פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 165 ועדת הפנים והגנת הסביבה 14/11/2023 מושב שני פרוטוקול מס' 138 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מנהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה תאגידים, בתי דין מנהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023 - הארכת תקופות ודחיית מועדים בתחום התכנון והבנייה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר ארז מלול – מ"מ היו"ר נאור שירי חברי הכנסת: ירון עמוס לוי מוזמנים: נתן אלנתן – יו"ר מטה התכנון הלאומי בנימין ארביב – סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי, מטה התכנון הלאומי תדמור עציון – היועצת המשפטית, מינהל התכנון מתן רוזנברגר – לשכה משפטית, מינהל התכנון לילך שלום – היועצת המשפטית, רשות האכיפה במקרקעין, משרד האוצר רוסלאן עותמאן – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים תומר פרידמן – יועמ"ש חטיבת השמירה, רשות מקרקעי ישראל מירה סלומון – ראש משפט מינהל וכנסת, מרכז השלטון המקומי שלום זינגר – יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 ניצן פלדמן – סמנכ"לית התאחדות הקבלנים בוני הארץ דנה פריד אשריאל – יועמ"ש, התאחדות הקבלנים בוני הארץ דוד נזר סונינו – יו"ר פורום להתחדשות עירונית אופיר אתגר – אדר', פורום להתחדשות עירונית משתתפים באמצעים מקוונים: מיטל להבי – יו"ר המטה האזרחי למיגון העורף מילכה כרמל – מתכננת, מרכז השלטון האזורי צחי בר ציון – ייעוץ משפטי, רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רעות בינג ברק קיבוביץ מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מנהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה תאגידים, בתי דין מנהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023 - הארכת תקופות ודחיית מועדים בתחום התכנון והבנייה, מ/1673 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה, על סדר היום הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים, הוראת שעה, 'חרבות ברזל', החלטות מנהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, שלא אצלנו, תקופת כהונת תאגידים, שלא אצלנו, בתי דין מנהליים, שלא אצלנו, ותכנון ובנייה שאצלנו, וזאת לאחר הפיצול שהיה, התשפ"ד-2023, הארכת תקופות ודחיית מועדים בתחום התכנון והבנייה, מ/1673. הדיון על חלקים מהחוק העוסקים בנושאי תכנון ובנייה, סעיפים 4, 15, 19, 23(ג), פרטים (74) ו-(76) לתוספת הראשונה, פרטים (128) ו-(129) לתוספת השנייה והתוספת הרביעית. אנחנו בישיבה שנייה בנושא חוץ מישיבות פנימיות שגם היו והופץ מטעם הוועדה נוסח שהוא פחות או יותר מנסה לסגור את כל הנקודות. יש הרבה מאוד פרטים בנוסח שאתם רואים כאן ואני מציע שניכנס ישר לעבודה בלי הקדמות, חוץ מהקדמה של היועץ המשפטי כמובן ואם חברי הכנסת ירצו משהו. בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוקר טוב. אני אזכיר לחברי הוועדה, הצעת החוק מבקשת לדחות מועדים על פי שני עקרונות מנחים, להבדיל מההצעה הגדולה שנשארה בוועדת חוקה ועוסקת בהוראות רוחביות, כבר בהצעת החוק הממשלתית נקבעו הסדרים מיוחדים לנושא התכנון והבנייה. להבדיל מההארכה הכללית שניתנת בחוק הגדול, להלן החוק הגדול, שניתנת לשלושה חודשים, התפיסה בכל הנוגע לתכנון ובנייה היא שההארכה צריכה להיות קצרה יותר ולכן העיקרון שמנחה את הצעת החוק כפי שהיא מונחת לפניכם לפי הצעת הממשלה הוא להאריך את התקופות לתקופה קצרה של שלושה שבועות מפרוץ המלחמה ועד סוף חודש אוקטובר. זאת אומרת אנחנו מדברים על הארכה רטרואקטיבית בכל הנוגע לפעולות שהאזרח צריך לעשות מול רשויות התכנון, מוסדות התכנון וגורמים מוסמכים בתחום התכנון, הארכה של שלושה שבועות עם אפשרות, אם הנסיבות מתמשכות, להאריך ביותר במנגנון שמוצע. לגבי היישובים שנפגעו באופן קשה במיוחד מוצע לתת כבר בחוק הארכה עד סוף נובמבר עם אפשרות נוספת גם שם להאריך את התקופה במקרה הצורך. לעומת זאת בכל הנוגע לפעולות של הרשות מול האזרח העיקרון, שוב כעיקרון, אין הארכה של התקופות למעט דברים שהתייחסנו אליהם באופן פרטני, למשל לגבי חברי מועצה שנעדרים, אז הם יוכלו לבקש דיונים נוספים לפי המוצע, כהוראת שעה במקרה הזה. נגיע לסעיפים ותראו את זה שם. יש עקרונות נוספים שנידונו בדיון הקודם לגבי סמכות של מנהל מינהל התכנון לתת הנחיות ליישום החוק, אנחנו נגיע גם לזה, ונושאים נוספים של הארכת מינוי ועדות עצמאיות, נושאים פרטניים שעלו בדיונים הקודמים וניסינו לתת להם מענה כאן. מה שאני מציע, שפשוט נעבור לסעיפים ואם יש הערות נדון. אחד הדברים שעלו בדיונים הקודמים, הוא גם קשור למועדים, זה עלה בהקשרים של דיוני הפיקוח שהוועדה עשתה, בין היתר על התנהלות הרשויות המקומיות בתחום התכנון והבנייה והעובדה שהתבררה, שחלק מהוועדות המקומיות הקפיאו את עבודתן בשל הבחירות הצפויות וגם מטעמי מלחמה, דבר שעלול לפגוע ברציפות התכנון ולכן בעצם הוועדה ביקשה ומינהל התכנון ענה ביחד עם משרד המשפטים, בגיבוי משרד המשפטים וברוח גבית של הוועדה והשר כמובן, לפרסם שתי הנחיות, אחת שנוגעת למצב החירום והחובה להתקדם בכל מה שנוגע למצב החירום והשנייה בנוגע לאופן שבו ראוי לפעול בהתחשב בתקופת הבחירות. כצעד משלים לעניין הזה היה צורך לדעת הוועדה להתייחס למצב שבו הוועדה המקומית יושבת בשב ואל תעשה ובעצם לא נותנת החלטות, תופעה שאנחנו מכירים מחלק מהוועדות המקומיות, ולכן מוצע כאן איזה שהוא הסדר לתקופה הקרובה שבו אפשר יהיה במקרים שוועדה מקומית לא פועלת כראוי ולא מחליטה בבקשות שמונחות בפניה, או שזה יועבר אוטומטית או שאפשר יהיה להעביר את זה לערכאת ערר שתבוא בנעליה של הוועדה המקומית ותיתן את החלטתה בעניין מתוך הנחה שעצם קיומו של מנגנון אפשרי כזה, הנחה ותקווה, בעצם יתמרץ את הוועדות המקומיות כן לקבל החלטות כדי שסמכותה לא תעבור לגורם אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך רק לומר בעניין הזה, חלק גדול מהרשויות המקומיות, אני לא יודע אם זה רוב או לא רוב, עושים את עבודתן וממשיכים, כמובן בכפוף לדברים, לכן אני שוב חוזר ומשבח את חוות הדעת שיצאה ואת תדמור וכל הצוות, היא יצאה מאוד ברור, כולם הבינו את רוח המפקד, צריך להתקדם קדימה, לא להעמיק את משבר הדיור, ומצד שני בדברים שהם יכולים להיות בעייתיים אז מרקרנו אותם מה כן ומה לא. בכל מקרה אני תמיד אוהב שיש גם איזה מנוף כלפי רשויות כאלה שאני מאוד מקווה שלא נצטרך להשתמש בו, ההימנעות מהמנוף היא חלק מהעניין ולכן שילבנו את זה בתוך הצעת החוק כאן. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רק רוצה לומר שבנושא הזה הייתה לנו כבר עירייה אחת שהחליטה שהיא לא מתכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כפר סבא. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> יושב ראש הוועדה המחוזית הוציא מכתב התראה לוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה הם אמרו שהם לא מתכנסים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בגלל הבחירות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא סתם - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> כל אחד מהסיבות שלו, על כל פנים מה שסוכם עם יושב ראש הוועדה המחוזית שאם לא יכנסו את הוועדה המקומית אז היושב ראש יפעיל את הסמכות שלו על פי סעיף 28, יזמן את ראש העיר לשימוע לפני נטילת הסמכות לוועדה המחוזית. יש לוועדה המחוזית כבר היום בחוק את הסמכות לעשות את זה, לפני החקיקה, אז אנחנו כבר עושים את הדבר הזה, כך שאנחנו לא מחכים. מהבחינה הזאת מבחינתנו חשוב מאוד שהם יעבדו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני בטוח שהם נתנו תשובה מנומקת חוץ מבחירות. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בסדר, אז יש שימוע והם יסבירו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חשוב להבין את הצד השני. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> היו תשובות שלא נראו לנו תשובות אמיתיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת דוגמה? << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אין להם עובדים בגלל המלחמה. לכולם אין, נו אז מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מקבל את זה גם כשמשרדי ממשלה אומרים לי את הדבר הזה. אני יכול להבין האטה, אני יכול להבין פחות. הפוך, היו דברים שבאו וביקשו, חשבנו לתת עשרה ימים אז אמרו תנו 15 יום. אבל לבוא לקבל דבר כזה, אתה יודע מה עומד מאחורי כל דבר כזה? זה מאות יחידות דיור, זה הרבה מאוד דברים. זו תקופה באמת שאף ראש עיר לא אוהב להביא דיון בזה. זו עיר גדולה, גם אם כולם במילואים שם, בואו, זה עדיין - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> מהנדסת העיר לא במילואים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אבל אני לא הייתי רוצה להיכנס לזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם זה כבר נפתח פה לפרוטוקול, נאמרים דברים, אז אנחנו מתנגדים למה שנאמר כאן. אנחנו כן חושבים שיש מקרים שבהם רשות מקומית לא יכולה להתקדם עם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני ממש מופתע מההתנגדות שלכם בעניין הזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, אנחנו אמרנו אותה גם בפעם הקודמת, זה נכון, אבל אנחנו מתנגדים לדבר הזה. אנחנו חושבים שרשות מקומית וועדה מקומית מתנהלות בעולם שיקולים שבכל הכבוד בעיניים ארציות לא נכון לראות אותם ועולם השיקולים שלהם הוא עולם שיקולים שהן צריכות לשקול אותו בעצמן. אנחנו ראינו כבר שהיו אמירות כאלה שרשות מקומית מתנהלת באופן לא תקין ובסופו של דבר בית המשפט כן סבר שיש לה סמכות לנהל את מה שקורה אצלה. בכל הכבוד, רשות מקומית היא גורם שלטוני, היא לא רק זרוע ביצוע של המדינה, היא גם גורם שלטוני שנבחר על ידי התושבים עצמם והאמירות האלה הן על דעתנו לא מקובלות, מרכז השלטון המקומי, ואנחנו גם מתנגדים למתווה שהונח כאן בהצעת החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> של ההקלות את מדברת? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך משהו, עם הרבה כבוד והרבה הערכה לעבודה שלכם, בטח שלך וגם של אחרים, מרכז שלטון מקומי הוא לא ועד עובדים, הוא לא הסתדרות, התפקיד שלו, וכך אנחנו רוצים לראות אותו, ואת יודעת, לא מעט פעמים גם בתפקידי זה וגם בתפקידיי האחרים, אני חושב שמרכז השלטון המקומי צריך להיות חלק מכל שולחן של החלטה כי בסוף אתם כמרכז שלטון מקומי יודעים וחייבים לדעת ולתכלל ולהיות רתומים ביחד עם העקרונות הממשלתיים ועם הדברים הללו. מצד שני, נכון, זה מועדון חברים, צריך גם להגן על ראשי רשויות, אבל אני חושב שההסתכלות צריכה להיות דווקא אחרת. דווקא אתם צריכים להיות אלה שבאים לראש עיר, ולא משנה כרגע מי, ובודקים איתו אובייקטיבית מה הסיפור, כי אם לא, הוא מכתים, לא הוא אישית, אני לא יודע אפילו מי ראש עיריית כפר סבא, ככה שאני לא יודע באיזה צד הוא של המפה הפוליטית וזה לא מעניין אותי, אני יודע שהוא לא מדגל התורה, זה אני יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא מצד פוליטי שהם סביב השולחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מכיר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא משחק פוליטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק אומר דבר אחד הפוך, אתם כארגון המייצג, אבל הוא לא מייצג את תנאי ראשי הרשויות רק, הוא מייצג את עבודת השלטון המקומי, אתם צריכים לדחוף איתנו את העגלה ואתם עושים את זה ברוב הפעמים, וגם כאן, ולכן אני חושב שהדיון כרגע הוא מיותר, ואת יודעת מה? דווקא אם יש באמת, מה שאמר נאור, יש לו שיקולים חשובים ונכונים, ברור לי שישמעו את זה באותו שימוע או אותה פגישה או אותו זימון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא הנוסח שהוגש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי אפשר לנהל דברים אם אתה לא משתמש גם במנוף הלחץ שלך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל, יעקב, דיברת על מנופי לחץ שיש בחקיקה הזו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב, אבל עכשיו חבל שאנחנו הולכים לדבר על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משפט וחצי השחלתי. בסדר, זה הישג, ליום שלישי זה הישג. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל חקיקה עושים בשביל רשות אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד משפט וחצי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא רוצה להגדיש את הסאה כבר בשעה 11 וחמישה, אני מתכנן להישאר בוועדה לפחות עוד שעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אנחנו יוצאים להפסקה לשעה. טוב, אוקיי, להקריא ולהסביר, לשמוע הערות ולהתקדם, עם דגש על להתקדם. אתה חייב לי תשובה עוד, רוסלאן, על הרציפות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תכנון ובנייה), תשפ"ד-2023 הגדרות 1. "החלטה מנהלית" – החלטה או פעולה של רשות ציבורית מכוח סמכותה לפי חיקוק; "חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים" – חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "מוסד תכנון" – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, לרבות ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק האמור; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אבהיר. כיוון שיש ספק בשאלה אם ועדת הפיצויים והיטל השבחה היא מוסד תכנון, לצורך החוק הזה היא תיחשב מוסד תכנון וכל ההוראות של הארכת מועדים יחולו גם עליה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בלי להכריע בשאלה. האמת היא שהיא מוכרעת, היא לא מוסד תכנון, אבל בסדר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין לה סמכויות בתכניות והיתרים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה היא לא מוסד תכנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לעמדנו זה לא מה שזה מוכרע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא יוכרע עד הסוף, לחוק הזה זה הוכרע, אבל אם אתה שואל אותי, אשכרה ברור שזה כן, בסוף זה - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אני לא רוצה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש עמדה שחושבת שכן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "השר" – שר הפנים; "תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה; "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024) או כל תקופה נוספת שקבע השר בצו לפי סעיף 9; "תקופת ההקפאה" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) או כל תקופה נוספת שקבע השר בצו לפי סעיף 9, ולעניין תקופה, פעולה או מועד הנוגעים לשטח יישוב המנוי בתוספת השלישית או שטח הגובל עמו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פה אנחנו צריכים להוסיף 'כולו או חלקו'. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) או כל תקופה נוספת שקבע השר בצו לפי סעיף 9. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסוגריים זה 30 בנובמבר אצלכם? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אצלי זה אוקטובר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש כאן שני מועדים, הראשון זה 31 באוקטובר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקופת ההקפאה לא יכול להיות עד 31 באוקטובר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, יש כאן שני מועדים בהגדרה של תקופת ההקפאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתוך ההגדרה יש שני מועדים, ה-7 באוקטובר עד ה-31 באוקטובר זו תקופה אחת, ותקופה שנייה, אני התייחסתי לזה, אני אתייחס לזה טיפה שוב, לגבי היישובים שנפגעו במיוחד עד ה-30 בנובמבר. אני אסביר את שתי ההגדרות האחרונות. התקופה הקובעת, שזה שלושה חודשים, היא התקופה שתיכף שאנחנו נתייחס בעיקר בנושא אכיפה, אנחנו תיכף נקרא את הסעיף עצמו, היא נוגעת לנושא האכיפה, גם בתחום התכנון והבנייה וגם בתחום רשות מקרקעי ישראל או אכיפה במקרקעי ציבור. התקופה השנייה, שהיא עיקר החוק, היא התקופה שנקראת תקופה ההקפאה, וכפי שאמרתי, ההצעה מבקשת למפרע לקבוע הקפאת מועדים, שוב העיקרון, שהאזרח היה צריך לעשות בתחום התכנון והבנייה או בעניינים שמפורטים בתוספת לתקופה של שלושה שבועות. לגבי אותם יישובים ספציפיים שנפגעו במיוחד או פונו במסגרת החלטות הממשלה תהיה תקופה מוארכת מתחילת המלחמה ועד סוף נובמבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה עד סוף נובמבר? סתם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא סתם, זו שאלה טובה. שאלה שצריך לדון בה. זו שאלה שעומדת לפתחה של הוועדה. גם התקופה הראשונה של שלושה שבועות זה משהו שאתם צריכים להחליט לגביו אם אתם מקבלים את הצעת הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להציע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה עוד שבועיים. החוק לא עובר היום נניח, לא עובר השבוע, נשאר לזה עשרה ימים, 12 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקופה היא תאריך? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון, אתה מתייחס ליישובים שב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי רוצה לענות מהממשלה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> שני דברים. אחת, השר יכול להאריך, רצינו לשמר את הגמישות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אתם מייצרים פה מנגנון שהוא צריך לבוא לוועדת הפנים, להאריך. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אתם מייצרים את המנגנון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, המנגנון הזה הוא חשוב, ההיפך, אני פשוט אומר, בטח בתקופה הראשונה אפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שואל נאור, נגיד מחר יש אלף דברים יותר חשובים, החוק ייכנס רק עוד עשרה ימים, אז מה, הוא יהיה יומיים בתוקף? הוא שואל מה הרציונל של התאריך הזה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני אומר ככה, הרציונל של שלושה השבועות, קודם כל זה הקפאה, זאת אומרת שאם למשל היה לך מועד להגשת התנגדויות שלפי החוק הוא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו באמצע נובמבר, זה לא שלושה שבועות. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, אתה מרוויח את שלושה השבועות לכל פרק זמן ששלושה השבועות האלה היו באמצעו, הם לא נספרים. זאת אומרת שאם הייתי צריכה להגיש התנגדויות בתקופה של 60 יום שהתחילה לפני ה-7 באוקטובר, אז גם כשהחוק הזה יעבור אני מרוויחה את אותם שלושה שבועות אקסטרה, הם יצטרפו לסוף התקופה, זאת אומרת 60 הימים שלי יהיו 60 ימים פלוס שלושה שבועות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה לא משנה מתי החוק יעבור בעצם. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> נכון. זה נותן את שלושה השבועות האלה, מוציא אותם מספירת הימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה מדובר על איזה יישובים? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה בכל הארץ, זה שלושה שבועות בכל הארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלושה שבועות מיום החוק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, רטרואקטיבית. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, כל מי שהיה צריך לעשות פעולה בתכנון ובנייה כלפי מוסד התכנון ובאמצע התקופה הזאת נפלו שלושה השבועות האלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעצם כל הרעיון של ההחלטה הזאת זה החלטה רטרואקטיבית. אני לא הייתי ממליץ לדבר על יותר משלושה שבועות כי זה השלכות אדירות על הרבה מאוד. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> נכון, ובמחוזות הצפון והדרום ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני שואל עכשיו לגבי המחוזות הללו, לכמה זמן אתם עושים את התקופה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אז שם התקופה תהיה ברצף, למעשה מה-7 באוקטובר עד סוף נובמבר, ששוב, זה הקפאה, זאת אומרת כל מועד שהיה אמור לחול בתקופה הזאת מקבל את כל התקופה הנוספת, כשניסינו לדייק את היישובים לפי איפה שפונו בצפון ומועצות אזוריות שנפגעו בדרום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת הייעוץ המשפטי של הוועדה, לעשות את זה ל-15 בדצמבר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> רק על הרשויות שבתוספת שזה צפון ודרום, היישובים שפונו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מציעים מה שקשור לרשויות של צפון ודרום, אלה שפונו, אז יהיה 15 בדצמבר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו גם לא רוצים לפגוע בהם כי זה הקפאה טוטאלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אבל אם לא שמת לב הם קפואים והיום לא רק קפואים, גם רטובים מגשם. << דובר >> קריאה: << דובר >> בהרחבה אנחנו נוכל יותר לדייק ואז להחליט מה כן ומה לא, לטובת העניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה בהרחבה? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בהארכת הצו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וגם תזכור שיש לך את הסמכות במקרים דחופים כן לבטל את ההקפאה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אבל זה מקרים דחופים רק שנובעים מהמצב הביטחוני לצרכי שיקום. השאלה אם נכון להקפיא את הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחשבו, אם יש בעייתיות בזה דבר עם הוועדה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני גם חושב שצריך לדייק את ההגדרה של השטח הגובל עמו. ההגדרה של גובל עמו עשוי להיות בעייתית כי זה יכול להרחיב את זה הרבה מעבר למה שמישהו רוצה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ההתלבטות הייתה כאן, מכיוון שברוב היישובים מדובר ביישובים שהם יישובים כפריים במועצות אזוריות תחומי היישוב זה לא תחומי הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תדייק שה'גובל' יהיה על היישוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה מה שכתוב, הוא לא אומר תחומי המועצה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להיפך. אתם צריכים להבין את הבקשה של מינהל התכנון בהקשר הזה. אנחנו בתחילת הדרך חשבנו שצריך ללכת לפי מרחבי תכנון, אם יש מרחב תכנון מקומי, אמר מינהל התכנון שיש מרחבי תכנון שבהם חלק מהיישובים פונו וחלק לא, ואז אמרנו אוקיי, היישובים הם נקודות בתוך מרחב, זה לא תחום רצוף ולכן הצענו את העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההגדרה של הגבול שאתה מדבר עליה עכשיו היא גבול המושב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גבול היישוב, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זה מונע את הבעיה שלך. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני לא יודע, אין לי את המפה כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מטייל בצפון, אין לך יישוב ליד יישוב. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אני מדבר על הדרום, יש ערים שגובלות בחלק מהשטח, זה כל העיר? זה לא כל העיר? לא יודע, לדעתי צריך לראות את המפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאומר עו"ד זינגר שיש חשש שאתה מרחיב ככה, גובל וגובל וגובל, אתה מקפיא את הכול שם. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> צריך לראות את המפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, תשובה עד סוף הדיון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש תשובה. אני אסביר. מה שכתוב פה, מה שאנחנו התכוונו, אני חושב שזה כן עולה מהנוסח, השטח שגובל, קודם כל מה זה גובל זאת שאלה. מה זה גובל? יש 197, בסדר, לא ניכנס כרגע, נניח לשאלה הזאת בצד כי פחות או יותר אנחנו יודעים להתמודד עם השאלה מה פירוש גובל. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> צמוד דופן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא צמוד דופן. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, אני יודע למה לא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> גובל זה גובל, כמו 197 לצורך הפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לטוב ולמוטב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> החוק פה, הנוסח מדבר על שטח שגובל, אני אקריא שוב: תקופה, פעולה או מועד הנוגעים לשטח יישוב המנוי בתוספת השלישית, זה ברור, או שטח הגובל עמו. שטח הגובל עמו, צריך לדבר מה זה שטח גובל, זה בדרך כלל מגרש שגובל, לא יישוב שגובל, לא עיר שגובלת. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, מגרש זה מגרש, בדרך כלל זה שטח גובל. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו יחידה תכנונית שהיא כנראה מגרש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שכותבים את המילה שטח הפירוש זה מגרש. לכתוב מגרש זה מאוד מצומצם. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה יחול רק על תכנית שהיא בשטח? אם אתם מדברים על מגרש דברו על מגרש, זה יחידה תפעולית, שטח אני הבנתי כשטח יישוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, זה בדיוק מה שחשוב להבהיר. לא הכוונה לכל יישוב שגובל ביישוב, אז כל היישוב הגובל. ברור שלא זו הכוונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור שזו לא הכוונה. אני חושב שזה מאוד ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, הלאה. תודה על ההערה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערות נוספות לסעיף 1 או שאפשר לעבור הלאה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות לסעיף 1, הגדרות? פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> האמת היא שאני מבקשת אם אפשר לתת רשות דיבור לנציגת מרכז השלטון האזורי שנמצאת בזום, עורכת דין שירי גז, כי זו הערה של השלטון האזורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב מי שנמצא בזום ורוצה לדבר, להצביע. שירי, את איתנו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מילכה כרמל היא גם נציגה של מרכז השלטון האזורי. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> לעניין התחולה של הצו או של התקנות לשעת חירום, אני נכנסתי רק עכשיו, זו הצעת חוק, אז אולי אני לא מגדירה נכון את הפלטפורמה החוקית, בכל אופן אנחנו מבקשים שזה יהיה לכל תחולת מרחב התכנון. צריך להבין שיש ועדות מקומיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה חשוב, זו הערה חשובה שאנחנו צריכים להתייחס אליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא מדברת על כל מרחב התכנון. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> יש ועדות מקומיות שהעובדים שלהם לא יכולים להגיע למשרדים, הם עובדים מרחוק, כל לוחות הזמנים שם מוארכים ואנחנו מבקשים לאפשר גם לתושבים להגיש התנגדויות באיחור וגם לוועדה להקפיא את לוחות הזמנים של התכניות ושל ההיתרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על איזה נקודה את מדברת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על זה שכתבנו שזה רק לגבי יישוב והיא מבקשת על כל מרחב התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שמקודם הסברנו מה אנחנו לא הולכים לעשות. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> על מה שאמר היועץ המשפטי לוועדה, אני חושבת שיש בזה היגיון, ניקח לדוגמה את מועצה אזורית גליל עליון, יש שם יישובים שפונו כי הם בתחום המרחב הצבאי ויש יישובים שלא פונו, אבל הוועדה עצמה יושבת בתוך אזור שפונה והיא עובדת מרחוק והיא עסוקה בדברים הרבה יותר דחופים מאשר היתרי בנייה או תכניות שצריך לקדם ולכן אנחנו מבקשים להחיל את הצו או את הוראת השעה על כל מרחב התכנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את מדברת על הוראת השעה המוארכת, זאת אומרת התקופה המוארכת שמעבר לשלושה שבועות? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> כן, מעבר לשלושה שבועות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה גם מתקשר למה שדיברנו בנוגע להתחלה. אפשר לשאול אותה במה היא עסוקה כדי לתת נימוקים רציונליים ללמה לא מכנסים את הוועדה, אבל בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ועדה מקומית? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות כן. אין לי מה, כי זה לא הנושא, כי עברנו את זה ואתה גם לא תסכים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> קודם כל אני רוצה לדייק, אני מבין שהכוונה היא, כמו שאמר אדוני היושב ראש, אנחנו סבורים שמרחבי תכנון זה רחב מדי, אפשר להביא לא מעט דוגמאות, שיש מועצות אזוריות ואפילו מספר מועצות אזוריות תחת מרחב תכנון מקומי אחד בשטחים עצומים ולא נכון לגזור גזרה שווה על כל מרחב התכנון. על זה נראה לי שיש הסכמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מסכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין הסכמה על זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אני חושב שיש הסכמה שאם שטח מרחב התכנון המקומי הוא אלפי דונם אז לא כל כך רלוונטי זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי שרלוונטי, כי אם היא מציגה לך דוגמה, אני לא יודע על הדוגמה שאתה מדבר עליה, אבל בדוגמה שהיא מציירת, נגיד שמדובר במרחב תכנון עצום, לא משנה, אבל הוועדה המקומית יושבת במקום מאוד בעייתי - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הבנתי, באמת שהבנתי. היא מבקשת לדייק, מבלי לגרוע ממה שאמרתי, שאם משרדי הוועדה המקומית ממוקמים בשטח שפונה, לתת פוקוס איפה ממוקמים משרדי הוועדה. זו הבקשה שלה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> היא דיברה על שני דברים, גם על המיקום וגם על העיסוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה הם עושים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, צריך לדייק את זה. אם מדובר במיקום של משרדי הוועדה, ועדה מקומית לא פועלת, או מתכנסת בזום, אנחנו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מדובר על זה, היא ציינה את זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אני אומר, נכון, אבל צריך לדייק את הדברים. יש סמכות גם בחוק הזה, אנחנו כבר נראה, נקרא אותו, יש סמכות כמעט לכל מצב, אם זה להתנגדויות, להאריך את המועדים, אם זה זה, אבל לא להכול, נכון, צריך לחשוב על זה, אבל אם ההצעה שהוצעה זה לדבר ברמה של מרחבי תכנון אנחנו מסתייגים מזה, אני חושב שזה לא האיזון הנכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אפשר לדבר על מיקום משרדי הוועדה, אפשר לדייק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה פחות חשוב דווקא, כי הם יכולים לעבוד מרחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב, כמשרד הפנים או מינהל התכנון, אם יש מקומות, הרי היום אפשר הכול לקחת ולהעביר, אמנם זה מערכות מחשוב אבל זה לא כזה ביג דיל, אם אני מבין נכון, ואם יש משרדים של מועצה אזורית שחולשת על שטח אדיר שם ובדיוק המשרדים יושבים במקומות המסוכנים וזה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, היא אמרה גליל עליון, הוא יושב בקרית שמונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז להעביר. כדי לתת עבודה יותר שוטפת להעביר. יצטרכו סיוע בעניין הזה אז נדבר עם משרד הפנים שליבו רחב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אגב ביקשו סיוע ואני לא יודע מה קורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ביקשו סיוע, עוד פעם, אם שומעות אותי הנציגות גם מילכה וגם קודמתה שלא הצליחה לעלות, שירי, אם היא עדיין נמצאת איתנו, אם הסיפור הוא באמת להביא ולקיים דיון נורמלי במקום שהוא מפחיד ואי אפשר להיכנס אליו או לא כדאי, אני חושב שלטובת בכלל כל היישובים האלה, עדיף שכאלה שהם מקומות של פיקוד ומטה, מה שנקרא, של המועצה האזורית, יהיו במקומות אחרים. אם הבעיה היא רק כספית, של סיוע, תעלו לנו להנחתה, משרד הפנים מגיע אליי מדי פעם, אני אעשה לו איזה הצגה ונוציא מהם את מה שצריך. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא צריך הצגה, כי אם הוועדה המקומית לא נמצאת שם אז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חוזר בי מהמילה הצגה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא, אם גם המועצה עצמה לא נמצאת אז ברור שהם עובדים במקום אחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נמצא פיזי, אבל הם נמצאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני אומר, עזוב, אני לא הולך לקחת תקציב שלך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא בהכרח, זה ועדה מרחבית. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> ועדה מרחבית בכלל אין בעיה, למיקום אין ערך, הם יכולים לשבת בכל מקום. יש לפעמים ועדות מרחביות שאפילו לא יושבות בתוך התחום שלהן. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני רוצה להשלים כי הבנתי שדבריי לא הובנו לאשורם. אנחנו מדברים פה על הקפאה יחסית מינורית, לפי מה שקורה, אני לא חושבת שלא ייקוב הדין את ההר אם אתם תיתנו לכל מרחב התכנון בהבנה שהמועצות האלה וגם הרשויות המקומיות שבתוך אזורי סיכון ביטחוני ממשי לא יתחילו לספור להם את הקילומטרים. כמו שאמרתי, יש יישובים שלא מפנים אותם אבל כן צריך לפנות אותם, האנשים במקום אחר, גם הלקוחות של הוועדות המקומיות וגם הוועדות המקומיות, הם כולם עסוקים היום בהישרדות וצריך לתת להם מרחב נשימה ולא רק להגיד זה שפונה וזה שלא פונה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> את יכולה לציין ספציפית כי יש רשימה מאוד מאוד ארוכה של יישובים, לא רק כאלה שפונו בפועל, את יכולה איזה יישוב חסר לך ברשימה שאנחנו נתייחס אליו? כי זו אמירה קצת בעייתית לדבר באופן כללי, זו הוראת שעה שהיא אמורה להיות ספציפית כי יש לזה השלכות מהצד השני, כי אם אנחנו נבוא ונקפיא אז במקום שכן רוצים להתקדם לא יוכלו להתקדם כי הקפאנו אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אחד הניצחונות לחיזבאללה לתת. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אפשר לתת איזה שהיא הוראה שהיא נותנת את שיקול הדעת לוועדה המקומית. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה קיים, יש שיקול דעת. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> ולא לעשות את זה דיכוטומי, מה שפונה יש הארכת מועדים או הקפאת מועדים ומה שלא פונה אין. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> תגידו לנו על יישובים ספציפיים שיש לכם בעיה, כשאנחנו נאריך את הצו, אז נכניס אותם, אין שום בעיה. תעברו עכשיו על הרשימה, אם יש לכם יישוב שלא מופיע ברשימה שאתם חושבים שצריך להכניס אותו אנחנו נכניס, אנחנו לא נגד, אבל מצד שני אנחנו לא רוצים לפגוע בכאלה שכן יכולים לעבוד ואז אנחנו מקפיאים להם, המשמעות של הדבר היא שגם אם הוא רוצה להתקדם אני מקפיא אותו. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> מישהו פה, אני לא זוכרת מי אמר שבאשקלון יש מקומות שהם צריכים להיות מפונים ויש לא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אשקלון היא ברשימה. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אוקיי, אז בואו ניקח את אשקלון, שלקחו את כולה, אני סתם אומרת כי אני באמת לא יודעת, אנחנו לא עברנו על הרשימה, אני מצטערת, גם נכנסתי ככה אס או אס לישיבה הזו, אשקלון היא כולה מרחב תכנון אחד ולכן זה חל על כולה. מועצה אזורית, יש יישובים שהם נכנסים פנימה ויש יישובים שאינם, אבל עובדי הוועדה, למשל מהנדסת הוועדה המרחבית בגליל עליון היא תושבת קרית שמונה, אז היא תטפל באיילת השחר, אבל תקפיא את הטיפול - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איילת השחר היא יותר דרומית. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> התכוונתי שעל איילת השחר לא חל, היא כן תתעסק באיילת השחר, אבל לא תטפל במנרה, זה לא עובד ככה, הם מטפלים בכל מה שנמצא על השולחן. האמת היא שאני מוכנה שאנחנו נעשה איזה שהוא סקר קצר, זה לא בדיוק קצר כי תחשבו, זה כל גבול צפון וכל גבול דרום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל עדיף באמת לנסות לצלול ולהביא את הדוגמאות, אני חושב שיש גם תרופה לכל אחד מהדברים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני רוצה טיפה להרחיב על התרופות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיכף תרחיב על התרופות, אבל אני רוצה לומר לך, דווקא, כי את יועצת משפטית, נכון? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני מתכננת, היועצת המשפטית זה שירי גז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בכל מקרה אני חושב שצריך להסתכל על הצד השני. יש תכניות ויש דברים שעבדתם עליהם הרבה מאוד, שהם קשורים להתפתחות של יישובים, בעיקר מבני ציבור או דברים מהסוג הזה, שאנחנו רוצים לקדם אותם, אנחנו לא רוצים הקפאה. זה מה שרוצים האויבים שלנו, להקפיא אותנו עד כמה שאפשר. לכן אני חושב, בסוף אנשים פה, כמו שיש הקרבה בחלק המלחמתי יש גם הקרבה החלק האזרחי, אני בטוח שכל מתכנן או כל יועץ משפטי או כל עובד עירייה עם ראש גדול, הוא יודע למצוא – בעולם היום של זומים ואפשרות של העברת ישיבה ממקום למקום בצורה כזו או אחרת, אני חושב שאם יש משהו שהוא באמת בעייתי ומישהו כותב שאי אפשר, אבל להקפיא הליכים שהם – יכול להיות שזה לא לטובת הציבור, ברור שזה לא לטובת הציבור, יכול להיות שזה לטובת המועצה, יכול להיות שזה סתם זכות אזרחית שמגיעה לאזרחים שלכם, אנחנו עלולים להיכנס לסטגנציה הזאת סתם, עם סיבות טובות אבל רחבות מדי. לכן זה הרציונל שאני מתחבר איתו. יכול להיות, בני, אולי תגיד מה התרופות בחקיקה שיש. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני מבינה לגמרי ואני מסכימה איתך, אבל יש לי שתי בקשות או הצעות. אחת, שזה יהיה רשות, והשני, שתיתנו לנו זמן לעשות איזה שהוא משאל טלפוני קצר בקרב מהנדסי הוועדות והמועצות כדי לראות אם כצעקתה. יכול להיות שאנחנו טועים ולא צריך לתת את כל מרחב התכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא קורא לזה סקר, אני מבקש ממך שתעשי התייעצות עם הקולגות שלך, אבל תעדכני אותנו, יש לנו לפחות שעות רבות של דיון פה ואם תוכלי לעדכן אותנו באמצע ברוח הדברים. בנושא של רשות, אני חושב שזה בעייתי משום שאנחנו צריכים לדבר בדברים ברורים. רשות, אז עוד פעם, שב ואל תעשה עדיף וכו' וכו' וכו'. אבל כן בני ירחיב עכשיו במה קורה במקרים מאוד ספציפיים כדי שזה ייתן את התרופה לעניין הזה. תודה רבה לך, אני מחכים לשמוע ממך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש בהצעת החוק שבפניכם מספר סעיפים שנותנים מענה לחלק גדול מהבעיות, אני אפרט את חלקם, ייתכן שצריך לחשוב על עוד משהו שעולה בדעתי כרגע, כשנגיע לזה אני אגיד את זה, אבל בכל מה שנוגע לקידום תכנית, ליושב ראש מוסד תכנון, ללא קשר לרשימת היישובים, יש סמכות להאריך את המועד להגשת התנגדויות ומטבע הדברים הארכה כזו שתתבקש במקומות שאת מדברת עליהם, אני מניח, אז זה ייתן אורך נשימה אוטומטי למנהל הוועדה המקומית אם הוארך המועד להגשת התנגדויות. כנ"ל בבקשה להקלה ושימושים חורגים יש ליושב ראש מוסד תכנון סמכות להאריך את המועד להגשת התנגדויות, הוא יכול להאריך את זה באופן חלקי, לגבי חלק ממרחב התכנון, הסמכות הזאת לא מוגבלת בחוק ויש בה כדי לתת מענה, ודאי לתכניות להקלות ולשימושים חורגים. בנוסח שבפניכם אין מענה, למען ההגינות, להיתר תואם תכנית, נגיע לזה, אבל אני חושב שלתכניות והקלות ושימושים חורגים יש מענה בהגדרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים להבין, רשימת היישובים שהגשתם מעוררת שאלות בכיוונים הפוכים. למיטב ידיעתי אשדוד לא פונתה ולמה היא צריכה להיות ברשימה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הרשימה הזאת התקבלה ממתכננת המחוז ואני חושבת שהשיקול שם היה עוצמת המתקפה והירי שם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה? ירי יש גם בראשון, הרבה יותר מאשדוד. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני אבדוק מול מתכננת המחוז. << דובר >> ירון עמוס לוי (יש עתיד): << דובר >> השאלה לגבי אשקלון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אשדוד. גם באר טוביה לא פונתה. הרשימה הזאת מאוד לא ברורה, יש פה יישובים שכלל לא פונו ואפילו נמצאים במרחק רב מאזורים שפונו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש קריטריונים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הקריטריונים? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> בדרום בעיקר המחשבה הייתה על כל המועצות האזוריות שיש להם יישובים בתוך העוטף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באר טוביה יש לה יישובים בתוך העוטף? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> באר טוביה, הבנתי שהיא גובלת ויש שם איזה שהוא קושי, אבל אני אבדוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש קריטריונים? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הערכה של מתכננת המחוז לקושי של הגופים האלה כרגע לתפקד. יש גמישות בתוספת. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> הערכה על פי איזה קריטריונים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בדקנו בחוק את ההערכה שלנו לגבי היכולת שלהם לתפקד, אבל פה יש להם את היכולת לגבי היכולת לתפקד. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, מתכננת המחוז מכירה את המחוז שלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני חושב שגם מתכננת המועצה מכירה את המועצה שלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אשדוד? תגידו, מה יש לכם? אתם מכירים, יש רחוב כזה בעזה שהולכים עם דגל לבן, בואו נעשה ישיבה עם דגל לבן ונסגור את המדינה, נקפיא את הכול, גשם כבר יש ונגמר. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא צריך להתעצבן, בסדר, הכול בסדר. אנחנו נוריד את אשדוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא התעצבנתי, זה כלי עבודה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> מנוף לחץ. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל, אדוני, באמת צריך להבין מה השיקולים, יכול להיות שבאשדוד יש איזה שהוא גיוס המוני למילואים שאנחנו לא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל יכול להיות שגם בראשון יש. פניתם למחוז מרכז? אם זה גיוס אז יכול להיות שגם בראשון יש. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני משיבה ליועץ המשפטי לוועדה, אני לא יודעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מצדיק את גברתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, אם מתחילים להיות מקומות מיוחסים, אז אני הולך על כל המועצות האזוריות כולן, כל היישובים, נגמר, בואו ניפגש באמצע החורף, יהיה בסדר. אם הייתי בארבע עיניים, ואני לא, הייתי אומר שאני מתחיל להריח תקופה נוספת שקשורה אולי לתקופה של עכשיו, לא רק מלחמה, גם הקפאת הבחירות. אני יודע, זו תקופה לא נוחה לקדם דברים ולא נוחה להתמודד עם התנגדויות ולא נוחה להרבה מאוד דברים, אבל לא נוח לנו בכלל, למי שיש לו ספק. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני בודקת מול מתכננת המחוז מה היו השיקולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לגבי הצפון היה קריטריון, תדמור, נכון? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> בצפון מה שנעשה, נבחנו חמישה קילומטרים מהגבול, כי זו הרצועה שפונתה, כאשר יישובים שנכנסים באופן חלקי לחמישה כן נכנסו לרשימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, אני לא מדבר על אשכול, אבל אשדוד, אפילו אשקלון, עם כל הכבוד. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אשקלון פונתה בחלקה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אם אני מבינה נכון, השאלות הן בעיקר כלפי אשדוד וכלפי באר טוביה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, מרחבים לא פונתה ברובה, למיטב ידיעתי. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ממה שאני מבינה יש בתוכה יישובים שפונו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה בכלל רשימת היישובים? כי כולם מאוד בקיאים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש בסוף התוספת, בעמוד האחרון. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני הודעתי לרעות את רשימת היישובים בתוך כל אחת מהמועצות, אבל בדרום כן חשבנו לתת להם את הגרייס הזה של היישובים בתוך המועצה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מבחינה משפטית היועץ המשפטי צודק. שוב, אני חושב שאנחנו חייבים לבדוק את זה, הרשימה שבחוק לא צריכה להיות לפי שיקולים של בדיקת מתכננת המחוז בתיאום עם הוועדה המקומית אם היא יכולה לתפקד או לא, כי לא נצא מזה, חוק צריך להיות חד ערכי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, צריך לבדוק עם כל מתכנני המחוזות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, אתה צודק. החוק צריך להיות חד ערכי, לפי קריטריונים ברורים של פינוי יישובים או קילומטרים. זו הערה מקובלת ונכונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פינוי של לפחות אחוז מסוים מהאוכלוסייה, לא פחות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התשובה נמצאת לדעתי הצנועה בחוק שכבר עבר לדחיית מועדים ספציפית למפונים, יש שם רשימה של מפונים שבהם חל החוק ההוא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר, נבדוק את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא כבר עודכן לגבי הפינוי בצפון, יש כבר רשימה. אני גם חושב שכדאי להפנות לשם ולא לעשות פה רשימה. לפי מה שמסתמן לא כדאי שתהיה פה רשימה עצמאית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הערה נכונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, תיתנו תשובה במהלך הדיון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אין הערות נעבור לסעיף 2. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הארכת תקופה ומתן החלטה מנהלית בנוגע לצווים מנהליים בענייני מקרקעי ציבור ותכנון ובנייה 2. (א) על אף האמור בחיקוקים כמפורט להלן התקופה הקובעת לא תובא במניין התקופות למתן החלטה מנהלית הקבועות באותם חיקוקים (1) סעיפים 217, 219 עד 222, 235, 237 לחוק התכנון והבנייה; (2) סעיפים 4, 5 ו-5א לחוק מקרקעי ציבור פינוי קרקע תשמ"א-1981; (3) סעיפים 29ה ו-29ו לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים. (ב) על אף האמור בסעיף 2(א)(1) התקופה הקובעת לעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים או שימוש אסור לבית מגורים תהא התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט' בכסלו התשפ"ד (22 בנובמבר 2023). (ג) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) התקופה הקובעת תבוא במניין הימים לעניין החלטה מנהלית לפי אותם חיקוקים אם התקבל אישור מנהל הרשות לאכיפה במקרקעין או המשנה למנהל הרשות או אישור מנהל הפיקוח כהגדרתו בסעיף 35א(2)(ב) לחוק העבירות המנהליות תשמ"ו-1985, או אישור מנהל חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, כי קיימת דחיפות מיוחדת בהוצאת הצו וביצועו מטעמים ביטחוניים או תכנוניים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נסביר את מה שמדובר כאן. כאן אנחנו מדברים על נושאים שקשורים לאכיפה, הן בתחום התכנון והבנייה והן בתחום פלישה למקרקעי ציבור והשבה של מקרקעי ציבור ששונה ייעודם. מה שמוצע כאן, שתהיה תקופה של שלושה חודשים שלא תבוא במניין התקופות שקובעות את התקופות על עבודת הרשות המנהלית מהסיבות שהוצגו בישיבה הקודמת, גם הפגיעה הקשה שאותן יחידות אכיפה סבלו בעקבות המלחמה וגם מקשיים אחרים שהועלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שם זה גם הרבה אנשי שטח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. מצד אחד אנחנו פה מאריכים את התקופות של פעולת הרשות בשלושה חודשים ואתם תראו שבסעיף הבא, לגבי פעולות של האזרח מול הרשות, למשל, סתם אני אתן דוגמה, היום ניתנת לאזרח, אם ניתנת לו, אפשרות לסלק את הבנייה הלא חוקית, לצורך העניין, תוך 30 יום. מה שנקרא ביצוע עצמי של הפעולה. בהקשר הזה מוצעת הארכה הרבה יותר קצרה, של שלושה שבועות, וזאת בעיה שצריך לחשוב עליה אם אנחנו עושים את ההבחנה בצורה כל כך – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על לעשות את זה מקביל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם זה לטובת האזרח בסוף או לא, כי לפעמים אתה משאיר אותו עם זה והוא מתמקם יותר ואחר כך הכאב הוא יותר חזק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן אמרתי, זאת שאלה. אנחנו צריכים לבדוק את העניין הזה מצד אחד, מצד שני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה לבדוק? עכשיו אנחנו בודקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש גם שאלה של פנייה לבתי המשפט שהיא כאילו לכאורה מוסדרת בתקנות בתי המשפט (מצב חירום מיוחד) שמאריך את התקופות לפנייה לבתי המשפט. התקופות לפנייה לבתי המשפט בנושא האכיפה הן קצרות מאוד בזמן וצריך לחשוב על השאלה הזאת אם אנחנו פה נותנים ארכות מאוד נדיבות לרשות המנהלית לבצע פעולות מנהליות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צריך להיות דו כיווני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, יש קורלציה בין הפונה לבין הזה. דווקא הפוך, אם כבר תשובות יותר מהירות מהמדינה מאשר - - - << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אם יורשה לנו אני אשמח להסביר את הדברים לחברי הוועדה מיד לאחר שהיועמ"ש יסיים כמובן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי ודאי. זה נושא אחד שצריך לשקול אותו. הנושא השני הוא הוראה שמופיעה כאן בסעיף קטן (ב), בעצם היא לא מבטאת את הכוונה שלא מצאנו דרך יותר טובה לבטא אותה. ההצהרה שהוצהרה כאן בוועדה הייתה שבתקופה הזו לא רק שיתקשו לעשות פעולות אכיפה, אלא גם לא מעוניינים לבצע בדרך כלל פעולות אכיפה אלא במקרים דחופים וראויים. מה שניסינו לכתוב כאן, אבל זה לא כל כך מבטא את האמירה הזו, היא שאפשר שהתקופה הקובעת לא תבוא במניין. היום גם במקרה רגיל, לכאורה, התקופה שנקבעה בחיקוקים היא תקופה מקסימלית לביצוע פעולות, זאת אומרת הדחייה לא אומרת שאי אפשר לפני כן, למרות מה שנאמר כאן בוועדה, ולכן גם פה נצטרך לחשוב על ניסוח יותר טוב שיבהיר את העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נשמע את עמדתכם. (היו"ר ארז מלול) << אורח >> לילך שלום: << אורח >> שלום לכולכם. לגבי סעיף (ב) אנחנו נבקש לומר שהתקופה המוצעת בסעיף (ב) לעניין ההקפאה היא תקופה קצרה מדי. כפי שציינו בישיבה הראשונה, רבים מאוד ממפקחי הרשות לאכיפה במקרקעין כרגע נמצאים בגיוס בצו 8, אנחנו עומדים על בערך 60% ממפקחי הרשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 60% מגויסים? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> מגויסים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מבין שהטיעון הזה הוא תקף – אצל הרשויות אנחנו לא מקבלים אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, הערה חשובה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא בסדר. למה הטיעון יכול להישמע וכולנו נביע כלפיו סימפתיה, ונסכים, כי אין כוח אדם, אבל כשרשות באה ואומרת, דיברנו על כפר סבא - - - << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני חושבת שיש הבדל בין שירות שצריך לתת לאזרח לבין אכיפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על אותו דבר, אני חושב שאת לא יודעת על מה אני מדבר. כשאנחנו דיברנו על הוועדה בכפר סבא, סתם כדוגמה, בתחילת הדיון, שהם רוצים לא ל – ואז אמרתם שאתם לא מקבלים את זה, לא אתה אמרת, לא היינו פנויים לשמוע את הטיעונים הנקודתיים ויכול להיות מאוד נכונים שהוועדה לא יכולה להתכנס כי יש מגויסים. בסדר, סוגריים קטנים, כי יעקב יצא, אז זה לא באמת משנה וארז לא – כרגיל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה ארז לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי לא היית כשדיברנו על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא היה מהתחלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה דעתך, ארז? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נשמע אותה, נסיים ואז אני אגיד את דעתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין למה אתה לא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, כי היא רוצה לענות לך על זה. היא רוצה לעשות הבחנה, נכון? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני רוצה לעשות הבחנה בין אכיפה לשירות לאזרח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק, בין מה שאתה מדבר לאכיפה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> האכיפה, וגם דיברנו על זה בישיבה הראשונה, היא משהו שהוא לא שירותי לאזרח, הוא שירותי לציבור כולו, אבל יש ימים שבהם גם אכיפה בתכנון ובנייה היא קצת נסוגה מפני אינטרסים אחרים ואני אומר שמלבד העובדה שיש לנו 60% שמגויסים יתר המפקחים של הרשות היום ספציפית נמצאים במבצע עם רשות המיסים בעוטף עזה וממפים באמצעות מכשירים שלנו יש, אפליקציות שיש לנו והידע שיש לרשות לאכיפה במקרקעין במקרקעין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סוג של גיוס. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> כולם מגויסים לזה, כל עובדי הרשות ומפקחי הרשות עובדים כרגע - - - << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני אגיד חצי משפט, לילך. בנוסף למה שלילך אומרת, אני רוצה לחזק אותה, לא רק שיש בעיה של כוח אדם אלא צריך לזכור גם שפעולות אכיפה בתכנון ובנייה זה משהו שדורש סיוע משטרתי, אני מניח שכולנו פה מבינים שמשטרת ישראל עסוקה עכשיו בדברים אחרים, יותר חשובים. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אז אני אומרת שיש לנו גם עכשיו התגייסות למשימה לאומית שבעיניי היא משימה בעלת חשיבות עליונה כרגע, כמו שאמרתי אנחנו מסייעים במס רכוש, אנחנו ממפים, היום ספציפית נמצאים מפקחי הרשות בקיבוץ בארי למפות את כל המבנים ולהכניס אותם לאפליקציה שתאפשר למס רכוש לפעול בצורה מיטבית מול התושבים. זה מבצע שעכשיו אנחנו נותנים לו דגש בשבועיים הקרובים והתחייבנו לעשות את כל יישובי עוטף עזה עד ארבעה קילומטרים תוך שבועיים ימים. מדובר על 11 יישובים ששי אהרונוביץ, מנהל הרשות למיסים, ביקש את עזרתנו. אז אני אומרת זה, א'. ב', כן יש חשיבות לאכיפה. אנחנו רואים התעוררות במקומות מסוימים שבהם יש בנייה בלתי חוקית שמנצלת את המצב שאנחנו לא בשטח, אנחנו מקבלים על זה אינדיקציות באזור ואדי ערה, אנחנו מקבלים על זה אינדיקציות באזור גליל תחתון, ואנחנו מבינים שצריך לשמר גם את התקופה, כלומר מה שביקשנו בעצם זה לשמר תקופה שתאפשר לנו כשנחזור מהמשימות הלאומיות שלנו, אנחנו ביקשנו עד 7 בדצמבר לאפשר לנו את הזמן, גם לבתי מגורים. אני חושבת שזאת הייתה בקשה מאוד מאוד סבירה שהיא מאזנת בין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את רוצה עד 7 בינואר. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> ביקשנו עד ה-7 בינואר לגבי הכול, הסכמנו לגבי בתי המגורים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, עד 7 בדצמבר שהתקופה לא תובא במניין, זאת אומרת שלושה חודשים את רוצה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, עד ה-7 בדצמבר לגבי בתי מגורים, כלומר חודשיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חודשיים פלוס ה-30 יום. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, 30 יום זה 30 יום ממועד האכלוס. כפי שהיועץ המשפטי יודע, אנחנו מבינים שמועד האכלוס הוא מועד האיתור, לכן זה לא עוד 30 יום, זה בסך הכול החודשיים האלה ואז זה מאפשר לנו לפעול גם מול מבנים שיכול להיות שהם כבר הושלמו ויכול להיות שאוכלסו במהלך התקופה. כמו שאנחנו יודעים אנחנו תופסים את המבנים, אבל אנחנו רואים בנייה היום של שלדים ובנייה קשיחה למגורים באזורים שאמרתי עכשיו, בגליל תחתון ובוואדי ערה. יכול להיות שיש גם בגליל עליון, אנחנו לא מצליחים להגיע לשם, כמובן שהכול סגור, חצי מהגליל העליון נמצא כשטח צבאי. אז אנחנו מבקשים שבסעיף (ב) תוגדר התקופה עד ה-7 בדצמבר. אני חושבת, שוב, שזה מאזן את כל השיקולים שאמרתי כרגע ואת העובדה, כפי שרוסלאן אמר, שסיוע משטרתי אין לנו בשלב הזה ואנחנו יכולים לפעול רק במקומות שבהם לא נדרש סיוע משטרתי. זה לגבי סעיף (ב), אנחנו מבקשים שהוועדה תאריך את התקופה. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אני רוצה להתייחס. אדוני, השאיפה שלנו היא כן לבצע כמה שיותר, נכון שכרגע אין לנו יכולת לבצע, על 60% אני מקנא, אצלנו יותר מ-60% מהמפקחים מגויסים ואין לנו יכולת לקבל סיוע משטרתי כרגע, אבל אם לצורך העניין בעוד חודשיים אני אוכל לבצע צו אכיפה במרכז הארץ באזור שהוא לא רגיש ויהיה לי סיוע של תחנת פתח תקווה לצורך העניין אנחנו נשתדל לבצע אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה לא רואה בעיה בעניין השוויון באכיפה? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> לא, כי אין פה פגיעה באזרח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> לא. לאזרח יש מועד לפינוי עצמי, הוא יכול לדחות אותו. אגב אמרתי גם בדיון הקודם, כל אזרח שפונה היום ומבקש לדחות את מועד הפינוי העצמי אנחנו דוחים, המועד שלנו מתחיל להימנות החל מתום המועד של האזרח, זאת אומרת רק אחרי שהאזרח לא פינה במועד שנקבע לו, שזה יכול להיות 30, 60, 90 יום מיום מתן הצו, רק אז מתחילים להימנות ה-60 יום שלנו. אז בסדר, זה נותן לנו עזרה ראשונה, החוק הזה, מתוך הנחה שאנחנו לא יכולים לבצע כרגע, אבל אם בכל זאת אני אוכל לבצע משהו בתקופה הזאת אז אנחנו נבצע, אין פה פגיעה באזרח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שיש פה פגיעה באזרח, אם אתה תבצע לפי הנוחות שלך ולא לפי איזה קריטריונים ברורים, זה נשמע לך סביר, בגלל שפתח תקווה יכולה לעזור לך ואום אל פחם לא? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> תומר, מדובר פה בפולש שפלש למקרקעי ציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כולם פלשו למקרקעי ציבור. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> ועשה איזה שהוא שימוש במקרקעי הציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כולם עשו את זה, זו הנחת המוצא שלנו, כן? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אתה צודק, אבל בתקופה הזאת אין לנו יכולת לאכוף ולכן ההנחה היא שהמועדים לא ייספרו, שזה מה שהחוק נותן, היא בהחלט נכונה וסבירה, אבל המועדים האלה מתחילים להיספר רק אחרי תום מועד הביצוע העצמי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאותו, למרות ההצהרה שלך, לא - - - << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> לא, זה כתוב בחוק. המועדים שלי מתחילים להיספר רק מתום מועד הביצוע העצמי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל מועד הביצוע העצמי נקבע בחוק. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> לא. זה לא נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אה, בחוק של התכנון ובנייה. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> מועד ביצוע עצמי נקבע בצו והמועד הזה, אתה צודק שהוא לא מוארך, יחד עם זאת כל מי שפונה אנחנו נאריך אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אנחנו אולי נכתוב את זה בחוק. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> זה עניין של שיקול דעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא עניין של שיקול דעת, יש פה עיקרון השוויון. (היו"ר יעקב אשר) << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> בוא נגיד דבר כזה, אם עומדים על עקרון ההכרזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הזכות לבקש לעשות את זה, ההחלטה היא שיקול דעת. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> אדוני היושב ראש צודק, הוא פשוט לא היה בחלק הראשון של דבריי, רק אמרתי שזה נכון שכרגע אנחנו לא יכולים לבצע, אנחנו שואפים כן לבצע. זאת אומרת מבחינתנו התקופה הזאת שבה אפשר לבצע היא תקופה שאפשר לבצע בה. זה נכון שזה לא נספר לי במניין הימים, אם לצורך העניין יש לי 60 יום לבצע צו והיום אני עומד על היום ה-30 אני אשמח כן לבצע אותו במידה ואני אוכל. לכן מבחינתנו כל הסעיף של ההחרגה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין פה אמת אחת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אה, אין אמת אחת בעולם? לא היית בחלק הראשון של חוסר בכוח אדם והיכולת לבצע משימות. שמעת את זה מבחוץ? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, ואני אפילו הדגשתי, עוד לפני שהייתי בחוץ, שמאחר שמדובר על גורמי פיקוח שהם גורמי שטח זה גם מצטלב עם העניין הזה. זה לא פקידים ולא – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז הייתי שמח שתהיה לך אותה סימפטיה לעיריות שהם אומרים שיכול להיות באופן מהותי שאין להם כוח אדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בדיוק בגלל זה אמרתי את ההערה שלי, ששם זה יותר חריף כי כל המחלקה הזאת של האכיפה זה פיקוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה אמרתי תביא את הטענה של כפר סבא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא, בגלל שעם כל הכבוד יש הבדל בין גורמים שעובדים ברשות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נניח עכשיו שאדריכל ומהנדס העיר במילואים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכל אדריכל עיר, בטח בעיר גדולה כמו כפר סבא, יש סגן וסגנית שיודעים בדיוק את הדברים שלו ויודעים להתכתב. אבל אני אומר עוד פעם, אם באמת בכפר סבא קרה משהו שכל אנשי המקצוע או רובם הגדול זה יבוא לידי ביטוי ב – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בשימוע. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אין שימוע בהסדר שלכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בפגישה שתהיה, מה זה משנה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היא מדברת על ההקלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אין, יש החלטה אוטומטית להעביר לוועדת ערר, אין לשמוע, אין לנמק. אין דבר בסיסי שאמור להיות ביחסי שלטון מקומי ושלטון מרכזי, שישמעו את האנשים לפני שמחליטים את ההחלטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסירי דאגה מליבך, זה טוב שזה יהיה. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> רק לסיים את הנקודה הזאת, מבחינתנו אין צורך בסעיף החרגה כי מה שאפשר לבצע ניתן יהיה לבצע, ואם בכל זאת, תומר, מחליטים להשאיר את סעיף ההחרגה אז מבחינתנו נבקש להוסיף, כרגע ההחרגה היא מטעמים ביטחוניים או תכנוניים, תכנוניים זה לא רלוונטי אלינו, נבקש להוסיף גם מטעמים של שמירה על הקרקע או שמירה על מקרקעין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שאתם הצעתם, גם על זה תיכף אנחנו נעיר. אנחנו צריכים להבין, אנחנו מדברים פה על עיקרון השוויון, עיקרון השוויון חל גם על האכיפה, אכיפה צריכה להיות שוויונית. יכול להיות שיש לך מקרים שמטעמים מסוימים, ביטחוניים או מטעמים כאלה ואחרים, לא בגלל נוחות כוח האדם שיש לך או אין לך, יש לך סיבה לבצע את האכיפה באופן מוקדם יותר, שזה סביר. אבל להגיד שאתה תבצע לפי היכולת ואם הפקחים שלך באזור הצפון מתפנים אז אתה מבצע ובדרום לא, זה מעורר קושי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מה, זה או הכול או כלום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, להיפך. יכולים להיות תבחינים שבנסיבות מסוימות, אם יש רגישות ביטחונית, אם זה המקום הכי רגיש בעולם, בהחלט אני אומר שצריך להיות שיקול דעת. אנחנו ננסה להביא משהו - - - << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> תומר, אמרתי כחלופי, מבחינתנו התבחינים שקבעתם, ביטחוניים או תכנוניים, התכנוני לא מתייחס אלינו מאחר שאנחנו עוסקים בעניינים קנייניים של שמירה על הקרקע ולכן נבקש להוסיף לתבחינים שנקבעו בהחרגה מטעמים ביטחוניים, תכנוניים או שמירה על הקרקע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז כפי שאמרתי, גם התכנוניים וגם שמירה על הקרקע, זה לא נימוק, כי זו העבודה שלכם באופן כללי, זה לא נימוק למצב חריג, תמיד אתם צריכים לשמור על הקרקע, בכל עת ובכל זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, יש בזה דרגות. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אבל, תומר, זה לא יהיה מושפע מכוח אדם, זה יהיה מושפע משיקולים - - - << אורח >> לילך שלום: << אורח >> וגם כתוב שיש דחיפות מיוחדת, זה מה שמבחין את הוצאת הצו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי סעיף קטן (ב) אתם צריכים להכריע בנושא שהועלה כאן לגבי בית המגורים, הם מבקשים שזה יהיה תקופה של חודשיים, ההצעה כרגע היא שישה שבועות, אתם צריכים להחליט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתם אומרים, שישה שבועות או חודשיים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כאשר הזמן הוא 30 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה עם האיזון שאמרנו גם לאזרח? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הנושא השני. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> תיכף נדבר על זה, זה בהקשר אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בוא נעשה את זה ביחד. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אדוני היושב ראש לא היה בחדר, אבל אנחנו ביקשנו שסעיף (ב) יוארך עד ה-7 בדצמבר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה החודשיים לפעולה של הרשות. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לעשות חודשיים לעניין המגורים. הסברנו את הצורך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שזה ייצא שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה 30 יום של האיתור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלושה חודשים. אני לא הצלחתי להבין למה זה לא שלושה חודשים. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> כי בדיון הראשון התבקשנו לחדד לגבי בתים שנבנו למגורים, שזה יהיה תקופה קצרה יותר. ככה התבקשנו. בגדול כל הצווים מוארכים עד ה-7 בינואר 24', אבל לעניין מגורים התבקשנו לצמצם את התקופה, אנחנו הצענו 7 בדצמבר והוועדה מציעה כרגע 22 בנובמבר. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> ולהבנתי עד ה-7 בדצמבר היה מוסכם. ככה אני התרשמתי בדיון הקודם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התרשמת לא טוב. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> יכול להיות. התרשמות סובייקטיבית שלי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו החלטה של הוועדה, נו תחליטו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נאור? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נאור? מה, להחליט? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני נותן לך פה להחליט משהו קריטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני רוצה ממש להתעמק. אני אהיה עם הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים, למה אתה לא אוהב את זה? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני מקודם גם אמרתי שבנוסף למה שלילך נימקה, שיש בעיית כוח אדם מאוד גדולה, היא אמרה ש-60% מהמפקחים במילואים. באכיפה של תכנון ובנייה צריך לזכור שבשונה מפעולות אכיפה רגילות נדרש סיוע משטרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עלולים לאבד את האפשרות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו לא. תמיד אפשר - - - << אורח >> לילך שלום: << אורח >> תמיד יש אפשרות לפנות לבית משפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו יכולים לבקש צו הפסקה שיפוטי, אנחנו יכולים לבקש לתבוע בתביעות – לא חזות הכול היא ההליך המנהלי יוצא הדופן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מתחבר לדברים שאמרת, אנחנו לא מרימים דגלים לבנים עכשיו, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד פעם. אני חייב להסביר לו את ההבדל כי הוא טועה. הוא בחור משכיל ורציני ואני לא רוצה שהוא יטעה. כשאני מדבר על קידום תכניות ועל קידום דברים אז אני אומר שאנחנו לא רצינו לצאת עם דגל לבן ולעצור תהליכים. פה מדובר על תהליכים שאמורים למנוע לקיחת קרקעות מהמדינה ודברים מהסוג הזה. אני אומר עוד פעם את ההערה שאמרתי עוד בטרם יצא היושב ראש, כי זה הפך להיות מושג כבר, 'יצא היושב ראש', העבודה שלהם היא רובה בשטח. אנשים בוגרי צבא, יחידות אפילו מיוחדות, כי זו לא עבודה סימפטית, זה לא הגבול ולא בתוך עורף האויב חלילה, אבל זה באזורים לא סימפטיים, בכלל עבודת פיקוח היא לא סימפטית, בטח בכל מה שקורה בכל מה שקשור לשמירה על שטחים ציבוריים באזורים מסוימים בארץ ואני לא ארחיב. לכן אני אומר שאני לא רוצה לאבד את הדברים, אבל מאחר שאני רוצה גם לשמור אני מציע הצעה, אל תצחקו עליי. זה אמר 7 בזה וזה אמר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לוקח את האמצע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה 22? עד ה-1 בחודש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 30 בנובמבר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שמח שלקחת אותי כחלק מתהליך קבלת ההחלטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא השני שדיברתי עליו קודם ואתם גם צריכים להכריע בו. כרגע יש פער מאוד גדול בין הצד של האזרח לצד של הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, תשובה על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר. בכל החיקוקים שמדובר בהם כאן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, אתם יודעים לחיות עם ה-30? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אנחנו נעשה מאמץ ואם לא, אז יש את מנגנון ההארכה שגם עליו מן הסתם נדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אז למה כל הדיון וסחיבת הזמן? היינו הולכים ישר למנגנון ההארכה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, כי מנגנון ההארכה הוא לא פשוט והוא בסוף עובר גם פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני גם לא רוצה את מנגנון ההארכה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא רצינו להגיע לפה עוד שלושה ימים, מה ההיגיון בזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסעיף של בית המגורים אין מנגנון הארכה כרגע. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כי זה תקופה קובעת אחרת. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> זה לא מופיע כרגע בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא נתתם תשובה לגבי החלק של האזרח. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני אומר לאדוני, לגבי הסעיפים שהוספתם בתוספת, 217(ד) ו-220(ד) אלה סעיפים שמונעים מאיתנו להרוס בתקופה שמאפשרת לאדם להרוס, אבל בכל מקרה היא עדיין מאפשרת לאדם להרוס גם אחרי. כלומר זה לא שאחרי 21 יום אומרים סליחה, אתה לא יכול להרוס יותר, ואם אנחנו מאריכים את המועדים שאנחנו לא מבצעים ואומרים שאנחנו מבצעים רק שיש דחיפות אז נראה שאין בכך צורך. זה אפשרי, אין לי התנגדות עקרונית, הוכנסו שם סעיפים שלהבנתי הם מוטעים, כשנגיע לתוספת אני אגיד את זה, אבל אין לנו התנגדות עקרונית. אני רק אומרת שלא נדרשת הדדיות, הסברנו את זה גם, כל עוד אנחנו לא פועלים האזרח לא נדרש גם לפעול, כי האזרח מגיב לנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא מדויק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את אומרת שהוא יכול גם אחר כך. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> האזרח קודם כל צריך לקבל צו מהרשות ואז יש לו את פרק הזמן שהוא יכול לפעול. אלמלא הצו של הרשות הוא לא יכול להתחיל לפעול בכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אז? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אז אני אומר שאם הרשות מקבלת הקפאה המשמעות האופרטיבית של ההקפאה הזאת היא הקפאה גם לאזרח כי הוא לא יכול להתחיל לפעול לפני שהרשות פועלת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> קודם כל הוא יכול. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> בסדר, זה לא קורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל לגופו של עניין, כפי שאמר עורך דין פרידמן, זה נכון שהמדיניות המוצהרת היא שאם מבקשים ארכה אז הם נותנים ארכה אבל זה לא מופיע בחוק, אז אנחנו חושבים שזה כן צריך להופיע, דבר ראשון. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> רק שיובהר שהסעיפים האלה לא מתייחסים לרמ"י. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יתייחסו גם אליכם, זה בסדר. מעבר לכך אני אתן דוגמה שהיא לא מופיעה כרגע בנוסח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת שאין לכם התנגדות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אתן לכם דוגמה שלא מופיע כרגע בנוסח, אנחנו נבקש להוסיף אותה, ואני מתנצל שלא אמרנו לכם קודם, ראינו את זה רק הבוקר. על פי תקנות העבירות המנהליות שנוגעות לתכנון ובנייה הטלת קנס מנהלי, כפי שאתם זוכרים מדובר בקנסות מנהליים כבדים ביותר, של מאות אלפי שקלים, אפשרית רק לאחר מתן התראה וניתנת למותרה תקופה של 30 יום לבצע את ההריסה או את השינוי, מה שצריך. אנחנו מניחים או אנחנו חושבים שזה נכון להאריך לו את התקופה הזאת, זה לא מתקבל על הדעת שבמצב הנוכחי – כנראה שזה כן מתקבל על הדעת, אני חוזר בי, אבל אנחנו חושבים שזה לא נכון בתקופה הזו להישאר עם תקופה של 30 יום. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אבל לאיזה מקרים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למקרה שהבן אדם נמצא במילואים למשל. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אין לי התנגדות, אני רק מנסה להבין. מתי ניתנה התראה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה, בתקופה שאנחנו מדברים עליה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אנחנו עכשיו לא מוסרים התראות, שיהיה ברור, אז אם הכוונה היא להתראה שנמסרת במהלך מ-7 אוקטובר ואילך אין לי כל התנגדות להאריך את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, התראה שניתנה למעשה מספטמבר. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אז אם אנחנו מדברים על 7 בספטמבר, גם לא תהיה לי התנגדות להאריך את זה בתקופה סבירה. אני לא יודעת כמה זמן הצעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הצענו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תומר, שאלה. אנחנו תמיד מסתכלים, הפוזיציה, היא תמיד מסתכלת על מי שצריך לפנות, אנחנו לא מסתכלים על מי שזה פוגע בו דווקא עצם הפלישה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מאריכים ומאריכים, מבינים, אבל בפלישה הציבור ממש נפגע, אפילו במידה לא מעטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. אבל זה המחיר שאנחנו משלמים פה כשאנחנו מאריכים להם את המועדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה מה שהיא אמרה, בכל מקרה הארכת המועדים שהם מקבלים בשביל עצמם נותנת גם את הזכויות כביכול לאזרח הפולש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההפרה נמשכת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפולש שאנחנו דואגים לו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא צריכים לדאוג לפולש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כי אומר היועץ המשפטי, זה איזה שהוא עיקרון, לא יכול להיות שאתה מאריך לעצמך ולא מאריך לו, אבל פה זה גם הולך אוטומטית, ברגע שהארכת להם הארכת גם לו. לכן אני לא רואה בזה כזה קריטי. אני רוצה לסיים, אני לא רואה בזה דבר קריטי, היא אמרה ש-7 בספטמבר לא מפריע לה, כמה ימים? אחד זה הרבה, חמש זה קצת? תסגרו את העניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו רוצים לשמוע את העמדה שלהם, אני לא יודע מה העמדה שלכם. אם אתם מדברים על אותה תקופה כמו שביקשתם אני מניח שאתם לא תטילו קנסות בתקופה הזאת. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> נכון, אנחנו לא מטילים קנסות בתקופה הזאת, כרגע אנחנו יודעים שבוודאות עד תחילת דצמבר אנחנו לא עושים פעולות אכיפה, כי כמו שאמרתי אנחנו מגויסים ל – מ-1 בדצמבר אנחנו נצטרך לבחון, אבל גם אז זה יהיה במשורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז למתי את מציעה? תנו הצעה שלכם. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני מציעה לתת עוד חודש נוסף, מי שיהיה עד ה-7 בספטמבר עוד חודש נוסף, בכל מקרה עוד 30 יום, להכפיל את התקופה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה. הוא קיבל צו ב-10 בספטמבר וב-7 באוקטובר גויס למילואים, מה דינו? אני שואל באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו לא יכולים להיכנס - - - << אורח >> לילך שלום: << אורח >> דינו יהיה שיפנה אלינו ויקבל ארכה נוספת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך הוא יפנה אלייך? הוא במילואים. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> בסדר, אנחנו כרגע, כבר אמרתי, עד דצמבר אנחנו לא עושים כלום. הנה, עבר חודש. עברו חודש וחצי, לא בדקנו לראות אם מישהו פינה, לא עשינו דבר. אז אם מישהו מקבל עכשיו ויכול לפנות אלינו לבקש זמן נוסף, אם לא, העסק לא פועל. אם הוא לא מפעיל את העסק אז העסק לא פועל, הוא מבחינתי עומד בבקשה שלי. יש לי הצעה, אפשר להציע אולי שנחריג את זה כמו שעשינו ליישובים מסוימים או לאזורים מסוימים, איפה שיש גם מגויסים וגם מפונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> ואז אפשר לקבוע שתקופת ההקפאה תהיה לכולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא תקופת ההקפאה, תקופת ההקפאה היא שלושה שבועות. את מתכוונת לתקופה הקובעת. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> סליחה, התכוונתי לתקופה הקובעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שכדאי לעשות כך, תיכף תגידו לי מה דעתכם. לגבי כלל הזה 30 יום, מה שהצעת, ולגבי האוכלוסיות המיוחדות, פונו או מגויסים וזה, זה יהיה עד שלושה חודשים. מה דעתכם? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> עליי זה מקובל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז, יופי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר לעבור הלאה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד הערות? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> רק לגבי מנגנון ההחרגה, ביקשתי להוסיף שם תבחין נוסף, שלא יהיה מטעמים תכנוניים או ביטחוניים אלא גם מטעמים של - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרנו שנוסיף אותו, אבל הניסוח יהיה אחר, כפי שאמרתי. מכיוון שאנחנו רוצים להבהיר שהכוונה היא שבתקופה הזאת פעולות האכיפה יהיה רק בדחיפות. כרגע זה לא כתוב כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תגיעו לנוסח. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> בסדר, אנחנו נהיה בקשר עם הייעוץ המשפטי לגבי הנוסח. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> דחיפות מיוחדת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> כתוב דחיפות מיוחדת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, כרגע כתוב שהתקופות לא יבואו במניין, אבל כפי שאמרנו, גם במצב הרגיל אתם יכולים לעבוד לפני שהתקופה נגמרת. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אנחנו פשוט רצינו לנסח את זה. יש לנו הסכמה על העיקרון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוועדה מסכימה על העיקרון ואנחנו נמצא את הניסוח, אם אדוני היושב ראש יסמיך אותנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז, מקובל, הוסמכתם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני ממשיכה. הארכת תקופות ודחיית מועדים שנקבעו בחיקוקים בענייני תכנון ובנייה, בהחלטת מוסד תכנון ובתכנית 3. (א) על אף האמור בכל דין חלה תקופה שנקבעה לפי חיקוק המפורט בתוספת הראשונה או השנייה בתקופת ההקפאה, כולה או חלקה, לא יובאו ימי תקופת ההקפאה החלים בתקופה שנקבעה בחיקוק כאמור במניין הימים של אותה תקופה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על תקופות לביצוע פעולה שנקבעו בהחלטה שניתנה לפי דין על ידי מוסד תכנון או על ידי יושב ראש מוסד תכנון או שנקבעו בתכנית; נקבע בהחלטה כאמור או בתכנית מועד לביצוע פעולה בציון תאריך מסוים, או בציון מועד שחל מדי תקופה, יראו לעניין סעיף קטן זה כאילו נקבעה בהחלטה כאמור תקופה שתחילתה ביום מתן ההחלטה וסיומה באותו תאריך. בחוק המקורי של דחיית המועדים יש שתי הגדרות למועד נקוב, יש מועד שהוא בא בציון תאריך מסוים, לא יודעת, 21 בדצמבר, ויש מועד שנקבע בציון מועד שחל מדי תקופה, כל שנה במועד מסוים צריך לבצע משהו מסוים. כאן הכנסנו לסעיף את שתי ההגדרות. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי יושב ראש הוועדה הארצית לתכנון לגבי תכנית מתאר ארצית, תכנית לתשתית לאומית או תכנית מתאר מחוזית, לפי חוק התכנון והבנייה, ולגבי תכנית מועדפת לפי חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים ורשאי יושב ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לגבי תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, לפי חוק התכנון והבנייה, להורות כי הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין תכנית כאמור וזאת אם שוכנע כי קיימת דחיפות של ממש בקידום התכנית הנובעת מהמצב הביטחוני המיוחד, ובכלל זה לצורך שיקום אזורים שנפגעו עקב המצב כאמור; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון. זה בעצם הסעיף המרכזי שמכוחו נעשות ההקפאות כשמדובר על סעיפים שמנויים בתוספת, שעוד מעט נראה אם אנחנו דנים בהם עכשיו, וביחס לכל הפעולות שבסעיפים שמנויים בתוספת יש תקופת הקפאה של שלושה שבועות. כמו שאמרנו, העיקרון שהנחה את הממשלה הוא שמדובר בפעולות של האדם מול מוסד התכנון או הרשות, אנחנו ביקשנו להוסיף כאן לתוספת עוד סעיפים שהם תחת עקרונות נוספים. זה הסעיף המקורי, יש כאן אפשרות גם להחריג תכניות מסוימות מההסדר הזה ולקבוע שביחס אליהן לא תהיה תקופת הקפאה. מה שכן הוספנו זה פרסום באתר האינטרנט של מינהל התכנון של אותן התכניות המוחרגות שבהן אין הקפאת מועדים. זו התוספת של הוועדה. (היו"ר ארז מלול) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש הערות? מישהו רוצה להעיר? יפה, פה אחד. סעיף 4. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> השאלה אם התוספת עכשיו, אם לדבר על התוספת. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> רעות, אפשר הבהרה על הסעיף הזה? זה קשור ל-(ג) ו-4. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ל-4 עוד לא הגענו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אולי ב-4, נחכה ל-4. תקראי את 4. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אין בעיה, פשוט נצטרך לחזור ל-(ג). (ב), סליחה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> פקיעת תכניות בתקופה הקובעת 4. על אף האמור בסעיף 3(ב) נקבעה בתכנית הוראת פקיעה או קבע מוסד תכנון הוראת פקיעה מכוח הוראה בתכנית והוראת הפקיעה חלה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ז באדר א' התשפ"ד (7 במרץ 2024) יידחה מועד הפקיעה המקורי בשישה חודשים. זו בעצם הוראה ספציפית שנוגעת להוראות בתוך הוראות פקיעה בתוך תכנית כשכאן ביחס להוראות שקבעו פקיעה בטווח של התאריכים שנקבעו כאן יש דחייה של הפקיעה והם יפקעו בחלוף חצי שנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרת הבהרה. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> רק שאלה. פשוט רק להבין, במידה לדוגמה שיש הוראות פקיעה שאומרת שאם עד לתאריך X לא יצא היתר בנייה התכנית נגיד פוקעת, אז רק לוודא שזה באמת נכנס בסעיף 4 ולא בסעיף 3(ב) לגבי הוראות שנקבעות בתכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ההערה נכונה. קודם כל לזה הייתה הכוונה, בדרך כלל הוראת פקיעה בתכנית מנוסחת ככל שלא תוגש בקשה להיתר עד מועד X התכנית תפקע, לא משנה עם סמכות של מוסד תכנון להאריך אותה, כל מה שקשור לפקיעת תכנית זה סעיף 4 המוצע. למען הסר ספק המועדים פה כוללים גם את תמ"א 38. לא תמ"א 38 הכללית שפקעה ב-1 באוקטובר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז מה אתה מציע? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אני רק מסביר, אני כבר אתייחס למה שהיא שואלת. למען הסר ספק, תמ"א 38 הכללית פקעה ב-1 באוקטובר, לא רלוונטי, כי החוק מאריך רק אם הפקיעה הייתה החל מה-7 באוקטובר, אבל תמ"א 38 שהורחב לעשרות רשויות, כפי שפורט בהחלטת המועצה הארצית, כיוון שהמועד חל בפברואר, כן נופלת לסעיף 4, חשוב לציין את זה ולכן הפקיעה של תמ"א 38 תידחה בשישה חודשים ממועד הפקיעה כפי שנקבע בהחלטת המועצה הארצית. לשאלתך, היחס בין 3(ב) לסעיף 4 טיפה מעורר בעיה. רעות, אנחנו מציעים, למען הסר ספק, להשמיט מ-(ב), שוב, אני לא יודע, אולי תומר חשב על משהו חריג יחסית, אבל כיוון שההצעה שלנו ב-(ב) כוונה לפקיעה אנחנו מציעים להשמיט מהמילים 'יקבעו בתכנית מועד לביצוע פעולה בתאריך מסוים' כדי שלא תהיה התנגשות עם סעיף 4. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> השאלה אם יש הוראות אחרות שהן לא הוראות פקיעה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לחילופין לכתוב ב-4 שלא חל לגביה הוראת סעיף 4. זו ההצעה השנייה. שב-3(ב) הוראה בתכנית מועד לביצוע פעולה, שלא חלים לגביה הוראות סעיף 4. זאת אומרת שלא תהיה סתירה בין סעיף 3(ב) שמדבר על - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בתכנית מועד לביצוע פעולה, שלא חלות לגביו הוראות סעיף 4. זו הייתה הכוונה ב'על אף האמור'. השאלה אם זה מספיק. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> בני, יש שם 'על אף האמור' ב-4. ש-4 זה ספציפי אל מול 3(ב). << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שאם מדובר בפקיעה ההסדר הוא - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז יכול להיות שזה מספק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסדר, אני אבדוק. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> רצינו רק את ההבהרה להבין שהבנו כמו שצריך, תודה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא יודע, ב-3(ב) אני לא מכיר דוגמאות, אבל אולי זה קיים. אני לא מכיר דוגמאות של תכנית קובעת מועד לביצוע פעולה שהיא לא קשורה להוראה, אולי יש את זה, בסדר. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> שלביות. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, זה לא חל על שלביות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם שלום מסכים איתך אז אני רגוע. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> תכניות ישנות שבהן השלביות קובעת את זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> סעיף 5, סמכות יושב ראש תכנון להאריך תקופות, כאן יכול להיות שנשנה גם את השם של הסעיף, תקופות להגשת התנגדויות, כי זו המהות שלו. סמכות יושב ראש מוסד תכנון להאריך תקופות 5. (א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 102 וסעיף 149(א)(1) לחוק התכנון והבנייה ומהוראות חוק זה, רשאי יושב ראש מוסד תכנון להורות על אחד או יותר מאלה: (1) לקבוע תקופה נוספת על התקופה האמורה באותם סעיפים לשם הגשת התנגדויות אם מצא כי קיימת לכך הצדקה הנובעת מהמצב הביטחוני המיוחד, ויכול שיקבע כאמור דרך כלל או לעניין סוגי תכניות; (2) להורות על דיון בהתנגדות שהוגשה לאחר תום המועד להגשת התנגדות לפי סעיף זה אם מצא כי קיימת לכך הצדקה הנובעת מהמצב הביטחוני המיוחד. (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על תכנית שנקבע בה שהוצאת היתר מכוחה טעונה החלטה של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי ונקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להיתרים והליך השמעת טענות לפני מוסד תכנון. (ג) החלטת יושב ראש מוסד התכנון, כאמור בסעיף קטן (א)(1), תפורסם באתר האינטרנט של מוסד התכנון. כמו שאמרתי, זה סעיף שמתייחס להתנגדויות והוא נותן סמכות הארכה ליושב ראש מוסד תכנון שהיא סמכות שלא מוגבלת בזמן כשהרעיון היה באמת לתת מענה גם למצבים ספציפיים של אנשים שלא יכולים, מכל מיני סיבות שקשורות למלחמה, לעמוד בזמנים וגם החלטות עקרוניות לגבי תכניות מסוימות וכו'. ויש כאן גם הוראה שמתייחסת להתנגדות שהוגשה אחרי כל המועדים האלה. אם היה מישהו שמסיבות מוצדקות לא היה יכול לעמוד בזמנים, גם המקוריים וגם אלה שהוארכו, אז תהיה לו אפשרות להגיש את ההתנגדות וידונו בהתנגדות הזו מחדש ובעצם יפתחו את הדיון מחדש, הן ביחס לתכנית וגם ביחס להיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שאלה שאני רציתי לשאול את מינהל התכנון לדעתם לגבי התחולה. יש לנו את תקנה 36 של תקנות הרישוי לגבי בעלים שלא חתמו על הסכמה, לכאורה זה לא נחשב התנגדות לפי 149 או 102, או וואט אבר, אבל גם במקרים האלה צריך לאפשר כמובן את אותו מנגנון לאדם שלא נמצא או אדם ש – איך אנחנו - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, יכול להיות שאפשר להציע נוסח, זו הערה נכונה לדעתי. זאת אומרת לא רק התנגדויות לתכנית או להקלה או לזכויות מותנות כמו תמ"א 38, אלא גם התנגדות שכנים לפי תקנות הרישוי. יש נוסח בחוק שאפשר להפנות, זאת אומרת שמיעת טענות שנקבעו לפי חוק זה, יש את זה ברישוי מקוצר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה גם צריך לחול על כל ההליכים דמויי ההקלות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אם זה זכויות מותנות בשיקול דעת ועדה מקומית ובהליך דמוי הקלה, זה כתוב, כמו תמ"א 38, אתה מדבר על היתר תואם תכנית, זכות התנגדות שכנים בעצם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי שלא חתם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, התנגדות שכנים לפי תקנות הרישוי שיש להם 15 יום, לפי זיכרוני, אז גם שם תינתן סמכות ליו"ר להאריך וזה ייתן מענה גם להערה הקודמת, אני חושב, אני אמרתי קודם שיש מענה לאותן ועדות מקומיות עמוסות וכו', אז בתכניות ובהקלות יש מענה מוגדר, אבל אם נוסיף את זה יהיה מענה גם להיתר תואם תכנית ברוב המכריע של המקרים כי דרך הארכת המועד להגשת התנגדות יהיה אורך נשימה נוסף לרשות הרישוי עצמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם אנחנו מכירים הליכים נוספים מעבר למה שחשבנו כרגע? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו מדברים על הליכים שיש זכות לציבור להישמע. זכות לציבור להישמע, אם אנחנו מוסיפים התנגדות שכנים אני לא מכיר הליכים נוספים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז אנחנו מוסיפים לסעיף הזה את הנושא של התנגדות שכנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז תציעו לנו נוסח. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה לא מוגבל בזמן? כי לחוק הזה אין פקיעה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה הוראת שעה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> שמה יקרה אחריה? עד מתי היא בתוקף הוראת השעה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שנה, לפי זיכרוני. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> במשך השנה הזאת הוא יכול להאריך? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אין הוראה שהיא הוראת שעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למרות שכותרתו של החוק היא - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> החוק הוא חוק קבוע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, גם החוק הכללי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> צריך לקחת בחשבון שמישהו, בני, אם התכנית תגיע לדיון עוד שנה וחצי הוא יוכל להאריך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר. להבדיל מהחוק שהתייחס לתקופת הקורונה שבו בסעיף 50 נקבעה תקופת תוקפו של החוק כולו, בחוק הזה הממשלה לא הציעה הוראת שעה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז נאמר שזה חוק קבוע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, למרות שכותרתו הוראת שעה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז אני לא יודע מה הוראת שעה פה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה אומר שאם תכנית מגיעה לדיון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אתן דוגמה שהממשלה נקטה בה דרך דומה, בחוק המתחמים המועדפים, שהוא חוק קבוע, אמנם הוא חל על תכניות שמוגשות או מופקדות או מאושרות בתקופה פלונית אבל הוא חוק קבוע. לכן התקופות הן הוראת שעה, התקופות הספציפיות שמנויות כאן. זה נכון שהסעיף הזה צריך להסמיך אותו לאיזה שהיא תקופה כי הוא מן הסתם לא אמור להיות - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוא מוגבל להצדקה שנובעת מהמצב הביטחוני המיוחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק, אני חושב שזה מספיק. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הוא מוגבל למצב הביטחוני, נראה לי שזה מספיק, זה תוחם את שיקול הדעת שלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ויש גם הגדרה למצב ביטחוני מיוחד שהיא הגדרה פורמלית, הכרזה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אבל זה לא קשור בכלל לתקופה הקובעת הכללית. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה אומר שאם מישהו יבוא עוד שנתיים ויאמר: תשמעו, לא הגשתי בשעות כי הייתי ככה וככה, לא חשוב מה, בתקופה הזאת שהייתה מלחמה, הוא יוכל להגיש התנגדות עוד שנתיים בתכנית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא היה שנתיים במילואים אז התשובה היא כן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אם הייתה הצדקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התשובה לשאלתך היא מאוד פשוטה. אם הוא הגיש את ההתנגדות שנתיים אחרי שהוא סיים את שירות המילואים, לצורך הדוגמה, אז יגידו לו שאין הצדקה לבקשה שלו, ישנת על זכויותיך וכו'. אם הוא יגיש אותה 15 יום, 20 יום, 30 יום לאחר, אז יש שיקול דעת ליושב ראש מוסד התכנון. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> לא, הטענה שלו יכולה להיות, והיא טענה נכונה, תעזוב מילואים, אני בתקופה הזאת הראש שלי, כמו כל עם ישראל, לא היה בתכניות, נזכרתי עכשיו. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, לכן יש הגדרה של המצב הביטחוני המיוחד, שהוא ייגמר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חזקה על יושב ראש מוסד התכנון - - - << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> חזקה ניתנת לסתירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות, אבל אנחנו בחזקת התקינות המנהלית, חזקה על יושב ראש מוסד התכנון שאם תהיה טענה כזאת אז היא לא תתקבל. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> אנחנו כן מאוד חוששים מסעיף קטן (2), אנחנו נשמח אם אפילו בסיפה אולי ניתן להוסיף איזה שהיא בכל זאת – אנחנו, התאחדות הקבלנים, חשובה לנו מאוד הוודאות. אנחנו נחזור בטח על אותו עניין גם בסעיף 12 בהמשך, נגיד שהתקבלה החלטה, מתחילים לפעול לפיה ואז הולכים אחורה, לפחות זכות טיעון, אם כבר משהו קרה כאן, או ובלבד שלא ייגרם נזק בלתי סביר למישהו. אנחנו מבינים את העניין של מצב חירום, אבל אין תקופה מוגדרת. אנחנו צריכים בכל זאת משהו שגם ינחה את שיקול הדעת מה יהיה סביר ומה לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיקול הדעת הוא המצב הביטחוני. מן הסתם אנחנו, כפי שאמרת, וההערה היא נכונה גם לגבי ההחלה הרטרואקטיבית שאנחנו מדברים בה כאן, כל החוק הזה וכל תקופות הדחייה, יש מחיר למצב שבו אנחנו נמצאים, הוא מצב מסוים של אי ודאות, אנחנו מבינים את זה, אבל אני לא רואה דרך לפתור את הבעיה הזאת. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> בעצם אי אפשר להתקדם באיזה שהיא תקופה, צריך להגביל את זה באיזה שהיא תקופה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני חושב אולי שתדמור תציג איזה שהוא נוהל. למען ההגינות, רק נסביר את האירוע. הסמכות פה היא כפולה, קודם כל הסמכות היא להאריך מראש, אבל גם להאריך בדיעבד את המועד להגשת התנגדויות, בהחלט ייתכן, בדוגמה שהזכרת, שיבוא מי שישוחרר ממילואים בעוד כשלושה חודשים לצורך הדוגמה ויגיד שהוא לא יכול היה להגיש התנגדות והבקשה תימצא מוצדקת, בהחלט תרחיש סביר שיקרה. במצבים האלה, יכול להיות שלא הוגשו התנגדויות או שיו"ר מוסד התכנון בכלל לא מודע לזה, אולי תדמור תפרט, אבל יהיו הנחיות שלא ייכתבו בחוק כדי למנוע מצב בלתי הפיך שעניינו - - - << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> מכוח ההוראה בחוק. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מכוח ההוראה בחוק בסעיף 6, שכבר נגיע אליה, שבעצם התכנית לא תפורסם ברשומות בתקופה X, כרגע חודש, וכנ"ל לא יינתן היתר מכוח החלטה לאשר הקלה ושימושים חורגים בתקופה של חודש. הנוהל הזה יתעדכן מעת לעת לפי הנסיבות כדי בדיוק לא ליצור מצב בלתי הפוך שייצא היתר או תכנית תפורסם ברשומות ואחרי זה מישהו יגיש התנגדות ונצטרך לבטל את החיקוק שכבר פורסם ברשומות וכו'. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> כלומר יהיה אפשר להתקדם בתהליך, אבל לא יהיה אפשר לקבל היתר. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> עד צעד אחד לפני. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> ולמה לא בחוק לצורך העניין? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כי אנחנו רוצים לייצר פה גמישות ואנחנו רוצים לבחון את זה מעת לעת. אם למשל יש שחרור יחסית נרחב של חיילי מילואים זה יכול להשליך, אם חלילה יש החמרה במצב אולי זה יילך הפוך. רצינו להשאיר את זה משהו מאוד מאוד גמיש ולא להתחיל לכתוב בחוק הוראות שלא להכניס תכניות לתוקף. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני חושבת איך אפשר אפילו בהסמכה שלכם לכתוב שלפי הנחיות שייקבעו הוראות. המצב ברור לכולם, חוסר הוודאות, כולנו חיים בארץ, פשוט כן לתת פה סופיות אם מישהו רוצה להתקדם להיתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שלפי הצעתו של מר ארביב, אנחנו נרחיב בנושא. בהערה יש ממש, אבל אנחנו נרחיב בנושא כפי שנאמר לגבי הנחיות מנהל מינהל התכנון, שאנחנו תיכף נדבר עליהן בסעיף הבא, שאנחנו נרצה לשמוע מה ייכלל בהן ואני חושב שחלק מהדברים יבואו לידי ביטוי שם. שוב, אנחנו מדגישים, מדובר בהנחיה, זאת אומרת ההנחיה תחייב גם את הוועדות המקומיות ואת כל מוסדות התכנון, אבל עדיין יהיה מדובר בהנחיה ואפשר יהיה לסטות ממנה במקרים המתאימים. זאת אומרת אנחנו ננסה להגביר את הוודאות עד כמה שאפשר, אבל עדיין תהיה כאן רמה מסוימת של אי ודאות. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> רק שתי שאלות. האם ההנחיות האלה יחייבו גם את הוועדות המקומיות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> ושאלה נוספת לגבי עוד פעם סעיף קטן (2), כרגע הוא מתייחס באמת רק לצד אחד של המתרס, רק למי שלא יכול להגיש, האם מצאו לכך הצדקה שנובעת מהמצב הביטחוני, אם אפשר בכל זאת להוסיף איזה שהוא חידוד גם לגבי הצד השני, מישהו שייגרם לו נזק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אין פה איזון. יש לו זכות קנויה להגיש התנגדות וזה לא קשור לנזק של הצד השני. הצד השני היה שמח שהוא לא היה מגיש התנגדות כנראה. (היו"ר יעקב אשר) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסעיף 5 הגעתם ל – מה שעכשיו דיברתם? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה יוטמע בסעיף 6, אם יהיה צורך. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> רק עוד שאלה, אולי ב-5(א)(2) כן לכתוב לתקופות שיוארכו מעת לעת או משהו כזה, כן להגביל? כי בסוף זה באמת אין סופי, גם אם אחרי חצי שנה יבואו זה יתקע את התהליך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שוב אני אומר, הכול נסמך על המצב הביטחוני. אם המצב הביטחוני יימשך תקופות ארוכות, ואנחנו כולנו מקווים שלא, אז - - - << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אז בעצם הכול ייתקע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם המצב הביטחוני יימשך תקופה ארוכה אכן יש חשש שהפעילות במשק תיפגע אנושות. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> היא נפגעת. אז אני אומרת, אולי בסעיף הזה להוסיף לתקופה ככל שתיקבע על ידי – שזה יהיה ברור שזה לא אין סופי, שיש בחינה כל פעם מחדש של הדבר הזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה לא אמור להיות גורף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברתי, אני הצעתי קודם, אני מציע שוב, אנחנו נעבור לסעיף 6, סעיף 6 מאפשר את ההנחיות. אנחנו שוחחנו עם ראש מינהל התכנון לגבי נושאים מסוימים שייכללו בהנחיות ואולי זה ייתן מענה לפחות חלקי למה שמטריד את גברתי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ואם צריך נדייק כמובן. הנחיות 6. מנהל מינהל התכנון יפרסם הנחיות לעניין הארכת תקופות ומועדים לפי חוק זה ורשאי הוא לקבוע בהנחיות כאמור בין השאר הוראות בעניינים אלה, הארכת תקופות בהתאם לסמכויות הנתונות למוסד התכנון לפי חוק התכנון והבנייה, הפעלת סמכות יושב ראש מוסד התכנון לפי סעיף 5 והארכת תקופות של פעולות מוסד תכנון; נחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר. סעיף דומה היה לנו בחוק שעסק בתקופת קורונה ובהארכת מועדים והיוועדות חזותית בתקופת הקורונה ואכן מנהלת מינהל התכנון דאז פרסמה הנחיות שהבהירו לכל מוסדות התכנון איך להפעיל את הוראות החוק ההוא, אם אינני טועה, תדמור תתקן אותי, בעיקר בנושא של ההיוועדות החזותית. ההצעה היא לאפשר מנגנון דומה שבו תהיינה הנחיות של מנהל מינהל התכנון שינחו את כל מוסדות התכנון, כמובן שמעצם טיבן וטבען של ההנחיות הן לא הוראה מחייבת באופן מוחלט, אלא לרשות המנהלית, במקרה הזה מוסד התכנון או יושב ראש מוסד התכנון, יהיה שיקול דעת לחרוג מן ההנחיות אם יש טעמים המצדיקים זאת בנסיבות המתאימות. ההנחיות האלה יהיו פומביות כמובן וגם יאפשרו לציבור סעדים במקרה שיחרגו מהן ללא הצדקה מתאימה. לפני שנשמע הערות אני מציע שעורכת דין תדמור תפרט מה הם הנושאים שאליהם התייחסו ההנחיות. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו סוברים שההנחיות נכון שהן יידרשו לכמה נושאים. ראשית להנחות שבחודש הראשון מיום פרסומו של החוק הזה תכנית לא תפורסם לתוקף וזה יחול ביחס לתכניות שהמועד להגשת ההתנגדויות אליהן לא הסתיים לפני ה-17.10 וזאת אלא אם כן מתקיימת בתכנית דחיפות מיוחדת. אפשר יהיה לדון בתכנית ולהחליט על אישורה, אבל לא יהיה ניתן לפרסמה לתוקף. אנחנו רוצים לשוב ולשקול את ההנחיה הזאת בתוך חודש ימים בשים לב למצב הביטחוני ולהיקף שירות המילואים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אולי להסביר שהכוונה היא שאפשר להתקדם עד הצעד האחרון. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> נכון, והסעיף השני הוא בדיוק לפי אותו רציונל, גם במשך חודש ימים מיום פרסומו של חוק זה לא יינתנו היתרי בנייה שכוללים הקלה או שימוש חורג. למעשה לנוכח השינוי שנעשה עכשיו עם ההתייחסות להתנגדויות שכנים בהיתרים תואמי תכנית אז בעצם לא יינתנו היתרים בכלל למשך חודש אם המועד להגשת התנגדויות, או התנגדויות שכנים, או התנגדויות להקלה או שימוש חורג, לא יסתיים לפני ה-7.10, שוב, אלא אם כן מתקיימת דחיפות מיוחדת בהוצאת ההיתר, והכלל הזה יחול גם על מקרים אחרים שבהם יש זכות מותנית שטעונה בהליך פרסום ושמיעת התנגדויות, אם זה תמ"א 38 או מנגנונים דומים. גם זו הנחיה שאנחנו נשוב ונבחן אותה לקראת תום החודש בשים לב למצב הביטחוני ולהיקף שירות המילואים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אדגיש פה, הכוונה היא כמובן, אם אני מבין נכון, שאם יש החלטה למתן היתר אפשר להתקדם במילוי תנאים ורק הנפקת ההיתר הסופי – הכול אפשר לעשות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק דיוק נוסף, כמו שתדמור אמרה, זה יחול גם על היתר תואם תכנית למעט אם הייתה הסכמה מלאה של השכנים. איפה שאין זכות התנגדות זה יחול, איפה שיש הסכמה אז כמובן אין זכות התנגדות. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> היתר תואם תכנית גם? למה לעצור היתר תואם תכנית? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> איפה שיש התנגדות שכנים, איפה שאין הסכמה מלאה של בעלי הזכויות ואז יש להם זכות התנגדות לפי תקנות הרישוי. למרות שזכות ההתנגדות מוסדרת בתקנות ולא בחוק יחול אותו כלל. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הנושא הבא זה הנושא של היועץ הסביבתי שגם עלה כאן בדיון, גם המשרד להגנת הסביבה היה כאן בדיון הקודם. ההנחיה תאמר שיועץ סביבתי, שמחמת המצב הביטחוני יהיה מגויס למילואים או פונה מביתו או בן משפחה של נפגעים או חטופים, לא יכול להעביר הנחיות או חוות דעת סביבתיות בהתאם ללו"ז שקבוע בתקנות התזכירים או בחוק הוותמ"ל, מוסד התכנון לא יקדם את התכנית עד שתינתן ליועץ שהות מספקת להשלים את עבודתו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו בחוק התכנון. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לדעתי בחוק התכנון זה בחינות התזכירים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש בתכנית דרך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שואלת פה רעות, בצדק, בחוק הוותמ"ל, בחוק המתחמים המועדפים, יש יועצים נוספים שיש להם מגבלות זמן כאלה, לאו דווקא יועץ סביבתי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בכלל כל בעל תפקיד שיש לו מועדים קצרים מאוד. גם למצוא ממלא מקום כשמדובר בפרק זמן מאוד מאוד קצר למתן התייחסות. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני לא זוכרת בחוק הוותמ"ל, אתה זוכר איזה עוד יועצים מנויים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש יועץ סביבתי ויועץ תחבורתי. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הרציונל הוא אותו רציונל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדיוק, אני לא הייתי מצמצם את זה רק ליועץ סביבתי כי יכול להיות שזה צוות מלווה שלפי תכנית מסוימת שצריך לתת התייחסות. אם נקצב לו זמן - - - << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> צריך להיזהר עם הגדרות נורא מרחיבות כי כל גורם מקצועי, עכשיו כל אחד – בסוף אנחנו נורא רוצים לסגור את כל הפינות ובסוף אנחנו מקפיאים את כל עולם התכנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ללא ספק. וגם כאן צריך להגיד שזה רק במקרים שבהם ניתנו להם תקופות מאוד מאוד קצרות לתת מענה. אם ניתן לו חודשיים אז שימצא לו בינתיים ממלא מקום שיעשה את העבודה במקומו בהנחה שהוא לא עומד בפני עצמו למשל, יש לו משרד מאחוריו והוא רואה שהוא לא יכול אז יש לו זמן. אבל אם יש לו שבעה ימים או 21 יום זה קצת יותר קשה. ברור שזה צריך להיות ברמת הגמישות הנדרשת. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הנושא הנוסף זה לגבי המלצה של ועדה מקומית בתכנית בסמכות מחוזית לפי סעיף 62(ב) לחוק. הוועדה המקומית שלא יכולה להתכנס עקב המצב הביטחוני כדי לגבש את המלצתה, הוועדה המחוזית לא תדון בתכנית עד שהיא תיתן לה שהות סבירה לקיים את הדיון ולהעביר המלצה. ואמירה כללית שתבוא ותאמר שעל יושב ראש מוסד התכנון לשקול בחיוב בקשות להארכת מועד להגשת התנגדויות לפי סעיפים 102 ו-149, מה שדיברנו עכשיו, מכוח הסמכות שניתנה לו בחוק כאשר זה קשור למצב הביטחוני. הקישור למצב הביטחוני מופיע ממילא בהוראות החוק. מה שעכשיו עלה ורשמתי לעצמי וצריך לחשוב על זה, זה האם נכון בהנחיות להידרש להתנגדות שמוגשת בדיעבד, לאחר תום התקופה, עד כמה באיזון פה בין הצורך בוודאות לבין הצורך לתת למי שלא יכול היה להתנגד, עד כמה מוצדק לפתוח אחורה. אני מסכימה שזה לא יכול להיות לנצח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם תישמע דעתי הייתי אומר שבהקשר הזה הייתי גם מגדיר את האוכלוסיות הספציפיות, שזה לא כל אחד שיגיד שלא היה לו ראש לעסוק בנושא. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, זה ברור שזה מכוון לאנשים שיש להם סיבה טובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן הייתי נותן איזה שהיא הנחיה, קריאת כיוון על מה אנחנו מדברים, שמדובר על אנשים שלא יכלו באמת וגם שהם באמת פנו ממש זמן קצר אחרי שהוסרה המניעה, במרכאות. אני חושב שזה נכון לנסות להגביר את הוודאות בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיימת, תדמור? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כן, אלה הדברים המרכזיים. כשנגיע לתוספת אז יש לגביה נושא של תמ"אות ותת"לים, אבל נדבר על זה שם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק הערה קטנה בנוגע למי שיוציא את ההנחיות. אנחנו יודעים שבחוק הקורונה זה נכתב כך, אבל מי שמוציא את ההנחיות האלה, גם את ההנחיות האחרונות שיצאו, זה הנחיות משותפות ליו"ר המועצה הארצית ולמנהל מינהל התכנון, הם חותמים על זה כאחד, מפיצים את זה כאחד, יש בזה גם היגיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה התיקון שאתם מבקשים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יושב ראש המועצה הארצית ומנהל מינהל התכנון יפרסמו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקובל. ואם ככה גם באתר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה אותו אתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עדיין למטה התכנון אין אתר משלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגיע הזמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערות לסעיף 6. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> רק בקשה גם לגבי ההנחיות, תדמור. דיברתם על אי מתן היתרים לדוגמה, אז אחת, צריך לקחת בחשבון שזה אומר שלא יינתנו עכשיו היתרים וזה יקפיא את הכול, לא רק בעוטף או בצפון. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו מבינים. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> אז צריך לראות מה עושים. ושתיים, לגבי תוקף של החלטה לתת היתר. הרי בחוק של האישורים הרגולטוריים באמת זה הוארך, אבל שווה פה לשים לב, כי אנשים שהוארך להם כי יש כאן איזה קושי והם הגיעו לקו הסיום ועכשיו יאריכו בחודש או בעוד קצת, יכול להיות שלא ניתן יהיה להוציא בסוף את ההיתר. אז אם המועדים האלה יכולים לא להיספר. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, התוקף זה שנתיים. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> שנתיים עם עוד שנה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה שנתיים. אנחנו מדברים על החלטות שהמועד להגשת התנגדויות כבר היה אחרי ה-7 בנובמבר, המועד האחרון, אז יש לך שנתיים קדימה פלוס ארבעה חודשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההנחה המצערת היא שהיתר בנייה לא ניתן על ידי רשות הרישוי בתקופה שקובע החוק, בשלושה חודשים, וזה לוקח בדרך כלל קצת יותר. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני יודעת שאתם מבינים את זה ואנחנו גם מבינים את המצב של חוסר הוודאות, אבל כל חודש כזה של דחייה, כשאני מזכירה שאנחנו כבר בחודשים של דחיות עקב גם מלחמה ולפני זה הבחירות, כל חודש כזה הוא מכה גדולה למשק. חייבים לאזן פה כמובן בין הזכות להתנגדות, שהיא מאוד חשובה כמובן, גם אנחנו לפעמים מתנגדים, לבין הקושי פה למשק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רוח הדברים הובנה, תשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התשובה היא, כמו שאמרתי, למרבה הצער, אני לא מכיר ואני אופתע מאוד אם אנחנו נמצא מקרה שבו בין ההחלטה למתן היתר להיתר חלף פחות מחודש. זה לא המצב, נכון? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הלוואי, חותמת על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אנחנו לא פוגעים פה, אנחנו מדברים על החלטות שניתנו אחרי ה-7 באוקטובר, מועד להגשת התנגדויות סליחה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, שהמועד האחרון להגשת התנגדויות היה אחרי ה-7 באוקטובר. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> את צודקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, התחדשות עירונית. << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> לא הרשות, הפורום להתחדשות עירונית. אני רוצה להעלות שוב פעם את הנושא הזה של היתרי שינויים שהעליתי בפעם הקודמת ואני לא ראיתי פה התייחסות לנושא הזה. זה פרויקטים שנמצאים בתהליך בנייה, דיברנו על זה, לא ראיתי התייחסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תזכיר לנו. << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> רוב הפרויקטים שנמצאים בהיתר באיזה שהוא שלב מוציאים היתר שינויים, היתר לכל דבר ועניין, עוברים ועדה, מקבלים את החלטת הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היתר שלא טעון החלטת ועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה היה ויכוח בפעם הקודמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היתר שינויים, זה של המהנדס, זה כל הרעיון של היתר שינויים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, יש שינויים גם בוועדה. אנחנו חוזרים על אותו דבר. מה אתה מבקש? בהנחה שזה שינויים לא של המהנדס. << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> אני רוצה להבין איך התהליך הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה טעון פרסום והקלה? << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> לפעמים כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומה אתה מציע? << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> אני לא מציע, אני רוצה להעלות את זה לדיון, אני רוצה להבין איך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם זה טעון הקלה - - - << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> אלה פרויקטים שנמצאים בתהליך בנייה, אם הם לא יקבלו את האפשרות לקבל ועדה ולקבל היתר הם יהיו בבעיה, הם לא יוכלו להתקדם קדימה ולבצע את השינויים שמיועדים בבניין ואתה יכול לייצר פה סיטואציות שהבנייה תיעצר עם שלדים וכל מיני סיטואציות מוזרות כאלה. זה מה שאני מעלה פה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, אם זה טעון הקלה אז יש בין כה וכה לוועדה המקומית 90 יום לפי החוק לקבלת החלטה. אני לא בטוח כמה זה פוגע. אני מבין את ההערה, אבל – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההערה נכונה, אבל אין מה לעשות. << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> הפחד שלי זה שזה יקפיא את כל המצב. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אתם יכולים להתקדם לגמרי עם בקשת ההקלה ועם הפרסום ואפילו דיון בהתנגדויות, הכול בסדר, אבל לא ניתן להוציא את ההיתר בהמשך לבקשת ההקלה אלא בכפוף למה שאמרנו קודם. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> בהנחיה נאמר: אלא אם כן יש איזה שהיא דחיפות מיוחדת. יהיה פה שיקול דעת, אם יהיה משהו שהוא במובהק יעורר דחיפות אז זה ייבחן. << דובר >> קריאה: << דובר >> מיטל להבי, עיריית תל אביב. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> אני מדגישה שאני לא מדברת בשם עיריית תל אביב, העמדות שלי לא בהכרח מקובלות, אני מדברת בכובעי כיושבת ראש המטה האזרחי למיגון העורף. אני רוצה לדבר על הארכת המועדים הכללית, אני רוצה לדבר על זה שהארכת המועדים הכללית צריכה לכלול גם את המועדים בהחלטה 686 באשר לתוקף תמ"א 38 ואת הזמן המוקצב להגשת תכניות מחליפות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה הרבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש התייחסות. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה היה בסעיף 4, זה כבר הופיע ואנחנו מאריכים בחצי שנה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לרשויות. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אלה שהיו אמורים עד ה-1 בפברואר יוארך בחצי שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טופל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גב' להבי, הבנת את התשובה? << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> הבנתי שהארכתם בחצי שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא את כל התמ"א. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא את החוק, את האפשרות של אותן רשויות להגיש תכניות חלופיות. << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> הרשויות לא עבדו בתקופה הזאת וצריך את הארכת הזמן. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> רק נסביר, תמ"א 38 פקעה ב-1 באוקטובר באופן כללי, את זה לא מאריכים, זה היה לפני ה-7 באוקטובר, באותן רשויות שפורטו בהחלטת המועצה הארצית, שפקיעת התמ"א תהיה בפברואר, זה מוארך בחצי שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מיטל, עוד משהו? << אורח >> מיטל להבי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הערה לסעיף 6. הייתה לנו הערה שרצינו להביא בפני הוועדה. יש לנו התנגדות ברמה העקרונית לסעיף 6 שבעצם מייצר מדרג שנותן סמכות למינהל התכנון וליושב ראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה לתת הנחיות למוסדות תכנון שכוללות גם את הוועדות המקומיות. מדובר במשהו שהוא לא קיים היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חולק עלייך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו סבורים אחרת ויש לנו התנגדות עקרונית לדבר הזה שמבחינתנו הוא פתיחת פתח, לא להסדר אלא לעצם העובדה שיש כאן סמכות חדשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומחאה. מטה המאבק. לפחות תגיב. מינהל התכנון? היא אומרת שיש לה התנגדות עקרונית לכך שייתנו להם הנחיות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נחקק פה הסדר שמסדיר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והיא אומרת, והיא הדגישה, זה לא בגלל שהוספתם עכשיו גם את - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה ודאי שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם מינהל התכנון, כשזה היה בנוסח הקודם, זה גם הפריע לה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אגיד שני דברים. ראשית, כפי שאמר היועץ המשפטי, היה לזה תקדים בחוק הקורונה, שמנהל מינהל התכנון מפרסם הנחיות מחייבות עם מעמד של הנחיות ונעשה בזה שימוש, אז זה לא לראשונה קיים בחוק. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה במעמד המלצה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש לזה תקדים כבר בחוק. שנית, כמובן בכל מה שנוגע לוועדות המחוזיות הסמכות טבועה גם ללא החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא על זה היא דיברה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ונעשה בזה שימוש, ואנחנו מוציאים, לא מהיום ולא מאתמול, הנחיות גם לוועדות המקומיות. אין להן מעמד מחייב כהנחיה, קוראים לזה בשמות שונים, אבל זה דבר שנעשה לא ב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא אוהבת את חוסר האסתטיקה הזאת לגבי השלטון המקומי, אבל אני עדיין מכריז, השלטון המקומי חי, נושם, בועט ועצמאי ככל הניתן. הלאה. עוד מישהו רוצה להעיר משהו? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני רק אומר שגם בחוק הקורונה נעשה בזה שימוש מושכל ובמשורה וזה לא נוצל לרעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אז אני בטוח שמירה הביעה את מחאתה על כך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> וגם אנחנו מזכירים שכאן הסוגיה של הוראת שעה היא קצת יותר מעורפלת. זה נכון שהנוסח מתייחס בסעיף 6 להנחיות שנוגעות במה שקשור בסמכויות בסעיף 5, אבל גם סעיף 5 הוא סעיף קבוע שמתייחס למצבים מיוחדים. הרגע דיברנו על זה בהרחבה. אז יש כאן בכל זאת איזה שהוא משהו שהוא שונה מהדבר המאוד מאוד קטן שבו דובר לפני כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה גברתי רואה הבדל בין הנחיות המנהל הכללי של משרד הפנים בתחומים המוניציפליים לתחומי התכנון והבנייה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> משום שהסעיפים המסמיכים את המנהל הכללי של משרד הפנים קבועים מפורשות ביחס לרשויות המקומיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אשמח לראות את הסעיף שאת מדברת עליו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אעביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא ישמח בזמנו החופשי, המחאה נשמעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין סעיף כזה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> יש כל מיני מצבים, ברור שיש פה שיקול דעת, אבל הוא לא ברור. בסעיף 5(א)(2). יכול להיות שיהיה פה באמת הצדקה, מישהו שבאמת לא היה, היה במלחמה וזה מוצדק לחלוטין, אבל יש פה כבר מעשה עשוי, מה עושים? זאת אומרת אין פה שום סופיות לדבר הזה, ההנחיות לא מניחות את הדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין פתרונות להכול. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> לא, אבל ההנחיות לא יכולות לגבור על החוק ולכן אם החוק מנוסח בצורה חד משמעית שאם קיימת הצדקה שנובעת בלי לתת את הצד השני אז עלולה להיות פה בעיה בהמשך. חלילה מישהו באמת נפגע או עוד שנתיים פתאום מתעורר, האם אפשר לשנות משהו? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, אבל אם ההנחיות יפסיקו עם הזמן לעצור את האפשרות לפרסם לתוקף או להוציא היתרים ויינתן היתר ויש בנייה בפועל ומישהו יבוא ויגיש התנגדות, אז מן הסתם גם אם הוא באמת היה שנתיים פצוע לא יהיה כבר מה לעשות. יהיה שיקול דעת ליו"ר. היו"ר כשהוא רואה בניין עומד הוא מבין שהבניין עומד. << אורח >> דנה פריד אשריאל: << אורח >> נכון, אבל כרגע שיקול הדעת שלו, כל מה שכתוב עליו זה אם הוא מצא כי קיימת לכך הצדקה שנובעת מהמצב הביטחוני, בלי האיזון של הצד השני. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אבל רק למען הסר ספק, מה שכתוב בחוק זה לעצם קיום הדיון. ברור שבדיון עצמו יישמע הצד השני של היזם ויהיה האיזון הנכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה מובן מאליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשתי מהיועץ המשפטי וגם מתדמור לחשוב אם יש אפשרות עוד לשייף את זה טיפה. כן כן, לא לא, הולכים קדימה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני רוצה להקריא איזה שהוא תיקון לנוסח של הסעיף הזה. בסופו כתוב שהסמכות לתת הנחיות היא גם לעניין הארכת תקופות של פעולות מוסד תכנון. יכול להשתמע מזה לכאורה שאפשר לכלול בהנחיות תקופות אחרות ממה שכתוב בחוק התכנון והבנייה או בחוק הזה וזו לא הייתה הכוונה, כי מן הסתם הנחיה לא יכולה להתגבר על החוק, אבל אני אקריא את הנוסח שחשבנו לכתוב וזה דברים שנאמרו על ידי היועצת המשפטית של מינהל התכנון, זה יהיה החיבור. מה שנכתוב זה: וכן להנחות לעניין נסיבות הקשורות למצב הביטחוני המיוחד שניתן להביאן בחשבון לעניין הליכים הקבועים בחוק התכנון והבנייה שאינם מוסדרים בחוק זה. זה אמור לכסות את כל הנושא של היועצים המקצועיים, גם היועץ הסביבתי. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לאן זה מתחבר? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה אמור לכסות את המצב של מה שהתייחסת ליועצים המקצועיים, שיש איזה שהיא התחשבות. זה לא בדיוק להאריך את המועד של התגובה אלא יותר להגיד לוועדה חכי, אל תתקדמי. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אז רק מה כתבת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני אקריא שוב: להנחות לעניין נסיבות הקשורות למצב הביטחוני שניתן להביאן בחשבון לעניין הליכים הקבועים בחוק התכנון והבנייה שאינם מוסדרים בחוק זה. אנחנו נשייף את זה. זה לא הסעיפים שקבועים בתוספת אלא יתר הסעיפים שבחלק מהם יש התייחסות למועדים שבעניין שלהם צריך להנחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסעיף הבא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> דיון בהחלטות ועדות משנה 7. בתקופה הקובעת יקראו את סעיף 18(ז)(2) ואת סעיף 86א(ב)(2) לחוק התכנון והבנייה כאילו במקום שניים יבוא אחד ובמקום שבעה יבוא 14. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מדברים על הוראת שעה. כאן זה כן הוראת שעה לתקופה הקובעת, כפי שתהיה מעת לעת, כשבתקופה הזאת, מכיוון שעלתה כאן טענה שחברי ועדות מקומיות או מוסדות תכנון אחרים עשויים להיעדר לתקופות ארוכות במקרים שבהם ניתנת לחברי מוסד תכנון אפשרות להביא לדיון מחודש בוועדת משנה או במליאת הוועדה החוק היום, לאחר שתוקן, מחייב ששניים יפנו תוך שבעה ימים, וכאן מוצע שיוכל לפנות כל אחד בתוך 14 יום. כלומר ניתנת פה ארכה קצרה ואפשרות לבודד. יש חשש מסוים שהדבר הזה ינוצל לרעה, אם כי לפחות לגבי הדיון במליאת ועדה מקומית זה היה הדין ממילא עד לא מזמן, עד שתוקן לאחרונה, ולכן חשבנו שזה פתרון הולם במצב הזה. שאלה שלא מובאת כאן ושלגביה לא התייחסנו, אבל צריך להתייחס, היא האפשרות של חברי מוסד תכנון להגיש התנגדויות גם לתכניות וגם בסעיפים 112 או הסעיפים שנוגעים לאפשרות ש – ואנחנו נצטרך לחשוב עליהם, בעת ההפסקה שהיושב ראש מתכנן לנו אנחנו נצטרך לחשוב גם על הסעיפים האלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אתה מדבר על ערר או על התנגדות, או על דיון במליאה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> על דיון חוזר וכאלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, על דיון חוזר. שניים מחברי מוסדר תכנון יכולים להגיש ערר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ערר, זה דיון במליאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כאן זה דיון במליאה, מה שמוגדר כאן זה דיון במליאה ופה אנחנו מדברים על ערר, אם בכלל צריך, אני לא יודע, צריך לחשוב על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, יחשבו. הערות? הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הארכת הסמכת ועדות מקומיות עצמאיות 8. ועדה מקומית עצמאית שהסמכתה הסתיימה בתקופה שמיום י"ד באב התשפ"ג (1 באוגוסט 2023) עד ליום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024) תוארך הסמכתה לתקופה שלא תפחת משנה, ורשאי השר להאריך לתקופה ארוכה יותר. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני יכול להתייחס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה בטוח שאתה רוצה? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני מתאר לעצמי שאתם לא מופתעים שאני מתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מופתע שאתה חושב שאתה יכול לשכנע אותי עוד. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא אמרתי את זה, אני כבר יודע שיש דברים שאני צריך להגיד לפרוטוקול אז אני אגיד אותם לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפרוטוקול שומע. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> קודם כל בשביל ההגינות אני אגיד שאם אתם מתכוונים להסמכה אוטומטית אי אפשר להבין את זה מהנוסח הזה, כי כשאתם אומרים לתקופה שלא תפחת משנה מה הכוונה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם השר ירצה ליותר, אז הוא יכול - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תכתוב לשנה ואם השר - - - << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, תומר, אם אתה מאריך מכוח החוק, החוק צריך להיות ברור לכמה זמן זה מוארך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לתקופה של שנה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אבל שלא ישתמע שאני מסכים עם זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא סייעת, למרות שסייעת לנו. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הגינות, אני משתדל להיות הגון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, אתה לא רק משתדל, אתה גם די מצליח. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> תודה. אז אני אחזור על עמדתי שאתם מכירים, אני מתנגד לסעיף הזה משתי סיבות. קודם כל אני לא חושב שהוא נדרש, הוא גם בעיניי לא קשור למצב החירום. אני שלחתי גם לרעות במייל פירוט של כל הוועדות, מה הסטטוס שלהן, אפשר להבין שהדברים לא תקועים בגלל משרד המשפטים דווקא, אבל לא ניכנס לזה. אני כן אגיד שההשלכות השליליות של התיקון הזה יכולות להביא למצב שאני כבר אומר לכם עכשיו, ובאמת חשוב לי להגיד את הדברים האלה, שיש ועדות מסוימות שהן בטיפול ואני יודע להגיד את זה, שיש איתן בעיה של טוהר מידות והמשמעות של התיקון הזה היא הארכת הסמכה אוטומטית ל – שוב, אני לא אנקוב במספר, לוועדה אחת או יותר שיש איתן בעיה של טוהר מידות. אני יכול להגיד את זה עכשיו, אני לא משער, זה לא ספקולציה, אני יודע להגיד שיש ועדה מסוימת שיש איתה בעיה של טוהר מידות והיא הולכת ליהנות מהתיקון הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש עדיין סמכות בחוק, ולך אני לא צריך להגיד, סמכות לבטל, ואם יש צורך חשוב ומשהו מוצק שמחייב את זה אני בטוח שזה ייעשה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> ברור לי, אדוני היושב ראש, שיש סמכות לבטל, אבל אני חושב שהסמכות הזאת לבטל מיועדת לסיטואציה אחרת. הסמכות לבטל מיועדת לסיטואציה שתוך כדי תקופת ההסמכה אנחנו מבינים שיש בעיה של טוהר מידות ואז אפשר להפעיל את הסעיף הזה וזה בסדר. פה המצב קצת שונה, הוועדה עכשיו לא מוסמכת, אני הולך להסמיך אותה עכשיו כשאני יודע שיש בעיה של טוהר מידות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל הפרוטוקול רשם ואחרי שהוא רשם הוא גם ירשום את מה שאני אומר לך. מה שאתה אומר מחייב אותי לעשות עכשיו פה דיון ולשאול אותך כל מיני שאלות כמה זמן כבר יש, האם זה התחיל עוד בתקופה שהיה קודם, למה לא ביטלתם קודם כשזה היה בתוך התקופה כשהייתה ההסמכה הקודמת. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> יש לי תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל התשובות האלה, גם מה שיש לך, הן לא מלאות, לדעתי. אנחנו מדברים ככלל, בדברים שהם יוצאים מן הכלל תטפלו בחקיקה שיוצאת מן הכלל, זאת העמדה של הוועדה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני בכל זאת אגיד במשפט לגבי אותה ועדה שיש איתה בעיה של טוהר מידות. הרי מה קורה? התהליך הוא כזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמת לב לתאריך ממתי זה מתחיל? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני אסביר למה אני יודע על זה עכשיו. אני בודק את טוהר המידות של הוועדה כשאני מקבל פנייה ממינהל התכנון להסמיך ועדה. בשלב הזה אני בודק ואני נותן עמדה, אני לא בודק אותה באופן שוטף במהלך ההסמכה, אני אבדוק אותה שוב כשאנחנו נרצה להאריך לה את ההסמכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו אחת הבעיות, זו אחת הבעיות שאנחנו דיברנו עליהן בלי קשר. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא הבנתי. אי אפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר וגם צריך, זה בדיוק העניין. אמרנו את זה עוד לפני שידעתי שיש איזה שהן – זה צריך להיות בשוטף, זה צריך להיות מעקב שלכם בשוטף. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני לא בודק באופן יום יומי ר"פ של חברי ועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זו בדיוק הבעיה, אם אחרי שנה שהסמכת אותו הוא הורשע במעשה שחיתות אז עכשיו אתה תחכה עוד ארבע שנים? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, ממש לא, תומר. אם אני יודע על חבר כזה או אחר שיש איתו בעיה של טוהר מידות אנחנו נפעל, אפשר לפעול גם כנגד הוועדה כוועדה ואפשר לפעול גם באופן אינדיבידואלי נגד כל חבר וחבר, אפשר להשעות אותו, וזה קורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה אומר, יש לך את הכלים, אתם מעדיפים ללכת לאזור המתוק יותר, בואו נעצור את התהליך, ויכול להיות שבגלל האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף. זה מהתורה שלנו, האיש אחד יחטא וכל העדה תקצוף, אתה עוצר עיר בתנופה, לא משנה כרגע איזה עיר, שיכול להיות שיש שם עכשיו מישהו מסוים. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני אתן דוגמה. עונשים קולקטיביים אנחנו לא עושים, זאת אומרת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתחום הזה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> בכלל. אם עכשיו יש ועדה מסוימת שהיא מוסמכת ואני יודע שבמהלך ההסמכה הוגש כתב אישום על עבירות טוהר מידות נגד חבר מסוים, אני לא מבקש לבטל את ההסמכה של הוועדה, אני מבקש לפעול אינדיבידואלית נגד אותו חבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להוציא אותו, נכון, יפה. אז אני אומר, אם אתה תאסוף עוד מידע על אותו מקום ואתה תדע גם שזה אדם אחד אז תשתמש רק בסעיף של להוציא אדם אחד, אנחנו לא מפריעים לך. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> ודאי, אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשתמש בזה ואל תעצור תהליך. אם זה משהו שהוא הרבה יותר גדול על כל הוועדה אז יש לך עוד כלי להשתמש, תשתמש. אל תעצור הסמכה, בטח לא בתקופה שהיא לאו דווקא מלחמה, זה לא רק מלחמה, זה מתחבר לנו גם למלחמה וגם לתקופת הבחירות, עיר בכל מקרה, כזו או אחרת, תעבור שינוי, תצטרך לבדוק את זה, יכול להיות שכל הבדיקה שלך תיעשה מחדש בעוד כמה חודשים על ועדה אחרת, תן לנו את הרצף רק, זה הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל בעקבות ההערה שנשמעה כאן אנחנו נוסיף הבהרה בנוסח החוק, שאין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכות השר לבטל הסמכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך, הוועדה קוראת לשר להשתמש בהסמכות האלה על פי צורך אמיתי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> או בסעיף 44ב, זה ועדת ההשעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו מ-1 באוגוסט, על שנה דיברנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התקופה שלגביה פוקעת הסמכה קיימת היא מ-1 באוגוסט עד אמצע מרץ. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עד סוף פברואר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ההארכה היא לשנה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אדוני היושב ראש, לא הבנתי מה דיברת עם יושב ראש המועצה הארצית. אני לא יודע בדיוק מה עמדת חברי הכנסת, אבל הוא ביקש שההארכה תוארך למועד נקוב לגבי כלל הוועדות, לא שנה מיום פקיעת ההסמכה, אלא מועד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא רוצה סף לכולם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה זה נכון? מה ההצדקה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, יושב ראש מטה התכנון אמר – תחזור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לפי הנוסח שבפניכם בתקופה שפוקעת ההסמכה מ-1 באוגוסט עד אמצע מרץ 2024, ההארכה תוארך בשנה, זאת אומרת שנה מהפקיעה המקורית, כל אחת לפי עניינה. יש בקשה, אני לא יודע כרגע להסביר אותה, אני רק מציב אותה, שיכול להיות שנכון שההארכה תהיה גורפת למועד אחד לגבי כלל הוועדות, לא משנה מתי מועד הפקיעה שלהן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא מתנגדת שזו תהיה שנה גורפת החל מ-29 פברואר 2024. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מודה לך על נדיבות הלב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני, כי זה חושף את הסוגיה, זה בדיוק העניין. אם אנחנו אומרים ש – לא סתם הרי נבחר המועד של 29 בפברואר 2024, לא סתם זה המועד שנבחר. זה המועד שנבחר משום שיש לו איזה שהוא קשר וזיקה גם לבחירות המוניציפליות והדחייה וגם לעבודה מאוד משמעותית של משרד הפנים בהקשר הזה והיכולת של השר והצוות שלו להיות בפניות לדברים האלה, זה לא סתם מועד שנבחר אאוט אוף נו וור אני מניחה. אולי אני טועה, אולי הייעוץ המשפטי של הוועדה חשב על שיקולים אחרים, אבל לי זה בהחלט עושה שכל. אם מדברים על שנה גורפת מהמועד האחרון הזה וכולנו נתיישר לקו המוארך ואחר כך יישבו משרדי הממשלה השונים ויעשה את כל השקלא והטריא שלהם ויעשו הערכה מוסדרות, יופי. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אתה מראה מה רציונל הרציפות, זה צריך להיות מיום הפקיעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שזה מיום הפקיעה, הוא אומר לקחת את כולם למועד פקיעה חדש אחד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> האמירה הראשונה הייתה כדי להסביר, קצת לחשוף את הקושי במה שנאמר כאן, אבל מהניסיון שלנו כשקובעים את כולם לקו אחד זה מייצר צוואר בקבוק. זה נכון כשמדובר באיתורים של חוקי עזר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. תפרשי בשיא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הייתה לי רשימה של צווארי בקבוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההערה לא התקבלה. יו"ר מטה התכנון, אני רק מסמיך את סגנו להעביר אליו את המסר של הוועדה ואם עדיין הוא חושב אחרת שיסביר את זה ליושב ראש הוועדה וליועץ המשפטי שהם כרגע להלן הוועדה. אנחנו יוצאים להפסקה עד 14:00. אחת ההפסקות הארוכות שקבעתי בחיי. הישיבה יוצאת להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:16 ונתחדשה בשעה 14:22.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו בסעיף 9. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הארכת התקופה הקובעת ותקופת ההקפאה וקביעת תקופה נוספת 9. (א) השר באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאי, בצו, לקבוע תקופה קובעת נוספת אחת או יותר או להאריך את התקופה הקובעת, וכן רשאי להאריך את התקופה הקבועה בסעיף 4 בתקופות נוספות שלא יעלו על חודשיים כל אחת אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שישה חודשים; הארכת תקופה לפי סעיף קטן זה טעונה -כאן צריך להחליט- התייעצות/הסכמה שר האוצר לעניין חיקוקים לפי סעיף 2(א)(1) והתייעצות או הסכמת שר הבינוי והשיכון לעניין חיקוקים לפי סעיף 2(א)(2) ו-(3). (ב) הארכה של התקופה הקובעת לפי סעיף קטן (א) יכול שתהא לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו, וכן רשאי השר לקבוע בצו כי יחולו רק חלק מההוראות המנויות בחוק זה לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו, והכול כפי שיפורט בצו. (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת ההקפאה או לקבוע תקופת הקפאה נוספת אחת או יותר אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד ובלבד שהארכה כאמור או כל תקופת הקפאה נוספת שתיקבע לפי סעיף קטן זה תחול בתקופה הקובעת ולא תעלה על 30 ימים; קביעת השר כאמור תחול לעניין הוראות חיקוק הקבועות בתוספת הראשונה, ואם התקבלה הסכמה או שבהתייעצות עם שר האנרגיה, גם לעניין הוראות חיקוק המנויות בתוספת השנייה. (ד) (1) הארכה או קביעה לפי סעיף קטן (ג) יכול שתהיה לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו, הכול כפי שיקבע השר בצו לפי אותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לקבוע, בצו, כי יחולו רק חלק מההוראות המנויות בתוספת הראשונה והשנייה לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו כפי שיפורט בצו; קביעה כאמור לעניין חיקוק הקבוע בתוספת השנייה טענה הסכמה או התייעצות עם שר האנרגיה; (2) השר רשאי לקבוע, בצו, כאמור, כי ההארכה או הקביעה לפי סעיף קטן (ג) לא תחול לגבי תקופות או מועדים שנקבעו בהחלטות שנתן מוסד תכנון או יושב ראש מוסד תכנון כאמור בסעיף 3(ב), שהן מסוג שקבע השר בצו ובהתקיים תנאים שקבע, אם קבע תנאים כאמור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש פה שני מנגנונים, מנגנון אחד שמתייחס לתקופה בנושא אכיפה שדיברנו עליה בתחילת הדיון, גם אכיפה בתחום התכנון וגם אכיפה בתחום מקרקעי ציבור, שלגביה מוצע מנגנון של הארכה עם אפשרות מאוד מאוד נרחבת של גמישות, הארכה כל פעם בחודשיים עד שישה חודשים בסך הכול, בהתייעצות או בהסכמה, מה שתחליטו, עם השרים הנוגעים בדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התייעצות או הסכמה? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> זה האוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תתגבשו בזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אמשיך להציג. לגבי סעיף קטן (ג) ו-(ד), מדובר על תקופת הקפאה של שלושה שבועות שאנחנו דיברנו עליה עד כה או עד סוף נובמבר לגבי היישובים הספציפיים שלגביה יש לי שתי הערות. כאן מוצע מנגנון גם עם הוראות גמישות לגבי החלה כללית או בתנאים מסוימים, בחלקים, כפי שמוצע בסעיף. לי יש שתי הערות לסעיף קטן (ג). הערה אחת נוגעת לקשירה בין תקופת ההקפאה לתקופה הקובעת. זה שריד לחוק המקורי שמסגר את כל תקופות ההארכה במסגרתו ותלה אותן בתקופה הקובעת שנקבעה שם. אני חושב שאין צורך לקשור בין שני הדברים כי יכול להיות שלצרכי אכיפה יהיה מקום להאריך או להיפך, לצרכי האכיפה כן יהיה מקום להאריך ולצרכי דיונים וכו' והליכים תכנוניים לא יהיה צורך להאריך, או להיפך, ולכן אני מציע שלא יהיה קשר בין הדברים. הערתי השנייה נוגעת גם לעניין הזה, זאת שאלה יותר מאשר הערה. אם ירצו לקבוע תקופת הקפאה נוספת רק ליישובים שיש עליהם כבר תקופת הארכה, תקופת הקפאה שונה, אז אתם מבינים את זה כך שאפשר יהיה לעשות את זה במסגרת ההסדר הזה? זאת אומרת אם עכשיו ירצו להאריך רק את ה-30 בנובמבר לצורך העניין? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בעצם תקופת ההקפאה, ההגדרה שלה מורכבת משני המועדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה אם הוא גם יכול להאריך רק את החלק השני שלה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם השר ירצה להאריך רק את התקופה שנוגעת ליישובים הפגועים או המפונים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני חושב שהוא יכול על חלק משטחה של המדינה, כולה או חלקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, זאת הבהרה. אז לגבי ההערה הראשונה, אני מבקש את התייחסותכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אי הקשירה. תשובה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא שמעתי את השאלה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני גם לא בטוחה שהבנתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסעיף קטן (ג) נקבע שתקופות ההקפאה תלויות בתקופה הקובעת. התקופה הקובעת, אני מזכיר, זה שלושה החודשים. אנחנו משתמשים בתקופה הקובעת רק לעניין האכיפה, יכול להיות שלצרכי אכיפה לא יהיה צורך להאריך יותר, אנחנו מקווים שהיחידות השונות יתאוששו ויוכלו לתפקד במועד זה או אחר, ולעומת זאת יהיה צורך בתקופת הקפאה, או להיפך. למה צריך להיות קשר בין שני הדברים? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה מתחבר לשאלה של מה צריך אישור ועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה שני דברים שונים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה מתחבר לשאלה, בעיניי, של האם קובעים את החוק הזה כהוראת שעה כולו, כלומר יש פלטפורמה שבתוכה נכנסים כל הדברים, או שאם זה כמו שזה עכשיו, קבוע כהוראה כללית, אז לכאורה זה רק תלוי בכם. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ההיגיון שהנחה אותנו נבע מהחוק הכללי, אבל הייתה בזה אמירה. אנחנו רצינו לשחק בתקופות קצרות בתוך מסגרת קצת יותר ארוכה שקע החוק הכללי ולכן גם פה אנחנו אמרנו, המשחק של השר אם להאריך או לקצר, להאריך תקופות או לחדש תקופות, בין אם בכל הארץ ובין אם רק בצפון ובדרום, יהיה בתוך המסגרת הכללית של אותה תקופה קובעת של שלושה חודשים. אני חושבת שזה כן יכולה להתחבר לשאלה, אם אנחנו מאריכים רק מעת לעת ורק בתוך המסגרת הזאת וכל הארכה של התקופה הקובעת, וזה מוסכם עלינו לגמרי, צריכה להגיע לכאן לדיון ולאישור שלכם, אז יכול להיות שבתוך המסגרת הזאת, שהיא לא מאוד רחבה, היא כרגע שלושה חודשים והיא תוארך רק באישורכם, אפשר לתת לשר את התקופות הקצרות לקדם גם כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שוב, הקשירה היא לא ממין העניין. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה כאילו מה שאת אומרת זה שהיה צריך לקבוע הגדרה אחרת שאומרת תקופת המצב המיוחד, נקרא לזה, והיא הייתה נותנת את ה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אם את רוצה את המסגרת הכללית, בדומה לסעיף קטן (א) שאומר שהסך הכול לא יעלה על שישה חודשים, אז מה שעשו בחוק הגדול זה שהסך הכול לא יעלה על תשעה חודשים, עד תשעה חודשים. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני לא זוכרת מאיפה השישה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השישה זה בקשה שלנו. אבל אם את רוצה לקבוע מסגרת שדומה למסגרת של החוק המקביל, נקרא לו, אז צריך להוסיף לא 'ובלבד שזה בתוך התקופה הקובעת', אלא שהאפשרות של השר לעשות את זה היא תשעה חודשים מיום התחילה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ולא שישה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. זה מה שקבעו בחוק המקביל. את רוצה שישה? שישה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם יכולים לסגור את האירוע הזה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אפשר תשעה, זה בסדר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בחוק מסגרת הסמכות של ראש הממשלה ושר המשפטים להאריך היא עד תשעה חודשים. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אז למה כתבתם שישה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שישה זה לגבי אכיפה, זה משהו אחר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה לגבי אכיפה והאמת היא שזה גם לגבי פקיעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שהוא אמר, לכן לא צריך להיות קשר בין שתיהן. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ואז יהיו לנו שלוש תקופות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, למה שלוש תקופות? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כי יש שישה חודשים לאכיפה, תשעה כללית ואת כל התקופה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא תקופה, זה מסגרת, פלטפורמה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כן, אבל בהגדרות, אני חושבת על איך הציבור יבין מה כתוב פה, אבל בסדר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז כרגע בנוסח שלכם אין תקופה קובעת כללית תחומה בזמן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע זה קשור לתקופה של האכיפה. זה מה שכתוב כרגע. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ולא הצעתם להגביל את זה לתקופה הקובעת הכללית של תכנון ובנייה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התקופה הקובעת מוגדרת כרגע כשלושה חודשים פלוס שניים, שניים, שניים, עד שישה. זאת אומרת אי אפשר להאריך את התקופה הקובעת יותר משישה חודשים מעבר לשלושה. זה תשעה חודשים בסך הכול. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה 9(א). << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני פשוט לא מבין מה כתוב פה, כתוב פה, 'ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על שישה חודשים'. זו הוראה שקשורה להכול, נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ל-(א), לתקופה הקובעת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא רק על אכיפה, על הכול. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אבל צריך לשים לב שהשימוש במונח התקופה הקובעת נעשה רק באכיפה. בחוק המקורי השתמשו בו לעוד כל מיני סעיפים, כאן בחוק שלנו הוא מופיע רק בסעיף האכיפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התקופות שלכם הן על תקופת ההקפאה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אבל תקופת ההקפאה חלה בתוך התקופה הקובעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איפה זה כתוב? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ב-(ג). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת ההערה שלנו, שלא לקשור בין - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> נראה שזה באמת שריד היסטורי של החוק הקודם. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ואני עניתי שראינו את זה כאיזה שהיא פעולה של השר בתוך מסגרת גדולה יותר שנקבעת פה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, זו ההצעה הממשלתית. שוב, ההצעה הממשלתית הייתה שיש תקופה קובעת כללית ללא קשר לאכיפה, מסגרת של חודשיים, שאפשר, שר באישור הוועדה, להאריך את התוקפה הקובעת הכללית, של החודש. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עד תשעה חודשים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בדיוק. קודם כל ככל שתיגמר התקופה הקובעת הכללית צריך באישור הוועדה, שר באישור הוועדה, להכריז על עוד תקופה קובעת, כללית נקרא לה, ובתוכה הוא יכול לעשות צו של תקופת ההקפאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יפה. זה שריד של החוק הגדול, כי הייתה תקופה קובעת רוחבית לכל המשק. פה אין לנו תקופה קובעת כזאת, יש לנו תקופה קובעת ספציפית לענייני אכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שתתקן את זה או שתכתוב תקופת אכיפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מציעים לנתק בין הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש לו בעיה לנתק כי זו הצעה ממשלתית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא חושב שיש לו בעיה לנתק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככה הבנתי, עד כמה שהבנתי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אתם רוצים להציע שמה שכתוב ב-(ג) עכשיו, 'ובלבד שהארכה או תקופת הקפאה תחול בתקופה הקובעת' - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתקופה שלא תהיה יותר מתשעה חודשים מיום התחילה. זה הכול. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שלא יצטרכו צו נוסף באישור הוועדה לתקופה הקובעת הכללית. זה מה שאתם מציעים כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי התקופה הקובעת הכללית, רק אצלנו בחוק שלנו, היא רק לאכיפה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר, זה מקור הבלבול. עכשיו הבנתי. לא הבנתי למה לא תיקנת את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לסגור את האירוע הזה? נסגר? חזל"ש? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר, אתם רוצים לתקן גם את (ג), שלא תהיה תקופה קובעת כללית לתכנון ובנייה רק לאכיפה והחוק יגדיר תשעה חודשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עד תשעה חודשים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר, אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקובל? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. משרד האנרגיה, בזום. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לנו יש הערה לעניין (א). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע אותם ואחר כך אותך. בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אני מתייחס לסיפה של סעיף 9(ג) לנושא של התייעצות או הסכמה עם שר האנרגיה. אנחנו חושבים שמאוד מאוד חשוב ההסכמה עם שר האנרגיה מכמה סיבות, משום שצריך לזכור שזה נדיר מאוד שיש רשות רישוי מיוחדת שהוקמה בחוק ספציפי, כמו במקרה שלנו, חוק משק הגז הטבעי, ולא במקרה, כי יש לזה דברים מיוחדים, כל הנושא של הגז והאנרגיה, יש להם את האספקטים המיוחדים שלהם. ועכשיו, אחרי כל התיקונים שנעשו וההפרדות שנעשו גם בתיקונים של הנוסח וגם בתוספת, כשברור מאוד שההסכמה עם שר האנרגיה היא רלוונטית רק לנושאים שלנו ולא לשום דבר אחר, מאוד מאוד חשוב לנו הנושא הזה ולא בכדי גם מינהל התכנון וגם משרד המשפטים מסכימים איתנו בעניין הזה. לכן מאוד מאוד חשובה לנו הנקודה הזו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקורונה היה לכם התייעצות והסתדרתם יפה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אין דין הקורונה לדין המלחמה. קודם כל בקורונה זה באמת היו אספקטים הרבה יותר רחבים וכלליים שדיברו גם על כל כלל המשק בדבר הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> בנושא הזה, צריך לזכור, לאנרגיה יש חשיבות מאוד מאוד גדולה, שבעתיים בתקופת החירום. צריך לדעת שאנחנו במשרד האנרגיה כל הזמן פועלים כדי שהאנרגיה תגיע לכל מקום בכל זמן וגם החיבורים לא ייתקפו. הנושאים האלה מאוד בנפשנו ולכן אנחנו גם שומעים על אזרחים שנופלים במקומות מסוימים. זה דבר מאוד מאוד רגיש, זה ממש לא דומה לקורונה. אין ספק שגם בקורונה היה רצוי שתהיה הסכמה, אבל על זה לא התעקשנו, אבל יש לי סיבות מאוד מאוד מיוחדות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שאין סיבה להבדיל מהקורונה, שם נתנו התייעצות והסתדרו יפה מאוד. התפיסה היא שיש שר שמוביל את תחום התכנון והבנייה והוא שר הפנים, אבל אם הוועדה חושבת – אין פה היבט משפטי. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> עובדה שגם מינהל התכנון וגם משרד המשפטים מסכימים איתנו בנושא הזה, ואנחנו ממש מבקשים שלא לשנות את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אהיה מוכן אם תגיד לי מי יהיה שר האנרגיה כשיחול הדבר הזה. << אורח >> צחי בר ציון: << אורח >> אתה אמור לדעת לפניי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אין לנו עמדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, ניתן להם הסכמה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> ברשות אדוני, אם אפשר שנעיר עכשיו לעניין (א). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשמחה, אבל בקצרה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> מאוד בקצרה. העניין הוא רק לגבי האכיפה כאשר הסמכות ניתנת לשר הפנים בהתייעצות או לוכסן הסכמה של שר האוצר או שר הבינוי והשיכון. אנחנו מבקשים שהסמכות תהיה של שר האוצר. שר האוצר הוא אחראי על פרק י' בחוק התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסכמה של שר האוצר או כל הסמכות? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> כל הסמכות. סמכות הארכה, נראה לנו שנכון מקצועית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אנחנו מדברים על חוק של תכנון ובנייה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> חוק התכנון והבנייה הוא גם בסמכות שר האוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל את לוקחת את שר הפנים ומוציאה אותו לפנסיה? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, אני לא מוציאה אותו לפנסיה, יש החלטת ממשלה שאומרת שמי שאחראי על פרק י', שזה הפרק שעוסק בכל האכיפה, הוא שר האוצר. ההיפך, אתם מוציאים את שר האוצר לפנסיה. אנחנו רוצים שהוא יהיה האחראי, הוא אחראי עלינו מקצועית, הוא זה שצריך להחליט אם יש הצדקה להארכה של התקופה או לא. שר הפנים הוא בעצם כאן גורם שאין לו שום סמכות מקצועית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמיד, מאז ומעולם? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, מאז שהחזירו, העבירו, החזירו. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> פרק י' הוא פרק שלא אוהבים לקחת עליו אחריות. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> בקצרה, אדוני, גם אנחנו מבחינתנו, אנחנו בכלל לא באירוע של תכנון ובנייה. האכיפה שלנו היא לא קשורה לתכנון ובנייה, היא אכיפה מעניינים מדיניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן מה מבקש אדוני? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> ולכן אני מבקש שזה יהיה באישור השר הרלוונטי, שר הבינוי והשיכון, שהוא אחראי על הרשות, הוא מכיר את הצרכים של הרשות, הוא מכיר את מצבת כוח האדם ברשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בהסכמת שר הבינוי והשיכון? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> באישור שלו, זאת אומרת החלטה שלו. לא בהתייעצות עם שר הפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקום שר הפנים? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> במקום שר הפנים, בסמכות שר הבינוי והשיכון, שהוא אחראי על הרשות, הוא מכיר את הצרכים, מכיר את המשאבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע הנוסח הממשלתי הוא שההובלה היא של שר הפנים. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> מטעמים של הכותרת, שהחוק קשור לתכנון ובנייה. בהיבט של האכיפה לא אני ולא רשות האכיפה במקרקעין לא עוסקים בפן הקלאסי של תכנון ובנייה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> זה תוצר של החוק המקורי הגדול, מה שמכונה פה בוועדה החוק הגדול, שהיה שם באמת שר הפנים אחראי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, בחוק הגדול זה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז איך זה הגיע לשר הפנים בכלל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי הוא הממונה על החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא ממונה על החלק של התכנון ובנייה. הסעיף הזה הוא רק אכיפה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> הסעיף הוא להארכת התקופה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש בו אפשרות גם להאריך תקופות של סעיף פקיעת תכניות, אבל זה עניין טכני, אפשר להפריד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש להפריד, אני לא הולך לעשות סדר חדש בממשלה. אם האחריות היא של שר האוצר על האכיפה, ואם הדברים רלוונטיים, אנחנו נאשר שהמוביל יהיה שר האוצר בהסכמת שר האנרגיה בנושא של האנרגיה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, כאן אין אנרגיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנרגיה לא קשורים לאכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, סליחה. בהסכמת שר השיכון בנושא של אכיפה. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> לא, לא בהסכמה, אנחנו רוצים שהסמכות תהיה של שר השיכון מאחר שהוא מי שממונה על הנושא הזה של אכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ושר האוצר במה? << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> שר האוצר באגף של אכיפה, שר הבינוי והשיכון של רמ"י בפלישה לקרקעות ציבוריות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז צו של שר האוצר וצו של שר הבינוי והשיכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יותר טוב מאשר כל ההתייעצות וכל הדברים האלה. כל אחד יטפל בתחום שלו, אני לא משנה את הממשלה מחדש. אם הייתי משנה יש לי עוד כמה דברים לשנות. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> כן. עוד הערה אחת, אדוני. לגבי שישה חודשים, אנחנו לא ראינו הבדל בין התקופה הכללית של תשעה חודשים שנקבעה בחוק הכללי לבין שישה החודשים באכיפה. אם יש מלחמה ואין כוח אדם אז אין כוח אדם גם לאכיפה, זאת אומרת המועדים בעינינו צריכים להיות זהים, נבקש שגם כאן זה יהיה תשעה חודשים ולא שישה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. הלאה. תפסת מרובה לא תפסת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערות נוספות לסעיף 9. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני רק אגיד ליושב ראש, מה שדיברתי קודם קשור לשאלה נוספת, האם תהיה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא סיימנו את האירוע. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא סיימנו את האירוע בסעיף 9. גם הנוסח של הוועדה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לא סיימנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את האירוע הקודם של הקשירה, לא קשירה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה הוא הסכים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הסכמתי בכפוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תחזרו, תגמרו את זה ביניכם וגמרנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את מה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, אני אגיד ממש בדקה. הנוסח גם של הוועדה, אני קראתי אותו שוב, הנוסח שמונח בפנינו, הוא קובע תקופה קובעת כללית, לא רק לענייני אכיפה, זה כתוב במפורש בנוסח פה, בהגדרות. אדוני היושב ראש, כנראה אתה תצטרך להכריע. יש שלושה צווים, תומר הציע להוריד צו אחד. צו אחד, לפי הנוסח שמונח בפנינו, התקופה הקובעת הכללית, של חודשיים, שישה חודשים, זה המסגרת, תקופת הקפאה זה צו נוסף ויש רשימת יישובים ושינוי של התוספת, פחות מעניין כרגע. אנחנו רצינו שהתקופה הקובעת הכללית תהיה בצו באישור הוועדה, הסכמנו שפה צריך אישור ועדה, התקופה הקובעת הכללית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה תקופה קובעת כללית? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אין התקופה הקובעת הכללית. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> יש, בהגדרת - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מה ההגדרה אומרת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקריא בבקשה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני מקריא מהנוסח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש הגדרה של תקופה קובעת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסעיף 1, תקופה קובעת שמיום כ"ב בתשרי, זה עד ה-7 בינואר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אתה צודק, יש לזה עוד רלוונטיות, ב-12. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> גם ב-9(ג) כתוב במפורש, אני מקריא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 9(ג) זה מה שעכשיו דיברנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זאת הייתה ההערה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, אבל בנוסח שהצעתם שהוא מאוד דומה לנוסח הממשלתי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אני הערתי את ההערה בתחילת הדרך, שהקשירה פה לתקופה הקובעת היא לא נכונה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה שינוי מהנוסח שהצעתם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שאמרתי בפתח הדברים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אוקיי. וחוץ מזה יש, כמו שרעות אמרה, גם בסעיף 12. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון, את זה נצטרך לתקן באמת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה הנוסח שמוצג בפני הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל לנוסח הזה הוצג לו שינוי. אתה יכול להיצמד אליו כמה שאתה רוצה, אבל כבר הוצג שינוי והסכמת לו. אתה יכול לחזור בך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, לכן אני אומר, אנחנו חשבנו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, נתפסת לכלל שגגה באשמתנו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, האירוע הוא פשוט. האירוע זה מתי יהיה צורך באישור הוועדה, זה האירוע. אפשר, כמו שתומר הציע, לחסוך צו של התקופה הקובעת הכללית, השאלה היא האם כל תקופת הקפאה שהיא מוגבלת ל-30 יום, שכל פעם ששר הפנים ירצה לעשות צו של תקופת הקפאה הוא יצטרך אישור ועדה. אנחנו ממש מבקשים שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, כל 30 יום? כל פעם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אנחנו מדברים על צו של כן או לא אנחנו בסדר עם זה, אבל אנחנו נותנים לשר פה שיקול דעת מאוד מאוד רחב לגבי באיזה יישובים, אשדוד, או באר טוביה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז כבר נדבר על זה, אבל קודם כל אפשר להגיד שאם הוא לא משנה את התוספת ולא משנה את רשימת היישובים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא קשור ליישובים, זה קשור גם לאיזה הוראות. יש בינינו ויכוחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר אם אין שינוי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם אין שינוי, לא בתוספת ולא ביישובים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולא בסעיפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, הוא אמר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא בסעיפים של התוספת הראשונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זאת אומרת שאתה עושה או כן או לא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, כמו שהחוק עושה הוא עושה כמות שהוא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אז באמת לא צריך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה הסכמנו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם כן אז כן צריך. סגרנו את האירוע? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז אם זה ככה אז לא צריך צו של התקופה הקובעת הכללית. אני עומד בהסכמתי. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, אבל צריך לכתוב, גם את המסגרת של תשעה החודשים וגם צריך להגיד שצו שרק מאריך את תקופת ההקפאה בלי שום שינוי לא מצריך אישור של הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כבר תנסחו את זה אם אנחנו רוצים להגיע להפי אנד היום. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שאלה. הסוגיה של האכיפה, הרי לוועדות המקומיות יש סמכויות אכיפה מקבילות, האם משמעות הדבר ששר האוצר לבדו, במודל שהוצע כאן, ישקול שיקולים שנוגעים ליחידה הארצית לאכיפה? זה בסדר, אבל האם הוא לבדו יקבע את ההארכות ואת הסוגיות שעוסקות במשהו שיש לו גם סמכות מקבילה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדובר פה על מקרקעין ציבורי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, בסמכות אכיפה. אני לא דיברתי על ההערה של משרד הבינוי והשיכון כי שם אני לא יודעת שיש לי סמכות מקבילה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, גם לך סמכות מקבילה, בהחלט יש לך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אני שואלת את השאלה על שניהם, תודה רבה לייעוץ המשפטי. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אז אני אומר ששר האוצר אחראי על פרק י' בכללותו, בין אם הסמכות מופעלת על ידי ועדה מקומית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעצרי. את צודקת, אבל בהסכמת שר הפנים. האוצר מוביל את זה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> או בהתייעצות עם שר הפנים, בסוף הוא אחראי על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, מירה, שאפו, אבל יש פה השלכה בזה, וזה גם שיכון, אומר לי תומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, גם חוק מקרקעי ציבור מקנה סמכויות לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בשניהם אותו דבר, בהסכמה. << אורח >> תומר פרידמן: << אורח >> מה הסמכויות של הרשות המקומית? חוק מקרקעי ציבור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקרא את ההגדרות ותראה מי הוא הממונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם מצאת משהו אחר תקן אותו. עוד הערות? יופי. הלאה, סעיף 10. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שינוי התוספת הראשונה והשנייה 10. השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף אלא חיקוקים שהוא ממונה על ביצועם ואשר עוסקים בענייני תכנון ובנייה, ורשאי השר, בהסכמה עם שר האנרגיה לשנות את התוספת השנייה לעניין מועדים הקבועים בחוק מק הגז הטבעי. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אנחנו נבקש להעיר רק הערה קטנה בקשר לסעיף 10, כיוון שהוספו סעיפים הרלוונטיים לחוק התכנון והבנייה לפרק י', גם פה צריך להיות שר האוצר שהוא ישנה את התוספת. או שנוציא את הסעיפים של פרק י' מהתוספת ותהפכו אותם לסעיף אחר, בנפרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה מדובר פה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עוד פעם, ענייני אכיפה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> נכון, הוועדה הכניסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו שר האוצר במקום מי? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> בנוסף. בקשר לסעיפי אכיפה צריך שר האוצר להחליט אם הוא משנה את התוספת או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו תמונת מראה למה שעשינו קודם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא בטוחה. כאן אני לא בטוחה שיש גזרה שווה כי עצם קביעת סמכויות אכיפה שיהיו בפנים או שיהיו בחוץ, כשמדובר, שוב, בסמכות מקבילה גם לוועדות מקומיות אני - - - << אורח >> לילך שלום: << אורח >> עם כל הכבוד לזה שיש סמכות מקבילה לוועדות מקומיות החוק קבע שהשר הממונה הוא שר האוצר, אז אפשר להבין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החוק לא קבע את זה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> סליחה, החלטת הממשלה קבעה את זה וזו החלטת ממשלה שחלה גם על הוועדות המקומיות. בסוף שר האוצר הוא זה שמסמיך מפקחים בוועדות המקומיות, אז הוא אחראי על האכיפה גם בוועדות המקומיות מבחינתנו. אז עכשיו השאלה היא אם אפשר להוסיף סעיפים, האם שר הפנים יבוא ויגיד: טוב, אז אני מכניס לתוספת גם את סעיף 216. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני מסכים עם מה שלילך אומרת כי באמת השר האמון על הפרק הזה זה שר האוצר. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> או שוב שאפשר יהיה למצוא מנגנון שלא מכניס את הסעיפים של האכיפה לתוספת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני חושבת שהמסגרת של התוספת היא בסוף מסגרת אחת שמסתכלת באופן כולל על כל הפעולות של אדם מול רשות, לא משנה, מוסד תכנון או רשות, ויש משמעות לזה שגורם אחד הוא זה שמסתכל באופן כולל על האספקט הזה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אבל תראי את נוסח הסעיף, כתוב כך: 'השר רשאי בצו לשנות את התוספת הראשונה ובלבד שלא יוסיף אלא חיקוקים שהוא ממונה על ביצועם'. השר שמוגדר פה הוא שר הפנים, הוא לא ממונה על ביצועם, יש עם זה קושי משפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת אומרת שהוא לא יכול לתקן כל סעיף שנוגע לחוק התכנון והבנייה, זו פרשנות מאוד מעניינת. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, הוא יכול למעט פרק י'. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, היא מתכוונת לזה שהוא יכול לתקן את הדברים שהוא ממונה על ביצועם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על החוק הוא ממונה, מה לעשות? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> הוא לא יוסיף חיקוקים שהוא ממונה על ביצועם בתוספת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא כתוב סעיפי חיקוקים, כתוב חיקוקים. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אז עכשיו אנחנו באמת נכנסנו לבחינה של הבחינה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, החלטה ממשלתית, סליחה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> זאת הייתה החלטת הייעוץ המשפטי של הוועדה להכניס את הסעיפים לתוספת הראשונה. שוב אני אומרת, אפשר להחריג את זה בדרך אחרת, להכניס את זה כעוד סעיף בפרק 2 ואז סעיף 10 לא מעניין אותי, אבל אם אנחנו מכניסים את זה לתוספת הראשונה אז שר האוצר צריך להיות הממונה גם על הסעיפים הללו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז זה עוד נישה, עכשיו זה יהיה שר האוצר בהסכמת שר הפנים, בעקבות ההחלטה הקודמת. עד שיחליטו ביניהם כבר יעברו כל המועדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל היא אומרת לך דבר אחר, או שאתה הולך בקו מסוים - - - << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> מירה, את מבקשת גם פה הסכמה של שר הפנים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא עניין של מירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הייתי חושבת שזה הדבר ההגיוני לעשותו משום שבוועדות המקומיות, בשונה מהיחידה שעוסקת אך ורק באכיפה יש כאן עניינים של כוח אדם. אני יודעת שיש מפקחים כחולים ומפקחים – אני יודעת, ועדיין מבחינת הצרחת משאבים זה יכול להיות שונה כשמדובר בוועדה מקומית כי היא עוסקת בתחומים רבים ונוספים. אז הייתי חושבת שכן. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> להבדיל מהרשות לאכיפה, לפי מה שאני יודעת, הוועדות המקומיות ממשיכות כרגיל כרגע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפי ההצעה הממשלתית שר הפנים יכול להוסיף סעיפים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו בדיוק הבעיה שצוק העיתים כן יכול אצלם לייצר מצוקת כוח אדם אחרת מאשר אצלכם. זה בדיוק מה שאני מנסה לומר. לכן אני כן הייתי חושבת שנכון שזה יהיה בהתייעצות. מבחינתי התייעצות זה מספיק, לא צריך הסכמה לאכיפה, אבל נראה לי שזה משהו כן צריך לתת את הדעת על מה קורה בוועדות המקומיות בגלל הסמכות המקבילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי המוביל יותר לדעתך בתוספת הזאת? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא תוספת, זה סעיפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסעיפים האלה. יש היגיון רק אחד, שפה יש כל כך הרבה סעיפים שאפשר לשנות ויכול להיות שזה יהיה גם דבר תדיר אז על כל צעד כזה – במועדים זה פעם אחת, הוא משנה מועדים אז הוא מתייעץ או מקבל את ההסכמה של השר הרלוונטי השני, אבל כאן על כל דבר כזה, אנחנו מסבכים את החקיקה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, אין לי כוונה לסבך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה מה שאת עושה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> סליחה, אדוני, באמת שאין כוונה לסבך. שוב, זה משהו שקיבלנו רק אתמול בערב את הנוסח הזה שהוסיפו בתוספת. גם אנחנו הופתענו לגלות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל את מבינה את הרציונל? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני מבינה את הרציונל, אני רק אומרת, השינוי שאני מבקשת הוא שאם מוסיפים סעיפים שבפרק י', לא כל סעיף, יש את כל חוק התכנון והבנייה, יש בו באמת עשרות אם לא מאות סעיפים שאפשר להוסיף ולשנות, אין צורך בשר האוצר, אבל מתוך פרק י' אני חושבת שזה נכון ששר האוצר, הוא הממונה עליהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא יכול להתאים רק את י'? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה לעשות איתו? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שפרק י' יהיה רק בסמכות שר האוצר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק שר האוצר? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> מירה אומרת שמספיק מבחינתה התייעצות עם שר הפנים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אסביר. בהיבט של הוספת סעיפים לתוספת כן ראוי ששר הפנים גם ייתן את דעתו, אבל התייעצות ולא הסכמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, היום אני הולך להמליץ עלייך להדליק משואה. בחלק הזה שר האוצר בהתייעצות עם שר הפנים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שר האוצר ישנה את התוספת בכל מה שנוגע לפרק י'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, הפורום להתחדשות עירונית, אתה רוצה גם שר שלך? << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> אני רוצה להעיר משהו לפרוטוקול כי זה מאוד מפריע לי הדיון הזה על הגז הטבעי שדנים פה, על האישורים וכל הדברים האלה. מדינת ישראל התחייבה לאחוז מסוים של אנרגיה מתחדשת ואנחנו לא מתקדמים לכיוון הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה לנושא עכשיו? << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחלת לבלבל את הפרוטוקול בעצמו, הוא כבר לא יודע באיזה ישיבה הוא. << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> זה פשוט מפריע לי שאנחנו מבזבזים אנרגיה על הדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא יהיה בשש אחרי המלחמה, רבע לשש לפני סוף המלחמה. ההערה היא טובה, אבל לא לעכשיו, גם ככה אני כבר בסיבובי ראש עם כל השרים וסגני השרים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז שינוי של התוספת ביחס לפרק י' זה על ידי שר האוצר בהתייעצות עם שר הפנים. שינוי התוספת השלישית 11. השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו', לשנות את התוספת השלישית. התוספת השלישית זה התוספת של היישובים שכאן אנחנו צריכים גם עדכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו נצטרך לעשות הפסקה איתכם חמש דקות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מרכז השלטון האזורי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> היא נמצאת כרגע במועצה הארצית לתכנון ובנייה, יש התייחסות לתזכיר שמכינים שהונח. היא בדיונים, היא ביקשה אגב לדבר כי היא רוצה לעבור לוועדה ולא אישרו לה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> פעולה של אדם בתקופה הקובעת לפני תחילתו של החוק 12. פעל אדם לפי הוראות חוק זה לגבי פעולה לפי חיקוק או החלטה של מוסד תכנון שנעשתה או ניתנה כדין בתקופה הקובעת לפני תחילתו של חוק זה יראו כאילו טרם נעשתה הפעולה או התקבלה החלטה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני חושבת שקשה להבין את הסעיף הזה. שאל אותי מקודם עורך דין זינגר, הוא אמר: אם אני מגיש התנגדות זה נחשב פעולה? וזו לא הייתה הכוונה. אם אני זוכרת נכון הסעיף הזה נועד למקרים האלה שניתן כבר היתר בתוך התקופה ובדיעבד אנחנו מבינים שהיה בעצם צריך לתת עוד שלושה שבועות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, עוד זמן להתנגדות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא רק ההיתר, ניתנה גם החלטה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> החלטה, בסדר, לכן אנחנו לא מפרסמים את התכניות עכשיו לחודש ואת ההיתרים, אבל מה זה פעל אדם לפי הוראות לגבי פעולה או חיקוק? זאת אומרת אדם הגיש התנגדות, זה לכאורה נכנס היום בהגדרה, אז זה כאילו ההתנגדות לא הוגשה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זאת לא הכוונה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני יודעת שזאת לא הכוונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את צודקת, הניסוח לא ברור. צריך לחשוב על ניסוח, אבל אנחנו נבהיר את העיקרון והוועדה תסמיך אותנו לעשות אותו. הרעיון הוא כזה, מכיוון שאנחנו עושים פה הקפאה רטרואקטיבית למעשה של תקופה שכבר עברה ייתכן, ויש לנו דוגמאות חיות מהשטח, שבתקופה הזאת מוסדות התכנון התקדמו, אפילו בתום לב, הם ראו שפורסמה הקלה להתנגדויות הנוגעים בדבר, לדוגמה, עברו 15 ימים ולא הוגשו התנגדויות והיא קיבלה החלטה שאפשר לתת את ההקלה וזה קרה בתקופה הזו. לכאורה זו פעולה שנעשתה כדין, אבל היא לא נעשתה כדין למפרע כיוון שהיה צריך לתת ארכה להגשת התנגדויות. אף אחד לא עשה פה משהו שהוא לא בסדר, אנחנו צריכים להחזיר את הגלגל אחורנית ולומר שאם בעצם מוסד תכנון, ההוראה מופנית למוסד התכנון ולא לאדם, אם הייתה לאדם זכות להקפאה ומוסד התכנון פעל בלי לדעת שיש הקפאה אז ההחלטה שלו חוזרת אחורנית, כאילו הוא לא החליט. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> והוא צריך לעשות דיון מחדש? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהחלט. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> רק לראות שהבנתי את זה נכון, כי גם לי הסעיף היה מאוד לא ברור, זאת אומרת רק מי שהייתה לו פה הקפאה לפי מה שכבר נקבע, לא התחולה הרטרואקטיבית של סעיף, אני כבר לא זוכרת איזה סעיף זה, לא מישהו שבא אחר כך ואמר: אני לא יכולתי, אני מבקש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מדברים על התקופה שחלפה מ-7 באוקטובר עד מועד התחילה של החוק, שמוסדות התכנון פעלו במתכונת הרגילה, לא ידעו שיש הקפאה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הם דנו והחליטו למרות שהייתה הארכה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם פעלו בסדר. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> למרות שהיום - - - אומרים שהיה צריך לחכות. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הבנתי, אז רק על המקרים האלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הבנתי. חשבתי על מישהו שרטרואקטיבית אמר שהוא לא יכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> ואז צריך לעשות רק את הדיון מחדש לצורך העניין, לא את כל התהליכים. זאת אומרת לשמוע לצורך העניין את ההתנגדות או את הערר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תלוי במה מדובר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אם נשמעו ההתנגדויות בתקופה הזאת אז יהיה צריך לשמוע. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל לא מתחילת התהליך, זאת אומרת לדיון הרלוונטי הספציפי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שנוגע להקפאה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> להקפאה עצמה. אוקיי, בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם זה ברור לוועדה והיא מסמיכה אותנו לנסח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק הייתי מדייק את זה בניסוח, אבל לצורך העניין אם זה היה דיון בהתנגדויות, לצורך הדוגמה, ושמעו חלק מההתנגדויות שהן לא קשורות להתנגדויות שהוקפאו, זאת אומרת חלק הגישו התנגדות ונשמעו והכריעו בהן, ויש קבוצה שלא הגישה התנגדות תקופת ההקפאה חלה עליה והיא זכאית להגיש את ההתנגדות, אני לא בטוח שכדאי לכתוב שההחלטה בהתנגדויות שהתקבלה בטלה, יכול להיות שאין שום קשר בין ההחלטה הזו להחלטה הזו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ככל שיש קשר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז לפי העניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אין לפי העניין. צריך לדון מחדש. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אבל זה יכול להיות עשרות התנגדויות על המון נושאים ואז יש לך התנגדות חדשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנחת המוצא שלנו בסעיף הזה שהוא נועד למקרים מאוד נדירים כי בשלושה השבועות האלה לא קרו המון דברים במוסדות התכנון. אנחנו מקווים שאנחנו צודקים בהנחה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> רק על שלושה השבועות האלה או על החודשיים? תלוי באיזה תוספת, אם זה העוטף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה אפילו פחות. לגבי העוטף זה לפני יום התחילה של החוק, זאת אומרת אם ב-15 בנובמבר הם כבר יודעים שיש להם הקפאה עד ה-30 אז הם לא יתקדמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם תדייקו את הניסוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רק רציתי לומר, ביקשתם, מילכה נציגת מרכז השלטון האזורי נמצאת בזום, היא עלתה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בואו נשמע אותם. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> אני מדברת רק על התוספת השלישית לעניין רשימת היישובים המפונים ורק כאלה שבגבול הצפון, מכיוון שבדרום לא עלתה השאלה כי זה חל על כל הרשויות של העוטף. דיברתי עם שני מהנדסי ועדות מרחביות, אני אתן לכם כדוגמה את גליל עליון מכיוון שהם בוודאי אפשר להגיד מסמנים או נותנים תמונת מצב לכל שאר הוועדות. לעניין עבודת הוועדה, אין להם ממ"ד והם עובדים מרחוק, רוב חברי הוועדה לא נמצאים בביתם, בכל זאת כל צוות הרישוי עובד כך שבקשות להיתרים, מה שלא טעון פרסום יקודם במידת האפשר. אבל יחד עם זאת הם ציינו שיש בעיה רצינית בפניות של אנשי המקצוע, למשל אם הם צריכים חוות דעת של מהנדס מועצה או אנשי תשתיות במועצה האזורית אותם עובדים עסוקים רק בנושא חירום ו אין להם פניות לתת חוות דעת. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני לא יודעת אם היית בחלק הזה של הדיון, אבל כצעד נלווה לחוק תצא גם הנחיה של יו"ר המועצה הארצית ומנהל מינהל תכנון, בין היתר בהתייחס לצורך בקבלה של עמדות של יועצים שנדרשים סטטוטורית ואנחנו נאמר שאם יש קושי בשל המצב לתת אותם אז בעצם צריך לתת להם שהות סבירה לעשות את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, היא לא מדברת על סטטוטורי. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> למשל אני אתן לכם דוגמה, יש את הפטור של הממ"דים, בגבול הצפון יש יישוב שרצה בהתאם לתקנות הפטור, הם רצו מהר לקדם את תקנות הפטור ולהקים כמה שיותר ממ"דים. הם ממש יושבים על הגבול, אבל היה צריך להצריח שטחי ציבור למגורים והיו צריכים לקבל את חוות הדעת של מהנדס המועצה והוא היה עסוק בנושא חירום. אני מדברת בעיקר על הסוגיה שעלתה אם להחיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והממ"דים זה גם חירום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על איזה מועצות אנחנו מדברים בצפון? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> כל המועצות בגבול הצפון. זה חלק מגולן, בגולן לא שאלתי, אני חושבת ששם יש פחות בעיה, אבל מהגליל העליון באצבע הגליל ועד מטה אשר לכיוון ראש הנקרה. זה מאות יישובים. סוגיה נוספת זו סוגיית הפרסום. אם הליך מגיע לשלב הפרסום יש בעיה. עכשיו באתי מהדיון במועצה הארצית ויש תזכיר חוק בהוראת שעה לפרסם בצורה אחרת, אז יכול להיות שזה ייתן מענה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> בגלל השילוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החזרנו את עזה לתקופת האבן או אנחנו הגענו לתקופת האבן? << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> הבעיה היא גם במקומות הביניים, שאנשים פונו מרצונם כי זה אזור מגורים שלא ניתן לחיות בו. אנשים גם עזבו את מקומות העבודה, יש גם אזורי תעשייה שפונו שהם מעל ארבעה קילומטרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאת אומרת, גם אם המדינה הייתה דואגת עכשיו להעביר את הוועדות המרחביות למקום עם חדר מוגן, עם תקשורת מתאימה ועם כל הפסיליטיז שצריך, גם אז, את אומרת, יש בעיה כי הגורמים ברשויות המקומיות שצריכים לתת תשובות לכל מיני דברים אין ליבם פנוי לעניין הזה כי הם עסוקים בדברים אחרים. << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >> זה אחת. וגם למשל תחשבו על מישהי שהתפנתה לאילת והיא גרה בחדר אחד עם מספר ילדים והבעל שלה מגויס, אז גם אם הוועדה עובדת יפה וממשיכה ועושה – והדבר האחרון, לעניין פיקוח התכנון והבנייה, קודם כל מי שלא יכול להגיע למקום אז זה לא רלוונטי, אבל יש מפקחים שפונו לים המלח ואילת, הם לא יכולים לפקח גם במקומות שמותר מבחינה צבאית להיכנס אליהם כי הם רחוקים ולא ניתן לעשות עבודות פיקוח ללא סיור בשטח. גם כאן יש בעיה. בגדול בגדול הם ביקשו שיינתן גרייס בעניין הזה לכל מרחב התכנון. מה שהם מקדמים הם מקדמים לפי הלו"ז של החוק ומה שלא ניתן לא ניתן מסיבות אנושיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אנחנו מכנסים את הדברים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מינהל התכנון ביקש התייעצות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש לנו טיפה התלבטות עם רוב שטח היישובים. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ראינו שגם תראו את היישובים קצת להשלכות כי זה מעורר דילמות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נתיבות, אופקים, חוף אשקלון, צריך לדבר על זה קצת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נתקדם. יש לנו עוד דברים פתוחים חוץ ממה שעוד לא הקראנו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו יש לנו את התוספות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש עוד כמה, גם את הוראת השעה. חובת מוסד תכנון או רשות מנהלית אחרת לפעול במהירות הראויה 13. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתו של מוסד תכנון או רשות מנהלית אחרת לפעול במהירות הראויה בהתאם לנסיבות העניין. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה לא היה בהצעת החוק הממשלתית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שזה היה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה היה בחלק הכללי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, שחל גם עליכם. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אני לטעמי חושבת שזה יכול רק לפגוע ולא להועיל משום שברוב רובם של הוראות חוק התכנון והבנייה יש מועדים, חלקם אמנם מנחים ואין סנקציה לצידם אבל יש מועדים, ואם אנחנו מוסיפים את הדבר הזה ואומרים 'תפעל במהירות הראויה בנסיבות העניין', מה זה אומר? אז אני יכול לחרוג מהמועדים האלה כי יש לי נסיבות עניין קשות של מלחמה. אני לא מבינה מה אנחנו מרוויחים מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צודקת, זה לא רוקד ביחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם מבקשים לוותר על הסעיף? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מוחקת את הסעיף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה פשוט הופיע בהצעה הכללית. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שמירת דינים 14. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה למוסד תכנון, אדם או גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין לדחות מועדים או להאריך תקופות. זה גם מההצעה הכללית ונראה לי שנדרש. תיקון חוק התכנון והבנייה – הוראת שעה 16. בתקופה של שנה מיום תחילתו של חוק זה (להלן – תקופת הוראת השעה) יקראו את התכנון והבנייה (להלן – החוק עיקרי) כך: (1) בסעיף 157 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) הוגשה בקשה להיתר הטעונה אישור ועדה מקומית ולא החליטה הוועדה המקומית בבקשה בתוך 90 ימים ממועד קליטתה יחולו הוראות אלה: (1) כללה הבקשה בנייה של 40 יחידות דיור לפחות יעביר מזכיר הוועד המקומית את הבקשה לוועדת הערר לפי סעיף 12(א) (בסעיף זה – ועדת הערר), בתוך עשרה ימים מתום המועד האמור; (2) כללה הבקשה 12 יחידות דיור לפחות ובתוכן תוספת של שתי דיור חדשות לפחות, רשאי מבקש ההיתר להעביר את הבקשה לוועדת הערר. (ד) ועדת הערר תדון בבקשה ותכריע בהתנגדויות ככל שהוגשו במקום הוועדה המקומית בתוך 45 ימים מהמועד שהבקשה הועברה אליה. (ה) החליטה ועדת הערר לאשר את הבקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (ג) תעביר את החלטתה לרשות הרישוי המקומית לשם החלטה למתן ההיתר; רשות הרישוי תיתן את החלטתה בעניין בתוך 30 ימי עבודה ויחולו לגבי הבקשה להיתר הוראות סעיף 145(ב)(3) עד (ד). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה 30 יום? << דובר >> קריאה: << דובר >> 30 ימי עבודה, כמה זה? שישה שבועות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מקובל עליי בשום פנים ואופן. ועדת ערר הודיעה, תתכבד ועדת התכנון ובנייה ותתכנס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אחרי שיש הקלות? למה צריך 30 יום? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה אחרי שכבר יש החלטה, למה צריך 30 ימי עבודה לרשות הרישוי כשיש כבר החלטה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שלא הבנתי, אבל ראיתי שאתם מסתכלים עליי ככה, אמרתי אולי אני מדבר שטויות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ועדת ערר דנה בהקלה עצמה, היא לא עושה, גם לא את הבקרה המרחבית שקשורה להתאמה תכניות תקפות, היא לא עושה היטלי השבחה, מבחני בקרה יכול להיות, כל מיני דברים. היתר תואם תכנית הוא 45 יום ללא שום קשר להקלה. פה מדובר מרגע שזה עבר את ועדת הערר ומגיע לרשות הרישוי, שזה בעצם דומה להיתר תואם תכנית, במקום 45 יום 30 יום. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אולי במקום אז תוריד עוד, למה 30? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא יודע להגיד כרגע אם אפשר לקצר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, את בעד 30, נכון? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו נגד כל הסעיף הזה, מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נסיים את ההקראה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> (6) לא החליטה רשות הרישוי המקומית בבקשה בתוך 30 יום כאמור בסעיף קטן (ה), או לא נתנה את ההיתר בהתאם להוראות סעיף 145(ד)(1) או (2) רשאי מגיש הבקשה להעביר את הבקשה לרשות הרישוי הארצית לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לה כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי פרק זה, בכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1) ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין, ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 266(17) בלבד. (7) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות רישוי ארצית בעניין היתר לפי פרק זה רשאי לערור בפני ועדת המשנה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, ועדת המשנה תחליט בערר בתוך 30 ימים מיום הגשתו; החלטת ועדת המשנה תבוא במקום החלטת רשות הרישוי הארצית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה צריך לתת לו 30 יום לערור? << דובר >> קריאה: << דובר >> למה צריך לתת בכלל לערור לרשות הרישוי הארצית? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי ככה זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זו הוראה שהיא קיימת גם ביחס למסגרת ארצית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל למה 30 יום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה המינימום להגשת ערר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש הוראות דומות היום גם בחוק הקיים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסעיף זה ועדת המשנה כמשמעותה בסעיף 6(ה), מהנדס מוסד רישוי ארצי, אדם בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה שימנה מנהל מינהל התכנון, רשות הרישוי הארצית, יושב ראש ועדת המשנה ומהנדס מוסד רישוי ארצי יחדיו. (2) על בקשה להיתר שהועברה לוועדת הערר לפי חוק זה במהלך תקופת הוראת השעה ימשיכו לחול הוראות חוק זה גם לאחר תום התקופה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לי יש שתי הערות לגבי הסעיף הזה, שאני מתנצל שלא העברתין קודם. הערה אחת, לכאורה מהניסוח הזה עולה שוועדת ערר קונה סמכות לכשהמזכיר של הוועדה המקומית מעביר את הבקשה לוועדת הערר. אני לא בטוח שאנחנו רוצים לתלות את הסמכות בכך שמזכיר הוועדה יעשה את עבודתו. ההעברה צריכה העברה טכנית והסמכות צריכה לעבור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, יש חובה בחוק, אבל בסדר, זה לא – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים עם תומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דבר שני, לגבי זכות הערר, אם נתנו זכות ערר על רשות הרישוי הארצית, על אחת כמה וכמה שתהיה זכות ערר על ועדת הערר שבאה לפניה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למי יש זכות ערר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כרגע ועדת הערר מחליפה את הוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי יכול לערער, מגיש הבקשה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם היא מסרבת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היא מסרבת. זאת אומרת שהיא קיבלה את עמדת הרשות המקומית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אם נגיד עכשיו הרשות המקומית לא החליטה בהקלות, עכשיו דחו למישהו את ההקלה שהוא ביקש או שדחו התנגדות של מי שרשאי להגיש התנגדות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> השאלה אם זה אותו גוף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש לך הצעה לגוף אחר, בשמחה, אבל – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם מפרקים לי את המנוף לאט לאט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא רואה גוף. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא בטוח שיש גוף אחר. בסדר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אפשר לחזור לבדיקה של ה – למה אני עוזרת לכם? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כי את גם רוצה שזה יהיה טוב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> חזרתי בי. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו כולנו מתפשרים, הכול בסדר ומנסים לשפר את הדברים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בני, מה עמדתך? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ב-(ז) נכתוב - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת ערר לפי סעיף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דיברנו פה שוועדת ערר תהיה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא באה במקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל יש גם פורום - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ועדת משנה להתנגדויות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> התנגדויות של הוועדה המחוזית? ירדנו מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל בוועדת ערר אמרנו שלא צריך לכנס את כל החברים, רק היושב ראש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא קשור לפה. זה בחוק אחר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז למי הוא יכול לפנות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לוועדת המשנה. בסעיף קטן (ז) להגיד: הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת הערר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר עוד פעם, חברים, אני רוצה שתבינו, אנחנו מאלצים את עצמנו פה לדבר הזה, אבל רק כדי שבאמת יהיה לנו מה שנקרא כלי הרתעתי שאני אשמח אם ייעשה בו שימוש פעם אחת לאחד למען יראו וייראו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> והיה זה שכרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה פסיכולוגיה ארגונית אל מול ארגונים גדולים בעלי עוצמה שמיוצגים כאן בוועדה על ידי – כן, מירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אשמח להתייחס לכמה דברים. בראשית הדיון נאמר על ידי יושב ראש הוועדה, קצת בנזיפה, גם עכשיו דיבר על הארגון הגדול שאנחנו, לפני כן דיבר על ועד עובדים שאנחנו לראשי רשויות, אז אני מבקשת לומר את זה לפרוטוקול, אנחנו מייצגים פה את האינטרס של הרשויות המקומיות, במרכז השלטון המקומי חברות הרשויות המקומיות. מדובר בסמכות בשאלה שנוגעת לשורש היחסים שבין השלטון המקומי לבין התושבים מצד אחד וכל מי שמבקש לבנות ברשות המקומית, והיחסים שבינם לבין השלטון המרכזי מן הצד השני, הדבר הזה הוא באמת מבחינתנו נמצא בליבת העשייה. נאמר גם בראשית הדיון שהדברים צריכים להיות ולהינתן בשים לב לנימוקים שהם לגיטימיים, סבירים, ענייניים, במסגרת מתחם הסבירות שאמור להיות לרשות מנהלית ובטח ובטח לרשות שלטונית. הדברים לא באים לידי ביטוי בכלל בנוסח הזה. יש כאן העברה אוטומטית כשמדובר בהיקף מסוים של בנייה, יש העברה לא אוטומטית, אלא לבקשה יזומה, אבל בשום מקום אין שמיעה של מוסד התכנון של רשות הרישוי שאמורה הייתה לטפל בנושא הזה וחלפו 90 ימים ולא טופלה. הדבר הזה בעינינו הוא לא תקין. אנחנו לא חושבים שצריך להבנות את הדברים בצורה הזו. לגופם של המנגנונים, אם אנחנו מוחים מלכתחילה אז אין מה להגיד לדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה רק להזכיר לגברתי שאנחנו לא מתערבים בשיקול הדעת שלכם, אנחנו מתערבים באי עשייה, באי הפעלת שיקול הדעת. הרי אתם לא מכנסים את הדיון ואומרים כן או לא, אתם לא מתמודדים עם הכן או לא, דוחים את זה, שב ואל תעשה. תופעת השב ואל תעשה הנפוצה בתקופות מסוימות חייבת להיעקר, זה הכול. ואני אומר לך עוד פעם, זה לא יחול על 95% מחבריי ראשי הרשויות, אבל על אותם 5% שכן, ודווקא במקומות שאולי לא היה צריך להיות ואין להם סיבות לעשות את זה, אז בשביל זה המנופים האלה חיים וקיימים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הנוסח מדבר על כך שהיא לא החליטה בבקשה בתוך 90 ימים, זה לא בהכרח לא עשתה דבר. זה לא לא דנה אפילו פעם אחת בבקשה בתוך 90 ימים, זה לא לא עשתה שום דבר, אלא לא קיבלה החלטה וזה שונה מאשר ההתייחסות שהרגע נאמרה על ידי יושב ראש הוועדה. עם כל הכבוד, כן? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא החליטה בתוך 90 יום זה החלטה סופית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כלומר יכול להיות שנעשה דיון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אני מנסה לעזור לך, ואני לא מתחרט באמצע. היא אומרת שאם אתה לא מבנה את הדבר הזה אז זה לא מתייחס לאם היא התכנסה או לא התכנסה. אם היא התכנסה ולא קיבלה החלטה אחרי הרבה זמן, בסדר, אבל אני לא יודע, קשה מאוד יהיה לדייק את זה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ולכן, אדוני, אני שוב אומרת, אפילו לא נשמעו הדברים. לא הופעל שיקול דעת, יש העברה אוטומטית או יזומה לבקשת המבקש, אין שום התייחסות לשעות שבהן ישבה הוועדה וכן התכנסה וכן התלבטה. נחתך 90 ימים ואין שום דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אני אבקש ממך לשמש כדקה כממלאת מקום בייעוץ המשפטי שלנו, שמעריכים אותך מאוד, ואת יודעת את זה, תביאי לי את התיקון, שהדברים יישארו כמו שהם עם התיקון שאת אומרת. למשל, דוגמה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז למשל זה לא התכנסה הוועדה פעם אחת. או למשל, אפשר לדבר, שוב אני אומרת, על שימוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני מכריח אותם להתכנס, תכתוב בפרוטוקול, כמו שפה מדברים לפעמים לפרוטוקול. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אדוני מדבר על ועדה שבאמת לא עשתה דבר. אני שוב אומרת, יש כאן איזה שהוא קו פרשת המים של 90 ימים שלא לוקחים בחשבון את הזמן שהוועדה כן השקיעה. יש 90 ימים ואז זה עובר למקום אחר. אמרתי בראשית הדברים שהעניין של שימוע זה יחסים בין שלטון מקומי לשלטון מרכזי, לא, זו זכות בסיסית של כל גורם שמופעלת נגדו סנקציה. כל גורם שמופעלת נגדו סנקציה ראוי שישמעו אותו קודם. זה דבר בסיסי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה פירוש? ועדת ערר תשמע את הרשות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, ישמעו בטרם ייקחו מאיתה את הסמכות, בטרם הפעלת הסנקציה, לא לגופו של עניין. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> יש מנגנונים שקבענו לחוק ההסדרים האחרון, שם זה שימוע ועניינים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו בודקים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, אנחנו התלבטנו, לא כתבנו את זה, אבל אני אציג את זה בפני הוועדה, שתהיה סמכות לוועדת ערר להחזיר את זה לוועדה המקומית. יהיה איזה שהוא דיון זוטא בתחילת הדברים האם יש הצדקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טענות מקדמיות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה מסרבל, לכן לא כתבנו את זה, אבל לשיקול הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 90 יום ממה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> מקליטה. היה לנו גם דיון על הקליטה גם, אני מזכירה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה המועד בחוק שרואים אותו כסירוב, זה לא משהו שהמצאנו עכשיו. 157 כתוב שאם לא התקבלה החלטה סופית בבקשה להקלה תוך 90 יום רואים זאת כסירוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא יכולה לשמוע את הטענות המקדמיות ולהחזיר את זה חזרה לוועדה עם תאריך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עשרה ימים, ברגע שאתה קובע את הפרוצדורה היא תנוצל והיא לא תהיה עשרה ימים, היא תהיה שלושה חודשים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זו התלבטות, לכן לא כתבנו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל זה אין התלבטות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אומר את הדברים, חשבנו על זה, לכן לא כתבנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זו שאלה בה אנחנו מתלבטים כרגע, מה היחס בין ההסדר הזה להסדר של רשות הרישוי הארצית הכללי שנכנס לתוקפו ביולי 24'. יש כאן תקופת חפיפה, גם בתקופות וגם בהיתרים שמדובר בהם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. שם מדובר על 80 יחידות. שם יש שני מסלולים, או רשות רישוי סרבנית, שייקח הרבה זמן עד ש – לא נראה לי שזה כרגע זה, שימוע, שרים, עניינים. יש מסלול נוסף שם, אם זה מעל 80 יחידות דיור וחלפו שמונה חודשים או 12 חודשים, תלוי אם זה אתר תואם תכנית או הקלה. אני לא בטוח, שוב, פה ההוראות קודם כל הן מיידיות והן מצומצמות יותר. אני לא בטוח שיש התנגשות, לא חשבתי על כל המצבים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אין התנגשות, ההוראות האלה גוברות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כי הן גם מוקדמות וגם ספציפיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע, אני רוצה לשמוע את תגובתכם, אני רוצה שייכנס פה, הרי זה בעצם כמו הליך של ועדת ערר כשוועדת ערר אומרת מאשרת את התכנית או לא מאשרת את התכנית. אני כן הייתי מכניס בלי ימים, ורשאית היא להחזיר את זה לדיון נוסף בוועדה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, כמו שתומר אמר, ברגע שהיא רשאית זה יתבקש ויהיה דיון על זה, אבל בסדר, בקשה לגיטימית. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אבל אז מה? אז עוד פעם זה חוזר ואז מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה לא חוזר. קודם כל ועדת ערר, עם כל הכבוד לא בדיוק כמו שרשות מקומית זה. יש פה היגיון שאומר שיכול להיות שהיה משהו שהם יבואו לוועדת ערר ויגידו: תקשיב, אנחנו תוך שלושה ימים גומרים את זה, היינו בדיון, סגרנו את הכול. תאמיני לי, כמו שאני מכיר את ועדות ערר, תגיד לי אם אני טועה, הם יגידו: אוקיי. יבוא מהנדס העיר ויגיד: תשמע, אל תפגע בנו, אני הולך לקבל החלטה, אז הוא ייתן להם שלושה ימים להחלטה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ועדות ערר יודעות להחזיר לוועדות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם יודעים להחזיר להם עם טיימר, עם שעון חול גם כן. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לפעמים כן ולפעמים לא, אבל זה בדיוק העניין, שצריך לקטוע את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה שני דברים שונים. להחזיר לוועדה במסגרת הליך ערר זה משהו אחד ואנחנו פה מדברים על סמכות ראשונית של ועדת ערר, זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה שני מנגנונים שונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתם אומרים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> החלק הזה הוא בעיקר מנוף ו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מוריד את המנוף, זה מפנצ'ר את המנוף? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> קצת מפנצ'ר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מן הצד השני זה נותן ביטוי לוועדה שישבה על המדוכה והתכנסה ומה לעשות, 90 הימים - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל לא מורידים אותה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אז שידונו בזה בוועדת ערר ויגיעו להחלטה, מה הבעיה? אם הוועדה המקומית כבר מגובשת וכבר החליטה, תציגו את הנתונים בוועדת ערר ותתקבל החלטה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא אמרתי שהיא מגובשת והחליטה, אמרתי שזה בדיוק מסוג המקרים שעוד דיון או שניים, או כמה שלא יהיה שצריך, יגיעו לידי הכרעה ואחרים לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אני לא מסמיך אותם לאפשרות להחזיר ועדת ערר לא יכולה לעשות את זה לבד? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, כשהוא משמש כערכאת ערר כן, אבל פה לא. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> כמנוף הוא לא, הוא לא מנוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יותר קרוב לסימן קריאה שלא נכניס את זה, אבל זה עדיין נשאר סימן שאלה. בהתייעצות שנעשה על החלק השני תזכירו לי את זה גם כן. << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> אני רוצה להעיר על הדבר הזה מצד אחר. הפרויקטים שנכנסים מעל 40 יחידות דיור, לעתים זה גם מכרזים של רמ"י או של רשות מקומית ויש על זה גם טיימר של הגשות ויעדים וכל מיני דברים כאלה שהקבלן או היזם צריכים לעמוד בזה. כל הזמנים שתיארתם כאן זה דברים שהם לא תלויים במי שזכה במכרז ולכן אני חושב שצריך לתת פה גם התייחסות לדבר הזה, שזה ימים שלא נספרים במידה שזה חל על פרויקט - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להיפך, זה רק לטובתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא עשיתי את זה ואין לך את הימים האלה והוועדה שמה את זה במקפיא, מה? << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> אני רוצה לקצר את הזמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני עושה. << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> לא, אבל כשאני אחר כך בדיון מול רשות ואומרים לי לא הצלחת ולא הספקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הבנתי, זה בוועדת כספים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להיפך, פה זה לטובתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, פה זה אמור לפעול לטובתו. << אורח >> אופיר אתגר: << אורח >> נכון, פה זה לטובתי, אבל זה עדיין זמנים שהם לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר ה'טובתי' הזה זה עדיין זמנים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הוא חייב להכניס תנאים שהימים של הוועדה לא יהיו במניין המכרז. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> קודם כל אני מזכירה שהיה לנו דיון קצת על הסיפור של קליטת הבקשה. הרי המועדים נספרים 90 ימים ממועד קליטת הבקשה. אני מזכירה את הדיון שהיה לנו, שזה משהו שצריך לטפל בו, הנושא של קליטת בקשה, שיש הרבה מקומות – זה נושא שצריך טיפול על קליטת בקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא דיברנו על זה באופן כללי, יש בעיה כללית, אבל לא דיברנו עליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קשור לעכשיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא אומרת: אתם אומרים שאתם תעשו את זה, פשוט מה שהם לא רוצים לטפל הם פשוט לא יקלטו. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הם לא יקלטו את הבקשה. אני חייבת להגיד בסוגריים שפניתי לקבלנים מהאזור היום בבוקר, אמרתי להם איפה יש – חלק אני כבר יודעת איפה יש בעיות עם קליטה, שלא קולטים גם שנה, או מבקשים פרה-רולינג. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם כל הזמן אומרים יש לנו זה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני אביא לך דוגמאות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על ה-40,000 אנחנו עוד מחכים. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני אמרתי שאני אציג את החישוב לאדוני, אני אביא את זה, לא הספקתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל לא בדיון הזה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לא בדיון הזה, אבל אני יכולה להביא לכם בדיוק את החישוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם נושא הקליטה לא יהיה בדיון הזה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> בסדר, אבל זה משהו שצריך לטפל בו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב שאת מזכירה לי, בדרך כלל אני שוכח. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> עוד דבר. הלוואי שלא נצטרך להשתמש בזה, אבל אני חושבת שזה סעיף חשוב מאוד. שוב, דיברנו על 30 ימי עבודה של רשות הרישוי, אז לא הבנתי. כתוב פה בנוסח בסעיף קטן (ה) 30 ימי עבודה, רשות הרישוי תיתן את החלטתה בעניין בתוך 30 ימי עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 20. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נלך על 30 יום, אבל לא ימי עבודה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> או 15 ימי עבודה. זה 20 ומשהו. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לא, עדיף 30 קלנדרי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז 20 ימי עבודה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גם ב-(ו) זה 20 ימי עבודה. זה פשוט בהלימה, לא החליטה הרשות המקומית בבקשה בתוך 30 יום אז צריך לתקן ל-20 ימי עבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו תתחרטי שאמרת את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד משהו? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> בסעיף (ז) ערר על רשות הרישוי הארצית גם פה בתוך 30 ימים. זאת אומרת בואו ננסה לקצר את הכול עוד יותר, את כל התהליך הזה. זו החלטת ועדת ערר, 30 ימים רשות רישוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> די, חבר'ה. את אמרת גם כן, נקווה שלא נשתמש. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הלוואי שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האויב של הטוב הוא הטוב במיוחד. נשאר לנו רק פתוח הסימן קריאה וסימן השאלה של מירה. הצעה שלי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> תיקון חוק התכנון והבנייה 17. בחוק התכנון והבנייה בסעיף 158טו(1)(ב) במקום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) יבוא כ"ה בסיון התשפ"ד (1 ביולי 2024). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא יודע אם אנחנו יכולים לדון בסעיף הזה. אנחנו לא יכולים להכניס את זה, כי לא הזמינו את מכוני הבקרה. הסעיפים הבאים, 17 ו-18 עוסקים במכוני בקרה, לא הזמינו אותם והם הנוגעים בדבר ואם הם לא נמצאים פה אנחנו לא יכולים לדון בסעיפים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה לא אמרת לי את זה קודם? הייתי מנסה לקרוא להם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אפשר לקרוא להם למחר. בכל מקרה יש לך את הצו שאתה יכול לקדם במקביל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה צו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השר ביקש לתקן את הסעיפים האלה בצו שהוא הגיש לאישור הוועדה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אחד מהם הוא באישור ועדה, אחד מהם הוא לא באישור ועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצו השני הוא ממילא לא באישור ועדה, הוא יכול לעשות אותו ללא אישור ועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם זה נחוץ כרגע בחקיקה החלק הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא חייב להיות כרגע בחקיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולא יקרה כלום לאף אחד? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נצטרך לאשר את הצו. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> יהיה צריך לעשות פה דיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אבל הם רלוונטיים לנושא, יש להם מה להגיד כנראה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, אני מסכימה שהם רלוונטיים, חשבתי שהם הוזמנו. רצינו לגמור את זה בלי עוד דיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה מכוני בקרה? את כל המכונים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי, אתה משפיע מאוד על העסק שלהם, מאוד מאוד. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה נפח פעילות שהיה אמור לגדול במכונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא הייתי צריך להזמין אותם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יהיה דיון מחר אז – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם זה תוקע משהו בשרשרת המזון פה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, זה משהו שרצינו את עזרתכם, כי פשוט כל דבר שאתם יכולים לעזור לנו אנחנו שמחים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה היה תוספת או זה היה ממשלתי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הם הגישו לנו צו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הם הגישו, ובאמת בגלל שזה נוגע להארכת מועדים אז זה היה כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אנחנו נצטרך לדון בצו, נעשה את זה כמה שיותר מהר עד כמה שאפשר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו מגיעים לתוספות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את התוספות אנחנו לא מקריאים. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> יש לנו הערות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הערות יישמעו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוספות, מכיוון שתוספות לא נהוג להקריא, אנחנו נשמע הערות לתוספות גם ללא הקראתן. (היו"ר ארז מלול) << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התוספת הראשונה עוסקת בהסדרים שלגביהם תחול תקופת ההקפאה, זה שלושה שבועות לכלל המדינה ועד סוף נובמבר ליישובים שיפורטו בתוספת השלישית. הם מפורטים, כפי שאמרנו, לפי העקרונות שדובר עליהם בתחילה, ברוב המקרים סעיפים שנוגעים לפעולות של האזרח מול הרשויות שבהם תקופת ההקפאה לא באה במניין התקופות שמנויות בחוק או בתקנות שלפיו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> וחשוב להגיד שהוספנו כאן מספר סעיפים שהם מתאימים לעיקרון נוסף שחשבנו שצריך לבוא לידי ביטוי כאן, שזה הארכת מועדים כשהחוק קובע תוצאה שהיא תוצאה שיש לה השלכות משפטיות אם לא עומדים בזמנים שנקבעו בו. למשל אם לא עומדים בזמנים יראו את זה כאישור, כסירוב, כהסכמה, כל דבר שהוא תוצאה משפטית בחוק עצמו אז הכנסנו אותו לתוספת הזו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כיוון שאנחנו לא מקריאים את הסעיפים אז אנחנו נשמע הערות. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני אבקש להעיר, ברשות אדוני. בקשר לרשות לאכיפה, לגבי סעיפים שהוסיף הייעוץ המשפטי של הוועדה לתוספת, אנחנו מדברים על 217(ד), 220(א), (ד) ו-222(ב). אני אבקש להעיר לגבי 220(א) ו-222(ב) שאלה לא סעיפים שבהם אדם מתבקש לעשות פעולה מול רשות, אלא אלה סעיפים שקובעים מועדים לביצוע על ידי הרשות ולכן בפועל אין מקומם להיות פה, להיפך, כל מה שביקשנו שתהיה הקפאה, הם מקפיאים הפוך. לכן אנחנו נבקש למחוק אותם. זו פשוט טעות. כל המהות של התוספת, כמו שאמרתי, כמו שנאמר על ידי תומר, המהות היא עולות של אדם מול הרשות ובעצם הסעיפים האלה ספציפית הם פעולות של הרשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה אומר תומר? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אם יש צורך אני אקריא את הסעיפים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן ההערה נכונה. הכנסת שני הסעיפים הללו נעשתה בטעות. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> נתן, אתה רוצה להתייחס לסעיפים של ה-53(ב), 53(ג) ו-53א, תת"ל, תמ"א ואישור הממשלה. אנחנו חשבנו שאת הסעיפים האלה לא נכון להכניס כאן. כל הסעיפים האלה עוסקים באישור של תמ"אות או תכניות לתשתיות לאומיות שמובאות לממשלה ובהסדרים האחרון נעשה תיקון חקיקה שאפשר סוג של הסכמה בשתיקה על ידי הממשלה. שרי הממשלה אכן עמוסים ועסוקים במצב הביטחוני, אבל יש להם גם מנגנון שלם שעובד ולכן ההצעה שלנו זה שבמסגרת איזה שהוא נוהל עבודה פנימי, שאנחנו נסדיר, הודעה על אישור כזה של תמ"א תישלח לא רק לממשלה אלא גם למנכ"ל המשרד הממשלתי וגם לנציג של אותו משרד ממשלתי באותה ועדה, אם זה במועצה הארצית או בוות"ל, ככל שיש כזה, ולכן אותו שר ירצה להפעיל את הסמכות שלו אז הוא יוכל. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אני ארחיב. אנחנו נמצאים היום במצב שגם כשאנחנו רוצים להביא לממשלה תכניות לאשר אותן, אין לממשלה זמן בכלל להתעסק עם זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא הנותנת. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לכן דברים מתעכבים, דברים חשובים מאוד מתעכבים ואנחנו צריכים לקדם אותם. אלה תכניות ברמה ארצית, אנחנו בעיקר מתעסקים בדברים שהם באמת חשובים ברמה הארצית, כמו אנרגיה ודברים מהסוג הזה, אנחנו לא מתעסקים בדברים רגילים וזוטות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משהו שקשור לחירום? << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לחירום או משיק לחירום או דברים כאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אני מבין נכון, את התכניות הללו, שהן דחופות וחשובות, אתם לא ממתינים את ה-21 ימים, אתם מביאים פוזיטיבית לממשלה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> לא רק, אישרנו עכשיו בהליך של מעטפה או דברים כאלה, אבל גם ההליך הזה של תשתיות, בתשתיות אנחנו מבקשים את ההליך הזה שלא צריך להגיע בצורה פוזיטיבית, אלא ברגע שאף אחד לא התנגד בכל התקופה, שזה יאושר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני אסביר ליושב ראש הישיבה את הסיפור. בחוק ההסדרים האחרון אומץ מנגנון שאנחנו קוראים לו הסכמה שבשתיקה. כל תכנית מתאר ארצית או תכנית תשתיות לאומיות עד עכשיו הייתה צריכה להגיע לאישור הממשלה, המנגנון שנקבע הוא שהתכנית מועברת לשרים ואם הם לא אומרים כלום תוך 21 יום רואים את זה כתכנית שאושרה. הממשלה לא ביקשה בהצעת החוק הממשלתית להאריך את המועד הזה. אנחנו סברנו שבעת המלחמה הזאת להגיד שיש אישור אוטומטי אחרי 21 יום, מתוך הנחה שב-21 יום השר נתן דעתו לשאלה שאם צריך להתנגד לתכנית או לא, בתקופה הזאת זו הנחה שהיא קצת קשה ולכן חשבנו שצריך להאריך את המועד. הציע מינהל התכנון מנגנון אחר שהוא מנגנון של יידוע נוסף, אם אני מבין, למנכ"ל המשרד ולנציג ה - - - << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לחבר המועצה הארצית מאותו משרד ממשלתי. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> או בוות"ל. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ככל שישנו. לא לכל המשרדים יש. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> הרי בכל מקרה, תומר, זה לא השר עושה את העבודה, בכל מקרה זה אותם אנשים שמטעמו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרה הזה, כפי שאדוני יודע, בהרבה מאוד מקרים השר הוא בעל העניין. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בסדר. וגם בוא לא נשכח שעדיין רוב רובם של שרי הממשלה לא כל כך עסוקים בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, נתן, באמת, במיוחד לא על שרי ש"ס. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אני לא דיברתי על שרי ש"ס, אני מדבר על השרים בלי תיקים וכאלה. (היו"ר יעקב אשר) << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, מה הבעיה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא מדברים על בעיה. אם אתם זוכרים, בחוק ההסדרים האחרון אומץ מנגנון של הסכמה שבשתיקה של השרים, שתוך 21 יום אם הם לא אומרים כלום על תכנית מתאר ארצית או תכנית ות"ל היא מתאשרת אוטומטית. סברנו שבתקופה הזאת קשה להניח שתשומת ליבם של השרים נתונה לעניין הזה ולכן אמרנו שצריך להאריך את התקופה. מינהל התכנון, דעתו לא נחה מהעניין, הוא מציע מנגנון חלופי שאומר שהם יביאו את זה לתשומת לב מיוחדת של המנהל הכללי של המשרד וחבר מוסד התכנון הרלוונטי מטעם השר. תחליטו מה אתם רוצים, זה או זה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אנחנו באמת סבורים שאין הצדקה להקפאה נוספת שיכולה לקחת את כל התקופות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> במיוחד שהם מביאים תכניות שקשורות לחירום, או שיש זיקה לחירום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, זה גם מקרים שבאמת צפו לשמים, מה שנקרא. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לשם שינוי אני מסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקבל את עמדתו של היושב ראש. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני מוחקת את 53(ב), 53(ג) ו-53א. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה נוהל. לא צריך את זה בחוק. אנחנו נודיע בצורה מסודרת על כל תכנית שתאושר לחבר מוסד התכנון ולמנכ"ל המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז, בגלל שזה אתם אני סומך עליכם. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אני מתייחס רק לסעיפים שאתם הוספתם ומה אנחנו מסכימים ומה אנחנו מסתייגים. תכנית מצומצמת אין שום בעיה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תן לי מספרי הסעיפים. אתה אומר תכנית מצומצמת זה זורק אותי ל – << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> שוב, הייעוץ המשפטי הציע להוסיף גם הוראות שנוגעות לתכנית מצומצמת, זה סעיף 86. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לך הסתייגות אז הלאה. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> סעיף 108(ג) זה סעיף שמדבר על אישור אוטומטי אם לא הוגשו התנגדויות. זה סעיף בחוק שאם לא הוגשו לתכנית התנגדויות רואים את זה כאילו אושר, אלא אם כן מוסד התכנון דן בזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני יכולה להתייחס לסעיף 86? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מציע, מירה, בשביל לייעל את הדיון, אנחנו נעשה לא לפי סדר הסעיפים אלא לפי סדר המעירים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אז נחזור על כל סעיף כמה פעמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, 86. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אנחנו אין לנו בעיה עם 86. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו התייחסנו למועדים לשינוי לפני הפקדה בסעיף 86. חשבתי שהוא אומר שאין צורך ואפשר להשמיט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> 108(ג) זה סעיף שאומר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אם אין התנגדויות שזה לא אוטומטית יאושר? מה הבעיה? << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זו ההוראה בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה להחיל על זה הקפאה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא רק שאני מסכים, אני רק אומר, המועד להגשת התנגדויות הוא מוארך, אז ממילא גם הסעיף הזה - - - << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה כאילו הארכה כפולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נראה לי שאני מקבל את דעתם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אשמח להסביר, במיוחד כששוחחנו בהפסקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה את צריכה להסביר? את תומכת בעניין הזה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא. אנחנו סבורים שסעיף 108(ג) צריך להיכנס בדרך כזו או אחרת, לכן אנחנו נשמח להסביר את הנימוק למה ביקשנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקפאה על המועד של ההקפאה שקיים? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נסביר. אנחנו נמצאים עכשיו בחקיקה שהיא במידה מסוימת רטרואקטיבית, היא מתייחסת לתקופה מסוימת במהלכה נעשו שינויים כאלה ואחרים. יש מקרים שבהם למעשה המועד כבר חלף, אבל אין דרך עכשיו לבצע הארכה. סעיף 5, ודיברנו על זה בהפסקה עם היועצת המשפטית של מינהל התכנון, מאפשר הארכת מועדים שעדיין לא הגיע זמנם ואז יכול יושב ראש מוסד התכנון להאריך את המועדים, הוא לא מתייחס למועדים שכבר הגיע זמנם ולכן זה צריך או להיכנס בדרך כזו או אחרת לתוספת, או הסדרה בסעיף 5. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> מירה, הסיטואציה שאת מדברת, אם אני מבינה נכון, זה מצב שבו המועד האחרון להגשת התנגדויות היה לפני ה-7 באוקטובר ואז את אומרת: אין לי סמכות להאריך מועדים להגשת התנגדויות כי המועד כבר חלף, ואת אומרת: עכשיו תאריכו לי או תקפיאו לי את ה-30 יום ב-108(ג), השאלה למה עניינית צריך 30 יום כשלא הוגשו התנגדויות בשביל לאפשר לתכנית ל היכנס לתוקף? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, יתרה מזו, ממה נפשך? סעיף 108(ג) מדבר, ותומר, לתשומת ליבכם, ככה אנחנו נפרש את הסעיף, אם אתם לא מסכימים צריך להכניס תיקון בחוק, חוק אומר: הופקדה תכנית ולא הוגשה התנגדות בתוך התקופה הקבועה בסעיף 102. אנחנו ניתן פרשנות שבתוך התקופה הקבועה בסעיף 102 זה לרבות הסמכות שניתנה ליושב ראש להאריך. למען הסר ספק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זה די ברור. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ולכן ככל שמדובר מראש אז היושב ראש יאריך. שוב, אם החוק עצמו האריך את התקופות להגשת התנגדות או שהיושב ראש השתמש בסמכותו לפי סעיף 5 אז זה נחשב בתוך התקופה הקובעת. לא צריך כלום כי פשוט לא חלפה התקופה, לא רלוונטי. אם את מדברת על הארכה בדיעבד, אז לא אמור להיות הבדל בין תכנית שהוגשו לה התנגדויות ודנו בהן לבין תכנית שלא הוגשו לה התנגדויות ויחול הנוהל. זאת אומרת לא אמור להיות שום הבדל בסיטואציה כזו שאת מדברת - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ההנחיות של סעיף 6? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הנוהל הוא זה שיגיד שבחודש הקרוב עד בחינה מחודשת לא מפרסמים לתוקף, זאת אומרת אפשר להחליט על אישור, או לצורך העניין כאן זו תהיה החלטה מכוח הוראת החוק, ובמשך חודש אנחנו לא נפרסם לתוקף. החודש הזה מיועד למעשה לא לזמן ועדה, הוא מיועד למתנגדים. כשאין התנגדויות 30 יום להקפיא את זה ועוד שלושה שבועות ויותר זה חבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הבנתי את השתיקה. הלאה. התקבל התיקון. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסדר, נמחק. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> סעיף 109(א) ו-(ב) אם זה חשוב לכם תשאירו את זה. מדובר על מועדים, אם חלפו המועדים שצריך לקבל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זו בקשה של מערכת הוועדה, רק לדברים שמתנגדים. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו חשבנו שתינתן ארכה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> סעיף 109א זה סעיף שקובע מועדים מהגשת התכנית עד לאישורה הסופי ואם זה בוועדה מקומית זה עובר לוועדה המחוזית ואם זה ועדה מחוזית זה עובר למועצה הארצית, 12 ו-18 חודש. תומר ביקש להקפיא את המועדים מכיוון שזה לא תמיד באשמת הוועדה וכו', אז שהמועדים שם, ה-12 ו-18 חודשים יוקפאו. זה יהיה גם מועד שיוקפא, שיוכנס לתוספת ותקופות ההקפאה יחולו עליו. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו הערכנו שתינתן הארכת מועד. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אדוני היושב ראש, גם ככה התכניות האלה מגיעות אלינו, כל תכנית שעברה 18 חודש אנחנו בוחנים עניינית ומן הסתם, כמו שאנחנו היום בוחנים ורואים אם יש סיבה ואנחנו בדרך כלל נותנים להם ארכה כי אנחנו רואים שזה מוצדק, גם זה אחד השיקולים להצדקה של הדבר, לכן אין צורך להכניס את זה כי גם ככה זה נמצא בתוך שיקול הדעת של הבדיקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא המנופים שאנחנו הוספנו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, זה מנוף בחוק הקיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מנוף של חוק ההסדרים. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, זה הסדרים קודם קודם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סליחה, אני לא מבינה, אתם רוצים לבטל את התוספת של 109א? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו רוצים שההקפאה לא תחול. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו חושבים שאין בזה צורך להקפיא את זה משום שניתן לתת ארכות ולכן אפשר יהיה לתת את הארכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתחבר שוב עם אותה לוגיקה שאמרתי קודם שקיבלתי את דעתכם, כי שוב זה סוג תכניות שקופצות אלינו בגלל סיבה מיוחדת ואז אתם מטפלים בזה גם בצורה מיוחדת. ממילא אני חושב שזה נכון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ושוב, יכול להיות שיו"ר המועצה הארצית או יו"ר הוועדה המקומית יקבל החלטה עקרונית ולא אם זה יהיה הצפה של תכניות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מקבל, הוועדה מקבל את דעתכם. ארז, אני מדבר בשמך גם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> חופשי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלא אם כן אתה רוצה להתנגד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> המועד הבא זה 119ב(6). << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוגשה לוועדה המחוזית תכנית דרך לאחר שהתמלאו התנאים שב-119ג ימציא מגיש התכנית העתק ממנה לוועדה המקומית וזו תדון בתכנית ותחווה את דעתה עליה תוך 30 ימים. לא דנה הוועדה המקומית בתכנית או לא חיוותה דעתה עליה תוך 30 ימים רואים כאילו לא התנגדה להפקדתה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז למה שלא יחול על זה אותה הנחיה שדיברנו קודם שעשינו גם על 62(ב) שאמרנו שיש כאן – << דובר >> קריאה: << דובר >> פה בגלל הסנקציה כאילו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כי פה כאילו הסכמה ושם כתוב, החוק קובע שהוועדה המחוזית תמשיך. זה גם סוג של סנקציה. שם אמרנו שננחה את הוועדות המחוזיות שישקלו בחיוב ולא יפעילו באופן דווקני את החוק. לכאורה מבחינתנו זה אותו דבר למרות שפה כתוב כאילו הסכימו ושם כתוב שהמשיכו לדון. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אנחנו ננחה את הוועדות המחוזיות בקטע הזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו חושבים שזה כן צריך להיכנס לתוספת. יש בחוק קבועה תוצאה של כביכול אישור ולכן בשביל להתגבר על זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דעתנו היא להשאיר את זה והתחלת להסביר. << דובר >> קריאה: << דובר >> כי אמרתי אם חולפים 30 הימים החוק בעצמו קובע את התוצאה המשפטית. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בסדר, אין בעיה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הסעיף הבא זה 151ב(ה)(1). << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה הסכמה שבשתיקה להיתר להפעלת מעון יום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה מעון יום בדירת מגורים שאם הוועדה המקומית לא מגיבה תוך X זמן אז רואים את זה כאילו היא הסכימה לבקשה. זה מופנה כלפי הוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם נגד? בעד? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, הקו שמנחה אותנו באופן כללי זה שלא מקפיאים זמן ועדות. מה שתומר ורעות הציעו זה שאם תהיה סנקציה ברורה בחוק, שזה לא סתם מועד, אלא מועד שיש תוצאה בצדו, כמו כאן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו חייבים להיכנס להקפאה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו מבינים את ההיגיון, אבל אנחנו לא מבינים, אם זה נכון פה אז למה זה באישור? יש הוראות נוספות בחוק. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אנחנו אחרי זה - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הוספתם עוד? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, אנחנו הלכנו עם העיקרון. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> בסוף השאלה היא כמה אנחנו בכלל מקפיאים וכמה אנחנו משחררים ואני לא בטוחה איפה המטוטלת פה. אנחנו מדברים הרבה על כמה צריך לפעול ובסוף אנחנו מקפיאים הרבה מאוד זמני ועדה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ברור שיש כאן איזון עדין. שוב, אנחנו מדברים על הקפאה של שלושה שבועות שיש לה איזה שהוא היגיון, ונכון, זו שאלה של יישום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מקסימום שלושה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, זה תלוי בהארכות. קודם כל בצפון ובדרום זה כבר חודש וחצי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני הייתי הולך על האוטומט הזה, על שלושה שבועות בלי אפשרות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אבל אז אנחנו נבוא לפה עוד פעם להארכות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קודם כל יש לכם סמכות לעשות את זה, אתם יכולים להאריך, אתם יכולים להאריך תוך הוספת פרטים נוספים, תוך שינוי, זה צו שאתם משחקים איתו אחר כך. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> זה ביחד עם יושב ראש הוועדה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, לא מדובר רק בהארכה, זה באישור יושב ראש הוועדה, אבל זו סמכות שלכם בלאו הכי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נכון. לצורך העניין בחלוף שלושה השבועות האלה - - - << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, קודם כל בצפון ודרום זה כבר לא שלושה שבועות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני באמת לא מצליחה להבין את הדבר הזה. אם יש הצדקה בצפון ובדרום ליותר משלושה שבועות, כיוון שבצפון ובדרום כרגע אין מישהו שנמצא, אז יש הצדקה לזה גם כשמדובר בהחלטות שקשורות לוועדות המקומיות ולרשויות הרישוי. זה אותה הצדקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא סותר את מה שאת אומרת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, שלושה שבועות ביחס לכל הארץ זה גם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון שאנחנו רוצים לשחרר, אבל אם בסוף יש מקום שלא יכול לעשות את הפעולה הראשונית של לבדוק ולקבל החלטה או להחליט או זה, אז מצב מלחמה או לא מצב מלחמה בואו נחליט. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, ואנחנו בשלושה שבועות שהם כבר עברו. אנחנו מדברים על הקפאה של משהו שכבר היה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה הוספתם? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ממש עוד הרבה מעבר? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> דברים שאנחנו מציעים להוסיף. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> עשינו לפני, אבל עכשיו זה עוד הפתעות. מה שאנחנו עוברים עליו עכשיו זה מה שקיבלנו אתמול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לתחום את זה לשלושה שבועות בלי הארכות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> השר יכול להגיד אין הארכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם יכולים לעשות את זה, הבנתי. אנחנו הולכים עם קו הוועדה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אז זה גם 151ב(ז). 157 גם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני חושבת שנסיים כאן ואז נראה ודברים שאת תקראי ואנחנו חושבים שזה נכון להכניס נגיד את עמדתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסיימו את שלכם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר. אז פה אנחנו מסכימים לעמדת הייעוץ המשפטי, ופה אנחנו לא מסכימים. סעיף 157(ב). זה באמת מתנגש עם המנופים. כתוב: לא החליטה הוועדה המקומית בבקשה להקלה או בבקשה להיתר לשימוש חורג בתוך 90 ימים ממועד קליטתה יראו זאת כסירוב והמבקש רשאי להגיש את בקשתו לוועדת ערר. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה סתירה לתיקון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צודק. הלאה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> דווקא אני מבקשת כן לומר משהו. הוא כבר צודק ועוד לא נשמעה עמדתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תגידי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לומר שרואים אי החלטה כסירוב זה דווקא משהו שפוגע במגיש הבקשה, כי עצם העובדה שלא הוחלט רואים בזה סירוב. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אבל זה מקים לו אפשרות להגיש ערר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק, מירה, למען הסר ספק, אני לא יודע מה עמדת הייעוץ המשפטי, אנחנו הוצאנו פרשנות בנוגע לסעיף הזה, לא מהיום, אני חושב שכך נוהגים שם, שגם אחרי 90 יום ולמרות שרואים זאת כסירוב והוא רשאי להגיש ערר הוועדה המקומית לא איבדה את הסמכות לדון בהקלה וזה לדעתי מעשים בכל יום. זאת אומרת זה לא שזהו, הוא חייב להגיש ערר והיא איבדה את הסמכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, הלאה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> סעיף ז 157א(ח)(1ב)(א)(3)(ד). נראה לי שזה הערבויות של התשלומים של צו של חשמל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר, נו. זה חילוט ערבויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כל פעם שהוא מסכים זה אומר שזה אות מתה בחוק ואנחנו מגלים פה עוד הרבה דברים שאנחנו נצטרך לטפל בהם, כמו תכנית מצומצמת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה אנחנו נשמח להרים את הכפפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשש אחרי המלחמה. הלאה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 158נא(ז)(3) זה הסכמה לשומה של הוועדה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כן, הסכמה בשתיקה לשומה של מורשה להיתר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא בטוח שיש הצדקה. שומה של ועדה מקומית, שומת היטל השבחה, יוצאת על ידי שמאי הוועדה מדי יום ביומו בהיתרים תואמי תכנית כי זה נחשב מימוש. את זה לא עצרנו, היתרים תואמי תכנית לא עצרנו ופה בחוק יש שישה חודשים לוועדה להגיש. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני שבה ומזכירה כמה דברים. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה הרשויות המקומיות היה להם קשה יותר לעבוד כבר בתקופה של בחירות, אמנם לא בעניין של הוצאת שומות, אבל יותר קשה לעבוד, אחר כך נכנסנו לתוך תקופה של חגים, אחר כך נכנסנו לתוך תקופה של מלחמה. אנחנו מדברים על הקפאת מצב של שלושה שבועות, שלושה שבועות ועל זה אנחנו באמת - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אבל גם ככה מורשה להיתר, כמעט באף רשות אין אותו. יש פה שישה חודשים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ושלושה שבועות של הקפאה. שוב, בעניין של מאזן זה נראה הגיוני שעל שלושה שבועות אנחנו - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> בכלל בתפיסה. אני הייתי מקצר את זה משישה לשלושה בכלל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בסדר, אבל זה לא מה שנמצא בדיון כרגע, ואולי בשש אחרי המלחמה תקצר, אבל עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה של מלחמה ששלושה שבועות רשויות מקומיות יתעסקו בהרבה מאוד דברים. אני מבקשת לומר מילה בעניין הזה. משום מה יש איזה רושם כאילו רשויות מקומיות במרכז הארץ לא נדרשו לתשומות ולמשאבים חורגים בהרבה מהרגיל מהיום יום אצלם מאז תחילת המלחמה. אז אני מזכירה שהיה פה פינוי של רשויות, הרשויות לא פונו למאדים, הם פונו לרשויות במרכז הארץ. ההתנהלות בשלושת השבועות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מעסיק את שמאי הוועדה המקומית. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני לא יודע - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אגב, זה לא שמאי הוועדה, זה שמאי חיצוני. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני יודע שהדברים יהיו בשלושה שבועות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מקבל את דעתך בעניין הזה, ולו מסיבה אחת, הדבר הזה יחסוך ערעורים. כאילו בדיוק בשלושה שבועות האלה לא הספקנו, כן הספקנו. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> שישה חודשים יש לו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, שישה חודשים יש להם כל הזמן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא היה לו אף פעם, כי זה חדש, זה משהו חדש שרק נכנס, מורשה להיתר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, סמכות הרשות לפעול עם מורשה להיתר קיימת והייתה קיימת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אבל כמה כאלה יש? כמה היתרים יצאו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אני לא מבינה, אז אותו טיעון יכול לשרת גם אותנו. כולה כמה היתרים יצאו ושלושה שבועות וכולה שלושה שבועות, זה אותו דבר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, מירה, שוב, אני לא יודע אם יש מקרה כזה, זה נראה לי מקרה תיאורטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז למה להתווכח? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אבל מה שחשוב זה להגיד את הדבר הבא, שומה של היטל השבחה חייבת לפי מה שאתם מצהירים ומה שהצהרתם ומה שהוועדה הצהירה להתקבל מדי יום ביומו במסגרת היתר תואם תכנית. לא יינתן היתר אם לא שולמו החיובים, אין שום הקפאה של פירוט החיובים, הוועדה המקומית, שמאי הוועדה, ואפילו לא שמאי הוועדה, מי מטעמו, והוא חותם על זה וכו'. זאת אומרת מישהו הגיש בקשה להיתר, מגישים לו את פירוט החיובים, וזה שומה של הוועדה המקומית עצמה, לא זמן להעיר על שומה של רשות, שזה יותר זמן, והמועדים האלה הוקפאו ואף אחד לא ביקש להקפיא אותם. אז למה להקפיא פה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני חושבת שפשוט לא ניתנה לי ההזדמנות להסביר על הסעיפים שאנחנו ביקשנו לגביהם הקפאה. נדמה לי שכאן התשובה. אף אחד לא ביקש להקפיא אותם, זה אף אחד מטעם הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מניח שתינתן לך הזדמנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, הלאה, תחת מחאתכם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, זה לא איזה אירוע, אבל במהות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשביל הפרוטוקול עזרתי לך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 261(ה)(3) עד (5) זה הרשאות. פה לא הבנו למה הוועדה בכלל מציעה, זה כמו רשות רישוי, זה מתכנן המחוז. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מדובר בהרשאות למבני דרך, תחליף להיתר שנותנים לגופי תשתית שנותנים לעבודות תואמות תכנית. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נקריא את הסעיפים, אני לא בטוח אפילו למה התכוונתם. תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה להרשאה יבדקו מתכנן המחוז ומהנדס הוועדה את הבקשה ויאשרו אותה אם היא תואמת הוראות התכנית והוראות כל דין. קבעו המתכנן – כאחד כי הבקשה אינה תואמת ימסרו הודעה בכתב. פה אני לא רואה שום סיבה להקפיא, בקשה להרשאה למתכנן מחוז ומהנדס ועדה מקומית. אין פה גם שום סנקציה כרגע, ב-(3) אין סנקציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, ירד. הלאה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> (3)(א) לא רלוונטי. (4) כתוב כך, לא החליטו מתכנן המחוז ומהנדס הוועדה המקומית בבקשה להרשאה בתוך התקופה האמורה בפסקה (3) יראו את הבקשה כמאושרת. כנראה לזה בעיקר התכוונתם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> וכאילו ניתנה ההרשאה לפיה ובלבד שמכון הבקרה אישר. שוב, זה די דומה לרישוי מקוצר. אם הערתם על רישוי מקוצר צריך לדבר גם על זה, אבל פה יש סנקציה, שיראו את הבקשה כאילו מאושרת. (5), שגם הפניתם אליו, אין סנקציה, כתוב, נתגלעו חילוקי דעות בין מתכנן המחוז ובין מהנדס הוועדה - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה צריך להיות (3) ו-(4). << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא (3), רק (4). יראו את הבקשה מאושרת כתוב רק ב-(4). << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ואתה רוצה להאריך את התקופה של (3) כדי שיראו את הבקשה כמאושרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה צריך לבוא לידי ביטוי במסגרת ההנחיה, לפי דעתי, כי יכול להיות שיש באמת מהנדס עיר שלא נמצא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מתכנן המחוז, כולם ינהגו ברגישות ו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני אומר שזה במסגרת ההנחיה שמופנית למתכנן המחוז, שעליו יש לכם בקרה, אם הוא יודע שיש לו מהנדס עיר שנעדר מה שנקרא ואין לו ממלא מקום ואין לו מי שייתן במקומו וכו' וכו' אז – השאלה אם הוא יכול לעשות את זה. אני שואל, הוא יכול לעשות את זה? הוא יכול לעכב את ההחלטה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, אלא אם כן זה מקרה דחוף, מה שכתבנו בנוהל, שאם זה משהו למבנה דרך – אותם כללים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, הנוהל יתפוס מכל הכיוונים. פתרנו? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אז אנחנו מוחקים את הסעיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד משהו? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מבחינתנו לא, אבל הם רוצים להוסיף סעיפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיכף תיכף. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני סיימתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. ניתן למירה קודם ואחר כך מה שיישאר מזה – << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בדיוק, אנחנו נתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי חלק מהדברים שאנחנו הוספנו גם היו כנראה לבקשת זה. מירה, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו ביקשנו 62(א), מועדים להמלצות הוועדה המקומית על תכנית בסמכות ועדה מחוזית. אני חושבת שדיברנו על זה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> דיברנו על זה שזה ייכנס לנוהל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יפה. הבא, 62(ב), בדיקה תכנונית מוקדמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הבעיה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מירה, אין שם סנקציה, מה מטריד אותך? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני רק אגיד שגם אנחנו עברנו על הרשימה שהעברתם וסימנו את כל המקומות שבהם יש סנקציה או תוצאה כביכול משפטית, בסעיפים האלה אנחנו לא מצאנו. זה נכון, הם עובדים מועדים - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ההיגיון המסדר שלכם זה רק מקומות שיש בהם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, שאז - - - << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> שאחרת המועדים הם מנחים וזה בהיעדר סנקציה אז – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה, אמירה חמורה ביותר מה שנאמר עכשיו. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> יש פסיקה על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המועדים הם מועדים מחייבים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בהחלט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש מחלוקת בין היועץ המשפטי של מינהל התכנון לבין סגן ראש מטה התכנון. המועדים אינם מועדים מנחים, המועדים הם מועדים מחייבים, ויש להם משמעות משפטית. זה נכון שהמשמעות לא קבועה בחוק הזה, אבל בהחלט יש לה משמעות משפטית ובמצב שבו הם מופרים עלולה לקום לניזוק עוולה כזאת או אחרת. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> היה הליך כזה שנדחה על הסף בבית משפט לפני כשנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, בנסיבותיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ולכן נתקדם הלאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתקדם הלאה, קיבלנו? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נשמע שזה היה ההיגיון המסדר של הוועדה, שרק מקומות שבהם קבועה בחוק הזה ספציפית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אבל לא יכולנו להתעלם מן האמירה החמורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, נשתעשע מה שנקרא, משעשועי יועצים משפטיים, בדימוס ובעבודה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נשאר לנו סעיפים 145(ב1), שאלה מועדים לדיון בבקשה להיתר. הכול זה סעיפים קטנים, הכול תחת 145(ד)(1), משלוח פירוט חיובים כתנאי להוצאת היתר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מוכן לעשות איתה עסקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע מה היא רוצה אז אתה עושה איתה כבר עסקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא לא מוכנה לדחות את המועד שמשלמים, אני מוכן לדחות את המועד ש – << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא שמעתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם גברתי מוכנה לדחות את המועד שבו הנישום צריך לשלם אנחנו מוכנים לשקול את הדחייה של המועד שבו צריכים לתת את החיובים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מה זה המועד שבו נישום צריך לשלם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יקבל את ההיתר וישלם אחרי שלושה שבועות נניח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההקפאה תחול גם על מועד התשלום. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כמו שידוע לוועדה, זה לא סוד, תשלומים מהסוג הזה אלה תשלומים שמאוד קשה לגבות והעובדה שזה תלוי בזה זה מאפשר גבייה בצורה מאוד משמעותית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מקבלים את ההערה שלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פה יש נקודה מסוימת שעולה מהדברים. היא לא נאמרה אמנם, אבל יש בסעיף 145(ד)(2), (2) קובע שאם לא נתנו את החישוב של החיובים בזמן רואים את זה כאילו נתנה את ההיתר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, היא תיתן את ההיתר ללא פירוט החיובים. מה שאתה אומר זה רישוי מקוצר. ב-145(ד)(2) כתוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא רוצה שיחילו על זה הקפאה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אקריא את הסעיף, לא שלחה רשות הרישוי המקומית ממבקש ההיתר את פירוט החיובים עד למועד האמור בפסקה (1), שזה 15 ימי עבודה מההחלטה וממכון בקרה, תיתן רשות הרישוי את ההיתר אף שלא שולמו החיובים. זאת אומרת יש פה מועד עם סנקציה. לזה היא מכוונת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וברישוי קצר יש - - - << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה דוחה את ההיתר בעוד חודש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שהיא צודקת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה רק אם יש בעיה, אני לא יודע אם יש בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה פירוש לא יודע? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, החוק לא אומר שלא צריך לשלם, צריך להוציא את ההיתר ובעצם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אתה שם להם מנוף ש - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כולנו יודעים, זה צומת גבייה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר בגדול, עוד פעם, כשאתה הולך על משהו אתה צריך ללכת איתו לכל הכיוונים. אז זה נכון ההערה של היועץ המשפטי לגבי התשלום, אבל התשלום זה לא העניין של זה. כאן היא אומרת, אם באמת כל המחלקה הזאת שהייתה צריכה להוציא את החשבון הייתה במילואים ולא הוציאה ואני בעצם כרגע מפסידה, תזרימית הרשות המקומית מפסידה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> המהות היא הקפאה גורפת של מועדים להוצאת היתר, זה נגזרת ישירה של ההקפאה הזאת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> של שלושה שבועות. זו המשמעות, שלושה שבועות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> סביר שיהיו עוד הקפאות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סביר שזה ייצא מההקפאה, כי יש גבול לכמה רשות מקומית לא נערכת. יש את גורם ההפתעה. אני חייבת להסביר גם את הנקודה הזאת, אנחנו לא נמצאים בסיטואציה שבה היינו בראשית המלחמה. מדינת ישראל כולה הופתעה, שלושה שבועות ראשונים לא היה תפקוד יעיל במיוחד, ואני אומר את זה בצורה העדינה הזו, יש הבדל מאוד משמעותי בין ההקפאה הראשונה של תקופה שכבר חלפה לבין הקפאות נוספות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שצריך להוסיף שהוא לא יהיה רטרו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה לא רטרו? מה זה הסדר לא רטרו? הכול הוא רטרו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון, זה לא יחול ביישובים ולא יחול בתקופות ההקפאה הנוספות בלי צורך בשינוי סעיפים. זו הוראה ספציפית שבתקופה הקובעת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה השר יכול בהחלטה - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> השר באישור ועדה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הם לא רוצים להגיע לוועדה, הם לא רוצים אישור ועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה לא רוצים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תחליטו עכשיו, זה לא בתוספת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני לא אכניס את זה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו יודעים שיש בעיה בשטח בעניין הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יכול להיות שיש רשויות שזה כן רלוונטי לגביהן ויכול להיות שלא, השר ישקול את הנסיבות של העובדות ויבוא ויגיד. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אם זה ככה אז זה לא הגיוני שזה יהיה בתוספת. זה הקפאה של כל היתר באשר הוא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל ממילא אתה מקפיא היתרים לחודש ימים, נכון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא אמרתי שאני מקפיא היתרים. זה התנגדויות, איפה שיש התנגדויות שכנים, מישהו רוצה לבנות בצמוד הקרקע שלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אמרנו שלא מוציאים היתר, נכון? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, אמרתם שיש הנחיה ש-30 ימים לא ייצאו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בהיתר של תכנית שאין בעיה להקפיא, שום סיבה בעולם והסעיף הזה חל. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אמרנו שאם יש את כל ההסכמות אפשר להתקדם. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> רק להבין, אין הקפאה גורפת של היתרים, רק אם היה דיון בהתנגדויות. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הוספנו גם התנגדויות שכנים, זאת אומרת במקום שבו אין בעיית שכנים באותה חלקה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> כן, אם יש הסכמה ממשיכים, זה לא באופן גורף. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שוב, אני לא מצליחה להבין את הטעם להתנגדות, והמועד שבו תתבקש ארכה מעבר לתקופה הראשונה של שלושה שבועות תבואו ותנמקו ותסבירו למה הדבר הזה מתבקש. << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אתם צריכים להבין שהמשמעות של הדבר שתמ"א 40/א/1/1 שאנחנו מקדמים אותה היום, שזה ברישוי מקוצר, אי אפשר יהיה לתת את ההיתר כי הקפיאו, כי צריך את האגרות ואת ההיטלים לשלם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא יוציאו היתר בשבועיים הקרובים לתמ"א 40/א/1/1, יש עוד 21 - - - << אורח >> נתן אלנתן: << אורח >> אנחנו אומרים שברגע שהכנסת את זה זהו, אז כל פעם יתחילו להגיד אז עוד 30 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שכשזה נכנס בפנים יגידו: למה את זה אתה לא מאריך? את זה אתה לא מאריך. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל יש לך בסמכות של הוועדה. הייתי מאוד רוצה להיות עם הכוח לנהל את המדינה, אנחנו לא עם הכוח הזה. יש לך סמכות כשאתה מגיע לבקש הארכה לשנות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל ההחלטה עכשיו היא גורפת לכל הרשויות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הרטרואקטיבית גורף לכל הרשויות, בהחלטה הבאה שהשר יחליט אם הוא מאריך או לא מאריך הוא יכול לבדוק אם בחצור הגלילית, שיש לה שני עובדים בכל הוועדה המקומית, כל העובדים זה שני עובדים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שוב, אני חושב שאנחנו לא מסכימים לעמדה הזאת ואני אגיד גם למה, זה משליך גם על אישור תחילת עבודות. אנחנו חושבים, אם כבר, גם בקו של הוועדה, שיש הבדל בין ועדה מקומית לבין רשות רישוי. אם אנחנו נגיד שכל מקום שרשות רישוי, יש סנקציה בחוק שרואים את זה כאילו היא אישרה, שזה לפחות ברישוי מקוצר, אישור תחילת עבודות ופה, פירוט חיובים, לפחות המקומות האלה, לדעתי יש עוד, אבל זה מה שאני זוכר כרגע, המשמעות היא הקפאה דרמטית שכל אישור תחילת עבודות יוקפא. החוק אומר חמישה ימים, אז עכשיו שלושה שבועות. << דובר >> קריאה: << דובר >> חמישה ימים שהפכו לחצי שנה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, בסדר. אני אומר, רשות רישוי זה היתר תואם תכנית. עם כל הכבוד המהנדס יכול להפעיל מי מטעמו. ראש העיר, אנחנו יודעים איך הדברים עובדים, לא משנה כרגע לפרוטוקול, אבל – לא, להקפיא את רשות הרישוי, יש לזה משמעות דרמטית ממש. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני חושבת שהדרמה הזו היא בכל מקום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אין היגיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להפריד את זה בין רשות הרישוי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מה שאנחנו אומרים פה זה תמיד רשות הרישוי. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> גם יכול להיות שאפשר להתנות את זה, יש עוד מנופי לחץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז הוא אומר, מה שקשור בוועדה מקומית - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה מה שאנחנו אמרנו כל הזמן, זה הקו שהיה כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הקו הזה יישאר. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אנחנו גם מבינים שבסופו של דבר היזם ישלם. הרי על מה מדובר פה? מדובר פה על לדחות את מועד החישוב בשביל שיתקבל לפני ההיתר, שלא יוציאו חס וחלילה היתר ולא ישלמו, למרות שאמורים לשלם. אין ספק שכמובן צריכים לשלם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> את זה אמרנו. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> נכון, אבל ממה הפחד? יש לכם פה עוד אישור תחילת עבודות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא פחד, זו עובדה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> יש אישור תחילת עבודות, יש תעודת גמר, יש מספיק צמתים שאנחנו מתראים ביחד וישלמו לכם. הפחד הוא ממישהו שלא ישלם? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן. החשש הוא ממישהו שלא ישלם. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אז מטפלים בזה נקודתית, לא צריך לתקוע את כל ההליכים בגלל מישהו שאולי לא ישלם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני הצעתי לך לתת סמכות לשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני אומר, צו באישור ועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל מה הסמכות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאותה ועדה מקומית תגיד שהם לא מסוגלים כי זה במילואים, ההוא נפצע, זה זה זה, היא תקבל אישור בלי – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> של הקפאה, אבל צריך צו בשביל לעשות דבר כזה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, וגם צריך את הפניות ללכת ולבוא ולהסביר ולהצדיק ולהגיש, גם לזה צריך את הפניות בתקופה הזאת, אבל שוב, הכול זה בגין תקופה שכבר חלפה. אני אזכיר לאדוני את הוועדות שהוא קיים, בתקופה הזו לא היו מספיק עובדים, היה דיבור על צורך בהסכמים בילטרליים בשביל להביא עובדים זרים, לא הייתה עשייה שהיא מאוד מאוד מוגברת בתקופה הזו בלא הכי, אנחנו מבקשים להסדיר את התקופה שכבר הייתה. מעבר לזה תוציאו עוד סעיפים. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> ואם ניתן היתר בתקופה הזו של אוקטובר אז מה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> היתר שניתן. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> ניתן כבר היתר, אבל את בעצם אומרת פה שניתן היתר והוא לא בתוקף כי את לא הוצאת רשומה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, נתתי היתר זה אומר שחיובים כבר יצאו. זה לא עובד ככה. פעלתי לפי החוק הקיים הנוכחי, או שאני לא עמדתי בתוקף ואז ניתן ההיתר והחיובים צריכים להיות משולמים וזהו. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל אם את מכניסה להארכה זה כאילו להגיד - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, אני לא מקפיאה היתר שכבר ניתן, אני מקפיאה היתר שעדיין לא ניתן. אני מקפיאה את הדרישה להיתר. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אז זה לא נכנס לסעיף הזה, זה כאילו סעיף נפרד לגמרי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, סעיף 145. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לא, אני מתכוונת שזה לא נכנס להגדרות ההארכה שפה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני גם לא מצליחה להבין את זה, אם כולם חושבים שהולכים להאריך את הצו, למה לא קובעים אותו מלכתחילה לחודש, לחודשיים, לשלושה חודשים? אנחנו מדברים על שלושה שבועות כי אנחנו חושבים שזה המצב שצריך להיות, כי אנחנו חושבים שאחר כך המשק יחזור לעבוד בשגרת חירום, אז אנחנו עכשיו מתחילים לדבר על מה ייעשה בעוד תקופת הארכה שאתם בטוחים שהולכת להיות מוגשת ביחס לרשויות שהיו צריכים את הזמן הזה עכשיו? אני באמת לא מצליחה להבין את זה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> החשש שלי הוא בנוגע להיתרים שניתנו בתקופה הזאת, מה זה אומר לגביהם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> היתרים ניתנו. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל יש פה סעיף שאומר שהפעולה בטלה אם היא ניתנה בתקופת הארכה, גם אם זה רטרואקטיבית, אז מה? מה זה אומר על ההיתר שלי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא מה שאמרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, זה יבטל לי היתרים קיימים? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה מה שאני מנסה להבין, אני מנסה להבין את המשמעות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא, אבל היתר שניתן ניתן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אמרנו שהסעיף מנוסח בצורה לא טובה כרגע. אמרנו לגבי התקופה שכבר עברה וניתן היתר, אבל בתקופה המוארכת תוגש נגיד לצורך העניין, אם זה היה היתר בהקלה, או ניתן היתר ללא שמיעת התנגדות השכנים והשכנים יצטרכו להישמע, אז כן, יצטרכו לשמוע אותם, מה לעשות? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> נכון, זה מה שאמרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זה לא כל היתר בטל. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> נכון, אבל היתר שניתן ולא צריך בהתנגדויות, עברנו את שלב ההתנגדויות וניתן היתר, אני מדברת על הזמן הזה, לא קשור להתנגדויות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מירה וניצן, יש אישור תחילת עבודות שכתוב בחוק חמישה ימים אם לא רואים את זה כמאושר. זה קרה בשלושה שבועות האלה? אני מניח שזה קרה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה לא קורה בשגרה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> הבנתי, אבל החוק קובע שאם לא ניתן מענה תוך חמישה ימים רואים את זה כאילו ניתן אישור, ואז מבחינת הקבלן - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סעיף 157ב(ג), היי, הוא ברשימה שלי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אבל יכול להיות שקבלן - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זו בדיוק הנקודה. אתה שואל אותנו שאלה, אני יודעת מה היה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אבל יכול להיות שהוא עלה לשטח עם הטרקטור ומה בדיוק נגיד לו עכשיו? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה מכניס אותנו לבעיה גדולה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אני שוב אומרת, יש הבדל בין מה שכבר נעשה בפועל, היתר שכבר ניתן, לבין מצב שבו לא ניתן היתר ואז אנחנו צריכים גם להגן על הוועדות המקומיות, גם להגן עליהן זה לא מילה גסה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> ממה אבל להגן עליהן? מזה שהן לא הוציאו שומה? אני לא מצליחה להבין את החשש. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> יש להם מספיק מקומות לתפוס את הקבלן, מספיק מקומות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם זה היה ככה לא היינו מדברים על זה ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא מתווכח איתך על שלושה השבועות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, והוויכוח הוא בגלל החשש שצופה פני עתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם אתה חושש שזה יגיע אלינו בפעם הבאה ואנחנו לא נזכור את הדיון הזה היום פה ונאשר את הכול ביחד כפקלה אחת, אז אתה יודע שאתה - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, סיכמנו שהצווים של תקופות ההקפאה הנוספות, שכנראה יהיו לצערנו, לא יצטרכו אישור ועדה אלא אם כן השר ישנה את הסעיפים או את היישובים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, נכון מאוד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז תקבעו שאלא אם כן השר מבקש להוסיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השר יטרח ויעשה את זה אחרי שפנו אליו אותן רשויות ששכנעו אותו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, זה בהכרח אומר שהוא יבוא לאישור הוועדה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אומר שוב, תשנו את ההסכמה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה מטורף להקפיא את הסעיפים - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז, בני, תשנו את ההסכמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הפוך, אם הוא לא בא לפה אז זה לא מוקפא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כן מוקפא. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, ההצעה היא הפוכה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 90% שיהיו תקופות הקפאה נוספות, חלק מהמדינה, לא יודע איפה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בנושאים שונים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> נכון. סיכמנו שככל שהשר יעקוב כמות שהיא אחרי הסעיפים היום שעבדנו עליהם והיישובים כפי שהם היום הוא לא צריך אישור ועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא צריך אישור למה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> להארכת תקופת ההקפאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להמשיך את ההקפאה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או לקבוע תקופה נוספת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מתי הוא כן צריך לחזור פה? אחת משתיים, או שהוא רוצה לשנות את היישובים או לשנות את הסעיפים שבתוספת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, אז תשנו את הסיכום. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 99% שהשר, כמו שאמרנו, יהיו תקופות הקפאה נוספות והוא לא ירצה להקפיא את הסעיפים שנוגעים לפירוט חיובים, תחילת עבודות ורישוי מקוצר. זה ברור שהוא לא ירצה, כי זה טירוף. אז למה מראש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא ירצה, אבל אולי יש צורך לארבע רשויות? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אבל אנחנו נכריח אותו לבוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על ארבע רשויות הוא יבוא לפה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא על ארבע, על הכול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא על הכול. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בני, כתוב לך מפורשות כל הארץ או חלקה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אז הוא יבוא לפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה הוא יבוא? אתה בא לפה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שינוי התוספת מתייחס לכל הארץ או חלקה. גם לוועדות יש הרבה עבודה וגם לרשויות הרישוי וגם לשמאים שנותנים להם שירותים יש הרבה עבודה. אבל אני בכל זאת מבקשת להציע הצעת ייעול, אדוני, הצעת ייעול לקושי שהציף סגן יושב ראש מטה התכנון הלאומי. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> להלן בני. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הקושי שהציף הסגן, הקושי שהוצף כאן הוא שבעצם בזה שהדבר הזה נכנס לתוך התוספת, הבקשות שלנו נכנסות לתוך התוספת, אז לא יתאפשר לשר להאריך אוטומטית בלי לעבור דרך הוועדה, אבל אפשר פתרון מאוד פשוט. כיוון שהוועדה בוודאי מסכימה יחד עם מטה התכנון הלאומי בסוגיה הספציפית הזאת אפשר להסמיך את השר גם לשנות את התוספת במקום שהמשמעות של השינוי זה גריעת סעיפים מהתוספת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אפשר, אני מציעה, זה לשיקול של הוועדה. ואז בשביל ארבע רשויות - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> נתן, אתה בא לקראתה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא בא לקראתי בשום צורה, להיפך, זה לא פותר את הבעיה שהיועץ המשפטי של הוועדה עלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ומה אם אתה רוצה רק חלקי? יבואו יתלוננו אצלך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> גריעתם של שלושה-ארבעה סעיפים של מה שדיברנו עכשיו, פירוט חיובים, תחילת עבודות ורישוי מקוצר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> שמה, שהסעיפים האלה לא יחייבו גם אם משנים - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> גריעה שלהם מהתוספת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> גריעתם מהתוספת. ואולם שינוי של – כולם או חלקם, לא תהיה טעונה אישור הוועדה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה לא בטובתי, חבר הכנסת מלול, כיוון שזה לא פותר את מה שאמר היועץ המשפטי לוועדה על סיטואציה שבה יש ארבע רשויות שכן צריך לתת להן מענה. זה לא פותר. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל זה לא רק הארכה, זה התקופה עצמה. אם ניתן היתר בתקופה הזאת מה המשמעות של זה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שיש היתר. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל יש פה הקפאה, יש פה הארכה לתקופה הזאת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא של היתר שכבר ניתן, של מועד התשלום להוצאת חיוב כתנאי להוצאת היתר. הסעיף שאנחנו מדברים בו זה הקפאה או הארכה של תקופה של התנאי - - - << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל זה רטרואקטיבי, זה כבר היה, כבר עברנו את המועדים האלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז זה אומר שכבר שולמו החיובים. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> או שלא יצאה שומה. יש מקומות שלא יצאה שומה אז ניתן היתר, אז מה זה אומר אם אני מאריכה את זה? מה דין ההיתר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך יהיה היתר? מה עם האגרות והיטלי פיתוח במקרה כזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אותו דבר, החיובים זה כולל אגרות, היטלי פיתוח והיטלי השבחה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה בעצם אומר שלא יינתן היתר. אין פה חוכמות, אין מצב שיינתן היתר בתקופת ההקפאות. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אנחנו מדברים על דחיית המועדים בתקופה הזאת, זאת אומרת ההיתרים כבר יצאו בגלל שלא יצאו שומות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ניצן, את מכירה היתר שיצא בלי שניתנה לו שומה? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אני לא מכירה את כל ההיתרים, אבל זאת התופעה שאת מדברת עליה. את מדברת על תופעה שלא יצאו שומות בגלל שלא היה מקום. אז אם אין בעיה כזאת בשביל מה אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, הלאה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 145ב(ב)(1), (3) ו-(5). הסעיפים מתייחסים לאישור המקוצר, לרישוי בדרך מקוצרת, שדיבר עליה סגן יושב ראש מטה התכנון הלאומי. זה גם סעיף שגם שם יש סנקציה, שאם הוועדה המקומית לא הגיבה לתכנית בפרק הזמן שקבוע שם אז לתכנית יש ברירת מחדל שמאושרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתם מבקשים שיחול הקפאה גם על זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם מתנגדים. זה אותו רעיון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הכול יושב מצד אחד על ההיגיון המסדר שהייעוץ המשפטי לוועדה דיבר עליו, ומצד שני על הקושי של מטה התכנון הלאומי שבמקרה שבו יהיה צורך בהארכת מועד מה יהיה. אני מפרשת אותם, הם יכולים לדבר בעד עצמם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק התכניות שהוגשו אז. הרי עונה לך על כל התמ"א של המקוצר, לא יודע על מישהו שהגיש כבר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אבל יהיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיו, אז למה צריך הקפאה נוספת על זה? הקפאה היא רק על מה שהיה קודם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, זה לא מדויק. גם היום אם אני הולך לבנות ממ"ד – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באישור מקוצר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בבניין גבוה שהוא בתוך קווי הבניין זה ברישוי מקוצר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרים מסוימים, לא בכל המקרים. בגלל שצריך גם חיזוק אז לא בטוח שזה – << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> גם זה עם תכניות הרחבה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כיוון שהנוסח של התקנות כרגע הוא שרק בניית הממ"ד היא ברישוי מקוצר וברבים מאוד מהמקרים בניית ממ"ד כרוכה בחיזוק הבניין כולו אז בהרבה מאוד מקרים, לפי המצב המשפטי היום, אי אפשר ללכת לרישוי מקוצר. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בעיקר או שזה עד ארבע קומות בשני הצדדים או שזה מבנים אחרי שנת 80'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אנחנו מטפלים בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל זה לא חל על בקשות חדשות שיהיו עכשיו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> ביישובים ההם זה עד סוף נובמבר ותהיה הקפאה נוספת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ביישובים ההם כנראה שזה מוצדק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אם תהיה הקפאה נוספת השר צריך להגיע לפה בכל מקרה, לעשות הקפאה נוספת, נכון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אמרנו שאם זה ללא שינוי אז הוא לא צריך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לכן אנחנו אומרים לא רוצים ש - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז יש שלושה נושאים שקשורים אחד בשני, שזה, אם אני מבין נכון, הנושא של חיובים, הנושא של רישוי מקוצר והנושא של אישור תחילת עבודות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה מה שזכור לי כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואת החמש דקות שביקשתם משהו על משהו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואת הנושא של להחזיר מוועדת הערר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 145ה(ג)(1) מדובר על אישור לשינוי שימוש, יש הארכה של זמן ערר שניתן למבקש, אבל לא הזמן שניתן לוועדה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה הם ביקשו לתקן, זה הסכמנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מוסכם. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 157ב(ג), מועד החלטה בבקשה לאישור תחילת עבודות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, דיברנו על זה, אישור תחילת עבודות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> מתקנות הרישוי והבנייה, זה משהו שאנחנו צריכים לדבר עליו כאן בוועדה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, בהחלט, זה המקום. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תקנה 20(א) מסירת מידע להיתר בתוך 30 ימים מקליטת הבקשה. יש על זה גם הנחיה שיצאה באיזה שהוא שלב על ידי מינהל התכנון. תקנה 38(א), בדיקת תנאים מוקדמים על ידי המהנדס בתוך עשרה ימים כאשר בהיעדר בדיקה רואים את הבקשה כעומדת בתנאים המוקדמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ב-20(א) אין סנקציה, עד כמה שזכור לי, נכון? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רואים את הבקשה כאילו נקלטה. זו הוראה בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נקלטה זה מצוין. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל יש בכלל הקפאת מועדים של כל הרישוי הזמין. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כל מה שאנחנו מבקשים זה פרק הזמן שקבוע בחוק. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> רות שוורץ עצרה את כל המועדים של רשות הרישוי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זה בדיוק מה שאמרתי, יצאה גם הנחיה ממינהל התכנון על העניין. האם יש לה תוקף שגובר על התקנה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, בתקנות לרישוי עצמן יש סמכות. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז תסבירו את זה. אני מחפשת להגן על הרשויות שלי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בתקנה 9 לתקנות הרישוי יש סמכות שנקבעה למנהל מינהל התכנון להקפיא את המועדים של מצב מיוחד וכו', אני יכול להקריא את הסעיף. זה לא הנחיה, זה לא המלצה, זה מכוח סמכות בחיקוק מפורש, זה מה שקבוע שם, זה גובר על תקנות הרישוי, זה חלק בלתי נפרד מתקנות הרישוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולכן? מה כתוב שם? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ויצאה הקפאה של כל זמן רשות הרישוי, במוצאי שבת הראשון של המלחמה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> תדמור, לכמה זמן? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> היא לא קצבה אותה בזמן. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אין הגבלת זמן, שזה גם בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי, אז כל הטענה שלכם על החיובים ומה יהיה, לא יהיה היתרים. אז אין היתרים, אתם הוצאתם הנחיה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, שוב, תלוי באיזה היתרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל החוק הוא בכלל סותר את כל הדבר הזה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> נכון, אז כדאי להחזיר את זה באמת. את רישוי זמין, לא את החוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מבקש הסבר. אם הקפאתם את כל המועדים של רשות הרישוי כל הטענה שלכם לגבי זה שכל עולם ההיתרים - - - << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, אין סמכות להקפיא מועדים שקבועים בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא בחוק, בתקנות הרישוי. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אומר, כשכתוב בחוק חמישה ימים לתחילת עבודות, 15 יום פירוט חיובים בהיתר תואם תכנית, זה הוראה בחוק, אין שום סמכות והמועדים האלה לא הוקפאו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ודאי. אבל פירוט החיובים מגיע בסוף, לפני זה יש הליך מאוד מאוד מורכב שקבוע בתקנות הרישוי שאותו כבר הקפאתם. זה מה שאני מבין, לא ידעתי שיש הוראה כזאת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא. מירה, נקריא את התקנה, אני לא רוצה להטעות, למיטב זיכרוני ההקפאה מדברת על זמן יזם ולא על זמן רשות רישוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז לא על זמן רשות רישוי, היא מדברת על זמן רשות רישוי. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> מה זאת אומרת? כל המועדים של רישוי זמין מוקפאים, של הרשות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני לא רוצה להטעות אף אחד, אני מקריא את התקנה. תקנה 9 לתקנות הרישוי (דחיית מועדים). בלי לגרוע מהאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), שזה פחות מעניין, זה תקלה ברישוי זמין, במקרה של אירוע ובכלל זה פגעי זה, התקפה, תקלה וזה, לאחר שמנהל מינהל התכנון אישר לא תובא תקופת האירוע במניין הימים לגבי אותן בקשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במניין הימים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שנייה, או תקלה וזה שמונע מרשות רישוי לטפל בבקשות לפי תקנות אלה. לאחר שמנהל מינהל התכנון אישר לא תובא תקופת האירוע במניין הימים לגבי אותן בקשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי מה אתם אומרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אני לא שמעתי את הבקשה שלנו בעניין הזה, אני חייבת לומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כל הטענה שנשמעה קודם, שאנחנו מקפיאים את כל שוק הנדל"ן ואין היתרים, אתם עשיתם את זה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר, עשינו את זה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שזה רע, אני לא אמרתי שזה רע או לא, אבל אי אפשר לטעון טענה כש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כחוט השני אני שואל, אתה מדבר בעצם שלא יהיה את שלושה השבועות האלה, נכון? בכלל. שלא יחולו על אותם סעיפים האלה? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, רטרו צריך להסכים, אני מדבר בעיקר על להוציא את זה מהתוספת כדי שלא נצטרך לבוא לפה, כי זה ברור שזה לא יהיה בהקפאות הבאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא מדברת על שלושה השבועות שהיו. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זה אפשר להגיע להסכמה, אמרתי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> וצפון דרום, פרק הזמן שלהם. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אמרתי, כיוון ש-99% שיהיו צווים נוספים ובצווים הנוספים לא נקפיא את הסעיפים האלה, לפחות בחלק מהמדינה, אז פשוט תכתבו שגריעת הסעיפים האלה לא מחייבת אישור ועדה. זה נורא פשוט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה צריך את זה? אני רוצה לדעת, או הוועדה, אני מניח, תרצה לדעת, אם יש רשויות מקומיות שהחליטו שלא והם ירצו לבוא ולתנות את צרותיהם בפנינו? לא יודע, זה נראה לי בהחלט ראוי לדיון ציבורי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אנחנו אומרים שאנחנו מחריגים פה רשויות שהן בקווי העימות בלבד, שלא יצטרכו לבוא? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אותה רשימת יישובים? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, אבל סביר שהארכות יהיו שם. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל, בני, אתם גם ככה הקפאתם את כל המועדים של הרשות המקומית דרך רישוי זמין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאיזה תקופה הקפאתם את המועדים? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לרשות הרישוי, להבנתי, אין מועדים כרגע בגלל שהקפאתם את רישוי זמין. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כרגע כן. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> המועדים הם בכלל של כל השאר, אז אני לא מבינה על מה אנחנו מדברים פה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אני רוצה להגן עלינו, בכל הכבוד. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> הם כבר הגנו עלייך וקבעו שרישוי זמין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עד מתי הקפאתם? << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אין הגבלת זמן. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה היה ללא מגבלת זמן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת אומרת היום גם יש הקפאה. היום ספציפית יש הקפאה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> נכון. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> זה בלי הגבלת זמן, זה חמור מאוד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל אנחנו צריכים לריב על הסדרה של זה בדיעבד משפטית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ממש לא הוגן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה זה לא הוגן? הנחיה יכולה להשתנות כל יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר עוד פעם, היא מדברת על דבר אחד, ששלושה השבועות האלה יחולו - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בצפון דרום. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אבל היא כבר קיבלה אותה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בזמנים שלהם, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מסכים עם זה, רק אתה אומר: אם אני מסכים עם זה, אבל זה מכריח אותי כשאני אצטרך לעשות שינוי להביא את זה לדיון ציבורי. מה לעשות? אין מה לעשות. תבואו. אני מתאר לעצמי שתרכזו את כל הדברים ביחד, זה אותם אנשים שיושבים פה, שנהיה כולנו בריאים, נזכור מה דיברנו כאן, ייקח רבע שעה להעביר את הצו, 20 דקות. גם ככה אתה הולך לבלות פה בשלושה-ארבעה שבועות קרובים יום ולילה, נכון? אתה יודע מה יש לך בדרך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, יש דברים שוטפים שצריך לקבל. מה שצריך, אבל לא ליצור לנו עוד דברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל עשית מהדבר הזה, צו קטן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו רוצים לחזור לשגרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צו קטן עם ארבע רגליים קטנות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו נתנו הנחיה לכל הוועדות לעבוד, הוועדות המחוזיות עובדות, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אבל נתתם כאן הקפאות, אתם באים עם הקפאה שאתה מוציא מהפריזר, מחזיר לפריזר, ומבלבל את כולם. גמרנו, השר יתכבד לעשות סריקה מהירה על כל הכוונות שלו הלאה, יגיש מהר את הצו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה מאוד מאוד משמעותית. אם אתם לא ביטלתם את ההקפאה ב-31 באוקטובר לרשויות המקומיות, למה לאזרחים אנחנו צריכים לבטל את ההקפאה ב-31 באוקטובר? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני בודק בדיוק מה הסטטוס של זה היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הדבר הזה היה צריך להיות מוצג לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד משהו? בעצם כל מה שאת אומרת עכשיו זה הכול אותו דבר, נכון? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, והכול גם נמצא בפני הייעוץ המשפטי לוועדה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אנחנו נשמח גם להפיץ את זה כשאנחנו נבחן את המשמעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו עוד משהו להקריא והערות או רק נשאר לנו הדברים לסגור? פשוט תצאו עכשיו להתייעצות, 20 דקות, חצי שעה, כמה שצריך, תריבו עד השמים ותקראו לי להחלטה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני סיימתי במובן זה ש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא אומרת שיש עוד כמה, אבל שהם כולם כחוט השני, כולם אותו דבר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> עובר חוט השני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש עוד כמה נקודות שלנו שאנחנו רוצים להעלות? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> יש סעיפים נוספים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש סעיפים שנשמטו מהתוספת הרביעית, כי בחוק המקורי הם הופיעו בתוספת הראשונה, ערר, אני לא יודע למה הכנסתם אותם שם. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 14(א), 14(ב)(1). << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ערר על שומה ושמאי מכריע. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> משרד המשפטים ביקשו הסדר אחר. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> יש שני סעיפים מהתוספת השלישית בחוק התכנון והבנייה, לדעתי 14(א) ו-(ב), אם אני זוכר נכון, שהם שני סעיפים שמתייחסים לשתי סיטואציות, של הגשת ערר על שומה ומינוי שמאי מכריע. לגבי שני הסעיפים האלה הגורם שאחראי על זה אצלנו בלשכה המשפטית ביקש להשאיר אותם בהסדר הכללי, זאת אומרת הם לא פה, הם בחוק הכללי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הם לא, כרגע הם מפוצלים לפה. אני לא מבין את ההסבר, למה בערר על שומה צריך שלושה חודשים? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> יש שם סמכות ונתנה שם הארכה כללית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה ההבדל בין ערר רגיל לערר על פיצויים? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו במקור הכנסנו את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נשמע לי נורא מוזר. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זו הייתה בקשה שם של - - - << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הם ביקשו לתת הארכה יותר ארוכה. שוב, זה לא אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה הם? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הלשכה המשפטית אצלנו. אני אסביר. יש נושאים שהם לא באחריות ייעוץ וחקיקה אלא באחריות הלשכה המשפטית במשרד המשפטים, אחד מהם הוא כל מה שקשור לשמאים מכריעים שמי שאחראי על הנושא הזה זה רפרנטים בלשכה המשפטית במשרד המשפטים, זה לא ייעוץ וחקיקה. ואז כשהתחלנו לדבר על הארכה ועשינו את המיפוי הם ביקשו שהדחייה שתהיה לגבי שתי הסיטואציות האלה לא תהיה הדחייה היותר קצרה שמינהל התכנון ביקש בהסדר שלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הסיבה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב מה הם ביקשו, מה הסיבה שלהם? זה מעניין אותי. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הם רצו לתת הקלה יותר רחבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> כי רצו להקל יותר, זה הרציונל. אין לי נימוקים מיוחדים עכשיו להביא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יכול לבדוק? שיסבירו לך למה? אנחנו פיצלנו, זה אצלנו, אני לא יכול לא לאשר את זה כי אני אפול בין שתי הוועדות, נכון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, אכן כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אנחנו נצטרך לקבל הכרעה. בהפסקה, כשהם יריבו אתה תלך ל - - - << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני אריב עם מישהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תריב עם מישהו אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה לא עניין של לריב, אם יש סיבה טובה אז – << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> להבנתי זאת הייתה הסיבה, אני אבדוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הסיבה להקל, אני גם רוצה להקל, אבל כל דבר שאתה מקל לאחד אתה עושה בעיה בצד השני, במיוחד כשאנחנו מדברים על - - - << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא, אני אגיד עוד משהו. לפני שהחוק נולד והתחלנו לדבר על גיבוש החוק יושבת ראש מועצת השמאים הוציאה גם הנחיה, עוד לפני החקיקה, שהיא דוחה את המועדים למינוי שמאים מכריעים. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> מכוח 14(ב)(1). << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> כן. בינתיים נכנס החוק לתמונה והם כן רצו להשתלב בהסדר הדחייה שיש בחוק ולא לחיות מכוח ההנחיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ההארכות שניתנות כאן לאזרח הפונה, למי שמבקש לערור. דווקא לגבי המועד של המינוי שמופיע בסעיף אחר יש ליו"ר מועצת השמאים 15 יום, את המועד הזה לא ביקשו, לא פה ולא פה, להאריך. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> כן, זה כן מופיע. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הם כן, הם הכניסו את זה לשתי תוספות, לתוספת של ההחרגות המנהליות ולתוספת של הפעולה של אדם מול רשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם צריכים הארכה למינוי שמאי? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לגבי מינוי שמאי, אבל למה צריך לתת הארכה של שלושה חודשים להגשת ערר כשבכל ערר אחר אנחנו נותנים תוספת של שלושה שבועות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה יודע להביא לנו סיבה שאתה יכול לומר בשמם, או שמישהו יעלה פה בזום ויגיד את זה כשנתכנס מחדש, אז נשמע ונחליט. כרגע אני לא רואה סיבה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המינוי של השמאי, אם זה הצורך של הרשות המנהלית אז אנחנו צריכים לתת את זה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני אבדוק את זה ואם יהיה צורך אני אדאג שמישהו גם יעלה לזום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 195(2), דין מקרקעין שביקשו בתמורה. זה סעיפים שכנראה נשמטו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זכותו של מופקע לרכוש מקרקעין. צריך לתת לו זמן. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> בסדר. (היו"ר ארז מלול) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, ניתן לו. כמה כאלה יש? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אחד לעשר שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מסכים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יופי. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 254ד(א). ביצוע צו שניתן על ידי בית משפט. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לילך, זה אלייך. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> צו שנתן בית המשפט יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים, מיום שניתן הצו. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, זה לא אוטומטי. מה שאומר הסעיף, הוא נותן לבית המשפט את האפשרות לקבוע מועד לביצוע הצו ואפשר שהמועד הזה יהיה תוך 30 יום מהיום, או בית משפט קובע נכנס לתוקף בעוד שנה, אבל עדיין בסוף בגזר הדין יש מועד לביצוע. הסעיף עצמו לא קובע מועד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק רוצה להעיר. אנחנו פועלים מתוך הנחה שאנחנו לא מאריכים במסגרת החוק הזה את כל המועדים שקשורים לפנייה לבית משפט מתוך הנחה, ואני מבקש שתאשרו את זה, שתקנות בתי המשפט (סדרי הדין במצב חירום מיוחד) מאריכות את המועדים כל עוד הודעת שר המשפטים בעינה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> מה שהוחרג להבנתי בלבד זה צווים מנהליים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אנחנו צריכים לטפל בזה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אבל צווים מנהליים ממילא טיפלנו במועדים שקיימים. כלומר יש דיונים בצווים מנהליים לכן זה הוחרג, יש דיונים עדיין, ואז בתי המשפט קובעים מועדים בהתאם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני מדבר על מועד הפנייה לבית המשפט. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא, זה אנחנו כבר דיברנו, שברגע שאנחנו לא מדביקים צווים ומאז ה-7 באוקטובר לא הדבקנו אז לא נספרים הימים. יכול להיות שמשהו שניתן שבועיים לפני, אבל אני לא מכירה תיקים שנתקעו על הסיפור הזה, אפשר לבדוק את זה מול המחלקה להנחיית תובעים אם יש, אפשר גם להנחות אותם שיש אפשרות לבקש מבית המשפט להאריך את המועד, מי שפונה, אבל אני לא מכירה נתון שיש מיליוני תיקים כאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מיליוני בוודאי שלא. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> גם לא עשרה. אני לא מכירה את זה כבעיה, כי אם זה היה מוכר זה היה מוצף מולנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר גמור. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 158לד, זכות טיעון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> זכות טיעון והדרישה לתשלום. << דובר >> קריאה: << דובר >> עיצום כספי של מכוני בקרה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עיצום כספי מטופל בחוק של עיצום כספי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 158נא נכנס. 166(א). << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו חשבנו שבוולמ"ב לא נכון לגעת בכלל. עכשיו הדברים הם נורא דחופים אז – הוועדה למתקנים ביטחוניים עוסקת עכשיו בדברים מאוד מאוד דחופים, לתת להם להקפאה, יש 15 יום להקפיא, בשלושה שבועות זה לא הגיוני במצב הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת החלטה של הוועדה. מדובר פה בפניות של אזרחים לוועדה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כן, אבל זה ולמ"ב, יש פה צורך ביטחוני דחוף, יש לך 15 יום בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוועדה למתקנים ביטחוניים עוסקת במתקנים ביטחוניים, מבנים שדרושים למערכת הביטחון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז מה אנחנו צריכים להקפיא? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אז אני לא רוצה להקפיא את המועדים פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק, למה להקפיא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, זו החלטה של הוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, אז החלטנו, הוועדה החליטה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> ראינו את הסעיפים האלה כשעשינו את הרשימה ובכוונה את הוולמ"ב לא הכנסנו, היא חייבת לעבוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל למה לא הערתם על זה? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה לא נכנס בהצעה שלנו, זו הצעה שלכם ואנחנו חושבים שלא כדאי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, סליחה. הלאה. תוריד את זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> סעיף 6(ו) לתוספת השנייה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה על הוולחו"פ. זה אם חבר ועדה חלק על ההחלטה של ועדת המשנה, יש לו 15 ימים לבקש שהנושא יועבר להכרעה סופית. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זה כמו 6(ב) לא עשינו אותם, למה זה מוצדק? לא עשינו אותם, את כל המקבילים להם. זה ועדה ארצית. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש לכל אחד ממלא מקום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממלא מקום יכול להגיש? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אם הוא נכח בדיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה, אם הוא נכח בדיון סימן שהוא יכול להגיש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא שאלו אם הוא יכול, כל המוסיף גורע. הלאה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אחרון. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> רק לא ציינו את תקנות התזכירים, מה שכתוב פה ב-12, סיכמנו על זה, נראה לי שזה יהיה בנוהל. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כן, זה סיכמנו שיהיה בנוהל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> למה 10(ג)? 10(ג) הוא בתוספת. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אנחנו כתבנו רק את 10(ג), הם ביקשו להוסיף את 10(א) ו-11(ג). << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, זו הייתה הערה של הארגונים הסביבתיים. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אבל זה סיכמנו שייצא בנוהל. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, אבל מה זה 10(ג)? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> לא, כי יש אפשרות לערור לדעתי על הנחיות או משהו, על זה נתנו ארכה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לערור על? << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> על ההנחיות, רוצה לתקוף את ההנחיות שניתנו לך. היינו מאוד עקביים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> אני אקריא את התקנה, חלק מגיש תכנית על הודעתו של היועץ הסביבתי רשאי הוא לבקש דיון בעניין לפני מוסד תכנון בתוך 30 יום. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אז את זה הארכנו כי זה זמן של הפרט. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסדר, אז 10(א) ו-11(ג) אני מורידה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> מורידה וזה ייכנס לנוהל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש משהו בתוספת השנייה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או השלישית. הערות לתוספת השנייה והשלישית מן הציבור? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> תומר, רק אעדכן לגבי התוספת השלישית, מה שדיברתם מקודם, הנושא בבדיקה, ככל שיהיה צורך יעלה נציג מהלשכה המשפטית וינמק מה הרציונל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אני מכריז על הפסקה, הישיבה תימשך במועד מאוחר יותר. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:05 ונתחדשה בשעה 17:50.) << הפסקה >> << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מחדשים את פעילות הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נתחיל מהסוף. לגבי רשימת היישובים שמופיעים בתוספת השלישית. אנחנו הצבענו על כך שאין קריטריונים ברורים ברשימה שהוגשה לנו. נבקש ממינהל התכנון להציג את השינויים שהוא מבקש ברשימה לאור קריטריונים שהוא מציע לוועדה לאמץ לצורך קביעת רשימת היישובים. אתם רוצים להתחיל בנושא אחר בינתיים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה שאתם רוצים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז נתחיל בנושא שאושר ב'צריך עיון' בחלק הקודם של הישיבה, הנושא של אפשרות של ועדת ערר שאליה הועברו היתרי בנייה למרכז השלטון המקומי באמצעות ראש מחלקת חקיקה וייעוץ משפטי. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אתה ממציא לי תיאורים, לפרוטוקול. ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ובכן לפי בקשת ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי, היא ביקשה שוועדת ערר שאליה הועברו ההיתרים שלא ניתנו במועד תוכל להחזיר את הדיון לוועדה המקומית הרלוונטית. החלטת יושב ראש הוועדה היא? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לגבי? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לפנצ'ר את המנוף. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הסוגיה של ועדת ערר שמחזירה את הדיון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה נושא אחד. נושא שני, נחזור לרשימת היישובים. אתם מוכנים עם רשימת היישובים? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אני אדבר על מחוז דרום ותדמור על מחוז צפון. מחוז דרום, אני אקריא את היישובים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מדבר על עקרונות. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> כן, אני אדבר על העקרונות. שוב, בגדול זה כן קריטריונים שקשורים במרחק ומספר קילומטרים ויישובים שפונו, אבל אם יש מועצות אזוריות שרוב היישובים פונו אז כל המועצה האזורית בפנים, אבל יש מספר חריגים שנפרט אותם ונדון בהם. מועצה אזורית מרחבים לא תהיה ברשימת היישובים, מועצה אזורית אשכול תהיה ברשימת היישובים, כל היישובים שבתוך מועצה אזורית אשכול. כנ"ל שדות נגב, כנ"ל שער הנגב. באר טוביה תצא מרשימת היישובים ומועצה אזורית חוף אשקלון תהיה בתוך רשימת היישובים. פה, למרות שלפי המידע שיש לנו כעת מרבית היישובים בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון לא פונו, עדיין אנחנו חושבים שמן הראוי שהיא כן תיכלל כולה, כל תחום המועצה, בתוך רשימת היישובים. בנוגע לערים, אשדוד תצא מהרשימה, מי שיישארו ברשימה זה אשקלון, נתיבות, שדרות ואופקים. אנחנו חושבים שלאור המצב אפשר טיפה – שדרות זה מובן מאליו, וגם אשקלון פונתה וזה מובן אליו, נתיבות ואופקים, למרות שהם לא פונו, לאור המצב החריג שהרשויות האלה נמצאות יש הצדקה לכלול אותם ברשימת היישובים. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> בצפון למעשה היישובים בתוספת שהם במחוז צפון נקבעו לפי קו של חמישה קילומטרים מגבול הלבנון, לא גבול סוריה, אלא רק גבול לבנון. לא לקחנו מסוריה מערבה, רק מגבול הלבנון. זה הקריטריון המרכזי. יישובים שנחצו לכאורה על ידי הקו של חמישה הקילומטרים, הכנסנו אותם לתוך התוספת. בעקבות הערות ששמענו במהלך הדיון מנציגי המועצות האזוריות אנחנו מציעים בנוסף לזה להכניס לתוספת גם שלוש מועצות אזוריות שייכנסו כל היישובים שבתחומן, גם יישובים שלא נמצאים בתוך חמישה הקילומטרים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמועצה אזורית. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> נכון. המועצות האלה הן מבואות חרמון וגליל עליון, משום שבהן יש רוב של יישובים שהם בתוך חמישה הקילומטרים, ואנחנו מציעים להוסיף גם את מעלה יוסף, לא בהכרח רוב מהיישובים הוא בתוך חמישה הקילומטרים, אבל יש שם לא מעט יישובים כאלה וזו מועצה יחסית קטנה ואנחנו חושבים שנכון לאפשר גם לה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> וגם החלק שכן קרוב הוא חלק גדול והוא קרוב מאוד לגבול. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק מזכיר שדובר על כך שהמועד לגבי כל היישובים שמנויים בתוספת השלישית, מועד ההקפאה, יהיה עד ה-15 בדצמבר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כאן אנחנו צריכים להבין איזה יישובים צריך להוריד מהתוספת משום שהם כבר בתוך מבואות חרמון, מעלה יוסף וגליל עליון. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> בסדר, אנחנו נעשה את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם צריכים להעביר לנו תוספת שלישית מעודכנת. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אנחנו נעביר תוספת מעודכנת ואז גם נבדוק את הסיפור של נווה אטי"ב כי עלתה פה שאלה אם הוא לא נכנס בטעות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> נווה אטי"ב בפנים כרגע. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> אז יכול להיות שהוא נכנס בטעות. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא הסתדר לי שנווה אטי"ב בפנים ומג'ד אל שמס שממש לידה לא, אז לא הבנתי למה. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> זאת נקודה שצריך לבדוק. מג'ד אל שמס היא מעבר לחמישה הקילומטרים ולכאורה גם נווה אטי"ב, אני רוצה לבדוק את זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בסדר גמור. עוד דבר, בזמן ההפסקה רוסלאן חזר אלינו עם עדכון לגבי סעיף 14(א) ו-14(ב)(1) לתוספת השלישית. אנחנו מכניסים אותו עכשיו לתוספת הראשונה לחוק, זאת אומרת ההקפאה שתחול ביחס להליכים אלה היא של שלושה שבועות. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני רק אגיד במשפט שבדקתי את הסוגיה לבקשתכם ומבחינת הלשכה המשפטית אצלנו אפשר להישאר בהסדר הספציפי של תכנון ובנייה והמשמעות היא שצריך באמת להוסיף את שני הסעיפים האלה לתוספת. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> ועוד הבהרה קטנה, שבמקום כל הסעיפים, 112(א)(1)(1), 112(א)(1)(3) וכו' אנחנו פשוט נכתוב בתוספת הראשונה את סעיף 112 כולו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה הארכת תקופת הערר לגבי החלטות של ועדה מקומית בתכניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לנו שני נושאים שאנחנו נצטרך לגבש לגביהם נוסח חדש שישקף את העקרונות שסיכמנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל הנושאים שהעלתה מירה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סיכמתם, מה שאמרתם כן כן, לא לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, חוץ מהנושא שאמרתי לה לא, אבל מה שהולך כחוט השני. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ההארכות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אדוני צודק, נושא חשוב ביותר. כיוון שהתברר שעקב שגגה למעשה עבודת רשויות הרישוי הוקפאה כולה נכון להיום עד היום, אנחנו מקווים שמחר ישתנה המצב, אבל עד היום היא הוקפאה, זאת אומרת אנחנו מדברים על הקפאה של כמעט חודש וחצי אז מה שגברתי ביקשה לגבי שלושה שבועות, קיבלת כמעט חודש וחצי, ולכן לגבי תקופת ההקפאה הזו אין צורך לכלול את אותם סעיפים בהוראות התוספת. אם תהיינה תקופות הקפאה נוספות והשר ימצא לנכון להקפיא את המועדים הללו ברשויות המקומיות כולן או בחלקן, הוא יבקש אם ירצה להוסיף את הסעיפים האלה לתוספת והוא יוכל גם כמובן לבקש את זה, הם יחולו ברשויות מסוימות ולא בשטח המדינה כולו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> צו באישור ועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צו באישור ועדה, והמציאות היא שבעצם קיבלתם ממינהל את התכנון את מה שביקשתם. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> כפול שתיים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש לי שתי שאלות בעניין הזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, קודם כל תגידי תודה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קודם שואלים, אחר כך אומרים תודה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מירה, אני אדייק. בגדול כמובן מה שתומר אמר זה נכון, רק למען ההגינות ייתכנו מצבים לדעתי חריגים ונדירים שזה לא מדויק. אני אפרט. תקנה 9, שהיא הוקפאה על ידי מנכ"ל מינהל התכנון, עוסקים במועדים שנקבעו בתקנות כמובן, היא לא עוסקת במועדים שנקבעו בחוק, אין סמכות, ולכן ככל שלצורך העניין מישהו הגיש בקשה לאישור תחילת עבודות וכתוב בחוק חמישה ימים ואם לא, רואים את זה כמאושר, אז פה לא תעזור תקנה 9. או לדוגמה אם המועד של פירוט החיובים, זאת אומרת יש כבר מידע על היתר, נקלטה הבקשה וניתנה החלטת ועדה מקומית תוך 45 יום, פירוט החיובים בתוך 15 יום, שזה הוראה בחוק, המועד הזה לא הוקפא. אבל אני חושב שיש מענה ל-90% אם לא יותר ממה שגברתי העלתה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שאלה אחת, השבת לי, תודה רבה. התודה רבה זה על התשובה, לא על ההסדר, ההסדר לא טוב בעינינו. הסדר שבו מתייחסים רק למועדים שהם בתקנות ושהם עקב שגגה זה לא הסדר שנותן כיסוי לרשויות המקומיות, אבל השאלה השנייה ביחס למועדים שכבר כן מכוסים, לכאורה מכוח הסעיף הזה, האם הדבר הזה נותן כיסוי לרשויות המקומיות, לוועדות המקומיות, כך שאי הפעולה שלהן באותה תקופה לא חושף אותן בשום צורה? הבנתי, רק ביחס לסעיפים שבתקנות ולא בסעיפי החוק, אבל שם זה מוסדר כמו שצריך? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> מה זאת אומרת מוסדר? כרגע הסעיפים האלה לא בתוספת, הם לא מוקפאים מכוח החוק ולכן שם לצורך העניין אם חלף המועד לאישור תחילת עבודות אז רואים את זה כאילו הבקשה מאושרת. זה המצב כרגע. אם לא מכניסים את זה לתוספת אז אין הקפאה. אם גברתי מבקשת כן להכניס את זה לחוק ושתהיה הקפאה מכוח החוק על התקופה שעברה אז זה בקשה אחרת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו הייתה הבקשה מלכתחילה. אני לא ביקשתי את תקנה 9, אני ביקשתי לוודא שהרשות המקומיות והוועדות המקומיות ורשויות הרישוי וכו' וכו' לא יהיו חשופות לסנקציות או להתנהלות כלפיהן או כנגדן או בשל אי עבודה שלהן בתקופה הזו. ולא רק מכוח התקנות, אני שוב אומרת, הייתה לנו רשימה שכוללת גם מועדים שבחוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוועדה לא רואה צורך בעניין הזה. אני פשוט התבקשתי להודיע. לכאורה אנחנו מדברים על חלק מת. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> חיובים, התחלת עבודות שאפשר להתקדם עם הוצאה לעבודות למרות שרשות הרישוי לא נתנה על זה את דעתה ויכול להיות שיש שם דברים מאוד משמעותיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה החשיפה בדיוק? אנחנו יודעים שהרשויות המקומיות מצאו את הדרך להוציא אפילו צווי הפסקת עבודות בהקשרים אחרים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זו בדיוק הבעיה, שהפסקת עבודות, הבינו את המשמעות ואת הצורך, אבל יש כאן מועדים עכשיו שהתקדמו בלעדינו ואנחנו לא יכולים להגיב עליהם. אני לא יודעת אם זו דרך להגיד למישהו שכבר התחיל עבודה ואני לא עצרתי אותו בשל קשיים של מלחמה, שהתחיל עבודה בלי שאני נתתי לו הערות, אני לא יודעת איך עכשיו לתת לו בדיעבד את ההערות שלי, אני לא יודעת איך בדיעבד להסביר לו את הדברים שהוא צריך בשביל שהוא יתחיל את העבודות שלו כמו שצריך. אני לא יודעת לעשות את זה. ואני גם לא יודעת מה לעשות אם יפנו לבית המשפט ויחייבו אותי להוציא היתר בלי שאני אקבל את הכסף כי עבר המועד של החיובים ואני כבר לא יכולה לדרוש את החיוב כתנאי להיתר. גם את זה אני לא יודעת לעשות בדיעבד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם יש מקרה אחד שבו נעשה דבר כזה? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני לא יודעת. אני לא יודעת משום שיכול להיות שיעשו את זה עוד מעט. העתירה כנגדי בדרישה שאני אוציא את ההיתר יכולה להיעשות גם בעוד חודשיים. זה שאני לא יודעת על דברים היום לא אומר שאני לא אדע אותם בעתיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז תוציאי את החיובים בחודשיים האלה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אבל זה לא יהיה תנאי להוצאת ההיתר, אני אידרש לתת את ההיתר בין אם הוא משלם ובין אם הוא לא משלם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל ברגע שזה לא רטרואקטיבי, מהיום תתארגנו להוציא, מה הסיפור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רשויות הרישוי צריכות לעבוד. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הבעיה היא שאני לא אוכל להתנות את הוצאת ההיתר בזה שהוא ישלם לי. גם אם הוא יבוא בעוד חודשיים ויבקש את ההיתר, באותו רגע אני איבדתי צומת גבייה מאוד חשוב שאני משתמשת בו, שהיום זה באמת – הרי לא סתם עשו את הסנקציה מלכתחילה בחוק שאם אני לא עומדת במועדים אז אני צריכה להוציא את ההיתר גם בלי החיוב, לא סתם עשו את זה, משום שזה באמת צומת גבייה מאוד חשוב ועכשיו אני אהיה בסיטואציה, גם אם אני לא יודעת על שום דבר היום, אני אהיה בסיטואציה שבחלוף זמן כלשהו ידרשו ממני להוציא את ההיתר בלי חיוב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמה מקרים כאלה יכולים להיות? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני באמת לא יודעת לענות. כאן נאמר לפני כן על קרוב ל-40,000 מקרים שהם שנייה לפני הוצאת היתר. אני באמת לא יודעת לענות, אני לא צוחקת. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לפרוטוקול אני יכולה להגיד עכשיו את ההסבר, הוא מאוד פשוט, זה כל הזמן חוזר על עצמו, אני יכולה להסביר בדיוק איך הגענו לסכום הזה. שלא יזלזלו בזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא עכשיו. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אבל אני גם לא מצליחה להבין את העניין. אנחנו יודעים שהרשויות המקומיות – קודם כל אני לא מכירה בעיה כזאת, אבל דבר שני, אני בטוחה שהרשויות המקומיות יודעות לתפוס אותנו כל הזמן, אין פה באמת עניין של חשש. אגב, זה שזה כתוב בחוק זה לא אומר שזה נכון, כי עכשיו תוקעים אותנו באישור תחילת עבודות על דברים אחרים, לוקחים את הכסף ותוקעים אותנו במקום אחר. אז זה לא באמת אישיו בעניין הזה, חבל לתקוע עוד אבנים בדרך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שלגבי התקופה שחלפה, מכיוון שמצבי הקיצון של מצבים שבהם בשלושה השבועות האלה ניתן ההיתר ועכשיו הם רוצים להתחיל עבודות זה מקרים – קשה לומר שקיימים מקרים כאלה, קשה לשער שיש מקרים כאלה. לפי הפרקטיקה הנוהגת התאחדות הקבלנים יכולה לאשר את דבריי, קבלנים לא נוטים להתחיל עבודות אם הם לא מקבלים אישור פוזיטיבי לתחילת עבודות. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> ברור, צריך הסדרי תנועה, צריך הרבה דברים, לא מתחילים ככה סתם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כך שלגבי אישור תחילת עבודות אני – נשמעה כאן התלונה שחמישה ימי העבודה הפכו לחצי שנה, זה לא בכדי. זה לגבי אישור תחילת עבודות. לגבי החיובים, אנחנו משערים שלמרות הוראות החוק רשות מקומית שלא הוציא חיובים, היא לא תוציא את ההיתר, למרות שהיא חייבת להוציא. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כי הרשויות המקומיות הן עברייניות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רשות מקומיות, כפי שאמרתי ואפשר לראות בדוח ה-OECD, החוק מדבר על הוצאת היתר בנייה בתוך שלושה חודשים. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> חרף העובדה שהוראות החוק מחייבות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נשמח לראות את הרשות המקומית המצטיינת שעומדת בהוראות החוק הללו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אין פתרון פרקטי לדבר הזה כרגע כי כל פתרון הוא פותח לי עכשיו - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש פתרון, פשוט מינהל התכנון ומטה התכנון הלאומי לא רוצים להיות בסיטואציה שבה הם צריכים לבוא לוועדה. יש הרבה פתרונות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, יש להם מספיק סיבות לבוא לוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו עקרוני. העמדה שהציגה הממשלה בפני הוועדה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא מקובלת עליך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, להיפך, ואפילו יושב ראש הוועדה עמד על כך שזה ייאמר במפורש בהנחיה שיצאה, היא שרשויות הרישוי עובדות כרגיל. האמירה שרשויות הרישוי עובדות כרגיל משמעה שלא דוחים להם את המועדים. זאת אמירה עקרונית. אם הוועדה עכשיו תחשוב שצריך לתת יחס אחר לרשויות הרישוי זה סיפור אחר, אבל ככל שהעמדה העקרונית הזו בעינה אז לא דוחים את המועדים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל הרציונל של רשות רישוי היה כשבאו ראשי הרשויות ואמרו: תנו לנו סמכות, אנחנו נעיף מהר דברים, אנחנו זה, נעשה את זה בלי בירוקרטיות ובלי כל הדברים האלה, ולגעת פה עכשיו – אני אומר עוד פעם, אם היה לי פתרון, זה לא השאלה אם יבואו או לא יבואו לוועדה, אבל זה פותח אלף ואחת דלתות נוספות בתוך העניין הזה, וככל הנראה גם לא מדובר על הרבה מקרים שיכולים להיות, אם בכלל, בחשש שגברתי מעלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> או כפי שאמרה עורכת דין תדמור קודם, פסק דין שאינני מכיר אותו, אבל טענה של אי עמידה במועדים נדחתה על הסף. << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> הייתה שם תביעה נזיקית, זה הוגש כתביעה כספית והיא נדחתה על הסף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> טוב, קצרו ידיי מלהושיע. מה עוד? << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> למען האמת רשות שלא מפרטת חיובים ניתן להגיש ערר. היא לא תוציא את ההיתר, ניתן להגיש ערר, יש הוראה בחוק, ועדת ערר תדון ואם היא תמצא לנכון ש – << אורח >> תדמור עציון: << אורח >> עכשיו תיארת בין חצי שנה לשנה. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> לא, היא חוששת מתביעות בבתי משפט, ועדת ערר תדון וכנראה שאם זה מוצדק זה - - - << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> אנחנו מכירים את המציאות. אני לא אגיד כולם, כי יש רשויות שהן בסדר. יש כאלה שהן בסדר, אבל יש כאלה שהן לא עומדות בחוק, מישהו עושה פה משהו? קורה משהו? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם את מייצגת אנשים שלא כולם הם הכי נחמדים והכי ישרים, אבל את צריכה להגן פחות או יותר על - - - << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> לא על מי שמרמה ולא על מי שמפר את החוק, זה בחיים לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, קולקטיבי כזה. << אורח >> ניצן פלדמן: << אורח >> בגלל זה אגב אני לא מגיבה גם לעבריינים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שהסיכון, כפי שאמר מר ארביב, לגבי העבר כמעט שלא קיים, גם ברמה הפרקטית וגם ברמה המעשית. ולגבי העתיד, אם הרשויות המקומיות ישכנעו את השר חזקה שהשר ישמע אותם בנפש חפצה ואם הם ישכנעו אותו שיש מקום לטפל בכך בעתיד יציע זאת לוועדה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אגב גם אם הם ישכנעו אותנו אנחנו נמצא את הדרך להעלות את זה באיזה שהיא צורה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> זהו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הניסוחים שאתם צריכים, אתם גומרים היום מה שצריך. << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> שלחנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, רק תעמדו בקשר לראות שאתם מסונכרנים עם הצוות שלנו. בסדר גמור, אנחנו מחר בעשר וחצי זימנו ישיבה שאני מקווה שתהיה רק הצבעות בלבד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אני חושב שכדאי שיהיו נוכחים גם לנושא האכיפה כי יכולים חברי כנסת מסוימים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן, שיהיה נציג מכל מגזר פה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> במסגרת סמכותי כיושב ראש הוועדה אני נועל אותה. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:17. << סיום >>