פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 19 ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים 09/11/2023 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת הכנסת מושב שני פרוטוקול מס' 12 מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים יום חמישי, כ"ה בחשון התשפ"ד (09 בנובמבר 2023), שעה 10:08 סדר היום: << נושא >> הערכות משרדי הממשלה לפינוי עולים חדשים ממרכזי קליטה, פינוי מקבצי דיור של משרד העלייה והקליטה ובתי גיל הזהב בצפון ובדרום בתקופת 'חרבות ברזל' << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר מוזמנים: אולגה דדון – סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה רעות פוגל שיינגורטן – מנהלת תחום החירום, משרד העלייה והקליטה מיכל צדוק שטנרברג – סגנית מנהלת אגף, משרד הבינוי והשיכון מוזמנים באמצעים מקוונים: שאולי סרוסי – סא"ל, מ' מאמ"פ פקע"ר, משרד הביטחון אורטל בן נעים – רת"ח משרדי ממשלה, רח"ל, משרד הביטחון אלכס ריף – מנכ"לית "לובי המליון" ו"הבריגדה התרבותית" ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: ג'ינה - איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הערכות משרדי הממשלה לפינוי עולים חדשים ממרכזי קליטה, פינוי מקבצי דיור של משרד העלייה והקליטה ובתי גיל הזהב בצפון ובדרום בתקופת 'חרבות ברזל' << נושא >> << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בוקר טוב. אנחנו מתחילים את ישיבת המעקב של ועדת המשנה שעוסקת בסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים. הנושא הוא סוגית בתי גיל הזהב ומקבצי דיור של משרד הקליטה במציאות הקיימת. אני אזכיר את הסוגיות שנשארו פתוחות או שנפתחו בתקופה הזאת. אני מניח שמבחינת מקבץ הדיור של שדרות הוא עדיין בנתניה נכון? זה מקומו נכון? << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> כן. בחלקו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מי שהתפנה. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> כן. מי שהתפנה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אין כוונות כרגע להזיז אותו משם. עדיין יש אנשים בתוך שדרות? << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> כן. אותה כמות אנשים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אותה כמות. זה לא זז לא לשם ולא לכאן. הבנתי. ונמשך שיתוף הפעולה עם העירייה בטיפול באנשים. אוקיי. משרד השיכון- לפי מה שאני מבין בחזית הדרומית הסיפור של נתיבות ואופקים מורכב יותר. אני ביקרתי אותם בים המלח השבוע ביום ראשון ומשיח איתם וגם משיח עם נתנאל הבנתי שהיו מחשבות והתלבטויות ובמלון אחד היה כורח להזיז אותם או להחזיר אותם חזרה לנתיבות ואופקים או להציע למי שרוצה לעבור לערד, והתרשמתי שאין הרבה קונים לאופציה הזאת. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> השארנו את כל שלושת האופציות פתוחות ואכן לערד עברו חמישה אנשים, הרוב נשארו במלון וחלק בחרו לחזור כבר הביתה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל כל מי שרצה להישאר במלון השארתם לו אופציית מלון? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כל מי שרצה להישאר במלון – נשאר במלון, ודיברנו עם האנשים ושאלנו אותם שוב - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איך פתרתם את הבעיה של המלון שצריך היה לפנות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> השגנו את אותה כמות חדרים במלון השניה, ב"פטאל". העברנו את הכל. אבל לא כולם רצו הרבה חזרו הביתה. אז יש לנו בערד, במלון וגם הרבה חזרו הביתה. ושאלנו שוב את כולם אם הם רוצים להתפנות ואם הם רוצים לצאת להפוגות – מעטים יצאו ומעטים חזרו. יש כל הזמן תזוזה, אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי זה. עבור אופקים ונתיבות האופציה קיימת כל הזמן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> העיר נשארה פתוחה. נניח שהיום מתחדש ירי חזק יותר לכיוון אופקים ונתיבות ומישהו רוצה לצאת יש לכם לאן להוציא אותו? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> יש לנו לאן להוציא אותו. אנחנו יכולים להציע פתרון גם לטווח בינוני לא רק לטווח הקצר של כמה שבועות במלון, ערד שמבחינתנו הוא - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן, אבל הם לא יעברו לערד. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> עוברים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> חמישה אנשים. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> חמש דירות. עוברים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר. חמש דירות משני בתים – זה כלום, זה בטל בשישים. הבנתי שמשלושה בתים נכון? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> שלושה בתים, נכון. אנחנו ריהטנו דירות, ואנשים מוזמנים, גם עזרנו בסלי מזון וגרמנו להם להרגיש בבית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור. טוב מאוד שאפשרתם להישאר במלון למי שרצה. כי אני הבנתי שזה היה בסימן שאלה בהתחלה ואני מברך את הגמישות שגילתם בעניין הזה. ואת ממשיכים את הליווי של התושבים בשני מקומות- בים המלח ובאופקים ונתיבות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן. כל הזמן. יש לנו אם-בית בכל המקומות. וזה בשיתוף עם משרד הקליטה שגם להם יש שם דיירים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למי? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> זכאים שלהם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עולים. אבל אתם לא מפעילים שם אם-בית. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אנחנו עובדים בצמוד, היא יודעת שזכאים שלה גם נמצאים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> גם בודקת מה שלומם. זה לא אומר - - - אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר. אבל בסוף ההפעלה המנהלתית - - אימהות בית הם של חברת שחק, אחת - עמיגור והשנייה - שחק. והכוונה שלכם להמשיך את זה בצורה הזאת עד מתי? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כרגע לפחות עד 22 בנובמבר – כמו כל המדינה, כך האריכו לכולם. ואנחנו גמישים, לאט לאט. בתחושה שלי דווקא הולך ומתפנה, יש יותר ויותר חדרים אבל אנחנו גמישים. אנחנו כרגע עד 22 בנובמבר -- << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עכשיו תהיה התפנות מבתי המלון. יש לזה סיבה. בגלל הנוסחה של משרד התיירות, הרי מה שמשרד התיירות עשה – הוא הפעיל נוסחה. כמו שעשו באשקלון עשו את זה עכשיו בכל הארץ, אך מבחינת לוחות הזמנים כרגע הסכום אינו מוגבל. מוגבל לאותו תאריך - - - . ולכן מי שמפנה את המלון מקבל סכום יפה שהוא יכול באמצעותו - לשכור או להיות אצל קרובים וליהנות מכל הסכום, או אפילו לחזור הביתה. הבנתי שזו - - << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> גם אופציה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן. יהיו אנשים שייקחו את הכסף הזה ויחזרו הביתה. לכן אני מניח שמצוקת בתי המלון הולכת ויורדת. שמעתי ממשרד התיירות שהם הגיעו ל-8,000 מקומות פנויים. כשאנחנו קיימנו דיונים פה היו 3,000- 4,000. זה מלמד על המגמה כרגע. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> לאנשים נמאס, אנשים לא יכולים להיות כל כך הרבה זמן - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא רק זה, יש גם תמריץ כספי לעשות את זה. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> גם תמריץ כספי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עשיתי חשבון שמשפחה ממוצעת זה סביב 20,000 שקל בחודש. אז לצורך העניין עם הכסף הזה הם יכולים לחזור לשדרות. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> או לשכור בעצמם מקום אחר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> או לשכור במקום אחר, או להיות אצל קרובי משפחה ולחסוך את הכסף הזה. לעזוב עכשיו הפך לכדאי. והיות שהירי לאשקלון פחת במידה מסוימת – אני מניח שאין שום תזוזה. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> להיפך. יש אצלנו משפחות שעזבו למשפחות ועכשיו חוזרים חזרה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אשקלון הייתה מותקפת במידה רבה מצפון הרצועה, וברגע שיש תמרון של צה"ל בצפון הרצועה הירי משם קשה הרבה יותר. הרקטות מדרום הרצועה הן בטווחים אחרים, הם יכולים להגיע לאשקלון אבל מדובר בכמות ובטווחים אחרים. ולכן יש ירי אבל בעוצמות יותר נמוכות. וכל עוד שהתמרון ימשך – זה יהיה המצב. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> שיגמר התמרון לא יהיה בכלל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> טוב. לקוות תמיד מותר. אנחנו עם הדרום בנקודה הזאת יחסית סיימנו. בנושא של אבטחה מול פיקוד העורך – האם הייתה התפתחות? כי בפעם שעברה כשדיברנו היה קצה חוט של תקווה. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> אני אתייחס. זה יחד עם משרד הבינוי. אנחנו יצאנו בפרויקט שנקרא "פרויקט עלומה", מדובר בהתקשרות שהמשרד עשה עם עמותה פרטית. וזה כמובן בשיתוף עם – עמיגור, הסוכנות היהודית, משרד הבינוי והשיכון, שיגיעו סדרנים עם ווסטים ומכשירי קשר, הם בקשר רציף עם מוקדי המידע של הרשויות המקומיות. הרי אי אפשר להכניס אותם כמאבטחים - יש שם פער. זה הכי טוב שאנחנו יודעים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא הבנתי. הם נמצאים קבוע שם? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> הם קבוע שם. עם ווסט ומכשיר קשר והם בקשר רציף אל מול הרשות המקומית. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> קבוע 24? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> היום ב-21:00 יש דיון עם הבינוי ובו יסגרו הפרטים הסופיים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למה הם לא יכולים להיות מאבטחים? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> זה אחרי שיח ארוך מאוד עם המשרד לביטחון לאומי – נושא של החזקת נשק, ותפקיד ומאבטחים. אני לא אלאה אתכם - - - הכי טוב שידענו למצוא אלה סדרנים וזה נותן גם מענה, כי בסופו של יום יש לך את האדם עם הווסט ועם מכשיר הקשר שיודע במידת הצורך להזעיק מישהו, ונותן גם לדיירים עצמם תחושת ביטחון ובערים המעורבות זה העיקר. אז זה נותן את המענה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה חל בערים המעורבות בדרום ובצפון? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> בערים מעורבות בכל הארץ – בחיפה, עכו, יפו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ובאופקים ובנתיבות? << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> זה לפי רשימות של משרד השיכון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתם הכנסתם את אופקים בנתיבות? בזמנו כן << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן כן. הרשימות שהם העבירו לנו זה כולם עם דגש על הדרום ועל המעורבות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> נניח, אשקלון בפנים? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> אשקלון בפנים אבל אם תיקח את שדרות יש שם פלוגה שנמצאת צמוד, זאת אומרת שפלוגה של צה"ל נמצאת וזה לא נדרש. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אין צורך גם יש שם הרבה אנשים. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> אשקלון בפנים, תל אביב-יפו בפנים. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> חיפה וירושלים. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> עכו, רמלה ולוד מאוד חשוב. נוף הגליל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מעלות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> מעלות שלנו. הם דווקא דיברו פחות על הנושא הזה אבל אפשר - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> עיר מעורבת לכל דבר. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן נכון, מעלות תרשיחא. אבל מבחינת תחושת הביטחון – זה פחות עלה, אבל אפשר להעלות את זה. נבדוק אם זה ברשימה. זה חשוב מאוד ערים מעורבות. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> גם רמלה-לוד. מהלקחים של שומר-חומות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור. אני מניח שיש לחץ גם בירושלים. אני מבין שכן הייתה התקדמות לגבי הנושא ושפתרתם את הנושא. עכשיו נדבר על הסוגיה העיקרית והמרכזית , אני חוזר ואומר שנקווה ולא נצטרך – במידת הצורך אם יש הסלמה, היערכות של פינוי בצפון. כבר השבוע היה ירי על נהריה וגם על אזור הקריות. כל עוד שהירי הוא ספורדי, חד פעמי אני מניח שהמדינה לא תקבל החלטות על פינוי וגם התושבים מתרגשים פחות מירי מהסוג הזה. אני מניח שזאת הייתה הזדמנות לרענן את ההליכה לממ"קים -בדרך כלל זה לא ממ"דים במקומות האלה - וניתן לראות מה עובד ומה לא. כדאי לתחקר את האירועים האלה. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> אנחנו עושים את זה גם בשגרה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא. אבל אם היו קשיים או לא. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> מה שנדרש לתקן – יתוקן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כי זה היה בלייב, כדאי גם לדבר עם הדיירים ולראות אם הם מספיקים או לא. אני מניח שבקריות זה תפס הרבה בתים, בקריות במצטבר יש הרבה בתים של שיכון וקליטה. אז יש להתעניין איך זה עבד ובפועל. אנחנו עדיין לא במציאות של צורך בפינוי כזה, אבל לדעתי יש צורך לתכנן. בפעם האחרונה שהדברים הוצגו בוועדה אחרת, הוצג שלקליטה יש פתרון ולשיכון – עדיין לא. אז איפה אנחנו עומדים כרגע? לגבי קו מסוים – אשר כלל את עכו, האם לא כלל? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> אנחנו עשינו מיפוי. אחרי הוועדה נכתבה תוכנית שממפה לא רק את המיקומים והמרחקים מהגדר, אלא גם את מצב הדיירים מבחינת אנשים שהם בעלי מוגבלות ואנחנו בשיח עם משרד הרווחה לגבי פנוי שלהם במידת הצורך לבתי אבות. שרווחה זה דבר ראשון. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> רווחה ומשרד הבריאות. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> בהתאם למצב המיגון של המקבצים אנחנו מיפינו - - << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> רווחה ומשרד הבריאות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> למרות שאני הערתי ואני חוזר ומעיר על זה – בגלל בעיית השפה זה עלול להיתקל בקושי רב. כי במקומות שהם נמצאים כרגע יש ליווי של שפה שהם מכירים ובמקומות של משרד הבריאות ומשרד הרווחה – יש פחות, זה סוג אחר של אוכלוסייה. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> אבל אנחנו מדברים על אנשים שלא יכולים להתפנות למקומות שלא ניתנים, כמו במקרה של נתניה בפינוי של שדרות, אנשים שלא יכלו להישאר בבתי מלון ונאלצנו לערב במיידי. וקיבלנו מענה מיידי של משרד הבריאות והרווחה אשר פינו אותם למקומות המתאימים. אנחנו מדברים על מקרים כאלה - כשאין ברירה. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> גם פינוי כמו במקרה הזה של אותם דיירים לרווחה, אז המשרד שלנו על כל המרחבים והמחוזות שלו ייתן את המעטפת. אנחנו נדאג שלכל עולה חדש שיפונה יגיע למקום מישהו אשר מדבר בשפה שלו ויבדוק את מצבו. לאור המצב המיגוני הוחלט ששלושת המקבצים יפונו, דיברנו על זה גם בעבר בוועדה - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תזכירי לפרוטוקול מה המקומות? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> נהריה, עכו ובית העמק. מדובר בממ"קים במרחק שמקשה על ההגעה. מדובר בסך הכל על 412 דיירים וחשוב לי להגיד שאנחנו כבר בהתקשרות עם מעונות הסטודנטים באריאל וגם במידה שחוזרים ללימודים יש לנו מספיק מיטות. ההתקשרות כוללת – מענה למזון, לאבטחה, ויש אפילו רכב שהאוניברסיטה מעמידה לטובת הדיירים במידה וירצו לעשות – קניות, בנק וקופת חולים. במסגרת המיפוי אנחנו מבחינים בין אנשים שלא יפונו או במידה ולא ירצו להתפנות והם יגיעו לממ"קים, אז אולגה ציידה את הממ"קים האלה - - << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> בעזרת משרד השיכון. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> יחד עם משרד השיכון. אולגה ציידה את הממ"קים – במים, מזון, מוצרי הגיינה ומזרונים. במסגרת התוכנית במידה והם יצטרכו להישאר בממ"קים – צרכיהם מטופלים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מבחינת המקומות לפחות את קו 25 ק"מ אתם יודעים לפנות. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> לא כל מי שנמצא בקו של 25 ק"מ, אלא כאלה שאין להם מענה מספק. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הבנתי. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> נעשתה פה עבודה מהירה וזריזה, כמובן שאנחנו לא נוכל להחזיק את המקום הזה למשך תקופה של חודש, חודשיים, שלושה חודשים כי הלימודים יחזרו, אנחנו פועלים בהתאם להתפתחויות - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור. אם הלימודים יחזרו אז גם הלקוחות שלכם יחזרו. אחד קשור בשני, אני מאמין שאם תהיה אפשרות להחזיר את הלימודים – אפילו באריאל – יהיה אפשר להחזיר את האנשים לצפון. לא יהיה מצב שתהיה מלחמה בקנה מידה מלא עם החיזבאללה והלימודים באריאל יתחדשו. זה לא נראה לי ריאלי. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> אז אחד קשור בשני נכון? << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן. לכן מעונות הסטודנטים הוא פתרון טוב. ומשרד השיכון איפה - - << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אנחנו יוצרים רצף של היערכות. דבר ראשון, אנחנו נערכים לשהות על-פי תרחישי הייחוס שמועברים אלינו על-ידי אגף הביטחון דרך פק"ר. אנחנו נערכים למצב שבו נאלץ להישאר בתוך המרחבים המוגנים לאורך זמן ולא נוכל לפנות את האנשים, כמו שאולגה חוותה בדרום, בצער רב. זאת ההיערכות הראשונה, גם מבחינת ציוד וגם מבחינת אוכל ומים וגם מבחינת ההיערכות של הבתים עצמם למצב כזה. אחר כך אנחנו נערכים לפינוי מהר מאוד, יש לנו מכרז נצור לאוטובוסים בכמויות גדולות ומאוד מהירות – להתקשר מהר, לקחת מהר ולצאת משם. פתרון ראשוני לטווח קצר מאוד – של לילה עד שניים על מזרנים בבתי גיל זהב דרומיים יותר. והשלב האחרון הוא לטווח הבינוני – כפי שדיברנו בפעם הקודמת- יש לנו 500 חדרים שמשרד התיירות בונה עליהם עבורנו. חוץ מזה יש את החדרים שלנו, דירות שלנו שכבר מוכנות לקליטה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמה? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> זה תלוי איך אתה מסתכל על זה. 325 שאתה מכיר בנתניה, כרגע מיועדים על ידי מנהלת תקומה לאחד הקיבוצים. זה בדיון. אם זה לא יקרה זה כמובן ילך לשם. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה היה גם הסטטוס לפני שבועיים. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן. אבל שמענו בחדשות השבוע שהקיבוץ הראשון רק חתם, אנחנו יודעים שכל הקיבוצים בתוך תהליכים. כמובן שמנהלת תקומה מקבלים ראשוניות. אנחנו ערוכים גם למצב שהם יצטרכו את הבית ולנהל את זה, וגם למצב שהם לא – ואז להפנות אותם אלינו, לצרכים שלנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בינתיים עמיגור הצליחו לרהט אותו? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> לא. כי אם אנחנו מכניסים קשישים או משפחות - זה ריהוט אחר, וזו הסתכלות אחרת על הדירות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז מחכים עם הריהוט? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> מחכים. יש לנו היערכות – יש לנו כסף נצור לריהוט מהיר מאוד, התקשרויות עם החברות באמצעות חברת עמיגור, התקשרויות עם הספקים באופן מהיר מאוד, כי כבר ריהטנו בערד וזה אותו הריהוט, אנחנו בונים על אותו תהליך. בהינתן החלטה אנחנו מסוגלים לעשות את זה מהר מאוד. חוץ מזה, יש לנו דירות פנויות – בערד, בבאר שבע, יש בתל אביב בית בפלוגות עוד אין לו טופס 4 אבל במקרה חירום אני מניחה שנוכל להשתמש בו. אנחנו בתוך מיפוי של הבתים שניתן להעביר אליהם בטווח הקצר וגם ואל הטווחים הבינונים בהינתן והמלונות - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ללא נתניה, כמה פתרונות יש לכם? לא שינה על מזרונים, אלא פתרונות נורמליים. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> יש לנו מאות דירות. זה לא כל-כך פשוט, אנחנו בתהליך. יש לוודא שהם באזורים נכונים וגם ממוגנים נכון וגם שניתן לשפץ אותם באופן מהיר מאוד. זה בתהליך - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> דירות שלא שופצו – זה לא אומר שיש לכם פתרון. אם מחר צריך לפנות אז לא ניתן. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אם מחר צריך לפנות זה כמה שבועות, אנחנו נכנסים לתוך תהליך של שיפוץ מהיר, של שבועיים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל זאת המציאות. הרי אנחנו פה נהיה - - - הצפון, איזשהו פרק זמן שאני לא יודע להגיד מהו. זו שאלה של תרחישי ייחוס, ואני לא חושב שמישהו במדינת ישראל יודע לומר מתי תהיה צפירת הרגעה, אבל אנחנו במציאות שיכולה להיווצר התלקחות קצרה או אפילו ארוכה, בהיקף כזה או אחר. זה יכול לקרות בתוך פחות מ-24 שעות. זה גם קורה, הרי יש הסלמה, היה ירי לאזור חיפה והקריות, זה לא אירוע של מה בכך. זה התחיל מירי על קריית שמונה אחר כך ירי על נהריה ועכשיו זה ירי גם על הקריות. מספיק שההסלמה הזאת הופכת לאירוע יום-יומי ובהיקפים יותר גדולים וזהו. לא צריך פה הרבה מדי, גם ירי נ"ט בגבול הצפון התחיל מפעם אחת והפך לשגרה יום-יומית. יש פה סוג התכתבות ושל מתיחת גבולות. ולכן להגיד שיש לכם דירות שצריך לשפץ אותם – זה לא מעניין, כי ברגע שיהיה צורך בזה לא יהיה זמן לשפץ אותן, זה כאילו אין. אלא אם כן תשפצו עכשיו וברגע שהן תהיינה משופצות אז הן תצטרפנה למלאי. אבל עד שהן לא משופצות – הן לא במלאי. אז כמה מלאי יש לכם נגיש? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> רגע. בטווח המידי – יש לנו את בתי גיל הזהב לפינוי מיידי ל-24-48 שעות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה לא מעניין. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> רגע. בטווח המידי ולטווח הארוך - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור שכשאין ברירה אז אין ברירה, לאוכלוסייה הזאת זה פתרון שהוא על גבול הבלתי אפשרי. מדובר באוכלוסיית קשישים ויש בעייתיות להשכיב אותם על מזרונים. אפשר לייצר פתרון בממ"ק למי שרוצה לישון שם, אם יש פתאום כמה שעות של התקפה אינטנסיבית, אבל הם יודעים שהם ליד הבית או הדירה שלהם והחפצים שלהם. גם פינוי וגם על מזרונים – זו מציאות שרבים מאוד יעדיפו להישאר תחת ירי ולא להתפנות, אם ידעו שזה מה שמחכה להם. זה פתרון רלוונטי אולי לפגיעה ישירה. זה לא פתרון פינוי. זה כמו לחזור למודל של מלון אורחים, רק שבמקום בתי ספר זה בתי גיל הזהב. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> זה פלסטר עד שמגיעים לאמבולנס, אפילו לא להגיע לבית-חולים. חד-משמעית. בטווח המידי - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לכן אני שואל על פתרונות פינוי. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> בטווח המידי – יש לנו עשרות דירות בערד וגם בבאר שבע. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מוכנות ומשופצות. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> ובכל יום שעובר אנחנו יכולים לייצר עוד ועוד באמצעות שיפוצים שלוקחים זמן, אבל בכל יום שעובר אפשר להוסיף עוד ועוד דירות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתם עושים את השיפוצים האלה? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן. אנחנו מתחילים. חוץ מזה יש לנו כמובן את המלונות, זה הכל במקביל. כמו שאתה אומר – הסיטואציה דינמית אז גם אנחנו מנסים לייצר דינמיקה - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא. אבל 500 המקומות שמורים לכם על-יד משרד התיירות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> או-קיי, בסדר. זאת כבר כרית ביטחון טובה. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> בפעם האחרונה שדיברנו עדיין לא ראינו את הדרום מתחיל להתפנות מהמלונות, עכשיו אנחנו רואים שזה מתחיל להתפנות אז אפשר יותר ויותר לבנות על הפתרון הזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 500 זה מאוד ריאלי במציאות של המלונות, אם תרצו תדעו להגיע גם ליותר. היום. << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> לדעתי ה-500 היו במציאות של אז כי לא היו מלונות, היום אפשר להגיע למספרים יותר גדולים. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> נכון, נכון. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> אלא אם כן יש את הנושא של הנגישות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אתם יודעים ספציפית איפה 500 המקומות, או שזה גמיש? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אני לא יודעת ספציפית. אפשר לברר את זה לפעם הבאה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור. עוד קשיים שעלו בהקשר הזה? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> אני אתייחס ברשותך. עלתה סוגיה לגבי נושא ההסברה אל מול הדיירים שנותרו במקבצים, אנחנו עבדנו מול פיקוד העורף בשיתוף פעולה נהדר. הגיעו חיילים ועשו את ההסברה, לגבי ניסיון שכנוע כזה או אחר במקומות שנדרש שיגיעו בשנית - אנחנו שם איתם וזה עובד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> האם נציגי פיקוד העורף הגיעו גם אליכם - לאופקים ונתיבות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן. הגיעו להבנתי. בכל מקרה אנחנו עברנו ושוב שאלנו - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה זה "להבנתך"? אני שואל - האם זה קרה או לא. מה זה להבנתך, זה פשוט, כן או לא. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אני לא יודעת, אני אברר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כשאתם באים לדיון זה הגיוני לברר, מאחר ומדובר בנושא שכבר עלה פה. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> נכון. בדיוק אמרו לי שכן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לנתיבות וגם לאופקים? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בסדר גמור. דברנו עד עכשיו על הקו של עד 25 ק"מ. במידה וזה מגיע לקו חיפה, קריות מה ההיערכות? האם יש שם בתים ללא פתרונות מיגון? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אצלנו בקריות יש בית אחד ללא מיגון והוא נחשב מבחינתנו קו ראשון. בחיפה – שהיא נחשבת קו שלישי, אנחנו נערכים בצורה דומה - למצב שנצטרך להישאר במקלטים לאורך זמן וגם במקרה הצורך, לפינוי באמצעות אוטובוסים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> המענה שבניתם יכול לתת מענה גם לבית הזה, וכל שאר הבתים הם ממוגנים בצורה מספקת. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כן, בצורה מספקת. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ובקליטה? << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> אנחנו עשינו מראש מיפוי של כל גזרת הצפון עד 35. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מה זה 35? << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> אחרי קריית מוצקין. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> זה כולל את חיפה והקריות? << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> כן. זה כולל את חיפה והקריות ולכן לפי שיטת הרמזור שלושת האדומים, הם אחרי המיפוי של כל הגזרה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הבנתי. זאת אומרת שמבחינתכם הרחבת הקו לא משנה - - מבחינתכם חיפה והקריות מוגנים, הם ידעו לעמוד בירי. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> אולגה אמרה שעשינו רמזור והאדומים חייבים - -, גם לצהובים – במידת הצורך - אנחנו יודעים למצוא פתרון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אגב, יש לנו רמזור? << דובר >> אולגה דדון: << דובר >> לא. זו שיטה שעשינו לעצמנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אנחנו נשמח לראות, תעבירו לנו. זה מרומזר אצלכם, כך שאת רואה איפה הפתרון מלא. << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> הרמזור שעשינו הוא גם מתייחס להנחיות של פיקוד העורף לכמה מטר צריך כל אדם במרחב המוגן. כמה ממ"קים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור. אז בפועל הגעתם רק לשלושה אדומים. משרד השיכון, לפי מה שאני זוכר ולפי מה שנתנאל הציג בפעם הקודמת, אצלכם זה גם מרומזר. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> שלושה קווים. קו ראשון, שני ושלישי. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לא. לא רק לפי קווים, גם לפי רמת המיגון. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> סליחה. החלוקה היא משולבת בין קרבה לגבול וששרמת המיגון. כמו שאמרתי, יש לי משהו בקריות שהוא לא ממוגן ולכן הוא מבחינתי קו ראשון והוא יפונה כמו כל הקו הראשון. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> יש עוד בעיות שעלו? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> ההצטיידות לאורך זמן בתוך המרחבים המוגנים היא מורכבת מאוד. כמו שאמרת, מדובר באנשים מבוגרים, להלין אותם בזמן פינוי גם בתוך המקלט של הבית – זה מורכב מאוד. אנחנו צוברים – ציוד, אוכל ומים ומכינים את המקום, אבל זאת סיטואציה שהיא מורכבת זה לא קל לנו. אני מקווה מאוד שלא נצטרך להגיע לכך. אלה לחלוטין הוראות של פיקוד העורף, הציוד הוא על-פי הוראות פיקוד העורף והכל בליווי צמוד. על-פי הערכות - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אז מי עוזר לכם להביא את הציוד, פיקוד העורף? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> לא. אנחנו קונים את זה באמצעות החברות. החברות קונות את זה בסיוע גדול מאוד של עמיגור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אני תכף ארצה לשאול משהו בהקשר הזה של החברות. פיקוד העורף ורח"ל אתם רוצים להתייחס למשהו? << דובר >> שאולי סרוסי: << דובר >> בוקר טוב. לגבי ההסברה – כבר התייחסו. לגבי האבטחה – אין חדש מבחינתו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ברור. שמענו שיש להם פתרון אחר. ולגבי תכניות הפינוי והיערכות הפינוי שלהם אתם מכירים את זה. הנושא שייך יותר לרח"ל. בסדר גמור. << דובר >> אורטל בן נעים: << דובר >> בוקר טוב. שמי אורטל בן נעים. בהמשך לבקשה שלך מהוועדה הקודמת ב-23 באוקטובר, קיבלנו הנחיה ומיד לאחר מכן וישבנו ביחד עם המשרדים והיינו שותפים לסיעור מוחות עם המשרדים על בניית התכנית שלהם. שאפו למשרדים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה. יש לי שאלה למשרד השיכון וברמה מסוימת גם למשרד הקליטה. יש פה פעולות רבות שלא תוכננו, כמו פיצול כוח אדם. השאלה היא איך אתם מתנהלים מבחינה תקציבית מול החברות, מי סופג את זה? המשרד? החברות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> כל מה שהחברות עושות בתחום שלנו, בזכיינות שלנו – בסופו של דבר בכל מקרה אנחנו משלמים. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> מעבר לכללים. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> מעבר לכללים כל מה שאנחנו ביקשנו שיעשו, כמובן שאנחנו סופגים. גם אם זה הארכת שעות העבודה של אימהות הבית על מנת שיוכלו לתת יותר שירות ולהיות נוכחות בבתים. גם אם זה ציוד שנדרש, אוכל – אנחנו מממנים הכל. והעלות הגבוהה ביותר היא שיפוץ בעקבות פגיעות – לצערי יש לנו כמעט 200 פגיעות - בדיור הציבורי וגם בבתי גיל הזהב. אנחנו מטפלים בכולם באופן מהיר בתקווה שהאנשים יוכלו לחזור לביתם ולחיות בבטחה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בבתי גיל הזהב יש פגיעות בבתים. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> חברת שחק יכולה לספר לך על פגיעות מאוד לא נעימות ב"שבת השחורה" בנתיבות ואופקים. מחבלים נכסו - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> את זה אני יודע. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> יש פגיעות חמורות בבתים. שלשום כשהיינו באשקלון ראינו פגיעה יחסית קלה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הבנתי. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אבל הכל מטופל. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לאור זה שאנשים מתחילים לחזור לנתיבות ואופקים, אתם ביחד עם פיקוד העורף דואגים לפתרון כגון מיגוניות, כי הרי אין להם כלום שם. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> זאת בעיה שאנחנו מתמודדים איתה כבר הרבה זמן. אתה מכיר אותה מהיותך שר. אני לא יודעת אם זה ייפתר עד שהם יחזרו בשבועות הקרובים. אבל אנחנו כל הזמן בשיח על זה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> איפה מוקד הבעיה, אין מיגוניות? << דובר >> רעות פוגל שיינגורטן: << דובר >> הם אומרים שאין מיגוניות כי הן מיועדות כרגע למתקנים אסטרטגיים. אלה התשובות שגם אנחנו קיבלנו כשביקשנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> בנתיבות ואופקים ובמיוחד באופקים – לאור מה שהם חוו - היו פניות של הדיירים להתקנת סורגים, וכל מה שייתן תחושת ביטחון. האם יש דרך באמצעות תקציב ייעודי לאפשר את זה לחברות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אנחנו כל הזמן בדיונים עם החברות, אנחנו מנהלים שיחות הערכות מצב שבועיות. עד עכשיו השיחות היו יומיות אבל כדי לאפשר לאנשים לעבוד אנחנו קצת מרווחים. כאשר הנושאים עולים בשיחות בכל פעם שיש בעיה אנחנו פותרים אותה ביחד. אם מישהו יבקש סורגים אני לא מאמינה שתהיה בעיה תקציבית. עד עכשיו קיבלתי מהדיור הציבורי ולא מבתי גיל הזהב, אבל זו לא - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הדיירים העלו את זה, במיוחד דיירים באופקים מאחר והם בטראומה נפשית מכל מה שקרה שם. הם אמרו שזה מאוד יעזור לתחושת הביטחון האישית כי יש שם דלתות כניסה לבתים מזכוכית. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> של הבית עצמו, לא לבתים הפזורים אלא בתים שהם בניין אחד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כן כן. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אנחנו בדיוק בודקים רוחבית את כל הכניסות לבתים לוודא שהן ננעלות כמו שצריך ושהן מספיק בטוחות. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> - - - כאלה סורגים זו השקעה קטנה ובסיטואציה הזאת זה יעזור לאנשים בתחושת הביטחון. מסתמן שהכיוון הוא חזרה לבתים. מי שנמצא בזום רוצה להעיר או להוסיף, מהחברות או הגופים נוספים? << דובר >> אלכס ריף: << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה חבר הכנסת. כתבתי על כך שהגיעו מיגוניות רבות לכפרים הבדואים בתמיכתם של הפדרציות היהודיות. אם רלוונטי ייתכן שניתן לשתף פעולה ולהביא מיגוניות למקבצי הדיור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> פיקוד העורף, אתם רוצים להתייחס לדברים? אולי רח"ל? << דובר >> אורטל בן נעים: << דובר >> כשבחנו אל מול משרדי הממשלה רצינו לבדוק פערים מרכזים, אך כרגע לאור הפער במיגוניות אנחנו מתעדפים את המיגוניות למקומות אסטרטגיים ולפערים לאומיים רחבים מוכרים, לרגע לא לבתי דיור. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אבל יכול להיות שיש גופים נוספים שאתם יודעים לגייס, כמו הסיפור של הפזורה הבדואית. - - - << דובר >> אורטל בן נעים: << דובר >> זה לא משהו שאנחנו מכירים, אני שומעת על כך בפעם הראשונה, אני לא מכירה דבר כזה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> הבנתי. אלכס, אם יש לך פרטים מי בדיוק עשה את זה ודרך מה זה עבר? תעבירי אליי. << דובר >> אלכס ריף: << דובר >> אני אשמח לחבר. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> אם אין עוד מישהו שביקש לדבר מי האנשים שבזום, אני אסכם את הדיון. אני רוצה להודות למשרד הקליטה ומשרד השיכון שהגיעו לתוכנית מסודרת שנותנת מענה. לא לכל הבתים ולא לכל התרחישים הקיצוניים אבל לפחות תכנית סבירה המאפשרת להיות רגועים, שאם יהיה צורך יהיה פתרון לאותם בתים בצפון. נקווה שלא נצטרך. אני חושב שכרגע בנושא של ההתארגנויות של בתי גיל הזהב – אפשר להיות יותר רגועים, כמובן שזה דורש ליווי וכדאי להתעניין מה קרה בבתים בקריות ובנהריה בשלב של הירי האינטנסיבי יחסית שהיה. איך זה התנהל. וכמובן לעקוב אחרי הסיפור של נתיבות ואופקים – מה קורה עם הבתים הספציפיים האלה. ובעיות פרטניות מהסוג שציינתי – כמו סורגים באופקים. סוגיה נוספת שעדיין לא עסקנו בה ואני אשקול אם נעסוק – מה קורה עם דיירי הדיור הציבורי של בבתי גיל הזהב, זה גם נושא שהוא באחריותנו. חלק מהאוכלוסייה שם היא אוכלוסייה מתקשה – נכים וקבוצות אוכלוסייה שונות שבמידה והמצב יחמיר יכולות למצוא את עצמן בבעיה. ואני מניח שגם שם רוב הדירות הן ללא פתרונות מיגון. הדיור הציבור בצפון – דירות ישנות, ובמקרה הטוב מדובר במקלטים בבתים משותפים. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> לפי איך שהדברים יתפחו ועד כמה שזה יהיה אקטואלי אני אשקול לקיים על זה דיון. מה קרה אם דיירי דיור ציבורי בחיפה ובשדרות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> דיירי הדיור הציבורי מתפנים כמו כל האוכלוסייה באמצעות הרשות המקומית, משרד הבפנים. לצערנו לא נתנו לנו - - - << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> כמו דייר רגיל, לאותו מכלול של פתרונות. << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> למרות שמדובר באוכלוסייה אחרת, כמו שאתה אומר, הם מתפנים לאותו האוטובוס, לאותו מלון, באותו המצב בדיוק. לא באמצעותנו ולא בכלים שלנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> ואיך פותרים למשל דיירים שהיו בדירות - - -, איך מפנים אותם? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> אותו הדבר, כמו שמפנים כל אדם שהוא נכה. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> במסגרת הפינוי יש פתרונות שהם מתאימים גם לנגישות? << דובר >> מיכל צדוק שטרנברג: << דובר >> נכון. הוא מפונה כמו שכנו הנכה הגר בדירה בבעלותו ולדעתי הם לא יודעים שהם בדירות שלנו. << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:48. << סיום >>