פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 1 56 ועדת הפנים והגנת הסביבה 21/11/2023 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 21/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 142 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> ישיבת מעקב על יישום בפועל של החלטות הממשלה: הגדלת מכסות עובדים זרים (חדשים וחוזרים) לענף הבניה החלטה מס' 1002 , רציפות תפקודית של ענף הבנייה מס' 1056 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר חנוך דב מלביצקי ארז מלול אליהו רביבו מוזמנים: עינבל משש – מנהלת מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול מיכל ארן – מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון נועה שוקרון – רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר יקיר דוידסון – ראש תחום בכיר שיווק, מנהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה לינא סאלם – עו"ד, רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שלום בן משה – ראש עיריית ראש העין ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי איגוד הבניין, ההסתדרות החדשה עדי והב – מפקח בכיר רשם הקבלנים, לשכת הקבלנים בישראל מאיר שמש – חבר נשיאות, יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים, לשכת הקבלנים בישראל איציק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כ"א כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נחמה בוגין – יו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל אלדד ניצן – יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבניין, איגוד לשכות המסחר אלעד כהנא – עו"ד, עמותת "קו לעובד" תומר ורשה – עו"ד, מתמחה בהגירה ועובדים זרים רוני פנחס – חבר הנהלה בענף הפיגומים ד"ר נאור ורסנו – מנכ"ל חברה לניהול פרויקטים בנדל"ן משתתפים באמצעים מקוונים: תובל בן אורי – עו"ד, נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ ייעוץ משפטי: לירון אדלר מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ישיבת מעקב על יישום בפועל של החלטות הממשלה: הגדלת מכסות עובדים זרים (חדשים וחוזרים) לענף הבניה החלטה מס' 1002 , רציפות תפקודית של ענף הבנייה מס' 1056 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. ישיבת מעקב מס' 5, על יישום בפועל של החלטות הממשלה: הגדלת מכסות עובדים זרים (חדשים וחוזרים) לענף הבנייה, החלטה מס' 1002 ורציפות תפקודית של ענף הבנייה, החלטה מיום ראשון שבוע שעבר, אם אני זוכר נכון, החלטה 1056. בפתח הישיבה, לצערי הרב, כמעט כל ישיבה נפתחת ככה. אני רוצה להשתתף באבלם של הנופלים, שאנחנו כל בוקר או באמצע הלילה למי שער יותר, מקבלים את ההודעות האלה. ואנחנו מנחמים אותם ומתפללים שזה ייפסק הדבר הזה. צריך להתרגל לזה. והחלמה לפצועים, כי בכל אירוע כזה אנחנו רואים את הכותרת או בכותרת משנה כתוב עוד חמישה פצועים קשה. ופצועים קשה אנחנו מבינים כל אחד מה זה. אז באמת יחד עם כל בית ישראל אנחנו מאחלים רפואה שלמה וניחומים למשפחות. תראו, הישיבה של היום היא לא מסוג הישיבות שאוהבים לעשות בוועדות. היא ישיבה 'יבשה', ישיבת מעקב, אין פה חידושים. בדרך כלל אנחנו עושים ישיבות, יושבים, מכינים, רעיונות, דברים. אני רוצה לדעת מה קורה ומתקדם. כי אני אומר לכולם, אני אומר את זה עוד פעם, אני לא אומר את זה לפרוטוקול, בשביל הפרוטוקול, אבל בסוף זה גם יהיה בפרוטוקול. המצב שלנו בכל מה שקשור לשוק הדיור, אגב, חלק מהדברים קשורים לדברים אחרים, אבל אני מתמקד כרגע בנושא הזה של שוק הדיור, כי אנחנו במצב קטסטרופלי. ואנחנו אוהבים להמשיך לעבוד בצורה שאנחנו עובדים כל השנה, עם כל מיני נהלים ונהלי נהלים. וכל החלטה שאנחנו באים בשביל לפתוח, אז עליה יש את השורות הקטנות גם כן. אני לא יודע, האמת שאני כבר די מסתבך ורוצה לחשוב, אם אני הייתי יזם, קבלן או, כנראה שהייתי מסתבך באיזה שהוא שלב בדרך בעניין הזה. אבל הבירוקרטיה זה דבר רע. הוא רע כל הזמן. אבל במקרה שלנו עכשיו, בענף הזה, הוא רע מאוד. הוא לא רק רע מאוד, אלא הוא יפגע מאוד. פוגע כבר היום בענף הבנייה. פוגע היום באפשרות שלנו לעשות דברים יותר מהר. אני רוצה לומר לכם, שמחר בוועדה אני הולך להעלות הצעת חוק שמדברת על שני דברים: על ממ"דים ועל הנושא הזה של מנהלת תקומה. מה שקשור למנהלת תקומה. ובעצם אנחנו באים ודנים בחוק תכנון ובנייה. ולפי הצעת הממשלה כרגע משנים לגמרי, שמים בצד חלק גדול מחוק תכנון ובנייה, כדי לאפשר למדינה להוציא לפועל שכונות חלופיות לאנשים שהיום מסתובבים ממלון לבית, במקומות כאלה. אז אם ניצמד לנהלים ואם ניצמד לחוק תכנון ובנייה על כל ענפיו, ואם נעשה את כל הדברים הללו – אז ייקח עוד שנה ושנתיים ובינתיים אין להם לא חיים, לא חיי קהילה, לא אפשרות לחזור ללמוד. ויהיו כמו פליטים באילת או בים המלח או במקומות אחרים. אנחנו, הוועדה כאן עסוקה מבוקר עד ערב. אני אומר את זה לרשות האוכלוסין, כי אתם בסוף המרכז של כל האירוע הזה. לטוב ולמוטב. המרכז של כל האירוע הזה פה. אנחנו יושבים כל היום ומשנים חוקים ומשנים תקנות ומשנים דברים שבימים כתיקונם לא נוגעים בזה. הכול כדי שאפשר יהיה לרוץ עם היתרים יותר מהר. שאפשר יהיה לבנות יותר מהר, שאפשר יהיה לעשות ממ"דים יותר מהר. שאפשר לגרום להתחדשות עירונית יותר מהירה. כדי לגרום לענף הזה להמשיך לעבוד, לתת פתרונות. ולתת פתרונות למדינה, ל-crisis שקרה לנו כולנו. ואם אנחנו נלך לפי הנהלים ולפי הכול, אז איך אומרים? כן, בסדר גמור, זה ילך ויעבור. עכשיו, כל מה שאני רוצה בישיבה הזאת זה פשוט לשמוע, לשמוע את האמת. אחרי שתי החלטות החשובות האלה של הממשלה. שאחת משלימה את האחרת, שמנו כמה כלים ביחד. החלטת הממשלה הראשונה היא החלטה שלטעמי הייתה צריכה להיות הרבה קודם. א', הגדלת מכסות. גם בתקופה שהיו פה עובדים פלסטינאים לדעתי היה צריך את הגדלת המכסות האלה. והדבר השני שהיא באה ואומרת: לקדם הסכמים. אני הייתי שמח מאוד אם מדינת ישראל כבר היינו, בלי קשר למלחמה הזאת, על המדף חמישה, שישה, שבעה הסכמים בילטרליים, סגורים, חלוטים, לתקופה ארוכה. בלי הרבה בלגן והכול. ורק שאלה של היצע וביקוש והעסק יעבוד. מאחר וזה לא כך, ונעשים מאמצים ויש התקדמויות בהסכם עם הודו, כמו ששמענו בישיבה הקודמת והכול. אבל באה הוועדה, ואחרי באמת שבועיים שנדנדנו לכל מי שצריך ועשינו את כל מה שצריך, באה הממשלה וקיבלה החלטה לשים עוד כלי על השולחן שאומר עד שיהיה לנו את כל ההסכמים ועד שהכול ירוץ בצורה מסודרת – אנחנו נעבוד כרגע גם בלי הסכמים. השאלה מה קרה מההחלטות האלה? מה קורה בפועל? מתי? לקבל הערכה מתי באמת השוק ירגיש פה את העובדים, יראה את העובדים. מה המצב כרגע, סטטוס, זה מה שאני רוצה לדעת. ומה קורה בתוכו, היו צריכים לצאת נהלים, יצאו היום נהלים, יצאו אתמול נהלים. מה אומרים הנהלים, מה קורה לגבי חברות ביצוע? מה קורה לגבי עובדים חוזרים? חברות ביצוע – האם השתחרר כל הדבר הזה? האם נותנים היום אפשרויות מה שנקרא לירות בכל הכיוונים. מה קורה עם הוספת חברות נוספות, תאגידים נוספים. אני מבקש לדעת סטטוס של הדברים הללו. ולפי זה אני אדע לאן אנחנו הולכים. אני עושה את העבודה הזאת, תאמינו לי, יש לי כמה וכמה דברים אחרים שהייתי צריך לעשות הבוקר, כאן בוועדה. אבל אני עושה את זה כי אני באופי שלי גם אוהב לראות שיצא משהו מכל מה שעשינו עד עכשיו. ואם לא יצא כלום, אין סיבה שעוד פעם נשמע נהלים וסיפורים ועניינים. אז אני מבקש סטטוס. נתחיל ברשות האוכלוסין. עינבל, בבקשה. סטטוס על כל המנעד, כל כלי הנשק שיש לך על השולחן לצורך העניין הזה של הגברה בצורה מאסיבית של העובדים. אתה רוצה עכשיו לדבר, ארז? בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> טוב, אני בתקופה הזאת נשאבתי לוועדה הזאת בראשות יושב הראש יותר מכל הוועדות האחרות שהייתי, חוקה. אבל אני רואה את הצורך, כי באמת יושב הראש מוביל פה מהלכים רציניים לטובת אזרחי ישראל בכל הנושאים שקשורים לוועדה. לגבי העובדים הזרים, גם, נכנסתי לזה לבקשת יושב הראש. ואני אומר שבאמת עשו פה עבודה טובה, מקצועית. והצעת מחליטים עברה אחרי ליל שישי, ביום שישי, במוצאי שבת של דיונים, על כמויות ועל איך ומה. וברוך השם זה עבר. לגבי ההמשך, עיקר מה שאני רואה פה זה עיקר עכשיו תלוי בשיתוף הפעולה בין הגורמים המקצועיים. ואני עוקב. ודיברתי שבוע שעבר עם אייל, הוא אומר לי אני מחכה לתשובות ממשרד השיכון. משרד השיכון מחכה לתשובות מהמנכ"ל. בקיצור, יש את הפלטפורמה ולצערי, זה האוצר פתאום נכנס באמצע. חוסר התיאום או, לא יודע, או שהם עסוקים מאוד, אז לפעמים דברים קטנים נופלים, שזה גורם לנזק לדברים גדולים. אני באמת גם רוצה לשמוע, אני יודע פחות או יותר איפה זה עומד ואיפה זה. אבל כדאי לשמוע. ואני מבקש מיושב הראש שאם צריך משהו לתקן איזה חסם, להוריד, אנחנו כולנו מתגייסים למען זה. ואני שמח גם לבוא לפה, גם יושב הראש, שזה לא בדיוק, זה נושא ככה, בדרך כלל ח"כים באים כשזה איזה נושא של חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כותרות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כן, כשאין כותרות, אני וחנוך, באמת נאמנים לוועדה. ואני שמח על הדיון הזה. והלוואי שבעזרת השם נצליח לעשות משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. בבקשה, עינבל. אני רוצה תכלס מה קורה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני בן אדם מאוד פרגמטי, כמו שאתה הספקת להכיר. אז אני מדברת תכלס, אני לא מדברת סביב, אני מדברת תכלס וישר. והנהלים שפורסמו תכף ניגע בהם וגם נגיד מה המטרה של הנהלים. אז קודם כל, יש את החלטת הממשלה שהוביל שר הפנים יחד עם שר הבינוי ושר העבודה, בנוגע להגדלת מכסות של העובדים. וזה פורסם ב-27 באוקטובר. המתווה שלנו פורסם ב-1.11.2023 שמדבר על החזרה של עובדים ממולדובה. כך שניתנה החל מה-1.11.2023 האפשרות להחזיר עובדים ממולדובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, היא לא קשורה להחלטה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אתה ביקשת על שתי החלטות עכשיו, אז אני מתייחסת לפי הסדר. הראשונה הייתה להגדלת המכסות שדיברה גם על מתווה החזרה. אז ההחלטה עברה ב-27 באוקטובר, הנוהל פורסם ב-1 בנובמבר. זה המתווה של ההחזרה שפורסם. כן, מה לעשות? נהלים נדרשים. גם על פי החלטות הממשלה התבקשנו לפרסם מתווה. מנחים את מנכ"ל הרשות לפרסם וזה שיטה טובה. שיטה שהמטרה שלה להביא להתנהלות נכונה, שבלעדיה כנראה היה יכול להיווצר כאוס. ולכן הדרך היחידה והמדויקת לביצוע ולתיאום ציפיות ולהסדיר את הכללים - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה נהלים חדשים או קיימים? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא. יש נהלים, כל משרד ממשלתי יש נהלים שמעגנים את ההתנהלות. זה גם שקיפות לגבי הציבור. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל הנהלים היו כבר קיימים או שיצרתם עכשיו נהלים חדשים? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, יצרנו בעקבות החלטת הממשלה, כתוצאה ממשימה חדשה. יש משימה חדשה, להחזיר עובדים. יצא מתווה שמדבר על החזרת עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואו נעשה סדר, שנייה. אנחנו מדברים כרגע על החזרת עובדים. בסדר? נדבר תכף על ההחלטה שמדברת על בלי הסכמים בילטרליים. קודם כל, כרגע הנושא של החזרת עובדים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן. כי היו שתי החלטות ממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, נכון. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז הראשונה עכשיו שאנחנו מדברים על החזרת עובדים. אז לפי דברי ישי לוי, מנהל אגף בניין אצלי במנהל, קיבלנו כ-2,300 בקשות, אישרנו כ-1,000. הרבה בקשות מוגשות לא בהתאם לתנאים. זאת אומרת, זה סתם בזבוז משאבים וזמן. אם אמרנו גיל מסוים או מצב מסוים, יש שם תנאים שנקבעו, תנאי סף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה התנאים? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הם כתובים במתווה, אני יכולה להקריא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה, אני רוצה לבדוק ולדעת האם יש תנאים שהם חסמים. אולי תנאים שאפשר לוותר עליהם או שאסור לוותר עליהם. הכול בסדר. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא. שלחנו את המתווה. עד עכשיו לא קיבלנו שום פידבק לגבי חסמים. פשוט שולחים אנשים, אוספים שמות ושולחים ואנחנו עושים בדיקה. אז חלק מהאנשים שלא בודקים אותם קודם לכן מבזבזים לנו זמן עבודה יקר. ואנחנו מקבלים רשימות ארוכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממי אתם מקבלים את הרשימות? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כל תאגיד שולח, ככה זה צריך להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני אתן לך להגיב, שנייה. אני לא רוצה, תקשיבו דבר אחד, אני לא מחפש פה את הוויכוח. אני כן רוצה לדעת את כל הזה. כדי לנסות באמת לסגור את הנושאים הללו. זה הכול, לדייק אותם. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> קיבלנו רשימות מכמה מקורות. חלק הגיעו מיושב ראש התאחדות התאגידים. תאגידים פנו אלינו ואמרו שזה לא יעלה על הדעת, הם לא יכולים להעביר דרכו רשימות והם מבקשים לעבוד באופן עצמאי. לא כולם חברים בהתאחדות. אנחנו נוהגים כרשות שלטונית באופן שוויוני. יש פה גם עניינים מסחריים וגם עניינים שוויוניים וגם הגינות כלפי אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה פתוח לכל מי שהוא תאגיד. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> פתוח לכל מי שהוא תאגיד והוא תאגיד בניין לפי סעיף 10 לחוק ויש לו היתר מרשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה היה תמיד או שזה עכשיו נפתח? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, זה תמיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה תמיד. אוקיי, מצוין. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז מי שיש לו היתר ביקש לפנות באופן עצמאי. קיבלנו כמה פניות כאלו, שמבקשים לא לעבור דרך אף גורם מתווך אחר. גם אם זה ההתאחדות. רוצים, לא כולם חברי התאחדות ולכולם יש עניינים מסחריים כאלה ואחרים מן הסתם והם רוצים לעבוד באופן ישיר. אנחנו מאפשרים לכל תאגיד לשלוח באופן ישיר אלינו רשימת עובדים שהם עונים על פי התנאים. לצערי, הם לא בודקים את התנאים והם שולחים רשימות סיטונאיות ככה, כאלו ארוכות. אבל אנחנו עושים את העבודה הזאת עבורם ובודקים. ואמרתי, מתוך כ-2,300 ששלחו אישרנו כבר 1,000. כשיש במתווה הזה מדרגה אחת שהיא מאוד מקלה, בסדר? עובדים שיצאו מישראל שנה קודם לכן לא צריכים לעשות לו בדיקות רפואיות ולא רישום פלילי. זו הקלה שאנחנו נתנו כדי להאיץ כניסה של עובדים. וזה ממש התחשבות שהיא בימי שגרה אנחנו לא נותנים אותה ופה יצאנו ממש מגדרנו כדי לסייע. אז יש 250 כאלה שקיבלו אישורים. אנחנו מחכים לחוזה העסקה חתום על ידי העובד. ואז הם מקבלים אישור להליך הכניסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערכה שלך? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני אגיד לך, לפעמים כל ממשק עם המדינה נתפס כבירוקרטיה. אבל בסדר, בואו רגע נניח את זה בצד ובואו נגיד מה קיצרנו, בסדר? כדי שתהיה לנו פה הבנה רחבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שחשוב, נכון. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז קודם כל, אנחנו לא שולחים אנשים לקונסוליות. אנחנו מבקשים שהם ישלחו רשימה. יש פה מנהל אגף עם צוות מתוגבר, שקיבל תגבור. בודקים אונליין את הרשימות. מחזירים מי כן עונה, מי לא עונה. אנחנו שולחים, הם צריכים לשלוח לנו. מי שעד שנה צריך לשלוח את חוזה ההעסקה. מקבל באותו רגע. לא שולחת לקונסוליות, לא נותנת ויזה, לא עושה כלום. מקבל אישור עלייה למטוס להגיע לנתב"ג, מקבל רישיון ב(1) אחרי שהוא כבר בארץ. זה קיצור של כל ההליכים וכל הבירוקרטיה, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לגבי עובדים של שנה. אלה שהיו שנה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> שנה. האחרים צריכים להציג רישום פלילי ואישור רפואי. כרגע זה חונה אצל התאגידים, שהם צריכים להמציא לנו את המסמכים האלו. ברגע שימציאו אני מתחייבת שעד 48 שעות, והגזמתי, בסדר? אבל תבדקו אותי, שעד 48 שעות הם מקבלים אישור. אני טועה או צודקת? << אורח >> קריאה: << אורח >> צודקת במאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. עכשיו על איזה מדינות מדובר? אין הגבלה על איזה מדינות? בחוזרים. אנחנו מדברים כרגע בחוזרים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לפי המתווה שפורסם ב-1 בנובמבר, לא, אנחנו עוסקים עכשיו בחזרה של עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר על חזרה, אלו שהיו פה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> פורסם לגבי מולדובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו, מה נקרא אצלכם חוזרים? רגע, סליחה. << אורח >> קריאה: << אורח >> - - - לא פורסם? זה לא פורסם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. תקשיב, תקשיב אדוני. אתה רוצה לנהל במקומי את הדיון? אני יכול ללכת. אנחנו נדייק, אתה תקבל רשות דיבור אחר כך. תשאל את השאלות, תקבל את התשובות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה שאני אבדוק אם יש לי איזה - - - במשרד? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ארז. אני שואל שאלה וחבל שאתה מפריע לי, ממה חבל שאתה מפריע לי. סתם ככה, בהגדרה, מה נקרא חוזרים? אחד לפני 20 שנה הוא חוזר? לא. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, יש שם הגבלה, כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הגדרה, מה ההגדרה? אני לומד את זה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני אשמח להסביר גם בהרחבה, אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא בהרחבה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> במסגרת מצומצמת. בסדר. אבל יש כללים שהם רלוונטיים. לדוגמה, מי שעבד פה לפני 20 שנה והיום הוא בן 70, אז הוא מן הסתם לא יכול לעבוד בבניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בדרך כלל כמה שנים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא. לא רק. אני יכולה להעביר לך את המתווה, בשמחה. הוא מפורסם, הכול בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אין מגבלה כוללת, אלא כמובן שלא יביאו לך קשיש בן 70 או אחד שנהיה נכה אחר כך ולא יכול לעבוד. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא. בסוף צריכים עובדים מיומנים לענף הבנייה, שיגיעו לכאן. לא רק שנגיד שהכנסנו X עובדים, נגיד שהעובדים האלה עובדים בענף הבנייה לשביעות רצון כולם. בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו, לגבי מדינות. איזה הגבלה יש פה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לגבי המדינות, המתווה שפורסם פורסם לגבי מולדובה. בסדר? זה כתוב בכותרת. אי אפשר לא לדייק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה פורסם? המתווה של הממשלה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מתווה זמני להתרת העסקת עובדים זרים חוזרים ממולדובה בענף הבניין שפורסם ב-1 בנובמבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה רק מולדובה? << אורח >> קריאה: << אורח >> איפה פורסם, ענבל? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שקט. מי שיפריע, ייצא החוצה. למה רק מולדובה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הסברנו את זה פעם קודמת. וגם התאגידים קיבלו הסבר ממנכ"ל הרשות. כיוון שלגבי הסינים, בסדר? צריך לתאם את זה מול הסינים. פנינו לסינים. הם עוד לא נתנו את אישורים להחזרה של עובדים. הסברנו את זה, יש נושאים מדיניים שאני אולי לא רוצה לגעת עכשיו פה. אי אפשר להתנהל באופן חד צדדי. בסדר? גם עם מולדובה תיאמנו וגם זה לא פשוט. אבל תיאמנו את זה. לגבי הסינים, בסדר? אי אפשר להתנהל באופן חד צדדי מול הסינים. פנינו אליהם באגרת, גם פנינו באמצעות משרד החוץ לבקש. כרגע עוד לא קיבלנו את האישור שלהם ולכן לא יצא מתווה כזה. אז יש פה עניינים שהם מורכבים ונראה שזה בירוקרטיה, אבל זה לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ענבל, תראי, בכל זאת, אני 35 שנה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אני מכבדת אותך מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא הכבוד, הניסיון. זקן לבן. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> גם לי יש, אני צובעת. לא זקן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אבל שואל שאלה אחרת. אני הבנתי אז בזמנו שנאמר לגבי, הרי זה בעצם מפה התחיל המפנה, מפה התחיל הלחץ שלי עליכם ועל הממשלה לאשר את המתווה שבלי הסכמים בילטרליים. מזה שהתברר לנו שבמסגרת ההסכם עם סין, מה שדובר, ההסכם בילטרלי שאוטוטו יגיע – התברר שהסיכוי שהוא יגיע כרגע בתקופה הזאת, ואני לא רוצה לפרט למה, כמו שאת לא רוצה לפרט. אין סיכוי שהוא יגיע מהר מאוד, יהיה לנו אותו במדף באיזה שהוא שלב בהמשך החיים, שנקווה כמה שיותר מהר. כי נצטרך אותו גם בהמשך. השאלה אבל בחוזרים זה משהו אחר. זה לא הסכם בילטרלי. זה הסכם חוזרים זה גם פעולה יותר קלה מבחינתם. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אני יכולה עכשיו לכתוב חוזר. להחליף את השם ממולדובה לסין. זה לא הרעיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא להחליף, להוסיף מולדובה, סין, סרילנקה. לא יודע מה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה יכול לגרום נזק מאוד גדול, כפי שהסברנו את זה במצומצם יותר, גם אל מול התאחדות הקבלנים שהם מכירים את זה. ואני, אם אני לא טועה, ראול אפילו הסכים לזה בשיחה אתמול. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> שטויות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני, מי אתה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מה הבעיה? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> מה הבעיה? הבעיה שאתה לא תגיד פה שטויות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כי זה שטויות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אז אם אתה תמשיך לדבר ככה אתה תצא החוצה. הבנת? הבנת או לא? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני לא מתרגש מזה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא אכפת לי אם אתה מתרגש או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלדד, אני מבקש. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בכלל לא אכפת לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה, עם כל הכבוד, אתה מייצג דבר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> חצוף. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אל תתבטא בשמות גנאי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אתה חצוף. אתה חצוף גדול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> ותתבייש לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלדד, תצא החוצה חמש דקות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אתה תתבייש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תצא החוצה בבקשה. תצא החוצה חמש דקות, תירגע, תחזור. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני רגוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה לא מכבד את המקום ואני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן. יש לך את הדעה שלך, אני רוצה לשמוע אותה. אני רוצה לשמוע בדיוק את הדברים כמו שהם. אבל בלי האגרסיות האלה ובלי הצורה הזאת ובלי זלזול לא בפקידים ולא בנבחרים. בוא, אנחנו מדברים. אמרתי לכם, זה סוג הישיבות שאני לא נהנה בהן, אוקיי? אבל הכרח לא יגונה. וכל פעם בגלל הדברים שלך אני מאבד את הקשב שלי, שאני רוצה לעשות אותו מסודר אחד לאחד. אני אומר, אנחנו לא רוצים להרחיב. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן. זה יכול לגרום נזק עתידי להסכם הקיים ובכלל לאפשרות להביא מסין בעתיד. בסדר? הסברנו את זה, אמרנו את זה. הנה, אמרתי את זה פה גם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש חוות דעת של משרד החוץ. בואי, אני אבדוק את זה בדרכים שלי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אין בעיה, אתה יכול לבדוק אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול לעשות רשימה חסויה. לא, לא צריך לבדוק אותך. אני לא בודק אותך. אני בא ואומר, אני אגיד לך מאיפה הכיוון שלי. אני בא ואומר, יש קטגוריה שנקראת חוזרים, שזה הוסבר מההתחלה. שהיא קטגוריה יותר קלה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לי הכי קל לתקן מולדובה לסין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא לתקן מולדובה לסין. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> להוסיף את המילה 'סין'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה לא מילה. להוסיף עוד עשרה מקומות כאלה אם יש. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לתקן ב-word. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> חבל שמשרד החוץ לא הוזמנו לדיון. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, לתקן ב-word זה לא העניין, זה דקה, זה חצי דקה, בסדר? זה לא העניין. אתה שואל למה לא יצא מתווה לסין. אז הסברתי למה לא יצא מתווה לסין וגם הסביר את זה אתמול מנכ"ל הרשות למנכ"ל התאחדות הקבלנים ולמשרד הבינוי והשיכון לגבי הפוטנציאל של נזק עתידי שיכול להיגרם אם נעשה את זה באופן חד צדדי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בואי נתמצת. איפה הכדור עומד? אצלי מי הכדור? עינבל, מי צריך לעדכן את מי? אתם או משרד החוץ? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז אפשר לנהל שיחה. רגע. אפשר לנהל, מי שצריך לאשר את זה זה הסינים. אבל אפשר לנהל על זה שיחה מצומצמת. בסדר? עם אדוני יושב הראש, נחזור, נסכים לעשות את זה מיד אחרי הדיון אם אדוני רוצה. מה שאדוני מבקש. אין שום בעיה לקיים דיון. נעלה את הנציג של משרד החוץ. נעלה את מנכ"ל הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההחלטה הזאת או ההבנה הזאת שלכם, בלי להיכנס רגע לפרטים, היא הבנה שלכם או שמשרד החוץ גם באותו? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ביחד, ביחד. פנינו לסינים וטרם קיבלנו התייחסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אבל מה אתם חושבים יקרה לו זה היה קורה באופן טבעי? כאילו, בלי לפנות. הרי זה לא הסכם. הסכם בילטרלי מתגלגל הלאה. מה היה קורה אם פותחים את האפשרות לחזרה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מבחינתי? זה מבורך. הלוואי. למה לא? אני אשמח מאוד, כמה שיותר עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולמה צריך פה אישור? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כי יש הסכם בין מדינת ישראל לבין סין על גיוס עובדים במסגרת מסוימת. בסדר? ההסכם הזה רץ כמה שנים. יש התחייבות של הצדדים לא לגייס במסגרת פרטית, לגייס, מספר השנים שהעובדים עובדים במדינת ישראל באופן חוקי וכו'. יש הסדרים בין מדינות. אם עכשיו רוצים לשנות את כללי המשחק צריך שיהיה שיח בין המדינות. אז אנחנו פנינו ולא קיבלנו תשובה. אם אדוני רוצה, אין לי בעיה, אתה יודע מה? נוסיף עכשיו את סין. מה שיכול להיגרם זה שבעתיד, בסדר? יכול ויקרה שלא יהיה הסכם בילטרלי עם סין או לא יגיעו עובדים מסין. סין היא ספק מאוד משמעותי של עובדים זרים למדינת ישראל, בהיקפים מאוד משמעותיים. בשנה האחרונה נכנסו עד אוקטובר כ-7,000 עובדים רק מסין. אתם מבינים שבסין את ה-1.3 מיליארד שיש להם, הם מאוד משמעותיים. יש שביעות רצון מאוד גבוהה מהעובדים הסיניים בענף הבנייה. ולכן יש חשיבות לעבוד בתיאום. לי, במקום להסביר לך ובמקום עכשיו שיישמע כאילו אני מתרצת, אני אוסיף סין. בוא נראה מה יקרה עם זה. אין לי בעיה. אני אוסיף סין, מה הבעיה? בסדר, אבל אנחנו מנסים, באמת, לפעול, גם לאפשר, גם להיות יעילים. אבל גם לנהוג באחריות כלפי דברים שהם יכולים בסופו של יום לפגוע בהסכם קיים שיש עם סין. אני אשמח מאוד מאוד שיחזרו לארץ עובדים זרים מסין על פי המתווה שקבענו. לי אין, לנו, בסדר? ברשות האוכלוסין, זה לא אני, חלילה. לנו ברשות האוכלוסין אין התנגדות מקצועית. בסדר? השיח הוא לא מקצועי. אנחנו בעד. כמו שאפשרנו ממולדובה אנחנו נאפשר שיחזרו מסין לפי הקריטריונים שנקבעו. כל ידיים שיגיעו בעת הזו לענף הבנייה הרי זה מבורך. ואנחנו עושים גם מאמצים כדי שיגיעו עובדים. אין פה משהו שאנחנו לא מסכימים איתו. יש משהו שצריך לעבוד בתיאום. אם אדוני חושב שצריך להוסיף עכשיו סין, בוא, בדקה אני אוסיף את זה. מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראי, הרי בסוף מישהו צריך להכריע את זה. ויכול להיות, ואני לא אומר, אני לא מוסיף ב-word ואני לא מוסיף - - - << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, זאת המשמעות. המשמעות שאני מוסיפה וסין, אין בעיה מבחינתי, אני לא מתנגדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא הולך להצביע על זה עכשיו פה. אני אומר דבר אחד: אני מבחינתי מה שאני מסתכל, ואנחנו מדברים כרגע רק על עובדים חוזרים, עוד לא דיברנו על החלק השני. אני בא ואומר, עובדים חוזרים, זה מה שאני מראה, אני למדתי את כל הדברים האלה בחמש-שש ישיבות הקודמות. אני לא מכיר את זה כמו ידידי אלי, שמקדיש לזה המון זמן. אני מתמקד כרגע רק בנושא של הבינוי, הסברתי לכם גם למה. אני לא יכול לשבת מחר ולקחת את חוק תכנון ובנייה ולפרק אותו לגורמים ולהעיף אותו כדי שדברים יזוזו ומצד שני, לא יקרה בגלל זה כלום, כי בסוף אין פועלים. לכן זה הרציונל שלי, לכן אני מוביל את הדבר הזה. אני מסתכל, ותקנו אותי אם אני טועה, שנושא של עובדים חוזרים, שכבר יש איזה מערכת יחסים שהייתה ביניהם. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מבורך. בעת הזו מבורך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה. הוא גם הדבר שלכאורה יותר קל מבחינה מסוימת, כי זה כבר אלה שבתוך שנה בוודאי ואלה שבתוך תקופה רק צריך להביא את האישור הרפואי ואישור שאין להם רישום פלילי שקרה בשנתיים האלה. זאת אומרת, שמבחינת הבירוקרטיה שלא קשורה דווקא אליכם זה הכי קל, גם במערכת מול סין. אוקיי? עכשיו, סין יש לנו הסכם איתם שנים מה שקיים. להזכיר לך את הישיבה הראשונה שהייתה פה לפני חודש ימים. הבשורה הגדולה שיצאה מהישיבה הזאת, שישיבה אחר כך התפוצצה, זה שהולכים לעשות הסכם חדש בילטרלי עם סין. משהו שיביא פה מאות אלפים ועשרות אלפים של עובדים, פוטנציאל אדיר והכול. והתברר שזה לא כרגע, כי הסינים כנראה לא רצים להתחתן איתנו עכשיו לתקופה הזאת. הם אמרו כן, נעשה את ההסכם. אני מבין שההסכם גם עבר את התרגום, עבר את הכול, אולי נחתם ואולי גם עקרונות עומדים להיחתם. אני לא יודע. אבל ההערכה הייתה של גורם ממשרד החוץ שהיה פה, שעובדים מזה לא ייצא כרגע הרבה, כי הם לא זה. השאלה האם בחוזרים זה אולי דין אחר? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן. אבל מה שעושים עם החוזרים האלה זה מתרגמים אותם, בסדר? כבר ראינו. ושולחים אותם לגורמים במדינות האחרות. ואז כשאנחנו לא מתואמים עם הסינים ואז דפים שלנו שולחים אותם לסינים בלי שאנחנו תיאמנו מולם. זה בסוף יכול לגרום נזק. אבל עוד פעם אני אומרת, זה עדיין לא סוף הדרך. בסדר? הדברים עדיין בדיון. אני אגיד שגם ביום חמישי הקרוב יש ביחד עם הציר הסיני ומשרד החוץ והתאחדות הקבלנים סיור באתרי בנייה. מנסים לשנות את המצב. מנסים לשנות את המצב, אז מטפלים בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עינבל, אנחנו מנהלים כאן דו שיח כאילו זו את ואני. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתם מחכים לתשובה ממשרד החוץ. להבין, להבין. איפה זה חונה עכשיו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה. קודם כל, יש לנו מישהו ממשרד החוץ כאן? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זאת השאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל רגע, אני רוצה לשאול עוד פעם, ואל תצחקו עליי אם אני בור ועם הארץ, כי אני בור ועם הארץ בדברים הללו. אני לומד אותם. תלמידו הנאמן של אלי. אני בא ואומר דבר אחד: יש דברים שאתה, אתם יודעים, אומרים שלפעמים שאלה שאתה בא לשאול אם התרנגול אם הוא טרף או לא. השאלה עצמה זה כבר טרף. זאת אומרת, באת לשאול, קח בחשבון שהתשובה תהיה שלילית. אוקיי? אני בא ושואל דבר אחד: מה יקרה ליחסי מדינת ישראל וסין? ואם אי אפשר לענות את התשובה הזאת, אז הגורמים המוסמכים ממשרד החוץ – שיודעים מה דבר רגיש – תגידו לי שאי אפשר, ואני אעשה ישיבה חסויה על החלק הזה, אין בעיה. אני שואל שאלה, האם אנחנו בחוזרים, לא בחלק של ההסכם הבילטרלי, שאני מבין שהמגעים ממשיכים שם בצורה כזאת או אחרת. האם בחוזרים, אם תהיה החלטה, לא החלטה אפילו, זה לא החלטת ממשלה. זה בסך הכול לאפשר לחברות להביא עובדים שכבר הם עבדו איתם, מכירים אותם, מכירים את החברות והכול. הם יסתדרו כבר עם הממשל בסין. גם עליהם יודעים ללחוץ שם. השאלה האם יקרה crisis במדיניות החוץ של מדינת ישראל אם יעשו את זה, אם יפתחו את האפשרות בחוזרים בלבד? זאת השאלה. משרד החוץ? כן, עו"ד תובל, בבקשה. אם כך, אני מציע כדלקמן. הנושא הזה, אני אבקש, אני אעשה ישיבה אצלי עוד היום. אני רוצה את הגורם המכריע, המחליט במשרד החוץ. הגורם המטפל במשרד החוץ ביחד עם עינבל, נשב ביחד ונבחן את העניין הזה. אני בא ואומר עוד פעם, אני מסביר לכם, אני יושב פה כל יום עם 1,000 תקנות ו-1,000 חוקים ופותח דברים שרק לפני כמה זמן אם הייתי מעז לחשוב לשנות אותם היו אומרים לי מה, אתה פוגע בחוקי התכנון והבנייה ואתה פוגע בחוקי אלה וקטסטרופה תהיה פה המדינה. היום המדינה, הממשלה באה ומבקשת לפתוח דברים והכול, כדי לשחרר. אז אני אומר, צריכים להעז. אז גם אמרו שתהיה קטסטרופה אם נפתח את האפשרות. וגם הזהירו פה, כאן הזהירו, בחדר הזה. קירות החדר יוכיחו, שאם אנחנו נקבל את החלטת הממשלה. שבכוח קיבלנו אותה, למרות שהיא הייתה צריכה 20,000 והיא ירדה ל-10,000 בשביל להתפשר עם כולם. בסדר, אין בעיה, פתחנו את הדלת. אבל אמרו אם תהיה החלטה כזאת זה יגרום לכאוס עם כל המדינות שאנחנו עובדים איתם, איך אנחנו עובדים בלי הסכם בילטרלי. חבר'ה, אנחנו בשעת חירום. אנחנו בשעה שהמשק שלנו הולך ונהרס. מלאי הדירות שלנו הולך ומצטמצם כל יום שעובר. מצטמצם. ואין לנו ידיים עובדות ואני לא רואה מתי בכלל הולך להיות עוד ידיים עובדות. וגם אם יהיה, תמיד יצטרכו יותר. אז למען השם, אני רוצה לפרק את הדברים האלה. יש סיכונים, צריך לקחת סיכונים. אלא אם כן זה משהו שאומרים זה מפוצץ את הזה. גם אמרו לי את זה על הצעת המחליטים. אמרו את זה גם על הצעת המחליטים. עד כדי כך הפחידו שמשרד השיכון אפילו פחד להוציא את הטיוטה. רק אחרי שאני לחצתי עליהם הם הוציאו את הטיוטה. מה, אני רוצה לפגוע בכל ההסכמים בעולם? עכשיו, אני שואל עוד שאלה של תלמיד בפני רבותיו. אוקיי, יש לנו מולדובה, סין – סימן שאלה, נשים בצד, אוקיי? נחזור אליה. איזה עוד מדינות יש פוטנציאל קיים לעניין הזה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה קורה עם רומניה? שאלה, ב-אפרופו מה קורה עם עוד מדינות. אז קודם כל, שנייה אחת עוד כשנוגעים בסין. מה שעינבל אומרת זה שלהכניס את זה לתוך מזכר ותקנון מעודכן כשזה לא מתואם מול הסינים לנקודת העניין זה להביך ולמתוח מערכת יחסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אמרה את זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שנייה, שנייה. ולפי דעתי בכלל השאלה לא חונה אצלם. רשות האוכלוסין מנפיקה בהתאם למכסות שהממשלה מחליטה ומה המדינה, הקשר אמור להיות באמצעות משרד החוץ. זה לא חונה אצלם. כל פעם אנחנו שואלים אותם, זה לא חונה אצלם. הריכוזיות הזאת לא בריאה. מעבר לזה, אני על הדרך שואל האם מקובל יהיה להביא עובדים זרים שלא במסגרת הסכמים בילטרליים ממדינות שיש לנו איתם הסכמים בילטרליים, אך לא באמצעות המדינה. זאת אומרת שהם עולים באופן בלתי לגלי. זאת שאלה ראשונה. שאלה שנייה, על אותו עיקרון, מה קורה עם רומניה? בעבר מדינת ישראל הסתייעה בידיים עובדות לבניין מרומניה. עובדים טובים, מסורים. אין לנו איתם הסכמים בילטרליים. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, יש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לבניין? כביכול שכן. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, כן, כן, יש. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אוקיי, אז מה קורה עם רומניה? << אורח >> קריאה: << אורח >> רומניה, חבר הכנסת רביבו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, סליחה, לא. אז מה אם הוא שאל? הוא שאל אותך? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה קורה עם רומניה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה. נגיע רגע לרומניה, כי כשאני שאלתי על עוד מדינות ביניהן זה גם רומניה. אתה יודע מה שאני לא יודע. אבל אני רוצה, אני בא, אתה יודע מה היתרון שלי בעניין הזה? אני טבולה ראסה. לא מבין, לא יודע, לא שומע. רק רואה, מתרגם ואחר כך קצת מנדנד לכולם. מה לעשות? לא אוהבים אותי, מה אפשר לעשות? << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני חייב לעלות לוועדת חוץ וביטחון. המספרים שאתם מדברים עליהם, בסוף אם אני מבין נכון, זה כמה אלפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בודדים. גם מסין זה בודדים כרגע. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> יופי. לנו יש אתגר של 30,000 עובדים לפחות. מה ההיערכות לדבר הזה? ההיערכות לדבר הזה לא יכולה להיות כל פעם בכמה אלפים. ואי אפשר לבוא ולהגיד עכשיו זה לוקח זמן ועוד שבועות וחודשים. אי אפשר. עכשיו, אם אתם לא יודעים להיערך לזה, אם כרגע חסרה לכם החלטת ממשלה לדבר הזה, תגידו מה חסר. כי הדברים האלה, אני מתרשם, ואני לא בא אלייך בטענות, אני פשוט מדבר מבחינת מספרים ואני יודע איפה היינו פה לפני שבועיים ולפני שלושה. לא מתקדמים דברים. לא מתקדמים דברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, מקבלים החלטות, אבל לא מתקדמים. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אין פה צבר שאני יודע שאומרים עכשיו תוך חודשיים יש לי פה 15,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז רגע, לא. האמת היא, בוא, צריך להיות גם הגונים. אנחנו בתחילת הדיון. כשהיא הציגה בהתחלה, אמרתי לה כרגע בואי נדבר על החוזרים. אחר כך נעבור ללא חוזרים, להחלטת הממשלה האחרונה, כמו שאמרת אליהו והכול. אבל בואו רגע, בחוזרים. אם אתה חייב ללכת לוועדת חוץ. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> בסדר, נרשמה השאלה שלי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה שלך נרשמה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני אתעדכן איתך אחר כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תישאר ותתעדכן איתי. ואני חוזר חזרה לשאלה הקודמת שלי בהמשך של זה. מה האפשרות שלנו בחוזרים? אני עוד פעם כרגע חונה על חוזרים. עם עוד מדינות, כי כרגע כל מתווה החוזרים עובד רק על מולדובה. האם יש עוד מדינות? רומניה, סין אמרנו נשים רגע בצד, נבדוק את זה. אני לא יודע עוד. תעזרו לי מה, איזה עוד עובדים עבדו פה בארץ בזה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> היו טורקים ואנחנו לא מעוניינים להחזיר אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה האם יש לנו מגבלה כרגע או שאנחנו באים ואומרים חוזרים מכל המדינות. לדעתי לכן גם זה לא יפגע ביחסים עם סין. כי אתה פותח את זה כללי, אתה לא עושה משהו על הראש שלהם. אבל לא משנה, סין נעשה בדלתיים סגורות. אני כבר רועדות לי הידיים שאני הולך מפיל את יחסי החוץ של מדינת ישראל. אני שואל, החוזרים, תני לי את הפוטנציאל. ואם את לא יודעת שמישהו אחר יגיד לי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז אני אומרת, ככלל, בסדר? העמדה המקצועית שלנו שאפשר להחזיר כמו שנקבע. כמובן שזה מעוגן בהחלטת הממשלה שאנחנו יכולים להחזיר כל מי שעבד בישראל כדין בעבודה בענף הבניין וסיימו את אשרת העבודה שלהם וחזרו לארצות מוצאם לאחר חמש שנים כדין. אז אין לנו בעיה לגבי המדינות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה לאחר חמש שנים כדין? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כי העובד מגיע לתקופה של 63 חודשים. ככל והוא יצא כדין. זה התנאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא עבד יותר מ-53? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אם הוא עבד באישור וכדין הכול בסדר. אם הוא היה שלא כדין, הגיש בקשת מקלט. יש כל מיני דברים שצריך לנהל אותם. אין בעיה, אנחנו, כתוב בהחלטת הממשלה. כמובן שזה נוסח גם על ידינו. אין לנו בעיה להכניס כל עובד בניין שעבד בישראל כדין, לפי מה שמעוגן בהחלטת הממשלה. אין שום בעיה אם יש עובדים ממדינות נוספות שרוצים להביא לפתחנו. תשובה תוך גג 48 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אני שואל אותך, אלדד. עכשיו אני שואל אותך, אתה יכול היום או תאגידים שאתה מייצג אותם או נמצאים פה כאלה שאתה לא מייצג אותם. אתה יכול להביא היום מכל מדינה אחרת עובדים חוזרים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> עובדים חוזרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כחוזרים, כרגע אני בחוזרים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> רק על חוזרים. לגבי החוזרים, היו בעבר עובדים רומנים. חה"כ רביבו, רומנים לא רוצים לבוא לישראל היום, בגלל שרומנים עובדים בשוק האירופי המשותף. אין להם אינסנטיב לבוא. השוק האירופי פתוח בפניהם והכמויות הן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלך, מת. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> היו מבולגריה, היו מבולגריה מעטים. לא יהיה תנועה מבולגריה שרוצים לבוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה, מת. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> נשארנו בעצם עם טורקים אנחנו לא, עובדים במסגרת עם מזל"ר, החברה הזרה שמעסיקה אותם. נשארתם עם שתי מדינות. לגבי סין אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שתי המדינות הן סין ומולדובה. מה עם סרילנקה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא היה עובדים מסרילנקה בענף הבניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> נשארנו עם שתי מדינות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו תתייחס למה שהיא אמרה על סין. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> עם סין, יש חברות ביצוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בנחת. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> נחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נחת. דברי חכמים בנחת נשמעים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בהחלט. סינים מגיעים דרך חברות ביצוע סיניות בצורה חופשית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, חברות ביצוע זה עוד סיפור. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן. שהן מביאות אותם חופשי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואף אחד לא עוצר אותם בסין. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אף אחד לא עוצר אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, רגע, אז אתה אומר חברות ביצוע, אתה אומר אם יש חברה שבאה חברה סינית, בונה להם את כל הפרויקט מתחילתו ועד סופו, העסק הזה ממשיך. לא, ואין עצירה של משרד החוץ הסיני. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אין עצירה. שום דבר אין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> גם לגבי סינים. גם עם עכשיו 1,000 שניתנו או 800 שניתנו, אפשר להגדיל את זה לכמה אלפים של חוזרים, אם תתחיל התנועה. כי התחילו לזרום עובדים, זה נעצר באמצע בגלל שרואים שלא יוצא נוהל. אם ייצא נוהל, יגיעו לפה. אין בעיה לסיני שלא בא בהסכם בילטרלי לנחות במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ידידי, על זה אנחנו מדברים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אין שום בעיה. שום בעיה. ברגע שנותנים את הנוהל ינחתו פה עובדים סינים חוזרים. אין שום בעיה אדוני יושב הראש. זה לגבי שאלתך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אז מה שנשאר לנו בעצם, אתם רואים? לאט לאט, אני מתחיל להבין לאט לאט. אתם רואים? זאת אומרת שמבחינת חוזרים אלה שתי האפשרויות שלנו: אפשרות אחת עובדת, מולדובה עובד ועובד בסדר. והם אמרו כאן גם גב' משש וגם ישי שהנוהל הוא מהיר וזריז. עכשיו, כל השאלה לגבי סין אנחנו נפתור את זה עוד היום. יחסינו לאן, מה שנקרא. לכאן או לשם. כי אני חושב, עוד פעם, אני לא שר החוץ, לא עברתי את ההכשרה הזאת. אם אני הייתי שר חוץ הייתי לוקח את הריזיקה הזאת, אבל אולי לא. נראה את זה אחרי הישיבה. אבל זה דבר שאנחנו צריכים לפתור אותו היום. עכשיו בואו נמשיך הלאה. אני איתך. לגבי חברות ביצוע? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> חברות ביצוע אנחנו לא מגייסים את העובדים, הם מגייסים בעצמם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין הגבלה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מבחינת נתונים יש 20,000 עובדים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יש מכסות. אנחנו מעבירים המלצות ובהתאם להמלצות זה מתקבל. אבל נכון לרגע זה לא נתקלנו באיזה שהיא בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין חוזר לזה. מה רצית לומר? << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> שני דברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שני דברים, קצר, זריז. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> עו"ד תומר ורשה, מייצג מספר חברות ביצוע סיניות. אז יש גם, אני לא יודע שמותר להם להשיב עובדים, לא ראיתי על זה פרסום או נוהל, להיפך. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמותר להם מה? << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> להשיב עובדים במסגרת החזרת העובדים. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא הבנתי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> נוהל להחזרת עובדים מחברות הביצוע שהן לא רק באמצעות, זאת אומרת יש את ההסכמים ויש עובדים בחברות ביצוע. חזרה שלהם. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> יש שלושה עניינים אדוני: אחד זה האפשרות להחזיר עובדים גם בחברות הביצוע, אני לא ראיתי שיש על זה משהו. וזה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אם אין לזה משהו, אז זה אומר שזה רץ, זה בסדר? << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> לא, שאין כזאת אפשרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אין הנחיה כזאת? גם מאותה סיבה לא להרגיז את הסינים? << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> זה לא קשור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, אני מוכן, יש בעיה להוציא הנחיה כזאת שזה מותר וזה אפשרי והכול בסדר? משרד השיכון? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, הייתה התנגדות לנושא של חברות ביצוע והחזרה שלהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז שאלתי לפני רגע, אמרו לי הכול בסדר. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, לא, שנייה. לא, אני רוצה לדייק, זה חשוב לי. נוהל חזרה של עובדים מחברות הביצוע זה לא אותו דבר כמו הבאה של עובדים חדשים מחברות הביצוע. אין בעיה ומניעה להביא עובדים חדשים מחברות הביצוע. זה קורה, אנחנו מקבלים בקשות, אנחנו מעבירים אותן לפי הנוהל המקובל וזה מתקבל. השאלה שהעלה פה ורשה זה בעצם העניין של נוהל חזרה לעובדים חוזרים לנושא חברות הביצוע. וזה משהו שלהבנתי לא קיבל. אני אתפלא אם אני טועה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה, מה הבעיה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> צר לי שמה שהסברנו כנראה לא מובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אותו סיפור? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, לא, לא. חברות ביצוע זה אירוע אחר לגמרי. הן מגייסות את העובדים בעצמם. יש כניסה שוטפת ורציפה של עובדים. הן כפי שתיארו פה שנכנסים עובדים לחברות הביצוע גם בזמן מלחמה, אין שום קושי כנראה על פניו ומה שמתואר פה להכניס עובדים. המתווה של החלטת הממשלה נגע בחזרה של עובדים עקב הקושי בלגייס באמצעות ההסכמים הבילטרליים, אז אמרנו שנחזיר עובדים. זה דבר אחד. דבר שני זה שחברות הביצוע עובדות פה בעיקר מ-2018. זה פחות או יותר הזמן שהם קיבלו רישיון. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים חמש שנים מ-2018, אז אין להם בכלל פול של עובדים שהיה פה, סיים את החמש שנים וחזר. אלו שני הטעמים שזה לא רלוונטי לחברות ביצוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אחד, כי הן מגייסות בעצמן. יש להם מכסה עכשיו של 15,000. המכסה שלהם עוד לפני המלחמה ולאורך הרבה הרבה זמן היא רק 7,000. הם לא מיצו את המכסה הזאת. אז הם יכולים לגייס עובדים חדשים ואין שום בעיה. אז אלו הטעמים למה לא ניתן להם להחזיר עובדים שעבדו פה, משני הטעמים שציינתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אתה רוצה לסיים את מה דבריך? << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> רק עוד שני עניינים. זה דבר שדיברתי גם עם משרד הבינוי, אבל יש גם אפשרות להביא לכאן מנהלים. זה דבר שקיים עד היום, אבל כרגע הוא מתעכב. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> היום פורסם נוהל. לא ראית? הבוקר. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> לא. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אוי, אז תפתח את המייל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פספסת. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> לא, אני דווקא פתחתי הרגע את כל האפשרויות שלכם. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> פורסם, פורסם. באתר הרשות, אני אשלח לך לינק בסיום הדיון. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> איזה נוהל? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> על הנושא הזה של ראשי קבוצות, מנהלים, מנהלים. של המנהלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר. תעשו את זה קצר. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אני אשמח מאוד לדעת, הבוקר? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן. אנחנו גורם מאפשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראית? רק פנית עכשיו, על המקום טופל. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אנחנו גורם מתכלל, גורם מאפשר. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> דבר אחרון זה קושי טכני קטן בגיוס העובדים. הבנתי שיש דרישה להציג הסכם חתום של החברה כדי לגייס עובדים. וקיים קושי להציג את זה, משום שאף חברת ביצוע לא יכולה לחתום על הסכם או אפילו להתקדם לפני שהיא יודעת בוודאות שמביאים לה עובדים. השאלה אם אפשר להימנע מהמגבלה הזאת? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא. ואני גם אסביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני מיכל ממשרד הבינוי והשיכון, אגף בכיר אסטרטגיה. ככה: הנושא הזה של חברות הביצוע היסטורית, כדי שאנחנו נוכל לעשות בקרה על נושא חברות הביצוע אנחנו מבקשים מהם דבר מאוד פשוט, תראו לנו את הפרויקטים. יש לך עכשיו פרויקט שאתה סגרת עם חברה מסוימת. אנחנו מסתכלים על הפרויקט אומרים מעולה. אם יש לך פרויקט קיים אתה יכול לקבל את העובדים. אני לא יודעת לאשר עובדים "עלא פאדי". << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> אבל צריך ודאות. צריך ודאות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אבל ודאות הייתה בהחלטת הממשלה שעברה בנושא הזה. << אורח >> תומר ורשה: << אורח >> לא יכולים לחתום, לא יכולים לחתום על הסכם עם ערבויות וקנסות לפני. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> למה הכנסנו בהחלטת הממשלה אמירה ברורה לגבי חברות הביצוע? גם לגבי הקצאה שלא השלימו וצריך להשלים וגם לגבי הגדלת המכסה. זה בדיוק הוודאות וגם הערכה של משך הפעילות של חברות שהפעילות שלהן הייתה אמורה להסתיים. גם זה נכנס בתוך החלטת הממשלה. כל זה מייצר ודאות. מה שהם צריכים לעשות עכשיו זה פשוט לפנות ולעשות פרויקטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, השאלה אבל אם אני מבין נכון, אם אני לא מבין תתקנו אותי. בסדר, את באה ואומרת תצהירו ותגידו, תראה לי את הפרויקט. זה בסדר. אבל כשאתם מדברים על לחתום וזה, אם הוא לא יודע אם יש לו אז הוא לא, בוא. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מה הכוונה אם הוא לא יודע אם יש לו? הוא יודע אם יש לו או אין לו. הוא יש לו X עובדים עכשיו לפרויקטים שהוא מפעיל עובדים בפרויקטים האלה. יש לו X פרויקטים שהוא מפעיל עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תראי, מאחר ואני יודע שמשרד הבינוי והשיכון בוודאי רוצה כמה שיותר עובדים כאן. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מאות עובדים, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני סומך עליכם. תפתרו את הנקודות הללו. יכול להיות שאפשר בצורה של להציג פרויקט או התחייבות או משהו כזה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כל דבר שייתן לנו אמירה לזה - - - << אורח >> שלום בן משה: << אורח >> אדוני יושב הראש, אני יכול לתרום משהו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. כן, כן? << אורח >> שלום בן משה: << אורח >> שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין. אני בא מהצד של לבנות לתושבים. כשהמנהל משווק קרקע ויש זכיין שזוכה, אומרים לו יש לך 1,500 יחידות דיור. זאת אומרת, הוא יודע. עם זה הוא יכול ללכת 'רבותיי, זכיתי עכשיו'. עוד לא חתם שום דבר, רק זכה עם משרד השיכון. 1,500, הוא מגיע אליהם, מקבל את המפתח ל-1,500. זה מה שהתכוונת להגיד? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה לא השיווק. אנחנו מדברים על עכשיו צריך, שווק. עכשיו אנחנו מדברים להתחיל את הבנייה. זאת אומרת, יש פרק זמן ביניהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו הבעיה. לדעתי יש פה בקשה, רגע. יש פה בקשה שהיא אולי קצת over. זאת אומרת, תבואו כבר עם הסכם חתום. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> היא קבועה ולא היה איתה בעיה עד כה במשך שנים. גם עכשיו לא אמורה להיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיכל, אני מבקש, אוקיי? אני אדם נחמד, אתם יודעים, נכון? אני מבקש שתשבו. זה לא חוק. אני לא יודע, זה לא חוק. זה נוהל. נוהל עושים אותו בשביל לראות את הישימות שלו ולשנות תוך כדי תנועה. אם צריך פה להתאים את זה בצורה כזאת, אם יש לך ככה, אם הוא זכה במכרז יש לו ערבויות מול המדינה, יש לו את כל הדברים האלה. מה החשש? שהוא ייקח אותם אליו הביתה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, אם הוא זכה במכרז זה מה שאני צריכה. אבל אני לא יכולה לדלג על זה. << אורח >> שלום בן משה: << אורח >> אמרתי, זכה במכרז. שילם כסף. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> רגע, רגע. סמדר לוי, מהלשכה המשפטית של משרד הבינוי והשיכון. חברות הביצוע הם לא יזמים, הם לא זוכים במכרזי שיווק של רמ"י. הן לא יכולות לזכות, כי הן חברות זרות. חברות הביצוע מגיעות לכאן כקבלן שמבצע שלד לבניין. הם קבלני ביצוע. הן צריכות לחתום חוזים עם יזמים או עם קבלנים ראשיים. הכללים האלה נקבעו בעצם בהחלטת הממשלה 1321 ובקול קורא. והמטרה היא שיראו לנו חוזים. הם לא אמורים להיות תחליף להבאת עובדים זרים. זה קבלנים שמבצעים עבודות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זכה במכרז? יזם ישראלי. נכון? << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> ואז הוא מתקשר עם חברה סינית. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יזם ישראלי זכה והוא מתקשר עם חברת קבלן. הוא קבלן ביצוע. זאת אומרת, זה בדרך כלל קורה בשלב שבו יש עבודה ממשית שצריך לקבוע אותה. ואז הוא פונה אלינו. הוא אומר לנו בגלל החוזה הזה והזה אני צריך עכשיו X עובדים ואנחנו מעבירים המלצה אחרי שבדקנו. חשוב לי רק להבהיר, אני לא שמעתי חוץ מחברה אחת ספציפית, לא שמעתי שום בעיה מחברות ביצוע אחרות בעניין של הנוהל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את אומרת העסק הזה זורם? מה שצריך הם מקבלים? הלאה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יותר מזה אדוני יושב ראש הוועדה, אני מניח שברור לכולם שאנחנו פוגעים בשוויון ועיקרון התחרותיות והשוק הפתוח, בכך שיש נתיב וערוץ משומן שעובד היטב לחברת ביצוע. זה מחליש את היכולת של הקבלן הישראלי, המבצע, להתמודד. כי הוא אין פה fair fight אין לו עובדים. אני מפה פונה לאלדד ידידי, הרי פעם אחת צריך שיהיו מכסות. פעם שנייה שהמדיניות תאפשר הבאת עובדים בביטול בירוקרטיות כאלה ואחרות. פעם שלישית זה שיהיה מי שיצטרך אותם. פעם רביעית זה יהיה מי שיביא אותם. כל שלושת הראשונים קיימים, עברנו אותם. יש 10,000 פתוחים עם אפשרות להביא ללא הסכם בילטרלי. ואני שואל אותך, אתה כתאגיד, מה הסיבה שאתה לא הולך להביא את ה-10,000? הרי לפני שניתנה ההחלטה והייתה אפשרות, שאלתם מה הסיבה שלא נותנים לכם אפשרות. ניתנה לכם האפשרות. מה הסיבה שאתה לא דואג להביא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חה"כ רביבו, תקשיב, אני הולך צעד אחר צעד. אני דקה לפני הצעד הזה. גמרתי את הזה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חיכיתי בסבלנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה ריקוד תימני, אחד קדימה, שניים אחורה. לא מסתדר לי. אני אוהב ללכת ישר. אבל רגע, אני רוצה לענות לך דווקא לנושא הקודם שאמרת, לגבי התחרות או לא תחרות, עם העובדים הישראליים והכול. תקשיבו, אני אמרתי את זה בתחילת הדיון. אני רוצה את כל כלי הנשק על השולחן. ומבחינתי חברות הביצוע שלוקחות פרויקטים גדולים זה אומר שהן מסתדרות ויהיה לי מספיק עובדים. כי הרי גם ככה לא יהיה לי מי יודע מה, מיליון עובדים פה שרצים לבוא לזה. אז יהיה מספיק עובדים שיעבדו בחברות היותר קטנות והיזמים והקבלנים ותאגידים וכל הדברים האלה. לכן אני מבחינתי לא עוסק כרגע, בימים כתיקונם היה צריך לבוא לראות מה המאזן. היום אני לא רוצה. אני רוצה לפתוח כל מה שאפשר לפתוח. אמרה לי מיכל ממשרד השיכון, שאני סומך עליהם, אנחנו עושים, זה פתוח, העסק עובד. אם צריך לשנות משהו, אל תפחדי לשנות. לא קרה עוד לאף אחד כלום כששינה משהו. זה הכול. עכשיו אני מגיע לחלק שבעצם קשור להחלטת הממשלה האחרונה, שמדברת על אפשרות לקחת גם בלי הסכמים בילטרליים. לא חוזרים, לא מדבר על חוזרים, לא מדבר על כלום. עכשיו רק על זה. מה קרה מיום החלטת הממשלה? מה הצפי, איפה החסמים, איפה הבעיות? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז כמובן שר הבינוי והשיכון העביר תיקון להחלטת הממשלה, שמאפשרת לצד ההסכמים הבילטרליים הבאה של מכסה מוגבלת לזמן מוגבל, 10,000, 90 יום, בכללים. תוך שנקבע שמשרד הבינוי יעביר מתווה של בחינות. החלטת הממשלה פורסמה באתר מזכירות הממשלה. משרד הבינוי והשיכון העביר אתמול את מתווה הבחינות שלו, אחרי שהוא ישב עם ההתאחדויות כנראה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ביום שישי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> העביר את מתווה הבחינות שלו. אתמול התקיים בערב דיון ובערב אתמול, מיד אחרי הדיון שהתקיים עם כל הנוכחים, יצא על הנוהל שמאפשר להביא בהבאה פרטית. עם אותם עקרונות שכמובן מאפשרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא נוהל יותר קל מהנוהל הקודם שהיה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> קובע את הכללים ואת העקרונות ואת המסגרת. ומגדר את כל מה שצריך. כמו שנכתב בהחלטת הממשלה, לא המצאנו שום דבר חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. עכשיו מה זה אומר מבחינה תכליתית? קודם כל, האם באמת אין חסמים שם בעניין הזה? איך התהליך הולך לעבוד? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> פורסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר פורסם? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אתמול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שפורסם אתמול. אוקיי. את רוצה שנשמע קודם כל מה ההערות לעניין הזה ואחר כך תתני תשובות או שתגידי לנו? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> איך שאתה רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, סתם, במדינות. על איזה מדינות זה מדובר? שוב, אני לומד. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אז כמו שכתוב בהחלטת הממשלה. רשום מה המדינות שבהן תתאפשר הבאת עובדים זרים לפי מתווה זה ייקבעו על ידי מנהל רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אני מדבר עם רשות ההגירה. איזה מדינות? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> תראה, הרעיון הוא לפתוח כמה שיותר מדינות. אין לנו רשימה סגורה של מדינות שאנחנו אמרנו להם תלכו רק ל-א', ב', ג', ד'. בסדר? הרעיון הוא שכל תאגיד ירשום מאיזה מדינה, אונליין. אפילו לא 48 שעות. אונליין הוא מקבל אישור, אחרי שמנכ"ל הרשות אישר או לא אישר. יש כל מיני סוגיות. אבל זה אונליין. בסדר? קודם כל צריך לקבל אישור של המדינה, מן הסתם, כדי לא לבזבז משאבים וזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה האונליין שדיברת. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה האונליין, אין פה בכלל, זה לא צריך לחכות זמן. זה אונליין, מתקשרים לישי, הוא נותן תשובה. אחרי שהוא בודק עם המנכ"ל כמובן אם יש איזה שהיא רשימה. אז זה, יש שם איזה מתווה בחינות שמשרד הבינוי והשיכון קבע או הגביל שם ל-1,000 אנשים, עם ההתאחדות, כל מה שהוא קבע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה 1,000 אנשים? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה שלהם, לא שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם יסבירו. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כן, הם יסבירו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינתך את אומרת יצאו הנחיות. אתם נמצאים בהיכון לכל בקשה שתבוא ואין הגבלה על איזה מדינות. אין רשימה סגורה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אין רשימה סגורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ויש מקומות שאת יודעת מראש שאת לא הולכת לתת את זה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל המנכ"ל צריך לאשר את המדינות. בסדר, זה כתוב בהחלטת הממשלה. מה שכתוב בהחלטת הממשלה. אין רשימה סגורה והמנכ"ל צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא קובע מראש את זה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא. למה להגביל? אם פתאום עכשיו הם ימצאו פוטנציאל במדינה, פורטוגל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז נגיד כן, פורטוגל, אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. משרד הבינוי והשיכון. מבחינתכם, כל הדברים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, נוהל אכן יצא אתמול. כדי ליישם אותו נראה לנו שיש כמה דיוקים קטנים שעוד צריך לעשות. התחלנו שיח על הנושא הזה, אנחנו נשלים אותו שנייה עם רשות האוכלוסין. אני לרגע אגיד, כדי שזה ייושם טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אבל יושלם היום כאילו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן, כן, מבחינתנו כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. כן? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אז זה דבר אחד. דבר שני, לגבי נושא המדינות, כן חשוב לי שנייה להבהיר. בגלל שאנחנו מדברים על 90 יום בלבד להביא הרבה מאוד עובדים לנו כן חשוב שיהיה פה יכולת של מסה של נבחנים ברגע נתון ממדינה מסוימת, כדי להריץ את זה ככל שיותר מהר. צוות בחינות אומר הרבה אנשים שרצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי מפריע לך לעשות את זה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, אז אני חושבת שכן צריך להיות סדר בעולם המדינות ולא ש-1,000 עובדים מכל מקום בעולם צריך יהיה להגדיר. עכשיו, אנחנו כן העברנו בקשה כמשרד הבינוי והשיכון למדינות מסוימות. חלקן כבר אושרו בידי רשות האוכלוסין וההגירה. חלקן אנחנו עדיין ממשיכים את השיח. אני מסכימה שלא צריך להגביל עכשיו לאיזה מדינות. אם מדינה אחת תרד מהפרק, היא ירדה מהפרק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל את אומרת עדיף לי ללכת על בנקים ולא על בודדים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> חד משמעית. כי יש לי 90 יום. אני לא יכולה 1,000 נמפה ו-1,000 מפה. אני חושבת שאנחנו צריכים לבחור מדינות שאנחנו יודעים שיש בהן פוטנציאל גדול. ולקח לנו, קיבלתי את ההערה על העניין של משרד הבינוי והשיכון. אבל הוא לא גורם שעיכב, לפרוטוקול. הוא גורם שעבד מאוד אינטנסיבי כדי להבין את השוק מאוד מאוד טוב עם השחקנים השונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הצפתי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אין לי בעיה להציף. אני רק מגיבה לזה אדוני ואומרת שהייתה פה עבודה אינטנסיבית כדי להבין איפה יש פוטנציאל מאוד גבוה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת מה שנשאר לכם זה קצת Fine tuning ביניכם. ואפשר לרוץ קדימה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> וכבר הבנו שיש שתי מדינות שכן קיבלו אישור כלשהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד משרד ממשלתי שיש לו מה לומר על העניין הזה? שאני אוכל לעבור לצד השני. עכשיו אלדד, בבקשה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן, אדוני. אדוני, אני רוצה, אתמול יצא המתווה. ואני רוצה לפני המתווה לספר לוועדה כמה דברים, שמה שמיכל, שעושה עבודת קודש מהבוקר עד הערב על הקטע. << אורח >> קריאה: << אורח >> כולם עושים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> נכון. לא כולם. יש גם אנשים שעושים גם יותר ימים כלילות. עכשיו, לגבי הנושא של המדינות. אדוני, מה שמיכל אמרה לגבי המסה הקריטית, כדי שזה יצליח אנחנו צריכים מדינות עם פוטנציאל גיוס רב. המדינות היום, על פניו, שיש בהן פוטנציאל גיוס רב זה סרילנקה, הודו וסין. הן שלוש המדינות שגם מוכנות להירתם לתהליך במהירות. אבל התבררו לנו אתמול דברים מאוד מאוד מוזרים. למשל אתמול אני מקבל מכתב מחברה סרילנקית גדולה מאוד, שיש לה נציגות גם במולדובה, גם בהודו וגם בסרילנקה. והיא יכולה להביא משלושת המקומות. מולדובה, רשות האוכלוסין סגרה, אמרה יש לנו הסכמים בילטרליים, כמו שנאמר על סין עכשיו, להגיע עובדים. יש הסכמים בילטרליים עם מולדובה, לא נפגע בתהליך. אל תגייסו ממולדובה, כי זה פוגע בהבאה של עובדים בילטרליים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי ביקש את זה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> רשות האוכלוסין, ביקשו לא להביא ממולדובה עובדים. נסגרה מולדובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, ב-10,000 האלה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רגע, אבל אני חייבת להגיד רגע משהו בנושא מולדובה. מולדובה, יש לנו מיונים, אנחנו נוסעים, המסלול מתפקד. בסדר? זה חשוב לי שנייה לבוא ולהגיד רגע, ספציפית על המדינה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חדשים או חוזרים? חדשים, חדשים. איך את אומרת שמתפקד והוא אומר שזה לא מתפקד. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, אני מדגיש עוד פעם. התבקשנו, מולדובה אומרים שיש תהליך בילטרלי, אמרו לנו תעצרו כרגע את מולדובה. מולדובה לא רוצים לפגוע בתהליך הבילטרלי. אבל בוא נדבר על מדינות יותר משמעותיות, גם עם פוטנציאל גבוה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל נדבר גם על זה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> גם על זה, אין בעיה. לגבי סרילנקה. אתמול אני מקבל מכתב רשמי, אני מציג אותו מול העיניים. שבסרילנקה לא מאפשרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מכתב של מי? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> השלטונות בסרילנקה, נאמר להם מהארץ, על ידי הסמכות המקצועית בארץ, שלא אפשר להביא עובדים מסרילנקה שלא באמצעות הסכמים בילטרליים. לכן הם מבקשים מכתב בשביל מרשות האוכלוסין פה למיניסטר שם שיאפשרו לנו לגייס. אתמול בערב דיברתי עם איל סיסו על העניין הזה. איל סיסו הבטיח שהוא מוציא היום מכתב לשלטונות בסרילנקה, שבמסגרת השלושה חודשים. רק אני אומר, אני לא מבין כל הזמן את המקלות בגלגלים האלה. הודו, אותו דבר. אל תגייסו בהודו, זה יפגע עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז איפה תגייס? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> איפה אני אגייס? מה, ירח? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מקלקיליה. זה פעם אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, בוא נעצור על הפעם אחת. אני רוצה לדעת מה קורה עם זה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ענבל? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אתה שואל אותי אם הוא דיבר עם המנכ"ל ואם המנכ"ל אמר לו? אני לא יודעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יש מה להביא ממולדובה, חדשים בגלל ההסכם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל, יש החלטת ממשלה. לא יודע מה הוא אומר, אני שואל מה את אומרת. יש החלטת ממשלה על 10,000. אגב, בממשלה גם, זה הופיע גם בפרוטוקול אני חושב. נאמר שם גם על ידי שר האוצר, גם שר השיכון ואחרים, אני מקווה שגם שר הפנים, אני מקווה. שאם תמלאו את המכסה הזאת יגדילו את זה גם ליותר ולא רק על ה-10,000 שלצערי הרב ניהלו מלחמת חורמה להוריד את זה חס וחלילה מ-20,000 ל-10,000. לא נכנס לזה. אבל אני שואל מאיפה? אם מולדובה כרגע קיבלה מכתב מרשות אוכלוסין, קיבלו זה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל אדוני יושב הראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תסבירו לי, אז משהו לא מובן לי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל אתמול פורסם המתווה. עוד לא קיבלנו אפילו בקשה של מדינות. חוץ משתי מדינות, שלוש מדינות שציינו משרד הבינוי והשיכון. אבל אנחנו אומרים תפנו. מנכ"ל הרשות מחזיר תשובה אונליין. אז עכשיו אתה רוצה לשחק איתנו ארץ עיר ונעבור מדינה מדינה, נגיד אפשר לא אפשר? אז מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא שלוש מדינות. לא ארץ עיר. ענבל, סליחה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז אני אומרת, כתוב, זו החלטה של מנכ"ל הרשות, באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל הם לא העלו את זה אפילו. הם לא העלו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, יש משחקים יותר מעניינים מ-'ארץ עיר', סליחה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא שלך, שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שלהם ולא שלהם ולא שלהם. אני לא עובד אצלם ואני גם לא עובד אצלכם, אוקיי? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, זה בטוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא פה ולא פה. יש שלוש מדינות. לא 'ארץ עיר', שלוש מדינות שיש להן פוטנציאל. מה קורה איתן? אם היום הוא שולח מכתב האם הוא מקבל אישור ל-1,000 עובדים? כן או לא? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ישלח, יקבל תשובה ממנכ"ל הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תשובה. האם הוא מקבל אישור? אני שואל עוד פעם, על מולדובה, סין והודו. לא סין, סליחה. סרילנקה והודו. סין אני לא נוגע עד הישיבה הסודית שנעשה בבונקר. שאני מוכן להבטיח לכם שאין שום עמדה של משרד החוץ שאומרת שזה יחריף את היחסים עם סין או יגרום לנו נזק. אבל בסדר, נחכה בסבלנות. אני שואל שאלה אחת. בואו חברים, אנחנו יושבים פה כבר חודש ימים. כמה עובדים הגיעו? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, לא חודש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למדינה בכל החודש הזה? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ההחלטה עברה לפני שבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא יכול להימשך ככה. אני לא בטענות לאף אחד ואל תענו תשובות ולא 'ארץ עיר' ולא הוא יענה ולא מה הוא אומר ואני אומר. אני שואל שאלה, האם היום כל תאגיד, אלה שתחתיו ואלה שלא תחתיו, מוציא בקשה על שלוש מהמדינות האלה – האם הוא מקבל אישור? כן או לא? באונליין שדיברתם על מקודם. כן או לא? לא תשובה אחרת. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז אני מסבירה שצריך לבדוק את זה עם מנכ"ל הרשות. ככה כתוב, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אני מפסיק את הדיון עכשיו. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני מבקש לעשות ישיבה עם מנכ"ל הרשות. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אוקיי, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אפסיק את הדיון. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולפני שאני מפסיק אני אאסוף עוד כמה דברים לעניין הזה. מה זה הדבר הזה? אתם לא יודעים לאן אנחנו הולכים? תגידו לי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הם לא ביקשו. אז עכשיו הם מבקשים, אז צריך לשאול את המנכ"ל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מה חשבתם? על איזה מדינות חשבתם? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל זה כתוב בהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל על איזה מדינות חשבתם? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז אמרתי שמאפשרים. לא שמנו מדינה סגורה של מדינות. אז עכשיו עולים פה, עכשיו עולים פה בדיון מדינות שאף אחד לא ביקש אותן. בסדר? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, רגע, סרילנקה נרשמה באחת מהמדינות שביקשנו, ענבל. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ואיל התייחס לזה אתמול. מנכ"ל הרשות התייחס לזה אתמול, בדיון אתכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אז אני מבקש, ענבל, ענבל. אני מבקש. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זה לא החלטה שלי, החלטה של המנכ"ל. בבקשה, זה כתוב בהחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, בסדר. אני לא בא בטענות. את יודעת שאני מכבד גם אותך וגם את איל ואמרתי את זה אפילו בפתיחת הישיבה הראשונה, כשסיפרתי מה הוא עשה בקורונה. אני שואל שאלה אחת. אני מבקש אם את רוצה, אפשר לעשות הפסקה עשר דקות, רבע שעה. אני רוצה לדעת את עמדת יושב ראש רשות האוכלוסין. הוא לא הגיע היום, לא ביקשתי מההנהלה זה. מבחינתי את מספיק בכירה ובעניינים בשביל לבוא ולומר את הדברים. אני מבקש תשובה לעניין הזה. במהלך הרבע שעה את יכולה לצאת, לעשות התייעצות. תגידי שראש הוועדה שואל על שלוש מדינות. הוא לא מבין יותר. אוקיי? שלוש מדינות האלה האם יש מניעה? אני רוצה לדעת היום. כי אם יש מניעה בשתיים מהן או בשלושתן, כל החלטת הממשלה אפשר לעשות ממנה עפיפון. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל החלטת הממשלה לא דיברה על מדינות ספציפיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> היא דיברה על אופציה רחבה מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ענבל, ענבל, תקשיבי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> עלו מספר מדינות ככה ברקע. אבל אף אחד לא, אמרו גיאורגיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מוחק, אני לוקח סמכות ומחקתי את גיאורגיה, מחקתי את כולם. אני מדבר עכשיו על שלוש – זה אני רוצה לדעת היום. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז לחזור רגע על השמות. מולדובה, הודו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סרילנקה, הודו ומולדובה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אלדד, יש עוד מדינות פוטנציאליות? אתם מתמקדים. יש עוד מדינות? אני לא מבין בזה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן. אנחנו ביקשנו את אוזבקיסטן. אוזבקיסטן אין בעיה, ברוך השם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב, אני רוצה תשובה על אלה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> על סרילנקה, הודו ומולדובה. נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קחי כמה דקות. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, בסדר. אבל המתווה פורסם אתמול. אף אחד עוד לא הגיש בקשה ואז עכשיו רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שהמתווה פורסם אתמול הוא גם מבחינתי תקלה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> בסדר, כי משרד הבינוי העביר ביום ראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, יום שישי, ראשון, שבת. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, לא, לא, ראשון, ראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה משנה? אני לא נהנה מהמריבות בין הממשלה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ראשון. אני לא רבה עם אף אחד. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> צריך לדעת אם עוד מדינות פוטנציאליות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפני דקה הוא אמר רק על שתי אלה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אלה השלוש המרכזיות, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המרכזיות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הפוטנציאל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיש יתרון במרכזיות. אני רוצה על זה, ארז. רגע, אל תעזור לי. כל הזמן תעזור לי, כל הזמן תמשיך לעזור לי. לא כרגע, לא רוצה לדעת כל העולם. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> ההתאחדות ביקשה עוד מדינה עם פוטנציאל - - - ההתאחדות היא גוף מקצועי. ביקשה את מלאווי, אישרו את מלאווי. וגם אנחנו, אנחנו יושבים עם ההתאחדות בתיאום מוחלט לגבי הנושא המקצועי. היום בערב אנחנו נעלה עוד. אבל אלה שלוש המדינות המרכזיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. עכשיו עוד שאלה. בנחת, בנחת. לא כמו שאני מקודם קצת, נאה דורש ולא נאה קיים. אבל מה קורה? גם אני בן אדם, נכון אלי? מעבר לנקודה הזאת, איזה עוד? זאת אומרת, למשל הנושא של הבחינות והכול, מקובל הדרך? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> זה אנחנו עם ההתאחדות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל גמרתם מתווה איזה שהוא נורמלי וסביר? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. זה מה שלקח את הכמה ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אוקיי. מה עוד חסמים ובעיות? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> חסם. היום בנוהל, במסגרת הנוהל עלה משהו שאי אפשר לעשות אותו. להביא תעודת יושר מהעובד. גם אם עובד, אנחנו מנסים להביא עובדים שיש להם ניסיון מקצועי, שעבדו במדינות אחרות בעולם. זה יוסיף גם להצלחה פה של הגעת העובדים. התבקשנו בנוהל שעובד שעבד במדינות אחרות אני צריך להביא תעודת יושר שהוא אין לו עבר פלילי. אם העובד עבד בדובאי, הוא עבד במדינה ערבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, הוא צריך להביא מדובאי? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מדובאי אני צריך להביא תעודת יושר. איך אפשר להביא עובדים, אדוני, בצורה כזאת, איך? עם נוהל כזה, איך? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא תעודת יושר, אתה מתכוון, רישום פלילי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> רישום פלילי זה במדינת מוצא שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא אומר שני דברים. הוא אומר לא רישום פלילי במדינה איפה הוא גר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> זה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. אני מסביר אותך וגם זה אתה לא נותן לי לעשות. הוא אומר זה מקובל עליו וזה אני חושב שתנאי סף שצריך להיות. לבוא עכשיו, הוא עבד בדובאי, עבד לא יודע מה, במקומות אחרים. משרד המשפטים, רוצה להגיד משהו? בבקשה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> לינא סאלם, ייעוץ וחקיקה, רפרנטית עובדים זרים. תעודת יושר כי אנחנו מדברים פה על אנשים שיכולים להגיע על אף שבפועל ביצעו עבירות פליליות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זמן מניסיונך? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> עד היום כולם היו בהסכמים בילטרליים ואז המדינות בעצם דאגו לכך שבמסגרת ההסכם המדינה כבר תוציא. אבל לבטל את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מזלזל בבקשה. אבל שתבינו דבר אחד. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> לבטל את זה משמעותו שיכול להיות שאנחנו נייבא פשוט פושעים. רוצחים, אנסים, הכול. כבודו מבין את המשמעות של הדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אפשר לסגור ולחכות, אין בעיה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> תעודת יושר זה תנאי כמו אישור רפואי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל למה לא מספק גם במדינה שהוא אזרח בה? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> הוא יכול לגור תקופת זמן אחרת ושם לבצע את העבירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אבל אני אשאל אותך שאלה, משרד המשפטים. האם אדם שהופלל במדינה אחרת, המדינה שלו יודעת? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> עדיין. גם אם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תגידי לי כן או לא. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> יש הסכמי הסגרה, אין הסכמי הסגרה, מה השיח, איזה מדינות מדובר, לא מדובר. אבל יש, עובדה שיש נוהל איך עושים בכל מצב, אם הוא גר תקופה מסוימת במדינה אחרת. כבודו, אנחנו רוצים לעזור למשק כמה שאפשר, אבל לא לייבא עבריינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמעתי. בבקשה, מה רצית לומר? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> יצחק גורביץ, התאחדות הקבלנים. אני מקווה שגם מבקשים את זה מעובדים שבאים מהסכם בילטרלי. לא נראה לי שזה מה שמבקשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה מה שהיא אמרה. רגע, רגע. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> יושב הראש, אני זכיתי למיין כבר 60,000 עובדים. באים לי ממולדובה עובדים שעבדו חמש שנים בגרמניה ומעדיפים לעבוד בישראל. אני לא הבנתי שמבקשים מאותם מולדובים תעודות יושר מגרמניה. ואני אומר לך, יש לי רשימות של 60,000 עובדים שמוינו בכל העולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, תגידי, בחברות ביצוע מבקשים את זה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מה, תעודות יושר? אני, כדי להיכנס זה תנאי בסיסי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל את משרד המשפטים. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> בואו נבחין, אוקיי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, בואו נבחין, מבקשים או לא מבקשים? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אז קודם כל, זה תנאי כניסה למדינה באופן קבוע. אבל חברת ביצוע מביאה את העובדים שלה. אנחנו לא עושים את תהליך המיון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הבנתי, אוקיי. בואו נתקדם, בואו נתקדם. בסיעוד ביתי אתם מבקשים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, שנייה. אתה מתקדם כשאני לא הבנתי עוד. אמרתי לך, אתה יודע יותר טוב ממני. אני לא יודע. אני שואל שאלה. אמרת על החברות. הם מביאים ו-, ו-, ו-. זאת אומרת, הוא יכול להביא, איך אמרת מקודם? רוצחים, אנסים? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה לא? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> גם הם כפופים לאותם נהלים בנושא של היעדר עבר פלילי פלוס אישור רפואי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי כפוף? בעל החברה? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה כולם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל מי שנכנס למדינת ישראל ומקבל רישיון חייב בעצם לענות על שני התנאים המקדימים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמה? הוא נותן לך תעודות יושר לכל העובדים? הוא מנפיק לך תעודות יושר? את מבקשת פה עכשיו את זה? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אוקיי. הרישיון הוא רישיון סובייקטיבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לחברה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> לא, חכה. יש בעצם, כמה שלבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לומד, אני לא יודע. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> זה שבעצם הרישיון הזה משויך לחברת הביצוע שהוא עובד של חברת הביצוע, וזה בעצם ענף חברות הביצוע, זה לא הופך את הרישיון ללא אישי של העובד עצמו. עובד עצמו עדיין, על אף שהוא עובד של החברה, חייב לעמוד בתנאי שאין לו מחלות מדבקות, אין לו עבר פלילי. זה שני תנאים להגן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נו, גם פה את יכולה לשים את התנאי הזה. רק אל תבקשי את התעודה. מה הוא אמר לך? אם את באה ונותנת לאותו ספק, הרי הם לא מביאים אנשים מהרחוב. יש ספק. הם עובדים מול ספק. נכון? איך זה עובד? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. הם עובדים מול חברה. חברת כוח אדם. אם החברה תכתוב. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> היא לא יכולה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. אבל אם, כמו שאת לא בדקת את חברת הביצוע אם היא יכולה לעמוד עם זה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> בדקנו. כל עובד שנכנס. כל עובד שנכנס. הנה, איתנו רשות האוכלוסין. כל עובד שנכנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מביא תעודת יושר? << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל. אני לא קיבלתי תשובה כזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> בארץ המוצא. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> בארץ המוצא, לא מכל מדינה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אבל פה מדובר, אתם רוצים שנביא - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> רגע, רגע גברתי. אני יכול להציע הצעה? מה הבעיה שיביא, רגע, יושב הראש, אני מציע הצעה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אבל שוב, שיקול הדעת הוא לא שלנו. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> רגע, רגע, שנייה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> שיקול דעת של הרשות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בסדר. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> ועדיין, האינטרס הוא ציבורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל את הרשות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אישור שלכם צריך. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> האינטרס פה הוא ציבורי. בזה אתם רוצים להקל? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא להקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבי, גברתי. קודם כל, את היית מהראשונות ממשרדי הממשלה שמאוד עזרה לנו בתחילת האירוע. וזה עם התרגום, עם הכול. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אני גם לא מתערבת באופן כללי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תקשיבי. הכי קל זה לבוא ולהפחיד, 'מה, אתה רוצה להביא?' << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> לא, אבל זו נקודה שהיא קריטית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא רוצה פחות ממך ולא יותר ממך ולא מאף אחד שיש פה. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> אוקיי. אבל כבודו, זו נקודה קריטית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 'כבודו', זה אני, אני לא צריך 'כבודו'. כבודו אומר, אם כבר התחלת, כבודו אומר רק דבר אחד. שאת אותה רמת ביטחון שיש לי, הרי גם כאן הם עומדים מול חברות. הוא יכול לבוא ולומר להם אני רוצה את תעודות היושר שלהם מהמדינה שלהם. ואני רוצה הצהרה שלך שבדקת ולא ידוע לך שהם עבדו פעם אצלך במקום אחר או אצל מישהו אחר שהם זה. משהו שכמו חברה. אני לא מאמין, ולכן אני מבקש מענבל שתגיד לנו, כי אתם אומרים שכן ולא נראה לי. שכל עובד שמגיע לחברות ביצוע מביא את תעודת היושר שלו מכל העולם איפה הוא עבד קודם. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אז פעם ראשונה, הנוהל פורסם, לא שמעתי שום פידבק. שמעתי פידבקים חיוביים. אבל זה עכשיו פער שעולה. נבחן אותו מול מנכ"ל הרשות שאישר את הנוהל ונראה אם אפשר להקל. אם אפשר להקל, נקל. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> עינבל, עינבל, אני רוצה להציע, יושב הראש, ככה: שיביא באמת תעודת אי רישום פלילי מהמדינה שהוא בא ואישור נוטריון מאותה מדינה שאין לו רישום פלילי בכל מדינה שהוא שהה. מה הבעיה? הנוטריון תסמכי עליו שהוא יבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אל תתחיל נוטריון. יש חברה. הרי הוא לא אוסף אנשים מהרחוב. התאגידים לא אוספים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> שהחברה תתחייב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, זה מה שאמרתי. << אורח >> לינא סאלם: << אורח >> איך החברות יכולות? תקשיבו, החברות יכולות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, אני שאלתי שאלה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אז איך הוא ידע? איך הוא יביא? אם הוא לא יכול לדעת והחברה לא יכולה לדעת ואף אחד לא יכול לדעת. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> בסדר. אדוני יושב הראש, עניתי תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. לא, אני עונה לה עכשיו, לא לך. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אבל חבל על הזמן של אדוני. אני אומרת, פעם ראשונה שהפער עולה פה. חבל, יש דברים מקצועיים שאפשר להעלות אותם, גם אתמול בלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מקצועי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, מולנו ואפילו לא לבזבז את הזמן בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפער הזה יטופל? << אורח >> עינבל משש: << אורח >> הפער הזה יעלה מול מנכ"ל הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, כשאת מעלה מול מנכ"ל הרשות. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ונעדכן אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. קודם כל, אני מבקש שכל הפערים הללו, באמת תעשו מאמץ לגמור את זה היום. אני מבקש, אני גם ארים טלפון אישי אליו בעניין הזה. אי אפשר לשחק עם זה יותר. בואי, תקשיבי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אם אדוני קיבל את הרושם שאנחנו משחקים, אז מצבנו לא טוב בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הנה עוד פעם את נפגעת לי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, זה לא נפגעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ענבל, ענבל, תקשיבי. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני לא פגיעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עשיתי בעוד נושא אחד ישיבות עם ארבע-חמש ישיבות מעקב. את יודעת איזה נושא? משבר הדרכונים שהיה. אתם זוכרים פעם לפני המלחמה היה זה. והבאתי לפה את ארבל, כשהוא היה סגן עוד. והגיע אחר כך סיסו והגיעו אחרים ופתרנו. ואפילו את הקרדיט נתתי לכולם על דברים שנאמרו כאן בוועדה. הנושא של לפתוח את התורים בכל הלשכות עלה כאן. וכולם התנפלו עליי ואמרו מה את מדבר? מה יקרה? יהיה מכות. ואחר כך קיבל שר הפנים יחד עם איל החלטה אמיצה, ועשה את זה. והמשבר הזה נפתר. אני לא נגדכם, אני לא אויב שלכם. אני רוצה להוציא לפועל את הדברים האלה. וכן, אני גם עקשן. לכן אני מבקש, אני מבקש מה שעניתי ללשכה המשפטית של משרד המשפטים, מה שעניתי להם זה שאני בטוח, וזה לא ענית, אבל בסדר, את לא חייבת לענות על זה, ענבל. האם לוקחים חברות ביצוע, האם כל אחד מגיע עם מסגרת עם תעודת יושר מאיפה שהוא עבד בכל המקומות. זה לא נראה לי. לכן עניתי לה על החשש שהיא אומרת לי 'וואו, יבואו לפה אנשים ורוצחים'. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, אין שום כלל שהוא חדש. אבל בסדר, אני אבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. לכן אני מבקש את שלושת הדברים. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> בסדר. אני אומרת, פורסם הנוהל אתמול בערב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה היום בערב שהוא יהיה מוכן. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> לא, רגע. אחרי שהוא עבר למשרד הבינוי ואני מניחה שהם העבירו אותו הלאה והיה דיון וזה. זה לגיטימי שלפעמים יש שאלות לגבי נוהל. אין שום בעיה. אפשר להגיש כל שאלה ואנחנו נענה. אז השאלות לא הגיעו קודם לכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ענבל, ענבל. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> זו שאלה שהגיעה עכשיו. אני אבדוק, אחזיר תשובה היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום, זהו. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> ברור, ברור. אצלי הכול היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חסר לי רק המילה 'היום'. עוד משהו? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן, כן. חסם שבנוהל שיצא, סעיף 2(ב), נאסף, אדוני יודע, טיפל בדבר הזה. האגרות. תאגיד שלא ישלם את האגרות, זה 80%, 75% מהתאגידים על חודש אוקטובר, על חודש נובמבר 100%, לא יוכל להביא עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> במילים אחרות, אי אפשר להביא עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. הסוגייה הזאת היא סוגיה. אני פניתי לאוצר וביקשתי לא להוריד, ביקשתי לדחות עד שנבדוק את ההשלכות. יש לזה צדדים לכאן ולכאן. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הם צריכים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, אל תגיד לי מה הם צריכים. עכשיו אני אגיד לך מה אתה צריך, אוקיי? יש צדדים לכאן או לכאן. אם זה דבר שבסוף הוא משתרשר על הציבור ועל הזה, ואין הוכחת נזק שלכם, אז מה קשור? אני לא בא לדאוג כרגע לוועד העובדים, לוועד הזה. דקה, דקה. אני צריך לראות שהתהליך לא נתקע לי בגלל משהו. את זה אני צריך ללמוד. אני לא רוצה לערבב את זה כרגע עם הדברים הללו. הדברים הללו צריכים להיפתר קודם. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני אגיד, אגב, שאלת קודם על סין, שכחתי לציין. יש גם חוב של התאגידים לצ'ינקה, התאחדות הקבלנים הסינים. חוב מאוד גדול של לא מעט תאגידים שלא שילמו כסף לסינים. אז אני בטוחה שגם זה יהיה חלק ממסגרת השיקולים האם להביא עובדים, לא להביא. לקחת בחשבון שקיים חוב על אוקטובר וקצת על ספטמבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מכיר את זה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אדוני, אני אגיד. באוקטובר, כמו שאתה יודע, זה אותו אינסנטיב של האגרות. התאגידים, תאגיד ממוצע הפסיד 3 מיליון שקלים. עם האגרות זה מגיע ל-4.5 מיליון שקלים, זו קריסה. זאת אומרת, הסינים לא עבדו בחודש אוקטובר. לא עבדו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, עכשיו לשאלתה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל זה מעכב. את הסינים לא מעניין שזה מלחמה או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה. לגבי אגרות נדבר עוד, גם נציגת משרד האוצר אמרה לי שהיא יושבת שעה, היא לא יכולה יותר, שחררתי אותה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> יש חוב לסינים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> את הצ'ינקה אנחנו נפתור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את הצ'יקה צ'יקה אתה פותר? יופי. אוקיי, אני שואל, מהתחום הזה, לפני שנגיע למי שמצביע שם, שבטח אתה עדיין נשארת יתום, מה שנקרא בפיגומים. רגע, אל תענה לי. בעניין הזה, יש עוד דברים שרשות האוכלוסין ומשרדי הממשלה צריכים לטייב, לעשות את ה-Fine tuning, יש עוד דברים? לא. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא. אנחנו העברנו כמה תיקונים. אנחנו נעשה, אמרתי את זה בתחילת דבריי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום. אוקיי. טוב, כן, בבקשה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> עו"ד ואאיל עבאדי, הסתדרות העובדים החדשה, איגוד עובדי הבניין. אנחנו מברכים על ההתקדמות ואנחנו מתפללים שיבואו עובדים כמה שיותר מהר. רק אנחנו מבקשים שבמהירות שאני רואה אותה שאנחנו עושים כבר, אני כבר חודש ימים, חודש יום יום בכל ועדה אני מתייצב. שלא נפסח ולא נזניח את זכויות העובדים. אני שמעתי כאן שמוקם צוות בחינה שנוסע לעשות בחינות לעובדים שם. אני מציע לשקול אפשרות שיצטרף נציג מארגוני העובדים בישראל, להיות מפקח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעשה לי טובה, תקשיב. תקשיב, אני מבטיח לך דבר אחד: אם ה-10,000 יצליחו, ואני מקווה שזה לא אינסנטיב הפוך, אם ה-10,000 האלו יצליחו, אני אומר לך שיהיו יותר, אוקיי? ואני לא מבין הרבה בעובדים זרים, בפוליטיקה אני כן מבין. ובטח בדברים כאלה שהם חשובים למשק. כי אנחנו לא מבינים לאן אנחנו הולכים, פשוט לא מבינים לאן אנחנו הולכים, אני רואה את זה בעיניים. אני מבטיח לך, אחר כך נדבר על. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> בסדר, אני קיבלתי. קיבלתי, קיבלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בינתיים יוצא טיפות, עוד לא יוצא זרם, עוד לא יוצא כלום. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני סומך על אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אחרון חביב, פיגומים. ספר לי, מה קרה מאז? קרה משהו? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> בעזרת השם, היום תהיה לי פגישה עם עינבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ייפתר העניין שלו? זה לא תלוי רק בה, זה תלוי גם במשרדים. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> יש התקדמות. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> כל המשק על הכתפיים שלי, מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עינבל, מה לעשות? עם העת הזו הגעת למלכות. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> מה זה מלכות? זה עבדות, לא מלכות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יעקב, תגיד גם מילה טובה. << אורח >> עינבל משש: << אורח >> אני מוותרת על המלכות. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> יצא לי גם לפגוש את הרשם, רשם הקבלנים, את גריידי, שהוא במילואים. ודיברנו איתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקיצור, יש התקדמות מה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> ממנו, אין בעיה שאנחנו נהיה קבלנים רשומים. דיברתי עם מיכל, עם מיכל והיועצת המשפטית. יש להם כוונות טובות. הם אומרים שזה יקרה תוך שנה, שנתיים. אנחנו כבר 20 שנה מחכים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני רוצה להסביר. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מיכל, למה את פוגמת בתהליך של קבלן הפיגומים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני פוגמת? זה תפקידי. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אבל רק שנייה, עכשיו אני אגיד משהו. אני מרגיש פה שהכול פה משחק. ביידיש אומרים שן על שן ומה קושין. אני אתרגם את זה לעברית: אחד על השני ואין כלום. לא יוצא כלום. כל הישיבות פה, אני מרגיש ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה באיזה נושא? פיגומים? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> על העובדים זרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, רגע, סליחה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> כן, כן, על העובדים זרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, סליחה. אני לא ביקשתי יועץ לענייני ניהול ישיבות והצלחתן. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> לא, לא, סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על הפיגומים, תדבר על הפיגומים. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> מה שאני מרגיש שהמדינה בכלל לא מתכוננת להביא בכלל פועלים זרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אנחנו נראה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> הולכים, והנה, יצאה גם הודעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להגיד לך שאין לי חשש כזה קטן במוח? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אז בוא אני אגיד לך, עזוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי. אבל יש לי גם - - - << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אני קצת לומר גמרא, קצת לומר גמרא. ולמדתי קצת להבין דבר מתוך דבר. המדינה לא רוצה להביא עובדים זרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אוקיי, לא ביקשתי את זה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אבל סליחה רגע, סליחה. אבל בוא נמצא פתרונות. לא להביא פועלים זרים. תכשירו, תצאו בקמפיינים לגייס, כמו שעושים בחקלאות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אבל יצאנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, זה, רגע, תעצור. תעצור על הפיגום שנייה. דווקא בדבר הזה גם משרד השיכון וגם משרד האוצר אמר לי שהם מוכנים ושמים הרבה כסף לזה, אני מקווה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה גם פורסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם פורסם. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אני לא שומע, לא ברדיו ולא בטלוויזיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל רגע, סליחה, לא ביקשתי את התגובה שלך. אני חושב שצריך לעשות את זה, לא זה יהיה ישועה, זה יכול להיות עוד נדבך. עוד נדבך. אגב, גם שבוע שעבר עבר פה חוק עוזרי בטיחות והדברים האלה שלי שוב בלי סמכות, בלי שום דבר, דחפתי את זה מכיוונים אחרים לגמרי. מפקחים, דברים כאלה. עובדים בענף בנייה רטובה, אני לא יודע אם ייצא מכל זה של האוצר. אבל לפחות ה-facilities מסביב כן זה חשוב. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מי שבא, ברוך הבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אבל אל תעצרו רגע רגל מהגז. עובדים זרים יבואו לפה בהמוניהם. ואם לא, תהיה פה ישיבת מעקב יום יום. ישיבה ויהיה לה כותרת, נשים גם שלט מאחורה, הכול יהיה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אשרי המאמין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, בבקשה. אחרונים שמדברים, כי אני רוצה לסגור. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> רוני פנחס, קבלן ביצוע. העובדים הפלסטינים היו עולים לנו 400-500 שקלים, עוד 100 שקלים מס למדינה. 500 שקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> אם אני הייתי לוקח על בנייה, הייתי מוכר בית ב-2 מיליון, היום כל החברות עולה 1,400 שקלים יומית. כל החברות שימשיכו, יביאו עכשיו עובדים וישלמו את ה-1,400-1,200 שקלים יפשטו רגל. כל הבתים שהיו נמכרים ב-2 מיליון יתמחרו אותם ב-4 מיליון. איפה הולך הכסף אם בסרילנקה או בהודו מרוויחים 200 דולר, פה הוא כבר עולה 24,000 שקלים. איפה נעלם הכסף? לאן הולך הכסף? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל, כל מילה שאמרת, היא נכונה. לאן זה עוד שאלה. אבל אני דווקא בקטע שלך אגיד משהו לאלדד. כשאני דיברתי גם על האגרות והכול, אני דיברתי על עוד דבר. אני רוצה לדעת איך מגבילים את הזה. הרי לך אין אינסנטיב, זאת אומרת, לא, אתה לא יכול לשלוט על זה גם כן. אם עולה עובד, עולה לך 1,200 שקלים, או לא יודע מה, 800 שקלים, יש לך את הזה שלך באמצע. את הרווח שלך, אתה גם צריך להתקיים וזה בסדר גמור. אף אחד לא ביקש פילנתרופיה. השאלה איפה אנחנו עושים עצירה בעניין הזה? זאת אומרת, כשאני בא, כשאני דיברתי על האגרות והכול, אמרו לי מה זה קשור? הם מרוויחים מהכסף הגדול יותר. מכיר את זה. אני בא ואומר דבר אחד, וזה עורר אותי הבחור הנחמד שיושב לידך. בסוף השוק כרגע משתולל. אם יהיה באמת, ואני אומר את זה גם לממשלה, אם יהיו 20,000 ו-30,000 כאלה, עד שיבואו הפלסטינאים, וגם כשיבואו הפלסטינאים יצטרכו את כולם, האמינו לי, אני מוכן לחתום לכם על זה עם ערבות אישית. אוקיי? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כבר היום הוציאו 100% ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, לא להפריע. ויצטרכו אותם בכל מקרה. אבל אני רוצה שתהיה איזה שהיא מכסה. זאת אומרת, איזה שהוא משהו. אם מישהו מתחיל להשתולל ולהעלות את השוק למחירים מטורפים, אני לא יודע, יכול להיות שהחברות גם צריכות לתת להם עובדים. אולי תאגידים צריך להגביל אותם עד סכום מסוים, נורמלי, לתקופה. בואו, אני אמרתי לכם, אני לא עובד לא אצלך, לא אצלם, לא אצלם וגם לא אצלם. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני אתייחס למה שאדוני אומר פה. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה לאדוני וגם לחה"כ מלול על כל הרתימה לדבר החשוב הזה. ולגבי הנושא שאדוני שאל, לגבי הנושא של המחיר. אני מוכן לתת לוועדה דוח אקסל פילוח מסודר. כמה מחיר גבייה, כמה עלויות של כל דבר. רוב העלויות, אדוני, הולכות לטובת המדינה. זה אגרות, זה הנושא של, גם דברים שהולכים לעובד, הפנסיה שהעובדים מקבלים. התאגיד לוקח בסופו של דבר 3-4 שקלים שזה לפני התקורות האישיות שלו פר שעה. הוא עושה עבודה וסדר בתוך הענף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל, דקה, תן לי פילוח נכון להיום. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, תן לי פילוח נכון לכמה חודשים אחורה, שלא היה את הלחץ הזה. לא, לא בזמן שהיה סגר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לפני המלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כשהיה מצב רגיל. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני אשלח לוועדה פילוח מסודר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש את זה. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> אתה לא יכול להגיד עכשיו כמה עולה בערך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> בערך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, יש לי מספיק יועצים. לא צריך יותר. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> עוד דבר, דבר אחרון. אני יכול להראות לך בטלפון, יש לי הסכם, חבר שיש לו תאגיד. אמר לי רוני, אני אביא לך עובדים וזה. אמר לי את המחיר, אמרתי לו אני אגיד לך את האמת? אני מעדיף לפשוט רגל. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כי היום אין עובדים. בגלל זה, כי אין עובדים. העובדים מעלים את המחירים שלהם בצורה מטורפת. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> לא העובדים, אני מדבר על תאגיד. אתה רוצה לראות? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> תאגיד שמציע עובדים. כי אין היום עובדים. חסר 100,000 עובדים. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> אז יופי, בשביל זה צריך להציף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש פה, אני אומר, אבל תשמעי מה קורה לחברות הבנייה עצמן, יפשטו פה רגל בכמויות. ודאי שזה מתגלגל. ובסוף, גם החברה שלא התגלגל אליה והיא תתפרק, הם יפרקו את הדייר. את הדייר הם יפרקו, את הילדים שלכם, שלי. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> אני יכול, ברשותכם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אנחנו צריכים היום להציף את המדינה עם עובדים, כמה שאפשר. כן, בבקשה, אחרון חביב. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> ד"ר ורסנו נאור. אני כתבתי חוות דעת שהעברתי לכם, את כל הנדל"ן למגורים. הרגיש לי בהתחלה, כבודו, שהקראת חלק ממה שכתבתי גם בתחילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האמת היא שלא. והאמת היא שרציתי להתנצל בפניך שלא הספקתי לעבור על רוב הדברים. אבל כנראה שכיוונתי גם אליך. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> אם אני אוכל ממש בקצרה להגיד, והשתמשת במילה הנכונה, המדויקת, בתחילת השיחה, 'קטסטרופלי'. המצב של הנדל"ן בישראל קטסטרופלי. זה מתחיל מכל הדיון שהיה פה היום על עובדים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא צריך להיות דוקטור בשביל זה. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> עם המון סעיפים נוספים, וכתבתי את זה מאוד מאוד מתומצת. והנושא השני, רציפות תפקודית של ענף הבנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה זה. שלא תגיד. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> כן, זו חוות הדעת. זה התחיל עוד לפני המלחמה בריביות המאוד גבוהות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שמו לי את זה באוטו. אני בדרך כלל חוות דעת וכל זה קורא באוטו, בנסיעה מבני ברק לירושלים. יש לי זמן. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> אז אני אתמצת לך את זה בשתי שורות, אני אחסוך לך את הקריאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, משהו עוד להוסיף פרקטי? << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> כן, כן, ממש פרקטי. עוד לפני המלחמה, השוק הזה נמצא בקטסטרופה, בגלל הריביות הגבוהות. ומחסור ענק בקרקעות זמינות לבנייה. רשות מקרקעי ישראל זה מונופול שמקדם בצורה מאוד ערכאית את הקידום של הקמת שכונות חדשות ולא נותנים מהמדינה לשוק הפרטי להקים שכונות על קרקעות פרטיות, בגלל אינטרסים של המדינה. ואף אחד לא מעלה את זה בדיונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בודקים. אגב, יש דיון שבוע הבא, תסתכל באתר הוועדה, יש דיון שקשור לכל הנושא הזה של השלכות הבנייה והכול. משרד השיכון, המנכ"ל שלכם יהיה פה. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> אני גם פניתי אליהם. ולא נותנים לשוק הפרטי לקדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם נציגות בכירה. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> ונושא שדיברת עליו בהתחלה זו בירוקרטיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, משהו אחרון, בוא תפרוש בשיא. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> בירוקרטיה. הבירוקרטיה בישראל אם היה להוציא היתר בנייה לוקח עד שנתיים, היום בין שנתיים לארבע שנים. אם עד לפני 20 שנה היינו צריכים ארבעה יועצים כדי לקדם תכנון להיתר, היום אנחנו צריכים מעל 20 יועצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תישאר לישיבה הבאה. << אורח >> ד"ר נאור ורסנו: << אורח >> ויש מנהלת תקומה, שפניתי אליהם להתנדבות ולא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא תתאחר, היא תתאחר. לא תקומה, עוד לא תקומה. לפני התקומה יש עוד כמה דברים שצריכים לקום. חברים, אני מסכם את הדיון. אני מבקש את התיאומים בין משרדי הממשלה להיום. לנסות לסיים את הכול היום, כדי שייצא בסוף נוהל עם Fine tuning מתאים, ישונה הנוהל מה שצריך. אני בטוח שכולנו רתומים לעניין הזה. אני הבנתי, כמו שנאמר על ידי רשות האוכלוסין, שהם היום המערכות שלהם מוכנות חלק תשובות אונליין, חלק תשובות בתוך 48 שעות, שגג איך אמרת? מקסימום? אבל כדי שזה יזרום כל זה, בדרך זה צריך להיות משהו שהוא אפקטיבי. ולכן צריך את התשובות, על המדינות. צריך את התשובות על ההערות שהיו כאן לגבי גם על תעודת היושר. << אורח >> רוני פנחס: << אורח >> אני בסוף משלם את הכסף, מה? אתה מקבל משכורת מהמדינה. אני משלם את הכסף, מה? אבל הילד שלך עוד שבע שנים יקנה בית, הוא לא ישלם 2 מיליון, הוא ישלם 4 מיליון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אני מבקש משרדי הממשלה, ענבל, את מבחינתי פיבוט בעניין הזה, מסיבה אחת. כי אתם הגורם בסוף האחראי, שנותן את השירות למשרדי הממשלה בעניין הזה. אני מבקש, תבקשי מאיל היום לכנס את מי שצריך לכנס, לקבל החלטות לכאן או לכאן. תבדקו עוד פעם את הסיפור של סין, כי נראה לי שאנחנו קצת עולים על בריקדות. כך נראה לי. אולי אני טועה. ובואו נרוץ עם זה קדימה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אדוני, רק את נושא האגרות לסגור, שנראה מה אנחנו עושים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב, אמרתי לך תשובה על זה, זה הכול. תביא לי את הפילוח. הישיבה סגורה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:51. << סיום >>