפיל את עלות הסולר. אלו הכנסות שהמדינה לא ציפתה לקבל במצב רגיל, לכן ביקשנו שבמצב שבו יש כזה שיבוש ונדרש להפעיל את משק החשמל בסולר יינתן הפטור כאמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסולר מאוד מזהם את האוויר. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כן, אבל זה דלק הגיבוי של משק החשמל. אין לנו דלק גיבוי אחר במשק החשמל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם המלחמה מזהמת את האוויר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתם צריכים להפעיל דברים אחרים. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> זה ברמה האסטרטגית של משק החשמל, זה לא למלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשביל מה אנחנו פה? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> אנחנו לא פה בדיון על מה הוא דלק הגיבוי של משק החשמל. עכשיו יש תכניות ייצור, רוצים ליצור אגירה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול להעביר את מה שאמרתי עכשיו? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> אפשר. אנחנו נעביר את זה לגורמים המוסמכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "אפשר"? אפשר לטפל בזה. קיימנו על זה הרבה דיונים, אבל שום דבר לא נעשה. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> זה המצב כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חבר הכנסת השחור שהוא הירוק ביותר בכנסת. יש לי גם מלא חקיקה בעניין הזה. אני חושב שחברת החשמל לא בסדר. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> זו לא רק חברת החשמל. חברת החשמל היא חלק מהדבר הזה. יש הרבה יצרנים פרטיים. ככה תחנות מיוצרות ועובדות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש שתעביר שחבר הכנסת השחור שהוא הירוק ביותר בכנסת ביקש להעביר את המחאה שלו על הסולר. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> נעביר את המסר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הירוק זה בגלל שלפעמים זה עולה בחיי אדם. זה לא דבר שאנחנו עושים בגלל שנוח לנו. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> בוודאי, לכן גם יש יעדים לייצור באנרגיות מתחדשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נמצאים במצב חירום בגלל המחדל הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מחדל. יש לנו אנרגיות מתחדשות. הם חייבים את המלאים כדי להיערך לשימוש. נקווה שלא נגיע לזה. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> הרב גפני, אתה לא מאשר שימוש בסולר, כי שימוש בסולר יקרה גם ככה. השאלה פה היא רק כמה צרכני החשמל ישלמו על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מבקשים מאיתנו? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> הפטור הראשון מדבר על כך שעל השימוש בסולר בתקופת המלחמה יהיה פטור חלקי מבלו, פטור של 99.64%, וגם בשנה שאחרי המלחמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר למה. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> בגלל שהבלו על הגז, שהוא פחות מזהם, יותר נמוך משמעותית, משווים את הבלו על הסולר כאילו הוא היה גז. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נניח שמשתמשים עכשיו ב-10% בסולר - האם על ה-10% גם יהיה לכם פטור? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> אנחנו מדברים רק על 10%. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> אחוז הייצור בסולר הוא פחות מחצי אחוז בשוטף. על החצי אחוז אנחנו לא מבקשים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, רק על המעבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה שימוש עכשיו יהיה לנו? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> תלוי מה יהיה מצב המלחמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכמה אתם חושבים זה יגיע? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> אנחנו לא יודעים, תלוי מה יקרה במלחמה. המטרה היא שיהיה אפס שימוש בסולר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו כבר יותר מ-45 ימים במלחמה. בכמה סולר השתמשנו עד עכשיו? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> יש שלוש אסדות גז במדינת ישראל. במלחמה עכשיו הייתה אסדה אחת סגורה. במצב של הביקושים בעונות מעבר אין צורך בשימוש בסולר, אבל בגלל שהייתה תקלה בכריש-תנין ונשארה אסדה אחת היה צורך בשימוש בסולר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזו אסדה הייתה סגורה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמר. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> תמר הייתה סגורה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם אומרים שאין בזה צורך. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> זה במקרה שיש רק אסדה אחת מושבתת. אנחנו נערכים למצב שכל האסדות יהיו מושבתות, אבל זה תלוי בהתפתחות המלחמה. זה מצב שבהחלט יכול לקרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בכמה השתמשו? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> השתמשו בסדר גודל של 6,000 טון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זה באחוזים? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> דובר על יומיים תקלה, לכן האחוזים הם יחסית קטנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זה מעל למה שהיו משתמשים לפני? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> סדר גודל של 10%. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מביאים לנו צו שיכול להיות שלא נשתמש בו בכלל. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> הלוואי. המטרה שלנו שלא ישתמשו בו. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> אנחנו לגמרי מקווים לא להשתמש בצו הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שהצו הזה הוא הכרחי, כי הוא נערך מהבחינה הכלכלית למצב שבו ייצור הגז באמצעות גז טבעי מתעכב, נסגר. אם אנחנו עוברים לשימוש בדלקים חלופיים, שזה דבר שאנחנו לא אמורים להשתמש בו ביום יום, אין סיבה שפתאום ניתן איזה זץ לציבור במיסים הגבוהים שמוטלים על הסולר בימי שגרה. פה יש אירוע שנכפה על הצרכנים בגלל תקופת המלחמה. מצד שני, גם משרד האוצר לא אמור ליהנות מאיזה מס על הציבור בזמן מלחמה. אם זכרוני אינו מטעה אותי, זה נעשה גם באירועים מלחמתיים קודמים. אני זוכרת אותי פונה לשטייניץ באירוע מאוד נקודתי שהיה, כשלא הבנתי למה גלגלו כמה מיליונים על צרכני החשמל בנושא הסולר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה דבר כזה? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> היה דבר כזה ב-2012. היה את האביב הערבי שאז הייתה בעיה בצינור של אספקת הגז. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בגלל פיצוצי הצינורות במצרים ישראל נשארה ללא גז טבעי והייתה המתנה להתחלת הפעלת הגז הישראלי ממאגר תמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך נתת שיגלגלו את זה על הצרכנים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> היה פטור ממס על הסולר. פרסנו את עליית התעריפים על פני שלוש שנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כיושבת ראש רשות החשמל היא לא דאגה שישתמשו בפחות מחצי אחוז. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה מועד כניסת הצו לתוקף? ראיתי שהוא מתחיל ב-26 באוקטובר. האם אין מקום להקדים את כניסתו לתוקף? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> ב-26 לחודש הייתה התקלה בכריש-תנין. הצו התחיל רגע לפני התקלה בכריש-תנין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף הצו הזה חוסך לציבור? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כל הצו הוא בהוראת שעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכמה זמן? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> יש פה שני סוגי פטורים. הפטור הראשן מדבר על חידוש המלאים, כשהפטור הוא לשנה אחרי המלחמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך אתם יודעים מה היה בו שימוש למלאי? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> מנהל המערכת יודע ביום הראשון מכניסת הצו לתוקף מה כמות המלאים. הוא זה שמפעיל את התחנות וקובע לכמה שעות. יש לו מעקב ובקרה על כמות הסולר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל פה אנחנו קובעים את זה רטרו, נכון? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> רטרו לגבי התקלה. כל הזמן יש מעקב אחרי הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא רוצים שחברת החשמל תשתמש בסולר. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> חברת החשמל לא מחליטה מתי היא משתמשת בסולר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא רוצים שבעוד שנה ישתמשו בסולר הזה בגלל הפטור ממס. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> הפטור הוא רק על השימוש בתקופת המלחמה. השנה שאחרי ניתנת לצורך השלמת המלאים שהשתמשו בהם בתקופת המלחמה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי עוקב אחרי זה? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> חברת נגה. ברפורמה במשק החשמל הפרידו מחברת החשמל את מנהל המערכת. בתקופת המלחמה יש בדיקות שנעשות כל חודש לתחנות הייצור בסולר כדי לראות שהן יודעות לעשות את המעבר מגז טבעי לסולר. אלו בדיקות שנעשות בשגרה והחרגנו אותן. על המילוי של הבדיקות האלו הן לא יקבלו פטור כי זה מה שהן עושות בשגרה. הן גם ככה משלמות על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וכולנו מתפללים שלא ישתמשו בצו הזה. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> לגמרי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למרות שהשאלה שלך, היושב ראש, לגבי השימוש בסולר בזמנים רגילים נוגעת לכמה גז אנחנו מייצאים וכמה גז אנחנו משאירים, אבל זה בוועדה אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל המטרה שלנו היא שלא ישתמשו בחומר מזהם. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> אנחנו לא משתמשים בסולר בשגרה. חצי אחוז זה רק בשביל בדיקות המוכנות, בשביל הדברים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היעד שלנו זה שלא יהיה מזהם, שלא יהיה סולר. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאתם מבקשים פה הוא רק למצב חירום, לזמן מלחמה, כאשר אנחנו מתפללים שלא יהיה צורך בזה. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כך בדיוק נכתב בצו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה פערי העלויות בין גז טבעי לסולר בניכוי המס? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> בניכוי המס זה סדר גודל של פי חמש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם חס וחלילה ניכנס לאירוע אחרי שהורדנו כרגע את המס, הציבור במדינת ישראל יהיה חשוף לעליית מחירים של פי חמש בגלל שימושים בסולר - תלוי בהיקפים. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> המטרה להשתמש כמה שפחות גם בגלל העלות וגם בגלל הזיהום. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש גם פחם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות אירוע שלא תלוי בנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפחות מורידים את המס. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> אם לא מורידים את המס זה סדר גודל של פי 10. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אנחנו רוצים להוסיף סייג שבא ואומר שנחריג מצב שבו יהיה שימוש בסולר כשהגז זורם והכל בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כתוב. זה תואם עם חברת החשמל? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במצב שבו אין ברירה וצריכים להשתמש בזה מורידים את הבלו כדי שהצרכנים לא יהיו אלה שישלמו את המחיר. זאת תמונת המצב. מה קורה אם חברת החשמל משתמשת בסולר כשאין צורך? מה קורה עם הבלו אם משתמשים בסולר לא בשעת חירום, כשיש ברוך השם מספיק חשמל ואנרגיות? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לפי הנוסח של הצו חל פטור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך מותר להשתמש? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא ישתמשו בסולר כשיש גז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אם ישב שם מישהו ויחליט להשתמש בסולר? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> זה פי חמש במחיר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם בלי הבלו זה פי חמש ועם הבלו זה פי 10, איך ישתמשו בזה? האם החשמל הוזל פי 10 כאשר התחילו להשתמש בגז במקום בסולר? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> החצי אחוז של בדיקות המוכנות זה השימוש היחיד שיש בסולר. בחורף, למרות שאנחנו פועלים בגז, יש שעות מסוימות שבהן יש שימוש מאוד מואץ בסולר. מחישוב שעשינו על שני החורפים האחרונים, מדובר על מס בסדר גודל של שני מיליון שקל. זו כמות מאוד מועטה, אבל גם את זה אנחנו רוצים להחריג. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם יודעים לבודד את הכמות הזאת? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כן. השאלה אם זה נובע בשל מחסור בגז או לא נובע בשל מחסור בגז. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לנו אין את החלופות של גז וחשמל. אנחנו מניעים את כל המשק, את הכלכלה ואת הביטחון על סולר בלבד. ניתנה לנו הבטחה שלטונית לכך שעד סוף 2023 יוקמו במדינת ישראל 25 תחנות גז. העלינו בפני ועדת הכספים את הטענה על כך שאין משאיות כבדות בעולם ובישראל שמונעות בגז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צדקתם אז ואתם צודקים גם היום. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> הנימוק שלנו היה שהעולם הולך לכיוון חשמל, שגם בזה צדקנו. אדוני, הצו היה לתשע שנים. הכתבתם לאוצר שהצו יהיה כהוראת שעה כל שנה כדי לראות אם אנחנו צריכים. אנחנו מניעים את כל המשק רק באמצעות סולר. מה עשתה הממשלה לפני מספר חודשים? נתנה הנחה בבלו לרכבים הפרטיים. את מי אנחנו מסיעים? את האנשים החלשים בחברה. את מי אנחנו משרתים? את כל הכלכלה של ישראל. אם זה לא יוקר המחייה, מה זה יוקר המחיה? אדוני היושב ראש, הבטחת לנו שאם נבוא עם הנתונים תוקם ועדת חקירה. אנחנו לא נוסעים באוטובוסים ובמשאיות בשביל לטייל. למה אנחנו לא מקבלים את ההנחה הזאת? << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >> לצו שאושר ב-2018 היו כמה תכליות. אמרתם פה בצדק שהסולר הוא אחד הדלקים המזהמים ביותר, יוצר עלויות חיצוניות יותר גבוהות מהבנזין. המצב היום הוא שבגלל הסדר ההישבון המס האפקטיבי עליו הוא נמוך בהרבה. זה עיוות שבזמנו באנו וביקשנו לתקן. אנחנו נמצאים עכשיו רק באמצע הדרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש תשובה בכתב על זה. אם אמרתי שצריך לעשות ועד חקירה, אני רוצה איזה שהוא מסמך שלכם שיסביר למה אני יורד או לא יורד מהעניין. אנחנו עכשיו מקיימים דיון על ההפחתה של הבלו. העלה גבי את השאלה הזאת לגבי הנושא של המשאיות. אנחנו רוצים לעזור להם. אני מבקש תשובה בכתב בתוך שבוע ואז נחליט מה עושים עם זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אורי, אתם מתנגדים? << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >> לא התכוננו לדיון הזה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לחוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958 ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור: הוראת שעה – 1. על אף האמור בצו הבלו על דלק (פטור והישבון), התשס"ה-2005 חרבות ברזל (להלן – הצו העיקרי) – << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אנחנו נותנים למפעלים תעשייתיים החזר מהבלו בשיעור של 69%. בהסדר הסולר יש תנאי שאומר שכדי שהמפעל יקבל את ההישבון צריך שיהיה לו בשנה קודמת מינימום של 60,000 ליטר צריכה של סולר. אם לא יהיה שום גז טבעי במשק אותם מפעלים שיוכלו יחזרו חזרה לסולר. כדי לתת להם את ההישבון אנחנו רוצים להוסיף תנאי מקל בהוראת השעה שאומר שמספיק שיהיו לו 5,000 ליטר צריכה באותו חודש. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (1) בתקופה שעד לסיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א -1951, שניתנה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) (להלן – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף) יראו כאילו בסעיף 1 לצו העיקרי, בהגדרה "מפעל תעשייתי", אחרי "ההישבון החלקי" בא "או בכמות העולה על 5,000 ליטרים בחודש שבו הוגשה לראשונה הבקשה לקבלת הישבון חלקי"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מחלקים את הכמות של ה-60,000 ל-12 חודשים? ככה הגעתם לתחשיב הזה? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> בהסדר הסולר יש תנאי של 5,000 מינימום כדי לקבל את ההישבון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה 5,000? אתם מסתכלים על חודש? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן. ה-60,000 הוא שנתי וה-5,000 הוא חודשי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואז המשמעות היא שיהיה 69% הישבון? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן, אפשר לקבל. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (2) בתקופה שעד לתום שנה ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף יראו כאילו בסעיף 3 לצו העיקרי – (1) לפני סעיף קטן (ב) בא: "(א4) על סולר המשמש לייצור חשמל בתקופה הקובעת או על סולר המשמש בתקופה הקובעת או בשנה שאחריה להשלמת מלאי שהיה קיים במועד התחילה ושימש כאמור, יינתן פטור חלקי בשיעור של 99.64% מסכום הבלו המוטל על סולר לפי צו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד – 2004, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) המשתמש הוא בעל רישיון לייצור חשמל; (2) בעל רישיון לניהול המערכת אישר את אלה: (1) כמויות הסולר שהיו קיימות בידי בעל הרישיון לייצור חשמל במועד התחילה; (2) כמויות הסולר שבהן השתמש בעל הרישיון לייצור חשמל ובשל כך נדרש לרכוש סולר לצורך ייצור חשמל במהלך התקופה הקובעת; (3) כמויות הסולר שהיו בידי בעל הרישיון לייצור חשמל בתום התקופה הקובעת; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את התקופה הקובעת אתם מבקשים לעשות מ-26 באוקטובר, שזה היום שבו שובשה אספקת הגז, עד תום תקופת ההכרזה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק צריך להביא בחשבון שאם היא תוארך המצב יוארך בהתאם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון, אנחנו מביאים את זה בחשבון. אנחנו נשקף בהערת השוליים שכל הארכות שהיו הן לא רלוונטיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לקחתם בחשבון שנה אחרי להשלמת מלאי? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> זה לדעתנו פרק הזמן שיידרש כדי להשלים את כל המלאים. צריך לייצר את זה, לייבא את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו שהשימוש הוא רק לשלושה חודשים. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> אנחנו מחייבים את היצרנים להשלים את המלאי כמה שיותר מהר, לכן אם יהיה קצת מלאי הם ישלימו את זה יותר מהר. זה שהצו ממשיך אחרי שנה לא ייתן להם איזו שהיא הטבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מקסימום למלאי שהוא יכול לדרוש עליו? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> המלאי הוא מוגבל. כל תחנה לפי ה-100 שעות שהיא צריכה להפעלה שלה. זה משתנה בכמויות, אבל זה סדר גודל של 100 שעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נושא רכישת מלאי החירום הוטל על מנהל המערכת והיו לגביו מחלוקות גדולות. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> עוד לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בחוק. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> בחוק כתוב שיהיה מועד שתקבע הרשות באישור השר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> סידרתם את הסיפור הזה מול חברת החשמל? << אורח >> לילי אור: << אורח >> יש התייחסות לזה בהמשך הצו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מי זה המשתמש? << אורח >> לילי אור: << אורח >> המשתמש בסולר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מי זה? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> יצרן החשמל. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (3) הסולר אינו משמש לבדיקת מוכנות; (4) השימוש בסולר נדרש בשל שיבוש במשק הגז הטבעי הנובע מהמצב המיוחד בעורף; לעניין סעיף קטן זה – "בדיקת מוכנות" – כמשמעותה בכלל 125(ד)(6) לכללי משק החשמל (אמות מידה ולרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע"ח-2018; "בעל רישיון לייצור חשמל" – בעל רישיון ייצור כהגדרת "בעל רישיון" ו-"רישיון ייצור" בסעיף 2 לחוק משק החשמל או מי שרשאי לייצר ולמכור חשמל לפי סעיפים 60 ו-60א לחוק משק החשמל; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשעברתי על הכלל ב-125(ד)(6) לא ראיתי שימוש בבדיקת מוכנות. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אין שם הגדרה כזאת. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> בכלל הזה נקבע שפעם בחודש מנהל המערכת מפעיל את היצרן לצורך בדיקת המוכנות כדי לראות שהוא יכול לעבור לסולר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה הפניתם לסעיפים 60 ו-60א? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> ברפורמה במשק החשמל היה את סעיף 60 לפיו חברת החשמל יכלה להמשיך לייצר מכוח רישיונות, היתרים, כל סוגי האישורים שניתנו לה לאורך השנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה גם חברת החשמל במזרח ירושלים? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> לא, רק חברת החשמל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ו-60א? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> 60א זה ההסדר מ-2018. הוא אומר שחברת החשמל תוכל לפעול מכוח הרישיונות שניתנו לה מ-60(ד)(1). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תבדקו, כי ראיתי שיש שם הפניה לחברת החשמל במזרח ירושלים. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> לא בייצור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לגבי חברת ניהול המערכת? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> היא גם לא מייצרת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חברת ניהול מערכת היא כמו מרכז בקרה גדול. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 60 מדבר על הוראת מעבר משק החשמל, כמו שציינת. הוא מדבר על זה שחברת החשמל תמשיך את פעילותה ואת השירותים שהיא נתנה ערב פקיעת זיכיונות החשמל. בסעיף קטן (ב) כתוב שחברת חשמל מזרח ירושלים תמשיך פעילותה ואת שירותיה - - << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כתבנו לייצר ולמכור. חברת החשמל של מזרח ירושלים היא חברת חלוקה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "בעל רישיון לניהול המערכת" – מי שמחזיק ברישיון לניהול המערכת; "חוק משק החשמל" – חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996; "מועד התחילה" – י"א בחשוון התשפ"ד (26 באוקטובר 2023); כאן אתם רואים את הרטרואקטיביות שנעשתה בגלל בעיה ספציפית שהייתה בתאריך הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המשמעות שלה היא רק להיטיב, נכון? << אורח >> לילי אור: << אורח >> המשמעות היא רק להיטיב. היא נוגעת לסעיף הפטור הספציפי בגלל הנסיבות שהיו. "רישיון לניהול המערכת" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק משק החשמל; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה אומר רישיון לניהול מערכת? << אורח >> לילי אור: << אורח >> זה רישיון לניהול המערכת בכל המקטעים – הייצור, ההולכה, ויש בהגדרה גם עוד דוגמאות רבות למה בדיוק כרוך בניהול המערכת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו חברה נפרדת שבמסגרת הרפורמה במשק החשמל קיבלה רישיון נפרד. היא כמו מרכז הבקרה של משק החשמל, יש לה ממשקי פיקוח והפעלה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "התקופה הקובעת" – התקופה שממועד התחילה עד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א – 1951 - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מועד התחילה הוא 26 באוקטובר. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון, של הסעיף הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מ-26 באוקטובר עד סיום תקופת ההכרזה. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> הרפורמה במשק החשמל דיברה על כך שבשלב מסוים תעבור האחריות להחזקת מלאי החירום המשקי של משק החשמל, שזה מלאי שמיועד לכל התחנות של משק החשמל - יצרנים פרטיים, חברת החשמל, יצרנים שמייצרים בסולר. כרגע מי שאחראי על המלאי לפי החלטת הממשלה זו חברת החשמל, אבל בהתאם להחלטת הממשלה והחוק ההחזקה של המלאי הזה אמורה לעבור באיזה שהוא שלב לחברת מנהל המערכת. הפטור הזה יינתן למנהל המערכת במצב שבו נחליט שהוא זה שיהיה צריך למלא את המלאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה צו שמתקן חקיקה ראשית? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> לא, ממש לא. (א5) אומר שרק במצב שיוחלט על העברת האחריות יהיה פטור לנגה. כרגע אין פטור לנגה, יש פטור רק ליצרנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כרגע לנגה אין מלאי, לכן אין לזה משמעות. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> נכון, אין לזה משמעות כל עוד לא עשינו את העברה. << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> כשהאחריות תעבור לנגה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם האחריות תעבור. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> רק אם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריכים את הסעיף הזה? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> זה אירוע קצר מועד שדווקא בו מתחדדות הרבה שאלות בהקשר הזה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (א5) על סולר המשמש בתקופה הקובעת או בשנה שאחריה להשלמת מלאי חירום שהיה קיים במועד התחילה, יינתן פטור חלקי כאמור בסעיף קטן (א4) ובלבד שמלאי החירום שהיה קיים במועד התחילה שימש לייצור חשמל בתקופה הקובעת, ושהתקיימו כל אלה: (1) המשתמש הוא בעל רישיון לניהול המערכת; (2) כמויות הסולר לפי סעיף קטן זה אושרו על ידי יושב ראש הרשות; (3) רשות החשמל באישור שר האנרגיה והתשתיות קבעה כי האחריות לרכישת מלאי החירום מוטלת על בעל רישיון לניהול המערכת כאמור בסעיף 5(ג)(5) לחוק משק החשמל; (4) לא ניתן פטור על הסולר לפי סעיף קטן (א4); << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם מדברים על סולר שנרכש ומשמש כמלאי חירום? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מכוח החלטת ממשלה או מכוח חוק? איך יודעים מה זה מלאי חירום? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> זה מכוח החלטת ממשלה. כרגע יש החלטת ממשלה, לא חוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה אומר "להשלמת מלאי חירום"? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> את מה שאני משלים למה שהיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בתקופה הקובעת או בשנה שאחרי. פה הכמויות צריכות להיות מאושרות על ידי יושב ראש הרשות. בסעיף הקודם זה היה על ידי בעל הרישיון לניהול מערכת. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> נכון, כדי שהוא לא יפקח על עצמו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו את פסקה (3). << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כרגע האחריות לא נמצאת אצל נגה, אצל בעל ניהול המערכת. רק כשזה יקרה היא תקבל את הפטור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם צריכה להיות קביעה שהאחריות מוטלת על בעל רישיון לניהול המערכת, כי אני רואה בסעיף 5(ג)(5) שכתוב שחובה לרכוש ולאחסן סוגי דלק שמשמשים את משק החשמל לשם הקצאתם ומכירתם לבעלי רישיונות ייצור או לאדם המייצר חשמל הפטור מחובת רישיון, ושהחובה לפי פסקה זו תיכנס לתוקף במועד שקבעה הרשות באישור השר. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> זו הקביעה, לזה אנחנו מכוונים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> לעניין סעיף קטן זה – "בעל רישיון לייצור חשמל", "בעל רישיון לניהול המערכת", "חוק משק החשמל", "התקופה הקובעת" ו- "רישיון לניהול המערכת" – כהגדרתם בסעיף קטן (א4); "יושב ראש הרשות" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק משק החשמל; "מועד התחילה" – מועד פרסום צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא 26 לאוקטובר? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כי זה משהו שלא קרה עדיין. "מלאי חירום" – כמשמעותו בסעיף 3(א)(1ב)". ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "ולפי סעיף 2" בא "ופטור חלקי לפי סעיפים קטנים (א4), (א5) ו-(א6)"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עד מתי חל סעיף קטן (ב)? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אנחנו מחילים אותו במקביל לתקופה של הוראת השעה. אנחנו נחיל אותו בתקופה האחרונה רק לגבי (א6), כי (א6) חל לשנה נוספת. (3) בתקופה שעד לתום שנתיים ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף יראו כאילו בסעיף 3 לצו העיקרי, אחרי סעיף קטן (א5) בא: << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> (א6) הוא סעיף פטור נוסף. אנחנו נערכים עכשיו להגדלת המלאים במשק מעבר למלאי החירום. הגדלת המלאים האלה לא תיעשה בהכרח על ידי חברת החשמל או חברות בתוך משק החשמל אלא גם על ידי גורמים אחרים. זה מלאי זמני. מדובר פה על כך שהפטור יינתן שנתיים אחרי המלחמה. בהנחה שאחרי המלחמה נדון בצורך בהגדלת המלאים, המלאי הזה יוכל להימכר אחרי המלחמה בתוך המשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה להגדיל את מלאי החירום לאחר המלחמה? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה אתם קוראים לו מלאי זמני ולא מלאי חירום? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> הוא זמני במובן זה שאם לא יוגדל מלאי החירום הוא יימכר במשק וישולם עליו בלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להחזיר למלאי הקיים היום - זה ודאי שנעשה. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> נכון. זה קודם כל יהיה מהמלאי הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אין כאן היפוך היוצרות? לא מן הראוי שתבוא הממשלה, הרגולטור או המשרד ויגידו שהם רוצים שבמשק האנרגיה במדינת ישראל מלאי החירום של הסולר יהיה גדול ממה שעכשיו ולכן הם משנים את הכלל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שהוא עדיין לא יודע אם יהיה. רק לאחר שהוא ידע הממשלה תביא החלטה. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> אני מגדיל את זה קודם לטובת המלחמה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעכשיו למשך השנתיים הקרובות - - << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> אני נותן להם להחזיק את זה עדיין בפטור מבלו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יו"ר רשות החשמל יסכים אתה תיתן להם להחזיק יותר. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> לא, ממש לא. אחרי המלחמה, ככל שלא יוחלט שזה נמכר במשק החשמל, הם יצטרכו למכור את זה החוצה. אנחנו רוצים לוודא שלא יהיו עלויות עודפות למשק החשמל במכירה של הסולר. אנחנו לא רוצים שהם ימכרו את הסולר אחר כך בזול, לכן לצורך המכירה בתוך השנתיים צריך יהיה את אישור יו"ר רשות החשמל, כאשר בכל מקרה אחרי שנתיים נגמר הפטור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנה לא מספיק? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> בגלל העניין של הגדלת המלאי - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם מסדרים עכשיו את הפרוסס של מכירת המלאי? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה מלאי שצריך כל הזמן להיות. << אורח >> לילי אור: << אורח >> המלאי מוגדר רק כמלאי זמני, כשהכוונה היא למלאי של תקופת החירום בלבד. הפטור יופיע למשך שנתיים בצו. זה לא שהם יכולים להמשיך להגדיל את המלאי. יש להם שנתיים למכור בלי להשלים את הבלו. כשהם ימכרו הם ישלימו את הבלו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חל פה גם על כל התחנות הפרטיות? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> לא מדובר על תחנות פרטיות, מדובר על גורמים מחוץ למשק החשמל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סעיף מחוץ למשק החשמל? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> כן, הוא לא מדבר על בעל רישיון ייצור, הוא מדבר על מחזיק מלאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רשות החשמל תיתן פטורים לגופים שהם לא בעלי רישיונות במשק החשמל? << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> רק לעניין החזקת מלאי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סוג של הרחבה, כי זה לא גוף מפוקח קלאסי. << אורח >> דרור וגשל: << אורח >> אנחנו גם לא מפקחים עליו בהיבט הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה מגדיל את ההיצע של המלאים דרך חברות אחרות? << אורח >> שמשון ברוקמן: << אורח >> תוך כדי המלחמה הזאת תרחיש הייחוס השתנה. החלטת הממשלה על היקף המלאי חזתה שיהיה שינוי אבל לא אישרה את השלב הנוסף עדיין. עכשיו אנחנו נמצאים בשלב שתרחיש הייחוס השתנה, צריך להגדיל את המלאי, רק שזה עוד לא עבר החלטת ממשלה. כדי לרכוש את המלאי הזה, סדר גודל של 1,000 דולר לטון, מדובר על מאות מיליוני שקלים. מכיוון שמשרד האוצר לא מקציב לזה כסף, מחפשים גורמים שלוקחים כסף מהבית ותמורת מימון סמלי יחזיקו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פילנתרופים? << אורח >> שמשון ברוקמן: << אורח >> לא פילנתרופים. לא מדובר על יצרני חשמל, על חברת חשמל או מנהל המערכת שאין לו את האמצעים לעשות את זה, אלא על משתמשים בחברות שהן חצי ממשלתיות שיודעות לעשות את זה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "(א6) על סולר המשמש מלאי זמני, יינתן פטור חלקי בשיעור של 99.64% מסכום הבלו המוטל על סולר לפי צו הבלו על דלק (הטלת בלו), התשס"ד – 2004 ובלבד שיושב ראש הרשות אישר את מתן הפטור למשתמש ואת כמות הסולר שלגביה יינתן פטור לפי סעיף קטן זה, וכל עוד הסולר משמש מלאי זמני כאמור; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם ניתן פטור לפי (א4) או (א5), זה משליך פה? << אורח >> איתי גוטגליק: << אורח >> (א4) ו-(א5) זה על שימוש. פה זה גידול במלאים. הגדלת המלאים היא רק לתקופה זמנית. כשהתקופה הזאת תיגמר, גם אם לא ימכרו את המלאים, יצטרכו לשלם בלו. זה הרעיון של השנתיים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> לעניין סעיף קטן זה – "בעל רישיון לייצור חשמל" – בעל רישיון ייצור כהגדרת "בעל רישיון" ו-"רישיון ייצור" בסעיף 2 לחוק משק החשמל או מי שרשאי לייצר ולמכור חשמל לפי סעיפים 60 ו-60א לחוק משק החשמל; "חוק משק החשמל" – חוק משק החשמל, התשנ"ו – 1996"; "יושב ראש הרשות" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק משק החשמל; "מלאי זמני" – מלאי המגדיל בתקופה הקובעת את המלאי הקיים שנועד לשמש בעל רישיון לייצור חשמל; "התקופה הקובעת" – התקופה שממועד פרסום צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 עד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951 שניתנה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)"; 4) בתקופה שמתום שנה ממועד סיום תוקפה של ההכרזה עד תום שנתיים מתום תוקפה של ההכרזה יראו כאילו בסעיף 3(ב) לצו העיקרי, אחרי "ולפי סעיף 2" בא "ופטור חלקי לפי סעיף קטן (א6)". תחילה 2. תחילתם של סעיף 3(א4) לצו העיקרי כנוסח בסעיף 1(2)(א) לצו זה ושל סעיף 3(ב) לצו העיקרי כתיקונו בסעיף 1(2)(ב) לצו זה לעניין סעיף קטן (א4) – ביום י"א בחשוון התשפ"ד (26 באוקטובר 2023). כאן שמים את התחילה הרטרואקטיבית רק לעניין הספציפי של (א4). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ו-(א5) ו-(א6)? << אורח >> לילי אור: << אורח >> יתחילו ביום פרסום הצו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם רוצים להסביר גם את העניין של צו תעריף המכס שתביאו במקביל? << אורח >> לילי אור: << אורח >> צו תעריף המכס יקבע הטבות דומות במקומות הרלוונטיים ובשינויים המחויבים. בגלל שזה צו שמפחית מסים צריך אישור מראש של הוועדה. ברגע שנראה שנוסח הצו מקובל עליכם וייחתם על ידי השר, נעשה את ההתאמות הדרושות ונביא לשר גם את צו תעריף המכס. << אורח >> דודי גיל: << אורח >> איגוד חברות ההסעות מטפל בכל העולם של הסעות לבתי חולים, למערכת החינוך וכו'. הסולר הוא עניין קריטי. אני מבקש, בהמשך לתשובה של גפני לגבי, שייקבע סד זמנים קצר כדי לערוך דיון בנושא הזה. לנו, בניגוד לתחבורה הציבורית, אין גיבוי. אצלנו יש סוג של קריסה, ואני לא מגזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא ביקש שתוך שבוע יחזרו לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צו הבלו על דלק (פטור והישבון) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023. כפי שנאמר לפרוטוקול, מדובר רק על מה שדיברנו, עם התיקונים שיש בעניין הזה. מי בעד אישור הצו, ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצו אושר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>